פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת 2 ועדת הכספים 28/07/2020 הכנסת הכנסת העשרים-ושלוש מושב ראשון פרוטוקול מס' 102 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ז' באב התש"ף (28 ביולי 2020), שעה 11:30 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק־יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 3) << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראה שעה), התש"ף-2020 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי רם בן ברק קרן ברק ניר ברקת אחמד טיבי אופיר כץ מיקי לוי בצלאל סמוטריץ' אוסאמה סעדי אלכס קושניר שלמה קרעי אנטאנס שחאדה קטי קטרין שטרית הילה שי וזאן מיכל שיר סגמן עאידה תומא סלימאן חברי הכנסת: משה ארבל מכלוף מיקי זוהר יצחק כהן אימאן ח'טיב יאסין עודד פורר מוזמנים: שר האוצר ישראל כץ אסי מסינג – היועץ המשפטי במשרד האוצר, משרד האוצר שירה עמיאל – רכזת תקציב תרבות וספורט באג"ת, משרד האוצר טלי ארפי – סגנית בכירה ליועץ המשפטי במשרד האוצר, משרד האוצר אביגיל ונקרט – רפרנטית, משרד האוצר אייל מדן – רפרנט רווחה באגף תקציבים, משרד האוצר אלון מסר – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר יעל לינדברג – אגף תקציבים, משרד האוצר שלומי מור – עו"ד, סגן בכיר ליועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי מאיר שפיגלר – המנהל הכללי, המוסד לביטוח לאומי שרית פלבר – רפרנטית, משרד המשפטים ייעוץ משפטי: שגית אפיק נעה בן-שבת מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אתי אפלבוים; הילה לוי << הצח >> 1. הצעת חוק־יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 3) << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראה שעה), התש"ף-2020 << הצח >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר-היום הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד פעמי) (הוראת שעה), התש"ף-2020. מי מסביר? אני מבקש להקריא ולהסביר. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> להקריא סעיף סעיף? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קודם להקריא ולהסביר. אם אפשר, בקול, שנשמע. << אורח >> טלי ארפי: "הגדרות 1 .בחוק זה – "בני זוג" – כהגדרתם בחוק הבטחת הכנסה; "גמלת הבטחת הכנסה" – כל אחד מאלה: (1 ) גמלה כהגדרתה בחוק הבטחת הכנסה; (2 ) תוספת לגמלה, לפי סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות זקנה 1 ושאירים מיוחדות (3 ) תשלום לפי חוק המזונות . "גמלת נכה נזקק" – אחת מאלה:" << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> יש טעות בשם ההסכם. ההסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושארים מיוחדות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לתקן את זה. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> התשלום לפי חוק המזונות, זאת אומרת חודשי. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> בסדר, אין בעיה. "גמלת נכה נזקק" לפי אחת מאלה: (1 ) קצבה חודשית המשתלמת לפי סעיפים 200 ,201 או 251 לחוק הביטוח הלאומי; (2 ) תגמול מוגדל לפי הכנסה המשתלם לפי סעיף 4א לחוק נכי רדיפות הנאצים או תגמול מוגדל לפי הכנסה המשתלם לפי סעיף 4א לחוק האמור; (3 ) תגמול מוגדל לפי הכנסה המשתלם לפי סעיף 4ד לחוק נכי המלחמה בנאצים או תגמול לפי הכנסה המשתלם לפי סעיף 4ג לחוק האמור; (4 ) תגמול המשתלם לפי סעיף 11א(א)(2) או (3)לחוק נכי רדיפות הנאצים או תגמול המשתלם לפי סעיף 13א(ב) או (ב1 )לחוק נכי המלחמה בנאצים. (5 ) תגמול המשתלם לנכה או לנכה נפגע פעולת איבה לפי סעיפים 6 ,7 או 7ד לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 (נוסח משולב). או תגמול לפי סעיף 4 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל– 1970 המשתלם בשל החלת סעיפים 6 ,7 ו־7ד האמורים בלבד, וכן תשלום לפי הוראות מס' 81.01 ו-85.02 של אגף שיקום נכים במשרד הביטחון לנכים שנקבע לגביהם כי איבדו את כושר עבודתם עקב הנכות וכי הם מחוסרי הכנסה; (6 ) גמלת נכות לעולה המשתלמת לפי הסכם בדבר מתן גמלאות 4 מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת. (7 ) תגמול לפי הכנסה שאסיר ציון זכאי לו לפי סעיף 11 לחוק 5 תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב–1992." << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> אני רוצה לומר כמה דברים לגבי נכה נזקק. ההגדרה שקראנו עכשיו אחר-כך תשפיע על הזכאות לתוספת. דבר ראשון, אם אנחנו מדברים פה על נזקק, יהיו לנו כמה וכמה שינויי נוסח שדיברו על גמלת נכה. השארנו את המונח נזקק לפי הכנסה אז אנחנו רוצים שגם כאן ינקטו באותה צורה. דבר שני. בפסקאות 2 ו-3 דיברנו על תגמולים שמקבלים נכי רדיפות הנאצים ונכי המלחמה בנאצים, התגמולים המוגדלים שמשולמים באמת לאנשים שהם במצב הכלכלי היותר קשה. בסעיף 4 אנחנו מדברים על התגמול שמשולם לבני הזוג שלהם, אחרי שהם יתאלמנו. הוא ישולם במשך 3 שנים לבני הזוג. צריך לזכור שזה קצת תגמול מסוג אחר, אבל אתם בכל זאת בחרתם לקבוע אותו בתוך הרשימה הזאת של התגמולים. השאלה, מה העיקרון המסדר שגרם לזה שכל הגמלאות האלה הן בהגדרה של נזקק? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> העיקרון שהנחה אותנו זה בעצם סיוע לקבוצות של מקבלי קצבאות שהקצבאות שלהם מותנות במבחני הכנסה. לכן זאת הרשימה שנקבעה. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> גמלאות שמותנות במבחני הכנסה, אבל זה לא כל הגמלאות שמותנות במבחני הכנסה. יש גמלאות אחרות, למשל, גמלת זקנה בגיל המותנה, גמלת אזרח ותיק בגיל המותנה, היא מותנית בהכנסה. גמלת קצבת שארים לאלמן מותנית בהכנסה. יש עוד קצבאות שמותנות בהכנסה ובכל זאת הן לא פה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> מניחים שזאת אוכלוסייה שאנחנו רוצים בעצם לייחד, אוכלוסייה שהיא החלשה ביותר והנזקקת ביותר ולכן התמקדנו במקבלי הקצבאות שמוזכרות כאן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> "גמלת סיעוד" – (1 ) גמלת סיעוד חודשית לפי סעיף 224 לחוק הביטוח הלאומי (2) גמלה למי שבחר בקצבה לשירותים מיוחדים מכוח סעיף 228(א) לחוק הביטוח הלאומי חלף גמלת הסיעוד (3) גמלת סיעוד לעולה המשתלמת לפי הסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת; "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏; "חוק הבטחת הכנסה" – חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980‏; "חוק המזונות" – חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972‏; "חוק נכי המלחמה בנאצים" – חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד–1954‏; "חוק נכי רדיפות הנאצים" – חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957‏; "המוסד" – המוסד לביטוח לאומי; "עולה" – מי שנמצא בישראל פחות מ-12 חודשים בתכוף לפני יום ט' בתמוז התש"ף (1 ביולי 2020), והעומד באחת מפסקאות (א) עד (ד) לתקנה 5(4) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב–1982‏;" << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> נזכיר שתקנות הבטחת הכנסה מדברות על עולה, מי שיש לו אשרת עולה וכל אותם תנאים שמצויים בתקנות. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> "עולה נזקק" – עולה שמשרד העלייה והקליטה נותן לו סיוע חלף הבטחת הכנסה; "קצבת ילדים" – אחת מאלה: 1. קצבת ילדים לפי סימן ב' לפרק ד' לחוק הביטוח הלאומי; 2. קצבה המשתלמת לפי סעיף 3 להסכם בדבר תשלום קצבה לילד עולה; "תושב חוזר" – מי שטרם חלפו שלושה חודשים מהיום שבו משרד העלייה והקליטה המציא תעודה המעידה כי הוא תושב חוזר." << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> המועד הקבוע הוא מועד הנפקת התעודה של תושב חוזר. ראינו שהתנאים של משרד הקליטה מדברים על-כך שהמעמד הזה ניתן לו שלושה חודשים אחרי שהוא נכנס לארץ. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> יש לנו נוסח שמחליף את זה כך שהזכאות שלו תהיה ביום שבו נקבעה זכאותו כתושב חוזר בתעודה שהנפיק לו משרד הקליטה. אז הנוסח שאנחנו מציעים: מי שטרם חלפו 3 חודשים מהיום שבו החלה זכאותו לתושב חוזר, בהתאם לקבוע בתעודה שהנפיק לו משרד העלייה והקליטה." << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אני אגיד משפט אחד על הקודם בנושא החיילים המשוחררים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השר מבקש לומר משפט על החוק הקודם. אם אפשר בקצרה מפני שאין לנו כלום. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> קודם כל, אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה ולחברי הוועדה על העבודה המאוד מאוד רצינית שעשיתם כאן עם חוק רשת הביטחון הכלכלי לכל תקופת הקורונה למשך שנה. אין ספק שהציבור מחכה לזה ואני רואה את חובתי להתגייס עם כל האנשים, לוודא שאכן התשלומים יצאו לדרך, לשכירים, לעצמאים, לבעלי העסקים ולכל מי שצריך לתת. דבר נוסף. אני רוצה להבהיר כי היו אלי פניות מכאן. לגבי חיילים משוחררים בודדים, אלה שהמדינה משתתפת בשכר הדירה שלהם. זה לא בתוך החוק אבל בכוונתי, כפי שעשיתי לא מכבר, לאפשר להם לקבל מענק של 4,000 שקלים, שזה בערך 8 מיליון שקלים. אנחנו נטפל בזה כמשרד אוצר, לא במסגרת חקיקה. בעצם זה המשך הפעמיים הקודמות שבוצעו כבר, פעם טרום תקופתי ופעם בתקופתי, בדיוק עם אותו פלח של חיילים בודדים משוחררים. דבר נוסף לגבי החוק הזה עצמו. קראתי כל מיני פרסומים על הדברויות שהיו איתי וכל מיני הכרזות שלי. לא דיברתי עם איש, לא הכרזתי דבר. לא הודעתי בשום מקום על שינוי ועל שינוי מנוסח הממשלה או כל דבר אחר. כפי שאמרתי אתמול ליושב-ראש, לא באתי כדי לנאום לכם אלא באתי כדי להקשיב. ככל שזמני מאפשר, אני אשתדל לשמוע את חברי הוועדה. אין ספק שמדובר בחוק שיש בו הרבה מאוד דגשים. יש בו כלכלה, יש בו חברה והרבה דברים. גם בממשלה עצמה בוצעו שינויים בחוק הזה בדרישת סיעות כאלה ואחרות. לכן, אני בהחלט בא לשמוע את הוועדה בלב פתוח ובנפש חפצה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני רק רוצה לומר שאני מאוד שמח שהצלחתי לשכנע את משרד האוצר, את נציגי האוצר ושר האוצר, בכך שחייבים לשלם את המענק הנוסף לחיילים בודדים משוחררים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז אתה מוריד את כל ההסתייגויות? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> רגע, רגע, הוא אומר מחמאה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> עוד פעם. אני שמח מאוד שהצלחתי לשכנע את משרד האוצר ואת שר האוצר בעזרת חברי הכנסת כאן, כולל מהליכוד וקטי שעזרה לי בזה וגם מיקי זוהר. אנחנו באמת רוצים לבשר לחיילים הבודדים המשוחררים שעד תחילת חגי תשרי הם יקבלו את המענק הנוסף של 4,000 שקלים. לפיכך אני מוריד את כל ההסתייגויות לחוק הקודם. << דובר >> קריאה: << דובר >> עכשיו נשארים המובטלים והצעירים עד גיל 20. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, ההסתייגויות והרביזיות. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק הסתייגויות דיבור סיעתית. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> שר האוצר הבטיח בישיבה האחרונה לנסות למצוא פתרון לצעירים המובטלים מתחת לגיל 20. טיפלנו בכל האוכלוסיות ונשארה אוכלוסייה קטנה מאוד, שעובדים משלמים מס הכנסה וביטוח לאומי ועכשיו הם מובטלים כי רובם עובדים במסעדנות ובאולמות חתונות ואין להם פרנסה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השר בוחן את הדברים האלה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מבקש שהשר ייתן לנו תשובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני השר, אני מאוד מודה לך. חסכת לי הרבה זמן. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אנחנו לשירותך. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה עם שאלתי? אני רוצה תשובה. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אני אשתדל שזה יישמר על בסיס הדדיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא יבחן את זה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> הבטיח פעם קודמת לבחון את זה. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אני חייב לומר, אני שר אוצר לא שר החוץ. הרעיון הזה הוא לא רעיון שעסקתי בו. אנחנו עובדים גם במגזרת החוקים הקיימים. עשינו המון דברים בתוך החוקים הקיימים. אתם עשיתם בדיונים עצמם. זה נושא שהוא בפני עצמו והוא לא קשור לתוך החוק. גיל קבלת אבטלה זה דומה כמעט לגיל זכות לבחור לכנסת. אלה נושאים שמחייבים דיון ולא אגב. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני השר, זה לא דומה לבחירה לכנסת, עם כל הכבוד. פה בחוק הזה, אלה שמעל גיל 67 לא היו זכאים ונתנו להם. במענקים שאנחנו דנים עוד מעט, כל אחד מגיל 18 מקבל. יש רק קבוצה אחת והמניעים הם לא מניעים כלכליים, עם כל הכבוד. אנחנו שמענו את זה גם בדיון במליאה וגם בדיון פה. מכיוון שהצעירים האלה אתם אומרים שהם לא התגייסו ואז לא מקבלים. אם זה פוליטי אז תגידו. אם זה כלכלי, תגיד לי, אדוני השר, מה ההבדל כלכלית בין מובטל שהוא בן 20 למובטל בן 19? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוסאמה, זה עלה כמה פעמים. אני תומך בזה אבל לא הכנסנו את זה בחוק. אני מבטיח לך שאני אדבר עם השר. אין מעבר לעניין הזה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זאת הפעם השלישית שאנחנו מעלים את זה בוועדה וזה עולה לדיון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני השר, אני רוצה לדבר איתך על העניין הזה. לא הכנסנו את זה בחוק, אנחנו הצבענו נגד ההסתייגות של הרשימה המשותפת. שאני אצביע נגד הרשימה המשותפת זה - - - << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> כנראה אני לא מעודכן, כל יום קורים כאן דברים חדשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה לדבר איתך על הסוגיה הזאת. אני יודע שהסוגיה היא בעייתית. אני גם מעוניין בזה אבל אנחנו ננסה להגיע להסכמה. לא נגיע להסכמה, אז לא. אפשר להמשיך? אני רוצה שהיא תשלום את ההקראה. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אדוני היושב ראש, באתי להקשיב לחוק הזה. עוד מעט אני צריך ללכת. אני רוצה לשמוע את עמדות האנשים. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> "תושב חוזר נזקק" – עולה שמשרד העלייה והקליטה נותן לו סיוע חלף הבטחת הכנסה;" << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> זאת בעצם תכנית סיוע מיוחדת שנותן משרד הקליטה. אנחנו מדברים גם לגבי עולה וגם לגבי תושב חוזר. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> "תושב ישראל" – כמשמעותו לעניין חוק הביטוח הלאומי ובכלל זה תושב חוזר." << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> זה ברור שאנחנו מדברים פה על תושב ישראל באזור. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> היום חוק הביטוח הלאומי קובע מי הוא תושב. יש פסקאות שבהן כתוב באופן מפורש שתושב חוזר זה תושב האזור ויש מקומות שלא. ביטוח לאומי נוהג כך שתושב הוא כולל תושב האזור. לכן אנחנו חושבים שאין צורך להוסיף את המילים האלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> זה שביטוח לאומי נוהג כך זה מספיק? לא תהיה מחר איזו עתירה לבג"ץ שאומרת שלביטוח הלאומי אסור שזה מנוגד לחוק? מה אכפת לך לכתוב? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> שאלתי שאלה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> שוב אני אומרת. התושבים האלה נחשבים תושבי ישראל, רק יש מקום בחוק הביטוח הלאומי, לגבי קצבאות מסוימות, יש בכל זאת הבהרה שהם כן ויש מקומות שלא. דווקא אם נכניס עכשיו - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אז זה יהיה מכלל הן אתה לאו. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> "זכאות למענק חד פעמי בעד ילד. 2.(א) מי שמשתלמת בעדו קצבת ילדים לפי פרק ד' לחוק הביטוח הלאומי בעד חודש יולי 2020 והוא הילד הראשון, השני או השלישי במניין ילדיו של ההורים שלחשבונו משתלמת קצבת הילדים כאמור, ישתלם בעדו בענק חד פעמי בסכום של 500 שקלים חדשים." << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה עצרתם בילד השלישי? מה, הילד הרביעי לא צריך לאכול, או הילד החמישי? << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כל ילד, אגב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מיקי זוהר, בבקשה. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> ראשית, אני שמח ששר האוצר הגיע לדיון כדי שיוכל לשמוע את הקולות שעולים מהוועדה. אני ואתה, אדוני היושב ראש, ניהלנו שיח בעניין הזה של החוק החשוב שראש הממשלה ושר האוצר מביאים היום לדיון. דנו לגבי האפשרויות. הלכה למעשה, בסופו של יום, כדי שהחוק הזה באמת יעבור ויתקדם בצורה מהירה, המסקנה היא שצריך אולי טיפה לשפר אותו בכל מה שקשור לילד הרביעי, החמישי וכן הלאה, בסכומים נמוכים יותר מן הסתם כי אי-אפשר לפרוץ את המסגרת התקציבית בצורה גדולה מידי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> למה לא לתת פחות לכל ילד ולחלק לכל הילדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מסכים לתת פחות. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אני חושב שאם שר האוצר וראש הממשלה יקבלו החלטה לאמץ את הרעיון שעלה כאן מהוועדה, אני חושב שזה יעזור בקידום החוק. זה גם יעביר את החוק מהר בצורה מהירה וגם סוף סוף נוכל להעביר לאזרחים את הכסף, שזאת המטרה של כולנו. לגבי יתר הדברים, גם לגבי הסוגיות שהעליתי לגבי בעלי עסקים, כמובן שזה לפתחה של הממשלה. כמו שהודעתי, אני לא מתכוון לנסות להעביר פה דברים בניגוד לעמדת הממשלה. אם הממשלה תחליט לאמץ את ההצעה זה יהיה מבורך ובעלי עסקים יפסיקו לצעוק כמו שאני שומע אותם בשעות האחרונות. אם לא, כמובן שזאת תהיה עמדת הממשלה והקואליציה תכבד אותה. אני מאוד מקווה שבסופו של יום נמצא את הדרך לתת את הפתרונות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מציע בסעיף הזה? << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> בסעיף הזה ההצעה היא: ילד רביעי 500 שקלים, ילד חמישי 250 שקלים, וכל הילדים מהשישי עד העשירי 100 שקלים. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה דופק את החרדים. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אני חושב שאם שר האוצר יתמוך בהצעה הזאת זאת תהיה בשורה גדולה לאזרחי ישראל. אני חושב שהיא גם תגבש איזה סוג של הסכמה בוועדה כדי שהחוק הזה יעבור. כמובן שיש גם את הנושא השני שדיברתי עליו שזאת גם החלטה של שר האוצר וראש הממשלה לגבי בעלי עסקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> רק הערה. זה שאני עם המחשב, זה לא שאני עושה דברים אחרים, אני פשוט רושם את עיקרי הדברים שנאמרים כאן. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לגבי מענקים לילדים. כבר לפני יותר משבוע, כשאתה הזכרת את הנושא, אני הזכרתי כאן ועמדנו על הזכות שכל ילד הוא בן למשפחה, ילד רביעי, שלישי, מה זה חשוב? מה שמגיע לילד שלישי מגיע גם לילד רביעי או חמישי בלי הגבלת מספר. לכן אני לא מסכים עם מיקי לגבי העצירה במספר מסוים. לגבי הסכומים אני לא רוצה להתערב. שמעת אותי אתמול במליאה. זאת העמדה שלנו בסיעה. דיברנו גם בערב. אנחנו עומדים על כך שמה שמגיע לילד אחד, שניים, שלוש, מגיע לכל ילד אחריו. אני מאוד מקווה שהתיאום שהיה בינינו ינצח גם גם במקרה הזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> ברשותך וברשות השר, אני מבקש להעיר שתי הערות לגבי הסעיף הזה. הראשונה נוגעת למה שעלה עכשיו. אני רוצה להתחיל בפן הערכי. מדברים פה על ציבורים ועל מאבק. מדינה יהודית צריכה לעודד ילודה והבאת חיים לעולם. ככה מעודדים. כשמשדרים שהנורמה זה עד שלושה ילדים, חס וחלילה אסור יותר, זה השדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא מדברים על עידוד. אנחנו מדברים על מענק שהמדינה מחליטה להעניק לילד רעב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> למה אתה מפריע לי לומר את דעתי? אני רוצה לומר שאין הבנייה התנהגותית גדולה יותר מכלכלה. כשהמדינה אומרת שמשפחה רגילה זה שלושה ילדים ומעבר לזה זה משהו מוזר, אני לא מטפלת בזה. זאת אמירה ערכית פסולה בראש ובראשונה. ברור שלא יכולה ולא צריכה להיות שום הבחנה בין מספר הילדים, בעיקר באופן שבו החוק הזה מנוסח. אם החוק הזה היה מדבר על תא משפחתי, היה אפשר לדבר על איזה מדרוג כמו שמיקי מציע לפי מספר ילדים כי יש איזה הוצאות של התא המשפחתי כמו בית, חשמל וארנונה, אז ממילא ההוצאות לילדים הראשונים הן יותר גדולות ואחר-כך הן הולכות ופוחתות. לא כך מנוסח החוק הזה. החוק הזה נותן מענק לכל ילד. אחר-כך הוא גם נותן מענק לכל בן-אדם. הוא לא נותן מענק לתא משפחתי. כשמדברים על ילד אין הבדל. הטיטולים, המטרנה, גן הילדים והבייביסיטר וטיפולי השיניים, עולים אותו דבר לילד הראשון או לילד השנים עשר, כן ירבו בעזרת השם. אם הייתם בונים מנגנון חוק שבנוי על תא משפחתי, הייתם אומרים שיש הוצאות של כל המשפחה וההוצאות הולכות וקטנות פר ילד ככל שהולכים ומתקדמים במספר הילדים. לא כך בנוי החוק הזה. לכן אני מבקש שהמענק הזה ישולם לכל ילד באשר הוא ובסכום דומה. אם צריך להפחית, כי אני יודע שיש מסגרות תקציב ואני לא פופוליסט, אז תיתנו לכל ילד פחות, אבל כל ילד במדינת ישראל צריך לקבל. האפליה היא בין הילדים לא בין ההורים כי המענק ניתן לילד. הערה שנייה. ביקשתי מהלשכה המשפטית לסייע לי בניסוח בסוגיה של זוגות גרושים. אני מוכן לקבל שטכנית זוגות שלמרבה הצער פירקו את התא המשפחתי, יותר נוח להעביר את הקצבה לחשבון שאליו משתלמת קצבת הילדים כדי שזה יהיה מאוד מהיר. אבל יש פסקי דין, אחרי המענק שהועבר לפני פסח, גם של בתי הדין הרבניים וגם של בתי המשפט לענייני משפחה, שקבעו שהמענק הזה, מאחר והוא ניתן פר ילדים, צריך להיות מחולק בין שני ההורים, לפי החלק היחסי כשכל אחד מבני הזוג נושא בעלות אחזקת הילדים לפי הסכם הממון ופסק הדין שיש בעניינם. אגב, בתי המשפט ובתי הדין העירו מדוע המחוקק לא קבע את זה ושלח את בני הזוג לריב. אני מבקש שייקבע, כדי שזה יהיה מהר, שהוא יחולק בין שני בני הזוג שנושאים בהחזקת הילדים לפי החלק היחסי שכל אחד מהם מחזיק, כל אחד בהסכם שלו. יש בן זוג אחד שאליו הועברה הקצבה ובן הזוג השני יוכל לקזז את החלק שמגיע לו לפי ההסכם מסכום המזונות שהוא מעביר לצד השני. זה צדק בסיסי מינימלי, אחרת אנחנו שולחים את בני הזוג לריב בבתי הדין ובתי המשפט כדי להגיע לאותה הוצאה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מסכים להעלאת התקרה בקשר לבעלי האולמות. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> אתה מוריד את הרביזיה? << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עדיין לא. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הערה קצרצרה. אני חייבת לציין לשבח את ההקשבה וההיענות של שר האוצר, ראש הממשלה. כמובן שהמענק הזה הוא לא משהו שהוא מובן מאליו. זה יפה מאוד, זה מצוין, זה יעזור להרבה מאוד משפחות. מכאן אני ממשיכה לאותם ילדים שנמצאים במשפחות האומנה. בפסח כבר קיבלנו פעימה ראשונה והילדים של ילדי האומנה עצמם לא קיבלו אלא ההורים הביולוגים, שבחלקם הגדול אפילו מתכחשים לקיומם של הילדים. בעצם כל הנטל נופל על ההורים של האומנה. בזכות השר, כמובן, ניתן המענק של פסח לילדים האלה בפעימה הראשונה. אני מבקשת להתחשב בפעימה הזאת, לנסות לבדוק את האפשרות להעביר לילדי האומנה את הכסף. הכוונה להעביר את הכסף לאיפה שהילד חי. אם הוא חי במשפחת האומנה שזה יעבור למשפחה שמגדלת את הילדים ולא להורים הביולוגיים שלא מגדלים את הילד. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני השר. הגשתי מספר הסתייגויות לחוק הקודם. אני מפרגן לחברי מישראל ביתנו, לאלכס, על ההישג של חיילים בודדים. אני חושב שזה לא מספיק. ההסתייגות שלי כללה את כל החיילים שהשתחררו בחודשים האלה של הקורונה וזה לא הרבה, אני יודע כמה. הם לא יכולים לעבוד והם לא נופלים בשישה חודשים עבודה ושישה חודשים דמי אבטלה על-פי הקריטריון. זה אומר שאנחנו דנים את החיילים האלה. זה נחמד ששחררנו להם את הכסף שמגיע להם מעצם השחרור שלהם, את החלק היחסי, אבל אני חושב שגם על המדינה להתחשב בחיילים האלה. אני חושב שאתה יכול לבוא בדברים עם שר הביטחון או עם מנכ"ל משרד הביטחון. אפשר למצוא שם עוד 10 מיליון שקלים מהם ו-10 מיליון שקלים מהאוצר. זה לא הרבה כסף לתת לחבורה הזאת שמשתחררת ותרמה 3 שנים. החבורה הזאת שמשתחררת לא יכולה למצוא עבודה. זאת הסיבה שהיא גם לא תקבל דמי אבטלה. לכן אני מאוד מבקש. אתה יכול לבוא בדברים. התרומה ההדדית בין משרדך לבין משרד הביטחון, לארגן 25 מיליון שקלים זה כסף קטן. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני רוצה לשבח אותך ולשבח את חברי אחמד טיבי על זה שבאמת עמלתם על-מנת לתת לכל ילד אותו סכום. זה עיקרון השוויון. אני לא רואה שום הבדל בין ילד שלישי לילד שביעי. נהפוך הוא, המשפחות ברוכות הילדים זקוקות לכסף הזה יותר מאשר משפחות עם שני ילדים או עם ילד אחד. כל הכבוד. לכן חשוב מאוד לתת לכל ילד את אותו סכום בלי אפליה ובשוויון. דבר שני. זה גם נוגע לסעיפים 2 – 4. את זה אני מבקש להכניס בחוק הזה. לקבוע סעיף בחוק הזה שכל הכספים האלה יהיו פטורים מעיקול, לא ניתנים לעיקול. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> יש הגנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ניר ברקת, בבקשה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> קודם כל, אני רוצה לברך את השר שהגיע להקשיב ולשמוע. אני חושב שסדרת החוקים שאנחנו עכשיו מעבירים הם בכיוון הנכון. אני הולך טיפה אחורה על מה שלא קיים בחוק לסיוע לעסקים. אנחנו מדברים על 80,000 עסקים שהמחזור שלהם נפגע בין 25% ל-40% והם לא מקבלים שום סיוע. על פניו, יש לנו פער שם. זה נושא שחייב לקבל סיוע והוא לא מופיע בחוק. העלינו את זה כמה פעמים ועדיין לא קיבלנו תשובה. חבל שלקראת החגים אנחנו לא נותנים להם מענה. דבר שני. היה ויכוח לגבי היקף הסיוע לנושא של אולמות שמחה. אז יש ויכוח טקטי האם הסכום הוא מספיק גבוה או לא. יש כאלה שטוענים שהסיוע שניתן אולי מספיק, האולמות טוענים שזה רחוק ממספיק. אני חושב שאנחנו צריכים להבין שזאת לא הוצאה שאנחנו חוסכים בסיוע לעסקים אלא זאת השקעה. כל עסק שנעזור לו לא לפשוט רגל, נקבל חזרה את ההשקעה הזאת בריבית דריבית. תהיה יותר תעסוקה ביציאה מהקורונה, פחות אנשים באבטלה, פחות פשיטות רגל. לכן, ההמלצה שלי ללכת לטובת העסקים ולא נגדם. הערה שלישית. אם רוצים ללכת למסלול של להשלים פערים בעקבות הקורונה, כלומר, מי נפגע בקורונה, אני לא בטוח למה הלכנו דווקא למסלול של תמיכה ישירה בכל אזרח וכל הסיפור של הילדים. יש ילדים במשפחות שלא נפגעו מהקורונה. בואו נעלה את הסכום של החל"ת או בואו נגדיל את הסיוע לעסקים ולעצמאים. אז זה בול בפוני מבחינת הסיוע שקשור לקורונה. כמובן, בהינתן שכבר בחרתם, אז יש פה שאלות ערכיות, ילדים לא ילדים. אני בעד ההחלטה של ללכת לילדים אבל אני חושב שזה מסלול שהוא לא בול בפוני אבל חבל שהלכנו לשם במקום להגדיל את הסיוע איפה שחסר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבקש קודם כל לדבר על החוק הקודם ולהודות לשר על ה-100 מיליון שקלים תוספת לעמותות. אנחנו יודעים שזה לא מספיק ואנחנו בטוחים שאם העמותות יצטרכו עוד, יהיה לב פתוח בשביל לסייע להן. זאת היתה אמירה מאוד חשובה. אני חייב להגיד לך מילה טובה על טמיר שעזר לנו בכל הנושא, אז תודה רבה על העניין הזה. אדוני השר, עדכנתי בבוקר את הוועדה. ה-700 מיליון שקל, מה שדובר שהשר דרעי הביא, עדיין לא התקדם, תקוע באוצר. חייבים לסיים עם זה היום, המשפחות זקוקות לזה. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> זה בתוך החוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תקעו את הקריטריונים וזה לא התקדם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא פותחים דיון על זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי החוק הזה. אני באמת שואל ותמהה מדוע נעצר בילד השלישי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא כבר לא נעצר, התקדמנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לעצור את זה בילד השלישי? זה לא ראוי ולא נכון. הרב גפני אמר את זה והעלה את זה ראשון וזעק על הנושא הזה. לכן אני חושב שצריך להוסיף על כל ילד נוסף. כל ילד זה ברכה לעם ישראל, ברכה למשפחה ואסור לעצור בשום ילד. צריך לתת לילדים עד גיל 18. אני מצטרף לרב גפני בנושא הזה וכל מי שהעלה את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת קושניר ואחריו חבר הכנסת קרעי. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, כבוד השר. דיבר כאן חבר הכנסת סמוטריץ על אפליה חברתית. אני רוצה להתחבר לדבריו. אני חושב שאנחנו חייבים לעודד את החיילים המשוחררים שבחוק הקודם, לצערי הרב, לא הצלחנו לתת להם פתרון של דמי אבטלה. אולי צריך לחשוב לתת מענק כפול לחיילים שהשתחררו בשנה האחרונה. זה דבר אחד. דבר שני. אני מבקש לראות את המשפחות שבהן יש משרת מילואים פעיל, כאילו הם זכאים למענק מקסימאלי לפי כמות הילדים, לפי מה שייקבע בחוק. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ראשית, ברור שעל שלושה ילדים בלבד זה מדרוג לא נכון והעדפה לא מתקנת כלפי משפחות ברוכות ילדים. אנחנו כאן בעד לתקן ולעודד ילודה, לעודד משפחות ברוכות ילדים. אני אתייחס להצעה שהציע חבר הכנסת מיקי זוהר. רק כדי שנבין את המספרים, לפי מה שאומר מאיר שפיגלר, יש בסך-הכול בערך 1,000 ילדים כאלה במדינת ישראל במשפחות שיש בהן 11 ילדים ומעלה. אנחנו מדברים פה על גרושים. זה פשוט ביזיון אם נשאיר מ-11 ומעלה בחוץ. זה אסור שיקרה. חשוב שנכיר גם את המספרים האחרים. גם אם ניתן 500 שקלים לכל ילד, מעבר להצעה שהציע חבר הכנסת מיקי זוהר זה עוד 50-60 מיליון שקלים סך-הכול. מדובר כאן מהילד הרביעי. אני עושה חשבון. יש בערך 400,000 ילדים מעל הילד השלישי ומעלה. אם מכפילים את זה ב-500 שקלים לכל ילד, אנחנו מגיעים ל-200 מיליון. זאת התוספת ולפי ההצעה של מיקי זוהר מדובר ב-143 מיליון. אז ההפרש בין שני הסכומים, 57 מיליון שקלים ולהפלות לרעה משפחות ברוכות ילדים, אני חושב שזה דבר לא נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עוד מעט לא תצטרכו לעשות חשבון כי לא יהיה חוק. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מדובר כאן באחוז אחד מעל ה-6 מיליארד שאנחנו כבר נותנים. על הדבר הזה לעשות אפליה כזאת ושהילדים לא יקבלו? אני חושב שאנחנו צריכים ליישר קו וליישר את כולם. כל ילד צריך לקבל מה שמגיע לו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש להמשיך להקריא. אני מקווה שרשמתם את ההצעה של מיקי זוהר. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> "(ב) על מענק לפי סעיף זה יחול פרק ד' בחוק הביטוח הלאומי, בשינויים המחויבים, והוא ייחשב, לעניין כל דין, כקצבת ילדים. (ג) מענק לפי סעיף זה ישולם באמצעות חשבון הבנק שאליו משתלמת קצבת הילדים בעד אותו ילד." << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> פה אני מבקש להוסיף את הנקודה של הקיזוז. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה במקרה שאין חשבון בנק? אני מציע, אם יש אפשרות מעבירים לבנק הדואר את הכסף. אם אין לו חשבון, זה יכול להיות איש מבוגר, שיהיה לו חשבון בביטוח הלאומי. אם הוא חייב כסף לביטוח הלאומי, שאפשר יהיה לקזז לו את זה. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אנחנו באופן כללי לא מקזזים. בוודאי אם זה חל על הבנקים, עלינו שבעתיים. הרב גפני אומר שמי שירצה בעצם, לכאורה, ליצור בביטוח הלאומי זיקה של סכום מסוים כלפיו. אנחנו על-פי החוק אמורים לגבות דמי ביטוח לאומי וגם מס בריאות מכל אחד מהתושבים מידי חודש. מי שיהיה לו איזה סכום שנזקף לרשותו, אנחנו נוכל על-פי בקשתו, לגרוע את אותם דמי ביטוח ודמי מס בריאות שהוא ממילא מחויב לשלם מידי חודש עד לגובה הסכום שייזקף לרשותו. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> החוק היום קובע שזכות הקיזוז לא תחול. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> זה לא קיזוז, הוא מדבר על משהו אחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מציע לא לכתוב בחוק. יש הצהרה של מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. אנחנו מבקשים ממנו שבמידה ויהיו כאלה שלא מקבלים את הכסף מסיבות כלשהם והם נשארו אם הכסף, הכסף לא חוזר לאוצר, אלא המוסד לביטוח לאומי, על פי בקשת האיש, אפשר יהיה לשלם עם זה את ביטוח הבריאות. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> אבל החוק בעצם אומר שהוא צריך לשלם את זה לחשבון הבנק. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> יש שנה שאפשר לבקש את הכסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נגיע לזה. אפשר להקריא הלאה? << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> אדוני, האם צריך להכניס את האופציה הזאת? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תכף נגיע בחוק. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> זה לא יכול להיות יותר משנה כי המענק הזה מתפוגג אחרי שנה. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> דווקא בגלל זה צריך הוראה מפורטת שאומרת שאפשר לבקש שהכסף - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, הלאה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> "(ג) מענק לפי סעיף זה ישולם באמצעות חשבון הבנק שאליו משתלמת קצבת הילדים בעד אותו ילד. זכאות חד פעמית לתושב. 3. תושב ישראל - - -" << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> אני רק רוצה לשאול אם המתווה של מיקי זוהר נכנס לנוסח? הוועדה מכניסה את המתווה לנוסח? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו נצטרך להצביע. אני מציע להכניס את זה לחוק. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> וההסתייגות של חבר הכנסת סמוטריץ'? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו נצביע כמו שאנחנו מצביעים על הכול. אני מקבל את ההצעה הזאת בלב כבד. מה לעשות, הייתי רוצה שזה יהיה אחרת. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> מה שאתה אומר זה לא משרת את הכתבים שאומר שנסחטנו על-ידי החרדים. אתה חייב להפוך את זה לזה שאנחנו נסחטים על-ידי החרדים. אתה חייב לעזור לכתבים לכתוב - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עדיף שאני לא אומר. מה זה החרדים? מה החרדים פה בעניין? << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> הנרטיב של הנסחטים על-ידי החרדים לא תופס שאתה אומר את זה. אתה פוגע בנרטיב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אמרתי שההצעה הזאת היא הצעה שלו אני הייתי לבד בעולם לא הייתי מקבל את זה. אני חושב שכל ילד זה אותו דבר. אבל מכיוון שאני לא לבד בעולם ואני יודע שיש בעיות, אז זאת איזו פשרה. צריך לתת לכל ילד אותו דבר אבל קיבלתי את ההצעה. שלך. הלאה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> "זכאות חד פעמית לתושב חוזר. 3. תושב ישראל שלפני יום ט' בתמוז, התש"ף (1 ביולי 2020) מלאו לו מלאו לו 18 שנים או נער או נערה נשואים זכאים למענק חד-פעמי בסכום של 750 שקלים חדשים, ובלבד שלא משתלם בעדם מענק לפי סעיף 2(א)." << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> לא משתלם בעד, זאת אומרת, או שהוא תושב ישראל והוא מקבל מענק לפי סעיף 3 או שהוא ילד. לא יכול להיות מענק כפול. השאלה, האם אין פה אפשרות שמישהו נופל בין הכיסאות? זאת אומרת, הוא כבר לא זכאי לקצבת ילדים והוא לא זכאי עדיין למענק כתושב? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אם הוא בן 18 בין ה-15.6 ל-1.7 אז הוא יקבל את ה-750 ולא 500 שקלים. הוא לא יקבל את הקצבה כילד. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> אבל אם הוא נולד בין 1.7 ל-14.7, מה קורה אז? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> הוא מקבל את קצבת הילדים. "תוספת למענק 4. (א) תושב ישראל, שמשתלמים לו בעד חודש יולי 2020, גמלה או תשלום מהמפורטים להלן, זכאי לתוספת למענק האמור בסעיף 3 בסכום של 750 שקלים חדשים: (1) גמלת סיעוד; (2) גמלת נכה נזקק; (3) גמלת הבטחת הכנסה; (4) תשלום לתושב חוזר נזקק; (5) תשלום לעולה נזקק." << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> אנחנו מדברים פה על תוספת לגמלה שמשולמת לאותם נזקקים, כולל גמלת הבטחת הכנסה. אדם שמשולמת בעבור ילדו גמלת ילד נכה, אין זכאות כאן? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> גמלה לילד נכה לא מותנת בהכנסה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה עם גמלת שארים? למה זה לא נכלל? << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> גמלת שארים יכולה להיות מותנית במבחן הכנסה אבל אמרתם שזה לא מעיד על מסכנות ומבחן הכנסה יותר גבוה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תבדקו את זה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> זה לא מותנה במבחן הכנסה. "(ב) לא תשולם בעד אותו אדם יותר מתוספת אחת למענק. (ג) בני זוג הזכאים שניהם לתוספת למענק לפי פסקה (3), (4) או (5) בסעיף קטן (א), תשולם להם תוספת אחת למענק בלבד." << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> השאלה אם זה ישולם להם או שאנחנו מדברים בעצם על זה שתשולם התוספת מכוח אותה פסקה? אנחנו מדברים על שניים שזכאים לאותה פסקה. אם הם יהיו זכאים לשתי פסקאות שונות, משלמים את שתי התוספות? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> זה תלוי מה. אם הם מקבלים שניהם הבטחת הכנסה וגם שניהם גמלת סיעוד, אז הם יקבלו עבור הבטחת הכנסה תוספת אחת ועבור גמלת הסיעוד גם אחת. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> וכמובן, אם אחד מהם מקבל. משולמת תוספת מכוח אותה פסקה לאחד מהם בלבד. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אנחנו נדייק את הנוסח כך שיהיה ברור מה שאמרתי פה, כי הנוסח לא כל-כך ברור. "שלילת זכאות למענק ולתוספת למענק 5. (א) על אף האמור בסעיפים 3 ו־4, יחיד כמפורט בפסקאות 1 או 2 להלן, לא זכאי למענק ולתוספת למענק כאמור באותם סעיפים: 1) יחיד שבשנת המס 2018 היה חייב במס נוסף בהתאם לסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה (בסעיף זה – הפקודה); (2) יחיד שבשנת המס 2018 היה חייב בהגשת דוח לפי סעיף 131 לפקודה, אך לא הגישו לפי אותו סעיף עד מועד הגשת הבקשה לפי סעיף 6." << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה 121, זה ה-650,000. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> מ-651,000. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נגיד שב-2018 באמת היה לו 650,000. ב-2019 העסק שלו קרס וב-2020 קרס עוד יותר בגלל הקורונה. למה הוא לא זכאי? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> מבחינת הנתונים שיש ברשות המיסים, בדומה לדיונים שהיו לנו לגבי עצמאים בירידת הכנסות ולגבי החזר הוצאות, הנתונים המבוססים על שומות מלאות. לעצמאים, שכירים וכלל האוכלוסייה הם רק לפי 2018 כרגע. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל מי שיש לו שנה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוסאמה, אנחנו מדברים על מענק חד פעמי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל הוא אמר שאת המענק אפשר לבקש תוך שנה. אם מישהו מגיש את הדוח שלו ב-2019 ויתברר שהוא זכאי, למה שהוא לא יקבל? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אפשר להוסיף, שככל שתהיה הגשה של דוח ב-2019 שהוא נמוך יותר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז נוסיף את זה. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> למה מי שלא הגיש דוח נשללת ממנו הזכאות למענק? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> כי אז אנחנו לא יודעים - - - << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> ההוראה השנייה שהוקראה אמרה שאם אדם לא הגיש דוח לפי סעיף 131 הוא למעשה לא יהיה זכאי לאותו מענק. השאלה מה פתאום אנחנו משתמשים במענק הזה כמנוף להגשת הדוח? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אם אדם לא הגיש דוח אז יש אפשרות שההכנסה שלו עולה על 651,000. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> יכול להיות שכן ויכול להיות שלא. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> יתכבד ויגיש את הדוח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> "תשלום המענקים והתוספת למענקים 6. (א) המוסד ישלם את המענקים החד-פעמיים לפי סעיפים 2 עד 4 מבלי שתוגש בקשה וזאת אם יש בידי המוסד מידע מספק כאמור בפסקאות (1) עד (6) כמפורט להלן. לא היה בידי המוסד מידע כאמור ישולם המענק או התוספת לאחר שתוגש בקשה לקבלתו שתכלול את כל הפרטים שלהלן לגבי מגיש הבקשה. (1) שם פרטי ושם משפחה; (2) מספר זהות ותאריך הנפקת תעודת הזהות; (3) תאריך לידה; (4) מספר טלפון; (5) כתובת מגורים, וכתובת הדואר האלקטרוני אם ישנה; (6) פרטי חשבון בנק." << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> אנחנו מדברים על התשלום של המענקים - - - << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אני לא רוצה בקשות ולא רוצה ניירת. אני לא צריך שום דבר חוץ מאשר חשבון בנק. גם במצב שאין חשבון בנק, אנחנו נעביר את זה לטובת כל אותם זכאים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאיר, אני מציע שיעבירו את מה שאתם מבקשים. לא צריך לשים את זה בחוק. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> בסעיף עצמו יש הסדרה מה קורה אם אין לו את המידע. מה קורה כשאין לו את המידע. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> יש לביטוח הלאומי את כל המידע. אוי ואבוי אם יש מישהו במדינה שלביטוח הלאומי אין את המידע עליו. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אם קורה דבר כזה, אתה לא רוצה לדעת את הנתונים? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> עלה בוועדת שרים - - - << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אל תקבע לי בחוק. אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים לקבל ממנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אסי, הוא לא מבקש את זה. תורידו את זה. מאיר, אם יש בעיה, תגיד לנו ואז נבוא בדברים. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אם אתה מקבע לי עכשיו משהו בחוק, אני לא יכול לסטות מזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מקבע. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> יש לנו את דרכי הפעולה. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> אולי צריך להגיד שהמוסד צריך לשלם את הסעיפים לפי המידע שברשותו לעניין הפרטים בפסקאות 1 – 6 שאותם אתה אמור לדעת. זאת ללא צורך הגשת הבקשה. אם אין בידך מידע שמאפשר לך לבצע את התשלום, אז ישולם המענק לאחר שתוגש הבקשה. אני לא יודעת אם אתם צריכים את כל הפרטים האלה. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אני לא רוצה בקשות. זה צריך להיות פשוט ללא הכבדה על הציבור. אנחנו בסוף נעשה את הכול כדי לקבל את חשבון הבנק, ככל שהוא לא נמצא בידינו כעת. אם לא, יש ברירת מחדל שנעביר את זה לבנק הדואר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נחזור לזה. להמשיך הלאה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> "(ב) בקשה למענק או לתוספת כאמור בסעיף קטן (א) תוגש באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של המוסד או באופן ידני אם הדבר מתאפשר לפי דין, או בפקסימיליה, ואם באפשרות המוסד לקבל את הבקשה גם בדרך של שיחת טלפון או מסרון – יכול שתוגש באמצעות שיחה או מסרון כאמור; המוסד יודיע באתר האינטרנט שלו על האפשרות להגיש בקשה למענק או לתוספת למענק באמצעות שיחת טלפונית או מסרון." << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. מיותר כל הסעיפים הללו, אבל לא חשוב. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי מגישים הסתייגויות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי שאתם רוצים אבל היה מדובר שלא מגישים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מי אמר? אני הגשתי 6. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> יכול להיות שמגישים בקשה לתוספת לבד ולא בקשה למענק? איך יכול להיות שמגישים בקשה לתוספת ולא בקשה למענק? איך יכול להיות שהתוספת עומדת בפני עצמה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> לא, לא יכול להיות. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> "המועד האחרון להגשת בקשה למענק או לתוספת 7. בקשה למענק או תוספת לפי סעיף 6 תוגש עד 12 חודשים מיום תחילתו של חוק זה." << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> בגלל 12 חודשים אתה אומר שהביטוח הלאומי ישמור. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> עד 12. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> אז אפשר לפתור את זה בחוק שהמוסד לביטוח לאומי בעצם יכול לשמור את הכספים האלה. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> זה אומר שאפשר לקבל את הסכום הזה עד שנה אחורה. זה בעצם מה שזה אומר. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אין צורך לשמור. ככל שיש תשלום שצריך לשלם אותו זכאי שלא מימש את זה, בתוך ה-12 חודשים אפשר יהיה לקזז את זה מהסכום הזה על פי בקשתו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> "החלת הוראות פרק י"ד לחוק הביטוח הלאומי על המענק 8. על תשלום המענקים והתוספות למענקים לפי חוק זה ועל תשלומם יחולו הוראות לפי פרק י"ד לחוק הביטוח הלאומי, למעט הסיפה של סעיף 303(ב) לעניין ניכוי מהגמלה וסעיף 312 שבפרק האמור, בשינויים המחויבים. דין מענק 9. על אף האמור בסעיף 2(ב), לא יראו את המענקים והתוספת למענק בחוק זה כהכנסה לפי כל דין" << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> הם לא חייבים במס, לא גורעים מהבטחת הכנסה או מכל מבחן הכנסה אחר. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> זה אומר שבמבחני הכנסה הסכום הזה לא נכנס בחשבון והתושבים בעצם לא יוצאים נפסדים. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> בסעיף 8 המשמעות היא שהבנק לא יכול לקזז מול חוב וגם הביטוח הלאומי לא יכול לקזז. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אנחנו לא מקזזים והבנקים מנועים במשך 30 יום לגעת בכספים האלה, אלא אם הלקוח מבקש זאת. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> אפשר לקזז לפי בקשתו של האדם. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אי-אפשר לעקל את הכספים. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> זה כמו גמלה רגילה. האם צריך לכתוב למעט הקיזוז שהלקוח מבקש. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> זה עול לא נורמלי עלינו אבל אנחנו נעשה את זה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה לגבי בני זוג גרושים? מי מקבל את המענק? << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> העלה את זה קודם חבר הכנסת סמוטריץ'. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> פרודים וגרושים. השר מסכים, אני מקווה שנגיע להסכמות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה חצי חצי? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> לא חצי חצי, כל אחד לפי החלק היחסי שהוא נושא בנטל החזקת הילדים לפי ההסכם. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אני רוצה להעיר. קודם כל, זה לא נעשה דרך קבע במשך כל הזמן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> דיברנו על הנושא הזה של הפרודים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אתה מעביר לחשבון של קצבת הילדים. אנחנו נקבע שהסכום יתקזז והצד השני יכול לקזז. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תוך כדי שאנחנו מדברים שעות על העברת המענק, אנשים כבר בזבזו את הסכום. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> "קבלת מידע ושמירתו 10. (א) מנהל המוסד לביטוח לאומי (בסעיף זה – המנהל) או מי שהוא הסמיכו לעניין זה מבין עובדי המוסד יקבל ממשרד העלייה והקליטה, ממשרד הביטחון ומהרשות לזכויות ניצולי השואה את פרטי המידע המנויים בסעיף 6(א) של הזכאים לתוספת למענק כאמור בסעיף 4(א) ושל עולים ותושבים חוזרים הזכאים למענק. כן יקבל מרשות המיסים בישראל את פרטי במידע המנויים בסעיף 5. (ב) המוסד ישמור מידע שהתקבל לפי סעיף קטן (א) לפי הוראות אלה: (1) המידע יישמר במחשבי המוסד בנפרד מכל מידע אחר, ולא יועבר או יחובר לכל מאגר מידע אחר; (2) המידע יישמר לפרק הזמן המזערי הדרוש, ולכל היותר לתקופה שלא תעלה על 18 חודשים, ובתום התקופה – ימחק המוסד את המידע, אלא אם כן המידע דרוש לשם ניהול הליך משפטי הקשור לביצוע חוק זה או הנובע ממנו;" << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> האם אפשר להגיד הליך משפטי שקשור או נובע מביצוע של חוק זה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> להוסיף. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> "(3) המוסד יעשה שימוש במידע שהתקבל לפי סעיף זה לצורך תשלום תוספת למענק כאמור בסעיף 4, ולצורך בחינת שלילת הזכאות למענק לפי סעיף 5, בלבד; (4) לא יתאפשרו עיבוד, שימוש או צפייה בפרטי המידע שהתקבלו לפי סעיף זה אלא בידי בעלי תפקידים במוסד שהמנהל או מי שהמנהל הסמיכו לכך נתן להם אישור פרטני ושחתמו על התחייבות לשמירה על סודיות המידע;" << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> זה לא צריך להיות אותם פקידים שמדובר בהם בסעיף קטן (א), מנהל המוסד או מי שהסמיכו לכך? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> כן. "(5) לבעלי התפקידים במוסד כאמור בפסקה (4), ולהם בלבד, תהיה גישה לפרטי המידע הדרושים; (6) פרטי המידע יישמרו בדרך שתבטיח את אבטחת המידע ואת סודיותו; (7) על אף פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981‏, והוראות כל דין אחר למעט פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל"ב–1972‏, המוסד לא יעביר כל מידע שהתקבל או שנוצר לפי סעיף זה, אלא לשם ביצוע חוק זה ובמידה שנדרש." << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> האם אפשר להגיד בתחילתו של סעיף קטן 10: "בלי לגרוע מהוראות פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות"? זה גם מה שנכתב בסעיף 13 לחוק מענק תעסוקה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> יש פה בקשה של המוסד לביטוח לאומי לקבל פרטי מידע שנוגעים לעובדי מדינה ועובדי מדינה שיצאו לגמלאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תעשו ביניכם את החשבון. אני תומך בעניין הזה, זה בסדר. ישבנו אתמול עם מאיר ואחרים. מאיר היה פרקטי בעניין הזה. ישב שם השר דודי אמסלם. זה לא נוגע לחקיקה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> לא, צריך להסדיר את זה. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> השאלה למה צריך את המידע הזה? זה לא מידע שנוגע לתוספת. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> הוא מדבר לצורך התשלום, בעיקר חשבון בנק. צריך להסדיר את זה בחוק. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> למה צריך את זה? הרי עובדי מדינה יש להניח שכל הפרטים לגביהם ידועים למוסד, המוסד מכיר אותם והם משולמים כדין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נועה, זה לא כתוב אז למה צריך לדבר על זה? לא כותבים כלום. הוחלט שלא כותבים, מה שכתבתם זה בסדר. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> מה שהיא הקריאה כאן מאפשר לנו, לפחות לקבל בצורה מרוכזת את חשבונות הבנק של אותם עובדי מדינה ופנסיונרים שאין לנו את החשבונות. אבל אתה אומר לא להכניס את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בשביל מה צריך? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אתה צריך הוראה שמאפשרת לך להעביר את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר לכתוב שאם אין למוסד לביטוח לאומי את חשבונות הבנק, תעבירו להם. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> נועה, יש לנו נוסח, נעביר לך אותו העיקרון ברור. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> השאלה מתי? אם מצביעים היום - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את העיקרון אמרנו. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> העיקרון שאתם רוצים לאפשר לנציבות שירות המדינה להעביר מידע על חשבונות הבנקים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא מידע. להעביר את חשבון הבנק רק לצורך החוק הזה בלבד. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> נכון מאוד. << דובר >> קריאה: << דובר >> למה רק לחוק זה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בגלל שאני נגד העברת מידע. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> אולי לפחות להגיד ברישה, בלי לגרוע מהוראות פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות לגבי כל סעיף 9. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אני אציע נוסח, הוא יהיה מתואם איתך. "סמכות שיפוט 11. לבית דין אזורי לעבודה כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969‏ , תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תביעה למענק או לתוספת למענק לפי חוק זה. שיפוי 12. אוצר המדינה ישפה את המוסד לגבי כל סכום שהוצא בעד מענקים ותוספות למענקים שניתנו לפי חוק זה." כאן יש בקשה של המוסד לביטוח לאומי לתקן את הנוסח. הבקשה הזאת מקובלת עלינו ומתואמת איתנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הם מבקשים? << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו מבקשים שייאמר שבנוסף לשיפוי בגין מה ששילמנו, נקבל שיפוי בגין ההוצאות המנהליות שהוצאנו כפי שנעשה בדרך כלל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מקובל על האוצר, נמשיך הלאה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> "ביצוע והתקנת תקנות 13. שר האוצר ממונה על חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו." << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> יהיה צורך כאן בתקנות? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אנחנו מקווים מאוד שלא. "תיקון פקודת מס הכנסה – מס' 255 – הוראת שעה 14. בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד יום כ"ז באדר א' התשפ"ב (28 בפברואר 2022), יקראו את פקודת מס הכנסה כאילו אחרי סעיף 235(ג2) בא: "(ג3) על אף האמור בסעיף קטן (א), מותר להעביר למוסד לביטוח לאומי את פרטיהם של יחידים החייבים במס נוסף לפי סעיף 121ב בשנת המס 2018 לשם בדיקה של זכאותו של יחיד למענק לפי חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד פעמי) (הוראת שעה), התש"ף-2020 רק בהיקף הנדרש לצורך ביצוע החוק האמור." << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> זה כדי לאפשר למוסד לביטוח לאומי לקבל את הנתונים של אלה החייבים במס יסף. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> אתם מבקשים רק על מס יסף? אתם לא מדברים פה על אי מילוי חובת הדיווח. עוד דבר לגבי אותה חובת דיווח. אמרתם שהוא לא הגיש את הדוח עד שהוא הגיש בקשה. יכול להיות שהוא הגיש בקשה ונדחה בגלל אי הגשת דיווח ואז שוב הוא צריך להגיש בקשה. כמובן שזה גם הבקשה החוזרת. אני מדברת על אותו אדם שלא הגיש דיווח לפי סעיף 131. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אנחנו נתאים את הנוסח. "תיקון חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית – מס' 19 15. בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב–1992‏ , בסעיף 16, האמור בו יסומן (א) ואחריו יבוא: "(ב) על אף הוראות סעיף 6א, לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה, ולמטרה זו בלבד, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2020, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 6א, שלא יעלה על 1.64% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2019, המחושב לפי סעיף 6א." << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> האם האחוז הזה כולל גם את הגידול שיחול אם מוסיפים את הילדים הנוספים? << אורח >> אלון מסר: << אורח >> זה ביחד עם מספר הילדים שיש היום. מה השאלה? << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> האם השיעור הזה הוא אותו שיעור שנדרש גם אם מוסיפים את יתר הילדים. << אורח >> אלון מסר: << אורח >> להבנתנו ועל סמך מה שקיבלנו מביטוח לאומי, זה הסכום שאמור להיות מספיק כדי לשלם את הקצבאות. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> גם אם מוסיפים עד הילד העשירי? << אורח >> אלון מסר: << אורח >> לא. עם ההצעה הנוספת שעלתה פה? זה בהכנסה ממשלתית מה שרשום פה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> צריך להתאים את זה. << אורח >> אלון מסר: << אורח >> ככל שיהיה שינוי אז יהיה שינוי. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש שינוי בנוסח שמוצג בפנינו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. יש רק הצעה שזה לא ייגמר בילד השלישי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש גם הצעה שמשרת מילואים פעיל יקבל כאילו יש לו שלושה ילדים. זה רק הסתייגות או שינוי נוסח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם זאת הסתייגות, אז נצביע על ההסתייגות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם מתייחסים לזה כאילו זה הנוסח. אם זה הנוסח מבחינתי זה נושא חדש. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה לא נושא חדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה יעלה בהסתייגות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אין נושא חדש בהסתייגויות, עודד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שמקריאים עכשיו, מבחינתי זה נושא חדש. ממה שמעתי מהיועצת המשפטית, לשיטתי זה נושא חדש. אני מבקש שיירשם, אני טוען טענת נושא חדש. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> היועצת המשפטית מוסמכת לקבוע שאתה לא צריך להעלות נושא דיון חדש אם אין פה כל נושא חדש, אין פה כלום. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> את הטיעונים האלה תגיד בוועדת הכנסת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> הוא לא צריך לכנס ועדת כנסת אפילו, הוא יכול להצביע. אין לו שום קייס. לא היה שינוי במילה מכל מה שנכתב פה עד עכשיו. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> כרגע אין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר להמשיך הלאה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, אני טענתי טענת נושא חדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, עוד לא הגענו לזה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם העליתם אותה עכשיו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא העלינו שום דבר. נדבר על זה בסוף. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מבחינתי זה נושא חדש. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> לגבי סעיף 14, אתם מדברים על פרטיהם של יחידים. אפשר להסתפק בשם ותעודת זהות ובלי שם הפרטים, מה שמותר למס הכנסה להעביר. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> "(ה) הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב), לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2020 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א לשנים הבאות." תחילה 16. תחילתו של חוק זה ביום כניסתו לתוקף של תיקון מס' 3 להוראת השעה. לעניין הגדלת ההוצאה הממשלתית נוסף על האמור בסעיף 3ב(א1)(א2)(א) ו-(ב) לחוק יסוד משק המדינה כנוסחו ערב כניסתו לתוקף של תיקון מס' 3 - - -" << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> אנחנו מציעים שלא תהיה הוראת תחילה שכורכת חוק בחוק אלא שפשוט לפי הסדר, קודם יעבור חוק היסוד ורק אחר-כך יעבור החוק הזה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זאת הוראה שקיימת. מה הבעיה איתה? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> עשינו את אותה הוראה במענק עידוד תעסוקה. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> לא נוהגים לעשות הוראה כזאת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בוודאי שכן. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> עשינו את זה רק לאחרונה. אפשר להעביר קודם את חוק היסוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> "לעניין זה, הוראת השעה, חוק יסוד משק המדינה (תיקון מס' 10) בהוראת שעה לשנת 2020, תיקון מס' 3 להוראות השעה (חוק יסוד משק המדינה) (תיקון מס' 10) והוראת שעה לשנת 2020 (תיקון מס' 3)". יש לנו הערה לגבי סעיף 5 של גיא גולדמן מרשות המיסים. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> שוחחתי עם ערן יעקובי ואנשי התפעול שלנו. צריך להעביר את הסיפור של שנת המס הרלוונטי לשלילת הזכאות למענק כי ברירת המחדל היא ל-2018. מי שלא הגיש דוח ל-2018, אי-אפשר לדעת אם הוא ביסף ומי שעבר הכנסה של 651,000 שקלים יישלל ממנו המענק. אלה שני המקרים. היתה איזו השלמה שהוועדה ביקשה לעשות ל-2019. צריך להבין מה היא כי מבחינה תפעולית לא ערוכים לזה בנקודת הזמן הזאת כי כולם רוצים לשלם את המענק תוך יום. אני מציע שאם רוצים לעשות השלמה ל-2019 היא תצטרך להיות כך שתוגש בקשה לזכאי שחושב שבשנת 2019 הוא לא היה ביסף, בניגוד ל-2018. הוא יגיש בקשה ואת דוח 2019 וביטוח לאומי ישלם פעם אחת במרוכז בסוף התקופה בה ניתן להגיש תביעות לכל מי שנמצא זכאי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני העליתי את הנושא הזה. אני חושב שזה הגיוני מאוד לבדוק את 2019, כמו שאמר אסי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אני רוצה להציע עוד נקודה. אני מבקש שאם הוא לא הגיש ועכשיו הוא הגיש והתברר שכן מגיע לו אז הוא כן יקבל. זה לא שאם הוא לא הגיש עד למועד הבקשה הוא יפסיד את הזכאות שלו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל זה כתוב בסעיף. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> לא. פה כתוב שאם הוא לא הגיש עד למועד הגשת הבקשה הוא לא זכאי. תכתוב בתוך התקופה. אתה יכול עכשיו להגיש את הדוח. אם יתברר שמגיע לו הוא יגיש את הבקשה ויקבל. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> יש תקופה של שנה להגשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> פה כתבתם "לפני המועד להגשת הבקשות", היינו, עד עכשיו. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> לא, שנה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אסי, יש פה טעות. זה לא צריך להיות לפי סעיף 6 אלא לפי סעיף 7 שזה השנה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> הבקשה היא ב-6 והמועד הוא ב-7. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו מדברים על הגשת הדוחות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> הוא צודק, סעיף 7. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אנחנו רוצים משהו לגבי תשלום מענק בעד ילד. אנחנו נוהגים לגבי המענק באופן דומה למה שנהוג לגבי קצבת הילדים. אם ילד נולד אחרי ה-15.7 לא מקבלים עבור אותו חודש. לכן המענק הזה ינהג אותו דבר במובן הזה, שאם הילד נולד אחרי ה-15.7, לא יהיו זכאים בעדו למענק בעד אותו החודש. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כל מי שנולד לפני יישומו של החוק. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אין בעיה, תקבעו, אבל אני רק רוצה שהיושב ראש יבין דבר מאוד פשוט. בעוד שקצבת ילדים היא מהרגע שהילד נולד ועד שהוא עובר את גיל 18 כאן זה כרגע מענק חד פעמי. זאת אומרת, מי שנולד, אליבא לדברייך, אחרי ה-15 לחודש, לא מקבל את המענק הזה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גפני, כל ילד שנולד לפני תחילתו של החוק הזה. זה ברור. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> על יומיים אתם מתעקשים? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אנחנו מבקשים שיהיה רשום שכל ילד שנולד עד למועד כניסתו של החוק הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, נוסיף את זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> מאיר, אני חושב שמהחודש הרביעי מגיע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רצית להגיש הסתייגות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> קודם כל, טענתי טענת נושא חדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עוד לא טענת, כי עוד לא עלה כלום. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> טענתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אני אבקש מוועדת הכנסת להתכנס. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לי יש 6 הסתייגויות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> הדיון לא צריך להיעצר רק אי-אפשר להצביע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קודם להגיש את ההסתייגויות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לי הרבה הסתייגויות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה הרבה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הרבה. נעבור עכשיו סעיף סעיף ובכל סעיף יש לנו הסתייגות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני הגשתי כתוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עודד, תאמר את ההסתייגויות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עודד, אתה רוצה שאני אתחיל? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תתחיל. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> היועצת המשפטית, כל הטיעונים שלי הם לא סתם. תשני א' לב' או רק לייטב את החוק הזה, אז אני מבקש לעקוב אחרי. על-פי הוראות הביטוח הלאומי, סעיף 303ב ו-312 לחוק הביטוח הלאומי מותר לקזז חובות לביטוח הלאומי. אני מבקש מהחוק הזה - - - << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> לא החלנו את ההוראה הזאת. להיפך, אימצנו שזה לא יקוזז. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסדר, אם ביקשתם שלא יקוזז זה בסדר. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> הוספנו עכשיו שאם האדם מבקש לקזז את הסכום. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא מקזזים חובות מהמענק, זה מה שאני אומר. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> אבל אם אדם לפי בקשתו מבקש שהכספים יועברו לחשבונו. הם יועמדו לרשותו כדי לאפשר קיזוז מול חובות אחרים, אז הדבר הזה יתאפשר במשך שנה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסדר גמור. יש אפליה מגדרית ביחס לנשים. המענק מקפח מי שפחות עצמאיות, בפרט כאלה שיש בהן הורה אחד. אם לצורך העניין התגרשתי ואני אם יחידנית ויש לי שני ילדים ואף פעם לא נישאתי, אז עכשיו בגלל שאין לי בעל אני מקבלת רק 750 שקלים? היא במצב יותר קשה. אני מבקש שיתנו לה 1,500 שקלים. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> היא מקבלת עבורה והיא מקבלת עבור הילדים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. אבל אם היה לה בעל, גם הבעל היה מקבל. אני אשם שהבאתי שני ילדים לעולם ואין לי אישה. זה שהיא אם יחידנית לא צריך לדפוק אותה ואת הילדים. אם היה לה בעל היא היתה מקבלת 750 לה ו-750 לבעל. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אבל אין לה בעל. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תקשיבו, אתם הולכים לפגוע במשפחות עם הורה אחד. תכף תגיעי לזה שאני לא רוצה לקבל ו-120 חברי כנסת לא מגיע להם לקבל, אבל אתם לא רוצים לתת לכמה משפחות יחידניות. תגידו לי אם זה צודק או לא. אני רוצה שתעלו את זה להצבעה. חברי הכנסת, אתם מבינים על מה מדובר בכלל? אם חד הורית שקשה לה גם ככה. היא גם ככה שורדת כי אין לה בעל. אם היה לה בעל היא היתה מקבלת 1,500 ואם אין לה בעל היא מקבלת 750. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> הבעל מקבל בעבור עצמו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני בעד לתת כמה שיותר למי שצריך אבל הבעל זה לא העניין. הבעל מקבל 750 זה לעצמו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות הזאת? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתה רוצה שאני אמשיך? אין לכם רוב, לא כדאי לך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תמשיך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מצליח להבין איך הולך פה ההצבעה וההסתייגות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שהולך זה דבר מאוד פשוט. אתה לא יכול לטעון לנושא חדש. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מדבר על נושא חדש, אני מדבר על ההסתייגויות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשרת לו לפניך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להבין איך זה הולך. אתה מקריא הסתייגות ומצביעים עליה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל הסתייגות אני אקריא ואז מצביעים עליה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מדבר עכשיו על קצבת שארים. סעיף 4א, המענק מקפח את מקבלי קצבת שארים. שמעתי שחברי חבר הכנסת סעדי העלה את זה. האם זה נפטר? יש לכלול את מקבלי גמלת שארים על בסיס מבחני זכאות כלכלית כמו שאמר סעדי. אם פתרתם את זה אני אוריד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אלמן או אלמנה. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> לאלמנה אין מבחן הכנסה. רק לאלמן יש מבחן הכנסה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז מה הפתרון? << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> יש הרבה אוכלוסיות שמקבלות כל מיני קצבאות ויש כל מיני תנאים. השאלה אם אלה האוכלוסיות. קודם הסבירו לנו שזה לא רק קיומו של מבחן הכנסה אלא גם באמת מצב כלכלי של נזקקות. השאלה עם קצבת שארים מעידה על נזקקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שיבדקו ואם הוא מגיע לנזקקות שישלמו. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אתה מציע בעצם שניתן לאלמן ולאלמנה לא. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא אמרתי את זה. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> הרעיון שעמד מאחורי הבחירה של הקצבאות זה התניה של מבחני הכנסה וגם איזו הסתכלות על האנשים שאנחנו רוצים לסייע כי הם במצב כלכלי שנכון לסייע להם. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כמה מקבלת היום אלמנה? 2,000 שקלים? האלמנה זכאית ליותר והיא צריכה את הכסף הזה יותר מכולנו פה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> סעדי, 1,000 שקלים עבור עצמה בערך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 1,000 שקלים זה כלום. היא צריכה לקבל מענק כפול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מיקי, מה עוד? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> השר איננו פה. רציתי לתת סמכות לשר להעניק מענקים בלי כל הסיפור הזה, על פי החלטתו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מסכים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מתרעם על נושא הצדק החלוקתי. לא יכול להיות ש-120 חברי כנסת יקבלו כל אחד 750 שקלים בעוד יש אוכלוסיות נזקקות. חברי הכנסת זה רק לצורך הדוגמה. יש כאלה שלא איבדו את מקום עבודתם, הם לא צריכים את הכסף הזה. הצדק החלוקתי לא נכון. היה אפשר לחסוך הרבה כסף ולתת למי שהמקרר שלו ריק לחלוטין. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מה עם החד הוריות? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אמרתי את זה כשלא היית פה. אמרתי שלחד הוריות אני רוצה לתת כפול. תצביעי איתי. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב ראש, אם אנחנו מדברים על הגדלות לקצבאות אז חד הוריות צריכות הרבה יותר מאשר כל אחד אחר כי הן מכלכלות משפחה לבד ואין מי שישמור על הילדים. << דובר >> קריאה: << דובר >> מיקי לוי הציע שחד הוריות יקבלו כמו משפחה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> חד הוריות זה משפחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עודד, אם אנחנו נקבל את ההצעה של מיקי זוהר, אתה טוען נושא חדש? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזו הצעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההצעה מהילד הרביעי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אתם מעבירים את החוק הזה ללא שינוי יש לי הסתייגויות. אם אתם מתכננים להעביר את זה בהסתייגות בכל מקרה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא טוען נושא חדש. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> את התרגילים האלה תעשו למישהו אחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז, נעשה תרגילים למישהו אחר וגם לך. אני מבקש לומר לחברי הוועדה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אם אתה מדבר על מגזר שזקוק, אז אין יותר ממשפחות חד הוריות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תצביעי איתי הצבעת מחאה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עשיתי מאמץ. דיברתי עם חבר הכנסת טיבי, דיברתי עם יינון אזולאי ועם חברים בוועדה שיהיה איזה דבר – הממשלה החליטה לעזור לאנשים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו לא נגד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> חוץ ממי ששירת במילואים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תוציא אותי גם. הרי גם ככה אתה עושה פה מה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני השר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> את ההסכם עם אחמד טיבי על משפחות מרובות ילדים אני מכיר, אתה לא יכול להסתיר אותו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הסכם יש לי עם אחמד טיבי. הכול בסדר, תגידו מה שאתם רוצים. השקרים אצלכם רצים כמו אני לא יודע מה. תריצו אותם הלאה. דיברתם הוראה מהמנהיג לדבר נגד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אוי, תפסיק לבלבל את המוח, תפסיק לדבר שטויות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אבלבל במוח מה שאני רוצה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה שאתה יושב ראש לא אומר שאתה יכול לדבר שטויות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עשיתי מאמץ לנסות לסיים את זה ולסיים את החוק של מענקי הסיוע וגם לסיים גם את החוק הזה שזה מענקים למשפחות. לא הסתדר, לא הסתדר, מה לעשות. כל אחד ייקח על עצמו את העניין הזה. מכיוון שעודד פורר טוען שזה נושא חדש והרי נרצה לעשות את זה כי בלי זה לא נעשה את הדבר הזה. אני מבקש מוועדת הכנסת להתכנס על הנושא החדש. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> רגע, אבל אני רוצה להבהיר. אין לנו אישור למליאה. זאת אומרת, עם הנושא החדש הזה יכול להיות שהחוק הזה לא יעלה למליאה ויתעכבו עם הכסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאוד יכול להיות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ישראל ביתנו נגד ילדי ישראל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> נגד אזרחי ישראל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תן לי רגע. היות ואני צריך לחכות עכשיו לוועדת הכנסת, אני אבקש מהיושב ראש שנוכל להמשיך את הדיון. לפני זה, אני רוצה לסיים בחוק הקודם את ההסתייגויות שהיו ולהצביע על הסעיף כדי להגיע את זה למליאה. בבקשה, מה היו ההסתייגויות? << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> היו רביזיות על כמה הסתייגויות. זה על החוק הקודם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו משכנו את ההסתייגויות. ביקשנו להמיר אותן לרשות דיבור. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> חבר הכנסת מיקי לוי ביקש הסתייגות לגבי תקופת האכשרה של החיילים והוא ביקש על זה רביזיה. הסתייגות נפלה והוא ביקש על זה רביזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד הרביזיה ירים את ידו? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רגע, רגע, זה האשכולות? << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> לא, זה לגבי תקופת האכשרה של החיילים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד הרביזיה? מי נגד? הצבעה הרביזיה לא התקבלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הרביזיה לא התקבלה. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> עכשיו הסתייגות של הרשימה המשותפת. ההסתייגות היתה שדמי האבטלה יגדלו ב-30 שקלים מרגע ששיעור המועסקים פחת ל-10%. ההסתייגות הזאת נפלה ועכשיו יש רביזיה עליה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה הרביזיה לא התקבלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הרביזיה לא התקבלה. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> רביזיה נוספת. דמי האבטלה משולמים גם לגילאים 18 עד 20. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד הרביזיה? מי נגד? הצבעה הרביזיה לא התקבלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הרביזיה לא התקבלה. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> גם רביזיה של חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד הרביזיה? מי נגד? הצבעה הרביזיה לא התקבלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> רביזיה של חבר הכנסת מיקי לוי לגבי הנושא של רכב אשכול. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אומר כאן מנכ"ל הביטוח הלאומי שאני אשאיר לו את זה. הוא יעבוד מול שר הרווחה . הוא הבטיח לי תוך כמה ימים. אני מוריד את זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אני רק ביקשתי הסתייגות כדי לדבר, לא ביקשתי רביזיה. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> הסתייגות שהוועדה בעצם החליטה לקבל אותה. הסתייגות של חברת הכנסת עינב קבלה לקבי המועד של הדיס-ריגארד. זה נושא שנוסף לחוק רק שזה לא יהיה בפרק ב' אלא בפרק שונות כי זה תיקון נפרד לחוק הביטוח הלאומי. רק רציתי להבהיר את הנושא הזה. דיברנו על תיקונים שנכנסו לפרק הזה. עכשיו אפשר להצביע על פרק ב' וגם על התיקון של דיס ריגארד שבו התקופה הוארכה עד ליוני 2021. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד פרק ב' לפי נוסח הוועדה, ירים את ידו? הצבעה פרק ב' אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפרק אושר. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> רביזיה אחרונה לגבי פרק ג' של מענק אבטלה. חבר הכנסת אחמד טיבי ביקש רביזיה על הפרק כולו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, זה במיוחד על ה-18 עד 20, מה שאמרת שתבדוק. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> פרק ב', מענק של גיל 67 ומעלה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון, אבל בגלל משהו אחר, עיריית נצרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תוריד, אני מתחייב להיכנס לזה. בסדר, הוא מסיר את זה. אנחנו ניכנס לעניין בכוח. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> הצבענו על פרק ב', על פרק ג' ועל פרק ד'. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל נשאר שונות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> הצבענו על שונות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו משכנו את הבקשות לדיון מחדש ואת ההסתייגויות. << דובר >> נעה בן-שבת: << דובר >> חבר הכנסת טיבי, הרביזיה על נושא האולמות. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הרביזיה קיימת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מבחינת לוח זמנים, מה שאושר באישור היושב ראש, אנחנו נמשיך פה על חשבון נאומים בני דקה. ברגע שיתחיל יום הזיכרון של גירוש גוש קטיף אנחנו נלך למליאה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יום הזיכרון על מה שעשה הליכוד ב-2005. הליכוד גירש את היהודים. אחר-כך המליאה תצא להפסקה, נחזור לוועדת הכספים ונמשיך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> צריך לכנס ועדת כנסת לנושא חדש. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו לא מבינים מה קורה פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי הסיר את הרביזיות שלו. אני התחייבתי לו. אני אשב עם שר האוצר יחד איתו לגבי נושאים שעלו, שאני חושב שהם צודקים ובלי קשר לעניין הזה צריך לטפל בבעיה הזאת. אני מודה שזה עלה כבר כמה פעמים. אני מתחייב להיכנס לעניין הזה, אני רוצה לפתור את הבעיה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גם לגבי העיר נצרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם לגבי העיר נצרת וגם לגבי בית החולים. אדוני השר, אני רוצה להצביע על החוק הקודם. על החוק הזה אנחנו לא מצביעים כרגע כי הוא טוען לנושא חדש. אם אנחנו לא נצביע עכשיו על החוק הקודם, אתה לא יכול להביא אותו. עוד לא הצבענו עליו. תפסיקו רגע, אחרי זה נבקש את העזרה שלך עם החוק של המענקים. היות ואחמד טיבי הסיר את הרביזיה, אין רביזיה על הפרק האחרון פרק השונות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> גם קושניר הסיר את הרביזיה. אתה יכול להצביע על פרק ז', מענק סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות ועל פרק ח', הוראות שונות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור הפרקים האלה ירים את ידו? מי נגד? הצבעה הפרקים אושרו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפרקים אושרו. אנחנו עוברים לחוק יסוד שמונח פה אצלנו על השולחן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אייל, גם אצלי ההסתייגויות שהגשתי יביאו זכות דיבור במליאה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> מורידים הסתייגויות אבל שומרים על זכות דיבור במליאה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. חוק-יסוד משק המדינה, מי מסביר אותו? אני רוצה לדעת כמה עולה ההצעה של מיקי זוהר. 143 הוא אמר? 150, בסדר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 150 מוצאים ולחיילים לא מוצאים 25, נהדר. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> כפי שהסברנו בתיקונים הקודמים לחוק היסוד, בהתאם לסעיף 3ב לחוק-יסוד משק המדינה, למעשה הממשלה פועלת לפי תקציב המשכי שהכללים שלו קבועים בסעיף 3ב לחוק היסוד. הוא מבוסס למעשה על התקציב של שנת 2019 פלוס מדד, חלקי 12. זאת המגבלה החודשית והשנתית ואמות המידה להוצאות התקציב קבועות בסעיף 3ב. למעשה, בהוראות השעה הקודמות שהראשונה שבהם נחקקה ב-6.4.2020 נקבע שבתקופה שמיום קבלת הוראת השעה עד יום 31.12.2020 או עד יום קבלת חוק התקציב לשנת 2020 לפי המוקדם מביניהם, ניתן יהיה להגדיל את ההוצאה הממשלתית לשם התמודדות עם משבר הקורונה וזאת על בסיס תכנית כלכלית ובה חבילת צעדים שנחקקו אז. הוראת השעה תוקנה כבר פעמיים על-מנת לעגן תוספת הוצאה ממשלתית לצורך התמודדות עם משבר הקורונה. כעת מבוקש לתקן אותה פעם נוספת לצורך מימון תכנית המענקים החד-פעמיים שדיברנו עליה עתה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש להוסיף 150 מיליון שקל. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> ככל שעלות התכנית תוגדל מ-6.5 מיליארד לפי השינויים שדובר עליהם כרגע בוועדה, יהיה צורך להתאים את הסכומים גם כאן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לתקן את זה עכשיו לפני שאני מצביע. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> גם במסגרת חוק המסגרות וגם בחוק היסוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אבל אני מבקש בחוק המסגרות שעכשיו אני אמור להצביע עליו. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> השאלה מה הסכום הסופי? << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> בפעמים הקודמות אנחנו עשינו הסטות. כלומר, ככל שרוצים להסיט מסעיף אחר בחוק לצורך ההגדלה הזאת, אז אפשר לצורך העניין להסיט מאחד הסעיפים האחרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש עכשיו להוסיף 150. למה אתם מסבכים לי את החיים? להוסיף עכשיו 150 מיליון. אם לא יצטרכו את זה אז לא יצטרכו. אם יצטרכו, שזה יהיה. תאפשרו להכניס את זה, אני רוצה להצביע. << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> אני רוצה להצביע על עוד 150 מיליון, יש בעיה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> לא השלמתי את ההסבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשלים. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> בהמשך להערות שעלו בדיונים הקודמים, הכלל בהתאם לפסיקה הוא שיש מקום לתקן חוקי יסוד בהוראה קבועה. יש שני פסקי דין שעסקו בשאלה של תיקון הוראת שעה בכל מה שקשור לבג"ץ הדו שנתי. הפסיקה מתייחסת למצבים שבמסגרתם יש מקרים חריגים שבמסגרתם עדיין יש מקום לעשות תיקון של חוק בהוראת שעה. מקרים שהם חריגים, קיצוניים וייחודיים. דומה שכל נושא הטיפול בקורונה עולה כדי המקרים החריגים והקיצוניים והייחודיים. יחד עם זאת, צריך לזכור שככל שאנחנו מתקרבים למועד של האישור הנדרש של הנחת תקציב המדינה לשנת 2020 והאישור הנדרש שלו בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, הדבר משליך כמובן על היכולת להגיש הוראות שעה נוספות לצורך תיקון סעיף 3ב לחוק היסוד. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה מקשה עליך כשאין תקציב להוסיף למסגרת? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> ככל שאנחנו מתקרבים לאישור תקציב המדינה הנדרש, הגדלת התקציב ההמשכי בהוראות שעה קשה יותר. במקביל לכך, יש גם את התיקון של חוק המסגרות. אפשר להתחיל להקריא. אם היושב-ראש רוצה, אני יכול להקריא. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבקש התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מדברים על יותר, על סכום של 210 מיליון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כמה לילדים בסוף? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כולם אותו דבר. זאת אומרת, עד לילד הרביעי 500 ומכאן ואילך 350. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מה עם החד הוריות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סיימת את ההסבר? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> סיימתי את ההסבר, נותר רק להקריא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תקריא. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 3) תיקון סעיף 1 1. בחוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020)‏ , בסעיף 1(1) – (1) בסעיף קטן (א1) המובא בו, בפסקה (2)(ב)(6), במקום "2.5%" יבוא "3.45%";" כאן היתה לנו טעות סופר. התיקון הופך להיות במקום (2)(ב)(6) במקום "1.81% יבוא 3.45%". החודש הרלוונטי הוא חודש אוגוסט ולא חודש ספטמבר. "(2) בסעיף קטן (א2) המובא בו, בפסקה (2)(ב), במקום "12.2 מיליארד שקלים חדשים" יבוא "18.7 מיליארד שקלים חדשים". כעת הסכום שמבוקש כאן יצטרך להידון בוועדה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא הסרתי את ההסתייגויות שלי, לא הסרתי כלום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, אני מכריז על הפסקה. אני מעריך בערך חצי שנה עד שיסתיים הנושא במליאה ואחר-כך אנחנו חוזרים. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:16 ונתחדשה בשעה 17:40.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם רוצים להגיד לגבי הסכום? אני יכול להצביע על זה? אתם יכולים להגיד על כמה מדובר? בחוק היסוד, במקום 6.5 מיליארד, ביקש השר 6.7 מיליארד. << דובר >> שירה עמיאל: << דובר >> אנחנו צריכים את אסי מסינג בשביל זה? הוא עוכב בכניסה, כך אני מבינה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לחכות לאסי מסינג? << דובר_המשך >> שירה עמיאל: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל הוא הקריא את זה כבר. השר מבקש שבמקום שיהיה 6.5 מיליארד, יהיה 6.7 מיליארד. << דובר_המשך >> שירה עמיאל: << דובר_המשך >> לאור ההסכמות אנחנו מתקנים את סעיף 2(ב)(5). במקום 1.81%, יהיה 3.5% בחודש אוגוסט. חוץ מזה, לעניין ביטוח לאומי, אנחנו מגדילים מ-12.2 ל-18.97. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מה שהשר ביקש? << דובר_המשך >> שירה עמיאל: << דובר_המשך >> זה מה שהשר ביקש. << דובר >> שיר שפר להד: << דובר >> זה יהיה הסכום וזה יהיה השיעור לאור השינוי עכשיו, עם 220 מיליון שקלים שנוספו? << דובר >> שירה עמיאל: << דובר >> נכון. התוספת בעצם מגדילה אותנו מ-3.45 ל-3.5. << דובר >> שיר שפר להד: << דובר >> ומ-18.7 מיליארד ל-18.9 מיליארד. << דובר >> שירה עמיאל: << דובר >> נכון. << דובר >> שיר שפר להד: << דובר >> יש לי שאלה לגבי הנחת התקציב. מה מתכוונים לעשות עם זה, לשנות את היום או להביא תיקון מס' 5 לחוק היסוד? ישנו את המועד הקובע? << דובר >> שירה עמיאל: << דובר >> אני לא מוסמכת לענות על השאלה. שר האוצר היה פה, אתם יכולים לשאול אותו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. הצעת חוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 3), עם השינויים שציינה גברת שירה. מי בעד ומי נגד אישור הצעת החוק, ירים את ידו. הצבעה ההצעה אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצעת החוק אושרה. הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראת שעה), התש"ף-2020. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים להצעת החוק השנייה. היה כאן שר האוצר והיו איתו הסכמות. אני רוצה לומר גם לגבי מה שהציע חבר הכנסת מיקי זוהר בבוקר, ואני מודה לך על ההצעה הזאת כי אנחנו רוצים להתקדם, הציע השר כמה דברים. קודם כל, שבאמת יימשך העניין הזה שעד הילד הרביעי כולל, שזה הוסכם פחות או יותר וגם היה בהצעה שלך, זה יהיה 500 שקל; מהילד החמישי ואילך לא יעצרו באיזשהו מקום. זה יהיה 300 שקל לילד. בנוסף, הוא הסכים שחיילים משוחררים בשנה הזאת, כשיש בעיה שכולנו סובלים ממנה – נגיף הקורונה – יקבלו - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הם יקבלו כמו כולם, 750 שקל, והם יקבלו 500 שקלים נוספים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה הדבר השני שהוסכם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כתוצאה מהתיקון הזה אנחנו מסירים את הבקשה לנושא חדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. ואת הרוויזיות ואת ההסתייגויות, וננסה להעביר את זה מהר. בנוסף לכך, הציע בצלאל סמוטריץ' לגבי פרודים, אם אפשר לנסח את זה כך שזה יעבור לחשבון הבנק שלהם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מצטרף להצעתו. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> יעבור לחשבון הבנק שאליו משולמת קצבת הילדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, אבל יעשו את זה לפי החישוב של בן הזוג הגרוש. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> אני מנסה להבין על מה מדובר. אמרנו שהמענק משולם לחשבון הבנק שאליו משולמת קצבת הילדים. אנחנו נגיד שאם ביקש הורה כי המענק יחולק בינו ובין ההורה האחר - - - << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> לא, לא. ביטוח לאומי מעביר את זה לחשבון של קצבת הילדים, אחרת לא נצא מזה. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> נכון. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אלא שבהסדרים בין בני זוג שנפרדו או התגרשו, המענק הזה יחולק באופן יחסי בין ההורים. יש על זה פסקי דין של בתי המשפט ובתי הדין הרבניים מאז המענק הקודם. המענק יחולק באופן שווה בין ההורים בהתאם לחלק היחסי שכל אחד מהם נושא בנטל הכלכלי של גידול הילדים, כאשר הצד שההקצבה הזאת לא מועברת לחשבון שלו, יוכל לקזז את זה מהסכום שהוא אמור להעביר להורה השני. דהיינו, הבעל משלם מזונות, הוא יוכל לקזז מסכום המזונות חצי או 30% או 60%, כמה שמגיע לו לפי הסכם הממון שיש ביניהם. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> דרך חוק הביטוח הלאומי שקובע זכאות למענק, אנחנו נכנסים כבר מעבר - - - << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אני אסביר לך. היו זוגות שהלכו על זה לבתי המשפט. בתי המשפט קבעו ביחס למענק הקודם שהוא יחולק באופן שווה. שווה אין פירושו חצי-חצי אלא לפי החלק - - - בתי המשפט קבעו שכך צריך להיות מכיוון שלא דובר על משהו קבוע שלקחו בחשבון בזמנו. הייתה ביקורת עלינו כמחוקקים, שלא קבענו את זה בתוך החוק שנתן את המענק הזה והשארנו לבתי המשפט להחליט בזה. אני לא מכיר אף פסק דין אחר. יש שורה של פסקי דין, גם בבתי המשפט למשפחה וגם בבתי הדין הרבניים, שהעניין הגיע לפתחם, שקבעו שכך צריך להיות. אני מבקש שזה כתוב עכשיו בחוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תבדקי, אם אפשר נכניס את זה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> לא, אני מבקש. אני רוצה שתבטיח לי. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> אתה רוצה לקבוע מהותית שהזכאות לסכום המענק הזה תהיה לשני - - - לפי נטל גידול הילדים. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> כן, שהוא מסוכם ביניהם או בהסכם הממון או בפסק הדין, אם הם לא הגיעו להבנות ביניהם והלכו לבית דין או לבית משפט. היועצת המשפטית, חשוב להדגיש שהביטוח הלאומי לא עושה את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בצלאל, מספיק. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> אתה אומר שהילד מקבל סכום, המוסד לביטוח לאומי מעביר סכום למקום מסוים. עכשיו אני נכנסת לחישוב בין שני ההורים, איך הם מסכימים. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> כן. החישוב הזה קיים. אני לא נכנס לחישוב הזה, הוא קיים בהסכם בין בני הזוג או בפסק הדין. בתי המשפט אמרו שמן הראוי שאנחנו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בצלאל, אני מבקש לעצור פה. תבדקי אם אפשר, תחשבי ותיתני תשובה. מאיר, יש בעיה עם ההצעה הזאת מבחינת הביטוח הלאומי? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הביטוח הלאומי אדיש לחלוטין וזה לא נוגע אליו. אנחנו מעבירים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי. << קריאה >> מאיר שפיגלר: << קריאה >> אני רוצה לומר משהו על הילדים, אם אפשר. גם זה תואם עם נציגי אגף התקציבים כאן. לגבי הילדים שנולדו וייוולדו מה-15 לחודש ועד לסוף החודש, אנחנו נסדיר את הנושא של המענק שמגיע להם, אבל הגובה שלו יהיה 500 שקל. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> כמו כל ילד. לחיילים, אני מבקש לחדד שזה חל גם על משוחררי שירות לאומי ואזרחי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בצלאל, נחזור לזה. אני לא הולך לשום מקום. מאיר, רציתי לדעת עוד דבר. ביקשתי שמי שלא מקבל את המענק, האם אפשר לשמור את זה בביטוח הלאומי? << קריאה >> מאיר שפיגלר: << קריאה >> כן, על זה דובר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צריך לעשות את זה בחוק? << קריאה >> מאיר שפיגלר: << קריאה >> אם אתם שואלים אותי, ואני חושב עכשיו בקול רם, הרי אנחנו מעוניינים שאנשים ייקחו את הכסף שמגיע להם. המענק. אבל אם על בסיס סיפור של אותה שנה שציינתם לגבי חיילים משוחררים, אם מישהו יכול לגשת לבנק הדואר כי אין לי את חשבון הבנק שלו, והוא לא לוקח את הכסף ששייך לו, אנחנו נוכל אחר כך לזכות אותו במערכות שלנו בזיכוי בגובה המענק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צריך להכניס את זה לחוק? תדברו ביניכם ותיתנו לי תשובה בעוד כמה דקות. מיקי זוהר, בבקשה. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מי אמר שהוויכוחים ביני לבין השר כץ לא תורמים לאזרחי ישראל? קודם כל, תודה רבה לשר ישראל כץ על החלטתו לשדרג את הצעתי ולהוסיף 300 שקלים לכל ילד במקום 100 שקלים לכל ילד. אין ספק שזה טוב לכל אזרחי ישראל. זאת בשורה נהדרת. אני מבטיח דבר אחד, שזה לא יגרום לנו להמשיך להתווכח. אנחנו החלטנו שאנחנו מפסיקים להתווכח. בדבר אחד אנחנו נמשיך לשתף פעולה – לטובת אזרחי ישראל. ההחלטה שתתקבל פה היום, שבסופו של יום היא החלטה מעולה לכל אזרחי ישראל באשר הם ללא יוצא מן הכלל, ללא הבדל דת, גזע ומין, חבר הכנסת טיבי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה בזכות חבר הכנסת טיבי ששיתף איתי פעולה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> זה דבר חשוב ולכן אני מבקש לברך את השר ישראל כץ על ההחלטה שלו לשדרג את הצעתי. אני מודה לך, יושב-ראש הוועדה ולכל חברי הוועדה על היוזמה המבורכת שהביאה אותנו אל הסיטואציה החיובית הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. עודד פורר, רצית להגיד משהו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רציתי להגיד משהו בקשר לבקשה על הורים גרושים או פרודים. כשאושר הסבב הראשון של המענקים, אדוני היושב-ראש, אנחנו העלינו את זה כאן בוועדה והייתה דרישה של כל חברי הוועדה לייצר מנגנון שבו לא יהיה מצב שאב גרוש שמשלם מזונות גבוהים, נשאר גם בלי שום מענק דווקא בתקופה הזאת. אז ביטוח לאומי והאוצר אמרו שמפאת קוצר הזמן, אם נלך למהלך הזה – אני מזכיר לך שהיינו ממש לפני פסח – המענקים לא יגיעו לפני פסח. לא הלכנו על זה. אני חושב שמן הראוי שמשרד האוצר וביטוח לאומי ימצאו עכשיו פתרונות. זאת לא קצבת ילדים רגילה אלא מענק. המשפחה כולה נפגעה – גם אם חד-הורית נפגעה וגם אב שמשלם מזונות נפגעה. המשפחה כולה נפגעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוסמה, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה להגיש הסתייגויות בשם הרשימה המשותפת, קודם כל לחוק יסוד: משק המדינה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על חוק היסוד הצבעתי. אתה יכול להגיש הסתייגויות. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אם כך, לחוק המענקים. בסעיף 2 אנחנו מבקשים להגדיל את הסכום לילד הראשון עד הילד הרביעי ל-750 שקל; לחילופין, ל-700 שקל; לחילופי חילופין – 650; לחילופי חילופי חילופין – 600; 550. לילד החמישי והלאה אנחנו מבקשים להעמיד את זה על 500 שקל; 450 שקל; 400 שקל; 350 שקל. לסעיף 3, אנחנו מבקשים שכל אזרח במדינת ישראל יקבל 1,000 שקל במקום 750; 950; 900; 850; 800. לסעיף 4, אנחנו מבקשים להוסיף למענק הכפול. העליתי את זה קודם, אדוני היושב-ראש, ואמרת שיבדקו את זה. אני מצטרף גם להסתייגות של חברי מיקי לוי, להוסיף את קצבת השארים. מי שמקבל קצבת שארים, שיקבל מענק כפול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא חושב שהוא נשאר עם ההסתייגויות. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נשאר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תכף נשמע. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אם לא, אני מבקש להוסיף. אני לא רואה שום הבחנה אלא להפך. אלמן או אלמנה, מגיע להם שיקבלו מענק כפול ואני מבקש שכל חברי הכנסת יתמכו בזה. למה אלמן או אלמנה, שחיים מ-1,000 שקל או מ-1,500 שקל, לא מקבלים מענק כפול? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו היינו בחדר כשהוא אמר שהוא מסיר. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בנוסף, מי שמקבל קצבת זקנה, אני מבקש שגם הוא יקבל מענק כפול. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כל מי שמקבל קצבת זקנה? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מעל גיל 70. למה שלא יקבל מענק כפול? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם כל הכבוד, מה הוויכוח הזה? הוא מדבר על משהו אחר, הוא לא מדבר על קצבת זקנה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני יודע, ואני רוצה שזה יהיה רק מי ששירת בצה"ל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, כדאי שתנהל את הוויכוח הזה. כאילו נולדת מחדש. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מי שמקבל דמי אבטלה, גם מגיע לו מענק כפול. לסעיף 5, אנחנו מבקשים שכל עובדי המדינה הבכירים, לרבות חברי הכנסת, לא יקבלו את המענקים האלה. אנחנו צריכים להוות דוגמה. לא יעלה על הדעת שזקן אלמן לא יקבל מענק כפול, וחברי כנסת ועובדי ציבור בכירים שמקבלים למעלה מ-40,000 שקל, יקבלו את המענק הזה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לדעתי, על זה יש הסכמה בוועדה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש הסכמה בוועדה? בוא נצביע על זה. בבקשה. אני מעלה נושא חדש – בחוק הזה לא דובר בכלל על שום הבחנה בין אזרח לחייל. ברגע שאתם מעלים שחייל מקבל מענק שחרור, פה יש אפליה על רקע שירות בצבא ואנחנו טוענים שזה נושא חדש. אנחנו מבקשים להעלות את זה לוועדת הכנסת. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה נושא חדש. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני יכול לפתור לך את האפליה הזאת בחמש דקות, תתגייסו לשירות אזרחי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> פה יש שוויון לכל האזרחים. למה העלית את זה? - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רק יודעים לקחת. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> עם אוסמה אפשר להתפשר, שרק כוח צבאי יחלק את הכסף. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כל חיילי צה"ל שומרים גם עליך. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גפני, יש לי רק הערה אחת, ברשותך. בתקשורת, במיוחד בפייסבוק ובטוויטר, מסרבים להאמין שלפעמים הרשימה המשותפת יודעת לנהל משא ומתן, יודעת לשתף פעולה גם איתך, כבוד היושב-ראש. הרשימה המשותפת יודעת לנהל משא ומתן. במקרה הזה שיתוף הפעולה בשם המשותפת שניהל ד"ר אחמד טיבי איתך, כבוד היושב-ראש, אכן הניב תוצאות ויש לנו הישגים. החברה שלנו חייבת לדעת את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, לא שמעתי. עוד פעם. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש כל מיני הודעות ברשתות החברתיות כאילו הרשימה המשותפת אינה חלק מהתמונה. לא, ואני אומר את זה בבירור, שהרשימה המשותפת ידעה לנהל משא ומתן, ידעה לשתף פעולה במיוחד איתך, כבוד היושב-ראש בדמות נציג הרשימה המשותפת, אחמד טיבי. ואתם השגתם הישגים לחברה הערבית בשיפור התנאים בחוק הזה, ואנחנו גאים בזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אסי, מה אתם מבקשים בחוק? אני מבקש שתגידו את כל הדברים. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> בעקבות השיג ושיח שהיה קודם לכן, ההצעה היא לתקן את חוק קליטת חיילים משוחררים – לעשות תיקון עקיף, ואני אקרא את ההצעה: "תיקון חוק קליטת חיילים משוחררים, הוראת שעה. בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994, אחרי סעיף 10א. יבוא: 10ב.: מענק להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש. (א). חייל שסיים את שירותו הסדיר מיום ד' בטבת התש"ף, 1 בינואר 2020, ועד יום ט"ז בטבת התשפ"א, 31 בדצמבר 2020, יהיה זכאי למענק חד-פעמי להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש בסכום של 500 שקלים חדשים. (ב). מענק לפי סעיף קטן (א), ישולם לחיילים שסיימו את שירותם הסדיר עד יום י' באב התש"ף, 31 ביולי 2020, עד ליום 31 באוגוסט 2020, ולחיילים שסיימו את שירותם לאחר יום י' באב התש"ף, 31 ביולי 2020, בתוך 30 ימים ממועד השחרור. במילים אחרות, מי שסיים את השירות שלו עד ה-31 ביולי, תום החודש הנוכחי, יקבל את המענק עד 31 באוגוסט 2020,ומי שפורש בחודשים הקרובים עד סוף השנה, יקבל את המענק תוך 30 ימים מיום שבו הוא שוחרר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> החוק מדבר על חייל או משרת. האם אדוני מדבר רק על חיילים או גם על משרת שירות לאומי אזרחי? << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> אנחנו מדברים על חייל שמשרת שירות סדיר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> זה אומר שאדוני מחריג משרתי שירות לאומי אזרחי, נכון? << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> זאת ההצעה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אנחנו מוסיפים את החיילים המשוחררים, זה היה הסיכום. אנחנו לא מחריגים אף אחד. זה הסיכום וכרגע מוסיפים בתוספת הזאת. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> חוק סעיף חיילים משוחררים, באותו סעיף שהוא מדבר עליו, 10א. מדבר על משרתים שירות לאומי אזרחי. לבוא ולהוסיף סעיף שמדבר רק על חיילים, ולא להתייחס למשרתי שירות לאומי ואזרחי - -- << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אולי נקצר לחייל בסדיר את זמן השירות שלו כמו בשירות לאומי? << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> אדוני, גם אני דאגתי בגלל זה, אבל עכשיו אני רואה שההגדרה "שירות סדיר" בחוק קליטת חיילים משוחררים, מתייחסת גם לשירות לאומי וגם לשירות לאומי אזרחי. כולם נמצאים שם. אנחנו לא מדברים רק על חיילים ששירתו בצבא בלבד, אלא גם על -- - - נחשב חייל משוחרר לפי חוק חיילים משוחררים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אבל הוא לא התכוון לומר את זה. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> אני לא יודעת מה הוא התכוון לומר. אם רוצים להגיד מענק כפול רק למי שסיים את שירותו הצבאי, אפשר להגיד. אבל בחוק קליטת חיילים משוחררים, החוק מתייחס לחיילים משוחררים, לשירות לאומי ולשירות לאומי אזרחי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה, מה עוד? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> צריך לתקן את חוק המסגרות בהתאם לתיקון שנעשה עכשיו לחוק היסוד. להגדלת הסכום שנעשתה בחוק היסוד, צריך לעשות אותו דבר גם לתיקון חוק המסגרות. הקראנו תיקון לחוק המסגרות לפני שהוועדה הסכימה על הקצאה של עוד 220 מיליון שקל. אני אומר שצריך בהתאם לתקן גם את המספרים בחוק המסגרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אישרנו את התוספת. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> את זה אישרת בחוק היסוד. עכשיו צריך לתקן במקביל גם את חוק המסגרות, שנמצא בחוק הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל חוק המסגרות כבר הלך למליאה. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> לא, זאת פעם שנייה. בחוק המסגרות יש גם תיקון חוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אז תגידו מה. אתם בעלי הבית, תגידו מה אתם רוצים. אתם רוצים עוד משהו בחוק הזה? << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> רק אם נחדד, אתה התכוונת לחיילים בלבד? חיילים ששירתו בצבא בלבד? << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> אני כתבתי את המונחים שקיימים בחוק קליטת חיילים משוחררים, של שירות סדיר. חייל שסיים את שירותו הסדיר. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> בסדר גמור, כל מה שנכנס בתוך שירות סדיר. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אני רוצה להבין האם שירות לאומי ואזרחי נמצא שם או לא? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> היועצת המשפטית אמרה שכן. זה נקרא שירות סדיר, גם כשמדובר בשירות לאומי ואזרחי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טמקין, לאן אתה הולך? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> סמוטריץ', השר לא עושה איפה ואיפה. הוא חשב על כל המשרתים. לא, לא צריך להגיד על שירות לאומי. שירות לאומי חשובים לנו יותר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אולי כדאי שמיקי מכלוף זוהר ייכנס להחמיא לשר פעם נוספת בפניו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שירות האזרחי, שכולם תוקפים את החרדים שלא עושים שירות אזרחי, כל הכבוד להם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> משה, אתה יכול לשבח את ישראל ביתנו שדרשה את התיקון הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגידו לי מתי אתם מסיימים את הדיאלוג הזה, שאני אדע מתי אני ממשיך את הישיבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תאמין לי, זה דיאלוג חשוב. הרב גפני, אני רוצה להסביר לך דבר אחד. הגיע הזמן במדינה לכבד את אותם אנשים שעושים שירות אזרחי. אין הבדל בין מי שעושה שירות אזרחי לשירות אחר. כל מי שמשרת את המדינה הזאת. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> קטי, את צודקת. אנחנו נכניס גם את מי שמשרת בשירות לאומי ואזרחי לתוך החיילים המשוחררים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היועצת המשפטית אמרה שזה כלול בחוק החיילים המשוחררים. השר מסכים לזה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> כל מה שמופיע בכל חוק אתה מביא לכאן להחלטות? לא הבנתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אומר שר האוצר שמה שביקשתם – מקובל. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> גם השירות הלאומי והאזרחי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני שר האוצר, אתה נעתרת לבקשתה של חברת הכנסת קטי שטרית ועוד חברים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> האמן לי, הוא מבין מה זה שירות. הוא שירת את המדינה הזאת, הוא משרת את המדינה הזאת הרבה זמן. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> קטי, אנחנו מודים לך על חידוד העניין. כרגיל, מי שפותר את כל הבעיות זה היועץ המשפטי אסי. בסוף הוא מספק את הסחורה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני השר, אתה תלמד שהוא מייצר את הבעיה ואז פותר אותה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אני חייב לציין שאני מאוד הושפעתי והתרשמתי מהדברים של חבר הכנסת שלמה קרעי, שהוא כרגיל מתמטיקאי ומביא את הדברים לגבי כל הילדים. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לקרוא למיקי זוהר. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> ומאוד השתכנעתי לא לקפח את שאר הילדים. אני מדבר ברצינות. זה למעלה מ-400,000 ילדים ולכן החלטנו על זה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה אדוני השר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יישר כוח. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> איך אמרתי? אני בא לדיון בלב פתוח ובנפש חפצה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, משרד האוצר. << דובר >> יעל לינדנברג: << דובר >> אנחנו מציעים לבצע תיקון בחוק מיסוי מקרקעין. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני מברך אותך, אדוני השר, על הדבר הזה. בהחלט חשוב שכל ילדי ישראל נמצאים. אנחנו עם ישראל מעודד ילודה, מעודד משפחות ברוכות ילדים וזה היה חשוב מאוד. יש לזה גם איזון כלכלי נכון כי הארבעה הראשונים כוללים את העלויות הקבועות של התא המשפחתי, והיתר מקבלים את אותו סכום אחיד ללא שום הגבלה. יישר כוח. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש כאן עוד חבר כנסת מהליכוד, נא לתת לו הזדמנות – אופיר כץ. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אני אודה לו בסוף על כך שהוא נושא בנטל על שכמו. גם לקרן ברק שאיננה ולאחרים, שהתייצבו לא למילואים אלא לשירות סדיר. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נא לקרוא לקרן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> יעל לינדנברג: << דובר >> אנחנו מציעים לבצע תיקון בחוק מיסוי מקרקעין, כך שיוקדם מועד פקיעת הוראת השעה של מס הרכישה, קרי להחזיר את שיעורי המיסוי של מס הרכישה לשיעורים שהיו בשנת 2015. הסיבה לכך שאנחנו מוצאים דחיפות לבצע את השינוי הזה בתקופה זו, היא מכיוון שאנחנו רואים ירידה בהיקף העסקאות בשוק, במיוחד בתקופת הקורונה. אנחנו כבר לא בתקופה שהייתה אז, כשהעלייה ברמת המחירים הייתה אסטרונומית ובלתי נשלטת. אנחנו בתקופה אחרת ולכן אנחנו חושבים שכרגע זה המועד הנכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איפה הנוסח? אנחנו לא מכירים את זה בכלל. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> הנוסח נשלח לוועדה כבר לפני ימים. << דובר_המשך >> יעל לינדנברג: << דובר_המשך >> הנוסח הופץ ונמצא באתר הוועדה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> הנוסח נמצא אצל הייעוץ המשפטי של הוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לך את זה פה? אני מבקש שתעביר את זה. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> כן, יש לי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איך זה קשור לחוק? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> לפני החוק, למה זה נכון? הרי הרפורמה במס הרכישה רלוונטית למשקיעים. את רוצה להציף את השוק במשקיעים עכשיו, שיעלו את המחיר לזוגות הצעירים שאין להם דירה? הרי לדירה ראשונה עד 1.8 מיליון אין בכלל מס רכישה. << דובר >> יעל לינדנברג: << דובר >> אתה רואה שהיקף העסקאות בענף הנדל"ן היום יורד בצורה משמעותית. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> למה זה נורא? תהיה ירידת מחירים. << דובר_המשך >> יעל לינדנברג: << דובר_המשך >> זה דבר שעלול לפגוע מאוד ביכולת של המשק לייצר צמיחה. מדובר בענף שהתרומה שלו לתוצר מאוד משמעותית, ואתה לא רוצה לגרום למצב - - - << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> מה שאת בעצם אומרת מוכיח את הטענה כנגד מדינת ישראל לאורך כל השנים, שכאילו מנסים להוריד את יוקר הדיור, אבל בעצם כולם רוצים להעלות את יוקר הדיור כי זה הקטר הכי משמעותי לצמיחה במשק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בצלאל, מספיק. די כבר. אדוני השר, בבקשה. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> ברשותכם, גם אני לא שאלתי על כל סעיף איך הוא קשור. בסוף הכול קשור כדי לסייע לציבור. תוך כדי הדיון אתם שכנעתם. באתי לכאן בלי שהייתה הידברות קודם גם לגבי הילדים וגם לגבי דברים אחרים כמו חיילים משוחררים. עכשיו שכנעתם לגבי השירות הלאומי והשירות האזרחי ולגבי עוד דברים. אנחנו נמצאים במצב שבאה הממשלה ורוצה להוריד את מס הרכישה. להוריד מס. אנחנו מוותרים על הכנסות כדי להאיץ כרגע תחום מאוד חשוב, שזה תחום הדיור. יש לו משמעות בבנייה, יש לו משמעות בקנייה ויש לו משמעות בשכר דירה. ברגע שתרד העלות של רכישת דירה שנייה בכל הארץ, באופן טבעי יהיו דירות להשכיר לאותם אלה שאנחנו רוצים לעזור להם עכשיו במענקים, בהלוואות ובתחומים אחרים. מבין החוקים זה התאים גם לחוק הקודם. בסופו של דבר, סוגיית החוק הקודם הושלמה ולכן זה גם מתאים כאן. אם אנחנו מדברים על מעון, על מזון ועל מרפא, זה הבית. אני כשר אוצר לכאורה מוותר על הכנסות ישירות. בצלאל, רק שתדע, שיש הרבה יהודים מהעולם – שאני לא ארגיז את אחמד, אבל זאת האמת – ששוקלים עלייה ורוצים לקנות בתים. הדבר הזה יכול לעודד אותם. גם במגזר הערבי וגם בכל הארץ יש הרבה שרוצים ושוקלים לקנות בתים. אני חייב להניע את הענף הזה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אדוני השר, אני איתך. אם תוריד את המס גם בארצות ערב כדי שערבים ייקנו שם והיהודים מהעולם ייקנו פה, אני הולך איתך. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> שנייה, שנייה. א', ברגע שזה מתאפשר חוקית זה בסדר. למדנו: נותנים לך – קח; מרביצים לך – ברח. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> השיקול של העלייה קנה אותי. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> זה לא רק עלייה, זה גם לזוגות צעירים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני השר, אני הייתי מהמתנגדים המרכזיים להעלאת מס הרכישה. חברים, זה תקע את כל משק הבנייה. יש פער עצום באפשרויות של סטודנטים וזוגות צעירים לשכור דירה, במיוחד במרכז. זהו מהלך מבורך. אני מברך אותך ומבקש מכולכם לא לעשות בעיות. זה לטובת המשק, זה יניע את גלגלי הבנייה מחדש. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אני יכול להגיד לך שצדקת, גם לאור הנתונים הכספיים. זה רק הוריד את ההכנסות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ישראל, יש לך תמיכה גם של האופוזיציה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם אנחנו כבר באווירה חיובית, אדוני השר, יש עוד תקציבים שתקועים ב-922, במיוחד במשרד הבינוי והשיכון, שחוסם פרויקטים של בינוי ביישובים הערביים. אולי תזרזו גם את זה. זה הסרת חסמים. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אני בעד בנייה בכל מקום. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה לא עלות תקציבית. זה הסרת חסמים במשרד הבינוי והשיכון ליישובים הערביים. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אני מוכרח לומר שחבר הכנסת טיבי פנה אליי בסוגיות האלה, ובלי קשר לוויכוחים אידאולוגיים שקיימים, בנושא האזרחי הדלת פתוחה. זה היה בתשתיות ונדמה לי שהכביש בטייבה הוא באמצע העבודות עכשיו. מקום המדינה לא עשו. לא רק מקום המדינה, גם בימי הטורקים והאנגלים לא עשו כביש בטייבה. אנחנו עושים בכל המקומות ואני בעד לבנות בכל המקומות ולהשכיר דירות בכל המקומות. זאת המגמה עכשיו. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש תוכניות קיימות ומאושרות, כבוד השר. צריך להסיר רק כמה חסמים. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> יש דברים שלא קשורים לישיבות החקיקה. אתם מוזמנים לבוא ולדון על הדברים האלה. היו גם דוגמאות של נצרת ושל מקומות אחרים. אסי, הנוסח קיים? הרי הוא מזמן בוועדה. אני אישית פניתי אליך, היושב-ראש. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> הנוסח הזה, שאלנו היום בבוקר מה הקשר שלו לנושא הקורונה, מה הזיקה שלו. אני רוצה לציין בפני אדוני שגם הגופים הרלוונטיים לא יודעים ולא הוזמנו להביע את עמדתם בקשר לנוסח הזה. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אין מי שמתנגד לזה מהגופים הרלוונטיים. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> אנחנו רוצים לקבל על זה פרטים. לטעמנו זה נושא חדש. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> מבחינתי, כל החוק הוא נושא חדש. נביא את הכול לוועדה לנושא חדש. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז מה שאמרנו – נכון. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> זה חדש, ההוא חדש. הילדים הנוספים זה סופר-חדש. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אם אתה מתעקש על נושא חדש, בואו נלך, נצביע ונחזור. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> היועץ המשפטי לא יכול לטעון טענת נושא חדש. רק חברי כנסת יכולים. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> כל הנושאים שעלו הם לא חדשים? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> יש פריבילגיה אחת ששמורה לנו ולא לכם, וזה להטריל את הכנסת. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אני אענה באופן ענייני על קביעה, שאני מקווה שהיא גם עניינית. כל הגופים הרלוונטיים, אני כשר אוצר מקיים איתם דיונים בתחום הזה כבר מכניסתי. גם עם משרד השיכון ועם כל הגורמים אנחנו מקיימים פגישות, על מנת לראות איך מניעים ומאיצים את המשק. כל הדברים מבחינתנו כרוכים אחד בשני. אנחנו באים לסייע לציבור. לא הבאתי עכשיו את חוקי ההסדרים. הבאתי דבר אחד שאגב, הוא עומד להסתיים בסוף השנה, אבל בגלל שזה כבר נודע בציבור, נעצרה רכישת הבתים. כולם מחכים ולכן, אנחנו באים ואפילו לא מקדימים את המאוחר. זה עומד להתבטל בסוף השנה. זאת הייתה הוראת שעה לזמן מסוים ולכן אני חושב שתוך כדי סיוע לציבור, אפשר להביא גם את זה. זה לא נושא על כל מדיניות השיכון בציבור, על כל המדיניות הכלכלית בישראל. עלו כאן הרבה נושאים שאפשר להגדיר אותם כחדשים, והייתה הסכמה לקדם את כל הדברים כדי לסייע בלי הבדלים. הדבר הזה הוא נדבך בתחום זה. ציינתי גם עלייה, אבל גם צעירים. זה מייד יקל עליהם. יהיה כאן איתות להורדת מחירי השכירות, כך אנחנו מקווים, בתהליך, כדי שיוכלו לשכור דירות בכל המקומות. זה חלק מהסיוע שאנחנו רוצים לתת, ואני חושב שזה קשור לקורונה. זה קשור לקורונה ועוד איך, גם בהשפעה של הקורונה על מצב הבנייה – התחלות הבנייה הצטמצמו מאוד; גם רכישת הבתים הצטמצמה מאוד; מכירת דירות הצטמצמה מאוד. לכן, אנחנו הצענו להכניס את זה. פנינו לקראת תחילת הדיונים ואני חושב שזה לא שונה מנושאים אחרים. אם זה נושא חדש, אז כל מה שמעל שלושה ילדים, גם חדש. וגם השירות הלאומי והאזרחי והחיילים המשוחררים. הכול חדש. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ישראל, אפילו יש עתיד אומרים שהם מסכימים פה אחד. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> נכון, יש כאן הסכמה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רק אנחנו מתנגדים? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא דיבר איתי, אני לא יודעת. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> זה פה אחד בענף, כולם מחכים לזה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה זה שייך עכשיו לנושאים שלנו? מה זה שייך לחוק? << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> השר אמר שזה נושא חדש, זה נושא חדש. כבוד השר, אנחנו מסכימים איתך, זה נושא חדש. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הם הוסיפו את כל הילדים, לאו דווקא שלושה-ארבעה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה מס רכישה שייך לחוק? << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה לא הופיע בממשלתי, לא הופיע בטרומית. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה זה שייך? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> חשבתי שהיא מדברת על המענקים לילדים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תגלו לנו מה העסקה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עאידה, את מדברת על המענקים לילדים? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה צריך להביא את זה עכשיו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, הלשכה המשפטית היא גוף עצמאי ואני צריך לשמוע לו והכול בסדר. אני ביקשתי שידברו, אולי יגיעו להסכמה. אם לא מגיעים להסכמה, אנחנו נצטרך ללכת לוועדת הכנסת. חבר הכנסת טיבי ביקש נושא חדש, ואנחנו נלך גם על זה לוועדת הכנסת ונצביע שזה לא נושא חדש או שזה כן נושא חדש. מה שנצביע. אני רק מבקש שתדברו ותנסו להגיע להסכמה. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> נלך על כל הנושאים. מילד שלישי ומעלה – נושא חדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אתה טוען גם על זה נושא חדש? בסדר, יופי. נו, מה? צריך להצביע, מה אתה רוצה שאני אעשה? << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> לעבוד לפי החוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> החוק מאפשר להגיד "נושא חדש" וכדי לפתור את זה צריך ללכת לוועדת הכנסת, ולהצביע נגד. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> במיוחד אם זה נושא חדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה לא קורא את המפה. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> יש הרבה נושאים חדשים. באנו לגבש הסכמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ישראל, בסדר. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> הוא שאל מה עמדת גורמים אחרים. כל הענף בעד, ואני הצד הנותן. אני הגורמים, אין גורם אחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אסי, אתה יכול להגיד לנו לגבי הטענה של נושא חדש? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> נושא חדש זה עניין פרוצדורלי, כמובן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. את זה אמרתי כבר. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> כזכור, יש פה שורה של נושאים שעלו, כמו שהשר תיאר, אגב הדיון מהבוקר, והם לא היו בנוסח המקורי. חלקם קשורים יותר, חלקם קשורים פחות. הוסכם בסוף להניח אותם והוסבר כאן בהרחבה שמדובר, בסופו של דבר, בהוראת שעה שפוקעת בסוף השנה. המשמעות של המשך הוראת השעה, היא שהיא עצרה את המשך הרכישה של הדירות. מה שמוצע כעת זה להוריד את חוסר הוודאות. מטיבם של הורדת חוסר ודאות ומסים, שהם צריכים להיות בצורה מהירה. העניין הזה מובא בפני הוועדה להקדים את המועד של הרכישה. זה הנושא. האכסניה, האם זה נמצא בתיקון עקיף במסגרת החוק שקיים? אני חושב שזה דבר שבוודאי אפשר לעשות אותו. אין מניעה מלחוקק אותו. ההסברים הובאו ובוודאי הלשכה המשפטית לא יכולה לטעון נושא חדש. זה טיעון שמי שצריך לטעון אותו הם חברי הכנסת. זה לא טיעון של הייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלשכה המשפטית יכולה לטעון נושא חדש. זאת שאלה פרוצדורלית. כך כתוב בתקנון. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> אני לא מכיר שיש מעמד ללשכה המשפטית לטעון נושא חדש. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אני רוצה להשיב ליועץ המשפטי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אל תשיב לאף אחד. תן לי קודם לסיים פה. אני בבעיה אחרת ממה שאתה הולך לעשות לי עכשיו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה מעלים את זה עכשיו? היה צריך להעלות את זה בבוקר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אייל, בבקשה. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> אני רוצה לתת תשובה לכמה עניינים. ראשית, לגבי נושא חדש – אכן, טענה של נושא חדש יכולה להיטען על ידי חבר כנסת, שר או סגן שר בענייני משרדו. עם זאת, אין מניעה שהייעוץ המשפטי יאיר את עיני חברי הכנסת, שהנושא שנדון אכן נכנס לגדרי הנושא החדש, לפי תקנון הכנסת. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> האם יש כאן מישהו שטוען שהנושא הזה הוא חדש? << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> נושא חדש הוא בעצם תיקון להצעת החוק, שלא ממין העניין. לכן, נושא מס הרכישה לא הוסבר לנו כיצד הוא קשור ומה הזיקה. ביקשנו את התשובה מהבוקר, כולל גם התייחסות של משרד המשפטים. גם לעניין נושא חדש, גם לגבי גני האירועים הייתה טענה מצד משרד האוצר שזה נושא חדש, למרות שבמקרה הזה הוא לא היה נושא חדש כי הוא נבע מהמענקים ומההוצאות הקבועות שרצו לתת לעוסקים שונים. חלק מהעוסקים השונים הם גם בעלי האולמות ולכן, לא יכול היה להיטען במקרה הזה נושא חדש. לגבי מס רכישה, אמרתי שלא התקיים בוועדה דיון מבחינת הלשכות המקצועיות, מבחינת הציבור לגבי המשמעות של הפחתת מס רכישה למשקיעים, אם אני מבין נכון. בעצם, זאת משמעות התיקון לפי מה שהבנתי. זה לא מס רכישה לדירה יחידה. אני גם רוצה לדעת אם משרד המשפטים לא חושב שצריך שזה ייעשה במסגרת הליך חקיקה רגיל. תגידו לי מה העמדה שלכם, כי זה לא פחות צרכני מגני האירועים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה, אייל. תשובה, משרד המשפטים. << דובר >> שרית פלבר: << דובר >> אני רק רוצה להוסיף על מה שאמרו השר והיועץ המשפטי לאוצר, בניגוד לנושא שעלה כאן הבוקר ואני מבינה שמנסים לקשר בין הדברים, פה מדובר בבקשה להקדים הוראה שממילא הכנסת קבעה שהיא אמורה לפקוע. אנחנו לא משנים איזשהם הסדרים רחבים במשק בלי לבחון אותם, כפי שהוצע בנושא אחר. הנושא שנדון עכשיו, כן נעשה דיון ממשלתי לגביו. אנחנו מכירים אותו, לפחות ברמה המשפטית לא מהבוקר או מאתמול בערב. אלה שני הבדלים משמעותיים. אני מצטרפת למה שאמר היועץ המשפטי לאוצר, שבנושא הזה, ככל שהנושא תלוי ועומד באוויר, יש לו השלכות רחבות על המשק ועל איך שהוא מתנהל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עמדתכם? << דובר_המשך >> שרית פלבר: << דובר_המשך >> אפשר היה לעשות את זה אחרת, אבל אי אפשר להגיד שלא ניתן לעשות אותו, ואי אפשר להגיד שהנימוקים שאנחנו מביאים כאן כרגע הם לא בעלי משמעות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, הוויכוח ברור וצריך להכריע בו. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אפשר לתת שני נימוקים למה זה קשור לחוק הזה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> קודם כל, החוק הזה נועד לעזור לאזרחי ישראל לעבור את משבר הקורונה ויש שתי דרכים לעזור: 1. לתת כסף. 2. להוריד הוצאות. ברגע שמפחיתים מסים, זה צד שני של אותו מטבע שמסייע לאזרחי ישראל. שנית, אנחנו פורצים עכשיו את מסגרת התקציב ב-6.7, כמיליארד שקל בערך, אדוני השר, כדי לממן את החוק הזה? אומר לנו שר האוצר שאנחנו בהאטה בשוק הדיור והתוצאה היא ירידה בהכנסות המדינה. מאיפה נשלם את ה-6.7 מיליארד שקלים האלה? אומר שר האוצר: אני צריך מקורות תקציביים, ואחד המקורות שלי הוא להזניק את שוק הדיור. התוצאה תהיה הגדלה בהכנסות המדינה ממיסוי, כדי שיהיה מאיפה לשלם את זה. זה סופר-קשור לחוק. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מתי הצטרפת לקואליציה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני מחזק את סמוטריץ'. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה החוק הזה לא הוצע קודם? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אדוני השר, יש לי עוד נימוק. ברגע שהחלטנו להגדיל גם לילדים, מעבר לילד השלישי את המענק, המדינה הערכית מעודדת ילודה, אנשים צריכים לשפר דיור ולקנות בתים יותר גדולים וצריך לתת להם הטבות מס. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עוד נימוק, יש כאלה שלא נכנסים לפה כי הם מרוויחים 650,000 שקל בשנה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> זה בהחלט קשור לחלוטין, ואני לא רואה שום נימוק משפטי שיכול למנוע מלהכניס את זה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איפה הדוגמה האישית? בואו נוותר כולנו. לא שמעתי תשובות. כולם מדברים גבוהה-גבוהה, אבל ברגע שזה מגיע - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אוסמה, אני כבר ויתרתי על 20%. ויתרת? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני תורם כל חודש 20%. למי לוותר? להתנחלויות? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה לוותר? לתת לאלה שצריכים. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> את מחזירה את זה למשרד האוצר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו נחליט לאן הכסף שלנו ילך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אני מבקש להציע עוד נימוק למה זה מאוד קשור לחוק. חשוב מאוד לפרוטוקול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היו שני נימוקים חזקים שלך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אני רוצה שלישי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא צריך שלישי. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> זה חשוב לפרוטוקול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לשבח את ראש הממשלה, את שר האוצר. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה נושא חדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה לשבח את ראש הממשלה ואת שר האוצר, כל מי שתרם לעניין הזה. ואני רוצה לשבח את עודד פורר לגבי הנושא של החיילים המשוחררים. הינה, אמרתי? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לפי ההסכם הקואליציוני, בכל פעם שאתה מזכיר את ראש הממשלה, אתה צריך להגיד: ואת ראש הממשלה החליפי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם ההסכם הקואליציוני היה מחייב. רבותיי, אני רוצה לשבח את חבר הכנסת אחמד טיבי, שבאמת עבדנו יחד בעניין הזה כל הזמן. אתה יכול להגיד את זה לציבור, שהתרומה שלך בעניין הייתה תרומה רבה. אני רוצה לשבח את חבר הכנסת מיקי זוהר ואת שלמה קרעי. אני מבקש שאנחנו נעבור להצבעות. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> יש לנו נושא חדש על החיילים המשוחררים והסתייגויות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם לא מתביישים? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בושה וחרפה. החבר'ה האלה שומרים עליכם. רק לקחת, רק לקחת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, הסתייגויות. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> יש לנו הסתייגויות קודמות של הרשימה המשותפת. הסתייגות אחת כבר לא רלוונטית לגבי מספר הילדים. הסתייגות אחרת, בסעיף 4א, אחרי תת פסקה 5, יתווספו הפסקאות הבאות: 6. "מי שמקבל דמי אבטלה. מי שמקבל מענק סיוע לעצמאי ולשכיר ובעל שליטה לשם סיוע להתמודדות עם נגיף הקורונה." הם מבקשים גם להם לתת את הקצבה המוגדלת. את התוספת. זאת ההסתייגות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ומי נגד ההסתייגות, ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות לא אושרה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רוויזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רוויזיה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אני מבקש שאם הוא לא מושך את הבקשה לנושא חדש, אנחנו נכפיל את המענק לחיילים משוחררים ל-1,000 שקלים. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה זה קשור לחוק הזה? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה קשור שהחבר'ה האלה לא קיבלו שום דבר. שום סיוע. פעם אחת החיילים מקבלים סיוע, וגם זה לא נאה לך. אתה לא מתבייש. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה לא מתבייש. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הם טובים מספיק בשביל לשמור עליך, הם לא מספיק טובים בשביל לקבל 500 שקל. תתבייש לך. תגיד תודה. אתה הסוחט. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה כאן סחטן. אתה הסחטן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוסמה, אוסמה, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. עודד, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. אני אוציא אתכם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתבייש לך. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה תתבייש. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> של נעליך כשאתה מדבר על חיילי צה"ל. תתבייש לך. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אף אחד לא עושה לי טובה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתבייש לך, מי אתה בכלל? מי אתה בכלל? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מי אתה בכלל? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הם שומרים עליך. תתבייש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עודד, אני קורא לך לסדר פעם שנייה. אוסמה, מספיק. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> של נעליך כשאתה מדבר על חיילי צה"ל. חצוף. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה חצוף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עודד, מספיק. קראתי לך לסדר פעם שנייה. מספיק. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא יכפישו פה את חיילי צה"ל, וזה יעבור לסדר-היום. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כל שקל שמגיע לחיילי צה"ל, סופר מבורך. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה לא הכנסתם את זה בחוק - - - זה לא היה בחוק המקורי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני מסכים איתך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אופיר - - - להשתמש בחיילי צה"ל כדי לתקוף את החרדים. זה מה שאתה עושה. אתם משתמשים בחיילי צה"ל רק כשאתם רוצים לתקוף את החרדים. רק כשנותנים משהו לילד חרדי, אתה נזכר בחיילי צה"ל. - - - תתביישו כולכם. אתם מגן על חיילי צה"ל? שנאת ישראל יש לכם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הצטרפת אל אוסמה סעדי, כל הכבוד. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> האמת היא שאתה בושה לכנסת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה בושה לכנסת. אתה בושה לכנסת. תתבייש לך. תתבייש לך. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כשיש מענק לילדים - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הם משתמשים בחיילי צה"ל כדי לתקוף את החרדים. זה מה שהם עושים כל הזמן. מה אתה מגבה אותו, אופיר? הוא משתמש בחיילי צה"ל רק כדי לתקוף את החרדים. הוא משתמש בחיילי צה"ל כדי לתקוף את החרדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> די כבר. מספיק. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> - - - שחיילים הם מול ילדים - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> החיילים שלנו הם מעל הכול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טיבי, אני קורא לך לסדר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם הוא יצא וגם אוסמה יצא. אני לא יוצא. אני לא אצא אם יגררו אותי מפה. לא יהיה דבר כזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שב. עודד, שב. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא עומד וצועק חופשי פה. מי הוא בכלל? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה נגד חיילי צה"ל בגלל שאתה לא נותן להצביע על ההטבה לחיילים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי אתה בכלל? מי אתה בכלל? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם מתפרנסים מזה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גם לחיילים נקבל, גם לחיילים. גם החיילים יקבלו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חוצפן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אל תעמידו את זה ככה. החיילים שומרים על כולם. אוי ואבוי, לא להעמיד את זה ככה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מיותר לגמרי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אוסמה, אנחנו לא נגד הילדים, לא נגד הילדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור > > עם כל הכבוד, היא קוראת הסתייגות. די. בבקשה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני רק מקווה שאחרי המופע הזה, אדוני היושב-ראש, אתה תשקול מחדש את שיתוף הפעולה הרומנטי בינך לבין טיבי וחברי הרשימה המשותפת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות ירים את ידו. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עאידה רוצה לנמק. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אפילו לא שמעתי את ההסתייגות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. תקראי שוב. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני לא יודעת על מה מדובר. זכותי, לא? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בבקשה. תקריאי עוד פעם. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> בסעיף 4, יימחק סעיף קטן (ג) – זאת הבקשה. סעיף קטן (ג) אומר שאם בני הזוג זכאים שניהם לתוספת המענק לפי אחת מהפסקאות 3 עד 5 בסעיף קטן (א), משלמים להם רק תוספת אחת. אמרנו שזה לפי בחירתם לפי אותה פסקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מצוין. מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות לא אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אחמד, אתה עומד בלי מסכה כדי לירוק על כולנו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בצלאל, אני אוציא אותך, באמת. מספיק כבר. מה זה הדבר הזה? << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> היו הסתייגויות של הרשימה המשותפת לגבי הילד הראשון עד הילד הרביעי, החל מ-550 עד 750 שקל. אלה אומנם חמש הסתייגויות, אבל אולי תצביעו על כולן כאחת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. מי בעד ההסתייגויות הללו, ירים את ידו. הצבעה ההסתייגויות לא אושרו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגויות לא התקבלו. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> לגבי הילד החמישי והלאה יש אפשרויות מסכום של 350 שקלים עד סכום של 500 שקלים. גם פה אפשר להצביע על כל ההסתייגויות יחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגויות ומי נגד? הצבעה ההסתייגויות לא אושרו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגויות לא התקבלו. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> הסתייגות לסעיף 3 – כל אזרח יקבל בין 800 עד 1,000 שקל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות ומי נגד? הצבעה ההסתייגויות לא אושרו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> סעיף 4 – ביקשו להוסיף למענק הכפול קצבת שארים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ומי נגד? הצבעה ההסתייגויות לא אושרו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא שומעים כלום. אם ככה מתקיימות ההצבעות, כל הכבוד. אפשר שהיועצת תקרא יותר בקול? אנחנו לא שומעים פה כלום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, יותר בקול ולמיקרופון. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> הסתייגות נוספת – אזרח ותיק מגיל 70 יקבל מענק כפול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ומי נגד? הצבעה ההסתייגויות לא אושרו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רוויזיה על כל הצבעה שהייתה עד עכשיו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> כבר הצבענו על הנושא של דמי אבטלה. זה היה בהסתייגות ועכשיו זה עומד בפני עצמו. מי שמקבל דמי אבטלה, מוצע שהוא יקבל מענק כפול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ומי נגד? הצבעה ההסתייגויות לא אושרו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> יש עוד הסתייגות של הרשימה המשותפת לגבי סעיף 5, שכל עובדי המדינה, לרבות נושאי משרה - - - << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> דקה, דקה. אני רוצה להסביר. אני פונה לכל חברי הכנסת, חברי כנסת, שרים ועובדי מדינה בכירים לא זקוקים למענק הזה. אני מבקש לאתגר את כולם, ואני בטוח שכולכם מסכימים, להצביע על כך שכולנו מוותרים על התוספת ועל המענק הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מי בעד ההסתייגות ומי נגד? הצבעה ההסתייגויות לא אושרו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רק שהציבור יראה. רוויזיה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה ההצבעה כל כך מהירה? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני כבר תרמתי את הכסף הזה בלי הפופוליזם שלך. בשקט. ואני מוכן לוותר, אבל לא בהסתייגות שלכם. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נו, באמת, די עם הפופוליזם? מה פופוליזם בזה שמי שמקבל משכורת 44, לא יקבל - - - << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> הסתייגות של חבר הכנסת סמוטריץ' לגבי החלוקה בין בני זוג גרושים ופרודים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עאידה, היא קוראת. עאידה, מספיק. עאידה, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תתביישו לכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מספיק כבר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בני 18 עד 20 עבדו, שילמו - - - << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בני 18 עד 20 צריכים לשרת בצה"ל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עאידה, אני קורא לך לסדר פעם שנייה. עאידה, אני קורא לך פעם שנייה. אני מבקש. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, זה מרגש לשמוע שטיבי מעדיף להעביר את הכסף לקופת האוצר ולא לעמותות בטייבה. מרגש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש הסתייגות של בצלאל. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> יש הסתייגות לגבי בני זוג פרודים וגרושים. שוב אני אומרת, שחוק הביטוח הלאומי לא נכנס בשום מקרה לא לגבי קצבת ילדים איך מחלקים בין שני בני הזוג. אומרים: או שאנחנו משלמים להורה הזה, או שאנחנו משלמים להורה אחר או שיש מקבל קצבה. לא נכנסים לחלוקה של הזכאות בין שני ההורים המטפלים. אבל כדי לתת לזה מענה, חשבתי להגיד שהוראות הסעיף שאומר שזה ישולם לחשבון הבנק שאליו משולמת קצבת הילדים, לא גורעות מחלוקת הסכום בהסכמים שיש בין ההורים לגבי חלוקת סכום המענק לפי פסק דין או לפי הסכם. זה לא גורע מאותם הסכמים. זה לא דבר שיוצא מתוך עצמו. לא חוק הביטוח הלאומי ייכנס ויגיד איך ההורים מחלקים ביניהם את המענק. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> מחילה, רגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא מתנהל על זה דיון. אתה רוצה, תגיד, נצביע ונעלה את זה למליאה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> לא הבנתי. היא מכתיבה לי את הנוסח? גפני, אל תהיה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה רוצה שאני אעשה? לא הבנתי, אתה רוצה את החוק או לא? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אני רוצה לטייב אותו. עם כל הכבוד, היועצת המשפטית מציעה נוסח ואני מבקש לשכנע בנוסח אחר, וגם היא תשתכנע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. מה אתה מציע? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אני לא מבקש שחוק הביטוח הלאומי יקבע איך מחלקים את הכסף בין ההורים. הקביעה הזאת נקבעה או בהסכם הגירושין ביניהם או בפסק דין של בית משפט או בית דין, שעשה את הסכם הגירושין. שם זה נקבע. מכיוון שלא מדובר במענק שוטף, שהיה ידוע בעת שקבעו את הסכמי הממון, הוא יתחלק באופן שווה בין ההורים, בהתאם לחלק היחסי שכבר נקבע בהסכם הממון. זה לפי החלק היחסי שכל אחד מן ההורים נושא בנטל. זה הכול, נורא פשוט. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> אם הסכם הממון קבע שיש חלוקה והיא חלוקה על כל הסכומים, אז הסכם הממון - - - << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> לא, אין סכום. הסכם הממון לא צפה את זה, גברתי היועצת המשפטית. אני מבקש לקבוע שמדינת ישראל נותנת עכשיו מענק והיא נותנת אותו באופן שוויוני. ואם יש תא משפחתי, והלוואי על כולנו שהוא אחד - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה אתה לא עושה את זה כמו קצבת ילדים? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> לא. קצבת ילדים הולכת רק לאימא, אבל זה נלקח בחשבון כשעשו את הסכמי הממון. ידעו שיש קצבת ילדים, אז הורידו לאבא מהמזונות. על המענק הזה לא ידעו קודם, לא חישבו אותו. עכשיו האימא צריכה לקבל והאבא צריך לקבל. האבא משלם מזונות לילדים, למה שלא יקבל את המענק? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה רוצה שנצביע על זה? אני אצביע נגד. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אתה לא תצביע נגד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אצביע נגד. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> בסדר, אבל יהיה רוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היועצת המשפטית אומרת שאי אפשר. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> היא לא אומרת שאי אפשר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה רוצה, להמשיך את הוויכוח? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אני רוצה להצביע על ההסתייגות הזאת ואני מקווה שהיא תעבור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, נחזור לזה. בלאו הכי אנחנו צריכים ללכת לוועדת הכנסת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תן לה לחשוב על זה עוד פעם. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> אני מבינה את ההסתייגות. הצעתי נוסח חלופי שרק אומר שלא יגרע. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אני רק אומר שהנוסח הזה לא עונה. צריך לכתוב שהחוק אומנם קובע שזה עובר לחשבון אחד, אבל יהיה קיזוז בין שני ההורים לפי החלק היחסי שלהם. גברתי היועצת המשפטית, אם את רוצה אני אראה לך פסק דין ותנסחי לפי הנוסח הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. תעזבי את זה עכשיו. אנחנו נצא להצביע בוועדת הכנסת, תדברי איתו. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> אם כך, עדיין לא הצביעו על ההסתייגות הזאת. ההסתייגות הבאה, הציעה חברת הכנסת קטי שטרית לגבי הורי אומנה, התשלום של המענק לא - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קטי, את נשארת עם ההסתייגות של האומנה או שאת משאירה את זה בלי ההסתייגות? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני יודעת שהשר יפתור את הבעיה. לא עכשיו, הוא יפתור אותה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, אז היא מסירה את ההסתייגות. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> יש לנו הסתייגות של חבר הכנסת קושניר. הוא הציע שיהיה מענק כפול למי שהשתחרר בשנה האחרונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קושניר, הגיעו להסכמה עם השר. בסדר, ההסתייגות ירדה. יש עוד? << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> לא. יש תיקונים חדשים. יש את המתווה של הילדים, וזה לא הסתייגות, והחיילים המשוחררים. בנושא התיקון של קצבת הילדים, הוועדה מסכימה על התיקון? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, כן. גם החיילים. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> נושא נוסף זה עדכון הסכומים. הובהר לנו על ידי משרד האוצר שצריך לעדכן את המסגרת שקבועה בקופסה פה בסעיף 15. השאלה היא לאיזה סכום צריך לתקן אותו. לגבי התחילה, מכיוון שהצעת חוק היסוד אושרה כאן ואין חשש שזה לא יעבור, אני מציעה להוריד את סעיף התחילה כי הוא מיותר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אני מבקש בכל זאת להשאיר אותו, אם חוק היסוד לא יעבור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם הוא לא יעבור, לא יהיה. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> אז גם את זה תמשכו, נכון? אתם תחזרו בכם מההצעה הזאת, נכון? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בשביל מה? למה אנחנו צריכים לעשות צחוק? אם חוק היסוד לא יעבור, תמשוך את החוק הזה. מה השאלה? אני גם לא אביא אותו, אז על מה הדיבורים? אוקיי, מה עוד? << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> מה עם התיקון במס רכישה? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אני אקרא את התיקון. "בחוק מיסוי מקרקעין שבח רכישה, התשכ"ג-1963, להלן – החוק העיקרי, בסעיף 9. 1. בסעיף (ג) בסיפא, במקום "בסעיף קטן זה ובסעיפים קטנים ג(1), ג(1)(א), ג(1)(ב), ג(1)(ג) ו- ג(1)(ה), יבוא: בסעיף קטן זה ובסעיפים קטנים ג(1), ג(1)(א), ג(1)(ב), ג(1)(ג). 2. סעיף קטן ג(1)(ה) – בטל. 3. בסעיף קטן ג(2)(א), ברישא: במקום בסעיפים קטנים ג, ג(1), ג(1)(א), ג(1)(ג), ג(1)(ה), יבוא: בסעיפים קטנים: ג, ג(1), ג(1)(א), ג(1)(ג). (ב), בהגדרה המדד הבסיסי, המילים "לעניין תיאום הסכומים הנקובים בסעיף קטן ג(1)(ה), המדד שפורסם ביום כ"ד בטבת התשע"א, 15 בינואר 2015. 4. בסעיפים קטנים ג(3) ו-ג(4), במקום ג(1)(א), ג(1)(ג), ג(1)(ה), יבוא: ג(1)(א), ג(1)(ג). 2. תחילתו של סעיף 1 ביום פרסומו של חוק זה, והוא יחול על מכירת בניין או חלק ממנו, שהוא דירת מגורים מהיום האמור ואילך." << דובר >> גלעד גושר: << דובר >> הסעיף המרכזי הוא פסקה 2, סעיף קטן (ג)(1)(ה) – בטל. זאת הוראת השעה שהייתה אמורה לפקוע בסוף השנה וכל היתר זה התאמות טכניות למחיקת הסעיף הקטן הזה. זה הכול. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> לעניין חוק המסגרות בסעיף 15, במקום 1.64 זה צריך להיות 1.69. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי, לא עשיתי הפסקה. שב ליד השולחן, אני רוצה לשאול אותך שאלה ותענה. זאת שאלה ששאלתי כבר בבוקר, אבל זה היה לא מסודר. אני מבקש לדעת לגבי אותם אלה שלא קיבלו את הכסף מסיבות שונות – אין להם חשבון בנק, הם לא הלכו לשום מקום, אדם לא נמצא בעניין. האם אפשר שאתה תאמר בעניין הזה שאתה שומר לו את הכסף, כך שאם הוא צריך לשלם כספים לביטוח הלאומי, אפשר לקזז לו מהכסף הזה. זה שלו. רבותיי, חשוב לי לדעת את התשובה של מנכ"ל הביטוח הלאומי. << קריאה >> מאיר שפיגלר: << קריאה >> מעבר למה שנאמר בפעם הראשונה, אנחנו בהחלט נזכה את מי שבסופו של יום לא ייקח – לא משנה באיזושהי דרך – את המענק שהוא זכאי לו, במסגרת מאגרי המידע של הביטוח הלאומי בסכום הנ"ל. או שהוא יבקש להשתמש בו בצורה ישירה, או שהוא יקבל אותו באותה הזדמנות שבכל זאת נוכל להעביר לו את הכסף. אין לנו שום כוונה לעשות עושר ולא במשפט. אנחנו רוצים שהכסף יגיע אל היעד שלו, ולא משנה באיזו נקודת זמן. שבסוף הכסף יגיע אל הזכאי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, הצהרה חשובה. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> כשהכסף נשמר אצלכם, מה קורה עם הכסף? יש אפשרות של קיזוז? << קריאה >> מאיר שפיגלר: << קריאה >> אני אומר שוב שאם תבוא בקשה להיעזר בזיכוי הזה לטובת תשלום כלשהו, אנחנו נבחן את האפשרות באמצעות המערכות הפנימיות שלנו להיעתר ככל שניתן לבקשה הזאת. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> הוועדה רוצה שנכתוב את זה בנוסח? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> עקרונית, החוק אומר שצריך לשלם את הכסף לחשבון הבנק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אגיד לך על מה אני מדבר. אם אני צריך לקבל כסף מהמענק הזה, אני בא לביטוח לאומי ואומר להם: אל תעבירו לי את המענק אלא תשאירו אותו אצלכם. אם אני אהיה חייב כספים לביטוח הלאומי, תקזזו לי מהסכום הזה. לגבי אדם אחר שלא קיבל את הכסף מסיבות שונות – זה מה ששאלתי אותו קודם – אומר מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מאיר שפיגלר: אני לא הולך להיות עושה עושר ולא במשפט. אני שומר את הכסף הזה. אם אדם יגיד שהוא חייב כסף לביטוח לאומי או שהוא חייב מס בריאות, אני יכול לקחת מהכסף הזה. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> זה נשאר מעבר לשנה או שזה רק ל-12 חודשים? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אני אפילו ארחיק לכת ואומר לך שאנחנו פועלים דרך קבע לאתר מתחת לאדמה אנשים, שיש כספים שלהם בביטוח לאומי ומאלף ואחת סיבות הם לא קיבלו אותם. המוטיבציה שלנו היא לדאוג לכך שכסף יגיע אל אותו אדם שצריך לקבל אותו. << קריאה >> אסי מסינג: << קריאה >> זה צריך להיות מוגבל לשנה. זה כל הסיפור, כי זה מה שהחוק אומר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרת את זה בבוקר וזה בסדר. אני מודה לך. החוק אומר שבמשך שנה הוא צריך לשמור. אומר מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי שבלי קשר לחוק - - - << קריאה >> אסי מסינג: << קריאה >> הוא לא יכול, החוק לא מאפשר לו. הוא לא יכול לעשות משהו שהחוק לא מאפשר לו. בשנה הזאת, אם זה יקרה, זה בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. עם כל הכבוד, אני מודיע כיושב-ראש הוועדה שיש חוק שאתה צריך לשמור את זה בביטוח לאומי למשך שנה. זה ידוע. אני מדבר על דבר שהחוק לא מחייב אותך, אבל האנושיות מחייבת אותך וכל מה שנלווה לעניין הזה. במקום שהכסף יחזור לאוצר, הוא יגיע לאיזה קשיש שבסוף אתה מחייב אותו בכסף. תשמור לו את הכסף הזה כדי שהוא יוכל מזה לקזז. << קריאה >> אסי מסינג: << קריאה >> הכסף לא חוזר. הוא לא חוזר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מתווכח על זה בכלל. אתם רוצים את הכסף של הקשישים? << קריאה >> מאיר שפיגלר: << קריאה >> הרב גפני, זאת המדיניות שלנו וכך אנחנו פועלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתם רוצים? אתה לא שם לב איך שאתם נראים. על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על קשיש, שאין לו חשבון בנק, שביטוח לאומי לא איתר אותו. במשך שנה הוא חייב לשמור את הכסף. אני מבקש ממנו שבמקום להחזיר את הכסף לאוצר – תשפו אותו ולא תשפו אותו – אם אותו קשיש מגיע, הכסף הזה ישמש לצורך התשלומים בביטוח הלאומי. למה אתם מתווכחים איתי על זה בכלל? מה הוויכוח פה? אתם רוצים להרוויח כמה שקלים על חשבון הקשישים? אז תעזבו. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אף אחד לא רוצה להרוויח, אבל אי אפשר לנהל את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אי אפשר לנהל? אפשר. אפשר. מה הדיון? אתה יודע מה, הייתי מכניס בחוק לא שנה אלא 15 שנה. אתם רוצים? בבקשה, נלך על החוק. רציתי להימנע מחקיקה. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> אני מזכיר שני דברים, ראשית, אנחנו מדברים על מענק שניתן כרגע בתקופת הקורונה. מה שיקרה בעוד למעלה משנה, יקרה בעוד למעלה משנה. שנית, מנכ"ל הביטוח הלאומי יכול לפעול רק בדל"ת אמות החוק המסמיך אותו, והחוק אומר כך: בלי קשר לשאלה אם יש למישהו חוב לביטוח לאומי או לא, החוק מאפשר להגיש בקשה למענק בין אם יש לו חשבון בנק ובין אם אין לו עד שנה. ביטוח לאומי יעשה את כל המאמצים על מנת לאתר את האנשים בשנה הזאת. זה אופן הפעולה ולכן אני חושב שהדיון הוא על משהו שלא באמת נדרש. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הרב גפני, יש אפשרות לראות בסכום הזה, ככל שהוא לא יעבור לזכאי, כגמלה שלא נפרעה, ואז אנחנו יכולים להמשיך לשמור לו את הסכום הזה, ולתת לו אותו באותו רגע שהדבר יתאפשר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה בסדר? << קריאה >> אסי מסינג: << קריאה >> הבעיה היא אותה בעיה. אם אתה לא מצליח לאתר אותו, אתה גם לא תצליח לאתר אותו בשביל לשלם לו גמלה. מה ההבדל? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> זה רק עניין של מאמץ ומשאבים. אני אפתיע אותך ואומר שהשנה איתרנו אנשים שהיו חובות כלפיהם, כלומר כספים שעברו אליהם וחזרו בחזרה מכיוון שהם לא הגיעו ליעדם. לדוגמה, חשבונות בנק שגויים או פרטים אישיים שגויים. הצלחנו לאתר אותם ולתת להם את מה שמגיע להם גם אם עבר זמן רב. << קריאה >> אסי מסינג: << קריאה >> יש גם חלופה של אנשים שלא ירצו את המענק הזה. מה תעשה איתם? איך אתה יודע להבדיל בין זה שרוצה או לא רוצה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלומי מור, אתם הגעתם להסכמה? << דובר >> שלומי מור: << דובר >> לצערי לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז אני מבקש להוסיף בחוק שבמקום שנה ייכתב: שלוש שנים. אני אביא את זה להצבעה. לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דבריהם על דין תורה. אנחנו מדברים על דבר הומני. << קריאה >> אסי מסינג: << קריאה >> זה לא קשור להומני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז נתקן את החוק. יש אנשים שלא ירצו את המענק הזה. בתיקון הזה אתה כופה עליהם בכל זאת לקבל אותו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> בוודאי שכן, כי אם אתה הופך את זה לגמלה, זאת המשמעות. לכן אני אומר שבסך הכול יש פה שנה והביטוח הלאומי יעשה את כל המאמצים בשביל לאתר את כל האוכלוסיות. נראה לי שבזה די. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> לך איתו, משה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, נעשה את זה לשנתיים. מדובר על כמה קשישים. למה אי אפשר להתנהג באנושיות? << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> זה לא נכון. << דובר >> נעה בן-שבת (וגנר): << דובר >> אני רוצה לברר כמה דברים. אני מבינה שיש עכשיו הסתייגות לגבי הנושא של 24 חודשים. אתה רוצה שנתיים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> נעה בן-שבת (וגנר): << דובר_המשך >> במהלך הדיון הבנתי שאם מקבל המענק מבקש זאת, אפשר לקזז לו. אני מבינה שעכשיו אנחנו לא מדברים על דבר כזה ולא נזכיר את הנושא הזה בחוק בכלל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. הלאה. << דובר_המשך >> נעה בן-שבת (וגנר): << דובר_המשך >> אם כך, זה יורד. יש נושא של תוספת למענק. מדובר על בני זוג שזכאים לתוספת למענק לפי אחת מהקצבאות 3 עד 5. שניהם זכאים לאותה תוספת ועכשיו נבהיר שלא תשולם לאם תוספת אחת בלבד למענק, אלא התוספת תשולם לאחד מהם בלבד. בסדר? התוספת משולמת מכוח אותה פסקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. יש עוד משהו? << דובר_המשך >> נעה בן-שבת (וגנר): << דובר_המשך >> אבל יכול להיות שכל אחד מהם מקבל לפי פסקה אחרת מבין השלוש האלה, ואז כל אחד מהם יהיה זכאי למענק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מושכים את הרוויזיות. תודה. << דובר >> טלי ארפי: << דובר >> נעה, רק לוודא, זוג שזכאי לאחת מהגמלאות של הבטחת הכנסה או תושב חוזר או עולה נזקק, יהיה זכאי לתוספת אחת בלבד. << דובר >> נעה בן-שבת (וגנר): << דובר >> אני לא חושבת שזה מה שעלה מתוך הנוסח. << דובר >> טלי ארפי: << דובר >> זה מה שעלה מהנוסח. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> טלי, מה קורה אם אחד מהם זכאי מתוקף סיעוד והשני זכאי מתוקף הבטחת הכנסה? << דובר >> טלי ארפי: << דובר >> הם יקבלו פעמיים 750. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אז הם יהיו זכאים פעמיים? << דובר >> טלי ארפי: << דובר >> לא. תוספת אחת עבור הבטחת הכנסה ותוספת אחת עבור גמלת סיעוד. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> זאת אומרת, פעמיים. הם זכאים פעם אחת רק אם הזכאות שלהם נגזרת מאותה הסיבה. אז פעם אחת. << דובר >> נעה בן-שבת (וגנר): << דובר >> מר שפיגלר, אני רוצה לחדד את ההבדל בין מה שמדברת עליו עורכת הדין ארפי לבין מה שעולה מתוך הנוסח של הצעת החוק. הצעת החוק אומרת שכאשר אנחנו מדברים על פסקאות 3 עד 5, כלומר גמלת הבטחה, תשלום לתושב חוזר נזקק ותשלום לעולה נזקק, נניח שאחד מבני הזוג הוא תושב חוזר ובן הזוג השני הוא עולה נזקק, כל אחד מהם יהיה זכאי לתוספת. כל אחד מכוח הזכאות שלו. << דובר >> טלי ארפי: << דובר >> לא, זה לא נכון. זה לא מה שרשום. << דובר >> נעה בן-שבת (וגנר): << דובר >> הנוסח אומר שאם שניהם זכאים לתוספת לפי אחת מהפסקאות, לפי אותה הפסקה, אז לא משלמים להם כפול, אבל אם אחד הוא תושב חוזר ומכוח עצמו הוא זכאי לכפול, והשני הוא עולה, הוא זכאי מכוח עצמו למענק עולה. זה אותו דבר אם אחד מהם מקבל הבטחת הכנסה והשני הוא תושב חוזר. << דובר_המשך >> טלי ארפי: << דובר_המשך >> לא, לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר להגיד לא על כל דבר וזה בסדר. שני בני זוג, אחד זכאי לאיזושהי קצבה, איזושהי גמלה שאין לה שום קשר למה שזכאי בן הזוג שלו. עכשיו הם צריכים לקבל מענק, אז הם לא יקבלו את הזכאות שמגיעה להם באותן קצבאות? << דובר >> אלון מסר: << דובר >> במסגרת החוק, כמו שהוא כתוב, וככה אנחנו גם חישבנו את התחשיבים, כל זוג יקבל תוספת של עד 750 נוספת, מעבר ל-1,500 שמגיעים להם. הם יקבלו 2,250 במקרה כזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז הם כן מקבלים. << דובר_המשך >> אלון מסר: << דובר_המשך >> לא 3,000. << דובר >> שלומי מור: << דובר >> אבל אם בן הזוג זכאי לסיעוד יחד עם הבטחת הכנסה, הם כן יקבלו פעמיים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין שום היגיון. אם שניהם נכים, למה שלא יקבלו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לפי מה שאומר היועץ המשפטי של הביטוח הלאומי, אחד מקבל הבטחת הכנסה ואחד מקבל סיעוד, יורידו להם? << דובר >> טלי ארפי: << דובר >> אם שני בני הזוג מקבלים הבטחת הכנסה, תוספת אחת. אם אחד מבני הזוג מקבל הבטחת הכנסה וגם סיעוד, הוא יקבל עבור הבטחת הכנסה, כלומר הוא ואשתו, ועבור גמלת הסיעוד. הם לא יקבלו שניהם את אותה תוספת. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הרב גפני, אני רוצה להבין אם לאותו אדם יש גם סיעוד וגם הבטחת הכנסה? בן הזוג יקבל פעם אחת? << דובר >> טלי ארפי: << דובר >> זה מה שהסברתי עכשיו. על הבטחת הכנסה יקבלו תוספת אחת. << דובר >> נעה בן-שבת (וגנר): << דובר >> עוד נושא הוא הצעירים שנופלים בין הכיסאות. אני רוצה להבין, אם יש ילדים שקיבלו קצבת ילדים בחודש הקודם והם לא יקבלו לא קצבת ילדים ולא תשלום כתושב, האם יש כאלה? בבוקר הבנו שצריך להוסיף פה סעיף נפרד ולהסדיר את המעמד של האנשים האלה. האם יש כזאת קבוצה? אני לא מדברת על הנולדים. לגבי נולדים הזכרת שמי שנולד במהלך החודש. זה מישהו חדש שאתה תשלם לו 500 שקל, בלי קשר למקומו במשפחה. << דובר >> טלי ארפי: << דובר >> הסברנו בבוקר שמי שנולד בין ה-15 ביוני ל-1 ביולי, ומלאו לו 18 בתווך, הוא יקבל 750 ולא 500 שקלים. << דובר >> נעה בן-שבת (וגנר): << דובר >> יש את הנולדים ויש אנשים שיש להם תאריך יום הולדת. בואו נפריד ביניהם. << דובר >> שלומי מור: << דובר >> הזכאות הראשונית היא למי שקיבל קצבת ילדים, שיקבל 500. אם לא קיבלת קצבת ילדים, תקבל את המענק שלך כבגיר, 800 שקל. הובהר פה שאם אתה לא זכאי לקצבת ילדים, נולדת ב-20 לחודש, בכל זאת תקבל 500 שקלים. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גפני, סיכמנו שכל ילד שנולד לפני כניסתו לתוקף של חוק זה - - - דבר שני, בסעיף 5 אני רוצה לוודא שתוקן מה שהסכים עליו משרד האוצר לגבי הדוחות מ-2018. אמרנו שאם הם מגישים את הדוח ב-2019 ואז הם זכאים, יש להם שנה להגיש את זה והם יהיו זכאים למענק. זה הוסכם, נכון? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד האוצר, מוסכם? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> כן. זה מה שסיכמנו. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בסעיף 5(2), סיכמנו להוסיף לפי סעיפים 6 ו-7, נכון? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, חבר הכנסת קושניר. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לברך את חברי הרשימה המשותפת שהסירו את ההסתייגויות. זה אומר שעכשיו הם תומכים בחיילי צה"ל וזה מאוד מאוד חשוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בשביל מה אני צריך את הדיון הזה עכשיו? אתה רוצה לברך? תברך את שר האוצר. אתה רוצה שיתחיל ויכוח? כאילו שיש לי עכשיו עצבים לזה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הרשימה המשותפת תומכת בתהליך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כל הברכות לברכות שלך, אני מודה לך על זה. עוזי דיין ביקש לדבר? בבקשה, בקצרה. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> אני מבקש בסך הכול לדבר על קבוצה קטנה של נכי צה"ל, שלא מצאתי דרך אחרת - - - << דובר >> נעה בן-שבת (וגנר): << דובר >> הם בפנים, הם בפנים. הם מקבלים מענק כפול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם בפנים. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עוזי, הפירוט שאתה מביא הגיע לכולנו. זה לא בחוק הזה. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> נכי ביטוח לאומי מקבלים הבטחת הכנסה, המקבילה שלהם בנכי צה"ל נקראים אחרת – תג"מ, אלה שמקבלים תגמול מחייה. מדובר בכ-6,000 איש. יש עוד כמה מאות שהסיווג שלהם אותו דבר, אבל הם במצב זמני. זה נקרא תט"ר – תגמול טיפול רפואי, וחפ"ר – חוסר פרנסה. מדובר על כמה מאות. יש הבנה והסכמה ואני מבקש שזה לא ייפול בניירות הכתובים אחרת הם לא מקבלים את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אתם יכולים להשיב לו? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> למיטב ידיעתי כולם נמצאים פה. הם בפסקה 5 להגדרת גמלת נכה נזקק. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> השאלה אם גם תט"ר נמצאים שם. << דובר >> טלי ארפי: << דובר >> כן. הפנינו להוראות אגף שיקום נכים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לגבי בצלאל סמוטריץ', מה את מציעה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> שלחתי נוסח ליועצת המשפטית. שלחתי לה גם פסקי דין כדי שהיא תראה את זה. אני חושב שזה נוסח מצוין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוסמה, משכת את העניין של נושא חדש? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם את הרוויזיות הוא משך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> את רוצה שאני אקריא, היועצת המשפטית? << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> כן. אני עדיין חושבת שמיותר להכניס את זה, אבל אני חושבת שבנוסח הזה, זה אפשרי. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> היושב-ראש, אני אקריא נוסח שהיועצת המשפטית אומרת שהוא אפשרי. בסעיף 2(ג), בסופו יבוא: ואולם, אין בהעברת התשלום לחשבון הבנק האמור, בכדי לשלול את זכותו של הורה פרוד או גרוש, שחשבון הבנק שאליו משתלמת קצבת הילדים שייך לבן זוגו הגרוש או הפרוד, לקבלת חלקו במענק מאת ההורה שאליו הועבר בהתאם לחלקו היחסי בהחזקתם הכלכלית של הילדים, שבגינם ניתן המענק, בהעברה או בקיזוז. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעה, זה אפשרי? << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> אני חושבת שאנחנו עדיין מכניסים את חוק הביטוח הלאומי לתוך מאבקים. << קריאה >> מאיר שפיגלר: << קריאה >> הביטוח הלאומי לא צד לעניין. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אתה לא צד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מישהו מבין חברי הוועדה מתנגד לזה? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הרב גפני, אני הבנתי טוב את מה שאמר חבר הכנסת סמוטריץ'. זה לא קשור בכלל לביטוח הלאומי. אנחנו מעבירים את המענק למי שמקבל את קצבת הילדים. אחר כך זה בין הפרודים או הגרושים. זה לא עניינו של הביטוח הלאומי. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> בדיוק, בדיוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעות. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> זה נכנס לתוך החוק, הרב גפני? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי. אני יכול להצביע על הכול יחד? << דובר >> נעה בן-שבת (וגנר): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מצביע רק על העקרונות ואני מגיש רוויזיה בסוף, ואז תשבו על הנוסח. אני לא רוצה לעכב את החוק. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> זה כולל את מס הרכישה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, כן. היועצת המשפטית טוענת שאין עדיין נוסח ושהם צריכים לסכם מה יהיה בדיוק בחוק. היא ביקשה אם אפשר לקיים ישיבה נוספת. אמרתי שאנחנו נצביע עכשיו ולא נחכה. אני מגיש רוויזיה והם ישבו מייד אחרי זה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אבל יש נוסח, איפה הוא? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אז שיגישו את הנוסח. מה הבעיה? << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> בוא נצביע ביחד על הכול. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> אנחנו לא יכולים להצביע על נוסח שמביא האוצר בלי שראינו אותו, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ישראל, זה הפתרון. על מה אנחנו מצביעים עכשיו? על הכול יחד כולל מס הרכישה? << דובר >> טלי ארפי: << דובר >> יש כמה סעיפים שרצינו ולא הבנתי אם אנחנו יכולים להכניס את הסעיפים האלה או לא? דיברנו על העברת מידע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אקום ואלך. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> מה עם מס הרכישה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה הוקרא. זה בפנים. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> איפה הנוסח לגבי מס הרכישה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הקריאו את זה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אבל הם אומרים שלא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, אני מביא את החוק להצבעה. בחוק יש כמה דברים: יש את המענק לילדים, כפי שהשר הציע ואני מאוד מודה לך על כך, אדוני השר. יש את הנושא של החיילים שנמצא בתוך החוק והוקרא. אנחנו יודעים בדיוק מה שיש שם. לגבי מס רכישה, הנושא הזה בפנים והוא הוקרא. מה שהוקרא נמצא בתוך החוק. יש את מה שביקש בצלאל סמוטריץ' ומה שביקשו כמה חברי כנסת בנוגע לנושא נוסף עם השירות הלאומי וכל מה שנלווה לעניין. הכול בפנים. הכול בפנים. אני מבקש מחברי הוועדה להצביע על החוק כולו, עם כל מה שהוקרא. אני אבקש מייד אחרי שזה יוצבע, אם אכן יהיה פה רוב לחוק, שתשבו עם היועצות המשפטיות ושיהיה נוסח כפי שצריך. על העקרונות אנחנו מצביעים ואת זה אנחנו מאשרים. את כל הדברים האחרים אני אבקש שתעשו מייד. אם לא תעשו את זה מייד, אני אצטרך להחזיר את זה לוועדה. עכשיו אנחנו מצביעים על הכול יחד. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> אתם מבקשים להוסיף עוד סעיף של העברת מידע? << דובר >> טלי ארפי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראת שעה), התש"ף-2020. מי בעד הצעת חוק, ירים את ידו? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הרב גפני, רק רגע. אני חייב את הנתון, אני חייב את העברת המידע. אני חייב את זה. << דובר >> שלומי מור: << דובר >> העברת מידע מנציבות שירות המדינה לעניין חשבונות הבנק של עובדי המדינה. רק לוודא שזה עיקרון שנמצא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם זה רק זה, אני חושב שהצבענו בחוק הקודם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תסכמו אחר כך. תעשה רוויזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אני לא רוצה לעשות רוויזיה סתם ולהוסיף דברים. אתם רוצים? בלי זה אתם לא יכולים לפעול? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אני חייב את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה חייב שיעבירו לך את חשבונות הבנק של עובדי המדינה, מה שאין לך? << דובר_המשך >> מאיר שפיגלר: << דובר_המשך >> נכון, של העובדים והפנסיונרים. אני חייב את זה. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> איך זה שרק של עובדי המדינה אין לך? << דובר_המשך >> מאיר שפיגלר: << דובר_המשך >> לא, יש לי. את לא רוצה להתחלף איתי. אנחנו מארגנים את חשבונות הבנק מן היקב ומן הגורן, אבל יש כאן מאגר מידע ואני צריך את המאגר הזה. << דובר >> שלומי מור: << דובר >> זה לא רק. זה מקור אחד מיני רבים שאנחנו מנסים ללקט. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> ביומיים וחצי הבאנו 1.176 מיליון חשבונות. את יודעת מה זה? << דובר >> טלי ארפי: << דובר >> מה הבעיה? אנחנו רוצים לייעל את העברת הכספים. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> אנחנו מדברים על העברת מידע שהוא מיותר, מידע עודף. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> הוא לא מידע עודף, הם צריכים את הפרטים האלה. << דובר >> טלי ארפי: << דובר >> אבל עם כל הסייגים שקיימים לגבי העברת מידע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא הסכמתי להעברת המידע הכללי. אנחנו מדברים על עובדי המדינה, שאתם רוצים את חשבונות הבנק. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הפנסיונרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה יהיה בחוק ואת זה צריך להעביר לכם. אני אבקש לנסח את זה ביחד. העיקרון מקובל עלינו, רק לעניין חוק זה. << קריאה >> נעה בן-שבת (וגנר): << קריאה >> עם המגבלות שקבועות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. והניסוח הזה יהיה בין היועצות המשפטיות בתוך הניסוח הכללי. אני מבקש להצביע על החוק כולו, כולל מה שדובר. הכול בפנים. הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראת שעה), התש"ף-2020. מי בעד הצעת חוק, ירים את ידו? הצבעה הצעת החוק אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצעת החוק אושרה. אני אחזור לדון בעניין הזה אם לא תגיעו לפתרון בניסוח. אני מבקש שתגיעו לפתרון בניסוח. אתם כולכם אנשים מוכשרים, העקרונות ברורים ודיברנו על הכול. אני מבקש לנסח את זה כפי שצריך ואם לא, יש רוויזיה שלי. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז לא נבקש רוויזיה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא. תודה רבה, הישיבה נעולה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> תודה רבה לך, היושב-ראש, תודה רבה לוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה לך, אדוני השר. אני מבקש להודות לך על התרומה שלך. בכל פעם שיהיו לי בעיות, אני מבקש שתבוא. וסגן השר כמובן. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:36. << סיום >>