פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



18
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
18/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 286
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, י"ח באדר התשפ"ה (18 במרץ 2025), שעה 12:53


סדר היום:
 << נושא >> הצגת תקציב ומדיניות משרד העלייה והקליטה לשנת 2025 << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
גלעד קריב – היו"ר
טטיאנה מזרסקי


חברי הכנסת:
סימון דוידסון


מוזמנים: 
	אביחי כהנא
	–
	עו"ד, מנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

	אריק מייקלסון
	–
	סמנכ"ל עידוד עלייה, משרד העלייה והקליטה

	אלעד זכות
	–
	סמנכ"ל אסטרטגיה, תכנון מדיניות ותקציבים, משרד העלייה והקליטה

	אריק אוזן
	–
	מנהל תחום בכיר תקציבים, משרד העלייה והקליטה

	תאיר רבאוחין
	–
	רפרנטית רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר

	דב ליפמן
	–
	חבר כנסת לשעבר, מנכ"ל, יד לעולים

	מרינה רוזנברג קוריטני
	–
	ראשת המחלקת לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

	ראובן שלום
	–
	מזכ"ל, ההסתדרות הציונית העולמית

	שי פלבר
	–
	מנהל היחידה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

	יגאל שאלתיאל
	–
	מנהל אגף שותפויות ופרויקטים, אופק ישראלי - חברה לעידוד העלייה

	דני ווזנר
	–
	מנהל יחסי ממשל, JFNA

	מאיר מריו לב
	–
	יו"ר, מועצת ארגוני עולים

	יעקב שורץ
	–
	מנהל פיתוח אסטרטגי, Aish

	יעל ג'וליה ביריג
	–
	רכזת פיתוח אסטרטגיה, Aish

	גסטון אריאל סיידמן
	–
	חבר ועד, התאחדות עולי אמריקה הלטינית

	לאה אהרוני
	–
	מנכ"לית, Our People

	זאב גרשינסקי
	–
	סמנכ"ל, נפש בנפש

	דרור אופן
	–
	נפש בנפש




מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח

רישום פרלמנטרי:
ליאור ידידיה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.

 << נושא >> הצגת תקציב ומדיניות משרד העלייה והקליטה לשנת 2025 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

מכובדיי, צוהריים טובים לכולם. אני מתנצל על האיחור. אנחנו ביום אינטנסיבי מאוד, בהרבה מאוד ועדות, והדברים מצטלבים ומקרינים. ראשית, אני רוצה להודות לכל מי שטרחו ובאו, ובראשם מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, עו"ד אביחי כהנא. תודה, אדוני. 

על פי רוב, אנחנו נהנים מהנוכחות המצוינת של בכירי המשרד – גם אלעד, הסמנכ"ל, איתנו היום, וגם סמנכ"לים נוספים הצטרפו לדיון, אבל דומני שזו הפעם הראשונה שבה אתה המציג המרכזי לצדי. תודה על המאמצים.

אנחנו ביום ה-529 למלחמה. זה גם היום ה-529 לשבי הנורא, האכזרי והברברי של אחים ואחיות. אני לא אאריך בדברים שכבר אמרתי הבוקר, אבל אני כן אבוא ואומר שהמשימה של החזרת החטופים והחטופות היא בעדיפות עליונה בגלל ממד הזמן.

יש עוד משימות חשובות, כמובן – אחת מהן היא הכרעת שלטון החמאס, אבל העדיפות של כל משימה קשורה גם בלוחות הזמנים למימושה. אנחנו רוצים את כל החטופים והחטופות בבית, אבל את אלה שבחיים עכשיו – אנחנו רוצים בחיים. 

יש לי מחלוקות גדולות מאוד עם הממשלה הנוכחית על מדיניות. אני לא אסתיר גם את המחלוקת על מה היה צריך לבוא קודם – השלמת העסקה או חידוש הלחימה, אבל אני לא אכנס למחלוקת הזו כרגע. היא ידועה וברורה.

אני רק אבוא ואומר שמבחינת לוחות הזמנים, המשימה הדחופה ביותר היא החזרת החטופים והחטופות, ואוי לנו אם אותם חטופים וחטופות, שהם היום בחיים, יחזרו אלינו בארונות, כפי שכבר קרה בעניינם של עשרות חטופים אחרים; ואוי לנו אם לא נצליח להביא את החטופים והחטופות שכבר נרצחו, לצערנו, לקבר ישראל.

אני מעריך מאוד את ההגעה שלך, אדוני המנכ"ל, מכיוון שבבית הזה השתרשה רעה חולה, שבמסגרתה מי שדן בתקציבים של המשרדים – זו, אולי, הסוגיה החשובה ביותר לתפקודו של משרד ממשלתי – זו לא הוועדה שמלווה את עבודת המשרד לאורך השנה כולה, אלא ועדת הכספים.

במסגרת דיוני התקציב, כל מי שנכח בדיוני ועדת הכספים לקראת אישור תקציבי מדינה, יודע כמה זמן באמת מוקדש לדיון ענייני בתקציבו של כל אחד מהמשרדים. לרוב זה בין דקות אחדות לבין חצי שעה, אם יש הזדמנות פוליטית למאבק אופוזיציה-קואליציה, אבל בוודאי לא סקירה עניינית והצגת האתגרים וההזדמנויות.

אני מקווה מאוד שיושבי-ראש ועדות אחרים, מהקואליציה ומהאופוזיציה כאחד, יעשו את המעשה שאנחנו עושים כאן עכשיו, אם לפני אישור התקציב או אם אחרי אישור התקציב, ויזמינו את מנכ"לי המשרדים שאותם הם אמורים ללוות בוועדה, כפיקוח פרלמנטרי, להציג על בוריו את תקציב המשרד.

פה, בוועדה הזו, זה יהיה הנוהג הקבוע שלנו. אנחנו נעסוק הרבה מאוד בתקציבי משרד העלייה והקליטה; בתקציבי משרד התפוצות, אם הם יואילו להגיע לוועדה כשמבקשים מהם להגיע לוועדה; ובתקציבי השותפים האסטרטגיים של ממשלת ישראל במשימת העלייה, הקליטה והקשר עם התפוצות.

תודה לחבר הכנסת סימון דוידסון שהצטרף אלינו; עוד פעם, תודה לכל מי שטרחו ובאו. אדוני המנכ"ל, הבמה שלך. יש לנו שאלות. 

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני שמח להיות כאן. אני אגיד, בפתח הדברים, שאני שמח שרוב השותפים שלנו נמצאים כאן, ביחד. אנחנו נשתדל מאוד להציג את הדברים בצורה מלאה, בהמשך למה שאמרת. יש פה הרבה שקפים; אני אדלג על רובם מהר, ותגיד לי על מה אתה רוצה שאתעכב.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

בסדר גמור. ההצגה היא שלך. אנחנו גם נלמד. תתחיל.

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

מדד השיתוף שלנו הוא כמות הפעמים שנשאלתי במשרד: "אתה בטוח שאתה רוצה שנראה את השקף הזה?", ואנחנו מראים. גם בהנחיית השר, אנחנו שקופים עם הוועדה, עם הציבור וכו'. 

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

סימון, לך יש את המצגת, נכון?

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

כן. אני פה רבע שעה, כי אני צריך לצאת לוועדה נוספת, ויש לי שאלה חשובה מאוד למנכ"ל.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

בסדר גמור. אתה רוצה להציג את השאלה עכשיו ואז הוא יוכל להתייחס?

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

אני פשוט בין ועדות. בית משוגעים פה היום. סליחה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני פניתי ליושב-ראש הוועדה בשיחה, ועשינו דיון לפני שלושה חודשים, פה, בחדר הזה. גם דיברתי עם השר, ויש לנו גם דיון חשוב מאוד עם מובילי הספורט במדינת ישראל.

יש אירוע שעולה מעט מאוד כסף, שמביא הרבה מאוד כבוד למדינת ישראל. כשאתם רואים את המדליות במשחקים האולימפיים – תבינו שהמדליות האלה לא נופלות מהשמיים. כשמדינת ישראל זכתה בשבע מדליות אולימפיות ו-10 מדליות פארא-אולימפיות, זה הגיע, בעיקר, מהמאמנים הכי טובים שיש בעולם, שהגיעו בעיקר ממדינות חבר העמים למדינת ישראל. 

חלק מההצלחה הייתה גם המלגות המיוחדות של המשרד. מדובר על כסף קטן מאוד – 5,000 למלגה – שמקבלים המאמנים הכי טובים וספורטאי-על שמגיעים כעולים. בלי הכסף הזה, יתכן, ואני יודע כבר – יעזבו מאמנים; אגודות לא יוכלו להחזיק אותם; הספורט יפגע; ובסוף, כל מדינת ישראל לא תראה את דגל ישראל במשחקים האולימפיים. 

בסוף, מדובר על קרוב ל-2.5 מיליון שקלים בסך הכול, שנוגעים במשהו כמו 40 ספורטאים ומאמנים. יש דרישה מהספורט הישראלי – אני חושב שזה גם משהו של המדינה – שלא לפגוע בדבר הזה, ואם לפגוע, אפשר לקצץ, להוריד קצת, לעשות תוכנית Matching עם משרד הספורט, משהו. לא להגיד: "נגמר הסיפור הזה ובכלל לא מממנים את זה".

זו הבקשה שלי, ואני יודע שהיושב-ראש מבין ויודע את החשיבות הזו. אם נצטרך לעשות פה רעש, צלצולים, ועדות ודיונים – נעשה גם את זה, אבל אני בא לפה בשקט ובהבנה שאתה מבין את הנושא הזה. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

כחלק מסיכום הדיון, תצטרך, בבקשה, למצוא את המקור התקציבי להמשך הפעלת התוכנית, למרות הקיצוץ. אם נידרש – נעשה כאן שיחה, אבל אני חושב שזה באמת בדלת האמות של העבודה המשרדית. זו תוכנית שצריך להמשיך אותה. אנחנו נתייחס.

בבקשה, אדוני.

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

אני אגיע גם בשקף החמישי להתייחס לעניין הזה – די מהר, עוד כשאתה כאן.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

תודה רבה.

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

(הצגת מצגת)

רוב האנשים פה מכירים את היקפי העלייה בעשור האחרון – אנחנו רואים אותם ומכירים אותם. בשנת 2022-2023, בעקבות העלייה המשמעותית והדרמטית מרוסיה-אוקראינה, חלק לא הצלחנו לקלוט; חלק הגיעו פחות לקליטה מלכתחילה, אבל אלה מספרים גבוהים מאוד. גם שנת 2024 הסתיימה מעל לממוצע – בטח בשנת מלחמה, תחת איום קיומי. אלה נתונים מדהימים ביחס לעלייה מאז ה-07 באוקטובר. 

על פי הנתונים שאנחנו מקבלים מההסתדרות הציוניות העולמית, צריך להגיד: זה עקבי. כבר חודשים רבים, לצערי, שאנחנו לא מעדכנים את השקפים האלה כי נראה שכבר אין לאן לעלות. העלייה הדרמטית באנטישמיות, בעיקר במדינות המערב, היא באמת מדהימה, ואנחנו שומעים את זה בכל מקום שאליו אנחנו מגיעים. 

ביחד לנתוני פתיחות התיקים – אלה נתונים של הסוכנות היהודית – אנחנו כבר רואים מספרים שמנורמלים לשנה וחצי. חשבנו, בהתחלה, שזה יהיה רק חודשים, מאז ה-07 באוקטובר, ואלה נתונים של שנה וחצי. הם עקביים בארצות הברית, בקנדה, בבריטניה ובצרפת ביחס לנתוני פתיחות התיקים במדינות רוסיה וחבר העמים לשעבר אנחנו רואים המשך של מגמת הירידה בפתיחות תיקי עלייה, ואני אתייחס גם לזה בהמשך, בפעולות השונות שלנו.

בהזדמנות הזו, אנחנו מודים לך, היושב-ראש, על הדיון המקיף שקיימת בנוגע לרפורמה הגדולה למקצועות הרישוי. העלייה לישראל היא מנוע צמיחה למשק הישראלי. אפרופו מה שאמר חבר הכנסת בהקשר של מי מגיעים לישראל – מגיעים אנשים שבונים את מדינת ישראל; שמצמיחים אותה.

בארבע השנים האחרונות עלו יותר מ-11,000 מהנדסים; 1,600 פסיכולוגים; רופאים בכמויות גדולות מאוד – רובם ממדינות חבר העמים לשעבר. מעטים מהם באמת הצלחנו להשקיע. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אדוני, בעניין הזה עוד יתקיים דיון מעקב, אבל הבקשה המרכזית שלנו, כתוצאה מהדיון ברפורמה החשובה מאוד שהשר ואתה הובלתם, הייתה להבהיר את עמדת הממשלה שהרפורמה הזו חלה גם על הליכי הרישוי וההסדרה של עולים שכבר עלו לישראל. זו סוגיה שאני מבקש שנידרש אליה, לאור הנתונים של כמה עולים עוזבים את ישראל בגלל קשיי קליטה. בסדר?

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

מקובל לחלוטין. לשם אנחנו שואפים. יש דברים מסוימים שבהם אנחנו אומרים: "רגע, נתייצב", כמו האגף לשקילת תארים שאנחנו מקימים, ואז נוכל לקחת על עצמנו גם את הליכי הרישוי. מקובל שיהיו גם לאלה שנמצאים - - -.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

בסדר גמור.

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

זה אחד מהשקפים החשובים שנציג – הצגנו אותו מספר פעמים לחברינו באגף התקציבים. שוב, המשרד מתחלק לשני חלקים: תקציב גדול מאוד שמתייחס לדיור ולסל קליטה, ותקציב גמיש, שבעזרתו אנחנו יכולים לתת דברים בסיסיים מאוד.

רק כדי להבהיר ולהסביר: העברית – זה גמיש. הפתרונות הכי אקוטיים בתעסוקה הם בתקציב הגמיש. בסופו של דבר – ואני אראה את הנתונים ואת החוסרים – זה לא משהו שהתחיל עכשיו. אנחנו עושים הרבה מאוד התייעלויות כדי לשפר את הדברים, אבל המשרד – חסר.

אין במדינת ישראל קביעה מה גורר עולה; מה עולה צריך לקבל חוץ מסל קליטה וחוץ מסיוע אוטומטי בשכר דירה בתנאי מסוים. בעזרת התקציב הקשיח, ושינויים דרמטיים מאוד שאנחנו עושים בתקציב הקשיח, בשיתוף פעולה עם אגף התקציבים – אנחנו מקבלים את הדברים האלה לטובת השיפור של העולים. אנחנו צריכים פה יותר קרדיט. אני אסביר למה אני אתייחס אחר כך. 

	שוב, זה מושפע גם מכמות העולים, ויש כאן עוד נקודה שחייבים להתייחס אליה: כשאנחנו רואים עולים שהגיעו ב-2022-2023, וגם כשאנחנו רואים – ואנחנו עוקבים כל הזמן – מי נשאר ונמצא כאן, הטיפול בהם לא מסתכם בשנת העלייה; הטיפול בהם הוא טיפול מתמשך – במשך לפחות שנתיים-שלוש. אנחנו מגדירים עולה חדש עשר שנים, אבל אנחנו צריכים לתת להם סיוע בעברית.

	אני אולי אחדש פה לכל הנוכחים – גם לארגונים שמלווים אותנו בכלל – האמירה הייתה, כל הזמן, שסל הקליטה נועד כדי לאפשר ללמוד, בחצי השנה הראשונה, עברית באולפן. סוף-סוף, בעזרת יושב-ראש הוועדה הקודם, יש לנו ממשק גם מול משרד החינוך, והיום אנחנו רואים שכמעט ואין עולה שלומד עברית בחצי השנה הראשונה.

	לכן, הקליטה היא קריטית בשנתיים-שלוש הראשונות. על פי מחקרים שעשינו, בחצי שנה הראשונה, מעט מאוד עולים יכולים להגיע לישראל ולהתחיל אולפן. הם מסדרים את הבית; מארגנים; רושמים את הילדים. כעבור חצי שנה, כשהם מסיימים את סל הקליטה – אז רובם מתחילים ללמוד באולפן. מאיפה הם יכולים להתפרנס? שוב, יש לנו הרבה מאוד מחשבות על איך לסדר את זה נכון יותר.

 << אורח >> מרינה רוזנברג קוריטני: << אורח >>  

אנחנו לא דיברנו על זה שפשוט אין כיתות אולפן. אין את האפשרות להיכנס וללמוד. הם רוצים מאוד ללמוד.

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

היום, יש יותר כיתות אולפן מביקוש. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

גם הסוגיה הזו, של לימודי העברית לעולים טרם ההגעה, תהיה על שולחננו בקרוב.

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

 בשמחה. בהקשרים האלה, זה משהו חשוב מאוד. כשאנחנו מסתכלים על התקציב של הבסיס של המשרד – שוב, אני מזכיר: הוא הבסיס של הבסיס – אי-אפשר לתת עברית לכל העולים. בתקציב הבסיס של המשרד, אי-אפשר לתת ואוצ'ר לתעסוקה לכל העולים. בתקציב הבסיס של המשרד, אי-אפשר לפתוח כיתות של התוכנית לעלייה, "צבר", ו-"איתנו", לכל העולים המבוקשים. 

זאת אומרת, התוכנית הגמיש של המשרד הוא אקרובטיקה של איך אתה סותם מהר את החור פה ומקבל איזה שהוא משהו כדי לעשות את הדברים שם. אנחנו עובדים, גם עם החשב הכללי וגם עם אגף התקציבים, בצורה קשה מאוד כדי לרפא את החולאים האלה, שהם משהו שקורה במשך הרבה מאוד שנים. 

הסיכומים התקציביים של המשרד – וביקשתי לקבל את הסיכומים של 10 השנים האחרונות – היו תמיד הסכמה לאגף התקציבים – לא את, תאיר; קודמייך – לקיטון בתקציב הבסיס של המשרד בתמורה לכספים קואליציוניים, על"שים כאלה ואחרים, כדי לעשות כל מיני פעולות מיידיות.

בהנחיית שר העלייה והקליטה, אנחנו לא מקבלים כספים קואליציוניים, חוץ מתוכנית מסוימת מאוד שאני אוכל להתייחס אליה אחר כך, ואנחנו מבקשים את כל הדברים רק כדי להגדיל את תקציב הבסיס של המשרד, לא בשביל לצמוח בצורה דרמטית אלא בשביל לתת לעולים את ה-"מסלאו", כמו שהשר קורא לזה. 

אני מתייחס כאן עכשיו למה שהעלה חבר הכנסת: בכאב גדול מאוד, עצרנו את הסיוע שלנו לאומנים ולספורטאים, כי אנחנו לא מצליחים לתת שובר עברית לכל עולה. עשינו רפורמה משמעותית מאוד בניהול של העברית ושוברי העברית, וגם הצלחנו לצמצם עלויות. היה פה מאבק אדיר עם האולפנים הפרטיים, כי הורדנו את גובה השובר מ-7,500 ל-4,000, ועכשיו אנחנו מעדכנים את זה ל-5,000, כי אנחנו לא מצליחים לתת את הבסיס של הבסיס.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  

יצא הקול קורא של החדשים?

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

אני חושב שהקול הקורא לא יצא אבל הוראת השעה פורסמה. הם רגועים. לכן, בין לתת 4,000 שקלים לחודש ל-40,000 לבין לתת שובר עברית לכל עולה – ילד לא מקבל - - - 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

סליחה, כשאתה מראה את זה כך אז לא. אנשים אומרים פה: "וואו, אולי הוא צודק". אני מזמין אותך לוועדת כספים. בוא לוועדת הכספים. תראה את המיליארדים ואת מאות המיליארדים שעפים מעל הראש.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

סימון, אני רוצה רגע לומר משהו גם מעבר לזה. א', ברורה לי המצוקה התקציבית – בשביל זה אנחנו מדברים – אבל לפעמים יש גם שאלה של מה שקל אחד יודע לייצר במעין תגובת שרשרת. 

הסיפור הוא לא רק הגאווה הלאומית לראות ישראלים על הפודיום במשחקים האולימפיים. לספורטאים ולאומנים העולים, כמו גם למוזיקאים, לשחמטאים וכו', יש תפקיד משמעותי מאוד בקליטה התרבותית המוצלחת של עולים מקהילות שונות. 

אני רוצה לבקש, מכיוון שיש כאן שני משרדי ממשלה רלוונטיים – גם אתם וגם משרד התרבות והספורט: אנחנו לא יכולים לקבל אמירה שהתוכנית הזו נגדעת. אנחנו נבוא בדין ודברים אחרי הישיבה, נדבר גם עם השר זוהר ונכניס לעניין גם את יוסי טייב.

כשמדובר על תוכניות של מיליונים בודדים – משרדי הממשלה יודעים למצוא מיליונים בודדים, בטח אם אפשר לאגם פה משאבים של שני משרדים.

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

אני מסכים עם כל מילה, אין לנו מחלוקת. אנחנו פשוט צריכים לעשות תיעדופים אצלנו. אני גם אגיד, בהקשר הזה, שאני מסכים; גם יש לנו פגישה שקבועה עם מנכ"ל משרד התרבות והספורט, ואני חושב ששיחה עם השר זוהר יכולה לסייע, כמובן.

אנחנו חושבים שהמשרדים כולם צריכים להתגייס לטובת העניין. זה נוח מאוד שמשרד העלייה והקליטה ישקיע בזה עם התקציב שלו. במדענים – אנחנו משקיעים עשרות מיליוני שקלים. יש פה הרבה מאוד משרדים - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

ברור, בסדר. יש פה שני משרדים שצריכים להיות ה-"הורים" של הדבר הזה.

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

אני נותן כאן דוגמאות קטנות מאוד. המשרד מבצע צעדי התייעלות נרחבים מאוד בתחומים ונהלים שלא שונו במשך שנים. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

אני מתנצל שאני צריך לרוץ. סליחה. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אנחנו לא נעזוב את הנושא הזה. בסדר.

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

אני לא אציג את כל הרפורמות החדשות שהמשרד קידם, אלא באמת רק מניפה. שוב, כל דבר כזה גם הוצג בעבר, ונוכל להציג חלק עוד בהמשך. שירות "רפורמה בעברית" – אם אפשר במשפט אחד, כי זה חשוב לנו מאוד.

למשרד העלייה והקליטה יש בין 550 ל-600 תקנים – תלוי איך מסתכלים על זה מבחינת זמנים וכו'. למעלה מ-100 תקנים במשרד נוידו בשנתיים האחרונות. אני חושב, כמי שגדל בשירות הציבורי – הייתי 10 שנים במשרד המשפטים – שאין לזה אח ורע, בשירות הציבורי, שאנחנו מסיימים העסקה ל-100 אנשים שלא מתאימים או למי שפורש, מעבירים את התקן למקום אחר ומקימים ישיבות שלמות, נרחבות

מערך הליווי שאנחנו מפעילים ביחד עם הסוכנות היהודית; מינהלת עליית רופאים למיזם המשותף עם "נפש בנפש" ומשרד הבריאות, ועוד יחידות שונות. אחת החטיבות החדשות שאנחנו מקימים היא חטיבת פיתוח ומנועי צמיחה, והיא עוסקת בדיוק בהקשרים האלה – בזה שלא כל שקל הוא שקל.

בהקשר הזה, בתחילת שנת 2023, למעלה מ-65% מהשיחות הנכנסות במוקד משרד העלייה והקליטה – ננטשו. זאת אומרת, לא ענו לטלפונים. היה זמן המתנה של יותר מחודש וחצי לקבלת תור במשרד, לא רק בגל העלייה.

בשנתיים האחרונות, עשינו טרנספורמציה דיגיטלית נרחבת מאוד; השקנו אפליקציה; העובדים מפונים לתפקיד אחר, חדש לחלוטין. רק בשבוע הבא הם יוצאים לשלושה ימי השתלמות מיוחדים – זה נקרא "היועץ החדש". אגב, הוא לא כזה חדש; זה משהו שחשבו עליו ב-2005 ופשוט לא הוציאו לפועל.

הם ממש עובדים עכשיו כדי לתת שירות מעולה לעולים. עולים שמגיעים היום מקבלים שירות – ויש לי נתונים על זה – הרבה יותר בשפות האם שלהם והרבה יותר מהר. כל השיחות – ואנחנו עוקבים אחרי זה ב-Dashboards – נענות באופן מיידי, והתור המקסימלי הוא בתוך שלושה ימים.

אנחנו יוזמים פניות לעולים – כל עולה שנוחת בישראל מקבל מאיתנו טלפון בתוך שלושה ימים: "מה שלומך? מה אתה צריך? מתי אתה מגיע אלינו?". זו מהפכה אדירה בשירות.

קצת לגבי תקציב המשרד: כמו שהגדרנו, התקציב הקשיח הוא יותר ממיליארד שקלים. סל הקליטה מוערך ב-490 מיליון שקלים; החלק של דיור – גם המקבצים וגם מרכזי הקליטה – ב-468 מיליון שקלים. אנחנו לא רואים כאן – אלעד, תקן אותי אם אני טועה – את הסיוע האוטומטי בשכר הדירה, כי זה תקציב משרד השיכון. השכר במשרד הוא לא גבוה מאוד, יחסית. 

כאן, החלוקה היא בתקציב הפעילות, שהוא התקציב הגמיש. מכיוון שתקציב המדינה עוד לא אושר – עוד לא סגרנו, אבל כך זה נראה בשנים האחרונות. יש התייעלויות שונות, אבל זו החלוקה, פחות או יותר.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

מה לגבי הראייה שחסרה פה, בעשור האחרון, מבחינת התקציב הכולל של המשרד? אני מבקש להשלים את הנתונים האלה בהמשך.

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

אנחנו מגדילים אותו באופן עקבי, אבל אנחנו לא מצליחים לתת מענה כי יש יותר עולים. היום, במדינת ישראל, יש הרבה יותר עולים חדשים. לכן, התקציב שהספיק ב-2012, 2013 וגם ב-2018 – לא מספיק היום לבסיס של המסלאו. היום, אנחנו לא מסוגלים לתת כמעט כלום מקידומי ההעסקה שעולים צריכים; מהוואוצ'רים לתעסוקה שעולים צריכים.

אנחנו נדרשים לקיצוצים דרמטיים וכואבים מאוד בכל מיני פעילויות, כולל במרכזי הקליטה, כדי להעביר את הדברים האלה לטובת המשרד.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אנחנו מדברים כרגע על קיצוץ של כ-170 מיליון שקלים בתקציב המשרד למול?

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

זה היה שקף שהצגנו לפני דיונים התקציב. זה לא קיצוץ של 160-170 מיליון שקלים – הצגנו את החוסרים. אמרנו שכדי להגיע למצב שבו אנחנו יודעים לתת לעולים את הבסיס שאנחנו מגדירים - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

חסרים כ-160 מיליון שקלים.

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

נכון, אבל זה לא קיצוץ.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

שוב, אני רוצה להבין: מה תקציב המשרד ב-2024?

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

אנחנו בירידה של 50 מיליון שקלים, תאיר?

 << אורח >> תאיר רבאוחין: << אורח >>  

רק כדי שלא יכנס פה בלבול, ה-160 מיליון שקלים האלה – זה גם נאמר פה, בוועדה, לפני בערך שבועיים – זה הפער בין המקורי בשנת 2024 למקורי בשנת 2025, אבל רובו לא נגזר מקיצוץ אלא משינויים בבסיס, שאני יכולה לפרוט אותם.

לדוגמה, בבסיס התקציב ב-2024 היה סכום של כ-40 מיליון שקלים שנועדו לתקציב מלחמה, במובן של פינוי של מרכז קליטה או הצטיידות של מקלטים - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

הבנתי. לשיטת אגף התקציבים, מה הקיצוץ "נטו" בתקציב המשרד בין 2024 ל-2025? 

 << אורח >> תאיר רבאוחין: << אורח >>  

זה קיצוץ רוחבי בממשלה, והוא עמד על כ-7%. זה סכום גם של הקיצוץ הרוחבי וגם של עוד כל מיני קיצוצים נקודתיים שהיו, אבל הוא עמד על 7% בסך הכול. במונחים של משרד הקליטה, זה 66 מיליון שקלים. 

היה גם קיצוץ נוסף של כ-9 מיליון שקלים, שהיה במסגרת רשימת קיצוצים – כל משרד קיבל קיצוץ "ייעודי", במשרד לאפקט הרוחבי. זה היה גם במשרד הבריאות, גם במשרד החינוך וגם במשרד הרווחה. אפשר לראות את זה בחוברת של הכרזות הממשלה של הממשלה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

מקובל על אגף התקציבים הניתוח של משרד העלייה, שבא ואומר שאם אנחנו מגדירים איזה שהוא סטנדרט בסיסי, של ליווי כל עולה בתחום לימודי העברית ונושא התעסוקה – הפערים שאנחנו מדברים עליהם נעים באזור ה-160 מיליון שקלים?

 << אורח >> תאיר רבאוחין: << אורח >>  

זה לא מספר שאני ממש מכירה אותו לפרטי פרטים. הוצגו לי בעבר כל מיני צרכים של משרד הקליטה, כמובן. אני כן אגיד שהגרף שמוצג פה מבוסס על תקציב מקורי, בזמן שהתקציב העל"ש הוא יותר גבוה, כי יש דברים שמועברים גם במהלך השנה. לא נתעכב על זה.

אני כן אגיד שבסופו של דבר, המחוקק קיבל החלטה לגבי הנושא של סל קליטה, שזה הסיוע הראשוני שכל עולה מקבל מתוקף חוק. לצד זה, כמובן, יש גם את הסיוע בשכר דירה, כמו שהמנכ"ל התייחס. דברים נוספים כפופים לסדרי העדיפויות של הממשלה, כמו כל דבר אחר, ונכון להיום – הם לא מעוגנים בחוק או בשום מסגרת - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

בסדר. אנחנו גם נמצאים בתחילתו של דיון שיתמשך. יכול מאוד להיות שאחד מהדברים שנצטרך לעשות פה בקרוב זה להיכנס לדיון על מה אנחנו מגדירים בתוך סל קליטה בסיסי ב-2025, שהמחוקק צריך לתת עליו את הדעת.

בעיניי, לימודי עברית זה חלק מהדברים הבסיסיים ביותר שמדינת ישראל צריכה להעניק לכל עולה שמגיע לישראל. בעיניי, זה לא צריך להיות רק עניין של סדרי עדיפויות ממשלתיים וכמה כסף יש למשרד העלייה והקליטה בתקציב.

 << אורח >> תאיר רבאוחין: << אורח >>  

אני כן חייבת לומר מילה טובה למשרד. אביחי התייחס לזה, אבל גם אנחנו רואים את זה. הם עושים מהלכים באמת חסרי תקדים, בסדרי גודל לא של שנים אלא של עשרות שנים, ואנחנו רואים את זה ומעריכים את זה.

זה נובע, בסוף, מרצון להתייעל במובן הטוב, של להסיט תקציבים למקומות שנכון שהם יהיו בהם – בין היתר, הרפורמה בעברית.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

הדרך הכי טובה לדרבן משרדי ממשלה להתייעל זה לתת להם עוד תקציב אם הם התייעלו.

 << אורח >> תאיר רבאוחין: << אורח >>  

המשרד יודע, ואין לי בעיה לומר את זה גם בפורום הזה, שמקומות שבהם המשרד מתייעל – התקציב נשאר למשרד לעשות איתו דברים טובים אחרים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

	אני מציע שיטה של אינסנטיב; של תמרוץ-יתר. שתקבלו עוד תקציב, כי כנראה אתם יודעים להשתמש בו נכון.

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

אני מגיע לזה. אני רק אגיד, בהקשר של מה שאמרת – ואפשר גם לבוא ולהציג את זה בוועדה. אני חושב שזה יכול להיות מעניין. זו תהיה גם הפעם הראשונה שנציג את זה בחוץ – השר הנחה אותנו, לפני חודשיים, לעשות עבודה על חוק עברית – מה המינימום שילד צריך לקבל בעברית? מה המינימום שמבוגר צריך לקבל בעברית? זה סיפור תקציבי רחב וגדול.

אפרופו משרד התרבות והספורט – אני אומר את זה לחבריי במשרד החינוך: בסוף, אנחנו מממנים את האולפנים גם של הדברים האלה, בתקציב הגדול של משרד החינוך. לפחות היום אנחנו מקבלים את הנתונים.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  

בזכות דיוני הוועדה.

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

בזכות דיוני הוועדה, וגם היה מייל יפה של תאיר, שקצת עזר לנו מהצד השני. לגבי הרפורמה בדיור: הרפורמה בדיור – וכאן נקודת המחלוקת שלנו עם אגף התקציבים; לא נקודת מחלוקת, אבל אני חושב שכאן, אני מצטרף למה שאומר יו"ר הוועדה – היא רפורמה שבה נקבע, בשנות התשעים, מסלול אוטומטי לכל מי שאין לו דירה – חמש שנים שבהן הוא מקבל סיוע.

זה לא היה משנה אם אתה מגיע לתל אביב, לרעננה או למודיעין, או אם אתה מגיע לאשדוד, לאשקלון או לבאר שבע. אנחנו עשינו שינוי, שהותקפנו עליו בצורה קשה מאוד: שינינו את נהלי הדיור שלנו ותיקנו שם הרבה מאוד עיוותים – אם היה לנו זמן הייתי מפרט, אבל אני לא אכנס לדבר הזה.

קיצרנו את חמש השנים לשנתיים, אחרי שעשינו עבודת מטה עם חברת ייעוץ, סקרים וקבוצות מיקוד שהראו שזה מה שאנחנו צריכים. אמרנו: "אם אתה מגיע למודיעין – הסיוע בשכר הדירה הוא פחות רלוונטי לך. לכן, אם אתה מגיע לאזורי עדיפות לאומית – תקבל 2,000 שקלים בחודש, ואם תגיע לאזורי המרכז – תקבל סכום הרבה יותר קטן".

לא רצינו לבטל את הכול, מבחינת אמירה מסוימת, אבל הייתה פה התייעלות גדולה מאוד, שלאורך זמן – זאת אומרת, עם הבשלת התוכנית, כי בהתחלה יש גם דור א' וגם דור ב', ודור א' הוא גדול מאוד, בעקבות עליית רוסיה-אוקראינה – התוכנית הזו צפויה לחסוך מאות מיליוני שקלים בשנה.

השנה, אנחנו מתכננים להרחיב את התוכנית הזו ולהשלים את הרפורמה לחיפה צפונה ואשדוד דרומה. בהקשר הזה, אנחנו אומרים שני דברים: קודם כול, בעינינו, אלה הקווים שיכולים גם לעודד צמיחה. 

להגיד היום לעולים: "לכו רק לנהריה ולמקומות שהם הרבה יותר רחוקים" – זה קשה מאוד, בטח בתקופת מלחמה. עלייה למקומות כמו אשקלון, שבצורה הזויה לא נמצאת באזורי עדיפות לאומית, ולכן אנחנו רוצים להכניס אותה, או לחיפה וצפונה – היא דרמטית. היא יכולה להיות משמעותית מאוד לצפון. אנשים רוצים לבוא לגור בחיפה; לחיפה יש מה להציע.

כאן, אני רוצה להגיד משהו לגבי הסיפור התקציבי: זה כסף של המשרד. אם המשרד חוסך כסף באמצעות שינויים דרמטיים, שגם הייתה הרבה ביקורת עליהם בהתחלה, לא יכול להיות שהוא יקבל את זה חד-שנתי ולא קבוע. 

אם יכול להיות, ואני אראה לתאיר, שבעוד שנתיים-שלוש, הרפורמה הזו, שהיא בלתי הפיכה, תחסוך למדינה 300, 400 ואחר כך גם 500 מיליון שקלים בשנה – כן, הציפייה שלנו היא שתתנו לנו קרדיט, כי בהתחלה הותקפנו מאוד רק על אזורי העדיפות הלאומית.

לכן, גם אם יש לנו עכשיו איזה שהוא מחסור של 20-30 מיליון שקלים, אבל בשנה הבאה נחסוך לקופת המדינה – זה לא מהמשרד – מאות מיליוני שקלים – הגיוני לתת על הדבר הזה קרדיט וגם להעביר את זה לטובת העולים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אני רק רוצה להבין – ועוד פעם, לאט-לאט אנחנו גם נקיים דיונים פרטניים – כרגע, במסגרת הרפורמה, א', לכמה שנים ניתן הסיוע, והאם אנחנו מדברים רק על סיוע מוגדל בצפון ובדרום, או בכלל, שהסיוע ניתן רק בצפון ובדרום?

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

הסיוע הוא מוגדל באזורי עדיפות לאומית, כפי שקבעה ממשלת ישראל היום. זה מוגדל ל-2,000 שקלים, ומי שמגיע למה שלא מוגדר כאזורי עדיפות לאומית - - -

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  

אתם משלמים לפי גודל משפחה.

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

כן, לפי גודל משפחה. זה יכול להיות קצת יותר וקצת פחות. מי שיגיע לאזורים שהם לא אזורי עדיפות לאומית – מקבל בערך 650 שקלים לחודש במשך שנתיים. שוב, אני מדבר על משפחה. הרוב מגיעים לאזורי המרכז. זאת אומרת, יש פה הרבה חיסכון.

אני רוצה להגיד עוד משפט, ואני חושב שזה קשור גם לחלק של עידוד עלייה. היום, יש אנשים שהם שבויים – יהודים וזכאי חוק שבות שרוצים להגיע למדינת ישראל והם שבויים במדינות שלהם, בטח ביחס להתגברות האנטישמיות.

היום, להגיע למדינת ישראל, עם יוקר המחיה, עם הבירוקרטיה ועם מחירי הדיור – זה בלתי אפשרי עבור הרבה מאוד אנשים מסביב לעולם שרוצים להגיע לישראל. אנחנו לא יכולים להגיד להם: "תגיעו רק לנהריה ורק לשדרות"; אנחנו צריכים להציע למשפחות צעירות גם מקומות שיש בהם יותר תעסוקה, עד שנצליח להגדיל שם את הדברים.

מקומות כמו דרום אפריקה, אזורים מסוימים ברוסיה, וגם בצפון אמריקה וצרפת, כשאתה מציע להם, בסוף, להגיע לאשדוד, לאשקלון וגם לחיפה וצפונה – לא אמרתי תל אביב – זה יגרום להם להגיע למדינת ישראל. 

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >>  

אני רוצה להוסיף למה שאומר המנכ"ל – לא רציתי להתפרץ באמצע הדיון – שלא רק שזה יגרום להם להגיע לפריפריה – בסוף, בראיית ארוכת טווח, זו גם יכולת לרכוש דירה. עם ההון שאתה מביא מחוץ לארץ, בעלויות של אזורי המרכז קשה מאוד לעמוד בדירה, בוודאי, גם אם אתה מוכר דירות במקומות מרכזיים באירופה.

לכן, העובדה שאתה כבר מתחיל בשכירות עם הנחה משמעותית – תעזור לעולים גם להישאר אחר כך באותה העיר. כשאתה לוקח את נהריה, כדוגמה, ששם מחירי הדיור הם עדיין סבירים, אל מול ההון העצמי שלך – המהלך הזה הוא מהלך ארוך טווח. אי-אפשר להסתכל עליו כמהלך של שכירות; הוא מהלך של הישארות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אני מבין את זה. אני רק רוצה לציין פה שזה נכון בהינתן שאנחנו לא מצמצים את גבולות הגזרה לחגורה דקה מאוד בצפון ובדרום.

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

לכן אנחנו רוצים להגדיל לחיפה וצפונה. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

וכרגע אני מבין שישנה התנגדות?

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

אנחנו בוויכוח על חיפה, אבל בסוף נצליח, כי זה שלנו. זה כסף שהמשרד חסך. זה לא משהו תוספתי שאנחנו מבקשים מאגף התקציבים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

וזה לא הכסף שמגיע ממשרד השיכון, שמיועד - - -

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

זה כסף שיוצא במשרד השיכון, בהתאם לנהלים שלנו. אנחנו עשינו שינויים מרחיקי לכת, שמביאים את כל החיסכון, בהקשר הזה - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

סך כל תקציב הדיור הוא?

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

בחלק של סיוע בשכר דירה? אלעד, אתה רוצה?

 << אורח >> תאיר רבאוחין: << אורח >>  

	אני לא יודעת לשלוף. הכסף נמצא במשרד השיכון, אבל אני יכולה לבדוק את זה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אלעד, אתה מכיר את הנתון, פחות או יותר?

 << אורח >> אלעד זכות: << אורח >>  

כן. אנחנו מדברים על כמה מאות מיליונים בשנה. זה תלוי, כמובן, ברבדים שונים. אם אפשר, מאחר וכבר הצטרפתי לדיון, אני אגיד את אחד השינויים שעשינו כדי להגדיל את זה: זה היה לחמש שנים, אבל בכל שנה היה סכום שונה – בין 150 ל-300 ומשהו שקלים לחודש. אנחנו הגדלנו את זה לכ-400 שקלים ליחיד ולמשפחה כ-600 שקלים, באופן אחיד בכל השנתיים הראשונות.

זאת אומרת, לכולם זה יותר גבוה בשנתיים הראשונות, בגלל שמצאנו שהרבה לא מממשים את זה במשך חמש השנים – בדיוק כפי שנלחש לך, כבוד היושב-ראש – וגם בגלל שמצאנו שהשנתיים או שלוש השנים הראשונות הן משמעותיות הרבה יותר. זאת אומרת, עדיף לתת Boost של טיפול בתקופה הקריטית הזו.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

בסדר. מכיוון שאין לנו הרבה זמן, אני אגיד שיהיה פה דיון בסוגיית הדיור, על כל הרבדים – מנושא המקבצים, דרך התפקיד של עמיגור באירוע החשוב הזה ועד לסיוע. אנחנו נדבר על נושא הדיור לעומק.

 << אורח >> אלעד זכות: << אורח >>  

רק להשלים עוד מילה: הובלנו מהלך גם לאלה שכן רוצים לרכוש דירה, יחד עם רשות המיסים, וזה עבר בוועדת הכספים. הובלנו שינוי די היסטורי גם במס רכישה לדירה ראשונה עבור עולים חדשים, שיכול להגיע לשווי של 150,000-200,000 בהטבות מס ברכישת הדירה. 

אנחנו באמת עוסקים בנושא של הדיור ומנסים לראות איך ה-Impact – אפרופו דברי היושב-ראש – הוא הרבה יותר משמעותי ב-ROI בהשקעה התקציבית שלו.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אנחנו נעבור הלאה. אני רק אומר שהעמדה שלנו, כוועדה, היא בוודאי לראות בחיפה ובאשדוד כעוגנים אורבניים הכרחיים לנושא קליטת העלייה, ובהחלט צריך לכלול את המרכזים הללו. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

- - - ביקוש העולים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

בוודאי. לא צריך לחזור למדיניות של שנות ה-50 של הפניה גאוגרפית מובהקת יתר על המידה, עם כל הכבוד לאזורי עדיפות לאומית.

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

גם עם 2,000 שקלים – עדיין יהיה להם הרבה שכר דירה לשלם שם.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אין ספק.

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

אני מגיע לחלק של עידוד העלייה. הקמנו, ביחד עם הסוכנות היהודית, את מערך הליווי. נעשה את זה בצורה שונה עם מערך "נפש בנפש" – לא מערך ליווי אלא מערך של שכנוע בצפון אמריקה. התפקיד של האנשים האלה הוא לקחת אנשים שחושבים על עלייה אבל עוד לא בשלים איתה, כדי להביא אותם לישראל. זה מהלך שמצליח מאוד.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אתה יודע מה השאלה שאני רוצה לשאול.

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

למה זה לא עובד בחמ"ע? 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

תן תשובה.

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

זה פשוט בלתי אפשרי. אולי שי יוכל להרחיב יותר אחר כך, ואני מציע שחלק גם יהיה בדיון חסוי. אין שום מצב - - -

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

יש לנו דיון חסוי אצלך ביום ראשון, אז נוכל להרחיב על זה.

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

אנחנו לא יכולים להגיע לשם; אנחנו לא יכולים לפעול שם בצורה כזו. אני כן אגיד, במשפט: אפילו בעבר היו דברים מסוימים, בהיבטי הקליטה, ששלחנו מראש לעולים מהאזורים האלה, ונאלצנו להפסיק.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

בסדר. אני רק רוצה לומר עוד פעם: זה ברור לי, נעשה את הדיון החסוי הזה בראשון, אבל אז, התפקיד שלנו הוא לשאול: מה האלטרנטיבות?

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

ברור. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

וגם, עדיין, אני רוצה לומר עוד פעם – אנחנו נראה את זה תכף בהקצאת המשאבים: הקהילה היהודית בברזיל זו קהילה של 100,000 איש, ונתוני העלייה ממנה הם מגוחכים. המצב שם לא יותר יציב מלא מעט מדינות אחרות בעולם, ויש ירידה בפתיחת תיקים.

השאלה איפה אנחנו מודדים עלייה – צריכה לקבל מענים קצת יותר רחבים, ממה שאני הספקתי ללמוד בשבועות האחרונים. המגמה בארגנטינה מטרידה; המגמה בברזיל מטרידה מאוד. אלה קהילות יהודיות לא יותר קטנות או פחות ציוניות מהקהילה בבריטניה או בצרפת.

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

נמצא פה מריו, שאני בטוח שיתייחס לכך. אני רק אגיד משפט: ההשקעה שלנו במדינות האלה היא נמוכה מאוד. 

 << אורח >> מאיר מריו לב: << אורח >>  

רק רציתי להגיד שדווקא איפה שיורד המספר של עולים – מקצצים את התקציב. אנשי עסקים יודעים שכשיורדות המכירות – משקיעים בפרסומת. שם זה דווקא הפוך.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אני רוצה לומר עוד פעם: גם תחת היושב-ראש הקודם וגם בתקופתי, אנחנו, כוועדה, מוטרדים משאלת פיזור ההשקעה וממדיניות עידוד העלייה. אמרנו את זה בעבר והשר שמע את זה ממני. אנחנו מברכים מאוד על ההשקעה בצרפת ובבריטניה, וגם צפון אמריקה, כמובן – זה בהחלט נדרש, אבל לא יכול להיות שזה יהיה על חשבון ברזיל, ארגנטינה וחמ"ע. בחמ"ע יש בעיות אובייקטיביות, אז המוח היהודי צריך להמציא לנו פטנטים. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

יש. נחכה ליום ראשון.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

נדבר על זה. כן.

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

אני אתייחס לדבר הזה. בתוכנית החדשה שאנחנו ביקשנו והצגנו ל-"אופק ישראלי", באנו ואמרנו שאנחנו מחלקים את החלקים בין זריעת זרעים לבין הכנה לעלייה. המשרד, אסטרטגית, החליט להתמקד הרבה יותר בהכנה לעלייה. לכן, מבחינתנו, העבודה של המוסדות הלאומיים צריכה להיות הרבה יותר בזריעת זרעים.

היום, מהנתונים שאנחנו רואים במדינות כמו ארגנטינה וברזיל – אני אגיד כאן בזהירות – קמפיין הוא לא מה שיביא משם עלייה. יש פה מומחים גדולים ממני שיגידו אחר כך, אבל לפי כל הנתונים ולפי כל ההערכות שאנחנו מקבלים – זה לא עניין של קמפיין שם.

יש שם כל מיני תנאים שקשורים למאפיינים של המדינה – תנאים פוליטיים שונים; נשיא בארגנטינה. תלוי איך המדינה מרגישה. בכל רגע נתון, הכול יכול להשתנות, אבל פרסומת כמו שאנחנו עושים היום, באמצעות התקציב של עידוד עלייה – לא תסייע שם.

אנחנו מתמקדים הרבה יותר בהכנה לעלייה. צריך להגיד שבהקשרים האלה, המוסדות הלאומיים, גם מחוץ למשרד העלייה והקליטה, עושים עבודה מפוארת. אין ספק שהאולפנים בדרום אמריקה – בדרום אמריקה כמשל, אבל זה משהו שהיה ניכר מאוד מאיזה שהוא ביקור מהיר שהיה שם – בהחלט מעודדים עלייה.

צריך לנטוע זרעים לעלייה היום, במדינות האלה. "אופק ישראלי" מתמקד בעיקר ב-Hanging Fruits. כשאנחנו רואים פער גדול מאוד בין האנשים שפותחים תיק לבין מי שמגיעים לישראל – אנחנו מבינים שיש פוטנציאל גדול מאוד, ושם, כרגע, המדיניות היא להשקיע. להשקיע איפה שיש, כרגע, ביקוש גדול לעלייה אבל אנחנו לא רואים אותו מתורגם לעלייה בפועל. שם אנחנו עובדים הרבה באמצעות "אופק ישראלי".

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

קודם כול, נסגר נושא התקציב של אופק ישראלי?

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

זה עבר בדירקטוריון ועכשיו צריך להגיע לוועדת היגוי. אין שינויים דרמטיים מהשנה שעברה חוץ מהעלייה בהשקעה בצפון אמריקה, אדוני היושב-ראש. היום, יש לקהלים פעילות משמעותית ורחבה מאוד, שאנחנו מבצעים ביחד עם "נפש בנפש" במסגרת תקציב התמיכות.

יש הגדלה כדי לגעת בקהל הצעירים והסטודנטים, שאני לא צריך לתאר מה קורה שם היום, בצפון אמריקה. אנחנו חושבים שיש שם פוטנציאל לקהלים שלא עלו בעבר.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אני אומר עוד פעם: ניכנס להכול, אבל אני חייב לומר שהשקף הזה קצת מטריד אותי, אביחי. עם כל הכבוד לאמירה "זה התפקיד של המוסדות הלאומיים – אנחנו רק רוצים לקטוף את ה-Low-hanging fruits" – לא בטוח שזו תפיסה שאני ישן בגינה בשקט, כי לא בדיוק ברור לי מה חלוקת העבודה כאן והאם המוסדות הלאומיים מתמסרים ברצון להבחנה הזו.

אני מסתכל על הטבלה – זה בטח השקף הבא שלך, של חלוקת תקציב "אופק ישראלי". יש שאלות שמתעוררות פה בעקבות זה.

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

אני ערוך לזה. אני מסתכל על הטבלה, ושוב, אני אומר: בעבר כל פעם אמרו: "לא מציגים" – אנחנו מציגים. הכול פתוח. א', מדובר כאן בהשקעות המשרד – שי יוכל להרחיב. לדוגמה, בחמ"ע יש השקעות של הסוכנות היהודית, וזה מגיע להרבה יותר. בצרפת, באנגליה ובמקומות אחרים, שבהם אנחנו רואים פתיחת תיקים ושאין מספיק עלייה – אנחנו עובדים כדי להביא אותם מיידית. 

זה לא אומר שאין השקעה במקומות אחרים ובאפיקים אחרים. אם היה לנו תקציב בלתי מוגבל – היינו משקיעים גם בחלקים האחרים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אתה רוצה להתייחס?

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >>  

בקצרה, כי אחר כך נעמיק. ההערה המשמעותית היא שכאן – לא משתקפת השקעת המוסדות. למשל, הסוכנות היהודית משקיעה ברוסיה עוד כמעט 3.9 מיליון שקלים. אם אתה אוגם את זה, פלוס מה שהמשרד - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

וכמה בצרפת?

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >>  

בצרפת – 2.5 מיליון, אז אתה רואה את הפערים. אגב, אני לא מדבר על טיסות עולים וכו', אלא על פעילות נטו בשטח וכו'. זו נקודה אחת שצריך לשקף.

יש את הבעיות האובייקטיביות שאנחנו מכירים, ואני אתייחס רגע למה שגם אביחי אתייחס אליו, לשאלתך: אנחנו תמיד מסתכלים גם על מה שאני מגדיר כ-"יחס ההשלמה" בין פתיחת התיקים לבין העלייה בפועל.

לצערנו הרב, יש מדינות ובאזורים שבהם יש הבדל גדול בין פתיחת התיקים לעולים בפועל, בממוצע רב-שנתי של חמש שנים, אם אני מנקה את שנות הקורונה, שהיו שנים קשות. בדרום אמריקה, למשל, אנחנו יודעים על 35%. בצרפת, לשמחתנו, אנחנו עומדים על יחס גבוה בזכות כל הפעילות שאנחנו עושים. חלק מהעבודה של עידוד העלייה עוזרת לנו להגדיל ולסגור את הפער בין פותחי התיקים לבין העלייה בפועל. כשנרצה – נתעמק מדינה-מדינה, אבל חשוב לשקף פה את כלל ההשקעה שקורית. 

אגב, אם גם היינו רוצים להרחיב למחוזות שאתה מכיר אותם היטב, יש גם השקעה בחינוך, שאתה לא רואה אותה כאן. כשאני משקיע היום בשליחים בבתי הספר בצרפת – זה אולי לא משתקף לנו ישירות בתקציב, אבל זה לחלוטין חלק מההשקעה להבאת יותר עולים בהמשך.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

בסדר. אני רק אמרתי, ואני אומר: אני מוטרד ממה שאני רואה כרגע כמציאות – אני עוד לא יודע אם המציאות של כל מה שנוגע למדינות חמ"ע ולמדינות דרום אמריקה זו מגמה. המצב מטריד מאוד.

האם יש כאן מדיניות מכוונת? אני רוצה להאמין שלא. האם יש פה מספיק תשומת לב ממשלתית ושל המוסדות? פה, אני חושב שנצטרך לסגור פערים ולדבר על זה, כי המצב הוא לא טוב. יהיה קשה מאוד להפוך את המגמה. כשישנה ירידה – לא פשוט להפוך את המגמה.

 << אורח >> שי פלבר: << אורח >>  

אני אשמח מאוד להציג לך כלים נוספים שאנחנו עובדים עליהם ביחד עם המשרד – למשל, גרעיני עלייה ותוכניות עלייה – שהם מהלך משלים לכל הדבר הזה.

 << אורח >> מרינה רוזנברג קוריטני: << אורח >>  

יש הרבה פרויקטים, אבל כל הזמן צריך לקחת בחשבון: זה יפה מאוד לראות את השרטוטים והגרפיקות עם האחוזים, אבל אם אנחנו יורדים לשטח ומתחילים לדבר במספרים – אנחנו יודעים ורואים את ההבדל.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

המספרים ידועים, חברים. אין פה את העמודה של כמה עולים באמת הגיעו בסוף מצרפת ומבלגיה. השיעור הוא יפה מאוד, אבל המספרים ידועים לנו. אנחנו עדיין מדברים על כך שהעלייה מחמ"ע היא מקור העלייה המרכזי למדינת ישראל, בצורה דרמטית, ובסוף, צריך - - -

 << אורח >> מרינה רוזנברג קוריטני: << אורח >>  

אנחנו לא עובדים בחמ"ע – אנחנו עבדים בכל העולם, ועושים עידוד עלייה גם בצרפת ובארצות הברית. אני, למשל, לא ראיתי עלייה בתקציב של היהודים דוברי הרוסית בצפון אמריקה, אם אפשר להתייחס לכך.

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

אני אגיד משפט לגבי זה. קודם כול, בסופו של דבר, אנחנו אחרי גל עלייה גדול מאוד מרוסיה ואוקראינה. אני לא אחזור עוד פעם על עניין הביקוש, אבל בסופו של דבר, אנחנו מפרידים בין קליטה, ששם עיקר המשאבים שלנו מופנים לדוברי רוסית, כי יש שם כמות גדולה מאוד של עולים, לבין עידוד עלייה.

עידוד עלייה הוא פחות מ-15% מהתקציב הגמיש של המשרד – אני לא מדבר על התקציב הכולל. בסופו של דבר, בעידוד עלייה, יש דגש על מדינות שבהן אנחנו חושבים שאפשר, כרגע, להביא מהן יותר אנשים, ויש גם מדיניות של שר.

צריך להגיד עוד משהו: במשך הרבה מאוד שנים – אפשר להגיד עשרות שנים – זה היה הפוך: שמו אפס תשומות ואפס השקעה בעידוד עלייה ממדינות המערב. לא היו מוכנים להשקיע בזה בכלל ולא היו בזה תשתיות בכלל.

זאת אומרת, בסופו של דבר, כשאתה בא – גם אל מול הנתונים מאז ה-07 באוקטובר, שהם ברורים מאוד- ומסתכל על איך אתה בונה שם תשתיות – כמעט ולא היה שום דבר בהקשרים האלה. התמיכות שיש לנו לארגונים מעודדי עלייה – הרבה מאוד לצפון אמריקה, באמצעות "נפש בנפש" – הן סטטיות, קשות מאוד ונמוכות מאוד.

בסופו של דבר, מעניין אותי לשאול את הצד השני: כמה עולים מצפון אמריקה דוברי רוסית עלו בעקבות הכנסים והירידים? הנתונים אצלי הם נמוכים מאוד; מעט מאוד. לכן, אנחנו משקיעים איפה שאנחנו רואים שאפשר להביא עידוד עלייה מהיר. אם היה לנו תקציב בלתי מוגבל – בוודאי שהיינו משקיעים יותר, אבל זו המדיניות.

 << אורח >> מרינה רוזנברג קוריטני: << אורח >>  

אנחנו יודעים את הבעיות הקיימות שם – את כניסת "נתיב" לשם, בקבלת אישורים לעלות לארץ. אנחנו יודעים הכול. זה לא פשוט.

עוד דבר נוסף: עידוד העלייה זה תהליך. לפתוח תיק זה צ'יק-צ'ק – אתה יכול לפתוח תיק. מה אתה עושה איתו עכשיו? למה, בתיקים שכבר נפתחו, העולים לא הגיעו? אלה שאלות שיש להן תשובות. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

בסדר. אני אומר עוד פעם: אביחי – השר שמע את זה ממני ואמרתי את זה כאן – אני מברך על המדיניות של השר להפנות זרקור אל עבר עלייה מארצות המערב. היא חשובה. הכול נכון. אני רק בא ואומר שהתפקיד שלנו, כוועדה, ביחד עם כל השותפים כאן, זה לראות שזה לא בא על חשבון הפעולות במקומות האחרים בצורה משמעותית.

כרגע, אני מסמן גם את מדינות חבר העמים לשעבר וגם את מדינות דרום אמריקה כמקומות שבהם אנחנו מרימים דגל ואומרים: "יש לנו כאן אתגר". אנחנו נצטרך – יכול להיות שזה יהיה בדיון המשותף על חלוקת עבודה – להביא דברים לידי פתרון. כרגע, הנושא הזה מעסיק אותנו מאוד מתוך הדברים הברוכים שאתם מדברים עליהם.

 << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >>  

אני מקבל לחלוטין. אני ממש מסיים. אנחנו פותחים חטיבת מנועי צמיחה ומסתכלים על כל התעסוקה בהקשר אחר, כמו מינהלת עליית הרופאים. בהקשר הזה, אנחנו רואים שהשילוב האיכותי מגדיל את הכנסות המדינה. 

האמירה שלנו בהקשר הזה – אולי היא בשקף האחרון – היא שמשרד העלייה והקליטה, שמוגדר היום כמשרד רווחה בתוך החשב הכללי ואגף התקציבים, הוא לא משרד רווחה – הוא משרד אסטרטגי למדינת ישראל; הוא משרד שמביא ויביא צמיחה, בעזרת השם.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

טוב. מכובדיי, בעוד רגע אני יוצא, וחברת הכנסת מזרסקי תסכם. הדיון הוא קצר, כי היום הזה הוא יום מורכב מאוד בכנסת, אבל אנחנו נקיים את דיוני ההמשך. אביחי, אני רוצה לומר לך תודה, ובאמצעותך – גם לשר וגם לכל עובדי המשרד.

בדבר אחד לא הייתה ולעולם לא תהיה בינינו איזו שהיא מחלוקת – שמשרד העלייה והקליטה הוא מהמשרדים האסטרטגיים ביותר של מדינת ישראל, בכל הממשלות, זהות הממשלה אשר תהא.
 
לא קיבלנו תשובה לשאלה שנשאלה, שמעסיקה ומטרידה אותנו, וזו הסוגיה של יהודי אתיופיה ויהודי בני המנשה. אני לא נכנס פה לסוגיה הרחבה; אני נכנס לעובדה שישנם קצת מעל 1,200 אנשים שכבר מסומנים בהחלטות הממשלה, והבאתם לכאן זו סוגיה תקציבית. אנחנו לא מקבלים תשובות ברורות, לא לגבי ההערכה התקציבית ולא לגבי תוכניות הממשלה. 

אני רוצה לבוא ולומר שמבחינתי, לעבור עוד שנה שבה אין עלייה של אותם אנשים מאתיופיה – זה פאול ציוני בלתי מתקבל על הדעת. זה גם יהיה המסר שהוועדה תחזור עליו כל הזמן. זה נכון גם לבני המנשה – זה בהיקף הרבה יותר קטן, אבל ההיקפים הקטנים רק מצדיקים מציאת איזו שהיא תשובה.

יכול להיות שאתה אומר לי: "אין לי על זה סעיף תקציבי, אבל בעוד חודשיים – אנחנו מביאים הצעה לממשלה לגבי ה-1,200". זו תשובה מניחה את הדעת, אבל התשובה צריכה להיאמר.

הנקודה השנייה, ואנחנו בראשית הדיון – אנחנו נצטרך לעסוק הרבה מאוד בנושא עידוד העלייה מחבר המדינות ומדרום אמריקה. אני אומר את זה, ומבחינתי, גם הקהילה של דוברי הרוסית בתוך יהדות צפון אמריקה היא רלוונטית. אנחנו נתעסק בזה ונבקש התייחסות שלכם.

נושא לימודי העברית יעסיק אותנו מאוד. אני מבין שבעקבות הסיכומים עם משרד החינוך, פתרתם את נושא הטורים, אבל שאלת הוואוצ'ר לכל עולה היא שאלה שהוועדה תתגייס במלוא עוצמתה לגביה, לצד המשרד, למול סדרי העדיפויות הממשלתיים.

מבחינתנו, בלתי נתפס שלימודי עברית, במתכונת כזו או אחרת, זה לא מרכיב בסיסי ביותר במה שהמדינה מעמידה לרשות כל עולה בשנים הראשונות לקליטתו. פה, אנחנו רוצים להיות שותפים למאמץ הזה ביחד איתכם. 

דרך אגב, בכל היבט כלכלי – זה טירוף הדעת לא להשקיע בלימודי עברית לכל עולה בכל גיל. בסוף, זה חיסכון אדיר בבירוקרטיה ובגלגולי תעסוקה. לא להשקיע בלימודי עברית של כל עולה שמגיע לכאן, כמרכיב סטטוטורי בסל העלייה, זה ממש לירות ברגל. גם זה יהיה על סדר-יומנו.

אני שם את הכוכבית של נושא הספורטאים והאומנים, ביחד עם חבר הכנסת דוידסון. אני מבקש שניכנס לעבודה עם השר מיקי זוהר ועם מנכ"ל המשרד שלו. זה כסף קטן שעושה הרבה. בסוף נבוא כחזית אחת אליכם, חברים, אבל זה לא פותר אתכם, האוצר. זה לא פתרון קסם. יש גם דברים קטנים.

	חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, את רוצה להתייחס?

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

לצערי, לא הייתי במהלך הדיון, אבל עברתי על הדוח שנשלח לקראת הדיון. אני כן אחזק את דבריו של יושב-ראש הוועדה – אנחנו צריכים להסתכל על הנתונים: איפה יש פוטנציאל עלייה. הפוטנציאל להביא את יהודי ברית המועצות לשעבר הוא ענק. זו אוכלוסייה איכותית, שיכולה לתרום רבות גם לכלכלת המדינה, גם לביטחון המדינה, לחינוך, להנדסה, למדעים אחרים ולתחומים שונים במשק הישראלי.

אנחנו צריכים לעודד אוכלוסייה שיכולה להיות ציבור יצרני, עובד ומשלם מיסים. צריך לעודד אותם, ויש לנו את כל הכלים כדי לעשות את זה. פשוט לעשות את המקסימום ולעשות דגשים נכונים. תודה רבה על העבודה שלכם ותודה על ההיענות – תמיד כשאנחנו פונים, אתם עונים. תודה רבה לכם.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

מכובדיי, יראתה של מנהלת הוועדה עליי. אין עוד אדם בכנסת שאני כזה קפדן בהוראותיו כמו ההוראות של שלומית. אתם יודעים גם למה – יש לכם ניסיון מבורך וארוך שנים איתה. אני רוצה להודות לכם. הדיונים יימשכו בשבועות הקרובים לגבי כל הנושאים שעלו פה. תודה לכולם וברכת ישר כוח, אדוני המנכ"ל.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:45. << סיום >>