פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 14 ועדת הכספים 26/10/2020 מושב שני פרוטוקול מס' 144 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ח' בחשון התשפ"א (26 באוקטובר 2020), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> עמותת יחד רמת השרון (580367209) ועמותת המצפה לישראל (580367209) דיון בהתאם לנוהל ועדת הכספים לאישור מוסדות ציבור לפי סעיף 46 ו-61 לפקודת מס הכנסה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי רם בן ברק קרן ברק אחמד טיבי אופיר כץ מיקי לוי בצלאל סמוטריץ' חמד עמאר שלמה קרעי אנטאנס שחאדה קטי קטרין שטרית הילה שי וזאן מיכל שיר סגמן עאידה תומא סלימאן חברי הכנסת: יאיר לפיד אסנת הילה מארק מוזמנים: אפרת לקס – יועצת משפטית, מלכ"רים רשות המיסים, משרד האוצר לירון נעים – ייעוץ וחקיקה כלכלי פיסקלי, משרד המשפטים גבי זוהר – עובד סוציאלי ופסיכותרפיסט עובדיה יצחק – יו"ר הוועד המנהל עמותת המצפה לישראל רותם בן שמחון – שדלן/ית, עו"ד עמותה יחד רמת השרון עמית כהן – שדלן/ית, עו"ד מטעם עמותת המצפה לישראל ייעוץ משפטי: שגית אפיק שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם << נושא >> עמותת יחד רמת השרון (580367209) ועמותת המצפה לישראל (580367209) דיון בהתאם לנוהל ועדת הכספים לאישור מוסדות ציבור לפי סעיף 46 ו-61 לפקודת מס הכנסה << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היועצת המשפטית במשרד האוצר, אפרת לקס, את יכולה להגיד לנו מה אמרתם בבג"ץ בעניין של עמותת המצפה לישראל ועמותת יחד? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> כשהתקיים הדיון בבג"ץ בעניין עמותת המצפה לישראל בג"ץ ביקש מהעמותה שתגיש שוב את הבקשה שלה כדי שנבחן אותה שוב. אחרי בדיקות מקיפות שנערכו, לרבות ביקור בעמותה, ישיבה עם הנציגים שלה, קבלת תגובות בכתב והתייעצות עם משרד המשפטים, הגשנו מסמך לבית המשפט שמפרט מה היו הבחינות שנעשו ומה היו הממצאים שהעלו הבדיקות האלו. אני מקריאה עכשיו את התגובה שהגשנו לבית המשפט. "במסגרת הבדיקה שנערכה נבדקו מידע ומסמכים שהועברו אלינו על ידי העמותה, בכתב ובעל-פה, בישיבה שנערכה ביום 22.5.2019 עם נציגיה: מר מרווה טרפנסה, מר דוד סימוזל ובאי כוחם, עורך הדין עמית כהן ואסף גרשגורן. כמו כן, הובאו לענייננו פסקי דין בענייניה של העמותה: פסק דין שהתקיים בבית המשפט השלום בראשון לציון נגד העמותה לביטול חינוך בלתי פורמאלי בנתניה; ערעור שהוגש על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בעליון; פסק דין של עמותת המצפה נגד מדינת ישראל; עמותת המצפה לישראל נגד מרכז הקונגרסים הבינלאומי בחיפה". יש עוד עתירה שמתנהלת בבג"ץ בעניינה של העמותה. חברי עמותת המצפה לישראל מפעילים בישראל את קהילת עדי יהוה, שזאת עמותה שפועלת ברחבי העולם. פעולתה הדתית של קהילת עדי יהוה אסורה ומוגבלת במדינות מסוימות, ביניהן רוסיה, סין ורוב מדינות האסלאם. דתם של חברי הקהילה אינה זרם בנצרות, היא נגזרת ממנה. כתבי הקודש של הקהילה הינם התנ"ך והברית החדשה, ומצטרפים חדשים לקהילה נדרשים להיטבל. הם אינם מצביעים בבחירות, הם מסרבים להתגייס לצה"ל, והם אינם מקבלים עירויי דם גם במצבים מסכני חיים. הקהילה פעילה ברחבי ישראל כ-100 שנה, החל משנת 1963, באמצעות עמותה אמריקאית, ובשנת 2000 הוקמה העמותה במטרה לרכוש נכסים שישמשו כבתי תפילה בפטור המוקנה למוסדות ציבוריים שאינו ניתן לעמותות זרות. העמותה מחזיקה בכשבעה בתי תפילה ובשלוש דירות מגורים. לעמותה אין עובדים אלא מתנדבים בלבד. העמותה מפעילה בתי תפילה, עוסקת בלימוד ובחקר המקרא, והיא שואפת להביאו לידיעת הציבור. מתנדביה מקיימים פעילות מיסיונרית, פעילות של עזרה הדדית לאוכלוסיות שמכורות לסמים, אסירים ואחרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> העמותה תסכים שנראה סרטון שלה שמופיע באתר? מראים שם איך ילד עובר מבית לבית ומשכנע ילדים, שזה במידה מסוימת עבירה על החוק. הוא מודיע שם שהוא עושה את השירות, כשהשירות במקרה הזה הן פעולות מיסיונריות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> למה העמותה צריכה להסכים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה שלהם. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה מופיע באתר שלהם. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם זה באתר, אין מניעה שמישהו יראה את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תמשיכי לקרוא. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> העמותה מקיימת מספר כנסים למאמינים ולמתעניינים, כשש עד שבע פעמים בשנה. בנוסף, העמותה מפעילה את גרסתו העברית של אתר הדת בכתובת.. בכנסים שהיא מקיימת מציגה העמותה את גדילתה בפרמטר של מספר החברים שהצטרפו לעמותה באותה שנה. העמותה מבחינה בין מבשר לבין חלוץ. חלוץ לוקח על עצמו מחויבות אישית משמעותית יותר ביחס לפעולות של בישור, למשל שעתיים או שלוש מידי יום, בעוד מבשר שואף גם הוא לבשר אבל לא מחייב את עצמו לפרק זמן מוגדר מראש. באתר העמותה מוצג תוכן בעברית המיועד לכל חתכי האוכלוסייה, בין היתר לקטינים, דוגמת סרטוני אנימציה לילדים, כתבות וחוברות המופנות לנוער. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מה הכוונה בקטינים? כל אחד יכול להיכנס? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> זה אתר שנמצא באינטרנט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יו"ר העמותה, אנחנו יכולים לראות את הסרטון שלכם באתר? << אורח >> עובדיה יצחק: << אורח >> כן, זה נמצא באתר. (הקרנת סרטון) << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מה זה השירות? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> כששאלנו את העמותה מה זה השירות, הם אמרו שהכוונה היא לספר על עיקרי האמונה שלהם כשהם דופקים על הדלתות ומדברים עם אנשים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> מה זה אם לא מיסיון? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> זה מיסיון. העמותה מודה שהיא מבצעת פעילות של שיחה עם אנשים על מטרות העמותה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> למה באמצעות ילדים? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> כששאלתי אם כשהילד מגיע הוא לא פונה לילדים אחרים בני גילו, נציגי העמותה אמרו שזה לא ככה. הם אמרו שהמטרה של הבאת ילד מקבילה להבאה של ילדים לפולחנים דתיים בדתות אחרות, ושהמטרה היא לחנך את הילד לאמונה ולדברים שחשובים להורים שלו, כדי שכבר מגיל צעיר יפעל למען הדת שלהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זאת אומרת, הילד יעשה פעילות מיסיונרית מול ילדים אחרים. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> העמותה אמרה שמטרת הבאת הילד היא לא שהוא יבצע פעילות מסיונרית מול ילדים אחרים, אלא שילמד לבצע פעילות מיסיונרית כשהוא יהיה מבוגר. זאת הייתה התשובה שקיבלנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חלק מהפעילות שלהם היא בתוך בתי הספר. יש פסיקה משנת 2014 על כך שבנתניה נכנסו לתוך בתי ספר ורצו להטיף. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, נראה לי שלעמותה ברור שהיא לא תקבל כאן אישור. הם רק מנסים להשיג פרסום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין דבר כזה, אנחנו נצטרך להצביע. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> נציגי העמותה טוענים כי אין פעילות מכוונת של העמותה לעודד קטינים לצרף את חבריהם לעמותה. עם זאת, מעיון באתר האינטרנט של הקהילה ובחוברת המופצת על ידי הקהילה, עולה תמונה אחרת – שפעילות העמותה כן מכוונת לעודד צעירים לחלוק באופן אקטיבי עם חבריהם הלא מאמינים את עיקרי האמונה שלהם. כאשר הוצג חומר זה בפני נציגי העמותה, טענו נציגיה כי מדובר בחומר בינלאומי המתורגם למספר רב של שפות ותורגם לעברית, לא חשיבה על העובדה שהחוק בישראל אוסר על פעילות זו. בישיבה עם נציגי העמותה סוכם כי יוסיפו לכל המלצה לפנייה לקטינים אזהרה לפיה החוק בישראל אוסר על פעילות מעין זו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הם הוסיפו את הדיסקליימר הזה? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> אנחנו חשבנו שהדיסקליימר לא מספיק, ושהעמותה צריכה להסיר כל חומר שמעודד פנייה לקטינים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ואכן הם הוסרו? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> כן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הסרטון הזה לא הוסר. << אורח >> לירון נעים: << אורח >> את הסרטון הזה לא ביקשנו שהם יסירו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> היו סרטונים נוספים וחומרים נוספים שפנו לקטינים, כשהתנאי לאישור שלכם ברשות המיסים היה שלא מספיק הדיסקליימר אלא שצריך גם להסיר את החומרים האלה. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> אנחנו חשבנו שחומרים שנמצאים באתר העמותה ומיועדים לקטינים חברי העמותה לא מהווים עבירה על חוק העונשין שאוסרת פנייה לקטינים. כאשר נתקלנו בחומרים שבהם חברי עמותה, בני נוער - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במה מתבטא חבר עמותה? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> לא התכוונתי לחברי עמותה, התכוונתי לחברי הדת. אני לא יודעת אם הם חברים בפועל בעמותה. הם חברי הקהילה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במה מתבטא שהוא חבר בקהילה? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> אם לשני בני הדת נולד ילד, אז הילד הוא בן הדת הזאת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש הבדל בין עמותה שרשומה לפי חוק ויש לה מטרות, לבין דת. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> אני מסכימה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא מובן לי למה מישהו שנולד לדת הזאת משויך אוטומטית לעמותה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עאידה, הוא לא משויך אוטומטית. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> הוא משויך לדת. העמותה שמפעילה את עיקר הפעילות של הדת מפעילה אתר שמיועד לילד הזה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה התהליך כדי להשתמש בילד הזה בשירות הזה? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> ההורים שלו מפעילים שיקול דעת אם העמותה יכולה לקחת אותו לשירות. זה לא מהווה בעיה כל עוד הוא לא פונה לילדים אחרים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> האם יש איזה שהוא טופס של ההורים שהם מסכימים שהילדים שלהם יעברו את השירות הזה? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> אני צריכה לבדוק את זה. למיטב הבנתי, רק ההורים לוקחים את הילד, אבל אני לא בטוחה ב-100%. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הזמנתי את ד"ר גבי זוהר, מומחה בעניין הזה. האם אתה יכול להאיר את עינינו בעניין הזה? << אורח >> גבי זוהר: << אורח >> הכנתי לכם דוח מאוד-מאוד מבוסס, כולל התביעה של עיריית נתניה לגבי בית ספר בנתניה שקיבל פנייה מעדי יהוה לפעילות מיסיונרית. שימשתי אז כעד מומחה בבית המשפט. השאלה היא: מה ההגדרה של כת או קבוצה סמכותנית. פה מדובר על היררכיה, פה מדובר על הפגנה חברתית, פה מדובר על אנשים שעומדים בראש קהילה, בראש ארגון, בראש קבוצה. אני לא אכנס לאידיאולוגיה ולסוגיות הדתיות, כי זה לא העניין פה. העניין הוא אם אנחנו יכולים להגדיר את הקבוצה הזאת כקבוצה שיש לה סממנים של כת או כקבוצה סמכותנית. כבר לפני 10 שנים צירפתי חוות דעת לתביעה של עיריית נתניה שרצתה למנוע מעדי יהוה להשתמש בבית ספר מלעשות שם פעילות מסיונרית. בית המשפט קיבל את חוות הדעת ואת העתירה של עיריית נתניה. צירפתי לכם את המחקרים שנעשו בארצות הברית המראים שהקבוצה של עדי יהוה היא קבוצה עם סממנים של כת, למרות שבעניין האידאולוגי יש דעות לכאן ולכאן. מדובר בארגון שפועל כארגון סמכותני לכל דבר. זה ארגון שמפריד או מבדל את האנשים שלו בצורה חד משמעית מהחברה שמסביב. תדעו שמדובר בארגון של אלפי אנשים, בהם מאות ילדים. הילדים נמצאים בחלקם בבתי ספר רגילים, הם צריכים לפעול לפי העקרונות והערכים של הקבוצה, של הארגון, ונוצרות פה בעיות מאוד-מאוד קשות. כעובד סוציאלי קליני וכפסיכותרפיסט שעובד קרוב ל-30 שנה עם נפגעי כתות, הגיעו אלי גם אנשים שנפגעו מהקבוצה הזאת. יש כאן בולדוזר רציני מאוד על האנשים שחייבים לקבל את הערכים והעקרונות. אין פה חצי היריון. זה לא איזה ארגון וולונטרי שאם אתה רוצה אתה מאמין ביושוע, ואם אתה רוצה אתה מאמין באסלאם. זה לא עובד ככה. זה ארגון שדורש מהאנשים שלו מחויבות מוחלטת כמו בכתות אחרות, בארגונים סמכותניים אחרים. לא שואלים את הילדים. חשוב להבין, הילדים הם חלק אינטגרלי מהמשפחות שמצטרפות לארגון הזה. אתם צריכים להבין שבכל הארגונים הסמכותניים, בכל הכתות המיסטיות יש מיסיונרים. פה מדובר בארגון שהמסיונריות שלו גלויה לחלוטין. להגיד לכם שראיתי ילדים דופקים על הדלת, אני לא ראיתי, אבל הילדים שואבים את הסיפור, את כל הערכים האלה מההורים. אני מצרף את חוות הדעת שלי שהייתה בבית המשפט וקבעה בצורה חד משמעית שמדובר בארגון סמכותני, בארגון שעוסק במיסיונריות, בארגון שמנסה להיכנס לבתי ספר. הייתה תביעה שהוזכרה קודם על ידי היועצת המשפטית בנוגע למרכז הקונגרסים בחיפה. אני כבר אז טענתי בבית המשפט שבמרכז הקונגרסים זה היה אירוע חד פעמי. לא היה מדובר שם בלקחת מקום כמו בית ספר או מקום שנתמך על ידי מדינת ישראל שאפשר לעשות בו פעילות מיסיונרית. אחרי פרשת גואל רצון נקבע מה זה ארגון סמכותני. פה מדובר בארגון סמכותני, בארגון שהילדים הם חלק ממנו. מדובר באלפים, לא בבודדים. מדובר בארגון מאוד רציני שעוסק במסיונריות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה שבאת, ותודה רבה על ההסבר שלך. סמדר גרוספלד, תודה רבה שבאת. האם את יכולה לספר את הסיפור שלך? << אורח >> סמדר גרוספלד: << אורח >> אני לא בקשר עם הבת ועם הנכדים שלי רק בגלל קבוצה שהמציאה לעצמה חוקים, רק בגלל קבוצת עדי השם. שנתיים אני כבר לא בקשר עם הילדה שלי. הילדה שלי חירשת. מאז שהביאו לה מתורגמנית התחילו למשוך אותה אליהם, היו באים אליה הביתה, מטיפים לה. אני בן אדם מאוד משוחרר, מקבלת את הכל, אין לי בעיה, אבל זה משהו מאוד יוצא דופן. אין שם מזוזות בבתים, אין חגים, אין ימי הולדת. כשהיא הייתה צריכה ללדת לקחו אותה לחיפה כי אצלם אסור לתת עירוי דם אם יולדים. שמעתי שהנכדים שלי, כשעוד היינו בקשר, אומרים: אימא, מה אנחנו? הם לא יודעים מה הם, אם הם יהודים, אם הם נוצרים, אם הם מוסלמים. זה משהו נוראי. הבנתי שרוצים לתת להם לגיטימציה במקום הזה, לעזור להם. יש לי חברה שאיבדה את ההורים שלה. למה? כי היא החליטה לעזוב את הכת. היא הראתה לי תמונות. ההורים שלה לא מכירים בה. היא הייתה בצבא חיילת בודדה. אני לא מבינה איך המדינה לא עושה סוף לדברים האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מודה לך. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מניח שחברי הוועדה שותפים לאמונה שלי שלא מדובר פה חלילה בהתקפה על דתות אחרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, חס וחלילה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מאמין שכל אדם רשאי להאמין במה שהוא רוצה. במדינת ישראל יש חופש דת, יש חופש בלי דת. יש סטטיסטיקה עצובה מאוד שמראה שהעם היהודי טרם התאושש מהשואה. יש היום פחות יהודים בעולם ממה שהיו לפני השואה. לעם היהודי יש זכות להגן על עצמו. פה מדובר על לתת פטור ממס לפעילות מיסיונרית שמטרתה להעביר ילדים יהודים על דתם. כל האופוזיציה, או רובה המוחלט, תומכים בביטול הפטור ממס. שוב, זאת לא התקפה על הנצרות, זאת לא התקפה על אמונות, זאת הזכות של העם היהודי להגן על עצמו במדינתו ולהגן על ילדיו. יש שיתוף פעולה שחוצה את הקווים הרגילים של הפוליטיקה הישראלית בעניין הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מדובר פה על זה שאנחנו נותנים הטבה בסעיף 46, שאנחנו נותנים פטור ממס על תרומות. אנחנו נותנים את ההטבה הזאת לרווחה, לדת, לספורט. אנחנו מבקשים לא לתת את ההטבה הזאת לשתי העמותות האלו, כי אנחנו סבורים שהן עושות פעולות מיסיונריות. אנחנו חושבים שזה גם נגד החוק, אבל לזה אין לנו הוכחה. << אורח >> עובדיה יצחק: << אורח >> כמה דברים שנאמרו כאן והם לא מדויקים בלשון המעטה. הדבר הראשון שצוין כאן לגבי מיסיונריות כלפי קטינים הוא לא מדויק בלשון המעטה. אנחנו עושים פעילות מבית לבית, פעילות הסברתית, אנחנו לא מציעים שום טובת הנאה לאף אחד. אנחנו מדברים על הדת שלנו עם בן-אדם שאנחנו פוגשים. גם הילדים ששייכים לעדי יהוה משתתפים בפעילות הזאת עם מבוגר. אנחנו לא מכוונים לילדים. מה שנאמר על ידי מר גבי זוהר, שכבר היה בבית המשפט במקרה של נתניה, לא מדויק בלשון המעטה, כי אתה יכול לומר את זה גם על הרבה קבוצות יהודיות שפועלות במבנה סמכותני ויש אחד שבראשן בראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אתם לא מכוונים לילדים, למה על פי דרישת הממשלה הסרתם סרטונים? מה היה רע בהם? << אורח >> עובדיה יצחק: << אורח >> הסרת הסרטון הייתה כמחווה, לא בגלל שאנחנו חושבים שהוא לא בסדר. האתר שלנו הוא בינלאומי, הוא ביותר מ-1,000 שפות. הסרת הסרטון הייתה כדי לא לפגוע אם זה נראה משהו מאוד מזעזע. אנחנו לא מעוניינים לעורר אנטגוניזם, אנחנו לא מעוניינים לפגוע בציבור הישראלי, אנחנו ניטרליים בדת שלנו, אנחנו לא מתערבים מבחינה פוליטית. אני רוצה להתייחס למה שאמר חבר הכנסת יאיר לפיד. אולי כדאי להרחיב את ההשכלה לגבי הפעילות של עדי יהוה בתקופת השואה. עדי יהוה הסתירו יהודים בתקופת השואה, הגנו עליהם. הם הלכו למחנות הריכוז רק כי הם לא צידדו בהיטלר. לא מדובר כאן על איזה שהוא חשש מאיום קיומי לעם ישראל. אנחנו מדברים עם כל אחד בדיוק כמו שאתה, אדוני, מדבר על הדת שלך עם אחרים. אנחנו לא מציעים טובות הנאה. גם הילדים שגדלים כעדי יהוה, כמו שנאמר כאן קודם, לומדים שחלק מהפעילות שלהם כשהם יהיו בוגרים זה לדבר. ילד שרוצה להיות שייך לעדי יהוה לא יכול להיות ללא אישור של שני ההורים. אנחנו לא מטבילים ילדים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מה שאתה אומר לא מתיישב עם זה שרשות המיסים ביקשה להסיר סרטונים מהאתר שלכם בטענה שהסרטונים האלה כן מהווים סוג של עבירה על החוק. מה התשובה לזה? << אורח >> עובדיה יצחק: << אורח >> אין בסיס לטענה על עבירה על החוק, עד כמה שידוע לי מבחינה משפטית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין איסור בגלל סכנה קיומית, יש איסור ללכת ולשכנע ילדים על פי החוק. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נתקלתי בכתבה על בחור, ואני מצטט: "איבדתי את הילד שלי, לקחו לי את הילד, אין שבתות, אין חגים, הוא לא מגיע לאירועים משפחתיים, הוא לא רוצה לעשות בר-מצווה, הוא אומר משפטים כמו "חיילי צה"ל הם רוצחים". גרושתי והכת הזאת המירו את הדת של הבן שלי. במשך שנתיים היא שיקרה לי ולקחה אותו לשיעורים של עדי יהוה". זה סותר את זה שאמרת שצריך אישור של שני ההורים. << דובר >> נציג: << דובר >> אני רוצה לדבר על עמותת יחד רמת השרון. בעבר הייתי חלק מהיהודים המשיחיים. הגעתי לזה בעקבות שירותי בצבא. הם מסתובבים בצבא, הם מפיצים את האמונה שלהם בתחפושת של יהדות מתקדמת, יהדות מודרנית. אני השתלבתי בקהילה שלהם. המרכיב המרכזי של הפעילות שלהם היא פעילות בישור, מיסיון, ניסיון לשכנע אנשים להמיר את דתם לאמונה שלהם. כמו שיש תכנית פופולרית זמר במסכה, כך יש נצרות במסכה. קבוצות הבישור שלהם הולכות ברחובות בתל-אביב. הם מזמינים אנשים לבוא לערבים של צעירים, של נוער. הם קוראים לזה ערבי שירה, כל מיני שמות כאלה ואחרים. לא פעם מגיעים חבר'ה צעירים שלא יודעים על מה מדובר בכלל, הם מבולבלים, לא מבינים. מחלקים שם אוכל טוב, פיצות, אז החבר'ה מצטרפים. בנוסף לזה, הם עושים פעילות שדומה לפעילות ניו-אייג' שבה הם מעמידים דוכנים. למקומות כאלה מגיעים בעיקר חבר'ה צעירים. גם אני הייתי חלק מהדבר הזה, לקחתי חלק בזה. באותו זמן האמנתי בדבר הזה, הייתי חלק מזה, לא הבנתי באותה תקופה את המשמעות של מה זה אומר לבוא ולדבר אל כולם. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כמה זמן היית שם? << דובר >> נציג: << דובר >> בין 2004 ל-2014. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה הייתה הפעם הראשונה שנפגשתם איתם? << דובר >> נציג: << דובר >> המפגש הראשוני היה בצבא, כשהגיעה קבוצה של חבר'ה אמריקאים באוטובוסים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לתוך הצבא? << דובר >> נציג: << דובר >> הם מסתובבים סביב הבסיסים, מחלקים חומרים שלהם. אלו קבוצות שונות שמתרכזות באותה פעילות. הם מתגאים בזה שהם בתי כנסת, אבל הם לא בתי כנסת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אתה מדבר על עמותת יחד? << דובר >> נציג: << דובר >> נכון. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מי הגוף המממן את עמותת יחד, אתה יודע להגיד? << דובר >> נציג: << דובר >> יש אחוז מסוים של מאמינים באותה קהילה שתורמים, ויש קהילות יהודיות משחיות בארצות הברית שתורמות. כל העמותות האלו בארץ נתמכות על ידי חו"ל, הן לא יכולות להחזיק את עצמן בלי כסף מחו"ל. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אפרת, אתם יודעים מי הגופים שתורמים ליחד? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> יש רשימה של גורמים שתורמים ליחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם מקבלים משהו מהמדינה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סעיף 46. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חוץ מ-46? << אורח >> לירון נעים: << אורח >> עמדת משרד המשפטים לגבי הקריטריון של עמותה ששנויה במחלוקת, שזה הקריטריון שבגינו אנחנו מכנסים דיון בעמותה הזאת, מעורר קשיים משפטיים משמעותיים שעלולים להעלות כדי מניעה. אנחנו חושבים שהקריטריון הזה עלול להזמין שרירותיות והפעלה מפלה של הסעיף. כל העניין בקביעת קריטריונים הוא לאיין את החשש להפעלה מפלה. פעילות מסיונרית בישראל היא חוקית, לכן הבדיקה שאנחנו עושים היא לא אם מדובר במיסיון. אם מדובר במיסיון, לא די בכך כדי לפסול עמותה, זה ברור. אנחנו בודקים את הקריטריונים של הנוהל שלנו, של הנוהל הממשלתי. בנוהל של רשות המיסים יש קריטריון אחד שהוא רלוונטי לענייננו ואותו בדקנו במיוחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא מדברים על חוק, אנחנו מדברים על אם צריך לסייע להם. מדינת ישראל הולכת לסייע למיסיון רק בגלל שזה לא מופיע בחוק? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> מה הבעיה לתקן את החוק? << אורח >> לירון נעים: << אורח >> אנחנו בודקים אם העמותה היא עמותה שמימוש הפעילות שלה כרוך בהפרת חוקי המדינה. בהקשר של מיסיונים אנחנו בודקים האם המיסיון עובר על החוק, האם יש לנו איזה שהן אינדיקציות לכך שמתקיימות אחת משתי העבירות הבאות: האם מעבירים תשלום לאדם כדי שימיר את דתו, או כדי שיגרום לאדם אחר להמיר את דתו, והאם יש פנייה ישירה לקטינים במטרה להמיר את דתם. אתם בוודאי תסכימו איתי שהסטנדרט שבו אנחנו בודקים את הדברים האלה איננו סטנדרט פלילי. אני בוודאי לא צריכה הרשאה בשביל זה, אני לא צריכה ראיות מעבר לספק סביר, רק תשתית עובדתית לקבלת החלטה מינהלית. רשות המיסים נפגשה עם העמותה, קיבלה ממנה כל מיני הצהרות, בדקה באופן עצמאי את האתר שלה ואת הפסיקה שנוגעת אליה. אף אחד מהממצאים שמצאנו לא הצביע באופן מספיק על איזו שהיא פעילות שכרוכה בהפרת חוקי המדינה. מה שמצאנו הם תכנים שגרמו לנו להרים גבה וחשבנו שייתכן שהם לא מתיישבים באופן מלא עם ההצהרות של העמותה. העמותה הצהירה כאן ובפנינו שאין לה שום כוונה לעבור על החוק, שאין לה שום כוונה לפנות לקטינים, שזו בכלל לא המטרה שלה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מה המטרה הציבורית שכתובה אצלם? << אורח >> לירון נעים: << אורח >> המטרה היא דת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> להקים בתי כנסת? << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> כנסיות או בתי כנסת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אם כתוב מטרה x והם מבצעים y, הם עוברים עבירה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם אמרו להם להסיר את זה מהאתר. << אורח >> לירון נעים: << אורח >> המטרה הציבורית שמכוחה העמותה הזאת פועלת היא מטרה של דת. אחרי שראינו תכנים שגרמו לנו להרים גבה פנינו לעמותה וביקשנו לדעת האם בכוונת העמותה להסיר את התכנים שמופיעים באתר. העמותה הכחישה כל כוונה לפנות לקטינים, היא אמרה שהיא שומרת על החוק, והיא הסירה את התכנים האלה. פסק הדין לגבי בית ספר בנתניה שבו העמותה ביקשה לשכור כיתה מפריד בין המישור החוזי לבין המישור החוקתי. במישור החוזי הוא אומר שהעמותה לא גילתה לבית הספר שהיא מקיימת פעילות מיסיונרית, לכן יש עליה לבטל את החוזה. בית המשפט גם אמר את הדבר החשוב הבא: החוזה לא בטל בגלל סעיף 30 לחוק החוזים, הוא לא בטל בגלל תקנת הציבור או בגלל שהוא בלתי חוקי או בלתי מוסרי, הוא בטל בגלל הטעיה. שלחנו אישור לעמותה שבו הבהרנו שלושה דברים: א', שהאישור הזה מותנה בכך שהעמותה מתחייבת לעמוד בכל המצבים וההצהרות שהיא הצהירה בפנינו; ב', שהעמותה הזאת היא זו שאחראית לוודא שהאתר שלה איננו מכיל תכנים נוספים שלא עולים בקנה אחד עם ההצהרות שלה; וג', הבהרנו לגבי הדיסקליימר שמופיע מתחת לחלק מהפרסומים וחלק מהסרטונים שהוא אינו מעלה ואינו מוריד אם מדובר בפרסום שיש בו לכאורה איזו שהיא מידה של אי עמידה בהוראות הדין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו בוחנים גם את העניין הציבורי. << אורח >> רותם בן שמחון: << אורח >> לאורך כל הדרך אתם שמים את עמותת יחד רמת השרון ואת עמותת המצפה לישראל תחת אותה כותרת. << אורח >> עמית כהן: << אורח >> אני רוצה להצטרף לחברתי עו"ד נעים ולציין שההחלטה לאמץ נוהל חדש המאפשר לדחות בקשות של עמותות שפעילותן שנויה במחלוקת ציבורית הובאה לראשונה בפני הוועדה ב-2016. מדובר בהחלטה לא חוקית, ובכוונת מרשתי לתקן את העתירה התלויה ועומדת בבג"ץ בהתאם. מרשתי מוצגת פה בצורה מאוד-מאוד מגמתית. העובדה שעדים שמכוונים נגד מרשתי הוזמנו למליאת הוועדה בעוד אנחנו פה מדברים מהזום - טעם לפגם. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתה לא יכול להגיד לנו את מי להזמין. אנחנו לא בבית משפט עכשיו. << אורח >> עמית כהן: << אורח >> יש שמונה מיליון מאמינים בדת הזאת שפרוסים ב-240 מדינות. 180 מדינות מתוכן הכירו בה כדת רשמית, לא ככת. בנוסף, מרביתן של המדינות המערביות מממנות את פעילותה באופן שוטף, בדיוק באותו אופן שבו מממנים פעילויות יהודיות באותן מדינות. אני מבקש להפנות לארצות הברית, לבריטניה, לצרפת, לגרמניה, לאיטליה. כמובן שבישראל המצב חייב להיות שונה, רק לא ברור למה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> הדת הזאת מאמינה במיסיון, היא רוצה לצרף עוד ועוד מאמינים לשורותיה? << אורח >> עמית כהן: << אורח >> חבר הכנסת סמוטריץ', האם מיסיון היא פעילות לא חוקית במדינת ישראל? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> לא שאלתי את זה. האם העמותה שאתה מייצג מאמינה בפעילות מיסיונרית? << אורח >> עמית כהן: << אורח >> התשובה היא כן, בדיוק כמו שהנצרות מאמינה במיסיון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> האם היא פועלת בפעילות מיסיונרית? << אורח >> עמית כהן: << אורח >> בדיוק כפי שהנצרות מאמינה במיסיונריות. זה מונח שלקוח מישו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> האם חלק מפעילות העמותה היא לצרף אנשים לשורותיה? << אורח >> עמית כהן: << אורח >> פעילות מיסיון חוקית. מדובר בקהילה שהוכרה כחסידי אומות עולם על ידי יד ושם. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> תנסו לא לקחת ילדים יהודים. << אורח >> עמית כהן: << אורח >> לא ברור מאיפה הגיעו הדברים שנאמרו פה על ידי בנו של טומי לפיד. מדובר בקהילה שהגנה על יהודים בגופה וכתוצאה מכך נשלחה למחנות ריכוז. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה רלוונטי עכשיו? אנחנו מדברים על פעילות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא רלוונטי למה שהיא עושה בארץ. פה זה מדינה יהודית, עם כל הצער שלך בעניין. << אורח >> עמית כהן: << אורח >> פה זו מדינה יהודית ודמוקרטית, לא רק מדינה יהודית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> זו מדינה יהודית ודמוקרטית שלא צריכה לעודד מיסיון, לכן גם לא צריך לתת לעמותה הזאת הטבת מס. אני לא חייב כמדינה לתת לתורמים שלך החזר מס אם אתה פועל להעביר יהודים על דתם במדינה יהודית. זה הדיון עכשיו. הדיון הוא לא אם אתה עושה עבירה או לא, על אף שיש לנו יסוד סביר להניח מהסרטון שראינו כאן שאתם עושים דברים פליליים, אבל את זה נשאיר כרגע בצד, אני לא יודע. מדינה יהודית לא תסייע למי שמעביר יהודים על דתם. חוץ מהשופט מזוז, להערכתי אף שופט לא יתמוך בזה. אנחנו יודעים שאתה בדרכך לבג"ץ. תנסה. << אורח >> עמית כהן: << אורח >> אנחנו מדברים על קהילה של 2,000 מאמינים בכל הארץ. אין כאן איזה שהוא איום על הצביון יהודי של המדינה. גם אם תאשרו להם את 61 ואת 46, אין כאן איזה שהוא איום על ההגמוניה היהודית. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אם נראה לך שאנחנו נממן מכספי מדינת ישראל, מכספי יהודים במדינת ישראל פעילות שמעבירה יהודים על דתם, וכנראה גם ילדים על דתם, אז אתם לא חיים במדינת ישראל. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> אני מציעה שתיפתח חקירה מעמיקה כדי לבדוק באמת אם יש ילדים מעורבים בזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ילדים מעורבים, אנחנו יודעים בוודאות. האם זה נכון שבהתחלה רשות המיסים לא נתנה להם אישור? << אורח >> לירון נעים: << אורח >> זה לא כל כך מדויק. אנחנו אישרנו, ואז העלינו אותם לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היה שלב שלא אישרתם. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לגבי הקריטריון של מחלוקת ציבורית עמוקה, לא הוועדה עשתה את השינוי, הקריטריון הזה הופיע לאורך שנים רבות בנוהל של רשות המיסים שאושר גם על ידי משרד המשפטים. נכון הדבר שבשלב מסוים הקריטריון הזה הוסר מהנוהל, אבל לאורך השנים האלו עמותות מהסוג הזה, ככל הנראה, לא הגישו כלל בקשות. לוועדה יש גדר שיקול דעת רחב יותר מגדר שיקול הדעת של רשות המיסים שמבצעת בדיקה מקצועית. הוועדה רואה לנכון לבחון את הקריטריון הזה כקריטריון שהיא יכולה להפעיל במסגרת דיון, כפי שנעשה היום ביחס להתנהלות של עמותה שהחברה במדינת ישראל הייתה מעוניינת או מוצאת לנכון להוקיע. אנחנו נמצאים בדיון, כמו שאמרת, שנטל ההוכחה שנדרש בו הוא לא הנטל הפלילי והאם באמת יש פה הפרה של חוקי המדינה, אלא האם יש לתקצב תקצוב עקיף באמצעות סעיפים 46 ו-61 לעמותה שמנהלת התנהלות מהסוג הזה. << אורח >> לירון נעים: << אורח >> הקריטריון הזה הופיע בעבר כהבניית שיקול דעת של שר האוצר בהגדרת מטרה ציבורית. החלטות שמתקבלות בעניין של עמותות ספציפיות צריכות להיות שוויוניות, בין אם הפרוצדורה היא כזו ובין אם היא אחרת. אין בשינוי הפרוצדורה כדי לשנות את המהות בעניין הזה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ההחלטות שוויוניות, כיוון שמהרגע שהעמותה תקבל החלטה ביחס לנושאי מיסיון והתנהלות מהסוג הזה, עמותות מהסוג הזה יובאו לדיון כאן. << אורח >> לירון נעים: << אורח >> זאת המחלוקת הבסיסית בינינו, האם אפשר לפסול עמותה רק בגין היותה מיסיונית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בגין היותה מנהלת פעילות ומטרה ציבורית שהוועדה כמייצגת את הציבור בישראל סבורה שיש להוקיעה. << אורח >> לירון נעים: << אורח >> המטרה הציבורית היא דת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הוועדה קיבלה על עצמה נוהל ביחס לסעיף 46 האומר שאם חברי הוועדה מוצאים לנכון ורואים במטרות ובפעילות של העמותה כמטרות ששנויות במחלוקת ציבורית עמוקה, ההצבעה צריכה להיות ברוב של שני שליש לפחות מחברי הוועדה, כשמתוכם שליש לפחות צריכים להיות מבין חברי הכנסת של האופוזיציה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד הבקשה שלא לאשר למצפה לישראל בגלל שמדובר על פעילות שהיא פעילות שאנחנו לא מוצאים לנכון לאשר אותה בהתאם לנוהל, ירים את ידו? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פה אחד הצבענו לא לאשר להם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עוברים לעמותת יחד. << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> לעמותת יחד רמת השרון יש קהילה בשם תפארת ישוע. תפארת ישוע זה לא תאגיד משפטי, זה בעצם שם של הקהילה בתל-אביב שמעוגנת על ידי העמותה יחד רמת השרון. זה רק הסניף התל אביבי של פעילות הדת יהודיים משיחיים. על פי מידע שנמסר לנו מנציגי העמותה, קהילת תפארת ישוע ויחד רמת השרון הם אותו דבר. בני הקהילה רואים את עצמם יהודים, לכן, לטענתם, פעילותם אינה מכוונת להמרת דת. בבג"ץ ברסקוב נגד משרד הפנים נקבע שהם לא יהודים. חברי הקהילה מאמינים כי ישוע הינו המשיח של עם ישראל. הם לומדים את התנ"ך ואת הברית החדשה ככתבי קודש. בפני בית המשפט העליון, במסגרת הדיון שהתקיים בפברואר 2018, טענה באת כוח העמותה כי הם עושים רק פעילות של תפילה, ושמי שמביע דעתו להצטרף לקהילה העמותה מסייעת לו. היא חזרה כמה וכמה פעמים על כך שהם לא עושים פעילות מסיונרית מחוץ לקהילה. גם נציגי העמותה מוסרים שמטרת העמותה היא להפעיל בתי כנסת יהודיים משיחיים שמספקים את הצרכים של קהילה יהודית משיחית המאמינה בישוע ופועלת בתל-אביב. באתר הקהילה, במספר כתבות כותבים החברים כי הם רואים עצמם שליחי האל להביא את בשורת אמונתם לכל בני עירם. בכתבה באתר הקהילה שכותרתה: "fighting for our children", ממרץ 2017, מבקש מוטי כהן, רכז הנוער של הקהילה, לממן מסגרות חינוך המטיפות את התורה המשיחית כדי להציל את כל הדור הצעיר בישראל. על פי המידע שנמסר לנו מנציגי העמותה, העמותה מגשימה את מטרותיה באמצעות כינוס אספות, חברים, שיעורי תנ"ך, פעילות חסד לחברי הקהילה ולנזקקים מבחוץ, ופעילות לילדים ונוער מבני הקהילה. העמותה מקיימת פעילות סעד, היא מקיימת בית תמחוי. יש גם אפשרות לחברים קבועים בקהילה לבקש סיוע כספי מהקהילה. העמותה מקיימת גם פעילות ילדים ונוער. נציגי העמותה מוסרים שהם מקפידים בקנאות על הוראות החוק ביחס לפעילות המיועדת לקטינים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה הכוונה בפעילות ילדים ונוער? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> הם אומרים שהם מקפידים בקנאות על הוראות החוק ביחס לפעילות המיועדת לקטינים. כל פעילות העמותה לילדים ונוער מיועדת אך ורק לחברי העמותה. בפועל ראינו שהם מקיימים בחנוכה ובפורים אירועים שכוללים הפעלות ופעילויות לילדים, אם זה פינת חי או הופעה של קוסם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה מתקיימות הפעילויות? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> בסניף התל-אביבי של העמותה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> זה רק לחברי עמותה? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> הם אומרים שזה רק לחברי העמותה. באתר שלהם הם מציינים את מספר המשפחות של המאמינים, את מספר המשפחות שהיו בקהילה ועזבו אותם, ואת מספר המשפחות החדשות שהגיעו לפעילות. לגבי פעילות של מיסיון, העמותה טוענת שעיקר גיוס החברים מתבצע מפה לאוזן דרך חברים ובני משפחה. נציגי העמותה אומרים שהם לא יוצאים לשטח באופן סדיר, אבל הם לא מוציאים מכלל אפשרות את הפעילות של יציאות כאלו. בכתבה ממאי 2018 שמופיעה באתר שלהם מתוארת יציאה לפעילות של מיסיון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ראית את הסרטונים שהם פרסמו באתר שלהם? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> יחד זאת עמותה מאוד קטנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, אבל אמרת בעצמך שהיא קשורה לעמותות יותר גדולות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם גם עושים פעולות של הטבלה? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> הם אומרים שהטבלה היא לא תנאי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רותם בן-שמחון, האם אפשר לראות את הסרטונים שלכם? << אורח >> רותם בן שמחון: << אורח >> אדוני, אנחנו לא מאשרים להציג את הסרטונים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> מי שואל אותך? << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> מדובר בסרטוני יוטיוב שפתוחים לציבור. אם הוועדה מעוניינת לצפות בהם, היא יכולה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה יש לכם להסתיר שאת לא מאשרת? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה רק מחזק את הטענה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגידי למה את מתנגדת. << אורח >> רותם בן שמחון: << אורח >> לאורך כל הדיון אתם אומרים באותה נשימה את המצפה לישראל ואת יחד רמת השרון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה פשוט לא נכון. אמרנו כל הזמן שיש הפרדה בין שני הדברים. << אורח >> רותם בן שמחון: << אורח >> עמותת יחד רמת השרון היא אינדיבידואלית ועצמאית. יחד רמת השרון כוללת את אזרחי ישראל שמוכנים למות למען המדינה, משלמים מסים, בוחרים לכנסת, חוגגים את חגי ישראל. אני לא חושבת שיש מקום להשוות אותם לאותם חברים במצפה לישראל. אני מבקשת שההתדיינות תהיה בנפרד, שלא תהיו מושפעים אחת מהשנייה. ההתייחסות מתחילת הדיון מוטעית ושגויה מהיסוד. יחד רמת השרון מעולם לא הואשמה או עסקה בפעילות מיסיונרית אסורה בניגוד לחוק. היא גם אינה עוסקת בפעילות מנוגדת לחוק היום. אם היה חשש כזה, העמותה לא הייתה מאושרת על ידי רשות המיסים כבר יותר מפעם אחת. רשות המיסים אישרה שוב ושוב את פעילותה של עמותת יחד רמת השרון. היא עברה ביקורות ובדיקות עומק לאורך השנים. המטרות של עמותת יחד רמת השרון הן להקים ולקיים מוסדות דת של הקהילה המשיחית. עיקר פעילותה של העמותה כיום הוא ניהול בית תפילה עבור יהודים שחיים באזור תל-אביב. האם מטרה זו נחשבת לשנויה במחלוקת עמוקה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז למה התנגדת להביא את הסרטונים שלכם? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם מפחדים שיראו את הסרטונים המסיתים שלכם. << אורח >> רותם בן שמחון: << אורח >> ביטול ההקלה במס לעמותה מהווה אפליה בשני מישורים: אפליה בין הדת היהודית המשיחית לבין דתות אחרות, ואפליה בין עמותת יחד רמת השרון - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רשות המיסים אמרו שאתם מקיימים פעילות גם לילדים שהם לא חלק מהעמותה. << אורח >> רותם בן שמחון: << אורח >> האם לשיטת הוועדה כל מוסד דתי אינו שייך לדת היהודית? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הדמגוגיה הזאת? << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> אם אתם כל כך לגיטימיים, מה הבעיה להקרין את הסרטונים? אדוני היושב-ראש, צריך לראות את הסרטונים האלה, הם פתוחים לציבור. אין סיבה שלא נצפה בהם. << אורח >> רותם בן שמחון: << אורח >> אם לא תאשרו את ההקלה הזאת לעמותת יחד רמת השרון, זה יהווה אפליה והפרה חמורה של עיקרון השוויון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את יכולה לתאר לנו מה יש בסרטונים? << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> למה צריך לתאר? זה פתוח לציבור. << אורח >> רותם בן שמחון: << אורח >> אי אישור סעיף 46 לעמותת יחד רמת השרון יהווה אפליה של מיעוט דתי של אזרחים ישראלים שומרי חוק ומשלמי מיסים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אל תעשו פעילויות לילדים שהם לא חברי העמותה, אל תעבירו ילדים יהודים על דתם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו יכולים להביא את הסרטונים? << אורח >> רותם בן שמחון: << אורח >> בקשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תעלו את הסרטונים. (הקרנת סרטון) << אורח >> לירון נעים: << אורח >> אנחנו בוחנים אם פעילות העמותה כרוכה בהפרת חוקי המדינה. מה שראינו כרגע זו לא פנייה ישירה לקטינים במטרה להמיר את דתם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> למה? הם אומרים מפורש. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> הם אומרים שזאת הדרך ללמד ילדים משהו אחר. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> הם קראו לצרף אותם. איך את אומרת שזה לא? << אורח >> לירון נעים: << אורח >> השאלה איפה עובר הגבול בין שיתוף באמונות ובדעות לבין פעילות להמרת דת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא מתעסקים כאן בהיבט הפלילי. << אורח >> לירון נעים: << אורח >> יש כאן שאלה נוספת: מה היא פנייה ישירה. הסרטון שראינו עכשיו הוא סרטון של מעוז, לא סרטון של יחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפרת, העמותה של יחד קשורה למעוז? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> כן, קשורה למעוז. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היא קשורה לתפארת ישוע? << אורח >> אפרת לקס: << אורח >> האדם שמקריין את הסרטון זה ארי סורקורם, מייסד עמותת יחד רמת השרון. מעוז היא ארגון הגג של פעילות היהודים המשיחיים בישראל. הוא לא קשור תאגידית ליחד רמת השרון, הוא מממן אקטיבי שלה, מממן משמעותי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד לא לאשר לעמותת יחד רמת השרון, ירים את ידו? מי, נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההחלטה אושרה. ב-12:30 נצביע על הרביזיה בנוגע למצפה לישראל. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:15 ונתחדשה בשעה 12:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, אני עובר להצבעה על הרביזיה. מי בעד הרביזיה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד לקבל את ההחלטה שלנו לגבי המצפה לישראל, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההחלטה התקבלה לגבי עמותת המצפה לישראל. תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:35. << סיום >>