פרוטוקול של ישיבת ועדה



הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכספים
11/03/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 616
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"א באדר התשפ"ה (11 במרץ 2025), שעה 10:00



סדר היום:
 << הצח >> סעיף 8(1)-(3), (5), (7)-(9), 9(2), 10(1) ו-14 (הוצאות שלא מותרות בניכוי והגבלת תשלומים במזומן) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
סימון מושיאשוילי
חמד עמאר
יצחק פינדרוס
נאור שירי


חברי הכנסת:
דבי ביטון


מוזמנים: 
	גד רחמני
	–
	רפרנט שירותים מיוחדים באג"ת, משרד האוצר

	טל כהן
	–
	מנהלת תחום תכנון וכלכלה, רשות המיסים

	אילה ביטון
	–
	מנהלת חקירות אזורית באר שבע, רשות המסים

	לילי אור
	–
	עוזרת ראשית מחלקה משפטית, רשות המיסים

	עופר שרון
	–
	ממונה מע"מ, רשות המיסים

	ישי פרלמן
	–
	עוזר ראשי משפטית, רשות המיסים

	יהונתן אזרזר
	–
	יועץ למנהל רשות המיסים

	נדב ציפרוט
	–
	מפקח בפ"ש רעננה, רשות המיסים

	רויטל מילר
	–
	מפקחת בפ"ש רעננה

	יוסף חיים דיאמנט
	–
	עוזר מחקר, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל

	אבי נוימן
	–
	יו"ר ועדת המיסים, לשכת רואי החשבון בישראל

	נתנאל היימן 
	–
	ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל

	רונן סולומון
	–
	מנכ"ל, התאחדות המלאכה והתעשייה

	סיגל אבירם
	–
	עו"ד ויועת לשכת היועצים העסקיים, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

	ליאור גור
	–
	צוות כנסת וממשל פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות

	טיראן ששון
	–
	סמנכ"ל כלכלה ורגולציה, איגוד לשכות המסחר

	טיראן ששון
	–
	סמנכ"ל כלכלה ורגולציה, איגוד לשכות המסחר



ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך
עופרי נודל

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
יפעת קדם


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> סעיף 8(1)-(3), (5), (7)-(9), 9(2), 10(1) ו-14 (הוצאות שלא מותרות בניכוי והגבלת תשלומים במזומן) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024,  מ/1822 << נושא >>   

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו דנים היום בסעיף 8(1) וכו', מה שמופיע בסדר היום. ולדימיר, בקשה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

רגע לפני שנכנסתי לוועדה קיבלתי הדלפה מהפגישה שלך אתמול עם נתניהו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתה יודע שזה לא יפה, אבל לא חשוב.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

צריך לחקור את ההדלפה הזאת. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מותר לי להיפגש?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מותר, אבל צריך לחקור את ההדלפה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

ראיתי והייתי בשוק. נתניהו: הרב גפני, מה שלומך? גפני: אני בסדר, אבל מצב כלכלת ישראל לא טוב. נתניהו: מה קרה? גפני: אדוני ראש הממשלה, אני אשמח לפרט. נתניהו: רק בקצרה. גפני: אדוני ראש הממשלה, ישראל כבר שנתיים עם צמיחה שלילית לנפש. נתניהו: מדוע לא העירו אותי לפני שנתיים? מה עושים? גפני: חייבים להעביר את חוק הגיוס, לגייס את כולם כבר בקיץ 2026, זה יוריד את העומס מהמילואימניקים ויחזיר אותם לשוק העבודה. נתניהו: מדוע זה לא קורה? גפני: יש כאלה שמנסים לקדם את חוק ההשתמטות, הרשעים. נתניהו: אנחנו נקדם את חוק הגיוס לכולם ונוציא את החרדים לשוק העבודה. גפני: תודה רבה. אדוני ראש הממשלה, חייבים גם לקדם את לימודי המתמטיקה, המדעים והאנגלית בכל מערכת החינוך, בייחוד בחינוך העצמאי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה לא מעניין אותי הדברים האלה. שומעים פה דברים שלא היו ולא נבראו. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

נתניהו: אבל מה עם דרעי ואייכלר? הם יסכימו? גפני: אני אשכנע אותם. נתניהו: אנחנו חייבים לסיים, יש לי שיחת עדכון עם הקטארים. גפני: רק עוד דבר, אדוני ראש הממשלה. אני פועל להציל את מוזיאון לוחמי בית הגטאות ואת בית בן-גוריון בתל אביב. אפשר לנצל לצורך זה את 50 מיליון השקלים מהתקציב של אבי מעוז שרק מזיק. נתניהו: אני בעד. אתה עושה עבודה נהדרת. גפני: תודה רבה לך, אדוני ראש הממשלה. אלה התנאים שלנו לתמיכה בתקציב. וואו, מה אתה אומר?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

לא אומרים. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

לא שווה תגובה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

חבר הכנסת טיבי, בקשה.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

כל מי שמגיע מהצפון לירושלים נתקל בפקק רציני לפני המנהרה בשל עבודות בכביש שנעשות במשך 24 שעות, יומם ולילה, במיוחד בשעות הבוקר ובשעות הצוהריים. זה יוצר לחץ אדיר, פקקים ואנשים מתעכבים לעבודה. שאלתי היום את משרד התחבורה למה לא לעשות את העבודות האלו בלילה. אם הייתי בליאק, הייתי אומר למה לא לעשות אותן בשישי-שבת.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

חס ושלום. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

למה לא לעשות את העבודות בשעות הלילה ולהשאיר את הבוקר לאנשים שרוצים להגיע לעבודה? נדמה לי שזה כל כך טריוויאלי.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

למה שיעשו את זה? מישהו פה חושב על הצמיחה, על הפריון?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

לא הבנתי מה הצעתך.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זו הצעה לסדר. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

ההצעה שלי לעשות את זה בלילה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא יגידו עלי דברים כאלה. מותר לי להיפגש עם ראש הממשלה, אסור לי להיפגש עם ראש הממשלה? אני הופך את הוועדה לאסקופה נדרסת? 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

כן, אתה הופך את הוועדה לאסקופה נדרסת.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא שאלתי אותך. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

למה אתה צועק עלי?


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בא לי. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

למה אתה כועס?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מה קרה?

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

נאור, הבנת את ההצעה של בליאק ולא את ההצעה שלי. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אתה מבין, הוא ישב עם ראש אגף התקציבים והוא אומר שהוא לא הופך את הוועדה לאסקופה נדרסת.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אני מרגיש שיש מלא דברים שאני לא מבין ולא יודע. קודם כל, אני לא מבין את הכעס שיש לך, אדוני היושב ראש. מותר לך להיפגש עם ראש הממשלה, אף אחד לא אמר שלא, הכל בסדר. הייתי שמח שתזמין אותי גם לפגישה, ודיברנו על זה הרבה פעמים. נותר רק להתפלל שיום יבוא ותזמין אותי. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

חובה שלוש פעמים ביום לפחות. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה?

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

להתפלל. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אפשר לדבר על חובות, כמו חובת גיוס, כל מיני כאלה. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

מעל 3,500 שנה אחרי חובת התפילה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הייתי ממליץ, בגלל שיש לנו ימים ארוכים, להוריד קצת עצבים. זה לגיטימי שאנחנו כועסים על כך שראש אגף התקציבים, שר האוצר והפקידות הבכירה באוצר לא נוכחים בכל דיוני התקציב. אני מבין שחשוב שיוגב ושר האוצר יעשו שיחות עם הקואליציה, אבל חשוב גם שהם יגיעו לוועדת הכספים, חשוב שנקבל תשובות, חשוב שתהיה פה נציגות. שלא יגידו לנו שישלחו לנו תשובות אבל כשנפתח את מה ששלחו נראה שלא שלחו בכלל את הדברים - על זה הכעס שלנו. 

אתמול נאמר, טמיר, ותקן אותי אם אני טועה, שנשלחו לנו נתונים לגבי מיקומי הכספים הקואליציוניים. עד עכשיו לא קיבלנו. מה אתה רוצה שנעשה? על מה אתה רוצה שנדבר? אתה אומר על ההצעה לסדר - היא קצת אולי מצחיקה, אבל זו אחלה דרך להעביר מסר - שזה מוריד את הרמה. מי שמוריד את הרמה זה אתם. אם הייתם דואגים לחוזקה של הכנסת כרשות שאמורה לפקח על עבודת הממשלה, ואם הייתה איזו משמעות לכנסת כי נמסרים לנו פה מספרים לא נכונים, נותנים לנו פה טבלאות באיחור, לא נותנים לנו תשובות - - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אין לך את כל הזמן שבעולם. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הצעתי לסדר היא כדלהלן: בבקשה תדאג שדיוני התקציב וכל התשובות לשאלות שנשאל, כשכל השאלות יהיו ענייניות, לא יהיו כאסקופה נדרסת, שטיחון. אני לא יודע מה שמעת, לא קראתי את כל הפוסטים שהתפרסמו השבוע ב"מעריב", אבל אנחנו כועסים על "מעריב" השבוע או על מירב ארלוזורוב?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

חמד עמאר, בקשה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אתמול דיברנו על זה שאישרו את התכנית של העדה הדרוזית והצ'רקסית. יצא לי אתמול לעבור גם על ההחלטה של הממשלה וגם על ההחלטה הקודמת שאישרנו ונדהמתי לגלות שלסבסוד חלקות לחיילים משוחררים – אנחנו נתנו 240 מיליון שקל לשנתיים – נותנים 150 מיליון לחמש שנים. אני לא מצליח להבין כמה חלקות אפשר לפתח ב-30 מיליון שקל לשנה, הרי אנחנו מכירים את הטופוגרפיה של היישובים הדרוזיים. אני עד עכשיו לא מצליח להבין את משרד השיכון. כשהייתי במשרד האוצר ודיברתי איתם שיחות לתוך הלילה, צעקות, הם אמרו לי שבפחות מ-110 מיליון שקל הם לא יצליחו לשווק חלקות, לא יצליחו לתת לכל החיילים המשוחררים חלקות. איך משרד השיכון מסכים עם 30 מיליון שקל לשנה לשווק חלקות לחיילים משוחררים? את הנושא הזה אני רוצה ששר השיכון בעצמו ישמע. תוך שנה וחצי הוא יסיים 150 מיליון שקל ויצטרך לרוץ לאוצר לבקש כסף בשביל פיתוח חלקות לחיילים משוחררים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ינון, אתה יכול להגיד מה היה הסיכום של הדיון הקודם שניהלת?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

בסעיף (16א) דובר על הפרה, דיברנו על עד שיהיה פסק דין חלוט, אבל אז אמרו ברשות המסים שיש בעיה בגלל חוק ההתיישנות. ביקשתי מהם שזה יהיה כל עוד מתנהל ההליך, לאו דווקא עד שיהיה פסק דין חלוט, ושזה יהיה כפוף לחוק המזומן.

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

העיצום הכספי.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הנוסח שהופץ סוכם עם כל הארגונים.   

 << דובר >> עופרי נודל: << דובר >>   

"(16א) תשלומים שנקבע שנתינתם מהווה הפרה לפי חוק לצמצום השימוש במזומן,
התשע"ח – 2018, ובשל ההפרה כאמור הוטל עיצום כספי לפי סעיף 9 לאותו חוק;
הוגש ערעור לבית המשפט וקבע בית המשפט כי לא הייתה הפרה, יוחזר המס 
ששולם ביתר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.";

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כמובן שאם בפסק הדין החלוט יתברר שרשות המסים לא צדקה, יוחזר הכסף עם ריבית. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה היה מוסכם?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הנוסח שנמצא בפנינו היה מוסכם. 

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

היה סיכום שהסעיף הזה הוא סעיף שומתי, שפקיד השומה הוא זה שאחראי לתאם את ההוצאה או לא להתיר אותה בניכוי. הסעיף הזה יושב תחת סעיף כללי, סעיף 32א - ולדימיר מכיר את חוות דעת המבקר שרואה החשבון חותם.  אני חותם על 32א. בבירור הכנסתו החייבת של אדם זה לא יעזור לי, אני צריך לחתום אם היה תיאום או לא תיאום. האם הנוסח הזה מספק ומאפשר לי כרואה חשבון לא להסתייג מחוות הדעת כי לא בדקתי אם ההוצאה הזאת מותרת או לא מותרת בניכוי? חשוב שלפחות תגידו את זה לפרוטוקול - אם לא בחקיקה - כי זה לא כתוב בחקיקה.  

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

חשוב לציין שהסעיף הזה נוסח על ידי הוועדה בעקבות הדיון שהיה לנו. היו שתי בעיות או קשיים בנוסח הקודם. היה את הקושי של לשכת רואי החשבון לגבי הנטל שזה מטיל עליהם ביחס לבחינה של ההוצאות, והיה את הנוסח של ההחלטה החלוטה שיצר קושי עם אי סנכרון מועדי ההתיישנות בפקודה. כדי שלא יהיה קושי או מחלוקת מצד רואי החשבון והנישומים לגבי השאלה אם ההוצאה הזאת מותרת לניכוי בעת הגשת הדוח, אמרנו שזה יהיה רק מרגע שהוטל העיצום הכספי. התהליך של הטלת העיצום הוא כזה שרשות המיסים עושה ביקורת בעולמות של חוק המזומן - לנישום יש זמן שהוא יכול להגיב - ורק לאחר מכן מטילים עיצום כספי. 

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

זה יכול להיות בפערי זמן ארוכים מאוד מול מועד הגשת הדוח. 

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

נכון. אין ציפייה ממך במועד הגשת הדוח ככל שלא הוטל עיצום כספי לפני. אם הוטל עצום כספי, ברור שרואה החשבון והנישום יודעים את זה. 

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

כן, כי אני אמור לחתום.

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

כל עוד לא הוטל העיצום הכספי אין לך בעיה.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

יש פערי זמן בין העיצום הכספי שהוטל לבין מועד עריכת הדוח.  

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

רק בעת הטלת העיצום הכספי אני שולל את ההוצאה כאילו היא מעולם לא הייתה. המועד שבו מוכרע האם היא בדוח או לא בדוח זה רק אחרי שרשות המיסים הטילה עיצום כספי.  

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אם עוד לא הוטל עיצום כספי במועד הגשת הדוח אין ציפייה - - 


 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

אני יכול בדוח ההתאמה להסתייג מהסעיף הספציפי הזה?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

כן, אם עוד לא הוטל עצום כספי.

 << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >>   

אם הוטל עיצום כספי במהלך הדיון וההוצאה הזאת לא מוכרת, הוא מקבל שתי סנקציות, גם העיצום הכספי וגם ההוצאה הלא מוכרת?

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

זה החוק.

 << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >>   

אם הוטל עיצום כספי על הכנסה שבוצעה במזומן, משלמים את העיצום הכספי ועל ההכנסה הזאת הוא לא משלם מס, היא לא נחשבת הכנסה?

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

ההוצאה לא תותר בניכוי.  

 << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >>   

חוק המזומן קובע שאסור לקבל כסף במזומן מעל סכום מסוים. היה ועסק קיבל, מטילים עליו עיצום כספי. ההכנסה הזאת היא הכנסה שחייבת בדיווח, משלמים עליה מס הכנסה.

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

אנחנו מדברים פה על הוצאות, לא על הכנסות. מה הקשר להכנסות?

 << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >>   

למה אתה פועל בשני נתיבים? 

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

זה בכלל לא קשור.

 << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >>   

בצד ההכנסה אתה אומר: אם נעברה עבירה מעבר לחוק השימוש במזומן, לא נכיר בהוצאה, ואם נעברה עבירה בהכנסה, תשלמו על זה מס. 

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

הפסיקה מאז שיש את פקודת מס הכנסה אומרת שהכנסה בלתי חוקית היא הכנסה לכל דבר. אני לא אומר שההכנסה פה היא בלתי חוקית, אני אומר שאמצעי התשלום הוא בלתי חוקי. ההכנסה היא הכנסה.


 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

האם התהליך הזה תחום בזמן? האם אותו בעל עסק יודע שעלול להיות לו דיון בעוד חודש, בעוד חודשיים? האם נלקח בחשבון ההבדל בין ההתנהלות של עסקים קטנים לבין ההתנהלות של עסקים גדולים יותר?

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

כל ההליך של הטלת העיצום הכספי קבוע בחוק המזומן, כאשר שם יש מסגרת של זמנים לאיך עורכים את הדיון, איך מטילים את העיצום הכספי ומה ערכאת הערעור. החוק שווה בין כולם, הוא חל על כלל העוסקים. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

את שואלת על תהליך הטלת העיצום הכספי, אבל זה לא הנושא בדיון הזה, זה קבוע בחוק אחר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה לא נמצא כאן.

 << דובר >> עופרי נודל: << דובר >>   

(18) הוצאה שהוציא עוסק בשל עסקה שמס התשומות ששולם בגינה לא הותר 
בניכוי בשל סעיף 38(א1) לחוק מס ערך מוסף.

 << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>   

אמרתם שגם אם משלם הכסף מוכיח לכם שהוא הוציא את הכסף למרות שלא נסגרה החשבונית, תכירו בהוצאה הזאת.

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

אמרנו שבשלב הראשון יהיה ניתן להוכיח פרטנית לפקיד השומה האם ההוצאה הוצאה. בשלב השני, שזה משהו שהתחייבנו ללשכות ולוועדה, רשות המיסים תקים מערכת שעוד טרם ביצוע התשלום הבן אדם ידע אם ההוצאה תוכר או לא. ברגע שהוא יקבל ודאות במערכת, הוא יוכל לקבל את זה בתור הוצאה ללא שאלה. 

 << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>   

זה לא הסיכום. אף אחד במדינה לא מכיר את המערכת הזאת. אין שלב ראשון ושלב שני. יש את השלב שהם יכולים להכיר במסמכים. השלב השני לא קיים, הוא לא בחוק. 

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

בדיון הקודם הצענו לכתוב את זה באיזה שהוא נוסח מסוים, אבל יצא שהנוסח הזה מורכב מידי ולא ברור. הוועדה הציעה שנביא את הנוסח שכאן, שהוא נוסח יותר פשוט ודרכו אפשר להעביר את כל הדברים שבמהות אמרנו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הוועדה הציעה שיהיה נוסח מקובל. אם הנוסח לא מקובל אל תכתוב.

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

זה הנוסח שלכם שדנו בו בדיון הקודם ואותו לא רצינו. הבנו שזה הנוסח המתאים מבחינה משפטית, שאי אפשר לכתוב את המילה "מערכת" וכל מיני דברים כאלה בתוך החוק. יובהרו בהנחיות כל שאר הדברים.  

 << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >>   

למה שהחוק לא ייכנס לתוקף כשתהיה מערכת?

 << אורח >> טיראן ששון: << אורח >>   

תבואו לוועדה כשהמערכת פועלת. 

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

יש את הנושא של ערעור על אי קבלת מספר הקצאה - זה עומד בעינו ויקרה הרבה לפני שיעשו שומה לפי הסעיף הזה ולפני סגירת הדוח. יש עוד מנגנונים של היפוך חיוב במידה ועכשיו מבקשים מהספק לעשות את זה, ויש את שאר הסעיפים לעניין מע"מ שמה שיוכר שם יוכר גם במס הכנסה, לא לפי 38(א1). אנחנו לא הפרנו את הדין הקיים בהקשר הזה.  

 << אורח >> טיראן ששון: << אורח >>   

זה ימשיך לנצח, גם כשתהיה מערכת.

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

נכון, זה ימשיך.   

 << אורח >> טיראן ששון: << אורח >>   

העובדה שתשנו את ההוראות בהתאם להקמה של מערכת ותגרעו מהיכולת להביא לפי מסמך אחר - דבר בלתי אפשרי.

 << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>   

אם אתם פוגעים בזכויות של הנישום תבואו לכנסת.

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

האמירות האלו הן בניגוד להסכמות שהיו עם המגזר העסקי. 

 << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>   

היינו מאוד עקביים.

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

איפה הייתם בדיון הקודם?

 << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>   

אמרנו את אותו דבר בדיון הקודם. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הדברים נאמרו בדיון הקודם.

 << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>   

הם נתנו זכויות לנישומים לגבי איך להוכיח שהכסף יצא. הוא לא יכול בסמכות מנהל לשנות זכויות של נישומים.


 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אם אתה רוצה לתקן משהו, אתה צריך לחזור חזרה ולעשות את זה.

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

בתפיסה שלנו, וזה גם מהשיח שעשינו עם המגזר העסקי וגם איתך - -

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

הכל בסדר, אבל כרגע אין לך מערכת.

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

נכון, ולכן אמרנו שישנה ודאות שתצטרך להינתן על ידי רשות המיסים. אמרנו שבתוך הפרשנות של הסעיף - -

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מה זה "פרשנות של הסעיף"? אין לכם מערכת. אף אחד לא ראה את המערכת ולא יודע איך המערכת מתנהלת. מה אתם מבקשים עכשיו? שאנחנו נתנה את זה באיזו שהיא כניסה של מערכת?  

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

אז צריך לחזור לנוסח שהעברנו. הנקודה הזאת באה להקל על הרגולציה ולייצר ודאות לנישום. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

כשתהיה לך מערכת תחזור ונדון במערכת. 

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

אלה לא היו הסיכומים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני לא מכיר סיכום כזה. 

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

הייתה פגישה עם נשיאות המגזר העסקי. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

בדיון בין הלשכות לבין מנהל רשות המיסים עלה איזה שהוא מתווה שהוועדה לא קיבלה. מה שנקבע בחוק זה שאנחנו הולכים על ההקבלה למע"מ, שהסמכות במע"מ לקבל מסמך אחר תוכר גם לעניין מס הכנסה. המערכת שעליה דיבר יהונתן וכל הדברים האחרים הם לא חלק מהחקיקה, הם לא משנים את המצב החוקי הקיים. הדבר היחיד שהמערכת עושה זה להקנות יותר ודאות לעוסקים. 

 << אורח >> טיראן ששון: << אורח >>   

האם ברגע שתוקם המערכת עדיין יוכר מסמך אחר בהתאם לכללים שיש היום?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

כן.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זה בסדר גמור. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

בסעיף 32א – 

(ג) בסופו יבוא "הוראות סעיף זה לא יחולו אם הוכיח הנישום להנחת דעתו של פקיד 
השומה כי האדם אשר לו או בשבילו שולמו התשלומים כלל את התשלומים האמורים
בדוח על הכנסתו לפי סעיף 131 ושילם את סכום המס החל בשלהם או אם נוכה 
והועבר סכום המס בהתאם לאישור פקיד שומה לפי סעיפים 166 או 171 או אם אין
חובת ניכוי במקור בשל התשלום.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

אם אין חובת ניכוי מס במקור לפי האישור שקיבלתי, לא קשור אם הוא מותנה בשומת ניכויים או משהו אחר. במועד התשלום יש אישור?

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

כן.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

בסעיף 32(18) כתוב הוצאות שהוציא עוסק. בפקודת מס הכנסה, עד כמה שאני יודע, אין הגדרה של עוסק. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

המשך המשפט מתייחס למע"מ. 

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

אולי נרשום הוצאה שהוציא עוסק כהגדרתו בחוק מע"מ. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אפשר להוסיף אם רוצים, אבל פה זה חלק מהמשפט. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

נוסיף עוסק כהגדרתו בחוק מע"מ. אני חוזרת לפסקה (16א). שינינו את הנוסח כך שייאמר בו: תשלומים שהוחלט שנתינתם מהווה הפרה לפי חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018, ובשל ההפרה כאמור הוטל עיצום כספי לפי סעיף 9 לאותו חוק; התקבל ערעור שהוגש לבית משפט על החלטה להטיל עיצום כספי כאמור, יוחזר המס ששולם ביתר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.  

את סעיף 32א נחלק לחלקים כך שאת התוספת של הסייפה שעכשיו דיברנו עליה נעשה כסעיף קטן (ב).

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

משינוי הנוסח שעשיתם יכול להשתמע שאם יש ערעור על גובה העיצום הכספי - -


 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

ערעור על החלטה להטיל עיצום כספי. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אם זה יהיה גובה העיצום הכספי או תקנות הפחתה זה לא משנה, אבל אם ביטלו לגמרי את העיצום הכספי מן הסתם - -

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

בסעיף 32א

(1) אחרי "אלא אם כן" יבוא "נוכה המס והעובר לפקיד השומה, וכן"; במקום "על פי סעיפים 161, 166 או 171" יבוא "על פי סעיפים 166 או 171"

(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא – 

"הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הנישום הוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה כי 
התקיים אחד מאלה:

(1) האדם אשר לו או בשבילו שולמו התשלומים כלל את התשלומים האמורים 
בדוח על הכנסתו..;

(2) סכום המס נוכה והועבר בהתאם לאישור פקיד שומה לפי סעיפים 166 או 
171;

(3) אין חובת ניכוי במקור בשל התשלום.

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

אמרנו – אנחנו נוציא את זה גם בהוראות ביצוע - שבמקום שבו יש הוצאה מעורבת הסעיף לא יחול, לא תהיה חובה לניכוי במקור.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

האמירה לפרוטוקול מספקת. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

התיקון הבא הוא בסעיף 9  - חוק מיסוי מקרקעין. 

(2) בחישוב השבח החל על מכירת זכות במקרקעין, יותרו בניכוי 
תשלומים שהוציא עוסק כהגדרתו בחוק לצמצום השימוש במזומן, 
במסגרת עסקו, שהוחלט שנתינתם מהווה הפרה לפי אותו החוק, 
ובשל ההפרה כאמור הוטל עיצום כספי לפי סעיף 9 לאותו החוק;
התקבל ערעור שהוגש לבית המשפט על החלטה להטיל עיצום 
כספי כאמור, יוחזר המס ששולם ביתר בתוספת הפרשי הצמדה
וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו; 

	לעניין זה, "עוסק" – כהגדרתו בחוק לצמצום השימוש במזומן;

אנחנו עוברים לסעיף 10, שמתייחס לתיקון חוק מס ערך מוסף.

	"(א2) על האמור בסעיף קטן (א), לא יותר ניכוי מס התשומות 
	הכלול בחשבונית מס אם התמורה שבשלה ניתנה חשבונית 
	המס היא תשלום שהוחלט שנתינתו מהווה הפרה לפי חוק 
	לצמצום השימוש במזומן, ובשל ההפרה כאמור הוטל עיצום 
	כספי לפי סעיף 9 לאותו החוק אלא אם כן הוכח להנחת דעתו
	של המנהל כי שולם בגין העסקה מס כדין; התקבל ערעור
	שהוגש לבית המשפט על החלטה להטיל עיצום כספי כאמור, 
	יוחזר המס ששולם ביתר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית
	מיום תשלומו עד יום החזרתו. 

	צריך להגדיר לאיפה מתייחסים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. זה לא מוגדר כהגדרה בחוק המע"מ אלא מופיע בסעיף 93 לחוק המע"מ. אפשר להגדיר את זה לפי סעיף 93 לחוק המע"מ ואפשר להגדיר את זה כמו שהגדרנו קודם לכן, פשוט להפנות לחוק מיסוי מקרקעין.  

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

צריך להגדיר לפי אותו חוק. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זאת אומרת, להגדיר את זה כהגדרתם בסעיף 93?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

כן. 

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

המסד החקיקתי של חוק מע"מ שונה לחלוטין מבחינת הטיימינג לעומת פקודת מס הכנסה בכל הקשור להתרת ההוצאה. מס התשומות פה אמור לקרות במיידי. אם עברה חצי שנה, איך אני יכול לחזור אחורה? העיצום הכספי זה לא חודש אחרי שהחשבונית משולמת. זה לא כמו שומת מס הכנסה או דוח מס שכשנגמרת השנה יש לי לפחות שנה עוקבת.  

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

אני לא חושב שזה אתגר, אני חושב שזה יתרון. מה הסיבה? ברגע שהועבר ושולם מס התשומות יש הגנה על העוסק ביחס למניעת ניכוי התשומה. אם העוסק העביר את הכסף, גם אם הייתה הפרה של חוק המזומן, אנחנו לא נעשה שומה, לא ניקח את התשומות. המיקוד הוא אך ורק בעוסקים שהם פיקטיביים, שניכו את התשומה והכסף לא הועבר. זה יתרון מבחינתכם, לא חיסרון, כי תהיה ודאות. 

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

פה אתה צריך להגיד שבמועד התשלום לא היה ידוע על עיצום כספי. 

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

העיצום הכספי לא יכול להיות ידוע במועד של קיזוז מס התשומות, כי זה מדווח על בסיס חודשי, אין לך שומה, אין לך כלום. 

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

איך תחזור אחר כך?

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

במידה והתגלה שהעוסק הוא פיקטיבי ומס התשומות לא הועבר מעולם למס הכנסה, רק בתקופת השומה במע"מ ימנעו את התשומה הזאת.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

אז חזרנו לסעיף שומתי. זה סעיף שומתי שלא בהכרח הנישום יש לו שליטה עליו.  

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

לעוסק יש שליטה אם הוא משלם במזומן או לא. ככל שאותו תשלום במזומן לא הועבר - זה האירוע. 

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

יש פה בעיית יישום קשה לעומת בירור הכנסתו החייבת שקורית שנה אחרי.   

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

התפיסה היא תפיסה שומתית. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

(2) בסעיף 47(א2), בסופו יבוא:

	"(4) עוסק מורשה רשאי לבקש מהמנהל להקצות חשבונית מס גם 
	לאחר הוצאת החשבונית, אולם אין בכך כדי לשנות מהמועד 
	הקבוע בסעיף 38(א);

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אפשר לקרוא את החוק כאילו שאפשר להוציא מספר הקצאה רק במועד שבו יוצאת החשבונית. אנחנו מבהירים שאפשר להוציא את זה גם אחרי זה, לא במועד העסקה. הבהרנו בנוסח שזה לא משפיע על מועדי ההתיישנות. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

למה זה נדרש?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

בלשכה המשפטית, בגלל שכתבנו שאפשר להקצות גם לאחר הוצאת החשבונית, פחדו שיבינו את זה כאילו שאנחנו אומרים שמותר להכיר בתשומות ולכן ביקשו להבהיר שזה לא משנה את מועדי ההתיישנות. גם אם אני מוציא מספר הקצאה אחרי שבע שנים, זה לא אומר שאני אוכל להכיר בזה - -  

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

ההבהרה יכולה לייצר פרשנות אחרת. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

14.	תחילתם של סעיפים 32 ו-32א לפקודת מס הכנסה כנוסחם בחוק זה, 
	סעיף 46 לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו בחוק זה, וסעיף 38 לחוק מס
	ערך מוסף..

צריך להחליט לגבי התחילה. 

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

לגבי הוצאות בסעיף 32, לא מקרקעין ומע"מ שזה און-ליין, אנחנו לא יכולים שזה יהיה באמצע שנה, זה חייב להיות בתחילת שנה. ביקשנו שזה יהיה 1.1.2026. אם אני עכשיו צריך לקחת דוח 2025 ונקבע יום תחילה 1 במאי, אני אצטרך לעקוב מה התשלומים שהיו לפני 1 במאי, אם הם בסדר, ומה התשלומים שהותרו אחרי. אנחנו לא עושים את הביקורות האלו, אנחנו עושים מדגמי.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

כשמוטל עיצום כספי אומרים לך באיזה מועד היה התשלום. 

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

זה לא רק העיצום הכספי, יש גם את ניכוי המס במקור. אנחנו עושים ביקורת מקדמית בדוח ההתאמה להתרת ההוצאות לעניין 32א. אני לא יכול עכשיו לעשות שני דוחות התאמה. אנחנו גם לא עובדים ככה מול הלקוחות. רק לגבי הסעיף הזה אנחנו מבקשים שזה יהיה מ-1.1.2026.

 << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >>   

זה לגבי הלקוחות שכבר עורכים להם ביקורת. מה עושים לגבי נישומים שאין להם רואי חשבון ועד עכשיו לא הייתה להם את החובה הזאת? צריך קצת זמן התארגנות.

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

יש פה עיצום כספי שמוטל לפי חוק המזומן על כל ההליך. אם רואה חשבון, יועץ מס או מנהל חשבונות יודעים על ההליך, יודעים מה המועד של ההפרה, אין שום בעיה. 

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

איך אני כרואה חשבון יודע?

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

ברגע שיש הפרה של חוק המזומן וניתן עיצום כספי - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הוא לא יודע. 

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

יש טופס של רואה חשבון שבו צריך להגיד אם הוטל עיצום כספי, כשאת זה הנישום יודע. 

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

כשאמרתם שאי אפשר לעקוב אחרי תשלומים שמפרים את חוק המזומן, סבבה, אבל להגיד שאי אפשר לעקוב אם הוטל עיצום כספי או לא – חברים, זו בדיחה.   

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מה הבעיה לעשות את התחילה ב-1 בינואר 2026?  

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

כמה הפרק הזה שווה ב-2025?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

על כמה אנחנו מתווכחים?

 << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >>   

אין להם מספר.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מה מחיר הנושא ב-2025? 

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

זה כמה עשרות מיליונים. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

לא חישבתם את זה?

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

זה לא עלה על הפרק עד עכשיו. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

זה כן עלה על הפרק. אם באוצר תוקפים את הרב גפני שהוא לא מעביר את כל תכנית ההתכנסות של האוצר, כנראה חישבתם כמה זה עולה. 

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

זה לא מה שעלה על הפרק, וגם אנחנו לא רואים את הבעיה. 

 << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >>   

כשמחוקקים חוק, צריך שהנישומים ובעלי העסקים יוכלו לקיים אותו. לא נרצה לחוקק חוק שאי אפשר לדעת אותו. 

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

החוק הזה עבר טרנספורמציה במהלך הדיונים - ממקום שבו יש עיסוק לרואי החשבון ולעוסקים, הוא עבר למקום שבו הם צריכים לא להפר את החוק. אם הם הפרו את החוק ורשות המיסים בדקה והטילה עיצום, שזה חד-חד-ערכי, זה יכול להתחיל מעכשיו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בכל הדברים האחרים מדובר שזה יהיה מיידי, חוץ מהמקרה הזה. למה אתם לא יכולים להסכים לזה?

 << אורח >> טל כהן: << אורח >>   

דווקא במקרה הזה יש סיבה להשאיר את זה במועד הזה. רוב הנטל על ביצוע הסעיף הזה הוא על רשות המיסים. האחריות של הנישום היא לא לעבור על החוק, שזה הדבר היחיד, לכן אנחנו לא רואים סיבה לדחות את זה ל-1.1.2026. 

 << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >>   

הנישום לא צריך להעביר את זה?

 << אורח >> טל כהן: << אורח >>   

רק עם הוטל עיצום כספי. 

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

אם הוטל עיצום כספי באוקטובר 2025, אני עכשיו אצטרך לבדוק מה היו התשלומים מינואר עד אפריל ומה היו התשלומים ממאי? אי אפשר לעבוד ככה. יש לנו רווחים כלואים, יש לנו חברות ארנק. לא נצליח לעמוד בתנאי הזה באמצע שנה. 

 << אורח >> טל כהן: << אורח >>   

כמה עיצומים כספיים מוטלים על נישומים? שניים? שלושה? 

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

מאיפה אני יודע כמה? אנחנו עושים חוק עכשיו. 

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

בשנה הבאה יהיה לך את המידע הזה. גם ככה זה לא עכשיו. 

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

אם הוטל עיצום כספי ב-2026, זה חל על הכל.  

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

גם ב-1.1.2026 תשאל אותו אם הטילו עליו עיצומים כספיים. 

 << אורח >> טיראן ששון: << אורח >>   

כמה כסף אתם מצפים לחסוך מהדבר הזה?

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

לא רלוונטי הכסף, כי במהות אין פה שום בעיה בירוקרטית. הנתונים הם שקופים, אפשר להוציא פלט של כל העיצומים הכספיים.  

 << אורח >> טיראן ששון: << אורח >>   

אם לא רלוונטי הכסף, אין סיבה שנהיה פה בחוק הסדרים.  

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

הוא מתכוון לזה שזה לא רלוונטי כי מהותית אין פה שום נטל. 

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

יש פה רובד מהותי ורובד תקציבי. 

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

ב-2025 הנטל עלי הוא גדול יותר. לא מספיק שאתה אומר לי עיצום כספי, אני צריך גם לבדוק את מה ששילמת אחרי מאי ולתאם בדוח ההתאמה. 

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

אני חושב שאין אירוע. היית צודק אם היית צריך לסרוק את ההוצאות ולוודא אם הן במזומן. פה אין בכלל אירוע מדגמי, כי כל עוד לא הוטל עיצום אנחנו לא נכנסים לפעולה. 

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

אם לא הוטל עיצום הדיון לא קיים כרגע. אם הוטל עיצום באוקטובר על כל התשלומים ששילמת במהלך השנה, אני עכשיו צריך ללכת ולאתר את כל התשלומים.

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

אתה לא צריך ללכת ולאתר, כי בתוך העיצום עצמו יש לך פירוט של כל התשלומים.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

אני חייב לעבור.

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

אתה צריך להגיד ללקוח שככל שהוטלו עליו עיצומים הוא צריך להעביר את הנוסח של העיצום, כאשר משם אתה מתאם את הסכום. 

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

אתה מתאר עולם אוטופי. זה לא עובד ככה, כי אתה צריך לבדוק מה קרה בדוח ההתאמה, אם הוא תבע את ההוצאה או לא תבע את ההוצאה. אין לי מעקב אחרי זה.  

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

חוק המזומן הוא נקודתי, הוא מפורט. העיצומים הם ברורים, זה חד-חד-ערכי. 

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

צריך לתת זמן היערכות כדי להסביר לנישומים, כדי להסביר למייצגים מה המשמעות של הסעיף הזה. אתה רוצה שהם יבואו מוכנים להערכת הדוח, לא שתגיד להם לעשות שני דוחות התאמה ולבדוק. 

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

ההיערכות נעשית בדרך כלל סמוך לתום שנת המס. יש כתשעה חודשים להיערך, שזה מספיק זמן גם בהדרכות, גם בכנסים, גם בהוראות ביצוע. 

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

אז תתחיל ב-1.1. 

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

אין צורך. אנחנו נחיל את זה על 2025, כי את הדוחות מתחילים להכין רק ב-1.1.2026. יש תשעה חודשי היערכות לרואי החשבון בשביל היישום של זה בדוחות שכל הנראה יוגשו ב-31.12.2026. 

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

לשכת רואי החשבון מתנגדת לתחולה המיידית ולתחולה באמצע השנה לגבי סעיף 32א.   

 << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >>   

זה אומר שאת כל ההפרות שיהיו השנה אני לא אוכל לתאם ושההכנסות לא יגיעו לאוצר המדינה. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

על כמה כסף מדובר אם אנחנו מתחילים ב-1.1.2026?  

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

זה כמה עשרות מיליונים. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא עשית חישוב לגבי השנה הזאת?

 << אורח >> טיראן ששון: << אורח >>   

אם העיצום הכספי יוטל לפני מועד הכניסה לתוקף של החוק - לא רלוונטי בכלל. 

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

זה מוסכם.

 << אורח >> טיראן ששון: << אורח >>   

את העבירה לפי חוק המזומן כבר הטלת. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

מתי שולם התשלום?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

התשלום שולם קודם. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אז הוא לא בתוך החוק. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

צריך להחליט לגבי התחילה, אבל התחולה תהיה כך שזה יחול על תשלומים והוצאות ששולמו ביום התחילה ואילך. 

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

זה מוסכם.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

השאלה מה יהיה יום התחילה. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני מציע להתחיל ב-1.1.2026.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

אני לא מכיר בחוק סעיף שאומר אי התרת הוצאה למה ששולם במחצית הראשונה של השנה.  הבדיקה היא שנתית. 

 << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >>   

כנ"ל לגבי חובת ניכוי מס במקור.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתם צריכים להסכים שזה יהיה ב-1.1.2026. למה אתם צריכים להסכים לזה? מכיוון שאתם תצטרכו דיונים, תצטרכו שינויים, תצטרכו למנוע או להוסיף דברים. אני מציע שתיצרו אווירה טובה. כשאני אומר "אווירה טובה", אני מתכוון שרק הסעיף הזה יחול ב-1.1.2026. אתם לא מפסידים כסף מזה.

 << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >>   

צריך ליידע את הציבור לגבי החוק הזה שהוא צריך לעמוד בו. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אופוזיציה וקואליציה מסכימים על 1.1.2026.

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

המשמעות היא שלא תהיה הכנסה מהסעיף הזה השנה - היא מוערכת ב-60 מיליון. 

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

מהסעיף הזה?

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

לא רק מהסעיף הזה. 

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

אנחנו מדברים רק על הסעיף הזה. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כמה כסף הסעיף הזה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו דיברנו על דבר אחד מוגדר. הם אמרו שעל כל הסעיפים האחרים הם לא מתווכחים, מה שצריך להיעשות מיד ייעשה מיד. את הסעיף הזה אנחנו מבקשים להתחיל ב-1 בינואר 2026. זה לא שאין לכם סעיפים אחרים בחוק הזה שחלים השנה. אתה אומר לי כמה העלות של החוק, אבל הרבה פעמים אתם אומרים עלויות והן לא נכונות.  

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

בואו לא נשכח שהגענו עם נוסח אחר לגמרי, עם תהליך אחר לגמרי שלא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

עם כל הכבוד, הוועדה היא לא חותמת גומי. 

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

בסדר גמור. אני מבהיר את מה שעברנו מתחילת הדרך. צעד של Airbnb, שהוא חלק מהמלחמה בהון השחור, נפל.   

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מה הסכום של הסעיף הזה?

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

60 מיליון.

 << אורח >> טיראן ששון: << אורח >>   

לפי מה? מה גובה העיצומים שאתה מטיל בשנה? איך יכול להיות שאתה מדבר על 60 מיליון?

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

דרשנו שאלה יהיו שני הליכים נפרדים - זה לא התקבל. כשדרשנו שזה יהיה הליך אחד חלוט, גם זה לא התקבל.  היו גם צעדים אחרים בתוך ההון השחור שנפלו לגמרי.  

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

עם כל הכבוד, אתם מביאים הצעה שהיא לא בשלה וצריך לעבוד ולעבד אותה. כשאתם מערבבים בין חוקים שאין קשר ביניהם - -

 << אורח >> גד רחמני: << אורח >>   

ההצעות היו בשלות לחלוטין. היו הסכמות עם המגזר העסקי. מה שפה לא עלה כחלק מההסכמות. 

 << אורח >> טיראן ששון: << אורח >>   

לא היו הסכמות עם המגזר העסקי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא במליאת הוועדה. כל הסיפור הזה של המזומן וכל מה שנלווה הוא לא לרוחי, אבל הלכנו איתכם. עשינו שינויים, אבל שינוים מתחייבים, שינויים מקצועיים. אתם באים עכשיו ואומרים שרציתם א',ב',ג' והוועדה לא נתנה לכם. אני עוד אעשה אתכם מאזן לגבי מה שקיבלתם ברווחים הכלואים ומה שקיבלתם במס היסף. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה זה "קיבלתם"? גמרתם את הציבור. שקל לא חסכתם ממשרדי הממשלה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא קיבלתם בשום ועדה את מה שקיבלתם פה.

  << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

הייתי מבין אם הייתם עומדים מול שר האוצר ומסבירים לו כמה המשרדים המיותרים עולים לציבור.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו נצביע על ה-1 בינואר 2026 בסעיף הזה. אני מודה לכם על הדיון. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:20. << סיום >>