פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
19/10/2020


02/02/2021
09:08
מושב שני



פרוטוקול מס' 63
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, א' בחשון התשפ"א (19 באוקטובר 2020), שעה 12:15



סדר היום:
 << נושא >> הקצאת זמן שידור בשפה הפרסית ברדיו רק"ע << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר


מוזמנים: 
	יוסף פיימן גהוורי
	–
	עו"ד, יועץ משפטי, ארגונים ומוסדות יוצאי איראן

	אבי פריאל
	–
	פעיל מרכזי, ארגונים ומוסדות יוצאי איראן

	


משתתפים באמצעים מקוונים:
	
	

	ליאור אברבוך
	–
	סמנכ"ל חטיבת הרדיו, תאגיד השידור הישראלי

	איילה מזרחי
	–
	ראש אגף רגולציה, תאגיד השידור הציבורי

	הילה סולימני
	–
	מנהלת פרויקטים, קרן מיראז' ישראל

	פרופ' דוד מנשרי
	–
	יושב ראש קרן מכבים, אוניברסיטת תל אביב





ייעוץ משפטי: 
מרב תורג'מן

מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים


<< נושא >> הקצאת זמן שידור בשפה הפרסית ברדיו רק"ע << נושא >> 


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני פותח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. על סדר היום הקצאת זמין שידור בשפה הפרסית ברדיו רק"ע. הדיון מתקיים בעקבות פניית עורך דין יוסי גהוורי לוועדה. לדברי הפונה במדינת ישראל חיים כ-250,000 יהודים יוצאי איראן דוברי השפה הפרסית. ביניהם אלפי אנשים קשישים דוברי פרסית שאינם שולטים בשפה העברית. בעבר שידרה מדינת ישראל שידורים בשפה הפרסית אולם שידורים אלה הופסקו לפנט מספר שנים. ברדיו רק"ע לא התקיימו שידורים בשפה הפרסית.

לקראת הדיון פנינו לתאגיד כאן ולרדיו רק"ע לברר מה הם הקריטריונים להקצאת שעות שידור בשפות השונות ובאיזה שפות זרות מתקיימים שידורי רדיו רק"ע ומה משך זמן השידור שמוקצב לכל שפה. מתשובת התאגיד עולה כי השידורים מתקיימים ברוסית, אמהרית, גיאורגית, בוכרית, אנגלית, ספרדית, צרפתית, יידיש ולדינו. אנגלית, ספרדית וצרפתית – שעה אחת לכל אחת מהן. אמהרית – 2.25 שעות ביום. גיאורגית ובוכרית – חצי שעה ביום לכל אחת מהן. רוסית – 18 שעות ליום. יידיש ולדינו – שעה שבועית אחת לכל אחת מהן.

עם הקמת התאגיד הקימה מועצת התאגיד ועדה בראשות חבר המועצה אבי רט וחברים נוספים. בנוסף לאנשי המקצוע בתאגיד היו נציגים ללמ"ס ולמשרד הקליטה. הוועדה המליצה באיזה שפות ישדרו בתאגיד. ההמלצות היו שידורים לדוברי השפה, אוכלוסיית העולים, שעדיין זקוקים לשידור בשפת אמם. חוק שימור שפת היידיש והלדינו מחייב לשדר בשפות אלה.

בנוסף לכך יש יהודים שנמצאים באיראן והקשר היחיד שלהם לישראל הוא באמצעות הרדיו המיוחד שהקימו בישראל לעניין הזה ואם יהיה רדיו רק"ע, יוכלו גם לשמוע אותו.

בבקשה, יוסי, תסביר את מהות הבקשה.

 << אורח >> יוסף פיימן גהוורי: << אורח >> 

עד לפני מספר שנים היה רדיו קול ישראל בשפה הפרסית שהתפקיד שלו היה לשדר בעיקר לאיראן ולא מה קורה בתוך ישראל. הרדיו הזה הופסק למרות שגם דוברי פרסית בישראל היו מקשיבים לשידורים שלו. התוצאה היום היא שיהודים יוצאי איראן שגרים במדינת ישראל, אין להם כל רדיו שמשרת את ההווי שלהם, את התרבות שלהם ואפילו עוסק בהסברה. כלומר, אם עכשיו אנחנו עוסקים בקורונה ומדובר באנשים מבוגרים, יש לפחות כ-250,000 יהודים יוצאי איראן וצאצאיהם שהם דוברי השפה הפרסית, שהם שומרים על התרבות, ושליש מהם הם אנשים מבוגרים והם לא דוברי עברית רהוטה ובוודאי שלא יכולים לעקוב אחרי מה שקורה. אם אנחנו לוקחים את מגפת הקורונה, אין כל גורם שמסביר לאנשים האלה מה קורה.

רדיו רק"ע במשך שנים התעלם מהעניין הזה או שאיפשר לפני מספר שנים – או לדעתי לפני שנה – כאשר נציג רדיו רק"ע אמר שבאופן מיידי הוא מוכן לאפשר לשדר את השידורים בשפה הפרסית אבל גם עם זה לא קרה כלום.

אנחנו בסך הכול מבקשים שיאפשרו שעתיים ביום לאוכלוסייה כל כך גדולה, כל כך נזקקת לעניין הזה, לאפשר להם לשדר לפחות בארץ בשלב הזה, כדי שגם להם יהיה את המקום.

 << אורח >> אבי פריאל: << אורח >> 

יוסי הסביר היטב את כל הפרובלמטיקה בכך שאין שידורים לעדה הזאת. אני הייתי רוצה להוסיף עוד נדבך קטן אחד וזה הנושא של התרבות והזמר האיראני. אותם מבוגרים ואותם אנשים שלא דוברים את השפה העברית על בוריה, הם עדיין שומעים את המוזיקה האיראנית והיינו רוצים, במסגרת שידורי רק"ע, לחזק גם את הצד הזה.

 << אורח >> יוסף פיימן גהוורי: << אורח >> 

יותר מזה. הבדידות שלהם. אותם מבוגרים, במיוחד עכשיו, הם בודדים והם בבית. הקשר היחידי שלהם הוא באמצעות הרדיו הזה. לפני שנה וחצי השידורים היו לאיראן והיום להם אין כל מענה.

יתרה מזאת, עוד דבר אחד. אני יכול לומר גם בשמם. הילה מקרן מהרז' נמצאת ב-זום והיא שומעת את הדברים. יש את קרן מכבים, יש ארגונים נוספים כמו עזר מדוד, ארגון נוסף של נזריאן, אנשים שפועלים, משקיעים, עושים הכול אבל הם באים אלי ושואלים מה קורה, למה אין את זה, למה לכולם יש, ולנו אין.

אני לא רוצה להיכנס לתחרות של מי, למה וכמה, אבל אם לוקחים את מספר היהודים שחיים בישראל – אני מדבר על לפחות 250,000 – בהחלט מגיע גם להם להקצות שידורים ותוך כדי זמן לבחון איך זה מתפתח. אם זה מתפתח וזה מצליח – תמשיכו. אם לןא מצליח – תפסיקו אבל תאפשרו את הדבר הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כתבת במכתב שבדיון שהתקיים בכנסת ב-21 ביוני 2017 מר ליאור אברבוך אישר כי האולפנים מציעים לרדיו בפרסית לשדר במיידי.

 << אורח >> יוסף פיימן גהוורי: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מאז לא קרה דבר. אני מבין שאתם היום יכולים לשדר.

 << אורח >> יוסף פיימן גהוורי: << אורח >> 

בוודאי. מיידית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה היה בוועדה שלנו?

 << אורח >> יוסף פיימן גהוורי: << אורח >> 

זה מופיע בפרוטוקול.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם הם מוכנים, מה הבעיה?

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

ליאור אברבוך בדיון. אפשר לשמוע אותו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן. נשמע אותו.

 << אורח >> ליאור אברבוך: << אורח >> 

שלום לכם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

חל איזשהו שינוי מהעמדה שלכם מ-2017? הם אומרים שהם מסוגלים לשדר.

 << אורח >> ליאור אברבוך: << אורח >> 

אכן ב-2017, כן התחלנו לשדר בשפה הפרסית. הדברים שנמסרו כאן לא מדויקים. שידרנו במהלך השנים בשפה הפרסית עד לשנה זו. שידרנו לא ברק"ע אלא שידרנו לגולה האיראנית. זאת אומרת, לאיראן ולגולה האיראנית. שידרו בלוויין מחוץ לישראל וזה היה ההקשר לדיון שהתנהל אז והדברים שנאמרו אז.

באשר לשפות בהן אנחנו משדרים ברק"ע – ובעצם אנחנו משדרים מאז שנת 2017 ברק"ע, כלומר, לציבור הישראלי על פי המנדט שלנו של תאגיד השידור הישראלי לתת שירות לציבור הישראלי – יש החלטת מועצה. מועצת התאגיד קיבלה החלטה על פי פרמטרים מאוד ברורים של השפה הראשונה בבית, באילו שפות אנחנו אמורים לשדר. על פי החלטת המועצה אנחנו משדרים עד עצם היום הזה. ההחלטה שהתקבלה לא כוללת את השפה הפרסית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

השאלה אם צריך לשנות את זה כי בסך הכול הפרסים, במיוחד המבוגרים, מדברים רק פרסית. הם כמעט ולא מדברים עברית.

 << אורח >> ליאור אברבוך: << אורח >> 

המועצה התבסס בהחלטה שלה על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד העלייה והקליטה. הייתה ועדה משותפת יחד עם שני הגורמים האלה והם סיפקו את הנתונים. אנחנו לא יודעים לשלוף מהמותן. היו נתונים מאוד ברורים מי השפה הראשונה, ויש ציבור גדול של עולים, גם היום בשנת 2020, שצריך את השפות האלה כדי להתקיים והוחלט על רוסית, צרפתית, ספרדית, אמהרית כאשר בשפה הזאת אנחנו משדרים שעתיים ורבע ביום, בוכרית וגיאורגית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יש פחות מבוגרים שמדברים פרסית כשפה ראשונה? העלייה הפרסית היא הרבה יותר גדולה מאשר העלייה הבוכרית. אני לא נכנס לשיקולים האלה.

 << אורח >> ליאור אברבוך: << אורח >> 

אני לא יודע להגיד את הדברים האלה. אני יודע להגיד שיש החלטת מועצה ועל פי החלטת המועצה אנחנו עובדים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יש כאן פנייה של ועדת העלייה והקליטה לבחון את זה שוב. אנחנו מבקשים מהמועצה לבחון את העניין של העלייה הפרסית על מנת לשדר. הוא ביקש שעתיים אבל אני לא אומר שעתיים כי לדעתי גם שעה ביום זה זמן מספק. תדונו זה שוב.

 << אורח >> ליאור אברבוך: << אורח >> 

בסדר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם יש לך נתונים לספק למר ארליך, ספק לו. הוא אומר שמבחינת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אין צורך בזה.

 << אורח >> יוסף פיימן גהוורי: << אורח >> 

אפשר להעלות את הילה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו נעלה. גם הוא ישמע אותה אבל אני מבקש שתספקו להם את הנתונים ושכנעו את המועצה לעשות את הפעולה הזאת.

 << אורח >> יוסף פיימן גהוורי: << אורח >> 

לספק להם באופן ישיר?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

עם העתק לוועדה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יש לך בעיה שהוא יספק לך את הנתונים באופן ישיר?

 << אורח >> ליאור אברבוך: << אורח >> 

כלל לא. אנחנו נעביר את כל המידע למועצה ברגע שהיא תתכנס.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

מבדיקה שעשינו בחומר ששלחתם, הבנתי שהמועצה לא מתכנסת כל פעם. כלומר, היא התכנסה וקבעה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ביקשנו שידונו בזה.

 << אורח >> איילה מזרחי: << אורח >> 

אני ראש אגף רגולציה בתאגיד. רציתי לציין שכיום עוד לא אושרו חברי המועצה. ברגע שתהיה מועצה, אנחנו נעלה את זה בפני היושב ראש בבקשה לדיון. המועצה מקיימת דיונים ואם הי אתתבקש על ידכם, היא תקיים דיון. חשוב לציין שהיא טרם מונתה.

 << אורח >> אבי פריאל: << אורח >> 

האם אפשר כעת לשדר, כפלטפורמה, כשידור ניסיוני? אם זה ישודר באופן ניסיוני אפשר לבוא גם למועצה עם תוצאות שאומרות כמה הקשיבו ולמה הקשיבו. כלומר, לתת אפשרות באופן ניסיוני לפחות להעלות את הדברים.

 << אורח >> ליאור אברבוך: << אורח >> 

לא. אנחנו לא יכולים.

 << אורח >> איילה מזרחי: << אורח >> 

אנחנו לא יכולים לפעול בניגוד להחלטת מועצה שהתקבלה על סמך קריטריונים. אנחנו כן יכולים להבטיח במעמד הזה שברגע שתמונה מועצה, זה יובא בפניה. אתם גם רשאים לשלוח מכתבים שנעביר למועצה. את הפניות האלה נעביר למועצה ונקיים דיון נוסף. הנתונים הם שקופים. מעולם לא הסתרנו את הנתונים. ההחלטות האלה הן באתר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני עדיין לא רואה איך יש הבדל בין הפרסית לבוכרית אבל אני לא מכיר את הנתונים. תוך כמה זמן לדעתך תוקם המועצה?

<< אורח >> איילה מזרחי: << אורח >> 

שאלת השאלות. להבנתנו מרשות החברות הממשלתיות מונתה השבוע ועדה לבדיקת ניגוד עניינים. כל פעם אומרים שבוע-שבועיים. אנחנו מעריכים ששבועיים-שלושה, זה רק אישור פורמלי של אנשים שכבר נבחרו. אנחנו מתעסקים בפרוטוקולים ולכן אני מציינת בפני הפרוטוקול שזו הערכה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יוסי, תכינו להם את כל הנתונים. הם יכולים לקבל את הנתונים שבזמנו עמדו בפני המועצה.

 << אורח >> איילה מזרחי: << אורח >> 

אני אשלח. תעבירו לי את הכתובת ואני אשלח את הפרוטוקול שפורסם את ההחלטה המפורשת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עם הפרמטרים איך קיבלו את ההחלטה?

 << אורח >> איילה מזרחי: << אורח >> 

כן. יש שם ממש פירוט של שפות. הנתונים שקיבלנו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מצוין. תעבירי את זה לוועדה והוועדה תעביר.

 << אורח >> יוסף פיימן גהוורי: << אורח >> 

אנחנו יכולים להופיע בפני הוועדה?

 << אורח >> איילה מזרחי: << אורח >> 

אני לא מנהלת את סדר יום המועצה אבל אתם בהחלט יכולים לבקש להופיע ויושב ראש המועצה יחליט, כשהוא ימונה. אין לי מנדט לומר לכם כן או לא בעניין הזה אבל אנחנו נעביר את כל הפניות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני חשוב שמיצינו את העניין. אתם תכינו את החומר.

 << אורח >> יוסף פיימן גהוורי: << אורח >> 

אפשר לאפשר להילה לדבר?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין בעיה. יש לי זמן.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

אנחנו מכירים אותה מקרן חיילים משוחררים.


 << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> 

שלום לכולם. אני מקרן מיראז' ישראל, קרן פילנתרופית בבעלות דיוויד ולורה מירל, יהודים שהיגרו לאיראן לארצות הברית ותומכים במדינת ישראל בכמה פרויקטים. אחת התוכניות שיותר מוכרת בוועדה היא תוכנית שפה לחיילים בודדים עולים אבל התוכניות כאן התחילו עם יוצאי איראן, עם קהילת יוצאי איראן, עם העולים עצמם, למעלה מ-20 שנים של פעילות ותמיכה בתעסוקה, השכלה, שיתוף פעולה עם קרן מכבים ונציגים נוספים בעדה, גם בתחומי הגיוס צה"ל. היו הרבה דברים שעשינו בעבר עם הוועדה.

אני חייבת לציין שאני במשפחה שלי, במשפחת סולימני, אני הראשונה שנולדה בישראל, הנכבדה הראשונה שנולדה בישראל וגם אני אם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תתקשר אלי ותשאל אותי מה שפת האם שלי, אני אומר עברית. אבל עכשיו, ברגע שאני מנתקת את השיחה ואני ארים טלפון לאימא שלי ולסבא וסבתא שלי משני הצדדים, או אפילו אהיה באירוע משפחתי, אני מדברת רק פרסית. העברית היא רק בעבודה. אני חושבת שכמוני אלפים אם לא עשרות אלפים אנשים שנולדו לעולים חדשים. אימא שלי הייתה שנה בארץ, אבא של קצת יותר כי הוא שירת כאן בצבא אבל זו השפה, זה החיים שלי וזו התרבות. אם אתם חוגגים מימונה, אז אני חוגגת אוזבר. יש לכם מנהגים מסוימים וגם לי יש מנהגים שהם ראשיים אצלי ואני חיה כאילו עליתי מאיראן וזו השפה העיקרית שלי. זה אומר אם יהיה רדיו בפרסית, אז כנראה זה מה שאני אשמע ואני גם אוהב ואתחבר יותר.

לגבי נתונים שהועלו כאן. כן, זו קהילה גדולה שעד היום משמרת את המסורת. אני לא מבינה למה להם מגיע פחות ולאחרים יותר. אני לא חושבת שזה צריך להוריד או לגרוע ממישהו אחר אבל זאת קהילה שמשמרת עד היום את המנהגים ומעבירה לדור הבא. יש מגמת פרסית שנפתחת ברחבי הארץ. 8200 זה הדבר הכי נחשב היום, אז אני לא מבינה למה השפה הפרסית לא מקבלת את המקום שלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

 ב-8200 כבר יודעים עברית טוב.

 << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> 

נכון. השפה הפרסית תופס קצת יותר תאוצה בקרב מי שלא מגיע עם זה מהבית ואני חושבת שזה כן חשוב להכיר גם את השפה וגם להנגיש מידע. למה אני שהייתי בעצמי חולת קורונה צריכה להגיד לסבא וסבתא שלי מה ההנחיות, ממה יישמרו ולתרגם להם ואין רדיו שיכול הסביר לאנשים בני 80 פלוס את הדברים הבסיסיים האלה? למה כשהם הולכים לכל מקום אפשרי, אני צריכה להיות הנציגה של המדינה? אני גם אשתף במשהו אישי. אני נולדתי לפני כמעט 30 שנים ועד היום אני הנציגה של המדינה בכל דבר הכי קטן. אם יש רדיו שיכול להסביר להם, אם זה בצוק איתן, אז הייתי אני צריכה להסביר, ועכשיו בקורונה. אני לא חושבת שזה התפקיד שלי. אני אומרת את זה כפה של הדור שעלה וגם בתור אלה שגדלו בבית של עולים חדשים וזו השפה העיקרית שלי. אני יכולה לומר שיש גם צוות בעלייה וקליטה שדובר פרסית וכשאני מגיעה לשם, גם אני מדברת פרסית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

שמענו את הבקשה. ממה שאני יודע, בידיעה האישית, האוכלוסייה הפרסית המבוגרת מדברת כמעט רק פרסית ולכן יש מקום – גם בגלל גודל הקהילה וגם בגלל שיש הרבה מאוד אנשים שזקוקים לדבר הזה, שמליאת המועצה תשנה את ההחלטה.

 << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> 

יש לי עוד בקשה למועצה. זה מאוד נחמד לראות מספרים אבל לפעמים צריך להקשיב גם למחקר האיכותנו. להקשיב למילים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו נכין בקשה בכתב. ביקשנו מהם להמציא את הניירת הישנה ונקבל אותה. כל נייר, כל נימוק, כל נתון שאתה יכול להמציא לוועדה על מנת לשנות עמדה – תעשו זאת. הבקשה שלנו ללכת בצורה חיובית, לתת להם שעה ואני לא חושב שזה הרבה זמן. שעה ביום זה בסדר גמור.י

 << אורח >> יוסף פיימן גהוורי: << אורח >> 

יש עוד אדם אחד שהייתי מבקש שתשמע אותו, את פרופסור מנשרי מאוניברסיטת תל אביב, הוא יושב ראש מכבים ומכיר את הדברים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר. למרות שכבר סיכמנו את הנושא, אבל בבקשה, נשמע אותו.

 << אורח >> דוד מנשרי: << אורח >> 

שלום לכם. תודה ליושב ראש הוועדה חבר הכנסת ביטן שמעלה את הנושא הזה ברוח הפוזיטיבית שנושבת כאן.

הקהילה של יוצאי איראן היא קהילה יחסית שקטה ולא כל כך שומעים אותה, אבל יש המון פעילות. הילה דיברה על מה שקרן מיראז' עושים. אחד הדברים היפים שנעשו לדעתי – וקרן מכבים שאני היושב ראש שלה הרבה שנים מסייעים בעניינים האלה – זה להכשיר את המבוגרים להשתמש בסמרטפון. זה התחיל לפני הקורונה אבל בקורונה זה כל כך חיוני. זה סוג הדברים שצריך להנגיש את המידע וזה לא בא על חשבון אף אחד אחר. אם האנשים הטובים שיושבים כאן מוכנים לעשות זאת, אני לא רואה שום מניעה במאה ה-21 להקדיש שעת שידור. זה לא סיפור של המצאת הגלגל. הפלטפורמה קיימת והכול קיים כדי לעשות זאת.

 אנחנו נותנים מלגות לסטודנטים יוצאי איראן ואני חושבת שזאת הקרן שנותנת הכי הרבה כסף לסטודנטים מכל קהילה אחרת. יש לנו כ-3,000, 4,000 בקשות כל שנה למלגות וחלק גדול מהן הן כאלה שהמשפחות שלהם מדברות פרסית. אנחנו לא צריכים את הרדיו כדי להעביר את המידע הזה אלא אנחנו צריכים את הרדיו כדי להעביר מידע אחר על מה שנעשה בישראל, על מה שקורה בחברה הישראלית ויש ארגונים אחרים שעושים את הדברים האלה.

אוניברסיטת תל אביב פתחה בשנה שעברה תוכנית חדשה לחקר יהודי איראן בישראל. הנה עוד דבר שנעשה עם רעיונות של כל האנשים הפעילים בקהילה.

אני חושב שהרוח שמתקבלת כאן, אין הרבה מה להוסיף אלא לומר שבאמת יש קהל גדול, יש קהל צמא וזה קהל שזקוק לאינפורמציה. אנחנו לא מדברים עכשיו על עלייה, כי אין הרבה עלייה, אבל בשבילי עולה חדש זה כל מי שנולד באיראן וזה לא שלוש שנים או חמש שנים שהות בארץ. אני לא יודע מה הגדות משרד הקליטה לגבי עולים חדשים אבל האנשים האלה, המשענת שלהם היא השפה והתרבות שהם מביאים אתם והם צריכים חיזוק. רדיו רק"ע משדר לכל מיני קהילות – למשל לבוכרים, וכל הכבוד, אני מאוד שמח, שתהיה כל שפה אחרת, שישדרו בפולנית ובעוד שפות – האפשרויות קיימות. הדבר הזה הוא כל כך חשוב וחבל לא לנסות אותו ולבדוק את התוצאות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תודה רבה לך.

הישיבה נעולה. תודה רבה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:36. << סיום >>