פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 42 ועדת החוקה, חוק ומשפט 09/09/2020 מושב ראשון פרוטוקול מס' 108 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום רביעי, כ' באלול התש"ף (09 בספטמבר 2020), שעה 09:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק החברות (תיקון מס' 34) (רישום חברה באופן מקוון), התש"ף–2020 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר איתן גינזבורג מיכל וונש אוסנת הילה מארק אוסאמה סעדי תהלה פרידמן עינב קאבלה אריאל קלנר מוזמנים: יעקבי סיגל – מ"מ מנכ"ל משרד המשפטים, משרד המשפטים אלי מוגילבסקי – עוזר מ"מ מנכ"ל משרד המשפטים, משרד המשפטים רוני טלמור – ייעוץ וחקיקה כלכלי, משרד המשפטים יראת דומנוביץ – רפרנטית דיני חברות, משרד המשפטים יפית בבילה שמר – מנהלת המחלקה המשפטית, רשות התאגידים משתתפים באמצעים מקוונים: יוגב שמני – מנהל אגף א', משרד ראש הממשלה מנחם גורמן – עו"ד, לשכת עורכי הדין אביטל קרופניק – עו"ד, מחלקת ליטיגציה, פורום קהלת פרופ' אסף חמדני – דיני חברות, אוניברסיטת תל אביב דרור שטרום – מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי זאב שטח – מנכ"ל Comsign יובל טל – מנכ"ל טים ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: אלון דמלה << נושא >> הצעת חוק החברות (תיקון מס' 34) (רישום חברה באופן מקוון), התש"ף-2020, מ/1351 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה בנושא: הצעת חוק החברות (תיקון מס' 34) (רישום חברה באופן מקוון), התש"ף–2020, להכנה לקריאה שנייה ושלישית. מי מציג מטעם הממשלה? << אורח >> יראת דומנוביץ: << אורח >> אני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה, שם ותפקיד לפרוטוקול. << אורח >> יראת דומנוביץ: << אורח >> שמי יראת דומנוביץ, משרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה כלכלית, רפרנטית דיני חברות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יראת דומנוביץ: << דובר_המשך >> הצעת החוק שמונחת בפניכם מציעה להרחיב את דרכי האימות של חתימת בעלי מניות ראשונים על תקנון החברה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק טיפה תקרבי את המיקרופון. << אורח >> יראת דומנוביץ: << אורח >> אקרב. אני אנסה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תנסי קצת לקרב את המיקרופון וגם להתקרב קצת פנימה, כדי שנשמע אותך בבהירות. << דובר_המשך >> יראת דומנוביץ: << דובר_המשך >> אוקיי? ככה יותר טוב? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כנראה. << דובר_המשך >> יראת דומנוביץ: << דובר_המשך >> אז הצעת החוק שמונחת בפניכם מציעה להרחיב את דרכי האימות של חתימת בעלי מניות ראשונים על תקנון החברה, ובעצם מסמיכה את שר המשפטים לקבוע בתקנות דרכים מקוונות נוספות לאימות החתימה על תקנון. כמו שתציג ממלאת מקום מנכ"לית משרד המשפטים, הצעת החוק הזו היא חלק מתהליך רחב יותר שנועד לפשט ולייעל את תהליך רישום חברה. היום קובע חוק החברות בסעיף 23 שהחתימה של בעלי מניות הראשונים על התקנון תאומת על ידי עורך דין. כאמור, בהצעת החוק אנחנו מציעים להסמיך את שר המשפטים לקבוע דרכי אימות מקוונות נוספות בתקנות שגם הן, גם התקנות, טעונות את אישור הוועדה. חוק החברות הטיל במקור חובה לאמת את חתימת בעלי המניות הראשונים על התקנון כדי לוודא את הזהות של בעלי המניות שמקימים את החברה ואת ההסכמה שלהם להיות בעלי מניות בחברה. תקנון החברה שעליו חותמים בעלי המניות מוגדר בחוק כחוזה בין בעלי המניות לבין עצמם ובינם לבין החברה. הקמת החברה בעצם יוצרת אישיות משפטית מלאכותית שניתן לבצע באמצעותה פעילות עסקית או אחרת תוך שימוש בעיקרון אחריות המוגבלת, מה שעשוי לייצר סיכון חברתי. לכן חשוב שהמידע במרשם החברות יהיה מהימן וחשוב לנו לדעת בעצם מיהם אותם אנשים שעומדים מאחורי האישיות המשפטית הזאת. בשנת 1999, כשחוקקו את חוק החברות, אמצעי האימות שהיה מקובל היה אימות על ידי עורך דין. היום, ב-2020, את אותה תכלית בדיוק אפשר להשיג באמצעים נוספים מקוונים בטוחים ויעילים. חשוב לנו לחדד שהצעת החוק לא עוסקת בניסוח התקנון או בעריכתו, אלא רק באימות הזהות של בעלי המניות הראשונים שחותמים עליו. אימות, כמו שאמרתי, נועד לשרת את מהימנות הנתונים במרשם החברות. עכשיו, חשוב לנו להבהיר שההסמכה לשר המשפטים היא לקבוע דרכי אימות מקוונות נוספות על אימות בידי עורך דין. הצעת החוק בעצם לא מבטלת את היכולת לעשות שימוש בידי עורך דין לשם אימות החתימה, אלא רק את הבלעדיות של דרך האימות הזאת שבעצם יוצרת למעשה חובה לקבל את שירותי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משנה את ברירת המחדל. << דובר_המשך >> יראת דומנוביץ: << דובר_המשך >> כן. בדיוק. כמו שהזכרתי, תקנון החברה הוא קודם כול חוזה. וכמו שאין חובה לקבל שירותי עורך דין כדי להתקשר בחוזה, למרות שזה רצוי ומומלץ, כך גם לעניין התקנון אין סיבה באמת להטיל חובה כזאת. לכן, בצד השני של המטבע, אימות זהות של אדם על ידי עורך דין היא דרך אימות מיושנת. אנחנו עשינו סקירה מאוד רחבה בחקיקה משווה, ולא מצאנו כמעט באף מדינה מפותחת אחרת חובה לאמת את זהות בעלי המניות בחברה דווקא בידי עורך דין. לכן מדובר מצד אחד בהכבדה על הליך רישום חברה שאין לה היום מקבילה בעולם, היא לא נדרשת מבחינת הצורך הרגולטורי להבטיח שהנתונים במרשם מהימנים. ובצד שני, יש לה השלכות משמעותיות על הציון של ישראל במדד קלות עשיית עסקים, מדד ה-Doing Business של הבנק העולמי, מדד שאנחנו יודעים שיש לו השפעה רבה על המדינות המדורגות בו, בעיקר השפעה כלכלית. אני רק אסכם ואדגיש שהצעת החוק כשלעצמה כוללת הסמכה לשר המשפטים להרחיב את דרכי האימות ולקבוע דרכי אימות מקוונות נוספות בתקנות. בעקבות התיקון הזה, בכוונת המשרד להביא לאישור הוועדה תיקן לתקנות החברות (טפסים) שיעסוק בהקמת הליכי הרישום והדיווח המקוונים ויתניע את האפשרות של אימות באמצעים מקוונים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> היום יש אפשרות לרשום חברה בדרך מקוונת? << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> בטח. << אורח >> יראת דומנוביץ: << אורח >> כן. בוודאי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון? << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> בטח. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> והשינוי היחיד שמתבקש עכשיו הוא שכאילו אפשר לרשום במקוון רק בלי אימות עורך דין - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> באימות של עורך דין, אבל זה יכול להיות גם מקוון. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> את האימות עושים דרך המקוון. כן. זה אדיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה אחת, חברים. שנייה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל איך הדרך? מה הדרך? איך אפשר לזהות? << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> יש. יש. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא יודע. אני שואל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע, תכף ניכנס לזה. אני רוצה שנייה אחת, ברשותכם, כדי שנעשה את זה מסודר, אני רוצה שנרד לעומק. ממלאת מקום מנכ"ל משרד המשפטים, אני הייתי רוצה גם אולי חידוד שלך לעניין וגם מה התוכנית. זאת אומרת, אני מבין שבעצם מה שאנחנו עושים היום הוא רק נותנים את הסמכה לשר להתקין תקנות שעוד יגיעו אלינו בהמשך הדרך. אני רוצה לדעת מה התוכנית הכוללת, היעדים שלה. זאת אומרת, זה שלב א'? שלב ב'? האם הסמכה הזאת היא הסמכה שנותנת אפשרות גם בנושאים אחרים או שהיא הסמכה ספציפית רק לכך? אז כמה מילות הסבר שלך ואחר כך, ידידיי חברי הכנסת, נצלול לשאלות הפרטניות. בסדר, אוסאמה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן, כן. אין בעיה. עד שאנחנו פוגשים לא בפשיטת רגל, אבל גם קשור לחברות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צריך להגיד על המנכ"לית משרד המשפטים, על ממלאת מקום, שהיא אחד האנשים הזמינים ביותר שאני מכיר. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אני מסכימה איתך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מאשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יופי. אני בלי אישור שלך לא זז, אתה יודע. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> יעקבי סיגל: << דובר_המשך >> בוקר טוב לכולם ותודה על ההזמנה להשתתף כאן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק את הרמקול תכופפי קצת לכיוונך. << אורח >> יעקבי סיגל: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זהו. << דובר_המשך >> יעקבי סיגל: << דובר_המשך >> אני אומר שהסמכה היא באמת הסמכה מאוד מאוד נקודתית, מאוד קונקרטית לעניין אימות זהות בעלי המניות בעת הקמת החברה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בעלי המניות. << דובר_המשך >> יעקבי סיגל: << דובר_המשך >> המהלך הזה הוא מהלך ראשון מתוך מהלך רחב יותר שהתכלית שלו היא לשפר את מדד עשיית עסקים בישראל ולהפחית רגולציה, שהיא לא רגולציה נדרשת, על המגזר העסקי. בשלב הבא הרעיון הוא לאפשר אתר אחוד שיאפשר להקים חברה בתהליך אחד. נכון להיום, אתה מקים חברה ברשות התאגידים, ברשם החברות, יוצר את הישות המשפטית שלה. איתה הולך לרשות המיסים, פותח שם את התיק העסקי, הולך - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למע"מ. << אורח >> יעקבי סיגל: << אורח >> - - הולך למע"מ, הולך לבנק, פותח חשבון. ורק אחרי שאתה משלים את כל המהלך הכולל הזה אתה יכול להתחיל בפעילות עסקית. השלב הזה הוא שלב ראשון מתוך מהלך כולל שהמטרה שלו היא לאפשר לאדם או לקבוצת אנשים לפתוח חברה במקום אחד. באתר אחד להיכנס, להזין את כל הפרטים הרלוונטיים ומקצה לקצה ב-one stop shop הם יוכלו להתחיל בפעילות עסקית. בשלב ראשון, שמתוכנן כרגע ליוני 2021, המהלך הזה יהיה בתוך הממשלה. כלומר, אפשר יהיה לפתוח גם את האישיות המשפטית ברשות התאגידים וגם את העוסק ברשות המיסים. אז זה מהלך שלם. בשלב הבא, שכרגע אנחנו בתחילת שיח מול איגוד הבנקים, לאפשר גם פתיחת חשבון בנק. וזה מהלך שהוא כבר מהלך מדהים. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> זה אדיר. << אורח >> יעקבי סיגל: << אורח >> כי הוא לא רק one stop shop בתוך הממשלה, אלא one stop shop בתוך הממשלה בשיתוף עם המגזר העסקי. אני לא מכירה היום מהלכים שקורים אפילו בתוך הממשלה, שיהיה שיתוף פעולה בין שני משרדים שונים, במקרה הזה, משרד המשפטים ומשרד האוצר, רשות המיסים, שיאפשר במהלך כולל אחד לייצר פתרון למגזר העסקי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה יפה. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> זה אדיר. זה אדיר. יש לי שאלה לגבי רשם העמותות. אפשר להרחיב את זה גם לעמותות? הרי גם עמותות צריכות אישור, אימות של עורך דין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כבר אין בעלי מניות שם. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. בפתיחת העמותה הרי את גם צריכה אישור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש הרבה דברים שצריך אימות של עורך דין. לכן שאלתי האם - - - << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> לא. דווקא היום, לדוגמה, עמותה אתה גם יכול לפתוח באון-ליין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במילים, אומרת חברת הכנסת מארק: אנחנו ממליצים שתתחילו לחשוב גם על העמותות או דברים כאלה, כי הרגולציה שם היא גדולה מאוד. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולפעמים מיותרת מאוד. << אורח >> יעקבי סיגל: << אורח >> חברת הכנסת מארק, אולי ניתן ליועצת המשפטית לומר. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> בבקשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. אבל קודם כול תסיימי רגע, דקה. << דובר_המשך >> יעקבי סיגל: << דובר_המשך >> אז אני אגיד שהמהלך הזה לבדו, שהוא הצעד הראשון במהלך הרחב יותר שתיארתי, המהלך הזה לבדו, בהנחה שיתר המדינות לא עושות שום תהליך שינוי ולא מקדמות את עצמן לפנינו, אמור לקדם את מדינת ישראל לעשר המקומות הראשונים, מקום שמונה ספציפית, במדד עשיית עסקים העולמי. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה. << אורח >> יעקבי סיגל: << אורח >> לכן זה מהלך שיש לו אימפקט. כל קידום במקום, המשמעות התאורטית לפחות - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שהיום איפה אנחנו מדורגים? באיזה מקום? << דובר_המשך >> יעקבי סיגל: << דובר_המשך >> היום 30 ומה? << אורח >> אלי מוגילבסקי: << אורח >> בסביבות 35. << אורח >> יעקבי סיגל: << אורח >> 35. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אדיר. << אורח >> יעקבי סיגל: << אורח >> זו קפיצה משמעותית מאוד כתוצאה מזה שמפחיתים שלב חובה בתוך תהליך רישום החברה. << אורח >> אלי מוגילבסקי: << אורח >> תיקון: 28, לא 35. << אורח >> יעקבי סיגל: << אורח >> מה? << אורח >> אלי מוגילבסקי: << אורח >> 28. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יותר טוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השתפרנו. השתפרנו. << אורח >> יעקבי סיגל: << אורח >> 28. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> 20 מקומות זה משמעותי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אפרופו כדורגל וספורט מהדיון אתמול, זה עדיף על - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה גם דיון מעניין. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה המקום? 35? << אורח >> יעקבי סיגל: << אורח >> תיקנו אותי ל-28. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אה, 28. אתה רואה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בכדורגל – 98. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> - - - << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> נדמה לי שיש הבדל בין חברה לעמותה. אולי אני לא מבינה נכון - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש. יש הבדל. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> ברור. בישות המשפטית, ברור. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> לא, לא. יש המון הבדלים. אני אומרת בהיבט - - - באישור - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בעמותה לא צריך אישור של עורך דין. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> כן, צריך. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> במובן של מטרות לא חוקיות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> באימות? בטח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תכף תהיה לנו הרחבה על זה, שנייה. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אוקיי. בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה, דקה. << אורח >> יעקבי סיגל: << אורח >> אבל זו נקודה נכונה משום שפה, בסופו של דבר, כשאנחנו צריכים לבחון את התכלית של הרגולציה, התכלית שלה פה היא אימות זהות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. << דובר_המשך >> יעקבי סיגל: << דובר_המשך >> זה לא להגדיר. זה לא להסביר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל הרגולציה קיימת בהקמת כל תאגיד, מחברה, דרך עמותה, דרך מפלגה, כל תאגיד שהוא בישראל. כלומר, השאלה היא: האם המהלך נוגע לכל התאגידים או רק לחברות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כרגע לא. << אורח >> יעקבי סיגל: << אורח >> כרגע ספציפית לחברות. כן התחיל אצלנו התהליך, אנחנו באופן תמידי, אני מניחה שכל משרדי הממשלה ומשרד המשפטים בוודאי, עושים תהליך בדיקה של רגולציה ובודקים איפה אפשר להפחית רגולציה, איפה אתה יכול לשמר את התכליות שלה באמצעים אחרים שהם פחות מכבידים. אז בשלב הזה, זה נוגע לחברות, כי זה מתחבר אצלנו גם למדד ה-Doing Business, לשפר את מקומה של מדינת ישראל במדד זה. אז את אותה תכלית של זיהוי אנחנו מחליפים בזיהוי באמצעים אחרים בצד שמירת האפשרות להזדהות בפני עורך דין. האפשרות הזאת תישמר. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> רק מילה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> סליחה, עינב, יכולת - - - בוועדת המדע יחד עם רשות התקשוב לראות איך אפשר להגיע ל-one stop shop או act once בתוך gov.il. עכשיו השאלה היא א', האם זה מתחבר לזה? וב', מתי יהיה המהלך הנוסף שכל רישום התאגידים יהיה באון-ליין? << אורח >> יעקבי סיגל: << אורח >> אני התייחסתי לזה קודם, לפני שנכנסת, ואני אגיד שהמהלך בדיוק מתחבר ל-one stop shop יחד עם רשות המיסים. זה מהלך שאתה אמור להתחיל אותו. זה כבר תהליך מאופיין, תהליך מתוקצב, תהליך שלם שיתחיל פיתוח ואמור לעלות ביוני 2021. כשאתה בא ופותח את החברה ברשות התאגידים, ואותו תהליך של פתיחת חברה ייצר גם את פתיחת התיק ברשות המיסים, ובשלב הבא גם - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם את הבנק. חשבון הבנק. << אורח >> יעקבי סיגל: << אורח >> - - בתקווה ובתחילת שיח גם מול המגזר העסקי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> אני רק רוצה להוסיף על הנושא הזה של תכליות וכל הכיוון הזה, שהוא כיוון מאוד נכון של קבלת שירותים ועריכת פעולות בצורה מקוונת או מרחוק, באופן שלא מצריך את הפנים מול פנים. ואנחנו עברנו את זה לאחרונה בשיתוף פעולה גם עם משרד המשפטים כשחוקקנו בוועדת המדע והטכנולוגיה את חוק שירותים חיוניים מרחוק, שזה אמנם חוק שחוקק כהוראת שעה בגלל נגיף הקורונה, אבל אני חושבת שאם צריך למצוא מעט טוב בתקופה הקשה הזאת שאנחנו מצויים בה - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הרבה דברים טובים קרו בגלל נגיף הקורונה. פתאום הממשלה נהייתה רחבת לב בעניינים האלה. << דובר_המשך >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר_המשך >> - - אז זאת באמת הנקודה, שאנחנו רואים שצריך ונכון להתגבר על – למשל, בחוק הזה שחוקקנו יש מגבלות חוקיות שלא אפשרו עריכת פעולות מסוימות, והתגברנו על זה. אני גם אמרתי בדיון אצלי ואני אומרת פה, אני חושבת שצריך לראות את זה גם כפעולה שתמשיך להתקיים לאחר תקופת הקורונה, בעזרת השם, שנסיים אותה, כדי שכמה שיותר שירותים למען האזרחים יהיו אפשריים לאו דווקא בהכרח בפרונטלי, אלא גם בצורה מקוונת, דיגיטלית וכו'. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. כי בעצם מה שיש פה, המהות של החקיקה שאנחנו עושים עכשיו בעצם באה ואומרת שזיהוי חתימה יכול להיות גם לא כשבאים ועולים את שמונה המקומות - - << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> פיזית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - ופיזית, וזה אתה, זה לא אתה. אתה מוציא תעודה זהות, כמו פעם, מה שנקרא. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. גם לכרטיסים החכמים היום יש יתרון אדיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. אין ספק שדבר כזה מתחיל לעורר איזושהי אבולוציה בעניין הזה, שיכולה להתפתח להרבה מקומות. כרגע גבול הדיון שלנו הוא נושא החברות והאימות. אבל כן מעניין אותי לשמוע את ההשלכה שיכולה להיות על הנושא של העמותות. אמנם שם אין בעלי מניות, אבל יש דברים אקוויוולנטיים שיכולים. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> כן אבל בכל מקרה - - - << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> לא. אבל וגם עוד דבר. היה לנו דיון בוועדת הכספים על הסיפור הזה של 46. כאילו האם הוועדה תיכנס לרגולציה של העמותות ולתת להן או לא לתת להן. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> לא שמענו, תהלה. מה אמרת? << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> לא משנה הרקע, אני רק רוצה להגיד שהנחה הייתה שמשרד המשפטים עושה את התהליך. אז לא צריך את הוועדה. אבל גם מבחינת חוקיות של עמותה, שהעמותה לא מקדמת מטרות לא חוקיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. אבל שם העניין הוא אחר. שם זה עניין של אישור של 46. היא בדיקה אחרת. היא בדיקה מקצועית שהיא צריכה לעבור עין ציבורית בסוף. זה לא המחשב יכול לעשות את זה. << דובר_המשך >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר_המשך >> בסדר. אבל יש פרט קטן. אני פשוט גיליתי בתוך הדיון הזה שיכולות להיות לפעמים עמותות במדינת ישראל שהן חברות מטרה שממש אסורות לפי חוק כאילו. סתם, עמותת מיסיון - - - במדינת ישראל על פי חוק. אז איך יכול להיות שהעמותה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. לא ניכנס לזה. ואני לא אגנוב לרב גפני את העיסוק שלו בתקציב. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> בסדר. אני רק אומרת שיכול להיות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש לא לנסות לעשות לי קרע במפלגה. << דובר_המשך >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני חלילה לא - - - המפלגה. אני רק אומרת שיכול להיות שיש תכליות נוספות לבדיקה של עורך דין במובן של העמותות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. אולי נשמע רגע על העמותות? בבקשה, שם ותפקיד. << אורח >> יפית בבילה שמר: << אורח >> שמי יפית בבילה שמר, היועצת המשפטית של רשות התאגידים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << אורח >> יפית בבילה שמר: << אורח >> אני רק אגיד שדווקא בנוגע לעמותות ולחברות לתועלת הציבור, הוועדה כבר נתנה הסמכה בעבר לקביעת כללים לדיווח מקוון על ידי הרשם באמצעי ההזדהות באישור שרת המשפטים דאז. ולפי הכללים האלה שנקבעו, אז אפשר היום להגיש בקשה מקוונת לרישום חברה בידי עורך דין או רואה חשבון. ואפשר להגיש דיווחים גם בידי נושא משרה בעמותה או באופן מקוון מלא על ידי שני חברי ועד - - - << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> לא. אנחנו מדברים על הקמה, הקמה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> רישום העמותה ולחתום מקוון. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> רישום ראשוני - - - << אורח >> יפית בבילה שמר: << אורח >> אני מסבירה. רישום עמותה היום באופן מקוון מתאפשר לעורך דין או רואה חשבון לפי כללים לרישום מקוון. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> זה לא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> למה? << אורח >> יפית בבילה שמר: << אורח >> ובעתיד, בכוונתנו לאפשר את זה גם לחברי ועד הראשונים - - - בעלי המניות. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה בעתיד? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם למי? רק שנייה, חבר'ה, טיפה סבלנות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לשנות את חוק העמותות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל למה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה להגיד לכולם, כולם ידברו. נשמע את כולם. אבל אין משפט זה רצוף. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> - - - << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> כן. צריך לשנות את החוק של העמותות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> חוק העמותות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מה לשנות? לא הבנתי. חוק מה? << אורח >> יפית בבילה שמר: << אורח >> לגבי העמותות ולגבי חל"צ, אז שאלת הסמכה נפתרה, היא קיימת. וכרגע זה בעצם עניין של התפתחות טכנולוגית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שבכוונתכם התחלת להגיד שמה? << דובר_המשך >> יפית בבילה שמר: << דובר_המשך >> בכוונתנו לאפשר את זה בהמשך לא רק לבעלי מקצוע, לעורך דין ולרואה חשבון, אלא גם לחברי הוועד הראשונים בעצמם להקים עמותה או חל"צ באופן מקוון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה אותו כיוון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה דורש רק תקנות או גם תיקון חוק? << אורח >> יפית בבילה שמר: << אורח >> ולא נדרש להגיע שוב לוועדת החוקה, כי הסמכה כבר ניתנה במסגרת סעיף 38ב לחוק העמותות. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> רגע. לא הבנתי. צריך לעשות תיקון כאילו של התקנה? << אורח >> יפית בבילה שמר: << אורח >> לא נדרש תיקון. יש כבר הסמכה בסעיף 38ב לחוק העמותות לרשם לקבוע כללים לדיווח מקוון. ובמסגרת הזאת, ייקבע בעתיד, יהיה תיקון ברגע שתהיה אפשרות טכנולוגית לכך לעשות גם את זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> ומפלגות? << אורח >> יפית בבילה שמר: << אורח >> מפלגות כרגע זה לא על הפרק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> למה? << אורח >> יפית בבילה שמר: << אורח >> היקפים הם אחרים. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> היו מספיק מערכות. לא היה להם זמן להתארגן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא הבנתי. סליחה, לא שמעתי. << אורח >> יפית בבילה שמר: << אורח >> ההיקפים הם אחרים. דרך הרישום היא אחרת. אנחנו לא נמצאים באותו מצב. נדרשים 100 מייסדים לצורך ייסוד מפלגה. זה סיפור קצת יותר מורכב. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> אני רק אגיד לעניין הזה שהגשת בקשה לרישום מפלגה, והתנגדות לרישום למפלגה, כן ניכנס לתוספת של החוק שהעברנו אצלנו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כן. השאלה היא אם - - - << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> שמאפשר קבלת שירותים מרחוק בנושא הזה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ונעביר את זה לוועדת המדע, קאבלה? << דובר_המשך >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר_המשך >> זה קיים כבר. זה אושר בחוק. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> את החוק הזה גם. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> חלילה, אני לא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוסאמה. שמעתי כל מילה, אוסאמה. << דובר_המשך >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר_המשך >> זה הוא אמר. לא אני. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> רגע, ואת מה שאנחנו - - - << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> אגב, יש לנו ועדה משותפת. אז אנחנו לא, חלילה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. נכון. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> טוב. בסדר. הבנתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. אתה השלמת, גברתי, את הדברים? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני שאלתי את ממלאת מקום המנכ"לית – הייתה פרשה, בשבוע האחרון נחשפה על- - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אום אל-חיראן? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> - - גניבת חברות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, לא. חשבתי אום אל-חיראן. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אה, אום אל-חיראן, בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אה, נעים פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נו, אני מנסה קצת להעיר את הדיון. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו לא ביקשנו הצעות לסדר וזה, כי התחלנו באיחור והיום עד 11:00. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אחרת, היינו מדברים בהחלט על אום אל-חיראן, על הסגרים שהתחילו אתמול ויש לנו כבר תגובות מהשטח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוא נמשיך, כרגע. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מבחינתי, הכי חשוב זה באמת לוודא שלא יהיו זיופים ויהיה אימות באמת אמיתי. וזו הכוונה וזו המטרה של אימות אצל עורך דין, זה לאמת את הזהות ולאמת את החתימות. זו כל המטרה. אני שאלתי אותך, אם הפרשה האחרונה ומכירת חשבוניות במאות מיליוני שקלים וגניבת חברות – איך זה נעשה? האם באמת המקוון יכול להבטיח ודאות שהבן אדם יזהה את עצמנו ויאמת את החתימה שלו? << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> מי שרוצה לעשות חשבניות פיקטיביות לא יעזור עשר מקוונים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. מארק, גנבו חברות פעילות. אנחנו קראנו את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. השאלה ברורה. תשובה. << אורח >> יעקבי סיגל: << אורח >> מה שעניתי לחבר הכנסת סעדי הוא שהפרשה שהייתה השבוע שאמנם לא מתייחסת לשלב הקמת החברה ולאימות לחתימה - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון. נכון. << אורח >> יעקבי סיגל: << אורח >> - - אבל היא דווקא זו שמוכיחה לנו כנגד טענות שלא נשמעו כאן, אבל נשמעו במקומות אחרים על איכות האימות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תכף יישמעו. הם בזום. << אורח >> יעקבי סיגל: << אורח >> כן. הם יישמעו עוד. כן. זה דווקא מוכיח שאימות בידי עורך דין לא נותן את ההגנה ההרמטית. אותה פרשה שקרתה השבוע לא הייתה יכולה לקרות, אם היינו מדברים על אימות באמצעים הטכנולוגיים. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> נכון. בדיוק. << אורח >> יעקבי סיגל: << אורח >> כי מה שקרה פה, אגב, גם הייתה מעורבות של בעלי מקצוע בתחום הזה וגם היה זיוף של חותמות של עורכי דין. דווקא האימות הזה הוא דוגמה מובהקת לכך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה החיזוק לעניין הזה. << דובר_המשך >> יעקבי סיגל: << דובר_המשך >> זה החיזוק, בוודאי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אותי מטריד, מעבר לגישות, שתכף נשמע אותן – כמובן, אנחנו יכולים לנחש מי בעד ומי נגד וכו' – אבל מה שמטריד אותי קצת זה באמת הנקודה היחידה, אולי אפשר לפתור את זה כי ראיתי איזו מצגת ששלחתם, שאני לא הספקתי להסתכל על כולה, אבל מטריד אותי קצת דבר אחד. זאת אומרת, בקטע של האימות, ברור לי שאם אפשר לעשות את זה טכנולוגית וזה מאובטח לגמרי מבחינת מערכות מידע והכול, וזה בטוח וזה, אז אין שום בעיה. השאלה היא רק אחת, כי כשאנשים פותחים חברה הם באמת אנשים שלא מודעים לכל הזה. וכשאתה עושה את הרישום ואת התוספת של בעלי מניות או דברים האלה, יש דברים שצריך מישהו שייתן לך את הייעוץ ואת ההסתכלות. השאלה היא: האם לא עלול לקרות מצב שזה יהפוך להיות כל כך קל, שזו המטרה שלנו שזה יהיה קל מצד אחד – האם זה לא עלול להיות מסוכן שאנשים ירוצו על פלטפורמה מסוימת ובסוף, אתה יודע, כל דבר צריך גם להתאים אותו לעסק שהולך להיות ולפעילות שלו ולדברים האלה? << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> לא. אבל זה לא פותר את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, דקה. חשבתי שאולי לחשוב על, שאולי בתוך האתר הזה שתהיה איזושהי, לא אזהרה, אבל איזשהו זה שאם יש דברים – שהדבר הזה הוא לא במקום ייעוץ, אם אתה צריך ייעוץ כדי לדעת. זאת אומרת, תראי, אני יודע שאנחנו בזמנו קידמנו הרבה מאוד עסקים קטנים. גם בעירייה פתחתי מרכז לעניין הזה והכול. הדברים הכי חשובים שמתברר בזה שהרבה אנשים פותחים חברות בלי ידע בכלום, ואחר כך החברות האלה נופלות בגלל שהבסיס שלהן לא היה נכון. הם לא מבינים את המשמעות בעל מניה או בעל חברה או שותף או דברים מהסוג הזה. עכשיו, מצד אחד אני מאוד רוצה להקל, והרגולציה הזאת היא נכונה, ולדעתי היא תמשיך גם על נושאים נוספים שלא נמצאים על סדר-היום כרגע. אבל מצד שני, אני גם לא רוצה שאנשים יעשו טעות, כי זו טעות שכשהבסיס לא טוב המבנה יקרוס גם אם הוא מבנה קטן. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אבל אני חושבת, לטעמי, ככה אני מבינה ומניסיון האישי גם שלי במשרד, בדרך כלל, אנשים שבאים לפתוח – קודם כול, אתר עצמו מאוד ידידותי, הפתיחה עצמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. לכן שאלתי אולי אם אפשר - - - << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> וגם בסוף הרי לבנות תקנון וזה, אתה בכל מקרה צריך להתייעץ עם עורך דין, אם אתה לא הולך לתקנון המצוי שמכירים אותו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> - - - האימות של - - - << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> בסוף הם צריכים באמת, באמת כאילו איזשהו סוג של ייעוץ. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> רק אימות החותמים. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> עכשיו, גם תיקח בחשבון - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה בדיוק מה שאני אומר. יכול להיות שצריך. היא רצתה לענות לי. אני אמתין. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> תיקח בחשבון למי שמחזיק את הכרטיס החכם, אנשים מחזיקים את הכרטיס החכם ושיכולים לעשות אימות דרך המקוון, אלה, בדרך כלל, אנשים שמתעסקים בשגרה בעסקים, הם מדווחים מע"מ. ככה אני רואה את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, תשובתך. << אורח >> יעקבי סיגל: << אורח >> התשובה היא פשוטה. קודם כול, כשאנחנו מסתכלים על הסעיף מסתכלים על התכלית שלו. התכלית שלו היא לא דרך הסעיף שמתייחס לאימות לשאוב את הצורך בייעוץ. אבל אנחנו אומרים את זה בצורה ברורה וחד-משמעית: אין פה כוונה לייתר את הייעוץ המשפטי. אנחנו מסכימים בהחלט שבהרבה מאוד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. אם אפשר לייתר, אז אין לי בעיה שגם תהיה כוונה. אני שואל רק איך אנחנו אולי, כי אני מבין שזה יגיע בתוך אתר שלם, הוא לא רק אתר אימות. << דובר_המשך >> יעקבי סיגל: << דובר_המשך >> אם אין הסתייגות ליועץ המשפטי לממשלה, לי אין התנגדות שיופיע איזה סעיף שאומר: זה לא מחליף את - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שצריך להיות איזשהו - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל, אדוני היושב-ראש, סעיף שמבקשים שאנחנו נתקן עכשיו בחוק לא אומר, הוא אומר שעורך דין יאמת את זהות החותמים בתקנון או שתאומת בדרך מקוונת. זה לא אומר: או זה או זה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כפי שהיא תובא בתקנון? << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> בכל מקרה, זה לא נותן את הכלים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תנסו רגע - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל דווקא מה שאתה אמרת לגבי עירייה, שנתקלת בהרבה אנשים שלא יודעים להקים חברה, אתה רק מחדד בעצם את המהלך שהולך שם, כיוון - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> להקל את זה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא. אתה אומר דווקא כשהיה את החובה לאמת רק עם עורך דין את התקנון, אנשים לא ידעו להקים חברה. אז גם כשהיה עורך דין, עדיין הייתה את הבעיה הזאת. כלומר, זה שמוסיפים את האפשרות המקוונת, לא פותר את מה שאתה נתקלת בו במציאות הנוכחית שמחייבת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פותרת בוודאי שלא. הפוך. אני אומר עוד פעם, אתם יודעים, אחת החולשות שלי בנושא חקיקה, זה בגלל שאני, כמוך, מגיע מעולם המעשה בשטח כראש עיר או כאנשים מוניציפליים. ולכן אני אוהב תמיד לראות את החיבור של זה. עכשיו, אני יודע שכשאדם הולך להקים משהו, לא משנה כרגע מה, והוא יכול לעשות את זה לבד, אז הוא אומר: ואללה, מצוין. אבל לפעמים אתה צריך כן לדעת. עכשיו, זה לא תמיד עורך דין; זה יכול להיות גם רואה חשבון שיגיד לו: תשמע, לא כדאי לך ככה, כדאי לך אחרת. אני לא מתכוון כרגע למשהו ספציפי. אני רק אומר דבר אחד: בבואנו להקל על הרגולציה ולעשות את הדברים האלה, תמיד צריכים באיזושהי צורה ויזואלית, אולי אפילו לבוא ולהגיד לאנשים: תקשיב, אבל אתה צריך לשקול שיקולים והכול; תעשה את החשבון שלך, כי אם בנית את החברה לא נכון, אחר כך זה בכייה לדורות. << אורח >> יעקבי סיגל: << אורח >> הצעתו של אדוני מקובלת עלינו. אנחנו נוסיף באתר, בדף הפותח של ההפנייה לטופס המקוון, התייחסות לזה שאפילו מומלץ להתייעץ לפני הקמת החברה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התייעצות כוללת, בלי להגיד עם מי או עם מה או איזה סוג של - - - << דובר_המשך >> יעקבי סיגל: << דובר_המשך >> התייעצות מקצועית, כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, מקצועית. בלי להיכנס לזה. אוקיי. מישהו מחברי הכנסת רוצה לומר משהו? כי אני רוצה לשמוע דעות נוספות. מני גורמן, לשכת עורכי הדין, בבקשה. לא שומעים אותך, רק רגע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שיפתח את המיקרופון. << אורח >> מנחם גורמן: << אורח >> בוקר טוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר אור. << אורח >> מנחם גורמן: << אורח >> שומעים אותי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו, כן. << דובר_המשך >> מנחם גורמן: << דובר_המשך >> אוקיי. אז בוקר טוב לכם. תודה רבה על רשות הדיבור שניתנת לנו או לי בשם לשכת עורכי הדין. קצת קשה להיות זה שפתאום עומד עם איזו אצבע בתוך הסכר ומדבר כנגד תהליך שכל כולו מדבר על חדשנות - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה היה צפוי. אל תדאג, זה היה צפוי. << דובר_המשך >> מנחם גורמן: << דובר_המשך >> - - ועל הקלת רגולציה. אז נשמע כאילו שלשכת עורכי הדין בעניין הזה באה לקלקל את המסיבה, ולא כך. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> כמו בעניינים נוספים. << אורח >> מנחם גורמן: << אורח >> לשכת עורכי הדין פעלה ופועלת ביחד עם רשות התאגידים, ביחד עם רשם התאגידים, אנשי הצוות שלו, שעושים עבודה נפלאה, וביחד עם אנשי משרד המשפטים, על מנת ליטול חלק בכל התהליך שבו הקשר עם הציבור והקמת חברה ייעשו בקליק אחד וייעשו בצורה שתהיה הרבה יותר קלה וידידותית. ואנחנו נשמח לתרום לכל התהליך של הקמת חברה ופישוט התהליך, שהדברים ייעשו בצורה הרבה יותר קלה ובטח מקוונת מכפי שישנם. אנחנו חושבים, עם זאת, שהעניין הזה של פישוט התהליך של הקמת חברה, לבוא ולשים את כל הדגש שלו, את כל המשא שלו, על גבם של ציבור עורכי הדין, זו אמירה שהיא אמירה לא נכונה. אנחנו חושבים שבתהליך כולו, כאשר בתהליך ישנו רישום מע"מ, רישום ברשויות המס, בביטוח לאומי, בפתיחת חשבון, בכל התהליך הזה של הקמת חברה הוא, כאשר אנחנו מדברים עליו ומדברים על עיכובים שישנם פה, על העלויות שישנם פה, לא עורך הדין הוא זה שגורם לעיכוב, ולא עורך הדין הוא זה שגורם לעיכוב התהליך, אלא הביורוקרטיה שישנה מסביבו. וכאשר הביורוקרטיה הזאת תיפתר, לדעתנו, אנחנו כעורכי דין - - << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> הינה, אנחנו פותרים. << אורח >> מנחם גורמן: << אורח >> - - נשמח להיות חלק מהתהליך הזה על מנת לנסות ולסייע. כפי שנאמר באמירות שהתחילו את הדיון, נושא של הקמת חברה או הקמה של ישות משפטית חדשה, מדובר בעריכת חוזה בין המשתתפים, מדובר ביצירה גוף משפטי שאנשים להסתתר מאחוריו. אנחנו לא בעד. אנחנו לא מתנגדים לסיטואציה שבה חברה תוקם באמצעים שניתן יהיה לעשות זיהוי מקוון. צריך לזכור שגם בנושא של הקמת חברה בצורה מקוונת יכולים להיות האקרים, ויכולות להיות רמאויות. אנחנו חושבים שהשילוב שבו עורך דין הוא חלק מהתהליך, ויש פה סיטואציה שבה במובן הטכני הוא מסייע לסיטואציה לצד ההתקדמות המקוונת שבה הוא יוכל לסייע בתהליך שבו מוקמת החברה לצד התהליך המקוון. אני חושב שעשינו את זה בצורה מאוד מאוד יפה בתהליך הקורונה. לשכת עורכי הדין, ועדת האתיקה, סייעה ואפשרה להקים חברות בצורה מקוונת בלי שאנשים יצטרכו להטריח את עצמם. אבל באמצעות עורך דין שדואג גם לאמת את הזהות של אנשים וגם, ואני חושב שזה פחות חשוב, להסביר את מהות העניין ולוודא שלא נעשית פה טעות, שהדברים בסופו של דבר – אנחנו מנסים באותו שלב להוות מעין, תקראו לזה, שומר, נאמן, שדואג שהדברים לא יסתבכו, ובסופו של דבר, ייגרמו עומס ואי הבנות ורמאויות, שיתגלגלו בסופו של דבר לפתחה של מערכת בתי המשפט. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> גם היום, כשעורכי דין פותחים חברות, יש רמאויות, ואולי רמאויות הרבה יותר. אז אתה לא הופך להיות שומר הסף של רשם החברות בזה שאתה חותם על הטפסים. << אורח >> מנחם גורמן: << אורח >> אני חושב שחוק החברות כרגע קבע שמעורבותו של עורך דין היא חיונית על מנת לנסות ולאמת את הדברים האלה גם במישור הטכני וגם במישור המהותי שעליו אנחנו מדברים. אני, ברשותכם, מבקש לציין עוד שני דברים. בעניין הזה כאשר אנחנו מסתכלים על הדברים, אנחנו מסתכלים על זה ש-67% מהחברות הן חברות יחיד, נתונים שמשרד המשפטים, רשם התאגידים מפרסם. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> נו? << אורח >> מנחם גורמן: << אורח >> אנחנו ניסינו לנסות ולמצוא כל מיני פשרות על מנת לוודא שבאותם מקומות שבהם מדובר על חברת יחיד תהיה התייחסות שונה מאשר לחברות שבהן ישנם יותר מבעל מניות אחד או דירקטור. זו נקודה אחת. הנקודה השנייה, שהיא נקודה מאוד חשובה, צריך לזכור שאותו משפט משווה שמביאים היום בפניכם גם הוא, כאשר מדברים על המודל הניו זילנדי, אז ממשלת ניו זילנד וגם ממשלת אוסטרליה מודאגות מאוד מגל של רמאויות ומבקשות לחזק מאוד את הנושא של אימות החותמים ואימות המזדהים, אנשים שנמצאים מאחורי החברה. זאת אומרת, העניין הזה שלהציג בפניכם את הדברים כאילו שאנחנו מנסים להיות בשורה אחת עם העולם בעניין הזה, אז צריך לזכור שגם בעולם מסתכלים על הדברים, בוחנים אותם ולא בטוח שההשוואה למודל ניו זילנדי או למודל אוסטרלי, שבהם בכלל אין צורך בהגשה של תקנון על מנת להקים חברה, או המודל הסינגפורי שבו כל הדברים כבר נעשים בקליק אחד - - << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> בסדר. לא לקחנו לכם את הכול, רק את החתימה. נתנו עוד אופציה לעוד אנשים. לא לקחנו את הכול. עדיין יגיעו לעורכי הדין. << דובר_המשך >> מנחם גורמן: << דובר_המשך >> - - או המודל האנגלי שבו לפי החוק הם אינם צריכים להגיש תזכיר של - - - השוואה בהן היא השוואה לא נכונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוסנת, עוד לא לקחנו כלום. וזה דיון. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. בסדר. לא לוקחים לכם. אפילו אין פה הצעה לקחת את הכול. עכשיו הם רוצים, לשכת עורכי הדין חייבת להשאיר את הכול אצלה. << אורח >> מנחם גורמן: << אורח >> הניסיון שלנו הוא לדבר על איזונים נכונים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוסנת, רגע, חבר'ה. << אורח >> מנחם גורמן: << אורח >> אנחנו לא מנסים להקשות על התהליך או להפוך אותו לתהליך - - - << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> איך שאתה מדבר זה רק מקשה על התהליך. אתה לא רוצה שאף אחד יפתח פה חברה. רק דרכך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> בכל הכבוד, אדוני, כל השינוי הוא הצורך באימות זהות החותמים על התקנון. זה השינוי. עכשיו, ברור כמעט תמיד שאת התקנון יכתוב עורך דין, אם לא לוקחים איזה תקנון - - - חברה. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> ברור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל אני לא חושב שבכך שמאפשרים דרך נוספת לאימות זהות החותמים פוגעת בצורה כלשהי או בצורה דרמטית, מכיוון שלא מבטלים אותך, את היכולת שלך לאמת. רק מוסיפים עוד אפשרות. זה לא פוגע באופן דרמטי בתפקידו החשוב של עורך הדין בהליך הקמת חברה. אני חושב שלא צריך לראות צל הרים כהרים. ולא צריך להטיל שום חשש בהקשר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר'ה, זו לא ועדת הכספים פה. << אורח >> מנחם גורמן: << אורח >> אני רוצה, ברשותכם, להתייחס רק בעוד שתי נקודות לאמירות שנאמרו. ראשית, חוק החברות, שהוא חוק חברות חדש יחסית, הוא תוקן לפני 20 שנה כאשר החוק הקודם היה באמת ארכאי והתבסס על פקודה מנדטורית, ראה לנגד עיניו את המודל הדלאוורי ועדיין ראה בהצטרפותו של עורך דין בעובדה שהוא יאמת את זהות החותמים, שזה נושא חשוב - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> די. זהו. נו. הבנו. << אורח >> מנחם גורמן: << אורח >> - - בטח כאשר התקנון קיבל לראשונה בחוק החברות את מעמדו כחוזה וכאשר תקנון חובה על פי הדין בישראל להגיש אותו על מנת להקים חברה. זאת אומרת, צריך להסתכל על הדברים בראייה כוללת. אנחנו בעד שתוקם חברה בצורה מקוונת על מנת שהאדם לא יצטרך לכתת את רגליו. אבל הוא יצטרך לעשות את זה כאשר עורך דין - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מנחם גורמן: << דובר_המשך >> - - נמצא חלק מהתהליך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מנחם גורמן: << דובר_המשך >> העובדה שאנחנו נייתר - - - << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> תודה. יאללה, נו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן תשלים את המשפט, ואז אגיד לך: תודה רבה. עכשיו לא שומעים אותך. רגע, אולי לחצת על Mute? כן. << דובר_המשך >> מנחם גורמן: << דובר_המשך >> אני לא לחצתי על Mute. אסף עשה לי Mute. אבל אני רק רוצה להגיד עוד משפט אחד. חברים, ישנם מספר אספקטים שבהם בהתנהלות שבין רשויות המדינה לבין השוק הציבורי, המחוקק בסופו של דבר ניסה לפשט ומצא את עצמו מול גדוד וחבורה של נותני שירותים, הייתי אומר בסוגריים - - - << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> בסדר, אתה רוצה שנשאיר את המדינה לפני 60 שנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוסנת, תעשי לי טובה. << אורח >> מנחם גורמן: << אורח >> אני רק מאוד מבקש שאתם שתוודאו שבנושא הזה של הקמת חברות וישות משפטית - - << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> נו, אז יאללה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז מה "יאללה"? את ממשיכה לדבר, כי יאללה? - - - להסביר, לתת לך תשובה. << אורח >> מנחם גורמן: << אורח >> - - הגוף שמתווך בין הציבור - - << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> יאללה, נו. הוא חוזר על עצמו, נו. << אורח >> מנחם גורמן: << אורח >> - - לבין הקמת ישות משפטית חדשה לא יהיו נותני שירותים ומאכערים. אנחנו חושבים שעורכי הדין - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תני לי לנהל בדרך שלי. מה זה? תאמיני שזה יהיה יותר קצר. << דובר_המשך >> מנחם גורמן: << דובר_המשך >> - - הם האנשים הנכונים שפעלו ופועלים בנאמנות על מנת לעשות את תפקידם בעניין הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. אביטל קרוקניק, פורום קהלת, בבקשה, בקצרה. ואני מבקש מהחברים, אם אין שאלות מיוחדות, לתת לאנשים לומר את דברם ונקבל החלטה, בבקשה. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> בבקשה. << אורח >> אביטל קרופניק: << אורח >> תודה רבה לכולם. אז אני אתייחס ככה בקצרה, כמו שהתבקש. כולם דיברו פה על חסכון. אני רוצה קצת לצקת תוכן. המושג חסכון במה? אז קודם כול, צריך להבין שההצעה באמת תקצר גם בהיבט הפרוצדורלי וגם בהיבט הכספי. בהיבט הפרוצדורלי זה קיצור של כשניים עד שלושה ימים מתוך תהליך שאורך כולו 11 יום, כפי שעולה בדוח הבנק העולמי. זאת אומרת, זה קיצור של לפחות 20% מאורך ההליך כולו. ובהיבט הכספי מדובר בחסכון של כ-2,000 שקלים על יזמים בתחילת דרכם שרוצים לפתוח עסקים וחברות בארץ. ואין ספק שכולנו, גם בתקופת הקורונה וגם בלי קשר לזה, מחכים להקל עליהם - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במילים אחרות, אתם בעד. << דובר_המשך >> אביטל קרופניק: << דובר_המשך >> - - וכמה שיותר לעזור להם לפעול בארץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במילים אחרות, אתם תומכים בעניין. << אורח >> אביטל קרופניק: << אורח >> חוץ מזה, כמו אמרה ממלאת מנכ"לית משרד המשפטים, הדבר הזה באמת אמור לקדם את מעמדה של ישראל בדרוג קלות עשיית עסקים ממקום 28 בעניין של פתיחת חברה, אבל 35 בכולל, למקום הרבה יותר גבוה. זה דבר שיכול למשוך השקעות זרות ולשפר את התדמית העסקית בעולם. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> מעולה. << אורח >> אביטל קרופניק: << אורח >> אין ספק שזה דבר חשוב. לגבי האמינות, כמו שדיברתם, אני הרגשתי שבאמת רוח חברי הוועדה וכולם היו באותה רוח. כולם חולקים את אותה אווירה שבאמת אין סיבה לשמור את האמינות בידיהם של עורכי הדין כשמורי הסף הבלעדיים. אין לזה סיבה. אין לזה גם תקדים בעולם, אפילו למטרות של איסור הבנת הון ומניעת טרור - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. אביטל, אביטל - - - << דובר_המשך >> אביטל קרופניק: << דובר_המשך >> - - כפי שהמלצות של ארגון הגג הבין-לאומי, ה-FATF, מבקשות. אין דרישה כזאת. אין דרישה שעורך דין יהיה היחיד שיאמת חתימה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש בעיה בזום. << דובר_המשך >> אביטל קרופניק: << דובר_המשך >> ישראל היא בין המדינות היחידות, אם לא היחידה בעולם, שקובעת את זה, ובטח שלא בחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. אביטל, תודה. << דובר_המשך >> אביטל קרופניק: << דובר_המשך >> ויש אמצעים נוספים. זו בדיוק המטרה של החוק: להסמיך את משרד המשפטים לקבוע דרכים נוספות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אביטל? << דובר_המשך >> אביטל קרופניק: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. אנחנו גם קראנו את המסמך שלכם, ואנחנו מבינים שאתם תומכים במהלך. << דובר_המשך >> אביטל קרופניק: << דובר_המשך >> בהחלט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ובדקתם אותו מכמה היבטים. וראיתי את זה. תודה רבה לך. זאב שטח, מנכ"ל Comsign, בקצרה, אם אפשר. בבקשה, אדוני. << אורח >> זאב שטח: << אורח >> לא פתחו. פתחו? שומעים אותי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פתחו. שומעים אותך נהדר. << אורח >> זאב שטח: << אורח >> אז שלום לכולם. אני מנכ"ל חברת Comsign. לצערי, אני לא אוכל לדבר בקצרה כי הנושא מורכב. אני אתחיל ואני אמהר בדיבור. אני מקווה שיבינו אותי. אנחנו חברה שכבר 20 שנה מספקת מגוון שירותים בתחום הבריאות ובתחומים אחרים, תחום המיסים, את אימות החתימה החזק ביותר. למעשה, אנחנו מאמתי החתימה, ועוד חברה, היחידים כיום בישראל. אין אימות חתימה אחר. לאימות הזה יש מעמד ראייתי הכי גבוה בחוק, לפי חוק חתימה האלקטרונית - - - חתימה מאושרת. הפתרון המוצע על ידכם איננו ישים ביחס לתושבי חוץ, תאגיד או אדם פרטי שאינו נושא תעודה זהות ישראלית ואינו רשום במרשם האוכלוסין. הוא גם לא ישים לעורכי דין ממדינות האיחוד האירופאי ומשאר העולם. כעובדה, השירות שממשל זמין כרגע מציע הוא פריץ. אני מצטער, אני מאוד מכבד את יוגב שמני שיושב ושומע אותי כרגע. אבל, אם עושים שיטת man in the middle, אני מתחבר לנציג לשכת עורכי הדין. אז אני מצטער שחברי הכנסת הולכים כיום אחר ממשל זמין. בזמנו חברי הכנסת היו מגיעים ושומעים גם אותי ועשרים שנה. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> הוא מספק את הכרטיסים החכמים ללשכה, אתה מבין? << אורח >> זאב שטח: << אורח >> וחוקקנו חוק חתימה אלקטרונית לתפארת. והיום, בסיוע היועץ המשפטי לממשלה, מכשירים כל מיני דברים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> הוא מספק כרטיסים חכמים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא רק ללשכה – לכל המדינה. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> לא רק ללשכה – גם לרשות המיסים ולכולם. << אורח >> זאב שטח: << אורח >> אני מבקש לסיים, כי גם אחר כך אני לא אוכל לדבר. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> לא משנה. אז מה? הוא ילך נגד הלשכה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> המקום - - - << אורח >> זאב שטח: << אורח >> רגע, אני מבקש לתת לי לסיים. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> תדבר. אתה יכול לדבר. << אורח >> זאב שטח: << אורח >> אני בסך הכול אזרח שכבר מצוי בנושא הזה. ואם לא תתנו לי לדבר ותסתמו לי את הפה, אז זה לא יהיה מיטבי, אוקיי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. אף אחד לא יסתום לך את הפה. אבל דקה אחת. אני רק רוצה לכוון אותך שנייה, דקה, ברשותך, אדוני. אני אתן לך להשלים בשמחה. אני רק אומר דבר אחד. הדברים שאתה מדבר עליהם הם השלב הבא שיגיעו עם התקנות כשיתקינו אותן. ואז ייכנסו גם לעניינים – דקה. << דובר_המשך >> זאב שטח: << דובר_המשך >> לא בתקנות. בתקנה 16(א), שאתה היום הולך אולי לאשר - - - לא כתוב: חתימה מאושרת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> היום לא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא. אדוני, היום לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני לא מאשר את זה. אבל אתה לא מקשיב. << אורח >> זאב שטח: << אורח >> זאת אומרת, עסקים שמחזיקים ואנשים שמחזיקים חתימה מאושרת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מכובדי היקר, האזרח - - - << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אבל אתה בורח בכלל מהנושא. << אורח >> זאב שטח: << אורח >> רגע, תנו לי להסביר. אני מבקש מכם. אני בעל מקצוע שמכיר את הנושא אולי - - - << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אבל את בורח מהנושא. אתה לא שם. אנחנו לא ב-16(א). << אורח >> זאב שטח: << אורח >> אני לא בורח מהנושא, בבקשה. אני מכיר את הנושא – טוב, אני לא רוצה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. אבל אין בעיה. תקשיב, אנחנו נשמע - - - << דובר_המשך >> זאב שטח: << דובר_המשך >> תנו לי, בבקשה, לסיים. מה שתרצו, תיקחו. מה שלא תרצו, אל תיקחו. בסדר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> זאב שטח: << דובר_המשך >> כבר 20 שנה שממשל זמין והממשלה רודפים אותי, ובינתיים אני היחיד שנושא על גבי את אימותי החתימה במדינת ישראל. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> רודפים? << אורח >> זאב שטח: << אורח >> בלעדי Comsign, לא היה בכלל אימות חתימה, ואתם יודעים את זה טוב מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו יודעים, מעריכים ומוקירים. תקשיב רגע, מכובדי. תקשיב שנייה, שוב, למה שאני אומר, ואני מבקש מחברי הכנסת לא להפריע לי באמצע. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> בעיקר, לא אוסנת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אותה תקנה שאתה מדבר עליה, 16? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 16(א). בתקנות החברות שיגיעו לוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שיגיעו לוועדה. הן כרגע לא מונחות על שולחן הוועדה. לא זה כרגע הדיון. מה שאתה אומר הם דברים חשובים שאנחנו, כמובן, נדבר עליהם, נפקח עליהם, נדון בהם כשהם יגיעו. כרגע מדברים בהצעת החוק הזאת על הסמכה להתקנת תקנות. כמובן שבתקנות עצמן לאחר מכן יצטרכו לבוא כל הדברים שקשורים לאיך עושים את זה. << אורח >> זאב שטח: << אורח >> בסדר. אז תנו לי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. אז בסדר. תסיים. << אורח >> זאב שטח: << אורח >> אני אדבר כמה דקות, ומה שיקרה כאן – אני לא מתמצה בהליכים בכנסת - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. כמה דקות זה הרבה. לא, לא. תקשיב. תקשיב, מכובדי. << דובר_המשך >> זאב שטח: << דובר_המשך >> - - כנראה, בחוק - - - שמכובדי, חבר הכנסת יושב-ראש הוועדה אשר, אתה בוודאי צודק כי בזה אתה מבין הרבה יותר טוב ממני. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> - - - צ'יפים. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> ברור, מה? << אורח >> זאב שטח: << אורח >> אני לא מבין בדברים האלה. אני רוצה להגיד כמה דברים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה לא. אדוני, תקשיב לי עוד פעם. זה לא הדיון עכשיו. אם זה היה הדיון עכשיו, היינו קובעים ישיבה של שלוש או של ארבע שעות, שיציגו לנו את הכול, איך זה הולך לעבוד, מה האמינות של זה, מה האבטחה של זה וכו'. אנחנו לא שם כרגע. אנחנו כרגע מעניקים אפשרות לבוא ולהתקין את זה. להתקין את התקנות. כשהם יגיעו, אדוני יעלה ויאמר את שלו ואנחנו נשמע את זה בקשב רב. << דובר_המשך >> זאב שטח: << דובר_המשך >> בסדר. בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. דקה. אם יש התייחסות לגבי מה שנמצא על סדר-יומנו, על זה נשמח לשמוע אותך. הדברים ברזולוציה שאתה מדבר עליהם היא רזולוציה שלא קשורה לדיון עכשיו. ולכן אתן לך לסיים את דבריך, ולהתמקד רק במה שכרגע בדיון מטעמי זמן. בבקשה. << דובר_המשך >> זאב שטח: << דובר_המשך >> טוב. בסדר. תראו, נאמר פה שאנחנו רוצים, שהדוח של הבנק הבין-לאומי ישפר לנו את הציון. אז הציון כרגע הוא 94. והשיפור הזה שהוא שיפור שאני חושב שהוא לא שיפור, כן? לעומת זה שאם תכניסו בחקיקה אפשרות להשתמש בחתימה אלקטרונית מאושרת, אז יש ציון - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תני דקה ונדבר על זה. את פה בכל מקרה. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אני לא. לא - - - << אורח >> זאב שטח: << אורח >> רגע, אני מבקש לא להפריע לי. אי-אפשר ככה. יש בנושאים אחרים, ברישום נכסים – ציון 67. בכיבוד הסכמים – 59. שם אפשר לשפר. אם תכניסו חברה שהיא International Trusted Certificate Authority, שהיא מוכרת בעולם, אפשרות של חתימה, שאני מתפלא שאתם לא ממדרים אותה ושמים אותה בצד, שהיא מוכרת בכל העולם, וכותבים שם חתימה אלקטרונית סתם, לא חתימה מאושרת - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן? << דובר_המשך >> זאב שטח: << דובר_המשך >> - - אז יש סיכוי שאנחנו נשפר את מעמדנו בעולם. עכשיו, שעלולה להיטען טענה, כן, ואני כבר שמעתי אותה, שלא לכל הראשים יש חתימה אלקטרונית. אבל לכלל עורכי הדין או לציבור רחב מעורכי הדין יש חתימה אלקטרונית מוצהרת, לכל העסוקים, למרבית העוסקים יש. ובמקום לשבת בוועדות ולתקנן איך מגבירים את השימוש בחתימה אלקטרונית, הולכים וממצאים עכשיו תהליכים באמצעות - - - שאינם חתימה ואינם מאמתים חתימה. אני מקבל מבן אדם תעודה זהות, נכנס למסוף משרד הפנים, מאמת את הזהות, אני מפוקח על ידי משרד המשפטים ומאמת זהות. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אבל גם - - - << דובר_המשך >> זאב שטח: << דובר_המשך >> למה לא להחיל את זה? אני מדבר עכשיו מגובה 30,000 רגל. אני לא יורד לרזולוציות הקטנות, כן? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר'ה - - - << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> - - -אתה נכנס, אתה צריך לכתוב את התאריך - - - תעודה זהות - - - באמת, מה הוא מקשקש? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. << אורח >> זאב שטח: << אורח >> אני שואל שאלה פשוטה: למה לא לכתוב: בן אדם יכול להקים חברה עם חתימה אלקטרונית מאושרת? << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> מדבר עם אנשים שעשו את זה כל יום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. << אורח >> זאב שטח: << אורח >> פשוט, הכי פשוט שאפשר. ועורך דין יכול גם לאשר - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> נו, ברור. << אורח >> זאב שטח: << אורח >> - - אותו עם חתימה אלקטרונית מאושרת, גם הכי פשוט. למה נלחמים בנו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> כן. מקשקש. << אורח >> זאב שטח: << אורח >> בכל דבר, בכל דבר הפקידים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. תודה רבה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הדבר היחידי - - - זה הכול. << אורח >> זאב שטח: << אורח >> בגלל - - - ממשל זמין, עוצרים משהו מיוחד, שלא יצטרכו את Comsign. זה כבר 20 שנה ככה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מר שטח - - - << אורח >> זאב שטח: << אורח >> וכבר לא חברי הכנסת שאמרו: לא ניתן לכם לפגוע במגזר הפרטי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. מר שטח, תודה רבה. תודה רבה. אנחנו מודים לך על הדברים. פרופ' אסף חמדני מאוניברסיטת תל אביב, ממוחה לדיני חברות, אני מבקש בקצרה ועל הנושא שנמצא על סדר-היום בלבד. כן, בבקשה. << אורח >> אסף חמדני: << אורח >> תודה רבה על רשות הדיבור. אני פרופ' לדיני חברות מאוניברסיטת תל אביב. אני נמצא פה גם כמי שבשנים האחרונות מלווה בהתנדבות את פורום חברות הצמיחה שמנסה להתמודד עם הקלות ברגולציה לעידוד המגזר העסקי והטכנולוגי בישראל. אני מברך את משרד המשפטים על היוזמה הזו - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אסף חמדני: << דובר_המשך >> - - שלא רק תקדם אותנו במדד עשיית עסקים, אלא גם תקל באמת על הביורוקרטיה של פתיחת חברות. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> יופי. << אורח >> אסף חמדני: << אורח >> אני רוצה להתייחס בקצרה לשתי נקודות. אחת, אני כמעט ב-20 השנים האחרונות מלמד סטודנטים למשפטים. אני חייב להגיד שאפילו הייתי מאוד גאה בהתחלה כי עורכת הדין יראת דומנוביץ הייתה גם תלמידה שלי. ואני מודה שאני לא מבין לתלמידים שאני מלמד איזה יתרון יחסי יש בלאמת חתימות. אני חושב שהדרישה לאימות חתימה על ידי עורכי דין, כולנו נסכים, היא לדרישה שפעם הייתה לה הצדקה, היום אני לא בטוח שיש לה הצדקה. ונקודה השנייה, אני רוצה להצטרף לנקודה שעלתה פה בפעם הראשונה על ידי חברת הכנסת מארק. יש מצבים שבהם אנחנו חושבים שאולי המחוקק צריך להתערב ולהכריח מישהו לקבל ייעוץ משפטי. אני לא חושב שיזמים שמקימים חברה והולכים לרשום אותה ברשם החברות, זהו סוג האוכלוסייה המוחלשת שצריך לחייב אותה לקבל ייעוץ משפטי. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> את זה לא אני אמרתי. אני לא אמרתי את הערה הזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לך מעריץ אחד בארץ, את לא מוותרת לי אותו. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. קודם כול, יש לי מלא מעריצים. אתמול ראית ב"ארץ נהדרת". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - - << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> זהו. אז מה אתה עכשיו מקפיץ לי את קהל המעריצים? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה זה ראינו? ראינו את מירי רגב, מעריצה שלך. את מירי רגב ראינו. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> מה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> את מירי רגב ראינו, מעריצה שלך. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אתה רואה? יש ממי ללמוד. << אורח >> אסף חמדני: << אורח >> אם זו לא הייתה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, חברים. << אורח >> אסף חמדני: << אורח >> אני לא חושב למי שמקים חברה, צריך המחוקק להתערב כדי לחייב אותם לקבל ייעוץ משטי. יש עוד הרבה דברים בדרך. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אני לגמרי איתו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אסף, תודה רבה. << אורח >> אסף חמדני: << אורח >> הקמת חברה זה רק אקט טכני. אחרי זה יש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. הדברים האלה מוסכמים על כולם. תודה, אסף. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אני לגמרי מסכימה. << דובר_המשך >> אסף חמדני: << דובר_המשך >> ואני חושב שדרך דרישת החתימה - - << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> נו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא עוצר אותו. << אורח >> אסף חמדני: << אורח >> - - עם כל הכבוד לחברי מני גורמן, אנחנו לא צריכים להמליץ חובה לקבל ייעוץ משפטי. תודה רבה. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> - - - בלי להגיד כלום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לי תחושה - - - << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> לא. אבל יש לנו שורה אחת לאשר. קדימה, נו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל יש לי עוד שורה של אנשים. מה לעשות? << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> די, נו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פה מתנהלים דיונים מעמיקים. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> לשורה אחת כולם עולים לזום? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת וועדת החוקה. מה קרה לך? פרופ' אסף חמדני, תודה רבה לך. יוגב שמני ממשל זמין, בעקבות הדברים של מר שטח, בקצרה. << אורח >> יוגב שמני: << אורח >> שלום לכולם. אני אגיד רק משפט אחד. אני כמובן מסתייג מכל מה שאמר מר זאב שטח. אני מבין שזה לא הדיון כרגע. אבל ככל תרצו להרחיב על זה בהמשך, אני אשמח מאוד להרחיב - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא, לא. << דובר_המשך >> יוגב שמני: << דובר_המשך >> - - על כל היכולות והמשעות של אימות זהות במערכת ההזדהות האלקטרונית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשנגיע לדיון הזה, נרחיב גם נרחיב. תודה רבה לך. << דובר_המשך >> יוגב שמני: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יובל טל, מנכ"ל טים, בקצרה. יש לכם את יובל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש. שיפתח את הווידאו והמיקרופון. << אורח >> יובל טל: << אורח >> כן, כן. אהלן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> יובל טל: << אורח >> כן, אדוני, ממש בקצרה, כי אני רוצה לתת זווית נוספת למה הדבר הזה הוא כל כך משמעותי מבחינה הלאומית. ופה אני אומר כי אני הרבה מאוד חברות הקמתי. הקלות של להקים חברה מאוד משנה את הנכס לאורך זמן. זאת אומרת, אם מקים חברה ואני עכשיו במרתף, כמה חבר'ה, ואני יכול להקים את זה בדלאוור בשנייה וחצי - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה נוהג, תעשה את זה בזהירות. << דובר_המשך >> יובל טל: << דובר_המשך >> - - או להתחיל לנוע בוויה דולורוזה, אז אני אקים את זה בדלאוור. ואז הנכס שייך לעולמים לארצות הברית. זאת אומרת, לקלות הקמת חברה יש משמעות לאומית לאורך זמן, בכמה נכסים מחברות שקמו יהיו רשומות בישראל ואז עורכי הדין ורואי החשבון וכל האבולוציה שלאורך זמן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה יכול לעצור את הרכב, בבקשה? אנחנו חוששים שאתה עושה את זה תוך כדי נהיגה. << דובר_המשך >> יובל טל: << דובר_המשך >> חס ושלום, חס ושלום. זה רק Screen מאחורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, אוקיי. << דובר_המשך >> יובל טל: << דובר_המשך >> לא. בסדר. אני צוחק. בקיצור, יש לזה ערך לאומי מאוד מאוד משמעותי, הקלות של הקמת חברה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יובל טל: << דובר_המשך >> חוץ מזה, האפשרות לישראלים שגרים במדינות שונות ורוצים להקים חברה להתחיל לחפש עורך דין שיעשה את זה, זה סיפור. ולכן הקלות הזו - - - הלאה קדמה, בסדר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. דבריך הובנו. סע בזהירות, תעשה לי טובה. אני הלחץ שלי תמיד שיודעים משהו בשידור חי. תודה רבה. << דובר_המשך >> יובל טל: << דובר_המשך >> אדוני, אני שמעתי על הדיון הזה אתמול וכבר הייתי צריך לנסוע לצבא. אז המסר שלי הוא שזה סופר חשוב. היוזמה הזאת היא מקסימה. העבודה שעשה משרד המשפטים היא מדהימה. יש לזה משמעות באמת לאורך זמן. אני אומר את זה, אני זה שפותח את החברות. אני עושה את זה כל הזמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. תודה רבה. << דובר_המשך >> יובל טל: << דובר_המשך >> זה סופר קריטי. המון הצלחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. אחרון חביב בזום, דרור שטרום, מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, בבקשה. שלום, אדוני. תפתח את המיקרופון. << אורח >> דרור שטרום: << אורח >> אני חושב ששומעים עכשיו, נכון? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. מה שלומך? << דובר_המשך >> דרור שטרום: << דובר_המשך >> אז בוקר טוב לכולם. שלום רב. אני אהיה מאוד מאוד קצר. אנחנו במכון שאני עומד בראשו חוקרים כבר 16 שנה את התחרותיות של המשק הישראלי. המכלול שאנחנו מדברים עליו שייך ללב ליבו של מוקד שבו המשק הישראלי נמצא בפיגור. ולכן הצעד הזה, שבסך הכול מגדיר חופש של יזמים לבחור בין עורכי דין ללא עורכי דין, הוא צעד עקרוני סופר חשוב. אי-אפשר לטעות בו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, ראינו את המסמך שלך. << דובר_המשך >> דרור שטרום: << דובר_המשך >> אני חבר לשכת עורכי הדין כבר 30 שנה. גאה להיות חבר בה, ואני בטוח שגם חברי מני גורמן יודע שמי שצריך ייעוץ משפטי להקמת חברה, הסכם מייסדים, תקנון, ילך ויפנה ויקבל אותו. מדובר בסך הכול ביכולת לנהל סיכונים על ידי יזמים. דבר מבורך, חשוב ביותר. חובה לאשר כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. אם כך, נלך להקראה. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אני יכולה רגע רק משפט אחד? משפט אחד להגיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מחכה שתגידי משהו כבר מתחילת הדיון. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> לא, באמת עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, כן. בשמחה. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושבת שאתה הצעת, אדוני היושב-ראש, שמשרד המשפטים יציעו שם איזושהי, מה שנקרא, הערת אזהרה שמי שרוצה יפנה. אני חושבת שזה מיותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. לא הערת האזהרה. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לגמרי מתחברת למה שנאמר פה. אנשים שהולכים לפתוח חברות הם דווקא אנשי עסקים, אנשים שיודעים לקראת מה הם הולכים. מיותר. למה אנחנו צריכים להפנות אותם, שהם חייבים ללכת לעורך דין להתייעץ. שיעשו מה שהם מבינים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז גברתי לא שמעה את מה שאני אמרתי, וגם לא שמעה כנראה את התשובה שענו מהמשרד. אני דיברתי על כך לא שילכו לעורך דין. אמרתי שיש דברים שאתה צריך ללמוד אותם לפני שאתה מחליט אותם. זה הכול. שלא תחשוב. כי דבר שמתרגלים שהוא בא בקלות, אז לפעמים גם אומרים: רגע, אז לא צריך שום דבר בזה. ואם את רוצה, היא תחזור עוד פעם על הדברים שהיא אמרה כדי שתביני. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> השאלה היא מה אתם הולכים, נגיד, לכתוב באתר. איזו הערה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו לא הולכים להציע להם מה לכתוב. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> לא. סתם אני רוצה להבין מה אתם הולכים לעשות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה לא התפקיד שלנו, חברים. נו, באמת. יש גבול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז בבקשה, תשקלו. גברתי אמרה את זה מקודם. << אורח >> יעקבי סיגל: << אורח >> נכניס הערה שביטול החובה לאמת באמצעות עורך דין היא לא - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא מייתרת את הצורך להיוועץ בעורך דין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא מייתרת את הצורך בהתייעצויות אחרות. זה הכול. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> עם גורמים מקצועיים, זה לאו דווקא עורכי דין. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> טוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואני אומר לך את האמת כי זה באמת זה. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> עם גורם מקצועי. << אורח >> יעקבי סיגל: << אורח >> עם גורם מקצועי, נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. בוודאי לא עורך דין. בוודאי. אני רק מחכה ליום שזה יתהפך ותתחיל להגיד לי: אני רוצה לא גורם מקצועי שיהיה כתוב, שיהיה כתוב עורך דין. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> לא יקרה. לא יקרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. אם כך, גברתי היועצת המשפטית, תקריא לנו, בבקשה. מישהו עוד רוצה? משרדי הממשלה? משרד האוצר פה? לא. אין לו דעה. לא עולה לו כסף, אין לו דעה. אוקיי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז הנוסח שמונח בפני הוועדה הוא כדלקמן: הצעת חוק החברות (תיקון מס' 34) (רישום חברה באופן מקוון), התש"ף–2020: בחוק החברות בסעיף 23, במקום סעיף קטן (ב), יבוא (ב): עורך דין יאמת את זהות חותמים על התקנון או שהיא תאומת בדרך מקוונת כפי שייקבע בתקנות. התקנות האלה, לפי סעיף 366 לחוק החברות, יובאו לאישור ועדת החוקה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> למה שיניתם את הנוסח מהמקור? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הנוסח המקורי היום זה "עורך דין יאמת בחתימתו על גבי התקנון". << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> יאמת בחתימתו. למה שיניתם את זה? לא רק הוספתם את הסיפא של הסעיף, שיניתם גם את המהות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כאילו החתימה של עורך הדין על התקנון? << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> על התקנון עצמו. << אורח >> יפית בבילה שמר: << אורח >> אז למה להיכנס לדרך? אנחנו מדברים על חקיקה ראשית. ואנחנו בסך הכול מדברים כרגע - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> גברתי, היות שחקיקה ראשית - - - << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> רגע, אבל אני רוצה להגיד משהו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> שנייה, שנייה, רגע. לא אני באמצע. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> לגבי מה שאתה מדבר. לגבי המילה "בחתימתו". הרי זה כל מה שמייצר אחר כך מגבלות שאם רוצים שהחתימה לא תהיה by hand, אלא בדרך מקוונת. אני מבינה שזה מה שמגביל. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> בדיוק. << אורח >> יעקבי סיגל: << אורח >> לגמרי נכון. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> בזה עסקנו. ולכן אמרתי שצריך להפסיק עם החקיקה הזו, שאומרת בצורה ספציפית שיבוא בפני הפקיד לחתום בכתב ידו. << אורח >> יעקבי סיגל: << אורח >> "בחתימתו" אכן המשמעות המילולית של זה היא שיבוא ויחתום עם חותמת. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> להיות פיזית. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> כן. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> כל הרעיון של להעביר שירותים - - - << אורח >> יעקבי סיגל: << אורח >> יאומת בידי עורך דין יכול להיות שתעשה את זה גם באמצעות דיגיטליים. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> נכון. זה כדי להתגבר על הדרישה הפיזית. וזה מה שאנחנו מנסים, לדעתי, לקדם היום בכל התחום הזה של נותני השירותים. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> לדעתי, צריך לתקן את הסיפור של התקנון. את הגעה הזו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא. הם הורידו את זה. כי זה היה "בחתימתו". << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אוקיי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> עכשיו אומרים: עורך דין יאמת. הוא יכול גם לעשות את זה עם כרטיס חכם שיש לו. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> במקוון. במקוון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם הוא יש לו כרטיס אלקטרוני. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> ברור, מה. << דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >> אז זו הסמכה בחקיקה. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> זו הסיבה שחוקקנו את החוק שנועד לאפשר שירותים מרחוק, כי יש חקיקות שמדברות בצורה כל כך ספציפית על "יבוא בפני פקיד", "בכתב ידו". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המילה "יבוא" חייבת למצוא - - - << דובר_המשך >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר_המשך >> כי אחר כך נתקעים במחסום כשבאים לאפשר שירותים בדרך מקוונת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. הרבה דברים הולכים להשתנות לנו בחיים שיצטרכו לקרוא להם אחרת. << אורח >> יעקבי סיגל: << אורח >> אלה מטבעות לשון שקיבלו משמעות. בגלל היעדר אלטרנטיבות אחרות, היום הן מקבעות ויוצרות מחסומים. כדי להסיר ספק שהכוונה פה היא אימות לאו דווקא בחתימה הפיזית, שונה הנוסח, אבל זה בעצם אימות בידי עורך דין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. אם כך, אני מעלה להצבעה את הצעת חוק החברות (תיקון מס' 34) (רישום חברה באופן מקוון), התש"ף–2020, לקריאה שנייה ולשלישית. מי בעד? << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> פה-אחד. הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פה-אחד. הצעת החוק אושרה. תודה רבה לכם. תודה לך, יעקבי סיגל. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:23. << סיום >>