פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
12/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 75
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ד בתשרי התשפ"א (12 באוקטובר 2020), שעה 9:30



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (חובות הדיווח של בעל רישיון), התש"ף-2020 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב מרגי – היו"ר
קרן ברק
אימאן ח'טיב יאסין
יבגני סובה
אנטאנס שחאדה


משתתפים (באמצעים מקוונים): 
	רוני חורי
	–
	מנהל תחום פיקוח טכנולוגי, משרד התקשורת

	דנה נויפלד
	–
	יועצת משפטית, משרד התקשורת

	יוגב עזרא
	–
	רכז חופש מידע, עמותת אל-ספאם




ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון, נעמה דניאל

מנהלת הוועדה:
עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
שלומית כהן



 << נושא >> הצעת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (חובות הדיווח של בעל רישיון), התש"ף-2020 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, 12 באוקטובר 2020, כ"ד בתשרי התשפ"א. הנושא על סדר היום: הצעת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (חובות הדיווח של בעל רישיון), התש"ף-2020. 

נמצאים איתנו משרד התקשורת, רוני חורי ודנה נויפלד, היועצת משפטית. אתם רוצים להציג לנו את עיקרי הדברים של התקנות? בבקשה. 

 << אורח >> דנה נויפלד: << אורח >>   

ראשית, תודה רבה לוועדה וליו"ר שדנים בהצעת התקנות שבפניכם. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אתם לא רגילים שבוועדות כנסת דנים בתקנות?

 << אורח >> דנה נויפלד: << אורח >>   

תמיד אומרים תודה. אני רוצה כבר בפתח הדברים להודות לייעוץ המשפטי לוועדה, ליועץ המשפטי של הוועדה איתי ולנעמה, על שיתוף הפעולה ועל העבודה היסודית שהם עשו במעבר לתקנות. הם העירו לנו הערות מצוינות ותיקנו בהתאם. הם בהחלט היוו את התקנות. אלה התקנות שמונחות בפניכם היום. 

הוועדה מתבקשת עכשיו לאשר טיוטת תקנות שלמעשה יש בה שני עניינים. אחד זה ביטול הוראות הפיקוח שקבועות בתקנות הפיקוח. אגיד את השם המלא שלהן: תקנות הפיקוח על פעולתו של בעל רישיון. התקנות הן מ-1986. ולעדכן הוראות דיווח שמצויות בהצעה שבפניכם, שעניינן אירוע מיוחד. 

אתן קצת רקע. תקנות הפיקוח נקבעו לפני שנים רבות, בשנת 1986, כאשר אז פעלה בשוק התקשורת חברה אחת, חברת בזק, ונקבעו הוראות שנתנו בידי המשרד סמכויות פיקוח כלפי החברה, שזו סמכות להיכנס לחצרים, למדידות, לבדיקות, כל מיני סמכויות שהיום קובעים אותן בחקיקה ראשית ולא בתקנות. ואכן בשנת 2012, כשתוקן חוק התקשורת עם תיקון מספר 55, שזה תיקון נרחב שהוועדה הזאת חוקקה, למעשה הסמכויות האלה הועלו לדרגה של חקיקה ראשית. לא זו אף זו, שגם הסמכות שמכוחה הותקנו התקנות למעשה בוטלה, ולכן התקנות האלה מבחינה משפטית כבר לא רלוונטיות. למעשה אנחנו עכשיו, אגב התיקון של הדיווחים, מתקנים ומבטלים את התקנות שממילא מבחינה משפטית כבר אינן בתוקף. לצד זאת אנחנו מעדכנים את חובות הדיווח. בתקנות הישנות מ-1986 – אם תעיינו בהן תראו שבתקנות יש רשימה ארוכה של דיווחים שלמעשה אינם רלוונטיים עדו היום. היו רלוונטיים בעבר, היום כבר הדיווחים האלה אינם רלוונטיים ואינם נדרשים עוד במשרד. למעשה אנחנו מוחקים אותם היום ומוסיפים דיווח על קרות אירועים מיוחדים, שתכף נסביר מה הם. 

אירוע מיוחד – מיד רוני יסביר – זה אירוע שבו יש לפי כל מפעיל מהו אירוע. אירועים מיוחדים הם אירועים שבהם יש בדרך כלל סוג של תקלה לציבור, שירות שניתן לציבור ברמת שירות פחותה ממה שניתנת היום, ובדרך כלל מתחיל להתגלגל איזשהו אירוע ואז המשרד צריך שידע על קרות האירוע בשלב המוקדם ביותר שניתן. ולכן התקנות קובעות את האירועים שקורים ואת הפרטים שצריך למסור למשרד מיד בקרות האירוע, יום לאחריו ושלושה ימים לאחר מכן. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

הסקירה הראשונית בשלב הזה מספקת אותנו. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

רק השלמה קטנה, אם תוכלי לומר לוועדה מי הם אותם מפעילים, על מי חלות חובות הדיווח. 


 << אורח >> דנה נויפלד: << אורח >>   

בהחלט. יש לנו המפעיל הבין-לאומי, שזה מי שנותן שירותי בזק בין-לאומיים. יש המפ"א, שזה מפעיל מפ"א ארצי, למעשה מי שנותן שירותי תקשורת נייחת. מפעיל רט"ן, שזה בעצם מי שנותן שירותי טלפון נייד, שזה סלולרי. מפעיל שירותי תמסורת, מפעיל שירותי תמסורת באמצעות כבל תת ימי, למעשה מפעיל שיש לו רישיון לכבל התת ימי וספקי גישה לאינטרנט. אלה למעשה אותם מפעילים עיקריים שהציבור נסמך עליהם למתן שירותי תקשורת בהיקף נרחב. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ולא בלשון חקיקה מדובר על הטלפוניה הנייחת והסלולרית וספקי אינטרנט.

 << אורח >> דנה נויפלד: << אורח >>   

נכון מאוד. וגם כבל תת ימי, למי שנותן שירותי תמסורת. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

בואי נתחיל עם התקנות. אם נצטרך, נעשה עצירה לצורך דיון או הערות. בבקשה. 

 << אורח >> דנה נויפלד: << אורח >>   

הצעת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (דיווח של בעל רישיון על אירוע מיוחד), התשפ"א-2020
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 12(ב)(5) ו-59 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
	הגדרות
	1. 
	בתקנות אלה –

	
	
	"אירוע מיוחד" – כמפורט בטבלה שבתוספת הראשונה;

	
	
	"אתר ליבה" – אתר ראשי או אתר ראשי חלופי (גיבוי), שבו מותקנות מערכות החיוניות למתן שירותי המפעיל לכלל מנוייו או לחלק ניכר מהם, ובכלל זה מתג, ציוד תקשורת, בסיסי נתונים, מערכות מחשוב, אחסון ומרכז בקרה וניהול;

	
	
	"דוח סופי" – דוח כאמור בתקנה 2(ג);

	
	
	"דוח ראשוני" – דוח כאמור בתקנה 2(ב);

	
	
	"הודעה" – הודעה כאמור בתקנה 2(א);

	
	
	

	
	
	

	
	
	

	
	
	

	
	
	"מב"ל" (מפעיל בין-לאומי) – מי שנותן שירותי בזק בין-לאומיים מכוח רישיון כללי לפי החוק;

	
	
	"המנהל" – סגן המנהל הכללי לענייני פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת;

	
	
	"מפ"א" (מפעיל פנים-ארצי) – מי שנותן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים מכוח רישיון כללי לפי החוק;

	
	
	"מפעיל" – כל אחד מאלה:

	
	
	
	(1) מב"ל;

	
	
	
	(2) מפ"א;

	
	
	
	(3) מפעיל רט"ן;

	
	
	
	(4) מפעיל שירותי תמסורת;

	
	
	
	(5) מפעיל שירותי תמסורת באמצעות כבל תת-ימי;

	
	
	
	(6) ספק גישה לאינטרנט;

	
	
	"מפעיל רט"ן" (רשת טלפון נייד) – מי שנותן שירותי רדיו טלפון נייד מכוח רישיון כללי לפי החוק, ובכלל זה מי שנותן שירותי רדיו טלפון נייד ברשת אחרת מכוח רישיון כללי לפי החוק;

	
	
	"מפעיל שירותי תמסורת" – מי שנותן שירותי תמסורת מכוח רישיון כללי או מיוחד לפי החוק, למעט מפעיל שירותי תמסורת באמצעות כבל תת-ימי;

	
	
	"מפעיל שירותי תמסורת באמצעות כבל תת-ימי" – מי שנותן שירותי תמסורת באמצעות כבל תת-ימי מכוח רישיון כללי או מיוחד לפי החוק;

	
	
	"ספק גישה לאינטרנט" – מי שנותן שירותי גישה לאינטרנט ל-20,000 מנויים או יותר מכוח רישיון כללי או מיוחד לפי החוק.





 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

עד כאן סעיף ההגדרות. האם יש הערות לאורחים שלנו בזום? יוגב עזרא ביקש רשות דיבור.

 << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >>   

אדוני, אין לי הערות להגדרות.  אולי יותר מאוחר אתייחס לתקנות באופן כללי. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

תודה. אז נמשיך. 

 << אורח >> דנה נויפלד: << אורח >>   

	דיווח על אירוע מיוחד
	2. 
	(1) 
	מפעיל יודיע למנהל במסרון או באמצעי תקשורת מקוון אחר שיורה לו המנהל, על קרות אירוע מיוחד, סמוך ככל הניתן לאחר שנודע לו על קרות האירוע המיוחד; ההודעה תכלול מידע על האירוע המיוחד, ובכלל זה השירות שנפגע, מספר המנויים שנפגעו ומשך הזמן המוערך לטיפול באירוע כאמור; פרטי ההתקשרות לשם מסירת ההודעה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

	
	
	(2) 
	מפעיל ימציא למנהל דוח ראשוני בהתאם למפורט בפרט 1 לתוספת השנייה, ביום העבודה שלמחרת המועד שבו המפעיל המציא את ההודעה.

	
	
	(3) 
	מפעיל ימציא למנהל דוח סופי בהתאם למפורט בפרט 2 לתוספת השנייה, לא יאוחר משלושה ימי עבודה לאחר מועד סיום האירוע המיוחד, אולם לעניין אירוע מיוחד שמקורו באתר ליבה של מפעיל, ימציא המפעיל דוח כאמור לא יאוחר מתום 14 ימי עבודה לאחר מועד סיום האירוע המיוחד.

	
	
	(4) 
	נמשך האירוע המיוחד אחרי המועד שבו המפעיל המציא דוח ראשוני, רשאי המנהל לדרוש מהמפעיל למסור לו כל מידע נוסף לגבי האירוע המיוחד, ובכלל זה לעניין המידע המפורט בפרט 1 לתוספת השנייה, בתדירות שיורה לו עליה.


 




 << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

מה זה "סמוך ככל שניתן לאירוע"?

 << אורח >> דנה נויפלד: << אורח >>   

זה למעשה הסעיף העיקרי שבו הוא למעשה מנחה את החברות מתי צריך להודיע ועל מה צריך להודיע. הדיווח הראשוני אמור להיות דיווח בעקבות האירוע, ולכן אפשר לראות שההודעה תינתן במסרון או באמצעי תקשורת מקוון אחר שיורה לו המנהל. הכוונה היא לתת הודעה כמה שיותר מהר, והיום ההודעה המהירה ביותר היא כאמור דרך הודעת אס.אם.אס או הודעה מקוונת אחרת. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

מה זה כמה שיותר מהר? כמה שיותר מהר שלי הוא לא כמה שיותר מהר לאחד אחר. 

 << אורח >> דנה נויפלד: << אורח >>   

ההוראה מחייבת סמוך ככל הניתן לאחר שנודע לו על קרות האירוע המיוחד. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

כעבור יום? יומיים? שלושה?

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

היא אומרת ככל שניתן. במידה ויבואו לבדוק ויראו למה הוא לא הודיע, אם זה קרה בשעה 14:00 והוא הודיע רק בערב מאוחר הוא יצטרך לתת הסברים. כי לפעמים מנסים לפתור בעיה וזה אירוע מתגלגל. הייתה תקלה קטנה וזה התגלגל. היינו במקרים של הטרקטור שהרים את הקו של בזק והשבית מדינה שלמה. כך אני חושב, אלא אם כן את רוצה להשלים. 

 << אורח >> דנה נויפלד: << אורח >>   

אתה צודק. אין לי מה להוסיף. 

זאת ההודעה הראשונה. אחר כך יש הודעה נוספת, שהיא ביום למחרת. ההנחה היא שכבר ייוודע מה הפרטים הרלוונטיים, והחברות בדרך כלל מתחילות לתחקר מה קורה, מאיפה נובעת התקלה, למה היא קרתה, באילו היקפים. אז יש דוח נוסף, לפי תקנה ב', שנותנים אותו ביום העבודה שלמחרת. שוב, יש לנו גם דוח סופי אחרי שהאירוע מסתיים ויודעים מה היקפו, מה היה בו, תחקרו אותו ויש המידע המלא בידי החברה. אבל יש אפשרות שהאירוע יימשך ואחר כך יהיו מידעים נוספים, אז התקנה מתייחסת לכל המצבים האלה.  

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אוקיי. להמשיך לקרוא. נצביע בסוף. 

 << אורח >> דנה נויפלד: << אורח >>   

	מתכונת הדיווח
	3. 
	המנהל רשאי, אם ראה כי נסיבות העניין מצדיקות זאת, להורות למפעיל מסוים להמציא לו דיווח מן הדיווחים המפורטים בתקנה 2  במתכונת אחרת, כפי שיורה.








כיוון שהמתכונת לאופן הדיווח כבר בתקנות, ואנחנו לא יכולים לצפות כל מצב שיכול שיקרה, למעשה התקנה הזאת נותנת אפשרות לסטות במתכונת הדיווח אם נדרשים פרטים אחרים שלא מופיעים פה. הרעיון היה לפרמל את מתכונות הדיווח כדי שהחברה תדע מה מצופה ממנה, אבל כפי שאנחנו יודעים שצריך לצפות לבלתי צפוי, אז אנחנו מאפשרים למנהל לסטות גם מהמתכונת שנקבעה בתקנות. 

	פטור
	4. 
	המנהל רשאי, אם ראה כי נסיבות העניין מצדיקות זאת ובהחלטה מנומקת בכתב, לפטור מפעיל מסוים מהחובה לדווח דיווח לפי תקנות 2(ב) עד (ד), לעניין אירוע מיוחד מסוים.



זה כנראה בנסיבות מסוימות שמצדיקות זאת, זה לא נסיבות רגילות, שבהן בעצם אין פה על מה לדווח, כי האירוע ברור או כי המידע לא רלוונטי או כי בעצם אין אירוע לדווח עליו, אז המנהל רשאי לפטור את המפעיל מהחובה לדווח. אבל אז צריך לנמק את זה. 

 << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

	זה לשיקול דעתו של המנהל?

 << אורח >> דנה נויפלד: << אורח >>   

המנהל לפי ההגדרות הוא סמנכ"ל הפיקוח של המשרד. למעשה זה הגורם המקצועי שאחראי לרכז את המידע. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

יש סיבות מיוחדות, או שאנחנו נותנים לו סמכות?

 << אורח >> דנה נויפלד: << אורח >>   

רוני, אתה רוצה להתייחס? לתת דוגמה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אולי כדאי לתת דוגמה לנסיבות שבהן למשל יידרש פטור כזה. 

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >>   

דוגמה לנסיבות שבהן יידרש פטור. למשל, תקלה שקרתה בגלל סיבה חיצונית כמו הפסקת חשמל פתאומית או קצר גדול שגרם לנפילה ואחר כך הנושא הזה עלה, והדברים ברורים. זה נושא שעלה לי לראש, אחשוב על דוגמה יותר טובה. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

נתתם בעבר פטור כזה?

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >>   

כן. היה אירוע שהחברה ביקשה לקבל פטור מהוצאת דוח מפורט. לא היה צריך דוח מפורט, כי היה אירוע מיוחד, אבל הוא היה קטן ומוגדר, והדיווח הראשוני שהתקבל אחרי יום בעצם כיסה את הכול אז אנחנו נתנו פטור מלהוציא דיווח מפורט. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

התדירות היא גבוהה?

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >>   

לא, זה לפי הצורך  והעניין. התדירות היא לא גבוהה, התדירות היא סבירה. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אשאל יותר מדויק. בפרקטיקה של התקלות זה דבר שבשגרה ברמות כאלה שמפילות פלחים באוכלוסייה? הרי אמצעי התקשורת שדיברנו עליהם קודם, האינטרנט והטלפון הנייד, הפכו להיות עורק ראשי של החיים שלנו. אפילו הקורונה לא מפחידה אותנו כמו השבתת מכשיר נייד שלנו. זה דבר שבשגרה? 

דבר נוסף, לעיתים אנחנו עדים לכך שללקוחות פלאפון לדוגמה הייתה להם בעיית קליטה במשך שעתיים, או חברת סלקום וכדומה. אלה אירועים שצריכים לדווח עליהם?

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >>   

בוודאי. זה תלוי בהיקף. זה בדיוק מה שדנה אמרה קודם, זה תלוי בהיקף של המנויים הנפגעים וזה תלוי בגודל האירוע. אם נפלה מגירת מנויים שהיא קטנה ולא משפיעה על הכמות הנדרשת בתקנות, אז לא צריך לדווח. אבל קח למשל את האירוע שקרה בלונדון. היה אירוע של שריפה של מרכז מחשוב גדול מאוד בלונדון, בגלל תחזוקה לקויה, אבל הוא לא השפיע על השירות שניתן בארץ בזמן שזה קרה, אבל החברות דיווחו כי ידענו שהעומסים שיתהוו אחר הצהריים ובערב יגדלו בגלל לונדון. אנחנו ידענו מזה והיינו בקשר עם החברות על מנת שייתנו גיבויים על מנת שכאשר התקלה תבוא לידי ביטוי מבחינת הפגיעה בשירות, הפגיעה תהיה כמה שיותר נמוכה. ובאמת הציבור ידע, יצאה הודעת דובר, יצאה הודעה לתקשורת והאירוע הזה עבר בלי הרבה רעשים ופגיעות בשירות לציבור. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני רק רוצה להוסיף, שימו לב שהפטור הוא רק לגבי דיווחי ההמשך. ההודעה הראשונית המיידית – אין לגביה פטור. יש הודעה ראשונית ולאחר מכן ניתן לתת פטור. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אני חשבתי שרק האובך שמגיע לנגב מגיע מסעודיה. מתברר שגם אם יש תקלה בלונדון היא יכולה להשפיע על הטלפונים.  

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני מקווה שיש פתרון לתקלה שהייתה בצפון, בנצרת. זו לא תקלה, זו קטסטרופה. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אתה יודע לומר לנו על התקלה? אומרים שיש שיבוש קבוע באזור נצרת בצפון בסוגיות קליטה. 

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >>   

בעקבות השריפה הקשה שקרתה באזור הצפון פניתי לחברות לקבל דיווחים האם הייתה להם פגיעה בתשתית. אני מדבר על שני בעלי התשתית המרכזיים במדינת ישראל, בזק והוט. מהדיווחים שקיבלתי לא הייתה פגיעה בתשתית ואין פגיעה בשירות. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

הם מדברים על השגרה. בשגרה הם אומרים שיש בעיות. 

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >>   

אפשר להתפזר גם לשגרה, אני מציע שנתמקד בנושא. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני מעלה את זה בשיא הרצינות. אפילו בתשתית של בזק, שלכאורה אמורה להיות הכי יציבה ובבזק בין-לאומי כספק יש הרבה הפסקות של אינטרנט ויש מהירות מאוד מאוד נמוכה, למרות שמשלמים על מהירות גבוהה לוקחים כסף ולא מקבלים שירות. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אגיד לך מניסיון שלי. אני התנתקתי מבזק בין-לאומי. אני גר במושב. בערים גדולות אין סיבה שתהיה בעיה כזאת. יש אזורים שמהירות הגלישה, גם אם תקחי את הראוטרים הכי חזקים – לא יעזור כלום. בלי קשר, תעלי את זה על הכתב. אם נצטרך להיכנס לזה, ניכנס לזה. 

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >>   

אני מבקש להגיב לחברת הכנסת לגבי ההערה שלה. ככל שיש תקלות, נכון להתלונן לגביהן. השאלה היא האם הבדיקה נעשתה בבדיקה קווית בחיבור לראוטר או בחיבור אלחוטי. כי החיבור האלחוטי מאט מאוד, וכאשר כל השכנים וכל הדיירים, שכולם נמצאים בבתים לצערנו היום, וכולם מפעילים את הראוטרים שלהם, יש השפעה הדדית בין הראוטרים והקצב יורד גם כך. אם החיבור לקיר זה החיבור שאנשים קונים מבזק, מהוט, מפרטנר, מסלקום, מ-IBC, זה החיבור. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

חיבור קווי, בכבל, ולא באוויר. תודה. נמשיך עם התקנות. 

 << אורח >> דנה נויפלד: << אורח >>   


	5. דחיית מועד דיווח
	
	המנהל רשאי, אם ראה כי נסיבות העניין מצדיקות זאת, לדחות למפעיל מסוים את מועד הדיווח של דיווח לפי תקנות 2(ב) עד (ד), לעניין אירוע מיוחד מסוים.



בגלל שאנחנו קובעים פה פורמט שהוא יחסית נוקשה לדיווח גם מבחינת המועדים, גם מבחינת המידע שצריך להעביר, הסעיף הזה נותן אפשרות לדחות את מועד הדיווח. לא לבטל אותו, זה לא פטור, אלא זה פשוט דחיית המועד. כמו שאיתי הסב את תשומת לבכם, הכוונה היא לא לדיווח הראשון אלא לדיווחים הנמשכים לאחר מכן. 

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >>   

דנה, ברשותך, אני רוצה להרחיב בסוגיה הזאת לגבי דחיית מועד הדיווח. קורה לא אחת שיש תקלות שהן תקלות שנובעות ממערכות מורכבות וצריך לעמוד מול הספק של הציוד שלא נמצא בארץ על מנת לברר את התקלה עד תומה, ולפעמים הבירור עצמו שנעשה במעבדות הספק בחוץ לארץ לוקח זמן, כך שלוקח זמן לעבד את הדוח הסופי של האירוע, ועל מנת שהדוח שיגיע לשולחנו של מנהל המשרד יהיה מלא, אנחנו מאפשרים לאותו בעל רישיון להגיש את הדוח במועד מאוחר יותר עם כל הנתונים שיהיו בידיו, שהוא מקבל אותם מספקי השירות בחוץ לארץ. 

 << אורח >> דנה נויפלד: << אורח >>   

 
	אצילת סמכויות
	6
	המנהל רשאי לאצול לעובד משרד התקשורת בעל מומחיות בתחום פיקוח ואכיפה את הסמכויות הנתונות לו לפי תקנות אלה, כולן או חלקן, למעט הסמכות לפי תקנה 4; הודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות.




זה מאפשר לאצול את הסמכות לעובד האגף שהוא בעל מומחיות בעניין, וזאת למעט סעיף הפטור שהוא הסעיף החשוב ביותר, ולכן אותו לא ניתן יהיה לאצול. 

	ביטול
	7
	תקנות הבזק (הפיקוח על פעולותיו של בעל רישיון), התשמ"ו-1986 – בטלות.

אלה התקנות שהסברתי בהתחלה, בתקנות הישנות, שבחלקן אינן רלוונטיות ובחלקן כבר בטלות היום.


	תחילה ותחולה
	8
	תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן והן יחולו על אירועים מיוחדים שיתקיימו אחרי יום התחילה.





זה בשביל ליצור את קו ההתחלה של התקנות, שזה עוד 30 יום. 

למעשה התוספת הראשונה היא התוספת שמפרטת את אותם אירועים מיוחדים בחלוקה למפעילים, מהם אותם אירועים מיוחדים. והתוספת השנייה היא התוספת שמפרטת את הפרטים שצריך למלא בדוח. זה מונח לפניכם. אם אתם רוצים, אני אקרא. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני לא חושב שצריך לקרוא. חברי הכנסת יכולים לעיין בתוספות. הנוסחים מונחים בפניהם. נשמח אם תסבירו לגבי התוספת השנייה, בעניין הפרטים שיש שעל המפעיל לדווח. הוא צריך לדווח בין היתר על משמעויות התקלה. כלומר, יש כמה פרטים של התאריך ומשך הזמן המוערך לטיפול, תיאור התקלה, מיקום גיאוגרפי של מקום התקלה. אני מסתכל למשל על פרט 2 בתוספת לגבי הדוח הסופי. מה בדיוק יידרש המפעיל לפרט לגבי משמעויות התקלה?

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >>   

משמעויות התקלה, זה על מה זה משפיע, על כמה לקוחות זה משפיע, מה השירות הנפגע. האם השירות הנפגע הוא כל השירות או חלקו, או האטה בגלישה או קבלת קו אחרי זמן מסוים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה לא היקף התקלה? אני מסתכל על הפרטים שאתם מבקשים מהחברות למסור. 

 << אורח >> דנה נויפלד: << אורח >>   

באופן ספציפי רצינו לכתוב שאלות שהן רלוונטיות לתקלה ולמתן השירות. אפשר לראות שיש פה גם העניין של תיאור השירות, גם מספר המנויים, אבל יכול להיות שיש משמעויות והשלכות לתקלה, וזה מה שצריך לפרט בתוך הרכיב של המשמעויות. יכול להיות שלפעמים בתקלות מסוימות מספיק לתאר את השירות, ואז זו גם משמעות. אבל יכול להיות שיש תקלות אחרות שבהן יש תיאור של השירות וגם משמעויות נוספות שיכול שיהיו אם שירות מסוים לא ניתן. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

תופעות לוואי של אותה תקלה ותופעות המשך. 

 << אורח >> דנה נויפלד: << אורח >>   

לדוגמה, נכון. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אנחנו כל הזמן טוענים כאן שמשרדי הממשלה מתעכבים בתיקון תקנות ולא מטפלים בהסמכות שקיבלו על פי חוק. מה שפה כאן בוועדות חוקקו ואישרו. ואני שומע גם מהצוות של הייעוץ המשפטי שמשרד התקשורת עושה עבודה טובה בנושא הזה, המחלוקות הן מקצועיות. אז אין לי אלא לציין את זה לשבח, כי כל השנים אנחנו פה עדים לתקנות שמחכות לפעמים שנים רבות, ויש פה גם התאמות של דברים אקטואליים. אז קודם כל תודה רבה לכם. בבקשה, גברתי. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

רציתי לשאול לגבי מה שמוסבר בטור ב', האירוע המיוחד. אחד מהקריטריונים שם הוא 10,000 מנויים, שזה הרף הנמוך, או 10% ממה שיש לאותו מפעיל. 

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >>   

מה השאלה בבקשה?

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

זה מספר גדול וגבוה, ויש מקומות שאין בהם 10,000 אנשים. 

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >>   

בגלל זה רשמנו בהמשך: או ל-10% או יותר ממנויי המפעיל. אני לוקח את הרף הנמוך. ברור שיש מקומות עם 200 משפחות. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

כשלוקחים מפעיל, לצורך העניין סלקום או פלאפון או פרטנר או הוט, יש לו סך מנויים שהם פזורים על כל הארץ. תדברי על 10,000 בפזורה ארצית.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

בדרך כלל כשקורית תקלה, היא קורית במקום ספציפי. 

 << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

כפר ערבי שתושביו הם 3,000, שכל הכפר נפגע. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

ורק במקום הזה יש התקלה. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אתה לא מתייחס בטור לתקלה אזורית? 

 << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

או מקומית. 

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >>   

אין פה עניין של תקלה אזורית, יש פה עניין של תקלה מקומית. אם יש לך יישוב שנפגע, או 10% מהמנויים שנפגעו, צריך לדווח על זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

יש לך יישוב עם 500 משפחות, האם זו תקלה שיצטרכו לדווח עליה או לא? זו השאלה עכשיו.  

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >>   

צריך לדווח עליה. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

מכוח מה?

 << אורח >> דנה נויפלד: << אורח >>   

במספר 6, השבתת יישוב לשש שעות או יותר. גם אם הוא יהיה יישוב של 20 איש, אם תהיה בו השבתת שירות למשך שש שעות או יותר, אז בלי קשר למספר המנויים הכללי של המפעיל, זה כבר אירוע מיוחד. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

תמיד כשאומרים מספר, שואלים למה. השאלה למה שש שעות. 

 << אורח >> דנה נויפלד: << אורח >>   

זה כבר נחשב תקלה. זו תקלה יותר משמעותית. 

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >>   

כאשר יש לך תקלה, כל מפעיל שואף לתקן אותה. הנחת העבודה היא שתוך שש שעות הוא אמור לתקן אותה. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

התחלת בדיוק בסיבה למה צריך להיות מוטרד. אמרת שלמפעיל יש אינטרס מיידי לתקן, כשאתה מדבר על יישוב קטן ויש לו צרות אחרות, מי מעניין אותו איזה יישוב בצפון או בדרום?

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >>   

אני לא מסכים. אני עובד מול כל המפעילים. כל המפעילים חפצי חיים הם. כולם רוצים לתת שירות, כולם רוצים להרוויח כסף וכולם רוצים שהלקוחות שלהם יהיו מרוצים מהם. לכן יש להם אינטרס לתת שירות. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

על כוונות טובות לא מתקנים תקנות. כשלמפעיל יש צוותים כרגע שעוסקים בתחזוקה שוטפת, עסוקים, והוא עכשיו צריך לנייד אותם לאזור הצפון או לאזור הדרום, ליישוב קטן, הוא יעשה את השיקול שלו. אם הוא יכול לתקן את זה בשעה-שעתיים, למה שש שעות? 

 << אורח >> דנה נויפלד: << אורח >>   

אנחנו לא מדברים על התיקון, יושב-ראש הוועדה, אלא על הדיווח. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

הנה, אני נפלתי. תודה על התשובה. וכמה זמן מחייב אותם להתייחס לתקלה במקרה שיש תקלה יישובית? האם יש הוראות כלשהן שמחייבות את הספק להתערב מיידית?

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >>   

בוודאי, יש לו תקלה, הוא צריך לטפל בתקלות של היישוב. אם היישוב נופל מהרשת, כן, הוא צריך לטפל בזה מיידית. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

השאלה הייתה אם יש הגבלת זמן שהוא חייב לתקן. לא בתקנות האלה, האם באיזשהו מקום כתוב שהמפעיל חייב תוך זמן קצר לטפל בתקלה,  מעבר לחובת דיווח של שש שעות של תקלה? 

 << אורח >> רוני חורי: << אורח >>   

אני לא יודע לענות על השאלה הזאת. אני יכול לתת תשובה לגבי הזמנים שמוגדרים, אני צריך לבדוק את זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

תודה. אני מבקש לקבל תשובות. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני רוצה לשתף במצב שקורה לכולנו כמעט. אני אישית החלטתי שאני לא מתקשרת לשום חברה כדי לבקש תיקון, כי אני יודעת שאני מקבלת התקף לב מרוב שמעבירים אותי ממקום למקום, ובסוף אין תיקון.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

בתור נבחרת ציבור אסור לך להתייאש. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני לא מתייאשת, אבל בבית אני אומרת לילדים שלי: אני משלמת עבור השירות, תעשו אתם את העבודה הזאת. כי אני הגעתי למסקנה שזה אבוד, פשוט מאוד. ולכן אנחנו יושבים כאן, כדי שזה לא יהיה אבוד לכל האנשים.  

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

לכן הקמנו ועדת משנה לנושא צרכנות, ואם צרכנים נפגעים בוועדת המשנה הזאת יתייחסו אליהם, גם אם זו בעיה אישית. זו המטרה שלי, ואני אתן את הזמן לוועדת המשנה לצרכנות ככל שניתן. אם צריך גם בימי ראשון, אין לי בעיה. הם ישבו על הדברים האלה, בלי שום קשר. 

התקנות מתבקשות. כפי שאמרתי, אני מודה לכם על תיקון התקנות. מי בעד אישור כל התקנות כפי שהוקראו, כולל התוספות? 

הצבעה

בעד אישור התקנות – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
התקנות אושרו. 



 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין מתנגדים, אין נמנעים. התקנות אושרו. תודה רבה לכם. הישיבה הבאה ב-11:00. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:12. << סיום >>