פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 15 ועדת הכספים 13/10/2020 מושב שני פרוטוקול מס' 132 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"ה בתשרי התשפ"א (13 באוקטובר 2020), שעה 10:36 סדר היום: << נושא >> הצעת אישור בדבר העמדת סכום ערבות נוסף לקרן הסיוע הייעודית לעסקים בשל התפשטות נגיף הקורונה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי רם בן ברק קרן ברק אופיר כץ מיקי לוי אלכס קושניר משתתפים באמצעים מקוונים: עאידה תומא סלימאן חברי הכנסת: הילה שי וזאן מוזמנים: עמית מרזאי – רו"ח, הממונה על ערבויות המדינה, משרד האוצר ייעוץ משפטי: שגית אפיק שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים << נושא >> הצעת אישור בדבר העמדת סכום ערבות נוסף לקרן הסיוע הייעודית לעסקים בשל התפשטות נגיף הקורונה << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת אישור בדבר העמדת סכום ערבות נוסף לקרן הסיוע הייעודית לעסקים בשל התפשטות נגיף הקורונה. מי מציג את הערבויות? << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> שלום. ממונה ערבויות מדינה, אגף החשב הכללי. תודה על הדיון כי הזמן מלמד שהכסף אוזל ומהר. אנחנו כאן היום בבקשה לוועדת הכספים לקבל את אישור הוועדה לעוד 2.7 מיליארד שקלים במטרה להגדיל את הקרן לעסקים קטנים ובינוניים שהוקמה אגב קורונה, בסוף חודש מארס. הקרן הוקמה והורחבה מספר פעמים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה בסוף חודש מארס? לא הבנתי? << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> בסוף חודש מארס הוקמה הקרן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> הקרן הוקמה והוגדלה מספר פעמים והיום היא עומדת על היקף מקסימלי של 22 מיליארד שקלים, מתוכם מנוצלים למעלה מ-19 מיליארד שקלים. אנחנו ממש מגיעים למיצוי המקסימלי, 17.8 מתוך 18 מיליארד ואנחנו צריכים את אישור הוועדה להגדיל את היקף הסיוע לעסקים באמצעות הערבות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מקבלים הרבה פניות מבעלי עסקים שזה לוקח זמן. יכול להיות שיש שיפור לאחרונה אבל יש הרבה תלונות התקבלו במהלך התקופה הזאת על כך שזה אורך זמן ועד שנותנים ועד שמקבלים. אנשים נמצאים במצוקה שאני לא צריך לתאר אותה כי היא ברורה לחלוטין. היה מאוד קשה, גם לאחר שאישרנו כאן בוועדה ערבויות וכל מה שעומד בעניין הזה. אתה יכול לתאר לנו מה קורה היום? << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לי יש עסק, ביקשתי ערבות והיכן זה עומד? << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> אני אומר כמה דברים כלליים ואז אני אשיב לך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם על האחוזים של הערבות הקודמת שהיו רק 15 ועכשיו 60. << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> אני אתאר קצת מה קרה. בסוף חודש מארס יצאנו מהר עם מנגנון חדש שהפך לחלוטין את כל מנגנון הסיוע שלנו לעסקים בערבות מדינה, מה שהיה שני עשורים או יותר קודם לכן. שינינו תהליכים ויצרנו איזשהו הסכם גנרי רחב. המטרה הייתה להרחיב כמה שאפשר את האשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולהגדיל אותו ככל שניתן ולסייע להם להתמודד עם הקשיים שיצרה הקורונה עבור אותם עסקים. ראינו את זה בגל הראשון בהיקפים מאוד מאוד גבוהים. בימים הראשונים קיבלנו אלפי בקשות ותוך ימים ספורים הגענו ל-20 ומשהו אלף בקשות. הדבר הזה יצר לחץ אדיר בתוך התהליך. אם מדברים על לוחות הזמנים, מה שקרה מיד זה איזשהו ניסיון להתמודד עם ההיקפים שמצד אחד התקבלו במכה אחת בזמן קצר ומצד שני הם המשיכו להגיע בקצב מאוד מאוד גדול, ואגב, עד היום. זמני הטיפול באמת היו מעט יותר ארוכים מזה שציפינו והגדרנו עם הבנקים ועם הגופים הפיננסיים. היום אנחנו עומדים על מלאי מאוד מאוד קטן, ממש קרוב לכסף שנכנס ואפילו פוחת וזמני הטיפול התקצרו. אנחנו מייצרים ברמה שבועית את זמני הטיפול גם עבור המלאי שטרם טופל וגם עבור המלאי שכבר טופל כדי לצמצם כמה שניתן ולעבוד יחד עם הגופים הפיננסיים כדי לקצר את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי אחראי על זה? << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> אנחנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי זה אנחנו? << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> אגף החשב הכללי. ערבויות מדינה. אני חושב שהדבר היפה בקרן הוא שעברנו איזשהו תהליך יחד עם המשק. אנחנו בשיח שוטף עם הארגונים, עם ההתאחדויות, עם ראשי הענפים והעסקים עצמם. אני בעצמי מדבר עם העסקים באופן שוטף. אנחנו שינינו חדשות לבקרים את התנאים והיטבנו אותם לאורך הדרך. להבנתנו שיפרנו ככל שנדרש בהתאם לצרכים שעלו מהשטח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מדבר רק עם עסקים שאתם מאשרים להם או גם עם העסקים שלא מאשרים להם? << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> אני מדבר רק עם עסקים שאנחנו לא מאשרים להם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ומוצאים להם פתרון? << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> במרבית המקרים אנחנו מוצאים פתרונות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל אחד כאן מקבל פניות מעסקים שלא מקבלים פתרונות. << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> אנחנו נציג את הנתונים. בחודש יוני פתחנו מסלול נוסף שקוראים לו המסלול המוגבר במטרה לטפל בכל אותם עסקים שנדחו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בגלל הערבות הקטנה שלהם. הערבות שהמדינה נתנה אז היא קטנה. << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> היא לא קטנה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> נדחו באופן כללי? במסלול הרגיל? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם היא לא קטנה, למה צריך להעלות אותה? << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> הגדלנו את שיעור הערבות כדי לתת מקום נוח יותר לגופים הפיננסים - אני לא אומר בנקים כי יש לנו גם ארבעה גופים חוץ בנקאיים - לקחת סיכון נוסף. הנתונים הם נתונים יפים. כלומר, אי אפשר להתווכח עם העובדות. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> 62 אחוזים. אמנם הגעת לניצול של 96 אחוזים מהכסף. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש שלושה מסלולים. על איזה מסלול אתם מדברים? בשביל החברים הגדלתי את זה וגם כדי שאני אהיה מרוצה ממני. יש שלושה מסלולים, ואני יכול לתת את זה לאדוני. בבידוד היה לי משעמם וחשבתי מה אני צריך לעשות. יש שלושה מסלולים. יש הלוואות בערבות מדינה, שזה באמת מיצוי יפה של 98 אחוזים. שאפו ענק. עשיתם שם מאמצים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השתפר. זה לא היה כך בהתחלה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. ערבות מדינה, קרן לעסקים גדולים, 27 אחוזים. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אבל מדובר ב-62 אחוזים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הלוואות בערבות מדינה לעסקים בסיכון, ועל זה הוועדה צעקה מבוקר עד לילה, 31 אחוזים. למה אתם צריכים שנאשר לכם עוד? תעבירו בבקשה ליושב ראש את הנייר. << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> אני רוצה לומר משהו בעניין הזה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא רוצה לתת לך את המסלול האחר של הגירעון המצטבר. פחד אלוהים. יש כאן שני קווים, האחד, היכן אנחנו נמצאים בספטמבר, ולמעלה, מה הגירעון המצטבר בשנה. 102.4 מיליארד שקלים בספטמבר. שאלוהים ישמור. עד סוף השנה, אם אלוהים יעזור לנו ואני מקווה שהוא יעזור לנו שלא נגיע ל-160. << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> אנחנו עברנו את זה מספר פעמים גם בוועדה הזאת. אני מראש מצטער שאני מאכזב. אנחנו תמיד נקדים את הביקושים ותמיד נגדיל את הקרן מעבר לביקוש הקיים כדי לא ליצור חלילה שבר בין הביקוש להיצע. אנחנו הגדרנו את הסכומים, גם את הציר המוגבר וגם הציר הכלכלי כסכומים גבוהים מאוד מתוך מטרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגיד לי, מה עשית בבידוד? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> היה משעמם. אתה יודע מה זה להשתתף ב-זום בוועדת כספים כשאני צריך להתחנן שייתנו לי לדבר? אני רגיל לדבר כל הזמן. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> לפני שמיקי עזר לי, הייתי באמצע דבריי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ניסיתי לעזור לך. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> זה בסדר. היו לי את הנתונים שלך בלי הגרפים היפים. גם במסלול הרגיל, כמו שמיקי אמר, מצד אחד זה 99 אחוזים ומצד שני זה פשוט הסכום שאישרנו אבל אם אתם מסתכלים על האחוזים, אלה 62 אחוזים וזה אומר שזה לא 80 ולא 90 אחוזים. כמו שאמר חברי, במסלול העסקים בסיכון אלה 32 אחוזים. אני רוצה לשאול משהו ואז תשיב. אני מדברת בעיקר על המסלול של עסקים בסיכון גבוה ואני שואלת האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות הן מבחינת הבירוקרטיה, הנהלים שם, הסבך הזה שהם צריכים לעבור כדי להגיש ולקבל. שנית, האם אנחנו יכולים לשקול להוריד את זה מ-50 אחוזים, שהיום צריכים להוריד ל-40 אחוזים, ואז ודאי שזה יאפשר ליותר עסקים להיכנס בהגדרה של סיכון גבוה. היום אתה עומד על 50 אחוזים ו-50 אחוזים זה אחוז מאוד גבוה. דבר שלישי שאני רוצה לציין. בעצם אתם לא מציינים איך מחולק הכסף בין המסלולים. אולי לשנע על פי הביקושים. זאת אומרת, התוספת שאתה מבקש היא תוספת שתתחלק לשני המסלולים. אם תאמרו לנו איך כסף מתחלק בין המסלולים תוכל לשנע אם אתה מגיע למיצוי מלא במסלול הראשון. תאמר לנו שאתה ב-99 אחוזים אבל אישרת רק 62 אחוזים ולכן בוא נוסיף למסלול גבוה או להיפך, נלמד למה בסיכון גבוה אנחנו לא מצליחים להגיע לאחוזים יותר יפים ונשנע את הכסף מהמסלול הראשון. << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> אני חושב שההסתכלות על הניצול ביחס להיקף שהוקצה היא הסתכלות מוטעית. היא מטעה והיא לעולם תישאר בשיעורים האלה כיוון שאנחנו – אמרתי קודם – מנסים להקדים את הביקוש. לא להגיב לו באיחור אלא להקדים אותו. לכן אנחנו תמיד נשאף לכך שההקצאה של ערבות הגופים הפיננסיים תהיה גבוהה מהביקוש הנוכחי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בכמה גבוהה? << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> כשאנחנו הקצנו 18 מיליארד שקלים לקרן, לא היינו בביקושים של 18 מיליארד אלא היינו בסכומים הרבה יותר נמוכים. כשהקצנו ארבעה מיליארד למסלול המוגבר, היינו באפס. לא שמנו מיליארד אלא ארבעה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> זה בסדר גמור. << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> לכן ההסתכלות על הנתון הבודד של שיעור הניצול מההיקף של הקרן, היא הסתכלות שאין בה לטעמי שום דבר. המבחן הוא שכאשר יגיע העסק, הוא יוכל לקבל מענה מהיר, הוא לא יצטרך שהבנק יחזור אלינו. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אבל 62 אחוזים לא מתייחסים לסכום שביקשת אלא הוא מתייחס לבקשות שאושרו בהתאם לאלה שהוגשו. << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> הוא מתייחס להיקף האישורים. תמיד נקדים ולכן אני טוען שהנתון הזה לא רלוונטי. הנתון השני שאת מתייחסת אליו הוא שיעור ההשתתפות. בואי נסתכל רגע על הנתונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בנקודה שאמרת. אתה אומר שאתה תמיד מגדיל. בכמה אחוזים אתה מגדיל? << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> כמה שאפשר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לך עכשיו ארבעה מיליארד, תגדיל את זה ל-100 מיליארד? לא. אתה אומר איזשהו אחוז מסוים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין בעיה. זאת רק ערבות מדינה לבנקים. זה לא כסף של מדינה. << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> אנחנו מגדירים תרחישים. גם כשהגדרנו את הארבעה מיליארד שקלים בתרחיש המחמיר, זה נוכח הניתוח של התביעות שהיו לנו באותה תקופה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> בסדר. תתייחס לאחוז הבקשות. << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> במסלול המוגבר אתם רואים 88-87 אחוזי אישורים. בשני המסלולים. בשני המסלולים אנחנו נותנים לענפים שהחלטנו שהם עשויים להיות הענפים המסוכנים יותר, אלה שנכנסו בראשית הדרך לסגר ויוצאים ממנו אחרונים, גם בסגר הנוכחי. גם כאשר מסתכלים על הפילוח של הענפים, אנחנו רואים שאנחנו נוגעים בדיוק בענפים שאנחנו רוצים לסייע להם. אגב, כל הענפים האלה – הביגוד, ההנעלה, ההסעדה, אולמות אירועים, הפקות וכולי – אלה הענפים שנמצאים בשיעורי אישורים גבוהים מהממוצע. אני יכול לתת לכם דוגמה. בתי מלון והארחה, 91 אחוזים אישורים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הלבשה והנעלה? << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> 87 אחוזים לעומת 62 אחוזים בממוצע. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אתה אומר שהניצול הנמוך של הכסף זה רק בגלל שהלכתם את ה-סייף סייד וביקשתם סכום הרבה יותר גבוה ממה שבעצם היו העסקים האלה צריכים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שהוא אומר. << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> אנחנו מבקשים כאן סכום גבוה לכאורה. אנחנו לא יודעים לצפות את היקף הביקושים בגל השני ואם יהיה גל נוסף. גם עם המערכת הבנקאית וגם עם הפיקוח על הבנקים, אנחנו מבינים שאין ודאות בהתנהלות השוטפת ולא לעשות מנות קטנות כדי שיוכלו לתת את הפתרונות המהירים לעסקים. אני חושב שכולנו יודעים שאנחנו מסתכלים במשרד האוצר על תוכנית סיוע לעסקים עד אמצע 2021. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו נמשיך לדון בעניין הזה. תודה. עמית, אני חייב לומר שאהבתי את ההסברים שלך. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> גם אני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אהבתי את זה. זאת אומרת, יש כסף, אתם נערכים לזה אפילו שזה לא הולך להיות מחר, זה יהיה מוחרתיים כדי שלאנשים תהיה אפשרות ולכם תהיה אפשרות לתת את הערבויות. לפני סוכות התקשר אלי סגן שר האוצר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ממחר השר במשרד האוצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. הוא התקשר אלי בהיותו סגן שר ואמר רוני חזקיהו נמצא אצלו על השולחן. החשב הכללי. כך הוא אומר לי והוא אומר לי שהוא מבקש ממני שאביא את הנושא של הערבויות מחר. אנחנו בערב סוכות. אתה דווקא אומר עכשיו דבר נכון. זה לא בער על הרגע אלא זה היה יכול להיות גם היום. אנחנו מדברים על היערכות מוקדמת שהיא נכונה ואני מקבל אותה ואני רוצה לאשר אותה אבל בגלל זה החשב הכללי רוקד אצלו על השולחן, אצל סגן השר? בגלל שאני לא הבאתי את זה לדיון בערב סוכות במקום לקנות לולב? זה היה נראה קצת משונה. אני אומר את זה כי זה מעניין ואני אומר את זה בגלל עוד סיבה. צריך לדעת במשרד האוצר, גם אצל החשב הכללי אבל גם באגפים הנוספים, גם באגף התקציבים וגם ברשות המסים, שלא כל דבר שאתם מחליטים לעשות היום, היום אנחנו צריכים לאשר את זה. הרבה פעמים אנחנו מרגישים מתוסכלים. למשל, הערבות הזאת. מה לוחצים עלי שאני אעשה ישיבה בערב סוכות בשעה שמדובר על כסף עתידי שהוא חשוב, אני בעד המדיניות הזו ואני לא מעביר ביקורת. << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> המשפט הראשון שלי היה שאני שמח שקיימנו את הדיון כיוון שבמסלול הכללי הגענו למיצוי כמעט מוחלט. נשארו 180 מיליון שקלים מתוך ה-18 מיליארד שקלים. מאחר שנשארו 180 מיליון שקלים, לא ידענו לחזות מה יהיה נוכח הסגר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מעביר על זה ביקורת. אני בעד. אני לא חושב שאמרת דברים שהם אינם דברים הגיוניים אלא הדברים הם הגיוניים. אני מקבל אותם ומקווה שגם החברים יקבלו אותם ונאשר את זה. רק נדלק אצלי פתאום למה היה צריך לקיים דיון בערב סוכות ולמה החשב הכללי היה צריך לרקוד על השולחן אצל סגן השר שאמור מחר להיות שר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שואל למה הוא לא בא לרקוד על שולחן ועדת הכספים שזה יותר נוח. << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> במסלול הכללי הכסף נגמר. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> ביקשה לדבר חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. היא ב-זום. היא בבידוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> שלום. אני מברכת על כך שחזרנו לפעילות. כיום אני בבידוד אבל מחר אצטרף לישיבות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תהיי בריאה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה. אני שלחתי את בקשת המידע לפני הישיבה הזאת ואת הבקשה להתפלגות ההלוואות לפי שיוך, החלוקה בין מקבלי ההלוואות היהודים והערבים. בהסתמך על כל הטלפונים שאני מקבלת ומעסקים שמנסים לקבל את ההלוואה ועומדים בפני קשיים. אמנם בתקופה האחרונה זה פחת ולא כמו בתחילת הגל, דבר שמעיד על הגמשה מסוימת שקרתה בנושא של ההלוואות. אני מברכת על אחוזי הניצול הגבוהים כי זאת המטרה בהקמת קרן כזו. אנחנו כן רוצים לעזור לאזרחים ולעסקים להמשיך לעמוד על הרגליים. לא כמו אחרים, אני לא מפחדת מהגירעון. אני חושבת שזה תפקידה של המדינה ברגעים כאלה והממשלה צריכה להשקיע כסף. כאשר אני מסתכלת על הניצול, אני רואה את הפער בין אחוזי ההלוואות שאושרו ליהודים ושל לא יהודים, והחשש שלי מתאמת. יש פער בין מספר ההלוואות שאושרו ואני מבקשת לקבל עליו הסבר. אני יודעת שהבנקים בכפרים ובערים הערביות, פקידי הבנקים עם פחות סמכויות. אתם לא תאמינו אבל אתמול מישהי שמנהלת עסק התקשרה אלי ואמרה לי שהיא התחננה שיגדילו לה את מסגרת האשראי ב-500 שקלים כדי שהיא תוכל לעשות פריסה של התשלומים שלה בכרטיס האשראי. מנהל הבנק לא הסכים להגדיל לה ב-500 שקלים. זה המצב. אם כן, קודם כל הסבר ואיך אתם שוקלים עוד הגמשה מסוימת או בדיקה של מה קורה בבנקים מבחינת ההלוואות לעסקים שקיימים באוכלוסייה הערבית. הדבר השני. כאשר מדברים על המסלול של עסקים, ואני יודעת את זה, הרבה מהעסקים קיימים באוכלוסייה הערבית מוגדרים כעסקים עם סיכון גבוה. זה מסעדנות ועיסוקים נוספים. האם תתקיים עוד הגמשה? אני מסכימה שאולי צריך להוריד במקצת את הקריטריונים כדי לאפשר לעסקים האלה. אנחנו לא נרצה לראות גל של קריסה של עסקים מיד לאחר הסגר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. עמית, בבקשה, תשיב לה. << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> לגבי המסלול המוגבר, עד היום קיבלנו 3,600 בקשות בהיקף של כ-3.6 מיליארד שקלים. שיעור האישורים שם הוא מאוד גבוה ולכן אני חושב שאפשר לומר שהמסלול הזה כרגע מוצלח. עולה השאלה למה לא מגישים יותר ושאלה שאנחנו שואלים את עצמנו היא גם השאלה שנשאלה כאן וגם שאלה חברת הכנסת לגבי הירידה במחזורים. אנחנו בוחנים את זה. התשובה היא כי אנחנו בוחנים בכל זמן, גם כעת, את ההקלות. לגבי השיוך היישובי לגבי הפעילות המגזרית, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, באמת יש כאן נתון שהוא נמוך יותר. אני לא חושב שהוא נמוך בצורה מאוד מאוד משמעותית אבל הוא בהחלט נמוך יותר. שיעור האישורים בישובים הלא יהודיים עומד על 56 אחוזים לעומת השיעור בישובים היהודיים שעומד על 64 אחוזים. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי להנגיש את הקרן לכל האוכלוסיות ובכל השפות. גם באתר שלנו של הקרן אנחנו מעדכנים את הדברים כל הזמן. אני לא חושב שיש לנו עוד דרך להנגיש וככל שאפשר לייצר שיתופי פעולה ויש הצעות, אנחנו נשמח לשמוע. אנחנו כאן כדי להנגיש את זה עבור כל האוכלוסייה. אנחנו מנגישים את זה לכל האוכלוסיות בכל השפות. אין כאן חסמים עבור מי מהישובים או מהמגזרים או המגדרים חלילה. ככל שיש הצעות לשיתופי פעולה כדי להעצים את הנגישות הזאת, נשמח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עאידה, אני מציע שתעבירי את הפרטים לעמית. הוא אומר שהוא מוכן לבדוק את העניין הזה ולפעול. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> היא שאלה עוד משהו. היא שאלה על פריסת תשלומים לעסקים ממש קטנטנים שמבקשים תוספת מהבנק. אתם עוסקים בזה? << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> אנחנו עשינו אפילו יותר זה. אנחנו חלק מתהליך של הסדר או שינוי בלוח ההלוואות. אנחנו שחזרנו את הדבר הזה ברוח ההנחיות של הפיקוח על הבנקים להקלות והסדרי תשלומים וכולי. נצמדנו בדיוק לדברים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> בהמשך לנקודה הזו. אני חייבת לומר שהרושם שלי מהפניות שאני מקבלת, לא רק שלא היו הגמשות בעניין האשראי בבנקים אלא להפך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היו החמרות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש הקשחה בלתי נסבלת בעניין האשראי ובעניין פריסת החובות וכמעט אפשר להגיד שהבנקים מתעמרים בעסקים הקטנים. חלק מהעסקים האלה נפתחו בתחילת 2020 והם לא מקבלים כל מענק וכל תמיכה בינתיים והבנקים הולכים ומקשיחים את העמדות ואת ההחלטות שלהם. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> ועוד דבר קטן עליו עמית לא ענה קודם. האם אפשר לבחון אפשרות להוריד את זה ל-40 אחוזים ולא לשאיר על 50 אחוזים. << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> השבתי לפני רגע שזו בדיוק סוגיה שאנחנו בוחנים אותה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כשאתם עושים את הבחינות, אתם גם מדברים עם העסקים? << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> ברור. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> או שהבחינה היא אקדמית אצלכם? מהשטח עולה תמונה של קושי אמיתי. << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> אני חושב שיש כאן איזשהו טייס אוטומטי בתוך המנגנון. באפריל היינו בסגר מוחלט ובחודש הזה נכנסנו לסגר נוסף. גם מי שלא חווה את אפריל עם ירידה של 50 אחוזים במחזורים, ואי אפשר לומר שמי שסגר לא חווה לפחות 50 אחוזים, יכול להיות שהוא יחווה את זה כעת. אני לא מאחל לאף אחד אבל אני אומר שזה קריטריון שנוגעים בו מרבית העסקים. אנחנו בוחנים את זה מול נתונים אקדמיים כי צריך להניח את הדעת גם לגבי ההחלטות המקצועיות. לכן התשובה היא כן, בוחנים את הסוגיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם אמורים לבוא שוב לוועדת הכספים. אני לא יודע מה קרה שם עם תוכניות הסיוע בין שר האוצר לבין ראש הממשלה. ראש הממשלה דיבר אתי ואמר שמתכוונים להביא לכאן את תוכנית הסיוע. בכל תחנה שתהיה, אנחנו נבדוק אתך או אתכם מה קרה עם הטענות שהועלו כאן בנושא הזה שהבנקים מקשיחים עמדות כלפי בעלי העסקים הקטנים וכל מה שנלווה לזה. אנחנו נבחן את זה. אני לא חולק עליך, אני לא בדקתי את זה קודם. בדקתי את זה לפני חודשיים אבל לא בדקתי את זה עכשיו. אתם תהיו כאן ואנחנו נשאל אתכם את השאלות האלה. תיערכו לזה כי יש טענות והטענות האלה הן לא טענות שבאות סתם בשביל להעביר ביקורת אלא באות בגלל שיש בעיה. קחו את זה בחשבון. << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> אני לוקח את זה בחשבון. אני חושב שצריך להפריד את הדיון ולהבחין בין מה שקשור לקרן לבין מה שקשור לאשראי הרגיל. אני חושב שמה שהציגה חברת הכנסת, זה איזשהו מיקס של הדברים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא עושים כך. מבחינתנו זו מערכת אחת. << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> ככל שאנחנו מדברים על האשראי בקרן, זה יהיה מהיר ומיידי עבור העסקים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני מצטערת שאיחרתי ואני מתנצלת אם כבר אמרתם את הדברים אבל חשוב לי לשאול שוב על הסיפור שאנחנו הקצנו את הקרן לעסקים בסיכון גבוה ואנחנו יודעים שהקצנו קודם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה עלה קודם. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בגלל שהיה את הצורך, שמראש הבנקים אמרו שהם בסיכון גבוה ולא ניתן להם ולכן בכוונה הפרדנו את זה לארבעה מיליארד שקלים נוספים שיהיו דווקא לעסקים בסיכון גבוה. נוצלו מזה רבע. 27 אחוזים מבחינתי זה רבע. זאת אומרת, שלושה מיליארד שצבועים בכסף ולא מקבלים את הכסף ואני יודעת, וחברים שלי, ואנשים שפונים אלי בדמעות כי הבנקים לא ייתנו להם כי הבנקים אומרים שאם עכשיו זה עסק שקשור איכשהו לשמחות, לא משנה אם זה אולם שמחות או אקססוריס לשמחות, הם לא רואים שום דבר שקשור לשמחות ולכן לא ייתנו את הכסף הזה. אבל מתי שהוא יהיו שמחות. זה לא שזה משהו שלא יקרה אף פעם. הבן אדם לא ביקש מענק אלא הוא ביקש הלוואה שאותה הוא יצטרך להחזיר. יש שלושה מיליארד שקלים ששוכבים בקופה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טענה נכונה. היא עלתה גם קודם. אתם נותנים ערבים בשביל המקרים האלה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צריך להביא גם את המפקח על הבנקים כי נאמר כאן קודם שהבנקים מקשיחים עמדות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה להעיר שתי הערות קצרות. אלה שבפעם הקודמת נפסלו, הם יוגשו אוטומטית? << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> הם יכולים להגיש אוטומטית מיד בפסילה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בלי להגיש עוד פעם את הטופסולוגיה. דבר שני, עמותות. למה עמותות לא בתוך זה? בפעם שעברה היה אפס נקודה משהו, אפס נקודה אחד. אם יש לך את הנתון, אני אשמח לקבל אותו. << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> הוגשו 679 בקשות, טופלו 652 בקשות ואושרו 374 בקשות. כלומר, שיעור אישורים של 57 אחוזים מתוך הבקשות שנדונו. זה מאוד קרוב לממוצע עליו אנחנו מדברים של 62 אחוזים. אגב, בעמותות יש מסלולים ללא ערבויות, הקלות וכולי. זה הרבה יותר מהיר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה כלום. זה שהוגשו 650, זה נמוך. << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> כמה עמותות יש? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אלפים, אם לא עשרות אלפים. << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> אני אומר לך שגם יש יותר מ-600,000 עסקים במשק ועדיין הגישו פחות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם זו שאלה. << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> נכון. שאלה טובה. אני לא יודע לענות עליה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יודע לענות עליה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לכן שאלתי אותך אם אתם בהידברות עם העסקים כי לנסח למה הם לא מגישים בצורה אקדמית, זה לא מספיק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם הגישו ונפסלו או שאומרים להם מראש << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> הם לא נרשמים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באפריל הייתה כתבה. ברגע שהעברתם את כל הכוח לבנקים, בעצם העסקים כבר מתייאשים כי הבנקים מסתכלים עליהם בכל החשבון שלהם וכמו שאמרה חברת הכנסת אעידה תומא סלימאן, היא אומרת שאפילו 500 שקלים לא נתנו. כלומר, הם מסתכלים על הבן אדם באופן הפרטני. הקרנות של הסיכון שנתתם, סליחה שאני אומר, הן לא שוות כי תשמע את בעלי האולמות, תשמע את אבי, זה שאתמול סגר את חנות הנעליים שלו. הדברים האלה הזויים. למה זה קרה לו? כי הוא רואה שאין לו מענה. << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> אני רוצה לומר כמה דברים. הדבר הראשון, יש מענה ייחודי וייעודי עבור העמותות והארגונים החברתיים, המגזר השלישי. שנית, צירפנו לתוך הקרן הזאת גם גופים חוץ בנקאיים קטנים יותר, גם כאלה שיש להם התמחות עם עמותות, ראו ערך עוגן שהצטרפה. דבר שלישי, גם בתוך תהליך הגשת הבקשות ותהליך הבדיקה נמצאים נציגי הציבור שאמורים לייצג את האינטרס של המדינה ואת האינטרס של העסקים בתוך ועדות האשראי. אם זה לא יניח את דעתכם, אנחנו עושים בקרות רנדומליות על תיקים שנדחו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שאלה של מידע. כמה בקשות הוגשו במסלול המוגבר? << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> 3,470 בקשות במסלול המוגבר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זאת אומרת, בערך 50 אחוזים. << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> 2,600 נדונו ומתוך אלה שנדונו אושרו 2,300. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא. יש כאן 1,800 בקשות שהתקבלו במסלול המוגבר. << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> לא. יש 3,470 בקשות שהתקבלו למסלול המוגבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו נמשיך את הדיון הזה. אנחנו רוצים לתת את הערבויות ואנחנו רוצים שזה יעבוד. אנחנו מקבלים את הערות החברים שהעירו לגבי מה שנעשה בעניין הזה. הם אמורים לבוא לכאן. לפי מה שראש הממשלה אמר לי קודם, לפני שנכנסת אמרתי, הם רוצים להביא את הסיוע לעסקים. בינתיים הם לא הסתדרו ואני לא יודע מה בדיוק קרה. אני לא מעביר ביקורת. הייתה אמורה להיות השבוע ישיבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא שהסתדרו אלא פשוט המתווכת התפטרה. המנכ"לית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. זה לא קשור. זה היה אחרי כן. לא משנה. יבואו לכאן ואנחנו נמשיך את הדיון הזה. זה נכון שלחברים יש טענות. עמית מסביר את הדברים אבל זה לא מספיק. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש לי הערה גם לעמית. לא יכול להיות שאנחנו נהיה עם מסמך מה-6 בספטמבר בו מצוינים מספרים אחרים. << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >> שלחנו אתמול בערב מסמך מעודכן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההערה נרשמה. מיקי לוי, אני מודה לך על העבודה שעשית. עבודה מעניינת. אני לא רוצה שתלך לבידוד שוב כי תייצר עוד עבודות כאלה. תגיד לי, למה חלוקת תווי מזון לאוכלוסיות מוחלשות? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 700 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שום דבר עדיין לא נעשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אגיד לכם. 400 מיליון שקלים שהיו במשרד האוצר שלא הסכים לקריטריונים ובימים הקרובים יצא מכרז אחרי שבסופו של דבר הוסכם. יצא מכרז לגופים שיוכלו לחלק את התלושים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> במשרד הפנים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במשרד הפנים. לא במשרד האוצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה הכסף עליו דיברנו כאן בוועדה כמה פעמים ועדיין לא בוצע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בימים הקרובים יוצא מכרז. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קול קורא. אבל זה עדיין לא בוצע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא בוצע. לצערנו עדיין לא בוצע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה הסעיף היחיד. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני חוזר בי. יש לנו את הנתון שהוא דיבר עליו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תסתכל גם על הסבות מקצועיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. ראיתי. אני מודה לך על העבודה. זו עבודה טובה. צריך להקריא את הערבויות? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא. להצביע על אישור בדבר העמדת סכום ערבות נוסף לקרן הסיוע הייעודית לעסקים בשל התפשטות נגיף הקורונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור הערבות כפי שהיא אותה עמית? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הערבות אושרה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>