פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



27
ועדת העבודה והרווחה
24/02/2025


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 374
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, כ"ו בשבט התשפ"ה (24 בפברואר 2025), שעה 11:10

סדר היום:
<< הצח >> 1. סעיף 21 (חוק שירות המדינה (גמלאות)) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 [פרק ו'] (מ/1822) << הצח >> 
 << הצח >> 2. סעיף 22 (חוק שירות הקבע בצה"ל (גמלאות)) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 [פרק ו'] (מ/1822) << הצח >> 

נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון

מוזמנים: 
	רבקה ראבילו
	–
	עו"ד, סגנית היועץ המשפטי, אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

	שירה גרוס
	–
	מנהל תחום תכנון ואסטרטגיה, אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

	חמוטל בן דור 
	–
	סגנית הממונה על השכר, אגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

	עומר זועבי
	–
	כלכלן, אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

	עפרי אשל
	–
	אגף תקציבים, משרד האוצר

	נור חאיק
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

	שרית ברקוביץ
	–
	רמ"ד שכר ופנסיה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	חגית גרינפר
	–
	אגף תכנון, שב"ס, המשרד לביטחון לאומי

	מאיה מונטיליו
	–
	רע"ן פרישה גמלאות, שב"ס, המשרד לביטחון לאומי

	בני פולצ'ק
	–
	נשיא בית הדין למשמעת והממונה על הפקאל, שב"ס, המשרד לביטחון לאומי

	חן צדיק
	–
	ראש ענף תכנון שכר וגמלאות, צה"ל

	יונתן בוקשפן
	–
	עו"ד, ייעוץ משפטי, אכ"א, צה"ל

	אדם בלומנברג
	–
	סמנכ"ל כלכלה ומדיניות, ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות הכלכלית

	רן מלמד
	–
	נקודת מפנה - המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית

	סימה חסון
	–
	ארגון "אימהות הלוחמים"

	אסתר אבירם
	–
	ארגון "אימהות הלוחמים"

	אלון שניר
	–
	אחיו של סרן לירון שניר הי"ד שנפל בקרב בעזה

	חיים הימן
	–
	אביה של ענבר הימן שנרצחה ב-7 באוקטובר 2023 וגופתה מוחזקת בעזה

	חנה כהן
	–
	דודתה של ענבר הימן שנרצחה ב-7 באוקטובר 2023 וגופתה מוחזקת בעזה

	יהודה כהן
	–
	אביו של נמרוד כהן החייל החטוף בעזה

	שמי קלדרון
	–
	דודו של עופר קלדרון ששב משבי חמאס בעזה

	לוי בן ברוך
	–
	דודו של עידן אלכסנדר השבוי בעזה

	יוסף אבי יאיר אנגל
	–
	סבו של אופיר אנגל ששב משבי חמאס בעזה



ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< הצח >> 1. סעיף 21 (חוק שירות המדינה (גמלאות)) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 [פרק ו'] (מ/1822) << הצח >>
<< הצח >> 2. סעיף 22 (חוק שירות הקבע בצה"ל (גמלאות)) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 [פרק ו'] (מ/1822) << הצח >>


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה, כ"ו בשבט התשפ"ה, 24.02.2025. אנחנו עוסקים בחוק שירות המדינה (גמלאות) לאנשים שבגרו, סעיף 2, סעיף 22, חוק שירות הקבע בצה"ל (גמלאות), מאותו חוק התייעלות כלכלית, התשפ"ה. לפני שנפתח בדיון אנחנו נפנה למשפחות החטופים. 

יהודה כהן, בבקשה.

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> 

תודה רבה. אני אבא של החייל החטוף נמרוד כהן. אני כבר בא בלי מדים, בלי תמונה. מי שלא מכיר, אז הבושה שלו. אני רוצה לדבר על שלוש נקודות. נקודה ראשונה, נושא של החזרת חטופים חללים. לא מדברים על זה אבל החזרת חטופים חללים, הם לא מוחזרים בתמורה לאסירים, זאת אומרת הם מוחזרים חינם. זה מקשר אותי למה שאני כל הזמן אומר לגבי הנאשם בפלילים, נתניהו. הוא רוצה אותם מתים יותר מאשר החמאס ששמר עליהם חיים. יותר מאשר האמריקאים שרוצים לשחרר אותם, הוא רוצה אותם מתים. הם זולים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

סליחה, זו הסתה. מה זאת אומרת, ביבי רוצה את החטופים מתים? 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> 

סליחה, אני לא מדבר איתך. תהיי בשקט בבקשה, לא מדבר איתך.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

תכבד אותה, זאת אימא ללוחמים.

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> 

אימהות למען אנסים. אני לא מדבר איתכן, אימהות למען אנסים. גברת עם המעיל החום, רוצה גם פה לאיים עליי? 

 << אורח >> סימה חסון: << אורח >> 

למה אתה צורח?

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> 

אימהות למען אנסים, אין לי כלום ושום דבר איתכן. לא מוכן להקשיב לכן.

 << אורח >> סימה חסון: << אורח >> 

לא יישאר לך קול לדבר. למה אתה צורח?

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> 

אל תדאגי לכוח שלי. תדאגי לאנסים שלך. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אנחנו בעד שיחזירו את כל החטופים בפעימה אחת. 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> 

אל תדאגי לי. לכי תדאגי לגבי האנסים. אני לא אתן לכן לדבר, אימהות למען חיילים אנסים. לא אתן לכן לדבר. אני לא אפסיק לדבר עד שאתן תשתקו. 

 << אורח >> סימה חסון: << אורח >> 

גם אנחנו לא ניתן לך לדבר. תתבייש. 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> 

אני מבקש ממך, יושב-ראש הוועדה, תשתיק אותן בבקשה כי זכות הדיבור ניתנה לי. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

מה זה ביבי רוצה אותם מתים? הוא מאשים את הלוחמים מכוח 100. 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> 

אני מדבר על אנסים. כן, אנשים פחדנים שהלכו לאנוס אסירים. זה מי שאתן מייצגים. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זהו, התביעה בדרך. 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> 

צלמי אותי כמה שאת רוצה, בכיף. מי שרוצה לאיים עליי, בבקשה, יהודה כהן, גר ברחובות. בואו תאיימו עליי. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

300 ימים הילדים שלנו בשדה הקרב. תתבייש.

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> 

חיילים אנסים. החיילים האלה אנסו. הם לא ראויים להיות חיילים. את תגידי לי מי אני, אימהות למען אנסים. את משפחה של חברי כנסת? את באה לייצג את חבר הכנסת שלך? את פוליטיקאית? 

 << אורח >> סימה חסון: << אורח >> 

לוחמים שיצאו להילחם ב-7.10. תתבייש. נגמרה הבושה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הדוח-שיח הסתיים. יש לך דקה להגיד את דבריך ואחר כך אחרים. 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> 

לא יוקצה לי זמן, אלף. בית, אני לא מוכן שיפריעו לי. גימל, אם יפריעו לי אני אמשיך לצעוק והכול פה מצולם. 

 << אורח >> סימה חסון: << אורח >> 

תדייק.

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> 

בבקשה, הנה הן מפריעות לי עוד פעם. אימהות למען אנסים מפריעות לי עוד פעם. 

 << אורח >> סימה חסון: << אורח >> 

צעדת האימהות, ארגון ללוחמים עד הניצחון. תדייק.

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> 

הם שמרו על מחבלים. הם לא לחמו. הם לא גיבורים, הם חבורת פחדנים. חבורת ג'ובניקים ששמרו על אנסים ומרוב פחדנותם הגיבורים האלה אנסו מחבלים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מבקש לא להפריע לו. אף אחד לא מפריע.

 << אורח >> סימה חסון: << אורח >> 

לקרוא ללוחמים קדושים – אנסים, מזעזע. פשוט מזעזע. 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> 

אנסים הם לא קדושים. אנסים הם בושה להיות חיילים. 

 << אורח >> סימה חסון: << אורח >> 

תתבייש. 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> 

תתביישי לך את. מגינה על עבריינים. מגינה על פושעים. אני צריך להתבייש, אני שהבן שלי חטוף בעזה? תתביישי לך את, אימהות למען אנסים. 

 << אורח >> סימה חסון: << אורח >> 

לוחמים שנלחמו ב-7.10.

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> 

פוליטיקאית, זאת עם המטפחת הוורודה, אחות של חבר כנסת. שלא יפריעו לי. יולי אדלשטיין כבר הוציא שתיים כאלה מהוועדה שלו, שהפריעו לי. אתה אפילו לא מאיים עליהן בהוצאה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא רק שאני לא מאיים, אני אומר לך, אתה, דבר על החטופים.

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> 

שלא יפריעו לי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שלא יפריעו לך, זה כן. אל תפריעו לו, בבקשה.

 << אורח >> סימה חסון: << אורח >> 

שלא ידבר על הלוחמים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הוא ידבר על החטופים. זה זכותו. 

 << אורח >> סימה חסון: << אורח >> 

שידבר על החטופים. אנחנו נותנים את כל הכבוד הראוי. שלא ידבר בגנותם של הלוחמים שלנו. לעצור את מי שמדבר בגנותם של לוחמנו. 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> 

אנסים הם לא לוחמנו. תתביישי לך. לא תשימי את הבן שלי ואת האנסים האלה במקום אחד. 

 << אורח >> סימה חסון: << אורח >> 

אוי לאוזניים ששומעות את מה שיוצא לך מהפה. אוי לאוזניים.

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> 

אנסים הם לא לוחמינו. תתביישי לך. מגינה על אנסים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יהודה, יש עוד אנשים ממשפחות חטופים שרוצים לדבר.

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> 

שלא יפריעו לי, אני חוזר ואומר. אתה מתעקש לא להוציא אותן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

דבר על החטופים אז הן לא יפריעו לך. 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> 

אני לא אשתוק עד שהן יפסיקו להפריע לי. אתה מתעקש לא להוציא אותן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אל תפריעו לו כשהוא מדבר על החטופים.

 << אורח >> סימה חסון: << אורח >> 

לוחמים קדושים וגיבורים. אוי לאוזניים של מה שיוצא לך מהפה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אמרת את זה. אפשרתי לך להגיד את זה. 

 << אורח >> סימה חסון: << אורח >> 

אני מכבדת אותך.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז בבקשה, תנו לו לדבר על החטופים ואתה תדבר על החטופים. זאת זכותך. בבקשה. 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> 

אני אדבר על החטופים. הזכרתי את אינטרסו האישי של נתניהו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא, על החטופים תדבר.

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> 

החטופים קשורים לנתניהו. יש פה בן אדם אחד שנקרא בנימין נתניהו, נאשם בפלילים שמחזיק את הבן שלי בעזה ורוצה אותו מת בשביל להוריד מחירים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

החמאס מחזיק אותו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שקט. לא להפריע.

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> 

עוד הפעם אימהות למען אנסים? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

למען לוחמים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

טוב, אני מבקש שתתמקד בנושא.

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> 

שלא יפריעו לי. גם אתה לא תפריע לי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

וגם אתה אל תפריע. דבר על החטופים.

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> 

אני מדבר על החטופים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בבקשה.

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> 

החטופים נמצאים בידי החמאס ונתניהו עושה הכול להשאירם שם ולהרגם בשביל המחירים הזולים שהוא רוצה. חטופים מתים לא עולים באסירים. הם לא מדברים, הם לא מספרים על מעשי הזוועה שהם עברו שם. הם לא מספרים על אותות חיים על חטופים אחרים כמו שהבן שלי קיבל, ולא רואים אותם. הם באים בשקיות או בארונות, אז זה עושה נעים לנתניהו.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

שקר.

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> 

זה הנושא הראשון. הנושא השני, שלב ב' של העסקה להחזרת החטופים שאנחנו נלחמים עליה. כרגע נתניהו מעכב אותה. כן, נתניהו, מה לעשות, אבל הוא ראש הממשלה. הייתי מעדיף שהוא יהיה לא. הייתי מעדיף שהוא יהיה מאחורי סורגים אבל הוא ראש הממשלה, לכן אני חייב לדבר עליו, לכן אני מדבר עליו. הוא כרגע מנסה להכניס עוד חטופים לעסקה הראשונה תחת הסקטור, תחת הסלקציה. מכירים את המושג סלקציה? שמענו עליו לפני 80 שנה. תחת הסלקציה של פצועים ואבות. הבן שלי, נמרוד, נחטף חי ובריא, מה לעשות, והוא לא אבא, הוא חייל סדיר. הוא עוד לא הספיק להיות אבא, אז או שאני אבקש מהחמאס שיחתוך לו איזה יד כדי שיהיה בסקטור הפצועים של נתניהו, או שאני אבקש מאיזה אימא צעירה שתדרוש אבהות מבני, נמרוד, וכך הוא יכנס לסקטור הזה. 

אנחנו רואים, עוד פעם נתניהו מטרפד, עוד פעם נתניהו מקריב חטופים חיים, בעיקר חיילים. הבן שלי חייל. הוא נשלח על ידי המדינה, על ידי הצבא להילחם שם עם טנק מקולקל. כנראה היה צריך כסף לדברים אחרים כמו בחורי ישיבות, לא יודע, אבל המצב הוא כזה וזה מצב אובייקטיבי לגמרי. הבן שלי נחטף ב-7 באוקטובר במסגרת תפקידו להגן על הגבול. ניתן לו טנק מקולקל לכן הוא יכול היה להגן. הוא נחטף והיום נתניהו רוצה אותו מת כדי לקבל מחירים זולים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

שקר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה.

שמי קלדרון, דוד של עופר קלדרון.

 << אורח >> שמי קלדרון: << אורח >> 

ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני אפתח בהצהרה של מטה החטופים. ביום שבת צפינו בהתרגשות בשישה חטופים שהושבו לחיק משפחותיהם לאחר ששרדו את הגיהינום החמאסי למעלה מ-500 יום. הם ובני משפחותיהם יזכו להשתקם, לבנות חיים חדשים, ואין מאושרים מאיתנו לראות את אחינו ואחיותינו חזרה בבית. בהמשך השבוע יובאו לקבורה, למנוחת עולמים, שירי, אריאל וכפיר ביבס, ועודד ליפשיץ ז"ל, שלא יזכו לאותה הזכות. אני מבקש מכל מי שמעוניין להצטרף אליי בעמידה שתכבד את זכרם של כל החטופים שהושבו לקבורה בישראל. אלעד קציר, יגב בוכשטב, הירש גולדברג פולין, אברהם מונדר, כרמל גת, אליה טולדנו, עדן ירושלמי, יהודית וייס, אלמוג סרוסי, אורי דנינו, חמזה אלזיאדנה, אלכס לובנוב, עדן זכריה, נועה מרציאנו, אלכסנדר דנציג, רון שרמן, חיים פרי, איתי סבירסקי, יוסף אלזיאדנה, יורם מצגר, נדב פופלוול, ניק בייזר, יותם חיים, אלון שמריז, סאמר טלאלקה, מיה גורן, חנן יבלונקה, רון בנימין, אוריון הרננדס, איציק גלרנטר, אופיר צרפתי, מישל ניסנבאום, שני לוק, אורון שאול, רביד אריה כץ, שקד דהן, אורן גולדין, עמית אסתר בוסקילה, תומר אחימס, זיו דדו, קיריל ברודסקי. חלק מהאנשים הללו הגיעו לעזה בחיים, נרצחו בשבי באכזריות או נהרגו בגלל הלחימה. לחץ צבאי כפי שאנחנו יודעים, הורג חטופים. 

אני מזכיר לכם, חברי הכנסת ואורחים, שברצועת עזה נמצאים כעת 36 חטופים שמדינת ישראל הכריזה עליהם כחללים. גם הנשיא טראמפ הכיר שלשום בחשיבות העליונה שיש להשבת החטופים החללים, מכיוון שגם להם יש משפחה, חברים וקהילה שמחכים להם. חובתה של המדינה היא להעניק להם את הוודאות הזאת. זה יהיה אפשרי רק אם נחזיר את כולם, את כל 63 חטופינו הנמצאים בצרה ובשביה. זאת החובה של המדינה. זאת חובתה של הממשלה והעומד בראשה. זאת החובה שלכם, חברי הכנסת, להמשיך לדחוף לשחרור כל החטופים בעסקה הנוכחית ברצף, בלי גרירות רגליים ומשיכות זמן. זה ורק זה הוא המסר שמעבירות כל משפחות החטופים וכל משפחות החטופים שהובאו לקבורה. השיבו את כולם עד החטוף האחרון, כי לוותר עליהם זה לוותר עלינו. 

בנימה אישית, אם זה בלוויות ואם זה ב'שבעה', אני מתייעץ אתכם מה אני אומר לבני המשפחה. תמיד היינו יחד, תמכנו אחד בשני, אבל אני לא יכול להגיד להם שעשינו מספיק, כי עצם העובדה שהם חוזרים וחזרו בארונות זה לא מה שהיה צריך לקרות. אני לא יודע מה להגיד להם היום. אני לא יודע מה אנחנו יכולים להגיד להם היום. 

אנחנו יודעים ואני יודע את זה מעדות אישית. יש שם צעירים, חיילים, מבוגרים, אנשים שחייבים לחזור לפה, שהם חיים וראינו אותם. אני מתאר לעצמי שרבים מכם ראיתם את העדויות החיות. אני לא יודע מה עוד אפשר לעשות כדי להבהיר למי שמקבל את ההחלטות שזהו, די, נגמר. כולם חייבים לחזור בפעימה אחת, החיים לשיקום, וחייבים מהר כי השיקום הוא ארוך. הם הולכים על הרגליים אבל הנפש שלהם והבריאות שלהם זה לא זה. זה ייקח זמן, אז אין לנו זמן, וכמובן שאת כל החללים ואת כל הנרצחים לקבורה. המשפחות של החללים והנרצחים לא ישנים בלילות. הם חייבים כולם ולא לגרור רגליים. כאן ועכשיו. די. יש כאן כאלה שיודעים שיכולים להשפיע. אדוני, חבר הכנסת, ישראל אייכלר, יש לך איך לעשות את זה. אתם יודעים לעשות את העבודה כשאתם רוצים. די. איזה עוד עדויות רוצים? פעם לא ידענו כל כך. היום אנחנו יודעים בדיוק. תודה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אלון שניר, בבקשה.

 << אורח >> אלון שניר: << אורח >> 

שלום, אני אלון שניר, תאום של סרן לירון שניר, קצין בסיירת גולני, הי"ד. המטרה הקדושה זה באמת להחזיר את החטופים. זה לא צריך לקרות היום, זה היה צריך לקרות לפני מעל 500 ימים. עם זאת אנחנו צריכים להמשיך עד הסוף ולנצח את המלחמה כדי שלא יהיה יותר חטופים לעולם, ולא יהיה יותר משפחות שכולות ואחים שכולים. אחי התאום לא היה צריך להיכנס לעזה. הוא היה צריך להתקדם לתפקיד סמ"פ בבא"ח גולני והוא התעקש במשך כמה שבועות כי הוא רצה להגן על המדינה ולהחזיר את החטופים. כמה ימים לפני שהוא נכנס, כרמלה מנשה ראיינה אותו. אני אשמח ברשותך להשמיע קטע של עשר שניות שזה מה שהוא ענה לה. 

(השמעת הקלטה)

אני רוצה לדבר על העניין של האחדות. בסוף אנחנו פה במלחמה על הקיום שלנו, על החיים שלנו, ואני אשמח להקריא משהו שהתאום שלי ממש לפני שהוא נכנס לעזה, כתב. הוא כותב ככה: "זה סוף-סוף קורה. כבר התחלתי לאבד תקווה שניכנס, וברוך השם יש לי את הזכות לקחת חלק במלחמה ולהיות בתוך עזה, להילחם, להחזיר את הכבוד של צה"ל ועם ישראל ובעיקר לדאוג שלעולם לא עוד. מה שהיה זה לא מה שיהיה ואנחנו חזקים יותר, טובים יותר, מוסריים יותר ולנו יש את הטביעה האמיתית על החיים ועל הקיום שלנו בארץ ישראל, וזה הזמן לומר זאת בבירור לעצמנו ולכל העולם, עם ישראל חזק וכל מי שינסה או ירצה לפגוע בנו, יקרה לו מה שקרה לחמאס. 

יש עוצמות בעם. יש אחדות וכואב שהקדוש ברוך הוא צריך להראות לנו את זה בדרך הקשה, אבל אני שמח שמתגלים ויוצאים לפועל כל העוצמות ואחדות העם, ועכשיו זה תורי להיות, להילחם, להעז ולפקד על הצוות בעת הזאת, במלחמה הזאת. בעוז וענווה אמלא את התפקיד ואוביל את הצוות בקרב. אנחנו חזקים ומלאים בעוצמות. שמח על הזכות לקחת חלק. אם חלילה יקרה לי משהו, אני אוהב את המשפחה שלי ובזכותם אני מי שאני. צריך לזכור להיות בגדלות, לאהוב את החיים ותמיד להוסיף טוב בעולם, לשמח אנשים, לראות את החלש ולעזור לו. לחייך לאנשים, לזרוק מילה טובה. להיות טוב זאת השאיפה, טוב לכול, וזה לא עולה לנו כלום. להיות טובים ולעשות טוב. שמח על החיים ועל מה שעשיתי והייתי עבור העם שלי, עבור מי שהיה סביבי לאורך השנים והצלחתי להשפיע עליו טוב. אנחנו צריכים להיות טובים ולעשות טוב.".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. 

חיים הימן.

 << אורח >> חיים הימן: << אורח >> 

שלום, אני חיים, אבא של ענבר הימן. ענבר מגיעה למסיבת הנובה באותה שבת שחורה כדי להתנדב לעזור למבלים. ענבר נסה על נפשה במשך שלוש שעות כשאף אחד לא מגיע לעזרתה. היא מגיעה למטעים של בין אזור בארי לבין אזור המסיבה. לרוע מזלה בתוך המטעים חוצה ציר מרכזי שממנו נכנסים המוני הנוח'בות. הם מקיפים אותה והיא ממש רואה את המוות בעיניים. הם לא חומלים עליה ורוצחים אותה באכזריות. זאת ענבר. ענבר מלאת יופי פנימי וחיצוני, ולא במקרה רשמתי פה "אישה", כי מישהו פספס אותה בעסקה ההומניטרית כשכל הנשים הצעירות יצאו וענבר לא יצאה. למרות שענבר היא אישה ואנחנו יודעים שגם יצאו ויוצאים חללים בעסקה ההומניטרית, ענבר לא יצאה. היא נגרעה מהרשימה. אנחנו בכל זאת החלטנו לקנות קבר לענבר, אני ואשתי. קיבלנו החלטה שאולי יקרה איזה משהו והיא תחזור, וקנינו חלקת קבר כשהיא באמצע ואני מצד ימין ואימא שלה בצד שמאל. 

אני לא יודע איך אנחנו צריכים להגיע לשלב ב'. אני שומע ומלא חששות שלא הולכים לשלב ב' של העסקה. אני שומע על כל מיני הרחבה של שלב א' וזה לא מבשר טוב. זה לא בדיוק מראה שיש איזה רצון ונכונות מהצד שלנו להגיע לשלב ב' של העסקה למרות שהתנאים היום, מה שלא האמנתי בעבר, בעידן טראמפ אנחנו יכולים להשיג את שתי המטרות, גם להביא את החטופים וגם להשיג ביטחון למדינת ישראל. צריך ללכת כמה שיותר מהר כי אין לאף אחד זמן שם. לחיים אין זמן וגם לחללים אין זמן כי החללים יכולים להיעלם. אנחנו בעסקאות לא כל כך מביאים אותם בחשבון, אבל ככל שיעבור הזמן, הפחד הוא ממשי שהם יהפכו לרון ארדים. הפחד הממשי שעזה תשוקם על החללים הקדושים האלה. צריך לשלב גם אותם בעסקאות כמו שנעשה, וצריך להביא את כל מי שאפשר, וצריך ללכת לשלב ב' של העסקה בפעימה אחת ולא בטפטופים. 

צריך ללמוד מהדבר הזה שהפעימות הקטנות האלה זה מאוד שברירי, וכבר עכשיו אנחנו נמצאים כנראה במשבר כדי להגיע לסוף הפעימה הראשונה, וצריך לעשות עסקה אחת כוללת שתביא את כולם. לאף אחד אין זמן שם בעזה. אחינו ואחיותינו שם נמקים וצועקים מאדמת עזה המקוללת, תצילו אותנו. אי אפשר להישאר ערלי אוזניים למשמע צעקותיהם. צריך להביא אותם. הם סובלים שם וגם החללים סובלים שם, הנשמות שלהם. הבת שלי, זה המקום האחרון שהיא הייתה אמורה להיות קבורה בו. הבת שלי היא מלאת טוהר, מלאה אהבה ונתינה. המקום האחרון שהיא צריכה להיות בו זה להיות קבורה באדמת עזה, במקום הטמא הזה שיש בו רק רוע ושנאה. צריך לעשות איתה את החסד האחרון ולהביא אותה לקבורה ראויה באדמת ישראל. 

אחרי ענבר יש משפחה שלמה. אימא שלה כל לילה וגם אתמול בלילה, היא מעירה אותי ואומרת לי, ותקשיב טוב, "אני רוצה את ענבר לידי. אני לא יכולה לחכות". היא מדברת אליה כבן אדם חי. זה הדבר האחרון שיש לה. אז ענבר הופקרה ב-7 באוקטובר. אי אפשר להפקיר אותה ואת שאר החטופים להמשיך להינמק בעזה, וצריך להוציא אותם כמה שיותר מהר. הזמן דוחק. אי אפשר למשוך את זה לפעימות ולעוד טפטופים ולעוד משברים בעסקאות. חייבים להביא אותם כמה שיותר מהר. אלה אחינו ואחיותינו, בשר מבשרינו ואי אפשר להישאר אדישים לכך. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה.

לוי בן ברוך, דוד של עידן אלכסנדר.

 << אורח >> לוי בן ברוך: << אורח >> 

קשה לי לדבר אחרי הדברים. אף אבא, אף אימא לא צריכים לקבור את הילד שלהם או לחכות, לצפות להביא אותו לקבר ישראל. אנחנו רואים כמה הדבר הזה חשוב. גם בתורה שלנו יוסף משביע את האחים להביא אותם לקבר ישראל. יעקב אבינו משביע את הילדים להביא אותם לקבר. כבוד הרב יודע את החשיבות של זה. שמי לוי, אני דוד של עידן אלכסנדר. עידן אזרח אמריקאי שעלה להתנדב לארץ ישראל מתוך ערכים של ערבות הדדית ולהגן על המדינה. הוא התגייס ונחטף לעזה ב-7 באוקטובר. 

השבוע החולף היה אחד הקשים. כל שבוע קשה אבל השבוע היה באמת קשה ומורכב לצד השמחה בשובם של האחים שלנו, לשמוע על דבר הירצחם של עודד, כפיר, אריאל ושירי הי"ד. אי אפשר להתרגל לכאב הזה. אנחנו לא מפסיקים לבכות ועוד יש לנו לוויות השבוע, ויש עוד המון כאב שאנחנו לא רואים, של 63 חטופים שנמצאים עמוק במעמקי האדמה בעזה. 

קודם בוועדה עוד לפני שהתחלנו לדבר, אמרו, בבקשה תקצרו. אי אפשר לקצר. החטופים מדברים עכשיו. זה לא אני מדבר, זה עידן מדבר וזה כל אחד מהחטופים שנמצאים בעזה ואנחנו הקול שלהם. הם לא יודעים מה קורה כאן. הם לא יודעים מי שרד, הם לא יודעים מי לא שרד. הם לא יודעים מי נלחם עליהם, הם לא יודעים מי מתעקש להפקיר אותם שוב, אבל אנחנו יודעים בדיוק מה קורה שם. אנחנו רואים את התמונות, שומעים את העדויות המחרידות, איזה עינויים הם עוברים, פיזיים ונפשיים. קורעים להם את הנשמה. אני רוצה שתסתכלו על עידן. זה עידן באות החיים שקיבלנו בראש חודש כסלו. זכינו לראות אותו אבל הוא בשבר עמוק. כמה קילוגרמים הוא עוד יוריד? כמה סבל הוא עוד יספוג? כמה תקווה נשארה לו? אומר דוד המלך, "אבד מנוס ממני, אין דורש לנפשי". הם לא יודעים מי נלחם עליהם, אם בכלל נלחמים עליהם, ואני בא היום לכנסת ישראל עם תחושה קשה שמה? שרחוק מהעין, רחוק מהלב. 

בשבת הקרובה, כבוד הרב, נקרא בפרשת תרומה על הציווי לבנות את כלי המשכן ואת מנורת הזהב. " ועשית מנורת זהב טהור מקשה תעשה המנורה", אותה מנורה שאנחנו רואים פה מתנוססת על קיר החדר, אותה מנורה זהובה שרואים כאן ברחבי מסדרונות הכנסת, אותה מנורה שעומדת מחוץ למשכן. ב-7 באוקטובר האויבים שלנו ביקשו להשמיד, להרוג ולאבד אותנו והמדינה לא הייתה שם. איש, הישר בעיניו יעשה. המדינה שבמרכז סמלה עומדת מנורת שבעת הקנים במלוא תפארתה לא הייתה שם. אותה מנורה נלקחה מאיתנו בעת חורבן הבית השני, ועם קום המדינה באופן סמלי השיבו אותה למקומה. האזרחים והחיילים הגיבורים שלנו, ועידן ואיתי וכל מי שהיו שם, נלחמו בגופם כדי לעצור את מאות המחבלים שבאו ופלשו לגבולות המדינה. המנורה, הסמל של המדינה לא יכולה להתקיים אלא אם היא מקשה אחת, וזה עם ישראל. אנחנו מקשה אחת ואנחנו לא נוכל להיות כאלה והלב שלנו לא יהיה אף פעם שלם עד שכל החטופים, עד אחרון החטופים, החיים והחללים כאחד ישובו הביתה, ואם הם לא ישובו, לא תהיה לנו תקומה, לא יהיה לנו בית. אי אפשר לבנות בית על אחינו ואחיותינו שנמצאים במעמקי האדמה של עזה. 

אני קורא לך כעת, כבוד הרב, וחברי הכנסת וכל בעלי ההשפעה, יש לכם את הכוח. חיים ומוות ביד הלשון, אמר שלמה המלך. אתם יכולים בתום הוועדה הזאת לדבר עם מי שצריך, להפעיל את כל מה שאתם יכולים לעשות, ויש לכם אחריות אישית לוודא שהמתווה הזה יושלם עד סופו. אני דורש לדעת מתי עידן יוצא מהגיהינום ושב הביתה לאימא שלו ולאביו? מתי החטוף האחרון חוזר הביתה? חייבים לתת תאריך יעד ברור ליציאת אחרון החטופים. כולם הומניטריים. העובדה שאין משא ומתן עכשיו להמשך העסקה, מדאיג, וזה שיש עצירה של שחרורים וקולות כאלה לכאן ולכאן זה מדאיג. יש קולות שמברכים את השבים שחוזרים, ובנשימה אחרת אומרים, והשאר יישארו שם, אנחנו צריכים עכשיו לעשות דברים אחרים. 

אני אסיים בכמה מילים. השבת קראנו גם בהפטרה בירמיהו, ערב החורבן עם המלך צדקיהו. קראנו על הכשל המוסרי שהיה בעם ישראל כשהם לא עשו את הדברים המוסריים הבסיסיים של בין אדם וחברו, ועל ההשלכות של זה ולאיזה חורבן זה הוביל. אסור לנו להיות שם ואין לך מצווה רבה כפדיון שבויים. אני דורש ממך, כבוד הרב, תדרשו דדליין. תדברו עם מי שצריך. תאריך יעד מתי כולם חוזרים. אסור לעצור. העסקה חייבת להימשך וצריכים להשלים אותה. אשמח לשמוע התייחסות. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה.

חנה כהן, בבקשה. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

שלום לכולם, אני הדודה של ענבר הימן. קודם כל אנחנו צריכים להודות באמת לחיילים הגיבורים שלנו, אלה שחירפו נפשם ואלה שנמצאים בעזה המקוללת, נלחמים בעוז ובגבורה בכדי להחזיר את החטופים שלנו, בכדי להציל את מדינת ישראל מהתופת. יש לנו הישגים אדירים בזכותם ורק בזכותם, כבן אדם דתי אני יכולה להגיד לך, בזכות בורא עולם אולי גם. אני את האמונה שלי קברתי ב-7 באוקטובר לצערי. 

אני שומעת את דונלד טראמפ מצהיר – חשוב להביא גם את החטופים החללים בדיוק כמו את החיים, ואז אני שומעת את ראש הממשלה שלי – יש למקסם את החיים, כאילו והחללים היו סוג ב' במקרה הטוב, סוג ג' או ד' או ה' או ו' או מה שבא אחרי במקרה, בעיניים שלו. מעולם לא האמנתי שמשיח בן דוד יצא מהנכר. חשבתי שמשיח בן דוד יצא מפה, מארץ ישראל, אבל כנראה שדונלד טראמפ הוא משיח בן דוד. מי יודע?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

לא, עוד לא סיימתי.

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

אבל כבר דיבר האבא.

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

לא משנה. אני הדודה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את הדודה ואני נותן לך עוד דקה, בבקשה.

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

לא, אל תיתן לי זמן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מכיר אותך מהרבה ועדות אחרות. פה אצלנו נותנים כבוד. גם לך נתתי כבוד, ולכולם. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

למי?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לכולם נתנו כבוד וגם לך. אני רוצה שתכבדי את הדבר הזה.

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

אני מכבדת אותך מאוד. אני מחבבת אותך מאוד כבן אדם אבל צר לי מאוד, אני רוצה לדבר. הילדה שלנו נחטפה. שנה וחצי עברה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אוקיי. אני לא מגביל בזמן אבל אני אומר לסיים.

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

לא, אני לא אסיים. אני רוצה לדבר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, כן, אחרי הדיבור לסיים. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

ברור שאחרי הדיבור אני אסיים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

דקה אחת זה מספיק? שתיים? כמה את רוצה? תגידי.

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

לא יודעת. יש הרבה מה לדבר על ענבר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תתחילי. בואי נראה.

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

אוקיי. אני חושבת ששנה וחצי עברה, זה אומר שאתם לא מודדים בדיוק את הזמן. הזמן עובר, אז אני חושבת שמותר לי לדבר. שנה וחצי זה יותר מידי שענבר נמצאת שם, ענבר ושאר החטופים החיים והחללים. זה יותר מידי זמן, אז באמת תהיה נחמד גם אם תעמדו עם סטופר על הזמן שעובר וההתעללות שאנחנו עוברים כמשפחות. 

הרב אייכלר, אתה יודע מה היא חשיבותה של קבורה, מה היא חשיבות הבאת החללים לאדמת ארץ ישראל. אני שואלת אותך, הייתה עסקה של חטופים חללים. איך שכחנו את ענבר בעזה? אתה יודע למה אני מדברת יותר מדקה, יותר משתי דקות? אתה יודע גם למה אחי מדבר ואני אחריו? כי לא קיבלתי תשובה מאף אחד. זה יושב לי פה במוח. נכנסתי לאובססיה. אני רוצה לדעת למה ענבר לא שוחררה יחד עם כל הנשים לקבר ישראל. בגלל זה יש לי OCD כבר. ענבר לא שוחררה, ענבר לא שוחררה, ענבר לא שוחררה. יש לי OCD. קיבלתי OCD. בגלל זה אני מדברת יותר משתי דקות. 

לפי איזה שיטת סלקציה הלכתם גם אצל החללים? הבנתי, אצל החיים עשיתם סלקציה. זה חולה באסטמה, ההוא חולה בזה, אבל יש אחד שפצוע בעין, לא משנה אם הוא יישאר בעזה, ואצל החללים לפי איזה שיטה עשיתם את הסלקציה? יש גם חייל שנמצא בעזה. לפי איזה שיטה עשיתם את הסלקציה אצל החללים? פה אני אשמח לדעת, כי אצל החיים הבנתי. לא מבינה, כן? לא מקבלת גם אבל בסדר. אצל החללים לפי איזה שיטה עשיתם? עיניים כחולות? עיניים ירוקות? שיער שחור? שיער בלונדיני? למה ענבר לא הגיעה לקבר ישראל? אתה יכול לענות לי? אתה בן אדם דתי. אתה יודע מה חשיבות המת והקבורה. אתה רוצה להרוג את המשפחה שלי יחד עם ענבר? אני שואלת בכנות. את הסבתא הרגנו. הסבא, ניצול שואה, גם כן עובר תופת עם ענבר, כן? האימא שלה מסכנה כבר. אומללה. מתקשרת אליי באמצע הלילה, אני רוצה את ענבר. מה אתה רוצה אני אגיד לה? איפה ענבר? למה לא הבאתם את ענבר לקבר ישראל? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה.

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

לא, לא תודה רבה. אני מחכה לתשובה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

גם אני מחכה.

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

מה אתה מחכה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שהיא תחזור. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

ומה אתה עושה בשביל זה? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה שאני יכול.

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

מה אתה עושה? אני רוצה לשמוע.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני אגיד לך מה. מה שאני עושה, אני מקשיב לכם, אני מתפלל על החטופים. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

אבל שנה וחצי התפילות לא עזרו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תיראי, האמונה תחזור בעזרת השם. אל תדאגי. בלי אמונה אין כלום.

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

האמונה שלי? אני באה מבית דתי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא שלך, של עם ישראל ומי שבוחר להאמין. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

אז אתה מאמין שאנחנו נשב ונתפלל וענבר תחזור. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

רק כך. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

ברצינות? 


 << אורח >> חיים הימן: << אורח >> 

הרב אייכלר, צריך גם מעשים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, כן, ודאי, אבל לא אני ולא אתה. יש כאלה שצריכים לעשות, צריכים לעשות.

 << אורח >> חיים הימן: << אורח >> 

התורה לא הייתה מתקיימת בלי עבודה. צריך גם מעשים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה שצריכים לעשות, צריכים לעשות. נכון, אתה צודק. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

אז נכון שחשוב להביא את ענבר? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני אמרתי כבר למישהו פעם קודמת.

 << אורח >> חיים הימן: << אורח >> 

אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

קודם כל הקדוש ברוך הוא יעזור ורק הוא יעזור ורק הוא יוכל להוציא אותה.

 << אורח >> חיים הימן: << אורח >> 

אבל אנחנו צריכים את הרצון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הרצון יש לנו, והאנשים שעוסקים בזה צריכים לעשות את זה. אני גם לא מבין את השאלה שהיא שאלה טובה, איך קבעו מי כן ומי לא? אני לא יודע. את מדברת אליי כיושב-ראש אבל אני כאדם לא יודע. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

אבל יש לכם השפעה מסוימת. 

 << אורח >> חיים הימן: << אורח >> 

אני אגיד לך. התשובה היא פשוטה כי ברגע שאתה מנהל רשימות, אתה נכנס למעמד של אלוהים. אתה נהפך לאלוהים. אתה אומר מי לחיים, מי למוות במקום להביא את כולם. אנשים פה מתעסקים בגורלות, בסמכות, במנדט של אלוהים כשאין להם את הסמכות הזאת. מי שקובע גורלות זה אלוהים, זה לא בני אדם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נכון.

 << אורח >> חיים הימן: << אורח >> 

ולכן צריך להביא את כולם בפעימה אחת. אולי אנחנו נלמד משהו מהטעויות של שלב א' של העסקה ונביא את כולם בפעימה אחת בשלב ב' של העסקה. בזמן קצר את כולם, חיים וחללים כאחד. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נכון.

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

אתה מה אתה עושה עם זה, הרב אייכלר?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני אמרתי כבר. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

מה אתה עושה עם זה, הרב אייכלר? מתי הילדה שלנו חוזרת לקבורה? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם הייתי יודע הייתי אומר לך בשמחה רבה. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

אני רוצה לשאול אותך משהו אחר. אם חלילה וחס זאת הייתה הבת שלך, גם היית עונה לי אותו דבר? אני רוצה תשובה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כבר אמרתי פעם. הייתי עושה בדיוק מה שאתם עושים. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

מה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לזעוק, להריע, להתפלל, לבקש, להתחנן. כן. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

ואם אתה רואה ששנה וחצי לא קורה כלום? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

צודקת.

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

מה אני אמורה לעשות? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה שאת עושה זה בסדר גמור, אבל תאפשרי גם לאחרים לעשות.

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

מה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תאפשרי גם לאחרים לדבר. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

טוב, אז אנחנו נמשיך לדבר בלי תשובות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כנראה. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

נדבר בלי תשובות אל הקירות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

סימה חסון נמצאת?

 << אורח >> סימה חסון: << אורח >> 

ברשותכם, אני הגעתי להשמיע את קולם של הלוחמים שלנו. אני בעצמי אימא לשני לוחמים, אחד במילואים ואחד בסדיר. לאחר חצי שנה של רדיפה משפטית הפרקליטות הצבאית הגישה כתבי אישום נגד חמשת הלוחמים מכוח 100. הגעתי לכאן היום כדי לצעוק את צעקתם ולזעוק את זעקתם של הלוחמים הגיבורים שנרדפים על ידי הפצ"רית שוב ושוב, עלילות דם, שקרים וטילי שקרים. פצ"רית שאמורה בראש ובראשונה לדאוג ללוחמיה של מדינת ישראל, עושה הכול כדי להפליל אותם, לסרס אותם ובעיקר לדכא את רוח הלחימה. פצ"רית שמסכנת את ביטחון המדינה על ידי הטלת דופי בלוחמיה הגיבורים. פצ"רית שהיא עצמה צריכה לרדת לדרגת טוראי ולעמוד לדין על מחדליה הרבים. 

לוחמי כוח 100 הם לוחמים ממיטב בניה של המדינה, לוחמים שיצאו להילחם ב-7.10 ולהגן על אזרחי מדינת ישראל, מה שדרגים בכירים לא עשו ולא מנעו ועדיין מסתובבים חופשי בלי לתת את הדין. כתב האישום מגיע לאחר שכבר ניסו לתפור תיק ללוחמים באשמה חמורה עוד יותר, ומהר מאוד נחשפה הצביעות, ההפללה ועלילת הדם, והלוחמים נמצאו זכאים. מה לא היה שם? עריכה של סרטון, העברת סרטון שקרי והפצתו בכלי התקשורת ובעולם כולו, והנזק שנגרם ללוחמים, למשפחות, למדינה היקרה שלנו בשל ההתנהלות הבזויה, עדיין איש לא הועמד לדין. זה בבדיקה, אתם מבינים? לא בחקירה. זה בבדיקה. הם לא חוקרים, הם בודקים, ומי בודק? סגן הפצ"רית. 

כתבי האישום שהוגשו נגד הלוחמים הינם נקודת שפל בתולדות הפרקליטות הצבאית, חקירה שנעשתה באופן מגמתי ומזוהם. גם את דובי יודקין הזמינו שלשום, דובי שמה-7.10 עד היום נמצא במילואים, מחרף את נפשו מעזה ללבנון. גם הוא נקרא לחקירה. לא רק הוא. היום בבוקר שמעתי על עוד לוחם שנקרא לחקירה, ויש עוד לוחמים רבים שנמצאים במעצר בגלל פצ"רית רעה. במקום להעניק גיבוי ללוחמים הפרקליטות רודפת אותם. במקום להעניק להם צל"ש היא מגישה נגדם כתבי אישום. אכן בושה וחרפה על ראשה של הפרקליטות הצבאית ועל העומדת בראשה, יפעת תומר-ירושלמי. תודה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יוסף אבי יאיר אנגל. 

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> 

שמי יוסף אבי יאיר אנגל, ג'וחא, בן להורים ניצולי שואה שהגיעו לארץ ישראל ב-1946 מייד אחרי המלחמה, לממש את החזון הציוני עליו גדלו באירופה. אישית נלחמתי כמילואימניק בכל מלחמות ישראל, ממלחמת ששת הימים עד מלחמת לבנון הראשונה, כולל. אני אב שכול לבן שנפל כחייל בשייטת 13 לפני 28 שנים. חי בקיבוץ רמת רחל עם 14 נכדיי שגדלים על אהבת הארץ ושמירתה. 

מעולם לא התביישתי בארצי והנהגתה כפי שקרה לי בסוף השבוע האחרון, עת צפיתי בטלוויזיה בסצנה של החזרת גופותיהם של משפחת ביבס ועודד ליפשיץ ז"ל, וחזרתם של ששת החטופים החיים. המעמד היה משפיל עד דמעות. אותו ארגון קיקיוני שאוטוטו יושמד כבר 500 יום לדברי מר הפקרה ושר הביטחון שלו, הראה לנו מי המנצח האמיתי במלחמת חרבות ברזל עד היום. 507 ימים של לחימה מורכבת מחשש לפגוע בחטופים הנמצאים אי-שם במעמקי המנהרות, כי לא השכלנו לפתור את בעיית חילופי השבויים בחודש הראשון בו איבדנו מאות חיילים ומאות נפצעו, והתוצאה, 63 ישראלים עדיין בידיים של הארגון הזה שעושה מאיתנו צחוק, ואין יודעים מתי ישובו למשפחותיהם. 

בשבועות האחרונות מסתובב הסיפור על קטארגייט, שבין היתר מעורבים בו החלטות הקשורות בחטופים, כל זאת בגלל ההתנהלות הבלתי ברורה של מר הפקרה וחברי לשכתו, ואתם חברי הכנסת מהקואליציה שותקים, נותנים לעניין לעבור כאילו כלום. האם אתם לא חשים אי-נוחות במה שמשתקף בתקשורת? איך זה שהיום עדיין אין יודעים את פרטי השלב הבא בו אמורים לחזור לביתם 63 חטופים שעדיין שם? מה זה, גורל משמיים? 

חברי הכנסת מהסיעות החרדיות, אתם מצהירים כל הזמן שהחזרת החטופים חשובה לכם ותתמכו בכל החלטה של מר הפקרה, ומה אם הוא לא יחליט או שהוא מחליט לא להשיב אותם? אתם שותקים. זה לא עניין שלכם? מאז פברואר 2024 אני מגיע כמעט בכל שבוע להיפגש אתכם ולנסות לדבר אל לבכם שתעשו משהו. השבוע היה לטעמי השיא בתחושות הקשות למצב המדינה ומצב החברה הישראלית, שכנראה הכיוון הוא לעבר המצוק ממנו לא תהיה דרך חזרה. כל כך מזכיר תקופה אחרת, את התקופה של ילדי שלומציון המלכה, הורקנוס ואריסטובולוס. 

חברי הכנסת, מתי נוכל אני ומשפחתי לדעת מה קרה לאופיר נכדי ב-7.10? איך ובגלל מי, במקום לבלות אצל חברתו בבארי ולשחק כדורסל באשכול, מצא עצמו 54 ימים בידי החמאס אי שם בעזה, חי על חצי פיתה פעמיים ביום? ויוסי שרעבי, אבי חברתו שנהרג מאש כוחותינו לפני 400 ימים וגופתו עדיין שם. מתי תיזמו הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתיתן לנו ולכל עם ישראל תשובה? ממה אתם פוחדים? אך היום אני מצפה מכם יותר מכל עניין אחר לפעול בכל הכוח להחזרת כל 63 החטופים במכה אחת, מייד, ולא למשוך את הטרגדיה עוד ועוד. את כולם עכשיו, מר אייכלר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה.

אבירם אסתר, בבקשה.

 << אורח >> אסתר אבירם: << אורח >> 

אני לא אוסיף יותר מידי על מה שנאמר פה. אני אבירם אסתר, אימא לשני לוחמים. כל כך הרבה דברים יש להגיד אחרי כל מה שנאמר פה, אז אני אגיד רק דבר אחד קטן, משפט אחד שמתחבר למה שאמרה חברתי, סימה חסון. הלוחמים שלנו שבזכותם אנחנו פה, באמת מחרפים את נפשם. בא לי איזה יום אחד שיהיה לנו זמן לשבת ולדבר מה זה הרגשה של אימא שהילד שלה אומר לה, אין לי טלפון עכשיו לתקופה בלתי מוגבלת, והיא רוצה לדבר איתו והיא שומעת דברים בחדשות ואין עם מי לדבר. הרגשה של האחים שרואים שאח שלהם הגדול פתאום נעלם. זה משהו שהוא לא בתחום של מה שדובר פה, אבל זה גם כן בתחום החרדה הגדולה. 

מה שאני מתכוונת להגיד לך, חבר הכנסת אייכלר ולכל מי שנמצא פה, שאנחנו באנו לפה כדי לצעוק את הצעקה של הלוחמים שהרוח שלהם נפגעת. הרוח הזאת שעמדה לנו מאז אברהם אבינו ועד היום, הם מרגישים שהרוח שלהם נפגעת, כי אם חייל צריך לחשוב אלף פעמים אם לירות או לא לירות או מה יקרה לו אם הוא ירה, או מה יקרה לו כשהוא ישאל את המחבל שעומד מולו 101 שאלות עד שהוא יבין אם הוא הלנו הוא או לצרינו, אם הרוח שלו נפגעת או אם חייל מקבל השפלה ממחבל נוח'בה יימח שמו, והוא צריך לעבוד איתו בכפפות של משי כי מחר הפצ"רית תתבע אותו, אז חייל כזה לא יכול להילחם כמו שצריך והוא גם לא יכול לשמור על כל מי שנמצא פה. 

יש פה פגיעה ברוח, בחירות של החיילים, בחירות של העם הזה. התפיסה הזאת לראות את הצורך של הנוח'בה, מה קשה להם, אם הם צריכים נייר טואלט או מזרונים או פירות או ירקות, יש פה תפיסה נוצרית פרוגרסיבית מטורפת שהיא המיתה עלינו את האסון הנורא הזה של ה-7 אוקטובר. עד ה-7 באוקטובר חלקינו הגדול היינו אנונימיים, אבל אני מה-7 באוקטובר כמו עוד רבים, ברוך השם, לא בנסיבות של מי שיושב פה, קצת התחלתי לחקור, וכשקראתי שהבג"ץ איפשר למחבלים להגיע עד לגדר ולנגוע בגדר, ואסר על הלוחמים שלנו לירות בהם אלא לשאול אותם 101 שאלות, מי אתם? מאיפה באתם? מה אתם אוהבים לאכול? ורק אחרי זה לירות להם ברגליים ולקחת את אלה שפצעו אותם ברגליים ולטפל בהם אצלנו בבתי חולים, ולקחת את הלוחמים שירו ברגליים ולשפוט אותם, אז אמרתי לעצמי, המערכת פה חולה. 

הכול התחיל באמת בזה שלא שמנו גדרות ולא שמנו אזור חיץ, וגם עכשיו יש דיבורים על אזור חיץ בעזה שהולך ומטשטש. הלוחמים שלנו שרואים את הנוח'בות חופרים כל מיני דברים, ואלוהים יודע מה הם עושים, חופרים קווי אינטרנט כי זה מאוד הומני עכשיו לעשות קווי אינטרנט, ולא דיברנו פה על המשאיות ההומניטריות. יש פה פגיעה מתמשכת ברוח של הלוחמים ובעצם ברוח של העם, ואנחנו האימהות באמת מגיעות לפה וחוטפות המון ביזיונות מכל מיני כיוונים. ראינו פה דוגמה אחת. אנחנו רוצים להגיד שמאוד קשה לבוא לפה. אנחנו לא נועדנו לפוליטיקה. זה לא העניין שלנו, אבל קשה לנו מאוד וקשה לנו מאוד איזה מסר אנחנו מעבירים לילדים הלוחמים שלנו שאומרים לנו, מי ישמור עליי? מי ישמור עליי אם אני אירה? זה נכון לירות? זה לא נכון לירות? את הדברים הכי בסיסיים, הטבע הזה של לקום ולשמור על הבית, את זה הפצ"רית והיועמ"שית והבג"ץ שעומד לדעתי בראש הדבר הזה, כל הדבר הזה מוכתב מלמעלה, ופה הדג לצערי מסריח מהראש. אנחנו מבקשים בתור אימהות יהודיות לחזור ולתת תקווה לילדים שלנו, ולחדש להם את הרוח כי הרוח שלהם היא זאת שעמדה להם.

אני אסיים בזה שאח שכול שיצא מפה נתן לי את זה. יש פה ציטוט שאמר לירון שניר הי"ד. זה הציטוט שהוא אמר לפני שהוא נכנס לעזה. כשאמרו לו, למה אתה לא מקים משפחה? חברים שלך כבר התחתנו. יש לך אפשרות להמשיך בקריירה אחרת. זה המשפט האחרון שהוא אמר. הוא אמר, "מה זאת אומרת, אחי? עם ישראל צריך אותנו". ככה אנחנו מחנכים את הילדים שלנו. עם ישראל צריך אותנו, אז אני מבקשת, חבר הכנסת אייכלר, תחבקו את הלוחמים שלנו. תנו להם עידוד. תשמחו אותם. הם לא נמצאים בשביל המשכורת ולא בשביל האוכל ולא בשביל התנאים. הם נמצאים שם כי רק מעניין אותם לשמור עלינו. הם רואים את החיים שלהם בעדיפות אחרונה. בבקשה, לתת להם רוח גבית. לחבק אותם, וכל מי שרוצה להרע להם, לקצוץ לו את הכנפיים ואם אפשר גם פשוט לסלק אותו מהתפקיד, כי נאמנה הוא לא עושה את התפקיד. תודה רבה, ואני מחבקת את כל המשפחות הצדיקות והיקרות שנמצאות פה. מתפללים בשבילנו שכולם יחזרו. כולם הילדים שלנו. הכול זה פצע בלב. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. 

 << אורח >> חיים הימן: << אורח >> 

אני רק אגיד שאני מתבייש שאת צריכה בכלל להגיד את הדברים האלה שהם מובנים מאליהם.

 << אורח >> אסתר אבירם: << אורח >> 

אתה לא היית פה קודם כשעמד פה אבא ואמר שהחיילים שלנו אנסים. זה מה שאמרו לנו.

 << אורח >> חיים הימן: << אורח >> 

בושה, בושה.

 << אורח >> אסתר אבירם: << אורח >> 

וכשהוא אמר את זה בוועדת חוץ וביטחון ואני התחלתי לבכות, זרקו אותי ואותו השאירו. 

 << אורח >> סימה חסון: << אורח >> 

הוציאו אותה מהוועדה אחרי שהיא הגנה על הלוחמים.

 << אורח >> חיים הימן: << אורח >> 

בזכות החיילים שלנו החטופים חוזרים הביתה.

 << אורח >> סימה חסון: << אורח >> 

בוודאי.

 << אורח >> חיים הימן: << אורח >> 

בזכות החיילים האמיצים שלנו, לא בזכות אף אחד אחר. 

 << אורח >> סימה חסון: << אורח >> 

תשאל את הלוחמים מה הדבר הראשון שעלה להם בראש כשגייסו אותם ב-8.10, זה לחלץ כמה שיותר חטופים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נכון.

 << אורח >> חיים הימן: << אורח >> 

אני אומר עוד פעם, זה בושה בכלל שאתם צריכים לבוא ולסנגר על חיילי צה"ל.

 << אורח >> אסתר אבירם: << אורח >> 

אתה יודע מה הבן שלי אומר לי? הבן שלי עכשיו במילואים. אמרתי לו, דור, אני לא יודעת אם ישמרו עליך אם תלך עוד פעם לעזה, אז הוא אומר לי, אימא, אני לא שואל אותך. אני אעשה מה שצריך לעשות. אמרתי לו, אבל תראה מה קורה ללוחמים. הוא אומר לי, אימא, זה לא מעניין אותי. אני הולך לשמור על העם שלי. הוא בכלל לא רואה אותי. זה גדול מהם. הרוח הזאת גדולה מהם, ואת זה אנחנו צריכים להגיד פה ולשמור עליהם. השם ישמור את כולם.

 << אורח >> סימה חסון: << אורח >> 

אמן ואמן, ויחזיר את החטופים הביתה במהרה כמה שיותר מהר. אמן ואמן. ליבי-ליבי עם משפחות החטופים. ליבי-ליבי איתם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אמן ואמן. תודה רבה. 

 << אורח >> אסתר אבירם: << אורח >> 

התלמידים שלי אוטיסטים. הם לא מתחילים את הבוקר בלי תפילה לחטופים. הם לא מוכנים שנלמד בלי תפילה לחטופים. 

 << אורח >> חיים הימן: << אורח >> 

זה עם ישראל היפה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. אנחנו ברשותכם נעבור לנושא הדיון – חוק שירות המדינה (גמלאות). 

חמוטל בן דור, סגנית הממונה על השכר ממשרד האוצר. הגשנו כמה שאלות והבאתם תשובות, אז נשמח לפירוט.

 << אורח >> חמוטל בן דור: << אורח >> 

אתם ביקשתם שנעביר לכם נתונים על גמלאים בשירות המדינה ועובדי הוראה. הבנתי שגם קיבלתם מהצבא.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא קיבלנו כלום.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

גם לא מהמשטרה, נכון? המשטרה לא בתוך הנתונים שלך.

 << אורח >> חמוטל בן דור: << אורח >> 

לא, המשטרה לא נמצאת בנתונים. עובדי מערכת הביטחון לא נמצאים. אנחנו נפנה אליהם ונקבל מהם גם את הנתונים.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

בנתונים שלכם יש לפי שנים. את יכולה לפרט מה הנתונים?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אין טעם לפרט כשאין לה את רוב האנשים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אין את הנתונים אבל היא אומרת לגבי עובדי המדינה. 

 << אורח >> חמוטל בן דור: << אורח >> 

עובדי המדינה ועובדי ההוראה שרלוונטיים לתיקון חוק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, אבל אם אין לנו את הצבא ואין לנו את המשטרה, אז אין לנו את רוב האנשים.

 << אורח >> חמוטל בן דור: << אורח >> 

הצבא והמשטרה זה בחוק השני.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

המשטרה היא בהוראות - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא נוגע אליכם הסעיף השני?

 << אורח >> חמוטל בן דור: << אורח >> 

המשטרה כן.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

משטרה ושב"ס. 

 << אורח >> חמוטל בן דור: << אורח >> 

משטרה בחוק הגמלאות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אולי כל אחד ידבר עם שמו כדי שהפרוטוקול ישמע? אם אני לא הבנתי, אז הפרוטוקול ודאי לא מבין. 

 << אורח >> רבקה ראבילו: << אורח >> 

רבקה ראבילו, סגנית היועץ המשפטי לאגף השכר. חוק שירות המדינה (גמלאות) נוגע לאוכלוסיות שכוללות גם את המשטרה ושירות בתי הסוהר, עובדי שירותי הביטחון. משרתי הקבע נמצאים תחת חוק שירות הקבע (גמלאות). ספציפית הנתונים שהועברו לוועדה, נתונים ממנהלת הגמלאות והם לא כוללים את נתוני מערכת הביטחון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

למה?

 << אורח >> רבקה ראבילו: << אורח >> 

הנתונים של צה"ל נמצאים בידי צה"ל. מנהלת הגמלאות לא מטפלת בהם. כמו כן גם המשטרה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז כנראה שטעינו שלא ביקשנו ממשרד הביטחון בנפרד. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

ביקשנו.

 << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >> 

ביקשנו בנפרד. לא קיבלנו תשובה. פנייה הועברה.

 << אורח >> חן צדיק: << אורח >> 

שלום, אדוני יושב-ראש הוועדה, חן צדיק, ראש ענף תכנון שכר וגמלאות. ראשית, הנתונים פה בפניי. אני גם אדאג שהם יועברו לוועדה בצורה כתובה במסודר, הנתונים שביקשתם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל יש לך את זה פה. 

 << אורח >> חן צדיק: << אורח >> 

כן, יש את זה פה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

החלוקה שנשאלה לגבי השנים הייתה גם להבין את הגמלה הממוצעת. זה עניין אחד. מה גובה הגמלה החציוני וגם כמה, הגמלה שלהם עולה על 20,000 שקלים וכמה מתחת ל-20,000, אז אולי תוכלו להגיד בכל זאת.

 << אורח >> חמוטל בן דור: << אורח >> 

אני יכולה לומר שלפי הנתונים שאנחנו העברנו לגבי שירות המדינה והמורים, אתם יכולים לראות שמעט מאוד מהגמלאים מקבלים גמלה שהיא עוברת 20,000 שקלים. הרוב מקבלים גמלה שהיא בממוצע בסביבות 9,000 שקלים, ממוצע וגם חציון, ולכן המספרים שביקשתם מציגים את התמונה הנכונה לגבי רוב הגמלאים שיקבלו את הפיצוי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כל מספר האנשים שאת מדברת עליהם זה פחות מ-30,000 איש, נכון?

 << אורח >> חמוטל בן דור: << אורח >> 

יש 30,000 איש שהם עבור הסכם 2016, ויש משהו כמו 20,000 בהסכם 2023.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה הם מקבלים לחודש?

 << אורח >> חמוטל בן דור: << אורח >> 

לפי תאריך הפרישה שלהם, כל אחד ואחד יקבל את הפיצוי בצורה מדורגת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

במספרים אני רוצה לשמוע.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

מבחינת התוספת, אדוני, או שמבחינת כמה הם מקבלים היום? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה הם מקבלים היום וכמה התוספת?

 << אורח >> חמוטל בן דור: << אורח >> 

התוספת כמו שאמרתי, היא מדורגת לפי תאריך הפרישה שלהם. יש גמלאים שפרשו ב-2013 ויקבלו תוספת ממש מינימלית. אני הבאתי כאן גם טבלאות לדוגמה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את הטבלאות האלה אנחנו הרי ביקשנו. כמה הם מקבלים וכמה אנחנו מוסיפים להם?

 << אורח >> חמוטל בן דור: << אורח >> 

למשל, אני יכולה לומר לך שגמלאי שהוא בדירוג המח"ר שפרש נניח - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

במקום שנעשה פה אן דן דינו, אני מציע שתעבירו את המסמכים שיש לך להגיד לנו. תעבירו אלינו לוועדה שנוכל לשבת ולדון ולראות אותם ולקרוא אותם. אנחנו יודעים קרוא וכתוב ובמספרים לא צריכים ניקוד, אז גם את זה אנחנו יודעים לקרוא.

 << אורח >> חמוטל בן דור: << אורח >> 

האמת היא שאנחנו נשמח אולי לעשות אתכם פגישה כדי להסביר את זה קצת יותר לעומק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אין בעיה.

 << אורח >> חמוטל בן דור: << אורח >> 

ואז גם תבינו, כי הטבלה נראית כך.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל אין לנו את הטבלה הזאת. את מתכוונת לומר שכדאי שתבואי עם הטבלה הזאת ותסבירי לנו מה אומר כל מספר. 

 << אורח >> חמוטל בן דור: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מקובל עלינו. בסדר גמור.

 << אורח >> חמוטל בן דור: << אורח >> 

זאת צריכה להיות פגישה קצרה לדעתי, ואנחנו גם נסביר בצורה הכי ברורה כדי שתבינו בדיוק. אני יכולה לספר לכם למשל, שעובד שהוא פרש בינואר 2013 יקבל שישה שקלים ותוספת אחוזית של 0.06%, ועובד שפרש בסוף התקופה, נניח בנובמבר 2019 יקבל תוספת של 89 שקלים ותוספת אחוזית של 0.93%. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

כי הוא הפסיד יותר חלקים מהתוספת שלא שולמה לו, כי הוא כבר היה פורש.

 << אורח >> חמוטל בן דור: << אורח >> 

פורש מינואר 2013 מקבל את המינימום והפורש מנובמבר 2019 כבר קיבל את רוב הפעימות. הוא מקבל רק את ההשלמה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

להיפך. אבל אמרת שהפורש של נובמבר 2019 הוא מקבל 89 שקלים.

 << אורח >> חמוטל בן דור: << אורח >> 

כן, והפורש של ינואר 2013 יקבל שישה שקלים.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

הוא מקבל פחות כי הוא היה פחות זמן בתוך התפקיד. 

 << אורח >> חמוטל בן דור: << אורח >> 

כן, כי אנחנו עושים את זה בצורה מדורגת.

 << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> 

מי שפרש ב-2019 קיבל כבר חלק מהתוספות כפעיל. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

נכון. היינו מצפים שהתוספת שלו תהיה יותר נמוכה, ואת אומרת פה שהתוספת שלו יותר גדולה.

 << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> 

אני רק אנסה להסביר בדקה. אולי אני אצליח, אולי לא, אבל זה קצת מורכב.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

רק תגיד את השם ואת התפקיד לפרוטוקול. 

 << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> 

אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות, ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. לצורך העניין, הסכם מסגרת 2023, התקופה שלו היא שמונה שנים ולכן הזכאות היחסית לגבי עובד שפרש במהלך אמצע התקופה היא בהתאם למקום שלו ביחס לתקופה. אם הוא פרש ארבע שנים לתוך ההסכם, הוא זכאי למחצית מהתוספות שלו, אבל חלק מהתוספות שלו שולמו לפי הפעימות כפעיל, לכן לצורך העניין אם הוא היה ארבע שנים מתוך שמונה, הוא זכאי מתוך 500 שקל ו-6% ל-3% ו-250 שקל. מכיוון שחלק מהתוספות, לצורך העניין הפעימה המשמעותית הראשונה שולמה כבר ביולי 2023, אז מי שפרש לפני יולי 2023 זכאי לחלק היחסי שלו בתור פעיל, כלומר לצורך העניין, שלוש שנים וחצי מתוך שמונה שנים באופן יחסי. מי שפרש לאחר יולי 2023 כבר קיבל את ה-400 שקל כפעיל ולכן יידרש להשלמה נמוכה יותר ביחס לזה. זה בגדול מה שאותה טבלה עם מספרים ואחוזים ומועדים קובעת – ההפרש בין מה ששולם לו כפעיל לבין מה שהוא זכאי לו, בהתאם לתקופה היחסית שבה הוא היה במהלך תקופת ההסכם.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

זאת אומרת שני דברים ישפיעו, גם השאלה אם הוא היה זכאי או לא זכאי, כמה מתוך התקופה הוא היה עובד. זו שאלה אחת שתשפיע.

 << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

שאלה שנייה, האם הוא כבר קיבל את זה כפעיל או לא קיבל את זה כפעיל?

 << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> 

יפה, אז חלקיות התקופה שלו כפול הפעימה, פחות מה ששולם לו בפועל כפעיל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כל מה שאמרת, הבנתי, אבל איך נשאר לו שישה שקלים פתאום? 

 << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> 

מי שפרש בינואר 2013, יש לו בעצם חודש אחד מתוך תקופה של חמש שנים. 

 << אורח >> חמוטל בן דור: << אורח >> 

מתוך 60 חודשים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה נשמע קצת מצחיק. הבנתי שאלה שהיו פעילים כבר קיבלו את התוספות. ממילא הם לא מקבלים את התוספת הזאת, ולכן השישה שקלים זה זכר למקדש כהלל.

 << אורח >> חמוטל בן דור: << אורח >> 

אני חייבת לציין כי ב-2011 כבר עשינו תיקון חוק אחד ושילמנו פיצוי לגמלאים, והשיטה שאנחנו הלכנו היא בדיוק אותה שיטה שעשינו את תיקון החוק לגבי הסכם 2011, אז מבחינת ההסתדרות אנחנו עשינו את זה בשיטה דומה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

גם מהצבא אני מבינה שהתבקשו אותם נתונים, גם הגמלה הממוצעת, גם הגמלה החציונית וגם כמה גמלאים מקבלים גמלה בסכום מעל 20,000 שקל וכמה מתחת.

 << אורח >> חן צדיק: << אורח >> 

כן, אז אני אתייחס לעניין. מתוך הגמלאים שיושפעו משינוי החקיקה המסתמן, 74% מהם מקבלים קצבה מתחת ל-20,000 שקלים. היתרה מקבלים קצבה גבוהה יותר. באשר לקצבה הממוצעת שלהם, היא עומדת על כ-18,100 שקלים, והקצבה החציונית עומדת על כ-16,400 שקלים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אולי תפרט יותר כדי שגם אני אבין. כמה המשכורת של האדם שאתה מדבר עליו?

 << אורח >> חן צדיק: << אורח >> 

המשכורת או הקצבה? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אלה מה-25% שמקבלים את הגמלאות. 

 << אורח >> חן צדיק: << אורח >> 

26% מקבלים מעל 20,000 שקלים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה הוא מקבל לחודש?

 << אורח >> חן צדיק: << אורח >> 

כ-20% מהם מקבלים בין 20,000 ל-30,000. אין לי את הנתון הממוצע, אבל אני אדאג להשלים את הדבר הזה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בואו תעבירו לנו את זה בצורה מסודרת. אם גם אתה תרצה לשבת איתנו להסביר את המספרים שאתה תביא לנו, אז נוכל לשבת איתך כדי שנבוא לוועדה באופן ברור וידוע.

 << אורח >> חן צדיק: << אורח >> 

אנחנו נשמח.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

משטרה, אני מבין, אתה גם כולל או שזה נושא אחר?

 << אורח >> חן צדיק: << אורח >> 

לא, אני רק צה"ל.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בבקשה, מה קורה במשטרה? למה לא קיבלנו מכם נתונים בכתב?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

הנתונים שלנו נמצאים במנהלת הגמלאות. אני לא יודעת למה הם לא הועברו. 

 << אורח >> מאיה מונטיליו: << אורח >> 

שמי מאיה מונטיליו, אני ראש ענף פרישה וגמלאות בשירות בתי הסוהר. כל פורש, אנחנו מקלידים את הנתונים שלו במערכת הפרישה הממשלתית באופן ישיר. יש לנו ממשק ישיר איתם, וכל נתון של גמלאי מגיע למערכת שלהם ומאושר על ידי הממונה על הגמלאות, וכך האישור מתקבל לתשלום. כל הנתונים שלנו נמצאים במערכת המפ"מ.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כפי שהבנתי ממך, את לא יודעת?

 << אורח >> חמוטל בן דור: << אורח >> 

אני לא ממנהלת הגמלאות. אנחנו משכר והסכמי עבודה באוצר. אני דיברתי עם מנהלת הגמלאות. קיבלתי מהם את המספרים של עובדי המדינה ושל המורים. הם לא אמרו לי שיש להם נתונים של המשטרה והשב"ס למרות שאני שאלתי אותם אם יש להם נתונים של מערכת הביטחון. הנתון היחיד שיש להם הוא על גוף של משרד ראש הממשלה, גוף מאוד קטן. אני חושבת שעדיף שנקבל את הנתונים מכם, כי אם היה להם את זה, אני בטוחה שהם היו נותנים לי את זה, אז אני מבקשת שאתם תעבירו את הנתונים שבטח יש לכם את זה בשליפה מאוד קלה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אם אפשר להשלים בבקשה איזו שהיא שאלה לצבא לגבי הגובה של התוספת. במסמכים שנמסר לנו מאגף השכר והסכמי עבודה, בהסבר הבנו שההסכמים הקיבוציים שאנחנו מדברים עליהם, הם לא הוחלו ככתבם וכלשונם על הצבא אלא הוחלו בהטבות. כמה התוספת לגמלה שתהיה לנוכח התיקון הזה?

 << אורח >> חן צדיק: << אורח >> 

אכן אנחנו הכנו את ההסכמים בצורה מותאמת בסל בהתאם להסכמים עם הממונה על השכר במשרד האוצר. התוספת הממוצעת לקצבה על הסכם 2016 היא כ-400 שקלים לפרט בחודש. כמובן שזה משתנה בהתאם למה שחברתי פה אמרה. זה תלוי בעיתוי הפרישה שלו, וכיוצא בזה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

ולגבי הסכם 2023?

 << אורח >> חן צדיק: << אורח >> 

ההסכם עדיין לא הוחל במלואו, אז קצת קשה להעריך פה את העלות בנקודת הזמן הזו. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

גם לגבי הסכם 2016 הייתה החלה לא זהה, לא בהתאם להוראות ההסכם?

 << אורח >> חן צדיק: << אורח >> 

נכון. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

כיוון שחיילי קבע אינם עובדים, אז ההסכמים הם לא חלים עליהם באופן אוטומטי. יש החלטת ממשלה שקובעת את אופן ההחלה של ההוראות ועושה איזה שהן התאמות. ההטבה בכללותה ניתנת לחייל הפעיל, אבל זה לא ניתן בדיוק באותו אופן. 

 << אורח >> חן צדיק: << אורח >> 

אני אסביר בתמצית את מה שעורכת הדין, יועצת הוועדה אמרה. לצורך העניין כשיש את ההסכם צה"ל בוחר לתעדף אוכלוסיית לוחמים או אוכלוסיית משרתים צעירים, ולכן האופן הוא שונה ממה שקרה במדינה, ובכל זאת סך ההטבה הכולל לסך העלות היא אותה עלות שהייתה ניתנת אילו היינו מיישמים באופן זהה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה מדבר על גמלאים. אתה לא מדבר על לוחמים.

 << אורח >> חן צדיק: << אורח >> 

נכון. התיקון יוחל על הגמלאים אבל הוא פועל יוצא של אופן ההחלה שהכנו אותו על הפעילים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

בעצם הגמלאי מקבל עבור התקופה שהוא היה אמור לקבל לפי ההסכם, אם הוא היה פעיל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הגמלאי הוא בן 70 בערך, נכון?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

לא. בצבא הגמלאי הוא הרבה יותר צעיר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל הוא בן 50 ואתה צריך לחלק לו לפי אם הוא היה לוחם או שהוא היה - - - 

 << אורח >> חן צדיק: << אורח >> 

לפי התקופה שבה הוא היה משרת פעיל במהלך תקופת ההסכם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

פעיל בעורף או פעיל ביחידות השדה?

 << אורח >> חן צדיק: << אורח >> 

פעיל בשירות קבע. אם הוא היה לוחם, לצורך העניין אם אופן ההחלה היה כזה שמתעדף לוחמים, אז הוא יקבל מה שהיה מקבל לוחם באותה תקופה, כי הוא שירת באותה תקופה כלוחם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

טוב, אז בואו נסכם כך. אנחנו נקבל גם מהמשטרה וגם מהצבא, וגם את תשבי איתנו, נתונים מדויקים ומסודרים יותר, ואז אנחנו נתכנס לישיבה. אחרי שעו"ד נעה בן שבת שהיא המומחית בדברים האלה, תגיד לנו שהיא הבינה הכול והיא תספר לנו גם, נתכנס ונעשה את הדיון הבא. 

אני רוצה להודות לכם. אני מצטער שלצערנו יש לנו חטופים. יש לנו זכות לתת להם את הדיבור ואת הביטוי ואת הלב להוציא, וזה לקח את רוב הזמן, אז אנחנו ניפגש בישיבה הבאה. 

ישיבה זו נעולה. תודה רבה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:25. << סיום >>