פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



43
ועדת הכספים
25/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 122
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ה' באלול התש"ף (25 באוגוסט 2020), שעה 10:30



סדר היום:
 << הצח >> 1. הצעת חוק־ יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 4) << הצח >> 
 << הצח >> 2. הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 20) (הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנות התקציב 2020 ו-2021 לשם התמודדות עם משבר הקורונה), התש"ף-2020 << הצח >> 
הכנה לקריאה שנייה ושלישית

נכחו:
חברי הוועדה: 
יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר
ינון אזולאי
אחמד טיבי
אופיר כץ
מיקי לוי
שלמה קרעי
הילה שי וזאן
עאידה תומא סלימאן

חברי הכנסת:
איתן גינזבורג
עמית הלוי
יוסף טייב
יוראי להב הרצנו

מוזמנים: 
	אסי מסינג
	–
	עו"ד, היועץ המשפטי, משרד האוצר

	אלון מסר
	–
	סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

	שירה עמיאל
	–
	רכזת תקציב תרבות וספורט, אגף התקציבים, משרד האוצר

	גיא גולדמן
	–
	עו"ד, ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר

	משה שגיא
	–
	סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך




ייעוץ משפטי: 
אייל לב ארי

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים


<< נושא >> הצעת חוק־יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 4), מ/1352 << נושא >> 

<< נושא >> הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 20) (הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנות התקציב 2020 ו-2021 לשם התמודדות עם משבר הקורונה), התש"ף-2020, מ/1353 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

שלום לכולם, אנחנו ממשיכים את ישיבת ועדת הכספים. יש לנו שני סעיפים על סדר היום. חוק הראשון הוא הצעת חוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 4), הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אני מודיע לך שאני מגיש 80 הסתייגויות.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

דיברנו על 40.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

לא. בדרך יבואו עוד כמה מאות, אם לא נקבל פתרון למעונות היום.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אתה לא היית כאן. הסיכום אתו היה מאוד מאוד ברור ואני אומר לך את זה עכשיו. הוא חוזר לכאן היום עם תשובה שהקיצוץ פלט לא יפגע בהורים, זאת אומרת, לא יפגע בתשלומי ההורים כי זה ישפיע על הדיון שלנו, של ה-4,2 מיליארד שקלים. אני אומר לך, מיקי, בשלב זה אל תיכנס לנושא של ההסתייגויות. אם אני מרגיש שאנחנו מעבירים את זה בכל מקרה ולא חזרו עם פתרון, לך על מה שאתה רוצה. אבל אני מציע לך, מיקי, כרגע הייתה די הסכמה עם הנציג שהוא חוזר לכאן עוד היום עם תשובה בעניין הזה. הוא לא בא עם עמדה ואמר זאת עמדתנו וכך אנחנו רוצים אלא הוא אומר שהוא מבין שזה לא נכון והוא יחזור עם תשובות. האירוע כרגע הוא מיותר.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

בסדר. כרגע אני אגיש רק שמונה הסתייגויות.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

זה בסדר. הסתייגויות ענייניות. הסתייגויות זה בסדר גמור. חובה עליך. אם לא, לא היית מבצע את תפקידך.

אסי, בבקשה.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

מונחות שתי הצעות חקיקה. הראשונה שבהן היא תיקון חוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 – הוראת שעה לשנת 2020), (תיקון מס' 4), והשנייה היא תיקון לחוק המסגרות הפיסקליות.

אני התחיל בהצעה הראשונה של חוק יסוד: משק המדינה ובהמשך אני אסביר את הקשר ביניהן.

אנחנו כבר מדברים בדיון שני ואני התחלתי להסביר בדיון הראשון – וזה גם בהמשך לדיון שנעשה בוועדה שלשום – שלמעשה סעיף 3ב לחוק יסוד: משק המדינה קובע איך מתנהלים במצב שבו תקציב המדינה אינו מאושר, מה שמכונה התקציב ההמשכי. הוא קובע את המסגרת שאתמול תוקנה כך שהמסגרת הבסיסית בחוק היסוד קובעת התקציב שהיה בשנה שעברה פלוס מדד חלקי 12. למעשה יש שלוש מגבלות שקבועות לצורך ניהול התקציב – המסגרת הכללית, המסגרת החודשית ואמות המידה במסגרתן אפשר להוציא את הכסף כקבוע בסעיף 3ב(ב) לחוק.

למעשה מאז תחילתו של משבר הקורונה נקבעה הוראת שעה שתוקנה עד עכשיו שלוש פעמים והיא קבעה מה שמכונה קופסאות קורונה, שימושים ספציפיים לצורך מטרת הקורונה בלבד במסגרתן הוגדלה באופן חד פעמי ההוצאה הממשלתית לשנת 2020, ותכף נדבר בהצעה הנפרדת גם על שנת 2021, במסגרתה יש שימושים שמפורטים בצורה מפורטת בחוק בגינם ניתן יהיה להוציא את הכסף לצורך פתרון משבר הקורונה, הסיוע, השימושים השונים. המחובר בין כולם הוא שצריך להיות קשר ישיר להתמודדות עם משבר הקורונה.

היוזמה כעת היא הגדלת הסכום לצורך מימון כל מה שקשור בהיערכות הממשלה לפתיחת שנת הלימודים הקרובה וכל ההסדרים שנדרש לעשות לצורך התמודדות משרד החינוך עם משבר הקורונה וההתאמות השונות. כמובן הכול בתיאום עם משרד הבריאות. יש החלטת ממשלה שנקבעה לעניין הזה ואנחנו נמצאים בפתח שנת הלימודים ושר החינוך בדיון הקודם הסביר באריכות רבה את ההיערכות בהקשר הזה. נמצא כאן גם נציג החינוך, אם יש צורך להרחיב בעניין הזה.

הדבר השני שאנחנו מבקשים לעשות בו שינוי, וזה לא מופיע בפניכם אבל הממשלה הנחתה את נציגי הממשלה לערוך כאן תיקון, זה להפחית סכום בשנת 2020 שנועד לצורך התמודדות עם משבר הקורונה ולפרוס אותו לשנים 2021 ו-2022 והוא מיועד לצורך מימון של פחת מואץ בתחום התעשייה, מנגנון שיהיה אפשר להרחיב לגביו, אבל הוא מנגנון שנהוג במשברים שונים לצורך התמודדות ועידוד רכישה והשקעה בהון של חברות שמייצאות וכך הוא מאפשר להתמודד עם המשבר.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אתה יודע לאיזה ענפים? רשות המסים כאן. לא ראיתי.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אני רק אומר שהתקנות עצמן יובאו לאישור הוועדה. אנחנו מדברים כרגע רק במסגרת עצמה ובשינוי שלה ובהסטה. הדיון בתקנון יהיה בצורה מסודרת.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

מבורך.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

הוא יובא בפני הוועדה, אני מניח שבהקדם האפשרי. זה השינוי. כשאני אקריא את החוק, אני אסביר היכן הוא נערך. זה לגבי ההצעה הראשונה.

אם אתם רוצים, אנחנו יכולים לעבור להצעה השנייה

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

ממתי ההחלטה הזאת של הממשלה?

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אני אגיד לך בדיוק. ההחלטה היא מה-16 באוגוסט.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

לא היינו מודעים לשינוי בנוסח.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

תקלה שלנו שלא הבאנו. זה שינוי קטן. זה שינוי במספרים.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

מבקשים חברי הכנסת להתייחס לפני ההקראה. אחר כך נחזור להקראה.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אני יושב בוועדת חינוך ובהחלט התקציב המבוקש הוא לא מלא אבל הוא נדרש לצורך פתיחת שנת הלימודים. אני רוצה לשאול שאלה כי התכוננתי לדיון הזה והסתכלתי על דוח מרכז המחקר בנוגע לאחוזי הביצוע בתוך תוכניות הסיוע שכבר אושרו ואחוזי הביצוע הם מחפירים. אם אנחנו מדברים על 25 אחוזי ביצוע ממה שהוקצה לטובת האצה לפיתוח המשק, אחוז ממה שהוקצה נוצל לטובת מענקי עידוד תעסוקה, פחות מ-25 אחוזים לטובת האצה ופיתוח המשק. יש חמישה סעיפים שבכלל לא מומשו ולא מומש אחוז אחד מהם והם כוללים חלוקת תווי מזון לאוכלוסיות מוחלשות, תוכניות הכשרה מקצועיות, סיוע נוסף למגזר השלישי, הרחבת הלוואות בערבות מדינה והחזר מקדמות. זאת אומרת, הרבה מאוד מהסעיפים בכלל לא נוצלו ואתם כאן מבקשים עוד כסף שאמנם הוא נדרש אבל אולי גם הוא לא ינוצל.

באופן כללי 42 אחוזים מסך תוכניות הסיוע שהוקצו לטובת הקורונה, נוצלו. זאת אומרת, יש בקופת המדינה בערך 79 מיליארד שקלים של כספי סיוע שבכלל לא נוצלו והם ממתינים למימוש. לכן אני שואל, לפני שאתם באים ומבקשים עוד 1,75 מיליארד לטובת פתיחת שנת הלימודים, למה לא מנצלים 79 מיליארד שקלים שאושרו לטובת טיפול בקורונה ועדיין ממתינים בקופת המדינה לניצול.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אני אתייחס. התוכניות הכוללות שאושרו כוללות רכיבים רבים שחלקים מהם מתפרסים עד יוני 2021. מטבע הדברים תשלומים כמו תשלומי סיוע בכל מה שקשור למענק השתתפות הוצאות קבועות שאושר בוועדה, סיוע לעצמאים, דמי אבטלה וכולי, מדובר בפעימות שונות שהן פרוסות על פני שנה ולכן מטבע הדברים הכסף אינו יכול לצאת מראש והבחינה של השימוש בו והניצול בו היא בחינה - אני לא יודע איזה דוח אתה מחזיק – שלעתים היא קצת מטעה.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

דוח של מרכז המחקר.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

היא לעתים קצת מטעה באופן בו זה מוצג מכיוון שאם אושר מראש פעימות של למשל החזר השתתפות הוצאות קבועות על השנה הקרובה, מיוני 2020 עד יוני 2021, החיוב של השאלה מתי הכסף הועבר היא לא רלוונטית מכיוון שהבחינה הזאת היא בחינה שלא מתייחסת. יחד עם זאת, יש מספר תוכניות שהוקצה להן כסף וההשלמה והמימוש שלהן עדיין נמצא בהטענה. מטבע הדברים כל ההליכים המינהליים שצריכים להתבצע כדי להקצות כסף, עדיין לא מתייתרים בעצם העובדה שהכנסת מאשרת חוק יסוד. נתת לדוגמה את הביטחון התזונתי שאני בטוח שיש כאן עוד חברים אחרים שמן הסתם ירצו להתייחס לכך, יש את הדוגמה של אותם 100 מיליון שקלים שאושרו בכל מה שקשור להעברה למגזר השלישי. כל הדברים האלה דורשים עבודה, עבודה מינהלית מקובלת כדי להוציא את הכסף, הכסף לא יכול לצאת כמטה קסם רק כי הוא אושר במליאה ולכן האופן הזה נעשה כמובן בהקדם האפשרי ובהתאם לתהליכים שמתבצעים.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

סביר שמתוך הסיוע לעסקים שזה תחת מענק עידוד תעסוקה, שנת 2020...

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

שוב, אני לא יודע איזה נתונים אתה מחזיק ולאיזה רכיבים אתה מתייחס. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

תוכל לפתוח את הדוח של מרכז המחקר שנעשה לראת הדיון הזה, אני אשמח להפנות אותך ולהראות לך למה אני מתייחס.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

הוא יתייחס אחר כך. ניתן לעוד חברי כנסת להתייחס.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

יהיה צריך להוסיף סעיף. אנחנו נתחיל להקריא ונוסיף את הסעיף.

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

מכובדי היושב ראש, רבותיי חברי הכנסת. מזה שנים רבות יש מצוקה ובעיה מרכזית בחברה הערבית והיא 14,000 מורים ומורות מובטלים. הם למדו, סיימו, הוכשרו, אבל לא נקלטו במערכת החינוך וזאת כאשר במערכת החינוך חסרים מורים. הנושא הכרוני הזה לא נפתר. מלבד הבעיה הכלכלית שהוא יוצר, הוא יוצר גם בעיה חברתית. 14,000 מורים. פנינו פעם אחר פעם לכל שר חינוך, לכל מנכ"ל, לכל מי שמגיע לוועדות כאן, הוצעו מספר פתרונות להעסיק אותם בבתי ספר יהודיים כאשר כבר מועסקים 500 מורים והם סיפור הצלחה, או להעלות את התקציב, לתת יותר שעות לימוד ולקלוט אותם בבתי ספר בישובים הערביים. זה לא נעשה. לכן אני מבקש כאן מהוועדה שתעזור לפתור את המצוקה הזאת ותביא לידי כך שייקלטו אלפי מורים, לא קליטת קורונה של כמה שעות, אלא קליטה באמצעות סעיף מיוחד בחוק הזה והקצאת סכום של מאות מיליוני שקלים.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אתה אומר דבר והיפוכו. הסכום שיכול להיות – וזאת הרי קופסת קורונה – ואתה מדבר על החוק השני שאנחנו עוד לא הקראנו אותו, הסכום מוגדר לפתרון לקורונה. השאלה היא אם יש דרך לשלב אותם.

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

מה זה ראשון ושני?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא, מה זה החוק השני?

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

יש לנו את נושא הגדלת הגירעון. יש לנו את חוק משק המדינה וחוק הפחתת הגירעון. בחוק הפחתת הגירעון, אתה אומר שנגדיר אותו, נגדיר שם, כי זאת קופסת קורונה. אם אני מבין אותך נכון אתה אומר שאתה לא רוצה לקלוט אותם במסגרת הפתרון של הקורונה אבל אתה אומר שאתה כן רוצה.

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

מנצלים את המשבר הזה כי עכשיו מדברים על קליטה של 13,000 עוזרי הוראה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

בקורונה.

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

בקורונה. אני לא רוצה עוזרי הוראה. אני רוצה בתקופת הקורונה לקלוט אותם, את המורים והמורות האלה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אבל אם זאת לא קופסת קורונה, אתה לא יכול.

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

יש מורות שהן מורות 18-17 שנים, הוכשרו, למדו והן לא מועסקות. זה מחדל של משרד החינוך, של הפקידות הבכירה של משרד החינוך. מחדל. מחדל מכוון. אתה יכול להגיד לי בחברה היהודית שיש אלפי מורות עם 17 שנים, עם 15 שנים?

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

יותר.

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אין דבר כזה. אין מספרים כאלה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

יש.

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אין מספרים כאלה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני אגיד לך מה הציעו לנו. קחו גם אתם את ההצעה הזאת. שילמדו משהו אחר.

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אמרו לנו. אני אומר לך שיש מספר נקוב, מציאות שיש לטפל בה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

נכון.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה הפתרון שמציעים לנו.

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

לא. אנחנו רוצים פתרון אחר שיפתור את המצוקה, גם החברתית וגם הכלכלית. אנשים למדו. מורים ומורות.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אסי, תתחיל בהקראה, נתקדם ונשמע את משה שגיא.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אני אשמח לקבל התייחסות לשאלה שלי.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אסי, יש לך תשובה?

 << אורח >> שירה עמיאל: << אורח >> 

אנחנו נשמח להתייחס. הדוח של מרכז המחקר, כמו הדיווח של החשב הכללי, מסתמך על הדיווח של החשב הכללי. דיווח חודשי. כלומר, בסוף החודש הקודם, סוף יולי 2020. כמו שאסי אמר, מרבית הדברים הם עד יוני 2021. לכן יש תוכניות ודברים שיצאו בהמשך השנה. למשל פעימות של מענק התעסוקה, למשל פעימות שהולכות למענקים לעסקים, למשל דמי אבטלה ודברים נוספים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

תני תשובה לעידוד התעסוקה. הוא צודק. את צודקת בעניין הזה, אני מסכים אתך, אבל עידוד תעסוקה זה דבר שהוא הכי נכון.

 << אורח >> שירה עמיאל: << אורח >> 

בכל זאת אני רוצה לומר שהדוח הזה, מה שאתה מקריא ממנו, הוא נכון ל-31 ביולי. הכנסת אישרה את ההגדלה של התוכנית ב-29 ביולי. לכן כאשר מדברים על 42 אחוזים ניצול, בעצם מדברים על אחוז גבוה יותר של ניצול ביחס למכנה הרלוונטי שהוא התוכנית שהייתה ברוב חודש יולי. כלומר, לפני שהייתה כאן בכנסת הגדלה של עשרות מיליארדי שקלים ומסתכלים על הביצוע ביחס לזה ולכן זה נראה כ-42 אחוזים. זה היה יותר קרוב ל-57-56 אחוזים מהתוכנית כשאנחנו מדברים על משהו כמו חצי הדרך בין מארס לדצמבר מבחינת הזמנים. לכן הביצוע היה יותר גבוה. מה שקרה כאן, זו הגדלה מכנית של המכנה, יומיים לפני פרסום הדוח. כמובן שכאשר פורסם הדוח, הוא פורסם עם הנתונים המלאים והמסגרת המלאה. לכן האחוז נראה כביכול יותר נמוך.

אני אומר גם כאן מה שאנחנו אומרים בכל מקום בו אנחנו נשאלים עליו שביציאה לדרך אחוז הביצוע הי מאוד רלוונטי לבוא ולומר, בסדר, כמה יצא באחוזים. אנחנו מבחינה מקצועית מציעים לכם לבנות את ההסתכלות באחוזים שהיא פחות רלוונטית בהקשר הזה בגלל שזאת תוכנית של זכאויות. כלומר, אם לצורך העניין המצב הכלכלי או הבריאותי יצריך צעדים שיקשו על המשק בהמשך השנה ויהיו יותר מעסקים שיידרשו למענק עסקים או למענק עצמאים, הזכויות יינתנו לפי מה שאתם אישרתם כאן בחוק בכנסת. לכן המסגרת התקציבית שניתנה היא פחות המשמעות מאשר הזכויות שאושרו כאן. 

מעבר לזה, מעבר למענק התעסוקה. זה הביצוע של התוכניות בתחום התעסוקה וגם הביצוע שהוועדה כאן מאוד מעניין אותה בנושא של סיוע למגזר השלישי וגם הנושא של ביטחון תזונתי שגם מעניין את הוועדה. אלה נושאים שבהם הביצוע הוא פחות מהיר מהקצב המיטבי שהיינו רוצים. לגבי התעסוקה, כמו שאתם מכירים, הקימה הממשלה צוות תעסוקה שיביא תוכנית שלמה לעניין התעסוקה וכל הדברים שירצו לעשות שם ואנחנו מצפים שאחרי שהמסקנות יפורסמו ויתקבלו, הביצוע שם יהיה יותר מהיר. כך גם לגבי כל יתר הדברים. יש דברים בתוכנית שעובדים פחות טוב מאשר מיטבי. אנחנו עובדים על כל הדברים האלה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מתוך שישה מיליארד של עידוד תעסוקה, יש אחוז – הנתון הוא מלפני שבוע – ארבעה מיליון שקלים.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

לא 100 מיליון. 14 מיליון.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

14,000 עסקים. לא 14 מיליון.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

כמה נוצל אבסולוטית עד היום?

 << אורח >> שירה עמיאל: << אורח >> 

אין לי את הנתון של הניצול כרגע.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה לא נורמלי כי את צריכה להסתכל על שני פרמטרים – כמה הגישו, כמה קיבלו וכמה נדחו.

 << אורח >> שירה עמיאל: << אורח >> 

מענק תעסוקה בסך הכול הוא 5.5 מיליארד שקלים. אנחנו בין השאר היום, וזה מה שאסי אמר קודם, באים ומציעים לאחר החלטת הממשלה לעשות טיוב של חלק מהסכום הזה לצרכים שהם מיטביים יותר מאשר מענק התעסוקה מכיוון שמה שראינו זה שמספר העובדים שחזרו לעבודה ביוני, בגלל שבסוף הייתה עלייה בתחלואה ביולי, מספר העובדים שחזרו לתעסוקה היה יותר נמוך מכפי שהיה ניתן לצפות ביציאה לדרך. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

יכול להיות שלא צריך להוסיף עוד. יכול להיות שמהכסף הזה אפשר להעביר לזה. אם יש 79 מיליארד שקלים שלא נוצלו, למה צריך להוסיף עוד?

 << אורח >> שירה עמיאל: << אורח >> 

מתוך הסכום שהיה אמור להיות למענק תעסוקה, בין השאר בתוך ההצעה שלנו שאנחנו מביאים היום, מוצע להסיט שני מיליארד שקלים ממענק התעסוקה לנושא של פחת מואץ.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

זה אומר שזה מה שהם עושים. הם קיבלו את ההצעה שלך. יוראי, ההצעה שלך התקבלה. הם עושים את זה.

 << אורח >> שירה עמיאל: << אורח >> 

לעסקים זה יותר משתלם. 

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

בפנינו מונחת ההצעה הזאת. מתי הייתה החלטת הממשלה? למה היא לא מונחת בפנינו?

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

ההחלטה לא אמורה להיות מונחת. ההחלטה היא מה-16 באוגוסט שמסמיכה את נציגי הממשלה לבקש לערוך תיקונים בהצעת החוק.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

 איפה התיקונים האלה? לא הגישו לנו את התיקונים. אתה רוצה בהקראה להגיש לנו את התיקונים?

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

הנושא הוא הסטה של שני מיליארד שקלים במקום בשנת 2020 מעידוד תעסוקה, לדחות את זה ל-2021 ו-2022.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

שכנעו את היועצים המשפטיים שלנו שזה תקין וסביר.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

אין נוסח בפני חברי הוועדה.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

פעם ראשונה שזה מונח. עבורנו זו הפתעה. אני לא יודע מהיכן שני מיליארד השקלים. הפחת הוא מבורך, אבל איך הוא נעשה? על חשבון מה הוא נעשה? בגדול הפחת בא כדי לעודד את התעשייה? כל פעם אתם מפתיעים אותנו ואתם רוצים שנרים יד בהינף.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

השינוי הוא שינוי פשוט ואני אסביר אותו שוב. אני אומר שזה לא שינוי דרמטי. הוא מאוד מאוד פשוט. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

שני מיליארד שקלים, זה לא שינוי דרמטי?

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

הוא אומר הפחתה. לא העלאה.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

הפחתה של הפחת?

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

זה עולה שני מיליארד שקלים.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

בגדול, תפיסת העולם הכלכלית שלי אומרת בעד. מכונה, במקום להחליף אותה אחרי עשר שנים שיהיה קל לי להסביר, נחליף אותה אחרי שבע שנים. הפחת יהיה פחת מואץ ו-13 אחוזים או 15 אחוזים לשנה במקום 10 אחוזים, סתם לדוגמה, ואז אני יכול לקנות חדשות למשק. השאלה על חשבון מה זה בא, איזה מרחבים זה עושה ותכף נשמע את זה מגיא גולדמן כי כל הזמן לחצנו על פחת והשאלה היא עד היכן.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אני אומר שוב. הדיון בתקנות בעניין הפחת ייעשה בנפרד ויישאר לוועדה האישור. כל מה שאנחנו כרגע מדברים זה רק על הסטת מקורות בין הפריסה משנת 2020 לשנת 2021 ו-2022. במקום ההוצאה כרגע, ההוצאה הממשלתית שלא תוצא בשנת 2020 ביחס לרכיב ששירה דיברה עליו קודם לכן, היא תתפרס בהפחתת הכנסות בשנת 2021 ו-2022, באותה עלות של שני מיליארד שקלים שזזים מכאן לכאן.

את הפרטים עצמם, של הפחת עצמו, התקנות יוצגו בפני הוועדה מובאים לאישור שלה.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

זה אותו סעיף תקציבי?

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

זה התיקון המבוקש.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

מעידוד תעסוקה?

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

במה זה יפגע בעידוד תעסוקה?

 << אורח >> שירה עמיאל: << אורח >> 

זה לא יפגע בעידוד תעסוקה. זה לאור העובדה שהמימוש הוא נמוך יותר מהמימוש. ביציאה לדרך הייתה הנחה לגבי מספר העובדים שיחזרו בחזרה לעבודה.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אתם יודעים למה זה קרה? אני חייב להעיר. אדוני, אני חייב לדבר. איך נוצר הפער הזה של כסף שלא שולם לעובדים שחזרו לעבודה?

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

פשוט לא שמענו בקולנו שבאו לכאן עם התקציב והבאנו את כל ההסתייגויות.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

מה שאמרתי בהסתייגויות שהגשתי – אל תתנו לעובדים. בשבוע שעבר ראיתי במפעל לעיבוד שבבים מדויק, אין לו הרבה עובדים, נדמה לי 160 עובדים וחלק מהם יצאו לחל"ת והוא אומר שהוא מת לידיים עובדות. הוא אומר שהוא לא סגר, הבעלים לא לקחו משכורות כדי לא לסגור, והוא צריך את האנשים שעבדו אצלו בעיבוד שבבים מדויק כי הוא מספק רכיבים חשובים למשרד הביטחון. הוא אומר שהוא מצלצל אליהם ומה הם אומרים? דבר אתנו ביוני 2021. למה? כי עד יוני 2021 הממשלה החליטה שעד אז נותנים פיצוי כספי. ומה אמרנו לכם? מה אמרנו?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

ולא למעסיק.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

בואו נגיד שלא תשלמו לעובד כי אתם לא מעודדים חזרה לעבודה. בואו נגיד שנשלם למעסיק. למעסיק יהיה הרבה יותר זול לשלם. במקום 6,000, 7,000 שקלים לעובד, נשלם למעסיק 10, 20, 30 אחוזים, תעשו את החישוב. זה יעלה יותר זול מאשר העברת כסף לעובד ונעודד/נחייב – אני לא מתבייש להגיד את זה – את העובדים לחזור למקור עבודתם, היכן שאפשר, במקום לבלות בחוף הים.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

הם רוצים לחזור.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

זה מה שאני אמרתי. חודשיים אנחנו מדברים על זה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

לפני אנחנו ממשיכים, אני מבקש מהלשכה המשפטית שיאמרו לנו בדיוק. אני מבין שיש כאן נוסח חדש, הם אומרים שהם קיבלו הסמכה אבל אני לא רואה את הנוסח החדש. תאמרו לנו מה המשמעות של זה.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

אני חושב שאם יש החלטת ממשלה מה-16 באוגוסט, לפני תשעה ימים, יכלה הממשלה גם להניח הצעת חוק נוספת שמתקנת את הוראת השעה. זה לא היה מחויב המציאות גם כאן וחברי הכנסת, כמו שאמרתי, לא ראו את הנוסח המתוקן שאתם מבקשים להביא, לא ראו אותו לפני הדיון.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

ויש זמן. אנחנו לא בסוף שנה.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אני מזכיר שוב. הדחיפות בתיקון היא לצורך היערכות של משרד החינוך לפתיחת שנת הלימודים. דרך אגב, התיקון הזה התעכב כבר למעלה משבוע בכנסת. הוועדה לא קיימה דיון על התיקון על הוראת השעה ההיא שאנחנו מדברים עליה כרגע.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

קיימנו דיון ועשינו הצבעה.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

התקיים דיון אבל לא הקראנו את הנוסח.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אם רציתם לתקן את הנוסח, למה לא שלחתם לנו נוסח מתוקן?

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אין הליך כזה של נוסח מתוקן. 

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אומר היועץ המשפטי שיש.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אני יכול לקרוא את החלטת הממשלה. החלטת הממשלה הסמיכה את שר האוצר לבצע את השינויים הנדרשים בהצעת חוק היסוד אשר הונחו על שולחן הכנסת, הצעת חוק היסוד וחוק הסטת הגירעון, וזאת לצורך מימון תקנות מס הכנסה, פחת מואץ לציוד המשמש בפעילות מזכה. במסגרת השינויים האמורים יופחת הסכם הדרוש למימון התקנות מתוך הסכום שהממשלה רשאית להוציא בשנת 2020 בהתאם להוראת השעה ובחוק הפחתת הגירעון יוגדל בשיעור נוסף בהתאמה לסכום שהוסט כאמור. שיעור הגירעון הכולל שהממשלה ראית לקבוע לשנת הכספים 2021 ו-2022.

זה בדיוק התיקון שאני מדבר עליו. הוועדה הזאת עשתה דברים הרבה יותר משמעותיים מבחינת הנוסח בשינוים מסוימים. אני הצהרתי על כך ואמרתי שהייתה תקלה שלנו שלא העברנו מראש את הנוסח המתקן. אני מצר על כך אבל אני לא חושב שזה עניין שבשבילו צריך לעצור את הדיון.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

אנחנו לא עוצרים את הדיון.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הפריבילגיה של הוועדה שהיא יכולה לעשות שינויים אבל אתם מתנגדים לשינויים, אז תביאו אותם לפני.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

אסי, אנחנו לא עוצרים את הדיון. כמו שאמרת, מדובר בהסטה שאמורה להשפיע על שנת 2021 ו-2022.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

זו הצעה שנייה.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

בסדר. אני מדבר על ההצעה השנייה.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

כדי שאפשר יהיה לעשות את ההסטה הזאת, יצטרך לעבור חוק יסוד: משק המדינה.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

נכון.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

חוק יסוד: משק המדינה, אני לא מציע לערוך בו עכשיו עיכוב, את התיקון הזה, רק בגלל העניין הזה.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

אני לא א ומר לעכב. אני אומר שלממשלה יש פתרון נוסף.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

לא, אין לה פתרון נוסף.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

יש לה פתרון נוסף והוא להביא הצעת חוק נוספת שמתקנת את חוק היסוד בהוראת שעה. זאת כבר הפעם החמישית שזאת הוראת שעה. זה תיקון חמישי, זה בסדר, אנחנו כבר התרגלנו מאז אפריל.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אני לא חושב שיש בעיה לעשות את השינוי הזה. הכנסת יכולה לא לקבל, זה בסדר, אבל אני אומר שהפיצול של הדבר הזה וההבאה של עוד הוראת שעה, אני חושב שזה דבר לא נכון. יש כרגע שינוי ואנחנו הצגנו אותו. השינוי ברור. הפחת עצמו, שאני מבין שזה מהלך מבורך שאף אחד כאן לא מסתייג ממנו, ממילא יובא לאישור בנפרד ולכן אני לא רואה סיבה מדוע לא לקיים את זה.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

כן יש בעיה פרוצדורלית והיא שחברי הכנסת לא ראו את התיקון לפני הדיון. אין להם נוסח שהם יכולים להתייחס אליו.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

הנתונים שיש בידינו היום לא מדויקים ולא מעודכנים. הם נכונים לסוף יולי. אם אתם רוצים שהועדה תשמש כחותמת גומי בלי לקרוא את הנתונים ובלי לקרוא את ההצעה שלכם, נראה לי לא רציני. אני רוצה להבין כמה כסף מומש לטובת כל הסעיפים הללו כדי להגיד מהמקום שאתם רוצים להפנות את שני מיליארד השקלים האלה, האם זה נכון או לא נכון. אני חושב שהמדיניות הנוכחית של החל"ת היא שגויה ובואו תוכיחו שמה שכן נוצל, נוצל נכון.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אני אחזור. אולי לא הובנו נכון. הסעיף הזה של עידוד תעסוקה כולל תיקון חקיקה שעבר ואושר בוועדת הכספים ואושר במליאה והוא כולל את התשלום של המענקים בגין עובדים שהוחזרו לעבודה בתקופה מסוימת. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

זה? מה שיש כאן?

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

היה תיקון חקיקה שעבר בכנסת, נפרד, לא קשור לחוק היסוד, שהוא קובע את מענק עידוד התעסוקה. התיקון הזה דיבר על מי שיחזיר לתעסוקה בחודשים יוני עד ספטמבר – היה על כך דיון ארוך בוועדה – הוא אושר ועבר. לאחר התיקון שבוצע, בעקבות הגל השני של הקורונה, הניצול של אותם מענקים נעשה בחסר מכיוון שפחות עובדים חזרו לעבודה בגלל התפרצות הגל השני. 

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

נשארה לכם יתרת של שני מיליארד שקלים.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

המקור שצריך לעשות שימוש נותר ביתר של שני מיליארד שקלים. את אותם שני מיליארד שקלים שממילא אי אפשר להוציא אותם ללא תיקון החקיקה של עידוד התעסוקה, ולא מוצע כרגע להסב, מוצע כרגע, הממשלה מבקשת להסיט אותם להיערכות לשנת הלימודים, להעביר אותם לצורך התוכנית של הפחת המואץ.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אני מבין מה שאתה אומר. למה לא לנצל את שני מיליארד השקלים האלה כדי לעודד תעסוקה בכל מיני מודלים אחרים?

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אין כרגע הצעה לעשות את זה. היא לא נמצאת כרגע על השולחן.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אבל אנחנו לא חותמת גומי. לטובת העניין הזה, אני חושב שעידוד תעסוקה זה עניין חשוב ויש דברים נוספים שאולי הם בתת תקצוב ואפשר להסיט אותם בצורה אחרת. תביאו את מה שאתם רוצים בפני הוועדה עם נתונים מדויקים.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אני אומר שוב. ההצעה שהממשלה כרגע מציעה מבקשת להשתמש בכספים הקיימים והיא ההצעה הבאה: הסטה של אותם שני מיליארד שקלים שהם ביתר כרגע, לפרוס אותם לשנת 2021 ו-2022 לצורך מימון פחת מואץ. זו ההצעה שקיימת כרגע. כרגע לא קיימת הצעה אחרת לתיקון שהוא ייבחן, תיקון בכלים הנוספים. יש צוות בראשות שני מנכ"לים – מנכ"לית משרד האוצר ומנכ"ל משרד ראש הממשלה – שדן כרגע בהמלצות לצורך הפתרונות השונים בתחום התעסוקה והצוות הזה יביא את ההמלצות שלו בפני הממשלה והכלים השונים ייבחנו בהתאם. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

כרגע ההסטה מסעיף של עידוד תעסוקה נובע מהעובדה שהממשלה נחה דעתה שאין צורך לעודד תעסוקה בישראל?

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

התשובה היא לא. כרגע אין תוכנית נוספת. 

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אני רוצה להציע הצעה. מכיוון שהדיון כרגע שמתקיים כאן הוא לא על תעסוקה ומכיוון שהייעוץ המשפטי לא אוהב שזה נכנס כרגע בצורה הזאת, אני מציע שנחזור לדון על שנת הלימודים ועל החינוך. נעזוב כרגע את הנושא של התעסוקה. נחזור אליו. הוועדה לא הולכת הביתה. אני מציע שננסה להתמקד ב-1 בספטמבר, איך אנחנו פותחים את שנת הלימודים ומה הדבר שצריך לדבר הזה. אני אתייעץ עם ותיקי הוועדה, כמו מיקי ואחרים, לגבי הנושא הזה. אם מיקי יטען לנושא חדש, יטען לנושא חדש, על אף שגם מיקי אומר שזה מבורך שמחזירים שני מיליארד שקלים.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אבל לא בדרך הזו.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

בסדר. לא בדרך הזו. אני מקבל את זה. אנחנו לא בורחים. נמצא את הדרך לעשות את זה. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

כל עידוד התעסוקה, תאמינו לי שכל הכסף ילך.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

לא. לא הבנת. הוא אמר לך שזה מיועד לכסף שהיה אמור לצאת עד ספטמבר והוא לא יצא. אין לו מה לעשות עם זה. הוא עושה על זה ריבית בבנק.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אני אתם כי הפחת זה באמת מבורך וצריך לקדם את זה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

זה בעצם נתון להחלטתכם, זה נתון להחלטתנו, האם את השינוי הזה אנחנו מקבלים כרגע או לא, אבל אני מציע להתקדם עם ההקראה. נשאיר כרגע את הסעיף הזה פתוח לדיון.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

עוד דבר אחד אני אומר. הפחת המואץ שהתקנות שהפצנו להערות הציבור ואנחנו נביא אותן לאישור הוועדה, מדבר על התחילה שלו ב-1 בספטמבר, תחילת הפחת המואץ, ויש כמובן חשיבות. ברגע שמכריזים על תוכנית לצורך פחת מואץ, ככל שהיא לא מאושרת והיא לא מקודמת, התוצאה היא - - -

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אתם מבינים שהמשמעות של זה היא שאם חברי הכנסת טוענים שהם לא קיבלו את זה קודם, היא שהיום זה לא יהיה.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

הפחת המואץ ממילא לא מובא. אני רק מסביר מה מבחינת סדר הזמנים. כשהוא יובא לאחר מכן, לא ניתן יהיה לבצע את זה ללא החלטת המקור. המשמעות האופרטיבית היא שלא ניתן יהיה להתחיל את התוכנית המואצת בתחילת ספטמבר, אם לא יעבור תיקון החקיקה. זאת המשמעות האופרטיבית של העניין.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

הפחת הוא לשנים 2021 -2022. לאיזה שנים הפחת?

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

הפחת מתחיל, רכישה, מתחילת ספטמבר והפחת נפרס. זה טבעו של פחת מואץ, שהוא נפרס למשך שנים.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

זה עדיין לא מונע את האפשרות לבוא ולהגיד - - -

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

אני רוצה להמשיך את מה שאסי אומר. התוכנית לפחת המואץ כבר פורסמה, יש חשש שעיכובים בביצוע שלה יביאו להקפאה של רכישות, של השקעות בציוד. יקרה בדיוק ההפך ממה שאנחנו רוצים שיקרה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

למה כשהעלינו את זה בדיונים, לא הסכמתם לזה? הרי העלינו את זה כבר לפני חודש. הנושא הזה עלה. אתה יכול להסתכל ולראות. אתם התנגדתם. אתם באים אלינו שבוע לפני כן, תופסים אותנו כרגיל ורוצים שנעזור לכם. אנחנו הרי בעד זה. אנחנו בעד זה יותר מאשר אתם כי אתם התנגדתם.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

אני רק נתתי הערה של השלכות של תוכנית שכבר פורסמה והעיכוב שלה מתבצע. מה שהוועדה רוצה היא תעשה עם זה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בסדר, אבל למה אז התנגדתם לזה? הבאנו גם הסתייגויות, גם הלכנו בדיונים דווקא בנושא של הפחת, לא דיברתם, התנגדתם לכל זה ועכשיו אתם באים כמה ימים לפני ה-1 בספטמבר ואסי אומר לי שאם זה לא יהיה, לא יהיה ב-1 בספטמבר. אז זה כן יהיה. אם זה לא יעבור עכשיו, זה יעבור עוד שבוע. יהיה שבוע איחור, חודש איחור, מה נעשה? אל תעשו אותנו כאילו אנחנו אשמים בזה. אתם כל פעם באים ברגע האחרון והופכים את הקערה על פיה. לא. זה לא יהיה. 

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אין עניין של השפעה. בסך הכול אנחנו מסבירים. אני מזכיר שכרגע הממשלה מייצרת שורה של תוכניות על מנת להתמודד עם משבר הקורונה. מטבע הדברים, הדברים נעשים בהקדם האפשרי ובדחיפות על מנת להתמודד עם הכלים השונים. במסגרת הזו פורסמו גם הצעדים. פורסם הצעד הזה של התוכנית להאצה, הוא הועבר להערות הציבור ולאחר מכן הוא יובא אליכם. רק הסברנו את המשמעויות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אתה צודק, הכול טוב ויפה. אבל אתה לא עונה לשאלה. אנחנו העלינו את זה, התנגדו לזה.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אם זה צעד שחשבת שנכון לעשות אותו - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

גם היום אני אומר את זה. אל תביאו הצעות מהיום להיום. תביאו מהיום למחר.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

אסי, זה לא הוגן מה שאתה עושה. המחלוקת היא על הדרך ולא על הטעות. הדבר הוא נכון וכולנו בעד.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אני התנצלתי.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

אני לא מחפש את ההתנצלויות.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

הממשלה קיבלה החלטה. ייעשו גם תקנות והכול שקוף והכול ברור. אני מתנצל, הדבר היחידי שקרה זה שלא הפצנו לפני הדיון הזה את התיקון בנוסח. התנצלתי על זה בפעם הראשונה.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אני רוצה להגיד לכם משהו. אתם יודעים שבדרך כלל אני בצד שלכם. אני סתם אתן דוגמה. שירה, תהיי אתי בבקשה. שאול הבטיח לי והבטיח לעוד חברים, לחינוך המיוחד כסף. הייתה התחייבות של אבי ניסנקורן, ואני הורדתי בסיבוב הראשון בערך 800 הסתייגויות. אחמד היה אתנו. כולנו עשינו יד אחת כי אלה הילדים של כולנו. כן, כן, כן, כן - שום דבר לא קרה. שאול כבר הכיר בזה. הוא ישב כאן. יש לי התחייבות ואני יכול להוציא לכם את ההתכתבות עם שאול. הנה, במשרד האוצר מהנהנים בראש. הפעם זה לא יהיה חד צדדי. שאתם מבקשים ואנחנו מרימים את היד.

סתם הבאתי את זה כדוגמה כי זאת אחת מההסתייגויות שלי, אדוני היושב ראש. זה לא יעבור אם הנושא הזה של החינוך המיוחד לא ייפתר. זאת דוגמה איך אנחנו נסחבים חודשים ואתם באים הבוקר ורוצים שנרים יד בצוהריים. זה לא יקרה.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

הצעת חוק־ יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 4)

1. תיקון סעיף 1

בחוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020), בסעיף 1(1) –

(1) בסעיף קטן (א1) המובא בו, בפסקה (2)(ב) –

(1) בפסקת משנה (5), במקום "3.5%" – כאן אנחנו מבקשים לעשות השינוי ולומר, לא כפי שכתוב בנוסח הכחול, 3.55 - יבוא "3.05".

זה השינוי היחידי שקיים בסעיף הזה.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

בכחול שפורסם נאמר 3.55. לא להקריא שום דבר אחר כי הוא לא כתוב כאן. אם רוצים שינוי, תוך כדי הדיון.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אני יכול להקריא ואני אמרתי שאם הוועדה לא תרצה לקבל את זה, הכול בסדר. 

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אנחנו מקריאים כרגע את הכחול. אם חברי הכנסת ירצו להכניס תוך כדי הדיון שינוי שייכתב 7.55 במקום 3.55 – זה ייכנס תוך כדי. חברי הכנסת מבקשים שבהקראה, למען ההגינות, ייקרא מה שכתוב בכחול. 

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אבל אתם לא רוצים שאני אומר לכם מה השינויים שהממשלה מבקשת לעשות? זה הדבר הטריביאלי ביותר. אם אחד מחברי הכנסת ירצה להכניס שינוי, נקיים דיון.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

תקריא את הנוסח שבכחול.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

נעשה הקראה ואז נלך לשינויים.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

תקראו את מה שכתוב כאן, זה לא הרבה שורות. בתום ההקראה תגיד מה אתם רוצים לתקן.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

את יכולים גם לא לקבל את זה. הכול בסדר.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

הסדר יהיה הפוך. אתה תקריא את מה שיש לנו כאן ואחר כך אם נרצה, נכניס שינויים.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אין בעיה. עברתי איזשהו הליך חקיקה אחד או שניים בכנסת ומאוד מוזר מה שקורה כאן כרגע, אבל בסדר גמור.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

לא אסי, זה לא מוזר.

(1) בסעיף קטן (א1), המובא בו בפסקה (2)(ב) –

(1) בפסקת משנה (5), במקום "3.5%" יבוא "3.55".

(2) בפסקת משנה (6), במקום "2.59%" יבוא "2.68".

(3) בפסקת משנה (7), במקום "1.16% יבוא "1.26%".

(4) בפסקת משנה (8), במקום "2.75%" יבוא "2.85%".

(5) בפסקת משנה (9), במקום "1.65%" יבוא "1.75%".


 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

תסביר בבקשה.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אני אקריא את פסקה (2) ואני אסביר.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

לא. תסביר קודם את (1) בבקשה.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אני אסביר את הכול ביחד.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

לא. תסביר את פסקה (1).

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אני אסביר את הכול ביחד. 

(2) בסעיף קטן (א2) המובא בו, בפסקה (2) אחרי פסקת משנה (א) יבוא:

"(א1)	היערכות משרד החינוך לשנת הלימודים התשפ"א – 1.75 מיליארד שקלים חדשים".

סעיף (1) מתקן את סעיף קטן (א1) שכולל את הפריסה של המספרים, התוספת לקופסאות, התוספת לתקציב ההמשכי בחלוקה החודשית כפי הצפי שצפוי להיות בחודשים הקרובים לצורך מימון היערכות משרד החינוך והתמודדות עם הקורונה. אלה פסקות משנה (5), (6), (7), (8), (9). זאת החלוקה התזרימית של הסכומים עצמם.

מעבר לכך, אנחנו מבקשים לעשות תיקון בתוכנית שכוללת את השימושים – יש לנו שני סעיפים שמתייחסים לתיקון עצמו בכל מה שקשור לאותו גידול כאשר האחד מדבר על התזרים החודשי והשני מדבר על הסכימה הכוללת לפי שימושים. ההלימה של זה היא הפסקה השנייה שמתייחסת לכך שייוחד לצורך היערכות משרד החינוך סכום של 1.75 מיליון שקלים. אלה שני השינויים המבוקשים.

אם תרצו, אני אסביר את התיקון שאנחנו מבקשים לעשות או מאוחר יותר.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

לא. עכשיו. נשמח לשמוע.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

כמו שאמרנו כבר קודם לכן, ביקשנו לעשות הפחתה מהסכום שמיועד לצורך עידוד תעסוקה ולהזיז, במקום 3.55 יהיה 3.05, להעביר את הסכום הזה ולקבוע למעשה שלכל הפחות לגבי שנת 2020 המענק לסיוע לעסקים ועצמאים יופחת מ-31.7 מיליארד שקלים ל-29.7 מיליארד שקלים. זה התיקון הראשון. השימוש הזה יהיה בהצעת החוק הנוספת שתכף נגיע אליה, שזאת הצעת החוק שמתייחסת למסגרות הפיסקליות, שם נבקש לייחד קופסת גירעון, הגדלה של הגירעון לשנים 2021 ו-2022, כך שניתן יהיה להשתמש באותם הכספים לצורך הפחת המואץ. בסוף, בפחת המואץ, מה שקורה, יש הפסד הכנסות. אנחנו זזים מצד ההוצאות לצד ההכנסות. יש הפסד הכנסות – הכנסות ממיסים מכיוון שיש פריסה של הפחת המואץ על רכישה של ציוד וכתוצאה מהפחת המואץ משולם פחות מס והפחתת המיסים מסתכמת בשני מיליארד שקלים. לכן אנחנו למשה מסיטים, מבקשים להסיט את הגדלת ההוצאה בשנת 2020 בשני מיליארד שקלים ולפרוס אותה על הפחתת הכנסות בשנים 2021 ו-2022 לצורך מימון הפחת המואץ.

זה התיקון המוצע. את הנוסח עצמו אני אקריא אחר כך.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

מתי זה אמור להיות משולם? על איזה שנות מס מדובר?

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

גיא, אתה רוצה להציג את התקנות?

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

רק שנה. לא צריך את הפרטים.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

לשנים 2021 ו-2022. 

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

כפי שאמר אסי, את ההצעה נביא בתקנות בנפרד. מדובר על פחת בשיעור כפול מהפחת שנותן הדין הכללי שנועד להגדיל את ההשקעות בציוד על ידי פירמות.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

סתם כדי שאני אבין. אם פחת על מכונה לעיבוד שבבים הוא 10 שנים, אחרי חמש שנים לכאורה אפשר לגרוט אותה.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

נכון. בכל אחת מחמש השנים האלה, הפסד הכנסות ממיסים הוא גדול פי שניים.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

אבל אלה שנים שמתחילות משנה הבאה.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

לא. אלה נכסים שנרכשו, ציוד שנרכש מ-1 בספטמבר 2020.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

אני מבין אבל מתי אתה יכול לבוא ובעצם לשייך את הפחת?

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

התקנות מותקנות עכשיו לכן המקור לצורך המימון שלהן חייב להיות מוסדר עכשיו לאור הוראות חוק יסודות התקציב.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

מעבר לעניין שהממשלה החליטה בספטמבר, מה הדחיפות?

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

גם אני וגם גיא ציינו שברגע שהממשלה מחליטה ללכת על מנגנון של פחת מואץ, הסיכון הוא שבשלב שעד שהפחת המואץ יאושר, המשק פשוט יקפא ולא יקנו מכונות ייצור חדשות מכיוון שכל המפעלים יחכו עד שאפשר יהיה לעשות שימוש בפחת המואץ. זאת ההתנהגות המתבקשת ביותר ולכן כאשר מודיעים על פחת מואץ והממשלה כבר פרסמנו, לאור החלטת הממשלה מה-16 באוגוסט, פרסמנו טיוטת תקנות להערות הציבור שכוללות את הפרטים של הפחת המואץ ומוצע שהמנגנון יהיה ב-1 בספטמבר.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

התקנות להערות הציבור פורסמו ב-15. אגב, אני בעד פחת מואץ. אמרנו את זה במפורש.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

מיקי, אמרת את זה. אתה חוזר על הדברים. די. אני לא רוצה לפתוח את זה לדיון. הים יום שלישי ואנחנו רוצים לסיים את הדיון כאן. הבנו. 

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

ההערה הייתה לצורך השאלה מה הדחיפות של האישור הזה ואני מסביר. אפשר לא לאשר את הכול. המשמעות של אי האישור, כשנדון בתקנות, או דחייה שלו, החשש הוא שבתקופה הזאת אף אחד לא יקנה מכונות.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אסי, סליחה, באמת, אני לוקח משהו תיאורטי.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אבל אמרת את זה.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

לא, לא אמרתי את זה. אתם פרסמתם לציבור. תיאורטית, כל החברים כאן – קואליציה ואופוזיציה – אומרים מה פתאום, מפסידים הרבה כסף למדינה ואנחנו נצביע נגד. מה תעשו?

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

כלום.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

כלום? אבל אתה פרסמת לציבור.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אנחנו כאן נכנסים להליך מאוד מאוד פשוט. שר במדינת ישראל או הממשלה מבקשים להתקין תקנות שנדרש להן אישור של הכנסת. לפני שמגיעים לכנסת, קודם כל מפרסמים טיוטת תקנות להערות הציבור. זה ההליך המקובל והפשוט ביותר.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אני מבין שזה הולך להיות העז בדיון הזה. האופציה היחידה שזה יקרה היא שתשכנעו את אחד מחברי הוועדה להכניס את זה כהסתייגות. אני אומר לכם בכנות שלפי מה שאני רואה כאן כרגע, אנחנו הולכים לסבך כאן את הדיון ולא לצאת ממנו.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

נאמרו כאן אמירות לא מדויקות. ממשלה, כשהיא מבקשת להגיש הצעת חוק לכנסת או כשהיא מבקשת לעשות תיקון תקנות, בין אם נדרש אישור של ועדה מוועדות הכנסת ובין אם לאו, קודם לכן היא מפיצה להערות הציבור את המהלך. כך בתזכיר חקיקה וכך בתזכיר תקנות.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

זה לא נכון. אני מבקש חוות דעת משפטית.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אלה הנחיות יועץ. כך הממשלה עובדת.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

הדיון עכשיו הפך להיות לא רלוונטי לדיון שיש לנו כרגע. יש לנו דיון אחר ולשם כך זומנו. זה המשך לדיון הקודם שהיה עם משרד החינוך. 

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

רק הערה אחת.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

על כל הערה שלך, למיקי יש שתי הערות.

 << אורח >> יאסי מסינג: << אורח >> 

היועץ המשפטי של הוועדה זרק משהו לחלל ואני רוצה להתייחס.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

לא זרקתי. אמרתי.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

בסעיף אין הסמכה. פחת מואץ קיימת בפקודת מס הכנסה. לעניין זה לא צריך לעשות שום תיקון חקיקה.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

את הסמכות יש. הכסף לא קיים.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

כל מה שאנחנו מדברים כאן זה בשאלת המקור.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

אבל אחד יונק מהשני.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

שאלת המקור היא החלטת הממשלה והכנסת כמובן לא חייבת לקבל אותה.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

אחד יונק מאחריות של השני. זאת אומרת, מה הטעם לבוא ולפרסם טיוטת תקנות כשבעצם מלכתחילה השאלה של התקציב בכלל היא עוד תיאורטית.

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

היא נכללה בתקנות.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

היא לא רק תיאורטית אלא היא אפילו לא הופיעה בפני חברי הכנסת.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

היא ממש לא תיאורטית והיא קודמה. עם כל הכבוד, הממשלה רוצה כרגע לקדם מהלך והיא מציעה את ההצעה של המקור של המימוש של זה אם הכנסת רוצה לא לקבל את ההצעה הזאת, היא יכולה לא לאשר. 

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

הכנסת לא יוצאת לפגרה וחודש ספטמבר עוד לא התחיל והממשלה יכול להגיש הצעת חוק נפרדת שמתקנת.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

בסדר. גם העמדה הזאת נשמעה. אנחנו חוזרים על עצמנו כל הזמן. רשות הדיבור למשה שגיא. עלו כאן שני דברים לעצם דיון. עלו כאן שתי הערות מאוד חשובות. הערה אחת של חבר הכנסת טיבי ששאל לגבי פתרון ל-14,000 מורים במגזר הערבי, מה משרד החינוך עומד לעשות בעניין הזה. הוא אומר שזה עולה פעם אחר פעם. הדבר השני היא האם במסגרת התוכנית עכשיו של 4.2 מיליארד שקלים נתתם את הדעת לכל עובדי ההוראה הפוטנציאליים שהם מובטלים, איך אנחנו משלבים אותם בתוך התוכנית. זאת אומרת חידדתי את זה קודם עם אחמד טיבי ויש כאן שתי שאלות. 

שאלה נוספת שאני שואל וגם חבר הכנסת מיקי לוי שאל אותה. אתם מתחילים את שנת הלימודים בעוד פחות משבוע. הייתה כאן הצהרה של שר החינוך, הייתה הצהרה של מנכ"ל משרד החינוך, הייתה הצרה של אגף התקציבים שהחינוך המיוחד הפרטי, המוכר אינו רשמי, יתוקצב ב-100 אחוזים. האם אתם ערוכים מה-1 בספטמבר לתקצב ב-100 אחוזים? 

אלה השאלות שהייתי שמח אם תתייחס אליהן כי אני מבין שהדיון על עצם התוכנית כבר התקיים ואני פשוט נכנס לדיון שהיה.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

אני אתייחס לנושא של עובדי הוראה במגזר הערבי. משרד החינוך לא מתקצב את בתי הספר לפי עובדי הוראה. הוא מתקצב לפי תלמידים וכיתות. כל בית ספר מקבל שעות הוראה בהתאם למספר הכיתות שיש לו ומספר התלמידים. זה שיש במגזרים מסוימים עודפי מורים, זה לא קובע את התקצוב של המשרד. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אבל גם יש מחסור בשעות.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

בנוסף אני רוצה לומר שהמגזר הערבי קיבל הרבה יותר שעות בשנים האחרונות לעומת התוספת במגזר היהודי. זאת תוכנית תקצוב דיפרנציאלי שהייתה במערכת שהזרימה עשרות אלפי שעות למגזר הערבי, מעבר לגידול הטבעי השוטף, מעבר לגידול הטבעי שקיבלו כל המגזרים. לכן גם הנושא הזה עזר לצמצם את הבעיה של עודפי מורים במגזר הערבי. אנחנו מודעים לבעיה אבל מה שקובע את ההקצאה לבתי ספר, זה מספר הכיתות ומספר התלמידים. זה לגבי הנושא הזה.

במסגרת התקציב הזה של העסקת עובדי הוראה, במסגרת התקציב של הקורונה, בהחלט אפשר בראש ובראשונה במסגרת תוספת שעות הוראה להעסיק מורים או להשלים שעות למורים קיימים בבתי הספר או להעסיק מורים שקיימים במגזר הערבי ולא מועסקים, להעסיק אותם במסגרת התקציב הזה. אני חושב שזה יפתור חלק מהבעיות.

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

הכוונה למה שקרוי עוזרי הוראה?

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

לא. אני לא מדבר על עוזרי הוראה. הפתרון של המשרד בנושא העסקת עובדי הוראה בבתי הספר, חלקו על ידי עוזרי חינוך, כמחצית, ומחצית על ידי עובדי הוראה. עובדי הוראה מן המניין.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

וזה כרגע בתוך התוכנית?

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

ודאי. כמיליארד שקלים עבור עובדי הוראה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

מיליארד שקלים מתוך התוכנית לצורך זה.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

עבור עובדי הוראה. 

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אבל כמה מתוך עובדי ההוראה הולכים להיקלט מהמורים המובטלים שנמצאים בשוק? הערכה שלכם. כשאתה אומר עובדי הוראה, יש שני סוגי. יש לי מורים שנמצאים, צריך לתת להם עוד כמה שעות וכולי. האם אתם יכולים לומר לנו כמה עובדים חדשים אתם הולכים לגייס באותו מיליארד שקלים?

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

ובמיוחד באוכלוסייה הערבית.

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

בדיוק, לזה הכוונה.


 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

זאת החלטה שלנו, של המחוזות, של השטח.


 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

המשרד לא יודע מה קורה בשטח?

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

כרגע אין לנו אישור תקציבי עדיין ולכן קשה לי לענות על זה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אבל הגשתם תוכנית מבוססת על משהו. הרי לא זרקתם סתם מספר מיליארד שקלים. היא מבוססת על מספר מורים, כמות שעות, דברים שאתם רוצים לעשות.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

תחושת בטן, אני לא יכול לדעת. אני יכול רק לתת תחושות.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

לא, לא תחושות. מה שהגדרתם בתוכנית עבודה.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

כרגע אין לי את המידע. המנהלים נמצאים עכשיו בשלב גיוס כוח אדם ואין לי כרגע את המידע לגבי תמונת המצב.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אתה יכול להגיד לנו הערכה, כמה מתוך זה הולך למגזר הערבי?

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

יש תוספת של 12.5 שעות לכיתה בכיתות ג'-ד' לכל הכיתות במערכת. זאת תוספת שעות ההוראה שיש.

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

כמה מורים חסרים במגזר היהודי? בדרך כלל יש מחסור.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

בתקופת הקורונה או בכלל?

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

לפני.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

תלוי במחוזות. יש מחוזות שיש להם עודפים, יש מחוזות שיש להם מחסור. אפשר לומר שזה במקצועות מסוימים.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

מי מגייס את כוח האדם, המנהלים בשטח? הם קובעים האם להוסיף למורים שלהם שעות?

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

לא באוכלוסייה הערבית.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

או האם לגייס עובדים אחרים שהם לא עובדי הוראה? מי קובע את זה?

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אלה המחוזות.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

המנהלים באמצעות המחוזות מגייסים את עובדי ההוראה.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

זאת אומרת, כל מנהל בית ספר.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

לא. באוכלוסייה הערבית הגיוס הוא לא בצורה הזאת. אתם יודעים את זה. באוכלוסייה הערבית הגיוס הוא דרך שיטת הנקודות. כלומר, אתם שולטים מי יהיה היכן ואם יתקבל לעבודה או לא. למנהלים אין את היכולת לגייס.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

אבל עדיין עובדי הוראה יגויסו.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

יש 6,500 תקנים חדשים שמשרד החינוך לפי החישוב של 12 שעות נוספות, זה מה שיצא לכם. 6,500. אני בטוחה שאתם יודעים מה-6,500 כמה לבתי ספר יהודים רגילים וכמה לאוכלוסייה הערבית.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

אין בעיה. מספר הכיתות שיש למגזר הערבי בכיתות ג'-ד' כפול 12.5. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

תגיד לי בתקנים.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

יש 12.5 שעות לכיתה.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני לא יודעת כמה כיתות יש.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

אני אבדוק את מספר הכיתות שיש במגזר הערבי כפול 12.5 ואתן לך תשובה. אין לי כאן את הנתון הזה.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אז אפשר לדעת כמה מהתקנים האלה, ה-6,500, אמורים ללכת לאוכלוסייה הערבית. נכון? אני בטוחה שהמנהלים שיש להם עובדי הוראה שיכולים להעלות להם את שעות העבודה, בטח התחילו להתכונן לתחילת השנה ויודעים כך שאפשר לדעת תוך יומיים כמה תקנים חדשים צריכים לאייש.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

אני לא יודע בדיוק מתי נוכל לדעת כמה זה הרחבות משרה וכמה זה תקנים. אני מעריך שזה ייקח יותר מיומיים. אולי בשבוע הבא נדע כמה זה עבור השלמת משרה וכמה זה עבור תקנים חדשים.

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, ניסיתי לשכנע אותך לפני הישיבה ופניתי למשרד החינוך לפני הישיבה, ועכשיו אתה העלית את זה ואני העליתי את זה והערנו. התשובה לא מספקת. אני מכיר את התשובה הזאת. אני רוצה פתרון. אני רוצה שיגידו לנו שיקלטו אלפי מורים ונפתור בעיה. התשובה הזאת תשאיר אותנו עם כלום.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

במיוחד שאפשר גם לשבץ מורים ערבים בבתי ספר יהודים. למורים האלה יש תעודות הוראה מאוניברסיטאות ישראליות מוכרות על ידי משרד החינוך. אם יש מחסור בבתי ספר יהודים, אין שום סיבה לא להזרים לשם מורים. לפני ה-6,500 תקנים היה לכם היה לכם מחסור במורים יהודים.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

אין שום מניעה שייקלו במגזר היהודי. אני לא רואה שום מניעה.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אם אין מניעה, תעשו משהו. זה בידיים שלכם.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אומר חבר הכנסת טיבי שזה נושא שעלה בעבר ואתם מודעים לסיפור הזה. זה שיש 12.5 שעות לכל כיתה ואפשר לקחת, זה בסדר. השאלה מי במשרד החינוך לוקח חסות על האירוע הזה יש כאן אירוע, אירוע של 14.000 מורים שנמצאים שם, אירוע של חוסר במורים או עודף במורים – זה אירוע. השאלה מי במשרד החינוך לוקח חסות ובטח כשאתם הקציתם מיליארד שקלים כדי לקלוט כוחות נוספים שחלק גדול ממנו הוא בטח במגזר הערבי וחלק הוא במגזר היהודי שיכול לקלוט מורים מהמגזר הערב, כמו שאומר חבר הכנסת טיבי. אני לא חושב שבישיבות הולכים לקלוט מורים מהמגזר הערבי. לא נראה לי. אבל יש מקומות שכנראה שם זה כן אפשרי. תשובה כללית האומרת כולם מקבלים 12 שעות, אומר חבר הכנסת טיבי האם יש לכם איזושהי תוכנית לוחמה איך הולכים להתמודד עם הדבר הזה.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

קודם כל, אנחנו רוצים לאפשר גמישות ניהולית למנהלי בתי הספר ואנחנו לא רוצים להכתיב להם איך להפעיל את השעות. אם נתחיל להכתיב להם, ניתקע עם כל היישום לקראת שנת הלימודים. רוצים לאפשר גמישות ניהולית למנהלי בתי הספר שהם יודעים כמה שעות הם נותנים להשלמות משרה וכמה שעות הם נותנים לגיוס מורים חדשים. אני לא יכול לומר לכם ברמת בית ספר מי החליט באופן הזה או באופן הבא.

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני לא רוצה ברמת בית ספר.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

כאשר כולם יסיימו את תהליך השיבוץ, נדע ונוכל לדווח בדיוק.

 << אורח >> אלון מסר: << אורח >> 

חבר הכנסת טיבי, השנה, דווקא במסגרת מה שמונח כאן בפני הוועדה, יש תוספת משמעותית וחסרת תקדים במונחי שנה אחת של שעות הוראה שמצטרפות גם למגזר הערבי וגם למגזר היהודי. הבעיה שהייתה לפני הקורונה, אני לא רוצה להתעלם ממנה, אבל לפחות כאן בוודאות זה פתרון שהוא לא נמצא בכל שנה והוא מאפשר קליטה של הרבה מאוד מורים, לא יודעים כמה מורים חדשים ולכמה יגדילו את אחוזי המשרה, אבל מה שעומד כאן בפני הוועדה זה בעצם הגדלת כמות שעות ההוראה בגלל הפיצול של הכיתות ובהגדרה יידרש כוח אדם נוסף. כמה בדיוק, זה תלוי בכל מנהל בית ספר.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

כמה תקנים?

 << אורח >> אלון מסר: << אורח >> 

אני מנסה להסביר לוועדה. מה שקרה שעכשיו בגלל הסיפור של הקפסולות יש למעשה שעות כי לוקחים כיתה אחת ומחלקים אותה לשתי כיתות. עבור הפיצול הזה צריך לקחת את כל מספר השעות ולהכפיל אותו בשתיים. משרד החינוך סופר את זה בשעות הוראה לא בתקנים והוא אומר למנהל בית הספר שבסוף הוא זה שמנהל את התחום שלו, הוא אומר שיש לו מורים - - -

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אני אקל עליך. פעם הייתי מנהל בית ספר, אני אקל עליך. תגיד לנו עכשיו בנוסחה שלך, כי אתה יודע מה החלוקה בין המגזר הערבי למגזר היהודי בשעות ההוראה, כמה שעות הוראה במיליארד השקלים נמצאים למגזר הערבי. 

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

תוך מספר דקות אני אומר לכם את הנתון.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

יפה. תן לנו נתון שנבין על מה אנחנו מדברים.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני רוצה להבין משהו. באוכלוסייה הערבית מנהלי בתי הספר לא מגייסים את המורים בעצמם.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

הוא אומר שהם נותנים להם גמישות.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אתה יודע שהשיטה היא אחרת. השאלה היא האם בעניין של תוספות השעות האלה, עכשיו, בזמן הקורונה, נתתם את אותה עצמאות למנהלים שהם יגייסו מורים חדשים או שזה ימשיך לעבוד לפי שיטת הניקוד?

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

לפי מה שאני חושב, זה ימשיך לעבוד לפי זה. אני יכול לבדוק את זה.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

לפי שיטת הניקוד.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

כלומר, זה בשליטתכם. 

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

עדיין יש כאן העסקה של גורמים חדשים במערכת.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

נכון, אבל אני מנסה להבין. אם זה לפי שיטת הניקוד, בטח אתם הודעתם לכל מחוז ולכל עיר כמה שעות נוספות אתם נותנים להם כי הם אלה שיחליטו. המחוזות יחליטו. זה לא מנהל בית הספר שמחליט. אתם יודעים בדיוק כמה נתתם לאוכלוסייה הערבית ואיך חילקתם וכמה מהם העלאת משרות וכמה מורים חדשים.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

מה שעלה היום לוועדת חינוך, כל בתי הספר היסודיים ילמדו כרגיל ובאופן מלא. האם מיליארד השקלים המבוקשים לצורך הקפסולות רלוונטי לפני השינוי הזה או אחרי השינוי הזה?

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

לפני השינוי. אנחנו לא מכירים שום מתווה אחר אלא מה שאושר בממשלה. המתווה שהוצג על ידי שר החינוך בדיון הקודם, זה המתווה המאושר בממשלה ולפיו אנחנו פועלים.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

הוא דיבר אחרת היום בדיון.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

לא נראה לי שהוא דיבר אחרת.

 << אורח >> אלון מסר: << אורח >> 

החלטת הממשלה, בעקבותיה הגיע תיקון החקיקה, קבעה מתווה שאושר על ידי משרד הבריאות, שר האוצר ושר החינוך. זה כרגע המתווה כפי שאושר. אנחנו מבקשים לאפשר למשרד החינוך לעמוד במתווה הזה. אם יהיו שינויים כאלה ואחרים, בוודאי שיהיו התאמות אבל נכון לעכשיו זה המתווה היחידי שאשר.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אני שואל כי אתם מבקשים את הכסף הזה.

 << אורח >> אלון מסר: << אורח >> 

מבקשים את האפשרות להוציא את הכסף

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אם מחר תתקבל הלטה אחרת, מה יהיה על הכסף הזה?

 << אורח >> אלון מסר: << אורח >> 

הבנתי את השאלה. נכון לרגע הזה, זה המתווה היחידי שאושר. אני לא מכיר מתווה אחר.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אתה יכול בבקשה לבדוק את זה לפני שאנחנו מאשרים מיליארד שקלים ואחר כך תהיה החלטה שונה?

 << אורח >> אלון מסר: << אורח >> 

אין החלטה שונה.

<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

 אני באתי לכאן מוועדת חינוך, שם נאמר גם אל מול הפרסומים של יושבת ראש ועדת הקורונה וגם מה שאמר ראש מטה השר, שיכול להיות יהיה שינוי במדיניות.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

שמעתי אתמול את השר ומר שכל מי שטוען טענה אחרת ממה שאושר, הוא מודיע שזה על דעתו בלבד. אני לא יודע על שום שינוי במתווה. השינוי הזה לא קיבל אישור בממשלה.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

ראש מטה השר היה בדיונים ואני מניח שהוא לא מדבר על דעת עצמו אלא על דעת השר.

 << אורח >> אלון מסר: << אורח >> 

אני יכול לומר שמבחינה רשמית זה המתווה שהממשלה אישרה וכרגע אין מתווה אחר. זה מתווה שאושר על ידי משרד הבריאות, משרד החינוך ומשרד האוצר.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

זאת אומרת שהקפסולות מתחילות מכיתה ד'.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

לא. ג'-ד'.

 << אורח >> אלון מסר: << אורח >> 

מכיתה ג'. בגנים ובכיתות א'-ב', אלה לא קפסולות.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

בבקשה, תבדקו. תודה.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, הוא ענה על הסיפור של החינוך המיוחד?

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

על החינוך המיוחד לא קיבלתי תשובה. משה, אנחנו מתחילים את השנה עם תקציב חדש? תשובה על החינוך המיוחד בגנים. אתה מכיר את האירוע הזה, היית יחד אתי בוועדות כאן אין ספור בעניין הזה, כבר לפני שנה.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

אני אתייחס. קודם כל, אני רוצה לחלק את הדיון הזה לשניים. יש את הדיון של הוועדה כתוצאה מהבג"ץ שהיא אמורה מחר לשבת עם מנכ"ל המשרד ולהגיש את ההמלצות. לגבי מה שהולך להיות בשנים הבאות, הוועדה המליצה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

מה המליצה הוועדה? 

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

אני אציג קודם למנכ"ל לפני שאני מודיע לוועדה. זה לא נראה לי נכון שאני אציג את המלצות הוועדה כאן לפני שאני אציג למנכ"ל.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

ההצהרה של השר שבשנה הבאה הם הולכים להיות מושווים.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

הוא מדבר על בתי ספר.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

לא. אני מדבר על גני הילדים. בבתי הספר זה מיושם ואין בעיה. בגני הילדים יש מתווה שגובש על ידי הוועדה והוועדה תציג מחר את ההמלצות למנכ"ל. לפי הערכתי הוא יקבל אותן ואחר כך כולם ידעו מה ההמלצות ונוכל להתקדם בנושא הזה, כמובן בכפוף לכל מיני דברים שצריכים לעבור.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

חשוב שנדע כי יש כאן הסתייגויות בדיוק על הנושא הזה.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

אבל אני לא יכול להתייחס לפני שהמנכ"ל שלי מקבל.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

מה הכיוון?

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

אני יכול להגיד לך שהכיוון טוב. 

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

השר הצהיר על כך.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

אני חושב שוועדת הכספים תברך על המלצות הוועדה המקצועית שישבה.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

ולדעתך זה ייושם כבר בתשפ"א?

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

בהנחה שזה יתקבל.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

על זה מדברים. על זה הוא ענה. שאלתי והוא אמר תשפ"א. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

כנראה הייתי בחוסר הקשבה.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

לגבי התקציב של השנה. יש התחייבות של הממונה על התקציבים על סכום.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

17 מיליון.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

לא משנה כרגע. יש מתווה איך להעביר את הסכום הזה וכל מה שנדרש, אנחנו מקווים להוציא מכתב התחייבות לכל בעלות, להוציא אותו כבר בשבוע הבא. כל בעלות שתחתום על מיצוי תביעות רטרואקטיביות כנגד הנושא, היא תקבל את הסכום שמגיע לה לפי אותו מתווה.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

למה הוא צריך לוותר על ה-200 מיליון שלו כשהוא רוצה לקבל על פי חוק את ה-17.5 שהיו אמורים להיות?

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

אני חושב שזו תביעה לגיטימית. אני לא מאמין שמישהו כאן היה מסכים לשלם איזשהו סכום בלי שהוא יודע שהוא לא נשאר.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

זה מגיע לו על פי חוק. מבקשים לכופף אותם בכוח על כסף שמגיע להם.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

הבג"ץ התייחס.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

כינסתם את הוועדה. בג"ץ מחכה.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

הוועדה בראשותי לא רלוונטית לסכום הזה.

 << אורח >> אלון מסר: << אורח >> 

מה שאמר משה נותן פתרון להעסיק את הוועדה כאן להרבה שנים ופותר את זה מעתה ואילך. אני חושב שהסיפור של להסדיר את זה, הוא ראוי, הכרחי ונדרש במקרה הזה. יש הסכמה עם רוב הגורמים בנושא הזה. בסופו של דבר יש הסתכלות קדימה וזה תמיד מה שהוועדה רצתה. הנושא הזה הולך להיות מוסדר כמו שמשה אמר.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

אנחנו הולכים, אני מקווה כבר בשבוע הבא, לפרסם את המכתב ולהעביר אותו לבעלויות. כל בעלות תחזיר לנו את המכתב חתום והיא תשופה בהתאם.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני עם משרד החינוך. חוק משק המדינה. אני רוצה להוסיף. כבוד היועץ המשפטי, אני רוצה להוסיף הסתייגות לחוק עצמו. אני רוצה שייכנס סעיף. אפשרי להעלות עכשיו או שאתה מעדיף אחר כך?

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

אפשר גם עכשיו.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בסדר. אני אציע תיקון. בסוף סעיף יבוא: "הסיוע להבטחת ביטחון תזונתי למשפחות מוחלשות יינתן על ידי משרד הפנים בהתאם לתנאים, אמות מידה ומנגנון הסיוע שייקבעו על ידי שר הפנים. תנאים, אמות מידה ומנגנון הסיוע האמור אינם טעונים פרסום ברשומות".

את זה אני רוצה להוסיף בהמשך ל-700 מיליון שקלים שנכנסנו כבר בחוק וזה יהיה עבור המשפחות המוחלשות. זה אמור להיות בשוברים. עדיין לא הגיעו להסכמה איך זה יהיה אבל אנחנו נכניס את זה לחוק כדי שנעזור להם כך שיהיה להם יותר קל להחליט.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

באיזה חוק אתה מכניס את זה?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בחוק משק המדינה. סעיף 2. אחרי (ח). זה נקרא 8.

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

גם אני רוצה להוסיף סעיף.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

היושב ראש, אם יורשה לי להתייחס. חוק היסוד קובע למעשה את הקצאת הכסף במובן של הגדלת הקופסאות. הוא לא אמור להסמיך את ההוצאה עצמה במובן הזה. הוראה חוקית שמסמיכה היא מסוג ההוראות שהוצעו כרגע שהן אינן מקובלות בחוק יסוד. חוק יסוד אינו מאפשר להתקין תקנות, הוא לא מסמיך שר כזה או אחר לקבוע את אמות המידה. התוכנית עצמה, יש שתי דרכים לעשות אותה, או באמצעות החלק הראשון שהוא החלטה מינהלית של שר מהשרים הרלוונטיים שיקצו את הכסף. האלטרנטיבה השנייה הוא עיגון חקיקתי בחוק רגיל ולא בחוק היסוד שקובע את המסגרות השונות. לפנינו נמצא כרגע חוק יסוד: משק המדינה והוא אינו פלטפורמה בכלל לצורך העיגון של העניין הזה והוא בוודאי לא מונע – וזה אני חושב שזה הכלל הבסיסי שהוא כרגע הדיון – את העבודה הרגילה המקובלת במשרדי הממשלה שקביעת אמות המידה והדרך של אופן הקצאת הכסף, כלומר, ההסמכה הזאת לא תשנה דבר וחצי דבר בהקשר הזה. העובדה שהכסף כמובן יצטרך לצאת לפי אמות מידה שוויוניות ולפי קריטריונים שיוצגו בהתאם למקובל. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אני אומר לדחות את הדיון לשבוע הבא כי אחרת אני אטען לנושא חדש ואני אגיש הסתייגויות. לא כדאי.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

שואלים כל חברי הכנסת אם תהיה הצבעה או לא. בואו נסכם על דעת כולם, בסדר?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אם אתה רוצה התייחסות, הייתי רוצה התייחסות של היועץ המשפטי אם אני יכול להכניס את הסעיף הזה. 

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

לדעתכם זה אפשרי להכניס את הסעיף הזה? שמענו את עמדתו של היועץ המשפטי של משרד האוצר שדיבר ברור. מה עמדתכם?

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

אכן חוק היסוד כמו שאסי אמר קובע הסדרים ראשוניים ולא הסדרים של הסמכה למשרד או לשר לעשות פעולה כמו שבעצם חוק רגיל מבצע. למרות שאנחנו נמצאים שוב בסיטואציות לא רגילות בתקופה האחרונה, השאלה אם יש אפשרות שכמו שמביאים תוכנית לוועדה, יקבעו החלטה מינהלית של שר. האם החלטה מינהלית של שר כן אפשרית.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

סליחה, לא שומעים. 

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אני אומר שוב. גם כאן, גם במסגרת חוק היסוד זה, במסגרת התיקון שלו, לכל דבר שנדרש תיקון חקיקה או החלטות מופרדות, הן לא נעשו מכוח הסמכה מחוק היסוד. יש כאן דוגמאות ואפשר יהיה לעבור על השימושים לרבות למשל המענק הנוסף לעסקים שפרטיו ייקבעו בחוק או בהחלטה או חלוקה וכולי וכולי. לכן הדבר הזה הוא לא מתאים, זאת לא הפלטפורמה, זה למעשה שינוי במעמד הנורמטיבי מחוק יסוד לחוק והחלוקה ביניהם, זה נכון שבתקופות האחרונות נעשים הרבה דברים חריגים אבל זה מסוג הדברים שלא עושים אותם.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הם מתעקשים על משהו מסוים.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אבל זה לא יפתור את העניין. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אם זה לא יפתור את זה, אני אכניס את זה כאן וזה יפתור את זה.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אני חוזר ואומר שהשאלה שנמצאת כרגע בדיון בכל מה שקשור לביטחון תזונתי, אמות מידה שוויוניות בחלוקה והעובדה שהכסף יצא באמת לאנשים שנפגעו כתוצאה מהקורונה. אלה שני המדדים שצריכים בוודאי להופיע לצורך המימוש של הכסף.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

למה עד עכשיו לא פתרת את זה?

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

יש הצעה לפתרון. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני יודע שהיה דיון עם שר האוצר, אני יודע שהיה דיון עם המנכ"ל, ואני יודע שהכול היה. הנושא לא נפתר. זה ייכנס בצורה הזאת.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

התיקון שאתה מציע, לא יפתור את העניין.ץ

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בסדר. אני אכניס את זה ושלא יפתור.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

מכיוון שעדיין יצטרך הכסף לצאת רק לנפגעי הקורונה. דבר שני, הוא יצטרך להיעשות לפי אמות מידה שוויוניות. לכן עצם ההסמכה צריכה - - -

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אסי, הבנו. תודה. מה אתם אומרים, זה אפשרי להכניס את זה כאן או שזה בלתי אפשרי?

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

אתם מחליטים.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

לא שאלתי על המימוש.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> 

מבחינת הסדרים ראשוניים, לבוא ולהסמיך שר לקבוע משהו אופרטיבי, לא נעשה בהסדר של חוקי יסוד. זה מבחינת הכלל הנקי.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אחרי מס רכישה, הכול יכול להיות.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

הוא מבקש לעגן דברים שנעשים כרגע בחוק.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כשאתם רוצים להכניס משהו, את תכניסו גם את הבקבוק הזה לחוק. אנחנו יודעים איך אתם עובדים. אני עובד באותה צורה שלכם. אני מביא את זה בחוק בצורה מסודרת. תהיה כאן הצבעה.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אני לא העברתי. זאת ביקורת לא עניינית ואני מציע שזה לא יהיה גם בכיוון השני. אני מציע שלא תשתלח בצורה לא מכובדת.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני לא חושב שמישהו כאן השתלח. אני השתלחתי בך.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

כן.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

הוא דיבר על הבקבוק.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אני מציע לא לעשות השוואות כאלה. העניין הוא מאוד מאוד ברור. יש מעמד נורמטיבי של חוק יסוד, מתקנים כרגע את חוק יסוד בהוראת שעה ואתה מבקש לכלול דברים שהם אינם קשורים לחוק יסוד.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

איך מס רכישה כן היה קשור לחוק?

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

מס הרכישה הוא גם בחקיקה ראשית ולא בחוק יסוד.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הכנסתם אותו בקצבאות של הילדים. כשאתם רוצים להעביר משהו, אתם מעבירים.

 << אורח >> אלון מסר: << אורח >> 

כמו שאסי אומר, השינוי לא נעשה בחוק יסוד. לא מקובל בחוק יסוד לעשות זאת.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 
 
אם מנכ"ל המשרד יושב עם שר האוצר ויושב צוות שלם ואני באמת מכבד את כולם, גם את אסי אני מכבד אפילו שהוא חושב שלא אבל אני אומר לך, אסי, אני מכבד אותך, באמת אני מכבד אותך ויש לי כבוד והערכה אליך, אבל לא יכול להיות שיושבים ועדיין לא מצאתם את הפתרון. יש עניין לשים רגל. את הרגל הזאת אנחנו נזיז.

<< אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

עם כל הכבוד, אין שום עניין לשים רגל לשום דבר. יש החלטה להקצות כסף לביטחון תזונתי. מטבע הדברים, אני חוזר ואומר, שהעובדה שנותנים הסמכה להקצות כסף לביטחון תזונתי או לכל עניין אחר שמנוי כאן בחוק היסוד, אינה משנה את כללי אופן הפעולה הרגיל והסביר של הממשלה. הדברים צריכים להיות עם מגבלות, כמו שאמרתי, וצריך למצוא תוכנית שהיא תעמוד בתנאים שזה צריך להיות לצורך מימוש יישום נפגעי הקורונה, שנית, אמות המידה חייבות להיות שוויוניות. באלמנט של ביטחון תזונתי, זאת למעשה רשת הביטחון ברמה הבסיסית ביותר. אדם מקבל כסף לצורך ביטחון תזונתי, הוא צריך להיות נזקק ביותר. בוודאי שרשת הביטחון הזאת צריכה להקיף את כל רשימת הנזקקים ביותר וזה הדיון שנעשה.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

אם אני לא טועה, המתווה כבר נקבע.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

הדיון נמצא כרגע בין משרדי הממשלה. בעניין הזה יש את משרד הפנים, את משרד האוצר, את משרד הרווחה וגם משרד המשפטים והדיון הזה יושלם והוא יושלם בהינתן הידיעה שיש דחיפות להעברת הכסף ולמציאת הפתרון. כך ייעשה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אתה בעצם אומר שאתה לא סומך על המידע שיפרסם משרד הפנים.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אני לא אמרתי את זה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה מה שאתה אומר.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

אני לא אמרתי. אמרתי הפוך. גם אם תקבע כרגע בחוק ראשי, את אמות המידה יקבע שר הפנים, לא יפתור את העניין שצריך שהכסף יצא.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

ברור. יש יועץ משפטי. זה עבר את הלשכה המשפטית.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

את העניין הזה לא תפתור. כמו שאתמול היה איזשהו דיון והיה ניסיון לומר שאם נכתוב במפורש בחוק שזה יהיה בהתייעצות עם גורם מסוים, אז זה לא יהיה בהתייעצות עם גורם אחר. אותו הדבר כאן. תקבע בחוק ששר הפנים יקבע אמות מידה, עדיין יצטרכו לעבור את המקובל, עדיין יצטרכו לעבור את הדרג המקצועי גם במשרדים האחרים ולכן זה לא פותר את העניין. לכן התיקון הזה, אין בו דבר וחצי דבר והוא לא יצליח לקדם.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אני רוצה להתכנס ולפחות לקבוע לעצמנו את הדיון. אני אומר לך, אסי, שיש לנו שתי אופציות כאשר אופציה אחת היא להצביע על מה שיש בפנינו. האופציה לנסח את ההצעה מחדש עם הניסוח שלכם על פי בקשה של מרכז הקואליציה יכולה להיות אם נצא להפסקה של שעתיים ואני צריך לשמוע מחברי הכנסת אם זה מקובל עליהם. אם מיקי לוי יטען נושא חדש ונתחיל את הסיוט הזה, מה שנעשה בעוד שעתיים לא יעזור לנו ולכן אין טעם לקיום הדיון הזה כי עד שיכנסו את ועדת הכנסת וידונו על זה שוב, זה לא הגיוני.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

שבוע הבא הכנסת לא מתכנסת.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

יש את מחר.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

יש מחר אבל יש הצבעה. מחר זאת ועדה קצרה.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

גם בעוד עשרה ימים לא יקרה כלום, אחרי שהכנסת חוזרת מפגרה. זה לא למחר בבוקר.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אתה אומר שזה לא למחר בבוקר. אמרת. הבנתי.

 << אורח >> אלון מסר: << אורח >> 

התיקון לנושא חינוך, כן יש בו דחיפות. 

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

לא התחלנו פינג פונג בעניין הזה. יש שתי אפשרויות כאשר אפשרות אחת היא שנצביע על מה שיש בפנינו, נצביע על ההסתייגויות, בלי התיקון כי אני לא רואה שהתיקון הזה מעשי. אתה שומע את מיקי, זה לא מעשי שזה יעבור. אנחנו נתכנס לדיון בשעה 3:00 אחר הצוהריים.

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני רוצה להגיש הסתייגות.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

נכנס את ועדת הכנסת, מתי? 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני מתעקש להיות כשאני מעלה את זה. יש לי ועדת חוקה בין 2:00 ל-4:00. אפשר לעשות את זה לפני 2:00.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

נשאיר את הנושא כמות הוא ונתקדם. נשארה פתוחה השאלה שאחמד טיבי שאל ואנחנו כן רוצים לקבל תשובה. השאלה היא כמה שעות הוראה מוגדר כרגע למגזר הערבי בתוך התוכנית הזאת.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר משהו לגבי מה שאמר משה שגיא קודם. מה שאומר לנו משה שיש בעצם שני דברים שקשורים לחינוך הבלתי פורמלי, למוכר שאינו רשמי. דבר אחד זה מה שהיה 17 מיליון שקלים והדבר השני הוא להבה. בשני הדברים אתה אומר לנו דברים שבעיניי אי אפשר לקבל אותם. על ה-17 מיליון אתה בעצם אומר שבאנו, לקחנו מכם, בא שודד אליך, גנב ממך את הארנק שלך עם כל הכסף ואומר לך בוא תיקח 200 שקלים ותחתום לי שלא יאשימו אותי עכשיו על גניבה. זה דבר שהוא לא מתקבל על הדעת. אם באמת משפטית מגיע לארגונים האלה פיצוי שהם לא קיבלו בשנים האחרונות, אז הם יקבלו את זה בתביעות משפטיות. אנחנו כמדינה לא נמנע מהם לקבל את מה שמגיע להם. מה שאנחנו נותנים להם, ה-17 מיליון, זה מעט, זה לא מכסה ואין הקומץ משביע את הארי.

לגבי ההמשך. משה, אתה מתעקש לא לומר לנו מה הולך להיות.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

לא מתעקש. אני לא חושב שזה נכון לומר לפני שהודעתי למנכ"ל.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

בסדר, אז אפשר להמתין עם העברת התקציב עד שנדע מה הוועדה אומרת. לא נסכים שהם יהיו מופלים ויקבלו 54 אחוזים פחות. צריך לסיים עם הסאגה הזאת פעם אחת ולתמיד. אם זה יהיה הכלי, זה יהיה הכלי.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

בלי שאני אדע, בלי הכנה, לא מכתב, לא טלפון, יש גבול לזה שהוועדה הזאת הופכת להיות חותמת גומי. ארבע קופסאות של מיליארדים הביאו לכאן והעברנו אותם. כל פעם זה דחוף, זה דחוף, זה דחוף ואני בצד שלהם, אני בעד ואני אומר שאני מצביע בעד הפחת. זה חשוב. זה יזיז את הכלכלה.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

אבל עוד שבועיים.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

לא. זה לא שייך. זה לא סוף שנה. מה אומרים לך? לא סופרים אותך. אתה פה איזו חותמת גומי. אתה בכלל לא אחראי ולא מפקח על עבודת הממשלה.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

מיקי, אני יכול להמשיך את הדברים שלי?

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

כן. סליחה על ההפרעה. אופיר הפריע לך. לא אני.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

לא נכון. אני דיברתי אתך כאן מאחור ואתה הפכת את זה על הדברים של קרעי.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לגבי ההמשך. מכיוון שאנחנו לא יודעים מה המתווה שמתגבש, אם מדובר במתווה כזה שאומרים לנו שיאושר התקציב אנחנו נכניס את זה לתוך התקציב, זה חוכא ואיטלולא כי כנראה תקציב לא יאושר כאן בחצי השנה הקרובה והממשלה הזאת, כמו שהיא נראית, לא תאשר תקציב ולא יודע עד מתי זה יהיה ואנחנו לא יכולים להשאיר את הילדים של החינוך המיוחד, הילדים הכי מסכנים שצריכים אותנו, מותנים ותלויים בסכסוכים שיש בתוך הממשלה. צריך לפתור את זה כאן ועכשיו.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, כאן מדובר בגנים של ילדים בחינוך המיוחד ואין שום סיבה.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

התקציבים הנדרשים לטובת הקורונה הם הנושאים הללו.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

המשרד הולך לקבל 4.2 מיליארד שקלים.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אתם הבטחתם לפני חודשים ויש לי התכתבויות עם שאול. תביאו 17 מיליון שקלים. קודם כל תביאו את ה-17 מיליון שקלים. אנחנו מתחננים ארבעה וחצי חודשים.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

הוא אמר לך שמחר הוא מוציא חוזר.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

הוא מוציא להם דרישה.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

 לא. בלי שום דרישה. לא יחתמו על שום דרישה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אסי, אתה מבין את הסיטואציה כאן. השאלה למה אתם תומכים אחד בשני. אני מבין שמבחינתכם הדרך הכי נוחה זה להכניס את זה כאן בחוק היסוד. אתם מבינים את הסיטואציה שהכנסת גם יוצאת לפגרה לשבוע ואתם רוצים להתחיל את שנת הלימודים. השאלה אם אתם נסוגים מהדרישה שלכם לעשות את התיקון כרגע ולמצוא פתרון. אתם הרי תחזרו לוועדה עם עוד חמש קופסאות כאלה ואחרות.

 << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> 

ראשית, תוך כדי הדיון כבר שלחנו את הנוסח ליועץ המשפטי של הוועדה. שנית, אני חושב שאם היו עושים הפסקה קצרה והיינו מסבירים את זה לחברי הכנסת.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

לא, לא הצלחת לשכנע אותו. עזוב. אתה לא תצליח לשכנע אותו. אומר חבר כנסת שהוא הולך לטעון נושא חדש, מה שיחייב אותנו לוועדת הכנסת ולחזור בחזרה.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

אני מציע שנעשה הפסקה. לא להגיע לכן לשום סיכום בצורה כזאת.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אם אני מגיע בלי זה, אין צורך בהפסקה. אני מצביע עכשיו וסיימתי את האירוע. אני יכול להצביע עכשיו על הנוסח שהיה מונח בפני הוועדה עם ההערות, ממתין כמובן לתשובה בנושא של המגזר הערבי והחינוך המיוחד ומסיים את האירוע.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

יש לי תשובה לגבי המגזר הערבי.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

האופציה השנייה היא שאני יוצא להפסקה ומנהל דיון לאחר מכן, בסביבות 5:00 אחר הצוהריים, אחרי המליאה. אלה האופציות והשאלה אם אנחנו הולכים על האופציה הזאת. זה מה שאתם מציעים?

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

לי אין בעיה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אני מקבל את עמדתכם. אם זאת עמדה שלכם, בסדר. ינון, אני אומר לך שנכנס את הוועדה ב-3:00 וב-5:00. אתה מבין למה.


 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

מה אמור לקרות ב-5:00? אותו דבר.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

הוא יטען נושא חדש ואנחנו נביא את זה לוועדת הכנסת.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, מיקי יוותר על הנושא החדש שלו אם הם יעבירו את ה-17 מיליון שקלים האלה בלי שום התניות ובלי שום התחייבויות. תחסוך את כל הסאגה הזאת. כולה 17 מיליון שקלים. בחודשיים האחרונים אנחנו מעבירים כאן 170 מיליארד שקלים.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אני מתאפק לא לומר לך אבל אני רוצה לומר לך משהו אחד עכשיו ברמה הפרקטית. אני לא רואה חשבון אבל הייתי מעורב בניהול של כמה מוסדות. הדרישה הזאת על ה-17 מיליון, מי שאומר להם לא לחתום עושה להם עוול, פעמיים. פעם ראשונה, אני כמעט לא מכיר תקדים במדינת ישראל שנתנו כסף רטרואקטיבית. גם בבג"ץ של ויצ"ו.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

מה זה רטרואקטיבי? זאת מחויבות מספטמבר, אדוני היושב ראש. אתה לא היית כאן. יש מסמך חתום של משה בעצמו. ספטמבר שנה שעברה.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

בשום פנים ואופן. אני חתום על המכתב.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אני אראה לך. הנה. 

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

שלמה, מיותר, עזוב. בשביל סרטון. נדבר בעוד שנתיים בעניין הזה.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אדוני היושב ראש כבר אמרתי לך שאני לא דואג לשום סרטון ולא כלום. קח את זה על עצמך ושיעבירו את הכסף. תפסיק להיות פופוליסט. לא תהיה כנגדי.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אבל אתה מטעה. אני הפופוליסט?

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

זה החינוך המיוחד שלכם. לא שלי.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

בסדר, אני פופוליסט. בסדר גמור. הבנתי. אנחנו עושים הפסקה.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אפשר קודם לשמוע את התשובות?

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

בסדר. אני רק דיברתי על סדרי הדיון שרצו לדעת. אנחנו נעשה הפסקה להכנת הנוסח על ידי הלשכה המשפטית ונשלח אותו לכולם בנושא הפחת. נקיים את הדיון בשעה 3:00. נכניס את ההסתייגויות שהיו כאן. אני מבקש גם מכם, אם יש לכם הסתייגות של מרכז הקואליציה, לשלוח אותה לחברי הכנסת כדי שבשעה 3:00 לא נתחיל את כל הדיון הזה מחדש. יתחיל דיון של נושא חדש, נסיים אותו בוועדת הכנסת.

לפני שאנחנו מתפזרים, הנושא של המגזר הערבי עלה כאן גם שלשום ויש תשובה.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

מדובר בכ-33,000 שעות במגזר הערבי.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

כאשר הממוצע של משרה הוא 24. נכון? כמה זה הממוצע של משרה?

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

23 למשרה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

יש לך 33,000 שעות, תחלקי את זה ל-24.ף

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אתה מוכן לענות לי? אני לא שו7מע אותך.


 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

הוא אמר 33,000.

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

כמה מורים?

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

סדר גודל של 1,600 מורים.

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

מי יקלוט אותם?

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

המחוזות והמנהלים.

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אתם תקלטו אותם או המנהל?

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

לפי אותו מתווה שבוחרים את עובדי ההוראה.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

לפי שיטת הניקוד?

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

המנהל מוגבל. אתם נותנים לו את התוצאות והוא בוחר מתוך המאגר?

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

הוא בוחר. נכון. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אבל 1,600 זה כולל השלמת משרות. 

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

הם לא רצו להסביר ואני הבנתי את מה שהוא אמר. אני אנסה להסביר, כמנהל בית ספר לשעבר.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני הבנתי.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

הוא אומר דבר פשוט. הוא נותן כרגע 33,000 שעות. יש מנהלי בתי ספר שנותנים לכל אחד 10 שעות, יש מנהלי בתי ספר שנותנים 15 שעות, יש כאלה שנותנים דווקא 16 שעות כדי שלא תהיה משרה מלאה. הוא אומר שהשווה ערך של זה, אם אני רוצה לתרגם, הוא 33,000 שעות. חלקי אותו ב-23, קיבלת את הממוצע.

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אלה עובדי הוראה ולא עוזרי הוראה.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

במקביל יש את אותה כמות.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

זה כפול שתיים. יש לך את זה פלוס עוזרי הוראה.

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

עוזרי ההוראה הם לא חלק מה-14,000.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

הם יכולים להיות חלק מה-11,000. אין שום מגבלה. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אבל הם יעבדו בתנאים שונים שלן עוזרי הוראה.

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

התנאים שם לא רעים.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

מה לא רעים? 3,700 שקלים?

 << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 

75 שקלים לשעה. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

תעשה חישוב.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אנחנו מתכנסים שוב בשעה 15:00. זה מה שביקשה היועצת המשפטית, היא קיבלה את זה לפני 20 דקות.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אתם סוגרים לי את החינוך המיוחד בלי ההתניה? תביאו 17 מיליון שקלים עכשיו.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אנחנו מתכנסים כאן בשעה 15:15 להצבעה על הנושא. תודה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:22. << סיום >>