הצע"ח מיסוי מקרקעין (תיקון מס' 58 - הוראת שעה)

5
ועדת הכספים
23.07.07
הכנסת השבע-עשרה							נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
מיום שני, ח' באב, התשס"ז (23 ביולי, 2007) בשעה 10:05

סדר היום:

שינויים בתקציב לשנת הכספים 2007
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)(תיקון מס' 58 –הוראת שעה), התשס"ז-20006

נכחו:

חברי הוועדה:
סטס מיסז'ניקוב- היו"ר
חיים אורון
אלי אפללו
 שי חרמש
שלי יחימוביץ 
יעקב ליצמן
ניסן סלומינסקי 
ראובן ריבלין

מוזמנים:

משרד האוצר:
בועז סופר – סגן בכיר למנהל רשות המסים
מיכל דויטש
ורד אופינר 
סאבק בסאם 

יאיר פינס – אגף התקציבים

חזקי ישראל – התאחדות התעשיינים

ייעוץ משפטי: שגית אפיק
יועצת כלכלית: סמדר אלחנני
מנהל הוועדה: טמיר כהן
רשמת פרלמנטרית:	לאה קיקיון


שינויים בתקציב לשנת הכספים 2007

היו”ר סטס מיסז’ניקוב:

	שלום לכולם, אני פותח את הדיון. אנו עוסקים בהעברות תקציביות. 

	פניה 363. 

יאיר פינס:

	הפניה נועדה  לתקצב שני הסכמי העתקה, אחד לפי סעיף 85- קרית בנימין, למפונים, והפניה השניה – סעף 81 – ישיבת ימית. 

היו”ר סטס מיסז’ניקוב:

	מי בעד אישור הפניה? פה אחד בעד. אושר, תודה רבה. 

חיים אורון:

	אבל מה עם כל השאר? 

יעקב ליצמן:
	
	האם אדוני היושב ראש מוכן להזמין את אלה שמפגינים בחוץ לישיבה הבאה, לחצי שעה? 

היו”ר סטס מיסז’ניקוב:

	מי מפגין בחוץ? 

ראובן ריבלין:

	חקלאים מגוש קטיף. 

היו”ר סטס מיסז’ניקוב:

	אבל ביום רביעי עולה אצלנו כל הנושא של - -. הישיבה פתוחה. 

יעקב ליצמן:

	צריך להזמין אותם. 


הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)(תיקון מס' 58 –הוראת שעה), התשס"ז-20006
(מ/265)

היו”ר סטס מיסז’ניקוב:
	
	אנחנו עוברים לנושא הבא- הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)(תיקון מס' 58 –הוראת שעה), התשס"ז-20006

אלי אפללו:

	הצעת החוק היא ממשלתית. 

בועז סופר:

	הצעת החוק שמונחת לפניכם עלתה כבר במספר מקרים בוועדה. בשני משפטים – למעשה, מה שחיפשנו זה דרך לצאת מהקופסה, לנסות לחשוב על דרך נוספת כדי לעודד תעסוקה בפריפריה, ומה שאנחנו בסופו של יום החלטנו זה להשתמש בכלי שנקרא – פטור ממס שבח. הלכה למעשה, הפטור הוא לא לגמרי פטור. הפטור הוא בעצם מס נדחה, בהנחה שהמפעל שיעבור מהמרכז, שם ערך הקרקעות גבוה, לפריפריה – ששם ערך הקרקעות נמוך, ובהינתן לא מעט תנאים של תעסוקה ושהות של 10 שנים באותו אזור – רק אז יהפוך אותו מס נדחה לפטור מוחלט. הרציונל הוא ברור. הוא אומר: איך אנחנו מחפשים עוד תמריץ שולי להעביר מפעלים מהמרכז לפריפריה. אני חושב שבעצם אפשר להגיד שחבר הכנסת אפללו הוא במידה מסוימת האבא של החוק הזה, אחד האבות, לפחות. 

	היתה גם ועדת משנה בראשות חבר הכנסת אפללו לפני מספר שבועות שבה בעצם עשינו את הליטושים האחרונים, והלכה למעשה אנחנו מבחינתנו מוכנים. החוק מוכן, בהנחה שאתם תאשרו אותו, ונאשר אותו עוד השבוע בקריאה שניה ושלישית. 

ראובן ריבלין:

	אנחנו ראינו דוגמה חיה בביקור של ועדת הכספים בשלומי. מדובר בהעתקת מפעלים לאזורי הפריפריה, ואנחנו יכולים  לסייע רבות בהעברת החוק הזה. 

חזקיה ישראל:

	אנחנו תומכים בהצעת החוק ומבקשים לתקן 2 נושאים, אם אפשר: אחד, שקו הרוחב לא כולל את שדרות, ואנחנו מבקשים לכלול גם את שדרות, אם אפשר. דבר שני – רכישת מפעל. מדובר על שנה מיום פרסום הצו – אם אפשר, לעשות את זה במשך שנתיים, ולא שנה מיום פרסום הצו.  - - לתת זמן להקים מפעל או לרכוש קרקע למפעל. 

קריאות:

	- - - 

ראובן ריבלין:

	קו רוחה פה, קו רוחה שם, והעיר שדרות. 

בועז סופר:

	שטח שהוגדר – 7 ק"מ מגבול רצועת עזה. עם זה אין בעיה. לגבי השנתיים, אנחנו חושבים שזה לא יהיה נכון. הסיבה מאד פשוטה: מלכתחילה, וכך גם חבר הכנסת אפללו אמר: אני רוצה ליצור חלון הזדמנויות. אם אני אהפוך את זה למתוח מדי, אני בעצם – אקטין את התמריץ. לכן אנחנו נותנים חלון הזדמנויות של שנה. מי שמנצל – טוב, ומי שלא מנצל- לא טוב, אבל לא להפוך את זה ל - -


אלי אפללו:

	אני אסביר: פה יש לו חלון הזדמנויות רק להיכנס לתוכנית, לעבור – יש לו 4 שנים. להיכנס לתוכנית. זה לא זמן לבנות. הוא רק צריך להגיד  - יש הזדמנות חד פעמית, בוא ניכנס לתוכנית. 

חזקיה ישראל:

	בשיטה שאתם קובעים לגבי שדרות – אתם הורסים דברים אחרים. 

קריאות:

	- - 
בועז סופר:

	לא הוצאנו. רק הוספנו. 

שגית אפיק:

	קודם כל – בישיבה הקודמת הוועדה ביקשה על אלו מפעלים הממשלה מעריכה שההצעה הזו תחול. מעבר לזה, אני חושבת שבהצעה הזו יש כמה וכמה בעיות והיא לא ממש בשלה היום לקריאה שניה ושלישית. אז באמת, היא הוראת שעה, היא תופעל אך ורק בשנת 2008, התחילה שלה תלויה בצו שרק כשהוא יוגש ההצעה תיכנס לתוקף. התנאים שקבועים לעניין הפטור ממס הם מאד מסורבלים. יש שם כל מיני תנאים, ואפשר לראות אותם בסעיף 48 ל"ד – גם מבחינת התקופות, גם מבחינת מספר העובדים, גם מבחינת ההפעלות שצריכות להיות במפעל שזה יחול עליו. זה חל רק על מפעל עם 60 עובדים ומעלה, שמתוכם – 80% הם תושבי הרשות המקומית. זה מעורר איזשהו חשד שזה יביא לפיטורין של עובדים  - -

אלי אפללו:

	לא. כתוב  - -

שגית אפיק:

	אני חושבת שהחוק עדיין לא בשל. 

אלי אפללו:

	למה הוא לא בשל? זה החוק. אנחנו ניסחנו אותו במכוון ככה. 

שגית אפיק:

	- - אם אפשר היה לשכלל את המסלול. נעבור סעיף –סעיף ונראה את הסרבול. הוועדה ביקשה רשימת מפעלים שהממשלה חושבת שזה יחול עליהם. 

יעקב ליצמן:

	האם עד יום רביעי זה יכול להיות מוכן? 

שגית אפיק:

	צריך דיון בוועדה. 

יעקב ליצמן:

	הוועדה כבר אמרה מה שהיא רוצה. יותר מזה – אני לא רואה ש - - 


שגית אפיק:

	לא עברנו עדיין סעיף –סעיף. הדיון היחיד שהיה היה כללי. 	

מ"מ היו"ר שי חרמש:

	מושב הקיץ נגמר ביום רביעי, וממילא – זה לא יגיע להצבעה, נכון? 

אלי אפללו:
	
	זה בדיוק מה שאני שואל – גם בפגרה אפשר להביא את זה - -

מ"מ היו"ר שי חרמש:

	אם היינו אומרים – ש-48 שעות הן קריטיות - - -

אלי אפללו:

	אני לא מבין מה אתה רוצה להגיד. 

מ"מ היו"ר שי חרמש:

	אם נבוא ונגיד ש- 48 השעות הקרובות הן קריטיות, כלומר- בואו נעביר את זה כאן, בכוח, ובלבד שזה יעבור ביום רביעי – זה מצב צבירה אל"ף. 

שגית אפיק:

	התחילה היא ב- 2008. 

מ"מ היו"ר שי חרמש:

	אפשר גם בשבוע הבא, לקיים דיון, במהלך פגרת הקיץ, וזה מצב בי"ת. אז אני רוצה להבין- האם זה קריטי? 

יעקב ליצמן:

	האם שגית אומרת לנו שמבחינת הכנת החומר היא מוכנה, או לא מוכנה. אם היא אומרת שהיא לא מוכה, אז אנחנו לא יכולים כרגע לנסות לקבוע את המחטף. אני בעד החוק, אגב.  זה תלוי ביועצת המשפטית. 

	בי"ת- אני מוכן ללכת אפילו יותר רחוק, ולהגיד שאם היועצת המשפטית לא מוכנה כרגע, אם אפשר לגמור את זה שביום רביעי בבוקר נצביע, ואז- באותו יום להביא את זה לקריאה שניה ושלישית. עד הלילה אפשר להעביר את זה. אז זה דין. 

	אם היא אומרת שהזמן לא מספיק, אז נצטרך לדחות את זה בעוד כמה ימים. 

שגית אפיק:

	העבודה כאן היא לא שלי. העבודה צריכה להיות שלכם. צריך לעבור סעיף – סעיף, וצריך להיות דיון בוועדה. 

יעקב ליצמן:

	אני לא רואה שחברי הכנסת הולכים להשתכנע לעבוד קשה ביומיים  - -


מ"מ היו"ר שי חרמש:
	
	אני מציע את מבחן התוצאה. אם ניתן להגיע ביום רביעי בבוקר להקראה שאין בה חורים - - 

שגית אפיק:

	אתם לא למדתם את הסעיפים. ההקראה – אין לה שום משמעות אם אתם לא עברתם סעיף – סעיף ולמדתם אותו. אם אתם לא רוצים ללמוד את החוק הזה, אז אני לא יודעת מה להגיד. 

מ"מ היו"ר שי חרמש:

	חבר הכנסת אפללו – עד כמה זה קריטי לדחות את זה ליום רביעי? 

שגית אפיק:

	יש לך זמן ביום רביעי, להכניס את זה? 

קריאות:

	- - -

שגית אפיק:

	תחילת הצו היא ב- 2008. הדיון צריך להיות אצלכם, לא אצלי. 

אלי אפללו:

	קודם כל – לא נגלגל את זה אחד מול השני. זה לא עומד זה נגד זה. אני רוצה להגיד: בואו נסכם מה שסוכם. שנעבוד היום, נראה - - 

יעקב ליצמן:

	זה יכול לעלות גם בפגרה? 

שגית אפיק:

	כן. 

מ"מ היו"ר שי חרמש:
	
	אז מה בוער לכם? 

אלי אפללו:

	
	סיכמנו שאנחנו מתחילים לדון. "מה בוער" זו לא תשובה. שום דבר לא בוער, אבל אם על דברים כאלה אתם אומרים "לא בוער", לאיפה אנחנו מסתכלים? 	

מ"מ היו"ר שי חרמש:

	אנחנו הולכים עכשיו למליאה. מחר, ט' באב, לא עובדים. ביום רביעי אני כבר רואה את סדר היום של הוועדה, ויש יום ארוך לתוך הלילה במליאה. 


אלי אפללו:

	אז בשביל מה ביקשתי את הדברים? נתחיל לקרוא סעיף – סעיף. 

קריאות:

	- - -

מ"מ היו"ר שי חרמש:

	טוב. אני מציע את הדבר הבא: אנחנו נקדיש את 10 הדקות הקרובות להתחלה, ונעצור ב- 10:30. מקובל עליכם? בבקשה. 

שגית אפיק:

	(קוראת מתוך הנוסח :הצעת חוק מיסוי  מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)(תיקון מס' 58- הוראת שעה), התשס"ז-2006): סעיף 49 לב. 

	הצו מופיע בסעיף 49 לג ומדבר על כך ששר האוצר, בהתייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת – יכריז בצו, עד  31 בדצמבר, 2007 שאזור המכונה "אזור פיתוח א'" שמצוי צפונית לקו רוחב 210 או דרומית לקו רוחב –100 – אני מבינה שאת זה אתם מסכימים לשנות - -תואם לצו לעידוד השקעות הון - - 

קריאות:

	- - -

מיכל דויטש:

	בתוספת אזור שדרות ויישובי עוטף עזה, כהגדרתם בפסקה 5. 

סמדר אלחנני:

	לחוק הזה אין משמעות אם השר לא מפרסם בצו. אי אפשר לחבר את הצו לחוק? 

אלי אפללו

	לא. 

סמדר אלחנני:

	אני שואלת את היועצת המשפטית. 

אלי אפללו:

	היא יכולה לומר מה שהיא רוצה. אני מתנגד. 

סמדר אלחנני:

	להפך. אני רוצה לעזור לך. 

אלי אפללו:

	את רוצה לעזור לי ובזה זה יכשיל את העניין, כי עד שהשר יבוא ויגיש את העניין – אני צריך לגמור עם החקיקה. אחר כך – השר יטפל בעניין האחר. 


מיכל דויטש:

	זה גם לא "רשאי להכריז", זה "יכריז". 

שגית אפיק:

	אם הצו יידחה, אפשר לדחות את תחילת  - - בהתאמה, אבל אני מאמינה שיש פה כוונות, וזה גם נאמר בוועדת המשנה, הכוונה היא להביא –

מיכל דויטש:

גם אין התניה של 2008. כתוב: בתוך 12 חודשים מיום פרסום הצו. אין התניה. 

שגית אפיק:

	(ממשיכה בקריאה: "הפעלה מהותית" במפעל באזור מוטב...) 

סמדר אלחנני:

	היום יש כל מיני סוגי עובדים. יש גם עובדי קבלן. יש עובדים זמניים. יש לפחות 3-4 סוגי העסקה היום. 

שגית אפיק:

	יש הגדרה - -

סמדר אלחנני:

	במיוחד במפעלים הללו. 

אלי אפללו:

	ולכן יש הגדרה מה זה "עובדים". 

שגית אפיק:

	זה באמת מעורר פה שאלה. ההגדרה לעובד, בעמוד 151 – "עובד המועסק במשרד מלאה במהלך שנה שלמה, ולעניין זה ימנה עובד המועסק במשרה חלקית או עובד המועסק בחלק מהשנה באופן יחסי לחלקיות המשרה  או למשך עבודתו באותה שנה, לפי העניין...." ובאמת השאלה היא: איך אתם סופרים את השנה? עובד שלפני תחילת החוק – איך את סופרת את השנה? 

מיכל דויטש:
	
	כל מי שמועסק במשרה מלאה במהלך שנה. הרי אני בודקת 3 שנים לפני המכירה כמה עובדים היו. אז נניח שמוכרים את המפעל הזה ב- 2008. נניח שהרכישה והמכירה הם באותה השנה – ב- 2008. אז בשלוש השנים הסמוכות למכירתו זה 2007, 2006 ו – 2005. אחד התחיל לעבוד – באמצע 2004 וסיים לעבוד באמצע 2005, במשרה מלאה. אני אספור אותו כחצי. לכן הוא ייחשב כחצי עובד לצורך הספירה. ואז, בסך הכל – אני כופלת ב- 70% ובודקת האם יש במפעל החדשה במספר 70% מהעובדים שהיו במפעל הנמכר. רצינו, מצד אחד, לאפשר התפתחויות טכנולוגיות – בין במעבר ממפעל למפעל, לא לחסום אותם בכך שנגיד – 100% מהעובדים, ומאידך, לאפשר - - 

אלי אפללו:

	מפעלים חדשים שמגיעםי מגיעים עם קווים חדשים,  - -

בועז סופר:
	
	גם אם מעבירים את המפעל מטר הצידה-אז מפתחים טכנולוגיה אחרת  - -

מיכל דויטש:

	אבל מאידך –שלא תהיה מסה של ריקון עובדים. 

דליה זמיר:

	- - בצורה מהותית. יש מגבלה מהותית  - -

אלי אפללו:

	שלא יהיה מצב שהוא עובר ממפעל שהיו לו 200 עובדים והוא מחזיק רק 20 עובדים. 

שגית אפיק:

	איך התייחסתם לחש מפיטורי עובדים? 

בועז סופר:

	בממוצע – 3 שנים, ב- 3השנים האחרונות, זה לא ב- 3 חודשים. 3 שנים בממוצע. מה הוא כבר יכול לעשות ב- 3 שנים, כדי להשפיע על הממוצע? 

קריאות:

	- - -

בועז סופר:

	- - 9 שנים, מתוכם – רק אחרי 5 שנים בתחולה מלאה של המפעל, נניח, ובשנה האחרונה, כדי לרדת משמעותית הוא צריך לפטר בערך 80% מהעובדים - - 

אלי אפללו:

	הוא לא יכול לעשות את הטריקים האלה. 

שגית אפיק:

	אני ממשיכה בקריאה (קוראת מתוך סעיף 1 – הגדרת "מפעל"  - הכוונה היא למפעל שעיקר הפעילות שלו היא פעילות ייצורית, לרבות – ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח. ההצעה הזו לא תחול על מפעלים חקלאיים., לא תחול על מפעלים לאריזה, לבניה, לתחבורה, ולכל פעילות. כלומר- זה יחול רק על מפעל תעשייתי. 

	אני ממשיכה בקריאה: (קוראת את המשך סעיף 1). 

מיכל דויטש:

	לאור העובדה ש- 19(4) פג תוקפו עשינו את התיקונים הנדרשים בהארכת התוקף. אני אשמח אם נכניס פה להעתיק את ההגדרה של 19(4) כמו שעשינו בהארכות תוקף - -

שגית אפיק:

	(ממשיכה בקריאה – סעיף 49 לג – וכאן נוסיף את היישובים של עוטף עזה). 

	(ממשיכה בקריאה – סעיף 49 לד)

בועז סופר:

	נותנים כאן שנה לרכוש, לעשות את העסקה - -

קריאות:

	- - -

מיכל דויטש:

	למכור את המפעל שבנינו - - 

קריאות:

	- - -

מיכל דויטש:

	את המקרקעין שבאזור  - נותנים לו שנה לקנות, כדי להיכנס לתחולת החוק. ומה לעשות שעסקאות לא נעשות back to back? נתנו תקופה של 4 שנים החל מיום פרסום הצו ו- 4 שנים לאחר הרכישה, לתת לו אופציה למכור את המפעל שלו, שלא בלחץ. זה בא יחד עם התנאי – רכשת, נניח, מקרקעין בשדרות? אתה קוצב לו זמן תוך כמה זמן הפעלה מהותית. זה שלושת התנאים של התקופה. אלה התנאים של התקופה שבאה מסביב למכירה ולרכישה. 

 מ"מ היו"ר שי חרמש:

	או. קיי. חברים. אנחנו עוצרים בנקודה הזו ומכאן נמשיך. תודה לכם, הישיבה נעולה. 

הישיבה ננעלה בשעה 10:35