פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



17
ועדת המדע והטכנולוגיה
07/09/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 12
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, י"ח באלול התש"ף (07 בספטמבר 2020), שעה 11:41



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון) (פנייה באמצעי קשר שאינו דיגיטלי), התש"ף-2020, של ח"כ מיכאל מלכיאלי << הצח >> , של חה"כ מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול


נכחו:
חברי הוועדה: 
עינב קאבלה – היו"ר


חברי הכנסת:
איתן גינזבורג
מיכאל מלכיאלי


מוזמנים: 
	יערה בן שחר תיק
	–
	עו"ד, היועצת המשפטית, רשות התקשוב הממשלתי

	עדי שיינבך
	–
	עו"ד, רפרנטית דיגיטציה, משרד המשפטים





ייעוץ משפטי: 
נירה לאמעי רכלבסקי

מנהלת הוועדה:
איילת חאקימיאן

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים


<< נושא >> הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון) (פנייה באמצעי קשר שאינו דיגיטלי), התש"ף-2020, פ/133/23 כ/848 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה, היום ה-7 בספטמבר 2020. על סדר היום שלנו הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון) (פנייה באמצעי קשר שאינו דיגיטלי), התש"ף-2020, הצעתם של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי וחבר הכנסת משה אבוטבול, הכנה לקריאה שנייה שלישית.

אנחנו דנו בוועדה כהכנה לקריאה ראשונה שעברה במליאה, לדעתי אפילו פה אחד, ללא מתנגדים, ועכשיו אנחנו בהכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית. 

אם אני מחזירה אותנו לנוסח כפי שעזבנו אותו בפעם הקודמת, נותרו לנו כמה דברים פתוחים. נירה, היועצת המשפטית לוועדה, בבקשה תציגי לנו.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

התיקון שנערך בקריאה הראשונה הוסיף הוראה כללית לסעיף 2, סעיף קטן (ג) שאומר: "אפשר גוף ציבורי לפנות אליו באמצעות דואר אלקטרוני, יאפשר לפנות אליו גם באמצעות פקסימיליה". יחד עם זאת, כפי שמופיע בדברי ההסבר בקריאה הראשונה, הוועדה נדרשה לשלושה נושאים נוספים לגביהם לא היה נוסח סופי ולכן הוחלט לחדד ולשכלל את הנוסח לקריאה שנייה ושלישית.

הנושא הראשון. לגבי החלת אותו הסדר שאומר שברגע שאפשר לפנות במייל, חייבים לאפשר גם פגיעה בפקסימיליה, להחיל אותו גם לגבי פנייה שדומה באופייה לפנייה בדואר אלקטרוני אבל היא לא מועברת בדואר אלקטרוני ממש במייל, אלא באמצעי קשר דיגיטלי אחר, כמו למשל צור קשר דרך אתר אינטרנט שבעצם מלא את כל התכליות של דואר אלקטרוני אבל הוא דרך האתר. אנחנו רצינו שהפנייה היא באופי של דואר אלקטרוני, גם זה יהיה חייב לאפשר בפקסימיליה כי זה בעצם אותו הדבר רק דרך אמצעי דיגיטלי אחר.

הנושא השני שהשארנו בצריך עיון בדברי ההסבר זה שינוי סעיף הדיווח לכנסת. כרגע סעיף הדיווח לכנסת, יש לו בעיה קשה של היתכנות פיזית לקיים אותו. הוא בעצם מדבר על כך שכל גוף מהגופים שמנויים בתוספת, יעביר לוועדת המדע והטכנולוגיה דיווח לגבי היישום של החוק. בפועל התוספת לחוק כוללת מאות גופים שאפשר להגדיר אותם או הם מוגדרים תחת מטריה מסוימת אבל כל אחד בנפרד שמעביר דיווח כזה, לא מאפשר לוועדה לקיים דיון אמיתי ויעיל בדיווחים של הגופים האלה ואנחנו רוצים לדעת מה קורה בגופים האלה, האם אפשרו דואר אלקטרוני, האם לא אפשרו, כמה תלונות יש, כמה פונים בפקס וכולי. לכן השארנו את הסעיף הזה בצריך עיון וקבענו שנקבע דיווח יותר הגיוני ויותר סביר.

הנושא השלישי הוא אותה סיפה לסעיף 2(א) לחוק שבא לשמור על כך שגופים לא יתחמקו ממתן שירות באמצעי דיגיטלי שהייתה מנוסחת בצורה קצת לא ברורה. הכוונה שלה שבכל מקום שאתה מאפשר שירות בפקס, אתה לא יכול להגיד מטעמים מיוחדים אני לא אתן בדואר אלקטרוני, שזה הפוך של התיקון אבל צריך להבהיר גם את זה.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

צריך להבהיר את זה כי זה היה בלשון לא ברורה.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

נכון. אנחנו מתכוונים לאותו דבר אלא שכרגע זה כתוב בצורה לא ברורה.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

אני אומר עוד משהו. בעצם בכל התיקונים שאנחנו מציעים כאן, בכל התיקונים, כולם מתכוונים לאותו דבר כי אף אחד לא חושב שלא צריך להיות דיווח ואף אחד לא חושב שהיכן שיש אמצעי דיגיטלי, לא צריך להיות פקס והיכן שצריך להיות פקס, לא צריך להיות אמצעי דיגיטלי. צריך פשוט למצוא את הדרך הנכונה והמאוזנת לחדד את הדברים וליישב אותם בצורה טקסטואלית נכונה בחוק.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

כרגע מונח בפני חברי הוועדה נוסח לקריאה שנייה ושלישית. בנוסח הזה יש התייחסות לשלושת התיקונים עליהם דיברנו. הראשון לגבי הסיפה, השני לגבי הרחבת האמצעי הדיגיטלי לא רק במייל אלא גם באמצעים אחרים שיחייב גם אפשרות לפנות בפקס, והשלישי לגבי סעיף 10 שהוא בעצם סעיף הדיווח שלגביו יש כאן הצעה של הוועדה, משהו שאולי נצטרך לדון לגביו כי כרגע לא הגענו לאיזון בין מה שהוועדה רוצה לבין מה שהממשלה מוכנה.

אני אולי אקריא את הנוסח המוסכם.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

נקריא את הכול, כולל את סעיף 10 ואחר כך נפתח את זה לדיון.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אני מקריאה את הנוסח שמונח בפני חברי הוועדה.

הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון) (פנייה באמצעי קשר שאינו דיגיטלי), התש"ף-2020


1. תיקון סעיף 2

(1) בסעיף קטן (א) במקום הסיפה יבוא: "על אף האמור, גוף ציבורי המאפשר לפנות אליו בעניין מסוים באמצעות פקסימיליה יהיה חייב לאפשר פנייה אליו באותו עניין גם באמצעי קשר דיגיטלי".

זה המקום של ההבהרה של מה שכרגע מופיע בחוק בצורה לא ברורה.

(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג)	אפשר גוף ציבורי פנייה אליו בדרכים שלהלן, יאפשר את הפנייה גם באמצעות פקסימיליה:

(1) בדואר אלקטרוני.

(2) באמצעי קשר דיגיטלי אחר באופן שהשימוש בו לאותה פנייה הוא באופן זהה לדואר אלקטרוני לעניין אותה פנייה".

יש לי נוסח חלופי.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

כי אני לא רצה שנתקן נוסח לא ברור בנוסח לא ברור אחר.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אני קוראת את הנוסח החלופי:

"(ג)	אפשר גוף ציבורי פנייה אליו בדואר אלקטרוני או באמצעי קשר דיגיטלי אחר דרכו ניתן לשלוח פנייה הדומה באופייה לפנייה בדואר אלקטרוני, יאפשר את הפנייה אליו גם באמצעות פקסימיליה".

זה אמור להתגבר על העניין של אתר אינטרנט. בדרך כלל אלה אתרי אינטרנט.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

שאלתי וביררת את הנושא הזה, ואני אעדכן את מי שאתנו כאן. רציתי לדעת אם פניות כאלה שנעשות באתרי אינטרנט לגבי צור קשר כזה ואז נפתחת פנייה ולזה אנחנו מתכוונים כאן.

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

כמו אתר מבקר המדינה אותו ציטטנו.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

לא מכירה את זה ספציפית אבל זה קורה הרבה פעמים באתרים שבמקום לשלוח מייל, אתה נכנס לשירות לקוחות או ל-צור קשר ויש לך מעין טופס ואתה ממלא את הפרטים. זאת בעצם הפנייה שלך ואנחנו אומרים שאם יש את זה, צריכה להיות אפשרות גם לפנייה בפקס.

שאלתי אם כאשר פונים באמצעי הזה, האם זה לא מגיע לגוף במייל. זאת אומרת, אתה פונה כך, אבל בסוף זה מגיע לתיבת דואר אלקטרוני. ביררו לי וקיבלתי תשובה שב-99 אחוזים מהמקרים, זה מה שקורה. הפנייה הזאת בעצם נופלת לתוך תיבת דואר אלקטרוני - תקנו אותי אם אני טועה – של הגוף. מתוך התשובה הזאת שנתתם לי תוהה אם לא כדאי להיעזר בזה כדי לחדד את הנוסח, שפנייה שמתנהגת אצל מקבל הפנייה כמו דואר אלקטרוני – אני לא אומרת את זה בניסוח המשפטי – יאפשרו גם פנייה באמצעות פקסימיליה. זאת אומרת, זה האפיון של הפנייה שאנחנו מדברים עליה שצריכה להיות לה מקבילה בפקס. האפיון הוא שזה מגיע למקבל הפנייה במייל-בוקס.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

לא, השאלה לגבי אותו אחוז אחד שזה לא מגיע אליהם.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

אני חושבת שגם חבר הכנסת מלכיאלי יוותר על האחוז האחד הזה. כי אחרת קשה מאוד להגדיר את זה.

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

כן.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

אחזו אחד יהיה אפשר לפנות רק באמצעי אלקטרוני .

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

זה מכסה את הרוב.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

החשש שלי הוא, בצפייה לפני עתיד, אני לא יודעת אם האיזון הזה יהיה בין ה-99 אחוזים לאחוז אחד.

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

אנחנו כאן.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

הנוסח צריך להיות מספיק ברור.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

אני מפחדת מהמונחים הפתוחים האלה של זהה באופיו או דומה בתכליתו. אז אתה צריך לפרשן מה זה אומר. ברגע שאנחנו מכניסים לכאן איזשהו ממד של איך לפרש את זה, החשש שלי הוא לא מהציבור, להיפך, אני רוצה שזה יהיה מאוד חד חד-ערכי, שגופים ציבוריים ידעו מה מוטל עליהם וכך לציבור יהיה יותר קל להיעזר באפשרויות.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

צריך לראות איך מנסחים את זה.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

נכון. אני מודה שחשבתי על זה תוך כדי תנועה ולא דיברנו על זה.

 << אורח >> יערה בן שחר תיק: << אורח >> 

אני אומר שני דברים. אני מבינה את החשש. עוד לא הצלחנו לפצח.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

יכול להיות שזה הפיצוח. נסתפק ב-99 אחוזים.

 << אורח >> יערה בן שחר תיק: << אורח >> 

אני לא יודעת אם החלופי הזה הוא 99 אחוזים. אני כן אשקף את הדברים כי כבר הועבר נוסח כזה די דומה.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

היושבת ראש לא מדברת על החלופי כ-99 אחוזים. היא מדברת על אפשרות שלישית חדשה. אתה עושה צור קשר באתר, לא בתוך מייל אלא בתוך אתר, איך מקבל את זה הגוף הציבורי. אמרתי ב-99 אחוזים מהמקרים הגוף הציבורי מקבל את זה אצלו בסוג של תיבת מייל. אומרת יושבת הראש שאולי כך ננסח את זה. אם הגוף הציבורי מקבל פנייה באמצעות תיבת דואר אלקטרוני, כל פנייה שמתקבלת בגף בתוך תיבת דואר אלקטרוני, הגוף יהיה חייב לאפשר אותה גם באמצעות פקס.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

כך אנחנו מנסחים את מהו אותו אמצעי קשר דיגיטלי אחר באופן שהשימוש בו לאותה פנייה הוא באופן זהה לדואר אלקטרוני.

 << אורח >> יערה בן שחר תיק: << אורח >> 

אני אבדוק את זה מול גורמי המקצוע. יש משהו שאני מתלבטת לגביו. לפעמים בקצה, בכל מיני תהליכים, נגיד טפסים מקוונים, בקצה, כאשר הפקיד מקבל את זה, יכול להיות הוא מקבל את זה לאיזשהו דואר אלקטרוני.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

את אומרת הפוך? זה יכול להרחיב?

 << אורח >> יערה בן שחר תיק: << אורח >> 

בדיוק. יכול להיות. אני לא יודעת.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

שווה בדיקה. אם יש סכנת הרחבה, הבנתי, ירדתי מזה ונחזור לניסוחים שיפה הפרשנות להם. אם אין סכנת הרחבה וזה משהו שהוא מייצר לנו כלי ברור לנסח את זה, יכול להיות ששווה להשתמש בזה. 

 << אורח >> יערה בן שחר תיק: << אורח >> 

תוך כדי תנועה אני אתן לכם תשובה.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

הצעת הוועדה לגבי החלפת סעיף 10, סעיף הדיווח: 

במקום האמור סעיף 10 יבוא:

(1) השר הממונה על גוף ציבורי המנוי בתוספת יעביר אחת לשנה החל מה-1 בינואר 2021 דיווח על יישומו של חוק זה לשר הדיגיטל הלאומי.

(2) שר הדיגיטל הלאומי ירכז את הדיווחים שהתקבלו כאמור בפסקה (א) ויעביר אותם אחת לשנה לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

בואו נבין את הפער בינינו ונראה איך אנחנו צולחים אותו.

 << אורח >> יערה בן שחר תיק: << אורח >> 

עשיתי בדיקה מול גורמי המקצוע וגם הבאנו את הנושא הזה לשר. באופן עקרוני העמדה המקצועית היא שלא נכון להטיל משימה חדשה על כלל השרים, משימה של ריכוז הדיווחים. יש כאן אמירה שזה שר הממונה על גוף ציבורי. צריך להבין שיש ספקטרום מאוד מאוד רחב לגבי אחריות של שר על גוף ציבורי. יכול להיות שהקשר שלו הרבה פעמים עם אותו גוף ציבורי הוא מאוד מינורי ואין לו בכלל ממשקי עבודה עם אותו גוף ציבורי. כדי לבצע את הדבר הזה, קודם כל צריך לעשות איזשהו תהליך של מיפוי כי הגדרה בתוספת של הגופים הציבוריים היא הגדרה מאוד רחבה. אם אני מפנה אתכם להגדרה של תאגיד מקומי, יש שם הגדרה מאוד מורכבת ומאוד מסובכת לתפעול. בשלב הראשון, המשימה הזאת, צריך יהיה לעשות איזשהו מיפוי כדי להבין בכלל איזה גופים ציבוריים. אחר כך יש כאן מטלה ואופרציה של איזשהו גורם ומאוד יכול להיות שאין גורם כזה - יהיה צריך תקנים חדשים או תקציב חדש – שהוא ימלא את המשימה הזאת והוא ירכז את זה. לכן קונספטואלית אנחנו חושבים שזה גם לא נכון.

מה שכן, זה לגבי המגזר הממשלתי. במגזר הממשלתי יש לנו כבר ממשקים קיימים, יש לנו כבר תהליך שעובד, תהליכי דיווח לכל מיני גורמים רוחביים כמו לדוגמה היחידה לשיפור השירות הממשלתי שהיא בוחנת את המדדים של איכות השירות הממשלתי לציבור. זו בהחלט משימה שיכולה להתקיים ויכולה להתבצע.

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

למי שייכת היחידה הזאת?

 << אורח >> יערה בן שחר תיק: << אורח >> 

למשרד הדיגיטל. יש לנו כבר ממשקי עבודה ולא צריך להטיל מטלה על אף שר.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

אנחנו לא חוששים מלהטיל מטלות על שרים.

 << אורח >> יערה בן שחר תיק: << אורח >> 

ברור. מכיוון שאני יכולה לייצג כאן רק את משרד הדיגיטל, צריך לברר את השאלות והמטלות האלה לגבי כל משרדי הממשלה. זה תיאום שלא בחנו ולא עשינו. אני יכולה להגיד שאחרי שהרגשנו את שטח וגם התגובה והפידבקים שקיבלתי בתוך המשרד, היא שתהיה התנגדות לזה, להקים מעין אופרציה של הדבר הזה ולהתחיל לבצע את זה.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

אני רוצה לתת לחבר הכנסת גינזבורג את זכות הדיבור אבל אני רוצה קודם להקריא לכם את הסעיף כפי שהוא היום בחוק ואז תוכל להתייחס.

סעיף 10 לחוק בו אנחנו עוסקים אומר: "כל גוף ציבורי ידווח לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת על יישומו של חוק זה בגוף הציבורי, בשנתיים הראשונות מיום תחילתו של חוק זה, אחת לשנה ולאחר התקופה האמורה, אחת לשנתיים".

זאת אומרת, המודל היום הוא שכל הגופים הציבוריים, אותם אלה שאמרת שזה בלתי אפשרי שממשלה תקיים, כאשר בעצם ועדת המדע והטכנולוגיה – ואגב, יש לנו צוות מבריק, מקצוען ומסור אבל עם כל הכבוד הוא מונה בין שניים לשלושה אנשים – זה לא סביר וזה בטח לא תפקידנו ואף פעם זה לא תפקיד ועדה בכנסת לעשות את זה.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

אני חייב לעזוב לישיבת נשיאות אבל חשוב לי להתייחס. ראשית, לומר שאני תומך בהצעת החוק. 

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

במגיש או בהצעה?

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

תמיד במגיש. גם בהצעה. אני רוצה להסתייג מהתוספת, מהחלפת סעיף 10. אני הייתי צריך להגיש הסתייגות. סעיף 10 – בטל, גם כאן, בהצעה, וגם בחוק המקורי.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

הסעיף שקראתי הוא מ-2018. הוא התקבל בכנסת ב-17 ביולי 2018.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

הוא נכנס לתוקף רק אחרי שנה.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

אני חושב שלכל מנגנוני הדיווח והבקרה, צריך לזכור שלצד עולם הדיווח, יש גם בירוקרטיה מאוד גדולה וזה יוצר צורך באיסוף נתונים, ברשימות, בהעברה וכולי. אני לא חושב שצריך על כל דבר לדווח על כל אחד, לא לוועדה, לא לשר ולא למשרד. יש חוק שעמדו בו. אם אנחנו במקום בו אין חוק, הולכים ומתקנים חוק קונקרטי. אני לא חושב שכל דבר צריך לעשות כדיווח לוועדה הזאת. נראה לי שהיא עמוסה בדברים רבים שהיא צריכה לעסוק בהם ולא צריך להטיל עליה את הדיווחים. אני גם לא חושב שכל גוף ציבורי בכל המדינה צריך לדווח למשרד הדיגיטל. נראה לי אובר בירוקרטיה, אובר רגולציה ואני חושב שאפשר לקבוע את החוק, להעביר אותו למשרדי הממשלה ולהפיץ אותו. אחר כך אפשר לכתוב איזה מכתב מלווה ושיתחילו ליישם את החוק. אני חושב ש-אובר הדיווח הזה, מיותר. לא על כל דבר צריך לדווח. פשוט צריך ליישם את החוק.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

תודה. אני אומר על זה משהו. אם היינו עכשיו דנים מלכתחילה בחוק, יכול להיות שהיה מקום לבחון את זה, אם צריך דיווח או לא. אני לא חושבת שכאשר הסעיף הזה לפנינו, הדבר הנכון יהיה לבטל אותו. אני כן חושבת שאסור שיהיה סעיף בחוק שהוא אות מתה שבעצם אין לו קיום. סתם דוגמה, כדי שתבינו איך זה מגיע היום לוועדה, למנהלת הוועדה.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

ברשותך גברתי, אני חייב ללכת כי ישיבת הנשיאות מתחילה בדיוק בשעה 12:00 והיושב ראש מקפיד. אני כמובן אקבל כל עמדה שאתם תחליטו עליה. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

תודה שבאת, חבר הכנסת גינזבורג. תודה לך.

אני לא אתן דוגמה כי אני חושבת שהרציונל ברור. יש סעיף דיווח ואני לא חושבת שנכון היום לומר שהפיקוח של הכנסת, אנחנו מורידים ממנו בהזדמנות חגיגית זו. אם החליטו שצריך להיות דיווח, צריך רק לדאוג שתהיה לכך משמעות ושלא כל גוף ישלח דיווח בפורמט כזה או אחר.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אני חושבת שהחוק הזה יצר מהפכה שבה באמת גופים ציבוריים צריכים סוף סוף, אחרי שנים, להנגיש לציבור גם באמצעים יעילים יותר ודיגיטליים את השירותים שלהם ולמצער את הפניות אליהם. לא סתם שהחוק הזה נכנס לתוקף, הוא חוקק ורק אחרי שנה נכנס לתוקף כי היה צריך לתת זמן לגופים הציבוריים להיערך כי זאת באמת מהפכה.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

אגב, יש לי תחושה שבאמת לא כולם אולי ערוכים.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

נכון. יכול להיות. אני עדיין שומעת מאנשים.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

נכון, חווינו את זה. חלק מהיושבים כאן חוו את זה על בשרם.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

חשוב לראות שהמהפכה שהחוק הזה עושה מקוימת ואיך אפשר אם לא יהיה איזשהו דיווח יעיל לוועדה?

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

נכון. אני אומר ליערה שאני חושבת שמה שהצעת, זאת התחלה נכונה וטובה כי היא מבינה את הצורך ואת מקומו של המשרד באחריות על החוק. אני כן מבינה את הקושי ואני לא מתעלמת ממנו אבל אני בהחלט חושבת שאפשר לנסות אולי קצת לשפר את הפתרון ביחד, בשיתוף פעולה, כדי למצוא משהו שיקיף קצת יותר. הרעיון להוסיף משרדים נוספים שיצטרכו לקבל את הדיווח מגופים היה בדיוק כדי לא להטיל על משרד אחד, על משרד הדיגיטל, את כל האחריות ואת כל החובה אלא ברוב הגורמים שאינם תחת המשרד, רק לשמש כצינור אלינו, לוועדה. זה הכול. זאת אומרת, אני מבינה את הקושי ולכן אנחנו מראש באנו עם איזשהו רצון לענות לקושי הזה ולמצוא פתרונות שלא ישיתו עליכם חלילה עכשיו איזושהי בירוקרטיה או משוכה בלתי אפשרית. ממש לא. זאת לא הייתה הכוונה. אני חושבת שכפי שהצגנו את הנושא בישיבה הקודמת שהייתה לפני כשלושה שבועות, זו הייתה הכוונה. חבל לי שלא הצלחנו להתקדם עד היום למשהו מוסכם אבל ננצל את הזמן שיש לנו עכשיו כדי להגיע למשהו מוסכם ונכון, שגם מצד אחד עליכם כמשרד לא ישית את כל העבודה כי זאת בטח לא הכוונה, ומצד שני לא ישאיר סעיף דיווח שכאילו אינו קיים. בדרך כלל הוועדה מקבלת דיווחים משר או משרים ולא מ-200, 300, 400 – לא יודעת כמה – גופים באופן פרטני מכל אחד. 

יש לנו נושא נוסף שהוא הסעיף עליו דיברנו קודם שאת מבררת תוך כדי.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

יש לי עוד ניסוח שאולי יניח את הדעת יותר.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

נשמע את הניסוח השלישי. אם נציגת משרד המשפטים תרצה להעיר, בבקשה.

 << אורח >> עדי שיינבך: << אורח >> 

בשלב זה, אין הערות.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

חבר הכנסת מלכיאלי, תרצה להתייחס?

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

אני מבין את החשש של המשרד. גם כך הם עסוקים ובאים להטיל עליהם עוד מטלות.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

לכן אמרתי שהרעיון הוא לא להטיל יותר מדי מטלות ומצד שני גם לא להשאיר סעיף דיווח, לעצום עיניים ולומר ששום דבר לא קורה.

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

חוק הוא חוק ואנשים צריכים לכבד את החוק הזה. השאלה אם משרדי הממשלה לא יודעים לכבד את החוק.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

אז נבטל את כל סעיפי הדיווח בכלל החוקים.

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

איתן גינזבורג האיר את עיניי פעם ראשונה לגבי הדיווח.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

אני לא מסכימה עם חבר הכנסת גינזבורג ואמרתי לו את זה גם כשהוא היה כאן.

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

זאת נקודה שצריך לחשוב עליה. משרד ממשלתי צריך לקיים את החוק.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

העברנו את החוק של השיבוט למשל, סתם דוגמה, על איסור השיבוט, החוק הראשון שהעברנו כאן בוועדה, וגם שם יש סעיף דיווח. 

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

אני חושב שמבקר המדינה צריך לבדוק את זה.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

אין בעיה. בוא נבטל את הכנסת, בוא נבטל את הוועדות, אין צורך בפיקוח פרלמנטרי, אין צורך בפיקוח של הכנסת על שום דבר, שלא ידווחו לנו. אתה לוקח את זה למקום לא נכון ואני אומר לך למה. לנו יש תפקיד.

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

לפקח על החוקים?

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

לפקח על הממשלה.

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

זאת לא הממשלה. אלה חוקים. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

על היישום.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

גם על היישום.

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

על יישום החוקים?

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

גם.

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

 אני תוהה בקול. פעם ראשונה שאיתן גינזבורג העלה את הנושא. מבקר המדינה צריך לבקר האם משרדי הממשלה מקיימים את החוק או לא.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

אתה שמעת מה אמרת? האם במשרדי הממשלה מקיימים את החוק או לא.

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

שמבקר המדינה יבדוק.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

אבל גם לנו יש סמכות פיקוח. שלא אובן אחרת, מבקר המדינה בוודאי יעשה את תפקידו אבל גם לנו יש תפקיד. זה קיים בחוק. אני לא מחוקקת את החוק עכשיו. זה קיים בחוק. הרי איך הנושא הזה צף? התחשק לי בוקר אחד עכשיו להתחיל בזה? הרי באת עם עניין הפקס וראינו עין בעין ואמרנו שנקדם אותו, אבל כבר פותחים חוק, מסתכלים ונאמר לי על ידי הנהלת הוועדה שיש כאן סעיף דיווח שאנחנו לא מצליחים לקיים. "כל גוף ציבורי ידווח לוועדת המדע והטכנולוגיה". מה המשמעות של הדבר הזה? כיושבת ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, כשאני שומעת דבר כזה מהנהלת הוועדה, אני לא יכולה להישאר אדישה לזה. אני לא חושבת שנכון להישאר אדישים לזה אבל צריך למצוא פתרון מאוזן. אני לא באה ואומרת שלא אכפת לי הטיעונים שלכם חלילה ובוא נעשה עכשיו קשה קשה, קשה יש רק בלחם. זאת לא הגישה שלי. באמת שלא. הגישה שלי מלכתחילה הייתה שנמצא פתרון. אם צריך להיעזר במשרדים השונים כדי שהם יתכללו אצלם, ואגב, בעיניי זה גם יותר נכון כי להם יש ממשקים – את דיברת על ממשקים – עם שאר הגופים.

אני מציעה שנשמע את הנוסח החלופי לסעיף הקודם, נצא להפסקה בדיון, נלך ונראה איך אנחנו מלבנים את הפער וננסה למצוא פתרון מאוזן שיהיה נכון לכל הכיוונים ובעיקר לאזרחים. כך אני רואה את זה.

 << אורח >> יערה בן שחר תיק: << אורח >> 

קיבלתי תשובה לשאלה. מה שחשבתי, באמת יכול להיות שיש טופס שבסופו של דבר משיקולי המערכת יישלח לאיזשהו דואר אלקטרוני. 

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

תחזרי על הדברים.

 << אורח >> יערה בן שחר תיק: << אורח >> 

כמו שאני חששתי, משיקולים תפעוליים, נוחות הפקיד, ב-בק אופיס של המערכת, אחרי שהוא עבר תהליכים, זה בסוף יגיע לאיזשהו דואר אלקטרוני וזה לא מחויב המציאות ואין בהכרח קורלציה שכל מה שבקצה, יש דואר אלקטרוני, זה באמת תפקוד של דואר אלקטרוני.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

זאת אומרת שהפתרון הזה ירד מהפרק ואנחנו ננסה למצוא נוסח שיחדד לנו את העניין הזה.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אולי "אפשר גוף ציבורי פנייה אליו באמצעות דואר אלקטרוני או באמצעי קשר דיגיטלי אחר באופן שהשימוש בו לאותה פנייה זהה לפנייה בדואר אלקטרוני".

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

בסדר.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

זה יאפשר את הפנייה גם באמצעות פקסימיליה.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

בסדר. יש לנו כאן שלוש אפשרויות וננצל את ההפסקה שלנו כדי לבחון אותן.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אני צריכה לומר שכוונתנו ברורה.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

ברור. לדעתי מי שיושב כאן מבין בדיוק למה אנחנו מתכוונים. מזה אני לא חוששת. החשש שלי הוא שהדברים האלה בעוד כמה שנים, יאמרו שלא התכוונו לזה.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

זה חשוב לגבי החוק הזה, כמו שלא התכוונו שיפסיקו את הפקס.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

נכון.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

זה נאמר כאן בישיבה וזה חודד לפני ההצבעה. יש חברי כנסת ששואלים האם עדיין שולחים פקס והיועץ המשפטי אומר להם כן, זאת הכוונה. אומרים כן והנה אנחנו שומעים שלא.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

לכן רציתי פתרון שהוא באמת לא כזה שבעוד איקס שנים יבואו ויאמרו שלא התכוונו לזה.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

באותו אופן אנחנו אומרים כרגע שאנחנו מתכוונים לכל פנייה לגוף ציבורי שנעשית שלא באמצעות כתובת אי-מייל.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

נכון.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אלא בכל צורה אחרת דיגיטלית.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

לא. אני אומר שזו פנייה שהיא באופייה כזאת שמחליפה פנייה בדואר אלקטרוני.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

שהיא כמו הודעת דואר אלקטרוני אבל היא לא מתבצעת לכתובת מייל.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

נכון.

 << אורח >> יערה בן שחר תיק: << אורח >> 

אני אחדד ואומר שזה פחות הפנייה כמו השימוש באמצעי הקשר הדיגיטלי. זאת אומרת, המיקוד הוא באופן התפקוד של אמצעי קשר דיגיטלי כי בסופו של דבר יש איזשהו תפקוד טכנולוגי כזה של מה עושה דואר אלקטרוני. דואר אלקטרוני, יש לו יכולות מסוימות. הוא יכול לשלוח מסר מצד אחד לצד שני. הוא לא יודע לצורך העניין לקחת, אם זה טופס מקוון שם הוא בודק את תקינות השדות והוא לא נותן להמשיך להתקדם משלב לשלב אם לא מילאת את כל הפרטים.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

זה לא מחליף?

 << אורח >> יערה בן שחר תיק: << אורח >> 

אני אומרת שזה לא מחליף אבל אני אומרת שהמיקוד צריך להיות באופן השימוש. השימוש הזהה הוא שימוש זהה לתפקוד של הדואר האלקטרוני ולא המיקוד בפנייה. זה השימוש באמצעי הקשר הדיגיטלי, כך שהוא מתפקד כמו דואר אלקטרוני לעניין אותה פנייה.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

את מחדדת עכשיו משהו חשוב ואני לא בטוחה שהנוסח שלפנינו מבהיר את זה. אם יש פנייה באמצעי קשר דיגיטלי, זאת אומרת, אתה נכנס לאתר באינטרנט ויש טופס והטופס אותך כי לא הכנסת את שדה 2 ו-3. את אומרת שזה לא משהו שמחליף דואר אלקטרוני ולכן זה לא משהו שנכנס לנו לסעיף הזה בחוק.

 << אורח >> יערה בן שחר תיק: << אורח >> 

נכון. אני אסביר. יש למשל טפסים שממלאים בהם כל מיני שדות כמו למשל מספר תעודת זהות. המערכת יודעת לבדוק את התקינות. היא לא תיתן שיהיה איזשהו מספר לא תקין או ג'יבריש.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

הבנתי. זה מה שמדאיג אותי, שאם זה לא נועד למקרים כאלה, אני לא בטוחה ששלושת הנוסחים שהוצעו כאן מתלבשים על זה. הם כן יכולים להתלבש על זה.

 << אורח >> יערה בן שחר תיק: << אורח >> 

הם כן יכולים להתלבש על טופס כזה?

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

טופס כזה שבודק שדות. כאמור, ננצל את ההפסקה לבדוק את זה.

 << אורח >> יערה בן שחר תיק: << אורח >> 

אני חושבת שאפשר להסביר את זה בדברי ההסבר.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אולי אפשר להשתמש במילה "תכלית". שהתכלית השימוש זהה לפנייה בדואר אלקטרוני. אנחנו יודעים שדואר אלקטרוני זה לא משהו שמזהה שאתה זה אתה למשל. לפנייה בדואר אלקטרוני אין הזדהות מאובטחת.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

זה לא נפתר כאן. אם יש מסך שדרכו אתה מזין פנייה והוא בודק אם מילאת.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אבל זה משהו אחר. זאת לא פנייה רגילה.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

איך הנוסח הזה מאפיין את זה מול זה? זה לא מאפיין. אגב, נגיד פנייה לקופת חולים כשאתה מגיש בקשה, אתה ממלא שדה ומצרף קבצים. תיאורטית זה זהה לאופן שאתה יכול לשלוח מייל, לצרף קבצים ולבקש בקשה להתחייבות. 

 << אורח >> יערה בן שחר תיק: << אורח >> 

נכון. זה עובד.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

אז למה עכשיו אנחנו לא אומרים במה שאנחנו אומרים עכשיו שאת זה אפשר לעשות גם בפקס? אנחנו לא רוצים להגיד את זה. ברור לי שאנחנו לא רוצים להגיד את זה. או שכן? אני מניחה שלא. אני שוב בודקת אם אנחנו לא פותחים כאן פתח רחב מדי. בסוף אנחנו רוצים לדאוג שהדברים יעבדו כמו שצריך. 

בקשה להתחייבות מקופת חולים, יש טופס באינטרנט ואתה מזין את הפנייה ויכול לצרף קובץ ואתה מגיש. בניסוחו כזה שאומר "אמצעי קשר דיגיטלי אחר באופן שהשימוש בו לאותה פנייה הוא באופן זהה לדואר אלקטרוני", האופן שאתה משתמש בדואר אלקטרוני, אתה יכול לכתוב את תוכן הפנייה, לצרף קובץ ולשלוח לקופה.

 << אורח >> יערה בן שחר תיק: << אורח >> 

זה לא ייכנס כי כדי להעביר את ההתחייבות, צריך קודם כל להיכנס לפורטל תחת הזדהות. כל התהליך השלם הוא תהליך שלא מתפקד כמו דואר אלקטרוני. 

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

השאלה אם לא צריך לאפיין את זה בטקסט שאנחנו מייחדים כאן. אני חושבת שצריך לעשות על זה עוד קצת חשיבה כי תארי לעצמך שיבואו פונים ויאמרו למה אתם לא מאפשרים לי בפקס וכתוב כאן כך וכך. עכשיו תסבירי להם את מה שהסברת לי. הבנתי, אני מראש הבנתי שזה לא אמור להיכנס לכאן בל אני לא רוצה שעוד פעם אנחנו נחיה בעולם של חוסר ודאות שבגללו הגענו לדיון היום. כן פקס, לא פקס, הגענו לזה כי הייתה אי בהירות.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

השאלה אם בקופת חולים לא מאפשרים מייל כי מעדיפים שתעשי את זה דרך האתר. את יכולה גם לשלוח מייל ולצרף קובץ ואת יכולה לשלוח פקס ולצרף קובץ.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

לא. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אם את רוצה התחייבות, את כותבת במייל שאת צריכה התחייבות, הנה ההזמנה שלי.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

כך זה עובד אצל הגופים?

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

את יכולה לשלוח את אותו הדבר גם בפקס.

 << אורח >> יערה בן שחר תיק: << אורח >> 

יש סיטואציות שאפשר לבקש את הבקשה במייל במלל חופשי ולצרף קבצים באופן בלתי מזוהה. במקרה כזה החובה היא לשים פקס. אבל אם אין סיטואציה כזאת, זאת אומרת, בגלל שהם הגיעו למסקנה שיש בקשות שנגיד הן רגישות, הם לא רוצים שהדברים האלה יעברו לא במייל וגם לא בפקס בגלל היבטים של הגנת סייבר, של אבטחת מידע ושל הגנה על הפרטיות.

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

זה לא המוסד. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

זה קורה. למשל בקופת חולים מאוחדת הפסיקו לקבל מיילים לקבלת החזר על קבלות. הם רוצים רק באפליקציה.

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

גם את זה צריך לאכוף עליהם.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

הם עברו רק לאפליקציה.

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

ומי שאין לו אפליקציה?

 << אורח >> יערה בן שחר תיק: << אורח >> 

אני אתן כדוגמה למשל תוצאות מעבדה או עיון בתיק רפואי. 

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

זה טכנית אי אפשר בפקס. על זה דיברנו בישיבה הקודמת. אי אפשר בפקס.

 << אורח >> יערה בן שחר תיק: << אורח >> 

תוצאות מעבדה אי אפשר להעביר בפקס?

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

זה דיסק.

 << אורח >> יערה בן שחר תיק: << אורח >> 

לא. תוצאות בדיקות מעבדה. הטופס. הפלט. אני אומרת שמטעמים של הגנה על פרטיות ודברים מהסוג הזה, הם אומרים שמסמכים מהסוג הזה הם רגישים מדי והם לא ירצו לפקסס אותם וגם לא ירצו להעביר אותם במייל וזה לא נכון להם שיעבירו את זה אליהם כך. 

אנחנו רואים שיש איזשהו מהלך שבעצם מבין שברגע שככל שאנחנו מתקדמים יותר בתוך העידן הדיגיטלי, אנחנו חייבים לתת את המעטפות של הגנת סייבר ושל הגנת פרטיות. לכן אנחנו מתקדמים מתפיסה שהייתה תפיסה ישנה כאשר פעם שלחו את הכול במייל ללא הבחנה והבינו שיש סיכון. לכן התחילו להשתמש בכלים מתוחכמים יותר שנותנים שכבות של הגנה. אני חושבת שכאן יש הצדקה אבל ככל שיש דברים שמאפשרים אותם במייל, אז בוודאי שזה ממש זהה ועל זה יש הסכמה רחבה.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

אין בעיה בהסכמה. יש בעיה איך מביאים את זה לידי ביטוי בנוסח כדי שזה ישקף את ההסכמה או את המוסכמה או את מה שהסכמנו עליו.

 << אורח >> יערה בן שחר תיק: << אורח >> 

אני יכולה להציע עוד משהו? אנחנו מבינים שהדלתא של שימוש באמצעי דיגיטלי אחר לעומת המצב של מייל, אמצעי דיגיטלי אחר שמתפקד כמו מייל, כנראה שזאת דלתא מאוד קטנה. אנחנו לא מדברים כאן על מסות. יכול להיות שאולי אפשר לנקוב ממש במילים כמו טופסי צור קשר. ממש להגיד ברחל בתך הקטנה.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

להיות ספציפיים על מה מדובר.

 << אורח >> יערה בן שחר תיק: << אורח >> 

כן. אני אומרת שברגע שאנחנו כותבים טופס צור קשר כזה, בכלל הפער הוא זניח.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

אני בהחלט חושבת שצריך לשקול את מה שאת אומרת. אני חושבת שזה השלב בו נעשה הפסקה וננסה להתקרב בנוסחים.

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

אני חושב שהנושא המרכזי הוא סעיף 10.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

זה ויש את העניין ההוא. בואו נצא להפסקה ונראה שאנחנו מצליחים להתקרב לפי זה נדע איך ממשיכים. השעה 12:20 ואני מציעה שניפגש ב-13:00.

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

בשעה 13:00 יש לי הנהלת קואליציה. לא משנה.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

אנחנו נעדכן. אם נגיע להצבעות, נביא אותך. אם אנחנו מגיעים להסכמות ויש הצבעות, כמובן שנביא אותך. אני לא מצביעה בלעדיך.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:20 ונתחדשה בשעה 13:01.) << הפסקה >> 

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

אני מחדשת את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה. בהחלט נעזרנו בהפסקה כדי להתקדם בדברים שנותרו פתוחים. 

חבר הכנסת מלכיאלי, ברוך שובך. כל מה שהספקתי לעשות עד עכשיו זה לחדש את הישיבה ואני עכשיו מעדכנת במה שקורה.

השתמשנו בהפסקה כדי להתקרב בפערים. בסך הכול אני חושבת שהמגמה היא חיובית ויש התקדמות אבל לא הספיק לנו הזמן כדי לעשות את הדברים בצורה מיטבית ולהשלים. היום לא ניגש להצבעה אבל כן אחרי שנסיים כאן את הישיבה, לאחר שאני אנעל אותה, נמשיך בעבודה לגבי שני הסעיפים, גם לגבי הניסוח שנותר לנו בסעיף 2, לחדד אותו, וגם לגבי סעיף הדיווח שגם כאן לפי דעתי יש דרך לפתור אותו.

בגלל שהייתה תקלה ב-זום בתחילת הישיבה, אנחנו מתנצלים בפני מי שחיכה ולא הצליח להתחבר. הודענו על כך גם בצ'ט ובישיבה הבאה נשלים את הפער למי שפספס ולא צפה במה שקרה בישיבה הזאת.

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

במה הצטמצמו הפערים?

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

קודם כל ברמת הניסוח של סעיף 2, אנחנו פחות או יותר מבינים לאן צריך ללכת. בסעיף 10 אנחנו לוקחים את מה שיש בו נכונות מצד משרד ישראל דיגיטלית לתכלל ואנחנו מנסים לראות אם יש גופים אחרים שאנחנו יודעים לרכז אותם בצורה נכונה יותר של הבאת דיווח ולייצר סעיף דיווח שהוא באמת יותר פרקטי. בסך הכול תחושה טובה של התקדמות ואני מקווה שנמשיך כך.

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

גם תחושה טובה זה טוב.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

נכון. אנחנו אוהבים בוועדה שלנו להיות בתחושה טובה ולקדם דברים.

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

צריך לתחום את זה בזמן.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

אנחנו נודיע. כמו שאמרתי, אנחנו נועלים את הישיבה עכשיו, חוזרים לעבודה בינינו עם היועצות המשפטיות, וברגע שנראה שאנחנו יודעים לברך על המוגמר, נודיע על כינוסה של ישיבה ונעלה את הדברים להצבעה.

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

 בסדר גמור. מעולה. יישר כוח. תודה לכולם.

 << יור >> היו"ר עינב קאבלה: << יור >> 

תודה רבה לכולם. שבוע טוב. הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:05. << סיום >>