פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
18/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 87
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ל' בתשרי התשפ"א (18 באוקטובר 2020), שעה 11:00



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה) (תיקון מס'...) התש"ף-2020 בדבר תקשורת רדיו-טלפון בין כלי טיס ליחידת נת"א בשפה העברית << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב מרגי – היו"ר
יבגני סובה


מוזמנים: 
	יבינה זכאי בראונר
	–
	עו"ד, רשות התעופה האזרחית

	אילן וולף
	–
	מנהל מח' תעבורה אווירית, רשות התעופה האזרחית





ייעוץ משפטי: 
נעמה דניאל

מנהלת הוועדה:
עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
יפעת קדם



 << נושא >> הצעת תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה) (תיקון מס'...) התש"ף-2020 בדבר תקשורת רדיו-טלפון בין כלי טיס ליחידת נת"א בשפה העברית << נושא >>   


 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. היום 18 באוקטובר 2020,  ל' בתשרי התשפ"א. הנושא: הצעת תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה) (תיקון מס'...), התש"ף-2020 בדבר תקשורת רדיו-טלפון בין כלי טיס ליחידת נת"א בשפה העברית.

 << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >>   

אנחנו מבקשים להוסיף לתקנה 26א בתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), מה שאנחנו קוראים תקנות ההפעלה, את תקנת משנה (ד1), שעניינה תקשורת רדיו - טלפון בשפה העברית בין כלי טיס, קרי הטייס, לבין יחידת נת"א, קרי הפקח, שתתבצע לפי התוספת השמינית. בתעופה הבינלאומית, גם כאשר הטייס והפקח הם ישראלים דוברי עברית, הנוהג הוא לדבר באנגלית. כך זה בכל העולם. זה נגזרת של אמנת שיקגו. בתעופה פנים-ארצית, כשהטייס והפקח הם ישראלים דוברי עברית, בדרך כלל השפה השגורה היא השפה המקומית. כך בכל העולם. באיטליה – איטלקית, בצרפת – צרפתית, בישראל – עברית. עם זאת, בכל הנוגע לנוהל הדיבור בעברית, שזה קשור במישרין לנושא של בטיחות טיסה, חשוב שהוא יהיה אחיד. הדבר הזה מחקה מסמכים קודמים שהיו נהוגים בזמנו על ידי רשות שדות התעופה ואחר כך רת"א בעצמה פרסמה. את הפרקטיקה השגורה שנהוגה רצינו להפוך לתקנה של ממש, גם במשמעות של ההיררכיה החוקית וגם לעניין פיקוח ואכיפה, כדי שיהיה לנו הרבה יותר קל.  

 << אורח >> אילן וולף: << אורח >>   

כמו שאמרה עו"ד יבינה, לא מדובר פה בשום דבר חדש, לא מדובר פה בשינוי לציבור ולמשתמשים. זה מסמך שקיים כבר שנים, רק הוא לא בסטטוס של תקנה, הוא בסטטוס של AP, וגם הוא לא מחייב. רת"א כבר שנים מציגה לציבור ואומרת: ככה אנחנו מצפים שתנהגו, כך אנחנו מצפים שתדברו.  כשיש לנו היום מצבים שבהם הפקח נותן הוראה והטייס עונה עליה בצורה לא נכונה, שגויה, מטעה, אנחנו לא יכולים לעשות עם זה שום דבר. סביב שנת 2000 יצא מסמך של  כללי דיבור בעברית. מי שפרסמה את  זה הייתה רשות שדות התעופה יחד עם מינהל התעופה האזרחית. לפני כחמש שנים הוצאנו מסמך מעודכן, ולפני כשנתיים הוצאנו לו ורסיה של עדכונים ושיפורים. עכשיו ניצלנו את ההזדמנות, לקראת פרסום התקנה, לעשות שיפורים, תיקונים, קצת שדרוגים. המסמך הזה נהוג כבר הרבה שנים במדינת ישראל.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

האם זו שפה בינלאומית, או שלכל מדינה יש את הייחודיות שלה?  

 << אורח >> אילן וולף: << אורח >>   

בתעופה הבינלאומית מדברים באנגלית. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

מה מבחינת מושגים? זו שפה?

 << אורח >> אילן וולף: << אורח >>   

זו שפה מאוד טכנית, מאוד מקצועית. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אחידה?

 << אורח >> אילן וולף: << אורח >>   

שפה אחידה לחלוטין. להרבה מהביטויים אין שימוש ביום-יום. לקחנו את כל אותם סטנדרטים בינלאומיים, תרגמנו אותם לעברית, בעיקר כפי שנהוג ומקובל.  


 << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >>   

הצעת תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), (תיקון מס'...), התשפ"א-2020

	בתוקף סמכותי לפי סעיפים 72 (ג)(1) ו-(2) ו-168(א)(7) לחוק הטיס, התשע"א-2011
	(להלן – החוק), בהסכמת שר הביטחון לפי סעיף 72(ד) לחוק, לפי הצעת רשות 
	התעופה האזרחית לפי סעיף 168(ב) לחוק, בהתאם לסעיף 197(א) לחוק, ובאישור
	ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקינה
	תקנות אלה:

	תיקון	1. בתקנה 26א לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981 
	תקנה	(להלן – התקנות העיקריות) - 
	26א
			אחרי תקנת משנה (ד) יבוא – 

				"(ד1) תקשורת רדיו – טלפון בשפה העברית בין כלי טיס 
				לבין יחידת נת"א תתבצע לפי התוספת השמינית".

	הוספת	   2. אחרי התוספת השביעית לתקנות העיקריות יבוא: 
	התוספת
	השמינית
"התוספת השמינית


 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

התוספת מונחת בפני חברי הכנסת.

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>   

עו"ד בראונר, תסבירי איזה כלים נותן התיקון הזה, ומה יש בתוספת שמקנה לרת"א יכולת אכיפה.

 << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >>   

סעיפי ההסמכה הם סעיפים שעניינם כללי טיסה - 72, ו-168(א)(7) זה סעיף שמדבר על יישום הוראות האמנה. האמנה היא אמנת שיקגו בנושא תעופה.  ישנו פרק חמישי בחלק השני, בנספח 10, שעניינו נוהלי דיבור אחיד בקשר. באנגלית יש כללי דיבור בינלאומיים ואחידים בכל העולם. כשמדובר בשפה המקומית, כל מדינה צריכה בתוך הדין המדינתי שלה לגבש איזה שהוא משהו, גם הוא בחלקו מאוד מקובל, כמו המילים "לך סביב". 

 << אורח >> אילן וולף: << אורח >>   

"רשאי להמריא", "רשאי לנחות", "טפס", "הנמך". 

 << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >>   

בצורה מאוד קבועה ואחידה, כך שלא יהיה שיקול דעת. זה מאוד חשוב לבטיחות. העלינו את זה בהיררכיה מתקנון/נוהל לדרגת תקנה. יש לזה משמעות, כמו שראיתם במבוא, פלילית. אנחנו נמצאים בוועדת הכלכלה של הכנסת, בגלל ש-2(ב) לחוק העונשין מחייב אישור של ועדה בכנסת כשההוראות הן פליליות. אם טייס או פקח לא ידברו כך, תהיה סנקציה פלילית שקבועה בסעיף 142 לחוק הטיס. בתוספת יש תיאורים של מספרים, של מרחקים, של גובה, של מהירות, של משקלים, של זמן, של מעלות חום, כל מה שפקח וטייס נדרשים לדבר ביניהם במהלך טיסה. כנ"ל דיווחי זמן, כנ"ל אותות הקריאה של המטוס בכל מיני סיטואציות ונסיבות שונות ומשונות.  


 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אם הוא לא יודע עברית, הוא ידבר באנגלית?

 << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >>   

נכון, זאת ברירת המחדל. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אם הוא מדבר בעברית, הוא צריך לדבר לפי הכללים.

 << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >>   

נכון. בתוספת יש נספחים למקרים של נסיבות מיוחדות. התקנה השלישית היא תקנת תחילה של 90 ימים, שזה לבקשת הציבור בעלי העניין. הנוסח הזה מסוכם עם גורמי המקצוע הרלוונטיים בחיל האוויר, ברש"ת, וגם התקבלו הערות מאל-על בשעתו. תיקנו בהתאם לחלק מההערות שנראו לנו טובות. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

מה הם המקרים המיוחדים?

 << אורח >> אילן וולף: << אורח >>   

	הכללים האלה, גם באנגלית וגם בעברית, לא יכולים לכסות את כל מכלול הדברים שאי פעם יכולים לקרות.  

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

גם לשפה יש מגבלות.

 << אורח >> אילן וולף: << אורח >>   

נכון, ולכן יש פה הערה שאומרת שבמקרה שבו הכללים האלה לא נותנים מענה צריך להפעיל שיקול דעת. 

 << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >>   

תן את המקרה של שני אותות קריאה מאוד דומים.

 << אורח >> אילן וולף: << אורח >>   

יש פה פרק שמדבר על אותות קריאה. לכל טיסה יש אות קריאה ייעודי לאותה טיסה. זה יכול להיות מספר הטיסה של חברת התעופה, כמו LY001, וזה יכול להיות רישום כלי הטיס. לא אומרים בקשר: אל-על, בואינג 767. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

כתוב לי בכרטיס הטיסה LY.

 << אורח >> אילן וולף: << אורח >>   

שזה מספר הטיסה. זה אות קריאה לגיטימי בקשר. חווינו מקרה בנתב"ג שבאותה שעה הגיע TWA884 ו-KAL884, שזה מצב מאוד-מאוד בעייתי ומסוכן. במקרה חריג שכזה יש לפקח את הסמכות לשנות את אות הקריאה לאותה טיסה, להגיד: אתה עכשיו קורא TWA, לא 884. לטייס אין את הסמכות לעשות את זה. זאת דוגמה למקרה חריג שפה מוסדר. 



 << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >>   

תחילה. 3. תחילתן של תקנות אלה – 90 ימים מיום פרסומן.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

מי בעד אישור התקנות, כולל התוספת?

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין מתנגדים, אין נמנעים, התקנות אושרו. הישיבה נעולה.  


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:55. << סיום >>