פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



6
ועדת החוקה, חוק ומשפט
13/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 594
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום חמישי, י"ג באדר התשפ"ה (13 במרץ 2025), שעה 11:00



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק עזרה משפטית בין מדינות (תיקון מס' 12), התשפ"ד-2024 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
שמחה רוטמן – היו"ר
טלי גוטליב



מוזמנים: 
	ענבל ברנסון יהודאי
	–
	פרקליטה, רפרנטית, הייעוץ המשפטי, משרד המשפטים

	יעל ביטון
	–
	פרקליטות המדינה, המחלקה הבין-לאומית, משרד המשפטים

	איילת לוי
	–
	פרקליטות המדינה, המחלקה הבין-לאומית, משרד המשפטים

	תמר ולדמן
	–
	סגנית היועמ"ש, הרשות לאיסור הלבנת הון

	לנה גרשקוביץ
	–
	מתמחה, הלשכה המשפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון

	ישי שרון
	–
	נהל חקיקה ומדיניות, הסנגוריה הציבורית

	עו"ד ג'קדי אלבז
	–
	הנהלת בתי המשפט

	משה מירון
	–
	פעיל חברתי

	בני פרץ
	–
	פעיל חברתי





ייעוץ משפטי: 
אפרת חקאק
יובל ליפשיץ – עוזרת ליועמ"ש הוועדה

מנהל הוועדה:
אבירן יחזקאל

רישום פרלמנטרי:
דניאלה קאולי, איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


<< נושא >> הצעת חוק עזרה משפטית בין מדינות (תיקון מס' 12), התשפ"ד-2024,  מ/1786 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לפני צוהריים טובים. אנחנו בעניין הצעת חוק עזרה משפטית בין מדינות (תיקון מס' 12), התשפ"ד-2024. עורכת דין אפרת, בבקשה.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

התיקון עוסק למעשה בעיקר בהרחבת יכולת החילוט בשווי, במסגרת מתן עזרה משפטית בין מדינות במטרה להתאים את החקיקה הקיימת שלנו לסטנדרטים בין-לאומיים גם של ה-FATF וגם באופן כללי להגביר את היכולת של המדינה שלנו להיאבק בפשיעה חוצת גובלות. 

התיקון המקורי כלל כמה וכמה תיקונים והוועדה בדיון הקודם ביקשה לצמצם את ההצעה. כרגע אנחנו מדברים רק על האפשרות לחלט, אגב צו המדינה הזרה, לחלט גם בשווי. דיברנו בדיון הקודם בהרחבה על החששות גם של לשכת עורכי הדין גם של - - - גם של היושב-ראש ועל האיזונים שצריכים להיעשות בחוק ולכן התיקונים האחרים באמת ירדו.

מה שנשאר לנו עכשיו זה הוספה שהיושב-ראש ביקש לעגן בחקיקה את החובה לבדוק כי ההליך לא ייבא לכפל חילוט. המדינה ביקשה שהתובע יהיה זה שיבדוק את זה. כמובן המשיב יכול תמיד אחר כך במשפט גם לטעון את הטענה הזו אבל החובה הוטלה על התובע, ונקרא את הסעיף עוד מעט.

היושב-ראש גם ביקש להוסיף סעיף דיווח. כתבנו סעיף דיווח ותוכל לראות את הנוסח בעמוד 2. הדיווח הראשון יהיה בינואר 2027 כי עד אז אני מניחה שלא יהיה יותר מדי על מה לדווח. המדינה כן מבקשת לשקול לקבוע את סעיף הדיווח כהוראת שנה למשך שנים ספורות וזה כמובן לשיקול הדעת של היושב-ראש. 

בהמשך נקריא את הנוסח ויש לנו גם הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. תרצו להוסיף משהו?

 << דובר >> ענבל ברנסון יהודאי: << דובר >>   

ענבל ברנסון יהודאי, משרד המשפטים, אני מצטרפת למה שאפרת אמרה, בעקבות ההערות שנשמעו כאן בישיבה הקודמת בוצעו ההתאמות. רק הבהרה אחת, בנושא הדיווח, מצוין שמדובר בגורם המוסמך. אנחנו מבהירים שמי שמדווח בפועל תהיה בפרקליטות הבין-לאומית כי היא זו שהנתונים נמצאים אצלה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בניגוד למי?

 << דובר >> ענבל ברנסון יהודאי: << דובר >>   

היה חשש של הנהלת בתי המשפט שאולי זה יהיה הם, ואין להם את כל הנתונים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הם הרשות המוסמכת?

 << דובר >> ענבל ברנסון יהודאי: << דובר >>   

הרשות המוסמכת זה שר המשפטים אבל יש שם אצילה לכל מיני גורמים אז פשוט לוודא שזה ברור.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר. היא מדווחת אחת לשנה על מה שהיה בשנה שקדמה לדיווח, לא רשום על איזו תקופה. העניין הוא שהדיווח הראשון ב-2027 יהיה צריך לכלול מכניסת החוק לתוקף עד 2027 ואחר כך כל שנה - - -

 << דובר >> ענבל ברנסון יהודאי: << דובר >>   

בכוונה ביקשנו איזשהו פרק זמן אחרת לא יהיה על מה לדווח.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה ברור אני רק אומר שב-2028 לא יהיה צריך שוב לדווח על הכול, אלא בהתייחס לשנה שקדמה למועד הדיווח. אבל בשנה הראשונה, ממועד כניסת החוק לתוקף עד לזה. אם זה ברור מנוסח החוק אז בסדר.

 << דובר >> ענבל ברנסון יהודאי: << דובר >>   

מה שרק רצינו לבקש שאולי זו תהיה הוראת שעה פשוט כי היושב-ראש רצה לראות מגמות, אבל יכול להיות שלא צריך את זה לנצח ואפשר - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

דיווח בהוראת שעה, מאחר שזה נותן המון יתרון זה אחד החוקים הקלים שהעברתי פה בכנסת, כי היה פעם דיון בהוראת שעה על נתוני תקשורת. ואז בשנייה שנגמר הדיווח הותרה הרצועה אז החזרתי את זה קואליציה אופוזיציה העברנו פה את החוק הזה במהירות רבה כי ללא דיווח בכלל בסוגיה הזו – אנחנו בבעיה.

על חילוט רגיל יש דיווח, נכון? או שאין סעיפי דיווח?

 << דובר >> ענבל ברנסון יהודאי: << דובר >>   

כשחוק החילוט הגדול יגיע - - -

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

על הפרוטקשן עשינו סעיף דיווח.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ולא הוראת שעה?

 << דובר >> ענבל ברנסון יהודאי: << דובר >>   

הפרוטקשן כולו הוא הוראת שעה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

העבירה לא אבל עזרי החילוט החדשים הם בהוראת שעה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן. אז אם הסדרי החילוט הם קבע אז גם הדיווח הוא קבע. אחרת לא אכפת לי לעשות את כל ההסדר בהוראת שעה.

 << דובר >> ענבל ברנסון יהודאי: << דובר >>   

לא, לא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז בסדר. רק רציתי לוודא - - - אפשר לעשות את ההסדר הזה בהוראת שעה לעשר שנים ואז גם דיווח של עשר שנים. והכול בסדר - - -סליחה. כן. הקראה.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

חוק עזרה משפטית בין מדינות (תיקון מס' 12), התשפ"ה-2025

	תיקון סעיף 33
	1.
	בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 33

	
	
	
	(1)
	בסעיף קטן (א), במקום פסקה (2) יבוא: 

	
	
	
	"(2)
	הרשות מצאה כי הרכוש שלגביו ניתן צו החילוט הזר הוא אחד מאלה:

	
	
	
	
	(א)
	רכוש שנעברה בו העבירה או ששימש או נועד לשמש אמצעי לביצוע העבירה או אמצעי כדי לאפשר את ביצוע העבירה; 

	
	
	
	
	(ב)
	רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה;

	
	
	
	
	(ג)
	רכוש בשווי רכוש כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), שהיה ניתן לבקש את חילוטו לפי הוראות הדין בישראל לו היה הליך החילוט בקשר לאותו רכוש מתקיים בישראל."

	
	
	(2)
	בסעיף קטן (ב), אחרי "היו מספיקות לפי הדין בישראל למתן צו חילוט", יבוא "וכי לא חולט רכוש כאמור בידי המדינה המבקשת, באופן שקבלת הבקשה תביא לחילוט רכוש בשווי העולה על שווי הרכוש שבצו החילוט הזר."



 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

עכשיו אנחנו מבטלים את התיקונים הבאים שהם בעצם היו אמורות להחיל את הוראות הדין הישראלי על החילוט לפי חוק עזרה משפטית. אנחנו משאירים את ההסדרים הפרטניים בחוק עזרה משפטית.


	תיקון סעיף 39
	2.
	בסעיף 39 לחוק העיקרי – 

	
	
	
	
	בסעיף קטן (א), במקום "שבקשר אליו מתקיים או אמור להתקיים הליך משפטי בפני רשות שיפוטית זרה, בשל מעשה שאילו נעשה בישראל היה מהווה אחת העבירות המנויות בתוספת השנייה" יבוא "בקשר להליך שיפוטי שמתקיים או אמור להתקיים לפני רשות שיפוטית זרה".



 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

אנחנו שוב מבטלים גם את התיקון הבא, ומוסיפים עכשיו סעיף דיווח שזו תהיה ההוראה המרחפת, סליחה, זו לא תהיה ההוראה המרחפת,  אלא זה יהיה בתוך חוק העזרה המשפטית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה היה במקור? או שאני מפספס משהו? מה זה הדבר הזה שירד, "מעשה שלא נעשה בישראל היה מהווה"?

 << דובר >> ענבל ברנסון יהודאי: << דובר >>   

זה פשוט כי היה שם כפל.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

היה שם כפל, זה עניין ניסוחי לגמרי.

 << דובר >> ענבל ברנסון יהודאי: << דובר >>   

אם תסתכל על הסעיף תראה שהיה שם כפל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

גם ההליך וגם החילוט יהיה?

 << דובר >> ענבל ברנסון יהודאי: << דובר >>   

לא, לא זה נאמר פשוט פעמיים בתוך אותו משפט. מכיוון שיש שם הפניה לתנאי סעיף 33א וב.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

רגע אני לא בטוח שזה סתם כפל. איפה הכפל? - - -

 << דובר >> ענבל ברנסון יהודאי: << דובר >>   

אני שנייה אקריא את זה. אתה רואה הסיפה מפנה גם ל-33 א וגם ל-ב. זה אומר את מה שיש ברישה ולכן התיקון הוא סתם תיקון ניסוחי. - - - זה רק כפל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא, אבל העניין הוא שבשלב של הסעד הזמני איך אתה מגדיר עבירה כשעבירה עוד לא הוכחה.


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כמו שאתה מגדיר גם בישראל?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יכול להיות, אבל אני לא - - -

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

לא, אבל "הצו ניתן בשל עבירה שאילו נדונה בישראל הייתה מהווה אחת העבירות המנויות בתוספת השנייה", זה סעיף 33א. 

 << דובר >> יעל ביטון: << דובר >>   

בדיוק, זה בתוך סעיף 33 א. 33 א וגם ב מכילים את כל אותם הרכיבים. - - - זו פשוט כפילות.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

זה משהו טכני לגמרי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר, הבנתי.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

	הוספת סעיף 44א
	3.
	אחרי סעיף 44 לחוק העיקרי יבוא:

	
	
	"דיווח לכנסת
	44א.
	הרשות המוסמכת תדווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה בחודש ינואר, על מספר הבקשות שהתקבלו ממדינות אחרות לאכוף צו חילוט זר, על מספר הצווים הזמניים שניתנו לבקשת מדינות אחרות, על מספר צווי האכיפה שניתנו, על סכום הרכוש שנתפס או חולט לפי הוראות סימן זה, על סכום הרכוש שהועבר למדינות אחרות ועל מספר צווי חילוט זרים שבוטלו."



 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

וזאת תהיה ההוראה המרחפת –

	דיווח ראשון
	4.
	דיווח ראשון לפי סעיף 44א לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יימסר לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בחודש ינואר 2027.




 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

טוב. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. רשות דיבור של חד"ש-תע"ל והסתייגויות של העבודה, יש עתיד, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי. אני מעלה את כלל ההסתייגויות כמקבץ להצבעה. מי בעד ההסתייגויות ירים ידו. מי נגד? 

 << דובר >> אבירן יחזקאל: << דובר >>   

אחד, אין נמנעים.

הצבעה

נדחו

נדחו ההסתייגויות. 

לאחר שנדחו כלל ההסתייגויות ויועברו למליאה אנחנו נעלה להצבעה את נוסח החוק עצמו כפי שהוקרא הקריאה השנייה והשלישית הצעת חוק עזרה משפטית בין מדינות (תיקון מס' 12), התשפ"ד-2024 כנוסח שהוקרא על ידי הוועדה. מי בעד ירים את ידו. מי נגד?  

הצבעה

נדחו

<< דובר >> אבירן יחזקאל: << דובר >>   

אחד. אין מתנגדים, אין נמנעים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני קובע כי הצעת חוק עזרה משפטית בין מדינות, (תיקון מס' 12), התשפ"ד-2024 אושרה בנוסח הוועדה. אני מגיש רוויזיה ובשעה 11:50 תהיה הצבעה לרוויזיה.

תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה.


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:15. << סיום >>