פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 2 ועדת הכלכלה 23/08/2020 מושב ראשון פרוטוקול מס' 55 מישיבת ועדת הכלכלה יום ראשון, ג' באלול התש"ף (23 באוגוסט 2020), שעה 10:08 סדר היום: היערכות חברות התעופה לפתיחת השמיים << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התש"ף-2020 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר אימאן ח'טיב יאסין אוסנת הילה מארק יבגני סובה עידן רול חברי הכנסת: אחמד טיבי מוזמנים: איל זנדברג – עו"ד, ראש תחום משפט ציבורי, משרד המשפטים ד"ר שרון אלרעי פרייס – ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות טל פוקס – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות מוהר בר – עו"ד, מכלול תעופה במשל"ט, משרד הבריאות יואל פלדשו – מנהל רשות התעופה האזרחית רננה שחר – עו"ד, היועצת המשפטית, רשות התעופה האזרחית שמואל זכאי – מנהל נתב"ג, רשות שדות התעופה רון חלפון – עו"ד, היועץ המשפטי, רשות שדות התעופה אמיר רוגובסקי – סמנכ"ל אל על ירון אמזלג – מנכ"ל ארקיע מידן בר – קברניט, יו"ר איגוד הטייסים אוריה דהן – סמנכ"ל חברת איירו הנדלינג, חברות למתן שירותי קרקע אלעד לוי – נציג חברה למתן שירותי קרקע ייעוץ משפטי: איתי עצמון נעמה דניאל מנהלת הוועדה: לאה ורון רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים היערכות חברות התעופה לפתיחת השמיים << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התש"ף-2020 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. היום ה-23 באוגוסט 2020, ג' באלול התש"ף. שני נושאים על סדר היום – הנושא הראשון הוא היערכות חברות התעופה לפתיחת השמיים, והנושא השני הוא הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התש"ף-2020. לגבי הסעיף הראשון בסדר היום, אנחנו נתחום את הדיון הזה לחצי שעה פחות או יותר. ראינו צורך לשים את הנושא על סדר היום כי אנחנו אמורים לאשר את תקנות הקורונה בסוגיית התעופה אבל - ככתוב, נשאל את פי הנערה - זה שאנחנו נאשר את התקנות ונחליט שהשמיים פתוחים במגבלות כאלה ואחרות, יכול להיות שהטייסים לא מוכשרים אחרי חצי שנה שהם מושבתים, יכול להיות שצוותי הקרקע לא ערוכים וצריכים הכשרה. לכן ראיתי צורך קודם כל לקיים דיון בהיערכות חברות התעופה לפתיחת השמיים. לגבי הנושא השני, הייתי מבקש מהיועץ המשפטי של הוועדה לתת קצת רקע אבל רק בנגיעה כי לא נפתח את זה עכשיו לדיון כי אני רוצה לעסוק עכשיו בהיערכות. או שאתה רוצה להתייחס אחר כך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אחר כך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נמצאים אתנו אורחים ב-זום. גברתי, תעלי אותם ושימי לנו מה שנקרא תמונת מחזור. רת"א אתנו? << דובר >> קריאה: << דובר >> מנהל רשות התעופה האזרחית אמור להיות ב-זום. << אורח >> יואל פלדשו: << אורח >> בוקר טוב. לשאלתך, החברות מוכנות. המתווה התחיל לטוס. כידוע לכם הקבינט אישר 21 מדינות מהן ישראלים יכולים לחזור ללא בדיקות ויש שלוש מדינות שהסכימו לקבל נוסעים ישראלים – בולגריה, קרואטיה ויוון, במגבלה של 600 בשבוע. המתווה התחיל בשבוע הראשון. כמובן יש בהתחלה קצת תקלות אבל בסך הכול הוא עובד בסדר גמור. החברות קיבלו גם את הפרוטוקול, גם את התקנות, גם את הצווים, גם היה תדרוך למפעילים ולסוכנים, גם הופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות ומשרד התחבורה וכמובן בתקשורת עשינו כמיטב יכולתנו. אני רוצה לחזור ולומר את מה שאני אומר בכל הזדמנות. אנחנו לא פותחים את השמיים. בסך הכול המדינה מקלה על תושבים, על ישראלים שמגיעים ממדינות ירוקות. זה לא הולך להגדיל את התנועה בצורה דרמטית אבל זה מאוד מאוד חשוב לחברה הישראלית שפועלת כרגע. החברות האחרות עושות סימנים שגם הן מתחילות לטוס. גם אם אנחנו לא חוזרים לפעילות הקודמת, זה מאוד חשוב מאותם טעמים שאתה הזכרת כמו הכשרת טכנאים, טכנאים שלא עובדים ולא טסים וטייסים שלא טסים אבל הם לא יכולים לטוס. לכן המתווה הוא חשוב מאוד. בינתיים המתווה מתנהל בסדר. כמובן שפעם בשבועיים, על פי החלטת הקבינט, אנחנו עוברים על הרשימה ורואים אם מדינה נכנסת, אם היא בסטטוס אדום, היא יוצאת מהרשימה. מחפשים - גם משרד החוץ – מדינות שתהיינה מוכנות לקבל נוסעים ישראלים ולהגדיל את הרשימה ככל שניתן כי זה חוסך הרבה מאוד ימי בידוד שככל הנראה מיותרים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. רשות שדות התעופה. מי נמצא אתנו? << אורח >> רון חלפון: << אורח >> שלום אדוני. בימים האחרונים ניסינו להגיע לאיזשהו הסדר עם משרד הבריאות בנוגע לפתיחת הרוטנדה, לפתיחת הפוט קורט, אבל לצערי לא הגענו להסכמות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע. אנחנו לא בדיון הזה כרגע. אנחנו בדיון מקדים שנושאו היערכות חברות התעופה ושדות התעופה לפתיחת השמיים לתנועה. מבחינת רשות שדות התעופה אתם ערוכים על כל המשתמע מכך? << אורח >> רון חלפון: << אורח >> בוודאי. אנחנו ערוכים. מבחינתנו שמרנו על הכשירות של פקחי הטיסה, דאגנו שתהיה תחלופה ביניהם כדי שלא תיפגע הכשירות שלהם. מבחינת נתב"ג אנחנו רק מקווים ומייחלים לתחילת התנועה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם צוותי הקרקע מוכנים? << אורח >> רון חלפון: << אורח >> כן אדוני. כמובן אנחנו נוקטים וצריכים לנקוט בפעולות להחזרת כשירות ואנחנו דואגים לעשות את זה. מהבחינה הזאת, גם חברות שירותי הקרקע ערוכות. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> כשאתה אומר חברות שירותי הקרקע כשירות, הרי הן לא עבדו כל התקופה. מה עשיתם בתקופה הזאת כדי לשמור על הכשירות שלהן? << אורח >> רון חלפון: << אורח >> צריך לומר שהן כן עבדו. הן עבדו בצורה חלקית. אלה לא מקצועות טיס שיש להם איזשהו מנגנון קבוע של שמירה על כשירות אבל אנחנו פעלנו כדי לנהל את הסיכון יחד עם חברות שירותי הקרקע ואנחנו נמשיך ונעשה זאת. אנחנו נפעל לכך שזה יהיה בצורה הבטוחה ביותר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אנחנו נשמע את הטייסים. מידן בר מאיגוד הטייסים. << אורח >> מידן בר: << אורח >> אני על הקרקע ואני מקווה שנהיה באוויר ממש בקרוב. אני רוצה לומר תודה רבה ליושב ראש הוועדה על תשומת הלב בנושא התעופה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לחברי הוועדה. << אורח >> מידן בר: << אורח >> מבחינת כשירות טייסים, זה משהו שהוא יחסית מורכב אבל הפעם הוא די פשוט. רוב טייסי מדינת ישראל או שאיבדו את הכשירות שלהם או שהם מאבדים אותה בימים הקרובים, כולל אני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה? << אורח >> מידן בר: << אורח >> מילה טובה לרת"א שמאפשרת לנו גמישות מקסימלית אבל אני מניח שגם זה בסוף באיזשהו שלב יפוג. חשוב מאוד לזכור שהתנעת הכשירות לוקחת זמן, הרבה זמן. אנחנו גם לא בעולם נורמלי. היום לנסוע לעשות סימולטור באמסטרדם, זה לא פשוט. אתה לא עולה על טיסה, נוחת בשדה, עושה סימולטור וחוזר. צריך לנסוע, צריך לנהוג ברכבים, צריך להיכנס לביגוד, צריך קפסולות. זה אירוע שצריך להכשיר בו הרבה אנשים בדרך לא דרך אבל זה אפשרי. אני רוצה לציין דבר אחד שהוא מאוד חשוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין לנו את השירות הזה בארץ? << אורח >> מידן בר: << אורח >> בארץ אין לנו סימולטורים. כל הכשירות האווירית של טייסים שדורשת סימולטורים מתבצעת בחוץ לארץ וזה אמור לגבי כל טייסי איגוד הטייסים וכל טייסי החברות המסחריות כאשר מדובר כמעט ב-1,000 טייסים. טייס בשגרה עושה כל שנה אימון ומבחן סימולטור כאילו הוא עושה מחדש רישיון לרכב. הוא נבחן ברמתו. הוא מקבל רישיון מחדש, מה שנקרא – הוא מחדש את הרישיון שלו כל חצי שנה כדי שהוא יוכל להמשיך להטיס נוסעים על פי התקנות בעולם ובישראל ובבטחה. אני חייב לומר כאן שהחברות הישראליות עומדות בזה. מי שטס עומד בזה. מקפידים על זה מאוד וזה לחם חוקנו. אבל היום עד 12:45 בצוהריים יהיו 20 טיסות מנמל התעופה בן גוריון. נמל התעופה בן גוריון לדעתי ערוך ואם הוא לא יהיה ערוך, הוא יהיה ערוך מיד כי הוא מנטלית ערוך. מתוך החברות האלה יש חברה ישראלית אחת שטסה, חברת ישראייר ועל זה מגיע לה כל הכבוד, אבל יש גם את טורקיש, יש את יונייטד, יש את לופטהנזה ויש עוד חברות. זאת אומרת התעופה בעולם לאט לאט מתאוששת ומתגברת. זה אומר שני דברים, האחד, שהתעופה היא לא הבעיה, היא לא סכנה, ושנית, שאנשים חוזרים למעגל העבודה וזה בדיוק מה שאני בא לומר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה אתה מציע שיקרה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הם הציעו מתווה. אתה הצעת מתווה בוועדת הקורונה. הגשתם אותו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נשמע בוועדת הכלכלה מה שהצעתם בוועדת הקורונה. << אורח >> מידן בר: << אורח >> הצענו מתווה שיושב ראש הוועד המכיר אותו וגם יושבת ראש ועדת הקורונה מכירה אותו. יש הרבה מאוד מתווים. בסוף יש דבר אחד שעובד וזה המתווה של רת"א. אפשר להתווכח אתו. זה לא משנה אבל צריך לקיים אותו. זה הדבר הראשון. דבר שני, כבוד יושב ראש הוועדה, אנחנו צריכים לבקש מחברות התעופה הישראליות לעודד אותן ולהניע אותן להתחיל את הפעילות מיד וזאת משתי סיבות: האחת, אנחנו היום מייצרים נזק אסטרטגי למדינת ישראל שאין לה עצמאות תעופתית מלאה. במדינת אי זה לא יכול להיות. הדבר השני, להחזיר אנשים למעגל העבודה. אנחנו לא מטיסים רק כי זה עכשיו נוח וכלכלי, זה נכון אבל חברות תעופה במדינה כמונו שהן חברות לאומיות - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעקבות הדברים שלך, בוא נשמע את חברות התעופה. נציג אל על. << אורח >> אמיר רוגובסקי: << אורח >> שלום לוועדה. בהתייחסות לדברים. קודם כל, חברת אל על, כפי שציין יואל פלדשו, ערוכה וגם טסה עד סוף חודש יוני לפי הכללים הנהוגים. אמנם לחלק מהתקנות יש לנו הסתייגויות ונציין אותן עת נגיע לדיון בתקנות. אנחנו כבר טסנו את הטיסות בעידן הקורונה ואנחנו בהחלט מנוסים בתהליך. עד סוף חודש יוני אנשי האוויר והקרקע טסו. החל מתחילת יולי, כידוע אל על לא טסה. היא ערוכה לחזור לטיסות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה זה ערוכה לחזור לטיסות? אתה יכול לתת לנו תאריכים? << אורח >> אמיר רוגובסקי: << אורח >> אני אומר שההיבטים שבעטיים אנחנו לא טסים ידועים. יש מתווה עם משרד האוצר ואנחנו מצפים ליישומו המלא. לאחר שנוכל לקבל גם את ההלוואה ונוכל להחזיר את הכסף שאנחנו חייבים לנוסעים, כידוע לוועדה, כמובן שאל על תחזור ללוח טיסות סביר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מכובדי, אני הייתי מצפה ממך לתת קצת יותר קרדיט לוועדה הזאת. אתה יכול לדבר אתי בסיסמאות. אנחנו אישרנו את זה כאן וזה לא היה מותנה בדבר. הייתה הכרזה של הנהלת אל על לגבי הצפי להמראות ראשונות. אני מבקש שתאמר לנו. אנחנו יודעים מה אישרנו בוועדה. << אורח >> אמיר רוגובסקי: << אורח >> אנחנו מדברים על חזרה ללוח טיסות סדירה. אין הכרה של אל על על מועד חזרה ללוח טיסות סדירות. יש מתווה עם האוצר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> התקשורת הישראלית לא דוברת אמת? היו שני תאריכים. שתי גרסאות. << אורח >> אמיר רוגובסקי: << אורח >> אם יינתן לי, אני אשיב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני נותן לך. << אורח >> אמיר רוגובסקי: << אורח >> אני אציין מה אמרנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תיתן לי להתאמץ לקבל את המידע. תהיה נדיב במידע. << אורח >> אמיר רוגובסקי: << אורח >> כן. לוח הטיסות הסדיר, אנחנו מדברים על לוח טיסות שבו טסים באופן סדיר, מפרסמים את לוח הטיסות. כמו שאל על ציינה גם בעבר וזה צוין גם בפרסום האחרון לבורסה, החברה תחזור לטוס לאחר שיושלמו כל התהליכים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא נקבה בתאריך. למה אתה לא נוקב בתאריך? << אורח >> אמיר רוגובסקי: << אורח >> התאריך שאנחנו נקבנו בו, ואני מניח שאליו אתה מכוון, ה-21 בספטמבר, מדבר על חזרה של 100 טיסות מטען ואולי גם טיסות נוסעים. לא מדובר על חזרה באופן של לוח טיסות סדיר. כידוע אל על חייבת לנוסעים שלה כמיליארד שקלים. הסכום הזה, על מנת להחזיר אותו, נדרש יישום של אותו מתווה האוצר ולכן כאשר נוכל ליישם אותו, גם נוכל להחזיר את הכסף לנוסעים ולחזור ללוח טיסות סדיר. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> את כל מה שאתה אומר אנחנו כבר יודעים. << אורח >> אמיר רוגובסקי: << אורח >> החל מה-21 בספטמבר הכוונה שלנו היא לחדש את טיסות המטען ואולי מעט טיסות נוסעים. כמובן שכל הטיסות יהיו כפי שסוכם בתקנות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << אורח >> מידן בר: << אורח >> כבוד יושב ראש הוועדה, אפשר להשלים משפט אחד אחרון? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תמתין, תהיה לך הזדמנות. נמצא אתנו מישהו מחברת ארקיע? ירון אמזלג, המנכ"ל, בבקשה אדוני. << אורח >> ירון אמזלג: << אורח >> שלום כבוד היושב ראש, שלום לכל הוועדה ולכל החברים מהתחום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יודע לומר לנו מתי אתם אמורים להרים טיסות ואם אתם מסוגלים להרים טיסות? << אורח >> ירון אמזלג: << אורח >> אנחנו עושים את כל הפעולות הנדרשות על מנת להצליח לחזור לטוס לקראת חגי תשרי. לשם אנחנו מכוונים. אני עדיין לא יכול להבטיח את זה במאה אחוזים אבל לשם אנחנו מכוונים. אנחנו כרגע בישורת האחרונה עם הלוואות המדינה, הסכמים קיבוציים שאנחנו צריכים לחתום כאשר בשבוע שעבר הגענו להתקדמות משמעותית בתחום הזה ואני מקווה שבשבוע הקרוב דברים יתבהרו. לאורך כל התקופה הזאת אנחנו בקשר עם רת"א בכל ההיבטים של כשירות. יש לנו פקודת התנעה מוכנה של החברה שנמצאת כאן אצלי בנושא של הטייסים – כמו שאמר קודם מידן – רוב הטייסים איבדו את הכשירות שלהם אבל אנחנו מבצעים טיסות אוורור לשני ציי המטוסים שלנו, גם לאיירבוסים וגם לאמברארים, כך שי שלנו בוחנים כשירים לטיסה שעל בסיסם אנחנו יכולים להכשיר בטווח זמן קצר מאוד את שאר הטייסים שלנו. בהיבטים התחזוקתיים של המטוסים, אנחנו מתחזקים את המטוסים לפי הוראות היצרן על ידי עובדים שלנו שעדיין לא יצאו לחל"ת ונמצאים כרגע בנמל התעופה בן גוריון ומתחזקים את המטוסים. ביצענו סקר סיכונים מקיף לגבי חזרה לפעילות, גם בנושא התחזוקה, גם בנושא הטייסים, גם בנושא היערכות לקורונה. אנחנו ממתינים ורוצים ועושים את הכול כדי לחזור לפעילות כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בנימה אופטימית זאת, תודה. רת"א, מתווה רת"א, לא נטיס 1,000 טייסים, נכון? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> באופן כללי, כן. יש שני תנאי כשירות עיקריים שדיברו עליהם וכל חצי שנה מבחן כשירות בסימולטור. אין מנוס, אין סימולטורים בישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לימדו אותי שהפה שאסר הוא הפה שהתיר. השאלה אם זה משהו בין-לאומי וזה חוק בל יעבור. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. חוק בל יעבור. תקנות בין-לאומיות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לו יצויר שמחר אנחנו פותחים את השמים ב-30 אחוזים, ב-40 אחוזים. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> ההיערכות של חברת תעופה, חברת תעופה זה עסק רציני. זה לא רת"א. זה תפעול אמיתי ורציני בעולם האמיתי והם יודעים, מכירים ויש להם התקשרויות קבועות עם הסימולטורים כדי להגיע אליהם וכולי. הם מזמינים מראש. משרד בריאות בעצמו מאפשר לטייסים לנסוע לסימולטור ולחזור בלי בידוד. במשרד בריאות נותנים לזה מענה ומעטפת מלאה כדי לאפשר את הדבר הזה. אם כן, יש את הנושא הזה של הסימולטור שצריך לעשות כל חצי שנה והדבר השני הוא שלוש המראות ושלוש נחיתות ב-90 ימים האחרונים לכל טייס פעיל וגם על הדבר הזה צריך להתגבר. אנחנו לא מוכנים שיעשו את זה כמובן בטיסות עם נוסעים. בקיצור, הדברים האלה, החברות נערכות לזה והן יודעות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אלה שבשירות מילואים פעיל, זה לא נחשב? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא. הסימולטור הוא על הדגם האזרחי. תעופה אזרחית היא תעופה אזרחית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השאלה הייתה במקומה והתשובה עוד יותר במקומה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> הבטיחות של הנוסעים היא מעל לכל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם כן, יש מצוקה אמיתית. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אבל החברות יודעות להתמודד אתה. לפי דעתי כל חברה, מי ששמר את הכשירות, כמובן ישראייר ו-ק.א.ל במצב יותר טוב. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> ישראייר נוסעת. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> נכון. גם חברת ק.א.ל. ואל על עושה איזה שהם סוויצ'ים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נשמע את חברות הקרקע. אוריה דהן, שירותי קרקע. << אורח >> אוריה דהן: << אורח >> שלום לכולם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם צריכים הכשרה מוקדמת? אתם מוכנים להפעלה מיידית? << אורח >> אוריה דהן: << אורח >> אנחנו מתקשים מאוד כרגע עם הנושא הה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה? << אורח >> אוריה דהן: << אורח >> מרבית העובדים בחל"ת. בעצם כל הענף בחל"ת. כרגע מתקשים מאוד להחזיר אותם. יש לנו קאדר מסוים של עובדים שאנחנו כן מעסיקים והעסקנו אותם מתחילת המשבר.. אנחנו צריכים תוספת של עובדים בעיקר כדי לבצע פתיחה חלקית של הפעילות כדי לתמוך בגידול היחסי של הפעילות ואם לא נקבל איזושהי עזרה, יהיה לנו מאוד קשה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם יש צורך, למה אתה שלא מגייס את העובדים בחזרה? יותר עדיף שיהיו בחל"ת? << אורח >> אוריה דהן: << אורח >> כרגע מבחינת המוטיבציה של העובדים, החל"ת יותר עדיף. אני כרגע לא יכול לגייס עובדים ביותר מ-30-20 אחוזי משרה ואין להם כל מוטיבציה לחזור. אנחנו חברה פרטית. כל שלושת החברות הן חברות פרטיות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אלעד לוי. זה נושא ששייך לוועדת העבודה אבל אולי נצטרך לקיים כאן דיון על כל מדיניות החל"ת. << אורח >> אלעד לוי: << אורח >> אני מצטרף לדבריו של אוריה. גם אנחנו חברה בתחום שירותי הקרקע ובעצם אנחנו נמצאים באותה סיטואציה. יש עובדים מוכשרים שנמצאים בבית בחל"ת ואי אפשר להביא אותם כדי לעשות הסמכות ולשמור על הכשירות. בדיוק כפי שאמר קודם מידן לגבי הטייסים, אותו הדבר רלוונטי לעובדי שירותי הקרקע. יש כאן אובדן של כשירות מבצעית שתקשה מאוד על חזרה לפעילות שגרתית ולא משנה באיזו שגרה היא תהיה כאשר ה המדינה תחליט לפתוח את השמיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בכל מקרה זה יהיה הדרגתי. << אורח >> אלעד לוי: << אורח >> אתה צודק אבל גם בהדרגתי, צריך להבין שכל הכשרה של עובד כזה, אנחנו מדברים על כמה חודשים, על לפחות חודשיים הכשרה שאני צריך להביא אותו לעשות הסמכות. מדובר בתחום של בטיחות בעבודה בשטח האווירי. יש כאן איזושהי נקודה שלא מתייחסים אליה ואוריה נגע בה. העובדים כרגע בחל"ת ואני לא יכול להוציא אותם מהחל"ת ולהכשיר אותם תוך כדי כי אני שובר להם את החל"ת. יש כאן נקודה שהמדינה צריכה להתייחס אליה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לך תחומי עיסוק שהם חייבים הסמכות בחוק? << אורח >> אלעד לוי: << אורח >> אלה הסמכות שמבחינת תקנות ורגולציה של יאט"א, רשות שדות התעופה ורת"א וכל הגופים הרגולטוריים שבעצם אמונים על הפעילות בשדה התעופה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זו בדיוק דוגמה מדוע אין בישראל חל"ת גמיש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חל"ת גמיש, הלוואי והיו שומעים לנו. הלוואי והיו מקשיבים לנו. תודה רבה לך. אנחנו בדיון מזורז. חברי הכנסת, בבקשה. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> בוקר טוב. תודה רבה אדוני היושב ראש על הדיון הזה. חברות הקרקע, יש 2,000 משפחות שמתפרנסות משירותי הקרקע. צריך להבין ששירותי הקרקע האלה, כפי שנאמר כאן כרגע ב-זום, האנשים האלה עוברים הכשרות, חלקם הכשרות ארוכות וחלקם הכשרות קצרות, אבל בתקופה הזו – וכפי שאני שומעת מהטייסים שהיו בדיון – אתה מבין רק דבר אחד. היום כדי להניע את המערכת הזאת שנקראת תעופה במדינת ישראל, אנשים צריכים לחזור לעבודה לחודש-חודשיים, לקבל הכשרות, להניע את המערכת וזה לוקח זמן. הזמן הזה שווה כסף. אם כפי ששמענו כאן חברות הקרקע צריכות להחזיר עובדים מחל"ת, אבל הוא יכול להחזיר רק 30-20 כי זו הפעילות היום בשדה התעופה, היתר מקבלים חל"ת, הוא לא יכול להכשיר אותם ובעוד חודש-חודשיים שדה התעופה יהיה מושבת. לדעתי מה שצריך עכשיו לעשות זה לתת לחברות הקרקע האלה איזשהו תמריץ. אני דיברתי עם חברות הקרקע. הן מדברות על שבעה מיליון שקלים להכשרות. הכסף הזה ילך לאנשים שיבואו ויתחילו לעבוד בשדה התעופה ויקבלו את ההכשרות על מנת שבעוד חודש וחצי, חודשיים, כשאנחנו מדברים על שדה תעופה מלא, שירותי הקרקע יוכלו לתת שירותים. אני חושבת שצריך לדבר על מה שנקרא חל"ת נושם אותו אני רואה במתן הכסף הזה למעסיקים והמעסיקים מחזיקים את העובדים האלה. אולי גם לא לתת חל"ת נושם לכל האוכלוסייה אבל בטח ובטח למקצועות שצריכים לשמר את המקצועיות שלהם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> לגבי החל"ת. אני חושבת שמן הראוי במקומות עבודה ספציפיים, שם יש צורך בהחזרת העובדים, להחזיר אותם ואפילו בצו חירום במסגרת הקורונה ולתת את הכסף למעסיקים, לתת בונוסים לאנשים שיבואו, יעשו את ההכשרות ויקבלו את מה שהם צריכים לקבל. מהסקירה שניתנה עד עכשיו אנחנו רואים שהמוכנות היא ממש נמוכה עד כדי כך שאין מוכנות. לכן צריך להוציא תוכנית מחייבת לאותן חברות תעופה. אני רוצה לציין שאנחנו כן מדברים על העובדים ועל חברות התעופה אבל אנחנו מדברים עליהם כי אנחנו יודעים שיש אנשים לטוס ולא לצורך תיירות. יש לנו עכשיו עשרות אלפי סטודנטים שצריכים להתחיל את הלימודים שלהם ב-1 בספטמבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנשי עסקים. סטודנטים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני אישית מוצפת בפניות של סטודנטים שצריכים להתחיל את הלימודים שלהם ב-1 בספטמבר והם לא יודעים מה הם עושים. אני חושבת שהנושא הזה של סטודנטים שלומדים בחוץ לארץ, צריך לדון בו בצורה יסודית. יש בעייתיות גם לגבי סטודנטים שלומדים בשנה א' בנוסף לבעיה של הטיסות, איך הם נכנסים לארצות בהן הם לומדים כשעדיין אין להם אשרת סטודנט. הם לא יכולים להיכנס כתיירים. בנושא הזה צריך להיות מתווה מהיר כך שלקראת סוף השבוע הסטודנטים ידעו היכן הם עומדים כי אחרת הם בבעיה רצינית. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה להוסיף את ההתייחסות דווקא בדיון הזה כי אנחנו מדברים כאן על היערכות כוללת. מדברים על תקנות שמצריכות גם מחברות התעופה ומרשות שדות התעופה היערכות מאוד גדולה ובאותו זמן עדיין אין מעבדת בדיקות לקורונה בנתב"ג. זה עובר תחת לרדאר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשניכנס לתקנות, נתייחס לזה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אומר את זה בצורה מקדמית. זה עניין מאוד גדול. זה צוואר בקבוק מאוד משמעותי. אני נמצא בקשר עם סוכני נסיעות ויש הרבה סוכני נסיעות שממליצים לנוסעים לא לרכוש כרטיס כי זה נורא מורכב וזה עוד כאשר לפני סוף השבוע האחרון זה עוד היה ברשות קופות החולים. עכשיו זה ברשות בתי החולים. מי יצליח לתזמן את כל הזמנים בהתאם למדינת היעד, לעשות בדיקה בבתי החולים, ואנחנו הרי רוצים שהשמיים ייפתחו. אני חושב שזה משהו שכדאי שוועדת הכלכלה תיתן עלי ואת משקלה. אני לא יודע למה המכרז עדיין בעיצומו ולא נסגר. אני גם לא מבין למה צריך עד אמצע אוקטובר להקים מעבדת בדיקת קורונה כאשר כלכלה שלמה תלויה בזה, נסיעות של אנשי עסקים תלויים בזה והגיע הזמן לעשות זאת. אני לא חושב שהרבה אנשים רוצים להיכנס בחורף, בתקופת הקורונה, לבית חולים כדי לעשות בדיקת קורונה. יש כאן גורם מרתיע שהולך לסכל את כל הנושא הזה של פתיחת השמיים. לצד התקנות, שזה אקט חשוב, הגיע הזמן לעשות גם עבודה תשתיתית בנושא הזה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לחדד כאן כמה נקודות בקצרה. חל"ת גמיש זאת חובה. זה משהו שחייבים להתייחס אליו ואני מבקש ממך אדוני היושב ראש שתקדם את הנושא הזה. אנחנו כבר ארבעה-חמישה חודשים מדברים על כך באירופה כבר הכניסו את החל"ת הגמיש, שהתעשייה כבר חזרה, שחלק מהמעסיקים מקבלים לא חד פעמי סכום של 7,500 שקלים כמו אצלנו אם אתה מחזיר מחודש יוני אלא מקבלים השלמה של עבודה והתפוקה שלהם וזה דבר חשוב. אנחנו שומעים עכשיו שלא יכולים להחזיר לעבודה אלפי אנשים בגלל היעדר חל"ת גמיש. זה דבר שהוא סופר חשוב לחדש את התעופה. אני רוצה לומר כמה דברים לגבי אל על. יש כמעט 7,000 אנשים שעובדים ואנחנו רוצים שהם יחזרו לעבוד. אני חושב שוועדת הכלכלה היא המקום האחרון להאשים אותה בכך שאנחנו לא מכבדים או לא מתייחסים לבעיות של אל על. אני חושב שקיימנו כאן הרבה דיונים ואנחנו מכבדים ומאוד מעריכים את החברה הזאת כי היא חברה הכי גדולה בישראל וחשוב שהיא תמשיך לפעול. אני מבקש שתשאל את נציג אל על האם יש תאריך ומועד לחזרה של הטיסות. שייתן לנו תאריך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שיהיה 1 בספטמבר, 1 באוקטובר, 1 בנובמבר, אבל שייתן לנו תאריך. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> הוא אמר 21 בספטמבר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא שמעתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא אמר. אחרי מאמץ לא קל שלי,. הוא אמר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> עוד בקשה. אני יודע שב-זום יש עוד כמה אנשים שמדברים גם על המתווה וגם בהקשר להכשרת הטייסים. אני הבנתי שגם מנכ"ל ישראייר נמצא על הקו ויכול להיות הוא יסביר כי הם ממשיכים לטוס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא הסביר לנו ולחברות התעופה בעקיפין שאם רוצים אפשר לטוס ולעשות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לו תמיד הצעות מאוד טובות ולכן בוא נשמע גם אותו בעניין הזה. התחושה היא שאנחנו כבר חודשים מדברים ומדברים ובסופו של דבר במשרד בריאות – ויש לי כבוד למשרד הבריאות – מקבלים החלטות ולא שומעים. כאילו שומעים אותנו ובסוף מקבלים מה שנוח להם, ואם זה כך, לשם מה לקיים את הדיונים? אני לא מצליח להבין. גם בקורונה, גם בכלכלה, מדברים ומדברים ובסוף מקבלים החלטות שאף אחד לא מבין אותן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רוצה לשמוע את בורובסקי, נציג האוצר. אגף. התקציבים. נמצא אתנו? לא. נצטרך לשאול את משרד האוצר מה הוא מתכוון לעשות בסוגיה הזאת ולאפשר לפחות בתקופת החל"ת הסמכות והשתלמויות לצוותים בתחום התעופה, ואם יש ענפים אחרים נוספים – אין לי בעיה. נסתפק בסוגיה הזאת של היערכות חברות התעופה. שמנו את זה בחלל האוויר. ההשלמה לדיון הזה תהיה, אני מאמין, עם התקנות שאנחנו נכנסים אליהן עכשיו. אני אומר אמירה חד משמעית וברורה שכאן בוועדת הכלכלה – כל עוד אני עומד בראשה – לאסוף את השברים ולראות מה יש לנו ביד, זאת לא תוכנית עבודה, לפחות אצלי. צריך תמיד לקדם ולהתקדם ולצפות פני עתיד, וכך אני דורש מרת"א, מרשות שדות התעופה, מאיגודי הטייסים מחברות התעופה. כל הנוגעים בדבר, כולם להתכנס לשיח בימים הקרובים כדי לראות איך נערכים לפתיחה הדרגתית של השמיים. תודה רבה. אנחנו עוברים לנושא השני בסדר היום והוא תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התש"ף-2020. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אדוני, אני אומר כמה דברים קצרים. הוועדה החלה לדון בתקנות ביום רביעי האחרון. כפי שאמרתי, אנחנו בייעוץ המשפטי של הוועדה העברנו די הרבה הערות לנציגי הממשלה. מכיוון שהמסגרת של החוק מגבילה למעשה את סמכות ועדה מוועדות הכנסת לאשר בשינויים את התקנות, כלומר, זה לא המנגנון הרגיל שאנחנו מכירים לגבי חקיקת משנה שמובאת לאישור ועדה בו בעצם הוועדה יכולה להחליט לאשר בשינויים שונים את התקנות, כאן הוועדה יכולה לאשר את התקנות, כולן או חלקן, כלומר, להחליט למשל שיש תקנה מסוימת שהוועדה לא מאשרת, הוועדה יכולה להחליט קטיגורית לא לאשר את כל התקנות או לשנות את תקופת התוקף מכיוון שהתקנות האלה למעשה הן מעין הוראת שעה. כלומר, הן נקבעות לתקופה קצובה, מוגבלת מראש, של עד 28 ימים. מבחינת התהליך שהיה ממש בימים האחרונים כולל בסוף השבוע, ביום חמישי קבינט הקורונה אישר את השינויים שהממשלה הסכימה לקבל וכפי שאמרתי כמעט כל ההערות שלנו התקבלו. אני חייב לציין לשבח את העבודה שעשו נציגי הממשלה ובפרט היועצת המשפטית של רשות התעופה האזרחית שבאמת בחנו בלב פתוח ובנפש חפצה את ההערות והסכימו לשנות את נוסח התקנות באופן די דרמטי כפי שתראו. כרגע הנוסח שמונח על שולחן הוועדה הוא נוסח משולב. דהיינו, נוסח התקנות המקוריות עם סימון ב-עקוב אחר שינויים של השינויים כפי שהזכרתי שאושרו בקבינט הקורונה בעקבות הערותינו, והוועדה למעשה תידרש מבחינה פרוצדורלית לאשר הן את התקנות המקוריות שהוגשו לה ולמעשה הגיעו לדיון בוועדת הכלכלה ב-17 באוגוסט, אחרי שהועברו לכאן מוועדת הכנסת, והן את התיקון לתקנות. אני מציע, אם יש השלמות, שרננה תוסיף. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אין לי השלמות. כל הצוות הממשלתי עבד קשה כדי לעמוד תוך 24 שעות בתיקונים עם אישורי נוסח שיעברו את קבינט הקורונה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו נעבור להקראה ונראה אם באמת הקשבתם לנו ואם עמלכם לא היה לריק. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> נושא היחיד שאמרנו, וגם היועץ המשפטי של רשות שדות התעופה אמר, שלא הצלחנו להביא ניצחון או סידור מוסכם לכולם, גם לבריאות הציבור וגם מבחינת ה-פוד קורט של נתב"ג. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> באזורי הסעדה. יש לנו שפה, ברורה ויותר קלה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> בנושא של אזורי הסעדה באמת לא הגענו לפתרון מוסכם ונקווה שנגיע אליו במהירות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני כן אומר, וזה חשוב, שההסדר בכלל לגבי הפעילות העסקית של נתב"ג מוסדרת בתקנות אחרות, בתקנות מכוח חוק המסגרת, מכוח חוק הסמכויות, התקנות שנוגעות להגבלת פעילות של מקום שפתוח לציבור. מה שמוצע כאן בתקנות שכרגע על שולחן הוועדה, זאת בעצם החלה של התקנות ההן שאושרו בוועדת החוקה בשינויים מסוימים לגבי שדות התעופה שמפעילה רשות שדות התעופה. ההסדר במפורש לא נקבע כאן. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> התקנות ההן חלות מכוחן. לא צריך שאנחנו נחיל אותן. אנחנו עשינו שינויים מסוימים. התאמות מסוימות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו נתייחס אליהן. אני כבר אומר לאורחים שלנו שאנחנו נדרוש הסברים גם לגבי אזורי הסעדה ואם נציגי משרד הבריאות אתנו, שיישארו אתנו כדי שיאמרו לנו אם בכלל היה דיון, אם הקשיבו לנו ומה היו הנימוקים לא לאשר זאת כי לכאורה הייתה טענה צודקת בשבוע שעבר. אם אני מצמצם אזורי הסעדה, זאת אומרת שאני מייצר אזורי צפיפות אחרים. נשמע בהמשך. לא ניכנס לזה עכשיו. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התש"ף-2020 בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 8, 12 ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – החוק) ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, מתקינה הממשלה תקנות אלה: פרק א': הגדרות ופרשנות 1. הגדרות ופרשנות (1) בתקנות אלה - "אדם החייב בבידוד" – אדם החייב בבידוד לפי צו בידוד בית. "איש צוות" – כהגדרתו בחוק הטיס. כל הסימונים שמסומנים הם בעקבות הערות הייעוץ המשפטי של הוועדה שאנחנו מאוד מודים לו שכרגיל עשה עבודה טובה וסייע לנו עם ההערות שלו. "איש צוות אוויר", "דייל", "טיסה מסחרית", "ספר עזר למבצעים" – כהגדרתם בתקנות ההפעלה. "ההנחיות האירופיות" – ההנחיות וההמלצות לשמירה על בריאות הציבור בתעופה, הכלולות במסמכים אלה: (1) המדריך האירופי לניהול אנשי צוות. (2) המדריך האירופי לניקוי וחיטוי כלי טיס. (3) הפרוטוקול האירופי לשמירה על בריאות בתעופה. "חולה" "מגע הדוק" ו"מחלים" – כהגדרתם בצו בידוד בית. "חוק הטיס" – חוק הטיס, התשע"א-2011. "חוק השוויון" – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1988. "טיסה בין-לאומית" – טיסה שנקודת המוצא, הביניים או היעד שלה, היא במדינה זרה. "טרמינל הנוסעים" – מקום תחום בשדה תעופה המשמש לרישום נוסעים לטיסה, לתהליכי בידוק לנוסעים לפני טיסה ואחריה, ולהמתנת נוסעים לעלייה לכלי הטיס, כולל אזורי מסחר. "המדריך האירופי לניהול אנשי צוות" – מדריך לניהול אנשי צוות בקשר למגיפת הקורונה Guidance on Management of Crew Members in relation to the SARS-COV-2 pandemic, מהדורה מספר 2 מיום ח' בתמוז התש"ף (30 ביוני 2020) שפרסמה הסוכנות האירופית לבטיחות התעופה, המצוי לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובאתר האינטרנט של רשות התעופה האזרחית. "המדריך האירופי לניקוי וחיטוי כלי טיס" – מדריך לניקוי וחיטוי כלי טיס Interim guidance on Aircraft Cleaning and Disinfection in relation to the SARS-C0V-2 pandemics, מהדורה מספר 2 מיום ח' בתמוז התש"ף (30 ביוני 2020) המצוי לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובאתר האינטרנט של רשות התעופה האזרחית. "המנהל" – כהגדרתו בסעיף 2 לפקודת בריאות העם ומי שהוא הסמיכו לעניין סעיף 20 לפקודה האמורה. "מנהל רשות התעופה האזרחית" – כמשמעותו בסעיף 6 לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה-2005. "מפעיל אווירי" – אחד מאלה: (1) בעל רישיון הפעלה אווירית לפי סימן ג' לפרק ב' לחוק הטיס. (2) בעל רישיון מקביל לרישיון הפעלה אווירית כאמור, שנתנה הרשות המוסמכת במדינה זרה. "מפעיל שדה תעופה" – בעל רישיון להפעלת שדה תעופה לפי סימן ו' לפרק ב' לחוק הטיס. "נוסע יוצא" – מי שהגיע לטרמינל הנוסעים בכוונה לצאת מישראל כנוסע בטיסה בין-לאומית. "נוסע נכנס" – מי שנכנס לישראל כנוסע טיסה בין-לאומית. "ניהול סיכונים" – ניהול סיכוני בטיחות כמשמעותו בפרק ג' לתקנות מערכת ניהול בטיחות הטיס. "הפרוטוקול האירופי לשמירה על בריאות בתעופה" – פרוטוקול לשמירה על בריאות בתעופה בשל נגיף הקורונה COVID 19 Aviation Health Safety Protocol , מהדורה מספר 2 מיום ח' בתמוז התש"ף (30 ביוני 2020), שפרסמו הסוכנות האירופית לבטיחות התעופה והמרכז האירופי לבקרה ומניעת מחלות ECDC – European Center for Disease Prevention, המצוי לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובאתר האינטרנט של רשות התעופה האזרחית. "צו בידוד בית" – צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020. "ציוד מגן אישי" – פרטי לבוש וציוד להגנה מפני הידבקות בנגיף הקורונה כגון מסיכת פנים, כפפות, חליפת מגן. "קרבה מותרת" – יחס בין שני בני אדם שהוא אחד מאלה – (1) הם אנשים הגרים באותו מקום, כהגדרתם בתקנות הגבלת הפעילות, ובכלל זה הם עתידים להיות אנשים כאמור במדינת היעד. (2) אחד מהם הוא קטין או אדם עם מוגבלות ואחד מהם מלווה את הקטין או מסייע לאדם בשל מוגבלותו, לפי העניין. "שדה תעופה בין-לאומי" – שדה תעופה שנקבע כתחנת גבול לפי צו הכניסה לישראל (תחנות גבול), התשמ"ז-1987. "תושב ישראל" – מי שרשום במרשם האוכלוסין כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965. "תסמינים" – כל אחד מאלה: (1) חום גוף של 38 מעלות צלזיוס או יותר. (2) שיעול או קושי בנשימה או תסמין נשימתי חד אחר, למעט שיעול או קושי בנשימה הנובע ממצב כרוני כגון אסתמה או אלרגיה. לעניין זה, נזלת בלבד לא תיחשב תסמין. (3) שינוי בחוש הטעם או בחוש הריח. "תקנות הגבלת הפעילות" – תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הגבלת פעילות), התש"ף-2020. תקנות ההפעלה" – תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה) התשמ"ב-1981. "תקנות מערכת ניהול בטיחות" – תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע"ח-2017. (2) בכל מקום בתקנות אלה שהוטלה או חובה על אדם לעטות מסכה לפי סעיף 3ה לצו בידוד בית, אותו אדם לא יהיה חייב בעטיית מסכה אם הוא אינו חייב בכך מכוח הסעיף האמור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד כאן סעיף ההגדרות. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה סעיף יותר טכני. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> השינויים הם משפטיים. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> מבחינתנו האישור של ההגבלות האלה הוא חשוב באופן שבו הוא נמצא, האישור שלהן מחדש. ההגבלות האלה מאפשרות לנו להפחית את הסיכונים שקיימים במסגרת ההסתובבות בתוך שדה התעופה ובמטוסים למינימום האפשרי. יחד עם זאת אנחנו לא שינינו את ההגבלות מבחינת כמות האנשים שיכולים להיות בטיסה מתוך הבנה שלדבר הזה יש השפעה מכרעת על המפעילים של הטיסות האלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גברתי, את הדיון המקדמי כבר קיימנו. אנחנו מבינים את הרציונל. מאחר ואת אתנו ואנחנו נגענו בזה, אני אקדים את המאוחר ואני אשאל לגבי מתחמי הסעדה. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> לגבי מתחם ההסעדה הקיים, אנחנו שמענו את הטענות ואנחנו חושבים על זה. בעוד כ-20 ימים ייפתחו שוב התקנות ואנחנו נראה האם לשנות. כרגע יש טיעונים בעד ונגד שאני מבינה אותם. בכל מקום אחר, כשיש פוד קורט, אנחנו לא מרשים לאנשים לשבת ביחד בגלל שהדבר הזה יכול לייצר איזושהי התקהלות שאנחנו לא מעוניינים בה. אנחנו מאפשרים ישיבה במסעדות כאשר יש מלצר שבעצם מגיש ואז אנשים לא מתקהלים אבל יכול להיות שלאור העניין שבשדה התעופה אנחנו מבינים שאנשים לא יכולים, בניגוד לפוד קורטים אחרים לקחת את האוכל וללכת הביתה, כאן הם בעצם נאלצים להישאר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הם ילכו לאולם ההמתנה, שם לא תהיה הפרדה ואחד יאכל על השני. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> ברור. אנחנו כרגע מנסים לראות איך אנחנו יכולים לייצר תנאים בהם כן אפשר יהיה לעשות את השינוי. עוד לא הגענו להחלטה הזאת. אחת הבעיות היא, אני אומר לכם בכנות, שיהיה מאוד קשה להסביר לציבור למה פוד קורט בשדה תעופה זה בסדר ופוד קורט בקניון הוא לא בסדר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני יודע להסביר. דוקטור שרון, בסוגיות הקורונה, אם נשתמש בטיעון הזה שאנחנו לא נוכל להסביר, זה טיעון שלא מחזיק מים ולא עומד בפני עצמו כי הרבה תחומים לא דומים אחד לשני. במקרה הזה יש הסבר אבל מאחר ואת אומרת לנו שהנושא ייבחן שוב תוך כדי, אנחנו לא נלחץ הפעם אבל בעיקרון גם מבחינת ההסברה וההיגיון אנחנו לא מצליחים לשכנע את עצמנו למה לא. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני אומרת שההסברה וההיגיון אומר למנוע התקהלויות. אני מבינה את הטיעון מנגד שזה ייצר התקהלות במקום אחר ולכן אנחנו בבחינה מחודשת של הנושא הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רוצה להיות יעיל בדיון. אני מקווה שתהייה אתנו לאורך תיקון התקנות. אם לא, אני מקווה שאנשי משרד הבריאות אתנו ואם יהיו שאלות שנצטרך להפנות אליך, אני מאמין שהם ידעו להשיג אותך. אם יש לך הערה בנושא כללי, בבקשה כי אני רוצה להתקדם. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני חושבת שמאוד חשוב שהתקנות האלה יאושרו. כל ההתבססות שלנו על זה שאנחנו מאפשרים כניסה ממדינות ירוקות בלי בידוד, מבוססות על כך שאנחנו מנסים כמה שיותר למזער את הסיכון לפחות בשדה התעופה ובמטוסים. זאת אומרת, הדבר כרוך אחד בשני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אנצל את הבמה ואשאל אותך מדוע סוגיית הבדיקה ומעבדות הבדיקה בשדות לא מתקדמת. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> קודם כל, אין לנו שום ידע לגבי הפעילות של מערכת הסופיה, שזו הבדיקה שאתה מדבר עליה שהתשובה שלה אורכת 15 דקות. אין לנו ידע על התקפות, על המהימנות של הבדיקה באנשים ללא סימפטומים. אנחנו יודעים לגבי אנשים עם סימפטומים, כמה הבדיקה היא רגישה, זאת אומרת, מגלה אנשים חולים וכמה הבדיקה היא ספציפית, זאת אומרת, מגלה אנשים בריאים. אין לנו את אותם נתונים לגבי חולים א-סימפטומטיים. זאת אומרת, אני עכשיו אבדוק הרבה אנשים ואני לא אדע מה משמעות התוצאות. קודם צריך מבחינה מדעית לתקף את הבדיקה הזאת ואנחנו עושים את זה כרגע, מביאים מכשירים ויש לנו ניסוי מתוכנן לראות בדיוק את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך בשלב הזה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה חשוב וזה טוב מאוד אבל צריך לחשוב על דרך אלטרנטיבית. כרגע בתי החולים אמורים לקלוט את כל מי שטס לחוץ לארץ. איך בתי החולים יכולים לעשות בדיקות קורונה לטסים לחוץ לארץ? הרי זה צוואר בקבוק שאנחנו נדון בו עוד חודש. אני מאוד מעריך את התיקוף, באמת, זה חשוב מאוד אבל אולי צריך להקים מעבדת בדיקות לבדיקות רגילות שאנשים ייסעו לנתב"ג אבל לא לבית החולים. אי אפשר לצפות שבתי החולים בכל העומס של החורף יעשו בדיקות קורונה ליוצאים לחוץ לארץ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עכשיו בשלב ההגדרות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ברור. אני רק מציף את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד סעיף ההגדרות? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים ואין נמנעים. סעיף ההגדרות אושר. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> פרק ב': טרמינל הנוסעים 2. אחריות מפעיל שדה תעופה - כללי מפעיל שדה תעופה בין-לאומי – (1) ימנה מבין עובדיו, עובד שיהיה אחראי על ביצוע הפעולות הפורטות בתקנות אלה. (2) יסדיר ויישם נהלי עבודה ושיטות עבודה לשם עמידה בחובותיו לפי תקנות אלה. נהלי עבודה ושיטות עבודה כאמור יהיו - (1) בשים לב לזכויות וצרכים של אנשים עם צרכים מיוחדים, ובכלל זה אנשים עם מוגבלות, ובהתייעצות עם מורשה לנגישות השירות כמשמעותו בסעיף 19מא1 לחוק השוויון וכן בשים לב לזכויות וצרכים של קטינים. (2) ככל האפשר, בשים לב להנחיות האירופיות. (3) יספק, או יבטיח כי יסופק, למועסקים מטעמו בבידוק ביטחוני או בתפקיד אחר המחייב קרבה לנוסע, ציוד מגן אישי הנדרש לשם ביצוע תפקידיהם תוך מזעור חשיפתם להדבקות בנגיף הקורונה, וידריכם לגבי השימוש בו. (4) ידריך את מי שהוא מעסיק מטעמו בבידוק ביטחוני, וביישום תקנות 6 ו-9 בדבר תקנות אלה ואופן יישומן כאמור בפסקה (2), כעדכונן מזמן לזמן. הדרכה כאמור תכלול הסבר על זכויותיהם וצרכיהם של אנשים עם מוגבלות בכל הקשור לתקנות אלה ולהוראות נוספות הנוגעות להתמודדות עם נגיף הקורונה, ובכלל זה לגבי סוגים שונים של מוגבלויות, כיצד הם עשויים לבוא לידי ביטוי בעת עריכת הבידוק הביטחוני או מתן השירות ומה הוא המענה הנדרש לכך בעת עריכת הבידוק ביטחוני או מתן השירות. (5) יגיש למנהל רשות התעופה האזרחית הצהרה חתומה בנוסח הערוך לפי חלק א' לתוספת הראשונה, לפיה הוא מקיים את האמור בפרק זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זאת תקנה 2. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. אחריות כוללת לקבוע נהלים ולהדריך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תני במספר משפטים את משמעות התקנה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> התקנה הזאת היא האחריות הכללית של מפעיל שדה התעופה לקבוע ממונה קורונה, לקבוע נהלים, לתת לעובדים שלו ציוד מגן, להדריך את העובדים שלו ולהגיש את ההצהרה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור תקנה 2? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים ואין נמנעים. תקנה 2 אושרה. תגידי לי, אם תתעייפי יש מישהו שיחליף אותך? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני לא מתעייפת לעולם, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איזו אמירה. נראה אותך. לא ציפיתי לתשובה כזאת. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה ייכנס לפנתיאון של המגזר הציבורי. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 3. שינויים ביישום חובות לפי תקנות הגבלת הפעילות לעניין הפעלת שדה תעופה בין-לאומי, יחול ועל מפעיל שדה התעופה תקנות הגבלת הפעילות בשינויים אלה: פסקה (1) נמחקה אחרי הדיון. (1) לעניין חובתו לפי תקנה 7(4)(ב) לתקנות הגבלת הפעילות, האמור בה יחול בשינויים אלה: (1) המלים "ככל האפשר" – לא יקראו. (2) על אף האמור בצו בידוד בית, נוסע יוצא שחום גופו 38 מעלות צלזיוס או יותר, רשאי לבקש כי תיערך לו מדידת חום נוספת, שתיערך ללא דיחוי בסמוך לכניסה לטרמינל הנוסעים במקום מבודד. (3) נמצא בבדיקה הנוספת כי חום גופו של הנוסע הוא 38 מעלות או יותר – לא תותר כניסתו לטרמינל הנוסעים. (4) נמדד חום גופו של נוסע נכנס ונמצא כי הוא 38 מעלות צלזיוס או יותר, יתיר לו שדה מפעיל שדה התעופה להיכנס לטרמינל לשם קבלת טיפול רפואי או לשם יציאתו כדין מן הטרמינל בלבד. מפעיל שדה התעופה יבטיח, ככל האפשר, כי מעבר הנוסע כאמור בטרמינל הנוסעים יבוצע באופן המצמצם את הסיכון להדבקה בנגיף הקורונה. התקנה הזאת, כפי שאיתי הסביר קודם לכן, היא התאמות לתקנות הגבלת הפעילות. בעיקרון בכל מקום פתוח לציבור, אתם מכירים את זה, צריך להסדיר מדידת חום באמצעי שאינו פולשני. כאשר לבן אדם יש 38 מעלות ומעלה, אסור לו להיכנס למקום. בשדה תעופה זה טיפה מעורר בעיות בנוסע יוצא שנוסע לחוץ לארץ ויש כאן הרבה על הפרק כי הוא קנה כרטיס טיסה וכולי וזה לא פשוט לוותר על זה כך שמוצע לאפשר מדידת חום נוספת שתיערך בסמוך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה מדידת חום ולא בדיקת קורונה? יכול להיות שיש לו חום בגלל משהו אחר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כי היום אין בדיקת קורונה שנותנת את התשובה מיד. תסבירי לנו בדיוק איך זה עובד. אדם מגיע לשדה, לפני הכניסה אומרים לו שיש לו 38 מעלות חום. מה עושים? תציגי את עצמך. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות. עוד מעט תחזירו את ד"ר שרון אלרעי והיא תוכל להסביר לגבי הבדיקות, למה לא עושים בדיקה לכולם בכניסה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא הסבירה לנו. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> יש לה עוד המשך לתשובה. לגבי הכניסה לטרמינל, בן אדם מגיע לכניסה של הטרמינל ובניגוד למקום אחר חייבים למדוד חום. בשאר המקומות הפתוחים לציבור, זו בעצם חובה שהיא ככל האפשר אבל כאן לכולם ימדדו את החום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הבנו. אנחנו כבר אחרי. מדדנו לו, יש לו 38 מעלות בכניסה. מה הנוהל? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כדי להיכנס לטרמינל, מה הוא צריך לעשות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> זה בהמשך התקנות. הרעיון הכללי הוא שהוא צריך להראות הצהרת בריאות שהוא מילא ואישור שהוא קיבל על כך. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אם הוא מעל 38 מעלות חום. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לא. בלי קשר, מה הוא צריך לעשות בכניסה כדי להיכנס לטרמינל. זה כתוב בתקנות הבאות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> או שנהיה יעילים או שלא נתקדם. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> התקנה הזאת מסדירה רק את השאלה של מדידת החום. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש לו 38 מעלות חום ואז מה עושים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד 38 מעלות הוא נכנס. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אם זה יותר, הוא הולך הביתה. כך זה בכל מקום. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> הוא הולך הביתה? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> הוא יכול לבקש מדידת חום נוספת שתתקיים מחוץ לטרמינל ולא בתוכו, בגלל שאנחנו כן חושבים שיש כאן אינטרס יותר חשוב ואנחנו רוצים לאפשר לו עוד בדיקה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מאפשרים לו עוד בדיקה ולא מאפשרים לו כניסה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לא. ממש לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. מי בעד אישור תקנה 3? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> סליחה, אני יכול לשאול שאלה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו כל כך הרבה בתוך התהליך שעכשיו זה הזמן להעלות את זה. מדי חום של הלייזר – אני מדבר כאן כאב לילד בן שנתיים – מרביתם לא שווים כלום ברמה שזה יכול לתת תוצאה שגויה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשאני רואה 36,3 מעלות, אני מרוצה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא תמיד נכון. אני יכול לספר לך איזה דגם כן עובד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה לא ר וצה שימדדו לנו חום בפה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. אני דיברתי גם עם גורמים במשרד הבריאות ויש מחשבה גם להתחיל ללכת לכיוון של לוותר על מדידת החום כי היא לא בהכרח מוכחת כאפקטיבית. האם יש אפשרות לפחות שיהיה תקן מסוים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני נהנה מהדברים שאתה מציע, אבל תקשיב. התעופה סובלת כל כך והיא הראשונה שסבלה, אז עכשיו להעמיס עליה עכשיו גם את הסוגיה הזאת של המד חום? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש מדי חום שמוכחים כאפקטיביים ויש כאלה שלא. בסוף אנחנו מסתמכים על זה בצורה כל כך נרחבת, אז לפחות לעשות איזושהי בדיקה במשרד הבריאות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דוקטור שרון אתנו? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> כן. אני אתכם. שאלה של חבר הכנסת עידן רול לגבי אמינות מד חום הלייזר. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> והאם יש מחשבה על פירוט דגמים מסוימים שאתם יודעים שהם עובדים טוב ואפשר להסתמך עליהם. בסופו של דבר כל אחד קונה מה שהוא רוצה בכל חנות בשדה התעופה. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני עוד לא מצאתי דגם ספציפי שהוא יותר טוב מאחרים. אנחנו יודעים שיש מגבלות עם מדי החום האלה. כולנו ערים לזה. אני חושבת שחום אמיתי מאוד משמעותי, אנחנו מניחים שהוא יזהה. אני חייבת לומר שלא מסתמכים רק על זה אלא הולכים גם על הצהרת בריאות של בן אדם ולא רק על מדידת החום הרגעית. אני מזכירה לכם שבן אדם עם חום גם יכול לקחת אקמול לפני שהוא מגיע לשדה התעופה ואז לא יהיה לו חום גם אם בדרך כלל יש לו. מנסים בדרכים שונות לתקוף את הנושא הזה, האם כן או לא יש לו חום, האם הבן אדם בריא כן או לא וזה נעשה על ידי מדידת חום וגם הצהרת בריאות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מודה לך על הכנות. דוקטור שרון, רצית להתייחס גם לשאלה הקודמת? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> נכון. אתם צודקים לגמרי לגבי הנושא של בדיקות קורונה לטסים לחוץ לארץ בבתי החולים. זאת לא הייתה המטרה מלכתחילה. המטרה היא לאפשר את זה במעבדות פרטיות והיום בבוקר הוצאנו קול קורא למעבדות פרטיות כדי לאפשר את הבדיקה במעבדות פרטיות. ברגע שזה יוסדר, העומס הזה על בתי החולים ירד. צריך לתת מענה כרגע שלא כל הבדיקות יעברו דרך קופות החולים כי גם עליהן יש עומס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש תאריך יעד? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה התאריך? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אנחנו מוציאים קול קורא ותוך שבועיים הם צריכים לתת לנו תשובות. מדובר על מעבדות שקיימות. לא מקימים מעבדות מאפס אלא מעבדות שמאפשרים להם, בנוסף למגוון הבדיקות הפרטיות שהן עושות, לעשות גם בדיקת קורונה. הם כמובן צריכים לעמוד בתו תקן איכות, בביקורת ואז הם יכולים לעשות את הבדיקות. אלה בדיקות שמוכרות על ידי משרד הבריאות ומאושרות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. מי בעד אישור תקנה 3? מי נגד? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מתנגדת אחת. אין נמנעים. תקנה 3 אושרה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> אפשר לומר משהו על תקנה 3? הצעה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה לא אמרת קודם? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני יודעת שכבר הצבעת, אבל בכל זאת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. היית אומרת לפני שהצבענו. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> לגבי תקנה 3, מדידת חום. יש לנוסע 38 מעלות. כמו שאמרתי, יכול להיות שיש לו משהו אחר ולא קורונה אבל הוא עלול לאבד את הכרטיס שלו וכל ההוצאות. האם יש התייחסות, האם מחזירים כסף או לא מחזירים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אענה לך עם חיוך. אני לא חשבתי על זה. אני לוקח אקמול, שני אקמולים בסמוך לבדיקה והחום יורד. בדיקת החום והצהרת הבריאות, זה עוד איזה מחסום קטן. במפר בכביש. את מכירה את הבמפרים בכביש? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש אנשים שלא יודעים להתחכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בהצהרת הבריאות הוא יאמר שהוא סובל מחום כרוני. כשאני הולך ל-א.ק.ג, לפני שאני עושה את הבדיקה, אני אומר שלא ייבהלו. פעם ראשונה מי שבדקה אותי, כמעט התעלפה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 4. מעבר נוסעים בין טרמינל הנוסעים לבין כלי הטיס (1) מפעיל שדה התעופה יארגן את מעבר הנוסעים בין טרמינל הנוסעים לכלי הטיס ובין כלי הטיס לטרמינל הנוסעים, ככל האפשר, באמצעות גשר הליכה נייד (שרוול). (2) בוצע מעבר הנוסעים בין טרמינל הנוסעים לכלי הטיס או בין כלי הטיס לטרמינל הנוסעים באמצעות אוטובוס, מספר הנוסעים באוטובוס לא יעלה על מחצית מקיבולת הנוסעים המרבית המותרת לפי הוראות יצרן האוטובוס. כשהגשנו את זה לוועדה, בתיקון המקורי כלל לא היו הגבלות על מספר הנוסעים באוטובוס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מהפרקטיקה את יודעת היכן הוראות היצרן ובפועל כמה דוחסים. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני אומר לשבחה של רשות שדות התעופה שהיא התגייסה למציאת פתרון והם בדקו וקיבולת הנוסעים המותרת באוטובוסים המיוחדים הגדולים האלה היא 70 אנשים. הנושא של 50 אחוזים מהקיבולת מקובל על משרד הבריאות ותודה גם לוועדה שהאירה את תשומת לבנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני ממליץ להם להישאר כך גם בלי קורונה. מי בעד אישור תקנה 4? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים ואין נמנעים. התקנה אושרה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 5. חובה על מפעיל שדה תעופה על יידוע הנוסעים מפעיל שדה התעופה יביא לידיעת ציבור הנוסעים את תקנות הגבלת הפעילות ותקנות אלה הנוגעות למגבלות הכניסה לטרמינל הנוסעים, לדרישות מהנוסע, אופן יישומן, והעונש על הפרתן, וכן פעולות מומלצות לציבור הנוסעים לשם צמצום הסיכון להידבקות בנגיף הקורונה בעת השהייה בשדה התעופה, והכול באמצעות שילוט ועלוני מידע מתאימים. שילוט ועלוני מידע כאמור – (1) יהיו בשפות עברית, ערבית ואנגלית. (2) יהיו נגישים לאנשים עם מוגבלות לפי ת"י 1918 חלק 4. (3) לעניין עלוני המידע – הם יהיו זמינים ברחבי טרמינל הנוסעים ויימסרו לבקשת אנשים עם מוגבלויות באופן שיבטיח להם נגישות למידע ולקבלת השירות, לרבות באמצעות פישוט לשוני, סמלול ועיצוב ברור, לפי אופי המידע. זאת תקנת השילוט. מה שהיה חשוב לוועדה זה שהשילוט של מגבלות הכניסה לטרמינל יהיה באופן ברור ותכף אתם תראו את זה בתקנה 6 כאשר מלווים לא חיוניים ומקבלי פנים לא אמורים לבוא לטרמינל הנוסעים. זה היה מאוד חשוב לוועדה, שיהיה שילוט ברור בכניסה לטרמינל. אלה עיקר השינויים שהיו בסעיף. התקנות האלה הותקנו כמובן בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ורואים את זה בנוסח עצמו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור תקנה 5? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים ואין נמנעים. תקנה 5 אושרה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 6. הגבלות על כניסה לטרמינל הנוסעים (1) מפעיל שדה התעופה יסדיר ויפעיל מנגנון למניעת כניסת אדם לטרמינל הנוסעים, אלא אם כן נתקיים בו אחד מאלה – (1) הכניסה היא למטרות עיסוקו של האדם. (2) הוא נוסע יוצא – (1) שהציג את שני אלה: (1) כרטיס טיסה לטיסה שמועד המראתה בתוך ארבע שעות ממועד כניסתו לטרמינל הנוסעים. (2) אישור כי הגיש למשרד הבריאות הצהרת בריאות כאמור בתקנה 30. (2) חום גופו בבדיקה שנערכה לפי תקנה 7(4)(ב) לתקנות הגבלת הפעילות אינו 38 מעלות צלזיוס או יותר. (3) הוא נוסע נכנס. (4) הוא נוסע בטיסה פנים ארצית שהציג כרטיס טיסה לטיסה שמועד המראתה בתוך שעתיים ממועד כניסתו לטרמינל הנוסעים כאמור. (5) הוא מלווה של נוסע שהוא קטין או אדם עם מוגבלות או צרכים מיוחדים אחרים, הנזקק לליווי לשם השלמת תהליכי הבידוק והעלייה לכלי הטיס. (ב) לא ייכנס אדם לטרמינל הנוסעים, אלא אם כן התקיים בו תנאי מהתנאים האמורים בתקנת משנה (א), ומפעיל שדה התעופה התיר את כניסתו לטרמינל הנוסעים לפי תקנת המשנה האמורה. (ג) מפעיל שדה התעופה רשאי לדרוש מכל נוסע או מלווה של נוסע שכניסתו לטרמינל הנוסעים הותרה לפי תקנת משנה (א), לענוד במקום גלוי על בגדיו תג המעיד על כך שכניסתו לטרמינל הנוסעים הותרה, אם הדבר נדרש לשם הבטחת קיום תקנה זו. תג כאמור לא יכלול פרטים מזהים של נוסע או מלווה כאמור. (ד) מפעיל שדה התעופה יקיים בכניסה לטרמינל הנוסעים, עמדה לסיוע לנוסע שמסירת הצהרת בריאות אינה זמינה לו או אינה אפשרית לו, בין השאר, מחמת מוגבלות. בעמדה לסיוע יינתן לנוסע סיוע במילוי ההצהרה המקוונת והנפקת האישור על כך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי מספק לו את התג? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> בכניסה לטרמינל. הכוונה היא לצמיד בצבע מסוים באותו יום. הכוונה כרגע רק בנתב"ג. כלומר, יש שלושה שדות בין-לאומיים בישראל – נתב"ג, חיפה ואילת רמון. באילת רמון ובחיפה אין צורך בסוג הזה כי יש פחות אנשים. הכוונה היא רק לצמיד כמו שמקבלים עת נכנסים לפארק מים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פעם היו נותנים את זה לנשים בבתי חולים. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> נכון. צמיד של בית חולים. אותו הדבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמרתי את זה כדי שנבין במה המדובר. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> בלי פרטי זיהוי, בניגוד לצמיד של בית חולים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רציתי לשאול לגבי נסע בטיסות פנים ארציות. האם הנוסע בטיסה פנים ארצית לא צריך לעבור מדידת חום? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> הוא כן צריך לעבור מדידת חום. כולם צריכים לעבור מדידת חום. השאלה למה הדגשנו במיוחד את חום גופו – אנחנו עדיין מפענחים את זה. זה עדיין בחקר למה עשינו את זה. זה נדמה לי שעשינו את זה לצורכי עונשין כי רצינו לאפשר ממש הטלת קנס מינהלי בהקשר של נוסע יוצא, נוסע לחוץ לארץ שנכנס למרות שהיו לו 38 מעלות. אבל כן, אסור להיכנס. באופן כללי אסור - זה צו בידוד בית - להיכנס עם 38 מעלות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אין מצלמות תרמיות כמו שיש בקוריאה ובהונג קונג. אנחנו יודעים שיש מצלמות כאלה בנתב"ג אבל בתקנות האלה אין התייחסות לשימוש במצלמות האלה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לשם מדידת חום? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. אפשר לאתר. אפשר לאתר אנשים שיש להם חום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם אם נכנסו בדיעבד. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. חום הגוף שלהם מזוהה. זה כמו מצלמה תרמית. אתה רואה את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השאלה אם זה קיים באמת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יודע שהדבר הזה קיים בהרבה מדינות בעולם. אגב, כשהתחילה הקורונה, הנושא הזה עלה ואז אנחנו גם התפלאנו ולא הבנו כי אנחנו המדינה המתפתחת הכי הרבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם תכניס את זה כאן לפעולה יש את צנעת הפרט וכולי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא קשור. יש מצלמות כאלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יגידו לך שאנחנו לא בקוריאה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושב שהונג קונג היא מדינה שמספיק יודעת לשמור על צנעת הפרט אבל הדבר הזה לצערי לא בא כאן לידי ביטוי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אדרבה, אם זה אפשרי, תשקלו את זה. אני לא יודע. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כאמצעי פיקוח. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אמצעי פיקוח נוסף שיכול גם לזהות ולאתר אחרי שאנשים עברו. גם בנתב"ג יש את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה צודק אבל זה לא לתקנות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה כמו שמזהים אנשים לפי מצלמות עם זיהוי הפנים ואז רוצים לעקוב ולראות מה הם עושים ולכן הם נכנסים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה צודק, אבל לא לתקנות האלה. זאת אמירה למשרד הבריאות להתחיל לחשוב על זה. << אורח >> מוהר בר: << אורח >> זה קיים בנתב"ג. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מה שאני אומר. אני יודע שזה קיים אבל זה לא בא לידי ביטוי בתקנות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא צריך לבוא לידי ביטוי בתקנות. הפוך. אם את אומרת שזה קיים בנתב"ג אבל רננה אמרה לך שאנחנו עדיין לומדים למה הכנסנו את זה ובסוף היא אמרה שזה לצורך סנקציה פלילית או מינהלית, מה שיהיה, אם בדיעבד המצלמות האלה יקלטו ויראו שיש בן אדם עם חום ויבודדו אותו ויבדקו אם הוא נכנס אחרי שהוא הצהיר בריאות ואחרי שהוא מדד חום. מי בעד אישור תקנה 6? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אשר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 6 אושרה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 7. חובות נוסע למסירת פרטים אישיים ופרטים הנחוצים לאיתורו (1) נוסע בטיסה בין-לאומית, ימסור ב-24 השעות שלפני מועד ההמראה הנקוב בכרטיס הטיסה ולפני העלייה לכלי הטיס, פרטים אישיים ופרטים הנחוצים לאיתורו כמפורט בחלק א' לתוספת השנייה באופן מקוון באתר האינטרנט של משרד בריאות. (2) בנוסף על האמור בתקנת משנעה (א), נוסע נכנס שאינו תושב ישראל, ימסור פרטים נוספים הנחוצים לאיתורו כמפורט בחלק ב' לתוספת השנייה, באופן מקוון באתר האינטרנט של מרד הבריאות. (3) לעניין קטין שהוא נוסע נכנס כאמור בתקנת משנה (א) ו-(ב) – האחראי על אותו קטין באותה טיסה רשאי למסור את המידע כאמור על אותו קטין. (4) מידע שהתקבל לפי תקנות משנה (א) עד (ג): (1) יישמר במשרד הבריאות בנפרד מכל מידע אחר, וישמש לצורך עריכת חקירה אפידמיולוגית ולמטרה זו בלבד. (2) יימחק כעבור 20 ימים מיום מסירתו. על אף האמור, מידע כאמור על נוסע נכנס שאינו תושב ישראל יימחק כעבור חצי שנה מיום מסירתו. (5) נוסע נכנס שאינו תושב ישראל, יציג לקצין ביקורת גבלות אישור כי מסר למשרד הבריאות פרטים כנדרש בתקנה זו וכן הצהרת בריאות כאמור בתקנה 30. לעניין זה "קצין ביקורת גבולות" – מי שמונה לכך לפי סעיף 15(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. כמו שאתם רואים, התקנה הזאת היא תקנה של חובה למסור פרטים לאיתורך. אני אתן לטל להסביר לגבי הפרטים לצורך חקירות אפידמיולוגיות. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אחד המנגנונים הנוספים שהוספנו כדי לבטח את עצמנו ולהקטין את הסיכונים זה שיהיה לנו איזשהו אמצעי קל לאתר אדם שבדיעבד התגלה שאו שהוא חולה או שהתרחיש היותר סביר שהתגלה שהוא היה חולה על הטיסה בה הוא היה והוא כבר נכנס לארץ ומסתובב בישראל ואין לנו איך לאתר אותו כדי לומר לו שהוא צריך להיכנס לבידוד. המטרה של איסוף הפרטים האלה היא אנשים שמסתובבים בישראל ואין להם מקום מגורים קבוע ולמשרד הפנים אין מידע עליהם וכאן המטרה היא שנוכל לאתר אותם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לגבי הנכנסים. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כל התקנה הזאת היא לגבי נוסעים נכנסים. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> רובה של התקנה. מעבר לזה יש כאן מידע נוסף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לגבי נכנסים, אני מבין. לגבי היוצאים? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> זה בעצם אותו דבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> באיזה שלב את לוקחת ממנו את הפרטים? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> הוא ממלא טופס יחד עם הצהרת הבריאות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסדר כי אם לא, זה היה מיותר. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> בסוף אדוני זה מספר טלפון וכתובת מייל, כדי שאפשר יהיה ליצור אתו קשר. לגבי ישראלים זה נשאר 20 ימים ואחר כך זה נמחק מהמערכת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מובן ולגיטימי. מי בעד אישור תקנה 7? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 7 אושרה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 8. חובת השוהים בטרמינל הנוסעים כל השוהה בטרמינל הנוסעים – (1) יענוד באופן גלוי תג המעיד כי כניסתו לטרמינל הנוסעים הותרה כאמור בתקנה 6(ג), אם נדרש לכך לפי אותה תקנה. (2) יעטה מסכה לפי סעיף 3ה לצו בידוד בית, אלא אם כן הוא נדרש להסיר את הסמכה לצורך תהליכי בידוק לנוסעים. (3) יקפיד, ככל האפשר, על שמירת מרחק של 2 מטרים לפחות בינו לבין כל אדם אחר שאין לו עמו קרבה מותרת, לרבות בתורים. אתם רואים כאן ריכוז של חובות הנוסע בטרמינל, לעטות מסכה, להקפיד על ריחוק חברתי ולענוד את אותו תג עליו אנחנו מדברים. הוא לא תג חושפני או משהו מהסוג הזה אלא רק מראה שמותר לך להיות בטרמינל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור תקנה 8? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 8 אושרה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 9. נוסע שחש בתסמינים בטרמינל הנוסעים נוסע שחש בתסמינים בעת שהותו בטרמינל הנוסעים ולפני עלייתו לכלי הטיס ייפנה לאלתר לנציג של מפעיל שדה התעופה. נציג כאמור יעניק לאותו נוסע סיוע והכוונה ככל הנדרש לשם הבטחת הגעתו המהירה לגורמי הבריאות בשדה התעופה ויודיע על כך לאלתר למפעיל האווירי. אתם יודעים שנוסעים שוהים בשדה התעופה זמן כלשהו וזה לא עניין של רבע שעה ויכול להיות שהנוסע יפתח תסמינים תוך כדי השהות בשדה. התקנה המקורית אמרה שהוא צריך לפנות ישירות לנציגי הבריאות בשדה, לגורמי הבריאות בשדה התעופה, אבל בעקבות הערות הייעוץ המשפטי של הוועדה, כדי להקל כי הנוסע, מי שהוא רואה בטרמינל הנוסעים כמעט תמיד יהיו נציגי רש"ת אבל יהיה לו קשה להגיע, ולכן תיקנו ואמרנו שהחובה שלו תהיה לפנות לאלתר לנציגי רש"ת ומפעיל שדה התעופה הוא שיכוון אותו וידאג שהוא יגיע לאותם נציגי בריאות או שנציגי הבריאות יגיעו אליו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> גם לא כל כך היה ברור מי הם גורמי הבריאות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם תשאלי אותי, אני ביקרתי לא פעם בשדה התעופה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מי שחלה בקורונה, עדיין צריך לשמור על כל ההנחיות? בן אדם שחלה והחלים מקורונה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא מתנהל כרגיל. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> עם מסכה או בלי מסכה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני חושב שכן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם לבן אדם יש אישור שהוא חלה והחלים. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> יש דברים מסוימים שלא חלים עליו כמו חובת בידוד שהוא לא יצטרך לעשות בהרבה מקרים. יש דברים מסוימים שכן חלים עליו כמו מסכה. זה לא ייחודי ולא מוסדר כאן. כל החובות של האנשים לעטות מסכה, הם בצו בידוד בית. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בן אדם שחלה והחלים, שהוא חוזר, הוא מציג את האישור שהוא חלה ולכן הוא לא נדרש להיכנס לבידוד וזה בא לידי ביטוי בתקנות? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> זה לא בא לידי ביטוי בתקנות. כל הקביעה של הבידוד והיקף חובת הבידוד, זה בצו בידוד בית וכאן זה בעצם סוג שלל הסדר משלים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> במסכה הוא עדיין חייב. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מאוד חשוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בואו נחזור לגורם הבריאות בשדה. מי הכתובת? איך הנוסע האלמוני הזה יודע למי לפנות? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בנתב"ג אין מרפאה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא. הוא יפנה למודיעין של רש"ת או לנציג של רש"ת הקרוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רש"ת, רשות שדות התעופה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. הם אלה שייקחו אותו. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כרגע יש נציג של משרד הבריאות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> קבוע? בנתב"ג יש נציג קבוע? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לא. זה בגלל הקורונה וזה קשור לכך שבעצם הייתה נדרשת התארגנות מהירה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כרגע יש נציג של משרד הבריאות 24 שעות ביממה? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לא. יש נציג, לא 24 שעות, והנציג הזה מנחה את מד"א שגם נמצאים שם. משרד הבריאות כרגע שכר את מד"א לשבת שם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה נציג של משרד הבריאות. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מד"א נמצאים בשדה? << דובר >> קריאה: << דובר >> מד"א נמצאים 24 שעות? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה באמצעות מודיעין של רשות שדות התעופה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני חייבת לציין שצריך להיות גורם בריאות בתקופת הקורונה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מבחינה כספית אין להם אפשרות להחזיק מרפאה קבועה. זו הייתה הטענה של משרד הבריאות. בסדר, אף אחד לא מבקש להחזיק מרפאה קבועה בשדה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עכשיו הפחדת אותה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נציג קבוע במשך 24 שעות בלי קשר למד"א. מד"א, אלה פרמדיקים. השאלה אם בן אדם רוצה לקבל הכוונה מבחינת תסמינים, מבחינת מצבו הרפואי, מה הוא עושה? למי הוא ניגש? הוא ניגש למודיעין והמודיעין אומר לו שאין לו מושג מה לעשות אתו ושיתקשר למד"א? זאת שאלה מאוד פרקטית. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני חוזרת רק לתקנה שכבר אישרתם. רש"ת חייבת לקבוע נהלים גם ליישום תקנה 9. זה כתוב. היא צריכה להדריך את האנשים שלה שמיישמים את תקנה 9. האנשים שעומדים צריכים לדעת איך לעשות את זה. אתה צודק שזה לא טריביאלי, אבל רש"ת בהחלט צריכה למסד נהלים ולקבוע שיטה שזה יקרה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חייבנו אותה בתקנה. איזה מספר התקנה? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> תקנה 2. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חייבנו אותם להכין נהלי עבודה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אחד הנהלים הוא יישום תקנה 9. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זאת אומרת שהשילוט יחול גם על תקנה 9? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> שהשילוט יחול גם על תקנה 9? אני מאמינה שכן. רגע. בוא נראה. כן. כתוב. "מפעיל יביא לידיעת ציבור הנוסעים את תקנות הגבלת הפעילות ותקנות אלה הנוגעות למגבלות הכניסה, לדרישות מהנוסע" ואחת הדרישות מהנוסע היא "נוסע שחש בתסמינים" צריך לפנות ישירות לנציג מפעיל שדה התעופה וזה צריך לבוא לידי ביטוי גם בשילוט וגם בעלונים לפי החומר הפרסומי, לפי התקנה הזאת. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה קורה מרגע שהוא הודיע? יש איזושהי חובה מרגע שבן אדם הכריז על עצמו כלא מרגיש טוב והגיע לנציג הבריאות שם? יש שיקול דעת? יש נוהל מוסדר? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יש חדר שהוא יכול להיות בו? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איזו סמכות מאשרת לו כן לטוס אחרי שהוא אמר הוא לא מרגיש טוב? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השאלה המתבקשת, כבר בתקנה 2, בעקבות השאלות שנוצרות כאן, האם מישהו אמור לאשר את הנוהל הזה שמפעיל שדה התעופה יכתוב. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לאשר את הנוהל, לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אולי הוא יכתוב נוהל לא מספק ואז השאלה הזאת תישאר פתוחה? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אם נצטרך אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה זה אם? אנחנו מתקנים עכשיו. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני אחזור שוב לחוק המסגרת. חוק המסגרת נותן סמכויות פיקוח רק במקרה שקבענו עבירות מינהליות. קבענו לרש"ת עבירות מינהליות ואחת מהן הייתה הנושא של אי הגשת ההצהרה. ההצהרה היא על עמידה בתקנות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני שואל שאלה ברורה ולא צריך להתפתל. חייבתם אותו לכתוב נוהל הפעלה. מאין לי לדעת שזה עונה לדרישות של משרד הבריאות? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> יהיו לנו שם מפקחים שיסתובבו בשדה התעופה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מכוח ההסמכה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. מכוח ההסמכה. כל 28 ימים התקנות האלה מתחדשות וככל שיתעוררו בעיות ביישום, אנחנו נוכל לשפר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> סליחה, אני רוצה לחזור לשאלה שלי. מה הנוהל ברגע שמישהו הגיע לרשויות הבריאות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין נוהל. בסעיף 2 ביקשנו מהם לכתוב נוהל. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> המשפחה שלו מחכה והוא עם 38 מעלות והוא מנסה להבין מה עושים. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> בגדול אין לטוס עם חום ועם תסמינים. אין. הדבר היחיד שיש לו מדידה חיצונית, זה חום של 38 מעלות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לנו בעיה כי יועצים משפטיים ממוקדים בפרקטיקה. תקשיבי מה החברים רוצים לדעת. אדם בא עם תסמינים לעמדת רשות שדות התעופה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ואין לו חום. בכוונה אמרתי שאין לו חום. הוא לא מרגיש טוב אבל אין לו חום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הגיע למודיעין במקרה הזה ואמר שהוא לא מרגיש טוב. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> ייקחו אותו למד"א. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מי ייקח אותו למד"א? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> נציג משרד הבריאות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מד"א כבר ידע מה לעשות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הנציג של שירותי הקרקע ייקח אותו למד"א. למד"א יש נציג קבוע בנתב"ג. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני חושב אדוני היושב ראש שהטקסט היה אולי צריך להיות שמרגע שבן אדם הסגיר את עצמו כלא מרגיש טוב או אובחן ככזה, רק איש בריאות יכול להתיר לו טיסה. צריך להיות איזשהו שחרור של איש בריאות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו בתקנות. תקנה אחת גוררת את השנייה. אמרנו שאדם לא מרגיש טוב, פונה לאיש הבריאות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מאותו רגע שהוא הגיע למד"א, צריך אישור אקטיבי של מד"א כדי שהוא יוכל לטוס? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אנחנו נגיע לזה בהמשך. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לב לבו של הדבר. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אנחנו נגיע לזה בהמשך ונראה מי יכול לעלות לטיסה. התשובה היא שאם יש לו תסמינים שהם תסמיני הקורונה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי קובע אותם? הוא בשדה. הוא בא בלי לדעת. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אם זה חום, הוא פשוט לא יכול לצאת. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. אין חום. אני בשדה, אין לי חום אבל אני פשוט לא מרגיש טוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תסמינים אחרים. לא חום. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מי מאשר לי לטוס או לא לטוס מהרגע שהגעתי למודיעין והפנו אותי למד"א? האם אני צריך להציג עכשיו לחברת התעופה אישור שאני רשאי לטוס כי מד"א בדקו אותי? יש כאן איזשהו חלק בתהליך שהוא לא ברור. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> גורם בריאות אולי יכול להגיד שאין לו תסמינם. אם יש לו תסמינים, לגורם הבריאות אין את הסמכות לומר לו שהוא יכול לטוס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא לא ייתן לו לעלות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני שואל משהו אחר. אני שואל ממש פרוצדורלית. הייתי במד"א, האם אני מסומן באותו רגע או שאני יכול לחזור ממד"א ולטוס? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם הוא יחליט שאלה לא תסמיני קורונה, הוא יחזיר אותך. אתה עדיין לא מסומן. מתי הוא פוסל אותך מעלייה? אתה מאושר טיסה, אחרי שעברת את כל הפרוצדורה, אתה מאושר טיסה. אחר כך מרגיש לא טוב. אתה פונה למד"א, מד"א בודק ואומר שאלה לא תסמיני קורונה. אתה חוזר למסלול שלך. אתה לא צריך אישור אקטיבי. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ואם מד"א כן אמר שיש משהו? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תדאג. הוא לא ייתן לך לזוז משם. הוא יפנה אותך באותו רגע. << אורח >> מוהר בר: << אורח >> חבר הכנסת רול, אני מצוות תעופה במשל"ט, אנחנו אנשי המקצוע שבעצם גיבשו את מתווה התעופה משדה תעופה ירוק שדיבר עליו בתחילת הדיון יואל פלדשו. בנוסף לתקנות אנחנו כתבנו גם מקרים ותגובות לכל מיני מקרים - כנראה שלא כיסינו את הכול – שיכולים לקרות הן בשדה התעופה, הן בכלי הטיס לפני ההמראה, לאחר ההמראה, במדינת היעד. כלומר, ניסינו לצקת מעט ודאות לאותו עולם. יש לנו תרחיש שלם שניתחנו עם גורמי מד"א, עם אנשי רש"ת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איפה זה בא לידי ביטוי בתקנות? << אורח >> מוהר בר: << אורח >> יש פרוטוקול שהוא הסכם/חוזה בין משרד הבריאות לרת"א שבו הדברים מוגדרים, כשיש מקרים ותגובות מה קורה אם. אני יכולה להקריא לכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. בהמשך. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה הפרק שלהם. רש"ת ביקשו לדבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לסעיף הזה? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> עברנו את הפרק שלהם. אדוני, בזה סיימת את הפרק של שדה התעופה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסדר. רון חלפון, רשות שדות התעופה. עד שהוא יעלה, נאשר את תקנה 9. מי בעד אישור תקנה 9? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 9 אושרה. << אורח >> רון חלפון: << אורח >> אדוני, אם נוכל לתת את רשות הדיבור בבקשה לסמנכ"ל למסחר יורם שפירא ואת מר שמואל זכאי מנהל השדה. אנחנו מדברים כאן במשך שעה ארוכה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תן לי את מנהל השדה. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> שלום. כמו ששמתם לב, אדוני, בתקנות האלה יש חובות רבות מאוד על רשות שדות התעופה. כמה דברים שאני רוצה לתקן כדי שהדברים יהיו ברורים. קודם כל, נוסע עם חום לא נכנס פנימה לתוך הטרמינל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היה ברור לנו. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> המודיעין לא נמצא מחוץ לטרמינל כשלוקחים אותו למודיעין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע. או שלא הקשבת לנו בחלק מהדברים. זה ברור לכל מי שהיה בדיון שאדם עם 38 מעלות ומעלה לא נכנס לטרמינל. מדברים על בדיעבד, אחרי שהוא נכנס והוא לא מרגיש טוב. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> בנתב"ג יש מרפאה שעובדת כל הזמן. היא לא קשורה למד"א כי יום אחד מד"א יצאו מנתב"ג. יש בנתב"ג שירותי מרפאה כל הזמן עם פרמדיקים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ויש שילוט על כך? << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> עם שילוט ועובדים. יודעים לקחת את הנוסע ולהביא אותו לפרמדיק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. עוד יותר טוב. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> מהבחינה הזאת אתם צריכים להסיר כל דאגה מלבכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> וממה אנחנו צריכים לדאוג? << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> אתם צריכים לדאוג ממה שהיה בדיון הקודם ואני לא רוצה לחזור אליו. מאוד שמחתי לשמוע את ההערה של דוקטור שרון שתוך 20 ימים תתבצע בחינה לגבי הנושא של הפוד קורט כי כמו שאמר אדוני, המטרה שלנו היא להרחיק את הנוסעים כמה שיותר אחד מהשני. לכן אם יסגרו את הפוד קורט, הם יהיו צפופים ויעמדו אחד ליד שני. המטרה שלנו היא להרחיק אותם אחד מהשני כמה שיותר ולא דומה פוד קורט בקניון לפוד קורט בנמל התעופה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו מחויבים לזה ונעקוב אחרי זה. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> לא כולם גרים בתל אביב. יש אנשים שגרים במעלות ובדימונה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מכובדי, הבנו. תודה. אנחנו נעקוב אחרי זה. אנחנו מחויבים לזה. אני חושב שאין טעם לשמוע עוד נציגים מרשות שדות התעופה. רגע, רצה לדבר יוסי פתאל ולהתייחס לסעיפים שעברנו. הוא ביקש קודם לכן ודילגנו עליו. לא נמצא. נמשיך בהקראה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> פרק ג': כלי הטיס 10. תחולה על מפעיל אווירי (1) פרק זה יחול על מפעיל אווירי המפעיל טיסה מסחרית להולכת נוסעים מישראל אליה או בשטחה, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ב). (2) על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין מפעיל אווירי כאמור, המפעיל כלי טיס שמספר מושבי הנוסעים בו אינו עולה על 30 – (1) תקנות 18, 27(א)(3) ו-4), ו-(ג) ו-28(א)(2) לא יחולו. (2) התדרוך הנדרש לפי תקנה 24(ב) יכול שייעשה בעל פה. אתם רואים שהתחולה של התקנות היא על כל מובילי נוסעים בשכר, ישראלים וזרים, בין בטיסות בין-לאומיות ובין פנים ארציות. יש כאן החרגות מסוימות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תמשיכי לתקנה 11 שהיא אחריות מפעיל אווירי, כללי. זה אותו נושא. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 11. אחריות מפעיל אווירי – כללי מפעיל אווירי – (1) ימנה מבין עובדיו, עובד שיהיה אחראי על ביצוע הפעולות המפורטות בתקנות אלה. (2) יסדיר ויישם נהלי עבודה ושיטות עבודה לשם עמידה בחובותיו לפי תקנות אלה. נהלי עבודה ושיטות עבודה כאמור יהיו – (1) בשים לב לזכויות וצרכים של אנשים עם צרכים מיוחדים, ובכלל זה אנשים עם מוגבלות ובהתייעצות עם מורשה לנגישות השירות כמשמעותו בסעיף 19מא1 לחוק השוויון וכן בשים לב לזכויות ולצרכים של קטינים. (2) ככל האפשר, בשים לב להנחיות האירופיות. (3) יספק לאנשי הצוות ציוד מגן אישי הנדרש לשם ביצוע תפקידיהם תוך מזעור חשיפתם להדבקות בנגיף הקורונה, וידריכם לגבי השימוש בו. (4) ידריך את מי שהוא מעסיק או שמועסק מטעמו בהפעלת הטיסות ומתן שירות לנוסע, בדבר תקנות אלה ואופן יישומן כאמור בפסקה (2), כעדכונם מזמן לזמן. הדרכה כאמור תכלול הסבר על זכויותיהם וצרכיהם של אנשים עם מוגבלות, בכל הקשור לתקנות אלה ולהוראות נוספות הנוגעות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש, ובכלל זה לגבי סוגים שונים של מוגבלויות, כיצד הם עשויים לבוא לידי ביטוי בעת קבלת השירות, ומה הוא המענה הנדרש לכך בעת מתן השירות. (5) יגיש למנהל רשות התעופה האזרחית הצהרה חתומה בנוסח הערוך לפי חלק ב' לתוספת הראשונה, לפיה הוא מקיים את האמור בתקנות אלה. בסעיף (2)(ב) הורדנו את ה"ישימות". ממילא מדובר על הוראה שהיא בשים לב ככל האפשר והיא הוראה יחסית רכה והייעוץ המשפטי לוועדה אמר שזה יותר מדי עמום גם כך ולכן הם ביקשו להוריד את העמימות לגבי הישימות. שוב, אנחנו רואים את האחריות הכוללת של המפעיל האווירי בדיוק כמו מפעיל שדה תעופה, למנות אדם, לכתוב נהלים ולהחזיק את העובדים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם חברות התעופה. לא רק המפעיל. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. כמו שדה התעופה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם חברות התעופה רוצות להעיר, שיעירו. אם לא, אנחנו מתקדמים. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה מתואם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור תקנות 10 ו-11? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרו << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנות 10 ו-11 אושרו. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 12. מידע לרוכשי כרטיסי הטיסה בלי לגרוע מחובות גילוי לנוסע לפי כל דין, בטרם מכירת כרטיס טיסה, המפעיל האווירי יביא לידיעת רוכש כרטיס הטיסה כי הוא או כל אדם שעבורו הוא רכש את כרטיס הטיסה לא יהיה רשאי לטוס אלא אם כן נתקיימו לגביו דרישות תקנה 30. דרישת תקנה 30 הן דרישות הבריאות שאסור לך לטוס עם תסמינים והצהרת הבריאות. כבר בעת מכירת הכרטיס, רוצים להבטיח שנוסע יבין שהוא לוקח על עצמו סיכון, בין אם הוא קונה כרטיס עם ביטוח על ביטול, כל הדברים שנוסע יכול לעשות, ולהבין שהוא כאן חשוף לסיכון יותר גבוה ואם הוא יהיה חולה ביום הטיסה, הוא לא יוכל לטוס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כבר בשלב המכירה אנחנו מחייבים את החברות להבהיר לו. בסדר. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן, ואחר כך אנחנו נראה שבתקנה 32 אנחנו מחייבים גם מארגנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את רוצה להגיד שיש 32 תקנות? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> יותר אדוני. 40. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור תקנה 12? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 12 אושרה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 13. יידוע נוסעים לפני הגעתם לשדה התעופה מפעיל אווירי יעביר לנוסעים, בין 48 שעות ל-24 שעות לפחות לפני מועד ההמראה הנקוב בכרטיס הטיסה מידע לגבי כל אלה: << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> המילה "לפחות" תימחק. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> (1) כי נוסע לא יהיה רשאי לטוס אלא אם כן נתקיימו לגביו דרישות תקנה 30. (2) כללי בריאות הציבור החלים בכניסה למדינת היעד וביציאה ממנה, כפי שמסר לו מפעיל שדה התעופה במדינת היעד, אם נמסר. (3) משך תהליכי הבידוק הצפוי בשדה התעופה של ההמראה ושל הנחיתה, כללי ההתנהגות בטרמינל הנוסעים, לרבות לגבי חובת ענידת תג מזהה אם חלה, חובת עטיית מסיכות ושמירת מרחק, כפי שמסר לו מפעיל שדה התעופה, אם נמסר. (4) כללי ההתנהגות בכלי הטיס ובכלל זה – (1) כללי העלייה לכלי הטיס והירידה ממנו שהוא הסדיר ומיישם לפי תקנות 20 ו-29 לפי העניין. (2) צמצום השירות בטיסה שהוא הסדיר לפי תקנה 25. (3) משך הזמן המרבי המומלץ לשימוש באותה מסכה במהלך הטיסה, נסיבות שבהן יש צורך להחליף מסכה, ואופן הטיפול במסכה משומשת. (5) העונשים על הפרת תקנות אלה. התקנה הזאת נועדה לאפשר לנוסעים – אנחנו מניחים שרוב הנוסעים הם צייתנים ורוצים להיערך בצורה טובה למסע שלהם וזה מסע לא טריביאלי – לקחת מספיק מסכות, לדעת מה צפוי להם, כמה זמן ייקח להם וכולי. בעצם זאת חובת יידוע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למרות שזאת אחריות אישית של כל אדם. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לגמרי. אני חייבת לומר שעם פסקה (2) אנחנו לא שלמים אבל כרגע היא שם ואנחנו נבחן אותה. אני מדברת על הנושא של חיוב חברות התעופה ליידע את כללי בריאות הציבור החלים בכניסה למדינת היעד, שזה דבר קשה לעשות כי הוא מאוד משתנה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בכל אופן צריך. את לא שלמה עם זה ואנחנו כמחוקקים שלמים עם זה. בכל אופן, אני שלם עם זה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אנחנו ננסה לטייב את זה הפעם הבאה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> החובה עטיית מסכה לילדים היא אותו הדבר? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כרגע כן. כן. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> ילדים עד גיל שבע לא צריכים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני שואל אם בטיסה זה אותו הדבר. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כן. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> מה שכתבנו בתקנה 1(ב) שאישרתם, כתוב לפי צו בידוד בית ואצל המשפטנים זה אומר כולל הסייגים אבל כתבנו את זה בצורה ברורה. כולל הסייגים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם היה לנו זמן הייתי שואל את דוקטור שרון אם באמת הנגיף יכול להיאגר במזגן ולהיפלט החוצה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לפי מה שאני קראתי בחומר האירופי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אשתי אומרת לי שכל פעם שאני חוזר מטיסה אני לא מרגיש טוב בגלל המטוס. השאלה אם זה נכון. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני קראתי שהמסננים המיוחדים שקיימים בכל המטוסים הישראלים, פרט בציר ה-ATR, הם מסננים שיעילים גם נגד נגיף הקורונה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. מי בעד אישור תקנה 13? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 13 אושרה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 14. הגבלת גישה לכלי הטיס ובתוכו מפעיל אווירי יבטיח כי – (1) ספקי שירות לא ייכנסו לכלי הטיס, אלא אם כן כניסתם אליו חיונית לשם מתן השירות. (2) לא תינתן גישה לתא הטייס, אלא לאיש צוות שנוכחותו בתא הטייס חיונית להפעלת כלי הטיס. 15. ניקיון וחיטוי כלי הטיס (1) מפעיל אווירי יסדיר ויישם תוכנית ניקוי וחיטוי של כלי הטיס שהוא מפעיל הכוללת מועדי פעולות הניקוי והחיטוי, חומרי הניקוי והחיטוי, הפריטים שיש לנקות ולחטא, ואופן ביצוע פעולות הניקוי והחיטוי, ויבטיח כי כלי הטיס ינוקה ויחוטא. (1) ניקוי וחיטוי מניעתי לפי תוכנית הניקוי והחיטוי. (2) ניקוי וחיטוי במהלך טיסה או אחרי נחיתה, בעקבות הימצאותו של חולה או אדם עם תסמינים בכלי הטיס. (2) ניקוי וחיטוי מניעתי לפי תקנת משנה (א)(1) יבוצע – (1) לפני כל טיסה ארוכת טווח, ובתום כל טיסה ארוכת טווח. לעניין זה "טיסה ארוכת טווח" – טיסה של 6 שעות או יותר, כולל טיסה עם חניות ביניים, אם הנוסעים והכבודה אינם יורדים או מורדים מכלי הטיס במהלכן. (2) כל 24 שעות לפחות, אלא אם כן – 1) בהתאם לניהול סיכונים שביצע המפעיל האווירי לעניין זה, הלוקח בחשבון את מאפייני כלי הטיס והטיסה, ומשך הזמן של יעילות חומרי החיטוי, נמצא כי יש להגביר את תדירות פעולות הניקוי והחיטוי. 2) לא נעשה שימוש בכלי הטיס להולכת נוסעים מזמן סיום פעילות הניקוי והחיטוי הקודמת. (3) נהלי המפעיל האווירי ליישום תקנה זו יהיו לפי המדריך האירופי לניקוי וחיטוי כלי טיס. (4) מפעיל אווירי יתעד את פעולות הניקיון והחיטוי שבוצעו לפי תקנה זו בגיליון בנוסח הערוך לפי התוספת השלישית. 16. ציוד בכלי הטיס מפעיל אווירי יבטיח כי בטרם תחל טיסה, כלי הטיס יהיה מצויד בכל אלה: (1) שקיות חד פעמיות לאיסוף מסכות משומשות. (2) מסכות שניתן לספק לנוסעים שאין להם סמכה תקינה לעשות בה שימוש במהלך הטיסה. (3) חומרים לחיטוי ושמירה על היגיינה אישית לשימוש הנוסעים ואנשי הצוות. אין באמור כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי סעיף 74 לחוק הטיס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה שעיני צדה זה קודם כל שקיות לאיסוף מסכות, מה שלא מצאו לנכון לעשות ברשתות השיווק ולא בקניונים. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כאן חייבים לעשות זאת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמרתי את זה לעצמי. עכשיו תסבירי לי את שלושת התקנות האחרונות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תקנות 14 עד 16. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> תקנה 14 מדברת על הגבלת הגישה. זה מראה לנו שני סעיפים כאשר האחד הוא שיש ספקים שנכנסים אפילו לאשר פעולות תחזוקה בחוץ ועולים על הכלי. לא. לא עולים יותר על הכלי אלא הכול למטה אלא אם כן אתה חייב לעלות ולתקן משהו. סעיף שני מדבר על כך שלא תינתן גישה לתא הטייס. אתם רואים שמנסים לשמור על תא הטייס כמה שיותר סטרילי בלי שייכנסו אליו אנשים שלא צריכים להיכנס אליו. בישראל זה ביג דיל אבל ברוב המקומות לא. ניקיון וחיטוי כלי הטיס, מדריכים האירופאים הם מאוד טובים עבורנו ומה שאתם רואים כאן, זה ביטוי של עיקר ההוראות של המדריך לחיטוי וניקוי האירופי שמסדיר את התדירות ואיך עושים את זה. יש עניין של חומרי הניקוי שמשתמשים בהם, שלא יפגעו בכלי עצמו וברכיבים שלו. תקנה 16 מדברת על ציוד בכלי הטיס וגם זה, כמו שאתם מבינים, מתבסס על הפרוטוקול האירופי. סעיף 74 לחוק הטיס הוא בגלל שאלכוהול ג'ל הוא לא דבר מומלץ בטיסה אלא יש חומרים אחרים. אלכוהול הוא חומר שאי אפשר לעלות אתו לטיסה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור תקנות 14, 15 ו-16? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרו << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנות 14, 15 ו-16 אושרו. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 17. ציוות אנשי הצוות לטיסה (1) לא ישמש אדם בתפקיד איש צוות אלא אם כן: (1) הוא איננו חולה. לעניין זה מחלים לא ייחשב חולה. (2) ב-14 הימים שקדמו לטיסה נתקיימו לגבי אותו אדם כל אלה – 1) לא היו לו תסמינים. 2) הוא לא בא במגע הדוק עם חולה. 3) הוא לא שהה באותו מקום מגורים עם אדם החייב בבידוד, ואם שהה כאמור – הוא נהג לפי המלצות משרד הבריאות לבידוד בית, שניתנו לפי סעיף 2(ה) לצו בידוד בית. (3) סמוך לפני העלייה לכלי הטיס, אותו אדם – 1) העביר למפעיל האווירי הצהרה המאושרת קיום האמור בפסקאות (1) ו-(2). 2) נמדד חום גופו באמצעי שאינו פולשני, ונמצא כי חום גופו אינו 38 מעלות צלזיוס או יותר. (2) מפעיל אווירי יסדיר ויפעיל מנגנון שיבטיח כי לא ישמש אדם בתפקיד איש צוות, אלא אם כן נתקיימו הוראות תקנת משנה (א). (3) בכפוף למגבלות לעניין ציוות כלי הטיס שנקבעו לפי חוק הטיס, המפעיל האווירי ייסד ויישם שיטה לציוות כלי הטיס, והיערכות מתאימה לטיפול במצב שבו איש צוות מגלה תסמינים או חולה. שיטה כאמור תהיה ככל האפשר, בשים לב להנחיות לעניין זה במדריך האירופי לניהול אנשי צוות. אתם רואים כאן את צוות האוויר והדיילים, להבטיח שהם יהיו בריאים. בניגוד להצהרת בריאות של נוסע, ההצהרות האלה נמסרות לחברת התעופה, לא למשרד הבריאות, זה עניין שהמפעיל האווירי מנהל כמעסיק אבל התנאים באופן כללי הם אותם תנאים – בלי תסמינים ב-14 הימים האחרונים, חייבים להיות בריאים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור תקנה 17? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 17 אושרה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 18. רישום נוסעים לטיסה (1) מפעיל אווירי, בתיאום עם מפעיל שדה התעופה ובסיועו, יתקין בשדה התעופה אמצעים שיאפשרו לנוסעים לבצע רישום לטיסה (Check inׂ) באופן עצמאי. (2) מפעיל אווירי יעודד את הנוסעים למזער את כמות הכבודה שהם נושאים עמם לתא הנוסעים. מעבר לזה שמעודדים אותנו לעשות צ'ק-אין בבית, רישום מוקדם לטיסה בבית, יש אנשים שזה לא אפשרי להם ואז יש את הקיוסקים האוטומטיים שאפשר לעשות זאת לא מול בן אדם, דבר שחוסך את המגע. לעודד לשאת כבודה בבטן המטוס וזאת כדי שתהליכי העלייה והירידה יהיו כמה שיותר מהירים. זה התהליך שבו אנשים מתנגשים הכי הרבה אחד בשני, העלייה והירידה מהמטוס. כדי הוא יהיה כמה שפחות מסורבל, רוצים שרוב הכבודה תישלח בבטן המטוסים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הנושא של להעדיף צ'ק-אין אלקטרוני, זה מגיע מנהלים בחוץ לארץ? נראה שזה פחות מגע? לתפיסתי לעמוד מול דלפק, הוא לא נוגע בו אבל כאן כולם נוגעים באצבעות במסך. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אכן זה מחייב יותר ניקיון של הדבר הזה. נדמה לי שבמשטחים פחות מעבירים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נמשיך לשמור על היגיינה. מי בעד אישור תקנה 18? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 18 אושרה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 19. הושבת הנוסעים (1) מפעיל אווירי ימסד ויישם שיטה לתכנון הושבת נוסעים בכלי הטיס שתגדיל ככל האפשר את המרחק הפיזי בין נוסעים שאין ביניהם קרבה מותרת, ומנוסעים שלא חלה עליהם חובת עטיית מסיכה לפי צו בידוד בית, והכול בכפוף לשמירה על מגבלות מסה ואיזון, ומגבלות הושבת נוסעים, לפי ספר העזר למבצעים שלו, ובהתחשב בצרכיהם של נוסעים עם מוגבלות. (2) מפעיל אווירי – (1) ינהל, לגבי כל טיסה, רשימה של הנוסעים בטיסה, הכוללת את שם הנוסע, מספר הדרכון שלו, והמושב שבו הושב באותה טיסה. (2) יעביר למנהל כל רשימה כאמור, לפי דרישתו, לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית. לגבי התוספת שאתם רואים כאן. קודם כל, הניסיון לרווח בין הנוסעים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מפעיל כלי טיס, לקחתי 300 מקומות. מטוס גדול. יש לי 300 נוסעים. את מרשה לי להעלות את כולם? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני שם את המשפחה ביחד. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. זה מה שאתה צריך לעשות. כרגע התפוסות יחסית נמוכות. מדובר על 50 אחוזים, על 50 אחוזים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יחסית זאת הקלה לעומת מה שהחמרנו לגבי האוטובוסים, הרכבים הנמוכים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> על מה זה מתבסס, על דוגמאות בעולם? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. כל העולם. אן אף מקום בעולם שהגבילו את מספר הנוסעים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> את יכולה לתת דוגמה? מאיזה מדינות? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אנחנו מסתמכים על הפרוטוקול האירופי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הקלתם כאן כי אנחנו בונים על כך שבתחילת ההפעלות המטוסים לא יהיו מלאים? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> ראשית, כן. עכשיו הם לא מלאים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעוד 20 ימים נבחן את זה שוב? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני חושבת שהתפיסה הכלכלית הבסיסית היא שאם יהיו מגבלות על מספר הנוסעים בכלי, לא תהיה תעופה. המפעילים לא יעמדו בזה. צריך יהיה להחליט בין זה לבין אחרת. הכי טוב שלא יהיו שלא יהיו חולים בטיסות ושכולם ייסעו בריאים, יטוסו ויחזרו בריאים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא הבנתי. את אומרת שלא צריך להגביל אבל בכל זאת לאפשר לחברות להחליט? לא הבנתי. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא. כאן זה ריווח. אם יש 300 מקומות ועלו 100 נוסעים, החובה היא לרווח ביניהם. אם יש 300 מקומות ועלו 250 נוסעים, נרשמו 250 נוסעים, החובה היא לרווח כמה שאפשר כאשר המשפחות הגרעיניות יושבות יחד. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם יש 300 מקומות ועלו 250 נוסעים, צריך לרווח. יש 300 מקומות ועלו 100 נוסעים, צריך לרווח. ואם עלו 300 נוסעים ויש 300 מקומות? מי קובע שיעלו 300? את לא מגבילה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא מגבילים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אין הגבלה, למה צריך לחוקק את זה? הריווח הוא בגדר המלצה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה ניהול סיכונים. ממילא המטוס לא מלא, אז נלך על זה. יש לנו פריבילגיה לנהל את הסיכונים ולרווח. הם מודעים לכך ולקחו בחשבון ברמת ניהול הסיכונים שלהם שגם מטוס מלא, הם יוצאים אחרי שמדדו חום וקיבלו הצהרת בריאות. לקחו את הסיכונים. דוקטור שרון לא אתנו אבל כשהיא רוצה, היא יכולה לתת הסברים וכשהיא לא רוצה, היא לא נותנת. אני מדבר על משרד הבריאות. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אם אתם רוצים, אני אבקש ממנה לעלות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. לא צריך. היא לא תהיה מסוגלת לשכנע אותנו. מותר לי לעקוץ את משרד הבריאות. כשהם רוצים, הם לוקחים סיכון וכשהם לא רוצים, הם לא לוקחים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא הבנתי מה פרקטי כאן, אבל בסדר. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> יש הרבה יותר הגבלות על שדות תעופה ועל מפעילים אוויריים מאשר יש על תחבורה ציבורית רגילה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> את לא צריכה להסביר את ההיגיון כפי שאת מסבירה. אני רק אומר שזה כמו לכתוב בתקנות של ספר ששמש עולה כל בוקר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. אני אגיד לך למה. לו יצויר שיש לחברות התעופה תוכנה שמשבצת מקומות ישיבה באופן כרונולוגי, לפי סדר הצ'ק אין, אז היא תצמיד את כל הנוסעים בחלק הימני או השמאלי של המטוס. אומרים לך שאם יש 200 נוסעים מתוך 300 מקומות, תרווח. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מי מרווח? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת התעופה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מטוס עם 200 מקומות ויש 50 נוסעים, עדיין מנסים לרווח כי זה תלוי בהמראה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. מי בעד אישור תקנה 19? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> סליחה אדוני היושב ראש. יש חברות שאי אפשר לשריין את המקום כי המקום הזה עולה עוד כסף ולכן נוצר מצב שהרבה פעמים כבר אחרי שאנשים עולים לטיסה, אז יש את הריווח הזה. התקנה הזאת באה להזכיר לחברות התעופה שצריך לרווח אבל בפועל אין לה משמעות. זאת סתם עוד תקנה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, אני לא חושב שהיא סתם. אני חושב שהיא באה לעזור במקרה של אטימות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> האטימות של חברות התעופה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן. הנה, הצלחת להביא אותי להגדרה הזאת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אמרנו שחברת תעופה זה עסק רציני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוד לא בחצי ממספר התקנות. מי בעד אישור תקנה 19? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 19 אושרה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 20. עליית נוסעים לכלי הטיס (1) מפעיל אווירי, בתיאום עם מפעיל שדה התעופה, יבטיח ככל האפשר, כי בתהליך עליית הנוסעים לכלי הטיס, החל מהתייצבות הנוסעים בשער היציאה (Gate) מטרמינל הנוסעים לכלי הטיס עד להושבתם בו, תובטח שמירת מרחק של שני מטרים לפחות בין נוסעים שאין ביניהם קרבה מותרת, ובין נוסעים לבין אנשי צוות. על אף האמור, הוראות אלה לא יחולו אם נעשה שימוש באוטובוס להובלת הנוסעים מטרמינל הנוסעים לכלי הטיס, ותחול תקנה 4. (2) נוסע לא יעלה לכלי הטיס אלא לפי הנחיות נציגי המפעיל האווירי שניתנו בהתאם לתקנה זו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תהיה אכיפה של זה כדי שאחד לא ישב ליד השני ב-gate? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> ב-gate בו יושבים ממש, לפי תקנות הגבלת הפעילות צריך לשמור שני מטרים. יהיו מפקחים שלנו שמסתובבים בשדה. כאן אני מניחה שפשוט – לפחות מה שאני קראתי בפרוטוקולים – יתחילו להושיב מאחורה כדי למנוע את החיכוך. יקראו קודם ליושבים בשורות האחוריות ואחר כך לאט לאט ימלאו את המטוס. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לצורך העניין העלייה למטוס, ב-gate, לא הולכת להיות בסגנון התו הסגול? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. יש. לרש"ת מכוח הגבלת הפעילות, אם אתה זוכר, צריך לסמן מקומות עמידה בתורים. גם בכיסאות יושבים, חלק כן וחלק לא. רש"ת עצמה מאוד ערוכה. יש להם תו כחול שהם אישרו במשרד הבריאות שבעצם מיישם את תקנות הגבלת הפעילות בדרכים כאלה ואחרות אבל כן, כולל ביטול מושבים, עלייה ב-gate וכולל סימון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בטוח הם יתחילו להוסיף מסוף המטוס? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה מה שאני קראתי בחומר המנחה האירופי, שכך אמורים לעשות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה תמיד רואה שאנשים רצים לאוטובוסים כי רוצים לתפוס מקום למזוודה וכשחוזרים, אחרי נחיתה, רוצים לרדת מהמטוס כמה שיותר מהר. תמיד באוטובוסים יהיה לחץ. צריך כאן להגדיר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תקנה 20(ב) היא תקנה שבאה להזהיר. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כרגע זה לא פלילי לפי זיכרוני, 20(ב), אבל זה כן הצהרתי. בסוף אנחנו מעמידים אנשי צוות קרקע שהם אנשים רגילים והם לא שוטרים, הם לא במדים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אף פעם לא ראיתי שמישהו הצליח לעבור למרות שהוא לא עבר את רכישת הכרטיס. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כאן אמרנו שיישמעו לאנשי הצוות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור תקנה 20? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 20 אושרה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 21. אוורור כלי טיס (1) מפעיל אווירי יסדיר ויישם נהלים לאוורור מרבי של תא הנוסעים ובכלל זה – (1) שימוש מיטבי במערכת מיזוג אוויר מדוחס, במערכת לשימוש חזור באוויר air) recirculation system) לרבות מסנני האוויר שלה, ובמערכת בקרת האקלים בכלי הטיס, לפי המלצות יצרן כלי הטיס ויצרן מערכת כאמור. כאן יהיה צריך להוסיף "לפי העניין". טעיתי בנוסח שהגשתי. בסוף פסקה (1) יהיה צריך להוסיף את המילים "לפי העניין". << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסדר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בפסקה (2) זה צריך להימחק. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> בדיוק. זאת טעות שלי. (2) אוורור תא הנוסעים בטרם עליית הנוסעים לכלי הטיס, בעת עליית הנוסעים לכלי הטיס, בכל עת שנוסעים שוהים בו, ובעת ירידתם ממנו, ובכלל זה לעניין שימוש במנוע עזר (APU) או ביחידה קרקעית לאספקת אוויר ממוזג, לשם אספקת אוויר למערכות כאמור בפסקה (1). (3) צמצום ככל האפשר של מקרים שבהם כלי טיס ישוגר לטיסה, בנסיבות כמפורט להלן גם אם הדבר מותר לפי רשימת הציוד המזערי שאושרה לגבי אותו כלי הטיס – 1) עם מערכת מיזוג אויר מדוחס לא שמישה. 2) עם מאוורר מחזור אוויר לא שימש – אם בכלי הטיס מותקנים מסנני חלקיקי אוויר עם יעילות גבוהה (HEPA filter). לעניין זה, "רשימת ציוד מזערי" – לעניין מפעיל אווירי ישראלי – רשימה שאישר מנהל רשות התעופה האזרחית לעניין אותו כלי טיס לפי תקנה 31א לתקנות ההפעלה, ולעניין מפעיל אווירי זר – רשימה מקבילה שאישרה הרשות המוסמכת לכך במדינת המפעיל, כהגדרתה בחוק הטיס. (4) תצורה מיטבית של כלי הטיס אם מערכת מיזוג אוויר מדוחס או מאוורר לשימוש חזור באוויר, הופכים לא שמישים במהלך הטיסה. (5) מניעת חסימת פתחי אוורור. (2) מפעיל שדה התעופה לא ימנע שימוש במנוע עזר (APU) בקרבת פתח כלי הטיס, אם הדבר נדרש להפעלת מערכת מיזוג האוויר של כלי הטיס, ולא ניתן לעשות שימוש באוויר ממוזג ומסונן ממקור חיצוני אחר. בנושא האוורור לא רק אשתך מודאגת אלא זה נושא מדאיג בכלי הטיס והוא נושא מורכב. כמו שאתה רואה כאן, בכלי יש מספר מערכות, יש כלים שונים והסוגים שלהם שונים וכולי. התקנות אומרות שלפני שנוסעים נכנסים, צריך לאוורר ולרענן את האוויר בכלי ולשמור על התחלופה שלו. יש כאן התייחסות מיוחדת טכנית לנושאים טכניים מורכבים ודי משעממים אבל התייחסות מיוחדת לכל העניין של מערכות מיזוג האוויר והנהלים שצריכים להיות כדי להבטיח שהם יעבדו בצורה מיטבית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור תקנה 21? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 21 אושרה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 22. מדידת חום לנוסעים לפני עלייה לכלי הטיס מפעיל אווירי יסדיר ביצוע של מדידת חום באמצעי שאינו פולשני לנוסעים סמוך לפני עלייתם לכלי הטיס ולא יאפשר עלייתו של נוסע שנמצא כי חום גופו 38 מעלות צלזיוס או יותר לכלי הטיס, ואולם נוסע שחום גופו 38 מעלות צלזיוס או יותר, רשאי לבקש כי תיערך לו מדידת חום נוספת, שתיערך במקום סמוך ומבודד ללא דיחוי. נמצא גם בבדיקה הנוספת כי חום גופו של הנוסע הוא 38 מעלות או יותר, לא יאפשר המפעיל האווירי את עלייתו לכלי הטיס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למרות שהוא נבדק בכניסה לשדה, הוא נבדק שוב בכניסה לכלי הטיס. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה קורה אם עושים בדיקה נוספת ויוצא שאין לו חום כך שיש לנו אחד מול אחד? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> נראה לי שמותר לו לעלות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מותר. למה אפשרו בדיקה שנייה? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לכן זה חייב להיות ללא דיחוי. הרעיון הוא שהוא לא יוכל בינתיים לקחת כדור להורדת החום או משהו כזה. זה צריך להיות מיידי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני הייתי מציע שבעמדות בדיקה יהיו כמה מכשירים. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> זה ברמת ההנחיה לשדה התעופה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קחו את זה בחשבון. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה בדיוק העניין. תחשבו שמדחום אחד בשער לא עקבי. בסוף מדובר בטכנולוגיה ויכולות להיות טעויות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור תקנה 22? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 22 אושרה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 23. איסור עלייה לכלי הטיס ללא מסיכה מפעיל אווירי לא יתיר לנוסע לעלות לכלי הטיס, אלא אם כן הנוסע עוטה מסיכה לפי סעיף 3ה לצו בידוד בית. 24. תדרוך הנוסעים לפני טיסה ובמהלכה (1) מפעיל אווירי יבטיח כי לפני ההמראה, וכן במהלך הטיסה, הנוסעים יתודרכו על כל אלה: (1) כללים שהסדיר ויישם המפעיל האווירי, להתנהלות הנוסעים בכלי הטיס, לשם מניעת התקהלות, כאמור בתקנה 25(3). (2) החובה לעטות מסיכה במהלך הטיסה, מקרים שבהם ניתן או נדרש להסיר את המסכה, ואופן השלכתה לפסולת. (3) משך הזמן המרבי המומלץ לשימוש באותה מסכה ונסיבות שבהן יש צורך להחליף מסכה. (2) תדרוך נוסעים לפי תקנה זו – (1) ייעשה באמצעות הודעות קוליות במערכת להעברת מידע לנוסעים הנדרשת לפי תקנות ההפעלה, אם נדרשת, וכן באמצעות מידע חזותי, או אם העברת מידע חזותי אינה ישימה – באמצעות עלון מידע לשימושו האישי של כל נוסע. (2) יינתן בשפה האנגלית, ובכלי טיס שמפעיל מפעיל אווירי כאמור בפסקה (1) להגדרת מפעיל אווירי – גם בעברית. (3) יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות, לרבות באמצעות פישוט לשוני, סמלול ועיצוב ברור, לפי אופי המידע. (3) אין בתקנה זו כדי לגרוע מחובות לתדרך נוסעים לפי הנהלים הישימים בספר העזר למבצעים. אתם רואים שאסור לעלות בלי מסכה והמפעיל האווירי חייב לוודא את זה. צריך לתדרך שוב לפני ההמראה וזה מתוך רצון שלנוסעים יהיה קל להבין מה נדרש מהם מתוך הנחה שרובנו אנשים צייתנים ובסך הכול רוצים להגן על עצמנו ועל זולתנו. כאן יש חובה להדריך ולהסביר את כל הכללים שחלים כדי לשמור על ההיגיינה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היכן התקנה שלא יתקוף נוסע דיילת שביקשה ממנו לעטות מסכה? לאחרונה זה הפך כמעט לשגרה. סתם. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני ממש מקווה שלא נראה את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם אני מקווה. אמרתי את זה באוויר. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> בעקבות הערות הוועדה, אני יכולה לומר שהוספנו את הנושא של שפת התדרוך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור תקנה 23 ו-24? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנות 23 ו-24 אושרו. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 25. שירות בטיסה. מפעיל אווירי – (1) יצמצם ככל האפשר את השירות בטיסה, כולל חלוקה או מכירה של מזון ושתייה, ובלבד שתובטחו נוחיות הנוסעים ורווחתם, בין השאר בהתחשב במשך הטיסה. (2) יסדיר ויישם נהלים לביצוע תפקידי הדיילים בכלי הטיס, שיבטיחו, ככל האפשר, מזעור הסיכון להדבקה, בכפוף לשמירה על בטיחות הטיסה, ולנהלי ספר העזר למבצעים. (3) יסדיר כללים להתנהלות הנוסעים בכלי הטיס, לשם מניעת התקהלות באזור ציבורי בכלי הטיס. לעניין זה, "אזור ציבורי" – אזור תאי השירותים, המטבח והמעברים בכלי הטיס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה זה יצמצם? אם היה נהוג לתת ארוחה אחת, יבטל אותה? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני ראיתי כמה הנחיות. ראשית, זה תלוי אם זאת טיסה קצרה או טיסה ארוכה. למשל, הנחיה חד משמעית היא לא למזוג יותר מקנקנים פתוחים אלא אך ורק משקאות ארוזים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איפה כל זה מופיע? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה צריך להיות בתוך הנהלים שלו. הוא צריך לקבוע לעצמו נהלים שיאפשרו את הדבר הזה. נוסע בכל זאת נמצא חמש שעות או ארבע שעות בלי לשתות ובלי לאכול, זה לא כל כך סימפטי. צריך להבטיח רווחה בסיסית של נוסע. צריך לעשות את זה במקסימום היגיינה ובמינימום מגע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור תקנה 25? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 25 אושרה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> את מדברת על טיסה של ארבע שעות אבל 40 דקות בטיסה לקפריסין, אנשים לא יכולים לשבת. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 26. חובות דייל – שמירת היגיינה בכלי הטיס בעת שהיית הנוסעים בכלי הטיס, הדיילים – (1) יימנעו ככל האפשר ממגע עם כבודת היד של הנוסעים, אלא אם כן הדבר נדרש לשם הבטחת בטיחות הטיסה. (2) יציידו את תאי השירותים בכלי הטיס באמצעים לחיטוי ידיים. (3) יאספו מהנוסעים פסולת של מסכות משומשות. (4) יזכירו לנוסעים את חובתם לעטות מסיכה, לפי הצורך. אלה נהלים לעבודת הדיילים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור תקנה 26? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 26 אושרה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 27. מקרה שבו נוסע מפתח תסמינים אחרי המראה (1) מפעיל אווירי יסדיר ויישם נהלים לפעולת אנשי הצוות למקרה שבו נוסע מראה תסמינים או מתלונן על תסמינים תוך כדי טיסה, ובכלל זה – (1) מתן הוראות לנוסע בעל תסמינים כאמור, לעניין עטיית מסיכה או אמצעי חליפי לכך. (2) הגשת סיוע לנוסע בעל תסמינים כאמור, ועשיית שימוש בציוד המגן שבערכת הזהירות הכללית הנישאת בכלי הטיס לפי תקנות ההפעלה. (3) יצירת אזור מבודד בתא הנוסעים ובידוד הנוסע ונוסעים הנלווים אליו באזור זה. (4) מתן שירות לנוסע בעל תסמינים כאמור ונוסעים נלווים אליו על ידי איש צוות מסוים בלבד, וככל האפשר, מניעת אותו איש צוות ממגע עם נוסעים ואנשי צוות אחרים. (5) מתן הודעה על האירוע לרשויות שדה התעופה הנוגע בדבר. (2) אם נוסע מראה תסמינים או מתלונן על תסמינים תוך כדי טיסה, אנשי הצוות יפעלו לפףוי הנהלים שהסדיר ויישם המפעיל האווירי לפי תקנת משנה (א). (3) נוסע ימלא אחר הוראות איש צוות שניתנו לשם יצירת אזור מבודד בכלי הטיס, ובכלל זה הוראה לעבור למושב אחר בכלי הטיס, הגבלה על שימוש בחלק ממתקני כלי הטיס או הגבלה על מעבר באזורים ציבוריים בו. (4) נוסע שפיתח תסמינים תוך כדי טיסה, וכל נוסע נלווה אליו, ירדו מכלי הטיס אחר שכל שאר הנוסעים סיימו לרדת ממנו. (5) מפעיל אווירי ידווח למנהל, בהקדם האפשרי, על כל מקרה כאמור בתקנה זו ועל ביצוע תקנה זו, ובלבד שלא יעביר למנהל לפי תקנה זו מידע אישי על הנוסעים, ובכלל זה פרטים מזהים. 28. מקרה שבו איש צוות מפתח תסמינים אחרי המראה (1) מפעיל אווירי יסדיר ויישם נהלים לפעולת אנשי הצוות למקרה שבו איש צוות חש בתסמינים תוך כדי טיסה, ובכלל זה – (1) כללים להתנהלות של אותו איש צוות. (2) יצירת אזור מבודד בכלי הטיס ובידוד איש הצוות באזור זה. (3) הגשת סיוע לאיש הצוות כאמור, ועשיית שימוש בציוד המגן שבערכת הזהירות הכללית הנישאת בכלי הטיס, לפי הצורך. (4) מתן הודעה על האירוע לרשויות שדה התעופה הנוגע בדבר. (5) עריכת ניהול סיכונים למקרה שבו איש הצוות שחש בתסמינים הוא איש צוות אוויר ליד ההגאים, ובכלל זה קביעת אמצעי אפחות סיכון כהגדרתו בתקנות מערכת ניהול בטיחות מתאימים לתרחישים שוני. (2) חש איש צוות בתסמינים תוך כדי טיסה, אנשי הצוות יפעלו לפי הנהלים שייסד ויישם המפעיל האווירי לפי תקנת משנה (א). << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תסבירי את שתי התקנות. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> שתי התקנות האלה הן תקנות שבאות להתמודד עם המצב שבו אדם הרגיש טוב כשהוא נכנס לטרמינל, התחיל לפתח את התסמינים במטוס עצמו. בגדול אמורים ליצור אזור מבודד שנדמה לי שזה אמור להיות שתי שורות מכל צד, אני לא זוכרת בעל פה, ולשם צריך להעביר אותו יחד עם כל הנוסעים הנלווים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש ערכת בידוד? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> ערכת זהירות כללית. זאת הערכה שנישאת בכל כלי טיס תמיד, בשגרה, כדי להתמודד עם פנדמיה ושם יש חליפה, כפפות וחומרים למניעת הדבקה. כל הדברים שצריכים כדי לא להידבק בהם. אם אתה שואל איך לעשות חיץ במטוס עצמו – אני לא מכירה את זה. אני לא חושבת שזאת הכוונה. אתם רואים בתקנת משנה (ג) את החובה של הנוסע לציית להוראות אנשי הצוות. זו חובה של כל נוסע ולא רק הנוסע עם התסמינים. אני מניחה שאם אני אשב ליד אדם משתעל אני ארצה לעבור מקום אבל באופן כללי כל העניין הזה של לעשות אזור מבודד, ירצו שהוא יהיה באחורי המטוס, דיברנו קודם על הסירקולציה של האוויר בתוך תא הנוסעים, אז רוצים שהוא ישב מתחת למקום שבו פולטים את שאריות האוויר למערכת הדיחוס שפולטת אותו החוצה מהמטוס. בגדול יש אזור מומלץ לכל מטוס, היכן הוא יהיה ויצטרכו לפנות נוסעים כדי שהנוסעים המבודדים יהיו שם. לכן יש כאן חובת ציות לנוסעים למלא אחר ההוראות האלה כמו לעבור מושב, לא להשתמש בשירותים האלה, לא להיכנס למטבחון וכולי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> להישמע להוראות. מה לגבי הצוות? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> סעיף 28(א)(5) מתייחס למקרה המיוחד. הצוות מתחלק לצוות אוויר וצוות הנוסעים. צוות האוויר, אלה הטייסים וצוות הנוסעים, אלה הם הדיילים. באופן שגרתי חברות התעופה נוסעות עם הרבה יותר דיילים מאשר מה שצריך בתקנות ההפעלה, מבחינת הבטיחות. בתקנות ההפעלה, דייל אחד לכל 50 אנשים. אתם יודעים איך זה נראה ובגלל שירות יש הרבה יותר דיילים. צוות אוויר, לא. צוות אוויר, נוסע הצוות שצריך להיות. מצד שני, לא מדובר בהתעלפות תוך כדי טיסה. בדרך כלל קורונה היא כמו שפעת. כלומר, ברוב המקרים הוא יוכל להמשיך לתפקד גם אם יש לו שפעת ולחבר שלו. הם לא יעזבו את ההגאים של המטוס. לכן טייס הפעיל על ההגאים, לא כל כך מהר מכניסים לבידוד. מקסימום הוא יבודד בתא הטייס. אם זאת טיסה ארוכה ויש צוות תגבור, יכול להיות שכן יתגברו ויחליפו אותו, או לא. זאת עריכת ניהול הסיכונים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור תקנות 27 ו-28? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנות 27 ו-28 אושרו. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 29. ירידת נוסעים מכלי הטיס (1) מפעיל אווירי, בתיאום עם מפעיל שדה התעופה, יבטיח ככל האפשר, כי תהליך ירידת הנוסעים מכלי הטיס יבוצע כך שתובטח שמירת מרחק של שני מטרים לפחות בין נוסעים שאין ביניהם קרבה מותרת, ובין נוסעים לבין אנשי צוות. על אף האמור, נעשה שימוש באוטובוס להסעת הנוסעים מכלי הטיס לטרמינל הנוסעים, תחול לעניין מספר הנוסעים המרבי באוטובוס תקנה 4(ב). (2) נוסע לא ירד מכלי הטיס אלא לפי הנחיות אנשי הצוות שניתנו בהתאם לתקנה זו. זאת תמונת ראי של העלייה לכלי הטיס. גם כאן צריך להבטיח שמירת מרחק ושזה יתנהל לא כמו שאנחנו מכירים שכולנו נעמדים ומחכים לצאת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מישהו יכול להסביר לי למה תמיד אנחנו ממהרים ביציאה? כולם ממהרים. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> הבית קורא לנו. במטוס שכולם נעמדים אחד ליד השני, זאת לא פרקטיקה אוהדת קורונה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור תקנה 29? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 29 אושרה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 30. הצהרת בריאות של נוסע (1) לא יעלה אדם לטיסה כנוסע אלא אם כן נתקיימו לגביו כל אלה: (1) הוא אינו חולה. לעניין זה, מחלים לא ייחשב חולה. (2) ב-14 ימים שקדמו לטיסה נתקיימו לגביו כל אלה – 1) לא היו לו תסמינים. 2) הוא לא בא במגע הדוק עם חולה. 3) הוא לא שהה באותו מקום מגורים עם אדם החייב בבידוד, ואם שהה כאמור – הוא נהג לפי המלצות משרד הבריאות לבידוד בית שניתנו לפי סעיף 2(ה) לצו בידוד בית. (2) לא יהיה אדם נוסע בטיסה בין-לאומית, ומפעיל אווירי לא יתיר לאדם להיות נוסע בטיסה בין-לאומית, אלא אם כן אותו אדם הציג למפעיל האווירי אישור כי ב-24 שעות שקדמו למועד ההמראה הוא מסר למשרד הבריאות הצהרה, באופן מקוון באתר האינטרנט של משרד הבריאות. בהצהרה כאמור – (1) פורטו הנתונים הנדרשים כאמור בפרטים (1), (2) ו-(4) לחלק א' לתוספת השנייה. (2) הוא אישר את נכונות הפרטים שמסר לפי פסקה (1), ואת קיום האמור בתקנת משנה (א), התחייב לא להגיע לטיסה אם חל שינוי בפרט מהפרטים עליהם הצהיר כאמור, והצהיר כי ידוע לו שהצהרת שקר עלולה לשמש ראייה נגדו בהליך פלילי, הכול כמפורט בחלק ג' לתוספת השנייה. (3) האחראי על קטין באותה טיסה רשאי למסור הצהרה כאמור בתקנה זו לאותו קטין. (4) מפעיל אווירי יקיים עמדה לסיוע לנוסע שמסירת הצהרת בריאות לפי תקנה זו, או מסירת פרטים הנחוצים לאיתורו כאמור בתקנה 7 אינם זמינים לו או אינם אפשריים לו, בין השאר, מחמת מוגבלותו. בעמדה לסיוע יינתן לנוסע סיוע במילוי מקוון של ההצהרה או הפרטים כאמור, והנפקת האישורים על כך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש הצהרת בריאות נוספת לפני העלייה למטוס? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> קודם מסרת, בתקנה 7. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בכניסה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זאת עדיין לא הייתה הצהרת בריאות. מסרת רק פרטים שלך שאפשר יהיה ליצור אתך קשר – שם, שם משפחה, מספר טיסה וכולי, היעד ותאריך הטיסה וכתובת אי-מייל וטלפון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מבקשים גם קו בחוץ לארץ. לא כולם נוסעים ומתחייבים לטלפון בחוץ לארץ. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> הוא יכול למסור גם האי-מייל שלו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אין חובת טלפון בחוץ לארץ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כל אמצעי קשר. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני חושבת שאתה יכול לתת את מספר הטלפון שלך בבית, של מישהו שידע לאתר אותך, ידע לקרוא לך, ליצור אתך קשר. גם זה אפשרי. בתקנה 30(א) כתוב לכם שאסור להיות חולה בטיסה. הצהרות בריאות, זה 30(ב), זה רק בטיסה בין-לאומית. בטיסה הפנים ארצית עדיין לא צריך הצהרת בריאות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> המחלה יודעת שאסור לנו להיות חולים במטוס? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> עמל כאן צוות שלם, מוהר שנמצאת כאן היא הנציגה שלהם, כדי לעשות את זה מאוד מאוד נגיש ושיהיה קל לעשות את זה בכל מקום, מהטלפון הנייד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא עשיתי את זה. אני נעדר יכולת טכנולוגית. הגעתי שעתיים לפני הטיסה והתמקמתי. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אם אתה ביציאה מישראל, כבר בכניסה לנתב"ג, בטרמינל, תהיה עמדה שיעזרו לך לעשות את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לכן גם הוספתם עוד שעה. עכשיו צריך לבוא ארבע שעות לפני הטיסה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אחר כך המפעיל האווירי צריך לראות את זה עוד הפעם. זו בקרה. כשאתה בא לישראל כנוסע נכנס, כבר אין נתב"ג ובעצם אתה תצטרך להראות את זה קודם כל למפעיל האווירי, ב-gate, וגם אצלו כתוב שהוא חייב שתהיה לו עמדה. בוא נגיד שהעמדה זה מחשב עם אינטרנט, קישור למשרד הבריאות כדי שאפשר יהיה למלא את ההצהרה. תהליך מאוד פשוט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה זה נצרך? << אורח >> מוהר בר: << אורח >> הצהרת הבריאות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן. ההצהרה למשרד הבריאות. << אורח >> מוהר בר: << אורח >> אנחנו רוצים לדעת שמי שעולה לטיסה בין-לאומית הוא אדם בריא. כלומר, אנחנו לא רוצים שאדם חולה יעלה לטיסה וישהה באותו מרחב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מגיש הצהרת בריאות בשדה, בעלייה למטוס. למה אני צריך ליידע את משרד הבריאות? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> הצהרת הבריאות היא למשרד הבריאות. << אורח >> מוהר בר: << אורח >> היא מוגשת אלינו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה יותר רציני מאשר כניסה לקניון. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. היא נמחקת תוך 60 ימים לפי התיקון שהכנסת אישרה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. מי בעד אישור תקנה 30? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 30 אושרה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 31. חובות נוסע בכלי טיס (1) נוסע השוהה באור ציבורי בכלי טיס, כמשמעותו בתקנה 25(3), ישמור, ככל האפשר, מרחק של שני מטרים לפחות בינו לבין כל אדם שאין לו עמו קרבה מותרת. (2) נוסע בכלי טיס לפי הכללים שייסד ויישם המפעיל האווירי, לעניין התנהלות הנוסעים בכלי הטיס, לשם מניעת התקהלות כאמור בתקנה 24(א)(1). (3) נוסע בכלי טיס יעטה מסכה לפי סעיף 3ה לצו בידוד בית, למעט בעת אכילה ושתייה בו, וכן בנסיבות שבהן נדרש או ניתן להסירה לפי הנחיות אנשי הצוות. (4) נוסע שחש בתסמינים לאחר עלייתו לכלי הטיס יודיע על כך לאלתר לאיש צוות בכלי הטיס. איש צוות שנמסרה לו הודעה כאמור יעביר המידע לטייס המפקד, כהגדרתו בחוק הטיס, ללא דיחוי. הטייס המפקד יעביר את המידע ללא דיחוי לרשויות שדה התעופה של ההמראה או הנחיתה, לפי העניין. נמסר לטייס המפקד כי נוסע חש בתסמינים לפני המראת כלי הטיס, יורה הטייס המפקד לאותו נוסע לרדת מהמטוס. ראינו כאן חובות נוסע. זה שיקוף תמונת הראי של כל מה שקראנו עד עכשיו. אין כאן משהו חדש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור תקנה 31? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 31 אושרה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 32. חובות סוכן נסיעות או מארגן (1) על אף האמור בתקנות 12 ו-13, חובות המפעיל האווירי לעניין יידוע נוסעים לפי התקנות האמורות, יחולו על סוכן נסיעות או מארגן, לפי העניין, בנסיבות שבהן סוכן נסיעות או מארגן ביצעו את מכירת כרטיס הטיסה לנוסע. מכירת כרטיסי טיסה לנוסע, זה לא רק על ידי מפעילים אוויריים. החברים כאן מכירים את כל הדיונים על מה שנקרא חוק טיבי. המפעיל האווירי, כשהוא מוסר קיבולת של כלי הטיס למכירה, הוא יכול לכתוב בחוזה שלו עם הסוכן או המארגן שהו צריך ליידע כך וכך, אבל כאשר כבר הכרטיס נמכר, למפעיל האווירי אין שליטה מעבר לכך, אין לו את הנתונים של הנוסע, אין לו את מספר הטלפון, אין לו את הכתובת. הוא בעצמו לא יוכל ליידע ולכן, מאחר שמאוד מאוד חשוב לנו שהנוסעים ידעו ויכירו כדי שידעו להיערך נכונה לטיסות בין-לאומיות, אנחנו מציעים להטיל את זה על הסוכנים והמארגנים. (2) בתקנה זו - (1) "מארגן" – אדם השוכר קיבולת בכלי טיס, כולה או חלקה, להובלת נוסעים וכבודתם, לצורך מכירתה לאחרים. (2) "סוכן נסיעות" – מי שנותן בתמורה, או שלא בתמורה אך דרך קבע, שירות משירותי סוכנות נסיעות, כהגדרתם בחוק שירותי תיירות, התשל"ו-1976. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור תקנה 32? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 32 אושרה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> פרק ד': הוראות כלליות, חובות דיווח ועונשין 33. חובות דיווח של מפעיל שדה התעופה ומפעיל אווירי מפעיל שד התעופה או מפעיל אווירי, כמפורט בטור א' בטבלה שלהלן, יעבירו למנהל, אחת לשבוע, מידע כאמור בטור ג' בטבלה, על האירועים המפורטים בטור ב' בטבלה, ובלבד שלא יעבירו למנהל מידע אישי על הנוסעים, ובכלל זה פרטים מזהים לי תקנה זו. להקריא את כל הטבלה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני חושב שהוועדה יכולה לעיין בה. את כמובן יכולה להסביר באופן עקרוני. הוועדה יכולה לעיין בנוסח. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> בגדול זה דיווח סטטיסטי שבועי על אירועים שאמורים לעשות איזושהי בקרה על מה שעשינו כאן. להבין האם הפתיחה הזאת או איך התקנות חיות עם העולם האמיתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כמה אותרו, כמה לא אותרו, כמה הורדו. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. מקרים שקרו. זה דיווח סטטיסטי שאחת לשבוע מגישים אותו למשרד הבריאות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה מתחלק גם למפעיל אווירי וגם למפעיל שדה תעופה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כולם חייבים בדיווח. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה שהיה חשוב לנו להבהיר, והדבר הזה בא לידי ביטוי בנוסח, שמדובר על מידע סטטיסטי ולא על פרטים מזהים של נוסעים. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור תקנה 33? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 33 אושרה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 34. אמצעים חלופיים לשמירת בריאות הציבור (1) מנהל רשות התעופה האזרחית, בהסכמת המנהל, רשאי להתיר למפעיל שדה תעופה או למפעיל אווירי, לבקשתו, לקיים אמצעי חלופי לדרישה שנקבעה בתקנות אלה, אם התקיימו כל אלה: (1) המבקש הוכיחו לו, להנחת דעתו, כי נתקיימו כל אלה: אני רק אומר ש"להנחת דעתו" אמור להיות להנחת דעתו של מנהל רשות התעופה האזרחית. יכול להיות ששווה לחדד את זה בנוסח. נראה. (1) קיים צורך, בנסיבות העניין, ליישם אמצעי חלופי. (2) האמצעי החלופי הוא הגבלה שהממשלה רשאית לקבוע לפי סעיף 12 לחוק. (3) האמצעי החלופי אינו פוגע בזכויות מעבר לפגיעה הנגרמת מיישום דרישות התקנות. (2) המנהל – שזה מנכ"ל משרד הבריאות - שוכנע כי האמצעי החלופי מבטיח את שמירת בריאות הציבור ברמה שוות ערך לפחות לזו המושגת בקיום הדרישה שלגביה ביקש ליישם את האמצעי החלופי. (2) מנהל רשות התעופה האזרחית ידווח לשר התחבורה והבטיחות בדרכים על כל היתר שנתן לפי תקנת משנה (א). << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש כאן גמישות אבל היא כפופה לאישור. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. זו גמישות שכפופה לאישור ולקריטריונים. הייעוץ המשפטי של הוועדה ביקש מאתנו. הנוסח המקורי היה שמנהל רת"א הוא זה שמאשר בהסכמת משרד הבריאות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רואה שאיתי עבד קשה על התקנות. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> עם נעמה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> נעמה ואיתי עבדו והכל בקבועי זמן באמת בלתי הגיוניים שכולנו עומדים בהם. החידוד כאן שמי שצריך להשתכנע ברמת בריאות ציבור שוות ערך, זה מנכ"ל משרד הבריאות ולא מנהל רת"א. זה השינוי שעשינו כאן. הדיווח יהיה על כל היתר שניתן לא דיווח שבועי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו מניחים שאלה מקרים חריגים. כלומר, הכלל הוא שהתקנות יחולו וזה בעצם סוג של פטור או אמצעי חלופי. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אפשר יהיה לתקן אותו תוך 28 ימים. לא חייבים להשאיר אותו בתוקף בגלל שאנחנו כאן כל 28 ימים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לתקן את המנגנון? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא. גם לתקן את האמצעי החלופי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם נראה שכולם מבקשים אמצעי חלופי כי זה לא ישים, זה לא יהיה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מדובר על אמצעי חלופי שיכול להיות עכשיו חודש שלם? זה לא נקודתי? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני רוצה לתת דוגמה אחת ואני אפילו לא בטוחה שהיא נכונה. אם אתם ראיתם בתקנה 19 החדשה, בפסקה (ב), ביקשנו שישמרו רשימות של נוסע ומספר דרכון. יכול להיות שיאמרו לי שבטיסה פנים ארצית יותר קל לעשות את זה עם תעודת זהות מאשר עם דרכון. זאת דוגמה לאמצעי חלופי שיכול להיות שיישקל כי הוא יותר קל והוא לא יותר פוגע בזכויות אבל לבקש מנוסע בטיסה פני ארצית דרכון, זה מעט יותר מסובך. אז זה יכול להישאר לחודש ובחודש הבא אנחנו נגיד שלנוסע בטיסה פנים ארצית, כולל דרכון. זה תלוי. זה אמור להיות ממוקד. זה אמור לתת רק גמישות למקרים שלא חשבנו כדי שלא ניתקע עם הפרות סתם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בכל מקרה זה כפוף לאישור. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין כאן פיקוח פרלמנטרי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אותי לימדו לסמוך רק על מה שאני עושה ורק על מה שאני אחראי עליו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מדובר באישור פרטני. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כל דבר הוא בתקנות לפרק זמן לא מוגבל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> איזשהו אמצעי חלופי לסעיף שקבוע בתקנות. מדובר על אישור פרטני. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לפי החוק מותק פתאום למנהל רשות התעופה האזרחית לבטל עטיית מסכות? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא. ברור שלא. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אמצעי זה לא מונח בתוך התקנות. אין הגדרה כזאת. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> עטיית מסכה הי מכוח צו בידוד בית, אבל נגיד שיהיה פטנט מטורף שהוא לא מסכה והוא מחליף לך את המסכה בצורה מושלמת. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מסכה זה משהו רחב יותר. בעיקרון כל דבר כאן בתקנות הוא רשאי להחליף לפרק זמן בלתי מוגבל ורק לדווח עליו? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> בגדול, כן, אבל זה צריך להיכנס. אתה רואה את הקריטריונים, שיש צורך להחליף את זה ו לא סתם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא הייתי רוצה שעל זה יכנסו את ועדת הכלכלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מדובר על אישורים פרטניים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם היועץ המשפטי רגוע לגבי זה, אני רגוע לגבי זה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אנחנו נדווח בישיבות. אתם תיפגשו אתנו כל כך הרבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כל 28 ימים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתם כאן כמעט כמונו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור תקנה 34? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 34 אושרה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 35. עונשין העושה אחד מאלה, דינו קנס לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין: (1) מפעיל שדה תעופה שלא הסדיר או הפעיל מנגנון שימנע כניסת אדם לטרמינל הנוסעים אם לא נתקיים בו תנאי מהתנאים לכך המפורטים בתקנה 6(א). (2) נוסע יוצא שנכנס לטרמינל הנוסעים מבלי שנתקיימו בו הוראות תקנה 6(א)(2). (3) מי שנכנס לטרמינל הנוסעים ואינו נוסע יוצא, בלא שנתקיים בו תנאי מהתנאים המפורטים לכך בתקנה 6(א). (4) מפעיל אווירי המפעיל טיסות בלא שהגיש הצהרה למנהל רשות התעופה האזרחית כאמור בתקנה 11(5). (5) מפעיל אווירי שלא הבטיח כי בטרם תחל טיסה כלי הטיס יהיה מצויד בציוד נדרש כמפורט בתקנה 16. (6) מפעיל אווירי שלא הבטיח כי לא ישמש אדם בתפקיד איש צוות אלא אם כן נתקיימו באותו אדם הוראות תקנה 17(א)(3), בניגוד להוראות תקנה 17(ב). (7) מפעיל אווירי שלא הסדיר ביצוע מדידת חום לנוסעים סמוך לפני עלייתם לכלי הטיס, בניגוד להוראות תקנה 22. (8) מפעיל אווירי שהתיר עליית אדם לכלי הטיס, בניגוד להוראות תקנה 22. (9) מפעיל אווירי שהתיר לנוסע לעלות לכלי הטיס מבלי שאותו נוסע עוטה מסיכה לפי הראות צו בידוד בית, בניגוד להוראות תקנה 23. (10) מפעיל אווירי שלא הסדיר נהלים לפעולת אנשי הצוות, למקרה שבו נוסע הראה תסמינים או התלונן עלן תסמינים תוך כדי טיסה כמפורט בתקנה 27(א), בניגוד להוראות אותה תקנה. (11) נוסע שלא מילא אחר הוראות אנשי הצוות שניתנו לפי תקנה 27(ג). (12) העולה לטיסה כנוסע על אף שלא נתקיימו בו הוראות תקנה 30(א). (13) העולה לטיסה בין-לאומית כנוסע מבלי שהציג למפעיל האווירי אישור על מסירת הצהרה כאמור בתקנה 30(ב). (14) מפעיל אווירי שהתיר לנוסע לטוס מבלי שאותו נוסע הציג למפעיל האווירי אישור על מסירת הצהרה כאמור בתקנה 30(ב). (15) מפעיל שדה תעופה או מפעיל אווירי שלא העבירו למנהל דיווח על אירועים בניגוד להוראות תקנה 33. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה העונש? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לפי 61(א)(1) קנס, בערך 14,000 שקלים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 14,400 שקלים. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה חוק המסגרת. זה העונשיםן שמותר לפי חוק המסגרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בכלל. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> בכלל. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לגבי סעיף קטן (13), נוסע שעולה לטיסה בין-לאומית מבלי שהציג, הוא לא יכול לעלות. נכון? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> נכון. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה בנוסף לזה שהוא לא יכול לעלות. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ואם בכל זאת הוא עלה? או שאפשרו לו לעלות? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> גם וגם. יש קנס. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם מפעיל נקנס כשהוא לא בדק וגם הוא נקנס שהוא לא הציג. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. תכף נהיה בקנסות, בתקנה 36. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור תקנה 35? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 35 אושרה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 36. עבירות מינהליות (1) העבירות המנויות בתקנה 35 המפורטות בטור א' בטבלה שלהלן, הן עבירות מינהליות שניתן להטיל בשלן קנס מינהלי קצוב. (1) לעניין נוסע, מפעיל שדה תעופה ומפעיל אווירי שלא כאמור בתקנה 10(ב) – כקבוע לצדן בטור ב' בטבלה. אלה המפעילים הרגילים. (2) לעניין מפעיל אווירי כאמור בתקנה 10(ב) – כקבוע לצדן בטור ג' בטבלה. אלה כאלה שמפעילים כלים עם פחות מ-30 מושבים. אז אתם רואים, באופן כללי - אני לא אקריא – שהעבירות של נוסע הן 35(2) ו-35(13) – 500 שקלים. לשאלתך אדוני, זה מי שלא הציג אישור הצהרת בריאות בעלייה לכלי הטיס, ו-35(2) זה מישהו שנוסע יוצא, שנכנס לטרמינל היוצאים בלי שהתקיימו בו הוראות תקנה 6(א)(2). << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כל השאר אלה המפעילים? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> להערכתי הסכומים האלה זה מה שקורה בכל הענפים במשק ולאו דווקא התעופה. אנחנו יודעים שבכלי טיס, בתעופה, יש החמרה מסוימת. כאן לא החמרתם. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> דווקא כאן יש החמרה. זה המקסימום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> המקסימום שאתם מוסמכים. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> המקסימום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין כאן החמרה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אם אתה רואה את (11) ואת (12). קודם כל, אני אסביר שהטור השמאלי הוא הטור של החברות שמפעילות כלים קטנים ואלה לא חברות עשירות או משהו מהסוג הזה. אצלן ההכנסות הן כמו בתקנות הגבלת הפעילות, פחות או יותר. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לפני סכומי הקנסות. את יכולה להסביר בכמה משפטים לוועדה על המנגנון של הטלת הקנסות האלה? איך הדבר הזה נעשה? מה המשמעות של עבירה מינהלית? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תקריאי קודם את (ב) ו-(ג) ואז תסבירי. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> (2) הקנס המינהלי הקצוב לעבירה מינהלית חוזרת כמשמעותה בסעיף 2(ג) לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985 (להלן בתקנה זו – חוק העבירות המינהליות) יהיה כפל הקנס המינהלי האמור בתקנת משנה (א), לפי העניין. (3) הקנס המינהלי הקצוב לעבירה מינהלית נמשכת יהיה בשיעור חמישית מהקנס הקבוע בתקנת משנה (א), לפי העניין, לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר המועד שנקבע בהתראה כאמור סעיף 8(ב1) לחוק העבירות המינהליות. חוק העבירות הפליליות אומר לנו שכל עבירה שהיא עד שלוש שנות מאסר, אפשר להפוך אותה לעבירה מינהלית שזאת עבירה שאפשר לאכוף אותה באמצעות קנס מינהלי. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לכופר. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. ברגע ששילמת, היא לא נרשמת לך. אין רישום פלילי אבל יש לך מגנון להגיש בקשה לביטול תוך 30 ימים ואז לערער. אם ערערת, זה כמו משפט פלילי. המדינה תגיש נגדך כתב אישום. לכן רמת ההוכחה צריכה להיות מעל ספק סביר כי זה הליך פלילי במקור אבל אלה עבירות שקל מאוד להוכיח אותן ולכן בעצם אנחנו מייעלים כאן את שלב החקירה הפלילית שלא קיים. אין הזמנה לעדים וכל הדברים האלה אלא מתבססים על חומר ראיות יחסית מאוד קל לפענוח. זה המנגנון של העבירות המינהליות ותכף נראה, בתקנה 37, מי יהיה מוסמך להטיל אותן. לגבי גובה הקנסות. אתם רואים את סעיפים (11) ו-(12), שם הקנסות מעט יותר נמוכים. תקנה 35(14) היא הנושא שהמפעיל האווירי הוא זה שהתיר לעלות לכלי הטיס בלי הצהרת בריאות. אנחנו חוששים ממצב שבו מטוס שלם יעלה בלי הצהרת בריאות ואז 200 כפול 5,000, זה מיליון שקלים, סכום שקשה מאוד להטיל אותו על חברת תעופה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קשה מאוד מצב שכולם עלו בלי הצהרת בריאות אלא אם כן היה כאן כשל מערכתי. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> נכון. זאת התחנה שפחדנו שיהיה כשל שיביא אותנו מטורפים ולכן כאן הורדנו מ-5,000 ל-2,500 שקלים. בתקנה 35(15), שזה הדיווח הסטטיסטי שמפעיל אוויריים ומפעיל שדה תעופה צריך להגיש למשרד הבריאות, גם כאן זה חוזר כל שבוע וזה גם פחות בלבה של הבריאות אלא יותר במעטפת של הבריאות. לכן בשני המקרים האלה הסתפקנו בקנס שהוא פחות מהמקסימום. בשאר הקנסות, למשרד הבריאות היה מאוד מאוד חשוב שהקנסות יהיו הגבוהים ביותר שאפשר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מי אם מישהו מסרב לעטות מסכה תוך כדי טיסה? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה עניין מאוד אישי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בן אדם אומר שהוא לא מרגיש טוב, שלחץ הדם שלו עלה, הוא מרגיש חנוק, הוא לא יכול לשבת עם המסכה. מה עושים לבן אדם כזה? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני חושבת שצריך להתיר לו לשבת בלי המסכה. זה המצב. זה החוק בישראל כיום. אני לא בטוחה שזה החוק באירופה, אבל בישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אדם אסמטי ברמה גבוהה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> על סמך תחושתו של האדם? הוא אומר שהוא מרגיש חנוק ולא יכול לשבת עם מסכה. הוא בעצם לוקח את הסיכון ומצד שני לא יוטל עליו קנס. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> זה המצב בכל שטח ישראל. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושב שיש הרבה אנשים שלא שמעו את הטיעון הזה עד עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טוב שלא ישמעו. מי בעד אישור תקנה 36? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 36 אושרה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 37. הגורם המוסמך להטלת קנס מינהלי הגורם המוסמך להטיל קנס מינהלי לפי תקנות אלה (להלן – הגורם המוסמך) הוא כל אחד מאלה: (1) שוטר. (2) מפקח שמונה לפי סעיף 94 לחוק הטיס. התיקון הזה הושג בזכות הוועדה. היה מאוד חשוב לייעוץ המשפטי לוועדה. אנחנו הצענו כאן נוסח כללי שאמר מפקח שהוא אובד מדינה, שיש לו סמכויות פיקוחו לפי כל דין אבל הייעוץ המשפטי של הוועדה סבר שזה עמום מדי ומאחר שבכל מקרה הכוונה היא שמפקחי רת"א הם אלה שיבצעו את הפיקוח הזה, צריך לקבוע את זה בצורה מפורשת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שתהיה ודאות מי הגורם שמפקח ותהיה גם כתובת לקבלת פניות ותלונות מהציבור. אני חושב שבכלל כאשר מדובר על תקנות ספציפיות, כאן אנחנו דנים בתקנות תחבורה, אבל יש גם תקנות מכוח חוק המסגרת שיגיעו לוועדות החינוך והעבודה והרווחה וראוי שהגורם שמפקח ייקבע במפורש ושיהיה גורם שיש לו מומחיות וידע לאכוף ולפקח על הדין הספציפי. אני הבנתי שהיו בממשלה דעות שניתן לנייד מפקחים מכאן ומשם לפי הצורך בכוח אדם. לנייד מפקחים למשל ממשרד ממשלתי אחר לצורך העניין הספציפי הזה. אנחנו חשבנו שזה מאוד לא נכון ולא ראוי ואני שמח שהעמדה שלנו התקבלה על ידי הממשלה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אם נצטרך לנייד מפקחים, נרחיב את ההסמכה ונרחיב את ההכשרה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> איפה עומדת ההכשרה כרגע מבחינת המפקחים שלכם? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אנחנו עדיין בונים אותה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מפקח שמונה לפי סעיף 94 לחוק הטיס, הוא לא קיים? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> קיים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוא קיים אבל הוא מפקח על דיני הטיס ולא על דיני חוק המסגרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ואתם תסמיכו אותו. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. אנחנו עובדים על זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור תקנה 37? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 37 אושרה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 38. סמכויות שוטר לשם אכיפת ההוראות לפי תקנות אלה, יהיו לשוטר סמכויות אלה: (1) להורות לכל אדם לפעול לפי התקנות או להפסיק פעילות בניגוד להן. (2) למנוע כניסת אדם למקום אם יש בכך הפרה של התקנות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איפה הסמכות השלישית? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> פיזור הפגנות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לתת אגרוף. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כאן לא צריך את סמכות פיזור ההפגנות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם לא לקבל אגרוף. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> חלילה. לפי החוק אנחנו חייבים לקבוע מה הסמכויות של השוטר ואלה הסמכויות הנדרשות. בעצם הסמכות של פיזור הפגנות, לא כתבנו אותה כאן משום שלדעתנו היא אינה נדרשת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לקחת אותי ברצינות. מי בעד אישור תקנה 38? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 38 אושרה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 39. שמירת דינים – הוראות המנהל אין בהוראות תקנות אלה כדי לגרוע מהוראות המנהל שניתנו לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, כפי שפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה לומר משהו לעניין התקנה הזאת. סעיף 45(ג) לחוק המסגרת קובע ש"אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם ובלבד שההוראות לפי הפקודה האמורה לא יסתרו את ההוראות לפי חוק זה". אדוני, היה דיון די ארוך – לא הייתי בו אבל קראתי את הפרוטוקול – בוועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין היחס בין התקנות שלפי חוק המסגרת לבין הוראות יותר מפורטות שנקבעות על ידי משרד הבריאות לפי פקודת בריאות העם. נשאלו שם שאלות מאוד טובות בעיניי לגבי היחס בין שתי למערכת הדינים האלה והצורך להביא לוודאות בציבור לגבי מה נקבע. כלומר, אם נקבעו הסדרים לגבי תעופה, האם משרד הבריאות יקבע עוד הסדרים פרטניים מכוח סעיף 20 לפקודת בריאות העם. ההכרעה בחוק היא שההוראות לפי הפקודה, לפי פקודת בריאות העם, לא יכולות לסתור את תקנות חוק הסמכויות המיוחדות והתקנות האלה שהוועדה כרגע דנה בהן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לתקנות האלה יש עליונות? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זאת השאלה. אם עכשיו כותבים שאין בהוראות תקנות אלה כדי לפגוע בהוראות המנהל, אני חושב שתקנה 39 מיותרת. ההכרעה בעניין הזה התקבלה כבר בחוק ויש את סעיף 45(ג) שקובע בדיוק את היחס בין שתי מערכות הדינים. לא צריך להוסיף שלייקעס על שלייקעס ולכתוב עכשיו שהוראות תקנות אלה לא גורעות מהוראות המנהל. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> סעיף כמעט זהה נכנס גם לתקנות הגבלת פעילות ואנחנו מתכוונים להכניס את זה לכל התקנות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חבל מאוד. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> זה משהו סטנדרטי מבחינתנו שמבהיר את זה. כמובן שהתקנות עליונות וההוראות לא יכולות לסתור את התקנות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הכי מצחיק שאתם מבהירים את זה ולשאלה הפשוטה מה עושים עם נוסע שמסרב לעטות מסכה, אתם אומרים שאין מה לעשות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הדבר הזה עלה גם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אני לא יודע למה שמרו על כל המדרג הנורמטיבי מול הפקודה. הפקודה גם יותר קשה לפיקוח פרלמנטרי ואני לא יודע למה נאחזים בה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> התקנות האלה עולות על זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> התקנות גוברות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל לפי תקנה 39 אין בהוראות תקנות אלה כדי לגרוע מהוראות שניתנו לפי סעיף 20. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לכן היא מיותרת. אני טוען שהיא מיותרת. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> המדרג הנורמטיבי הזה הוא מאוד מתעתע וגם בוועדת הבריאות דיברנו על כך. זה יוצא אי ודאות והפקודה מיושנת יותר והיא לא קונקרטית לסוגיית הקורונה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם אני גורע את תקנה 39, אני פוגע במשהו? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני חושבת שיש כאן איזשהו מערך של כל מיני תקנות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שיטת החקיקה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אם יש את זה בתקנות אחרות ופה אין את זה, זה נראה כאילו יש הבדל בין התקנות האלה לתקנות אחרות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השאלה אם זה פוגע באחידות. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> זה פוגע באחידות כי בתקנות האחרות זה כן קיים. משתמע כאילו יש כאן מדרג שונה ביחס לתקנות אחרות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל האחידות לא בהכרח נכונה כאן. בוא נעשה כאן את הדבר הנכון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> משרד המשפטים אתנו? << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> כן. צוהריים טובים. הדברים שנאמרו על ידי היועץ המשפטי של הוועדה כמובן הם נכונים, בהקשר לדיון המורכב שהיה בחקיקת החוק והיחס בין חוק סמכויות מיוחדות לבין פקודת בריאות העם וההכרעה של הכנסת הייתה שהסמכות שמורה וגם לפי פקודת העם לא מוחקים את הסמכות שם אלא הן יחיו במקביל אבל לא תהיה סתירה בין חקיקת המשנה לפי פקודת בריאות העם, לפי סעיף 20, אל מול החקיקה המיוחדת לענייני הקורונה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת, חקיקה ספציפית גוברת. << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> התקנות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> התקנות גוברות. << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> זאת לדעתי ההבנה הכללית וזה מה שנקבע בחוק. כאן אנחנו בשלב שאנחנו מיישמים את זה. לכאורה אין הכרח לומר איך אנחנו מיישמים. מה שהוועדה צריכה להציע זה שבתקנות המהותיות לא יצרנו שינוי מאותו יחס סטטוטורי, יחס נורמטיבי שהכנסת קבעה ואני חושב שזה לא קורה. לכן אין כאן בעיה מהותית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אולי כדאי להכניס את זה כי אולי פספסנו משהו. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נשמע שכל מה שאתה אומר עולה בקנה אחד עם מה העובדה - - - << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> עם מה שאתה אומר. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. זה אומר שבתקנה 39 יש איזושהי סתירה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול להגיד אם אתה בעד או נגד תקנה 39 או שאסור לך להגיד? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא העניין. השאלה אם היא מיותרת או לא. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין כאן גניבת סוסים. כולם כאן מסכימים על כך כולם כאן מסכימים שבמידה ויש סתירה, תקנות ספציפיות שנקבעו מאוחר יותר הן עדיפות. זאת תפיסה משפטית ידועה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מאחר ואפשר לחיות גם בלי זה, לא נאשר את תקנה 39. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> העניין הוא שיש עניין של אחידות וזאת אחריות הממשלה כי היא מביאה לוועדות שונות תקנות בהקשרים שונים. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אם הוועדה מוכנה להתיר לנו את זה ל-28 הימים הקרובים ואנחנו נבוא עם הצעה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו בעידן של פשרות. הלוואי וגם הממשלה תגיע לפשרות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא נראה כך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לקראת הדיון הבא, אני מבקש לקבל הכרעה בנושא. הפעם אנחנו נאשר את זה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש בחירות כל חודשיים ואנשים מתחלפים והבאים אחר כך לא ידעו. << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> חשוב להבהיר שהתקנות כאן גוברות על חקיקת משנה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמרנו את זה. בגלל האחידות, נשאיר את זה כאן ואני מבקש לקבל תשובה לדיון הבא. מי בעד אישור תקנה 39? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 39 אושרה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רק ברוח הפשרה. בהינתן הפשרה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 40. תחילה דחויה למפעיל אווירי כאמור בתקנה 10(ב) תחילתן של תקנות אלה לעניין מפעיל אווירי כאמור בתקנה 10(ב), שבוע מיום פרסומן. אלה המפעילים הקטנים שנתנו להם שבוע התארגנות בנוסף על מה שהיה משום שאתן לא היה את הדיאלוג המתמשך כפי שהיה עם המפעילים הגדולים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה סביר שהם יתארגנו על כל זה בתוך שבוע? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> החובות הן לא מאוד מאוד גדולות למפעיל אווירי. בסופו של דבר מערכות כלי הטיס פחות מסובכות, מערכות האוורור וכולי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אלה קיימים. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש למישהו בעיה עם התחולה? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> האורחים ב-זום, אתם חיים טוב עם התחולה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הבנתי שמישהו מאל על רצה להתייחס. קיבלתי כאן הודעה. תבדקו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין הערות. מי בעד אישור תקנה 40? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 40 אושרה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אדוני, אני מבקשת לומר שממשרד המשפטים ביקשו ממני להבהיר, נדמה לי שכבר אמרתי את זה קודם, לפרוטוקול שלגבי המפקחים, אם נראה שיש צורך במפקחים נוספים, אנחנו נבקש לשנות את התקנה. אנחנו ננטר את זה ונבקש להוסיף עוד מפקחים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> במפורש גורמים ספציפיים נוספים. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> מה שאנחנו נראה, את הפתרון הראוי שצריך כדי שגם יהיה פיקוח וגם יהיה במהות. 41. תוקף תוקפן של תקנות אלה 28 ימים מיום תחילתן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למעשה עד מתי? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> 11 בספטמבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מתי הממשלה אישרה אותן? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> ב-13 בערב הן הוגשו, ב-14 פורסמו והן בתוקף עד ה-11 בספטמבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> צריך להצביע על תקנה 41. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור תקנה 41? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 41 אושרה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש כאן שלוש תוספות עם כספים. אני מציע שנעבור עליהן במהירות. חברי הכנסת יכולים לעיין בהן ועורכת הדין שחר תסביר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין לי בעיה. תתרגמי לנו את הנאמר. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> התוספת הראשונה היא הצהרה שאני עומד במגבלות הקורונה. זה אותו נוסח שאתם מכירים מהתו הסגול שהיה עד עכשיו בתקנות הגבלת הפעילות וכולי. התבססנו על אותו דבר. הייעוץ המשפטי של הוועדה אמר לנו בשכלו הרב שיש כאן הרבה מפעילים זרם שיצטרכו להגיש הצהרה ולא הגיוני שהם יידרשו להגיש הצהרה בעברית ולכן הוספנו את הנוסח באנגלית. התוספת השנייה היא הצהרת בריאות ופרטי איתור נוסע. כל מה שדיברנו עליו עד עכשיו, איזה פרטים צריך למלא, בחלק ב' זה הפרטים הנוספים שנוסע נכנס שאינו תושב ישראל צריך למלא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר, אלה לא ממש הטפסים עצמם אלא הפרטים שיהיו בטפסים. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. הטפסים עצמם הם טפסים מקוונים בעדיפות משל"ט קורונה ויחידת המחשוב של משרד הבריאות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> צריך להצביע על התוספת הראשונה והשנייה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. ראשונה, שנייה ושלישית. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> התוספת השלישית היא גיליון בקרה לחיטוי כלי טיס, נגיף הקורונה. זה מעין בוק שממלאים אותו כלן הזמן והוא אמור להיות מתמשך. הוא מתעד את פעולות החיטוי והניקוי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד אישור התוספת הראשונה, השנייה והשלישית? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. התוספת הראשונה, השנייה והשלישית אושרו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כפי שאמרתי בתחילת דיון, אני אומר שלמעשה הוועדה מתבקשת לאשר גם את התקנות המקוריות שהוגשו לוועדת הכנסת ב-13 באוגוסט והועברו לוועדת הכלכלה ב-17 באוגוסט והן את התיקון המקיף לתקנות שקיבלנו ביום חמישי בלילה, זה התיקון עם כל השינויים שאושרו לאחרונה בקבינט הקורונה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אכן אמרת את זה בתחילה. אלה אותן תקנות. בדיון המקדים ביקשנו כל מיני שיפורים ותיקונים. נעשתה עבודה ואנחנו רק מודים. אני מזכיר לנציגי הממשלה שברגע שתגיעו אלינו עם תקנות נוספות לאחר 28 ימים, תצטרכו לתת התייחסות לסוגיית מקומות ההסעדה בשדה כפי שהתחייבה גם דוקטור שרון וגם משרד הבריאות. אני אומר לכם שכדאי שבפעם הבאה יהיה נימוק משכנע. זה שלא נוכל להפנות למקומות אחרים, לא עומד בפני עצמו. לכן אנחנו נצטרך לקבל נימוק שכלי, אם תהיה מגבלה. שכלי, הגיוני וישכנע אותנו. אם לא, לא נקבל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> או לשקול לקבוע הוראות מיוחדות שיחולו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ודאי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אפילו רצוי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני חושב שאמרנו את זה בצורה ברורה ביותר. אני מודה, רננה, לכל הצוות שאני לא מכיר אותו . אני מודה לאיתי ולנעמה על העבודה. זה לא מובן מאליו, אין להם רק את התעופה על הראש אלא יש להם עוד הרבה דברים בוועדת הכלכלה. אני מודה לחברי הכנסת. יום ראשון הוא לא יום כנסת ויכלו להסתובב ולעשות סיורים ופגישות, והם לא מהקואליציה, יכלו גם לטרפד ולהפריע אבל אני מאוד מעריך את נוכחותכם כאן ואני מודה לכם. תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:50. << סיום >>