פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



26
ועדת הכספים
18/02/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 590
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ' בשבט התשפ"ה (18 בפברואר 2025), שעה 10:00



סדר היום:
 << הצח >> סעיף 8(1)-(3), (5), (7)-(9), 9(2), 10(1) ו-14 (הוצאות שלא מותרות בניכוי והגבלת תשלומים במזומן) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
ינון אזולאי – מ"מ היו"ר
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אחמד טיבי
סימון מושיאשוילי
משה סולומון
חמד עמאר
יצחק פינדרוס
אורית פרקש הכהן
נאור שירי


חברי הכנסת:
יצחק קרויזר


מוזמנים: 
	גד רחמני
	–
	רפרנט שירותים מיוחדים באג"ת, משרד האוצר

	ישראל מדן
	–
	עו"ד המחלקה למשפט כלכלי, משרד המשפטים

	ד"ר ניר בן אהרון 
	–
	מנהל יחידת המחקר, הסוכנות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה

	עופר רז דרור
	–
	סמנכ"ל בכיר תכנון וכלכלה, רשות המיסים

	לילי אור
	–
	עוזרת ראשית מחלקה משפטית, רשות המיסים

	ישי פרלמן
	–
	מחלקה משפטית, רשות המיסים

	תמר ברכה
	–
	מנהלת תחום בכיר הוראות וקבילות פנקסים, רשות המיסים

	טל כהן
	–
	מנהלת תחום תכנון וכלכלה, רשות המיסים

	יואל חלימי
	–
	רשות המיסים

	תומר אזרזר
	–
	רשות המיסים

	שלומי פיליפ
	–
	מנהל תחום בכיר עלויות חקיקה, רשות המיסים

	טיראן ששןו
	–
	סמנכ"ל כלכלה ורגולציה, איגוד לשכות המסחר

	רונן סולומון
	–
	מנכ"ל, התאחדות המלאכה והתעשייה

	נתנאל היימן
	–
	ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל

	סיגל אבירם
	–
	עו"ד ויועצת מס לשכת היועצים העסקיים, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאי והעסקים בישראל

	גיתית שלומי
	–
	מ"מ נשיא לשכת יועצי המס

	ג'ק בלנגה
	–
	מ"מ נשיא לשכת רואי החשבון ויו"ר ועדת מיסים

	שרון שינבאום
	–
	תחום כנסת ממשלה בפורום העצמאים והפרילנסרים

	ליאור גור
	–
	צוות כנסת וממשל פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות החדשה

	מירב סבירסקי
	–
	משפחות חטופים

	יזהר ליפשיץ
	–
	משפחות החטופים

	חנה כהן
	–
	משפחות החטופים

	יהודה כהן
	–
	משפחות החטופים

	חיים הימן
	–
	משפחות החטופים

	קובי אהל
	–
	משפחות החטופים





ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך
עופרי נודל

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
יפעת קדם


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> סעיף 8(1)-(3), (5), (7)-(9), 9(2), 10(1) ו-14 (הוצאות שלא מותרות בניכוי והגבלת תשלומים במזומן) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024,  מ/1822 << נושא >>   

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

	בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. היום יום שלישי, כ' בשבט התשפ"ה – 18 בפברואר 2025, על סדר היום סעיף מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב). אנחנו נתחיל את ההכנה לקריאה שנייה ושלישית. ולדימיר, הצעה לסדר.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

תודה, אדוני היושב ראש. אנחנו כמובן מאחלים בריאות שלמה ליושב ראש הוועדה. אני רוצה לגעת בקצרה בשלושה נושאים. קודם כל, אתמול היה הישג חשוב מאוד לאופוזיציה ולחברי הכנסת בוועדת הכספים בבית המשפט העליון - שלושה חברי כנסת מיש עתיד ושלושה חברי כנסת ממפלגת העבודה הגישו עתירה אחרי הגשת התקציבים הנוספים בשנה שעברה והוויכוח סביב היקף החומרים שהממשלה חייבת לספק במסגרת הדיון על התקציב הנוסף, ובית המשפט העליון הכריע בוויכוח שלנו מול הממשלה באמירתו שכל הוראות הדין החלות על הצעת חוק התקציב יחולו על הצעת חוק התקציב הנוסף, לרבות ביחס לחובה לצרף מסמכים נלווים. אני חושב שזאת אמירה מאוד מאוד חשובה שתגביר את היכולת הפרלמנטרית שלנו, ואני מדבר פה בשם האופוזיציה ובשם הקואליציה. זה האינטרס המשותף שלנו לבצע פיקוח פרלמנטרי נאות ולרדת לפרטים של התקציב גם אם מדובר בתקציב הנוסף. יכול להיות שזה יקטין את המוטיבציה של הממשלה להגיש תקציבים נוספים כל חודשיים-שלושה ובאמת להכניס את הדברים החשובים במסגרת הצעת התקציב כדי שלא תהיה פה אינפלציה של דיונים על התקציב.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אני רוצה למחות על כך שלא דייקו בכתבה בדה מרקר, בלשון המעטה. כדאי שבפעם הבאה הכתב שאמור להיות כתב אחראי ידייק בפרטים. לא הזכירו שגם אתם הגשתם את זה, שזה אחד הדברים שהכי הפריע לי. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

זה שאתה קורא דה מרקר זה כבר כותרת.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

פעם בלשכה שלי היו מנויים על דה מרקר, אבל אחרי כל מה שקרה ביטלנו את המינוי הזה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אתמול התפרסם הדוח השנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמראה שבשנת 2024 נרשמה צמיחה שלילית לנפש כבר שנה שנייה ברציפות, צמיחה שלילית של המגזר העסקי, קריסה של ההשקעות בייצוא ב-2024, שיא יוקר המחייה למשקי בית. ההפתעה הייתה שהגירעון היה הרבה יותר גבוה ממה שפורסם, הגיע ל-8.3%, אפרופו הוויסקי ששר האוצר חייב לנו. שנתיים של הכהונה שלו זה כישלון מוחלט בכל התחומים, לא רק בביטחון, גם בכלכלה, ואני חושב שהגיע הזמן שאתם כקואליציה תסיקו מסקנות בנושא הזה. הירידה ברמת החיים שאזרחי מדינת ישראל חווים בשנתיים האחרונות זה דבר בלתי נסבל ואי אפשר להפיל הכל על המלחמה.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

למה אתה מתכוון כשאתה אומר "להסיק מסקנות"? לנצל את הרוטציה?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

לא, תתפטרו. אחרי כישלון כזה אתם צריכים ללכת הביתה, זה מאוד מאוד ברור. אנחנו צריכים להקדים את הבחירות ולהקים ממשלה אחרת, אולי ביחד, שתהיה ממשלה מתפקדת.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

זה שאתה אופטימי ואומר ביחד זה כבר טוב.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני תמיד אופטימי, בטח בהקשר של הקדמת הבחירות. הנושא השלישי זה התאריך של 28 בפברואר 2025, התאריך שבו אמור להיפסק הסבסוד למעונות יום לגברים שלא עובדים ולא משרתים בצבא. יאיר לפיד, שהיה שר האוצר ב-2013, קבע קריטריון מאוד ברור לקבלת סבסוד במעונות יום, והקריטריון הוא ששני ההורים עובדים. מה קרה מאז? נשים המשיכו לעבוד ונרשמה עלייה של 70% בגברים שיצאו לשוק העבודה. ב-2015 נתניהו וכחלון ביטלו את הקריטריון הזה. עכשיו, אחרי השביעי באוקטובר, הוויכוח הזה נגמר, מי שלא עובד ומי שלא משרת בצה"ל לא צריך לקבל סבסוד מהמדינה - מדובר על 6,700 אברכים שב-28 בפברואר יפסיקו לקבל סבסוד. אנחנו נעמוד על העניין הזה, כי זו גם הפסיקה של בית המשפט העליון וגם ההנחיות של היועצת המשפטית לממשלה. 

למה אני אומר את זה? כי בשבוע שעבר התפרסמה כתבה ב-y-net על קו הסיוע שמפעילה מפלגת אגודת ישראל שמנחה אברכים כיצד לרמות את רשות המיסים ואת משרד העבודה - גם לפתוח עסקים פיקטיביים, עוסק פטור או עוסק זעיר ללא כוונה לנהל פעילות עסקית, וגם להירשם באופן פיקטיבי להכשרות מקצועיות במשרד העבודה. בלתי נסבל שהמפלגה בקואליציה מנחה את אזרחי מדינת ישראל כיצד לרמות ולשקר את משרדי הממשלה. חייבת להיות אמירה ברורה של מנהל רשות המיסים על כך שרשות המיסים לא תאפשר לאנשים לפתוח עסקים פיקטיביים כדי לקבל סבסוד למעונות יום, ושמשרד העבודה לא יאפשר לאזרחים להירשם באופן פיקטיבי להכשרות מקצועיות כדי להמשיך ולקבל סבסוד בניגוד להנחיות. אני יודע שאנחנו פה בקרב לא פשוט מול הרמאים בתוך הממשלה, אבל אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו ונשתמש בכל הכלים שלנו כדי להפסיק את התופעה הפסולה הזאת.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

תודה רבה. נאור שירי, בקשה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

דברים חשובים מאוד שאני בטוח שהסכמת איתם. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

גם אני לא רוצה שיפתחו פיקטיבי, אבל בשביל זה יש את רשות המיסים, יש את רשויות האכיפה. אנחנו איתך יחד בעניין.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אני שמח שביחד ננצח. זה מזכיר את זה שבא לפה יום אחד ראש רשות המיסים,  אני הייתי קצת מזועזע, ואמר, "שמענו על הצעדים שאתם הולכים לעשות בקשר למיזוגים, לפיצולים, אנחנו נתפוס כל אחד". בוא נראה באיזו יעילות עכשיו יתפסו את אגודת ישראל. ישראל הפכה לסדום, אין חוק פה. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אני מסתכל על כולם כאנשים ישרים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

שמעת את ההקלטה?

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

לא שמעתי את ההקלטה, היא לא מעניינת אותי. 


 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

למה?

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

כי זה לא מעניין אותי. מעולם לא התעניינתי בדברים האלה. אדם צריך להיות ישר. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אבל זה התפקיד שלך, ינון. זה לא קשור לעמדה כזו או אחרת.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

לא שמעתי ולא התעניינתי בזה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

תשמע ותתעניין, זה התפקיד שלך. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אני דוחה מכל וכל את זה שמנחים מישהו לרמות, אני לא במקום הזה. אני לא צריך לשמוע בשביל להגיד שאני דוחה את זה. אני דוחה מראש כל רמאות שתהיה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אבל פה זה כספי ציבור. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

מה זה קשור? אני אומר לך מראש שאני לא רוצה בכלל להתייחס לכאלה מקרים. זה דבר פסול מעיקרו, זה דבר שלא צריך לשמוע ולהשמיע. יש יותר ברור מזה?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

לא ניכנס לזה, אני לא רוצה להיכנס לוויכוח. אני רוצה לבשר לעם ישראל, בטח לכם חבריי חברי הכנסת, שהצלחתי לקבל הלוואה. הבנקים האמינו בי ואיך שנכנסתי לבנק הם אמרו, "וואו, נאור, אנחנו ממש מאמינים בך, בוא קח הלוואה". אני חושב שזה משהו שכדאי לכם לנסות. אני לא בטוח שיאמינו בכם כמו שמאמינים בי, מה שבטוח מאמינים לסמוטריץ'. כולנו ראינו את הבשורה לעם ישראל שהוא הביא אחרי כל כך הרבה בשורות רעות במדינה. הבשורה הטובה היא שהצלחנו לגייס כסף ברוך השם, רק שהכסף הזה עולה מלא כסף. הוא התלהב שהוא גייס 5.9 מיליארד שקלים, רק שעל הריבית של מיליארד שקל בשנה שצריך יהיה לשלם הוא שכח לספר. הכסף שהוא הביא, כאילו הוא איזה יוניקורן שהאמינו בו, כאילו הוא איזה סטרט-אפ, עולה לנו ערימות של כסף. האם שמעת על זה? מאיפה יביאו מיליארד שקל בשנה על החוב שהוא גייס? ממתי לגייס חוב זו כזו בשורה?

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אדם שהולך לבנק יכול גם לא לקבל כסף בריבית גבוהה.  סמוטריץ' מתגאה בזה שהוא הצליח.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה ההישג?  

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

תמיד תסתכל על החלק הטוב.


 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה טוב פה?

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

שבכל זאת הוא יכול היה להביא.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הוא לא יכול היה לקצץ משרד ממשלתי אחד, להביא התייעלות ממשלתית במקום רק מיסים, מיסים, מיסים? מתלהבים מזה שהביאו מלא כסף ממיסים, אבל את זה לקחתם לי מהכיס.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

תפרגן שמאמינים לו.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

למה לפרגן לו? 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

 אתה לא רואה שמאמינים בו?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מי מאמין בו?

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אתה רואה שהוא הצליח לגייס.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אף אחד לא מאמין בו, וגם הוא לא מאמין לעצמו. איך אמר אתמול ולדי? מסכן, הוא טוען שלא נותנים לו לדבר אבל כל שעה יש לו ראיון. הבן אדם יושב בכל אולפן ומתלונן שלא נותנים לו לדבר. מה זה הדבר הזה? איפה אנחנו חיים?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו שומעים כל יום מצוקות של הרבה מאוד אנשים, גם בדרום, גם בצפון, גם של ארגונים, גם של מוזיאונים, גם של עסקים שקורסים. יש הרבה מאוד בעיות, אבל יש בשורה, והבשורה היא שראש הממשלה החליף את החלון שנפגע בביתו ב-1,800,000 שקל. זה החלון הכי יקר בתבל.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

באיזה בית?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

הבית בקיסריה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

זה לא בית, זו שכונה.


 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

1,800,000 שקל על החלפת חלון. יש אנשים שבונים בית ב-1,800,000 שקל. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

זה מגיע לוועדת הכספים?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

זה נראה לך הגיוני? אני יכול להציל בכסף הזה את בית לוחמי הגטאות, אני יכול להציל בכסף זה את בית בן גוריון בתל אביב. לאן פונה החלון הזה שהוא מחליף? זה נראה לכם נורמאלי? מתי החלפת חלון בבית שלך וכמה זה עלה?

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אפילו לא 1,800.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

	ממוצע המחירים להחלפת חלון לפי צ'ט GPT - 5,000 שקל. החלפת חלון מהדף ירי – 18,000 שקל. תביא לפה מתקיני חלונות, זגגים, אני רוצה לדעת מה קורה פה. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

מעל 200,000 הוא לא יכול לשלם - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

הוא לא שילם את זה, אתה שילמת את זה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הוא שילם את זה? תגיד, אתה יודע מי ראש הממשלה שלך? מסטיק בזוקה הבן אדם לא קונה. מה זה הדבר הזה?

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

היועצת המשפטית, בקשה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אנחנו מתחילים בסעיף 8(1)(א), בעניין התשלומים. בפסקה (16א) נדון הנושא של תשלומים שנתינתם מהווה הפרה לפי חוק צמצום שימוש במזומן. אנחנו מורידים מהנוסח את המילים "שיש יסוד סביר להניח". רשות המיסים הייתה צריכה לבוא לפה אחרי שהיא בחנה את הנושא של ההפרה ולהגיד האם מקובל עליה.   

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

אם הייתה עבירה על חוק המזומן כנוסח החוק, לא תוכר ההוצאה. זה לא אומר שעכשיו יהיה קנס והולכים לכל ההליך הזה.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

מה זה "הייתה עבירה"? מצד מי? 
 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אנחנו אומרים שצריך שתהיה הפרה לפי חוק צמצום שימוש במזומן. אם נעשתה הפרה כזאת, רשות המיסים יכולה לבוא ולהגיד שלגבי תשלומים שהוכח לגביהם שהייתה הפרה אפשר יהיה לנכות - -

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

הפרה שהוכחה לפי חוק המזומן.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

חובת ההוכחה על רשות המיסים. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אם הוא משלם משהו מעל 6,000 שקל, זו הפרה של חוק המזומן. תגידו את זה פשוט. 

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

זה בדיוק מה שאנחנו אומרים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

שיהיה ברור שהנטל פה הוא לא על הנישום.

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

הוא צריך לראות שהוא לא עובר על חוק המזומן. יש חוק ברור שאוסר לשלם מעל ל-6,000 שקל - - 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

רק נזכיר שמדובר בחוק ההוא, לא בחוק הזה.  

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

מה זה משנה באיזה חוק זה? חוק המזומן הוא לא איסור חדש.  

 << אורח >> תמר ברכה: << אורח >>   

חוק המזומן הוא חוק מאוד מאוד טכני, הוא אומר שלגבי עסקה שמחירה מעל 6,000 שקל ניתן לשלם 10% במזומן או לשלם 6,000 שקל במזומן, לפי הנמוך, והוא אומר שאסור לשלם בצ'ק פתוח. הבחינה בחוק היא מאוד מאוד טכנית, לא צריך שאני אעשה את האכיפה, אראה ששולם צ'ק פתוח ואגיד שזו הפרה. גם רואה החשבון שעושה ביקורת יכול לראות ששולם מזומן.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

למה רואה חשבון צריך לעשות את כל הביקורת הזאת?

 << אורח >> תמר ברכה: << אורח >>   

כי זה התפקיד שלו. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

זה לא יהיה. חובת ההוכחה עליכם, לא עליהם. רואה החשבון לא צריך למצוא מי שילם מעל 6,000 שקל במזומן.



 << אורח >> תמר ברכה: << אורח >>   

האם ההצעה היא שרק אחרי שפקיד השומה באחד ממשרדי רשות המיסים עשה ביקורת לעניין חוק המזומן ותפס את ההפרה, רק אז זה לא יוכר כהוצאה?

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

נכון.

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

זה בדיוק כמו כל הפרה אחרת שאתם צריכים לבדוק. יש מגוון הפרות שרואי חשבון צריכים לבדוק בהליך הביקורת שלהם.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

לא.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אתה רוצה שרואה חשבון יבדוק חשבונית-חשבונית וישאל איך שולם?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

רואה החשבון הוא כלב שמירה, הוא לא כלב ציד.

 << אורח >> טל כהן: << אורח >>   

רואה החשבון עושה בדיקה מקדמית. אם במהלך הבדיקה המקדמית הוא רואה מעל 6,000 שקל שבוצע במזומן, מה הוא אמור לעשות? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

שום דבר, אלא אם כן הוא מצא שיש הפרה בעניין.

 << אורח >> טל כהן: << אורח >>   

מה זה אומר "מצא שיש הפרה בעניין"? אם הוא רואה עסקה ב-50,000 שקל במזומן, האם הוא צריך לעצום עיניים או לא להכיר בהוצאה? אנחנו לא מבקשים לעבור חשבונית-חשבונית.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מה הוא עושה היום? החוק הזה קיים, הוא בתוקף.

 << אורח >> טל כהן: << אורח >>   

הוא כנראה לא עושה שום דבר.

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

זה לא תקין.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

מה פקיד שומה עושה היום?


 << אורח >> טל כהן: << אורח >>   

פקיד השומה מדווח על הפרה ומתקדם עם הליך ההפרה בחוק המזומן.

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

זה מה שהתיקון הזה בא להבהיר. זה שהיום הוא עוצם עיניים לא אומר - - 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

חובת ההוכחה היא עליך בסופו של דבר.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אתם מנסים, גם עם ההגבלה של ה-200,000 שקל, לשתול את זה לתוך דיני המס, אבל ההפרה נקבעה בחוק אחר. חוק צמצום השימוש במזומן קובע את ההפרה. אם נעשתה הפרה לפי זה - -

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

אנחנו מדברים פה על הון שחור. מטרתו של חוק צמצום השימוש במזומן הייתה לצמצם הון שחור, כשהשימוש במזומן הוא הכלי שמשמש ארגוני פשיעה. אנחנו מביאים את החקיקה הזאת כדי שגם הפרות כאלו יעברו הליך ביקורת ולא יעצמו עיניים, שכן נוכל לבקר. 

 << אורח >> תמר ברכה: << אורח >>   

האם רואה חשבון שראה ששולם במזומן 100,000 שקל צריך לעצום עיניים? 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

הרעיון הוא נכון, רק איפה הבעיה? אתם מטילים עכשיו על רואה החשבון את העבודה. אם הוא מפספס הוא יוצא עבריין. 

 << אורח >> תמר ברכה: << אורח >>   

הוא לא יוצא עבריין. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

הרעיון להילחם בהון השחור הוא נכון, אבל אני מצפה שהאחריות תהיה על זה שעבר את העבירה, שזה האיש, הצרכן, כל מי שאמור לתת את הדין בקטע הזה. אתם יכולים לעשות את הבדיקה המקדמית, אתם יכולים לבקש ממנו הצהרה ולעשות בדיקה מעמיקה אצלו, אבל להפוך את רואה החשבון לעובד של רשות המיסים - בעיה. אני מבין את רואי החשבון שאומרים, "אל תשימו אותנו עכשיו במצב שלא מצאנו משהו או לא מצאנו משהו". אם הוא לא מצא ואחר כך תעשו בדיקה ותמצאו שהוא לא בסדר, תבואו אליו בטענות. צריך לראות איך אתם לא פוגעים ברואה החשבון. 

 << אורח >> תמר ברכה: << אורח >>   

כשרואה החשבון עושה ביקורת לצורכי מס ויש הוצאה שלא שייכת לשנה הנוכחית או הוצאה שלא שייכת לחברה הנוכחית, הוא צריך לתאם את זה. אם הוא לא תיאם את זה, רואה החשבון לא עומד לביקורת של רשות המיסים, הנישום עומד לביקורת של רשות המיסים, אנחנו נעשה שומה לנישום, לא לרואה החשבון.  

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מה האחריות של רואה החשבון בהקשר הזה?


 << אורח >> תמר ברכה: << אורח >>   

לרואה חשבון יש אחריות על ההוצאה הזאת כמו על כל הוצאה אחרת. יש לו אחריות להפעיל הליכי ביקורת מדגמיים.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

ואם זה לא עלה במדגם מסיבה כזו או אחרת? 

 << אורח >> תמר ברכה: << אורח >>   

גם לגבי הוצאה פרטית שלא עלתה במדגם אני לא אבוא בטענות לרואה החשבון, אני אתאם את זה לגבי הנישום. אם אני אראה רואה חשבון מאוד מאוד רשלן שכל הדוח שלו מלא הוצאות פרטיות - - 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

עלתה פה שאלה לגבי הוצאה שלא שולמה באותה שנה ועברה לשנה אחרת.

 << אורח >> תמר ברכה: << אורח >>   

בוודאי שאין עבירה על חוק לצמצום השימוש במזומן כי לא היה שימוש במזומן ולא היה שימוש בצ'ק. ברגע שהיא תשולם נבדוק אם ההוצאה שולמה כחוק או לא שולמה כחוק, אם היא שייכת לשנה הנוכחית או לא שייכת לשנה הנוכחית.  

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

האם יש בחוק הזה הגדלת אחריות של המייצגים?

 << אורח >> תמר ברכה: << אורח >>   

המייצגים צריכים לבדוק את ההוצאה כמו כל הוצאה אחרת שהיא לא הוצאה מותרת.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

בשנתיים האחרונות נשללו 15 רישיונות של רואי חשבון בגלל עבירות מס, ויש עוד 40 בדרך.  

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

מה זה עבירות מס?

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

עבירת מס זו גם רשלנות. כל עבירת מס, לרבות עבירה על הסעיף המוצע כרגע, מהווה עבירת רשלנות שלפי העמדה של משרד המשפטים ומועצת רואי החשבון המינימום זה התליית הרישיון של אותו רואה חשבון. למה משנת 2018 פקידי שומה ומנהלי מע"מ שרואים חשבונית ששולמה במזומן, לא מטילים עיצום כספי?

 << אורח >> תמר ברכה: << אורח >>   

לא מ-2018 אלא מ-2020, וזה מה שהם עושים כשהם רואים חשבונית ששולמה במזומן.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

למה הם לא בודקים את כל החשבוניות? 


 << אורח >> תמר ברכה: << אורח >>   

הם לא בודקים 100% כמו שאתם לא בודקים 100%. ברגע שהם רואים הוצאה ששולמה במזומן עליהם לתת הפרה בחוק.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

בכל הביקורות שהייתי בהן, והייתי בהרבה, מעולם לא הייתה חשבונית אחת ששולמה במזומן.

 << אורח >> תמר ברכה: << אורח >>   

בוא אני אראה לך.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אני מבקש לתת זכות דיבור למשפחות החטופים שנמצאות פה. קובי אהל, בקשה. 

 << אורח >> קובי אהל: << אורח >>   

אני אבא של אלון אהל שחטוף בעזה כבר 501 יום, שנמצא במנהרה בעזה. אנחנו פונים אליכם היום מתוך כאב עמוק ודחיפות שאין לתאר. לפני שבוע קיבלנו פעם ראשונה אות חיים ממשי דרך אלי שרעבי ואור לוי שמצביע על כך שאלון בחיים, שאלון שורד ומצבו מחמיר מיום ליום. אלון נמצא בשבי חמאס בתנאים בלתי אנושיים, נמצא כבר יותר משנה במנהרות. ממה שאנחנו מבינים הוא הורד למנהרה בנובמבר 2023 ועד היום לא יצא משם. הוא ללא אור יום, ללא אוויר טרי, הוא מורעב, פצוע וכבול בשלשלאות. במשך חודשים רבים הוא אוכל בקושי פיתה אחת ביום, כשהפיתה הזאת היא פיתה יבשה עם עובש, ואת זה שמענו מהסיפורים של השבים שהיו איתו במהלך אותה שנה. המצב של אלון קשה מאוד, הוא פצוע מרסיסים בעין וביד ולא מקבל טיפול רפואי. הוא אינו רואה בעין הפצועה ועלול לאבד את ראייתו אם לא יקבל טיפול מיידי. יכול להיות שאם עכשיו נחזיר את אלון נוכל להציל את העין. אין לו זמן, כל יום שעובר מגביר את הסבל שלו ושל יתר החטופים. זה הזמן להציל אותם. אנחנו רואים את העסקה מתגלגלת ורואים שאזרחי מדינת ישראל יוצאים חיים מעזה. אלון כמו כל אחד מהחטופים ומשפחותיהם זקוק לעזרה מיידית. 

אנחנו פונים אליכם בתחינה - תהיו איתנו, זה הדבר האנושי, תעשו הכל כדי להציל את אלון ואת כל החטופים עכשיו.  העכשיו הזה הוא כבר לא סלוגן, זה אמיתי, כי היום אני יודע באמת מה המצב של אלון. העכשיו הזה אומר שצריך עכשיו להוציא אותו. כל אימא ואבא יודעים איך זה מרגיש שילדיהם סובל. אלון הוא הבן של כולנו. כל חטוף הוא הבן, האב, האח, הסבא והדוד של כולנו ואנחנו צריכים להציל אותם עכשיו, זה צו השעה, כל דקה חשובה. אלון לא נמצא בשלב א' ולא נמצא בתור. אני לא יודע כרגע מה ההמשך, אבל נכון לאתמול אנחנו שומעים שהקבינט לא קיבל החלטות בנושא של שלב ב' ואני לא מבין איך זה יכול להיות, זה חלק מהעסקה. שמענו את ראש הממשלה כשהוא חתם על העסקה אומר שהוא מוציא את כולם. 

אני מבקש מכם - תצילו את אלון, אלון זועק מתוך המנהרה, אלון שורד, אלון חזק בזכות זה שהוא יודע שהנהגת מדינת ישראל עושה הכל על מנת להחזיר אותו. הוא יודע את זה, כי הוא רואה שחבר'ה שהיו איתו יצאו. הוא מאמין שאנחנו נעשה הכל כדי להוציא אותו. בואו נדאג שזה יקרה. אני לא רוצה שהוא יישבר, אני רוצה להחזיר אותו, אני רוצה לשקם אותו. לאלון יש חיים, הוא בחור צעיר שנחטף מתוך שטח מדינת ישראל. 501 יום והוא עדיין שם ואני לא מצליח להחזיר אותו. אני אבא של אלון אחראי לילדים שלי ולא מצליח להציל את הבן שלי. אני חי במקום שאני אומר לילדים שלי שהוא המקום הכי בטוח, שמדינת ישראל הוקמה לטובת אזרחיה כמקום הכי בטוח, כשאנחנו רואים מה קורה היום בעולם. בואו נדאג שזה ימשיך להיות המקום הכי בטוח. זה ימשיך להיות המקום הכי בטוח כשנדע שהחזרנו את כולם. תודה.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

תודה. מירב סבירסקי.

 << אורח >> מירב סבירסקי: << אורח >>   

איך יכול להיות שברגע החירומי שאנחנו נמצאים בו מסתיימת אתמול ישיבת קבינט בלי החלטה על חלק ב'? איך זה יכול להיות? כאילו יש לנו זמן. אנחנו היום ה-501. איך יכול להיות שאתם מאפשרים את זה, ואני מדברת ספציפית לחברי הקואליציה שיש להם לחץ פוליטי מאוד חזק שהם יכולים להשתמש בו. איך אתם לא מתביישים לשבת פה ולדבר על נושא שאין לי מושג מה הוא כשכרגע יצאה משלחת שמתעסקת רק בשלב א' ולא בשלב ב', כשכרגע יושבים פה הורים לבנים שלא מדברים על השחרור שלהם? איך יכול להיות הדבר הזה? אני חושבת שכולכם צריכים עכשיו לקום מפה וללכת, לדפוק על שולחן ראש הממשלה או על שולחן ראש הסיעה שלכם ולשאול את השאלה הזאת. זה באחריותכם, בטח ובטח של כל מי שבקואליציה, בטח ובטח של כל מי שישב פה בשבעה באוקטובר. זה עליכם, זה באחריותכם. אני לא מבינה איך אתם יושבים ומנהלים משהו אחר כאילו זה לא באחריותכם. 

 << אורח >> חיים הימן: << אורח >>   

אני אבא של ענבר הימן שהייתה במסיבת הנובה. ענבר התנדבה כהלפרית, התנדבה לעזור למבלים שלא חשים בטוב. איך שמתחילה מתקפת הטילים ענבר בורחת לאזור המטעים שבין בארי לבין אזור המסיבה. היא קיוותה למצוא שם מחסה ולהסתתר, אבל היא הייתה מוקפת במחבלים שהיו על הציר שחוצה את המטעים שגילו אותה, הקיפו אותה ורצחו אותה באכזריות. היא ממש ראתה את המוות בעיניים. ממש הקיפו אותה ורצחו אותה באכזריות. 

ענבר היא האישה הכי צעירה שקבורה באדמת עזה המקוללת, שזה בניגוד למה שהייתה ענבר -   מלאה בטוב, באהבה, בנתינה, מוכשרת ויצירתית. כל יום שהיא שם הנשמה שלה סובלת ואנחנו סובלים כמשפחה. למרות שענבר לא נמצאת ברשימה, אני לא מאבד תקווה. אשתי מיהרה לקנות בשבוע שעבר חלקת קבר לענבר. יש לנו תקווה שאם הדבר לא ייעשה על ידי הממשלה, אולי יהיה איזה נס מבורא עולם או לא יודע ממי שענבר תשוב במהרה. קנינו שלוש חלקות, כשאני מצד ימין, ענבר באמצע ואימא שלה, שתיבדל לחיים ארוכים, בצד שמאל. לנו יש את התקווה שענבר תצא במהרה, אולי אפילו בשלב הראשון של העסקה. תודה.

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >>   

אני הדודה של ענבר. זרקו את החללים לסוף העסקה, הם לא שווים כבר כלום בעיני מקבלי ההחלטות. בשבילנו ענבר היא היהלום שבכתר. אני לא מבינה את הזילות שאפשר להתייחס אליהם. ענבר נחטפה מתוך שטחה הריבוני של מדינת ישראל ונרצחה. אני באה לפה שלוש פעמים בשבוע כבר 501 יום. הפכתי להיות הטפט במסדרונות הכנסת, מכירים אותי פה כבר הרבה אנשים. אותי לפעמים מלטפים, מבטיחים, מנשקים, אבל אני לא צריכה את זה. אני רוצה להציל את המשפחה שלי ובשביל זה אני עולה לרגל לירושלים, לכנסת ישראל ומתחננת כל פעם מחדש. מה אני מבקשת? את הילדה לקבורה? הרי גם ככה הוזלתם את מחיר החללים, במסחר הם שווים מחבל וחצי. למה אתם לא מביאים את הילדה כדי שנקבור אותה? אימא שלה רוצה רק דבר אחד – לעשות ספסל ולשתות את הקפה מול הקבר של הבת שלה, להדליק נר, לדבר אליה. 

זה לא אנושי איך שמתנהלים בממשלת ישראל.  איבדנו את המוסר שלנו כעם של יהודים, איבדנו את המוסר שלנו כחברה, אין לנו יותר ערכים. חטופים נמקים במנהרות, עוברים התעללות וחללים נעלמים ומתפגרים מתחת לאדמה. כשאני הולכת לישון בלילה אני לא מאמינה שזה הסרט שאני חיה בו 501 יום, בראש שלי זה לא נקלט. הייתה פה הפקרה, הפקירו את הילדה שלנו להירצחה, ואני לא נכנסת למי הפקיר אותה. לא מעניין אותי אם זו הממשלה, לא משנה לי אם זה הצבא. יבוא יום ויחקרו ומי שאשם ישלם. למה לא מחזירים את הילדים האלה שהופקרו? די, מספיק, 501 יום זה באמת מספיק. 

ענבר היא אמנם מתחת לאדמה, היא לא סובלת, היא לא כבולה לשלשלאות, לא אונסים אותה, אבל יש לה הורים שעוברים את כל הדברים האלה על בסיס יום יומי. חלל זה לא רכב שגנבו מהחניה, שהכניסו לעזה ומחזירים אותו מתי שהוא יוצא. מדובר בילדה ששייכת לנו. אם היא נלקחה תחזירו לנו אותה חזרה. תחזירו לנו את כולם. די, מספיק לענות אותנו, הגיע הזמן להרים את הכפפה, להיות אמיצים,  להגיד "עד פה" ולהחזיר את כולם הביתה.

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >>   

יש את מפלגת ש"ס שתמכה תמיכה פאסיבית בעסקה כי ראינו שהשרים מש"ס השאירו פתקים לפני ישיבת הממשלה שבה הצביעו על אישור העסקה הראשונה. ראינו את עוצמה יהודית בפול גז נגד העסקה, מבחינתם שכולם ימותו. אני מצטער לאכזב אותך, מר קרויזר, אבל הבן שלי חי, יש אותות חיים לפי שני חטופים שחזרו בשבת האחרונה שהיו איתו 8 חודשים, סבלו איתו ביחד. ראש המפלגה שלך, מר בן גביר, יחזור למלחמה. חברו, מר סמוטריץ', כבר עשה את תכנית האחוזים, אמר שנלך על תכנית טראמפ, שיש גיהינום, שניקח מהם 10% ועל כל שערה עוד 5% - אני לא יודע מה יקרה אחרי 18 שערות, הרי מעולם לא טענתי שמר סמוטריץ' הוא טוב במתמטיקה, שר האוצר המוצלח שלנו. ספרתי את השערות של הבן שלי לפני שהוא נחטף. עכשיו חסרות לו כמה אלפים. איך נסדר את זה? אולי סמוטריץ' יספח לנו שטחים מהים, שטחים ממצרים ואז תתחיל מלחמה עם עוד איזו מדינה. מה שאתם רוצים זה להמשיך להילחם. אתם רוצים דם, דם ועוד דם. כמה חיילים הרוגים מקציב בן גביר לשבוע? 30 בשביל המשך הלחימה שלו, בשביל לקבל את התאווה שלו, את העוד התנחלויות בעזה? זה לגבי עוצמה יהודית, מפלגה מאוד "ערכית", ביחד עם הציונות הדתית, גם היא מפלגה מאוד "ערכית". איפה הערכים שלכם ואיפה אתם? 

אנחנו יודעים שש"ס תומכת בעסקה, אבל לא מספיק שהשרים שלכם משאירים פתקים לפני ישיבת הממשלה וזהו. אנחנו רוצים לראות אתכם אקטיביים בדרישה חד משמעית, בדרישה שנשיא טראמפ דורש אותה ואתם לא. ממשלת ישראל לא עושה את זה וגם ראש הממשלה הנאשם בפלילים שלנו לא עושה את זה. עוד שבועיים צריך להתחיל השלב השני של העסקה, שם נמצא הבן שלי החייל שהוצב על ידי מדינת ישראל, על ידי ממשלת ישראל, על ידי צבא ישראל עם טנק מקולקל כדי לחסוך כסף שמעניין לאן הוא הלך. יש טנקים שחבל שייסעו, זה בלאי, לוקחים אותם במובילים. לא משנה אם ברגע האמת הם יפעלו או לא, העיקר שהמטבח כשר. הבן שלי סיפר לי שכשהם היו חוזרים ממשמרת אחרי שהנהג המוביל מצא את הזמן להחזיר להם את הטנק לא היה אוכל במטבח, המטבח היה בהכשרה. מטבחי צה"ל נועדו לג'ובים למשגיחי כשרות בדיוק כמו שבתי הספר נועדו לחופשות של המורים. 

יש לכם חובה לבצע את המוטל עליכם בחוק-יסוד האדם ובחוק הלאום. מחובתה של מדינת ישראל להגן על אזרחי ישראל. אמנם הבן שלי הוא חייל, אבל הוא גם אזרח ישראלי. אילולא הנשיא טראמפ לא היה מתחיל עד היום התהליך של שחרור חטופים וברנר היה יכול להסתובב ברחבי פלורידה ולספר לכל אנשי טראמפ שכל החטופים מתים, שלא צריך למהר. שר בממשלת ישראל הולך למדינה זרה בשביל לבגוד באזרחיה ובחייליה, פשוט מאוד, ולא דיברתי על כל מה שמשרד ראש הממשלה עשה לקטאר. 

מעוצמה יהודית אין לי שום ציפייה, זה טוב שיצאו מהממשלה, אני מאוד שמח, זה עוד צעד אחד בדרך לפירוק קואליציית הדמים הזאת, אבל מה לגבי ש"ס, מפלגה ותיקה, מפלגה שחרתה על דגלה ערכים מעבר לערכי דת, ערכים אנושיים? אז נכון, אתם תומכים בעסקה ובטוח שתתמכו בשלב ב', אבל קצת אקטיביות. כשסמוטריץ' יצא עם תכנית האחוזים שלו לא שמעתי שום קול מש"ס, לא את אריה דרעי ולא שום חבר כנסת או שר אחר בש"ס יוצא נגד הקריאה הגועלית הזאת. בבקשה, נא לרכוש קצת ערכיות ולעזור לנו להחזיר את כל החטופים, את אלה שחיים וסובלים ואת החללים לקבורה מכובדת במדינת ישראל. תודה רבה. 

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:48 ונתחדשה בשעה 10:50.) << הפסקה >>   

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אני מחדש את הישיבה. 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

חוק המזומן לא חל רק על מזומן, הוא חל גם על צ'קים. אם נותנים צ'ק על אותה חשבונית שקיבלנו במזומן או לא במזומן לכאורה יש הפרה של חוק המזומן. איך רואה החשבון אמור לדעת שהצ'ק שנתתי היה בלי שם? האם הוא היה אמור לבקש צילום של כל הצ'קים שהעסק מוציא?

 << אורח >> תמר ברכה: << אורח >>   

אני מצפה מרואה החשבון שכשהוא הוא עושה ביקורת ונתקל בהפרה לפי החוק הוא לא יתעלם ממנה, בדיוק כמו שהוא לא מתעלם מהוצאה פרטית, בדיוק כמו שהוא לא מתעלם מסיווג הוצאות לפי שנים. לא ביקשתי שהוא יצפה פני עתיד, לא ביקשתי שיהיה לו עיני רנטגן ל-100% מהצ'קים, ביקשתי שכשהוא נתקל בהוצאה שהיא בניגוד לחוק המזומן הוא יתאם אותה.  

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

אנחנו מתנגדים באופן הכי עמוק והכי מהותי לכך שהפרות על חוק המזומן יהיו תחת אחריות ביקורת של רואי חשבון או יועצי מס. זה מצב לא הגיוני, בלי קשר כרגע אם ההוצאה מוכרת או לא מוכרת. זה כמו לחוקק סעיף בחוק המזומן שמעכשיו מי שאמור לאכוף אותו זה רואי החשבון במקום מדינת ישראל. לא יכול להיות מצב שאנחנו בדרך עקיפה שמים שוטרים את רואי החשבון על חוק המזומן.  

 << אורח >> תמר ברכה: << אורח >>   

אנחנו לא שמים אותו על חוק המזומן,  אנחנו אומרים לו לעשות ביקורת רגילה.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

זו לא ביקורת. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

את מלבישה אותו על חוק המזומן.

 << אורח >> תמר ברכה: << אורח >>   

האם כשהוא נתקל בזה הוא צריך לעצום עיניים? 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אתם דורשים ממנו להיתקל.

 << אורח >> תמר ברכה: << אורח >>   

אני מצפה ממנו שייתקל, כי כשהוא בודק את החשבונות - - 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

את אומרת את זה במפורש עכשיו. 

 << אורח >> תמר ברכה: << אורח >>   

זה תפקידו של רואה החשבון.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

תפקידו של רואה החשבון להגיש דוחות, לא לעבור אחד-אחד ולתעד. 

 << אורח >> תמר ברכה: << אורח >>   

לא אמרתי שרואה החשבון צריך לתעד. הנישום צריך לתעד ולעמוד בכללים. אם רואה החשבון נתקל בעבירה, אני מצפה ממנו כמו מכל אחד אחר.

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

תיעוד הנישום זה לא חדש, זה קיים בחוק.

 << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >>   

בחוק השימוש במזומן, שהוא חוק שעומד לבד ויש לו כללים משלו, קובעים מסלולים, כשיש מסלול פלילי ומסלול אזרחי. אם אדם נחשד שעבר על החוק, רשות המיסים פונה אליו במכתב ויש לו הליך שימוע, ואם הוא לא עמד בכל הדברים הוא ישלם. עכשיו אני שומעת פה על מסלול חדש שייכנס  לפקודת מס הכנסה שעוקף את החוק שחוקקו בבית הזה לפני זמן קצר. איפה רשום פה התהליך של השימוע ושל הטיעון? 

 << אורח >> תמר ברכה: << אורח >>   

אני לא מתכוונת שתטילו עיצומים לפי החוק לצמצום השימוש במזומן. 

 << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >>   

זה לא כתוב בחוק. מה אומרים? אנחנו רוצים לתקן אחורה את חוק השימוש במזומן ובגלל שלא נצליח לתקן נכניס את התיקון דרך פקודת מס הכנסה. תקשיבו, מאחורי החוקים האלה יש את ציבור בעלי העסקים העצמאיים שצריכים להבין אותם ולפעול על פיהם. הנטל פה הוא בירוקרטי ורב. 

לגבי הדיווח המפורט, דובר על להוריד את זה ל-500,000 שקל. כולם צריכים לדעת כמה זה יעלה לבעל עסק. נכון שיש פה מייצגים שמוכנים לעשות את העבודה, אבל מי שמשלם את העלות הזאת זה בעל העסק. הנהלת חשבונות רגילה ופשוטה של בעל עסק עולה היום בין 400 ל-600 לחודשיים. דיווח מקוון  כזה יגרום לו לשלם 1,600 לחודש, 12,000 שקלים בשנה. 

 << אורח >> גיתית שלומי: << אורח >>   

אנחנו מדברים פה על עסקים שעוברים ביקורת. 90% מהעסקים בכלל לא עוברים ביקורת. מה תעשה הספרית מחר בבוקר? מה אני אמורה לעשות אם במקרה הגיע לשולחן שלי צ'ק שהיא צילמה? אני אמורה עכשיו לשאול אותה אם כשהיא קיבלה אותו הופיע השם של מי שאמור לקבל את הצ'ק? זה פשוט מצב בלתי אפשרי. 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

מדברים על חשבונית שנתקבלה בעסק ושולמה בצ'ק בלי שם. 

 << אורח >> גיתית שלומי: << אורח >>   

אנחנו מבינים שהנתונים האלה לא נמצאים בידי המייצגים. אם מישהו יגיד, והבנתי שלרשות המיסים יש רעיונות, איך להטמיע את הדבר הזה בתוך מערכות הנהלת חשבונות, אין שום בעיה, אבל אנחנו לא סומכים פה על יד המקרה. לא ייתכן מצב כזה, זה פשוט בלתי אפשרי ואנחנו מתנגדים לזה בתוקף. אי אפשר להביא חוקים תיאורטיים שבפועל אף אחד שיושב פה ליד השולחן לא יודע איך ליישם. 

 << אורח >> טיראן ששון: << אורח >>   

צריך לזכור שמי שמשלם על כל הדברים זה העסקים שיצטרכו לעבור את אותה ביקורת, לעבור את אותן דרישות של רואי החשבון ויועצי המס. בסוף הכל מתגלגל לעסקים ולצרכנים. אנחנו במקרה קלאסי של מטרה שהיא סופר חשובה, המלחמה בהון הבלתי חוקי, אבל זה פוגע בכל העסקים בישראל ומטיל עליהם עלויות מיותרות לחלוטין. 

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

מה שאתם מבקשים זה שמי שעובר על חוק המזומן, יוכל עדיין לקבל החזר מע"מ מהמדינה, יוכל לקבל החזר מס הכנסה, שזה מצב אבסורדי לחלוטין. אנחנו לא מבקשים להפוך אתכם לעבריינים, ברור שהנישום הוא עבריין, אבל אתם עושים תהליך ביקורת. אם צריך עוד דיוקים מול לשכת רואי חשבון ומול העוסקים כדי לעשות את זה בצורה יותר מקובלת על הדעת, בואו נשב ונעשה את זה. אין פה שום כוונה להפוך אתכם לעבריינים, יש כוונה לאכוף את הדבר הזה בצורה מלאה.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אתם קודם רואים את העצמאים כעבריינים, כרמאים וכגנבים, ואז מביאים חוק שמוציא כמה ישרים. זה לא המצב. תדעו שהרוב המוחלט של כל בעלי העסקים האלה מחזיקים מאות אלפי ומיליוני עובדים, מחזיקים את הכלכלה. 

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

אין להם מה לחשוש.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >  

חשוב שתדעו שאלה אנשים ישרים בראש ובראשונה. כשהם באים ואומרים לך, הם לא באים בשביל לחפש את אותם עבריינים, ממש לא. כמו שאתה יודע לבדוק אם אותו מוכר הוציא קבלה כשאתה נכנס אליו למכולת ואם הוא לא הוציא קבלה אתה נותן לו קנס ומגיע איתו לבית משפט ולמקומות אחרים, כך תיכנס לחנות חשמל, תקנה מוצר ב-7,000 שקל ותראה אם מקבלים ממך או לא מקבלים ממך מזומן. גם עליך יש את האחריות הזאת. מתי בפעם האחרונה עשיתם את זה מאז שחוקק חוק המזומן? 

 << אורח >> תמר ברכה: << אורח >>   

עושים את זה כל הזמן

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אני מבקש מכם לדיון הבא פירוט כמה כאלה תפסתם בשנה האחרונה שעשו עסקאות מעל 6,000 במזומן.

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

זה שקוף לציבור. 

 << אורח >> תמר ברכה: << אורח >>   

הכנסת מקבלת כל שנה דיווח. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

רק את הנושא הזה תביאו לי. אנחנו מביאים חוק כדי שהון בלתי חוקי לא יהיה. אנחנו רוצים שמי שעושה את ההון הבלתי חוקי הזה יקבל את העונש המרבי, כל עוד הוא עשה את זה במזיד ולא בטעות,  השאלה אם את הבירוקרטיה הזאת אנחנו צריכים להפיל על רואי החשבון ועל יועצי המס? אם הם עכשיו יצטרכו לשבת שורה-שורה הם יטילו את זה על אותו בעל עסק במקום שרשות המיסים, שזה גוף של המדינה, יאכוף את זה. אם תגידו שאתם לא יודעים לאכוף, אנחנו את כל ערמת החוקים שהבאתם לא נחוקק עד שתדעו לאכוף.  

 << אורח >> תמר ברכה: << אורח >>   

הסעיף שאנחנו מדברים עליו הוא בתוך סעיף 32, הוא לא בפלילי, לא ב-216 ולא ב-217, הוא כמו כל סעיפי 32. אני לא מצפה מגיתית שתלך ותעמוד עם מצלמה כדי לראות בכל עסק אם הצ'ק פתוח או הצ'ק לא פתוח, אם זה מזומן או לא מזומן. מה שאני כן מצפה זה שכשאתם עושים הליך של ביקורת שגרתית שלכם, לפי נוהלי ביקורת, לפי תקני ביקורת - - 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

אין ביקורת.

 << אורח >> תמר ברכה: << אורח >>   

כשאתם עושים בסוף שנה ביקורת ובודקים אם מדובר בהוצאה פרטית ואם סיווג ההוצאה הוא נכון ואתם נתקלים במצב שיש הפרה של חוק המזומן, תתאמו את ההוצאה. כשנקבל את הדוח השנתי ונראה ששולם במזומן, אנחנו נתאם ונטיל גם עיצום כספי על העוסק במסגרת חוק המזומן. אין פה שום שינוי.  

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

כפי שגד טען שלא הגיוני שעל הוצאות שהיו במזומן המדינה תחזיר מע"מ ותשתתף במס הכנסה, באותה מידה לא הגיוני גם על הכנסות במזומן לשלם מיסים ולשלם מע"מ. אני מניח שאתם לא מוותרים על המיסים אם זה הכנסות במזומן. מאחר וגם על הכנסות במזומן אתם רוצים גם את מס ההכנסה וגם את המע"מ, גם אם הן לא עוברות על חוק המזומן, אותו דין צריך גם לחול על ההוצאות. תמר ציינה שהסעיף הזה הוא בחלק האזרחי של הפקודה. כל הסעיפים שעומדים עליהם לדין פלילי הם בחלק האזרחי של הפקודה, אם זה 2.1, אם זה 17 ואם זה 3ט1. לא משנה איזה סעיף, זה מעבר על סעיף שהוא שומתי רגיל ועומדים עליו לדין.  

ביקורת רואי חשבון מבוצעת על דוחות כספיים לא לצורכי מס, ביקורת של רואי חשבון מבוצעת על הדוחות הכספיים על מנת שרואה חשבון ייתן את חוות דעתו שהדוחות משקפים באופן נאות את הפעילות העסקית של התאגיד. לאחר שהוא מסיים את הבדיקות על הדוחות הכספיים וחותם עליהם, בא דוח לצורכי מס, כשהדוח לצורכי מס בודק דברים מאוד מסוימים, בודק רק תקנות מאוד מסוימות בנושא פחת, נסיעות לחו"ל ותיאום הוצאות מסוימות מאוד. ברוב המשרדים היום זה כבר לא אותו רואה חשבון שעושה בדיקות על הדוחות הכספיים. האם עכשיו רשות המיסים רוצה שבדוח ההתאמה למס תבוצע ביקורת על הדוחות הכספיים, שיבוא עכשיו רואה החשבון שמכין את דוח המס ויעבור חשבונית-חשבונית ויבדוק אותה?  

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אנחנו מצפים שרואה החשבון יעשה בדיוק את מה שהוא עושה היום ואם הוא נתקל בהוצאה שעולה על 6,000 שקל הוא יתאם אותה.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

אז בוא נרשום בחוק שאם רואה החשבון נתקל במקרה של היתקלות בשולחן פעם בחמש שנים הוא יתאם את ההוצאה. 

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

אני מציע שנמשיך ללבן את הדברים האלה בשיחות. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אני מוכן לקבל את ההצעה שלך. תלבנו את הנושא הזה ותגיעו להסכמה. 

 << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >>   

יש בחוק המזומן שני מסלולים, אזרחי ופלילי. באזרחי יש הליכי טיעון שנעלמים בהצעה הזאת.  

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

הליכי טיעון בעיצום כספי מאוד מוכרים להליכים של השגה לעניין פקודת מס הכנסה. עיצום כספי הוא הליך בצד הפלילי. פה אנחנו מדברים על הליך שהוא אזרחי לגמרי, לכן בדומה למצב בחוק המזומן גם פה יהיה הליך של השגה, ערעור ובית המשפט יבחן. 

 << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >>   

אז למה אנחנו לא שמים את זה בחוק המזומן?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אדם יודע שהוא מוציא כסף במזומן והוא עובר על החוק.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

צ'ק פתוח זה לא מזומן. איך אני אמור לדעת כרואה החשבון שלו? מי יודע שמישהו נתן צ'ק פתוח בלי שם?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

הנישום, מי שנתן את הצ'ק.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

ואיך זה מתקשר להנהלת חשבונות? 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

זה לא קשור להנהלת חשבונות. אם הוצאתי 20,000 שקל במזומן בניגוד לחוק, הציפייה היא שאני לא אכניס את זה לדוח השנתי. 

 << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >>   

זו עבירה בפני עצמה להוציא הוצאות ולא לדווח עליהן. אתה אומר לי להוציא במזומן 20,000 ולא לדווח עליהן? 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

יש הבדל בין לרשום הוצאה ולתאם אותה לבין לא לדווח עליה, נכון?

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

זו שאלה מאוד מעמיקה שאני מציע שלא נדון בה.  

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אני מבקש לשבת על הנושא הזה, כולל על מה שסיגל העלתה ולהגיע לנוסח מוסכם. אם לא תגיעו להבנות - -

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

כנראה שלא נצליח להגיע להבנות. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

ואז זה יהיה באחריותנו להגיד שאנחנו לא ממשיכים עם זה ומפצלים את זה. אני מבקש שתהיו פתוחים להגיע להבנות. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אנחנו ממשיכים לגבי הוצאה שסכומה עולה על הסכום הקבוע. פסקה 18 נמחקה. בפסקה 19 הייתה שאלה שהעלו הלשכות לגבי הוצאה שלא ניתנה לגביה מספר חשבונית, הנושא של היפוך תשלום.  

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

הדרישה שלנו היא שלגבי כל תשומה שהוכרה לצורך חוק מע"מ, ולא משנה מאיזו סיבה הוכרה, בין אם זה מסמך אחר, בין אם זה באישור מנהל, בין אם זה בהקצאה בעקיפין או במישרין, ההוצאה מוכרת למס הכנסה. הסכמתם לדרישה הזאת, רק לא כתבתם. 

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

אמרתי שיש פה היגיון ונעבוד על נוסח. 

 << אורח >> יואל חלימי: << אורח >>   

	לגבי הנוסח נצטרך לשבת.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אם יש נוסח תביאו אותו, אבל מה במהות? 

 << אורח >> טל כהן: << אורח >>   

אנחנו מסכימים שהוצאות שהוכרו לתשומות במע"מ על פי סעיף 38(א) יוכרו גם לעניין מס הכנסה. 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

כל הסעיפים בחוק מע"מ, גם על עמותות, גם על מלכ"רים, שמס התשומות הוכר לצורך מס התשומות, יוכר גם לצורכי מס הכנסה. מה זה ההתחכמות של סעיף 38(א)? מאיפה הבאתם את זה עכשיו? 

 << אורח >> יואל חלימי: << אורח >>   

זה הסעיף. 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

43א לא מדבר על מס תשומות, הוא מדבר על מע"מ. 

 << אורח >> תומר אזרזר: << אורח >>   

43א מדבר על עסקת נדל"ן.  

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

בכל מקום שהוכר מס התשומות, ולא משנה מתי הוא הוכר, ההוצאה תוכר.

 << אורח >> טל כהן: << אורח >>   

אנחנו צריכים לדייק את הנוסח. 

 << אורח >> גיתית שלומי: << אורח >>   

אנחנו רוצים לבקש שיחשבו על כל הפתרונות האפשריים, כדי למנוע מצב שבעל עסק הוציא הוצאה אמיתית ובסופו של דבר בגלל שהצד השני ברח הוא מוצא את עצמו במצב שהוא לא יכול להכיר בהוצאה. 

 << אורח >> יואל חלימי: << אורח >>   

זה בדיוק הפתרון שהצענו עכשיו.

 << אורח >> גיתית שלומי: << אורח >>   

גם אם זה מסמך אחר?

 << אורח >> יואל חלימי: << אורח >>   

 מסמך אחר הוא חלק מהמסמכים המוכרים במס תשומות ומע"מ. 

 << אורח >> תומר אזרזר: << אורח >>   

מה שהמנהל מאשר.

 << אורח >> יואל חלימי: << אורח >>   

מסמך אחר הוא מסמך שאושר על ידי המנהל וניתן לדרוש אותו כמס תשומות. גם את זה אנחנו מאשרים. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אז למה שלא תכתבו?

 << אורח >> יואל חלימי: << אורח >>   

נכתוב.

 << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>   

עד שלא נראה נוסח שאומר אחד לאחד את מה שגיתית אמרה, מבחינתנו יש פה פגיעה בעסקים לגיטימיים.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

בשביל זה ביקשנו שידייקו אתכם את הנוסח. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אנחנו עוברים לסעיף 32(א). בישיבה הקודמת עלו התייחסויות לגבי ניכוי הוצאות עבודה מהבית. 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

יש דברים שמפריעים לי בחקיקות שאדוני היושב ראש היה שותף להן בשנה האחרונה ולא מסתדרים עם הסעיף הזה. אדוני יודע שלפני כמה חודשים או לפני שנה וחצי חוקק סעיף בפקודת מס הכנסה לגבי כך שעסקים קטנים לא צריכים לפתוח תיק במס הכנסה ויש להם 30% הוצאות מוכרות.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

נכון, עוסק זעיר.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

ב-87ב קבעו שלעסק עד 120,000 שקל יש הוצאות בלי מסמכים ומי לא יכול להיכנס לסעיף מכל מיני סיבות, אם קרובים, חברים, חברה וכו'. מה שונה עסק עם מחזור של 120,000 שקל שיש לו הוצאה שלא נוכה ממנה מס במקור לבין עסק שבאופן חוקי לא צריך בכלל את החשבונית? עסקים שנכנסים לסעיף הזה לא צריכים לנכות במקור, לא צריכים מסמכים, לא צריכים חשבוניות, אבל עוסק פטור, כמו קוסמטיקאית שהחליטה לא להיכנס לסעיף הזה כי לבעלה יש חברה, צריך לנכות מס במקור. 

בסעיף 122 לפקודה נקבע שאם בן אדם משכיר דירה הוא יכול לנכות את דמי השכירות שהוא שילם כהוצאה מדמי השכירות שהוא קיבל - עד 90,000 שקל. איך מנכים במקור מדמי השכירות שהוא שילם? לפי הסעיף שיחוקק הוא לא יוכל לנכות את ה-90,000 אם הוא לא ניכה במקור. אני לא מדבר על העבודה מהבית של העסקים הקטנים, כן או לא, ועל אישור פקיד שומה. כשבא בן אדם לעשות טרייד-אין על הרכב שלו, הוא מחזיר את הרכב שלו לחברת הרכב וקונה רכב חדש. אם אני לא מנכה במקור על רכב שקניתי יד שנייה, עלות הרכב שאני מוכר לא תוכר לי כהוצאה? האם אתם מצפים ממני להגיד לכל בן אדם שאני קונה ממנו רכב שיביא לי אישור מפקיד שומה שהוא פטור מניכוי מס במקור? 

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

הוצאה שלא הוכרה כי לא נוכה ממנה במס במקור תוכר כהוצאה. ג'ק מעלה פה סוגיות שקשורות לניכוי במקור. אנחנו לא מתעסקים היום במתי מותר ניכוי במקור ומתי לא מותר, אנחנו מדברים על כך שכשחייבים לעשות ניכוי במקור לא תוכר ההוצאה.  

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

איך אני מפעיל את סעיף 122, עם קיזוז או בלי קיזוז? לא ניכיתי במקור משכר הדירה.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

ג'ק התייחס לשני סעיפים שלפיהם לא צריך לעמוד בכל הדרישות הבירוקרטיות של ההוצאות ומקבלים במקום זה איזה שהוא ניכוי נורמטיבי. בשני המקרים האלה אופן הכרת ההוצאה היא לא רלוונטית. אני לא חושב שיש פה איזו שהיא אפליה או משהו בעייתי, זה פשוט נובע מזה שאני רוצה לתת הקלה בירוקרטית.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

האם בסעיפים האלה יש פטור מניכוי במקור? 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

יש את השאלה של האם תוכר ההוצאה או לא תוכר ההוצאה, כשלזה אנחנו מתייחסים עכשיו. 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

האם בשני הסעיפים האלה ההוצאה מוכרת גם בלי ניכוי מס במקור? 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

עוסק זעיר יכול לקבל 30% הוצאה גם אם הוא לא ניכה במקור.  

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

הוא לא שאל על עוסק זעיר. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

הוא כן.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

נכון, לא שאלתי.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

עוסק זעיר זה ברור, זו הוצאה נורמטיבית.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

שאלתי אם עוסק פטור באותם סכומים בדיוק שלא נכנס לסעיף צריך ניכוי במקור.  

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

הוא שאל על מישהו שלא מוגדר כעוסק זעיר.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

יש חובות של ניכוי במקור שקיימות היום בפקודה שיש בהן התייחסות למחזור, כאשר לפי זה הוא ידע אם הוא צריך לנכות במקור או לא צריך לנכות במקור. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

התשובה היא כן. 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

יש אפליה. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אני לא חושב שזו אפליה, כי לעוסק זעיר יש מנגנון לא בירוקרטי שבו יש הוצאות נורמטיביות, לעוסק הזה אין את המנגנון הזה. זה לבחירת העוסק. 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

אני חושב שבשביל לחוקק את הסעיף הזה אתם חייבים להוציא עוסקים פטורים ועוסקים מורשים עד 120,000 שקלים ואת דמי השכירות. בלי שאתם מוציאים את שני הדברים האלה יש כרגע באגים בחקיקה.  

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

זה נכון.

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

אתם רוצים שמי שהוא לא עוסק זעיר ייהנה מההטבות של עוסק זעיר?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אם יש לי חובה לנכות במקור ולא עשיתי את החובה הזאת, זה לא יוכר לי כהוצאה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אבל לאותו עוסק עם אותה הוצאה שכן מוגדר עוסק זעיר אין את החובה. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אם יש שני עוסקים שיש להם 30% הוצאות, אחד יכול לבחור 30% ואחד יכול לבחור 20%. 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

איך אתה פוטר את העסק הזעיר מניכוי במקור? למה לא לבוא אליו ולהגיד לו שה-30% לא מוכרים לו כי הוא לא ניכה את ההוצאה, כי הוא לא ניכה במקור? 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

ברגע שאתה שם הוצאה נורמטיבית ברור שלא חל הניכוי במקור. 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

ספרית שלבעלה יש חברה לא נכנסת לחוק, אבל חברה שלה שנמצאת איתה באותו עסק כן נכנסת לחוק. זאת לא חייבת לנכות מס במקור, זאת כן חייבת. זה נשמע לך הגיוני?  

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

שתיהן חייבות לנכות במקור לפי סעיף 166 ו-164.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

כל המשק הישראלי צריך עכשיו לבקש מפקיד השומה פטור במקור כשהוא מחליף רכב?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

זה דיון שקשור לשאלה אם יש חובת ניכוי במקור או אין חובת ניכוי במקור. 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

יש חובה. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אם יש חובה ואתה לא עושה את זה, אתה עובר עבירה פלילית. צריך להסדיר את זה.   

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

איפה מסדירים את זה? אולי נעשה ישיבה יחד אתכם על מה יש חובה ועל מה אין חובה ורק אז נבוא לכנסת ונתקן את הסעיף.  

 << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >>   

תמר אמרה שמדובר בסעיף אזרחי, שלא יהיה לנישום מסלול פלילי, ועכשיו אתה אומר שאם לא נוכה מס במקור זה פלילי לפי פקודת מס הכנסה.  

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

שני הסעיפים הם פליליים. מי שניכה, גנב את הכסף ולא העביר - פלילי קשה, ומי שלא ניכה -  פלילי קל.  

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

הם לא קשורים ל-32.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

דיברנו על כך שאם יש אישור מפקיד שומה לעניין הקלה או פטור מניכוי במקור הסעיף הזה לא חל, בפרט על העברות לחו"ל. האם מוסכם שברגע שמתקבל אישור מפקיד השומה, זה גובר על הסעיף הזה, לא משנה מה הנוסח שלו?

 << אורח >> טל כהן: << אורח >>   

אם במועד ביצוע ההוצאה היה אישור פקיד שומה לא לנכות את ההוצאה, ההוצאה תותר. הסעיף הזה לא יחול אם במועד ההוצאה היה אישור פקיד שומה.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

עוד תיקון שצריך לעשות פה אומר שהסעיף הזה לא חל כשיש אישור מפקיד שומה, לא משנה מתי ניתן אישור פקיד השומה. מה זה משנה אם זה ניתן היום או מחר?

 << אורח >> טל כהן: << אורח >>   

במועד ההוצאה. 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

נניח שפניתי אליו אחרי שנה והוא אמר לי שיש לי פטור ניכוי במקור. מה זה משנה מתי הוא נתן לי אותו טכנית?

 << אורח >> טל כהן: << אורח >>   

אם במועד ההוצאה היית צריך לנכות במקור - - 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

האם אחרי שעברתי ביקורת ניכויים הסעיף הזה לא חל? ביקורת ניכויים צריכה לבדוק לי את כל הניכויים, נכון? את יודעת שיש פסיקה שאם עברתי ביקורת ניכויים במס הכנסה, ביטוח לאומי לא יכול אחר כך לבדוק אותי? אם עברתי ביקורת ניכויים אצל פקיד שומה, האם פקיד השומה לא יכול לנגוע לי יותר בהוצאות כי הוא בדק אותן? 

 << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >>   

נכון, לא יהיה כפל מס.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

לא שולם מס. האם הסעיף הזה לא חל אחרי ביקורת ניכויים?

 << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >>   

אנחנו מתרכזים כרגע בעסק שיש בו הוצאה, אנחנו שואלים אם לשלול את ניכוי ההוצאה או לא לשלול את ניכוי ההוצאה. אם בא פקיד וגבה את המס לא יהיה כפל מס. 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

יש שני פקידי שומה. יש פקיד שומה ניכויים שבודק את הניכויים של העסק ויש פקיד שומה שבודק את ההוצאות שלי אם הן כן או לא מוכרות. במצב שבו פקיד השומה של הניכויים בדק אותי ואמר לי שהכל בסדר, האם פקיד השומה האחר יכול לבוא אחר כך ולהגיד לי שהוא לא מכיר לי בהוצאה למרות שיש לי שומת ניכויים? 

 << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >>   

לא צריך להיות כפל מס.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

אתה עונה לי לא לעניין.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אני מבקש מכם לשבת ולסגור עניינים. 

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

סגרנו עם כולם חוץ מג'ק.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זה לא עניין של לסגור, זה כל ההערות שעלו במסגרת הדיון.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אם אני לא טועה זה 30 מיליון שקל בשנת 2025.




 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אני מבקש להתכנס לנוסח, לא תהיה עוד הזדמנות. תודה רבה.  


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:00. << סיום >>