פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 17 ועדת הפנים והגנת הסביבה 20/06/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 151 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני, כ"א בסיון התשפ"ב (20 ביוני 2022), שעה 12:06 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), (תיקון מס' 2), התשפ"ב-2022 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ווליד טאהא – היו"ר חברי הכנסת: מופיד מרעי מוזמנים: ענת אלבס – מנהלת תחום מכוני בקרה, משרד הפנים אפרת מחפוד – מהנדסת, מנהלת אגף מכוני בקרה, משרד הפנים אוהד ברנר – עו"ד, לשכה משפטית, מינהל התכנון רוסלאן עותמאן – עו"ד, עוזר ראשי, משרד המשפטים יצחק מולדבסקי – אדר', מנהל תחום תכנון אורבני, משרד הבינוי והשיכון מירה סלומון – ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי משתתפים באמצעים מקוונים: יגאל גוטשל – רפרנט הגנת הסביבה, אגף התקציבים, משרד האוצר אילה גלדמן – ראש אגף תכנון ובנייה, המשרד להגנת הסביבה אילנה טלר – מנהלת תחום ארצי בכירה, תכנון ובנייה בריאות, משרד הבריאות גיל שטיין – מהנדס, יו"ר חטיבת מכוני הבקרה, לשכת המסחר ת"א והמרכז ייעוץ משפטי: רעות בינג מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: חיה הורביץ-בכר, חבר תרגומים << נושא >> הצעת תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), (תיקון מס' 2), התשפ"ב-2022 << נושא >> << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> צוהריים טובים, הנושא של היום הוא הצעת תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), (תיקון מס' 2), התשפ"ב-2022. רעות מהייעוץ המשפטי של ועדת הפנים, בבקשה תציגי את הסוגייה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> ההצעה שמונחת לפניכם היא הצעה לתיקון של תקנות התכנון והבנייה, הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו. בגדול, התקנות מתייחסות להיבטים שונים בפעילות של מכוני הבקרה, והתיקון הספציפי הזה מתייחס לנושא של אגרות, ובצורה ספציפית יותר, לאופן שבו יחושבו האגרות והוראות שנוגעות להצמדה. עוד מעט נציגי מינהל התכנון ירחיבו בעניין הזה. אני רק רוצה בכמה מילים גם לדבר על מכוני הבקרה, וגם להסביר איזה נוסח מונח בפניכם, כי הוא עבר כמה שינויים. בגדול, נזכיר שמכוני הבקרה הוקמו בשנים האחרונות כחלק מתיקון שנערך לחוק התכנון והבנייה, שבעצם קבע חובת בקרה למבנים מסוימים, שעוד מעט נרחיב לגביהם בכמה מילים, כאשר את הבקרה מבצעים מכונים פרטיים, מכוני הבקרה, והיא מחולקת בעצם לשני סוגים של בקרה: בקרה על תכן הבנייה ובקרה על הביצוע. במצב החוקי הקיים, החובה בעצם חלה על מבנים למגורים בלבד, כפי שהם מוגדרים בחוק התכנון והבנייה, ואלה הם מבנים שכוללים מספר מסוים של יחידות דיור, מספר קומות מסוים, וכולי. עד לפני כשנה בעצם, הפנייה למכון הבקרה הייתה וולונטארית, והחל מלפני כשנה נכנסה לתוקף החובה, וכחלק מהפעילות של מכוני הבקרה, ומכל התהליך עצמו, בעצם קבועה גם בחוק וגם בתקנות בצורה יותר ספציפית, החובה לתשלום של אגרה, ובה אנחנו נתמקד בדיון הזה. אולי אני אגיד עוד כמה מילים לגבי התקנות. בעצם, הסכומים של האגרה שצריכים להיות משולמים קבועים בתוספת החמישית, בטבלה שגם עליה מינהל התכנון, אני מניחה, ירחיב את הדיבור. התקנה שרלוונטית לענייננו היא תקנה 74, שבעצם קובעת הוראות הצמדה, והיא מחולקת לשני חלקים: החלק הראשון מתייחס לנושא של עדכון של בהתאם למדד, ובעצם, נקבע איך עושים את העדכון הזה, והחלק השני מתייחס לנושא של עיגול הסכום, כלומר, אחרי שהסכום עודכן, איך מתבצע עיגול הסכום. אז אנחנו בעצם מתייחסים לתקנה הזו, ועוד מעט מינהל התכנון ירחיבו על כך. אני אגיד גם עוד כמה דברים לגבי הנוסח שפרסמנו, שהעלינו לאתר. הנוסח הזה הוא נוסח שהוא מעט שונה מהנוסח של התקנות שפורסם לפני כן. במהות הוא לא אמור לשנות כלום, והשינויים שעשינו הם בעצם שינויים של נוסח שנועדו להבהיר את אותה מהות, ושינוי של המיקום של ההוראה, כשהיה נראה לנו יותר נכון למקם את ההוראה בתקנה 73, ועוד מעט נרחיב על כך, אחרי שמינהל התכנון יסבירו בעצם מה השינוי שנעשה במסגרת התיקון הזה. אני רק אגיד, שבעצם מבחינת הפרוצדורה, הוועדה נדרשת לאשר את התקנות, אלה הן תקנות שהן באישור הוועדה, וחשוב להגיד שאלה הן תקנות שגם צריכות להיות בהתייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ובנייה. ההתייעצות הזאת כמובן התקיימה, וגם המועצה המליצה על תיקון התקנות. אז זה ככה בגדול, לפני שנכנסים. אני מציעה שמינהל התכנון יסבירו, ואז נקריא את הנוסח של התקנות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה, רעות. אז מינהל התכנון, אני מבקש קודם להסביר מה זה "מכון בקרה", מה הוא עושה, איך הוא עובד, ממי הוא גובה, ואחרי זה ניכנס לפרטים של הבקשה עצמה. בבקשה, ותזדהי לפרוטוקול בבקשה. << אורח >> אפרת מחפוד: << אורח >> שלום וברכה, שלום לכולם, אני אפרת מחפוד, מנהלת אגף של מכוני הבקרה במינהל התכנון בחטיבת רגולציה. מכוני הבקרה הוקמו בעקבות תיקון 101, כמו שרעות אמרה, בעקבות דו"ח זיילר, שזו הייתה החלטת ממשלה להקים ועדת חקירה בעקבות אסון ורסאי שהיה פה בירושלים. אחד הממצאים של דו"ח זיילר היה שצריך להקים גופים עצמאיים, הם יכולים להיות פרטיים והם יכולים להיות ממשלתיים, שהם ייתנו את הבקרה ההנדסית בתוך תהליך הבנייה, מה שלא קיים היום. אז כיום יש לנו שישה מכוני בקרה פעילים, הם כולם עצמאיים, אין לנו מכונים ממשלתיים כרגע. המכונים מלווים את תהליך הבנייה משלב התכנון, הם מקבלים תוכניות לבדיקה לפני ההיתר, והם נותנים המלצה לוועדה האם לתת היתר או לא, אבל בשורה התחתונה, הוועדה היא זו - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מה זאת אומרת? הם באים ואומרים אם תוכנית כזו היא תקינה, כן או לא? מה? << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> יש להם מספר תחומי תכן שעליהם מדובר, לדוגמה, את הקונסטרוקציה אם אני אקח, הם לוקחים את החישובים ובודקים שזה מתאים לתקנות, לפרמטרים הנדרשים בתקנים, זה מה שהם עושים. הם לא באים להחליף את - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מי היה עושה את זה אז? המהנדסים? << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> כן, בגדול זו אחריות של הוועדה, אבל נכון להיום אין כל כך בוועדה את הגופים המקצועיים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מי משלם להם? << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> נכון להיום, בתקופה הוולונטארית, תקופת ההיערכות, המדינה שילמה, ומהרגע שהם נכנסו לחובה אז היזם משלם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> מאיפה הם שואבים את הסמכות המקצועית שלהם? כלומר, מי בעל הבית שלהם? << אורח >> ענת אלבס: << אורח >> אנחנו. << אורח >> אפרת מחפוד: << אורח >> בתקנות, אנחנו הרגולטור. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זה נקבע בחוק ב-2018. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> הרגולטור? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כן, החוק מגדיר בעצם את מערכת היחסים בין הרגולטור לבין המכונים האלה, שהם באמת מכונים פרטיים כרגע, וכל הדברים האלה מוסדרים בעצם בחוק. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי. << אורח >> אפרת מחפוד: << אורח >> כן, אז המכונים מלווים את כל התהליך, גם לפני היתר הם נותנים המלצה לוועדה, הם גם בודקים את תוכניות העבודה, מה שהיום אף אחד כמעט לא בודק. הם מלווים גם במהלך הביצוע, יש להם מספר נקודות שהם מגיעים בהם במהלך הביצוע, ובסופו של דבר, הם נותנים חוות דעת לתעודת גמר והם מסיימים את - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> ואז זה מתחיל להיות כך שאי אפשר לבנות בלעדיהם? << אורח >> ענת אלבס: << אורח >> כן, הם גורם חובה. << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> כן, הם גורם חובה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זאת אומרת, הם חייבים להיות בכל בנייה? << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בכל בנייה? << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> נכון. << אורח >> ענת אלבס: << אורח >> רגע, אבל צריך להסביר את הפלח. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, רגע, יש פה פרוטוקול אז כאשר נכנסים לדברים אי אפשר, הם לא יכולים לעשות את זה. תסבירי את הסוגייה. << אורח >> אפרת מחפוד: << אורח >> אני אסביר. אז כמו שרעות אמרה, עד ינואר 2024 מכוני הבקרה מטפלים בפלח מאוד ספציפי, מאוד מסוים, רק בנייה חדשה למגורים, בלי עירוב שימושים ובלי תוספות - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כולל בנייה פרטית? << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> לא, מגובה שתי קומות ומעלה, משש יחידות דיור ומעלה - - - << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> ציבורית? << אורח >> אפרת מחפוד: << אורח >> זה יכול להיות ציבורי או מחיר למשתכן. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> ואם יש תקנון בבנייה באדמה פרטית, אדוני היו"ר, שמונה יחידות דיור לדונם, הם נכנסים תחת הקטגוריה הזאת? << אורח >> אפרת מחפוד: << אורח >> כן, בוודאי. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> אתה מבין מה המשמעות של זה? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מעל שש יחידות דיור. << אורח >> אפרת מחפוד: << אורח >> בתנאי שזה למגורים. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> מעל שש, ואם יש שמונה, למשל באחד מהיישובים, והם משנים את התקנון של הבנייה לשמונה יחידות דיור לדונם בבנייה כפרית, ואז יש עוד חסם, עוד גורם שצריך בכלל לאשר את הבנייה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בסדר, אי אפשר בלי חסמים במדינה הזאת, אז כמה שאפשר מכניסים את זה. << אורח >> אפרת מחפוד: << אורח >> אבל נכון להיום אין בקרה הנדסית. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> אם אין חסמים אז משהו לא בסדר? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא יודע, זה בעיניי המתבונן. << אורח >> אפרת מחפוד: << אורח >> בעצם מי שיושב במכוני הבקרה הם מהנדסים ואדריכלים עם ניסיון בתכנון ובנייה, והם עברו הכשרה נוספת, חלקם גם עברו הכשרה נוספת אצל הכבאות ופיקוד העורף ואז אותו יזם לא צריך ללכת לכבאות ולפיקוד העורף, כי כל התהליך מתבצע במכון הבקרה. מכון הבקרה נותן לו אישור גם על הכבאות ופיקוד העורף לכל שלב התהליך. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז אם אני מבין נכון, הוא גם עובד מול תוכניות וגם עובד בשטח? << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> לגמרי, כן. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> ואז כל העולם ואשתו תלוי בזמנו הפנוי של האדם הזה, שיש לו זמן או אין לו זמן להגיע לבניין או לא להגיע לבניין? אז זה עוד מכשול שמוסיף למשבר הדיור. << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> לא בדיוק, כי מכון הבקרה הוא נראה לי כמעט הגוף היחיד שמוגדר בזמנים, במיוחד בתכן, בשלב ההיתר, הוא נמדד בזמנים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> הוא חייב תוך זמן קצוב לתת תשובה? << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> בדיוק, תוך זמן מאוד מוגדר, כן. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כולל ביקור שטח? << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> לא, רגע, זה לשלב ההיתר, כשהוא בודק את שלב התוכניות. כלומר, זה תוכניות של תברואה, אינסטלציה, ניקוז, קונסטרוקציה, כל מה שקשור בכך. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מי צריך להגיש לו אותה? היזם? << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> עורך הבקשה, האדריכל. עורך הבקשה הוא זה שמרכז את הכל. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה מטעם היזם, אדוני. << אורח >> אפרת מחפוד: << אורח >> אם הוא החליט למנות אנשים שהם יועצים מסוימים אז זה דרך היועצים, אבל בגדול, האחריות היא דרך עורך הבקשה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> והוא יכול לעשות את זה מחוץ לשמונה המכונים האלה? << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> לא, בפלח הספציפי היום, כשזה נכנס לחובה, אז לא. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זה עסק טוב, את אומרת? << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> עסק טוב עם אחריות מאוד גדולה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> האחריות היא מאוד גדולה, אבל גם מהנדס שמכניס חתימה, היא גם אחריות שלו. << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> כן, אבל כל מהנדס רואה ספציפית רק את תחום הבקרה שלו. מכון הבקרה, הייתרון בו הוא שהוא מתכלל את הכל. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> יש לנו רשימה של המכונים? << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> בטח, הם גם מופיעים אצלנו באתר של מינהל התכנון. יש שישה והם מופיעים, כפר כנא, פתח תקווה, תל אביב, יבנה, כן. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי, תמשיכי. << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> זהו, ובשלב תוכניות העבודה, מה שהיום הוועדות לא עושות, בודקות את תוכניות העבודה, אז גם שם את נותנים את הטון וממש בודקים פרטים מסוימים ונותנים המלצה לאישור תחילת עבודה, ובסופו של דבר הם מלווים את התהליך. איך הם מלווים את כל התהליך? הם לא באים - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זאת אומרת, אחרי שהתוכניות מאושרות, המכון הזה צריך לאשר את תקינות התוכנית? << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> כן, הם נראה לי הגוף היחיד שנותן אישור על תוכניות העבודה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי. << אורח >> ענת אלבס: << אורח >> צריך גם להוסיף שהיזמים מרוצים. << אורח >> אפרת מחפוד: << אורח >> רגע, נסיים את התהליך של הביצוע. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, את תוסיפי עוד מעט כשניתן לך. אני אומר לך, הפרוטוקול לא יודע לזהות כל אחד ומה הוא אמר, צריך להזדהות לפרוטוקול, בוועדות יש פרוטוקול. כן? << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> אחרי שהם נותנים אישור שניתן לצאת לדרך, את אישור תחילת העבודות, הם מקבלים מהיזם תוכנית משוערת מתי הוא יגיע לכל שלב, ומכון הבקרה, לפי ניהול הסיכונים שלו והאלמנטים שבעיניו הוא רואה שהם נדרשים בבדיקה, הוא מגיע ומתכוונן לאותן נקודות. כמובן שהוא מגיע לאתר מלווה במנהל העבודה או מנהל הפיקוח, מי שנמצא שם, ועורך איתם את הביקורת, וגם שם הוא נותן ממצאים על הביקורת. כמובן שזאת בקרה הנדסית, הוא לא מתעסק בבקרה המרחבית שזאת האחריות של הוועדה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מן הסתם הוא יכול להפסיק עבודה אם זה לא נראה לו? << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> הוא לא יכול, אין לו סמכות, הוא יכול להעביר את זה לוועדה. למכוני הבקרה אין סמכות עקיפה, רק לוועדות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> הם בגדר ממליצים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זאת אומרת, אם הוא ראה כשל בעבודה, הוא יכול להתריע, הוא לא יכול להורות על הפסקה? << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> לא, אין לו סמכות. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> או להזמין את המפקח של הוועדה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי. << אורח >> אפרת מחפוד: << אורח >> כן, החובה שלו היא להתריע, בדיוק בשביל זה הם נמצאים. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> הוא מזמן את המפקח של הוועדה המקומית? << אורח >> אפרת מחפוד: << אורח >> הוא מתריע, הוא מתריע לוועדה, הוא מציב דגל ואומר לה שיש שם ליקוי ונדרש לתקן. מה הוועדה תעשה עם זה? זאת סמכות של מהנדס העיר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי, טוב. << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> בסופו של דבר הוא גם בודק את כל תעודות המעבדה של כל דבר, של הבטונים ושל הכל. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מי קובע את השכר? הכסף? העיגול? לפני העיגול ואחרי העיגול? << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> אז השכר נקבע בתקנות, כמו שרעות אמרה זה מוגדר בתקנות. כמובן, אצלנו באתר של מינהל התכנון הן יותר מעודכנות, כי בכל פברואר אנחנו צריכים לעדכן אותן, אז אצלנו הן מעודכנות במדד. האגרות נבחנות לפי שטח הבנייה, שטח הבנייה נמצא ממה שעורך הבקשה מגיש בהתחלה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> כלומר, הם מסתמכים על מה שעורך הבקשה הגיש. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> גודל הבניין? << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> בדיוק, זה לפי מטר רבוע. האגרות הן לפי מטר רבוע ממה שעורך הבקשה הגיש לוועדה וממה שהוועדה מאשרת לו. מכוני הבקרה נכנסים אחרי החלטה, אחרי שהוועדה אומרת שהיא מאשרת לו לצאת לדרך ושיעשה בקרת תכן במכון הבקרה שיבדוק לו את הבקרה ההנדסית, אחרי זה הוא יחזור אליה והוועדה תחליט אם היא מאשרת לו להוציא היתר או לא. זאת אומרת, אנחנו עוד איזה נדבך בדרך, אבל מכוני הבקרה מבצעים רק בקרה הנדסית, בשביל זה הם הוקמו. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי, תודה רבה. כן, בבקשה תציגי את עצמך לפרוטוקול. << אורח >> ענת אלבס: << אורח >> ענת אלבס, אני מנהלת תחום של מכוני בקרה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> איפה את מנהלת את זה? << דובר_המשך >> ענת אלבס: << דובר_המשך >> במינהל התכנון. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז תגידי. << דובר_המשך >> ענת אלבס: << דובר_המשך >> יחד עם אפרת שהיא מנהלת אגף. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן. << דובר_המשך >> ענת אלבס: << דובר_המשך >> אז אני רציתי להוסיף, שבאמת ביצענו סקר שביעות רצון והיזמים מרוצים מההליך מאוד, כבר יש לנו מאות בקשות בתוך מכוני הבקרה. עכשיו אנחנו בחובה, ובאמת, עשרות בקשות מגיעות מידי חודש לחובה, וזה תהליך שעובד. באמת, סקר שביעות הרצון הראה תוצאות מדהימות, שהכשלים שמכוני הבקרה מוצאים תוך כדי בקרה, זה באמת בסופו של דבר מונע הוצאות מיותרות ליזם. ברגע שמתקבלת חוות דעת של מכון הבקרה, זה באמת גם חוסך בסופו של דבר עלויות לאותו יזם. זה מה שרציתי לומר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה. כן, בבקשה תזדהה לפרוטוקול. << אורח >> אוהד ברנר: << אורח >> אוהד ברנר, יועץ משפטי בלשכה המשפטית של מינהל התכנון. אני רוצה רק להסביר את הרציונל מאחורי התיקון, אדוני. דובר פה רבות על המכונים, אז בעצם יש פה איזה מקרה שהוא אולי ייחודי או יחסית לא נפוץ, שבו בעצם גוף פרטי, אותם מכוני הבקרה שקיבלו סמכויות שלטוניות, בעצם גובים אגרה. בדרך כלל המדינה היא זאת שגובה אגרה ובמקרה הזה אלה הם המכונים, והאגרה מחולקת לשני רכיבים. באותה טבלה בתוספת החמישית, יש לנו גם מצגת אם יש צורך להציג, אז יש בעצם רכיב קבוע לפי מטרים, ותוספת על כל מטר נוסף. בעיקרון, בנוסח כפי שהוא היום, כפי שהתקנות פורסמו ב-2018, כשדובר על אותה הצמדה למדד, שזה כמובן הוראה מאוד מוכרת, ברוב האגרות זה נמצא וזה לא משהו מיוחד לפה, אז עיגול הסכומים בעצם התייחס לכל הסכומים באופן כללי, והוא לא דייק את העובדה שבתקנות, בניגוד לתקנות אחרות, בסוף הרכיב של האגרה, כמה שתשלם אגרה בסוף, בעצם תלוי בשני דברים: בסכום הבסיס ובדלתא, שזאת התוספת על כל מטר רבוע נוסף. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מה עם אי עמידה בזמנים? << אורח >> ענת אלבס: << אורח >> זה לא רלוונטי. << דובר_המשך >> אוהד ברנר: << דובר_המשך >> עמידה בזמנים זה לא רלוונטי. יש קנסות, אבל הקנסות הן כלפי מכוני הבקרה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, הם לא יכולים לבוא בטענה שמישהו לא עמד בזמנים ושזה לא בסדר מבחינתם ושהם לא רוצים כסף על זה גם? << אורח >> ענת אלבס: << אורח >> לא, התקנות מסדירות את התשלום עבור בקרת תכן חוזרת, אם לא עומדים בזמנים אז אפשר תוך 30 יום להגיש בקרת תכן חוזרת, הכל מותר לפי התקנות. << אורח >> אפרת מחפוד: << אורח >> סליחה, אני רק רוצה להוסיף שהאגרות הן קבועות, מכוני הבקרה לא יכולים לגבות - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני לא יודע אם אתם מסתדרים פה בפרוטוקול עם הדבר הזה, אז אני מרים ידיים. << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> אני אפרת. << אורח >> ענת אלבס: << אורח >> ואנחנו כולה שלושה. << אורח >> אוהד ברנר: << אורח >> בקיצור, בתקנות יש הסדרה בדיוק למקרים האלה, גם למקרים בהם יש איחורים ואז נקבעות קנסות, וגם למקרים בהם יש צורך בבקרה חוזרת, נניח אם היזם לא עמד בדרישות שהיו נדרשות ויש צורך בבקרה חוזרת, יש ממש הסדרה של זה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> נניח קבענו ליום ראשון בבוקר, ומה לעשות, הקצב לא היה מספיק וזה לא מוכן לבדיקה, ואז קובעים אותו שבוע או שבועיים אחרי, ואז מה? הוא מתוגמל על זה? << דובר_המשך >> אוהד ברנר: << דובר_המשך >> לא, אני לא חושב שהוא מתוגמל. האגרה נותרת אותה אגרה, וזה נראה לי מסוג המקרים שנפתרים בין היזם לבין מכון הבקרה, יש ביניהם הסכם התקשרות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בצד? << דובר_המשך >> אוהד ברנר: << דובר_המשך >> לא בצד, יש לכל מכון בקרה הסכם התקשרות שפותר את כל זה, שבעצם עוסק בכל הנושאים של היחסים החוזיים בינו לבין אותו יזם שמגיע מולו. לכל מכון יש הסכם שונה כזה, ושם בעצם יש את כל הסוגיות האלה שלא נפתרו במסגרת התקנות. אנחנו שוב נגיד, בתקנות יש הסדרה גם של המקרים שבהם יש איחורים כאלה ואחרים, ואז יש קנסות, גם יש הסדרת מקרים שבהם יש צורך בבקרה חוזרת, זה כן נפתר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> אוהד ברנר: << דובר_המשך >> אבל אני חוזר רגע לענייננו, אם יורשה לי. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אנחנו גם היינו בענייננו, לא דיברנו על מסיבת ערב, אנחנו מדברים באותו עניין. << דובר_המשך >> אוהד ברנר: << דובר_המשך >> ברור, אדוני, אני מתכוון לתיקון הנדרש לתקנות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אוהד ברנר: << דובר_המשך >> בעצם, נכון לעכשיו רכיב האגרה מורכב משני רכיבים בתוכו, אחד מהם קבוע. אם אנחנו לוקחים את הדוגמה של שטח בנייה של נניח עד 1,000 מטרים, אז זה 5,600 שקלים בתוספת של שישה שקלים לכל מטר רבוע מעל 300 מטרים. זאת אומרת, ל-300 מטרים הראשונים זה 5,600 שקלים, ואם נניח יש לך מבנה של 500 מטרים - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> הבנתי, כן. << דובר_המשך >> אוהד ברנר: << דובר_המשך >> אוקיי, בסדר. בנוסח הנוכחי של ההוראה, בעצם יש שני דברים, יש את ההצמדה למדד, ומעבר להצמדה למדד יש הוראה של עיגול סכומים. בנוסח של ההוראה לעיגול סכומים, כפי שהיא מנוסחת כרגע, היא בעצם מדברת על לעגל את כל אחד - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> עד עכשיו זה לא היה מוצמד למדד? << דובר_המשך >> אוהד ברנר: << דובר_המשך >> זה היה מוצמד. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> אוהד ברנר: << דובר_המשך >> הקושי הוא לא בהצמדה למדד, הקושי הוא בעצם בעיגול הסכומים. עכשיו איך שההוראה מנוסחת, היא בעצם אומרת לקחת את כל אחד מהסכומים בנפרד ולעגל אותם, במקום לעגל את הסכום הכולל. כשעושים את העיגול הזה בנפרד, אז נוצר העיוות, כי בעצם ברגע שאתה לוקח כל סכום בנפרד, אחרי ההצמדה שלו למדד, ונדרש לעגל אותו לסכום הקרוב ביותר לחמש, אז חלק מהסכומים יורדים משמעותית ואפילו מתאפסים. בדוגמאות שצירפנו יש מצבים שבהם סכומים ירדו משני שקלים וחצי למטר לאפס שקלים, או מחצי שקל לאפס, ובחלק מהמקרים קורה מצב הפוך, שהוא בהכרח גם בעייתי, שבו הסכומים מתעגלים כלפי חמש. זאת אומרת, נניח סכום של שלושה שקלים למטר מתעגל לחמישה שקלים, או מקרה של 2.54 שמתעגל לחמש, ומה שקורה במצב הזה הוא שנוצרים עיוותים מאוד גדולים בין העיגול שנעשה לבין השינוי במדד בעצם. זאת אומרת, יכול להיות מצב, כמו בדוגמה שלנו, שבו המדד ישתנה באחוז אחד, ואחרי הוראת העיגול בעצם האגרה תגדל ביותר מ-30 אחוזים. בחלק מהמקרים זה כמובן פוגע ביזם כי הוא צריך לשלם אגרה הרבה יותר גבוהה, ובחלק מהמקרים בהם הסכום מתאפס זה פוגע במכון הבקרה, כי בעצם הוא מבצע עבודה ולא גובה תמורתה כסף, אז בעצם שני הצדדים מפסידים על הסיפור הזה. לכן אנחנו סבורים, וזה גם התיקון המוצע פה בהתאמות הנדרשות שרעות ניסחה, שבעצם צריך להחיל את הוראת העיגול כך שהיא תחול בעצם על הסכום הכולל, על סכום האגרה הכולל ולא על כל רכיב ורכיב בתוכו. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי, משרד המשפטים, רוסלאן עותמאן, בבקשה. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> בוקר טוב לאדוני. האמת היא שאין לי הרבה מה להוסיף, התקנות תואמו עם הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים, והדברים של מינהל התכנון מקובלים עליי. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי. מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> תודה, אדוני, אז אני לא צריכה להציג את עצמי לפרוטוקול, זה כבר טופל. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, אני מציג אותך במקום. << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> כן, אנחנו שומעים כאן התהדרות מאוד גדולה של מינהל התכנון בפעילות של מכוני הבקרה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בדרך כלל הם מתהדרים בפעילות שלהם. << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זה לא מאפיין את החבר'ה שהגיעו היום. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אדוני אמר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן. << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> הפעילות של מכוני הבקרה היא פעילות שעדיין לא נכנסה לתוקף מלא. אנחנו כבר קראנו, גם במסגרת חוק ההסדרים, להחלה מלאה של חובת הפנייה למכוני הבקרה, כיוון שמכוני הבקרה עושים בקרת תכן, זה דבר מאוד חשוב, האישורים של הקונסטרוקציה, הדברים שנמצאים במכוני הבקרה, הגיע הזמן להחיל אותם במלואם. הסיפור של האגרות ועיגולי האגרות, לספר לנו עד כמה העבודה שלהם היא חשובה וטובה כשהיא עדיין לא נכנסה לתוקף מלא, זה חצי מהסיפור. אנחנו קוראים, בהזדמנות הזו, לממשלה לקדם החלה מלאה של מכוני הבקרה על כל סוגי הבנייה, ויפה שעה אחת קודם. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מה זה "על כל סוגי הבנייה"? גם על בן אדם שירצה להקים בית פרטי של 120 מטר מרובע? צריך לחייב אותו במכון בקרה? << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> לא, אדוני, החוק קבע על אילו סוגי בנייה - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, את זה אנחנו יודעים, את אומרת "על כל סוגי הבנייה", אז את לא - - - << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> הכוונה היא לכל סוגי הבנייה שטופלו בחוק - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> שאושרו? << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> כן, ושכל פעם רק דחו את הבדיקה - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> את מתלוננת שזה לא נעשה? << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> עד עכשיו דחו כל הזמן מעת לעת את הכניסה לתוקף. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מי דחו? << אורח >> אפרת מחפוד: << אורח >> בחוק ההסדרים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני אוהב לקרוא לילד בשמו, אז מי דחו? מינהל התכנון? << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> בחוק ההסדרים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> באישור של הכנסת, אדוני, באישור של הכנסת כיוון שההבנה הייתה שהנושא הזה לא - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא הוטמע או לא - - - << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> לא בשל לכניסה לתוקף מלא, וחבל שכך. בעניין הזה, אגב, אנחנו רואים עין בעין עם הקבלנים, אני מצביעה לכאן כיוון שכאן הם יושבים לרוב, עם התאחדות הקבלנים בוני הארץ. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בסדר, אם הם לא התאוששו מהכנס שלהם באילת. << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> כנראה, אז הם היו באים שזופים, אני בטוחה אדוני, כדי לומר את אותם הדברים בדיוק כמונו. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> במקרה השתתפתי, אז אני יודע. אז הטענה שלך הפוכה, את אומרת שאנחנו לא עושים מספיק כדי להטמיע את הדבר הזה באופן מלא? << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> נכון, אדוני. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> למה? באיזה אחוז הטמעה זה קיים היום, לדעתך? << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> זה נמצא עד בניינים של שתי קומות ועד שש יחידות דיור? יעזרו לי חבריי. << אורח >> ענת אלבס: << אורח >> עד 29 מטר גובה. << אורח >> אוהד ברנר: << אורח >> החל משתי קומות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> החל משתי קומות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> החל משתי קומות ועד 29 מטר גובה, סליחה ותודה רבה על העזרה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> ומעל זה לא צריך? << אורח >> אוהד ברנר: << אורח >> אוהד ברנר. מעל זה זה רבי קומות, אדוני, וזה מחוץ לחובה כרגע. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מעל זה לא צריך מכון בקרה שיפקח? << אורח >> אפרת מחפוד: << אורח >> אפרת. בחוק ההסדרים נקבע שמכוני הבקרה ייכנסו ביתר סוגי המבנים בפעימות. בינואר 2024 תיכנס פעימה, ויהיה אפשר להכניס אותה גם בהדרגה. אנחנו עובדים עם גורמים מאשרים, עם כבאות ופיקוד העורף, וגם הם כולם צריכים לראות שזה באמת עובד. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי, טוב. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> מאז, אם יורשה לי, אדוני, כמה פעמים כבר נדחתה כניסתה לתוקף? אני שוב אומרת, אנחנו מבקשים תחולה - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אותה תקנה זו? << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> אותה פעימה שאמורה עכשיו להיכנס במועד שציינה נציגת מינהל התכנון. כמה פעמים כבר נדחתה הכניסה שלה? << אורח >> אפרת מחפוד: << אורח >> היא נדחתה בגלל חוק יסוד הכנסת, חוק 38, שלא יכול לחול החוק בממשלת מעבר, אז אלה היו בעיקר דחיות טכניות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז היא מדברת על שלוש וחצי השנים שהיו ממשלת מעבר קודם לכן? << דובר_המשך >> אפרת מחפוד: << דובר_המשך >> הם היו אמורים להיכנס באפריל 2019 לחובה, כי הם הוקמו ב-2018, היו אמורים להיכנס ב-2019 ואז - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כמה דחיות נתבקשו באופן אקטיבי? לפחות שתיים? << דובר >> קריאה: << דובר >> שלוש. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון. תודה גברתי, לפחות שתיים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בסדר, אבל היא מסבירה את זה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> שלוש דחיות נתבקשו. שוב, זה לא הנושא של הדיון, הדיון הוא בעיגול האגרות, אנחנו רק מבקשים לנצל את ההזדמנות לקרוא לממשלה להכניס לתוקף, וכמה שיותר מהר, לא להמתין עם זה, אם אפשר יהיה להקדים, מה טוב. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה. יש לנו בזום את הנציגים של המכונים? מי ירצה לדבר בזום? אם אין אף אחד שמבקש זכות דיבור, אז אין בעיה. אדוני, תרצה לדבר? תזדהה לפרוטוקול. << אורח >> יצחק מולדבסקי: << אורח >> יצחק מולדבסקי, משרד השיכון. אנחנו תומכים בקידום מכוני בקרה, כל דבר שיועיל, עיגולים והצמדה, כל מה שאפשר לקדם, מבורך. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי, עוד מישהו? משהו? הערות? מישהו ירצה לדבר? אף אחד. אז תרצי להקריא את התקנות, רעות? בבקשה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני אקריא, אני רק אגיד כך. קודם כל, התיקון שעליו מינהל התכנון הרחיב את הדיבור, הוא לתקנה 73. תקנה 73 מתייחסת למועדים שבהם צריך לשלם את האגרות, כשלפעמים התשלום של האגרות נעשה בפעימות, והיה חשוב להבהיר שבכל פעימה כזו, בעצם מתבצעות שתי פעולות. פעולה אחת, זה העדכון שאותו אנחנו לא משנים, והפעולה השנייה זה העיגול של הסכום הכולל שבאותה הפעימה. בגלל זה התיקון הוא לתקנה 73. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> וזה מה שאנחנו עושים עכשיו? << דובר_המשך >> רעות בינג: << דובר_המשך >> בדיוק. ולפני שאני אקריא, אני גם רוצה להגיד, שכן הוספנו כאן עוד משהו, שכמובן שהוא בהסכמת מינהל התכנון. בעצם, הוספנו חובה של מנהל מינהל התכנון לפרסם ברשומות את ההודעה על הסכומים המעודכנים, כדי שהכל יהיה ברור. זה הדבר הנוסף. אני מקריאה: תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), (תיקון מס' 2), התשפ"ב-2022 בתוקף סמכותי לפי הגדרות "בקרת ביצוע" ו-"בקרת תכן" בסעיף 1 ולפי סעיפים 157ג, 158כו ו-265 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ובנייה ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה: תיקון תקנה 73 1. בתקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשע"ח-2018, (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 73 אחרי תקנת משנה (ב) יבוא: (ג) סכום האגרה הכולל שיש לשלמו בכל אחד מהמועדים האמורים בתקנת משנה (א) שהתקבל מחישוב הסכומים הקובעים בתוספת החמישית, יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 5 שקלים חדשים. תיקון תקנה 74 2. בתקנה 74 לתקנות העיקריות – (1) תקנת משנה (ב) – תימחק. (2) אחרי תקנת משנה (ג) יבוא: (ד) מנהל מינהל התכנון יפרסם ברשומות הודעה על סכומי האגרה המעודכנים לפי תקנה זו. בעצם, עכשיו ההצבעה היא על הנוסח עם השינויים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, תודה רבה. מי בעד אישור העדכון על תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), (תיקון מס' 2), התשפ"ב-2022? מי נגד? מי נמנע? אף אחד מכם לא נגד ולא נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 0 נמנעים – 0 התיקון אושר אני קובע שתיקון התקנות אושר. אני רוצה להודות לכל אלה שבאו והשתתפו, תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:37. << סיום >>