פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 2 ועדת הכלכלה 21/09/2020 מושב ראשון פרוטוקול מס' 72 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, ג' בתשרי התשפ"א (21 בספטמבר 2020), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> 1. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות בתחום התחבורה), התש"ף–2020 << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת פעילות בתחום התחבורה)(תיקון), התש"ף–2020 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אוסנת הילה מארק – מ"מ היו"ר שרן מרים השכל תמר זנדברג אימאן ח'טיב יאסין בועז טופורובסקי יבגני סובה יצחק פינדרוס עידן רול אנטאנס שחאדה מוזמנים: עופר מלכה – מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אליאס מטר – מנהל אגף רכבות ומסילות ברזל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים רן שדמי – ממלא מקום מנהל הרשות לתחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים עופר לוי – לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים פרופ' איתמר גרוטו – משנה למנכ"ל משרד הבריאות טל וינר שילה – עוזרת ראשית לבריאות הציבור, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות תמרה לב – עו"ד, משרד המשפטים נירית להב קניזו – רפרנטית סמכויות, משרד המשפטים נתי ביאליסטוק-כהן – מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל תום פרומוביץ – ראש ענף תחבורה, כוח לעובד ייעוץ משפטי: איתי עצמון נעמה דניאל מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: ירון קוונשטוק; לאה קיקיון << נושא >> 1. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות בתחום התחבורה), התש"ף–2020 << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת פעילות בתחום התחבורה)(תיקון), התש"ף–2020 << נושא >> << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ועדת הכלכלה בנושא תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות בתחום התחבורה), התש"ף–2020. בבקשה, אז מתחילים עם פרופ' גרוטו? << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> רק שאלה טכנית: הממשלה אישרה את התקנות האלה ביחד עם תקנות הסגר? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא יודע אם בדיוק מבחינת לוחות הזמנים ביום המדויק. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> מה קרה עד עכשיו? אנחנו עדיין במועד שמותר שהכנסת תאשר או שעברנו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. התקנות למעשה נשלחו לוועדה, אם אינני טועה, בלילה שבין רביעי לחמישי, הן נכנסו לתוקף. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> האחרון? << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> כן. << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> ועוד אחד גם ביום שישי בבוקר. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> כן, היה תיקון. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אבל זה לא חלק ממה שהממשלה אישרה שבוע לפני כן? שוועדת החוקה אישרה ביום חמישי? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, תקנות בנושא התחבורה לפי חוק המסגרת טעונות אישור ועדת הכלכלה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> בסדר, אבל באיזה זמן? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוועדה יכולה לדון בהן במשך 14 ימים מהיום - - - << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אה, 14 ימים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש לנו 14 ימים. אבל הן בתוקף. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> כן, הבנתי. פשוט התקנות האחרות זה שבעה ימים, אלה 14 יום? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אלה 14. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> איתי, לא תהיה הצבעה היום? לא תהיה שום הצבעה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ודאי שתהיה. << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> למה לא תהיה הצבעה? ודאי שתהיה הצבעה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, שאלתי. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> לשם זה התכנסנו. טוב, אני מבינה שפרופ' גרוטו שנמצא בזום. בבקשה, פרופ' גרוטו, בוקר טוב. << אורח >> איתמר גרוטו: << אורח >> בוקר טוב ושבוע טוב ושנה טובה לכולם. אנחנו מביאים פה לדיון, יחד עם משרד התחבורה, את תקנות התחבורה. אני לא אתן סקירה יותר מדי מלאה, מצב התחלואה אני חושב שברור וידוע לכולם, זה הכול מדווח בצורה חופשית על ידי משרד הבריאות וכל אמצעי המדיה – כרגע 45,000 חולים מאומתים בקהילה, קרוב ל-1,200 חולים בבתי החולים הכלליים ועוד 800 בבתי החולים הגריאטריים. עלייה מתמשכת במספר החולים הקשים. אני לא אחזור פה על כל הנתונים, אבל אנחנו בהחלט חייבים כמובן לעשות משהו, וזו כרגע המדיניות. במסגרת המדיניות הכוללת שגיבשנו בממשלה, גם דנו בנושא התחבורה, אנחנו יודעים שכלי תחבורה סגור, שלפעמים אין בו חלונות, לפעמים יש, זה ברור שהוא מוקד הדבקה משמעותי. בכל המקומות בעולם ידוע שאנשים נדבקים בכלי תחבורה, ולכן המטרה של התקנות היא מצד אחד לצמצם את התחבורה, מצד שני לאפשר גם את הפעילות של המשק שכן אושרה, כי בסוף היות שאנשים מותר להם לצאת לעבודה, אז גם צריך לתת להם את האמצעים להגיע. והמטרה היא לצמצם כמה שפחות את מספר הרכבים – לצמצם את האנשים בתוך כלי הרכב, אבל פחות לצמצם את הרכבים, כדי שלא תהיה צפיפות. ולכן אני מניח שהתחבורה תעבוד מבחינת כמות האוטובוסים פחות או יותר כסדרה, אבל עם כמויות הרבה יותר קטנות. יש התייחסות גם לרכבות – רכבת קלה, רכבת ישראל – לא סגרנו אף דבר מהדברים האלה, אבל בהחלט יש מגבלות משמעותיות. כמובן חשוב לנו מאוד שתהיה גם אכיפה טובה של נושא המסכות, כי בסוף אם כל האנשים ישבו בצורה מסודרת עם מסכות, לא יאכלו ולא ישתו ויהיו מסכות, אז הסיכוי להדבקה הוא מאוד מאוד קטן בתוך כלי הרכב. עד כאן. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> פרופ' גרוטו, רציתי רגע להתייחס, אמרת שאין הגבלה בכלי התחבורה שאישרתם, אבל אני כן רואה בסעיף 7 לתקנות שאין שום התייחסות לחברת סיטיפס. חברת סיטיפס זה הרכבת הקלה בירושלים, יכולה להכניס כמה נוסעים שהיא רוצה, שם אין מגבלה. באוטובוסים וחלק מהתחבורה הציבורית יש מגבלות, איך צריך להתנהג, איך לשמור מרחק, וחברת סיטיפס בירושלים, אנחנו מבינים, א' כנראה שמצב התחלואה מצוין, אז לא צריך לעשות הגבלות ואפשר להכניס לרכבת כמה אנשים שרוצים. ומצד שני, למה חוסר האחידות הזו? אם החלטנו שצריך לשמור על מרחק וצריך לעטות מסכה, ויש מגבלה נגיד לכל אוטובוס או לכל רכבת מבחינת כמות האנשים שיכולה להיכנס, מדוע סיטיפס בירושלים מוחרגת? << אורח >> איתמר גרוטו: << אורח >> אני אסביר בנקודה הזאת. אנחנו כמובן רצינו להגביל גם רכבת קלה וגם בכל האמצעים. נמסר לנו על ידי משרד התחבורה שזה לא משהו מעשי. בסך הכול גם בהסגרים קודמים לא היו מגבלות על זה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> לפי משרד התחבורה, השאלה מה משרד הבריאות אומר על זה. פרופ' גרוטו, אני את משרד התחבורה תיכף אשאל, אבל מה משרד הבריאות אומר? מה דעתו של משרד הבריאות לצורך העניין? << אורח >> איתמר גרוטו: << אורח >> משרד הבריאות אומר שכמובן היה רצוי שיהיה כמה שיותר צמצום. יחד עם זאת, אני חושב שהדבר הכי חשוב שם זה הקפדה על מסכות, כי באמת ככל שתהיה הקפדה על המסכות אז אנחנו - - - << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> לא, הקפדה על המסכות זה לא הדבר היחיד שאנחנו צריכים בשביל להוריד את אחוזי התחלואה, אנחנו צריכים גם ריחוק חברתי. ואם אנחנו נמצאים בתוך רכבת קלה כמו סרדינים, אז אין פה שום דבר, גם אם תעטה עשר מסכות זה לא יעזור. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> רגע, לא הבנתי, הרכבת הקלה עוברת רגיל? << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מבחינת התפוסה המרבית שכרגע מוצע בתקנות, אין הגבלות על הרכבת הקלה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> רק על הרכבת הקלה? << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> רק על הרכבת הקלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הרכבת הקלה מוחרגת. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> למה ? << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> לא יודעים. תיכף נשמע את משרד התחבורה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ברכבת הקלה הם יכולים לעמוד לפי התקנות האלה? << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> הוא יכול להכניס לתוך הרכבת הקלה כמה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אין דברים כאלה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> מה זה? << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> ואני חושבת שגם פרופ' גרוטו אומר את זה בצורה ברורה, שברור שהוא היה רוצה גם כן להחריג את זה. ונשמח לקבל גם התייחסות של משרד התחבורה לעניין סיטיפס. אולי נשמע את משרד התחבורה בעניין הזה? << אורח >> עופר לוי: << אורח >> כן, ודאי, נמצא בזום ממלא מקום ראש הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, כדי שיתייחס לעניין. << דובר >> רן שדמי: << דובר >> קודם כול, גם אני פה וגם מנהל אגף רכבות בשיחה, שהוא גם אחראי על פעילות הרכבת הקלה - - - << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אולי כדאי שתציגו את עצמכם כדי שאפשר יהיה לכתוב את זה בפרוטוקול כמו שצריך. << דובר >> רן שדמי: << דובר >> כרגע אני ממלא מקום מנהל הרשות לתחבורה ציבורית. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אנחנו רוצים להבין למה הרכבת הקלה בירושלים מוחרגת. אחוזי התחלואה בירושלים הם אחוזים משמעותיים, ישנן שכונות שנחשבות לאדומות בוהקות, ודווקא במקומות כאלה היינו מצפים שחברת סיטיפס תעבוד לפי ההגבלות של יתר התחבורה הציבורית שקיימת במדינת ישראל ושלא יהיה פה חוסר אחידות. << דובר >> רן שדמי: << דובר >> אז צריך לזכור, שהרכבת הקלה זו מערכת להסעת המונים שפועלת בתדירות מאוד מאוד גבוהה, ובעצם בכל רכבת יש סדר גודל של עשר דלתות שמהן עולים ויורדים אנשים. אז קודם כול, אם אנחנו מסתכלים על מה שהיה לנו בסגר במרץ-אפריל, אז בעקבות התדירות הגבוהה והירידה בכמות הנוסעים, הרכבת לא הייתה עמוסה ובפועל לא היה נדרש להפעיל שם מגבלת כמויות. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> היום הרכבת הקלה לפי הנתונים שיש לנו היא מאוד עמוסה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> הוא אומר: היא לא עמוסה אז לא צריך להגביל. אם היא לא תהיה עמוסה ויש הגבלה, אז סבבה, הכול טוב. אבל אם היא כן עמוסה? << אורח >> עופר לוי: << אורח >> התפוסה היום היא של 60% פחות או יותר. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אז מה אבל? גם הרכבת לא עמוסה, אז אתה אומר שאין הגבלה? << דובר >> רן שדמי: << דובר >> הרכבת, בכל מקום שהיא עוצרת, פותחת עשר דלתות, שמהן נכנסים ויוצאים אנשים. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> ממנה יכולות להיכנס כמויות בלתי מבוקרות. << דובר_המשך >> רן שדמי: << דובר_המשך >> והנהג, שמופרד מהקרונות, לא יכול לפקח או להשגיח על הכניסה והיציאה של הנוסעים ולפקח על הכמויות. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> שימו פקחים בכניסה לכל התחנות. << דובר_המשך >> רן שדמי: << דובר_המשך >> צריך לזכור, שנקודות העצירה של הרכבת, התחנות הן תחנות פתוחות, גדולות מאוד, חיצוניות. בניגוד למה שקורה ברכבת ישראל, ששם התחנה היא תחנה סגורה, יש קושי לבצע פיקוח על זה גם בתחנות. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> כמה ממוצע זמן הנסיעה בין פתיחת דלת לפתיחת דלת? << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> בירושלים יש מקומות גם של רבע שעה. << דובר >> רן שדמי: << דובר >> לא. לא שמעתי את השאלה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> כמה זמן נמשכת הנסיעה כאשר הקרון סגור והדלתות לא פתוחות, בין תחנה לתחנה? << דובר >> רן שדמי: << דובר >> זה דקות ספורות. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> מה הזמן המקסימלי? << דובר >> רן שדמי: << דובר >> המרחק בין תחנות הוא סדר גודל של 500 מ', זה בערך שתי דקות בין תחנה לתחנה. והתדירות של הרכבות בממוצע זה סדר גודל של כל שש דקות רכבת. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> מה משך הנסיעה המקסימלי? << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> סליחה, מי שרוצה לנסוע מנווה יעקב להר הרצל, יש לו לפחות רבע שעה – 20 דקות נסיעה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> הוא אומר שהדלתות נפתחות בין לבין. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם באוטובוס. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> גם באוטובוסים נפתחות כל הזמן הדלתות, אז מה? אז גם שם אפשר לתת בלי הגבלה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש כניסה מדלת אחורית בחלק מהאוטובוסים. << דובר >> רן שדמי: << דובר >> באוטובוסים יש לנו יכולת יותר גבוהה לפקח, גם הנהג יכול לראות בתוך האוטובוס, גם אם אני לא אומר שזה פשוט. בעולם של הרכבת הקלה זה על סף הבלתי אפשרי. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> מי מפקח באוטובוסים? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> באוטובוס הנהג מפקח. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> איזה נהג? הנהג סגור עם ניילון. רק לסגר את אוזניכם, חברי הכנסת, מי שלא נוסע בתחבורה ציבורית, רק שתדעו: מאז תחילת הקורונה, מאז מרץ, לנהג יש ניילון עם כזה סס"ל. הנהג חסום, הוא לא מדבר עם הנוסעים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כן, אבל הוא רואה כמה אנשים יש לו באוטובוס. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> ומה הוא עושה? נגיד יש יותר, מה הוא עושה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הוא לא פותח את הדלת. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, אבל אתה מבין שנגיד בירושלים, דווקא בגלל שיש פה אחוזי תחלואה מאוד גבוהים, אנחנו לא מצליחים להבין למה דווקא ברכבת הקלה הוא נותן פה בלי הגבלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הוא ענה לך תשובה. אני לא דובר משרד התחבורה, אני רק אומר: הוא ענה לך תשובה פרקטית. הוא אומר לך מבחינה מציאותית: מי יעשה את זה? הבנתי, נעשה הגבלה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> חברת סיטיפס תשים פקחים ותספור את הנוסעים שעולים ויורדים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> היא לא יכולה. אין לה שום דרך, אין עלייה וירידה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אז סבבה, כולנו נחלה. כל מי שעולה לרכבת יחלה, יידבק. << אורח >> עופר לוי: << אורח >> יש עלייה וירידה בו-זמנית. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> וברכבת הקלה אין שום מערכת בקרה על הנוסעים? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אין. ככה זה עובד. אני אומר לך: אני נוסע ברכבת. זה מה שהוא אמר. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> בוא נשמע אותו: יש ברכבת הקלה איזושהי מערכת שעושה בקרה על הנוסעים, כמה עולים, כמה יורדים? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מי שילם כרטיס? << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> מי שילם? מי לא שילם? << דובר >> רן שדמי: << דובר >> לא, אין בקרה באון-ליין. אנחנו לא יודעים באון-ליין כמה עולים וכמה יורדים בכל נקודת זמן. גם מה נעשה עם זה, בסוף גם מי שעלה צריך לרדת בתחנה הבאה, וכשהוא יורד מישהו עולה במקומו. אנחנו לא רואים שהפקחים מתחילים לריב עם הנוסעים. זו מערכת פתוחה לגמרי. אנחנו לא רואים את הפקחים מתחילים להתמודד בכל תחנה, לריב עם הנוסעים – אתה עולה, אתה יורד. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> לרדוף אחרי ילדות שלא שילמו כרטיס - - - << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> זהו, זה בדיוק מה שרציתי להגיד. הרי בחי אתם יכולים לרדוף אחרי הנערה שלא הצליחה לכרטס. על זה יש לכם בקרה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אין להם. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אבל להגיד לנו כאן, ואנחנו יודעים שיש לכם בקרה כזאת של כמה עולים, כמה יורדים, זה אתה אומר: אין לי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אוסנת, אין להם. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש להם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בא פקח, בודק את הנערה, והוא בודק על המכשיר האם הנערה תיקפה או לא. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> בקיצור, מה שאתה אומר, חבר הכנסת פינדרוס, לכל הרכבות – שיידבקו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> נסעת פעם ברכבת? << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> נסעתי. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> הירושלמים – שיידבקו בקורונה, אין בעיה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, תהיי פרקטית. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אני פרקטית. אבל, חבר הכנסת פינדרוס, אתה אומר לנו שלאוטובוסים תהיה הגבלה, לרכבת בין הערים תהיה הגבלה, חוץ מאשר לרכבת הסיטיפס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> את צודקת. עכשיו, אם את רוצה שיהיה, את צריכה לבטל את הרכבת, זה הכול. אני מכיר את הרכבת, אין דרך פרקטית. פרקטית. את יודעת איך הרכבת עובדת? נכנסים בעשר דלתות, יוצאים בעשר דלתות בו-זמנית אנשים. כך זה עובד. בכל תחנה ותחנה. אין שם פקחים. פקח עולה, עובר את הרכבת, בודק האם תיקפת או לא. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם זה כזה סכנת הדבקה, אולי צריך לסגור את הרכבת הקלה בקורונה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אבל אם זה כזו סכנה, בוא נסגור את הרכבת. למה צריך רכבת? ממילא אנחנו נמצאים בסגר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יכול להיות. אבל התשובה הייתה תשובה הגיונית. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה לציין, שבדיון בוועדת החוקה שבוע שעבר, כשאני שאלתי למה לא עושים take-away, וגרוטו אמר שאין שום בעיה תחלואתית למה אין take-away, אמרו: קשה לאכוף את זה. אז עכשיו הרכבת הקלה, אנחנו נגיד שהיא תהיה פתוחה בגלל שקשה לאכוף את זה? הדין חייב להיות דין שבסופו של דבר משרת את אמון הציבור וגורם לציבור לראות שדברים נעשים בצורה הגיונית, ולכן גם הוא צריך להישאר בבית ולציית. אי-אפשר להגיד שאי-אפשר לאכוף מספר אנשים ברכבת הקלה, אז פשוט ניתן לה לזרום כרגיל. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> לא, אבל פרופ' גרוטו אמר שלטעמו גם הרכבת הקלה בירושלים צריכה להיות מוגבלת. זאת אומרת, זה לא פתוח ללא הגבלה, הוא גם אומר. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אומר: אם אי-אפשר להגביל אותה, הציבור לא יבין מה זה לא מצליחים. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אבל משרד התחבורה פה, לטעמי, אם אתם שואלים אותי, אני חושבת שבנקודה שאנחנו נמצאים בה ברמת התחלואה, הרכבת הקלה היא אחד המקומות שלדעתי יכולים להיווצר שם אין-ספור הדבקות, גם בגלל הצפיפות, וגם בגלל שכמות האנשים שעולה ויורדת והתחלופה. בסוף גם אם נכנס חולה קורונה, אתה רוצה אחר כך לעשות איזושהי חקירה, לדעת מי נדבק, מי היה ברכבת הזו ומי היה ברכבת הזו, אתה לא תצליח. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בזמן שעסקים, שיש לנו יכולת גבוהה הרבה יותר לעשות חקירה אפידמיולוגית, עדיין נסגרים, ושירות לציבור נסגר וקבלת קהל בבתי עסק נסגרת. זה לא הגיוני. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> ובתי ספר נסגרים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כשאנחנו סוגרים פעוטונים עם 0.03% הדבקה, אבל פותחים את הרכבת הקלה בלי הגבלות. אין בזה שום היגיון לציבור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה להוסיף עוד נקודה לדיון הזה. צריך לזכור שהרכבת הקלה בירושלים לא פרוסה על פני כל העיר. כלומר, כדי להגיע מנקודה לנקודה אתה צריך מה שנקרא קישוריות, להשתמש גם בשירותי אוטובוס. אז שירותי אוטובוס יוגבלו מאוד בהרבה הגבלות – לא רק בתפוסה, הרבה הגבלות שמוצע לקבוע כאן בתקנות – ולעומת זאת ברכבת הקלה אין שום הגבלה לגבי התפוסה. אני חושב שההסברים ששמענו כאן לא סבירים, לא מקובלים. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> לא, זה לא הגיוני. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> התכלית כאן היא בריאותית לפי החוק. אם ההסבר הוא תפעולי - - - << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> בעיקר שאנחנו שומעים גם את פרופ' גרוטו שאומר שהוא היה מאוד רוצה לראות גם את הרכבת הקלה מוגבלת. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> האם יש אפשרות לעשות כמו במודל של הרכבת הרגילה, של הזמנה מראש של מקומות? יש מערכת כזאת? << אורח >> עופר לוי: << אורח >> לא, אלה תחנות פתוחות ברחוב. אי-אפשר. ברכבת הרי האישור מראש ניתן רק משום שכל רציפי תחנות הרכבת סגורים גם ביציאה וגם בכניסה. כדי לנסוע ברכבת אתה צריך כרטיס תקף, וכדי לצאת מרציף הרכבת אתה צריך לצאת באותו כרטיס תקף. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> איך אוכפים באוטובוס? גם באוטובוס רגיל התחנות פתוחות ברחוב. << אורח >> עופר לוי: << אורח >> נכון, אבל אוטובוס, להבדיל מהרכבת הקלה, הנהג עדיין יושב באוטובוס, והנהג עדיין יכול להפעיל איזושהי מידה של שיקול דעת. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל יש פקחים ברכבת. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> ומה הוא יעשה? מה הנהג אמור לעשות? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא יעצור בתחנה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אז שגם הרכבת לא תעצור בתחנה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אין דרך. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> בוא נשמע רגע. אומרים לי שנמצא פה מנהל אגף הרכבות אליאס ממשרד התחבורה, אנחנו נרצה לשמוע אותו. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> מה קורה בכרמלית בחיפה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש הגבלות. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> מי אוכף את זה? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש הגבלות, גם בכרמלית, גם במטרונית. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> יש הגבלות. יש הכול. << אורח >> עופר לוי: << אורח >> גם הכרמלית זה מבנה סגור, שהכניסה אליו היא ממודרת ובכל כניסה יש מאבטח. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז יכול להיות שאין ברירה וצריך לסגור את הרכבת הקלה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אבל גם כשעולים לרכבת בירושלים זה סגור? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא סגור. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> סגור – הרכבת עצמה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> נסעת ברכבת? << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> בוודאי שכן. מה, אני לא מנותקת. << אורח >> עופר לוי: << אורח >> אבל כל התחנות של הרכבת הקלה הן תחנות רחוב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה רק דלתות על הרחוב, אין תחנה שאתה נכנס אליה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> לא משנה, אבל כשאתה עולה לרכבת סוגרים את הדלתות, אין חלונות, יושבים אנשים בצפיפות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מסכים, לא זה מה שאמרתי. אמרתי מבחינה פרקטית - - - תסגרי את זה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> חברים, יש תחנה, אין תחנה – השאלה אם יש הדבקה בקורונה או אין הדבקה בקורונה. אם אין הדבקה בקורונה – שייסעו אנשים. אם יש הדבקה בקורונה, אז צריך לחשוב מה עושים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו עוסקים בתקנות מכוח חוק המסגרת שנועד להתמודד עם נגיף הקורונה. צריך לזכור גם את זה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> בדיוק. זה שיש בעיה תפעולית – יש. אין בעיה במקומות עבודה? בכל מקום יש בעיה. אני לא מבינה, ניתן לאנשים להידבק חופשי, ודווקא במקום שהוא אדום? << אורח >> עופר לוי: << אורח >> אבל המשמעות של התקנות שהן תוכלנה לתת מענה. כשאת מבקשת לקבוע בתקנה איזושהי הוראה שהיא לא ברת ביצוע - - - << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> למה היא לא ברת ביצוע? << אורח >> עופר לוי: << אורח >> היא לא ברת ביצוע. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> למה? בוא תסביר למה. << אורח >> עופר לוי: << אורח >> נסגור את הרכבת. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> בגלל זה כולנו נהיה עכשיו חצי שנה בסגר, כי לא - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז נסגור. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> תנו לי דקה. יש את חוק הקורונה הגדול, שיש בו אין-ספור הגבלות, והמון המון בעיות כדי להביא אותו לידי יישום. אז אין מה לעשות, אז מתאמצים טיפה ועושים את ההגבלות האלה. וגם ברכבת של סיטיפס בירושלים אתם צריכים להתאמץ כדי שלא תהיה שם הדבקה מטורפת, ואנחנו יודעים בטוח, אין דבר כזה שברכבת של ירושלים אף חולה קורונה לא עלה. אין דבר כזה. << אורח >> עופר לוי: << אורח >> אני לא יכול לתת מענה כי אני לא משרד הבריאות. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אתה לא יכול אחר כך אפילו לעשות שום חקירה כדי לדעת אם היה חולה קורונה או לא היה חולה קורונה. עכשיו, אם עשינו מגבלות על כל כלי התחבורה במדינת ישראל – רכבות, כרמלית – אין שום סיבה שבירושלים לא תהיה הגבלה. אני לא רואה שום סיבה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש לי הצעה למודל איך אפשר אולי להפעיל את זה. אם יגדרו, בסס"לים ממש, לאורך המסלול תחנות עלייה – לא עולים יותר בכל מקום, אלא תחנות מוגדרות – ויהיה שם פקח, ואז לא יפתחו דלתות מחוץ לתחנות האלה. תקבעו עשר נקודות, 20 נקודות, אבל הן מגודרות למספר האנשים שיכולים לעמוד במרחק שני מ' בתחנה, ומי שיכול לעלות לפי מספר האנשים ימתין בתוך השטח המגודר. אפשר ליצר מעין תחנות קורונה זמניות לתקופת הסגר. << אורח >> עופר לוי: << אורח >> אנא מכם, אפשר לאפשר למנהל הרכבות אליאס מטר להסביר? << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> בבקשה. << אורח >> אליאס מטר: << אורח >> תודה. אז קודם כול, כמה דברים שחשוב לדעת בהיבט של ההפעלה של הרכבת הקלה. אחד הדברים המרכזיים, שהיא משרתת מוקדים רפואיים משמעותיים לאורך הציר. אנחנו מדברים על שני בתי חולים – שערי צדק וביקור חולים – ויש לנו שמה שני מוקדים רפואיים מרכזיים של מאוחדת ומכבי על הציר, ומשם החיוניות של ההפעלה שלה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אל תתלבש על זה. תכלס. << דובר_המשך >> אליאס מטר: << דובר_המשך >> לגבי התפוסה היום – אם ברכבת הקלה לפני הקורונה היינו סביב ה-170,000 נוסעים ביום, היום אנחנו נמצאים סביב ה-65% תפוסה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> איך אתה יודע שלפני הקורונה היית ב-170,000 והיום אתה בפחות? יש לכם איזה מערכת שמודדת את זה? << דובר_המשך >> אליאס מטר: << דובר_המשך >> יש לנו למעשה שתי מערכות: אחד זה דרך מערכת הכרטוס, ושתיים זה דרך מערכות ספירת נוסעים. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> יופי. אז מערכת הכרטוס זו המערכת שאפשר להשתמש בה. << דובר_המשך >> אליאס מטר: << דובר_המשך >> רגע. המערכות לא נותנות מידע בזמן אמת, אנחנו מקבלים אותו באיזשהו delay של שעות. עכשיו, כשאנחנו באים לנתח את הרכבת הקלה, אנחנו מסתכלים על ההגבלות שניתנו על המשק, שהן ירידה של נסועת תלמידים, המעבר של העבודה של המגזר הציבורי מהבית, השבתת פעילות הפנאי והבילויים והמסחר, ומגבלות על מגזר פרטי שלא יוכל לתת שירות פרונטלי. כשאנחנו מחברים את כל המגבלות האלה ביחד, ובהסתמך על הניסיון מהסגר הקודם, אנחנו מגיעים להערכה, די מבוססת אני יכול להגיד, שהתפוסה ברכבת הקלה תהיה נמוכה מ-50%, שזה היעד שמשרד הבריאות רצה לכוון אליו מלכתחילה. ולכן לנו חשוב לשמר את הפעילות הזו, כדי שהיא תוכל לתת מענה לכל המוקדים האלה שציינתי, בטח המוקדים הרפואיים, תחת הערכה שאנחנו נהיה מתחת ל-50%, כי כבר היום אנחנו ב-65%, ועל כל הדברים שמניתי שהם צפויים לרדד ולרסן את הביקוש של הרכבת הקלה. עכשיו, על כל הדברים שעלו בקשר לאכיפה ופקחים, צריך להבין, מערכת רכבתית היא מערכת שהיא שונה בתכלית ממערכות תחבורה ציבורית אחרת. אם אנחנו נציב אנשים, ומשך השהייה של הרכבת בתחנות יעלה על משרך השהייה המתוכנן – רכבת שוהה בתחנה בין 20 ל-30 שניות – אם אנחנו נפספס את המועדים האלה, כל המערכת הזאת תיכנס לאיזשהו שיבוש. המערכות האלה נבנות ומתוכנות, בטח בשעות שיא, כמערכות שמתפקדות לפי דיוק מאוד מאוד גבוה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> יש לי שאלה: האם חברת סיטיפס או אתם – מי שמפעיל את הרכבות פה בירושלים זו חברת סיטיפס – האם הם יכולים ליצור מנגנון קורונה? לבנות מנגנון חדש, מנגנון קורונה? אנחנו נמצאים בסיטואציה דרמטית של אחוזי תחלואה גבוהים, בירושלים בעיקר, אין שום סיבה שסיטיפס לא יעשו פה שום פעולה וימשיכו להתנהל באותה התנהלות שהייתה לפני הקורונה. << דובר_המשך >> אליאס מטר: << דובר_המשך >> אז אני אסביר. קודם כול המשרד, בנושא של הגבלת כמויות, עשה מהלכים ברכבת הכבדה במקומות שהמשרד חשב שהם פיזיביליים, אפשריים. ואנחנו רואים שזה עובד ומתפקד, ושם יש לנו שליטה גבוהה. השוני הוא שהרכבת הקלה היא מערכת פתוחה, אתה לא נכנס לרכבת דרך תחנה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> נכון, אבל אתה נכנס לתוך הרכבת ואתה שוהה בתוך הרכבת ויש צפיפות ברכבת. ואם אנחנו מדברים לדוגמה על התחנה מנווה יעקב, ששם היא עוברת דרך שועפאט ועוברת דרך כל המקומות הצפופים האלה, אתה מוכן לקחת על זה אחריות שלא יהיו פה נדבקים? אתה יכול להגיד לי שלא יהיו פה חולי קורונה בתוך הרכבות? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בינתיים עוד אין רכבת מנווה יעקב. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> יש. היא מתחילה ב - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בפסגת זאב, לא בנווה יעקב. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> פסגת זאב ונווה יעקב זה ביחס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, ההארכה עוד לא בוצעה, היא בעבודה. << אורח >> אליאס מטר: << אורח >> אני חושב שאף אחד לא יכול להבטיח שאף חולה לא יעלה, גם הגבלת כמות הנוסעים לא תבטיח שאף חולה לא יעלה. אנחנו, מתוך הניתוח של המספרים, ועשינו ניתוחים בתוך המשרד - - - << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> לא, תראה, אנחנו מדברים על זה שכל המשק נמצא באיזשהו צמצום. בכל המשק אנחנו עושים צמצום, ועכשיו אתה אומר לי: תקשיבי, ההחרגה הכי גדולה זה סיטיפס בירושלים, שם אני לא מגביל את הנוסעים. למה? כי יש לנו איזושהי ירידה מאז הקורונה. זו לא תשובה. אתה עכשיו רוצה לשחק בגורל של כל האזרחים פה. למה לתת לכולם לעלות בלי הגבלה, שתגיד: אנחנו יכולים ברכבת להכיל X נוסעים, ובכך וכך תחנות הם ירדו, ומשם אנחנו נתקדם? << אורח >> עופר לוי: << אורח >> רגע, אליאס, סליחה, שכחת להזכיר שבסגר הקודם, כשראינו שאין תפוסה בתחנות מסוימות, פשוט הרכבת דילגה על התחנות האלה. אני חושב שהכי נכון יהיה לעשות לעת הזו, גם מחמת הקשיים התפעוליים, גם מחמת העובדה המאוד פשוטה שכרגע התפוסה ברכבת הקלה מכל מקום מצויה במקום שבו משרד הבריאות היה רוצה לראות מבחינת הקיבולת, אני חושב שפשוט צריך לתת לרכבת הקלה את האפשרות להסתגל. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין מנגנון הסתגלות. << אורח >> עופר לוי: << אורח >> וככל שנראה שהמדדים אינם עולים העל הציפיות אלא שכמות הנוסעים עולה על 50%, אז הרכבת הקלה יכולה גם לדלג על תחנות, וגם אז כשנגיע למועד תיקון התקנות האלה, אולי לראות - - - << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> סליחה, אתה ממשרד התחבורה? << אורח >> עופר לוי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> רגע, דקה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, הוא פשוט התפרץ, ואני רציתי לשאול את משרד התחבורה, שיגידו לנו מה עושים ברכבות קלות בעולם. אולי יש פתרונות? הרי יש רכבות קלות בהרבה ערים באירופה. יש לכם הצעה למודל? << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> עופר, במה שעכשיו אמרת אתה סותר את עצמך, כי מצד אחד אתה אומר: אנחנו לא יכולים לספור או להעריך את הכמות של הנוסעים, ומצד שני אתה אומר: כשנגיע ל-50% אולי נתחיל להגביל. << אורח >> עופר לוי: << אורח >> מה שנאמר כאן קודם לכן, וגם עכשיו על ידי: אנחנו לא יכולים לתת מדד און-ליין באותה עת. אני לא יכול לדעת כמה נוסעים יש על הרכבת עכשיו. אני יכול לדעת כמה נוסעים היו על הרכבת בעוד כמה שעות, לפי מספר התיקופים ולפי עדכונים של מערכת ספירת נוסעים. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אבל גם באוטובוס אף אחד לא סופר אותם, נכון? << אורח >> עופר לוי: << אורח >> נכון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מתפלא עלייך. אני לא משרד התחבורה, ואני יושב פה ואני שומע אנשים מדברים, מנותקים לגמרי. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אז מה אתה אומר, חבר הכנסת פינדרוס? אתה אומר: תיתני להכניס לרכבת חופשי? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אין לי בעיה, תשאלי מה שאת רוצה, אבל תשאלי שאלה הגיונית. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אבל זו השאלה. שאלה מאוד הגיונית. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, יש עובדה: כשאתה עולה לרכבת אין דרך לדעת. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אני לא צריכה לתת פתרונות למשרד התחבורה, משרד התחבורה צריך לבוא עם פתרונות אלינו. שהוא ייתן את הפתרון איך הוא פותר את הבעיה הזו של התחלואה. ואנחנו רוצים לדעת, שיהיה לנו ויסות על הכניסה לרכבת בירושלים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> את יכולה להוציא כותרת: הוועדה מחליטה שאין רכבת קלה בירושלים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חבר הכנסת פינדרוס, איך הציבור יושב בבית ויבין את ההנחיות, מצד אחד זה ככה, מצד שני זה ככה? << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> פינדרוס, אתה מחפש כותרות? אני לא מבינה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אני אומר: זה הדיון. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אתה מחפש כותרות? אנחנו לא מחפשים פה כותרות, אנחנו מחפשים באמת למצוא פתרון. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני פה עכשיו והילד שלי לא יכול ללכת לפעוטון, אבל אפשר להפעיל את הרכבת הקלה בלי שום בקרה על מספר הנוסעים, אז אין פה היגיון, כי בפעוטונים אנחנו יודעים שיש הדבקה כמעט אפסית, הציבור צריך להבין שמתייחסים לחיים שלו ולפרנסה שלו ברצינות, וצריך להבין שעסק שאומר: אין לי מודל פתרון – לא יכול לעבוד. אין דבר כזה אני לא יודע איך. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> בנוסף לזה, אנחנו מדברים כל הזמן בחוק הקורונה שאנחנו רוצים את אמון הציבור. ואני לא חושבת שיש פה הגיון, כשאתה מחריג את הרכבות, את האוטובוסים וכו' וכו', ודווקא בירושלים אין שום החרגה. אז איך נוריד את אחוזי התחלואה? כולם יעלו ברכבות, כולם יתערבבו, לא יהיה ריחוק. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בדרך לבתי חולים. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> ודווקא בעיר שיש בה יותר מדי קורונה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> יש לי שאלה מאוד קונקרטית: מה הבעיה לשים בכל קרון פקח, כמו שאומר כאן פינדרוס: נהג האוטובוס רואה – פקח רואה את הקרון? << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> זה עולה להם כסף, חברת הכנסת תמר זנדברג. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> בסדר, מה לעשות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל לא צריך בכל קרון ולא צריך בכל תחנה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> מספיק בכל תחנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם באוטובוס אפשר לשים פקח בכל אוטובוס. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הצעה: אפשר לשים פקח בשלוש-ארבע תחנות, שבצורה ויזואלית הוא יכול לראות. אם נראה לו שבאחד הקרונות יש עומס, אז הוא יכול לעצור, יכול להסב את תשומת ליבו של הנהג ואז לראות. אף אחד לא דורש מכם לעמוד עם הסטופר ועם ה-counter ולספור. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> בדיוק. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל צריכה להיות גם איזושהי גישה חיובית, גישה פרקטית. אתם מבינים שאתם הוחרגתם מהסיפור הזה, אז תפעילו שיקול דעת – פקח בין שלוש לארבע תחנות, הוא רואה ויזואלית. אם נראה לו שמהבוקר יש עומס יתר, אז הוא יכול להתריע ואז אפשר לעשות פעולה. אבל לא להגיע למצב שיושבים פה ח"כים, וכבר 40 דנים על האם אפשר לשים פקח בתוך הקרון או לא. כאילו, תחשבו בגישה חיובית, אל תנסו להתגונן, אנחנו איתכם. אנחנו חלק מהאופוזיציה, אבל איתכם, בואו נמצא פתרון מעשי, לא למה ככה ולמה ככה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> זה בדיוק מה שאמרתי, שמשרד התחבורה צריך להגיע עם איזשהו פתרון, על מנת שהרכבת בירושלים תמשיך לפעול, אבל מצד שני אנחנו נגן גם על האזרחים פה. אנחנו בסוף רוצים שאמון הציבור יהיה איתנו, ואנחנו צריכים לתת הסברים הגיוניים גם לציבור, ולא רק להגיד: זה סוגרים וזה פותחים, ואין סיבה למה סוגרים את זה ולא פותחים את זה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> החברה מוכנה להשקיע, כי הרי בסופו של דבר זה כסף. אם בא משרד התחבורה ודורש להציב פקחים, החברה תגיד: רגע, אני פתוחה כחברה, אבל רוצים לחייב אותי להביא עוד אנשים. השאלה אם יש איזשהו דיאלוג ואיזשהו שיח בין משרד התחבורה לחברה, שאפשר למצוא פתרון, חודש, חודשיים, עד שנראה את הירידה בתחלואה. אבל משרד התחבורה צריך לשאת בעלויות אם כך, כי אתה לא יכול להעביר את זה לחברה, כי גם ככה היא כנראה בקשיים, גם ככה כנראה יש ירידה בהכנסות ובמחזור. אז אני מבקש, בואו נעשה משהו פרקטי, מעבר לתקנות שהממשלה אישרה. אנחנו יושבים ודנים בוועדת הכלכלה, ובואו תציגו פתרון פרקטי. אנחנו נשמח להצביע בעד הפתרון הזה, בלי כל הוויכוחים המיותרים האלה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> בבקשה. טוב, בוא נתחיל עם הקריאה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק רוצה לפני שמתחיל הדיון בפרטי התקנות, להזכיר לחברי הוועדה - - - << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> דקה, אולי חברת הכנסת אימאן רוצה לדבר? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה שרציתי להגיד זה קשור לתמר, שבטח שיש מוקד בקרה לרכבת הקלה, שהם רואים הכול: כמה אנשים עולים, כמה אנשים יורדים, מה המצב. מוקד הבקרה יכול לשלוח הודעות לנהג, שבקרון מסוימת לסגור ולא להעלות. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> ברור. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כאילו פתאום אין שום דבר והרכבת נוסעת מעצמה בלי שום בקרה. זה בלתי מתקבל על הדעת. אני רוצה להגיד לכם שבמקום הזה, במדינה הזאת הכול מבוקר. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> יש פה "אחד גדול", את אומרת. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ואני רוצה להביא דוגמה מאוד מביכה לעוזרת שעובדת, שיש לה כרטיס קבוע, שביקשו ממנה בבוקר לפתוח את כוס הנס-קפה כדי שיסתכלו בתוך זה. זו בושה וחרפה לאור מה שאנחנו שומעים כאן. זהו. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> בבקשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רק רציתי להזכיר בפתח הדיון, שוב, את גדר הסמכות של הוועדה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה. כמו שמי שהיה בדיונים לגבי מתווה פתיחת השמיים, תקנות שנגעו לתעופה, אז אני אזכיר שוב את המנגנון, שלפיו ועדת הכלכלה יכולה להחליט אם היא מאשרת את כל התקנות as is, אם היא מאשרת רק חלק מהתקנות, כלומר תקנות מסוימות היא מחליטה שלא לאשר, או לא לאשר את כל התקנות. והוועדה יכולה גם לשנות את תקופת התוקף, כלומר למשל לקצר את תקופת התוקף מ-28 ימים כפי שביקשה הממשלה לתקופה קצרה יותר, שבדרך כלל הדבר נעשה במקרים שבהם הוועדה חושבת שהממשלה צריכה לבחון שוב את ההסדרים ולהביא הסדר מתוקן לוועדה בהקדם האפשרי. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו לא יכולים לשנות? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בדיוק. זה מה שבעצם שונה כאן לעומת המנגנון הרגיל שבו הוועדה דנה בחקיקת משנה. כאן הוועדה לא יכולה מה שנקרא לאשר בשינויים – היא יכולה לא לאשר חלקים מסוימים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ואם הוועדה לא מאשרת, אז מה יקרה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> התקנות פוקעות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי פוקעות? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ברגע שמצביעים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ברגע שהוועדה מחליטה ומצביעה שהתקנות לא - - - << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> עכשיו הן כבר בתוקף. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, ברור שהן עכשיו בתוקף. בהנחה שהוועדה לא מאשרת, אז הממשלה תצטרך להתכנס שוב ולאשר תקנות ואז שוב להביא את זה לאישור הוועדה? זה הנוהל? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אוקיי. אז בוא נתחיל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> השאלה מי מנציגי הממשלה מקריא עכשיו את התקנות. אני מציע שנציג הממשלה יקרא תקנה, יסביר את עיקר ההסדר שמוצע, ואז ניתן יהיה לשמוע הערות. גם לנו יש לא מעט הערות, קיימנו גם במהלך החג שיחות עם נציגי הממשלה כדי לנסות ללבן חלק מההערות. היו לנו לא מעט הערות, גם קשיים יותר משמעותיים, שאחד מהם הוא הקושי שנדון כאן, שנוגע לתחולת ההסדר על הרכבת הקלה, אבל יש עוד הערות משמעותיות. ויש גם כמה טעויות בנוסח, אנחנו נפנה את תשומת הלב במהלך ההקראה. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> אני ממשרד הבריאות. בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4 ,8, 12, 23 עד 25 ו-27 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף קורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 מתקינה הממשלה תקנות אלה: הגדרות 1. ב בתקנות אלה – "אוטובוס"- כהגדרתו בפקודת התעבורה; "אנשים הגרים באותו מקום"- בני אותו תא משפחתי או יחידים השוהים יחד במקום מגורים או במקום שהייה קבוע אחר וכן אדם עם מוגבלות ומלווהו הדרוש לו מחמת מוגבלותו; << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה צריך להיות מקום שהייה קבוע אחד, נכון? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו טעות. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> "הסעה מיוחדת"- כהגדרתה בהגדרת "תחבורה יבשתית" שבחוק; "זוטובוס" – כהגדרתו בתקנות התעבורה; "כרמלית" – הרכבת התת-קרקעית בחיפה; << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני עוצר אותך, יש גם בהגדרה הזאת טעות. כמובן שהכרמלית איננה רכבת – היא רכבל. ההגדרה שהפניתם אליה כאן היא לא נכונה, אז אני מציע שבסבב הבא של התיקונים או בהארכת התוקף צריך יהיה לתקן את ההגדרה הזאת. << אורח >> עופר לוי: << אורח >> נפלה טעות סופר ונכתב רכבת במקום רכבל. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> אנחנו נבחן באמת את ההגדרות. "מונית" – כהגדרתה בהגדרת "תחבורה ציבורית" שבחוק ובכלל זה זוטובוס; "מנהל לעניין מסילות הברזל" – "מנהל" כהגדרתו בפקודת מסילות הברזל; "מפעיל כלי תחבורה יבשתית"- אחד מאלה: 1. בעל רישיון להסעת נוסעים בשכר בהתאם לחלקים ה' או ו' של תקנות התעבורה; 1. מפעיל מסילת ברזל ארצית כמשמעותו בפקודת מסילות הברזל; 1. בעל היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית כמשמעותו בפקודת מסילות הברזל; << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני עוצר אותך כאן. תוכלי להסביר לוועדה מי אלה אותם המפעילים? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> עופר, אני אשמח שתסביר. << אורח >> עופר לוי: << אורח >> יש פה למעשה שלושה מפעילים: המפעיל הראשון הם מפעילים של אוטובוסים ושל קווי שירות ושל הסעות מיוחדות. מדובר בקווי שירות גם באוטובוסים וגם במוניות שירות, וגם מפעילים של הסעות מיוחדות באוטובוסים, ובכלל זה גם המוניות המיוחדות, שגם נקראות בעגת הרחוב "מוניות ספיישל". המפעיל השני הוא רכבת ישראל והמפעיל השלישי הרק"ל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הרכבת הקלה בירושלים. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> " מפעיל תחנת תחבורה יבשתית" – אחד מאלה: 1. לעניין פסקה (1) להגדרת "תחנת תחבורה יבשתית" – מפעיל של מתחם סגור או מבנה שמצויה בו תחנה מרכזית כהגדרתה בפקודת התעבורה, ולעניין מתן שירות תחבורה ציבורית להפעלת קווי השירות באוטובוסים – בעל הרישיון להפעלת קווים כאמור בהתאם לחלק ה' בתקנות התעבורה; 1. לעניין פסקה (2) להגדרת "תחנת תחבורה יבשתית" – מפעיל מסילת ברזל ארצית כמשמעותו בפקודת מסילות הברזל או חברת הכרמלית חיפה בע"מ, לפי העניין; << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תוכלו להסביר, בעיקר להתייחס לפסקה (1), שמדברת על תחנת תחבורה יבשתית, שהיא בעצם תחנה מרכזית אם אני מבין נכון? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> נכון. מדובר בתחנות מרכזיות, לדוגמה ניקח את התחנה המרכזית בירושלים, יש בהן את החלק התעבורתי שבו נמצאים מסופי האוטובוסים, תחנות המודיעין; ויש גם את החלק של התחנה, שבו נמצאים עסקים וכל הדברים האחרים שנמצאים הרבה פעמים בתחנות מרכזיות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל בשטח שבו פועלים אותם עסקים לא חלות התקנות הכלליות, תקנות הגבלת פעילות, מכוח חוק המסגרת? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> אז על העסקים עצמם באמת חלות תקנות הגבלת פעילות, אבל יש את השטח המחבר, שפה באנו להבהיר שגם פה חלות הגבלות התקהלות וכדומה, בדומה לתקנות הגבלת פעילות, וגם הפנינו. להמשיך? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> "מפקח על התעבורה" – כהגדרתו בפקודת התעבורה; פקודת מסילות הברזל – פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972; צו בידוד בית – צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020; "קו שירות" – כהגדרתו בפקודת התעבורה; "קו שירות לאוטובוסים" – כמשמעותו בתקנה 386 לתקנות התעבורה; "קו שירות למוניות" – כהגדרתו בסעיף 14ז לפקודת התעבורה; "קו רכבת" – "קו" כהגדרתו בתקנת מסילות הברזל (תנאי נסיעה ברכבת), התש"ס–2000; "רכבת ארצית" – כהגדרתה בהגדרת "תחבורה ציבורית" שבחוק; "רכבת מקומית" – כהגדרתה בהגדרת "תחבורה ציבורית" שבחוק; "תחבורה יבשתית" – כהגדרתה בחוק, ולמעט הסעה מיוחדת שהיא הסעה למוסד חינוך או חזרה ממנו; "תחנת תחבורה יבשתית" – כל אחד מאלה: (1) מתחם סגור או מבנה שמצויה בו תחנה מרכזית כהגדרתה בפקודת התעבורה; (2) תחנת רכבת ארצית או כרמלית, לפי העניין – כהגדרת תחנה בתקנות מסילות הברזל (תנאי נסיעה ברכבת), התש"ס–2000, ובתקנות התעבורה (סדרי תנועה ושמירת הביטחון בכרמלית בחיפה), התשכ"א–1961, לפי העניין, הנמצאת במבנה או במתחם סגור; << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מניח שהתכוונתם פה לתחנת כרמלית, לא לכרמלית עצמה? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> נכון. "תסמינים" – זו הגדרה שנמחקה בתיקון שכבר פורסם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אגב, אני רק אזכיר כאן, כבר במחיקה של ההגדרה הזו, שלמעשה יום לאחר שהממשלה אישרה את התקנות מצאת טעויות והבאתם תיקון לטעויות האלה, שהוא כבר גם נכנס לתוקף, נכון? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> וכרגע הנוסח בוועדה שנמצא כאן לעיני חברי הכנסת הוא נוסח שכולל גם את התקנות העיקריות וגם את התיקון. שימו לב, הסימונים בעקוב אחר שינויים זה התיקון. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> למה זה נמחק, אגב? למה נמחקה ההגדרה של תסמינים? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> נמחקה ההגדרה של תסמינים כי לא היה בה צורך לאחר התיקון. כי היה תשאול על התסמינים, שכבר הוחלט שבתחנות מרכזיות נכון יותר להציב איזשהו שלט, כדי לא למנוע גישה לתחבורה ציבורית. ומכיוון שלא נעשה שימוש בהגדרה תסמינים, אז ההגדרה נמחקה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אין בחוק שום הוראה לגבי מה עושה אדם עם תסמינים? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> לא, אין שימוש במונח. יש כן שימוש בחום, אבל חום ממילא היה באופן נפרד גם בנוסח הראשון. << אורח >> עופר לוי: << אורח >> זה גם פועל יוצא של החוק המסמיך. החוק המסמיך נוקט באמירה: חובת בדיקת תסמינים או חובת תשאול. אז בדיקת תסמינים – יש לנו בעצם בדיקת החום או חובת תשאול. לכן הנושא הזה ירד. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> לפני שאת ממשיכה, בזמן הזה שאנחנו מקריאים את התקנות, אולי כדאי שנציג של משרד התחבורה, תבואו עם איזשהו רעיון עד שנסיים לקרוא את התקנות? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> "תקנות הגבלת פעילות" – תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת השהייה במרחב הציבורי והגבלת פעילות), התש"ף–2020; תקנות נגישות חושית באוטובוסים בין-עירוניים – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות חושית באוטובוסים בין-עירוניים), התשע"ח–2017; תקנות נגישות שירותי תחבורה ציבורית – התקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס"ג–2003; "תקנות התעבורה" – תקנות התעבורה, התשכ"א–1961. עכשיו אני כבר בסעיף 2. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע שהוועדה תחליט אם היא מקבלת את התקנה הזאת, תקנת ההגדרות, תקנה 1. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> מי בעד ההגדרות? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בהגדרות אין בעיה. יש לנו בעיה אחר כך. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חוץ מהשינויים שהיועץ המשפטי אמר? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> את השינויים, לצערי, הוועדה לא יכולה להחליט – בסבב הבא. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אבל זה גם תיקונים טכניים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. אבל אני מעיר גם הערות מהותיות וגם הערות טכניות. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> התקנות האלה בתוקף ל-28 יום מהיום שהממשלה אישרה אותן? << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> כן. אלא אם הוועדה בסוף - - - << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> תיכף נראה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> לא, בסדר, הממשלה החליטה על 28 יום, ואם אנחנו עכשיו מאשרים זה 28 יום מהיום שהממשלה החליטה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מהיום שהם פורסמו, כמובן. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> טוב, מי בעד ההגדרות? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אושר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תקנה 1 אושרה. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> הוראות לעניין מהלך קווי שירות, תחנות ולוחות זמנים 1. המפקח על התעבורה, בתוקף סמכותו לפי פקודת התעבורה והמנהל לעניין מסילות הברזל, בתוקף סמכותו לפי פקודת מסילות הברזל, יתנו הוראות לעניין מהלך קווי שירות באוטובוסים וקווי שירות במוניות, קווי רכבת, תחנותיהם וסוגי התחנות, לוחות הזמנים להפעלתם של הקווים האמורים ומועדי תחילת הנסיעות וסיומן, בשים לב בין השאר למניעת הדבקה בנגיף הקורונה בקרב הציבור וצמצום התפשטותו, לפריסה הגאוגרפית שבה ניתן שירות התחבורה היבשתית, לצורכי האוכלוסייה ולנגישות למקומות שבהן מסופקים מוצרים או שירותים חיוניים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה להעיר כמה הערות לגבי התקנה הזו. קודם כול, אני חושב שיש כאן איזשהו אי דיוק. מדובר על כך שהרגולטורים הרלוונטיים ייתנו הוראות – לא כל כך ברור למי הם נותנים הוראות. אני מניח שמדובר על הוראות למפעילים, זה לא כתוב. לא כתוב באיזה דרך: האם מדובר על הוראות שקובעים ברישיונות או בהיתרים או הוראות כלליות? אז זו נקודה אחת. נקודה שנייה, שהיא יותר משמעותית: אני לא כל כך בטוח איך התקנה הזו עולה בקנה אחד עם הוראות החוק. החוק מדבר על הגבלות ואיסורים להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש. כאן מדובר על הוראות בשים לב בין השאר למניעת הדבקה. התיבה הזו "בשים לב בין השאר" מיותרת, מדובר על הוראות שנועדו למנוע הדבקה, לצמצם את התפשטות נגיף הקורונה בציבור, לא מדובר על הוראות כלליות שיינתנו בשים לב בין השאר לנושא הזה. אני, אגב, מציע שאולי הוועדה לא תאשר את המילים האלה "בשים לב בין השאר". << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> "בשים לב"? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. כי לא מדובר על איזשהו שיקול מבין שיקולים למתן - - - << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> הרי כל המטרה היא שלא תהיה פה הדבקה. << אורח >> עופר לוי: << אורח >> אם יורשה לי, הסמכויות של המפקח על התעבורה ושל מנהל המסילות הן סמכויות תחבורתיות וסמכויות תחבורתיות בלבד. מאחר שאנחנו מאפשרים לשני הרגולטורים האלה לתת הוראות בהתייחס לנושא של הקורונה, פשוט הפנינו אותם להתייחס לסמכות שהיא, איתי - - - << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אבל זה לא כתוב. << אורח >> עופר לוי: << אורח >> כתוב: בשים לב בין השאר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> "בשים לב בין השאר" זה שיקול מבין כמה שיקולים. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> מה זה "בין השאר"? הדבר העיקרי פה הוא הקורונה. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> המדובר על סמכויות השגרה. << אורח >> עופר לוי: << אורח >> נכון. כאן התוספת לשיקול הדעת של הרגולטורים היא תוספת שלא מנויה לא בפקודת התעבורה ולא בפקודת מסילות הברזל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל לכן מדובר על תקנות מכוח חוק מיוחד – חוק המסגרת. מה שאתם אומרים בעצם הוא שהרגולטורים משתמשים בסמכויות שנתונות להם לפי החקיקה הספציפית, ויוצקים לתוך אותן סמכויות תוכן אחר שנוגע להתמודדות עם נגיף הקורונה. זה מה שכתוב. אגב, אני קורא בסעיף המסמיך, סעיף 12 לחוק: הממשלה רשאית לקבוע הגבלות על הפעלה של תחבורה יבשתית ותחנות תחבורה יבשתית וכו'. וההגבלות האלה ייקבעו בשים לב לפריסה הגאוגרפית שבה ניתן השירות, לצורכי האוכלוסייה וכו'. זה שיקול מבין שיקולים. אבל המסגרת של הסמכות היא מכוח חוק המסגרת, חוק שנועד לקבוע הגבלות על הפעלת תחבורה יבשתית כדי להתמודד עם נגיף הקורונה. וזה לא מה שכתוב כאן. << אורח >> עופר לוי: << אורח >> אני מסכים איתך בהקשר הזה. זה עדיין כתוב, היה יכול להיות מנוסח יותר טוב. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אז בגלל שזה יכול להיות מנוסח יותר טוב, אז אולי אנחנו נוריד את המילה "בשים לב". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> "בשים לב בין השאר". << אורח >> עופר לוי: << אורח >> אני לא חושב שאפשר. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו לא יכולים אבל להוריד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני חושב שאנחנו יכולים – אנחנו לא מאשרים את הפסקה הזאת, את התיבה הזאת. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תת-סעיף אנחנו יכולים לא לאשר? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה בעצם חלק מתקנה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> לא, ההיפך, זה דווקא עושה את זה יותר ספציפי. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, זה עושה שכל. השאלה אם אנחנו יכולים כוועדה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> כן, למה לא? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. את התיבה הזאת אנחנו לא מאשרים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז אי-אפשר להוסיף אבל אפשר לפסול חלקים? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> הממשלה תבחן, אבל אם אנחנו לא נאשר עכשיו את כל התקנה - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא מה שהצעתי. << אורח >> עופר לוי: << אורח >> רק את התיבה "בשים לב בין השאר"? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> אני לא בטוחה שאפשר. על פי הסמכויות של הוועדה אפשר לאשר או סעיף שלם או להוריד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז אני לא חושב ככה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> היועץ המשפטי יגיד לנו אם זה אפשרי או לא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מבין את חוק המסגרת ככזה שנותן לוועדה סמכות לאשר גם חלק מהתקנות. את החלק הזה אנחנו לא מאשרים. מתוך תקנה 2 את החלק הזה אנחנו לא מאשרים. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> זה חלק מתקנה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה חלק מתקנה, נכון. אם נציג ממשרד המשפטים שרוצה להתייחס, נשמח לשמוע. בכל מקרה, אני אוסיף שגם מעבר לכך הנוסח לא מדויק, מכיוון שלא מדובר, כמו שאמרתי, על מתן הוראות, אלא על קביעת תנאים או הגבלות ברישיונות או בהיתרים. כשמדובר על מתן הוראות, זה לא הוראות כלליות שחלות עכשיו, ניתנות ישירות לציבור. הרגולטורים, לפי מה שאני הבנתי מכם, אמורים לתת הוראות לגורמים המפוקחים. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אז בואו ניתן לתמרה לב ממשרד המשפטים, היא איתנו בזום. בבקשה, בוקר טוב. << אורח >> תמרה לב: << אורח >> בוקר טוב. אני מלווה את התקנות האלה בעיקר בתפקידי כרפרנטית תחבורה. השאלה שאני מבינה שאתם שואלים זה שאלה לעניין סמכות הוועדה לשנות דברים בחקיקה. על פניו הפרשנות של היועץ המשפטי של הוועדה נשמעת לי, אבל אני אוודא את זה פה עם הגורמים שעובדים על הנושא הזה תוך כדי הדיון. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אוקיי, אז אנחנו נחזור לזה. תודה. בבקשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תקנה 3. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> חובת שמירת מרחק והגבלת התקהלות בתחנת תחבורה יבשתית 1. על השוהים בתחנת תחבורה יבשתית יחולו הוראות תקנות 3 ו-4 לתקנות הגבלת פעילות. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> לגבי תקנה 3 – על השוהים בתחנת תחבורה יבשתית יחולו הוראות תקנות 3 ו-4 – עופר ממשרד התחבורה, זה בדיוק מה שלא יכול לקרות בסיטיפס. אתה מבין את זה, נכון? שהתקנה הזאת לא יכולה להתקיים, כי בסיטיפס אתה באמת לא יכול לשמור לא על מרחק. אז התקנה הזאת לא מתכתבת עם מה שקורה בפועל. << אורח >> עופר לוי: << אורח >> גברתי, מדובר על התחנות, לא על כלי התחבורה עצמם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון, זה מה שהיא אמרה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> בסדר, זה מה שאני אומרת, אדוני. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> קודם כול, תסבירו לוועדה מה אומרות תקנות 3 ו-4 לתקנות הגבלת פעילות, ומה המשמעות של ההחלה שלהן לגבי השוהים בתחנת תחבורה יבשתית. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> בבקשה, משרד הבריאות. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> מדובר קודם כול על איסור ההתקהלות. כרגע אסורה התקהלות של מעל 20 איש. כלומר, אם נכנסת עכשיו קבוצה של 21 איש, על המפעיל של התחנה המרכזית לוודא שאין התקהלות, להפריד ביניהם, שהם שומרים על מרחקים - - - << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> איך את מתמודדת בתחנות אוטובוס? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> ההגדרה לא חלה על תחנות אוטובוס, מתוך הבנה שפרוסות אין-ספור תחנות אוטובוס ברחבי הארץ, ואי-אפשר לוודא את זה בכל מקום ומקום אלא רק במה שנקרא תחנה מרכזית, כלומר מקום שיש בו מסוף אוטובוסים. עופר, אתה יכול להסביר יותר את ההבדל בין התחנות הרגילות שמצויות בדרכים לבין תחנות מרכזיות? << אורח >> עופר לוי: << אורח >> כל התחנות של האוטובוסים הן תחנות רחוב, למעט תחנות מרכזיות, שלרוב מצויות בצמידות, בסמיכות או כחלק ממתחם יותר גדול, שאנשים נוטים לקרוא לו קניון. זה נותן את ההבהרה. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> שוב, זה פשוט מתוך הבנה שאי-אפשר בכל תחנה שנמצאת בכל כביש וכביש לוודא. גם מתוך הבנה שברוב התחנות האלה גם באמת לא תהיה התקהלות, אלא הצורך בשמירת מרחק מקבל משמעות עמודה יותר בתחנות מרכזיות שהן צפופות יותר, לעומת החובה הכללית שלאנשים יש בכל מקום פתוח לשמור על שני מ'. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה שאני לא כל כך הבנתי זה איך בתחנה מרכזית יהיו עד 20 אנשים. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> לא, זה אומר התקהלות, בגלל זה הדגשתי: אם נכנסת קבוצה, לדוגמה עכשיו של 21 אנשים, שהם באו ביחד, אז חובת המפעיל להפריד ביניהם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אם הם לא באו יחד? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איך בתחנה מרכזית שומרים בפנים על המרווחים? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> בשביל זה יש גם את – אנחנו נגיע לזה בהמשך. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> זה באמת לא משהו הגיוני. איך את יכולה לשלוט? הכניסה לתחנה המרכזית לדוגמה בירושלים, שאותה אני קצת מכירה, אז מגיעים 21 אנשים, הם נכנסים. את יכולה לשלוט מי הגיע ואיך ואת יכולה להפריד ביניהם? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> שוב, צריך להפריד - - - << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> תראי, תכתבו תקנות שבאמת הציבור יכול לעמוד בהן, ושזה גם עושה שכל לציבור, לא תקנות שעכשיו אנחנו נמצאים בסיטואציה, שאנחנו עכשיו צריכים להסביר לציבור איך להנגיש לו את התקנה. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> אז חובת המפעיל לסמן מקומות עמידה בתור, גם בכניסה, גם בכניסה לתחבורה הציבורית. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> זה מה שנקרא כסת"ח. זה כיסוי. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> זו בדיוק הסיבה שכאן מגיעות חובות של המפעיל שנועדו להסדיר את זה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רגע, אבל מה מגבלת הנוסעים בתחנה מרכזית בירושלים לדוגמה? זה לפי שטח? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> זה לפי שטח התחנה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> זה מה שאומר חוק הקורונה הגדול. הוא אומר: הכול הרי בסוף נקבע על פי שטח. אז לדוגמה בתחנה המרכזית יש שטח X, הם נותנים להם כמה אנשים יכולים להיכנס לתוך התחנה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ואז בפנים זה מנוהל בתורים לפי מרחקים? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> איפה זה כתוב? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> זה בתקנה 4. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תקנה 4 אומרת כך: בלי לגרוע מהאמור בתקנה 2, לא יקיים אדם ולא ישתתף בהתקהלות, כולל תפילה או טקס דתי, שמספר האנשים בה עולה על ההתקהלות המותרת. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> לא, תקנה 4 לתקנות שלנו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אני מדבר אבל על תקנה 4 שעכשיו אתם מחילים פה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> הוא מדבר על מה שכתוב בסעיף 3, שאת כותבת: תקנות 3 ו-4. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> 8 או 9, אם אני לא טועה, בתקנות להגבלת פעילות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אבל אנחנו שואלים כרגע לגבי ההתקהלות המותרת של אנשים בתחנות מרכזיות. האם תקנה 4 לתקנות הגבלת פעילות רלוונטית? << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אז שוב, המטרה היא שבאמת כרגע כל העסקים סגורים, אז כמו שאמרנו, אנחנו החלנו את תקנות 3 ו-4 לעניין שמירת מרחק. אנחנו צריכים לזכור שאנחנו כאן בנגישות למוצר חיוני שזה תחבורה, ואנחנו צריכים לוודא שלכל האנשים שרוצים לנסוע בתחבורה ציבורית, תחנות מרכזיות - - - << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> כן, אבל את יודעת שמה שאת אומרת עכשיו זה לא הגיוני? מהסיבה היחידה: התקנות האלה הולכות להיות 28 יום. נגיד שאנחנו מאשרים אותן ל-28 יום. עכשיו, הסגר לא יהיה 28 יום, עוד שבועיים אולי נפתח, אולי לא, אני לא יודעת מה שיקרה. מה יקרה אז כשייפתחו כל העסקים בתחנה המרכזית? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> אז חלות עליהם כל האחריויות של בעלי עסקים, כמו בהגבלת פעילות: כמה אנשים מותר להיכנס - - - << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כרגע כל העסקים בתחנה המרכזית סגורים? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> אלא אם כן זה חנות מזון ופארם. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז רציתי לשאול: בחנות מזון מותר להם הרי לקחת אבל לא לאכול במתחם התחנה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אז אסור לקחת גם. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אסור. רק משלוחים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, בתחנה מרכזית, זה גם רק משלוחים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. אסור. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בית קפה בתל אביב, שמעת מה הוא עושה עכשיו? עשר מטר הוא עושה משלוח. אתה מתקשר אליו, אתה עומד חמש מ' והוא עושה לך משלוח. הזוי. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כי אין בזה שום היגיון. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> זה לא שמעתי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה רגע לשאול: הרי באוטובוס בין-עירוני מותר עד 30 איש? לפי התפוסה המותרת. אבל בתחנה מרכזית עד 20 אנשים? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> לא, זה רק על התקהלות, שאפילו גם קבוצה שמגיעה ביחד - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל זה לא קבוצה. מדובר על נוסעים שמגיעים מפה ומשם. השאלה היא על מה מדובר כאן. לא כתוב כאן בהכרח שמדובר על אנשים שמגיעים ביחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לכן, איתי, אין בזה התקהלות. << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> איתי, הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:10 ונתחדשה בשעה 11:15.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אנחנו מבקשים לחדש את הדיון בוועדה. עופר מלכה מנכ"ל משרד התחבורה, בבקשה. טוב, אז בוא נמשיך, תיכף כשהוא יתחבר אנחנו נביא אותו. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה בסדר שעופר ימשיך לענות לי על השאלה ששאלתי אותו? זה דווקא יהיה טוב אם זה גם יהיה לפרוטוקול. עופר, איך אנחנו מגינים על נהגי אוטובוסים מהידבקות בקורונה? << אורח >> עופר לוי: << אורח >> שני דברים עיקריים: הדבר הראשון הוא שההנחיה היא כרגע שהנהג לא מתקף ולא גובה כסף מאף אחד בציבור, פרט לשלוש אוכלוסיות מסוימות, כמו שכתוב בתקנות. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אפשר להמשיך? אני מבינה שמנכ"ל משרד התחבורה לא נמצא איתנו, אז בוא נמשיך בקריאה של התקנות. בבקשה, משרד הבריאות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל הוא התחיל לענות לי על שאלה. שאלתי אותו איך אנחנו מונעים הידבקות. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אה, סליחה, לא שמעתי. לא, כי היא שאלה אתכם אם זה משהו לפרוטוקול. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם זה בסדר, ברשותך, שאלתי אותו איך אנחנו מונעים הידבקות של נהגי אוטובוסים בקורונה. ואז הוא התחיל להגיד בשתי דרכים, האחת שלא גובים כסף - - - << אורח >> עופר לוי: << אורח >> מעבר כמובן לעטיית המסכה, שהמפעיל מספק לנהגים מסכות ואלכוג'ל, אז אחד, כפי שאמרתי, ההנחיה היא כרגע שהנהגים לא מתקפים ולא גובים מזומן מהציבור, פרט לשלוש אוכלוסיות מאוד מסוימות, שיש בהן פגיעה כתוצאה מההנחיה הזאת, וזה אזרחים ותיקים; האוכלוסייה השנייה היא אוכלוסייה של מלווי עיוורים, שלא יכולים ליהנות מההנחה שהם זכאים לה מכוח צו הפיקוח אלא אם כן הם משלמים במזומן; והאוכלוסייה השלישית היא האוכלוסייה של האנשים שנוסעים באוטובוסים הממוגנים בשומרון, שגם הם זכאים להנחה, ואי-אפשר לתת להם את ההנחה פרט לתשלום במזומן. מעבר לכך, יש איסור לשבת במושבים שמאחורי ומצידי הנהג, שני המושבים הראשונים. הם נסגרים בסרט והציבור לא מתקרב לנהגים באופן הזה. וכמובן שאנחנו התחלנו עכשיו בפרויקט מאוד גדול ומאוד יפה של התקנת תאי נהגים, שהנהגים ישבו בתוך האוטובוס בתוך איזושהי קופסה ויהיו מנותקים. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> בבקשה, אדוני המנכ"ל. << אורח >> עופר מלכה: << אורח >> אז מה שרציתי לומר, אני עוקב אחרי הדיון, ורציתי א' להסביר שלגבי האוטובוסים, הרכבות, אנחנו לפי התקנות ולפי התו הכחול, ואנחנו מתואמים לגמרי עם משרד הבריאות. לגבי הרכבת הקלה בירושלים – אותו כנ"ל, כל התקנות שנקבעו נקבעו יחד עם משרד הבריאות, אנחנו שומרים על בריאות הציבור. יש לנו בעיה של תפעול, מכיוון שמערכות רכבתיות על מסילות הן מערכות מסובכות שלוקח זמן גם לתכנת אותן, וגם אנחנו לא יכולים לשלוט בנושא של פתיחת דלתות גם מבחינה בטיחותית. הנהג מבודד, הוא בתא הנהיגה, והוא לא יכול כמו במקומות אחרים להעיר. מצד שני, יש לנו יותר פקחים, יותר סדרנים, שקוראים גם לצמצום ודילול העלייה בתחנות עמוסות וגם על עטיית מסכות. אנחנו עושים כל שביכולתנו, אבל מבחינה טכנולוגית טכנית קשה לנו לשמור, ואנחנו לא נוכל לעשות פיקוח דרך תפעול, אם זה בנושא של עצירות או אם זה בנושא של אי פתיחת דלתות. זה פשוט מערכת אחרת. ולכן הפיקוח ייעשה על ידי יותר סדרנים ויותר דברים כאלו, ופנייה והסבר לציבור להישמע להנחיות התו הכחול. ולכן מבחינתנו אנחנו מבקשים להשאיר את התקנות כפי שהן, ואנחנו מצידנו נעשה כל שביכולתנו גם להסביר לקהל וגם לבקש ממנו שיתוף פעולה, וגם להיעזר בסדרנים שיש לנו בכמות יותר מוגברת ברכבת הקלה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שאלה בבקשה: מתי באמת מתחילה ההסברה לקהל? כי התקנות האלה כבר בתוקף, היום אנשים נסעו לעבודה. מתי מנחים את הציבור לגבי התקנות החדשות, המגבלות, איך להתנהל? << אורח >> עופר מלכה: << אורח >> אנחנו התחלנו את ההסברים כבר מסוף שבוע שעבר. אנחנו גם פרסמנו ומפרסמים את זה בכל האתרים, גם של משרד התחבורה, גם של המפעילים, גם של הרכבת; גם בתחנות רכבת שמנו את השילוט, שמסביר שהכניסה לא מותרת למי ששיש לו תסמינים, לפי התקנות וצו השעה שפורסם. אנחנו מקפידים גם בכריזות בתחנות לחזור על ההנחיות, אנחנו בודקים חום בכניסה לתחנות ולמרכזים. והפקחים והסדרנים שלנו, גם בתחבורה הציבורית, גם ברכבת הקלה, גם הפקחים של הרכבת, כולם עובדים למען שמירה על הנחיות משרד הבריאות – עטיית מסכות ואי עלייה למי שיש לו תסמינים. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אוקיי. תודה. << דובר_המשך >> עופר מלכה: << דובר_המשך >> תודה לכם. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> סעיף 4. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע, הוועדה תצביע אחד-אחד? << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> כן, נצביע אחד-אחד, ככה נגמור עם זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז הוועדה תצביע על תקנה 3. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> רגע, לגבי תקנה 3, אני רק רוצה להבהיר, שוב, שזה בעצם הפניה לתקנות של הגבלת פעילות, נוגעות גם לשמירת מרחק, תקנה 3; ותקנה 4 זה איסור ההתקהלות עצמו, שזה כמו שהיה בכל התקופה של הקורונה, שברגע שנקבע איזה מספר שוהים במקום מסוים, גם אם הייתה מותרת תפוסה רבה יותר נגיד במסעדות שהן בשטח פתוח, היה מותר 30, אך התקהלות הייתה 20, אז היה אסור להתיר לקבוצה להגיע למסעדה שהיא יותר מ-20. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אוקיי. מי בעד תקנה 3? הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> התקנה עברה. 4. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רגע, אבל איפה הרכבת הקלה נכנסת? << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> ב-7. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> הוראות להפעלת תחנת תחבורה יבשתית בדרך של פתיחתה לציבור 1. מפעיל תחנת תחבורה יבשתית לא יפעיל את התחנה בדרך של פתיחתה לציבור, אלא בכפוף לקיום הוראות אלה: 1. מפעיל תחנת תחבורה יבשתית יגיש לרשות המקומית, לפני פתיחת התחנה לציבור, הצהרה חתומה בנוסח הקבוע בתוספת הראשונה, ולפיה הוא עומד בתנאים המפורטים בפסקאות (2) עד (10), ובתקנות 5 ו-6; הצהרה כאמור תוגש באמצעות טופס מקוון המצוי באתר משרד הכלכלה והתעשייה או באמצעות טופס שיהיה זמין במשרדי הרשות המקומית (להלן – טופס ההצהרה); ההצהרה תישלח על ידי משרד הכלכלה והתעשייה לרשות המקומית באופן מקוון, להמשך טיפולה של הרשות המקומית על פי דין, ובכלל זה היבטי הפיקוח אל מול הגורם האחראי על התחנה; 1. מפעיל תחנת תחבורה יבשתית יהיה אחראי, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, על ביצוע הפעולות המפורטות בתקנה זו; 1. בדלפק שירות, אם ישנו בתחנה, יתקין מפעיל תחנת תחבורה יבשתית מחיצה למניעת העברת רסס בין נותן השירות למקבל השירות; במבנה שבו קיימת מערכת כיבוי אוטומטי (ספרינקלרים) או מערכת גילוי אש ועשן, המחיצה תותקן מכיוון הרצפה ועד לגובה של 50 ס"מ מתחת לגובה התקרה לכל היותר; עכשיו יש כאן גם תקנה שנמחקה לגבי התשאול, ובמקומה עבר: 1. בטרם כניסה לתחנה, מפעיל תחנת תחבורה יבשתית, או מי מטעמו – 1. יציב שלט בכניסה לתחנת התחבורה היבשתית במקום בולט לעין לפי הנוסח שבתוספת השלישית; 1. ידאג לביצוע של מדידת חום באמצעי שאינו פולשני לנכנסים לתחנה; בוצעה מדידת חום כאמור, לא תותר כניסת אדם עם חום גוף של 38 מעלות צלזיוס ומעלה; 1. 1. מפעיל תחנת תחבורה יבשתית לא יכניס לתחנה אדם שאינו עוטה מסכה והמחויב בעטיית מסכה בהתאם להוראות סעיף 3ה לצו בידוד בית, ולא ייתן שירות לאדם שאינו עוטה מסכה כאמור; 1. מפעיל תחנת תחבורה יבשתית יתלה במקומות בולטים לעין בתחנה, לרבות בכניסה אליה, שלט בדבר חובת עטיית מסכה בתחנה; 1. אם יש בתחנה מערכת כריזה – מפעיל תחנת התחבורה היבשתית יודיע באמצעותה, אחת לחצי שעה לפחות, על חובת עטיית המסכה; 1. מפעיל תחנת תחבורה יבשתית יקפיד, ככל האפשר, על שמירת מרחק של 2 מטרים לפחות בין אנשים שאינם גרים באותו מקום, לרבות בתורים, וכן יפעל ככל האפשר למניעת הצטופפות של אנשים במקום אחד, לרבות הצטופפות בכניסה לתחנה; 1. מפעיל תחנת תחבורה יבשתית יסמן במקומות המיועדים לתור, סימון מקומות לעמידת הממתינים במרחק של 2 מטרים זה מזה; מפעיל תחנת תחבורה יבשתית יציב במקום בולט לעין, שלט לעניין שמירה על מרחק כאמור; 1. אם מצויה מעלית בתחנה, מפעיל תחנת התחבורה היבשתית יתלה שלט בכניסה למעלית, ובו יצוין מספר הנוסעים המותר שלא יעלה על מחצית מהמספר המרבי המותר לפי הוראות יצרן המעלית אלא אם כן הנוסעים הם אנשים הגרים באותו מקום; 1. מפעיל תחנת תחבורה יבשתית ישמור על כללי היגיינה בתחנה וינחה את עובדיו בעניין זה, לרבות חיטוי משטחים פנימיים באופן תדיר, ולא פחות מפעמיים ביום וכן לאחר סיום יום הפעילות; לעניין זה, "משטחים פנימיים" – משטחים שהשוהים בתחנה באים עמם במגע בתדירות גבוהה, ובכלל זה: ידיות, דלתות, מעקים, דלפק, מתגים, לחצני מעלית וכיוצא בהם; 1. מפעיל תחנת תחבורה יבשתית יציב בתחנה מיתקנים עם חומר לחיטוי ידיים במקומות נגישים וזמינים. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> מישהו רוצה להעיר משהו? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש לי שאלה. זה לא קשור לכאן, אבל אין לזה סעיף. למה רק שישי-שבת אין תחבורה ציבורית? זאת אומרת, שישי עד כניסת שבת, שבת במוצ"ש? << אורח >> עופר לוי: << אורח >> יש פה החלטה שככל הנראה התקבלה בקבינט הקורונה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שמה עומד מאחוריה? << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> לא שמעתי את השאלה, סליחה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש אנשים שעובדים בשישי עד כניסת שבת ובמוצ"ש, ואין להם תחבורה ציבורית. בהחלטה כאן אין תחבורה ציבורית בשישי ושבת, מה שיש בדרך כלל. << אורח >> עופר מלכה: << אורח >> לא, אין תחבורה בין-עירונית. התחבורה העירונית עובדת עד כניסת השבת וממוצאי שבת. התחבורה הבין-עירונית, בגלל נושא הסגר, אנחנו מפסיקים אותה בחמישי בלילה, מכיוון שזו ההפסקה של שבוע העבודה, שהרי הבין-עירוני אמור לשרת את העובדים החיוניים בהגעה למקומות עבודה, ומחזירים אותה אחרי סוף השבוע בבוקר שלמוחרת. לגבי הפנים עירוני – אנחנו עושים אותו עד כניסת השבת ומצאת השבת, על מנת לאפשר הצטיידות, הגעה לקופות חולים, הגעה לבתי מרקחת וכדו'. זו הסיבה להבדל בין העירוני והבין-עירוני ולמועדים כפי שציינתי אותם. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, אבל יש כאלה שעובדים בשישי ובמוצ"ש – אני מוריד שנייה את שבת – בשישי ובמוצ"ש. << אורח >> עופר מלכה: << אורח >> אז אני אומר עוד פעם: כיוון שמדובר במיעוט וכיוון שמדובר לרוב בעובדים שעובדים בתחומי הקווים העירוניים, לכן את הבין-עירוני, שזה במרחקים יותר גדולים ובין ערים רחוקות יותר, את זה בידלנו, והשארנו כן את העירוני ואת הקווים הקרובים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> טוב, בבקשה, עורכת הדין נעמה דניאל. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> תודה. היו לנו כמה הערות נוסח לתקנה הזאת, אני לא אלאה את הוועדה, אבל כן ביקשנו שבפעם הבאה שהתקנות מגיעות לאישור הוועדה, בפסקה (1), שקובעת דמפעיל תחנת תחבורה יבשתית יגיש לרשות המקומית הצהרה חתומה, תתווסף התייחסות מיהי הרשות המקומית שאליה צריך להגיש את ההצהרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה ייתכן. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אוקיי. אנחנו יכולים להצביע על תקנה 4? מי בעד? הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> התקנה אושרה. תקנה 5. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> הגבלות לעניין הגשת מזון וצריכתו בתחנת תחבורה יבשתית 1. 1. מפעיל תחנת תחבורה יבשתית – 1. לא יאפשר ישיבה לצורך אכילה במתחם מזון משותף; 1. לא יציב שולחנות וכיסאות לאכילה בשטח התחנה, וימנע גישה לשולחנות אכילה המקובעים לרצפה, אם קיימים; 1. יתלה שלטים במקומות בולטים לעין לעניין איסור אכילה בתחנה; 1. האמור בתקנת משנה (א), לא יחול על בית אוכל המצוי בתוך שטח תחנת התחבורה היבשתית וזאת לעניין שטח בית האוכל ובכפוף לעמידת בית האוכל בתקנות הגבלת פעילות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כלומר בפועל מה שחל זה תקנות הגבלת פעילות? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> על בית אוכל – כן. כלומר, אם בית אוכל סגור על פי תקנות הגבלת פעילות, כך בית אוכל בתחנה מרכזית צריך להיות סגור. ואם הוא פתוח, חלות עליו כל ההגבלות. הכוונה היא בעיקר למתחמי אכילה משותפים, כמו אלה שנמצאים בקניונים, שמציבים איזה סט של שולחנות לישיבה חופשית, שלא קשורים בהכרח לבית האוכל. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רק כדי לוודא, כי זה טיפה מסורבל בגלל שזה מפנה לתקנות נוספות: בתחנה המרכזית בירושלים יש מאפייה – היא סגורה? << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> כן. היא סגורה רק למשלוחים. אין take-away, אם זה מה שאתה שואל. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, זה מה שאני שואל. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> בעצם כל בית עסק שמותר לו להיות פתוח, לדוגמה בתחנה מרכזית ירושלים יש חנות סופר, סופר-פארם – מותר להם להיות פתוחים. אז אם מותר להם להיות פתוחים, הם פתוחים גם בתקופה הזאת. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> כל מה שחל על בעלי העסקים בארץ חל גם על התחנות המרכזיות ותחנות הרכבת. לעניין המסחר הכוונה. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> הכוונה בעצם למתחמי האכילה המשותפים, כמו שקיימים לדוגמה בקניוני עזריאלי, שיש איזה אזור שבו המפעיל של התחנה המרכזית הציב שולחנות בצורה חופשית לציבור. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, פשוט זה מה שמבלבל אותי, כי לפי איך שאני מבין, ואני חושבת שגם היושב-ראש מבינה את זה, זה אומר שאי-אפשר בכלל, ואת כל הזמן אומרת: מתחמי ישיבה משותפים. זה לא הקריטריון. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> לא, לא. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> נניח עכשיו למסעדה מותר להיות פתוחה – כרגע מסעדה צריכה להיות סגורה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> היא צריכה להיות סגורה לקהל, אבל היא פתוחה למשלוחים. זאת אומרת, אני יכולה להתקשר ולהזמין משלוח. אני לא יכולה לבוא לקחת את המשלוח, אבל אני יכולה להתקשר. אז זה לא שהמסעדה סגורה – היא סגורה לקהל, היא פתוחה להזמנת משלוחים. אותו דבר גם המסעדות והאוכל בתחנות המרכזיות: הן יכולות להישאר פתוחות, אבל אי-אפשר לקחת את האוכל פיזית, את זה צריך לעשות במשלוח. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> נכון. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כידוע, יש המון מסעדות בתחנה המרכזית שמסתמכות על משלוחים, אני בטוח שהן יצליחו להתקיים ממש בקלות. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> כן, בסדר, אבל אין מה לעשות, זה המנגנון שנקבע. << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >> השאלה היא אולי בתחנות רכבת, אם הרכבות מתעכבות ויש לך שם אנשים חולי סוכרת, מבוגרים, נשים בהיריון שצריכות איזה משהו, בגלל שהרכבת התעכבה - - - << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> יש מכונות ברכבות, לא? << אורח >> עופר לוי: << אורח >> בחלק מהתחנות יש מכונות. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> יש מכונות שתייה. << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >> אולי אפשר ספציפית אותם להגדיר כקיוסקים כדי שאנשים יוכלו לקנות סנדוויצ'ים ארוזים או דברים כאלה. << אורח >> עופר לוי: << אורח >> יש בתחנות רכבת, כחלק מהשירות לציבור, בתי ממכר למזון שהם מאוד קטנים. << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >> שהם נחשבים כקיוסק? << אורח >> עופר לוי: << אורח >> שיכולים אולי להיחשב כקיוסק. ברוב התחנות יש, למיטב הכרתי, גם מכונות לממכר מזון, מכונות אוטומטיות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני נסעתי הרבה ברכבות, יש מכונות. << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >> אולי רק לוודא שבתחנות רכבת - - - נחשיב אותם כקיוסקים, ושהם יוכלו לקחת את הסנדוויץ' או את השתייה, במידה ואין איזה מכונה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> פה צריך ללכת לחוק שאישרנו עכשיו בוועדת החוקה, ושם צריך לתקן את זה, כדי להגדיר אותם כקיוסקים. לדעתי זה לא המקום. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כולם מבינים אבל שאין פה איזה קונסיסטנטיות, שזה לא הגיוני. מכונת ממכר מזון, בסופו של דבר יכול להיווצר בה תור בדיוק כמו שיכול להיווצר בקיוסק-קפה, ובסוף יושב נוסע על ספסל בחוץ ברציף באוויר הפתוח ואוכל את האוכל שהוא קנה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אתה צודק, אין בזה - - - << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה אומרים לבעל עסק שפותח את הדוכן שלו ברכבת ואומרים לו: סנדוויץ' מפה לעמוד בתור אסור, סנדוויץ' מתוך מכונה לעמוד בתור מטר ליד זה בסדר. אתם מבינים שזה יוצר תסכול אצל בעלי העסקים, שיודעים שהם לא ישרדו את הסדר ואין היגיון? פשוט אין שום היגיון. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> כן, אבל אל תשכח שהמכונה לא מקבלת פיצוי מהמדינה, ובעל העסק מקבל פיצוי מהמדינה על זה שהוא סוגר. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אני חייבת לומר שברכבת דווקא, מהיכרותי בתחנות רכבת, לא מדובר בבעלי עסקים קטנים שזה העסק היחיד שלהם – זה רשתות. לא הייתי את כל - - - << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זו עוד דוגמה אבל, תמר, לחוסר הקונסיסטנטיות בהנחיות. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אבל, עידן, אם אנחנו מתחילים עכשיו לפתוח ולפתוח, אז אנחנו לא גומרים עם זה. כדי לתת מענה לציבור מבחינת שתיה וסנדוויצ'ים, אני יודעת שבתחנות רכבת יש את המכונות האלה, הם יכולים לקנות, נגמר הסיפור. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> סליחה, אולי פספסתי ואמרתם, אני מתנצלת, אבל מה הנתון כרגע על הנסועה הממוצעת ברכבת? << אורח >> אליאס מטר: << אורח >> הכבדה? << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> כן. << אורח >> אליאס מטר: << אורח >> ברכבת הכבדה, אם ביום ממוצע הסענו 280,000, היום אנחנו נמצאים סביב ה-90,000. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> לאורך כל - - - << אורח >> אליאס מטר: << אורח >> כשהתחלנו להפעיל ב-22 ביוני התחלנו מ-40,000, השיא היה באזור אוגוסט, באמצע אוגוסט הגענו ל-95, ועכשיו אנחנו יורדים לסביב ה-88,000 בשבוע האחרון. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> בוא נצביע על סעיף 5 בבקשה. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> קדימה. סעיף 6. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> אחריות מפעיל תחנת תחבורה יבשתית 1. בלי לגרוע מאחריות מפעיל תחנת תחבורה יבשתית לפי תקנות 4 ו-5, המפעיל יפעל לעמידת העסקים שבשטח התחנה בהוראות הקבועות בתקנות 8 ו-9 לתקנות הגבלת פעילות, ובכלל זה יביא לידיעתם את ההוראות האמורות. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> טוב, דיברנו על זה עכשיו. הם צריכים לעמוד בתקנות של מה שקורה בכלל בכל העסקים בארץ. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל בואו בכל זאת תסבירו לוועדה מה קובעות תקנות 8 ו-9 לתקנות הגבלת פעילות. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> תקנות 8 ו-9 דומות בחלקן לתקנה 4 שאישרנו עכשיו לגבי המפעיל. זה כל התקנות שבהן חייב בעל העסק לעמוד – להגיש גם הצהרה שהוא עומד בכללים, לוודא שנכנסים אנשים לפי התפוסה המותרת לו, ואם בכלל. זה המהות של התקנות. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אוקיי. תקנה 6, מי בעד? הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> בבקשה. תקנה 7, בבקשה. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> מספר הנוסעים המרבי והוראות להפעלת כלי תחבורה יבשתית 1. (א) בהפעלת כלי תחבורה יבשתית יתקיימו הוראות אלה: 1. מספר הנוסעים בכלי תחבורה יבשתית למעט ברכבת מקומית, בין בישיבה ובין בעמידה, לאורך כל שעות הפעילות לא יעלה על המפורט להלן: 1. באוטובוס עירוני בקו שירות – 32 נוסעים; 1. באוטובוס בין-עירוני בקו שירות – 30 נוסעים; 1. באוטובוס מפרקי בקו שירות – 50 נוסעים; 1. בזוטובוס – 50% מהמספר הקבוע ברישיון הרכב; 1. ברכבת ארצית – 50% ממספר המושבים; 1. בכרמלית – 50% ממספר המושבים; 1. בהסעה מיוחדת באוטובוס – 30 נוסעים; 1. בכל כלי תחבורה יבשתית אחר – 50% מהמספר הקבוע ברישיון הרכב; 1. על אף האמור בפסקה (1), מספר הנוסעים המרבי במונית – הנהג ונוסע אחד נוסף או הנהג ושני נוסעים, אם אחד הנוסעים הוא אדם הצריך לווי, והכול למעט אנשים הגרים באותו מקום ובכפוף להוראות לעניין הישיבה, כמפורט בפסקה (3)(ד); 1. על ישיבה ועמידה של הנוסעים בכלי התחבורה היבשתית יחולו הוראות אלה – 1. בכלי תחבורה יבשתית למעט רכבת ארצית, רכבת מקומית וכרמלית– נוסע לא ישב בשני המושבים בשורה הראשונה שמאחורי הנהג ובשני המושבים שלצדם; על אף האמור, ניתן לשבת בשני המושבים שמאחורי הנהג אם ישנה מחיצה שגובהה 180 ס"מ לפחות בין מושב הנהג לבין המושבים שמאחוריו; היה המושב בשורה הראשונה מושב שהוקצה בעבור אדם עם מוגבלות באוטובוס עירוני בקו שירות כאמור בתקנה 5 לתקנות נגישות שירותי תחבורה ציבורית, או באוטובוס בין-עירוני בקו שירות כאמור בתקנה 4 לתקנות נגישות חושית באוטובוסים בין-עירוניים, יוקצה לו מושב חלופי במקום קרוב ככל הניתן המאפשר גישה נגישה אליו; 1. בנסיעה באוטובוס בין-עירוני בקו שירות לא תותר נסיעה בעמידה; 1. בנסיעה באוטובוס עירוני בקו שירות לא תותר עמידה בשורה הראשונה שמאחורי הנהג; 1. במונית בעלת רישיון לנסיעה מיוחדת כאמור בתקנה 490(א) לתקנות התעבורה – נוסע לא ישב במושבים שליד הנהג, אלא אם כן ישנה מחיצת ניילון בין מושב הנהג לבין המושבים שלידו; << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> סליחה, יש לכם נתונים על המחיצות? כי אני כן קיבלתי עכשיו הודעה שרק ב-5% מהאוטובוסים יש את המחיצה בין הנהג לנוסעים. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> אז אי-אפשר יהיה לשבת במושבים שמאחורי הנהג. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל אתם יודעים במשרד התחבורה מה כמות האוטובוסים בהם כן יש מחיצה? כי זו הבעיה, כי בהרבה אוטובוסים אין את זה. << אורח >> עופר מלכה: << אורח >> כן, אז יש לנו נתונים, אנחנו מתעדכנים כל שבוע כל הזמן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה? << אורח >> עופר מלכה: << אורח >> כרגע מותקנים כמה מאות, בסביבות 600, אם לא 700. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מתוך כמה? << אורח >> עופר מלכה: << אורח >> מתוך בסביבות 8,000 אוטובוסים שצריכים התקנה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת שזה פחות מ-10%? << אורח >> עופר מלכה: << אורח >> רק דקה. דבר ראשון, אנחנו תקצבנו את זה ואנחנו מממנים את ההתקנות. דבר שני, אנחנו אישרנו יותר מתקינים. יש לנו כמה צווארי בקבוק. צוואר בקבוק אחד זה שיש בארץ רק יצרן זכוכית אחד – קיבוץ מצובה – שהוא אחראי על כל הזכוכיות לכולם. יצאו כבר מעל 4,000 הזמנות, מעל 50% הזמנות לערכות. יש לנו בעיה שהמחיצות הראשונות שסופקו היו לא בטיחותיות, מכיוון שהייתה השתקפות על הזכוכית, דבר שגרם לנהגים לבעיות - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו מדברים על כך שפחות מ-10% - - - << אורח >> עופר מלכה: << אורח >> - - - נשברו - - - מבין המחיצות שהותקנו, כך שיש לנו כמה צווארי בקבוק שאנחנו פועלים לפתור אותם. אנחנו והמתקינים והמפעילים עובדים במרץ לעשות את ההתקנות כמה שיותר מהר, זה פרויקט לא פשוט. יחד עם זאת, אנחנו גם נתנו תקינה לעוד ועוד מפעילים ולא רק לשני המפעילים העיקריים, שזה "מרכבים" ו"הארגז". נתנו לעוד מתקינים הרשאות, נתנו עוד תקן לעוד מפעלים שייצרו. והמטרה שלנו זה לקצר זמנים ככל הניתן. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> מה התפוסה באוטובוסים כרגע עד כה? << אורח >> עופר מלכה: << אורח >> התפוסה באוטובוסים כרגע היא 50%. נתנו את המספרים פה קודם בפירוט התקנה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה בנושא הזה: אם אנחנו מקטינים את האפשרות לעלייה עד ל-50%, האם יש עוד אוטובוסים שנוסעים באותו קו? אני יודעת ממקרים של הבוקר, שאנשים עמדו בתחנה, האוטובוס הראשון עבר, הם צריכים להגיע לעבודה שלהם, והאוטובוס השני גם עבר בתחנה ולא עצר בתחנה. אז צריך להיות תגבור, כדי שאנשים יוכלו להגיע למקומות שצריכים להגיע. לא רק להגיד: 50% תפוסה, צריך גם לתגבר את מספר האוטובוסים שפועלים באותו קו. << אורח >> עופר מלכה: << אורח >> חברת הכנסת, את לגמרי צודקת, ואנחנו אכן דואגים לתגבורים, ואנחנו מתגברים מאוד מאוד את האוטובוסים. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> מה זאת אומרת? איך מתגברים? << אורח >> עופר מלכה: << אורח >> אם יש מקום שלא עצרו בתחנה, אני מאוד מבקש לפנות אלינו גם למוקדי השירות, וגם אפילו באופן אישי, אנחנו מטפלים בזה באופן אישי. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אדוני המנכ"ל, עכשיו עם הסגר זה בכלל הולך להצטמצם עוד, לא? התדירות. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> לא בטוח, אנשים נוסעים לעבודה. << אורח >> עופר מלכה: << אורח >> אני אומר עוד פעם: כיוון שאנחנו מכירים את הטענה ואת הבעיה שהעלתה חברת הכנסת, לכן אנחנו לא מורידים את התדירות, השארנו אותה כפי שהיא, כדי לעמוד בצרכים ובדרישות השל הקהל. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> רגע, אם יש יותר מהמספר הזה, מי אחראי על האכיפה של הדבר הזה ואיך? << אורח >> עופר מלכה: << אורח >> אני לא הבנתי את השאלה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> כתוב פה 32 נוסעים, נגיד שיעלו 40 נוסעים, מי יאכוף את זה ואיך? << אורח >> עופר לוי: << אורח >> משטרה ופקחים של הרשויות המקומיות. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> מה זה משטרה? תעלה משטרה על כל אוטובוס? מי יזמין את המשטרה? << אורח >> עופר מלכה: << אורח >> קודם כול עולה משטרה, לא על כל אוטובוס, הם עולים באופן ספורדי ומבצעים אכיפה. אני מזכיר שלסדרנים שלנו אין יכולת אכיפה, את זה עושה המשטרה והפקחים של הרשויות המקומיות. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> הבנתי. כלומר, לנהג אין נגיעה לזה, הוא נוסע וזהו? << אורח >> עופר לוי: << אורח >> הנהג – תפקידו בכוח הוא להוביל נוסעים בבטחה ממקום למקום. עד כמה שהוא יכול בתחושה שלו להניח שקיבולת הנוסעים עלתה על המותר, אז הוא יכול במאת, כמו שחברת הכנסת אמרה קודם, אולי לדלג על תחנה, ככל שנוסע לא מבקש לעצור באותה תחנה. אבל מעבר לכך, לנהג אין שום יכולת לספור את הנוסעים, ולנהג גם אין שום סמכות להוריד נוסע מהאוטובוס. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> הבנתי. כלומר, כל נושא האכיפה למעשה נתון לאכיפה מדגמית של המשטרה. << אורח >> עופר לוי: << אורח >> כך נושא האכיפה הוגדר בחוק המסגרת. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> יש פה סעיף שמגדיר את זה, מי יכול לעשות – כן ולא. זה בכלל לא בשליטה שלהם. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> בסדר, לא שאני רוצה שנהג יתחיל – רק להבין, זה גם קשור לרכבת הקלה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> לא, יש סעיף. יש גם פקח של רשות הטבע והגנים, תמר, אם את רוצה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> שעולה לאוטובוס? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה אם אתה עולה עם חיית מחמד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כי הוא רלוונטי פה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> הוא בעל סמכות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע, אני חושב שלא הקריאו עד סוף התקנה. הקראתם את כל התקנה? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> 1. בכלי תחבורה יבשתית שניתן לפתוח בו חלונות, הנסיעה תהיה בחלונות פתוחים ככל האפשר; 1. כלי תחבורה יבשתית ינוקה ויחוטא פעם ביום לפחות, כולל ניקוי יסודי של משטחים שאנשים באים איתם במגע כגון ידיות אחיזה, עמודים וכיוצא בהם; (ב) מפעיל כלי תחבורה יבשתית ידאג לקיומן של ההוראות האמורות בתקנת משנה (א). << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> היועץ המשפטי, בבקשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה להעיר כמה הערות, גם להפנות את תשומת הלב לטעויות שנפלו. בפסקה (2), לעניין מספר הנוסעים המרבי במונית, אני מבין שמדובר רק על מונית בנסיעה מיוחדת, מונית ספיישל מה שנקרא. << אורח >> עופר לוי: << אורח >> נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז זאת טעות שתצטרכו לתקן בסבב הבא. שאלה לעניין ניקוי וחיטוי כלי התחבורה. מה שהצעתם כאן לכתוב זה שכלי תחבורה יבשתית ינוקה ויחוטא פעם ביום לפחות, כולל ניקוי יסודי של משטחים שאנשים באים איתם במגע – האם המשטחים האלה לא צריכים לעבור גם חיטוי? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> זאת שאלה לגורמי המקצוע. בגלל שפרופ' גרוטו ירד מהקו, אז אני אבקש שנעלה אותו שוב ונחזור לזה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, לגבי חיטוי תחנות אוטובוס, של מי הסמכות? << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> רשות מקומית אני חושבת, נכון? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זו שאלה גם, שיכול להיות שכדאי שהיא תבוא לידי ביטוי בתקנות האלה, כי אנחנו ראינו תמונות מתחילת המשבר, עוד בחודש מרץ, ראינו גם במדינות אירופה, גם בסין, שמחטאים רחובות. זה גם נותן איזשהו מרכיב פסיכולוגי לאנשים להבין שיש פה פעילות של חיטוי. לא רואים את זה – לא בתחנות, לא ברכבת, לא באוטובוס. אין את זה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> לא, אבל אני חושבת שבחוק הקורונה הם שמו את זה בסמכות של הרשות המקומית. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> את ראית ברשות המקומית שעושים את החיטוי? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, ההגבלות פה, אבל אני חושבת שבסוף זה בסמכות הרשות המקומית, כל הסיפור של החיטוי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> וחוץ מזה, פעם אחת ביום? מה זה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם בא אוטובוס למשל, ונניח פעם ביום באוטובוס כן צריך לעשות חיטוי, אז מי מחטא את התחנות? כי הרי מה הטעם לעשות חיטוי באוטובוס - - - << אורח >> עופר מלכה: << אורח >> לגבי האוטובוסים והרכבות – הרי שאלה מחוטאים באזורי השירות, ב"דיפואים" שלהם, והם יוצאים כבר מחוטאים. לגבי התחנות עצמן לאורך הציר – זה באחריות של הרשויות. אנחנו גם בזה מבקשים שיטפלו. אני יודע שיש סבב של חיטוי. הכלים עצמם, האוטובוסים, הרכבות, מגיעים מחוטאים לתחילת יום העבודה, ובהמשך לפי כמות הפעמים שנדרשת על ידי משרד הבריאות. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אוקיי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רציתי להעיר עוד הערה, שהיא הערה יותר כללית לגבי התקנה. ויש כאן הרבה חובות והגבלות ואיסורים לגבי הפעלת כלי תחבורה יבשתית. כלומר, כשקוראים את נוסח התקנה, אין גורם שבעצם מחויב לוודא או למלא את כל ההוראות האלה. צריך לקרוא את כל ההוראות האלה, ובסוף לראות בתקנת משנה (ב), שכתוב שמפעיל כלי תחבורה יבשתית ידאג לקיומן של ההוראות האמורות. אני מוכרח להגיד שזה נוסח מעט משונה, לא שגור בחקיקה שאני מכיר. כשהממשלה רוצה להטיל חובה, היא יודעת לכתוב את זה בצורה מאוד מאוד מפורשת וכאן זה נשאר עמום. חלק מההוראות לא כל כך ברור האם גם הנוסעים צריכים לעמוד בהוראות האלה, איך הם יוכלו לדעת. << אורח >> עופר לוי: << אורח >> הנוסעים לא צריכים לעמוד בשום הוראה, כל ההוראות האלה הם למפעיל התחבורה הציבורית. מפעיל התחבורה הציבורית הוא מי שיש לו רישיון או היתר לפעול כמפעיל תחבורה ציבורית, וכל ההוראות האלה חלות עליו ועליו בלבד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק מסב את תשומת הלב, שזה כתוב בצורה קצת חמקמקה ועמומה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אז אולי כן כדאי בפעם הבאה שאתם מביאים את התקנות, תבהירו את זה שזו החובה של המפעיל ולא של הנוסע עצמו. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> זה באמת מובהר בסעיף (ב). פשוט יצא שתקנה (א) מאוד ארוכה, וסעיף (ב) אומר באופן חד משמעי שמפעיל כלי תחבורה יבשתית ידאג לקיומן של ההוראות האמורות בתקנת משנה (א). << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למשל לגבי נסיעה בחלונות פתוחים, מי אוכף את ההוראה הזאת? << אורח >> עופר לוי: << אורח >> איתי, האחריות היא כולה של המפעיל. הנהג – תפקידו בכל בוקר לעשות סיבוב, לבדוק את הבטיחות. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> עופר, כשאתה אומר המפעיל, תכלס המפעיל לא מסתובב בכל האוטובוסים, נכון? אז אולי כדאי היה להאציל את הסמכות של המפעיל ולהגדיל טיפה ראש. הרי מי שמגיע ויש לו את המגע עם הנוסעים זה נהגי האוטובוס. אתה אומר "המפעיל" – המפעיל זה משפט הגדול. אני מעירה את ההערה הזו כדי שפעם הבאה, כשאתם מביאים את התקנות האלה פעם נוספת, שזה יהיה פשוט יותר בהיר. ב << אורח >> עופר לוי: << אורח >> סליחה, גברתי, ברוב כבוד, התקנות האלה מאוד ברורות. למפעילי התחבורה הציבורית יש היררכיה שלמה ומלאה של צוות עובדים, החל מהנהג, עובר בסדרנים, וכלה באנשים שמתפקידם לוודא או לפקח שכל האוטובוסים יוצאים, גם בזמן וכפי שהם צריכים לצאת. אז ההוראות האלה הן הוראות ברורות. איתי, כשאנחנו מדברים על הפעלת תחבורה ציבורית, אז הציבור לא מפעיל תחבורה ציבורית. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> קטונתי ליד שני היועצים המשפטיים. << אורח >> עופר לוי: << אורח >> לחלוטין קטונתי גם ליד איתי. כשכתוב בתקנה: בהפעלת תחבורה ציבורית, אז בכל הכבוד, אף אחד מהציבור לא מפעיל תחבורה ציבורית. מי שמפעיל תחבורה ציבורית ומי שמפעיל תחבורה במדינת ישראל הוא רק מי שקיבל רישיון מהמפקחים על התעבורה או ממנהל המסילות. וכשכתוב: המפעיל, אז זה ברור שזה המפעיל על כל עובדיו, הם אחראים. יש נהלים מסודרים ביציאה של אוטובוסים לדרך. ת << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> טוב. תודה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> האם הרכבת הקלה נכנסת כאן או לא? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> לא. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ואנחנו לא רוצים להכניס אותה? << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אחרי שקיבלנו הבהרה ממנכ"ל משרד התחבורה, ואנחנו מבינים שאנחנו נמצאים בתפוסה של 60%, שגם ככה זה לא - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל גם בתחבורה הציבורית האחרת, אז לא צריך את התקנות האלה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> התשובה בעיניי לא הייתה מניחה את הדעת. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> למה? הוא אמר שזה 60%. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה גם באוטובוסים וברכבות כבדות אמרו. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו מתנהלים בזמן משבר, נתונים סטטיסטיים זה לא מה שתופס בשום חלק אחר של התקנות. הם לא ניסו לייצר שום מודל, שום פתרון, אפילו בבחינה, כאילו אנחנו לא צריכים להתאמץ. זו רכבת קלה בעיר אדומה, שנעה בין מרכזים רפואיים. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אבל מנכ"ל משרד התחבורה נתן פה תשובה שיש פה 60% תפוסה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הסבר שהוא לא מניח את הדעת. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> עכשיו, ב-60% תפוסה אני רוצה לשער שיש פה איזשהו פיזור. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל גם ברכבת הארצית. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> נכון? אדוני המנכ"ל, אני אשמח שתעלה שוב. בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אבל הוא גם נתן תשובה שבתחבורה הציבורית הרגילה יש 50% וברכבת פחות? << אורח >> עופר מלכה: << אורח >> דבר ראשון, אנחנו מדברים על זה שיש הנחיות לסגר, זה לא יום עבודה רגיל שהרכבת הקלה תהיה בתפוסת נוסעים מלאה. הדבר השני, ואמרתי, אנחנו כן מקפידים על עבודה עם סדרנים ועל הנחיות ועל כריזה, ואנחנו כן מנסים למצוא עוד ועוד פתרונות - - - << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> כולל ברכבת הקלה, אדוני, נכון? << דובר_המשך >> עופר מלכה: << דובר_המשך >> אני מדבר על הרכבת הקלה. ואנחנו כן מנסים. אני אמרתי שמהצד השני יש לנו בעיות תפעוליות שמקשות עלינו, אבל יחד עם זאת, אני חושב שאנחנו כן נמצאים בפיקוח וכן נמצאים ביכולת של וידוא שהאנשים עומדים בתקנות. אנחנו מבקשים את עזרת הציבור, ועובדים על זה שהרכבת הקלה תהיה כמו יתר התחבורה הציבורית בישראל בטוחה למשתמשיה מבחינת בריאות הציבור. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני המנכ"ל, אני מאוד מכבד את התשובה שלך – באמת בלי ציניות – אבל דרך קביעת התקנות היא לא על סמך הסתמכות, היא על סמך עובדות ברורות, כללים ואכיפה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> עידן, היות שהתקנות האלה כבר נכנסו לתוקף ואנחנו עכשיו דנים, אני מציעה גם למשרד התחבורה, שבפעם הבאה שהם מגיעים לכאן לקבל פה איזושהי הארכה, יבואו אולי עם איזשהו רעיון אחר יצירתי יותר. כרגע אני מציעה כן לאשר את התקנה הזו, בגלל גם מה שאומר פה מנכ"ל משרד התחבורה. ובפעם הבאה כשהם מגיעים לפה לקבל הארכה, אולי הם יציגו איזשהו מודל אחר. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אני מאוד מכבד אותך, אבל לא נראה שהם כל כך מתכוונים לייצר מודל. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> למה? אני חושבת שמנכ"ל משרד התחבורה שומע אותנו, והוא פתוח גם לדברים שנאמרים כאן. עידן, אנחנו נמצאים כרגע בעיצומו של הסגר, אני לא חושבת שזה נכון עכשיו להרים hand-brakes על - - - << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא מרים hand-brakes, ממש לא, אנחנו מאשרים פה כל דבר שיש בו common sense. << אורח >> עופר מלכה: << אורח >> חבר הכנסת רול, אנחנו מתייחסים מאוד בכובד ראש להערות שנאמרות כאן. אנחנו ניקח את זה לבחינה נוספת. אם אפשר לשפר, ותמיד אנחנו יכולים למצוא עוד ועוד דברים לשיפור, ואנחנו עושים את זה. אין לנו שום כוונה שהרכבת הקלה תהפוך למקור הדבקה, אין לנו שום הדבקה שבעקבות עלייה בתחלואה שנגרמת באחד מאמצעי התחבורה הציבורית ניאלץ לסגור אותו. ולכן אתה יכול להיות סמוך ובטוח, שכיוון שהאינטרס שלנו זה שהתחבורה הציבורית תמשיך לפעול ולשרת, אנחנו נעשה הכול ונמצא את כל הפתרונות שיאפשרו את זה. אין לנו שום סיבה שנפגע בבריאות הציבור. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אני חושבת שמה שאומר פה המנכ"ל בצורה ברורה זה שיש פה התחייבות והתגייסות לטובת הירידה בתחלואה של הקורונה. ואני חושבת שנכון לרגע, היות שאנחנו נמצאים גם בעיצומו של הסגר, אני לא חושבת שזה נכון לעשות פה איזשהו מפנה ופתאום להגיד: אין רכבת קלה. ככה אני רואה את הדברים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא יכול להיות שהרכבת הקלה נכנסת ב-(1)(ח)? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> אני רק רוצה להדגיש שאי אישורה של התקנה, כלומר שלא יהיו הגבלות תפוסה גם לשאר כלי התחבורה בינתיים. אני רק רוצה להבהיר. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, אני מבין. אבל אני עדיין אומר: בסופו של דבר כוונה והשתדלות הן דבר חשוב, אבל בסוף יש תקנות, יש אות כתובה, והאות לא כתובה. ולכן זה לא משנה כמה רוצים, ורצון טוב הוא לא מדד בחוק, חוק לא משקלל רצון טוב, אני אומר את זה כעורך דין. בסוף למה זה לא נכתב. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> כן, עידן, תחשוב עוד פעם, אנחנו כל הזמן מדברים על אמון הציבור. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בדיוק בגלל אמון הציבור אני עושה את זה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> כל הציבור יודע שיש רכבת קלה בירושלים. עכשיו אתה תגיד: אין פתאום רכבת קלה. אני לא חושבת שזה נכון. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, ההיפך, תהיה רכבת קלה בכל מקרה אם לא מאשרים את זה. פשוט לא יהיו מגבלות על שאר כלי הרכב. << אורח >> עופר מלכה: << אורח >> גם אין סיבה שלא תהיה רכבת – זה לא נושא של השתדלות, יש תקנות, התקנות אומרות 50%, אנחנו עושים כל שביכולתנו לוודא שלא עולים מעבר ל-50%, 60% במקרה של הרכבת הקלה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אז הינה, הוא נותן לך תשובה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז למה זה לא כתוב? << אורח >> עופר מלכה: << אורח >> אנחנו עושים כל שביכולתנו להביא לידיעת הציבור את התקנות, את ההנחיות, לוודא ככל יכולתנו שאנשים מקיימים את הנחיות התו הסגול, עוטים מסכות, עומדים במרחק אחד מהשני. אמרתי, הרצון שלנו זה לתת שירות לציבור. הכי קל זה לסגור. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אדוני המנכ"ל, אני חושבת שמה שצריך לעשות בפעם הבאה כשאתם מביאים את התקנות האלה, להכניס פשוט את הרכבת הקלה. בסעיף מפורט כל כלי תחבורה מלבד הרכבת הקלה. ואני חושבת שזה נכון לעשות את זה. הרי ממילא בסעיף (ח) לתקנות כתוב 50%, ואתה נותן פה עכשיו הבהרה של 50% ו-60%. זה פשוט משהו שצריך רק להכניס אותו לתוך התקנות ואנחנו גומרים עם זה. << אורח >> עופר מלכה: << אורח >> מאה אחוז, נעשה את זה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אז בפעם הבאה שאתם מביאים את זה, אני חושבת שיש בזה היגיון. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> רק להבין, היועץ המשפטי, איפה ההחרגה של הרכבת הקלה? לצורך העניין, אם יבוא אזרח וילך לבית המשפט עם סעיף (ח), אז מה - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> את שואלת מה הטעם להחרגה? איפה זה מופיע? מה השאלה. השאלה היא מהותית או איפה זה מופיע בנוסח? << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> לא, השאלה היא מהותית משפטית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה שאומרים נציגי הממשלה הוא שיש שוני רלוונטי בין הרכבת הקלה לכלי תחבורה אחרים, ולכן ראוי, ככה הבנו כאן, לקבוע דין שונה לגביהם. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> ממש כאילו טכנית כמעט, משפטית, האם אין סתירה בין "תחבורה יבשתית למעט רכבת מקומית" לבין זה ש"כל כלי תחבורה יבשתית אחר"? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אין סתירה. את קוראת את הרישה של פסקה (1) יחד עם פסקאות המשנה – זה בסדר, זה מתיישב. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> זאת אומרת זה בעצם חל על כל כלי תחבורה יבשתית חוץ מרכבת מקומית, שזה רק הרכבת הקלה בירושלים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הנושא של מספר הנוסעים המרבי של התפוסה חל על כל אמצעי התחבורה המנויים כאן למעט הרכבת הקלה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אפשר להבין שנייה מה הנימוק? איך בכלל לא התייחסו לזה? רק בגלל שאין אמצעי אכיפה ברור? אני חושב שזה קצת מוזר. אתם יכולים להבין למה זה מוזר במשרד התחבורה. << אורח >> אליאס מטר: << אורח >> אפשר להתייחס, כן. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז יש התחייבות מפורשת שתיכנס מגבלה? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, אין התחייבות. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> עידן, דיברנו על זה 40 דקות, על העניין של הרכבת הקלה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 28 יום מהיום זה נגמר וצריך להתקין תקנות חדשות, נכון? האם יש התחייבות מפורשת של משרד התחבורה? << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> כן, נכון, בעוד 28 יום הם יצטרכו להביא תקנות חדשות. כן, זה מה שכתוב. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, האם הם מתחייבים להכניס את הרכבת הקלה לתקנות החדשות? זה עוד לא נאמר פה. אמרו: נכון, צריך לשקול, צריך לבדוק. האם בתקנות הבאות תהיה הגבלה מפורשת גם אם זה לא 50%? האם תהיה התייחסות לרכבת הקלה? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> התקנות צריכות את אישורה של כל הממשלה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> האם - - - ותיתנו להם מידע והצעה - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אם הוועדה לא תאשר את התקנה הזאת, אז הממשלה תתכנס. אם אנחנו לא רוצים לאשר את זה, כי לא סומכים על המילה, ואתה אומר שזה בהגדרה של נשתדל, אז עד שהקואליציה תגייס עכשיו רוב לא נצביע. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא מקבל את התשובה שזה יטופל. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אבל אומר פה מנכ"ל משרד התחבורה בפירוש, שיש פה את ה-50%, 60%, של תפוסה בתוך הרכבת הקלה ובתוך הרכבות בכלל. ואני חושבת, והמלצנו פה בפני מנכ"ל משרד התחבורה, שבפעם הבאה, כשהם יבואו לקבל ארכה על הרכבת הקלה הם יכניסו את זה לתוך התקנות. זה הכול. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון, המלצנו, אבל הם מצידם לא חייבים לקבל את ההמלצה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> נכון. אבל מה אתה יכול לעשות יותר מלהמליץ? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו המסגרת של החוק המסמיך. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> זה לא שיש לנו יותר סמכויות מזה, עידן. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אוקיי, לפי הייעוץ המשפטי, האם אנחנו יכולים לאשר לתקופה קצרה יותר, שזה יתוקן ונאשר את זה מחדש? << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> כשנגיע לזה נדבר על זה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אפשר לאשר את זה פחות זמן? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן, הוועדה רשאית לקצר את תקופת התוקף. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אל תשכח שהתקנות האלה – כמה ימים כבר עברו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הן פורסמו ב-18. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> ב-18. מה נשאר? אתה רוצה עוד שבוע עוד פעם לשבת פה? אין בזה היגיון, עידן. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה בדיוק מה שאת רוצה. אני לא יכול להצביע בעד, אבל אני אומר את זה, ואתם צריכים להבין, כשלעסקים קטנים עושים באמת אין-ספור תנאים כדי להצליח לפתוח את העסק, לא יכול להיות שפה יגידו: יש ירידה במספר האנשים שעובדים כרגע, אז סביר שזה יהיה בסדר. אף אחד לא אמר למסעדה: יש עכשיו רק 40% עובדים במשק, אז סביר להניח שאתה יכול לפתוח take-away בגלל שלא תהיה התקהלות. אין איפה ואיפה. למשרד ממשלתי יש כיסים עמוקים ומחלקה משפטית גדולה יותר מלכל בעל עסק במדינה, ולכן הוא צריך למצוא פתרונות, על אחת כמה וכמה ביחס לעסקים קטנים שצריכים לתת פתרונות כל היום בשביל להתקיים. זה לא נראה טוב כלפי הציבור, ואני כמחוקק לא יכול לאשר דבר כזה. אני לא אדרוש ממשרד ממשלתי פחות מאשר ממסעדה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> עידן, מה אתה מעדיף? אתה מעדיף שעכשיו בבוקר אנחנו נגיד: אין רכבת קלה? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש. לא, אם אנחנו לא מאשרים את הסעיף יש רכבת קלה בלי מגבלות, בדיוק כמו שכרגע אין מגבלות. אני אפילו לא משנה את הסיטואציה. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> אבל אז גם לא יהיו מגבלות על אף כלי תחבורה אחר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יהיו מגבלות אחרות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז אולי הייתם צריכים להכניס את זה לפני זה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אוקיי, אז בגלל זה אנחנו ממליצים עכשיו למשרד הבריאות, למשרד התחבורה, בפעם הבאה שהם באים לקבל ארכה של התקנות האלה, לעשות את התיקונים הנדרשים. זה לא רק בסעיף 7, יש עוד סעיפים אחרים שדיברנו עליהם, שזה חסר, הרכבל חסר, כל מיני דברים שחסרים. בפעם הבאה אני מקווה שדברים ייכנסו בצורה מסודרת. << אורח >> עופר מלכה: << אורח >> אנחנו לגמרי מקבלים את הדברים, חברת הכנסת, את מה שאמרת. ואנחנו לא יכולים להתעלם מדברי הוועדה, אנחנו נתייחס לזה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> תודה. בבקשה, מי בעד? טוב, נעשה הפסקה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תעשו הפסקה. אם לממשלה זה חשוב תעשו הפסקה. שהממשלה תתכנס. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> טוב, אנחנו יוצאים להפסקה של חמש דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:04 ונתחדשה בשעה 12:05.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> טוב, מי נגד? הצבעה לא אושרה. << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> הסעיף לא אושר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בעצם התקנה לא אושרה. << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >> ואני ביקשתי רוויזיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> רוויזיה של שרן. << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> אתה רוצה בינתיים להמשיך או אתם רוצים לעשות הפסקה להתייעצות? << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אנחנו רוצים לעשות הפסקה להתייעצות ואז נחזור. נחזור ב-12:30. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:06 ונתחדשה בשעה 12:31.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אני מחדשת את הדיון. אנחנו יכולים להמשיך לקרוא בינתיים. << דובר >> עופר לוי: << דובר >> ברשותכם, אני אבקש שנמשיך לקרוא. אני אקבל אישור של המנכ"ל למנגנון המוצע ואז אציג אותו לחברי הוועדה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אני רק רוצה לציין לפרוטוקול שתוך כדי ההפסקה קיבלתי תיעוד מלפני עשרה ימים מהרכבת הקלה של תפוסה של הרבה יותר מ-50%, של אנשים עומדים. אני מניחה שזו תפוסה ממוצעת ויש - - - << דובר_המשך >> עופר לוי: << דובר_המשך >> ברכבת הקלה רק בערך 15 או 20% יושבים. כל השאר עומדים. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אז מה זה נקרא תפוסה של 60%? << דובר >> עופר לוי: << דובר >> זה אומר שאם קרון אמור להחיל 250 איש הוא מכיל 125 איש. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אני אראה לך תיעוד. << דובר >> עופר לוי: << דובר >> כולם עומדים, כי ככה נוסעים ברכבת. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אנחנו יכולים לנסות לעבוד על עצמנו. בסופו של דבר קורונה זו מחלה שמתפשטת כתוצאה מקרבה והתקהלות. אם יש קרון צפוף – לא משנה אם עומדים או יושבים, בתפוסה רבה של צפיפות, ואנשים עומדים, כמו בתיעוד שאני ראיתי – אז תהיה הדבקה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אבל מה שאומר לנו עופר – גם עופר היועץ המשפטי וגם עופר המנכ"ל, הם אומרים שיש להם נתונים של 60% - - - << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אז אני אומרת – אני מניחה שזו תפוסה ממוצעת. אני מניחה שהתיעוד שאני ראיתי שהוא משעת שיא, וכנראה יש שעות שזה יותר - - - << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> וגם יכול להיות שזה - - - בגלל הסגר זה בטוח ירד. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> יכול להיות, אבל אנחנו מאשרים תקנות שקובעות מה צריך לקרות, ולכן אני חושבת שפתרון כמו שהוצע כאן בהפסקה, שאולי יוצג כאן עוד מעט – של תפוסה מקסימלית של 50% או 60% - זה הפתרון, כי בסופו של דבר גם אם יש תפוסה ממוצעת של 60% אבל יש שעות עומס שזה יותר – אז חברים, תהיה הדבקה. חברים, אין מה לעשות. מזה אי אפשר לברוח. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> תודה. אפשר להמשיך לקרוא את הסעיף הבא, סעיף 8, ואחר כך נחזור עוד לסיפור של סעיף 7. בבקשה. << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> הגבלת כניסה של אדם לתחנת תחבורה יבשתית ולכלי תחבורה יבשתית 1. לא ייכנס אדם לתחנת תחבורה יבשתית ולכלי תחבורה יבשתית, אם בטרם הכניסה לתחנת התחבורה היבשתית נמדד חום גופו ונמצא כי הוא עומד על 38 מעלות צלזיוס ומעלה או שאסורה כניסתו על פי כל דין. זה בעצם סעיף שהוא אחרי תיקון. היה נוסח אחר שהיה קשור לתשאול – שירד. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> מי בעד תקנה 8? מי נגד? << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> מי בודק את זה? << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> יש מודדי חום בכניסה לתחנה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> ובכניסה לאוטובוסים? << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> בכניסה לתחנות המרכזיות עומד מישהו שבודק אותם. << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> הסעיף נוגע לתחנות מרכזיות. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> מה זאת אומרת? כתוב "תחנת תחבורה" ו – "לכלי תחבורה". << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> נכון. אבל קודם כל צריך לזכור שהכניסה העיקרית לכלי תחבורה שבאמת אפשר לפקח עליה – היא כניסה לתחבורה הציבורית. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> תחנת רכבת והתחנות המרכזיות. << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> זה המקום שחלות עליו - - - למדידת חום. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> בכל התחנות – חלק מהתחנות המרכזיות ממוקמות בתוך סוג של קניונים, ולכן בתוך הכניסה לתחנות המרכזיות הללו יש מדידת חום. לגבי 65 תחנות של רכבת יש מדידת חום ויש מדידה גם עם אמצעי טרמי כדי שנראה מרחוק אם יש מישהו עם חום שצריך לבודד אותו. לגבי תחנות אוטובוס לאורך הציר – הרי זה תחנות פתוחות. אין לנו יכולת למדוד על כל עשרות אלפי התחנות שפזורות. לכן הנושא של מדידות חום זה בתחנות המרכזיות. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> כמה מהנוסעים בכלל התחבורה הציבורית נבדקים לחום כל יום, ולכמה מהם נמצא שיש חום? << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> זה נתון שאני אשמח לחזור אתו אליך, אין לי אותו כרגע כאן. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אתם יודעים כמה נבדקים, מכלל הנסועה? << דובר >> עופר לוי: << דובר >> למיטב ידיעתי, מהיום שבו הרכבת שבה לפעילות והתחילה לעבוד לפי הקו הסגול, נמצא רק אזרח אחד שחום גופו עלה על 38 מעלות, כך בשיחת רעים עם אחד מהיועצים המשפטיים ברכבת. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אתה יודע כמה מכלל הנוסעים ביום בכלל נבדקים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> עופר לוי: << דובר >> חברת הכנסת, בכניסה לרכבת כל נוסע נבדק. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> זה הבנתי. הוצג כאן שיש מקומות שכן בודקים – שזה בכניסה לרכבת ובתחנות המרכזיות, ויש מקומות שלא בודקים – שזה בתחנות הפתוחות ברחוב. אני שואלת: מכלל הנוסעים בתחבורה הציבורית ביום = כמה מהם הם ברכבת ובמקומות שכן בודקים, וכמה בחוץ? יכול להיות שאנחנו בודקים רק פרומיל, יכול להיות שלא. אני לא יודעת. אם אפשר להשיג את הנתונים האלה תוך כדי הדיון - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> אני רק אזכיר שעל פי צו בריאות העם – בידוד בית, אדם עם חום זה אדם שחלה עליו חובת בידוד. בוודאי שאם הוא חייב להיות בבידוד אסור לו להיות בתחבורה הציבורית. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אז בואי נבטל את בדיקת החום בכל מקום, כי אדם עם חום צריך להיות בבית. כל הרעיון של בדיקת חום הוא שאדם יצא מהבית והוא לא ידע שיש לו חום, או שהוא לא בדק. הוא מגיע, ויש עוד אמצעי סינון איפה שהוא הולך לפגוש אנשים אחרים. אני לא מבינה. אני לא אפידמיולוגית, אני מסבירה לכם מושכלות יסוד שמאז חודש מרץ זה ככה. זה לא משהו חדש. << דובר >> אליאס מטר: << דובר >> לגבי הבדיקות – פחות מ-5% נבדקים. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> פחות מ-5% נבדקים. כל השאר – עולים בתחנות הפתוחות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אפשר רק לשאול – מי אוכף את זה בתחנות? כי אני יכול להגיד שאחד מהצוות שלי עלה הבוקר ברכבת ולא מדדו. מי הגורם שאחראי למדוד? << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> עידן, מאיפה אתה מביא לנו את כל זה? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מהשטח. תחנת סבידור. האם מישהו ממשרד התחבורה עובר בתחנות ובודק שבודקים, מדגמית? << דובר >> אליאס מטר: << דובר >> על התחנות המרכזיות – בוודאי שכן. על תחנות הפיקוח לאורך הדרך – עם הסדרנים של החברות של המפעילים. אנחנו בודקים כי יש גם מפקחים שלנו שבודקים את כל העמידה בהנחיות הללו, ולגבי התחנות המרכזיות – בוודאי שכן. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אני יכולה לאור הדברים להציע הצעת ייעול? תראו, מצד אחד אנחנו רואים שמדידת החום והדברים האלה – היא לא אמיתית, היא לא אפקטיבית. פשוט היא לא קורית. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> חברת הכנסת זנדברג, זה ממש לא בסדר לומר את זה מכיוון שהשקענו, באמת, המון משאבים כדי שמדידת החום לא רק שתהיה אמיתית, גם תהיה אפקטיבית וגם תוכל להתריע מראש. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> בסדר גמור, אני איתך, אני רק אומרת דבר אחר: יש פה נתון שפחות מ-5% מכלל הנוסעים ביום נבדקים בכלל בחום, כי כל השאר עולים בתחנות פתוחות שבהן לא בודקים. זה לא נגדכם. זה טוב מאוד שבכניסה למקומות סגורים ובכניסה לתחנות ימדדו. אני רוצה להציע שתוסיפו באוטובוסים, גם בתחנות העומדות – אני מניחה שזה מבצע שייקח זמן, אבל הקורונה הולכת להישאר פה קצת זמן – ובתוך האוטובוסים ובתחנות שלטים: אם אתה מרגיש לא טוב, אל תעלה - - - << דובר >> עופר לוי: << דובר >> חברת הכנסת זנדברג, סליחה שאני קוטע אותך: על כל אוטובוס בכניסה לצד הדלתות יש מדבקה שמדגישה את חובת עטיית המסכות, איסור עלייה עם חום. בכל אוטובוס יש מדבקות כאלה. כל נוסע, טרם עלייתו לאוטובוס יודע שאם יש לו חום אסור לו לעלות. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> קודם כל – זה מצוין. דבר שני, אני מציעה להוסיף את זה גם לתחנות. << דובר >> עופר לוי: << דובר >> תחנות האוטובוס, לצערי הרב, הן באחריות של הרשות המקומית. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> הלוואי שהן היו באחריות הרשות המקומית. הן באחריות חברות פרטיות - - - << דובר >> עופר לוי: << דובר >> כמי שבא מהרשות המקומית, את יודעת - - - << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> עופר, זה לא משנה. כיוון שמדובר במדבקה נעשה כל מאמץ להדביק את זה, כמו על האוטובוסים – גם על התחנות. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אני גם מציעה עוד משהו: במקום חובת עטיית מסיכה – איסור עלייה, באמת, אני אומרת את זה באופן כללי. אנחנו כאן במקרה בדיון על התחבורה הציבורית, אבל הגיוס של הציבור כאן הוא מאוד מאוד חשוב. אמירה שאומרת – למען בריאותך ולמען בריאות הסביבה, אם אתה מרגיש לא טוב, אם יש לך חום – אל תעלה. << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> זה - - - השלישית בכניסה לכל תחנה מרכזית. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> מצוין. שם מודדים חום, אבל הבעיה שלנו בגיוס הציבור זה מקומות שלא מודדים. אדם עומד בתחנת אוטובוס, עולה לאוטובוס – הוא רוצה להגיע, באמת אני אומרת: יש לנו פה עוד תקופה ארוכה עם הדבר הזה. ההבנה של הציבור, ואנחנו רואים את זה גם כאן, אפילו, עם הדיון – כולם רוצים לעלות, כולם רוצים להגיע, כולם רוצים הקלות, הכול בסדר. בסופו של דבר זו מגפה מסוכנת שמתפשטת ומתפשטת על ידי הדבקה מאדם לאדם. << דובר >> קריאה: << דובר >> הערה אחת – קיבלתי עכשיו, תוך כדי, שיש תחנות רכבת שבכניסה לא בודקים. וזה צריך להיות כמו בכל קניון. << קריאה >> עופר לוי: << קריאה >> אם לא בודקים – זה כפי הנראה תקלה. אין כזה דבר. הרכבת פועלת בכפוף לתו הסגול מיום שהיא נפתחה. כל נוסע שנכנס לתחומי הרכבת – יש חובה של מדידת חום. אם השמיטו או טעו או דילגו על נוסע – זה לא בסדר. << דובר >> אליאס מטר: << דובר >> עופר, השיטה בתחנות הרכבת היא מדידה באמצעות מצלמות טכנולוגיות טרמיות כדי למנוע את ההצטופפות בכניסות לתחנות. הציוד הזה הוא ציוד מתוחכם שנרכש כדי לאתר אנשים שחום גופם עולה על 38 מעלות, וכדי למנוע את ההצטופפות בכניסות. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> יחד עם זאת, אם יש תקלה במי מהמכונות האלה – השומרים בכניסה מצוידים במדי חום כמו בכל קניון, כמו בכל מקום, ומודדים את זה. לכן, אמריה שבתחנת רכבת לא מדדו חום זו משהו מאוד מוזר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, התשובה ברורה. אם זו מצלמה טרמית – הנוסע לא ראה, זה הכול. הכול בסדר. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> יש לי שאלה – כשעושים חקירה אפידמיולוגית, באיזה אמצעים משתמשים כדי לגלות הדבקות בתחבורה הציבורית? זה תשאול? עושים שימוש ברב-קו? באפליקציית המגן? << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> זה הסעיפים שנגיע אליהם בהמשך, בעיקר לגבי תחבורה ציבורית בה יש הזמנה מראש. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אבל עד היום? נגיד שיש חולה שבחקירה אפידמיולוגית עולה שהוא נסע באוטובוס. << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> אז קודם כל – גם יש פרסום, ואם צריך אני אבקש מפרופ' גרוטו שירחיב על זה, אבל גם נעשים שימושים במאגרי מידע שאפשר לגשת אליהם, דוגמת מאגר הרב-קו שהוא קצת בעייתי בשימוש, כי אין לו לינק בסוף למספר טלפון, אבל כן אפשר לדעת פחות או יותר מי היה באותו זמן על אותו כלי תחבורה. אבל אני אשמח שאם צריך - - - << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> ועושים את זה? יש לכם נתונים כמה עלו בחקירות האלה? כמה מהאנשים מחייבי הבידוד של משרד הבריאות עלו בחקירה אפידמיולוגית בתחבורה הציבורית? << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> אני חושבת שיש נתונים, אני יכולה לבקש לעלות, אם צריך. נחזור לזה בהמשך. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אוקיי, תקנה 9. << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> שובר עלייה לרכבת ארצית 1. 1. לא ייסע נוסע ברכבת ארצית אלא אם כן בידו, נוסף על כרטיס תקף, גם שובר עליה לרכבת כאמור בתקנת משנה (ב). 1. שובר עלייה לרכבת יכלול מספר מזהה של הנוסע וכן תחנת מוצא, תחנת יעד, מועד ושעת נסיעה; על אף האמור, שובר שהונפק על ידי מפעיל מסילת ברזל ארצית, בנוכחות הנוסע ותוקפו עד שעה ממועד הנפקתו, לא יכלול מספר מזהה כאמור. 1. שובר עלייה לרכבת ניתן להזמנה במועד שלא יקדם ל-48 שעות טרם מועד הנסיעה; ימי שבת וחג לא יובאו במניין השעות האמורות. 1. שובר עלייה לרכבת יונפק על ידי מפעיל מסילת ברזל ארצית באופן שיורה לו המנהל ויאפשר עלייה לרכבת במשך שעה מהשעה הנקובה בשובר האמור. 1. לא יונפק לנוסע אחד יותר משובר עלייה אחד לרכבת המיועד לנסיעה האמורה להתקיים, בפרק זמן של פחות משלוש שעות, באותו מסלול נסיעה; לעניין זה, "מסלול נסיעה" – נסיעה בכיוון אחד מתחנת מוצא אל תחנת יעד. 1. מפעיל מסילת הברזל הארצית ישמור את המידע שהתקבל לפי תקנה זו באופן מאובטח, לא יעשה בו כל שימוש ולא יעביר אותו לאחר למעט לשם הנפקת שובר עלייה לרכבת וכן לשם העברתו למשרד הבריאות לצורך עריכת חקירה אפידמיולוגית וימחק אותו בחלוף 20 ימים מיום קבלתו; אדם שהגיע אליו מידע לפי תקנה זו ישמור אותו בסוד לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש פרט לתכליות האמורות. 1. בתקנה זו- "המנהל"- המנהל הכללי של חברת הרכבת; "מפעיל מסילת ברזל ארצית"- כמשמעותו בפקודת מסילות הברזל. בעצם, התקנה הזו עד עכשיו הייתה בתקנת מסילות הברזל כהוראת שעה שבעצם אפשרה את כל המנגנון הזה של הנפקת שוברים, כדי לפקח גם על התפוסה ברכבת וגם כדי לדעת מי נמצא, לצורך החקירות האפידמיולוגיות, והיא בעצם הובאה לתוך התקנות האלה כמו שהיא, למעט איזה שהוא שינוי, כמו שהציעה חברת הכנסת זנדברג, לעניין החקירות האפידמיולוגית. בעצם, כל מי שנוסע ברכבת היום חייב לבוא עם שובר שתקף לזמן מסוים. יש מנגנון שמוודא שהאדם מזמין רק שובר אחד. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> היו לנו הערות לתקנה הזו, נעבור לפי הסעיפים. תקנת משנה (א) בעצם קובעת שנוסע לא ייסע ברכבת ארצית אם אין לו שובר תקף. בעצם, לא קבעו כאן האם יש גם חובה על המפעיל של הרכבת לא לאפשר עלייה של נוסע ללא שובר לרכבת. זו הערה אחת. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> בלי שובר הוא לא יכול להיכנס לתחנה, לכן הוא לא יכול לעלות על הרכבת. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אבל החובה כאן מוטלת על הנוסע. היא לא מוטלת על מי שמפעיל את הרכבת, לא לאפשר את הכניסה הזאת. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> כשאדם מגיע לתחנת רכבת צריך להציג שובר. מי שאין לו שובר – לא יכול להיכנס לתחנה. מי שלא יכול להיכנס לתחנה בטח לא יכול לעלות על הרכבת. << דובר >> עופר לוי: << דובר >> אני בהחלט מסכים עם המנכ"ל. ההוראה היא הוראה כללית, מעין דקלרטיבית, לנוסע ולמפעיל. היא אומרת: דע לך, הנוסע, אתה לא תיסע אם אין לך שובר, ודע לך, המפעיל – אסור לך להסיע נוסע ללא שובר. לטעמי התקנה היא מאוד ברורה. אם אתם עומדים על זה אני חושב שמבחינת נוסח אפשר לשפר אותו בתיקון הבא, למרות שאני חושב שהנוסח הוא בהחלט ברור, גם למפעיל וגם לציבור. << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> ודאי שנוסע לא יכול לנסוע בלי שובר. המפעיל חייב להנפיק לו - - - << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> כל הרעיון בשובר נועד כדי לשלוט על כמות הנכנסים לתחנות. לכן, מי שאין לו שובר לא יכול להיכנס. עשינו את זה אך ורק כדי – 1. לפקח על כמות הנכנסים, לכן גם הגבלנו את זה במשך הזמן לפני הנסיעה. זאת אומרת שלא יכול נוסע להיכנס פרק זמן ארוך מדי לפני הרכבת אליה הוא הזמין, ולהסתובב בתחנה. עשינו את זה גם כדי לפקח על כמות הנמצאים ברציפים וגם על העולים לקרונות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הרציונל ודאי ברור לנו, אנחנו פשוט מעירים לגבי החובה ולגבי על מי היא מוטלת. התקנה עוסקת בנוסע. לגבי הכניסה לתחנה ומתי אפשר להשתמש בשובר – זו באמת ההערה הבאה שלנו. בעצם, בתקנת משנה (ד) קבוע שמפעיל מסילת ברזל יאפשר עלייה לרכבת במשך שעה מהשעה הנקובה בשובר האמור. אנחנו שאלנו האם מדובר בשעה לפני השעה הנקובה או שעה אחרי, או גם וגם. << דובר >> עופר לוי: << דובר >> שעה אחרי. אני מזמין שובר לנסיעה ב- 09:00 ואני מקבל שובר כניסה לשעה עשרה ל-09:00 או חמישה ל- 09:00 ואז אני נכנס, והשהות שלי ברכבת יכולה להיות למשך השעה הקרובה, ברציפים. זאת אומרת שאם אני החמצתי חס וחלילה את הנסיעה הזאת אוכל לתפוס את הנסיעה ההבאה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה קשור, האמת, לשאלה אחרת ששאלנו. תקנת משנה (ד) אומרת שאפשר לעלות לרכבת שעה אחרי השעה שנקובה בשובר, אבל אנחנו גם שאלנו האם יש מגבלה על זמן ההגעה לרציף ומה שאני מבינה עכשיו מדברי המנכ"ל, וגם מדבריך – בעצם אמורה להיות מגבלה כזו, אבל זה לא כתוב בתקנה. << דובר >> עופר לוי: << דובר >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה צריך להזמין באינטרנט? אתה לא יכול לקנות שובר במקום? << דובר >> עופר לוי: << דובר >> אפשר להגיע ולקבל שובר במקום. השובר הוא לא כרטיס. אל השובר צריך להצטרף כרטיס תקף. אני מזמין שובר כדי שיאפשר לי להיכנס בשערי הרכבת, אבל כדי לעלות על הרכבת אני חייב להצטייד בכרטיס, ללא קשר לשובר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה משהו שאנחנו חושבים שצריך להבהיר אותו. << דובר >> עופר לוי: << דובר >> למה? כתוב: במשך השעה מהשעה הנקובה. אם יש לי שעה נקובה, אז אני רשאי לעלות לרכבת במשך שעה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש אי בהירות בנוסח. תבחנו את זה לפעם הבאה שהתקנות יוארכו. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> אני מציע לא לשנות את זה מכיוון שאנחנו לא רוצים להאריך ולא רוצים להקדים מדי את שהות הנוסעים ברציפים. לכן שעה זה כמו שעופר הסביר, זה נותן פרק זמן סביר לפני הגעת הרכבת, ולאחר מכן, אם חס וחלילה פספסו רכבת – זה לא משאיר את הנוסע יותר מדי זמן אחרי שהוא עולה לרכבת הבאה. אני חושב שלא צריך לעשות פה שינוי, צריך לקבל את זה כמו שזה, על מנת שלא ניתן פתח לשהות יותר מדי זמן ברציפים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו באמת מציעים שהנוסח ייבחן לפעם הבאה, אנחנו לא מציעים כרגע תיקונים בנוסח הספציפי הזה. ההערה הבאה שלנו היא לגבי תקנת משנה (ו). תקנה זו מיישמת הוראות שנקבעו בחוק סמכויות מיוחדות, בחוק הקורונה הגדול, כמו שזה נקרא, והיא עוסקת בשמירת מידע שהנוסע צריך להעביר בשביל לקבל את השובר. התקנה אומרת שבעצם מפעיל הרכבת ישמור את המידע באופן מאובטח, לא יעשה בו כל שימוש ולא יעביר אותו לאחר, למעט לשם הנפקת שובר עלייה לרכבת וכן לשם העברתו למשרד הבריאות ולצורך חקירה אפידמיולוגית. אני חושבת שזה גם עלה פה קודם. אנחנו רק רוצים להסב את תשומת הלב לאי התאמה, בעינינו, שיש בין התקנה הזו ובין החוק. סעיף 48(ב) לחוק הקורונה הגדול – חוק סמכויות מיוחדות, עוסק בשמירת מידע ופסקה (1) בעצם עוסקת במידע שנאסף לפי תקנה זו, והכללים שחלים על המידע הזה לפי חוק שהוא שהמידע בעצם יישמר על ידי הגורם האחראי על המקום והמפעיל, שכאן זה בעצם המפעיל את הרכבת. כתוב שהמפעיל ישמור אותו באופן מאובטח, וכתוב שלא ייעשה בהן כל שימוש ולא יעבירו אותן לאחר, למעט למשרד הבריאות לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית. בעינינו יש סתירה בין הסעיף הזה שהוא מאוד בורר ואומר שהגורם היחיד שניתן להעביר אליו את המידע הוא משרד הבריאות לצורך חקירה אפידמיולוגית, לבין הנוסח של התקנה שאומר שאפשר להעביר את המידע בעצם לשם הנפקת שובר עלייה לרכבת או לשם העברתו למשרד הבריאות לצורך חקירה אפידמיולוגית. << דובר >> עופר לוי: << דובר >> אם יורשה לי, אז ככה: הסעיף הזה נידון במקביל גם עם הרשות להגנת הפרטיות. ה "לאחר" פה הוא לא צד ג', הוא אותו אדם שהזמין את השובר. לכן אין פה שום סתירה. כשאני מזמין שובר ואני מזמין מידע אז אני מוסר את המידע כדי שאני אקבל את השובר. וזה בדיוק מה שנאמר פה בסעיף. זו הוראה ספציפית של מפעיל הרכבת, ואין פה שום סתירה לסעיף 48, כי אחרת, לכאורה, אני לא יכול כרכבת לקחת את המידע ולהנפיק שובר לאדם שנתן לי את המידע. לכן הוטמעה פה במסגרת התקנות, שהן גם תקנות תחבורתיות וגם תקנות בעניין הקורונה, הוטמעה פה גם האפשרות להשתמש במידע כדי להנפיק לאותו אדם שנתן לי את המידע את השובר שלו. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה לשאול לגבי השובר – יש הגבלה כמה שוברים הוא יכול לבקש תוך שלוש שעות. בוא נגיד – אם השובר הזה הוא הלוך ושוב, הבן אדם יוצא וצריך לחזור - - - << דובר >> עופר לוי: << דובר >> לא. הנוסע מזמין שובר אחד לנסיעה הלוך, ושובר שני לנסיעה חזור. הוא מתכנן את הנסיעה שלו מראש. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> טוב, אנחנו מבקשים את ההבהרה שלך לעניין סעיף 7. << דובר >> עופר לוי: << דובר >> ברשותך, המנכ"ל ביקש להציג את מנגנון ויסות הנוסעים ברכבת הקלה, אז כמובן שאכבד אותו. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> את מדברת על איך אנחנו מפקחים על הרכבת הקלה? << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> חבר הכנסת עידן רול העלה פה סוגיה של הוויסות – של ה 50%, של ה-60%. אני אשמח אם תיתן לו הבהרה כדי שזה יניח את דעתו והוא יצביע. << דובר_המשך >> עופר מלכה: << דובר_המשך >> אז כמו שאמרתי קודם, אנחנו בנושא הרכבת הקלה, להבדיל מהרכבת הכבדה – ששם יש תחנות סגורות, הרכבת הקלה זה תחנות לאורך ציר תנועה באוויר הפתוח. אין לנו תחנות סגורות שבהן אנחנו יכולים לשלוט ולווסת, להבדיל מאוטובוסים ששם אנחנו יכולים לבקש מהנוסעים לרדת או לעטות מסכות, או לבקש בקשות מבקשות שונות, כאן, מבחינה תפעולית הנהג מבודד מהנוסעים, גם מבחינה תפעולית וגם מבחינה בטיחותית. מה שאנחנו עושים בכדי לשלוט בוויסות הנוסעים זה – אחד, על ידי הסברה, גם באתרים, גם במדבקות על הרכבת, גם עם סדרנים שעולים על הרכבת ומבקשים לווסת את התנועה. בנוסף, אנחנו בוחנים גם שיטות תפעוליות וגם שיטות נוספות של ויתור על תחנות ואולי מעבר לאוטובוסים בחלק מהתחנות, אנחנו כל הזמן עובדים בשביל למצוא את הפתרונות ואנחנו נמצאים עם יד על הדופק, כדי לראות איך אנחנו שולטים על כמות הנוסעים ברכבת הקלה. אנחנו חושבים שכרגע אנחנו עומדים בהנחיות ובתו הסגול ולגבי ההמשך, כמו שאמרתי – אנחנו עם יד על הדופק, וברגע שנראה שיש עלייה, עד אז נמצא פתרונות נוספים, ואנחנו נטפל בהם כדי שלא נחרוג מתנאי התו הסגול. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> עידן, אז זה מה שהוא אמר. הוא אמר שבפעם הבאה שהם יביאו את התקנות לאישור הם יבואו עם - - - << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אבל קודם נאמר שכבר עכשיו - - -הוויסות הה, שהם יסתכלו על הקרונות, ואם יש יותר מ-50 - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אז בואו נשמע את ההבהרה. << דובר >> עופר לוי: << דובר >> אני דיברתי על מנגנון ויסות נוסעים והמנכ"ל דיבר על מנגנון ויסות נוסעים, ושנינו דיברנו על אותו מנגנון וככל שנדע שיש איזשהו מקום שחלה בו חריגה, נדע ביום שלמחרת לתפעל את הרכבת כך שאותו מקום לא תיגרם בו שוב אותה חריגה או עלייה ממצבת הנוסעים הכללית של 50%. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> המנכ"ל, לזה התכוונת? << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> כן, גם לזה התכוונתי וגם אמרתי שנבחן יכולת תפעולית, שברגע שיש לנו אינדיקציה שיש יותר מכמות הנוסעים המותרת על הרכבת, בתחנה הבאה לא לפתוח דלתות או לא לעצור. כמו שנאמר – יש פה בעיה תפעולית, אנחנו נבחן איך אנחנו יכולים כן לעשות את זה ולתת פתרון. המשפט הכי חשוב שאני רוצה לומר: אנחנו נעשה הכול לעמוד במה שמשרד הבריאות מתיר לנו כי המשמעות של חריגה מכך היא שהרכבת הקלה לא תוכל לפעול, ולזה אסור לנו להגיע. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בכל הכבוד, כי אני באמת מבין שאתם מנסים. אתה אומר – אנחנו נבחן, ואדוני פה אומר: אנחנו נעשה. יש הבדל גדול מאוד. ברשותך, אני אחדד כדי שנהיה בטוחים שכולנו מדברים על אותו הדבר. האם החל מהיום תיישמו את המודל שעלה פה בוועדה שבמידה וראיתם חריגה ביום נתון, אז למחרת תשנו את מספר העצירות כך שלא תחרגו מהמכסה המותרת? זה מה שנאמר פה. לא תשתדלו, לא תחפשו, אלא – תעשו. זו התחייבות. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> בוודאי שנעשה זאת, אני אומר מעבר לזה - - - << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה בעצם שיקול של המערכת שאפשר לבצע כבר עכשיו. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> אז אני אומר עוד פעם: אנחנו נעשה את זה, ואנחנו נכניס למערכת את כל מה שצריך כדי לדעת שאנחנו עומדים בתקנות. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> מה אתה רוצה, שהוא יגיד לך – יש לי מכשירים עכשיו להתחיל למדוד? נו, באמת. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה מה שנאמר פה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> מה, אתה רוצה שהמנכ"ל יגיד לך דברים שהם לא קיימים? << דובר >> עופר לוי: << דובר >> חבר הכנסת רול, כדי להפיס את דעתך, מה שנאמר כאן זה שני דברים. הדבר הראשון – שכבר עכשיו למנהל המסילות יש סמכות לקבוע לרכבת שבמקום לעצור בתחנה Y היא יכולה לא לעצור בתחנה Y. מה שנאמר כאן בהמשך הדרך – שהמשרד בראשות המנכ"ל פועל למצוא מנגנוני ויסות כאלה או אחרים ותקוותנו היא שכשאנחנו נבוא בפעם הבא לתקן את התקנות אנחנו נכניס - - - << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - - << דובר_המשך >> עופר לוי: << דובר_המשך >> תקשיב, אנא ממך. כשאנחנו נבוא בפעם הבאה לתקן את התקנות האלה אנחנו נוסיף לסעיף 7 מנגנון לוויסות נוסעים ברכבת הקלה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל זה לא מה שאמרת לפני חמש דקות, זה לא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> הם חזרו בהם. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> חבר הכנסת רול, אנחנו לא חוזרים בכלום. אנחנו נעשה את מה שהתחייבנו. לא חוזרים בכלום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מקבל תשובות שונות כל הזמן. << דובר >> עופר לוי: << דובר >> אני מתנצל, אני כבד שמיעה באוזן אחת אז אנא ממך: הסמכות למנגנון הוויסות הספציפי הזה של דילוג על - - - קיימת כבר היום ואנחנו יכולים ליישם אותה כבר היום, ולטעמי היא כבר בוצעה בסגר הקודם, ואנחנו נעשה אותה ככל שהמנכ"ל יחליט אם הוא יאשר את זה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - - << דובר >> עופר לוי: << דובר >> אמרתי, ובהמשך למה שאמרתי – אנחנו נכלול את זה בתקנות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> וזה שוב לא ענה על מה ששאלתי. אני מנסה להיות ממש ממש ספציפי. אני עורך דין, אני יודע הבנת הנקרא. אתם לא עונים לשאלה. הבנתי שהיכולת קיימת. אתם לא אומרים האם אתם מתחייבים להפעיל אותה. אתם לא עונים לשאלה, נו, באמת. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> אז אמרנו שאנחנו מתחייבים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא אמרתם, וגם הוא עכשיו לא אמר. אתם לא עונים לשאלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נו, באמת. אתם עושים צחוק? אני יודע הבנת הנקרא ואתם לא עונים לשאלה. הפשרה הייתה - - - << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> רגע, רגע. הבנו שאתה עכשיו על הגל. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, חברת הכנסת. אל תעשי - - - כשאנחנו סגרנו פה פשרה מסודרת, אל תגחיכי אותה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> בסדר, אבל הם לא חוזרים בהם מהפשרה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - - << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> חבר הכנסת רול, אנחנו מתחייבים לעבוד לפי הפשרה ולקיים אותה, ואנחנו נעשה את זה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> בבקשה. מה יש לך יותר מזה, ברור? << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הפשרה, אני אחזור עליה שוב: הפשרה כוללת שני רכיבים: 1. בחידוש התקנות בפעם הבאה אתם תכניסו התייחסות לרכבת הקלה ולתפוסה מקסימלית. נכון? << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> מעולה, מקובל. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> והרכיב השני הוא – שהחל מהיום אתם תפעילו את אותה יכולת שיש לכם לבחון האם עמדתם במספר האנשים המותר ובעצם תפעילו את המערכת למחרת כדי לשמור על זה במידה ויש חריגה. מקובל? << דובר_המשך >> עופר מלכה: << דובר_המשך >> את זה נעשה. כן. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> נו, בסדר. עכשיו אתה יכול גם להצביע בעד, ולא רק להימנע. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> - - - אני רוצה רק לבקש דבר אחד ממשרד התחבורה. צריך לייעל את המנגנון שמודיע לאזרחים על כל השינויים האלה. יש לנו יותר מדי שינויים, יותר מדי - - -שיהיו מחויבים לפרסם, הדבר הזה צריך למצוא לו פתרון אד הוק. מודיעים לאנשים על השינויים התכופים האלה, שקורים הרבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רציתי רק לדעת שהפשרה שסוכמה כאן, בהפסקה, באמת תהיה כלשונה. הפרוטוקול הוא תחליף לזה שזה לא כתוב בתקנות, ולכן חשוב שיהיה ברור מה נדרש ומה הוסכם. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אז בואו נעלה להצבעה את הבקשה לדיון מחדש בתקנה 7. מי בעד? הצבעה הבקשה לדיון מחדש התקבלה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> הבקשה לדיון מחדש בתקנה 7 אושרה. הצבעה בעד – 5 נגד – מיעוט נמנעים – אין תקנה 7 אושרה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> תקנה 7 אושרה. אתם רוצים שנצביע על תקנה 8? מי בעד? הצבעה תקנה 8 אושרה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> תקנה 8 אושרה. תקנה 2 – מי בעד? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני אזכיר למה שמנו את תקנה 2 בצד – מכיוון שמדובר כאן על סמכות של המפקח על התעבורה והמנהל לעניין מסילות ברזל, הסמכות שלהם לתת הוראות בעצם כדי למנוע הדבקה או למנוע התפשטות של הנגיף – התקנה הזו מנוסחת שההוראות האלה יינתנו "בשים לב למניעת הדבקה". לא מדובר על הוראות שיינתנו ב "שים לב..." אלא על הוראות למניעת הדבקה. אני מציע שנציגי הממשלה יתקנו בסבב הבא את הנוסח של התקנה הזו. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני גם מציע שיהיה מעקב על מה שדיברנו לגבי הרכבת הקלה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> יהיה, כי הם יבואו להארכה של התקנות ומן הסתם אנחנו, כחברי הוועדה אנחנו נשאל את השאלות הרלבנטיות. סעיף 2 – מי בעד התקנה? הצבעה תקנה 2 אושרה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> תקנה 2 אושרה. אנחנו נעבור לתקנה 9. קראנו את התקנה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> קראנו ונשמעו הערות. אני מציע לנציגי הממשלה לבחון את ההערות לקראת הארכת התוקף של התקנות. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אז נעלה להצבעה. מי בעד תקנה 9? הצבעה תקנה 9 אושרה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> תקנה 9 עברה. נעבור לתקנה 10. << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> הגבלות לעניין צריכת מזון בכלי תחבורה יבשתית 1. נוסע לא יאכל במהלך השהייה בכלי תחבורה יבשתית, למעט אם הדבר דרוש לשם שמירה על בריאותו. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> ואיך הוא יוכיח שזה דרוש? << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אם אין הערות אנחנו יכולים להצביע. מי בעד תקנה 10? הצבעה תקנה 10 אושרה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> תקנה 10 אושרה. נעבור לתקנה 11. << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> חובת שמירת מרחק בכלי תחבורה יבשתית 1. נוסע השוהה בכלי תחבורה יבשתית ישמור, ככל האפשר, מרחק של 2 מטרים לפחות בינו לבין כל אדם, למעט אם מתקיימת ביניהם קרבה מותרת; לעניין זה, "קרבה מותרת" היא אחד מאלה: 1. הם אנשים הגרים באותו מקום; 1. קטין ומלווה שלו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> איך אפשר לשמור על מרחק של 2 מ' באוטובוס? << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> בגלל זה התקנה מנוסחת "ככל האפשר". יש מגבלה גם של תפוסה, באוטובוסים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל בדקתם, מבחינת התפוסה המרבית המותרת, שקודם הוועדה אישרה – בדקתם שזה בכלל אפשרי? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> רוחב אפשר, 2 מ', אבל לאורך אי אפשר. בכל זאת מדברים על 50% - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו השאלה. השאלה האם התקנה הזו נוסחה - ברור שכתוב "ככל האפשר", בכל זאת, זו ההוראה. האם ניסחתם את ההוראה בהתחשב בגודל של כלי התחבורה ובתפוסה המרבית שקבעתם? << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> התקנה מנוסחת באופן הזה כיוון שיש הבנה שיש מקרים – נגיד ניקח אוטובוס בין-עירוני, אז גם יש מנגנונים שקצת מצמצמים, כמו – המושב, שכולם יושבים הרי בכיוון אחד, ויותר קשה, אז כן – אנחנו מכוונים את הציבור לשמור ככל האפשר. יש גם את כל החובות המשלימות שתמיד נמצאות, כמו חובתם של כולם לעטות מסיכות, שגם מצמצמות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא שאלתי על המסכות, שאלתי על המרחק. השאלה אם יש מקרים שבהם כן אפשר להחיל את ההוראה הזו בהתחשב בתפוסה המרבית המותרת? הוועדה אישרה עכשיו את תקנה 7 שעניינה תפוסה מרבית מותרת, דהיינו – מספר אנשים מקסימלי שניתן להסיע באותו כלי תחבורה. עכשיו הוועדה מתבקשת לאשר ש – "חובה על הנוסע לשמור ככל האפשר מרחק של 2 מ' לפחות בינו לבין נוסע אחר". ניתן ליישם בכלל את ההוראה הזו, או שבמקרים חריגים רק, ניתן יהיה להפעיל אותה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. כן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הכי קל ליישם אותה ברכבת הקלה אם יגידו שיורדים ל-20% תפוסה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך באוטובוס אתה יכול לשבת במרחק 2 מ' מבן אדם? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה נראה, באמת - - - או שתתייחסו ל "בעת העלייה לכלי התחבורה" כלומר, לא השוהה אלא העולה לכלי תחבורה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אבל יש גם מגבלה באוטובוסים של כמה. אז בכל מקרה אתה לא יכול - - - << קריאה >> תמרה לב: << קריאה >> זה נכון שאם האוטובוס נמצא בתפוסה של 30 איש אז אין אפשרות לעמוד בזה, אבל באוטובוס שבו עולים רק חמישה אנשים, למרות שהתפוסה המרבית היא 30 – אפשר לשמור על 2 מ'. לכן יש פה כל מיני הוראות שנועדו למקסם את מה שאפשר לעשות. זו אחת מהן. יש מצבים שבהם זה יהיה אפשרי, ויש מצבים שלא. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> לא שמעתי התייחסות של משרד התחבורה. זה משרד המשפטים. מה יש למשרד התחבורה להגיד? << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> לגבי השמירה על מרחק באוטובוסים, אז 1. אנחנו שומרים על שני מושבים, כמו שנאמר בתקנות הקודמות, מאחורי ולצדי הנהג. אנחנו שומרים וזה מסומן בדרך כלל בסרט סימון כדי שלא יישבו אחריו ולשמור על בידוד של הנהג. ב-50% מוודא שלא עומדים. ברגע שלא עומדים אנחנו שומרים על מרחק בין הנוסעים, וב-50% זה בעיקרון נוסע במושב, כך שאנחנו כן שומרים על ריחוק בין אנשים. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אדוני המנכ"ל, אני חושבת שבסעיף 11 נכון יותר לכתוב את זה – לסמן מושבים, זאת אומרת – שתהיה הפרדה בין מושבים, ולא לכתוב 2 מ' כי באמת, בתוך אוטובוס אתה לא יכול לשמור על 2 מ'. אני חושבת שיותר נכון יהיה לסמן את המושבים. זה הרבה יותר הגיוני וגם יותר מתקבל על הדעת. << דובר_המשך >> עופר מלכה: << דובר_המשך >> אני מקבל את ההערה שלך. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אז אולי בפעם הבאה כשאתם מביאים את התקנות כדאי לסדר את זה. נכון שבמרחב הציבורי צריך לשמור על מרחק של 2 מ', אבל באוטובוס זה לא הגיוני, אין שום הגיון בזה. << דובר_המשך >> עופר מלכה: << דובר_המשך >> ולכן אנחנו רוצים שיישב נוסע אחד על מושב כפול. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אז את המרחק של 2 מ' באוטובוס – צריך לתקן את התקנה הזו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אולי בעת העלייה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני חושב שהמנכ"ל אפילו שכנע אותנו – ברגע שקבעת מושב – עשית משהו ברור. זה כלל ערטילאי כזה, שלא תופס מים. אני לא עורך דין אבל זה נשמע לי מוזר. אתה מגדיר דברים – אתה אומר – מושב לבן אדם. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> לפעם הבאה אני חושב שכדאי לקחת את ההערה של חבר הכנסת פינדרוס לעניין של סימוני המושבים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זו הערה של היועץ המשפטי של הוועדה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אני חושבת שזה גם נכון, ככה הציבור לא מתבלבל ולא מתחיל לחפש את ההיגיון של 2 מ' בתוך האוטובוס. בינתיים נעביר את זה כפי שזה. מי בעד? הצבעה תקנה 11 התקבלה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> תודה, תקנה 11 עברה. נעבור לתקנה 12. << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> חובת יידוע של הנוסעים 1. מפעיל כלי תחבורה יבשתית יידע את הנוסעים, בין השאר, באתר האינטרנט שלו ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יידע את הנוסעים באתר המשרד ובכלי התקשורת, בדבר ההוראות שניתנו לפי דין לשם הגנה מפני נגיף הקורונה לעניין תחבורה יבשתית, ובכלל זה הוראות לעניין התפוסה המרבית בכלי תחבורה יבשתית, מהלך קווי שירות באוטובוסים, קווי שירות במוניות וקווי רכבת, תחנותיהם וסוגי התחנות, לוחות הזמנים להפעלתם של הקווים האמורים ומועדי תחילת הנסיעות וסיומן, חובת שמירת מרחק ומניעת התקהלות, הגבלות לעניין צריכת מזון והגבלת כניסה של אדם לתחנת תחבורה יבשתית ולכלי תחבורה יבשתית, אם יימצא בטרם כניסתו לתחנה כי חום גופו עולה על 38 מעלות צלזיוס ומעלה. גם פה היה תיקון. נמחקה הסיפה: "...או כי יש לו תסמינים". << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ההערה שלי קודם תופסת פה מאוד חזק. בגלל שיש פה הרבה שינויים. הנושא של הפרסום של לוחות הזמנים של השינויים הוא קריטי, קריטי מאוד. למצוא דרך איך לתגבר את מוקדי המידע. אני לא יודע איך, אבל תנו את דעתכם לנושא של יידוע האנשים על השינויים. << דובר >> עופר לוי: << דובר >> אנחנו בהחלט נותנים את דעתנו לעניין. מיד כשיוצא שינוי - - - << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אולי לא רק באמצעות האינטרנט? אני חושבת אולי על גבי כלי התחבורה עצמו, אפשר לשים איזו מדבקה קטנה כדי שיידעו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יש חוסר ידע מטורף אצל אנשים. היו קווים שבסוף כן עבדו, למרות שהם היו אמורים להסיע רק אנשים לעבודה. אני לא נגד, אבל אנשים לא יודעים. אנשים לא יודעים מתי מתחיל, מתי מסתיים, בפרט אם ההצעה של חבר הכנסת רול תתקבל ובסוף יהיו 3-2 תחנות שמדלגים עליהן יום למחרת. צריך לתת את הדעת ליידע או במוקדי מידע או באתרים, אבל שתהיה איזושהי חובה די מידית על יידוע של כל שינוי. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אני חושבת שכדאי לשים גם על כלי התחבורה איזו מדבקה. הם עולים פעם ראשונה ורואים את המידע, אז בפעם הבאה הם כבר יודעים, אז אני חושבת שזה חשוב. << דובר >> עופר לוי: << דובר >> אנחנו נבדוק את האפשרויות. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> קחו לתשומת לבכם, כי האינטרנט לא תמיד נגיש לכולם, יש אוכלוסיות שאין להן אינטרנט. << דובר_המשך >> עופר לוי: << דובר_המשך >> לכן אנחנו מוציאים הודעת דובר לעיתונות, בכל אמצעי התקשורת, מייד, ככל שיש שינויים. זה עבד יפה במרץ. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אני דווקא חושבת שהמידע לנוסע הזה הוא חשוב, הוא טוב. הציבור בסוף עולה מהאוטובוס, יורד מהאוטובוס, רואה את ההוראות. זה משהו שהוא חשוב. << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> אני ממשיכה בקריאה: 1. נוסף על האמור בתקנת משנה (א), מפעיל כלי תחבורה יבשתית שהנסיעה בו נעשית בתיאום או בהזמנה מראש, יביא לידיעת הנוסע בעת ההזמנה או התיאום, כי הוא או כל אדם שבעבורו הוא מזמין את הנסיעה, לא יהיה רשאי לנסוע בכלי תחבורה יבשתית אם בטרם הכניסה לתחנת תחבורה יבשתית יימצא שחום גופו עולה על 38 מעלות צלזיוס ומעלה לעניין זה, "תיאום או הזמנה מראש"- כולל הזמנת שובר עלייה לרכבת כאמור בתקנה 9. גם פה הייתה מחיקה של המילים "או שיש לו תסמינים". את בעצם החובה, במקומות שבהם יש תיאום מראש – בעיקר מפעילים פרטיים, נסיעות לאילת, רכבת, שתהיה חובת יידוע כבר בעת התיאום מראש, ההזמנה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> מי בעד תקנה 12? מי נגד? הצבעה תקנה 12 התקבלה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> תקנה 12 עברה. << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> אני מבין שהיו אלי שאלות. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> הייתה לנו שאלה לגבי נתוני ההדבקה בתחבורה הציבורית, כי נמסר פה שמדידת חום זה מאוד מעט, אנחנו לא יודעים כמה באמת בפועל יש הגבלה על התפוסה, ונשאלת השאלה מבחינת חקירות אפידמיולוגיות איך מתבצעת החקירה בתחבורה הציבורית? איך יודעים אם היה נוסע ואיך עוקבים אחרי כל מי שהיו אתו במגע בתחבורה הציבורית. האם יש לכם איזה נתונים כמה אנשים בבידוד בגלל תחבורה ציבורית, איך מתבצעת שם החקירה? וכו'? האם זה רק תשאול? האם זה נתונים אחרים? << דובר_המשך >> איתמר גרוטו: << דובר_המשך >> אז אני אנסה להסביר. מה שקורה הוא שאין לי כרגע את הנתונים האלה בשלוף, אני מתנצל, לא הכנתי אותם, אבל אני אתאר את שיטת החקירה. בעצם, כשבן אדם נמצא מאומת יש שתי דרכים למצוא איפה הוא היה. אחת היא מערכת האיכונים של השב"כ, ואז זה יכול להיות הרבה יותר מדויק, אבל זה בדרך כלל מורכב, בדרך כלל הם לא מזהים את זה. הדרך השנייה היא לתשאל אותו איפה בדיוק הוא היה. בנקודה הזאת אנחנו בעצם מתשאלים ומשחזרים לאחור את כל התנועות שלו בארבעת הימים האחרונים או בשבוע האחרון, תלוי אם זה מרגע הבדיקה או רגע תחילת הסימפטומים. זה התהליך שקורה. ואז, אם האדם אומר שהוא נסע בכמה קווי אוטובוס, אז לצערנו אנחנו לא יכולים תמיד לדעת מתי הוא היה מדבק, והרבה פעמים קורה שמכניסים אוטובוסים שלמים לבידוד שאולי לא לצורך. אבל פה זו נקודה שאין לנו כרגע כלי יותר מדויק להגיד בדיוק איפה הוא נדבק. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אבל איך אתם מגיעים לכל האוטובוסים האלה? << דובר_המשך >> איתמר גרוטו: << דובר_המשך >> אנחנו הולכים ארבעה ימים אחורה. פעם היינו הולכים 14. ברגע שצמצמנו את זה זה הרבה יותר מצומצם. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אבל איך אתם מוצאים את האנשים עצמם? << דובר >> איתמר גרוטו: << דובר >> רק על בסיס הודעות לנוסע, וכמובן – מפרסמים את זה גם באתר האינטרנט, וכו' וכו'. זה התהליך. כמובן שברכבת זה הרבה יותר מסודר, כי ברכבת יש לנו שובר, ואנחנו יודעים בדיוק, ואז אפשר הרבה יותר בקלות לאתר את האנשים. בגלל זה הסכמנו יותר מהר לפתוח את הרכבת לעומת הרכבת הקלה, לעומת הפעם הקודמת שממש סגרנו אותה לגמרי. בינתיים פיתחנו שיטה טובה לעניין הזה, אבל לגבי שאר המקומות – אפשר רק להתבסס על התחקור של האדם עצמו, שזה באמת מאוד מורכב. תודה לכם על ההתכנסות בפגרה, אני מקווה שיאושרו התקנות ללא בעיות. אני לא יודע מה סיכמתם לגבי הרכבת הקלה, אבל לגבי שאר הדברים – הם מאוד חשובים לנו. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> פרופ' גרוטו, לא היית ברגעים הדרמטיים אבל זה הסתדר. << דובר >> נתי ביאליסטוק כהן: << דובר >> סליחה, ביקשתי זכות דיבור ודילגתם, ועברתם על סעיף שהוא מאוד מאוד עקרוני, עבורי. אני מתנצל שקשה לי להשתמש במדיום הזה, כאדם שלא רואה, אבל אני עושה כמיטב יכולתי. בסעיף 11 – מעבר למה שאמר חבר הכנסת פינדרוס בצדק רב, שהופך את התקנה הזו למיותרת – היא מאוד מקשה משום שהחובה להישמר 2 מ', עבור אדם עם עיוורון בקרב הנוסעים כשהוא מלווה במלווה שאינו גר אתו בבית ואינו עומד בכל הכללים האחרים שיש בתקנה, פשוט לא מאפשרת לו לנסוע באוטובוס. תקנה זאת – לא צריך להסביר לכם עד כמה ציבור האנשים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך להוסיף גם מלווה. הוא צודק. << דובר >> עופר לוי: << דובר >> סליחה, רבותיי. ההגדרה של אנשים הגרים באותו מקום וכן אדם עם מוגבלות ומלווה הדרוש לו מחמת מוגבלותו. לכן אין - - - << דובר >> נתי ביאליסטוק כהן: << דובר >> זה לא בתקנה 11. זה בהגדרה. בתקנה 11 זה משליך להגדרה הזו – "נוסע השוהה בכלי תחבורה....למעט אם מתקיימת ביניהם קרבה מותרת, לעניין זה – "קרבה מותרת" - הם אנשים הגרים באותו מקום" - - - << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> ההגדרה קובעת שאנשים הגרים באותו מקום זה "לרבות אדם עם מוגבלות ומלווה". << קריאה >> עופר לוי: << קריאה >> מר ביאליסטוק, אין בעיה עם מלווה של עיוור מהבחינה הזאת. בדקנו את זה גם עם שניר, גם עם הנציבות – טרם התקנת התקנות. זה עבר תחת שבט הביקורת גם של הנציבות וגם של משרד המשפטים, הרפרנטים של חוק השוויון. << דובר >> נתי ביאליסטוק כהן: << דובר >> אם אתם אומרים באופן כל-כך חד משמעי, שאני לא קורא אותו מתוך התקנה, אבל – בסדר, אוקיי, אנחנו נדע איך לתפקד במקום הזה. << דובר >> עופר לוי: << דובר >> ברור לנו שעיוור ומלווה של עיוור לא יכולים להיפרד 2 מ'. ברור לנו, וכך זה מיושם גם בתקנה, אדוני. << דובר_המשך >> טלי וינר שילה: << דובר_המשך >> ניהול רישום 1. 1. מפעיל כלי תחבורה יבשתית שהנסיעה בו נעשית בתיאום או בהזמנה מראש, או שהכניסה אליו או השימוש בו מותנים ברישום או בזיהוי, בין בעת הכניסה ובין במועד מוקדם יותר, ינהל רשימת מספרי טלפון שנמסרו לו של נוסעים, עובדים ונותני שירותים בכלי התחבורה היבשתית, לשם העברתה למשרד הבריאות למטרת חקירה אפידמיולוגית; לעניין תקנה זו, "תיאום או הזמנה מראש"- כולל הזמנת שובר עלייה לרכבת כאמור בתקנה 9. 1. מפעיל כלי תחבורה יבשתית כאמור בתקנת משנה (א), שהנוסעים בו נדרשים למסור, בעת התיאום, ההזמנה, הרישום או בעת כניסתם אליו, אחד או יותר מפרטים אלה : שם פרטי, שם משפחה ומספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שניתן על-ידי רשות שלטונית , ינהל רשימה של הפרטים המזהים האמורים. 1. מפעיל כלי תחבורה יבשתית כאמור בתקנת משנה (א), שיש בידיו פרטים בדבר מספר מושב וזמן הכניסה לכלי התחבורה או זמן היציאה ממנו לגבי נוסעים בכלי התחבורה, ינהל רשימת פרטים אלו. 1. נוסע בתחבורה יבשתית כאמור בתקנת משנה (א), ימסור בעת ההזמנה או התיאום כאמור בתקנת משנה (א), את מספר הטלפון שלו, למטרת חקירה אפידמיולוגית. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> יש הערות? מי בעד סעיף 13? הצבעה תקנה 13 התקבלה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> תקנה 13 עברה. << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> מכירה ורכישה של כרטיסים 1. 1 נוסע בתחבורה ציבורית ישלם בעד הנסיעה בדרך של תיקוף כרטיס הנסיעה באופן עצמאי ולא ירכוש כרטיס נסיעה מהנהג; על אף האמור, אזרחים ותיקים, מלווי עיוורים ונוסעי קווי השירות הממוגנים באזור יהודה ושומרון יוכלו לרכוש כרטיסים מהנהג. בעצם, התקנה הזו נועדה לאפשר למקרים החריגים שזוכים להנחות מכל מיני סיבות לממש את ההנחות בתשלום בתחבורה הציבורית, שלא מתאפשר באמצעות - - - << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אבל אם הנהג חסום עם הספסל הזה ועם ה - - - << דובר >> עופר לוי: << דובר >> הנהגים יודעים שאפשר לשלם אצלם ואם זה חסום אז הוא מסיר את החסימה. היה לנו הליך מאוד ארוך בבית הדין לעבודה, וגם המנכ"ל היה מאוד מעורב בתהליך הזה. המטרה של התקנה הזו היא בראש וראשונה לשמור על בריאותם של הנהגים שבאמת עובדים מול כל הציבור, אבל מאחר ושמנו לב לאורך הדרך אחרי שנתנו את ההנחיה, שהנהג לא מקבל מזומן – שיש ציבור, לפחות שלוש קבוצות בו, שנפגעות מהמהלך הזה – אלה הם האזרחים הוותיקים שבתקופת הקורונה מאוד מתקשים לטעון את כרטיסי הרב-קו שלהם, אם דיברנו קודם עם מר ביאליסטוק –אז גם מלווים לעיוורים וגם הנוסעים באוטובוסים הממוגנים בשומרון. שתי האוכלוסיות האחרונות זכאיות להנחה על פי דין, והן לא יכולות לממש את ההנחה הזו ברב-קו ולכן החרגנו אותם, וככל שיש חסימה או מניעה מהם לשלם לנהג – החסימה הזו תוסר. הם משלמים את המזומן בקעריות שנמצאות ליד הנהג, בקערית אחרת הנהג מחזיר את העודף, אותו נוסע עולה לאוטובוס, ותקוותנו שיגיע בבטחה וללא קורונה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה לגבי אנשים עם מוגבלויות אחרות? << דובר >> עופר לוי: << דובר >> כל האנשים עם מוגבלויות אחרות זכאים – לפחות חלקם הגדול – להנחות בכרטיסי רב-קו פרסונלי, ולכן כולם מחזיקים רב-קו פרסונלי ויכולים לתקף בכל אחת ממכונות התיקוף שיש באוטובוס. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר, אדם עם מוגבלות שכלית, למשל, שאדם אחר מלווה אותו – איך הוא יוכל להתנהל? << דובר >> עופר לוי: << דובר >> קודם כל גם האנשים שיש להם מוגבלות שכלית ויש להם נכות של הביטוח הלאומי – יש להם רב-קו פרסונלי, והם מתקפים כדרך שגרה – גם לפני הקורונה וגם במהלך הקורונה. אין שום שוני. הקורונה לא שינתה את מהלך הדברים בקשר לכך. << דובר >> תום פרומוביץ: << דובר >> אני ראש ענף תחבורה בארגון כוח לעובדים. אני מייצג את נהגי האוטובוסים בחברות סופרבוס, אגד תעבורה ודן בדרום. בדיוק בסעיף הזה רציתי להתייחס קודם בעניין 2 המטרים, אבל הסעיף הזה הוא הרבה יותר רלוונטי, משום שלמשל – חברת אגד תעבורה מפעילה קווים מעבר לקו הירוק שבעצם הנוסעים זכאים להנחה הזאת בדיוק כמו שהוסבר עכשיו, והם חזרו לשלם במזומן. בערך 2/3 מהחברה מופעלים מעבר לקו הירוק בקווים האלה. אצל מתוך 800 נהגים, אצל סדר גודל של 500 נהגים חזרו לשלם במזומן. זה אומר שהנהגים צריכים להיות בקשר הרבה יותר ישיר עם הנוסעים מאשר עניין תיקוף הרב-קו שהיה מבורך, כי באמת זה פטר את הנהגים מחובת התשלום. חשוב להגיד שהתשלום במזומן זה לא רק עניין של קורונה. הקורונה הייתה תירוץ טוב להפריד את התשלום מנהגים. סביב התשלום יש המון סוגיות של אלימות, של גזענות, כל מיני דברים שהנהגים מתמודדים אתם עוד לפני הקורונה, ועכשיו עם ההפרדה זה היה בעצם פתרון זמני. משחזר המזומן חזרו הבעיות האלה, ואני מדבר מהשטח. זה נחמד להגיד שיש הפרדה אבל ההפרדה היא באמת במספרים מאוד מאוד מצומצמים. כרגע תיאר המנכ"ל את צוואר הבקבוק ואת התהליך שנעשה מאוד באיטיות, תהליך המיגון של הנהגים. בעצם, הלכה למעשה חזר המזומן להרבה מאוד נהגים. כמויות מאוד גדולות של נהגים. זאת אומרת, זה לא נוסע פה ונוסע שם. ישנן ערים שלמות או יישובים שלמים שחזרו לשלם במזומן. << דובר >> עופר לוי: << דובר >> אבל הגענו לפשרה בבית הדין לעבודה, הגענו להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. אז למה אתה מעלה את זה עכשיו? למה זה המקום? הרי התקנה הזו נועדה דווקא לחזק את מעמד הנהגים, וכרגע אתה - - - << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> תן לו להשלים את הדברים, שיגיד מה שהוא רוצה. << דובר >> תום פרומוביץ: << דובר >> זה לא מחזק את מעמד הנהגים כי הנהגים חוזרים לטפל במזומן והממשק שלהם עם הנוסעים הוארך. הוועדה יכולה לשאול את נציגי משרד התחבורה למה הדבר הזה - - -מדובר הרי בעניין טכני, לא קשור לפסיקה. מדובר בעניין טכני של השיוך של הרב-קו, וכו'. ואין אף אחד באומת ההייטק שמסוגל לעשות שהרב-קו יכיל גם את ההנחה שמוקנית על פי חוק וגם את ההנחה של הרב-קו? כי זה נשמע בלית נתפס. מה שמעכב כרגע זה כי התושבים לא רוצים להשיג את ההנחה שמוקנית להם על פי חוק בזה שהם טוענים את כרטיסי הרב-קו שלהם. לכן הייתה תרעומת ולכן החזירו את המזומן. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> איזה היקף מהנהגים חזרו לגבות מזומן? << דובר_המשך >> תום פרומוביץ: << דובר_המשך >> בחברת אגד תעבורה שאנחנו מייצגים אותה – מתוך 812 נהגים, סדר גודל של 530-500 נהגים חזרו עכשיו לקבל מזומן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא כולם משלמים במזומן – רק מי שמגיעות לו שתי הנחות, נכון? << דובר >> עופר לוי: << דובר >> רק מי שמקבל את ההנחות, באוטובוסים הממוגנים, ואגד תעבורה היא המפעילה את הקווים הממוגנים בשומרון ולכן - - - << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> ולמה אי אפשר לטעון להם את שתי ההנחות על הכרטיס? << דובר_המשך >> עופר לוי: << דובר_המשך >> משום שכרטיס הרב-קו עובד תחת תקן קליפסו – תקן בין לאומי, וזה בלתי אפשרי. הנושא נבדק ואכן, אנחנו - - - << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> ומה קרה לפני הקורונה? << דובר_המשך >> עופר לוי: << דובר_המשך >> לפני הקורונה שילמו במזומן ולא הייתה בעיה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> ומה קרה בתחילת הקורונה? << דובר_המשך >> עופר לוי: << דובר_המשך >> בתחילת הקורונה אנחנו אסרנו, כי משרד התחבורה כדי להגן על הנהגים אסר על תשלום במזומן, ואז הסתבר לנו שטעינו, שגינו, ויש את שלושת האוכלוסיות הספציפיות האלה – אחת, האזרחים הוותיקים שנפגעים בגלל מצב הקורונה, שניים – מלווי העיוורים, ואוכלוסיית הנוסעים באוטובוסים הממוגנים בשומרון שלא יכולים ליהנות מההנחה שהדין מקנה להם. לכן, דווקא לאוכלוסיות האלה ביקשנו לאפשר להחזיר את התשלום במזומן. אין פתרון טכנולוגי לעניין הזה. בדקנו. אין לנו שום כוונה - - - מבחינתנו, התשלום במזומן מפריע לניהול התחבורה הציבורית. זה גוזל זמן לנהג. זה שיבושים שאנחנו לא מעוניינים, לנהג. אנחנו מעוניינים שהנהג רק ינהג ולא יעסוק בפעילות מסחרית. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> ובטווח הארוך אין לכם פתרון טכנולוגי? << דובר_המשך >> עופר לוי: << דובר_המשך >> אין לזה פתרון טכנולוגי כרגע. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> מי בעד סעיף 14? מי נגד? הצבעה תקנה 13 התקבלה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> תקנה 14 אושרה. << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> סדרנים 15. מפעיל כלי תחבורה יבשתית יעסיק סדרנים אשר יסייעו בשמירה על הוראות תקנות אלה; הסדרנים ילבשו בגדים המזוהים עם החברה המפעילה אשר אינם נחזים להיות מדי משטרה, ויישאו תג שם הכולל ציון תפקידם כסדרנים באופן הבולט לעין. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> שאלה קטנה למשרד התחבורה: היום יש סדרנים שלובשים את המדים האלה? << דובר >> עופר לוי: << דובר >> משרד התחבורה בשיתוף משרד האוצר מימן למפעילי התחבורה הציבורית תוספת של סדרנים בסדר גודל של כ-400 סדרנים נוספים. הם לא לובשים - - - << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> באוטובוסים, או רק ברכבת? << דובר_המשך >> עופר לוי: << דובר_המשך >> רק באוטובוסים. הם לא לובשים את המדים של הפקחים, הם לובשים את החולצה והמכנסיים הרגילים של מפעיל התחבורה הציבורית, הם עונדים תג שם, ותפקידם מסתכם בלסייע לאזרחים, לציבור, לשמור על ההנחיות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש לי כמה הערות לתקנה הזו, ולצערי היא מעוררת קשיים משפטיים משמעותיים. קודם כל, אין כאן שום תנאי כשירות-הכשרה לאותם אנשים. התיבה הזו שחזרת עליה "יסייעו בשמירה על הוראות תקנות אלה" היא תיבה מאוד עמומה. אני לא מבין בדיוק מה היא אומרת – האם מדובר, למשל, רק לכוון או להכווין נוסעים? לתת להם מידע? או מדובר על להגיד לאנשים לרדת, לצורך העניין, אם בתוך כלי התחבורה יש מעל התפוסה המרבית המותרת? כל אופן הפעלת הסמכויות מאוד בעייתי, מעלה קשיים. אני מספר כרגע לוועדה מה היה בקדנציות קודמות כאשר הוועדה דנה בסמכויות פקחים של הרכבת הקלה, "פקידי הרכבת", בלשון הפקודה. כל סמכות שניתנה להם נמדדה פה ונבדקה בקפדנות, והוועדה וידאה שבאמת יש להם גם הכשרה וגם שהם עומדים בתנאי כשירות מינימליים. אני חושב שלהעביר כרגע את התקנה הזו בנוסח העמום הזה – עלול ליצור בעיות קשות ביישום ההוראה הזו. אני מזכיר גם שלגבי פקידי הרכבת יש חובה שלהם ללבוש מדים, ואסור להם לפעול, למעשה, ללא מדים. כאן אתם כתבתם שהסדרנים צריכים ללבוש בגדים - - - << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> איפה הקושי שלך? << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> בעצם, הקושי העיקרי הוא, מעבר לתיבה העמומה הזאת של "יסייעו בשמירה", שאני לא יודע מה בדיוק נכנס כאן – מדובר על נציגים של חברות פרטיות, צריך לזכור את זה. מדובר על חברות האוטובוסים, מדובר על רכבת הקלה, רכבת ישראל – אמנם היא חברה ממשלתית, אבל המסה הגדולה היא חברות פרטיות. נותנים כאן איזה שהן סמכויות לא מוגדרות לנציגי חברות פרטיות. הדבר הזה עומד, להבנתי, בניגוד למושכלות יסוד במתן סמכויות פיקוח שבדרך כלל ניתנות מאוד במשורה, לעובדי מדינה, מוגדרות. אני מבין שהכוונה הייתה אחרת והתקנה הזו נכתבה – אני לא יודע - - - << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> הם אמורים רק לדאוג לסדר, או שיש להם סמכויות אחרות? << דובר >> עופר לוי: << דובר >> לסדרנים האלה אין שום סמכות מוקנית בדין, לכן הם מובחנים מבחינת הלבוש שלהם, כדי שלא ייחזו כבעלי סמכות ולכן כתוב כאן במפורש שהם לא אוכפים. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> מה, הם לובשים תלבושת של סדרן? << דובר_המשך >> עופר לוי: << דובר_המשך >> הם לובשים מכנסיים של מפעיל התחבורה הציבורית – לכל מפעיל של תחבורה ציבורית יש כמו מדים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר, כמו בסיטיפס? << דובר >> עופר לוי: << דובר >> לא. אני יודע איך זה קורה באוטובוסים – הם לובשים מדים מובחנים מהמדים של הפקחים של המפעילים שאמורים לשמור על חובת התיקוף. הם לובשים חולצה ומכנסיים של מפעיל ולכן התקנות אומרות - - -לכן גם לא צריך איזושהי הכשרה או אכשרה של הסדרנים האלה, כי הם כמו סדרן באולם קולנוע, למעשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> האם יש הוראה בדין שאוסרת על המפעילים להעסיק אנשים כאלה שמכוונים את תנועת הנוסעים? אין הוראה כזו. << דובר >> עופר לוי: << דובר >> לא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז מה מונע, בעצם, ממפעילי התחבורה הציבורית להפעיל את אותם אנשים שיכוונו את הנוסעים ויענו על שאלות, במידת הצורך, בלי לכתוב את הסעיף הזה בצורה הזו? << דובר >> עופר לוי: << דובר >> באופן עקרוני, עד עכשיו עשינו את זה. כמו שאני אומר- עשינו את זה כבר. אבל אני חושב שהנוסח של התקנה הוא נוסח נכון והוא גם נוסח שבאיזשהו מקום יהווה לנו, כמשרד התחבורה, גם בסיס לקבל אולי תקציבים נוספים, ייעודיים, לעניין הזה, ממשרד האוצר. בסופו של דבר האמירה בתקנה היא אמירה - - "יסייעו בשמירה". לא "יאכפו", "ישמרו" לא "יורו". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תן לנו דוגמה למה זה לסייע בשמירה. << דובר >> עופר לוי: << דובר >> זאת אומרת שכשעולה סדרן לאוטובוס ורואה שני אנשים שיושבים יחדיו באותו מושב, וזה לא מלווה של עיוור או אנשים שגרים באותו בית – הוא יכול לבקש מהם לשמור על מרחק 2 מ'. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז הוא ביקש, והם אומרים – מי אתה? אני לא מוכן לציית לך. מה קורה אז? << דובר >> עופר לוי: << דובר >> שום דבר לא קורה. האופציה היחידה שחוק הסמכויות מאפשר זה לפנות לשוטר כשזה קורה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> מה קורה במצב רגיל כשעולה כרטיסן ומוצא אדם בלי כרטיס מתוקף? << דובר >> עופר לוי: << דובר >> אז להבדיל, האנשים האלה יש להם איזושהי סמכות מסוימת בדין, בפקודת התעבורה יש למפעילים מפקחים מטעמם שהתפקיד שלהם מוגדר ספציפית, אך ורק לוודא שאנשים שילמו ותיקפו את כרטיסי הרב-קו. מעבר לזה אין להם שום סמכת. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> הוא לא יכול להוריד אותו בכוח מהאוטובוס. << דובר >> עופר לוי: << דובר >> לא, ודאי שלא. הוא לא יכול להוריד אותו מהאוטובוס. הוא יכול לבקש ממנו להזדהות, בלבד. מקום שהנוסע הזדהה הוא יכול לרשום לו תעריף מוגדל - - - << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> ואם הוא לא הזדהה? << דובר >> עופר לוי: << דובר >> אפשר לפנות לשוטר. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אז זה אותו הדבר. זה דומה מאוד לכרטיסן. גם לכרטיסן אין סמכות הפעלת כוח על נוסע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי סיטיפס – יש, לצערי. << דובר >> עופר לוי: << דובר >> רק לסיטיפס יש סמכות עיכוב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון, כי משרד התחבורה ביקש בכנסת ה-20 להעביר הצעת חוק שתיתן סמכויות גם לפקחים של נציגי מפעילי האוטובוסים. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אני גם מתנגדת שיהיה. סמכות הפעלת הכוח היא סמכות מאוד מאוד - - - אני חושבת שדווקא בתקופת הקורונה זה בסדר גמור. הציבור צריך לראות - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הבעיה היא שאנחנו לא יודעים איך זה יתפרש. הבעיה היא שבגלל שזה כתוב בצורה עמומה, אנחנו לא יודעים איך זה יתפרש. כולנו מכירים את המציאות של מה קורה בתחבורה הציבורית. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> יש סדרן - - -אני חייבת לומר שהייתי בסניף דואר והזדעזעתי. אם היה שם מישהו שאומר – סליחה, יש כאן יותר מדי אנשים, גם אם לא היה - - - << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אני חושבת שזו אחריות של מנהל הסניף. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אז לא היה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני חושב שעיקר האכיפה צריכה להתבצע בתוך בתי עסק ולא אחרי מסיכות של אנשים - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> הייתי חסום קודם. אז בנוגע לתשלום במזומן, אני מבין שעברנו את הסוגיה. לגבי הסדרנים – התלבושת זה רק כדי לבדל אותם וכדי לתת להם איזושהי יכולת להעיר לאנשים לעטות מסיכות, ושיתייחסו אליהם, כי אחרת אפילו לא מתייחסים אליהם. אין להם סמכויות מעבר לזה ואין להם - - << דובר >> תמרה לב: << דובר >> רק להשלים לעניין הסדרנים – אל"ף, ברורה לנו הדאגה שהיועץ המשפטי של הוועדה וגם חלק מחברי הכנסת העלו ביחס לחיכוך בין הסדרנים ובין הציבור. לכן היה לנו מאוד חשוב קודם כל להדגיש שהם סדרנים ולא פקחים. לכן קוראים גם לסעיף הזה ככה, שהם סדרנים ולא פקחים. היה לנו חשוב שהם ילבשו מדים שהם לא מדי הפקחים, אלא מדים של סדרנים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא כתוב. כתוב שהם ילבשו בגדים של - - - << דובר_המשך >> תמרה לב: << דובר_המשך >> הכותרת של הסעיף היא "סדרנים", להבדיל מ "פקידי רכבת" או "פקחים". מה שהם לובשים – כתוב שאלה בגדים המזוהים עם החברה המפעילה שאינם נחזים להיות מדים. והמילה "סיוע", שאני מבינה שזו מילה כללית ולא ברור, ולכן עופר וחבריי פה הסבירו למה הכוונה – באמת, הכוונה היא להפעיל סמכות - - - << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> לפעם הבאה, לדעתי כדאי לחדד את זה. << דובר >> תמר לב: << דובר >> אז יכול להיות שיהיה אפשר לשקול, באמת, עם משרד התחבורה והבריאות, כמובן, להסביר בתיקון למה הכוונה בסיוע. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אוקיי, תודה. סעיף 15 – מי בעד? הצבעה תקנה 15 התקבלה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> תקנה 15 עברה. << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> 16. ניקוי וחיטוי בעקבות חולה מאומת נודע למפעיל כלי תחבורה יבשתית כי נוסע בכלי התחבורה היבשתית או עובד בכלי התחבורה היבשתית הוא חולה מאומת, אחראי מפעיל כלי התחבורה היבשתית לכך שכלי התחבורה היבשתית שבו שהה הנוסע או העובד ינוקה ויחוטא בהקדם האפשרי. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> מי בעד? הצבעה תקנה 16 התקבלה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> תקנה 16 התקבלה. << דובר_המשך >> טלי וינר שילה: << דובר_המשך >> 17. עונשין העושה אחת מאלה, דינו – קנס לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 – (1) מפעיל תחנת תחבורה יבשתית בדרך של פתיחתה לציבור, בעצמו או באמצעות אחר, בלא שמסר הצהרה כאמור בתקנה 4(1); (2) מפעיל תחנת תחבורה יבשתית בדרך של פתיחתה לציבור, בעצמו או באמצעות אחר, בלי שהציב מחיצה למניעת העברת רסס, בדלפק שירות, אם ישנו בתחנה, כאמור בתקנה 4(3); (3) מפעיל תחנת תחבורה יבשתית בדרך של פתיחתה לציבור, בעצמו או באמצעות אחר, שהכניס לתחנה אדם שאינו עוטה מסכה או נתן שירות לאדם שאינו עוטה מסכה, כאמור בתקנה 4(5)(א); (4) מפעיל תחנת תחבורה יבשתית בדרך של פתיחתה לציבור, בעצמו או באמצעות אחר, בלי שהציב שלט לעניין חובת עטיית מסכה, כאמור בתקנה 4(5)(ב); (5) מפעיל תחנת תחבורה יבשתית בדרך של פתיחתה לציבור, בעצמו או באמצעות אחר, בלי שסימן בתחנה, באזור עמידה בתורים, מקומות לעמידה כאמור בתקנה .4(7); (6) מפעיל תחנת תחבורה יבשתית בדרך של פתיחתה לציבור, בעצמו או באמצעות אחר, בלי שהציב שלט לעניין שמירת מרחק כאמור בתקנה 4(7); (7) מפעיל תחנת תחבורה יבשתית בדרך של פתיחתה לציבור, בעצמו או באמצעות אחר, בלי שתלה שלט בכניסה למעלית, אם יש מעלית בתחנה לעניין מספר הנוסעים המותר, כאמור בתקנה 4(8); (8) מפעיל תחנת תחבורה יבשתית, בעצמו או באמצעות אחר, שהציב שולחנות וכיסאות לאכילה בשטח התחנה, או שלא מנע גישה לשולחנות אכילה המקובעים לרצפה, אם קיימים בתחנה, ובלי שתלה שלטים לעניין איסור אכילה בתחנה, והכול למעט בשטח בית אוכל המצוי בתחנה ובניגוד לאמור בתקנה 5(א)(2) ו-(3). << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> מי בעד? הצבעה תקנה 17 התקבלה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> תקנה 17 עברה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רק תתקנו בפעם הבאה שאתם מתקנים את זה שגם פקח מקומי שאושר לאחר מכן, מרשות מקומית, יכול גם אחרי - - - << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> כשהכול יאושר נבחן, כמובן, גם את זה. 18. עבירה מנהלית עבירה על הוראה מההוראות המפורטות בטור א' שבתוספת השנייה, היא עבירה מינהלית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> את רוצה לקרוא גם את התוספת השנייה, או לפחות להסביר לגבי סכומי הקנסות? הוועדה צריכה גם לאשר גם את התוספת השנייה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> לא צריך לקרוא, היא יכולה להגיד לנו כמה מילים על זה. << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> אז בעצם התוספת השנייה מראה לגבי סעיף 17 מה סכום הקנס לגבי כל אחד מתתי הסעיפים מ-1 עד 80, רוב הקנסות הם מ-1,000 שקלים או 2,000 שקלים, ולגבי סעיף 8 – 5,000 שקלים. 19. קנס מינהלי קצוב לעבירה מינהלית כאמור בתקנה 18 יהיה קנס מינהלי קצוב, כקבוע לצדה בטור ב' בתוספת השנייה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> מי בעד סעיף 18 ו-19, והתוספת? הצבעה תקנות 18 ו-19 והתוספת התקבלו. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> תקנות 18 ו-19 והתוספת אושרו. << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> 20. עבירה מינהלית חוזרת הקנס המינהלי הקצוב לעבירה מינהלית חוזרת כמשמעותה בסעיף 2(ג) לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985 (להלן – חוק העבירות המינהליות), יהיה כפל הקנס המינהלי האמור בתקנה 19, לפי העניין. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> מי בעד סעיף 20? הצבעה תקנה 20 התקבלה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> תקנה 20 עברה. << דובר_המשך >> טלי וינר שילה: << דובר_המשך >> 21. עבירה מינהלית נמשכת הקנס המינהלי הקצוב לעבירה מינהלית נמשכת יהיה בשיעור חמישית מהקנס הקבוע בתקנה 19, לפי העניין, לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר המועד שנקבע בהתראה כאמור בסעיף 8(ב1) לחוק העבירות המינהליות. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> מי בעד סעיף 21? מי נגד? הצבעה תקנה 21 התקבלה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> סעיף 21 אושר. << דובר_המשך >> טלי וינר שילה: << דובר_המשך >> 22. הגורם המוסמך להטלת קנס מינהלי הגורם המוסמך להטיל קנס מינהלי לפי תקנות אלה (להלן – הגורם המוסמך), הוא כל אחד מאלה: (1) שוטר; (2) מפקח שהוא עובד המדינה שנתונות לו סמכויות פיקוח לפי כל דין, וכן פקח שמינה מנהל רשות הטבע והגנים הלאומיים לפי סעיף 58 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998; << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> זה משהו שקצת לא הבנתי – מה קשור רשות טבע והגנים לתוך הפיקוח הזה? << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> ניתנו להם סמכויות. נירית להב קניזו ממשרד המשפטים אתנו והיא תסביר. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> נירית, למה זה רלבנטי פה? << דובר >> נירית להב קניזו: << דובר >> קודם כל, חוק המסגרת מאפשר להסמיך גם - - -. מפקחים שהם עובדי רשות הטבע והגנים מנויים בחוק הסמכויות הכללי כגורמים שאפשר להסמיך אותם לאכוף את ההוראות הקבועות בחוק הסמכויות ובתקנות שלפיו. הסיבה שהם נכתבו מפורשות היא שמצד אחד הם לא עובדי מדינה ולכן לא נכנסים לתוך הרישה של הסעיף, ומצד שני מדובר בכוח אדם מאוד מיומן בהפעלת סמכויות שעושים בהם שימוש לצורך אכיפת דיני הקורונה, ובתקופת הגל הראשון נעזרנו בהם מאוד בשביל להגדיל את כוח האדם שאוכף את הכללים. מאחר והיה סגר ושמורות הטבע נסגרו והם היו פנויים – אפשר היה להסתייע בהם לצורך אכיפה. זה פשוט מגדיל את כוח האדם. מדובר באוכלוסייה שעוסקת באכיפה, דבר יום ביומו, יש לה סמכויות מהסוג הזה, יש לה ניסיון רב בעבודה עם אזרחים, ואנחנו מסתייעים בהם כרגע למיטב ידיעתי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רציתי לשאול לגבי ההכשרה של אותם מפקחים. בעצם, המפקחים כאן, לאחר שהתקנות נכנסו לתוקף – כל מפקח שהוא עובד מדינה ניתן לתת לו סמכויות פיקוח לגבי התקנות הספציפיות האלה. איפה עומד הליך ההכשרה של אותם מפקחים? << דובר >> נירית להב קניזו: << דובר >> גם חוק הסמכויות, וגם מהותית – לא צריך הכשרה לכל אחת מהתקנות בעצם, כשאנחנו מדברים על הכשרות בהקשר של סמכויות אנחנו מדברים על הכשרה להשתמש בסמכויות השונות, למשל – בסמכות לדרוש הזדהות, בסמכות להטיל את הקנס. בזה עוסקת עיקר ההכשרה. לא נדרשת הכשרה מיוחדת על פי רוב לעניין העבירות הספציפיות. אפשר לראות גם בחוק המסגרת בסעיף 28ב' – שלא נדרשת הכשרה בכל תקנה, אלא מתפקידה של המנהלת בין היתר לשקול האם נדרשת הכשרה מיוחדת לתחום אכיפה מיוחד, ולקבוע מה ההכשרה הנדרשת באותם מקרים שהיא קבעה שיש בהם צורך. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> תודה. נמשיך לקרוא. << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> (3) עובד רשות מקומית שהוסמך עד יום ט"ו בסיוון התש"ף (7 ביוני 2020) לפי סעיף 5(ב) לחוק העבירות המינהליות; (4) פקח עירוני, לרבות פקח מסייע, שהוסמך לפי חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א- 2001; (5) עובד רשות מקומית שהוסמך לפי סעיף 28(א)(2) או (ב)(1) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968; (6) עובד רשות מקומית שהוסמך לפי סעיף 3(א) לחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס"ח-2008. זו בעצם רשימת הגורמים המוסמכים לתת את הקנסות המינהלתיות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למעשה זה כל הגורמים המנויים בחוק, נכון? כלומר, זו הסמכה מאוד רחבה. << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אוקיי. מי בעד סעיף 22? הצבעה תקנה 22 התקבלה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> תקנה 22 עברה. << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> 23. סמכויות שוטר לשם אכיפת ההוראות לפי תקנות אלה, יהיו לשוטר סמכויות אלה: (1) להורות לכל אדם לפעול בהתאם לתקנות או להפסיק פעילות בניגוד להן; (2) למנוע כניסת אדם למקום אם יש בכך הפרה של התקנות; (3) להורות על פיזור התקהלות הנעשית בניגוד להוראות תקנה 4, לתקנות הגבלת פעילות כפי שהוחלה בתקנה 3, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 27(א)(3) לחוק. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> מי בעד תקנה 23? הצבעה תקנה 23 התקבלה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> תקנה 23 עברה. << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> 24. תחולת תקנות להגבלת פעילות על מקום פתוח לציבור או על בית עסק המצוי בתוך תחנת תחבורה יבשתית יחולו ההוראות הנוגעות לו בתקנות הגבלת פעילות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הן לא חלות בכל מקרה? למה צריך להגיד את זה? << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> זה בעצם נועד להבהיר כאן שבכל מקום שיש ספק – שלא יהיה ספק, שתקנות הגבלת פעילות חלות בתוך התחנה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע שתבדקו את זה גם כן לקראת הארכת התוקף של התקנות, כי היחס בין תקנות הגבלת פעילות לתקנות הספציפיות האלה – לא כל כך ברור לי, אני מוכרח להגיד. כשהוועדה דנה בתקנות שנוגעות להגבלות על ענף התעופה נאמר לנו, וזה גם מעוגן בתקנות, ששדה תעופה זה מקום פתוח לציבור, וראו את תקנות הגבלת פעילות כאילו הן חלות עליו, וכאן בעצם אתם קובעים את זה באופן מפורש, אני לא כל כך מבין למה. אז יכול להיות שצריך לבדוק את זה לקראת הסבב הבא. << דובר >> עופר לוי: << דובר >> אנחנו פשוט רצינו להבחין בין בתי העסק שפועלים במתחמים התחבורתיים לבין המתחמים התחבורתיים עצמם, שם אופן הפעילות הוא שונה מהמתחמים המסחריים שיש בתחנות המרכזיות וגם בתחנות הרכבת. לכן האבחנה הזאת היא אבחנה נכונה, אני חושב. לעניין רשות שדות התעופה אני לא יודע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע שתבדקו את זה, כי זה לא כל כך מתיישב עם מה ש - - - << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> אוקיי. מי בעד 24? מי נגד? הצבעה תקנה 24 התקבלה. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> תקנה 24 עברה. << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> 25. תחילה תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ט באלול התש"ף (18 בספטמבר 2020). 26. תוקף תוקפן של תקנות אלה עד יום כ"ז בתשרי התשפ"א (15 באוקטובר 2020) 27. הוראות מעבר על אף האמור בתקנה 4(1) , מפעיל תחנת תחבורה יבשתית יגיש הצהרה כמפורט בתקנה האמורה, עד יום י"ג בתשרי התשפ"א (1 באוקטובר 2020). << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> מי בעד תקנות 25, 26, 27? הצבעה תקנות 25, 26 ו-27 התקבלו. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> תודה, תקנות 25, 26 ו-27 אושרו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> עכשיו יש כאן את התוספת הראשונה ואת התוספת השלישית, הן פתוחות לעיון של חברי הכנסת. אני מציע שתגידי כמה מילים לגביהן. << דובר >> טלי וינר שילה: << דובר >> אוקיי. התוספת הראשונה זאת הצהרה שאותה צריך מפעיל תחנת תחבורה יבשתית להגיש, שבו הוא מעדכן שהוא מודע לחובות שלו שנועדו לשמירה על בריאות הציבור, שהוא האחראי על קיום התקנות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו ההצהרה שצריך למסור עד 1 באוקטובר. << דובר_המשך >> טלי וינר שילה: << דובר_המשך >> נכון. אוקיי. התוספת השלישית היא בעצם השלט אותו צריך להציב בכניסה לתחנת תחבורה יבשתית, שמפרט מתי אסורה הכניסה לתחבורה הציבורית, וזה מנוסח בצורת שאלות לציבור, שהם יידעו מה החובות שלהם, מתי אסור להם להיכנס ומתי אנחנו מבקשים מהם להימנע מכניסה לתחנת תחבורה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוועדה צריכה להצביע על התוספות. תוספת ראשונה ותוספת שלישית. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> תוספת ראשונה ושלישית – מי בעד? הצבעה התוספת הראשונה והתוספת השלישית התקבלו. << יור >> היו"ר אוסנת הילה מארק: << יור >> תודה. התקנות עברו. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:05. << סיום >>