פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



31
ועדת הכלכלה
21/01/2025


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 582
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"א בטבת התשפ"ה (21 בינואר 2025), שעה 11:00

סדר היום:
 << הצח >> 1. הצעת חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה, התשפ"ה-2024, של ח"כ אלון שוסטר << הצח >> 
 << הצח >> 2. הצעת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה וקביעתו כאזור מיקוד לאומי, התשפ"ה-2024 << הצח >> 

נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
אליהו ברוכי
יבגני סובה

מוזמנים: 
	נועה סרברו
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	איתי כהן
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

	תמר בנתורה
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	תמר בר און
	–
	ראש אגף בכיר, שיקום סביבתי, דרום, המשרד להגנת הסביבה

	אספו אבבאו
	–
	עו"ד, יועצת משפטית, מחוז דרום, המשרד להגנת הסביבה

	אהוד אמיתי
	–
	עו"ד, רשם האגודות, משרד הכלכלה והתעשייה

	ערן יעקב הוליץ
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החינוך

	אביטל שלום
	–
	ממונה מחוזית חבל תקומה, מחוז דרום, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

	ולדימיר סימון
	–
	מנהל אגף בכיר, פרויקטים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	אביאל פנסאפורקאר
	–
	מ"מ סגן ראש מינהלת תקומה

	דגנית סנקר לנגה
	–
	ראש מערך אדם וקהילה, מינהלת תקומה

	יעל מלם יפה
	–
	עו"ד, היועצת המשפטית, מינהלת תקומה

	קרני קירשנבוים
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, מינהלת תקומה

	לירון אדלר מינקה
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, מינהלת תקומה

	ליאור כוכבי
	–
	מנהל מטה מיוצר בישראל, התאחדות התעשיינים

	דקלה קצוני אזרד
	–
	מנהלת אגף אסטרטגיה, מועצה אזורית אשכול

	אמיר ביידא
	–
	עו"ד, מנהל אשכול מפ"ק ומקרקעין, קרן קיימת לישראל

	נתנאל סרוסי
	–
	ממונה קשרי ממשל, עיריית שדרות

	אוהד כהן
	–
	מנכ"ל תנועת עתיד לעוטף

	שמואל דוד
	–
	יועץ שתיל, הקרן החדשה לישראל

	עדן ביזמן
	–
	מנכ"ל פורום הביתה

	אילן פרידמן
	–
	מקדם מדיניות, פורום ארלוזורוב




ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> הצעת חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה, התשפ"ה-2024, פ/5210/25 << נושא >> 

 << נושא >> הצעת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה וקביעתו כאזור מיקוד לאומי, התשפ"ה-2024, מ/1828 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. אנחנו דנים בהצעת חוק שיקום לחבל התקומה וקביעתו כאזור מיקוד לאומי התשפ"ה-2024, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. הגענו קראנו עד סעיף 7 ונשמעו הערות. אנחנו לא נעסוק רטרואקטיבית. אנחנו כמובן נגיע לכך בהמשך ויתכן אפילו בישיבה לאחר מכן אבל כרגע המשימה שלנו בשעות שמוקצבות לנו זה לשטוף את היעד והיעד הוא סעיף 7. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

סעיף 7 עד סוף הצעת החוק.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אני מקווה שנגיע לזה. כל הערה שיש לגופם של חוקים יכולה להיאמר. אני רק אומר שבשיחות שהיו במהלך הימים הללו יש הערות שונות שמתקבלות ואז את חלק מההערות צריך להטמיע במהלך השוטף של הדיון על הסעיפים. יש הערה שהיא אולי יותר עקרונית וקשורה בתכנון ובנייה. זה הופיע בחוק המקורי. זה הופיע בתזכיר החוק כמו נושאים אחרים, כמו מורשת וכולי שמתקדם במקביל. חשוב לי לחדד שמצד אחד חשוב מאוד להגיע להסכמה, ואני מבין שמנסים להגיע להסכמות בתחום החשוב הזה, ומצד שני ככל הנראה הדיון, אם הוא יהיה, הוא לא יהיה בוועדה הזאת אלא בוועדת הפנים ואולי אפילו בתיקון נפרד של חוק התכנון והבנייה. חשוב מאוד להגיע, ואני מבקש ממינהלת תקומה לקדם יחד עם היישובים, המועצות וכמובן המשרדים הרלוונטיים את הנושא הזה, כמו גם תחומים אחרים שיתכן שצריך לקדם בהם חקיקה. 

נמשיך בהקראה מסעיף 7.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

שלום. אני ממשיכה לקרוא מסעיף 7. אני מקריאה את הנוסח עם ההערות בהמשך לישיבות עם הייעוץ המשפטי של הוועדה כפי שהתפרסמו באתר. 

7.	תחולה לעניין ישוב חדש

הוראות לפי חוק זה יחולו גם לגבי ישוב שהוקם כדין בחבל התקומה לאחר יום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – ישוב חדש), ואולם הקצאת משאבים ומתן הטבות ליישוב חדש יהיו לאחר בחינת סוג המשאבים וההטבות האמורות והיקפן, כך שיינתנו באופן ההולם את קידום מטרות חוק זה, ובשים לב לכך שהוקם לאחר יום תחילתו של חוק זה. הודעה על ישוב חדש שהחוק חל לגביו לפי סעיף תפורסם באתר האינטרנט של המינהלת.

בדיונים הקודמים אמרנו שהחוק מגדיר את אזור חבל התקומה, מצלם מצב קיים ולצד זאת החוק גם מסתכל קדימה לתקופה של עד כ-10 שנים וקובע אותו כאזור מיקוד שלאומי שיינתן בו שיקום נרחב. יכול שבתקופה הזאת גם יוקמו ישובים חדשים באזור הזה והמטרה של הסעיף הזה היא שככל שיוקם ישוב חדש כחלק מפיסת הפיתוח והצמיחה של האזור, אז יהיה ניתן לתת לו הטבות ומשאבים שהם בהלימה גם למטרות וגם לכך שהוא ישוב חדש. העניין של ההודעה לגבי היישוב החדש, אני מעירה בהמשך לשאלת הייעוץ המשפטי לוועדה בעניין הזה, שלגבי ההודעה על ישוב חדש, המטרה שלה היא לתת את נקודת הזמן בה יוכלו להינתן או הטבות או משאבים, הרעיון הוא להיצמד לשלב בהליך התכנוני של היישוב החדש שגם יתפרסם ברשומות, שלב נורמטיבי, ואנחנו עוד מדייקים את השלב הזה ונחזור לוועדה עם תשובה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

 אני מוסיף ואומר שהשאלה שלנו הייתה ממתי אותו ישוב נחשב ישוב חדש לצורך תחולת החוק.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

כן. בדיוק. בהקשר הזה אנחנו עוד מדייקים את המועד ונחזור עם מענה לוועדה.

 << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> 

אני מציע: הוראות סעיף זה לא יחולו ביחס ליישוב חדש שהוקם באזור אחרי ינואר 2025. כלומר, דומני שבנסיבות הקיימות – וכאן הסעיף הזה הוא מאוד עמום ומשאיר הרבה מקום לכל מיני פרשנויות – ראשית, היישוב היחיד שמדובר בו הוא היישוב אופיר שקודם לכן נקרא חנון. אין באזור תכנון ליישובים נוספים ותקן אותי אם אני טועה. בנסיבות הקיימות, ל-חנון צריך לחזק בהנחה שהוא מתקיים ומוקם, ישובים נוספים בחבל שהוא נכס נופי, שכל התכנון שלו בנוי על הנכסים הנופיים וצריך לחזק את היישובים הקיימים שלו ב-10 השנים הקרובות ולא להקים עוד תשתיות ועוד אזורים של תעשייה ועוד אזורים שתופסים נפח ושטח. אין בזה הגיון אקולוגי וספק אם יש בזה הגיון תכנוני. אנחנו יודעים שיש גורמים בממשלה שממהרים להקים ישובים חדשים גם אם אין הגיון תכנוני ולטעמנו חבל. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אם אני מבין נכון, אתה מתנגד לסעיף. 

 << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> 

לא. אני אומר שיש ישוב אחד שהוא בתכנון.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

יכול להיות שיהיו ישובים אחרים. תיאורטית יכולים להיות. 

 << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> 

תיאורטית יכולים להיות ישובים אחרים אבל לא בטוח שהם שצריכים לקבל תקציבים ממינהלת תקומה.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

מה שכתוב כאן, אם אני מבין נכון, זה כאן סייג ברור.

 << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> 

הסייג הוא לא ברור. זה בדיוק הסיפור.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אם אני מבין נכון, השנה נפטר אבי הערפול הקונסטרוקטיבי קיסינג'ר, זה אומר שזה - - -

 << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> 

לך זה ברור ולי לא. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

זה ברור שזה לא אותו דבר. מה שזה כן אומר פוזיטיבית נשאר לשיקול דעת.

 << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> 

המדינה יכולה לקבל החלטה להקים ישוב ואז היא יכולה לתקצב אותו. למה זה צריך להיות מתקציב מינהלת תקומה? 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

כי נראה נכון שמי שיהיה בתוך תקומה, יזכה לסיוע בהיבטים הרלוונטיים של מי שלא היה או לא חווה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יכול להיות שתושבי היישוב החדש הם אנשים שהתגוררו ביישובים הקיימים ויש צרכים מיוחדים שצריך לתת להם מענה במסגרת החוק הזה. לכן לפי מה שאני מבין לשון הסעיף בעצם מאפשרת איזושהי גמישות ולבחון את העניין לפי הנסיבות.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

מה שכתוב כאן זה שיישוב חדש לא יהיה מחוץ לתחולת האחריות של מינהלת תקומה. מה כן? לא ברור. זה נשאר פתוח. 

אם אין עוד הערות, נמשיך בהקראה.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

8.	ראש המינהלת ועובדיה

(1) הממשלה תמנה, לפי הצעת השר, את ראש המינהלת, בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959. הודעה על מינוי כאמור תפורסם ברשומות.

(2) ראש המינהלת ועובדי המינהלת יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות חוק שירות המדינה (מינויים). עובדי המינהלת יפעלו לפי הוראות ראש המינהלת ובפיקוחו.

(3) ראש המינהלת ממונה על ביצוע תפקידי המינהלת לפי חוק זה והוא יהיה כפוף במישרין לשר.

גם סעיף 8 וגם סעיף 9 שתכף נקריא אותו, במסגרת עיגון פעילותה של המינהלת כיחידת סמך עצמאית, כחלק מהתפיסה הזאת הכפיפות הישירה לשר כיחידת סמך. מעבר לזה, מדובר בסעיפים רגילים בחקיקה ואין כאן איזה משהו נוסף להסביר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אנחנו זוכרים שבדיון הראשון בהצעת החוק אמר יושב-ראש הוועדה שהוא מבקש לבחון קביעה של איזשהו מנגנון יותר מואץ לקליטת עובדים במינהלת מתוך הבנה שמדובר על אזור מיקוד לאומי ועל פרויקט מאוד מאוד ייחודי שצריך גם להתבצע בלוחות זמנים קצרים ואנחנו מודעים ללוחות הזמנים הממושכים שלעתים מתחייבים מתוך יישום חוק שירות המדינה (מינויים). השאלה אם בחנתם את העניין הזה או שאתם עדיין בוחנים אותו והאם קיבלתם עמדה מנציבות שירות המדינה.

 << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> 

אנחנו עדיין בבחינה עם נציבות שירות המדינה. הם מכירים את הצורך בלי קשר לחקיקה וזה גם משהו שהיה לנו בשנה שעברה והם גם מכירים את האמירה של השר בוועדה ואת הבקשה. הם גם מכירים גם את הדרישה של הוועדה. אנחנו בשיח איתם ואנחנו ניתן תשובה גם על זה.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

בסדר. רשמנו לעצמנו. 

 << אורח >> אוהד כהן: << אורח >> 

עתיד לעוטף. כרגע, אני מתאר מצב, אין ראש מינהלת. נראה שהחוק מתקדם יותר מהר מאשר למצוא נציב שירות מדינה. אני לא יודע אם זה המקום אבל אני מעלה את זה כאן כי כרגע אין ראש מינהלת ומן הסתם זה לא מצב בריא. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

במקרה הזה זה לא קשור לנציב אלא זאת יותר החלטת ממשלה, ראש ממשלה.

 << אורח >> אוהד כהן: << אורח >> 

אני הבנתי שזה גם קשור לנושא של הנציב. בדקתי את זה הבוקר. עדיין לא אושר ממלא מקום וזה בדיוק העניין. השאלה שלנו היא האם יש משהו בוועדה הזאת שאפשר לעשות כדי לקדם ראש מינהלת קבוע ולטווח ארוך.

 << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> 

כרגע יש מינוי לראש מינהלת ואתם מכירים. היום יוסי שלי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הוא גם מנהל מינהלת תקומה. זה המצב נכון להיום. 

 << אורח >> אוהד כהן: << אורח >> 

אני אחדד. מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בין אם הוא יצא להיות שגריר או לא, סליחה שאני אומר את זה, מנכ"ל תקומה לא יכול להיות תפקיד נוסף על תפקיד אחר. בעינינו זו משימה לאומית.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

ההערה שלך היא גם נכונה וגם מוצדקת. אני מניח שאין אחד, לא בחדר ולא מחוץ לחדר, שלא חושב כך.

 << אורח >> אוהד כהן: << אורח >> 

השאלה אם זה המקום לדון על הדבר הזה ומה אפשר לעשות במסגרת החוק.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

הייתי אומר שההשוואה בין יכולת ההשפעה של החדר הזה לבין המשימה שלנו לקדם את החוק נוטה לכיוון התמקדות במעבר מהיר על החוק וקבלת החוק המיטבי. אנחנו יכולים להעיר את ההערה הזאת אולי במסגרת ועדה אחרת, ישיבה אחרת. ההערה שלך היא מוצדקת לחלוטין. נדאג להעביר את המסר הזה. אני חושב שהדברים ברורים ואתה בוודאי צודק. 

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

9.	עסקאות המינהלת

לצורך ביצוע הוראות חוק זה, מורשה ראש המינהלת, יחד עם חשב המינהלת, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

כמו שאמרתי קודם, זה סעיף שנועד לאפשר למינהלת לפעול בעצמה ולבצע עסקאות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זה סעיף מאוד סטנדרטי.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

כן. סעיף סטנדרטי בחקיקה.

 << אורח >> אמיר ביידא: << אורח >> 

קרן קיימת לישראל. אני חושב שכדאי להוסיף "לרבות כאמור בסעיפים". כלומר, להוסיף את המילה לרבות כדי לאפשר למינהלת להתקשר עם גופים ולא רק על פי סעיפים 4 ו-5 אלא התקשרויות למשל לביצוע עבודה. אני אומר את כל זה ואחר כך יש לי בקשה נוספת. 

קרן קיימת מבצעת עבודות. היא ביצעה עבודה גדולה מאוד, ולדעתי ולדעת כולם גם יפה, ברוחמה עבור מפוני כפר עזה וזה במסגרת התקשרות עם משרד ממשלתי באמצעות המינהלת. אביאל היה מעורב בזה בצורה רבה. לכן הייתי מבקש שהחוק יאפשר את הגמישות הזאת ויאפשר למינהלת ו/או למשרדים ממשלתיים להתקשר גם עם ארגונים ועם גוף כמו קרן קיימת לישראל כדי לאפשר את זה. הוספת המילה "לרבות", תאפשר התקשרויות גם לביצוע עבודה דוגמת רוחמה.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

החוק כפי שהוא מנוסח לא מאפשר את זה כרגע?

 << אורח >> אמיר ביידא: << אורח >> 

החוק מפנה רק לסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

הערה נכונה. הראיה שבפועל נעזרנו באופן מרשים מאוד בקרן קיימת לישראל, בחטיבה להתיישבות.

 << אורח >> אמיר ביידא: << אורח >> 

עוד בקשה אחת והיא קצת חורגת. מכיוון שלא הייתי בדיון הקודם הייתי מבקש, אם אפשר, לחזור לסעיף 6(א)(8) שיש לי הערה לגביו. להוסיף את המילה "חלץ". שוב, זה במסגרת האמור. כמו שאמרתי קודם, קרן קיימת לישראל היא חברה לתועלת הציבור. להוסיף את זה, זה יותר הבהרתי. אני לא חושב שיכולה להיות פרשנות לכאן או לכאן ולכן אם נוסיף את המילה "חלץ", זה בהחלט יבהיר.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

תודה על שתי ההערות ותודה על השותפות האמיצה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אגב, לשון של פסקה (8) בסעיף 6(א) היא מאוד רחבה. "שיתופי פעולה לשם קידום וביצוע מטרות חוק זה עם הרשויות המקומיות בחבל תקומה, עם גופים ציבוריים נוספים או עם גורמים אחרים לרבות".

 << אורח >> אמיר ביידא: << אורח >> 

נכון.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

זאת רשימה פתוחה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זה מה שאני אומר. זה מאוד רחב.

 << אורח >> אמיר ביידא: << אורח >> 

זה נכון אבל מכיוון שפירטו גופים פילנתרופיים, עמותות ומלכ"רים, וחלץ לא נכלל כאן, כדי למנוע ספקות. אני חושב שזה יכול רק להבהיר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מה דעתכם?

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

ככלל, כמו שנאמר כאן, הסעיף נועד לתת איזושהי מטריה יחסית רחבה וזה כמובן לא גובר על דרכי ההתקשרות של המדינה עם גורמים כלשהם לרבות חלץ. ככלל על פני הדברים, אני חושבת שזה בסדר אבל כיוון שהתחום הזה גם של חלץ וגם של התקשרויות באופן כללי מוסדר באוצר, אנחנו נבדוק מול החשב הכללי אם זה משהו אפשרי. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לגבי ההערה שנוגעת לסעיף 9.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

גם לגבי ההערה שנוגעת לסעיף 9.

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

לגבי ההערה של סעיף 9, אולי ניתן לנציג האוצר להתייחס. 

 << אורח >> אמיר ביידא: << אורח >> 

האוצר הוא זה שבהחלט תמך בכל ההתקשרות של קרן קיימת לישראל עם משרד הבינוי והשיכון באמצעות מינהלת תקומה לגבי רוחמה.

 << אורח >> איתי כהן: << אורח >> 

הייעוץ המשפטי למשרד האוצר. סוגייה אוצרית רחבה ונצטרך להתייעץ אצלנו. זו סוגייה שנבדוק אותה ונחזיר תשובה לוועדה.

 << אורח >> אוהד כהן: << אורח >> 

האם בחוק אליו מפנים בסעיפים יש תעדוף לעסקים מקומיים מהעוטף או מקו העימות?


 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

הסעיף הזה הוא סעיף יחסית סטנדרטי. לפעמים הרשאות החתימה של המדינה מוסדרות גם בהחלטות ממשלה. כיוון שאנחנו קובעים כאן חקיקה, ולרוב בחקיקה שמקימה יחידות סמך או רשויות, מסדירים גם את הדרך להתקשר בעסקאות. זה לא סעיף שנותן תעדוף אלא מקור סמכות לפי חוק נכסי מדינה. אני לא חושבת שנכון לקשור בין הדברים ברמה הנורמטיבית. להבנתי מה שאתה מדבר עליו, על הטבות לעסקים, נכלל במסגרת סעי, 4 שנותן את האפשרות לתת הטבות לחבל ובכלל כך גם לעסקים בחבל. אלה שני דברים שונים.

 << אורח >> אוהד כהן: << אורח >> 

המטרה שלנו היא שמתוך 19 מיליארד שקלים - הון, ידע, נכסים, כמה שיותר יישארו בעוטף. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

החוק הזה הוא חוק כללי שמציין אזימוט ונותן כלי עבודה למשרדים השונים לבצע בין השאר בדיוק את מה שאתה אומר, באיזון מול משימות לאומיות אחרות.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

10.	דיווח על יישום המדיניות

המנהל הכללי של משרד ממשלתי ידווח לראש מינהלת תקומה, בכל שנה ב-1 באוגוסט וב-1 בפברואר, על פעולות שביצע המשרד לפי פרק זה ליישום המדיניות בששת החודשים שקדמו למועד הדיווח.

מדובר כאן על דיווח דו שנתי. כמו שאמרנו בדיונים הקודמים, המינהלת מגבשת מדיניות, גיבשה תוכנית רב-שנתית, היא יכולה לבצע אותה בעצמה והיא יכולה לבצע אותה באמצעות משרדי ממשלה אחרים. נדרש איזשהו דיווח מול המינהלת על ביצוע אותה תוכנית לצורכי תיאום ובקרה על פעילויות של משרדי ממשלה וגם לצורך ביצוע חובת המינהלת לפרסם נתונים ומידע על פעילותה, את הדוח השנתי, ונגיע גם לסעיף הזה בהמשך.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

הערות? אין.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

11.	דרישת מידע

(1) בלי לגרוע מכל סמכות הנתונה למינהלת, עובד המינהלת שהוסמך לכך בידי ראש המינהלת, רשאי, לשם מילוי תפקידיה של המינהלת, לדרוש מגוף ציבורי העוסק בעניין הנוגע לתחומי פעילותה, למסור כל ידיעה, מסמך, דין וחשבון או פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995, הנוגעים לתפקידיה ולסמכויותיה לפי הוראות חוק זה, למעט נתונים שהם מידע אישי כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, או מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין.

זה סעיף שנדרש לצורך פעילותה וגיבוש מענים הולמים ואפקטיביים לחבל בצורה מהירה. הכוונה היא למידע שנדרש לתחומי פעילותה של המינהלת ולא למידע אישי לפי חוק הגנת הפרטיות ולא למידה שמסירתו אסורה לפי כל דין.

אני אתן כאן כוכבית שהיא הערה מעט טכנית שהחוק מטפל בה בהמשך. היה איזשהו שינוי בחוק הגנת הפרטיות בהקשר של ההגדרות, של מידע ומידע אישי, שייכנסו לתוקף רק בחודש אוגוסט 2025 והחוק מטפל בשינוי הזה בהמשך. 

(2) מי שנדרש למסור מידע כאמור בסעיף קטן (א), ימסור את המידע בתוך התקופה שנקבעה בדרישה ובאופן קבוע בה.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

הערות. אין.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

12.	פרסום

ראש מינהלת תקומה יפרסם באתר האינטרנט של המינהלת, אחת לשנה, נוסף על חובתו לפי כל דין, דוח שנתי הכולל נתונים ומידע על פעילותה של המינהלת.

 אחד העקרונות של המינהלת הוא פעולה בשקיפות. הכוונה היא שהמינהלת מפרסמת דוח שנתי ביחס לפעילות, ביחס לביצוע התוכנית מדי שנה. אני אומר שהמינהלת כבר פרסמה דוח ביצוע באוקטובר האחרון ואפשר למצוא אותו באתר המינהלת.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

יש הגדרה של זמן? אחת לשנה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אתם לא מעדיפים לכתוב כאן פחות או יותר מועד לפרסום הדוח?

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

בדרך כלל זה לקראת סוף השנה או ברבעון האחרון של השנה.

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

לפי החלטת הממשלה כרגע, למיטב זיכרוני הדוח צריך להתפרסם עד ה-1 באפריל. זה מה שרצינו לקבע כאן. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

שלא יהיה מצב שהדוח מפורסם בשנה אחת בדצמבר ובשנה אחרת בינואר. 

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

יש יתרונות לגמישות ואני מבינה את היתרון שיכול להיות.

 << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> 

החלטות הממשלה אמרה לנו עד ה-1 באפריל ובשנה האחרונה עמדנו בה. אני מקווה שנמשיך לעמוד בה גם בשנים הבאות ואם זה יהיה כתוב או לא כתוב, כך נעשה. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

זה צריך להיות בהיר ולדעת מתי לצפות לזה. 

 << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> 

אין בעיה.

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

אנחנו נעשה חשיבה על מועד שיהיה מדויק ונשלים את זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

תחזרו אלינו לגבי המועד. 

 << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> 

נתונים לרבות נתוני ניצול תקציב שעות חינוך. נתוני תפוקות בתחומי חינוך ורווחה, לרבות ממצאי הערכה של כל פעילות בתחומי החינוך והחוסן שממומן מתקציב המינהלת. יש כאן הכפלה ב-50 אחוזים של תקציב החינוך. סכומים מאוד גדולים. 13,500 לתלמיד זה סכום ממש נכבד. להערכתי זה חשוב למדינה ובוודאי חשוב לילדי העוטף שנדע שזה עובד. כלומר, שאלה לא רק פעולות מתבצעות אלא שיש להן תוצאות ויש להן אפקט, בין אם זה על החוסן ובין אם זה על הרמה החינוכית. זה אזור שיש בו באופן כללי הצלחות חינוכיות וסוגייה שצריכה להישאל היא מה התועלת ומה התפוקה של תחומים נכבדים נוספים. הסעיף השלישי, נתונים בדבר ההשפעות הסביבתיות של פעולות הפיתוח בחבל לרבות סקרי השפעה על הסביבה ובפרט על השטחים הפתוחים ועל מקורות המים. האזור הזה, כמו שנאמר הרבה פעמים, הוא רגיש מאוד סביבתית ופעולות פיתוח מואצות יכולות לחבל בו ולא רק להועיל. אמנם המשרד להגנת הסביבה ער לסוגיות האלה ופעיל בהן, אבל אם אין בדיקות – קשה יהיה לדעת שהדברים הולכים לכיוון הנכון.

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

המינהלת קובעת לעצמה מדי שנה - וזה מפורסם בספר תוכניות העבודה וגם בתוכנית שהמינהלת מפרסמת לציבור - את עיקרי הפעולה שלה וגם את המדדים והיעדים להצלחה. זה משהו שככלל אנחנו רוצים לפרסם ואתה רואה שהמינהלת עושה את זה לבד בשנים הרלוונטיות. אנחנו חושבים שלקבוע כבר עכשיו את הנתונים, זה לא נכון כי צריך שתהיה כאן איזושהי גמישות גם ביחס למה שהמינהלת מתכננת לעשות ולצרכים בכל שנה ושנה. הדברים הם מאוד שקופים וגלויים לציבור והדוחות שמתפרסמים נותנים מידע מאוד מאוד מקיף, כמו שאתה אומר. אני לא חושבת שזה נכון אם אנחנו מסתכלים מעכשיו חמש שנים קדימה להצביע על דברים מסוימים ואולי פתאום בשנים אחרות יהיו דברים אחרים שיותר נכון להצביע על הנתונים שם. זה יכול להביא לפספוס ולכן לדעתנו הנוסח הזה מאפשר את מה שאתה מדבר עליו ונכון לכתוב כמה שיותר פתוח ורחב ולא להתמקד בדברים שכרגע הם בהחלט מאוד מאוד משמעותיים ויכול להיות שבהמשך יקרו דברים אחרים. לכן לדעתנו הנוסח נותן מענה מספק.

 << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> 

אנחנו בתחושה שלעתים כאשר הדברים לא נבדקים, אנחנו נדע פחות ואם נדע פחות, זה יכול להזיק בתהליכי הפיתוח ולתהליכי השינויים בתחומים של חינוך ורווחה. אם אתה משקיע סכומים משמעותיים, אתה רוצה לדעת שיש תוצאה ואנחנו מדברים כאן על תחומים שהם משמעותיים מאוד בהשוואה לכל רשות מקומית אחרת.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אני פונה למינהלת. ברור שאתם עושים הרבה ואין סיבה להסתיר את כל מה שנעשה על ידי המשרדים והמינהלת, אבל אני לא בטוח שצריך להיכנס לפירוט של התחומים. יש לנו כאן 10 או 15 משרדים או תחומים ולכן שמה שצריך לומר זה לא רק על המידע על הפעילות אלא עמידה ביעדים שהגדרנו לעצמנו בחוק הזה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מה שהמינהלת הגדירה לעצמה.

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

אני חושבת שאנחנו מדברים ברמה המהותית על אותם דברים. הרי אם הכוונה שיהיה כתוב ובכלל כך המידע בידי המינהלת – אני לא חושבת שככלל יש התנגדות. אני כן מסבה את תשומת ליבה של הוועדה. הדוח האחרון שפרסמה המינהלת וברמת הפירוט המאוד מאוד גדולה כאן, לפעמים כאשר שמים איזשהו יעד שהוא נמוך ממה שעושים, זה דווקא מרדד למטה. צריך גם את זה לקחת בחשבון. עמדתי היא שדווקא להשאיר את הדברים פתוחים, זה מביא למעוף, הרבה פעמים זה מביא ליותר פירוט ולפעמים כאשר כותבים רמת פירוט עם תחומים, נצמדים למה שכתוב בחוק ולא ליותר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא תחומים.

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

אם הכוונה היא איזושהי הבהרה נוספת של משהו שהוא יותר מתייחס לעמידה ביעדים, זה נראה לי סביר.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

דוח שנתי כולל נתונים ומידע על פעילות. אני חושב שאולי מראש, לפני כן, דוח שנתי על עמידה ביעדים וכן על פעילות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל עמידה ביעדים היא חלק מהפעילות.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

בוודאי.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

אפשר להסתכל בדוח. הוא מאוד מפורט.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זה לא משנה. זה נכון שהדוח מפורט אבל שוב אני מזכיר שאנחנו בחקיקה ראשית וככל שיש כוונה לוועדה לחדד עניינים מסוימים או שתהיה שקיפות לציבור בעניינים מסוימים, כדאי לכתוב את זה בחוק.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

לי חשובה הקוהרנטיות אם לחוק עצמו יש יעדים. 

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

עמידה ביעדים.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אנחנו מוסרים דוח שקוף.

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

אנחנו נציע איזשהו נוסח שמשקף גם את המילה ביעדים.

 << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> 

אתם מדברים על הנוסח של עמידה ביעדים והדוחות על העמידה בהם. היכן אנחנו מתקפים את היעדים?

 << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> 

זה לא קשור לנוסח החקיקה. 

 << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> 

אני שואלת על נוסח החקיקה כי עבודה על עמידה ביעדים נגזרת מיעדים.

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

המטרות קבועות בחוק. המינהלת פועלת לאור מטרות החוק. הפירוט הוא במטרות החוק וכל פעילות המינהלת היא לטובת העניין הזה. אני נותנת לך תשובה מלאה. אם כן, קודם כל, המטרות הן מטרות בחוק.

 הדבר השני הוא שבאמת הייתה כאן הערה שדיברה על שיתוף הציבור ועל פעולות שמתקיימות בשיתוף עם הציבור. הדבר השלישי הוא הפרסום לציבור של כל המידע שקורה בתוך הזמן הזה.

 << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> 

השאלה הייתה אם הרפרנס הוא המטרות של החוק.

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

כן. המטרות של החוק. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

האמת היא שהקוהרנטיות המלאה היא מול המטרות. המטרות מן הסתם נגזרות ליעדים מדידים יותר. שני הדברים צריכים להופיע בדוח השנתי.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

13.	סיום פעולת המינהלת

(1) מינהלת תקומה תחדל לפעול בתום ארבע שנים מיום תחילתו של חוק זה או במועד מאוחר יותר שתקבע הממשלה בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אם ראתה כי הדבר נדרש לשם מימוש מטרות חוק זה, ואולם לא יאוחר מתום 10 שנים מיום תחילתו של חוק זה.

לפי החלטה 980 שהקימה את המינהלת, המינהלת הוקמה לחמש שנים. אנחנו נצמדים למועדים שנקבעו באותה החלטת ממשלה.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אוקטובר 2023.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

כן. מאז הקמתה חלפה קצת יותר משנה. אנחנו מציעים לעגן את התפיסה הזאת גם בחקיקה. אני אומר שהפעילות שלה מאז הקמתה נקבעה עד סוף שנת 2028. כבר התחילה שנת 2025 כך שיכול להיות שנעשה כאן איזשהו דיוק כדי שיהיה ברור מתי מסתיימות ארבע השנים. 

לצד הדבר הזה נגיד שכיוון שהחוק לא מסתכל רק על מינהלת תקומה אלא מסתכל באופן רחב יותר על קביעת האזור כאזור מיקוד לאומי ושיקום נרחב, עניינים שעסקנו בהם בהרחבה בישיבות הקודמות של הוועדה, אנחנו כן חושבים שנכון לאפשר שהממשלה תקבע בצו, כמו שהקראתי, את הארכת פעילות המינהלת שנכנסת לתוך גדר הזמן הזה של אזור המיקוד הלאומי, כלומר, עד 10 שנים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

שתי שאלות. האם להבנתכם באמת נדרש צו של שהממשלה כממשלה תביא לאישור הוועדה או שדי בכך שהשר שממונה על ביצוע החוק יכול לעשות את זה כמובן באישור הממשלה? השאלה אם לא נכון יותר, גם מבחינת הפרוצדורה, שהשר יביא את הצו אישור הוועדה.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

בהמשך להערת הייעוץ המשפטי של הוועדה בדקנו את הדבר הזה. מבחינה משפטית מקצועית הדבר אפשרי ואנחנו רוצים לבחון את זה גם מול השר ולחזור עם תשובה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

ההארכה הזו יכולה להתבצע כמה פעמים או פעם אחת?

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

ההארכה הזאת יכולה להתבצע כמה פעמים. אנחנו לא רוצים להגביל.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יכול להיות שנחדד את זה בנוסח. אני פשוט מכיר את זה מדברי חקיקה אחרים בהם עלתה שאלה האם מדובר בהארכה אחת או בכמה הארכות.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

אני חושבת שניתן להאריך את אזור המיקוד הלאומי עד 10 שנים ולא קיבענו את זה לפעם אחת וכך נכון גם במקרה הזה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

את מדברת על התוקף של הוראות השעה, הוראות פרק ב'.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

נכון. שם כתוב במפורש – עוד מעט נגיע בסעיף 16(ב) – שההארכה היא לתקופות נוספות שלא עלו במצטבר על.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

נכון. אולי באותו נוסח. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

החוק נכנס לתוקף במועד הפרסום ברשומות אלא אם כן נקבע מועד ספציפי. כאן לא נקבע מועד ספציפי למעט ההוראה שנוגעת לחוק הגנת הפרטיות.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

רק לציין את המובן מאליו. זה ברור שצריך להתכונן, להכין את כל הכלים לעשור של פעולה. פרק הזמן הראשון הוא מינימלי. הוא ראשוני בלבד. הסעיף הזה נכון.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

(2) חדלה מינהלת תקומה לפעול כאמור בסעיף קטן (א), רשאית הממשלה להסמיך גורם אחר לבצע תפקיד מתפקידיה שביצועו טרם הושלם או להפעיל סמכות מסמכויותיה של המינהלת ככל שהדבר נדרש לשם כך וכן לתת לו הוראות נוספות הדרושות לשם כך לרבות לצורך המשך תיאום ובקרה על מתן הטבות ועל ביצוע פעולות במשרדי הממשלה מכוח חוק זה. הודעה על הסמכה לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות.

גם במצב שבו המינהלת מפסיקה לפעול, עדיין יכול להיות צורך במינוי גורם מסוים לצורך פעולה מסוימת שטרם הסתיימה או לצורך פיקוח עליה או לצורך מתן סמכות זו או אחרת. במצב שבו זה יותר יעיל מאשר להשאיר את האורגן כולו, מטעמי יעילות אנחנו מציעים את הסעיף הזה כך שיהיה אפשר שהממשלה תמנה גורם אחר.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

הסעיף הקטן הזה הוא לא מובן מאליו שהממשלה רשאית לעשות את כל מה שכתוב כאן?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מרגע שאנחנו מעגנים עכשיו בחקיקה ראשית את כל המסגרת וקבענו מועד לסיום.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

משעה שקבענו מועד לסיום פעילות המינהלת ויכול להיווצר צורך כזה או אחר. החוק נותן על זה את הדעת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני אחדד עוד נקודה. למעשה הוראות הפרק שאנחנו עכשיו עוסקים בו, פרק ג', נשארות בתוקף. כלומר, ההוראות האלה אינן הוראת שעה. המינהלת כמובן תפעיל את כל הסמכויות והתפקידים שלה כפי שהם מנויים כאן. משהיא תחדל מלפעול, הממשלה רשאית להסמיך גורם אחר שבעצם יוכל למלא חלק או את כל הסמכויות התפקידים והממשלה תוכל לתת לו הוראות בעניין הזה אבל הוראות הפרק נשארות בתוקף.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

זו המשמעות?

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

כן. הבהרה נכונה. תודה. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

ממשיכים לפרק ד'.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

פרק ד': הוראות שונות

14.	שמירת דינים וסמכויות

(1) הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין.

(2) אין בסמכויות הנתונות למינהלת לפי חוק זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לאחר לפי כל דין.

דיברנו על העניין התוספתי של החוק בנוסף לסמכויות האחרות וגם רצינו להבהיר שהמינהלת לא מתגברת על סמכויות של משרדים, וכל הפעולות שנעשות לפי החוק נעשות בהתאם לסמכויות שנתונות למשרדים.

15.	ביצוע ותקנות

	השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

סעיף סטנדרטי לכל חוק.

15א.	דיווח לכנסת

זה סעיף שנוסף לבקשת הייעוץ המשפטי של הוועדה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הוועדה ביקשה.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

של הוועדה והייעוץ המשפטי של הוועדה.

	השר יגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה עד ליום 1 באפריל את אלה:

(1) דוח לעניין פעולות לשיקום נרחב שביצעו שרי הממשלה בחבל התקומה לפי הוראות פרק ב' בשנה שקדמה למועד הדיווח, בהתאם לדיווחים שנמסרו על ידם לראש המינהלת לפי הוראות סעיף 4(ג).

(2) הדוח השנתי שפרסמה המינהלת לפי הו ראות סעיף 12.

בהקשר הזה אני אומר שקבענו כאן מועד שהוא עד ליום ה-1 באפריל ולפני הדיון דיברנו על כך עם הייעוץ המשפטי של הוועדה שיכול להיות שכשם שעשינו – עוד מעט נראה – הוראת מעבר לגבי הדיווח השנתי לפי סעיף 4(ג), כך גם נקבע איזושהי הוראה לגבי הדיווח הראשון לוועדה, אחת לשנה, בהתאם להוראות החוק, כך שיחול במועד מאוחר יותר מכיוון שה-1 באפריל הוא באמת יום מאוד מאוד קרוב.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יכול להיות שמה שנכון לכתוב זה שדיווח ראשון יימסר לוועדת הכלכלה עד ליום 1 באפריל 2026. כלומר, לא 1 באפריל בשנה הנוכחית אלא שנה לאחר מכן והדיווח כמובן יתייחס לתקופה של קצת יותר משנה. זאת נראית לי הוראה סבירה בעניין הזה.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

הדיונים שהתקיימו עד עכשיו, אנחנו רואים אותם כסוג של דיווח? במועד הסמוך האפשרי, זאת אומרת בקיץ?

 << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> 

העניין הוא שמרגע שהחוק יעבור, נצטרך לפרט תוכנית והשרים יצטרכו לתקן תוכניות ולעשות תוכניות ואז לדווח על הדבר הזה. זה לא יוכל לקרות לפני כן. 

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

זה אורך זמן. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אם כן, זה מקובל שנכתוב שהדיווח הראשון יהיה עד ה-1 באפריל 2026?

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

כן.

 << אורח >> אמיר ביידא: << אורח >> 

יש לי שאלה לגבי סעיף 15. לא 15א. הייתי מציע שהתקנת התקנות תהיה לא בגדר רשות אלא בגדר חובה. אם חלק או ביצוע החוק הזה מותנה בקבלת תקנות - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הוא לא מותנה.

 << אורח >> אמיר ביידא: << אורח >> 

אני אומר אם הוא מותנה פרקטית. כלומר, אם אפשר לבצע את החוק בלי תקנות, בסדר, להשאיר כך, אבל אני כן חושב שאם יש חלקים בחוק שבפועל לא ניתן יהיה לממש אותם בלי תקנות, כדאי שלא יהיה רשאי להתקין אלא השר יתקין.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

קודם כל, גם אם לא נכתוב שהוא רשאי להתקין תקנות, לפי חוק יסוד: הממשלה, שר שממונה על ביצוע החוק מוסמך להתקין תקנות ביצוע. תקנות ביצוע את תקנות יותר טכניות, משלימות את ההוראות שאנחנו קבענו כאן. אני מפנה את השאלה לנציגי המינהלת, האם יש להבנתכם תקנות או חקיקת משנה שממש הכרחית לביצוע החוק? אני לא רואה כזאת.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

לא. אנחנו כרגע לא מזהים.

 << אורח >> אמיר ביידא: << אורח >> 

אם לא מזהים, זה בסדר, אבל אם כן, עדיף לעשות את זה קטיגורית.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

16.	תחילה ותוקף

(1) תחילתו של סעיף 11(א) ביום תחילתו של חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13), התשפ"ד-2024, כאמור בסעיף 74(א) לאותו חוק.

 	לגבי זה הערתי קודם בהתייחס לסעיף שהקראנו לגבי הסמכות לדרוש מידע. זה אותו תיקון בחוק הגנת הפרטיות שנכנס לתוקף באוגוסט 2025. יש כאן עניין טכני של הדבקת ההגדרות בעקבות שינויים באותו חוק.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

יש איזו לקונה אולי במשך כמה חודשים.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

לא. אין לקונה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כאשר ייכנס לתוקף חוק הגנת הפרטיות, ייכנסו לתוקף ההגדרות החדשות. בחוק הזה נעשה תיקון מאוד רחב שאמור להיכנס לתוקף.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

היום אין לקונה. בסעיף 18 כתוב מה קורה עד לאותו מועד. תכף נגיע לשם.

(2) הוראות פרק ב' יעמדו בתוקפן שבע שנים מיום תחילתו של חוק זה.

במסגרת דיוני הוועדה דיברנו על כך כמה פעמים, על התקופה שבה ייקבע האזור כאזור מיקוד לאומי וניתן יהיה לתת בו שיקום נרחב. בהתבסס על מה שנלמד מהעולם, מצאנו שנדרש לתת פרק זמן ארוך יחסית לשיקום הנרחב, לתת קשב ממשלתי שיאפשר לתת את הכלים והפעולות באופן אפקטיבי.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

כלומר, אתם לא מצמידים את זה בהכרח לפעילותה של המינהלת.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

נכון. בהכרח אנחנו לא מצמידים.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

וגם לא מאריכים את זה עד ל-10 שנים.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

ניתן יהיה להאריך את זה בתקופות עד 10 שנים. בשלב ראשון מוצע לקבוע לתקופה של שבע שנים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זה בסעיף קטן (ג).

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

כן. אני תכף אגיע אליו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

בכל זאת אני רוצה לחדד משהו. באותו פרק ב' שהוא הוראת שעה לשבע שנים. יש התייחסות גם למינהלת. לצורך העניין, אם המינהלת תחדל מלפעול ופעילותה לא תוארך Back to back לתוקף של הפרק הזה - בעצם להבנתכם ניתן ליישם את הפרק אלא שפשוט לא קוראים את ההתייחסויות למינהלת בפרק הזה.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יכול להיות שהחבל עדיין יהיה אזור מיקוד לאומי אבל כבר לא תידרש מינהלת.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

בכפוף לכל מה אמרנו קודם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

ברור. אני אומר שזה יכול להיות.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

אני מזכירה שהחוק לא מתייחס רק לפעילות המינהלת. אנחנו חוזרים על זה כמה פעמים. לצד פעילות המינהלת יש גם פעילות של משרדי ממשלה, של גופים ציבוריים שהחוק נותן להם סמכויות לתת כלים של שיקום נרחב וזה גם יכול להיות אחרי שהמינהלת תיסגר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יכול להיות שאפילו חובתם תתגבר ברגע שאין מינהלת והם כן יידרשו לבצע את אותן פעולות כי כבר לא תהיה מינהלת.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

נכון. 

(3) על אף האמור בסעיף קטן (ב), השר, בהסכמת ראש הממשלה, רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להאריך את תוקפן של הוראות פרק ב' בתקופות נוספות שלא יעלו, במצטבר על שלוש שנים, אם נוכחו כי הדבר נדרש לשם הגשמת מטרותיו של חוק זה.

זאת אותה הארכה שדיברנו עליה קודם לכן, משבע שנים ל-10 שנים. יש כאן את האופציה להאריך והיא יכולה להיעשות בכמה טקטים, כפי שאמרנו קודם.

17.	הוראת שעה לעניין ההגדרה "תושב"

על אף האמור בהגדרה "תושב" שבסעיף 2, יראו לעניין חוק זה כ"תושב" גם יחיד שמקום מגוריו ערב יום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) היה באחד מיישובי חבל התקומה וביום תחילתו של חוק זה אינו מתגורר בו בשל מניעה זמנית שהוכרה על ידי הממשלה בהחלטתה או על ידי גורם שהוסמך לכך על ידה – כל עוד המניעה האמורה עומדת בתוקפה.

על הגדרת תושב דיברנו בישיבות הקודמות. זו הגדרה שמתייחסת גם ליחידים וגם לתאגידים באופן המרחיב למי שמתגורר בחבל התקומה. אנחנו יודעים שבמועד אישור החוק במהרה בימינו יש עדיין תושבים שלא חזרו לבתיהם מסיבות ביטחוניות או שיקומיות.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אבל לא כולם בגלל מניעה. יש תושבים, מאות או אלפים, שעדיין לא נמצאים אבל לא בגלל מניעה אלא משום החלטה אישית שלהם. לא רק זה אלא שהסעיף כאן מדבר על כך שביום תחילת החוק הם לא נמצאים, ואם הם יבואו יום למוחרת. תבהירי את הנקודה הזאת.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

הסעיף הזה דווקא נועד לאפשר את אותו מתן שיקום נרחב גם לתושבים שאנחנו יודעים שיש מניעה שהם יחזרו לחבל ביום תחילתו של החוק והוא נועד לאפשר לתת להם, בין אם מניעה שיקומית, בין אם מניעה ביטחונית, בין אם הממשלה הכירה מסיבות אחרות בכך שהם צריכים עוד פרק זמן.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אני מחדד ואומר לשם הגילוי הנאות שיש לי בן כזה. יש כמה מאות אנשים, יש כאלה שיאמרו יותר, שהם לא חוזרים כי הם עדיין לא בשלים לחזור והם לא מנועים מבחינה ביטחונית או שיקומית.

 << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> 

 המדינה אפשרה גם ביישובים שהם לא מנועים שיקומית ולא מנועים ביטחונית, עד סוף השנה הזאת להשלים במימון המדינה גם פעולות כאלה ולדעתי זה רשום כאן בנוסח הקיים ומכיל גם אותם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אותו אדם יודע שיש לו מניעה שהוכרה על ידי גורם רשמי? כלומר, אין ספקות בעניין הזה?

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

כן. הכרה, כן. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

איך זה נעשה? כלומר, תושב שכרגע לא מתגורר שם, איך הוא יכול לדעת?

 << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> 

הייתה ועדתך תמיכה דרך הרשויות המקומיות שהכירה בשמות ספציפיים.

 << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> 

אני מבקשתך להתייחס לניסוח. אני לגמרי מסכימה עם מה שאתה אומר גם ביחס למי שהוא במתווה שכר הדירה, שזה בעצם מה שאתם מדברים עליו כי במתווה שכר דירה אין מניעה ובנוסח החוק זה מתייחס למניעה.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

נוסח החוק התייחס גם לאופציה הזאת של מתווה המשפחות המשתהות. אולי דגנית תוכל לומר על כך כמה מילים.

 << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> 

אני אשמח להבין איך זה מתייחס בניסוח כי אני לא רואה את זה בניסוח.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

"שהוכרה על ידי הממשלה בהחלטתה או על ידי גורם שהוסמך לכך על ידה". בעצם מינהלת תקומה הוסמכה בהחלטה 1890.

 << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> 

מדובר על המניעה? אני לא משפטנית.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

כן. מדובר על המניעה.

 << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> 

ההחלטה הוחלטה ביחס למניעה ובמתווה שכר הדירה אנחנו בחוץ.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

הכוונה במניעה זמנית הייתה לכלול גם את אותם תושבים שנמצאים בתוך מתווה המשפחות המשתהות. חשוב כדי שלא תהיה כאן אי בהירות.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

שלא תהיה פרשנות לא טובה. 

 << אורח >> אוהד כהן: << אורח >> 

בנוסף לזה, אנחנו בדקנו את זה עם מינהלת תקומה ויש 400 משפחות שנכנסו למתווה. אנחנו יודעים על כמות גדולה שלא נכנסה למתווה והם עדיין נכנסים לקטגוריה של המשתהים. השאלה אם הם מקבלים מענה.

 << אורח >> דגנית סנקר לנגה: << אורח >> 

כרגע הם לא מקבלים מענה. מי שבחר לקחת את המענה הזה היה מחויב במספר תנאים, כמו שאתם יודעים. אכן אתה צודק, יש 400 משפחות כאלה שנכנסו למתווה שכר הדירה והסיוע כרגע עבורם מוגדר עד ה-30 ביוני. מי שלא בחר לקבל את אותו סיוע, אנחנו רואים אותו כמי שזכאי למשל לחזור ולהתגורר בדירתו בכל רגע ולכן הם לא חלק מהמתווה כרגע.

 << אורח >> אוהד כהן: << אורח >> 

השאלה אם אותם אנשים, בואי נגיד עוד קבוצה של 400 משפחות שבחרו או לא יכלו להיכנס למתווה, מקבלות מענה כאן בחוק, בהגדרת תושב.

 << אורח >> דגנית סנקר לנגה: << אורח >> 

אם הן גרות בחבל.

 << אורח >> אוהד כהן: << אורח >> 

אני בכל זאת מתעקש על זה. אני מבין את הרצון לרוץ אבל יש קבוצה מאוד גדולה של אנשים שגרים לא ביישובים שיש להם מניעה שיקומית או ביטחונית ובוחרים לא לחזור לחבל. אני רק מזכיר שעד לפני שלושה ימים כל שעה טירוף והם בחרו לא לגור בחבל בשנה הקרובה. איפה הם בכל זאת יכולים לקבל מענה בהגדרת "תושב" כי אנחנו לא רוצים לוותר עליהם? הם רוצים לחזור אבל כרגע הם לא גרים ביישוב.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אני רוצה לחבר את ההערה הזאת. יש כאן כנראה תקופת גישור שצריך להתייחס אליה. זה מתחבר מיד לשאלת הבונים את ביתם במקום אחר והאחריות של מי. עוד לא שמעתי תשובה חד משמעית, נלהבת ואחודה בין משרד ראש הממשלה למינהלת תקומה והשר. ברור שצריך לעסוק בכך. השאלות הן בדיוק על התפר הזה של בין מי שבבירור נמצא בקצה, מי שאומר שהוא לא חוזר ואלו שמשתהים ברמות שונות של הכרה על ידי המדינה. אני חושב שצריך לנסות לחדד את העניין הזה.

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

אני חושבת אדוני היושב-ראש שבדברים שלך באמת הצפת את הבעיה. כמו שאמר כאן ידידנו מעתיד לעוטף זאת לא קבוצה אחת אלא זאת יכולה להיות יותר מקבוצה אחת וזו יכולה להיות סדרה גדולה של אנשים עם מאפיינים שונים. כרגע מינהלת תקומה מחויבת לכל דבר שהתקבל בהחלטת ממשלה וקיבל ביטוי ולפי זה נפעל. אני חושבת שלפני שאנחנו מבינים מי הקבוצות השונות כפי שאתה מדבר עליהן ולנסות לאפיין אותן כבר עכשיו בחקיקה - זה לא נראה לי משהו שאנחנו מבינים שלא מדובר רק באיזושהי קבוצה אחת עם מאפיינים מסוימים. אנחנו חושבים שהדרך הנכונה להתמודד עם הדבר הזה היא לאפשר לממשלה לקבוע ביחס לכל קבוצה ואז תקומה תוכל להתייחס, כן או לא, אבל כל עוד זה לא נקבע, זה לא נמצא בפנים. כלומר, הדברים האלה הם לא דברים שלא קיבלו התייחסות במקום אחר. הרצון הזה לייצר משהו שיהיה מאוד מאוד רחב הוא בלתי אפשרי בנסיבות האלה. תקומה תתייחס לכל דבר שקיבל ביטוי באיזושהי החלטה או במדיניות של הממשלה או במקומות בהם הייתה לנו סמכות ואנחנו הפעלנו. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אני חושב שמה שאמרת עכשיו בסוף דבריך, צריך לחדד, לעטוף את זה, לארוז את זה משפטית וזה צריך להיות בחוק. 

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

 זאת אומרת, לאפשר גמישות לממשלה בלי שיהיה צורך לשנות חוק ולכן לקבל את ההחלטות הנכונות.

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

אני חושבת שזה כתוב בנוסח. מובהר כאן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מניעה זמנית זה מונח.

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

יש התייחסות לזה שכל עוד הממשלה החליטה, אנחנו יכולים לתת לזה מענה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

החליטה שיש מניעה זמנית. 

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הביטוי מניעה זמנית, אפשר לפרש אותו גם לחומרה.

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

אני חושבת שאם הממשלה תחליט אחרי חקיקת החוק להתייחס לקבוצה נוספת מסוימת בהקשר הזה, יכול להיות שבאמת זה יוכל להיכנס.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני לא בטוח.

 << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> 

השאלה אם אנחנו באמת מחכים לתתי הקבוצות האלה כי אנחנו יודעים כמה הם רבים ודגנית מתעסקת כל הזמן בחיתוכים האלה כאשר בסוף מישהו נשאר בחוץ. אין מה לעשות, אבל המדינה והמשפט צריכים לחתוך ולא ללכת לעצתו של היושב-ראש שבעיניי – ושוב, אני לא משפטנית – מדברת על המועד. משתהה שבחר להשתהות מחוץ לחבל, בין אם במימון מדינה, בין אם במימון פרטי, בין ב-200-100 שיש להם עד פברואר וכל הדברים האלה ולא לנעוץ תאריך שאומר שמשתהה שכתובת מגוריו ב-7 באוקטובר הייתה בחבל ובחר לחזור עד מועד של איקס, לדוגמה ינואר 2026.

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

זה צריך להיקבע על ידי הממשלה.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

דקלה, אני לא חושב שצריך לקבוע מועד. צריך לתת גמישות לממשלה להחליט. יש כאן נושא מאוד רגיש.

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

אם נרצה לאפיין את תתי הקבוצות, נהיה ב-2029.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

 לטעמי החוק צריך לאפשר גמישות לממשלה ולזרועותיה לקבל את ההחלטה בגמישויות הרלוונטיות. חלק מהפתרונות יהיו מחוץ, או עשייה שלנו, של כולנו, של הממשלה בשמנו, תהיה מחוץ לפעילות השוטפת של מינהלת תקומה. כנ"ל לגבי תקציב וכולי. לא צריך למנוע בחוק את האפשרות שמי שלא נמצא בתאריך תחולת החוק, הוא מחוץ לעניין.

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

מעולה. אני אומרת להרחיק את זה מתאריך תחולת החוק לזמן יותר רב קדימה.

 << אורח >> אוהד כהן: << אורח >> 

אני בכל זאת רוצה להתעכב על זה כי אני לא מרגיש שאני מספיק בטוח לגבי התשובות. אני רוצה לתת סימולציה. שיראל, קיבוץ מפלסים, בונה את ביתה בהרחבה. ב-7 באוקטובר עברה מה שעברה. אני רק אומר שלקיבוץ מפלסים אין מניעה אין מניעה שיקומית ביטחונית. עברו המון, מי שלא מכיר את סיפור, ובכל זאת היא בחרה להישאר בהרצליה. אני ממציא כאן את הנתונים. נכון לעכשיו היא נמצאת בהרצליה והילדים שלה במערכת החינוך בהרצליה. זה חשוב שאנשי תקומה תהיו איתנו כי אני באמת צריך את ההבנה שאכן הם מקבלים את הביטוי.

אותה שיראל שיכולה לחזור ובוחרת שלא לחזור מסיבותיה האישיות, וזה חשוב שאנחנו נותנים לה את הדבר הזה כי זה אזור כל כך קשה שאנחנו חייבים להיות רגישים גם לאותה קבוצת משתהים שלא במתווה, האם שיראל וחבריה, אני חושב שיש מאות משפחות כאלה, הן מקבלות מענה כאן בחוק? האם ביום שהם יחזרו, יוני 2025, דצמבר 2025, אפשר לקבוע דד ליין, האם הן לא מוחרגות מכל הדברים?ף

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

ברגע שמישהו גר בחבל, אין מחלוקת שהחוק חל לגביו .

 << אורח >> אוהד כהן: << אורח >> 

כל עוד הוא חל לפני כן. זה מה שחשוב להבין.

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

הגדרת התושב היא ביחס לאנשים שמתגוררים בחבל. בתקופה שבה היא גרה בחבל, בוודאי שהחוק חל לגביה.


 << אורח >> אמיר ביידא: << אורח >> 

ומה לגבי הזמן שהיא גרה בהרצליה?

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

בזמן שהיא גרה בהרצליה, זה תלוי בהחלטה שקיבלה הממשלה לגבי קבוצת אנשים כמוה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אם אני מבין נכון, אני רוצה לנסות להציע משהו שאולי ייתן מענה לאותה גמישות שאתם ביקשתם להקנות שלדעתי המונח מניעה זמנית יכול דווקא לצמצם ותלוי איך מפרשים. אני אומר שהמונח מניעה זמנית, ניתן לפרש אותו גם לחומרה. הוא יכול לצמצם. לכן אני שואל האם לא נכון יותר לומר שמי שביום התחילה אינו מתגורר זמנית בחבל בשל נסיבות מוצדקות שקבעה הממשלה בהחלטתה או שהכירה בהן הממשלה בהחלטתה או גורם שהוסמך לכך על ידה, ושהחלטות בעניין הזה יפורסמו באתר האינטרנט של תקומה כך שתהיה גם שקיפות מבחינת האנשים והם ידעו האם הם משתייכים או האם אחת הנסיבות המוצדקות האלה חלות לגביהם, כן או לא.

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

אני חושבת שיש כאן גם עניין סמנטי. כלומר, גם אדם שהמדינה, הממשלה, לא הכירה בו, יכול להיות שהנסיבות שלו הן מוצדקות, אנחנו לא רוצים להגיד איזשהו משהו שהוא בעל אופי שיפוטי כלפי סיבה של אדם לא להישאר כי אנחנו מבינים שהמצב מורכב. מבחינתנו, מה שחשוב לנו כתקומה זה שלא מדובר כאן באיזושהי בחינה סובייקטיבית אלא בהחלטה. אנחנו רוצים לאפשר לממשלה לקבוע מדיניות בהקשרים האלה ולכן חשוב לנו שזה יוצמד להחלטות ממשלה בהקשר הזה. אולי ננסה לחשוב ביחד על משהו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני מנסה לומר שמניעה זמנית בעיניי זה מונח מצמצם וכפי שאני מבין הוא גם לא בהכרח נותן גמישות.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

דווקא בנוסח שאתה הצעת, אתה נתת ביטוי לזה שמדובר בתושבים שנמצאים באופן זמני.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

שלא מתגוררים באופן זמני.

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

אולי לא לכתוב מניעה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, בלי מניעה. זה מה שאמרתי.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

בלי להשתמש במונח מניעה.

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

אנחנו נכונים לחשוב על זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

ולעניין פרסום ההחלטות? אנחנו בחקיקה ואנחנו רוצים שתהיה שקיפות לאנשים ושהם ידעו לאיזו קבוצה הם משתייכים. בסוף זו תחולה של החוק.

 << אורח >> אוהד כהן: << אורח >> 

עוד הערה בהקשר הזה. אנחנו למדנו מחוק גוש קטיף והבנו שיש עניין של ועדת חריגים. כאן אין שום אזכור של ועדת חריגים. קרני אמרה קודם שאין מקום סובייקטיבי לעשות, נקרא לזה, שפיטה למקרים סובייקטיביים, אולי כאן יש מקום. אני מתאר לכם מצב שהוא קורה כרגע בשטח ואנחנו לא רוצים חס וחלילה לתת חוסר גיבוי לאותן משפחות משתהות. לכן אולי צריך לתת מענה בצורה של ועדת חריגים כזאת או אחרת. גם אני לא משפטן וגם לא אהיה משפטן, אבל אם מה שמציע היועץ המשפטי לוועדה, אם זה באמת עונה על הצורך – מצוין אבל צריך לראות את הנוסח ובשבוע הבא להבין אם זה באמת נותן מענה. אני מניח שיש כאן סדר גודל של 300-400 משפחות שלא נכנסו למתווה. 

 << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> 

הנוסח שמגיע לכאן מגיע אחרי שנה וחצי של ניסיון מכל החלטות הפינוי והסיוע האזרחי שניתן גם על ידי מינהלת תקומה, גם על ידי משרד התיירות וגם על ידי ביטוח לאומי בכל ההשלכות על המשרדים האחרים שנוגעים בדבר הזה ומכאן גם הנוסח מתוך הניסיון והאירועים שהצטברו בעניין הזה. אנחנו ניקח את בקשת הוועדה לראות אם אפשר לתקן את הנוסח כך שאולי יהיה יותר רחב ויאפשר לממשלה לקבל החלטות שנוגעות לדבר הזה. לא נקבע כאן משהו שאנחנו לא יודעים להגיד אותו בלי ששקלנו את כל השיקולים כי בסוף יש כאן החלטות ממשלה רבות של פינויים שדיברו על הסעיפים האלה והשלכות על המשרדים השונים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זאת לא רק הממשלה אלא גם גורם שהיא הסמיכה.

 << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> 

ברור. זה גם ביטוח לאומי, גם משרד התיירות, ונצטרך לבחון את הדברים לעומק.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

נבחן את רשת הביטחון או את האפשרות הזאת לוועדת חריגים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אם תהיה גמישות, יכול להיות שלא בכך צורך.

 << אורח >> דגנית סנקר לנגה: << אורח >> 

 בגמישות צריך להיות כללי יותר משום שגם היום אנחנו במתווה לא הפעלנו ועדת חריגים והסתדרנו בדרכים אחרות. הביטוי ועדת חריגים מצמצם מדי ובעיניי לא מתאים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

 נגיד שככל שאכן תהיה גמישות, כלומר שהנוסח יהיה יותר רחב, אני לא חושב שתידרש ועדת חריגים.

 << אורח >> דגנית סנקר לנגה: << אורח >> 

אנחנו עדיין לא יודעים מה המנגנון.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

כן, ואני מזכיר בשולי העניין שחסרה התייחסות כוללת – בוודאי תידרש חקיקה כאן, אני כמעט בטוח, בעניין ההתייחסות למי שלא שב. זה כבר יותר דומה לפינוי מרצועת עזה ומסיני. 

 << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> 

יש סוגייה של היישובים העורפיים ואני רוצה להציע אפשרות להתייחסות בסעיף הזה. "הוראות חוק זה יחולו על היישובים העורפיים במועצות האזוריות אשכול ונגב שאינם נכללים בחבל תקומה בכל הנוגע להספקת שירותי חינוך, רווחה, בריאות, קהילה וחוסן קהילתי".

למה הסעיף הזה בא. הפגיעה קיימת. התלמידים לומדים באותם מקומות, באותם בתי ספר והפגיעות באותם ילדים באותן כיתות, הפגיעה הנפשית, הפגיעה החברתית, הפגיעה החינוכית של שנה שכיתות מתפרקות ועוברות לכל רחבי הארץ. כל התהליך הזה פוגע גם ביישובים העורפיים. הם עתרו לבג"ץ ובג"ץ הוציא צו על תנאי שביקש מהמדינה מענה לשאלה מדוע הם לא ייכללו בחבל תקומה. אני חושב שיש כאן אפשרות שהוועדה תייצר פתרון והפתרון הוא לעשות את ההבחנה בין מה שהוגדר כפיתוח כלכלי או כשיקום תשתיות או כל המכלולים האלה שהם פחות רלוונטיים ליישובים שפחות צמודים לגדר לבין ההיבטים הנפשיים, חברתיים, חינוכיים, קהילתיים שמאוד רלוונטיים למי שנמצא גם תשעה ו-10 קילומטרים מהגדר. זה מספר ישובים לא מאוד גדול. אלה תשעה באשכול ואם אני לא טועה שלושה בשדות נגב. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

שלושה בשער הנגב.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אני רוצה לעצור אותך. ראשית, זה לא בסעיף הזה. ההערה רלוונטית לחוק אבל לא כרגע. כפי שנאמר, בשדות נגב חצי מהמועצה לא בפנים. בשער הנגב יש שלושה.

 << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> 

נראה לי שהכוונה היא לשער הנגב. בשער הנגב יש שלושה – דורות, רוחמה ועוד אחד.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

בשער הנגב יש שלושה אבל בשדות נגב, אני מעדכן אותך, מדובר בכמעט חצי מהמועצה או חצי ממש. באשכול זה כמו שציינת. אם אני שם את חוק..., זאת סיטואציה קצת אחרת אבל החלקים הקודמים של החוק שתיחמו אותו, עומדים כמובן בהתנגשות עם האפשרות לפתיחות הזאת ואנחנו מכירים את החלטת הממשלה מסוף אוקטובר 2024 שמקצה תקציב ובין היתר מחייבת טיפול באותם ישובים. כפי ששמענו מהדיווח של המינהלת, נותנת לאורך כל השנה גמישות והייתי אומר מתירנות בשימוש בתקציבים, כך שגם התושבים, הילדים והמבוגרים שאינם בתחום החבל, ייהנו. 

 << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> 

כן, אבל המשמעות היא שבאשכול למשל תשעה ישובים שאינם מקבלים, הילדים שלהם למעשה על אותו חשבון. כלומר, הם לוקחים מהילדים. בגלל הסיטואציה הזאת נוצר אי שוויון.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

כן, האירוע ברור לגמרי. 

 << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> 

גם ברמה אחרת ברור לנו שאם יש אוכלוסייה שנפגעה באופן אקוטי בתוך הסיטואציה של טראומה מתמשכת, שהמדינה הציגה אותה בעוצמה רבה מאוד בסוגיה שבליבת הטיפול באזור, הילדים הם אוכלוסייה שנפגעה באופן הקשה ביותר, החמור ביותר והמתמשך ביותר עם השלכות מאוד מרחיקות לכת לאורך החיים. לכן אני חושב שגם יש מקום לגמישות בסוגיה הזאת.

 << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> 

אני אענה לך כי לא היית בדיון הקודם של הוועדה. היית בדיון הראשון ולא בשני.

 << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> 

הקשבתי ממש לכל מילה.

 << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> 

בדיון הקודם הנושא הזה עלה גם על ידי המועצות. אמרנו שני דברים שעשויים להשפיע על העניין הזה וגם אני אומר מה בסוף סיכמנו לגבי הסוגייה.

החלטת הממשלה 1699 לגבי הנושאים הרכים, במקומות בהם לא ניתן לעשות הפרדה בין תושבים כאלה וכאלה, הממשלה מתירה לנו לעשות את הפעולה הזאת ואנחנו כבר עושים אותה בפועל.

משרד ראש הממשלה הציג בדיון שהוא עושה החלטה נוספת שקשורה ליישובים שסמוכים לעוטף. ביחס למה שהתקבל שם ככלי סיוע וכלי עבודה, נצטרך כממשלה, כולנו, לראות מה בתוך התקציבים של תקומה ומה בתוך תקציבי ההחלטות האחרות.

בהחלטה 1699 אנחנו מממשים את הסעיף הזה בפעילות שאנחנו עושים. ההחלטה הנוספת צריכה להגיע כמו שהציגו כאן בישיבה הקודמת. אמרנו שאנחנו נציע נוסח שייתן התייחסות לדבר הזה וכמובן ביחס לשאר הדברים שפתוחים נביא אותם לכאן לדיון.

 << אורח >> דגנית סנקר לנגה: << אורח >> 

חשוב לי לחדד לפרוטוקול ואמרתי את זה גם בדיון קודם שיש הבדל מאוד משמעותי. דיברנו על התיאוריה שמדברת על קרבה לגבול ועברנו את הדבר הזה. יש משמעות כלמה אתה קרוב לגבול וזה גם נכון לעולמות האלה עליהם אתה מדבר כאן. 

 << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> 

זה נכון אבל מצד שני כמו שאמר יונתן בכנס שערכנו השבוע, הצער לא נגמר והכאב לא נגמר בשבעה קילומטרים.

 << אורח >> דגנית סנקר לנגה: << אורח >> 

אני מסכימה.

 << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> 

שלושה דברים ביחס שנאמר כאן. אני מסכימה לחלוטין עם מה שאמרתם לגבי מעגלי פגיעה ודווקא אפילו במהלך השבוע האחרון ציטטתי את האנלוגיה שהייתה כאן בדיון בשבוע שעבר. צריך לדייק ולומר שמרכז החיים הושתק לחלוטין. זה נכון שמעגל הפגיעה, אפשר לדבר עליו אבל מרכז החיים, גם עם ישובים במועצות האזוריות מעבר לשבעה קילומטרים, לשיטתנו נפגעו פחות – ואני אומרת שנפגעו פחות ממש בעדינות – מרכז החיים שלהם שותק. בית הספר שלהם נסגר. הסופרמרקטים שלהם נסגרו. המועצה שלהם תפקדה במוקדי החוץ, מה גם שחלקם גם פונו בפקודת הפינוי על אף שהם מעבר לשבעה קילומטרים.

ביחס לסעיף 15, זה נכון מאוד שאתם מאפשרים להחיל אבל כמו שדגנית אמרה בדיון הקודם מפתח התקצוב הוא לפי הילדים של ה-0-7. למעשה בעצם החלוקה גורעת מה-13,500 מאלה לאלה. מתחים ברורים. אני רוצה להוסיף ולהניח כאן משהו כשאלה. אם אני לא טועה שמואל דוד קודם דיבר על הבג"ץ ואני רוצה לשאול האם אנחנו לא צריכים בחוק לחשוב שבמידה והוחלט בבג"ץ, לא משנה באיזו ערכאה, שיישוב מוחל בחבל. לא פורצים את ה-0-7, לא השלכות רוחב, יש איזה שופל שמעביר ישוב לתוך הגדרת החבל, בין אם זאת תוצאה של בג"ץ או תוצאה של פקודת פינוי או לא משנה איזו תוצאה. האם אנחנו לא צריכים איזשהו ניסוח, איזשהו סעיף נוסף שבא ואומר שבמידה ומצב כזה קורה, החוק מוחל עליו ולא להיכנס לתיקוני חקיקה?

 << אורח >> דגנית סנקר לנגה: << אורח >> 

לא הבנתי את השאלה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

בואו נחדד. השאלה רלוונטית לתוספת.

 << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> 

נכון, אבל הפינג פונג התחיל.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מה שבעצם כרגע מוצע כאן, יש כאן תוספת לחוק בה מנויים כל היישובים בחבל תקומה. את אומרת שיהיה מצב שבו יש ישוב בטווח של 0 עד 7 שהוא לא מנוי כאן?

 << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> 

לא. אני שואלת אם תוצאת בג"ץ תהיה – אצלנו יש בג"ץ של ארבעה ישובים – שארבעת ישובים אלה צריכים להיות מוחלים בתקומה. 

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אני אומר איפה הכשל הלוגי חוקתי. בג"ץ יכול להגיד מה דעתו על החוק אבל הוא לא יכול לחוות דעתו לגבי הרבה אחרים, לגבי ישובים נוספים. לכן בהכרח המשמעות של זה היא פתיחת החוק.

 << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> 

תיקון חקיקה.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

תיקון חקיקה. כך אני מבין. אם הכוונה היא להימנע מתיקון חקיקה, לא זאת הדרך. בג"ץ לא יכול לחוקק. הוא לא מחוקק.

 << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> 

זה שבג"ץ לא יכול לחוקק, זה אני יודעת במעט שאני מבינה במשפט.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אני לא יודע. יאמרו המשפטנים אם זה נשמע הגיוני.

 << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> 

אני שואלת האם פסקה מכלילה שאומרת שבמידה ויישוב חדש הוכרז כחלק מהחבל, לא ישוב חדש שמוקם אלא ישוב שהוא כרגע מחוץ לחבל.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

את שוב מדברת על הרחבת הגבולות הגיאוגרפיים של החבל אבל לא על 0-7. את מדברת על משהו אחר.

 << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> 

ברשותכם אני מתפלפלת בלא משפטנית שאני ושואלת. אנחנו יודעים שהמדינה לא עוצרת אלא ממשיכה לזוז ואני אומרת שלא הרחיבו את ה-0-7 אלא קבעו שמית שמושב קיפוד נכנס להחלת חלק התקומה בלי לפתוח, בלי השלכות רוחב, במציאות כזאת. אני שואלת האם יש צורך בפסקה שמאפשרת את הכניסה הזאת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני רוצה לענות בשני מישורים. במישור הראשון, הוצגה לנו כאן תשתית מקצועית בשתי ישיבות על ידי מינהלת תקומה שמבוססת על עבודת מטה שנעשתה שבעצם מסבירה את הרציונל לתחולת החוק הזה. בהיבט הטכני משפטי, ברור שהיה אפשר לייצר סעיף או לקבוע סעיף שמסמיך את השר באישור ועדה להוסיף עוד ישובים או להרחיב את התחולה של החוק אבל אם אין לנו תשתית מקצועית שתומכת בכך, אני חושב שזה בעייתי. כל הצעת החוק הזו מבוססת על איזושהי עבודה מקצועית.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אתה רואה בפסיקת בג"ץ סוג של הסבר לשר למה הוא יכול להגיע שינוי, אבל אתה אומר לא הגיוני שהוא יעשה כי זה סותר מני וביי את התשתית.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

חידדו לנו כאן בצורה מאוד חד משמעית למה החוק הזה חל רק על הטווח של 0 עד 7 ורק על רשימה מאוד מאוד ספציפית של ישובים. ככל שפורטים את זה, אני אומר שהחוק הוא כבר חוק קצת אחר. יכול להיות שיהיה מדובר לא על המתווה שמוצע כאן אלא על מתווה קצת אחר והדבר הזה להבנתי יצטרך להגיע שוב לבחינה בממשלה ולהליך חקיקה.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

העמדה שהוצגה כאן לוועדה הובאה בפני בג"ץ לרבות חוות הדעת המקצועית של מינהלת תקומה, כך שהיא מונחת גם בפני בית המשפט העליון.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אני מעריך את הכיוון של היישובים שלא רוצים לפגוע בקידום החקיקה ומחפשים דרך בה אם תהיה החלטה, מה שאנחנו אומרים שמטבע הדברים פסיקת בג"ץ כמובן תכובד אבל המשמעות שלה היא ממילא פתיחת החקיקה.

 << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> 

בכל מקרה זה מגלגל אותנו לתיקון חקיקה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני מחזיר אותנו לנושא, לסעיף 17. אתם תבחנו שוב את הנוסח, אפשר בכיוון של מה שהצעתי או בכיוון אחר אבל שירחיב את היריעה קצת מבחינת האפשרות של הממשלה להכיר בתושבים שלא מתגוררים זמנית בחבל ביום תחילת החוק.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

נבהיר את מה שנאמר כאן, שהעניין הוא באמת ללכת אחרי מדיניות הממשלה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל לא בהכרח בהיבט של מניעה.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

את המילה מניעה הבנו. העניין הזמני כאן הוא העניין העקרוני.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אנחנו ממשיכים בסעיף 18.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

18.	הוראת שעה לעניין סעיף 11(א)

בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד המועד האמור בסעיף 16(א), יקראו את סעיף 11(א) כך:

"(א)	בלי לגרוע מכל סמכות הנתונה למינהלת, המינהלת רשאית, לשם מילוי תפקידיה, לדרוש ממשרד ממשלתי או מגוף אחר העוסק בעניין הנוגע לתחומי פעילותה, בין בשכר ובין בהתנדבות, למסור כל ידיעה, מסמך, דין וחשבון או פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995, הנוגעים לתפקידה ולסמכויותיה לפי הוראות חוק זה, למעט נתונים שהם מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנתה הפרטיות, התשמ"א-1981, ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם אף שאינם בגדר מידע כאמור, או מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין".

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

זו שאלה טובה לפסיכומטרי, להבין מה כתוב כאן, אבל אם אתם מבינים, אתם מניחים שזה עונה, בסדר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מדובר בכך שהמינהלת תדרוש מידע.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

אותו נוסח סעיף של דרישת מידע שהקראתי קודם שהוא כבר לוקח בחשבון את התיקון של חוק הגנת הפרטיות שנכנס לתוקף באוגוסט.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

ומחילים את זה כאילו.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

לשאלתו של היושב-ראש, אם יש לקונה – אין לקונה. זאת הדרך לקרוא את הסעיף עד לאותו תיקון.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

ובכל זאת יש שתי הערות קטנות ששמתי לב אליהן עכשיו. אנחנו בעצם נצטרך להתאים את הנוסח של סעיף 11(א) לנוסח הוראתה שעה. התיקון הראשון הוא לא המינהלת רשאית אלא עובד המינהלת שהו סמך לכך בידי ראש המינהלת. 

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

בסדר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

תיקון אחר או שאלה אחרת הוא לגבי הנוסח כאן בהוראת השעה שמדבר על דרישה ממשרד ממשלתי או מגוף אחר העוסק בעניין הנוגע לתחומי פעילותה, בין בשכר ובין בהתנדבות.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

צריך להיות כמו בסעיף. אתה צודק. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אנחנו נשלב את שני התיקונים.

 << אורח >> יעל מלם יפה: << אורח >> 

בסדר גמור. נתאים את הנוסח.

19.	הוראות מעבר

(1) לעניין ההגדרה "השר", יראו את השר קבעה הממשלה כשר באחראי לתחומי הפעילות של מינהלת תקומה בהחלטת הממשלה מספר 2365 מיום ה' בחשוון התשפ"ה (6 בנובמבר 2024), כשר שקבעה הממשלה לעניין חוק זה.

על הסעיף דיברנו ממש בישיבה הראשונה. יש היום שר ממונה. כדי שלא יצטרך לבוא שוב בפני הממשלה, יצרנו הוראת מעבר.

(2) דיווח לפי סעיף 4(ג), לעניין פעולות שביצעו שרי הממשלה בשנת 2024, יועבר לראש מינהלת ולמנהל הכללי של משרד ראש הממשלה עד תום 60 ימים מיום פרסומו של חוק זה.

גם זו הוראת מעבר שנדרשה. בשל לוחות הזמנים הקצרים נדרשנו כאן להתאמות בעניין הזה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

ואתם בסדר עם המועד הזה של 60 ימים.

	הסעיף הבא הוא התוספת. זו רשימת היישובים בחבל תקומה לעניין ההגדרה חבל התקומה. לא צריך להקריא את התוספת אבל היא מונחת בפני חברי הנכנסת והם יכולים לעיין בה וכמובן המשתתפים יכולים להעיר את הערותיהם בעניינה. אני חושב שזה בדיוק הנושא עלינו דיברנו קודם לכן.

 << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> 

סעיף שמתקשר בתוספת לסוגיה של גבולות החבל. משאבים במרחב הנגב המערבי. עלה כאן על ידי המועצות האזוריות שפעולות שהן מבצעות לא מתבצעות רק בשבעה קילומטרים אלא גם אם הן עצמן בתוך השבעה קילומטרים. "המינהלת רשאית להסיט בהתייעצות עם ראשי הרשויות המקומיות הכלולות בחבל תקומה עד 20 אחוזים מתקציבי הפיתוח הכלכלי, למרכזי פיתוח עסקים, ארגונים ועמותות, אזורי תעשייה ומרכזי שירותים הכלולים בכלל מרחב הנגב המערבי ככל שהדבר נועד לשרת את פיתוח החבל. לעניין סעיף זה - מרחב הנגב המערבי, לרבות", וכאן צריך להגדיר איזה רשויות נכללות בנגב המערבי. אלה יכולת להיות רשויות של אשכול ואפשר אולי להפחית או להגדיל אבל העקרון הוא שתהיה כאן גמישות להוצאת המשאבים כדי שאם רוצים להשקיע באזור תעשייה דווקא בשדרות או דווקא במקום כזה או אחר, זה מאפשר סוג של גמישות מעשית כאשר גם המועצות דיברו על כך שהן זקוקות לגמישות הזאת.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

הייתה התייחסות לזה. דיברנו בעבר והייתה הערה של מועצת שדות נגב. אולי תזכירו את המענה. הייתה אמירה כללית שצריך לגבש אותה במילים נכונות והיא אמרה שכדי לענות על היעדים לשמה הוקמה המינהלת, יש אפשרות לבצע פעולות מחוץ לשטח הטריטוריאלי. 

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

דיברנו על כך בדיונים הקודמים.

 << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> 

סוגיה נוספת היא הסטת משאבי סביבה. "המינהלת תהיה רשאית בהתייעצות עם המשרד להגנת הסביבה להסיט משאבים הנוגעים להגנה על איכות הסביבה אל מחוץ לשטח חבל תקומה ככל שהדבר נחוץ להגנה על הסביבה בחבל". כלומר, גבולות החבל הם לא הגבולות של הנחלים של החבל, הם לא הגבולות של הסביבה מבחינת זיהום אוויר וכיוצא בזה ויש שם דברים שיצטרכו להתבצע מחוץ לחבל.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

ההערה ברורה ויש בה הגיון מערכתי תפעולי. נושא סביבה הוא לא הנושא היחיד. הוא נושא חיוני אבל לא הנושא היחיד שבגינו צריך להסתכל הסתכלות מערכתית. כאן בדיוק נכנסת ההתייחסות של כולנו, ואולי ההתעקשות של הוועדה, לעבודה מאומצת, לחובת עבודה מאומצת של המשרדים בתיאום עם מינהלת תקומה כדי להשיג את אותן מטרות. מהבחינה הזאת, מחוז דרום בהגנת הסביבה, חזקה עליו שהוא מבין שהאחריות לא מתוחמת לגבולות החבל ולכן יחד עם תקומה אפשר לבצע בדיוק את מה שאתה אומר. החוק הזה לא יכול להיכנס לרזולוציות של תכנים אלא הוא נותן כלים ייחודיים וסמכויות ייחודיות לשם השגת יעדי המינהלת וכולל שיתופי פעולה.

 << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> 

עוד הצעה. "המינהלת תקיים מדי שלושה חודשים מפגש התייעצות ברמת המדיניות עם ראשי הרשויות המקומיות בנגב המערבי ו/או נציגיהם". הרעיון כאן הוא שהמשימה של שיקום החבל היא לא רק משימה של הרשויות שכלולות בחבל אלא משימה יותר רחבה שיכולות להיות שותפויות, כאשר בפועל יש שותפויות, גם באשכול-נגב מערבי וגם במסגרות אחרות עם הרשויות הגובלות. יש אינטרס שהפיתוח יתבצע בשותפות אזורית ולא במנותק משותפות אזורית.

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

בדיון הקודם הכנסת ביקשה את החידודים בסעיף השיתוף. אנחנו שמענו גם את הדברים האלה ונביא את הנוסח המעודכן אותו אנחנו מציעים.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

אני לא יודע אם האשכול הוזכר כאן. אם אין הערות, אנחנו מיצינו את החלק הזה. זה אומר אנחנו עוצרים כרגע ונחזור בהקדם עם ההצעות לתיקון ולקבלת החלטה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

נצטרך לחזור לכל הנקודות שנציגי הממשלה ביקשו לבחון והוועדה תקבל החלטות.

 << אורח >> אוהד כהן: << אורח >> 

יש התייחסות למשהו שלא קיים. הוחלט כאן שמינהלת תקומה עוברת לעוטף וזה צעד מבורך ונכון. אמרתי קודם ש-19 מיליארד שקלים זה הרבה כסף ואנחנו רוצים שכמה שיותר ההון, הנכסים והידע יישארו בעוטף, אזור שעבר אסון והולך לשקם את עצמו. המינהלת הולכת לעבור לעוטף ואתם תהיו שכנים שלנו, אני חושב שצריך לתת עדיפות - אני מקווה שגם כאן בחוק – לכוח אדם מהעוטף. אני מרים כאן דגל. יהיה קושי לגייס אנשים טובים מהעוטף למינהלת ואני חושב שזה אינטרס שלכם להוסיף את הדבר הזה שיהיה איזשהו סוג של עדיופות לטובת העניין.

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

אנחנו לא היינו בטוחים שהבנו את השאלה. אתה מתכוון לתת העדפה לתושבי החבל בגיוס כוח אדם למינהלת?

 << אורח >> אוהד כהן: << אורח >> 

ברור. 

 << אורח >> קרני קירשנבוים: << אורח >> 

זו סוגיה נציבותית. נבדוק במסגרת ההתייעצות עם הנציבות.

 << אורח >> אוהד כהן: << אורח >> 

אני אשמח שזה ייכנס לפרוטוקול כך שבפעם הבאה תהיה לזה התייחסות. אגב, זה באמת משרת את המינהלת. זה אמור לשרת אותה.

 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 

בהקשרים האלה, אפרופו שאלות של חוק התכנון והבנייה, ועדה כזו או ועדה אחרת, יש תמיד חשש שהמקורבים לעניין והיודעים הם "מעורבים" מדי. זה שיקול דעת שצריך לאזן אותו אבל יש הגיון בבחינה של הנושא. 

אני נועל את הישיבה. תודה רבה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:27. << סיום >>