פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 16/02/2025 17/03/2025 07:41 מושב שלישי פרוטוקול מס' 121 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום ראשון, י"ח בשבט התשפ"ה (16 בפברואר 2025), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> סיור הוועדה במנרה ובמטולה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר חברי הכנסת: צביקה פוגל מוזמנים: תא"ל אלון פרידמן – מפקד מרכז העורף, משרד הביטחון יוני קליינמן – מס רכוש, רשות המסים ודים אבנשטיין – מנהל מרכז ארצי למידה ושירות, מנהל מוקד גליל מזרחי, מס רכוש, רשות המסים רועי יצחק – רו"ח, מנהל תחום רשויות מקומיות, משרד הפנים מאיר גבאי – סגן מנהלת מחוז צפון, משרד החינוך דוד אזולאי – ראש עיריית מטולה גיורא זלץ – ראש מועצה, גליל עליון דימה אפרצב – מנהל אגף קשי ממשל, מנהלת לשיקום הצפון עידית חמל – מנכ"לית מועצה אזורית גליל עליון הדס בן זיו שולניק – עו"ד, מועצה אזורית גליל עליון עידו שלם – מנהל כלכלי וקהילתי, אחראי על שיקום, קיבוץ מנרה אוהד ליבנת – מהנדס מועצה, פרויקטור, קיבוץ מנרה לירון וייס – דוברת הוועדה מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: מעיין שבתאי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור הוועדה במנרה ובמטולה << נושא >> (סיור שטח במנרה) << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> 60% מהתושבים היו פה כל המלחמה, גם אותם אלה שהתפנו. התפקיד שלנו זה לייצר את רמת השירותים הגבוהה ביותר, הכי מהר שאפשר. החל בחינוך, רווחה, כל מה שצריך, ופה אתם נכנסים לתפקיד. אני פחות מצפה שתעזרו בנושא הביטחוני כרגע, אם כי אפשר לצפות שכן, אך אני מכיר קצת את האירוע. לנו מאוד חשוב שתבינו את האתגרים, את הקשיים. פורר, אנחנו נחזור, השאלה כמה מהר נחזור ומה איכות החזרה. היא תלויה בכם. אם לא תעזרו – סליחה שאני אומר – כמו שעד עכשיו קורה - - - אם כי חייבים לומר שמאז שאלקין נכנס ישנו שינוי. גם לאלקין יש גבולות גזרה מאוד מצומצמות. הוא שר במשרד האוצר, אין לו סמכות במשרדים האחרים וגם היכולות התקציביות שלו כרגע, מינף אותן ל-200 מיליון שקלים שזה בסדר, אך זה פלסטר. מה שחסר לנו כתושבי הצפון זה שהמדינה כמדינה לא תחכה לתקציב של 2025 – שבמקרה הטוב יהיה ברבעון השלישי – אלא תהיה אתנו כאן ועכשיו בכל המגוון של התחומים. זו מבחינתנו הבקשה שעוד מעט נפרט אותה. זו בקשה שלנו ממך, ממכם. בוא תגיד שתי מילים, נעשה סיור ואחר כך נשב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לי שאלה לגבי הסטטוס הביטחוני. מלכתחילה כשהייתה הפסקת האש אמרו עוד אל תחזרו, אמרו נחכה. הפסקת האש הסתיימה, מסתיימת, לא מסתיימת. הסכם הפסקת האש, הוא חסוי בארץ. בחיזבאללה רואים אותו, בלבנון רואים אותו, בישראל אסור לראות אותו. לחברי הכנסת לא הראו אותו, לא לוועדת חוץ וביטחון, לא לאף אחד. מבחינת ההגדרות של המדינה, המדינה אומרת עכשיו סיימנו, כולם חוזרים, זו האמירה? << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> קודם כל הפסקת האש נכנסה לתוקף בנובמבר ותימשך מבחינתנו לנצח, 50 שנים, אין לה מועד פקיעה. ישנו מועד פקיעה לשלב היישום של ההסדרה, שנקבע בהתחלה לסוף חודש שעבר ונדחה כרגע ל-18 בפברואר ונכון כרגע, אנחנו מתכוונים לממש את השלבים על פי החלטת הממשלה ב-18 בפברואר. להעביר את המרחב האחרון שעוד נשאר, שזה המרחב שאנחנו עומדים בו פחות או יותר כרגע לידי צבא לבנון. המרחב השישי בסדרת המרחבים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ב-18 בפברואר לכאורה, אנחנו חזרנו ל-6 באוקטובר. << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> צבא ההגנה לישראל ביקש. כרגע עקרונית זה אושר שאנחנו נשארים בתוך לבנון בעוד חמש נקודות מפתח מאוד משמעותיות, אחת מהן נמצאת פה בדיוק בין מנרה לבין מרגליות, אחת מעל מטולה. שתיהן שולטות גם על מטולה משני צדדים שונים, נראה אחר כך מטולה. האחרות יותר דרומה ומערבה מפה. כרגע גם לעניין הזה אנחנו ערוכים, וערוכים לצאת משם בכל רגע נתון שממשלת ישראל תחליט או שלא תחליט בכלל, להישאר שם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בהתאם להסכם אתם אמורים לסגת מחמש נקודות אלה? << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> בהתאם להסכם אנחנו אמורים לסגת מההסכם. כרגע ישנה החלטה מתואמת גם עם האמריקאים שאנחנו לא נסוגים מחמשת הנקודות וזה יכול לקרות מחר, יכול לקרות בעוד שנה, בעוד 18 שנים, לא יודע. על הדבר הזה מערכת הביטחון נדרשה לגבש את העמדה שלה לגבי חזרת התושבים. אנחנו בינואר, בסוף דצמבר, ביקשנו להאריך את זה עד 1 במרס, לכן נקבע התאריך 1 במרס, תחת ההבנה שזה יהיה חודש אחרי תום מועד פקיעת היישום ולעשות הערכת מצב ב-15 בפברואר. בתחילת פברואר נדרשנו על ידי מערכת הביטחון, שר הביטחון והממשלה, כן להקדים את ההמלצה שלנו. הקדמנו את ההמלצה שלנו והגשנו אותה לשר הביטחון לפני שבוע ימים. אם סייג שאנחנו צריכים לראות מה פיזית קורה ב-18 לחודש. נכון כרגע, עמדת מערכת הביטחון שב-1 במרס ניתן לחזור חזרה מסיבות ביטחוניות לישובים. אני מדגיש, מסיבות ביטחוניות, לא מסיבות אחרות. << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> שווה לעשות את הסיבוב, אחר כך נשב בשקט ונדבר על הדברים בצורה שקטה ורגועה. בשביל בכלל לשאול את השאלה, רגע להבין, לשמוע שתי מילים על מנרה מעידו, ונעשה סיבוב. יהיה לנו נוח אחר כך לשבת לדבר. חשוב כרגע להבין את המוזיקה, את המילים נעשה אחר כך. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> חלק מהדברים אגיד תוך כדי הסיור. מנרה, פונו פה 260 נפש ב-8 לחודש, מתוכם 81 ילדים. יש פה הרבה מאוד ילדים. צריך לבוא ולהבין שההחלטה של הצבא שלא התקבלה בדיאלוג עם הישובים, כמו שקרה בדרום, היה דיאלוג עם הישובים. תיכף תראו את המצב במנרה. במנרה ב-1 במרס, יש בערך שלוש משפחות שיכולות נכון להיום לחזור חזרה לישוב. מה קורה עם יתר המשפחות? המשימה האמיתית של כולנו, של כל מי שעומד פה, שב-1 בספטמבר, רוב האוכלוסייה בדגש על משפחות עם ילדים צעירים, חוזרים למנרה. אם הם לא יחזרו ב-1 לספטמבר, אנחנו כנראה איבדנו אותם, לשם אנחנו מוכוונים. מה קורה בין ה-1 במרס, לבין ה-1 בספטמבר? זה אירוע, אין כרגע הנחיות מסודרות. רק ביום חמישי עלה אתר שבא ואומר מה הזכויות, לא של אלה שאין להם בתים לחזור, אלא אלה שאמורים לחזור. ראינו שהאוכלוסייה של מנרה מפוזרת, שני שליש מהם ממנה בכל הארץ. לבוא ולהגיד ב-1 במרס, או שאתם חוזרים או שמתחילים לקנוס אתכם, זה מורכב. בואו נתחיל את הסיור. << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> יש הבדל בין מנרה לבין יתר הישובים שלנו. בתי הספר אצלנו נפתחים בצורה מלאה. בתי הילדים, לידה עד שש שישנם אצלנו בכל הקיבוצים – בגדול נפתחים מלא, עד ה-1 במרס. בהקשר הזה שמי שבוחר לחזור – יקבל הכול. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גם הנזק לתשתיות בישובים. << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> הנזק הגדול, כן. מים בביוב, אפשר לסדר את זה כשהאנשים שם. הנזק הגדול הוא נושא של הזנחה. שנה וחצי לא היינו בבית, הטיח נופל מההדף, חיות נכנסות, חלונות שבורים. אלה דברים שאפשר בין שבועיים לחודש וחצי לסדר. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> אך לא במנרה. << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> אני מדבר על האחרים. כל הקיבוצים האחרים, ישנם בין שניים לחמישה בתים שנפגעו משמעותית. התשתיות נפגעות בעיקר מצה"ל, אלה דברים שאפשר לסדר. אנחנו מבדילים בין מה שצריך לעשות שמעכב חזרה, למה שאפשר לעשות שהוא לא מעכב חזרה אך צריך לעשות אותו. את המעכב חזרה – אנחנו נסיים. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> אתה רואה פה את המבנה בצד השני, זה לבנון, הגבול הרבה יותר קרוב. מנרה קיבוץ יוצא דופן בזה שרוב הבתים בו למעט השכונה החדשה, היו במקור רק בתי קומות, לא בתים פרטיים כמו שמכירים ברוב התנועה הקיבוצית. הבית הזה היה כמו הבית ההוא. קיבלה אותו משפחה, משפחת קוך, זוג צעיר עם שני ילדים. עשו שפריץ טיח מסביב, נראה נזק קל. בואו ניכנס פנימה, נבין גם את האיום החדש ואת המורכבות. 60% או 64% מדירות מגורים במנרה נמצאים במבנה הזה. זה השחקן החדש במלחמה, טילי נ"ט מירי ישיר. בהקשר הזה טיל תרמובארי. לא שהם לא יודעים לקלוע בחלון, הם בכוונה קלעו למטה משום שזה מה שעושה את האיזון. אם אתה יודע באיזו טמפרטורה זכוכית נמסה, תבין שהגיע לפה חום של 800 מעלות. זה היה חדר עם מדיח, עוד עם הכלים בתוכו. זה המצב עד יום הפסקת האש. לנו בכל המקומות האלה בדילוגים. חשוב לבוא ולהבין, כל הבתים פה, מפה ועד שם – למעט שני בתים – כולם ניזוקו ורובם מירי ישיר. על מנרה נורו למעלה מ-240 טילים. מתוכם, רובם טילים של ירי ישיר. כל בית, לא רואים את זה מהזווית הזו אך כל בית פה נפגע, לא יהיה לנו זמן לעשות סיור. צריך לזכור שבכל השכונה הזו אין מים, ביוב וחשמל. שיקום התשתיות למשל במנרה, יכול לקחת גם שנה וחצי ושנתיים. זה גורע לנו 60 דירות מגורים מתוך 150 ומשהו שצריך למצוא להם פתרונות זמניים. על זה אנחנו עובדים. << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> אלה 20 בתים, אך 60 משפחות. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> בוודאי, אלה בתים פה של ארבע, חמש קומות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לפני כן, הטיל הזה שנורה, מאיפה הוא נורה הטיל הזה? << דובר >> עידו שלם: << דובר >> או מפה, הוא יכול לירות או מהרכס השני, או מהרכס השלישי. הרכס השלישי הוא בערך 8 קילומטר, הכול בטווח של ירי. טילים חכמים עם מצלמות, עם כיוון. הצבא מרגיש מאוד בטוח אך אהיה רגע בוטה, לא אורי גורדין יבוא לגור פה עם הנכדים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך הצבא בטוח? מחר יש הפסקת אש, 18 בפברואר, 1 בספטמבר. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> הצבא לא יודע לבוא ולהבטיח. << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> התשובה של הצבא היא כמו שעד היום, גם לפני המלחמה הזו ואתה יודע את זה ממקומות שהיית בהם עד היום, הצבא ידע כמעט בדיוק מה קורה בלבנון. ידע להכיר כל בית פה, איזה בית זה מוצב, איזה בית לא. רוב הבתים מוצבים. אתה רואה לפי שאין כביסה בחוץ, כל זה ידעו. קיבלו החלטות לא לעשות שום דבר אך ידעו את זה. הצבא אומר גם קדימה, גם אם יחזרו לפה כפריים כאלה ואחרים, נדע מי חוזר. נדע אם מתארגנים, נדע אם נערכים. את הלקח למדנו, אנחנו לא ניתן להם להתארגן ולהיערך מדרום לליטני. זאת התשובה – עזבו כרגע ויכוח – זו התשובה של הצבא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לפי הסכם הפסקת האש? << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> יש לנו אפשרות לפעול נגד כל מה שקורה עם החיזבאללה מדרום לליטני. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> אין ספק, אחרי שהטיל פוגע. << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> זה העיקרון. מבחינת הצבא, הוא אומר, כמו קודם גם עכשיו - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גיורא, אי אפשר להפריד את השיחה הזו. << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> אני אומר לך מה הצבא אומר, אני לא נציג הצבא. הצבא אומר, אנחנו נדע כל מה שקורה פה, ניתן את כמה השעות למנגנון האמריקאי וכולי לפעול. אם לא, אנחנו נפעל בחופש פעולה מלא. לא ניתן שהחיזבאללה לא יגיע, לא יתארגן ולא יערך מדרום לליטני. זה מה שהצבא אומר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נכון לעכשיו, מי שולט בשטח פה? << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> רק בשביל לדייק. אנחנו לא פעלנו, אנחנו פועלים. כל לילה ישנן פה תקיפות, אתמול בלילה היו תקיפות. אתם שומעים גם את הפיצוצים של אמצעי האמל"ח. אנחנו מממשים את מנגנון האכיפה כפי שהוא הוסכם. האמריקאים, צלב עם חלונות זמניים שהם צריכים לעמוד במשימות בהתאם למה שנסגר. עמדתם – מצוין, לא עמדתם – צה"ל פועל. את המנגנון הזה אנחנו מתכוונים לשמר גם ימים קדימה. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> בוא נעזוב רגע את הצבא. הבעיה עם הירי הישיר – אין אזעקה, אין כיפת ברזל, זה קודם פוגע ואחרי זה אתה מבין. פה אני מסכים עם אלון, שיש פער מאוד גדול בין תחושת ביטחון לביטחון. ב-6 בחודש לתושבים הייתה פה תחושת ביטחון ולא היה ביטחון. היום אולי יש ביטחון, אך צריך לנהל דיאלוג על איך מחזירים את תחושת הביטחון. את זה עושים בהידברות כמו שהצבא עושה בדרום ולא בהחלטות חד צדדיות שהתושבים לא בשטף הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היום אין לכם הידברות? << דובר >> עידו שלם: << דובר >> עם אלון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלוף פיקוד, אלוף פיקוד העורף. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> אלוף פיקוד העורף כן. תדליקו פנסים בניידים שלכם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הוא לא על ההידברויות אלא על ההחלטה בסוף. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> התשובה היא לא. כי אנחנו לא פגשנו - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה בסדר. לגיטימי להחזיק בדעות שונות. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> אנחנו ביקשנו לפגוש את אלוף הפיקוד שעדיין לא מצא זמן. תסתכל איך נראה המזגן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כל זה כתוצאה מהטיל שפגע שם? << דובר >> עידו שלם: << דובר >> מהטיל, בוודאי, כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הוא הבעיר את כל הבית. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> בחום נורא. הם פונו ב-8 בחודש, עוד בפיג'מה. הטיל פגע פה בערך שבוע וחצי אחרי הפינוי. אפשר להגיד הכול לגבי תחושות ביטחון. משפחה עם ילדים, לחזור לבית שקודם הטיל פוגע ואחרי זה מבינים מה שקרה – זה מורכב. אנחנו לא אומרים שאנחנו לא רוצים ולא נחזור למנרה. יש חלק מהקיבוץ שאינו צופה ללבנון ורצוי להעביר את משקל הכובד לשם. תיכף תראה, יש פה תושבים – בדרך כלל ותיקים – שביתם חטף פגיעות ישירות ומתכוונים להישאר. זו זכותם. יהיו כאלה שלא יהיו מוכנים לחזור חזרה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אין פה שאלה של ממ"ד בירי נ"ט. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> לא. פיקוד העורף עוד לא אישר אף ממ"ד לנ"ט, אין ממ"דים עמידים לזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גם אין לך זמן לנ"ט. אתה פשוט חוטף אותו. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> מעבר לזה. פורר, אף אחד מהממ"דים של פיקוד העורף, לא מאושר לנ"ט. בואו נצא ונתחיל להתקדם הלאה. בואו נצא מפה. הבית של שלומי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כשאתה הולך, הכול נראה כביכול בסדר. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> רק מהצד הזה. פגיעה ישירה. הבית שלידו פגיעה ישירה וקריסה. כל בית כזה שאתה רואה את החלונות, את האטימה של מס רכוש, כולם חטפו למעט הבית של רחל שחגגה 100 לפני שבוע וחצי. כל הבתים פה – לא כל דירה – כל בית חטף פגיעה ישירה. בתים מבוגרים, זקנים. אתה הורס או בונה, אתה רוצה לחזור או לא רוצה לחזור – זה חלק מהדיאלוג. הבעיה שמס רכוש שאנחנו עובדים אתם נהדר – נדבר על זה בהמשך – בסך הכול אנחנו רבים, מתווכחים, אך ישנו דיאלוג כל הזמן. אם היה לך בית ישן – קבל בית ישן. אם היה לך בית מט לנפול – קבל בית מט לנפול. זה הפקטור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש נציג - - - << דובר >> עידו שלם: << דובר >> כן. ישנו נציג. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה שנספיק לדבר קצת. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> זה חלק מהמורכבות. פה ישנו גן ילדים, חטף פגיעה. זה סיפור הזוי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך? אבל הטיל פה, אני רואה אותו. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> לא, זו היציאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו היציאה? << דובר >> עידו שלם: << דובר >> טיל שזכה לעשרה סנטימטרים מעל פני הקרקע, פגע בעמוד ויצא החוצה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ממה הקיבוץ מתפרנס? << דובר >> עידו שלם: << דובר >> חקלאות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איזו? << דובר >> עידו שלם: << דובר >> מטעים, עופות, גידולי שדה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גם זה נפגע לכם. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> מטעים – מאוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הפיצויים לחקלאות היו בסדר? << דובר >> עידו שלם: << דובר >> הם בדרך. ישנם הרבה מאוד ויכוחים, אך זה הולך ונפתר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מטעים של מה? << דובר >> עידו שלם: << דובר >> תפוחים, דובדבן, קיווי ואגסים קצת. בנוסף, יש לנו פה את אחד הכרמים הכי טובים בארץ. אנחנו עובדים עם יקב הגליל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יראון? << דובר >> עידו שלם: << דובר >> כן. כל האזור הזה עד צוק מנרה, אנחנו חוצים את מרכז הכובד של זה לאוויר. יש לנו משימה שיש לנו סדר גודל של 30 משפחות שאנחנו חייבים למצוא להן דיור זמני או חלופי עד ה-1 בספטמבר. מתוכן 15 או 16 משפחות עם ילדים, זו אחת המטרות המרכזיות של כולנו. כשאני אומר כולנו, זה גם אלקין, גם אגף תקציבים. זו אוכלוסייה צעירה ברובה. הייתה פה קליטה מאוד מסיבית בשנים האחרונות שזוגות צעירים מהמרכז, מן הגורן ומן היקב, לא הפרופיל שמאשימים תמיד את התנועה הקיבוצית שהיא קולטת רק אנשים מסוימים. הכול. << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> כשהוא אומר עד ספטמבר למצוא דיור זמני, זה שיוכלו לחכות בדיור הזה שנתיים, שלוש עד שבונים להם בית חדש, זה לא עד ספטמבר ומסתיים. ישנן פה 40-30 משפחות שיצטרכו פתרון בנייה אחר. יצטרכו פתרון בנייה חדש – זה ייקח שנתיים, שלוש. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> המשפט האחרון לפני שהולכים. תושבי מנרה רואים את עצמם כמגדלור של הצפון. הם רואים את עצמם כמגדלור של הצפון משני הכיוונים. הם יודעים שחיזבאללה רצו לכבות פה את האור וגם במטולה. הם מרגישים חובה אישית שהאור לא יכבה וגם אתה רואה, כל עמק החולה מסתכל, האם האור כבה או לא. תושבי מנרה עוד מאמינים במשפט הישן, של בן גוריון שהגבול זה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טרומפלדור. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> טרומפלדור, שהוא גם מפה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> המחרשה. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> בדיוק. קר הגבול הוא קו המחרשה ולא קו מחנות הצבאיים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חד משמעית, לא השתנה. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> בדיוק, נכון. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> חשוב לזכור, היינו בסיור עם אלוף הפיקוד. בסקירה שקיבלנו ממנו אנחנו יודעים שהיו תוכניות של רדואן, להיכנס למנרה. מוכר, ידוע, כולל כל התוכניות שראינו אותן. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> זה לא רק זה. היות והכול צופה פה על העמק, הם היו יכולים להיכנס פה תוך עשר דקות ואת כל הטילים שהם ירו עלינו, להתחיל לירות אותם על כפר בלום, גונן, כפר סאלד וגם על הצעירים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מקווה שאף אחד לא חושב שהתכניות שלהן ישתנו. הן רק ישתדרגו. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> גם הם עושים הפקת לקחים. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> פה כן חל שינוי משמעותי. כוח רדואן כן הורחק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם נחלשו. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> הם נחלשו והורחקו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם חטפו, הורחקו, אך שלא תחשוב שבטווח זמן של חמש שנים, הם לא ינסו לשקם את היכולות שלהם. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> חד משמעית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> על זה צריך להסתכל. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> המרפאה תפתח מחדש וזה יקרה רק ביוני. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי מוביל את הפרויקט? << דובר >> עידו שלם: << דובר >> אני. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה כוועד. מי מבחינת הממשלה זו הכתובת שלך? << דובר >> עידו שלם: << דובר >> הלוואי והייתי יודע. אני עובד הרבה עם ישראל מלאכי שהוא על הכיפאק, המשנה למנכ"ל האוצר. מכיר אותו? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> ישראל מחובר גם לאלקין. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מתוקף זה שהוא עונה או מתוקף זה שהוא הפך להיות כתובת? << דובר >> עידו שלם: << דובר >> מתוקף זה שאכפת לו, שהוא עונה והוא מקושר מאוד. מחובר לשני השרים הרלוונטיים והוא מכיר. הדבר השני, זה אגף תקציבים והחשב הכללי. שם אני עובד עם נועה שוקרון. (סיור שטח במנרה, ישיבת סיכום) << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא רוצה להגיד שם של גוף ממשלתי, שאף אחד לא ייעלב. תקוע מול משרד הכלכלה, שים לנו את הנקודות שבהן אתה תקוע בטווח הזמן המיידי. הדבר השני, להגיד מה הצרכים קדימה אם אנחנו מסתכלים לטווח הזמן הרחוק. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> עידו שלם, המנהל הכלכלי של מנרה ואחראי על השיקום. אתחיל מ-1 במרס. 1- במרס מנרה לא מוכנה לשום דבר, נקודה, סוף. לא קיבלנו עדיין ממשרדי הממשלה מה הם ההסדרים בכלל לתושבי הצפון. רק ביום חמישי עלה האתר שבא ואומר לתושבי הצפון ולא לתושבי הדרום. בתוך התחום הזה ישנן לקונות. למשל אם מישהו שביתו נהרס, אם המענק המתכלה, מתכלה או מחכה עד זמן מסוים וכיוצא וזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה אומר לקונות, אתה עוד לא יודע בכלל את התשובה. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> אני לא יודע את התשובה ולא הצלחנו לקבל. המעמד שכולם, חייב להגיד גם לזכות משרדי הממשלה שכולם עליו, זה 1-במרס. אנחנו נמצאים רק בלוחות זמנים מאוד אחרונים. יש פה שתי אפשרויות. האפשרות כרגע שאנחנו עובדים עליה היא אפשרות בניה של 30 יחידות חלופיות ובשביל לעמוד בלוחות הזמנים, היחידים שיודעים לעשות את זה בקצב הזה – הצבא או קק"ל. כולם. מועצה וצה"ל, אני הולך עכשיו לשיחה עם הצבא, לכן אני ממהר. בהקשרים האלה מנסים לעזור כולל ארבעה מבני חינוך שצריך פה לגיל הרך, כי רוב הילדים פה הם בגיל הרך. לזה אנחנו חייבים להגיע. כרגע כולם עם רצון טוב. אני לא רואה בעיה משמעותית מאוד, ואם תהיה, אלא אם כן גיורא יגיד שישנם עוד מקומות שצריך לחמר בהם, אך כולם על זה. הדבר השני שהוא השלישי ומאד חשוב, אנחנו מדברים לא רק על שיקום אלא גם על התחדשות. מס רכוש על פי חוק נותן לך מה שקיבלת. יוני, אגיד את הדוגמה שאני יודע שהיא לא נכונה אך אני נותן אותה רק בתור דוגמה. הייתה לך מסגרת חלון מעץ, אתה זכאי למסגרת חלון מעץ, לא לזכוכית כפולה וחלון מפני הקור. זה לא נכון לגבי חלונות אך זה נכון לגבי כל הדברים. כשאתה עושה שיפוץ היום של בית בן 60 שנים וקיבלת כי הצבא או טיל הרס את המקלחת, אתה רוצה באותה הזדמנות להחליף גם מים וביוב, כי אתה לא רוצה שזה ייסתם אחרי שבועיים. בדרום, הפתרון שניתן זה הפקטור. אם מס רכוש נתן 100 שקלים אז בישובים מסוימים, יש לזה החלטת ממשלה מסודרת, במקרים מסוימים מנהלת תקומה נתנו על כל 100 שקלים – 70 שקלים וזה ירד עד 40 שקלים. כלומר, תוספת שהיא התוספת שמאפשרת לך לא רק אם היה חלון שבור להחזיר חלון, אלא גם לשפר פה קצת את התשתיות ולהפוך את המקום ליותר זמין. כרגע לא מדברים אתנו על פקטור. ישנה טראומה כנראה ממה שהיה בתקומה ובתנועת המטוטלת הלכו קצת באופן קיצוני – גם הצבא, גם משרדי ממשלה, כולם. ופה הפקטור, בלי פקטור. את זה יגידו לך גם עידית וכולי, בלי פקטור אי אפשר להפוך את המקומות האלה למקומות אטרקטיביים מחדש, זו לא חזירות. זה ישוב של אנשים פשוטים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> פקטור זה משהו שקבוע בחוק? << דובר >> עידו שלם: << דובר >> לא. החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זו החלטת ממשלה? << דובר >> עידו שלם: << דובר >> כן, אני אוכל אחרי זה לשלוח את החלטת הממשלה הרלוונטית. החלטה של שיקום הדרום, שם מוגדר הפקטור. << דובר >> יוני קליינמן: << דובר >> אני רוצה להשלים את מה שעידו אומר. עשו את זה מתוך רצון לא לשנות את חוק מס רכוש. הייתה התלבטות אחרי 7 באוקטובר אם להשוות את חוק מס רכוש בהיבטים רבים – בין היתר מה שעידו אמר – ומתוך רצון לא לשנות חוק מס רכוש הקימו מנהלת תקומה והקצו את סכומי האקסטרה. << דובר >> דימה אפרצב: << דובר >> דימה אפרצב, ממנהלת הצפון. חלוקת עבודה בהקשר לשיקום, זה שמס רכוש על פי החוק נותן את מה שהוא נותן לפי שמאות שלו. במידה ויש פקטור של עזובה, התוספת הזו ממומנת על ידי תקציב המיועד שהוא עובד דרך מועצה. אני אומר את זה שוב, מס רכוש פוקד ביד מאוד מקילה, איפה שניתן לאשר –מאשרים, איפה שניתן עוד לאשר – מאשרים עוד. אני לא יודע כמה זה נותן את המענה או לא. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> הבעיה של מנרה היא לא בעיה של עזובה. יש לנו מעט מאוד עזובה, היו פה 1,400 חיילים שנכנסו כמעט לכל בית בצורה כזו או אחרת, הבעיה היא לא עזובה. אתה לא רוצה להחזיר ישוב מהרס בעזובה למה שהיה קודם. אתה רוצה שאנשים יבואו לגור עד התלם האחרון וזו לא עזובה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הצבא הביא כסף? הצבא שילם? << דובר >> עידו שלם: << דובר >> הצבא משלם. << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> הצבא משלם. המנגנון שנקבע זה שמס רכוש עושה את האומדנים של הכסף. ההתחשבנות היא בין מערכת הביטחון למס רכוש מאחורי הקלעים, לא מול התושבים. << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> עושים פה גם קצת ערבוב בין הפרטי לבין הציבורי. דימה על המנגנונים שמעבירים את הכסף בשביל שיקום המערכת הציבורית והוא דיבר על המבנים הפרטיים של אנשים. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> שגם שם יש מענק עזובה לפרטיים, של 15,000 שקלים. << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> זה המנגנון שהממשלה פתרה את הבעיה של תקומה. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> אני אומר את זה לידידנו מהמנהלת המאוד מכווצת, מצומצמת ביחס למנהלת בדרום. יש לנו ארבעה. << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> זו לא אותה מנהלת, אין מנהלת בצפון. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> חמישה. למול עשרות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 25% יותר ממה שהוא אמר. << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> לצפון. עידו, לצפון לא הקימו מנהלת. אין מנהלת, ישנה מנהלת תקומה בדרום עם מנגנונים אחרים. בצפון ישנו מטה יישום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אשאל שאלה נוספת לפני שנעבור למועצה. מי מנהל את האירוע? מי הכתובת בממשלה שמנהל את האירוע? << דובר >> עידו שלם: << דובר >> השאלה לאיזה עניין? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כל מה שנוגע לשיקום החבל הצפוני. מי בעל הבית? << דובר >> עידו שלם: << דובר >> אין כתובת. לא יודע ברמת המועצה, ברמת הישוב. אנחנו עובדים יחד עם המועצה, חלק מול אלקין, חלק מול האוצר, חלק עם המנהלת, וחלק עם צה"ל. ברגעים אלה יש לנו דיון עם משרד הביטחון לגבי הממ"דים. היה פה פרויקט ממ"דים עוד לפני המלחמה. צריך לעשות עליו חשיבה מחדש כי הצד הדרומי. אנחנו עובדים מול הרבה גופים ואין לנו בניגוד לתקומה, כתובת אחת. זו הבעיה. << דובר >> דימה אפרצב: << דובר >> בהיעדר מנגנון כמו בתקומה, עם החלטת ממשלה שעברה בעניין של שיקום וזו גם פעולת באישור ניסוי של טיפול נמרץ. זה חולק לפי המגזרים – המגזר הכפרי, התקציב, ניתן לניהול של חטיבה להתיישבות או משרד להתיישבות, וזה כל המגזר הכפרי. כל העניין העירוני – מטולה, שלומי, קריית שמונה. ניתן - - - << דובר >> עידו שלם: << דובר >> נגב גליל. << דובר >> דימה אפרצב: << דובר >> לכן באירוע הספציפי הזה סביב תקציב של 200 מיליון שקלים, הכתובת כאן היא משרד הביטחון. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> זה רק לגבי 200 מיליון, לא לגבי 14 מיליארד שהפכו להיות 11 מיליארד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אין גורם ממשלתי שאחראי על הכול? << דובר >> עידו שלם: << דובר >> לכאורה השר אלקין. לנו כישוב, אין לנו כתובת אחת. אנחנו מקבלים מענה בכתובות שונות. בסך הכול הדיאלוג הוא חיובי, אבל אנחנו בזמנים אחרונים – שזה לגבי ספטמבר – ואנחנו מאוד מוטרדים כי צריך לעשות את זה עכשיו לגבי הפקטור, לגבי הטווח הארוך. ובמנרה ב-1 במרס, זה על גבול של הזיה. בישובים אחרים הסיפור אחר. אין לנו פתרונות ואין לנו אפילו מידע בשביל להגיד לתושבים מה הולך לקרות עוד שבועיים. אפילו מבחינת מה החוק נותן להם. אתם העליתם את האתר רק ביום חמישי. שלומית אמרה לי שיעלה ביום ראשון, אז הוא עלה ביום חמישי. אנשים שואלים אותנו, מבוגרים, פזורים בכל הארץ. אנחנו עובדים עם פתרונות. עם המועצה אנחנו עובדים מאוד חזק עם פתרונות, אך אין כתובת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה בתי אב היו פה לפני? << דובר >> עידו שלם: << דובר >> היו פה 154 דירות. היו פה בתי אב, סדר גודל של 100. היו פה גם סוחרים וכיוצא בזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה ישנם פה היום שחיים פה? << דובר >> עידו שלם: << דובר >> היום אין אף אחד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בכלל? << דובר >> עידו שלם: << דובר >> יש פה שניים או שלושה. ציון שהוא בחור מבוגר בין למעלה מ-80 שסרב לעזוב. יש את מוטי, מנהל מחלקת התברואה של המועצה שסרב, וכיתת כוננות. זה המצב. חברים, הרבה תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה לך. << דובר >> עידו שלם: << דובר >> נשמור על קשר. << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> אתחיל מלמעלה ואחר כך נרד יותר לפרטים. מבחינתנו מי שעוד יש פה, יש פה את עידית שהיא המנכ"לית של המועצה. היא באופן עקרוני מנהלת את האירוע משתי סיבות עיקריות – היא יותר מוכשרת ממני, אני בעוד חודש, לא תהיה לי האחריות והסמכות לקבל החלטות. יש את הדס, היא מהתנועה הקיבוצית, שמאוד מחוברים לאירוע, כי אנחנו עושים גישת קיבוצית, רק קיבוצים במועצה. ובנוסף, כי זה האופי של התנועה הקיבוצית שנרתמים למה שצריך. הדס מבחינת התנועה הקיבוצית היא גם עורכת דין, אז תיזהר. אוהד, שהיה מהנדס המועצה, הוא עכשיו פרויקטור מטעמנו כל האירוע הזה. חשוב לי להגיד שאנחנו משקיעים את כל המשאבים הניהוליים לכל האירוע הזה. נתחיל מהשנה האחרונה שהיא הכי חשובה. כשאתה רוצה לעשות משהו, אתה צריך שלושה דברים – תוכנית, תקציב ומנהלת האירוע. לשלושת השאלות האלה, אין תשובה כרגע. אין תכנית רלוונטית קיימת, יש תכנית שהוצעה אך לא התקבלה. מה שהממשלה החליטה לפני כך וכך חודשים, זה שנותנים 15 מיליארד בשונה מהתכנית שלנו, שגם דימה היה שותף להכנה שלה של ראשי הרשויות שישנו שם סעיף, תקציב, למטה כתוב 31 מיליארד. בהחלטה של הממשלה אין לא סעיף ולא תקציב, אלא ישנה קופסא של 15 מיליארד במקום 31 מיליארד וגם 15 מיליארד אלה, אין תיחום גיאוגרפי בשונה ממה שהכנו על פי בקשת המדינה. הכנו תכנית לקו העימות, בהחלטת הממשלה אין תיחום גיאוגרפי ומיד 15 מיליארד הולכים. אין כרגע תכנית. התקציב – אם הוא רלוונטי – רק כשיהיה תקציב מדינה, במקרה הטוב רבעון שלישי של השנה. אין תכנית, אין תקציב וגם אין אף אחד אחראי. השר אלקין, אני חייב לומר, עושה מאמצים כבירים לעזור בכל מה שהוא יכול, גם בזמינות, גם בפועל. בהגדרה שלו הוא שר במשרד האוצר, שהוא עוסק באירוע הזה. אין לו שום סמכות ושום אמירה במשרדים אחרים ומול מנכ"לים אחרים, בשונה מפרויקט הקורונה שהיה פרויקטור ויכול היה להגיד למשרדים מה לעשות. בפועל בפרקטיקה, מה שעד עכשיו ישנו, אלה אותם 200 מיליון שקלים שדובר עליהם, לא אכנס לזה. זה דבר הכי חשוב, אין כרגע לא מנהל אירוע, לא תכנית ולא תקציב וזה הכי משמעותי. לגבי רמות הנזקים או סוג הנזקים – ישנם שלושה סוגי נזקים. קודם אדבר ברמה האזורית, אני לא הולך למועצה שלנו אפילו. נזק אחד זה מהחיזבאללה. החיזבאללה זה נזק מפגיעות ישירות של טילים כמו שישנם פה, או טילים שנורו בכיוון עקיף. בחודשיים האחרונים של המלחמה, אחרי שכל הביפרים הושמדו והמנהיגים חוסלו, גם הייתה פה פחות כיפת ברזל כי היא הייתה מפוזרת בכל הארץ. הגיעו לפה הרבה יותר טילים לארץ מאשר היה לפני זה. פגיעות חיזבאללה, פה יחסית הפתרון הוא פשוט, אם כי הוא לא מובן מאליו ושזה מס רכוש. אני חייב לומר למס רכוש ואני אומר את זה בכל מקום שאני נמצא, להוריד את הכובע. מס רכוש בא ממקום שקשה מאוד להבין מה מניע אותם. בכל שיחה אתם הם מגלים לנו איך עוד אפשר לעשות, או איך להדק את הבקשות שנוכל לקבל יותר. אנחנו מבינים שמס רכוש לא יכול לתת בכל מקרה 100% מהנזקים, זה בסדר. לפחות ברמת ההתייחסות ומתן פתרונות, להוריד את הכובע. גם מבחינת הזמינות, כל הכבוד. רמת הנזקים השנייה שישנה, היא מהצבא. יש פה רצועה של 12-10 קילומטרים, מראש הנקרה ועד החרמון, אני עוזב כרגע את הגולן. במרחב הזה צה"ל שהה מהחלטה, שום שמץ של ביקורת, אני אומר עובדות. צה"ל החליט להקים פה רצועת ביטחון בתוך שטח המדינה והרשות היה שהיה פה הרבה מאוד צבא בתוך הישובים, ליד ישובים. טנקים שנסעו על כבישים, כמובן גם בתוך ישובים, סוללות ארטילריה, טילים מסוגים שונים. לא יודע אם יש פה מהתותחנים אך אלפות עם תחמושת, מגרש כדור-רגל בקיבוץ, שאם חס וחלילה קורה שם משהו, אלוהים גדול, אך זה היה הצורך. המרחב הזה היה מרחב צבאי לכל דבר, עם טנקים. יש הרבה מאוד נזקים שנגרמו מהשהות של הצבא. גם בתשתיות, דובר על זה ושאת חלקם לא יודעים כי מתחת לקרקע אין לנו את התשובות עדיין. גם בבתים של אנשים, מבני ציבור, מנרה, משגב עם, יפתח, מלכיה, בקיבוצים אלה הצבא היה גדוד בכל ישוב. גדוד שהתחלף, זה גם תלוי אם המג"ד בסדר או לא. ישנם הרבה מאוד נזקים שהצבא גרם בשהות שלו. נכון לחודש האחרון הצבא עושה מאמץ גדול מאוד גם בפועל, לתקן את זה. יש לנו גן ילדים במשגב עם שהצבא מתקן על חשבונות. הצבא מנסה מה שהוא יכול לעזור ולעשות, אך בהחלט יש הרבה מאוד נזקים וצריך להבין שכשהטנקים נוסעים או שהארטילריה יורה, או מטוסים או כיפת ברזל – יש גם הדף ונשברים חלונות, נסדקים בתים. יש פה תופעה שאתה נכנס הביתה, זה נראה כמו אחרי שלג. כל הטיח מהקירות והתקרה נפל בגלל ההדף. ישנם הרבה מאוד נזקים שקשורים לשהות ולפעילות של הצבא, והדבר השלישי שאותו המדינה פחות מבינה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שם לא נכנס מס רכוש? כשזה גם בבית פרטי, נזק כתוצאה לא מפגיעה ישירה, מס רכוש לא - - - << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> נכנס לפעמים אך לא תמיד זה שווה את האירוע. אם צריך שלושה שבועות ו-15,000 שקלים עם מענק, לא בטוח שזה כדאי, אנשים יעשו את המחשבות שלהם. אני מדבר כרגע על נזקים יותר קלים. צבא שבר קיר בשביל לשים מצלמה, זה משהו אחר, גם זה יש. הנזק השלישי הוא הזנחה, זה בשונה מהדרום, זה אירוע שאנשים לא מבינים עד כמה הוא משמעותי. בתים שלא נכנסו אליהם שנה וחצי כמעט. חלונות שבורים, חולדות בגודל חתולים, חיות אחרות, נזקי מים. טפטוף קטן, שבועיים וחצי מטפטף, כל הבית ניזוק מזה, עובש ודברים אחרים. גם הסביבה – מבנה ציבור, גני ילדים. הייתם צריכים להיכנס למשגב עם לפני חודשיים, זה ג'ונגל. אי אפשר להתעסק עם כל הדברים האלה. זה הנושא השלישי של הזנחה מתוקף הזמן שעבר. נכון להיום, אותו סכום שמדובר לקבל כל בית אב, אין כל כך תשובה. 200 מיליון שקיבלנו עכשיו, המועצה שלנו קיבלה משהו כ-40 מיליון מתוך זה, מיועד בעיקר לזה – להשמשה של מבני חינוך, גני ילדים, מבני ציבור וקצת חזות הישוב. אם יש לנו במועצה שלנו חמישה בתי ספר שהם מפונים, גם אם אתה לוקח 2.5-2 מיליון שקלים שזה המינימום, נשארים 2-1.5 מיליון לכל ישוב, זה לא מספיק לעשות מה שצריך, אך זה משהו. בזה אנחנו עוסקים כרגע, זה מה שאוהד מנהל. מעבר לזה אין פתרון לזה כי זה לא דבר שאתה יכול לעשות לו כתב כמויות. איך תסביר? 50 שעות נוי? זה דבר מאוד מורכב. אלה שלושת הנזקים שישנם. בפועל אצלנו במרחב – אני לא מדבר רק על מועצה – יש את מטולה שתיסעו אליה עכשיו, תראו אותה. יש את מנרה שבאחוזים זו הפגיעה הכי משמעותית. בכל יתר הישובים, החל מקריית שמונה וכל האחרים, ישנן פגיעות מהחיזבאללה אך הן לא דרמה. לא רוצה לזלזל בזה אך בישובים שלנו בין שניים לחמישה בתים בחלק מהישובים, ברובם גם זה לא היה. בכל האולמות ספורט של בתי הספר הם פגעו משום מה, לא יודע למה, ישנם טילים בגגות עד היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שמעו שאתם רוצים לשדרג. << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> אחד הוא חדש לגמרי. << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> הפגיעות האלה מבחוץ של החיזבאללה ברוב הישובים בצפון – הן לא כאלה שמונעות חזרה. אני מדבר כרגע על ענייני, לא תחושה. האירועים של ההזנחה ופגיעות של הצבא, אתה יכול בין שבועיים לחודשיים לסדר. אם יעשו את זה כמו שצריך. אם לנו יהיה את התקציב, אם הצבא לא יעצור וימשיך לעשות את מה שהוא עושה. את רוב נזקי ההזנחה, בין שבועיים לחודשיים אם יהיו את התקציבים המתאימים וכרגע אין אותם, יש חלקי מאוד. זה דבר שאפשר לפתור אותו. מוניציפאלית – רמה של מבנה ציבור, תשתיות, רוב התושבים יכולים לחזור. חלק מהעבודה צריך להמשיך לעשות אך יעשה תוך כדי. גם היום כשמחליפים מים בביוב בישוב, עושים את זה כשהאנשים ישנם, בכל מקום בארץ, זה לא משהו חדש. זה לא נוח, מעצבן, בחורף, אך אפשר. זו המציאות כרגע. אנחנו מבחינת המועצה שלנו ברמה של בתי ספר, בתי ילדים, בגדול נהיה מוכנים ב-1 במרס עם כל מה שצריך. יש בית ספר אחד שרוצה מסיבות כאלה ואחרות – במקרה גם הדס היא יושבת-ראש שלו אך זה לא שייך – לדחות את זה אחרי פסח וזה בסדר, אנחנו לא נכנסים לבתי הספר, זו החלטה של בית ספר. << דובר >> עידית חמל: << דובר >> ב-20 באפריל חוזרים. << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> כן, אך לא ב-3 במרס. כל בתי הילדים מלידה עד שש, 90% מהם יהיו מוכנים לקליטה וגם לא יהיו כולם ב-100% אז זו לא בעיה. לא תהיה בעיה לילדים שישנם פה, יש בתי ילדים ובתי ספר. אם צריך לעשות הסעות – נעשה הסעות. אין בעיה מהבחינה הזו. מבני ציבור אחרים – מרפאות, מרכוליות – זה דבר שאנחנו יכולים לעשות ברוב הקיבוצים. מבחינתנו בהיבט המוניציפאלי, אפשר לחזור הביתה. כפי שדובר על זה כרגע, יש גם את האירועים הגדולים, כי לחזור הביתה זה לא מספיק. קודם כל את ההחלטה כן או לא, תחושת ביטחון, כל אחד יעשה את ההחלטות שלו. זה כן קשור קצת למנהיגות של הישוב, של הרשות, איזו שפה מדברים. זה בסדר, אני לא נכנס לשום ויכוח. אגיד בזהירות, מניח ש-75%-70% מתושבי המועצה יהיו אצלנו במועצה. יכול להיות שזה לא בדיוק קיבוץ שלו, קיבוץ על יד. 75%-70% סביב תחילת מרס מתושבי המועצה יהיו בבית. עוד כ-15% יחכו לסוף שנת הלימודים, זה בסדר. רובם הגדול לא בשביל הביטחון אלא לא רוצים לטלטל. יש פה ילדים שעברו ארבעה, חמישה מקומות. אלה ילדים שהיו בקורונה לפני שנה, שנתיים. אני מניח שעוד כ-15%-10% יחזרו לקראת סוף שנת הלימודים ויהיו 5%, 10%, 12% שגם לא יחזרו. זה גם בסדר גמור. זו הערכה, לא יודע. גם יהיו הרבה מאוד אחרים שירצו לבוא לפה. בנושא הזה של דמוגרפיה, במגזר הכפרי בכלל, במועצה שלנו בפרט, זה לא יהיה האירוע. זה יהיה בסדר, מלא. היכן האתגרים הגדולים? ופה הממשלה חייבת, היא בכלל לא התחילה להיות באזור הזה, זה מבט קדימה. אתה היית מספיק מעורב גם בתפקידך הקודמים, הצפון כצפון הוזנח הרבה מאוד שנים. במידה רבה מאוד – כמו שעשו בדרום וטוב שעשו בדרום את מה שעשו – חייבים לקחת כמשימה, לא להחזיר אותנו הביתה, זה קל יחסית, צריך שאנשים ירצו להישאר פה. בשביל זה צריך – חקלאות, תיירות, תשתיות ורפואה. לא תהיה פה רפואה כמו שתהיה בתל אביב, אני יודע. גם לא צריך להיות כמו שזה עכשיו, כשמישהו שובר יד בקיבוץ דן, הוא צריך לנסוע שלושת רבעי שעה לצפת ולא בטוח שהאורתופד ישנו עכשיו. בעיני העיסוק הגדול הוא לא בשלושה, ארבעה חודשים הקרובים. זה יהיה בסדר לכאן ולכאן, אנחנו לא יכולים להשפיע על זה כל כך. העיסוק הגדול – וזה הדבר הכי משמעותי – לייצר תכנית עם תקציב משמעותי עם מישהו שיוביל את זה מפה קדימה. יש מספר נושאים – האוניברסיטה, המרכז הרפואי שבונים, התשתיות הציבוריות של תחבורה ציבורית, שירותי בריאות, כל נושא התיירות. תיירות במרחב הזה חייבת להיות אחת מהמשימות הלאומיות של המדינה, איך מביאים לפה תיירים מחוץ לארץ. יש פה אזור מדהים, אני לא רוצה להיכנס לכל הפרטים. צריך מישהו לעסוק בזה. החברות – הייתה פה פריחה של החברות שהגיעו לכאן בשש, שבע שנים האחרונות. היום אנשים רוצים להיות במקום שכיף להיות בו. אין בעיות חניה, נעים, להסתכל מהחלון ולראות את זה. מגיעות לפה 60 חברות זה מדהים. 60 חברות אלה שלוש חברות בתל אביב. פה זה משמעותי. 90% מהן עזבו, עברו – ליוקנעם, קיסריה, תל אביב. יהיה קשה להחזיר אותן בחזרה אם בכלל. זה האירוע הגדול. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הרשות לפיתוח הגליל נמצאת באירוע? << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> כן ולא. יש משרד נגב גליל והרשות, אתה מכיר את זה, זה משהו על יד. אני מסתכל עליהם כגוף אחד. כגוף אחד הם היו אתנו כמיטב יכולתם, רוב המלחמה. כמיטב יכולתם זה בשוליים. אם משרד נגב גליל אחרי מאמצים גדולים וכולי, שלוש פעמים העביר לנו 1.2-1 מיליון, זה הרבה מאוד בשבילו, כי אין לו תכנית של הממשלה לזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למשל אחרי לבנון השנייה, רשות פיתוח גליל ריכזה את תכנית שיקום הצפון, דרכה זרם הרבה מאוד כסף של הממשלה. << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> אנחנו בכלל לא באזור הזה עוד. נכון להיום, אין לא תכנית, לא תקציב ולא אחראי שינהל את האירוע, זו המציאות כרגע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> ישנו רצון טוב. משרד החינוך כדוגמה - - - << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> הייתה כוונה לאחד בין המשרד לבין אלקין ולעשות פעילות משותפת. << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> משרד החינוך לדומה יוצא מגדרו בשביל לעזור לנו, ישנו גבול למה שהוא יכול לעשות. אם עכשיו יש חוסר גדול של צוותים למשל, החינוכיים, זה לא אירוע שמשרד החינוך יכול לנהל אותו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור שלא. << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> בהיבט הפיזי – מה שאפשר עושים, אבל יש דברים שזה לא יעזור, זה לא משרד או מישהו יכול להחליט, צריך להיות סדר יום ממשלתי. אם אתה רוצה שיהיו פה צוותים חינוכיים – צריך לייצר תכנית שאנשים יבואו לפה ואנשים שפה שמסכימים להישאר פה, יקבלו בשביל זה משהו. אני שם רגע את מטולה ומנרה בצד, קריית שמונה זה עניין של החלטה וגם הם יהיו שם. בפסח רוב האנשים יחזרו הביתה, השאלה לכמה זמן הם חוזרים, מי חוזר? מי שלא חוזר – בחלק מהמקומות הם האנשים היותר חזקים שגילו חיים במקומות אחרים. ולכן אני אומר שהאירוע הוא לא החזרה הביתה – זה יקרה בלית ברירה, עם ברירה – העניין הוא איך נשארים פה, איך מייצרים פה מציאות שתהיה יותר טובה מאשר מקודם. מה שכן קיים כרגע – אני לא יודע עד כמה הם מכירים את זה – מבחינת המדינה כרגע, ב-28 בפברואר, ההסדר של 200-100 מסתיים. אתה מכיר מה זה 200-100? זה מה שנותנים היום 100 שקל לילד, 200 שקלים למבוגר, למשפחות שהן לא בבית מלון. האירוע הזה הסתיים ומה שיקרה, יקבלו כ-60% מהסכום הזה לארבעה חודשים ושבוע. זה מה שיקבלו אנשים או שיחזרו הביתה וישימו את זה בבנק או שישתמשו בזה לשהייה בחוץ. לגבי מלונות – כנראה שאותם אנשים שבמלונות ימצאו הסדר להמשיך את זה כך או אחרת. אך נכון כרגע, רוב התושבים יצטרכו לבחור אם לחזור, ומי שלא יכול לחזור? אין תשובה לזה כרגע, צריך לומר את זה. גם הכסף שמדובר עליו זה לא כסף שב-1 במרס וגם לא ב-1 באפריל, ייכנס. אם הכול יהיה בסדר, מאי, יוני אנשים יקבלו את זה. צריך להיערך לזה, ביטוח לאומי, אתה מכיר את זה. זו המציאות. עידית, רוצה משהו להוסיף? האם יש שאלות, הערות? << דובר >> עידית חמל: << דובר >> אני רוצה להסכים אתך מאוד. מועצה אזורית גליל עליון היא קצת הפוכה מכל שאר הרשויות בכך שאנחנו חושבים שמטפלים בהווה. משרד החינוך היה פה ומשרד הרווחה, הצבא פה – הכול נהדר בהווה, אני שואלת על מחר. אני לא יודעת מה יהיה בעוד חמש שנים עם הצבא וגם לא יודעת מה יהיה בעוד דקה עם כל הפיתוח של האזור הזה. מה שמטריד אותנו יותר מהכול, זה הפיתוח. זה לא יעזור כמה הצבא ייצר ביטחון, אם לא יהיה בשביל אנשים למה לבוא לכאן. לא יעזור אם לא יהיה פה חינוך כמו שצריך, אם לא תהיה פה חברה כמו שצריך. בעניין הזה אף אחד במדינה, ממש אף אחד לא מסתכל עלינו. ישבנו עם הג'וינט ועם אלקה, צ'ייני, משרד הפנים וכולם, עם תוכניות מעולות, אבל אף אחד לא חזר לפה. הסברנו איך אפשר לשים כסף טוב, לא לזרוק אותו לפח אלא לשים כסף ותוך חמש שנים האזור הזה ייראה אחר לגמרי. כנראה שהמדינה מאוד נהנית לגרום לפילוג בין הרשויות. זה כמו דמי חנוכה, לחלק כל פעם לרשות אחד בכדי לפתח פה ריב בין הרשויות. אין שום חשיבה אזורית על המקום הזה, זה כל כך עצוב. אנחנו נחזיר את התושבים ועוד שנה הם ילכו. אני לא מפחדת מהקיץ של 2025, מבחינתי זה הקיץ של 2026 וצריך להבין את זה. 2025 כולם יחזרו בגלל שהדירות שלהם פה, המשכנתאות פה, הכול פה. גם קריית שמונה יחזרו. יסתיים הפינוי, הם יחזרו, כולם יחזרו. מה יקרה ביולי אחרי זה? איפה הם יישארו, האם הם ימשיכו לחיות בצפון? לא בטוח, אם לא נראה משהו אחר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גיורא, אמרת דברים מדויק, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הרשות. אנחנו מתעסקים כרגע בכדי לראות שכל מוסדות החינוך, לא רק בגליל עליון שעושה עבודה מצוינת וגם בכל הרשויות האחרות. בשני הערוצים, גם נגב גליל וגם עם משרד ההתיישבות שבהחלטת ממשלה יש גם תעדוף למוסדות חינוך. בגליל עליון שמו את מרב הכסף על מוסדות חינוך. בסך הכול בכל הרשויות אנחנו כנראה נצליח לעמוד בפתיחת כל המוסדות ב-2 במרס. חוץ מההיבטים הפיזיים שאנחנו עובדים עליהם ביחד עם המשרדים השונים ועם הרשויות, גם ההיבטים הנוספים של לוודא שיהיו מספיק מורים, שיש גם פתרונות של הסעות, הוספות תקציב של הסעות. התחלנו לפתוח גם גנים עכשיו ברשות במקומות שכבר התחילו לחזור. בסך הכול לא תהיה בעיה לחזרה. הסוגיה של הטווח הארוך היא סוגיה שצריך לעסוק בה ומתחילים ועוסקים בה במשרד עכשיו. << דובר >> עידית חמל: << דובר >> בקיבוצים אי אפשר יהיה לפתוח את הגנים בלי מטפלות ועובדות, עובדים מקריית שמונה. הקיבוצים בסביבה תלויים בחזרה של קריית שמונה. ב-1 במרס זה לא קורה בהרבה מהמקומות. << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> כרגע לא מכיר החלטה אחרת שלא חוזרים ב-1 במרס בקריית שמונה. << דובר >> עידית חמל: << דובר >> דווקא מהכיוון של הקיבוצים, אנחנו תלויים בכוח האדם בכל מיני אספקטים, גם בחינוך. << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> גליל עליון זו רשות חינוך של עוד שש רשויות, צריך לזכור. היסודי, מבואות חרמון וגם של מרום הגליל – רובם הגדול אצלנו. תיכונים של יסוד המעלה, מטולה, ראש פינה – אצלנו. גם שליש מהתיכון של הגולן. אנחנו מעסיקים 12 בתי ספר, שבעה יסודיים וחמישה תיכונים עם 8,000 תלמידים. 40% זה לא שלנו, - - - פתרון לכולם. כשאני אומר לך שאנחנו משקמים בית ספר בדפנה, הוא בית ספר אזורי, לא בית ספר רק שלי. << דובר >> דימה אפרצב: << דובר >> בהקשר למנרה ומטולה. מטולה שנים אותה, נדבר עליה בהמשך. ישנה כאן סיטואציה פרדוקסלית. לא צריך להיות כאן מומחה לבינוי או לשום דבר. מנרה לא מסוגלת לקלוט את התושבים בחזרה, זה תהליך ארוך, דורש התייחסות נקודתית ספציפית. לפי מה שאני מבין גם מבחינת השפעות רוחב וכל החששות של משרד האוצר, באופן הכי טבעי ונכון חושש. לפי מה שאני למדתי ומבין, אין השפעות רוחב, קל וחומר כאשר ניתן מענה ופתרון בקריית שמונה לבית ספר דנציגר זה היה חסם המרכזי מתוך פחד שאם במידה ומחריגים, באופן מידי קריית שמונה נכנסת לאירוע וזה כבר אירוע אחר לחלוטין. באותו רגע שמשרד החינוך יחד עם כל השותפים נותנים לזה מענה ופתרון – נשארים פה שני ישובים בלבד שמנרה הוא המרכזי שבעניין ומטולה שלא נכנסה ולא נכללה, בעיקר בגלל פגיעה בתשתיות שלא נכללו בתוך חשיבה של ההחרגה. לכן צריך לטפל בזה ובהחלט למצוא לזה מענה ושהחזרה תהיה הדרגתית יותר והגיונית יותר. בנוסף, יש דבר נוסף אחד שהוא פרדוקסלי, אין לי מספיק ידע וניסיון למדוד אותו. באופן יחסי – אני מדבר על כל מערכת הצבא והחלטות דרום, צפון – בדרום עדיין יש אזורים שמבחינת החלטת הצבא לא ניתן לחזור אליהם כאשר רמת האיום היא X, וכאן רמת איום אחרת כנראה. אנחנו אמורים לחזור לשגרה עם כל ההסתייגויות, מצד שני אתה רואה מה מתרחש כאן. יש פה חוסר איזון שאני לא יודע להסביר אותו. << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> קודם כל, רק לדייק את עניין הפיצויים, מס רכוש והצבא. יש פה עוד מנגנון אחד שלא הוזכר במהלך כל השנה ועדיין עובד, זה מנגנון השיפוי לכל התושבים וכל המוסדות בגין צריכת חשמל, מים ודברים כאלה שהצבא משלם על כל השהייה של החיילים בהתאם לצריכה למעט מטולה, מנרה ומשגב עם – שלושה ישובים שהחרגנו ולקחנו 100% מלא. בנוסף, בתוך הסיפור של שהיית צה"ל, זה מנגנון קצת יותר מורכב כי יש חלקים שצה"ל עשה, אך הם כן שייכים למס רכוש והם לא שייכים לשהיית צה"ל, לכן המנגנון קצת יותר מורכב, לכן הלכנו למנגנון שלם – הכול מול מס רכוש, הוויכוחים הם מאחורי הקלעים כך שמבחינת המועצות והתושבים זה מס רכוש. לגבי הסיפור של חזרת התושבים. סוגיה ביטחונית, סוגיה שעומדת למערכת הביטחון. על זה נשאלנו, נדרשנו, ענינו תשובות. האם המציאות מאפשרת כאן? התשובה היא המציאות מאפשרת כאן. למה? לא רוצה לפרט פה את הסיבות, שונה מאוד מהדרום, לכן אנחנו כל הזמן מנסים להשוות עגבניות למלפפונים. לא רוצה להגיד מי זה מי אך זה לא אותו הדבר. ולכן הדרום כבודו במקומו מונח, הצפון כבודו במקומו מונח, אנחנו צריכים להתייחס לסוגיה הצפון. סוגית חזרת התושבים בהקשרים האחרים, האם צריך לתת פתרונות? התשובה היא כן. האם מנרה ומטולה הם היחידות שנכללות בבעיות? התשובה היא לא בהכרח, תלוי מאיזו זווית מסתכלים, כל אחד והזווית שלו. באביבים אין בית כנסת, אין מקווה, כי הוא נפגע מפעולות איבה. תושבי אביבים לא יכולים לחזור מבלי בית כנסת ומקווה לאביבים. אני יכול להגיד לך שהרשימה יותר רחבה מהרשימה הזו ולכן הפתרונות צריכים להיות פתרונות מדינתיים של הסתערות – האם במנרה אפשר בלוח זמנים מאוד קצר ומדינת ישראל יודעת לעשות את זה, להקים שכונת קרווילות. 10% נסיט לצפון, זה פותר את כל הבעיה. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> אתה מדבר על 60,000 קרוונים. << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> אמרתי 10%. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו צריכים סיוע הומניטרי שישלחו לנו. << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> כן, בדיוק. להביא הנה מחר ולעשות, אולי חלקם פה במנרה, אולי חלקם כמו שגיורא אמר בקיבוץ שכן ליד, כדי שהתושבים יהיו במרחב המוניציפאלי של הרשות. אפשר לעשות. בטווח הרחוק, אנחנו חייבים לעבור ממענה של פיצויים בגין הנזקים, לפיצויים מתמרצים. לעבור מפיצוי לעסקים על זה שהוא סגור ולא מרוויח, לעבור להפוך – תפתח, תקבל תמריצים, תעשה עוד דברים בכדי שנצמיח חזרה את הצפון. אמרתי את זה גם לאוצר בדיאלוג איתו. << דובר >> דימה אפרצב: << דובר >> אדוני היושב-ראש, שני משפטים ברשותך, אשתדל לעשות את זה קצר. בגלל האופי המיוחד של גודל המנהלת ודרך הקמתה וכל השאר, מאז כניסתו של השר אלקין לתפקיד, העבודה הזו חולקה לפחות לשני מהלכים גדולים – אחד, זה טיפול נמרץ, קודם כל שיקום דחוף, מהיר, ולשם ירכזו את המאמץ. אנחנו המנהלת כרגע עובדת במשרדי ממשלה בשביל להכין תכניות לצמיחה עתידית. מאוד חשוב להגיד את זה לפרוטוקול מבחינה קולגיאלית. אני אומר את זה גם בנוכחות וגם לא בנוכחות. מתחילת המלחמה ובהיקף נזקים, אני שם בצד כרגע נזק פרטי, אך נזק של רכוש ציבורי וכל השאר, מס רכוש בפעם ראשונה בהיסטוריה שנאלץ להתמודד עם היקפים מטורפים של עבודה והם עובדים על קצה היכולת. באופן יחסי, מי שעסק במתן שירותים לציבור הרבה שנים, אנחנו מכירים את זה. גם הציבור בדרך כלל מתלונן, בעיקר למי שנמצא אתו - - -, גם כמות התלונות לא גבוהה אך נעשית עבודה יוצאת מן הכלל וזה מאוד חשוב אצלנו. << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> סליחה, זה חשוב. שאלת קודם שאלה, אם ישנם משרדי ממשלה. בגדול, כל המשרדים מאוד רוצים. מרבית המשרדים בגלל השיטה שאין פה תקומה וזה משרדי, לא עובדים בגלל סוגית התקציב של 1/12 שאנחנו נתקעים פה. << דובר >> עידית חמל: << דובר >> רגולציה זה 1/12. << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> סלילת כבישים. אנחנו תקועים פה, לא יודע מאיזה כיוון הגעתם, עם כביש. זו הייתה העדיפות הראשונה, הוא תקוע באמצע. נעלה עכשיו למטולה, תראו את הדברים. לזה התושבים חוזרים. האם את זה היה אפשר לפתור? התשובה היא כן. << דובר >> דימה אפרצב: << דובר >> זה נמצא בטיפול. << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> הכול בטיפול, אך התושבים חוזרים ב-1 במרס. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> חשוב לי לקחת את זה רגע קומה אחת למעלה. אם נתייחס למה שגיורא ועידית אמרו, זה יהיה לא נכון. אם כל המועצות וכל הרשויות היו מתנהלות כמו שגיורא ועידית מתנהלים – כנראה שהחיים שלנו היו יותר קלים, וזו מחמאה. אני לא רגיל לחלק מחמאות. אני אומר את זה כי זה דבר חשוב ואם אנחנו מסתכלים על זה מלמעלה וזה חלק מתפקידנו, עודד. בחמש שנים האחרונות, ילדים שעולים היום לכיתה ה' ו-ו', לא למדו סדיר חמש שנים. קורונה, בתי ספר, זומים. הילדים בפיגור, לא פיגור שכלי אלא פיגור בהתקדמות שלהם. הדבר השני שצריך לזכור – אם קריית שמונה לא תחזור לעבוד וכל המפעלים בסביבה לא יחזרו לעבוד, כל מוקד הפרנסה האזורי, עם כל התמיכה שיתנו פה ראשי הרשויות האחרים, ייתקע. קריית שמונה היא גם ספק של כוח אדם כמו שציינו פה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא רק מטפלות. << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> הכול, זו רשת אחת שלמה. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> בדיוק. זה דבר מאוד חשוב שלא נשכח אותו והדבר האחרון, הזדמן לי לעסוק במהלך השנה וחצי האחרונות גם כל הנושא של החוסן המשפחתי. יש פה פגיעה אדירה בכל האזור. הרבה יותר מבוגרים שמתו. הרבה יותר זוגות שנפרדו, הרבה יותר בעיות. מישהו יצטרך לתת לזה מענה. זה מעבר לכול הדברים האחרים, זה עלול להשפיע כמו שעידית אמרה, עזוב את 2025. מה יקרה פה ב-2026? זה אחד הדברים שאנחנו כחברי כנסת צריכים לתת. עד כאן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אסכם בקצרה, מאחר ואנחנו ממשיכים למטולה. אתחיל מהסוף, ממה שאמרת עידית על 2026. אני מסתכל לא על 2026, מסתכל על 2030. יושב פה דימה. אתה הבכיר ממשרדי הממשלה, או לפחות הכתובת באירוע הזה, זה לא רק אצלכם ובטח לא אצל השר אלקין שאני יודע שהוא מסביב לשעון באירוע הזה. המשימה פה היא לא משימה של בואו נפתור, נשים פלסטר בכדי שיוכלו לחזור. ישנן כאן משימות של כאן ועכשיו. זה חייב לבוא עם תכנית ארוכת טווח. וכך גם ברמה הביטחונית. זה שאנחנו יכולים לישון בשקט שמחר בבוקר לא יקרה כאן מה שחששנו שיקרה באן ב-8 באוקטובר. לדעתי, אם לא תהיה רצועת ביטחון בתוך שטח לבנון – אני לא יודע מה יקרה כאן ב-2030. התושבים שאנחנו רוצים שיחזרו לכאן, חושבים על זה. הם לא חושבים רק על מחר בבוקר. אולי התושבים שגרו כאן וצריכים לחזור ואין להם ברירה, אני לא מסתכל רק על התושבים שגרו כאן וצריכים לחזור. כמה עבדנו עד 7 באוקטובר בכדי שיבואו עוד תושבים לצפון? אנחנו חייבים כאן להפריח את הצפון כי אנחנו צריכים להפוך את הצפון למרכז. להפוך את הגליל למרכז שהוא עומד בזכות עצמו. אלה לא רק התושבים שהיו כאן וצריכים לחזור, זה הרבה מעבר לזה. הרצון לפתח את הצפון כחבל ארץ פורח ומשגשג. פה בהיבט הזה יש לי מחלוקת מול תפיסת הביטחון שלצערי אני לא חושב שקיימת בהסכם הפסקת אש מול לבנון, אני לא חי אתו בשלום. החיזבאללה שאנחנו נפגוש ב-2030 יהיה מאומן יותר, מצויד, מוכן יותר. אנחנו כל פעם חושבים שאנחנו נילחם את המלחמה שהייתה. אנחנו נילחם מלחמה אחרת בפעם הבאה והוא גם למד מכל מה שאנחנו עשינו לו, לכן צריך פה להיות מכווננים אחרת. בתוך כך צריך לשפוך פה כמויות של כסף בהיקפים אחרים מלשים פלסטר. אשמח אם תעבירו לי את התכנית שהכנתם של ה-30 מיליארד שקלים, של הרשויות. הן העוגן הבסיסי שממנו אפשר לצמוח ואני מתחבר בדיוק למה שאמר צביקה, זה צריך להיות פה מרכז עירוני חזק שיודע להחזיק את כל הסביבה הכפרית שחיה אתו באיזון חוזר. << דובר >> עידית חמל: << דובר >> לא מסכימה. חייבת להתפרץ. אני יודעת שאתה בסיכום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גם אם את לא מסכימה. << דובר >> עידית חמל: << דובר >> המרכז העירוני הזה לא עבד בחירום, המרכזים הפריפריים עבדו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני יודע, זה לא קשור לחירום. מבחינת תפיסת עולם של חבל ארץ. ישנה עיר שמסביבה יש פריפריה. במרכז העירוני הזה לא היה לפני 7 באוקטובר ולצערי גם היום, שירות רפואי כמו שצריך. החדר מיון קדמי בקריית שמונה זה המענה שאני נותן לתושבי הצפון? שגם הוא לא קיים היום? ולכן זה עניין של תפיסת עולם. בתפיסת העולם צריכות להיות ערים חזקות שלידן ישנם מרכזים כפריים חזקים שנותנים שירותים אחד לשני, כל אחד בתחומו. כך זה עובד. חד-משמעית אם לא יעשו פה מחשבה אחרת, למשל יגידו סולרי, אני אתן לכל החקלאות לעשות פה אגרו וולטאי ברמה כזו, שלא עכשיו מנהל מקרקעי ישראל יתחיל לעשות לי את החשבון של הגרוש ללירה. זה לא יכול לבוא בפרמטרים הרגילים. צריך להבין שהממשלה צריכה לחשוב פה בפרמטרים אחרים. אני עוד לא יודע להגיד לכם מה התכנית. מה שאנחנו נדרוש מהממשלה לפחות ברמת הוועדה – גורם אחד קבוע שמתכלל שמשרדי הממשלה כולם כפופים לו. אני לא מכיר שיטת ניהול אחרת. יכול להיות שבכלל היו צריכים לתת את החבל ארץ הזה לצבא ולהגיד לו אדוני היקר, תשקם אתה חובת המכרזים. תתקשר עם מי שצריך. אתה צריך לתת יותר למנרה, יותר לאביבים ופחות למקום אחר, תעשה את זה כי אני הרי יודע עם איזה סוגיות מתמודדים. מתמודדים עם סוגיות השוויון. נתנו למנרה – עכשיו אני צריך להתחיל להסביר לכל העולם ורעייתו למה לא נתתי במקום אחר. אלה דברים שהממשלה חייבת לעבוד פה בכישורים אחרים של חשיבה. יכול להיות שהצבא הוא הפתרון ברמה של הקמת מנהלת צבאית שיודעת לרכז את התקציבים. יתנו לה את התקציבים, היא יודעת לעשות. כמו שהוא יודע לבנות, ניתן לצבא לבנות בסיס – הוא יבנה בסיס, ניתן לו לבנות שכונה – הוא יבנה שכונה, הוא יודע לעשות את זה. אין לו בעיה, מכניס את כל הכלים, מתקשר עם מי שצריך ושלום על ישראל. אני שמחתי לשמוע על מס רכוש ועל הנכונות, השירות, בכלל על השירות של משרדי הממשלה פה. ישנו רצון טוב בממשלה ובקרב כל הפקידות הממשלתית, צריך לנצל את זה לעשייה אחרת של תכנית ארוכת טווח של חמש ועשר שנים לצפון, אנחנו נדבר על זה עוד בהמשך. לגבי מנרה ומטולה – אני לא יודע לגבי אביבים ומקומות אחרים, גם שם נהיה –אין שאלה שהם צריכים לקבל מענה אחר. לא חושב שישנו מישהו שיושב פה בחדר שלא חושב כך. כשישנם 30 ומשהו משרדי ממשלה, כולם נוגעים בכל ואף אחד לא עושה כלום. תודה. (סיור שטח במטולה) << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> אני ביום חמישי שלחתי מכתב לאלוף, עם עוד מוצבון שבנו מבלי לשאול אף אחד, שמו על שטחים ציבוריים. הם עושים מה שהם רוצים, מטיילים, הפכו את מטולה לאתר תיירות. ישנם פה 600 מכוניות של אנשי מילואים, חונים, נכנסים ללבנון. לוקח לי שבוע, שבועיים לפנות אותם כי אני רוצה לחפור, לא מצליח. אנשי מילואים שמים רכבים. אלה אנשי מילואים. אי אפשר להתנהל כך. בצד הזה זה הצבא, יגיד הצבא אני יוצא מפה עד 1 במרס, אך תנו רגע לשקם. מצד שני כל הסיפור האזרחי פה, גם הבתים, התשתיות. יש לי קבלן מיוני, אומר לי שהוא לא פותח את הכבישים, לא עושה שום עבודה כי זה חורף. אנחנו עכשיו עוד מערכת השבוע, מתי נצליח? אם אני נכנס ב-1 במרס, איך רוצים שנעשה גם וגם? לא מצליח להבין אותם. בסך הכול ארבעה חודשים, כמה כסף זה? לא מצליח להבין את התפיסה הזו. תמונת ניצחון. יש תמונה, הרבה תמונות, ניצחון לא. לא הראו פה לא תמונות ניצחון. ישנן תמונות של הרס, יכולים לראות, כנסו לבית הספר ותראו. זה מה שמאכזב אותי. אולם שלם, כל הפרקט כבר פירקנו אותו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה בית ספר יסודי דוד? << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> כן, זה בית הספר היחיד בישוב. איך אפשר לחזור? יכולים ילדים לחזור כשיש פה עוד שיפוצים בכל מיני מקומות? תיכון זה בהר וגיא בדפנה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> פועלים יש בשביל השיפוצים? << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> זה בדיוק הסיפור, הקבלן מעכב, אומר לי מזג אוויר אך אני יודע שאין לו אנשים, זה חלק מהעניין. אני מדבר על כל התשתיות. יש לי הרבה כבישים, מדרכות, כיכרות, חשמל, עמודי תאורה, זה פעם אחת. זה בכלל לא יקרה עכשיו, זה יקרה רק באפריל. יש לי גם 30 מבני ציבור שפגועים, גם פה שני הגנים, גם בית הספר, בניין המועצה, מקלטים שאנחנו עדיין משקמים. קבלן עכשיו נכנס, התחלנו לפני שבועיים, הוא התחיל לפנות ולנקות קצת. הוא מתחיל לעבוד, זה גם לוקח זמן, אלה תהליכים. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> כמה תלמידים אמורים ללמוד פה? << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> 95 תלמידים. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> 95? << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> מהישן. בחדש לא יודע כמה חוזרים. עדיין הכול נוזל, כל גשם שיורד פה. החליט שר החינוך שלא לומדים במטולה, << דובר >> יביאו אותם בכדי שאני אסיע אותם החוצה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה שר החינוך החליט שלא לומדים במטולה? << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> שבוע שעבר הוא אמר, מטולה לא ילמדו, מערכת החינוך לא נפתחת. << דובר >> מאיר גבאי: << דובר >> כי ההיבטים הפיזיים לא מוכנים. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז איך אתה מחזיר את התושבים? << דובר >> מאיר גבאי: << דובר >> המענה שאנחנו נתנו כרגע לתלמידים שיחזרו – שיבוץ בעלי גבעה בכפר גלעדי וגני ילדים – אם זה בקריית שמונה או בגליל עליון, לפי מספר התושבים שהיו. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> לי אורנה אמרה ביסוד המעלה וראש פינה, תחליטו. << דובר >> מאיר גבאי: << דובר >> יסוד המעלה או עלי גבעה, אלה המקומות שיש כרגע. כל מי שיגיע לפה יהיה לו מקום שיבוץ. עד שבתי הספר והגנים יהיו מוכנים. דוד יודע את זה, ניסינו כל הזמן הזה, בכל הרשויות כולל בקריית שמונה שישנם 15 בתי ספר, כולם שוקמו. פה מסיבות כאלה ואחרות זה לא קרה עדיין. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> למה? << יור >> מאיר גבאי: << יור >> דוד, זו בחירה שלך. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> לא, זו לא בחירה שלי. << יור >> מאיר גבאי: << יור >> בחירה. התקציב הגיע? << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> תראה לי בית ספר שנפגע משני טילים פגיעה ישירה. << דובר >> מאיר גבאי: << דובר >> עם כל הפגיעה, ישנם בתי ספר שניזוקו יותר והצלחנו להעמיד אותם, כולל בשלומי, כולל בכל הרשויות. כל בתי הספר שנפגעו, או שהיו נזקים של עזובה – כולם הושמשו. הייתי ביום חמישי האחרון בקריית שמונה בסיור עם 14 בתי ספר. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> בגלל זה קריית שמונה מגישים בג"ץ. << קריאה >> מאיר גבאי: << קריאה >> אני מדבר על מה משרד החינוך צריך לתת מענה. פה הייתה החלטה ששמים את זה בצד, אנחנו אמרנו שכל עוד אין שיתוף פעולה בעניין הזה של להשמיש את בתי הספר – למי שיגיע אנחנו נותנים מענה מחוץ לישוב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא אתם אמורים לשפץ את בתי הספר? << דובר >> מאיר גבאי: << דובר >> לא. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> אני משפץ, הליך השיפוץ הוא בערך חמישה חודשים. תיכף תראו גם את אולם הספורט. הכי קל להגיד שפץ חודש ימים, מעולה. ברור כשמכניסים את עמיגור לחודש ימים, לא. אצלי ישנו קבלן זוכה, הוא עובד פה עכשיו, משפצים. מה זה קשור? << דובר >> מאיר גבאי: << דובר >> ממשרד הנגב והגליל הוא קיבל את הכסף לשיפוץ בתי הספר בערים – מטולה, קריית שמונה, שלומי. זה הערוץ שעובד מולם. בקריית שמונה ושלומי היה מסלול בחירה, או הפעלה שהרשות משפצת או שמשרד הנגב והגליל מביא קבלנים ומשפץ. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> פעם ראשונה אני שומע את זה. משרד הנגב והגליל לא מימן. מי שמימן לי זה מס רכוש. פה עושים לי מס רכוש בכלל. << דובר >> מאיר גבאי: << דובר >> רגע. בקריית שמונה ובשלומי – שניהם בחרו את הערוץ הזה שזה יהיה דרך משרד נגב גליל – הכנסנו שם קבלנים מנגב גליל לכל בתי הספר וכל בתי הספר וגני ילדים, בקריית שמונה יש, 15 בתי ספר, 40 גני ילדים, מעונות, כולם יהיו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שנפגעו ישירות? << דובר >> מאיר גבאי: << דובר >> חלקם נפגעו ישירות, חלקם נזקים של חיילים, חלקם מעזובה. כולם, ישנו בית ספר ביצחק הנשיא שלא היה מושמש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מס רכוש היה שם באירוע? << דובר >> מאיר גבאי: << דובר >> בוודאי, בכל המקומות. על הדבר זה יש את התוספת, שמתוך 200 מיליון, שמגיעה לשלומי, מטולה, קריית שמונה, כל הרשויות. פה במטולה, בחרו לא לעשות בערוץ של קבלנים שמביאים נגב גליל, אלא לעשות את זה עצמאי ושם זה עומד. ברגע שהרשות תעמיד קבלנים לשפץ את בית הספר, יהיה פה צוות ויהיה פה הכול. בינתיים מכיוון שזה לא יעמוד ב-1 במרס – אנחנו נתנו מענים מחוץ לרשות. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> קבלן יש מלפני שלושה שבועות שהתחיל לעבוד, לפנות דירות ולראות מה הנזקים. הבאנו מהנדס מבנים ומס רכוש. אתן לך דוגמה, כל התאים הפוטו-וולטאים פה למעלה, כל הגג פוטו-וולטאים, מס רכוש אומר, שרק מה שנפגע. הקבלן שנתן 20 שנים אחריות על הפוטו-וולטאים אומר שכל המערכת להחלפה. יש לי וויכוח על שמונה גגות של מבני ציבור, עדיין לא פתרנו את הבעיה עם מס רכוש. << דובר >> מאיר גבאי: << דובר >> גם בקריית שמונה, כל גגות בתי הספר הם כאלה ובכולם נמצא פתרון. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> אני לא יודע איזה פתרון. אצלי אין פתרון. << דובר >> מאיר גבאי: << דובר >> יש בין מס רכוש ונגב גליל, סגרו את הדבר הזה. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> אין דבר כזה, אתם יכולים להנהן כמה שאתם רוצים, אין פתרון. << דובר >> מאיר גבאי: << דובר >> עובדה, כל בתי הספר בעבודה. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> אראה לך עכשיו, יש לי מהנדס שלי שלקחתי מול מס רכוש. מס רכוש אומר לי פאנל שלא נפגע, מבחינתי לא מחליף אותו. קבלן שנותן לי 20 שנים אחריות, זה גג חדש, שנה וחצי, אומר לי הכול נפגע. ישנן כל מיני מולקולות בפנים, מספיק שיזדעזע, הוא לא נותן. אז יש ויכוח עד היום, איפה מס רכוש, למה לא באו? הם פה. תביא אותם, מס רכוש, יגידו לך. אנחנו עדיין בוויכוחים על תשעת מבנים אלה. ישנו פה קבלן שהתחיל לעבוד. ישנה פה עבודה שהיא לפחות עד אמצע יולי. זה שלא רוצים לעשות. אתה יודע מה זה לפנות את הכול? הוצאנו את הכול בחודש, חודש וחצי האחרונים, אתם יכולים לראות פה למעלה את הפגיעות. אפשר לראות את אולם הספורט שנפגע. כבר פינינו. כל זה מים, אתם יודעים מה זה עכשיו להתחיל לחפור ולקדוח? אתם יכולים לראות את כל המים בקירות בכל מקום. מאיפה זה בא? שלושה ימים של מים שזרמו פה מתוך הקירות שצריך לפרק, מתוך התקרות. הנה, עובדים. כל הסיפור הזה, צריך להתחיל לפתוח את הכול. מים שזרמו פה בתוך הקרקע ולאורך כל בית הספר, גם פה למעלה. יש בית ספר שנפגע – אפשר לתקן אותו בחודש. ישנו בית ספר שנפגע משני טילים. הכול גמור, רק להזמין את החלונות, הוא אומר לי שזה ייקח חודש וחצי. אולם שלם פרקט, כולו מפורק. לא ראיתם מה היה פה לפני זה, גלים-גלים, אראה לכם תמונות. כל הפרקט, הכול פורק. תסתכלו, טיל אחד חדר פה, כל זה התפרק, כל זה חדש, כל המים. רק הסיפור של הצנרת של המים, תראו פה, צינורות של מים. רק לבדוק את מערכת המים של הספינקלרים – לוקח חודש, חודשיים, עד שמביאים את האנשים, המומחים שלהם. קבלנים עובדים פה. לקחתי דרך משכ"ל, לא עשיתי בנוהל שלי. אמרתי משהו זריז רק בכדי שיהיה לי קבלן על המדף, ובא קבלן ועובד פה. זו דוגמה אחת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה הצפי, מתי כל זה יהיה מוכן? << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> הוא אומר לי תחילת יולי, אמצע יולי אני מסיים הכול. הכול כולל חלונות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז מי מתווכח אתך על ארבעה חודשים? << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> ממשלת ישראל ופיקוד הצפון. אתם רוצים לראות פה את הפגיעות מבחוץ? יבואו ילדים שיחזרו לפה ורואים פה - - -. ישנה פה פגיעה אחת, כל הגג הרוס. מערכת המזגנים, כל המזגנים למעלה הרוסים, בכלל הפוטו-וולטאי, תיכף תשמעו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חייב לסדר את זה מבחינת בטיחות. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> זה מה שנכנס לשם אחד ורקטה שפגעה על הגג למעלה. שתי פגיעות. << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> דוד, מה זה שם שעומדים כל הבתים? << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> זה החירבה, בורג' אל-מולוכ, זה ישוב נוצרי שלא נגענו בו. << דובר >> גיורא זלץ: << דובר >> אין חיזבאללה שם? << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> אלה כילא ומרג' עיון. יש קצת, בכילא כן. רואים את כילא פה. באל-ח'יאם גם אותו הדבר, לא נגעו כלום. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> כילא מפורק לגמרי. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> תראו איך נראה בית ספר, חשוף לעיניי כל. זו מטולה. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> מה קורה למעלה בשכונה ההיא? פגוע? << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> נעלה תיכף תראו. כן. כמעט כל הבתים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דע לך שיש לכם, עשה עבודת קודש בחרמון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מבחינת הפנלים הפוטו-וולטאים, מה עשיתם בקריית שמונה? << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> עם הסיפור פה שאתם אומרים שלא מחליפים הכול, עם יניב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יניב המהנדס. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> הבאנו לכם גם חוות דעת של המהנדס שלנו, שבחן את כל הגגות, שצריך להחליף את כולם גם אם לא רואים בעין, יש פה ויכוח. עד היום אני עומד עם זה, אין לי פתרון. אני לא יודע מה עשיתם בקריית שמונה עם הפוטו-וולטאים, מה עשיתם, איך נתתם פיצוי? << דובר >> יוני קליינמן: << דובר >> פיצינו רק לפי מה שראו נזק בעין. לא לפי חוות הדעת הזו שאתה אומר. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> קריית שמונה קיבלה את זה? << דובר >> יוני קליינמן: << דובר >> לא מכיר שיש שם ויכוח על זה. אני יודע שבדרום כל מה שהיה ויכוח בנושא הזה – פתרנו. לא הלכנו על התזה שאומרת לפי הנזק העתידי. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> איך פתרתם, מה היה הפתרון? << דובר >> יוני קליינמן: << דובר >> החלפנו את מה שראינו נזק בעין. אמרנו, במידה וייראה נזק עתידי, יפתחו את התביעה מחדש וישלמו לפי הנזק העתידי. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> דיברנו, אמרת אין תביעות, נסגור את זה עכשיו. דיברתי אתך בזמנו. אמרת אין תביעות עתידיות, לא נשאיר משהו לעתיד כי לא יהיה. << דובר >> יוני קליינמן: << דובר >> לא. אמרתי אם תהיה בעיה. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> הקבלן שלי אומר לי, דיברנו על זה כמה פעמים. << דובר >> יוני קליינמן: << דובר >> הבעיה שהחברה שמקימה לא מסכימה, אלא אם מחליפים הכול, מחנכים אותם להיות בלעדיים. לתפוס את המדינה בגרון. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> בקריית שמונה הגגות הם כבר 15, 20 שנים כך שאני לא יודע כמה נשאר להם. פה יש לי שנה וחצי סך הכול את הגג הזה. זה אומר עד 18 שנים אני צריך לספוג את זה. לא רק פה, עשיתי מערכות חדשות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מדבר על הגגות האלה? << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> על הפוטו-וולטאי שעל הגג. << דובר >> יוני קליינמן: << דובר >> על הפוטו-וולטאי שעל הגג. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם בקריית שמונה לא החלפנו את הכול. הם ביקשו גם לעשות את זה ולא החלפנו את הכול, על סמך זה שאם בעתיד יקרה משהו, אנחנו לא מפצים והם קיבלו את זה. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> קבלן פה לא מוכן לקבל את זה. << דובר >> יוני קליינמן: << דובר >> כי המתקין רוצה להחליף הכול מאפס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם עכשיו אין לך אחריות בגלל זה? << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> זה מה שהוא אומר לי, אין אחריות. ברגע שאתה לא מחליף הכול, אין אחריות. מה עושים? << דובר >> דימה אפרצב: << דובר >> נזקי מלחמה הוא פטור מאחריות. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> הכוונה, הקבלן לא נותן לי אחריות על הפוטו, על התאים. << דובר >> יוני קליינמן: << דובר >> אתה יכול לשלב את זה בתור עזובה. תחליף את הכול, חלק יכיר מס רכוש והשאר עזובה, תכירו נגב וגליל. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> שמונה, תשעה גגות עזובה. מאיזה כסף? << דובר >> יוני קליינמן: << דובר >> זה מה שקרה שם. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> עזובה שלי מי? מי נותן עזובה. << דובר >> יוני קליינמן: << דובר >> נגב וגליל. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> נגב וגליל? כל הכבוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בואו נמשיך. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> - - - בדיקות מהנדסים, על חוזק הבטון. אלה הנחיות של מס רכוש. החברים של מס רכוש, הם בסדר. בסך הכול הם בסדר אך יש להם הנחיות. את זה, אתה יודע כמה זמן לוקח לה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> המדינה מנהלת את האירוע. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> לא טוב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בפרמטרים של שגרה ושל אירועים שהיו, היה ירי אחד, שניים. זה לא האירוע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא החליפו דיסקט. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> זה לא בית שצריך להרוס? זה לא בית שייהרס לפי מס רכוש במדינת ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בית שחטף טיל כזה. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> ומס רכוש הם בסדר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גם פסיכולוגית למשפחה לחזור למקום כזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דוד, זה שאתה עושה פה סיורים וזה נשאר כך, אנשים לא ירצו לחזור מהפחד. זו טראומה, אתה צריך לנקות את זה מהר. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> אני לא יודע מה לעשות. היום יצאו מישיבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך עשה אולמרט בירושלים בפיגועים? אוטובוס שהיה מתפוצץ – מגיע צוות מפנה, מנקה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> דוד, הבאת הצעה על חדש מול חלקי בפוטו וולטאי? הבאת לינון הצעה? << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> והוא לא חזר אליך? << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> לא חלקי, חדש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לאלכס, מישהו? << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> לינון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בשביל - - - במחירים. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> שלחתי למשה רוט ולינון. אמר לי אני רוצה לראות מה המחיר, על מה מדובר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> והם לא חזרו אליך מאז? << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> עוד לא חזר, לא סומך עליהם. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> עכשיו הבניה החדשה של הממ"דים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> במטולה בבית הקדמי אין ממ"ד. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> מסוכן, זה בטון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עשו את זה כמו קרטון. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> כל הציוד, הכול. לא נגעו בכלום. אני עוד לפני הטילים הייתי פה, באתי להוציא לה לפטופ ודרכון לילדה שלהם. יום לפני. הנה המפתח נמצא בארון חשמל. הייתה פה פלדלת שעפה עד לקצה השני. נכנסתי פה יום לפני, הנה המפתחות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> משהו פה עובד. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> עכשיו החליפו, לא עובד. שמו חדש. חברת חשמל, כל הכבוד גדול. עובדי חברת חשמל, אין דברים כאלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה שפיגלר. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> הם החליפו מונים חכמים, החליף גם בבית הרוס, החליפו בחודש האחרון. שפיגלר עשה עבודה, כל עובדי חברת החשמל, ייאמר לזכותם, כל הכבוד. - - - 1,600 רקטות מסוגים שונים. ישנן הרבה. יכול להראות לך בכל מקום חורים. אני מדבר על טילי נ"ט. אתה יכול לשאול את אלון. ישנו ישוב שחטף יותר נ"ט ממטולה? << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> לא. גם לא מבחינת היקף. ישנה כמות שנורו ונפלו. גם בפגיעות מבחינת כמות בתים, זה עם מספר הגבוה ביותר. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> אתה רואה פה את המקום הזה? יש פה מכון לטיהור שפכים. לפני שבע שנים תושבת מטולה צד"לניקית אומרת לי, הנחת אבן פינה למכון טיהור שפכים - - - (ישיבת סיכום, חמל מטולה) << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> לפני שנה אני חושב שהממשלה עשתה טעות, אחרי חודש, חודשיים, לא החזירה אותנו הביתה, כי אז הירי היה פחות, בהתחלה. אנחנו מאוד רוצים לחזור הביתה, אך במצב שמטולה נמצאת היום או בכלל בשנה וארבעה חודשים האחרונים, הן בהיבט של תשתיות, הן במבני של ציבור וחינוך והן בהיבט של פגיעות של בתים פרטיים, אי אפשר לחזור. כל סיור שעשינו פה, כל האנשים שהבאנו לפה – מהנדסים, גם מנגב גליל והיה פה ישראל מלאכי, כמה פעמים היה פה וגם היו פה כל מיני גורמים בכדי לנסות להבין, ונתנו המלצות. אפילו מס רכוש אומרים, למרות שהם קיבלו הנחיה לא לתת המלצה, הם בעצמם אומרים שאנחנו עוד רחוקים מהסיום, גם של הפיצויים. צריך לזכור שסך הכול 25% אם אני לא טועה, עד היום מהכסף, לא הועבר כמקדמות לתושבים ולרשות המקומית. אנחנו מדברים על סדר גודל שבין 500-400 מיליון שקלים פיצוי למטולה עבור הפגיעות שיש פה. אני מדבר רק על מס רכוש, זה הכי הרבה מכל הרשויות בארץ, תקנו אותי אם אני טועה, אנשי מס רכוש. זה בפער יותר גבוה מקריית שמונה, שלומי, שהן רשויות הרבה יותר גדולות ממני. אנחנו מדברים פה על בערך 460 טילי נ"ט שנורו פה ועוד 1,600 רקטות. אתם רואים חלק טילים, רחפנים, מאחוריכם, אלה רק דוגמאות. אנחנו מדברים על בערך 2,200 פריטי אמצעי לחימה שנורו פה על מטולה והמרחב של השטחים החקלאיים שלנו. זה הכי הרבה גם מבין כל הרשויות פה שפונו ובכלל בכל אזור הגליל. לצד כל זה אני אומר, נראה לי שיש פה מישהו שבכוונת מכוון לא רוצה לשמוע. רוצים לייצר פה תמונת ניצחון ויש לי כעס אדיר על פיקוד הצפון ועל אלוף פיקוד הצפון שישב ואמר לי, אנחנו נחריג כי אי אפשר לחזור למטולה, גם בהיבט שישנו פה עדיין גדוד. יגידו לי אני עוד מעט אוציא אותו, בינתיים הוא לא יוצא. גדוד במטולה של אנשי מילואים, רבותיי, אלה מאות כלי רכב. אלה אנשים שאני כל יום פותח 100 בכדי לאתר את האנשים האלה כי המג"ד לא מוצא אותם, הוא אומר לי הם בכפר כילא, הם בתל א-נחאס, בכל מיני מקומות ואי אפשר להוציא אותם. גם כשאני מנסה להתחיל בתהליך השיקום אני לא כל כך מצליח. מובילים שנכנסים פה ו-D-9 דחפורים, טנקים שנכנסים ויוצאים לתוך לבנון, מחוץ לבנון, הכול עובר דרך פה. גם צה"ל הפך את המקום לאתר תיירות, אין יחידה בצה"ל שלא ביקרה פה. אלה עשרות אנשים שנכנסים כל בוקר, נכנסים דרך הישוב, עושים ביקורים במרחב של לבנון, עושים סיבוב במטולה ויוצאים החוצה. יש צבא שעדיין נמצא במקומות אזרחיים. נכון, לא כמו שהיה במלחמה, משמעותית פחות, אך צה"ל עושה פה לא מעט בלגאן. הייתה לי שיחה לפני שבוע וחצי עם הרמטכ"ל, הבטיח לי שהוא מוציא את הגדוד מפה, בינתיים לא רואה שזה קורה. ביום חמישי האחרון השתלטו פה עד שטח ציבורי ובנו מאחז שירותים ניידים. מקלחות, בלי לשאול, שכביכול אין פה רשות. זו בדיוק ההתנהלות של צה"ל לצערי הרבה, שקורית פה. ובנוסף, הסיפור של התשתיות האזרחיות שגם שר האוצר וגם שר אלקין החליטו שהם רוצים לראות פה תמונת ניצחון יחד עם צה"ל ב-1 במרס בכל מחיר ויהיה מה חוזרים. אין לא לחזור וזה לא שייך לכן בית ספר, לא בית ספר. בית הספר כרגע בשיפוצים ויסתיים רק באמצע יולי, לא יעזור לאף אחד כלום. יש פה כל מיני תכנונים ומהלכים שצריך לעשות, אחד אחרי השני. צריך לבדוק, לחקור את הקרקע, מה קרה בפנים, יש פה 1,001 גורמים, זה לא שאנחנו לא רוצים. אני הישוב היחיד שיש לי קבלן תשתיות מיוני, שזכה פה. עשיתי מכרז ביוני תוך כדי המלחמה. קבלן תשתיות, אומר לי היום שהוא לא יכול להתחיל לפתוח בחורף. הוא פותח, יום גשם – הוא מפסיד שלושה ימי עבודה. חצי יום גשם – הוא מפסיד יומיים ימי עבודה כי הכול נרטב. אנחנו בחורף, אמר לי אני במרס מתחיל לעבוד. כל הבקשה שלי זה ארבעה חודשים, פעם אחת למשפחות הצעירות עם הילדים, שזה קריטי. ב-18 באוקטובר 2023, מטולה פתחה בבית מלון במטולה, בית ספר. אחר כך הם התפזרו לבתים אחרים והעבירו את הילדים שלהם בעוד בתי ספר. חברים, קחו את המשפחות הצעירות האלה, תתחשבו קצת. אתם עוקרים אותם עכשיו ארבעה חודשים לפני סוף שנה? אתם עוקרים אותם עוד הפעם ולאן? עוד הפעם לבית ספר חלופי, שלא נתבלבל. זה לא שעכשיו יש פה משהו לבנות. אתה מאוד הפתעת אותי כי שבוע שעבר שר החינוך אמר מטולה לא חוזרת לפה. זה חשוב שיכירו את זה. שר החינוך אמר, לא אני אמרתי את זה. צריך לזכור שעוד הפעם העקירה. לא רק זה, המשפחות הצעירות בטווח של ארבעה חודשים אלה, אם הן יראו שהגבול שקט – ייתן להם עוד ביטחון להחזיר חזרה את הילדים שלהם ולחזור חזרה לפה למטולה. לכן זה קריטי, ארבעת חודשים אלה. לצד זה אני אומר, לפחות 50% מהבתים שנפגעו, נוכל להשמיש אותם, אני מדבר על האזרחים, שיוכלו להשמיש אותם. כמעט כל מבני הציבורי מושמשים, חוץ מבית הספר ואולם אניס והספרייה פה שאני לא אצליח כי זו עבודה רצינית, מאחר וזה מבנה ציבור. אלה שני המבנים היחידים שב-1 ביולי לא יהיו מושמשים, הם יהיו עד אוגוסט, ספטמבר. מוסדות החינוך יפתחו פה ב-1 בספטמבר. מבחינתי אפתח שנת לימודים ואם יבואו אנשים, אני מתכנן ביולי אוגוסט לעשות קייטנות. מבנה המתנ"ס שיום ראשון מתחיל שיפוץ, הגיל השלישי מתחיל שיפוץ, המעון החדש. אלה תהליכים שלוקח זמן. אין לנו לאן לחזור כרגע, זה הסיפור, כל הוויכוח הוא על ארבעה חודשים אלה, הן בהיבט הביטחוני שזה גם ייתן לנו רוגע ושקט אם יהיו פה ארבעה חודשים שקטים. גם צה"ל יתחיל למצוא את מקומו. מה עשו? בנו מוצב בגדר הטובה, ללא שום הפקת לקחים. שני טילים הראשונים מאל-ח'יאם זה לאותו מוצב, והשתיקו אותו כמו שעשו בנחל עוז ובמוצבים אחרים בדרום, לא מפיקים לקחים. אותו הדבר מוצב נרקיס שחטף כל המלחמה, ימשיך לחטוף ואז מה עשינו? מזל שלא לקחו את היקר שהוא גם ליד בית האריזה, מפעל אמוניה והוא בקו ישיר לאל-ח'יאם. מזל ששם הם ויתרו לי, מעבירים את המפג"ד למקום אחר אחרי שיחה עם הרמטכ"ל, לא בגלל שפיקוד הצפון לא רצה, כי פיקוד הצפון רצה - - - << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> לא נכון ואתה יודע את זה. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> פיקוד הצפון אפילו רצה לעשות ולמ"ב בהתחלה. << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> אני שכנעתי את אלוף הפיקוד, אלוף הפיקוד השתכנע לקבל את עמדתך, אחרי הישיבה שהייתה כאן אתך. הסכמת לדבר אתנו. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> אני אומר מה הכוונה הייתה. לעשות ולמ"ב ולקחת את המקום הזה. הכוונה הייתה שלכם. << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> שמענו את עמדתך, שכנענו את אלוף הפיקוד והוא קיבל - - - << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> אלה שני פרויקטים אדירים שתכננתי לכלכלתה ופיתוחה של מטולה, גם בגדר הטובה. יש לי תכנית, חמש שנים אני עובד עליה. במחי יד, תוך חודש בנו פה מוצב מבלי שום דבר, מבלי הפקת לקחים צבאית. אני מוקלט, ואני אומר שבמלחמה הבאה או באירוע הבא המוצב ה"גדר הטובה" יחטוף, פלוגה שלמה שיושבת שם תחטוף. זה בדיוק כמו בנחל עוז. בדיוק כמו מוצב נרקיס והם לא חושבים. זה הצבא שלנו כנראה, לא מפיקים לקחים מ-7 באוקטובר. הסיפור האזרחי, שצריך לזכור, גם השר אלקין, כי זה יוצא עכשיו מתקציב שיקום לצפון. זה כל הוויכוח, מאיפה יצא הכסף? בואו תפעילו שיקול דעת. אני מוכן, תביאו את כל המהנדסים שיש בעולם, שיבואו ויגידו אם ישנה אפשרות עד 1 במרס לחזור. אין מהנדס אחד שאומר. הביאו לי מנגב את מנהל מחוז נגב גליל, הביא אתו מהנדס. אמר אי אפשר. לא מצליח להבין. אני רוצה לציין את אנשי מס רכוש, הם אנשים שמלווים אותנו בזמן המלחמה. הכנסנו אותם כדי לתקן גגות, אנחנו כרשות תקנו גגות עבור התושבים כי ראינו את החורף מתקרב. עשינו אתם עבודת קודש, הם הולכים אתנו יד ביד. מרבית האנשים כבר קיבלו מענים, אנחנו עדיין שם. << דובר >> מאיר גבאי: << דובר >> במטולה ישנם שני בתי ספר וגני ילדים ומעונות. בית ספר אחד ראינו שלא יהיה מוכן. בית ספר השני – יש לו מענה חלופי בצחר בראש פינה, שם הוא ימשיך עד שיפוי כשיר. ניתן מענה בינתיים במוסדות אחרים, עד שהמוסדות כאן יהיו מוכנים ותהיה החלטה שהתושבים חוזרים. זה כרגע הסיכום עם הרשות. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> מאיר, לבית הספר השני ההורים לא רוצים לחזור. תשאל את אורנה. << דובר >> מאיר גבאי: << דובר >> אני יודע. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> זה לא קשור לכשירות או לא כשירות. הם לא רוצים, זה בית ספר אזורי לחינוך מיוחד. << דובר >> מאיר גבאי: << דובר >> רוב הילדים המכריע - - - << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> רוב הילדים מכל הישובים, הם לא רוצים לחזור למטולה. ההורים. מה שעכשיו בצחר, זה בית ספר לחינוך מיוחד של מטולה. << דובר >> מאיר גבאי: << דובר >> כשרוב התלמידים שלו הם לא תושבים של מטולה. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> המבנה פה, אני יכול להשמיש אותו תוך חודש. הבעיה שההורים לא רוצים להחזיר. לכן הוא עדיין בצחר, כרגע עד סוף שנה וצריך לקבל החלטות. אני לא יודע להגיד אם חוזר או לא חוזר. << דובר >> מאיר גבאי: << דובר >> אנחנו ניתן מענה עד שהמוסדות יהיו מוכנים, זה הסיכום עם הרשות, היא יודעת. << דובר >> דימה אפרצב: << דובר >> לא יודע אם אתם מעודכנים, היום בהחלטת ממשלה סוף-סוף לעניין של פתיחת מכללת תל חי לאוניברסיטה קריית שמונה. הוחלט סופית עם תקצוב והכול, בהחלט שזה דבר שאנחנו מחכים כל כך הרבה שנים וזה ייתן תנופה פה מאוד משמעותית. מטולה נמצאת במצב לא פשוט, והחזרה כרגע לכאן ב-1 במרס היא מאוד בעייתית. דיברנו על זה שמנרה ומטולה נמצאות בסיטואציה מיוחדת וצריך לחפש מענה שיאפשר למטולה להתארגן כמו שצריך, כי זה לא משנה כרגע מי צודק, מי לא צודק, מטולה לא ערוכה לקלוט תושבים. צריך לחפש מענה, פתרון ייחודי למטולה ולמנרה בכדי לאפשר לתושבים להתארגן, כך שב-1 בספטמבר, זה היעד שממנו אי אפשר לסגת כשמערכת החינוך ומוסדות מקבלים פה דחיפה וערוכים להיקלט. כל הסוגיה של הבתים הפרטיים, אני מתאר לעצמי שמס רכש ברגע שיתפנה, יותר מכל האירוע הזה של הערכה וטיפול בתשתיות אזרחיות, כנראה שגם העסק הזה יטופל מהר. המיוחדות של מטולה ממול בעיות אולי חריגות דומות במנרה, כי כאן ישנו הרס מאוד משמעותי של התשתיות. אולי עניין של בתים עם כל איך שזה נראה מחריד, זה פחות ממה שראינו במנרה, אך תשתיות יישוביות כאן קיבלו פגיעה קשה וזה בהחלט ייקח הרבה זמן. נקודה נוספת, התקציבים. ראש רשות בחר, זה לא עניין לא של ביקורת ולא של התרסה. בשלושת הישובים, קריית שמונה, מטולה, שלומי, עם כל השוני, משרד נגב גליל קיבל משימה ותקציב לטפל. ראש רשות בחר לנהל את האירוע הזה לבד. אני מקווה מאוד שאולי יהיה שינוי בהחלטות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה מדבר בהיבט של בית הספר. << דובר >> דימה אפרצב: << דובר >> על שיקום, כן. של תשתיות בכלל. זה לא רק בית הספר, מוסדות חינוך קיבלו תיעדוף. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> עודד, היה תקציב של 111 מיליון שקלים לשלושת הרשויות. סליחה, 111.89 מיליון שקלים. 60 ומשהו מיליון הלכו לקריית שמונה. 11 או 19 מיליון הלכו לשלומי, ו-5.6 מיליון שקלים הלכו למטולה. עדיין לא קיבלנו, חשוב לומר. כולם אומרים יש כסף אך עדיין לא קיבלנו את זה. זה עכשיו ב"פינג פונג" מול נגב גליל, תגישו עבור אלמר, הגשנו עבור אלמר, לוחות זמנים וכולי, לתקן את דימי, אני ביולי מוכן פה. מוסדות החינוך, ב-1 בספטמבר כי ישנה חופשה ואני מתכוון גם להפעיל פה קייטנות במידה ויהיו פה ילדים. אני ב-1 ביולי מוכן פה עם מבני הציבור, עם מרבית התשתיות. מטולה תישאר בתוך אתר בניה, אין לי ספק בזה. אחד הדברים שדימי לא ציין, השר אלקין קיים לפחות חמישה או שישה דיונים על מטולה. פעם אחת לא הוזמן נציג מטולה. מקבלים החלטות מעל הראש של מטולה מבלי בכלל לדבר עם מטולה. זה משהו שאני לא מצליח להבין, איך זה קרה? כל פעם אומרים לי לא, זה היה דיון בתוך דיון, דנו גם על מטולה. האמינו לי, אני מקבל נתונים מתוך הוועדות, מתוך האנשים שיושבים שם, בדיוק מה מדברים שם. אני יודע מה אמרו למס רכוש – לא לתת חוות דעת בכדי שזה לא יתפרש שמטולה תוחרג. זה הכעס שלי על הסיפור שמנסים לייצר פה תמונת הניצחון. לצערי הרב, לא תהיה פה תמונת ניצחון. << דובר >> דימה אפרצב: << דובר >> מטולה תוקצבה במסגרת 200 מיליון שקלים. ב-5.6 מיליון. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> זה מה שאמרתי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם מיועדים, כשאתה אומר תוקצבה 5 מיליון שקלים. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> להשלמה של מה שמס רכוש לא נותן. << דובר >> דימה אפרצב: << דובר >> אלה 200 מיליון שקלים על הפרש של העזובה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זו הדלתא. << דובר >> דימה אפרצב: << דובר >> זו הדלתא. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> זה חלק, לא הכול. << דובר >> דימה אפרצב: << דובר >> זה במסגרת, במסלול של שיקום. במסלול של תקציב - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מס רכוש יודע להגיד לי מה הנזק שהיה במטולה, הישיר? בכמה אתם מעריכים את הנזק הישיר? << דובר >> יוני קליינמן: << דובר >> במה? בתשתיות, מבני ציבור? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הכול. מטולה נזק ישיר, שזה על מס רכוש. כמה מס רכוש אומרים, אנחנו כנראה נצטרך לשים במטולה - - - << דובר >> יוני קליינמן: << דובר >> 11 מיליון תשתיות. 26 מיליון למבני ציבור, בתים פרטיים בערך הסכום שדוד אמר. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> כמעט 0.5 מיליארד שקלים הכול. << דובר >> יוני קלינמן: << דובר >> בית שצריך לבנות אותו מחדש - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מבחינת נזקים ישירים בעיר מטולה, היו נזקים ישירים של סדר גודל 500 מיליון שקלים? << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> כן, ויהיו יותר. לדעתי זה יגלוש ליותר. << דובר >> דימה אפרצב: << דובר >> התוספת שנתנה במסגרת התקציבים, 10.8 מיליון שקלים, כשחצי מזה זו השלמה לנושא אחד. 5.1 מיליון זה תקציב גמיש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 10 מיליון נותנים למטולה תוספת? << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> לא. 300 מיליון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עזבו אותי מהחבילה. אני מסתכל רגע על מספרים. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> עדיין לא קיבלנו כלום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ישנו נזק ישיר, 500 מיליון שקלים. ממשלה אומרת על הנזק הישיר של 500 מיליון שקלים, אתם תקבלו 10 מיליון שקלים בשביל כל הפקטור - - - << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> כן, כרגע. << דובר >> יוני קליינמן: << דובר >> זה רק למבני ציבור. << דובר >> דימה אפרצב: << דובר >> רק למבני ציבור וזה כתוספת על מה שמס רכוש אמור לממן. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> דימי, זה למבני ציבור, להשפעה, משק, לכל מיני דברים. לא רק מבני ציבור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כשעכשיו ישנו בית הרוס, כל מה שקורה מבחוץ זה הרוס. כשיש את התשתיות מבחוץ, לא רק מבנה ציבור. << דובר >> דימה אפרצב: << דובר >> התקציב הזה ניתן לתשתיות בלבד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה זה לציבור? הכביש שנוסעים עליו, זו תשתית. הבית הפרטי שנפגע - - אשאל אותך שאלה, היית ראש רשות, פיתוח. כמה אתה גובה על היטלי פיתוח מבית. בהיקף הזה היה מגיע ל-10 מיליון שקלים? << דובר >> מאיר גבאי: << דובר >> יש גם עיוות, כמו שדוד אמר, ע'ג'ר ומטולה קיבלו אותה הדבר. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> איך עשו את הקריטריונים? גודל, מספר תושבים ומספר מבנה ציבור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא סביר. אם ישנו נזק ישיר של 500 מיליון שקלים, לא סביר שהנזק העקיף הוא 10 מיליון שקלים, הדלתא. בוא ניקח את ע'ג'ר, ישנו נזק ישיר אפס. כמה הם מקבלים? אותו הדבר. << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> אתה צודק, בשביל הדיוק של החישובים. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> הם גם לא פונו דקה. והמדינה נתנה להם כסף. << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> יש את התשתיות והמבנים הציבוריים והדלתא שהמדינה צריכה לשים – אני לא נכנס למספרים, רק לסדר – ויש את הבתים הפרטיים, כי שם המדינה שמה את המענק ואת מענק העזובה לאדם הפרטי, על הבית שלו. אם אתה מחשב את הכול, אתה צריך לחשב את הכול. בכוונה אומר את זה. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> וכל הזבל שזורקים, מי מפנה, העזובה? אתה יודע כמה פינינו זבל? אתה יודע גם טוב מאוד איפה פינינו את הזבל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גם כשאני בונה שכונה חדשה, הבית הפרטי, האיש הפרטי נושא בכל העלויות של הבנייה הפרטית שלו, הכול. אני יודע להגיד לך כמה בערך אלה התשתיות שמסביב. והיחס של 10 מיליון שקלים ל-500 מיליון שקלים. << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> מה שהערתי לך, שה-500 מיליון כוללים גם את החלק הפרטי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני יודע. בגלל זה אני אומר. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> זה לא יסתיים ב-500 מיליון. אני אומר פה למס רכוש, זה יסתיים בהרבה יותר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בגלל זה אני אומר לך, אם זה שזה היה פרטי, זה לא סביר בעליל. << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> אני לא נכנס למספר, אני רק שמתי כדי שההסתכלות תהיה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה גם היה צריך להיות היחס, גם כשנותנים את הקריטריונים לרשויות. מהיכן לקחו את הקריטריונים? אני מנחש, אני לא בקיא. המרחק מהגבול, נכון שזה אחד הקריטריונים? << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> לא. עכשיו זה לא היה. אמרו גודל ישוב, כמות תושבים וכמות מבני ציבור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה הקשר? << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> תודה רבה, זה מה שאני שואל, מה הקשר? מה אומרים לי? בתקצוב הבא אנחנו נתחשב בך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יכול להיות ישוב של עשרה תושבים שכל הישוב הוחרג. יכול להיות ישוב של 100,000 תושבים שלא ניזוק בכלל. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> והוא קיבל יותר. << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> אף אחד שיושב פה בחדר הזה הוא לא הכתובת לשאלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אין לי טענות. רבותיי, תקשיבו. אלון, השאלה פה היא לא אישית, בטח לא לאף אחד מהיושבים פה. אני מנסה להבין את החומר. ישיבה ראשונה של ועדת נגב גליל, היום ביקשתי מנרה ומטולה. ברור לחלוטין שבשני המקומות - - - ביקרתי במקומות האלה לפי כן. היינו פה גם כשאף אחד לא רצה לבוא לפה, גם בכפר גלעדי, גם במנרה. זה לא אותו הדבר כמו במקומות אחרים, זה לא אותו הדבר כמו בקריית שמונה ולא כמו בישובים נוספים. << דובר >> ודים אבנשטיין: << דובר >> מי שלא מכיר אותי. אני מרשות המסים, מנהל מוקד גליל המזרחי בגולן. לפני הייתי מנהל מוקד גליל המערבי והקריות. אי אפשר להשוות. הדבר הראשון שעשיתי בחודש נובמבר כשעברתי לפה, זה הקמת מוקד קדמי של – קריית שמונה, מטולה, מנרה, ומרגליות. בנוסף לטבריה, טבריה בנפרד. גודל הנזקים במיוחד במנרה ובמטולה, זה משהו אחר לגמרי וזה דורש טיפול, את זה אני אומר כאזרח. אני כרגע כבר לא מנהל מוקד, אומר כאזרח. הנזקים שרואים מקרוב, פה ובמנרה ראינו את זה, אך במטולה זה גם טיפול אחר. שם זה קיבוץ וגם החלטות אחרות. פה חייבים להשקיע ולתת מענה. אנחנו עושים את זה. מיניתי גם את יוני, הפרויקטור. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> רק למטולה. הוא מגיע לפה מירושלים כל הזמן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם החרגתם אצלכם ברשות המסים, מטולה מוחרגת? לא. << דובר >> ודים אבנשטיין: << דובר >> מבחינת טיפול. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היקף הפעילות שלו פה הוא - - - << דובר >> ודים אבנשטיין: << דובר >> היקף כזה שאי אפשר להשוות את זה עם שום מקום אחר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה לא צריך להחריג, אתה משקיע תשומות. לא רואים כמה תשומות מושקעות. << דובר >> דימה אפרצב: << דובר >> אני לא נכנס כרגע לשיטה, כי השיטה לא נקבעה על ידינו, הקריטריונים נקבעו בחשב הכללי, אך תוקצב מהתקציב, תוקצבו 200 מיליון שקלים אך ורק לישובים המפונים, אלה שישבו מטבע הדברים, הצבא קבע איפה מפונים ואיפה לא מפונים. סכום הכסף הזה הוא תוספת על סכום שבנזק ישיר. היה צריך להעביר את הקו במקום מסוים ובין יתר הדברים – אני לא נכנס כרגע למה הסכמנו ולמה לא, כי זה לא משנה כרגע, כי זו התוצאה – אחד הקריטריונים היה היקף פגיעה במוסדות ציבור. משם גם קונפליקטים בין מושבים לקיבוצים, כשבקיבוצים ישנם הרבה יותר מוסדות חינוך, לציבור והכול, אותו הדבר גם לגבי מטולה. אני מקווה מאוד שיהיה מקצה שיפורים בעניין הזה, אך אלה החלטות - - - << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> דימי, לתקן. לא היה קריטריון לגבי פגיעות במוסדות ציבור. כמות מוסדות הציבור בישוב, לא פגיעות. << דובר >> דימה אפרצב: << דובר >> כמות מוסדות הציבור. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> ישוב שלא נפגע ויש לו הרבה מוסדות ציבור – קיבל הרבה כסף אך לא נפגע. ישוב שנפגעו לו מוסדות הציבור – קיבל ואין לו הרבה מוסדות ציבור – לא קיבל. לא סתם נתתי דוגמה, זה גם דפנה היה בסיפור כזה או אחר. ועוד לפי מפ"י בכלל. << דובר >> רועי יצחק: << דובר >> רועי ממשרד הפנים. אני ממונה רשות פה וכל הרשויות המפונות. 200 מיליון הוא ספציפית למוסדות ציבור, אך יש סל קופסא לכל דבר. למשל, משרד הפנים אחראי על 100 מיליון שקלים שמחולק כרגע לצורך השיבה הביתה. מטולה קיבלה 5 מיליון שקלים. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> זה מתוך 10 מיליון שהוא דיבר. זה ביחד. << דובר >> רועי יצחק: << דובר >> הסכום הזה אמור להיות עבור שיבה הביתה ועוד דברים ספציפיים. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> שיבה הביתה, לא לשיקום. הם גם מתעקשים שלפחות חצי מהכסף, שנשים אותו לתכניות לתושבים שחוזרים מתי שחוזרים וכולי, לא לשיקום. אלה לא 10 מיליון. אז זה לא 10 מיליון. זה 5.6 מיליון שקיבלתי לשיקום. << דובר >> דימה אפרצב: << דובר >> זה תקציב גמיש של מה שראשי רשויות ביקשו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, דימי. הוא מאחוריך, מתעקשים איתי שאשים אותו למתנ"ס, לפעילות רווחה, לחוסן. << דובר >> דימה אפרצב: << דובר >> אתה מחליט למה. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> אני עד היום לא סגרתי אתם את הסכום הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> המקרו ברור. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> דימי, אני מזכיר לך מה אמרת כשהיית פה במלחמה. עכשיו אתה בכובע אחר אז אתה מנסה ליפות. << דובר >> דימה אפרצב: << דובר >> מה שאמרתי קודם, אומר גם עכשיו. << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> השאלה המרכזית שהצבא נדרש לתת עליה תשובה, זה למציאות הביטחונית מהצד השני של הגבול ומאפשר או לא מאפשר לחזרת התושבים. על זה נתנה התשובה, עם הערכת המצב שתתקיים ביממות הקרובות. בתוך כך סביב מטולה, למעלה מצד ימין נראה לי שדוד הצביע לך על זה כשהייתם למטה בבית, מוצב של צה"ל בקצה הקדמי של חממיס, נקרא גם המוצב הצרפתי. לפחות בשלב הזה אנחנו רואים אותו נשאר קדימה יחד עם מוצבים נוספים בתוך לבנון. הדבר השני, צריך להגיד שלאורך כל הדרך הייתה עבודה מאוד מתואמת ובשיתוף פעולה עם המועצה מטולה ודוד העומד בראשה, עם חילוקי דעות ומבלי חילוקי דעות לאורך כל הדרך, ויש לנו חילוקי דעות על חלק מהדברים. אך אנחנו מאוד קשובים להרבה מאוד דברים. למרות הכול, במטולה יהיה גדוד כי לא ניתן להגן על מטולה כמו שאנחנו מבינים, כמו שאנחנו היינו רוצים, עם גדוד. אחד הדברים שהפיקוד שם לעצמו כרגע כיעד, אנחנו עם פי כמעט 4 סד"כ יותר גדול ממה שהיינו ב-6 באוקטובר 2023 ואנחנו מתכוונים לא לחזור לאוקטובר 2023. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך, מאיפה יבואו חיילים? << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> כרגע הם באים מצה"ל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מאיפה לצה"ל יהיו כל כך הרבה חיילים? << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> כרגע יש לנו אותם, וחלק מהדברים שמדינת ישראל תצטרך לפתור זה - - - << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> אנשי המילואים שעושים פה הרבה פעילות ומלח הארץ אלה אותם אנשי מילואים. הגדוד ה-15 כבר פה במטולה. << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> אנחנו קבענו שבכל חזית של ישוב וכך בנינו את כל קו המוצבים החדש שלנו הנוסף, יש מוצב לפחות מחלקתי, ברוב המקומות פלוגתי, כי אנחנו חושבים שהחיילים צריכים להיות קדימה עם החסרונות ויתרונות של זה שיהיו תחת אש ונ"ט ויחטפו כל מה שדוד אומר, הכול מצוין. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> מצוין. תל א-נחאס, גלגלי, נבי אל עואדי, חממיס. למה צריכים להיות בתוך שטח מדינת ישראל? לא מצליח להבין אתכם. כשאתם מתעקשים שאתם רוצים להתעקש – אתם יודעים להתעקש. כשאתם לא רוצים, אתם מפקירים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זו לא החלטה שלנו. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> הצבא יודע ללחוץ ולהגיד שאני לא יודע להגן על מטולה אם אני לא בארבעת המקומות האלה. << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> בתוך כך אנחנו צריכים למצוא ביחד פתרונות משותפים. רצינו מאוד לחזור חזרה למבנה של היק"ל. דוד מאוד התנגד לדבר הזה כי הוא רואה במבנה הזה פיתוח כלכלי. זה לא טוב לצבא, זה בעדיפות עליונה, מה שנכון וטוב לפיתוח הכלכלי ולכן ויתרנו על הדבר הזה. המפג"ד ילך אחורה, זה פחות טוב, אך אלה העובדות, אנחנו צריכים למצוא את האיזון הנכון שבין הדברים. כרגע בשער פאטמה, זה המצב. אנחנו יודעים להעתיק את המקום הזה, כשדוד יגיע לשלב שבו ירצה גם לפתח את האזור הזה. אמרנו לו את זה, הוא יודע את זה, אנחנו נעשה את הדברים. אני אחרוג מהפרוטוקול ואגיד – כי גם אמרתי את זה לידידי פוגל בארבע עיניים – הערנו את תשומת לב מקבלי ההחלטות, כשקיבלו את ההחלטות, שהחלוקה היא לא הגיונית. זה בסדר גמור להכניס פרמטרים, הכול בסדר. הערנו את תשומת לב קבלת ההחלטות, לא קיבלו את עמדתנו בהקשר הזה. כמו כן, ניתן לקבל החלטות לגבי מטולה בצורה אחרת מיתר המקומות, אבל היא לא יכולה להישען על הסברים. אנחנו ממשיכים להילחם. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> זה שלנו זה תקני. תקין הפיצוצים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זו שאלת חזרת תושבים. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> היה פיצוץ עכשיו, לא שמעתם? זה תקין, זה כך כל היום. בצהריים היה פה רחפן. << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> חבר הכנסת פורר, אני אומר את זה כאן ואנחנו נגיד את זה לתושבים וצריך להגיד את זה. אם אנחנו רוצים להמשיך ולאכוף כמו שאנחנו מתכוונים, התושבים שיחזרו לצפון, לא יחזרו לשקט של2023-2006. הם יחזרו לרעש הבומים, כי סוללות ארטילריה תירינה והמטוסים יתקפו כל אימת שתהיה פה הפרה שלא תעלה בקנה אחד עם התהליך. אין שתי אופציות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש אופציה שלישית שלא הלכו אליה, שזה רצועת ביטחון בתוך שטח לבנון. << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> גם אז הם ישמעו פיצוצים. גם כשישבנו 18 שנים בלבנון היו פה פיצוצים במטולה. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> לא אחרי ה-7 באוקטובר והמראות בדרום, תזכור את זה. ביום רביעי כפר כילא יתחילו לחזור אותם אנשי חיזבאללה, מה תעשו כשהם יניפו את הדגלים פה? זו תמונת הניצחון שאנחנו נראה. << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> כמו ששמעת את חבר הכנסת אומר, זו לא החלטה שלי, אזור החיץ. אני כן יודע להגיד שגם אם יהיה אזור חיץ – בומים ישמעו כי אנחנו מתכוונים להילחם. ישנה משמעות, אי אפשר להילחם בשקט. את זה צריך להגיד גם לעצמנו וגם לתושבים. צריך לחשוב בצמיחה חיובית, זה אומר שחלק גדול מהתושבים של מטולה כן היה רוצה לחזור הנה. הם היו כאן גם תוך כדי המלחמה. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> ראית את הסקר? על בסיס מה אתה אומר את זה? ראית את הסקר שעשינו לפני שבועיים? << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> תיקנתי לחלק. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> חלק קטן. << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> גם החלק הקטן. צריך לאפשר למצוא את המנגנון שמאפשר צמיחה, את הגם וגם, ואני לא נכנס פה למנגנונים הכספיים שיכולים לפתור את הבעיה, יש פתרונות מבלי לייצר רגע גל צונאמי שייקח אותנו עד ראש הנקרה ואני לא סתם אומר את הדבר הזה כי קל מאוד לפתור בעיה במקום אחד, קשה מאוד לעצור גל צונאמי ובחזית שלנו. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> אני חייב תודה לסיור הזה, הוא תיכף מסתיים. את מנרה הכרתי, את המראות במטולה לא הכרתי ברמה הזו. 70% מהבתים פה נפגעו, זה לא משהו שאפשר לזלזל בו, לכן אני אמליץ לך אדוני יושב-ראש שהוועדה תצא החוצה עם שתי אמירות לפחות הנוגעות לענייני מטולה. הראשונה, אסור להפוך את מטולה למחנה צבאי. זה משהו שלא מחזיר אותנו ב-6 באוקטובר, אני זוכר את הכוונה לעשות פה חומה, שזה בכלל טירוף. משהו שאסור לנו לחשוב עליו, זו בטח לא תמונת ניצחון. מה שצריכים לראות תושבי מטולה אם רוצים להחזיר אותם חזרה – טנקים עם דגל ישראל מצפון אליהם. אם זה לא יהיה, אני לא חושב שהתושבים יחזרו לפה ואני מכיר פה חלק לא קטן מהתושבים. בנוסף, כשאני מסתכל על הנזקים שישנם פה ואני מכיר את דוד לא מהיום. אני יודע כמה מאמץ הושקע פה בכדי כן לחזור לשגרה. דיור, תעסוקה, תיירות שזה עיקר העיסוקים פה של הישוב הזה. חינוך, אין מצב שבתוך עשרה ימי עבודה, שזה עד ה-1 במרס, אפשר להביא את זה לידי ביטוי. חייבים לתת זמן בכדי לייצר פה אווירה של חזרה. אין פה אווירה של חזרה. כל מי שיחזור לכאן יראה – הרס, חורבן. תשתיות, שום דבר פה לא קיים. לפחות לתת לכולם לסיים את שנת הלימודים שזה אומר עד 1 ביולי. לא לבוא לפה, לתת את הזמן. אני אעזור לך במה שאני יכול בעניין הזה ולפתוח את הארנק. מדינת ישראל חייבת לפתוח פה את הארנק. פה אסור להתחשבן. תסתכלו מה קורה פה. אין פה אף ישוב במדינת ישראל, אפילו לא מה שראינו ביישובי עוטף עזה למה שאנחנו רואים פה. למעט כמובן הנזק בחיי אדם שאת זה לא לניתן להשוות בשום מקום. פעם נוספת תודה לך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה להגיד תודה לדוד. מה שאנחנו, וגם כמי שביקר אותו פה במהלך המלחמה, אתה מהווה דוגמה למנהיגות אזרחית ואיך צריך להתנהל ראש רשות במלחמה וצריך להגיד את זה. במובן הזה המנהיגות בירושלים הייתה צריכה לחבק אותך ולא לדחוף אותך. אם אני יכול, אז צביקה ואני באנו לחבק אותך. אני אומר לך, אני מצדיע לך על – דוגמה אישית, מסירות, נחישות ועל ההיאחזות שלך בקרקע. ההיאחזות שלך במטולה. אתה לא עזבת פה לדקה, בידיים פרשת פה את הכבלים בשביל המצלמות וכיבית פה שריפות יחד עם חברי כיתת הכוננות שלך וכך צריכה להיראות מנהיגות, וודאי מנהיגות אזרחית. מפה אני הולך לשלב הבא שאנחנו האזרחים מוכנים לשלם מחירים, ואזרחי מדינת ישראל מוכנים לשלם מחירים בכדי לחיות במדינת ישראל ומבינים את ההשלכות של מה זה לחיות במדינת ישראל בכל מקום, בדרום, בצפון, לא משנה. מפיגועים ועד איומים כאלה ומלחמות. אפשר להסתכל על זה על כל הציונות ב-130 שנים האחרונות. אנחנו מוכנים לשלם את המחיר הזה ובנינו לנו מערכת צבאית והגנה שאמורה לבנות את זה בתפיסת עולם של להעביר את המלחמה לשטח האויב. אני אומר לכם פה מבחינת הפסקת האש, זו עמדתי – אני שמח לשמוע שזו גם העמדה של צביקה – מבחינת הפסקת האש ההסכם מוסתר מעיניי חברי הכנסת. את כל מה שאנחנו מבינים הוא מחורר לחלוטין. הוא משאיר אותנו בהרבה מאוד פרמטרים שהמשמעות שלהם זה גם להפוך את מטולה למוצב צבאי. אני התנגדתי. כשהביאו תקציב לוועדת כספים לפני כמה חודשים בכדי להשמיש את תחנת הרכבת בשדרות. אמרו, צריך לבנות קיר מגן. התנגדתי לזה, אמרתי אם ממשלת ישראל אחרי 7 באוקטובר בונה קיר מגן בכדי למגן את תחנת רכבת בשדרות, תוציאו את הכוחות מעזה, חבל על החיילים שהולכים שם, על כל המלחמה הזו, אם אנחנו צריכים קיר מגן בשדרות. הוא הדין גם לגבי מטולה. חד משמעית אני מסכים לגמרי עם ההגדרה ומבחינתי זו עמדת הוועדה גם, נצביע עליה אם ישנו צורך, נראה לי שיש לנו רוב פה. טנקים צריכים להיות מצפון למטולה. כל האירוע הזה צריך להיות מצפון למטולה ומדינת ישראל הייתה צריכה להגדיר לעצמה בתחילת הדרך. זה שינוי פרדיגמה מ-6 באוקטובר, שאנחנו מייצרים אזור חיץ של 10 קילומטרים עד שיהיה לנו למי למסור את המפתחות. צבא לבנון זה ברור לחלוטין שזה לא מישהו שאתה יכול למסור לו את המפתחות, להגיד לו קח את המפתחות, תהיה על הגדר, כי זה לא מה שיהיה. מהבחינה הביטחונית זו העמדה, זה לא במנדט שלנו כוועדה. חד-משמעית זה מה שהיה צריך להיות פה מבחינת ביטחון. ככל שזה לא מבחינת ביטחון, נעבור עכשיו לפרמטרים האזרחיים, אי אפשר לנהוג במטולה כמו בכל מקום אחר. מנרה חטפה בהיקפים חסרי תקדים. מטולה זה מנרה בריבוע בגלל הגודל – זאת עיר, זה גודל של עיר, לא גודל של 165 בתים. אנחנו נמצאים פה בעיר. אתה רואה את הנזקים. הנזקים הם נזקים היקפיים קשים מאוד. אני חושב על ילדים שחוזרים לפה, על נערים שמסתובבים בין בתים שהם חצי הרוסים, שהם שרופים, מטים לנפול. זה לא האירוע שמחזיר את התושבים, בטח לא בטווח הזמן של עוד שבועיים מהיום. לכן, היה צריך לטפל פה בפרמטרים אחרים והממשלה הייתה צריכה לקבוע פה פרמטרים אחרים ולא להמשיך ולטפל בזה באותם - - אנחנו מכירים אותם ממשרדי הממשלה, יש קול קורא, תנאי סף. רבותיי, אנחנו במלחמה. הצבא כשהוא מחליט עכשיו להשקיע יותר אש באזור מסוים – הוא לא עושה קול קורא, על איזה אזור אני משקיע יותר אש. זה אותו הדבר, רק במובן של כסף. יכול להיות שישנם עוד מקומות שצריך להשקיע בהם יותר כסף אז צריך להשקיע את הכסף הזה, אין דרך אחרת. אי אפשר להגיד אנחנו רוצים את הצפון חזרה, כי זה לא יהיה. הנזק שייגרם לחזרה של התושבים – אם יחזרו תושבים – כשהמקום לא ערוך לזה, גדול פי כמה מהתועלת כשנגיד, החזרנו ב-1 במרס, כי יברחו מפה ויהיה עוד יותר קשה להחזיר אותם או להביא את אלה שאנחנו רוצים להביא, בטח אם נביא אותם לפה מבלי שהכנו את מערך התעסוקה, חינוך, רווחה, בכדי לקלוט את כל הדבר הזה. הדרישה של ראש העיר פה היא הגיונית מאוד. הוא אומר בסך הכול, תנו לי ארבעה חודשים בכדי לשקם את העיר הזו ולהחזיר אותה, לא למצב אופטימלי, אך למצב בסיסי שאפשר יהיה. העיר לא נמצאת במצב שהיא יכולה לקלוט תושבים. עשינו סיבוב בעיר, ראינו את מבני הציבור, את המבנים הפרטיים, התשתיות – העיר לא ערוכה לקלוט תושבים. במובן הזה אין שאלה בכלל, כשאני אומר מעבר לזה וחוזר על מה שאמרתי במנרה, אני אומר את זה גם פה בכדי שתשמע. התכנית של הממשלה הייתה צריכה להתייחס ל-2030, לא לשנה הבאה. זה שתחזיר עכשיו 30%, 40%, 50%, 70% מהתושבים שלך, 100% מהתושבים שלך – זה לא היעד. היעד צריך לראות איך בעוד חמש שנים מטולה פורחת ומשגשגת, לכן אני מבין את ההתעקשות של ראש הרשות על מבני ציבור מסוימים שהוא רוצה לפתח אותם, על אזורים שהוא רוצה לפתח אותם כלכליים לעיר. זו הראייה שמתוכה היה צריך לגזור את כל הדברים האחרים. לכן טועה פה הממשלה, אוציא מכתב בעניין הזה לשר אלקין ולמנכ"ל משרד ראש הממשלה, גם בנושא התכלול וניהול כל האירוע וגם בנושא התקצוב של מנרה ומטולה. לגבי הסד"כ שצה"ל זקוק, שאלתי שאלה שהיא רטורית, זו גם תפיסת עולם. כולם צריכים לשרת, אי אפשר להגיד לחיילי מילואים, אנחנו צריכים פה עוד פי ארבעה כמעט כוח אדם ומאיפה זה יבוא? שאנשים יעשו 200 ימים מילואים, 300 ימים מילואים? אי אפשר יהיה להחזיק את המערכת הזו אם לא נגייס עוד חיילים וכולם צריכים להתגייס. דבר אחרון, אומרים מתחיל בגנות ומסיים בשבח. מס רכוש, בכל מקום שהיינו, מגיע לכם כל הכבוד. גם מכיר את זה במהלך המלחמה, על הכניסה של מס רכוש בהרבה מאוד מקומות בכדי לתת את המענה. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> אפילו יאמר לזכותם, בבית בקיסריה הם היו בשבת. << דובר >> ודים אבנשטיין: << דובר >> מה אמרתי? בית במטולה הוא כמו בית בקיסריה, אחד לאחד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מגיע לכם כל הכבוד, יישר כוח ואנחנו יודעים לכעוס כשצריך אך צריך להגיד מילה טובה וחשוב שזה יהיה בפרוטוקול. גם אתם וגם עובדי חברת חשמל, שמענו את זה בדרך, שמשבחים אותם על הפעילות שלהם פה, גם שמעתי עליהם לאורך כל תקופת המלחמה. נכנסו לטפל ולתקן תקלות. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> גם הם עצרו בגלל המשך תקציבים, מה שאמרתי לך על הסגירה של הכבישים, ראית את הכביש במטולה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כשהממשלה באה בטענות הרבה פעמים לרשות המקומית – אני אומר את זה גם פה, דימה, אתה יכול ללכת עם זה חזרה – אנחנו נסענו על כביש שהוא כביש 90, הוא באחריות נתיבי ישראל כשירדנו מהתצפית. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> זה הסיפור של הכסף. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה את זה הממשלה לא עושה? זה לא באחריות שלו. הממשלה לא טיפלה בזה. << דובר >> דימה אפרצב: << דובר >> בהקשר לעניין הזה. ביום שלישי אחרי לפחות שני סבבים, נתיבי ישראל אמורים להגיש תכנית ויש סיכום בין - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> התושבים צריכים לחזור ב-1 במרס. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> כמו שהם מקיימים דיונים על מטולה מבלי להזמין את מטולה לשמוע אותה בכלל. מבין את אלקין. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גם ארצה במכתב להוסיף, לדאוג שנציג הרשות המקומית יהיה שותף לדיונים. זה משהו נהוג. בדרך כלל מהיכרותי עם השר אלקין, הוא כן נוהג לעשות את זה ואני אשמח לגשר ביניכם באירוע הזה. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> אתה יכול לשאול כמה פעמים דנתם בכנסת על מטולה? << דובר >> דימה אפרצב: << דובר >> לא, אנחנו לא דנים. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> כנסת זה לא הוא. << דובר >> דימה אפרצב: << דובר >> בעבודת המטה כשאתה כועס אתה לא רוצה לשתף פעולה. מאוד קשה עם זה לחיות. << דובר >> דוד אזולאי: << דובר >> לא. אתה מתבלבל. הפסקתי לשתף פעולה אתכם ועם צה"ל אחרי שקיבלתם את ההחלטה כבר. ברגע שיש לכם החלטה, לא רלוונטי לבוא לפה. חבל על השתייה ועל הבורקס שמבזבזים. << דובר >> דימה אפרצב: << דובר >> נכשלנו בזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אומר שוב, אפשר להגיד שזאת עמדת אנשי המקצוע, ההחלטה מתקבלת בדרג הממשלה, והממשלה בהחלטה שלה, קצת מנותקת מהשטח. תודה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:15. << סיום >>