פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



35
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
10/02/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 118
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שני, י"ב בשבט התשפ"ה (10 בפברואר 2025), שעה 9:00


סדר היום:
 << נושא >> דיון חירום-שלילת זכאות למענק אכלוס לתושבים מפונים זכאים מהצפון. << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר


מוזמנים: 
	אושרת חסיד
	–
	רמ"ט למנכ"ל, משרד האוצר

	גליה ימין
	–
	עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

	יעקב בנטיהון
	–
	מנהל מערך החירום מפונים, משרד התיירות

	צחי חכמון
	–
	מנהל תחום בכיר גמלאות, המוסד לביטוח לאומי

	שרית דמרי-דבוש
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

	אודליה אדרי
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

	גיא ג'ורנו
	–
	קרן פיצויים, רשות המיסים בישראל

	שני אטלי
	–
	עו"ד, יו"ר צעירים של המחנה הממלכתי

	ניצן רם
	–
	ראש תא נגב מערבי, המחנה הממלכתי

	דימה אפרצב
	–
	מנהל אגף בכיר קשרי ממשל, המטה לשיקום הצפון

	ישראל קרמר
	–
	דוברות, עמותת מצפינים

	מתן דודיאן
	–
	נציג המועצה המקומית שלומי, רשויות מקומיות

	שחר יפרח
	–
	יו"ר האגודה הסטודנטיאלית תל חי, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית

	אופיר שטיין
	–
	מפונה מכפר גלעדי, סגן יו"ר האגודה הסטודנטיאלית תל חי, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית

	סרן במיל' איתי גבר
	–
	מילואימניק, מפונה מהצפון

	שרה גרנית
	–
	קבלת טופס 4 במהלך המלחמה, מפונה ביישוב שלומי

	

משתתפים באמצעים מקוונים:

	ניב ביטון
	–
	מפונה, תושב קריית שמונה

	יאיר קטן
	–
	ראש מטה צעירים באזור צפון, המחנה הממלכתי

	אופיר יחזקאלי
	–
	עו"ד, ממלא מקום וסגן ראש העיר, עיריית קריית שמונה




מנהל הוועדה:
אמל ביבאר

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, יפית גולן

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> דיון חירום-שלילת זכאות למענק אכלוס לתושבים מפונים זכאים מהצפון. << נושא >>  


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

בוקר טוב, חברים. אנחנו מתחילים את דיוני הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. לפני שאנחנו ניגשים לנושא שעל סדר-היום, אני נוהג בכל יום בכנסת ללבוש חולצה של אחד החטופים שלא שבו, ולספר את הסיפור שלו או שלה, כדי שנכיר ונדע ונשים אותם על ליבנו לפני הכל, שהדבר הזה יהיה סדר-היום שלנו. 

אני לובש היום חולצה של עידן שתיוי ז"ל. עידן שתיוי מגני תקווה, נרצח ביום שמחת תורה, תוך כדי שסייע לאחרים להימלט במתקפת חמאס, וגופתו מוחזקת עדיין בעזה. עידן היה בחור צעיר, בן 28 במותו, כאשר כל החיים היו לפניו. הוא שירת ביחידה מיוחדת, למד משפטים והיה אמור להתחיל את שנתו השנייה בלימודי קיימות וממשל באוניברסיטת רייכמן. 

עידן הגיע לפנות בוקר למתחם הנובה, כדי לתעד את חבריו שעסקו שם בהפעלות ובסדנאות וניגנו שם. הוא לא הספיק להיכנס אפילו למתחם. המתקפה החלה, ועידן כאמור ניסה לסייע לבחור ובחורה שלא הכיר כלל להימלט. הוא פגש אותם לראשונה ביציאה מהאתר. על הבחירה הזאת הוא שילם במחיר של אובדן חייו, ברצון לעזור לאחרים, וזה גם מה שהוביל לחטיפה שלו. 

מספרים על עידן שהוא אהב את החיים, אהב טבע, צילום וחיות. אביו אלי סיפר כי עידן היה טיפוס אוהב אדם כל כך. ביום שהוא עבר לתל אביב לראשונה, הוא ראה הומלס ברחוב ונתן לו את שמיכת הפוך שלו, והלך לישון ללא שמיכה. 

הוא הותיר אחריו את הוריו אלי ודלית, שלושה אחים, ואת בת זוגו סתיו, איתה היה אמור לעבור לגור בשבוע שלאחר הטבח. מי ייתן ויחזרו במהרה כל חטופינו, החיים לחיק משפחותיהם לתהליך ארוך של שיקום. וראינו באיזה מצב חלקם הגיעו, גם פיזי וגם נפשי, ולכן הדחיפות להחזיר אותם הביתה הכי מהר, ואת החללים ואת אלה שאיבדנו, שהפסדנו זמן יקר בלהציל אותם, שישובו לפחות לקבר ישראל. זאת החובה המוסרית של עם ישראל. 

אני אגיד עוד משהו, שיש ויכוח על מה המחיר של השבת החטופים. אין ויכוח שהמחיר הזה עצום, וקשה מנשוא, ומשפיע עלינו, אבל יש דבר אחד שיכול לגרום לנו לצאת להילחם באויבים שלנו, וזה שלא ננהל ויכוח על החטופים. נביא אותם הביתה, נייצר הסכמות בחברה הישראלית, ועוד נילחם באויבים שלנו בכל החזיתות. 

היום אני יוזם דיון חירום, שבו הופתעתי לגלות כי זכאות שהייתה מקובלת ומתפקדת במהלך המלחמה לתושבים מפונים בצפון, נלקחה מהם באופן שרירותי וללא סיבה. אני מקווה שזו תקלה ואי הבנה, ובמיוחד כשזה פגע בסטודנטים וחיילים ואנשי מילואים, שבמקום להיות במלחמה, צריכים לדאוג בעורף מה עשו לחשבון הבנק שלהם בצורה חד-צדדית. הדבר הזה לא מקובל, אנחנו נשמע את הבעיה לעומקה, ואני מקווה שגם נביא פתרון מהר ובנחישות. 

אני מבקש מאיתי גבר, מילואימניק מפונה מהצפון, להתחיל. 

 << אורח >> איתי גבר: << אורח >>  

שלום לכולם. קודם כל אני רוצה להודות לך, היו"ר מיכאל ביטון, על כינוס הוועדה הזאת. אנחנו כמילואימניקים פנינו אליך בשבוע האחרון, ולחברי כנסת נוספים, במטרה להציף את הנושא הזה. אני פה בשם מאות מילואימניקים מפונים מהצפון, שמאז ה-7 באוקטובר משרתים במלחמה. אני בעצמי סרן במילואים בחיל הים, שירתי מעל 200 ימים מה-7 באוקטובר, ואני משרת את המדינה בגאווה גדולה. 

במקביל, אני גם מפונה מקריית שמונה. פוניתי מביתי ב-7, הגעתי אליו פעם ראשונה רק לאחר שנה בשביל לאסוף את הציוד. סליחה, אנחנו קצת... ימים מורכבים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לאט-לאט. אתה יכול לנשום ולדבר ברוגע. דבר רגוע, יש זמן. 

 << אורח >> איתי גבר: << אורח >>  

תודה. בשבוע שעבר התחלנו, כמו בכל תחילת חודש, אנחנו מגישים על חודש שעבר את מענקי המפונים, את מענק האכלוס, ופתאום הופיעה לי הודעה באתר של ביטוח לאומי שאיני זכאי עוד, ואיני גר יותר ביישוב מפונה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

בוא תן לנו את הפרטים בצורה מדויקת. מה הסטטוס שלך היה? 

 << אורח >> איתי גבר: << אורח >>  

הסטטוס שלי הוא מפונה מקריית שמונה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

היית סטודנט בתל חי?

 << אורח >> איתי גבר: << אורח >>  

הייתי סטודנט במכללת תל חי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

יצאת למילואים מיד?

 << אורח >> איתי גבר: << אורח >>  

ב-7 באוקטובר כבר הייתי על מדים ביחידה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ולמרות זאת שולמו לך מענקי מפונה. 

 << אורח >> איתי גבר: << אורח >>  

נכון. בעצם משרד הפנים אפשר לשנות את הכתובת באופן רטרואקטיבי, מתוך הבנה שמאות צעירים שעברו לגור בגליל לא שינו את הכתובת. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא הספיקו לשנות. 

 << אורח >> איתי גבר: << אורח >>  

נכון, לא הספיקו. ובתוך הדבר הזה בעצם המדינה באמת זיהתה את הפער הבירוקרטי הזה, פתחה לנו את האפשרות והתבקשנו להביא חוזים מודפסים. אני התבקשתי, כשהגעתי למשרד הפנים, הגעתי ב-7 לנובמבר, ביקשתי במיוחד לצאת מהבסיס בשביל לקבל את הטפסים, בשביל להגיש את הבקשה, הבאתי חוזה שכירות, אישור לימודים במכללה, תלושי שכר עם הכתובת שלי בקריית שמונה. התבקשנו להביא את הכל מודפס, ולאחר שהבאתי את זה, בעצם אושר לי המעמד. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לאן הבאת את זה? 

 << אורח >> איתי גבר: << אורח >>  

למשרד הפנים בתל אביב, לרשות האוכלוסין. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

היית חייב לעשות את הביורוקרטיה הזאת פיזית?

 << אורח >> איתי גבר: << אורח >>  

היינו חייבים להגיע פיזית. לא רק שהיינו חייבים להגיע פיזית, נדרשנו להביא את הדברים באופן מודפס. פנו אליי מילואימניקים שהגיעו מהבסיס, מלוחמה בתוך עזה למשרדי הפנים, ולא אישרו להם כי הם לא הביאו את החוזה מודפס. הם נאלצו לנסוע, להדפיס, לחזור. הם נתקלו בנוקשות בלשכה, אך בסוף הכתובות שונו והמענקים הגיעו. עכשיו, איך שזה עובד היום, כל מפונה מגיש בתחילת החודש על החודש שעבר. כלומר, על המענקים של ינואר אנחנו מצהירים בתחילת פברואר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אתה צריך להגיש כל חודש? 

 << אורח >> איתי גבר: << אורח >>  

כל חודש אתה צריך להצהיר מחדש. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

למה?

 << אורח >> איתי גבר: << אורח >>  

בשביל להצהיר למדינה שלא גרת במלון על חשבון המדינה. כל חודש אתה עושה את זה דרך האתר של ביטוח לאומי, יש אתר נגיש, זה מאוד פשוט. ממלא תעודת זהות, תאריך, מצהיר שלא התגוררתי במלון, והכסף כעבור שבוע-שבועיים נכנס לחשבון הבנק. 

אנחנו הגענו ל-1 לפברואר, באנו להגיש על ינואר, ובעצם פתאום הופיעה לי הודעה כזאת שאומרת אינך מתגורר ביישוב מפונה, ולכן אינך זכאי לקבלת מענק האכלוס. עכשיו, הופתעתי, אמרתי אולי שינו את הסטטוס של קריית שמונה, אולי יש תקלה במערכת, אולי נגמרה המלחמה ולא סיפרו לנו. אבל זה לא המצב. התחלנו לדבר על זה בקבוצות הוואטסאפ של האזור, והבנו שבעצם למאות אנשים, מתוכם גם מאות מילואימניקים, נתקלו בבעיה הזאת שאינם זכאים יותר למענק. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז פעם ראשונה שהאירוע הזה מתחיל הוא בראשית פברואר. 

 << אורח >> איתי גבר: << אורח >>  

נכון, פעם ראשונה שזה מגיע לציבור.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לפני עשרה ימים. אתה רוצה לחתום את הדוח של ינואר, אומרים לך, נזרקת מהמערכת. 

 << אורח >> איתי גבר: << אורח >>  

אומרים לך, אתה לא זכאי. עכשיו, אני אגיד לך יותר מזה, אפילו לא אמרו לנו, היינו צריכים לגלות דרך האתר. אנחנו הבנו שמדובר בהחלטת ממשלה מסוף שנת 2024, שאומרת שמה-1 לינואר איננו זכאים יותר למענק. אני לא מבין איך הודעה לא יוצאת לציבור. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מה היה הרציונל של החלטת הממשלה? 

 << אורח >> איתי גבר: << אורח >>  

הם שינו שם איזושהי החלטה ביורוקרטית, שאומרת שכל מי ששינה את הכתובת באופן רטרואקטיבי, אינו זכאי יותר לקבלת המענק. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

זאת אומרת, אתה רשום עדיין במשרד הפנים כתושב קריית שמונה? 

 << אורח >> איתי גבר: << אורח >>  

המכנה המשותף של עשרות האנשים שאני מדבר איתם, וגם פה תכף אגודת הסטודנטים של תל חי תתייחס, זה שאנחנו שינינו את הכתובת רק תוך כדי המלחמה, והתבקשנו להוכיח שאנחנו גרים באזור ושזהו מרכז חיינו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אתה יודע, סטודנט, מרכז חיים, לא צריך להציק, בסוף אתה סטודנט. 

 << אורח >> איתי גבר: << אורח >>  

אני סטודנט, אני עובד, אני גרתי בגליל ארבע שנים, הגליל היה לי לבית. אני לא צריך להתווכח ולהוכיח שום דבר. יש לי חוזה שכירות, יש לי תלוש שכר, אני חי שם, ואני ב-7 באוקטובר פוניתי מהבית שלי בעקבות המלחמה. 

משהו אחד שממש חשוב לי, בימים האחרונים אנחנו בקשר עם עשרות מילואימניקים שנפגעו מהדבר הזה. יש כמה מילואימניקים שביקשו שאני אשמיע את הסיפור שלהם כאן, אני אעשה את זה באופן קצר, ברשותך היו"ר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

 כן, אני מעדיף גם שאלה שהגיעו ידברו ופחות מי שלא בא, אבל ניתן לך שתי דקות לדבר הזה.

 << אורח >> איתי גבר: << אורח >>  

תודה רבה. אני רוצה לספר לכם את הסיפור של תומר, תומר לוחם בשריון בחטיבה 10. תומר קפץ ב-7 באוקטובר לרצועת עזה, נפצע במלחמה, ושב לשרת במילואים. ממש ברגע זה הוא נמצא ברצועה, והוא גילה בזמן שהוא משרת שאינו זכאי יותר, הוא גילה את זה בדיעבד, בהתנהלות כלכלית, שבינואר ציפינו לקבל את הכסף, ובפברואר גילה שאנחנו לא מקבלים. הוא כרגע תוך כדי מילואים ותוך כדי לחימה, מנסה להבין איך הוא סוגר את החודש. 

אני רוצה לספר לכם על אור כהן, מפונה מקיבוץ מעיין ברוך, שב-7 באוקטובר התעורר במעיין ברוך וסיים את היום כחלק מפלוגת רפואה בעוטף עזה, תוך כדי פינוי גופות ומתן טיפולי דחק ללוחמים ב-7 באוקטובר. הוא יצא רק אחרי חודש וחצי מהעוטף פעם ראשונה בשביל לשנות את הכתובת שלו. 

אני רוצה לספר לכם על אוריאל. אוריאל תושב קריית שמונה, ששירת בחטמ"ר שומרון בגזרת חווארה. הוא שירת במלחמה חודשים בלחימה. לפני המלחמה הוא הקים עסק לשטיפת רכבים בקריית שמונה. הוא תושב המקום, הוא עצמאי, וגם הוא גילה רק עכשיו בדיעבד שהמדינה לא נותנת גם לו את המענקים. 

כמו שלושתם וכמו עוד הרבה מאוד, אנחנו מאות מילואימניקים מפונים שנתנו הכל למדינה מאז ה-7 באוקטובר, משרתים בגאווה גדולה, וכל מה שאנחנו מבקשים זה שיראו אותנו, יתנו לנו את הזכויות שלנו. אם מישהו מבקש לבטל לנו את הזכויות, תודיעו לנו, תסבירו לנו הסבר לוגי למה הדבר הזה קורה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אנחנו לא רוצים הסברים, זה אירוע שהוא חרפה ובושה למדינה. ולעשות אותו ככה בשרירות לב ועל גב הצעירים האלה שהם לוחמים והם במילואים, ואפילו לא יכולים לטפל בבעיה הזאת. צריך לתקן את זה מיידית, אני לא מבין איך זה קרה, אנחנו עוד רגע נשמע גם את הצד הממשלתי. 

בוא נשמע עוד אחרים פה, איתי, ואם יהיה זמן, נאפשר גם לך להמשיך להביא עדויות ולהשמיע את קולם של אלה שהם בצבא עדיין. ישראל קרמר, ממצפינים, בבקשה. 

 << אורח >> ישראל קרמר: << אורח >>  

נכון מאוד. בוקר טוב, אני קודם כל רוצה לפתוח ולהגיד לך ממש תודה רבה, חבר הכנסת מיכאל ביטון, שכינסת את הוועדה ממש בדחיפות ואתה מבין את הצורך הזה. אני מדבר פה גם בכובע של פעיל מאוד מרכזי במטה צעירים מצפינים, וגם אני חוויתי את זה באופן אישי, בפן האישי שלי, כמפונה ממשגב עם.

אני הגעתי לשם שנה לפני המלחמה, העברתי את כל מרכז החיים שלי לשם, כמו שאיתי סיפר, גם אני העברתי את הכתובת אחרי המלחמה. מכל מיני סיבות ביורוקרטיות, אנחנו צעירים, יש לנו עיסוקים אחרים. הדבר הראשון, זה לא לעסוק עכשיו באני אעביר ישר את הכתובת, זה לא עיקר המחשבה שלנו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

העברת כתובת מיד בתחילת המלחמה? 

 << אורח >> ישראל קרמר: << אורח >>  

העברתי כתובת ישר כשהבנתי שבשביל להיות זכאי למענק אכלוס, אני צריך להעביר את הכתובת. עברתי את כל המסכת הזאת של התחקירים וההוכחות, ותביא לי חוזה וחשבון מים וחשמל, ותביא לי אפילו קבלות מהסופרמרקט, שאתה באמת גר שם ואתה לא עושה לי פה איזה קומבינה. 

עשינו את כל הדבר הזה. אני ועוד רבים מאוד מהאנשים שאני מכיר באופן אישי שעשו את זה, ושהיו צריכים לעבור את זה, והלכו פעם אחת ולא אישרו להם, והלכו עוד פעם, ועברו את כל המסכת הזאת כדי לקבל אישור. והם הוכיחו, ואנחנו הוכחנו שאנחנו תושבים צעירים, שאנחנו תושבים שנמצאים במרחב צפון ואנחנו זכאים כמו כולם. 

ובאמת המדינה הכירה בזכאות שלנו, ונתנה לנו ותמכה בנו כלכלית, דבר שאפשר לנו שפיות בתקופה הזאת, שאנחנו ממש בגלות, אנחנו ממש עקורים מהבית שלנו. תחשבו מה זה במדינת ישראל 2025, אנחנו 76 שנה אחרי קום המדינה. חלק גדול מאוד מהעם פשוט בגלות בתוך הארץ שלו. זה כבר לא מעניין אף אחד שאנחנו מפונים. זה אירוע, סליחה, קצת ביזארי שזה הפך להיות הדבר הזה. 

והעברנו את הכתובת ועשינו את הכל, והדבר הזה נתן לנו אוויר והמשך. ואני עברתי מלא דירות, לא רק אני, עוד הרבה מאוד אנשים שעדיין לא מרגישים שזה הבית שלהם. אני ועוד הרבה מאוד אנשים, שעברו לצפון לפני ה-7 באוקטובר והקימו את החיים שלהם שם, ורוצים לחזור לצפון. 

הרי הוועדה הזאת מתעסקת בחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. הצפון, מהו שווה בלי כוח צעיר שחוזר ומניע את זה? ואם עכשיו כל הכסף הזה שבאמת נותן לנו אוויר, ואורך רוח, ואפשרות להתנהל בתקופה המטורללת הזאת, ואני באמת לא מצליח להתיישב בשום מקום אחר ואני רק מחכה לחזור צפונה, אם עכשיו סוגרים לי את ההכנסה הזאת שמקיימת אותי, איך אני יכול עכשיו לחזור לצפון ולהחזיר את הצמיחה הכלכלית ולנוע ולעבוד שם? זה לא דבר שמאפשר. 

ואני רוצה גם לסיים באמירה ממש חשובה, שאני מבקש מהמדינה שתתייחס לצעירים שהקימו את מרכז החיים שלהם בצפון לפני ה-7 באוקטובר, ורוצים להשיב את החיים למקום הזה, שתפסיק להעניש אותנו. אנחנו מרגישים שאנחנו נענשים. אני לא מבין למה, אין לזה שום סיבה. 

אם חושבים שאנחנו מרמים, היינו יכולים למצוא הרבה מאוד דרכים אחרות לרמות או לעקוץ את המערכת. היינו יכולים ישר על ההתחלה כבר לשנות את הכתובת שלנו ולקבל הטבות מס. הרי היינו יכולים לעשות את זה, אבל לא עשינו את זה כי זה לא מה שמעסיק אותנו לרמות או לעקוץ את המערכת. 

אולי זו המדינה מה שהיא חושבת ואיך שהיא מתנהלת, וסליחה, זה נורא עצוב אם זה החינוך שאזרחים מקבלים. אבל אנחנו תושבי הגליל, אנשים שאני מכיר, אנשים באמת שאכפת להם, ובאמת זו המציאות שהם חיים בה. אנחנו בני אדם, הכל סבבה. אז אני מבקש שבמקום שהמדינה תעניש אותנו על הדבר הזה שאנחנו גרים שם, שתתמרץ אותנו ותאפשר לנו לחזור ולהחזיר את החיים. 

ואנחנו רק מחכים לרגע, אני בכלל לא מדבר על הסיפור הזה שמחזירים אותנו פתאום באמצע מרץ, שמאיפה זה נחת עלינו, זה דיון אחר, אבל שתתן לנו את הכוח לחזור. ואחד מהכוחות שעוזרים לנו לחזור, זה הכוח הכלכלי שמניע את כל המערכת הזאת. וזה מה שיש לי לומר, ותודה רבה לכם, לכולם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תודה, ישראל. שחר יפרח, יו"ר האגודה הסטודנטיאלית תל חי. 

 << אורח >> שחר יפרח: << אורח >>  

בוקר טוב. אני רוצה להגיד באמת תודה רבה על המעמד ועל הוועדה הסופר חשובה הזאת. אני רוצה באמת גם להתחיל ולהגיד, קודם כל להצטרף אליך, מיכאל, לדברים בנוגע לחטופים, צריך להחזיר את כולם הביתה עכשיו. כולנו היינו עדים לתמונות של החוזרים מהשבי האחרונים. הזוועות שהם עברו שם זה אל יתואר, וצריך לעצור הכל ולהחזיר את כולם הביתה עכשיו. 

אני רוצה להמשיך רגע לסיפור של שני אנשים, שכבר מתקשר יותר לנושא שלנו. אחד פה הוא בחור שיושב לידי בשם אופיר, הוא סגן יו"ר האגודה. אופיר מתגורר בצפון בכפר גלעדי מ-2021. אופיר העביר את הכתובת שלו קצת אחרי ה-20 באוקטובר, באזור תחילת נובמבר. אופיר הלך והביא את הטפסים וכל מה שישראל התייחס אליו, אני לא רוצה להרחיב פה ולחזור על אמירות. אופיר עשה את כל ההוכחות שצריך והוכיח שהוא זכאי למענקי אכלוס. 

בנוסף, מישהי בשם ספיר, מורה מפונה משלומי, מלמדת בבית ספר בחיפה ברמת הנשיא. היא בונה על המענקים האלה לה ולילדים שלה. במקביל היא עובדת בבית ספר, מקדמת את הנוער, עושה מה שצריך ובאמת משקיעה הרבה זמן מעצמה לטובת המדינה ולטובת הילדים. כשהיא נכנסה לאתר של ביטוח לאומי להגיש את המענק, היא שמחה לגלות איזו תוספת קטנה בטופס. 

אני רוצה רגע להקריא פה מהאתר של ביטוח לאומי, רשום פה מי זכאי למענק. 'כדי להיות זכאי למענק עליך לענות על שלושת התנאים הבאים: אחד, אתה תושב ישראל. שתיים, כתובת המגורים שלך בראות האוכלוסין וההגירה היא באחד היישובים המזכים, לפי רשימה כמובן. ושלוש, התפנית למקום לינה שאינו במימון המדינה'. 

ואז הופתענו לגלות, קודם כל המענקים, היינו צריכים למלא אותם ב-2 לפברואר. בהתחלה חשבנו באמת שזו תקלה, אפילו דובר עיריית קריית שמונה יצא בהודעה שזו תקלה, ובדקו, והכל יטופל ויסודר. ואז למחרת, באמת אחרי הרבה בדיקות, יצאו בהודעה שזו לא תקלה. ואז שמנו לב לסעיף קטן שהתווסף באדום, ואני מקריא אותו – 'שימו לב, הזכאות למענק עבור חודשים ינואר ופברואר 2025 תהיה רק למי שכתובת המגורים שלו הייתה ביישוב מזכה בתאריך הפינוי מהיישוב'. 

מאיפה זה בא? למה זה בא? אז למה אנשים הוכיחו עכשיו את כל הדברים שלהם? הביאו את הטפסים, קבלות מהסופר? נאמר פה לידי. הביאו חוזה דירה, נאמר פה גם לידי. אישור לימודים? עשו, נסעו עד לתל אביב בשביל להביא טפסים? נסעו עד לצפת בשביל להביא טפסים? פקידי שומה ופקידים, ועוד ביורוקרטיה על ביורוקרטיה. עשו את כל הדברים, ואז בגלל שלוש שורות באדום שרשום, מגלים שהם לא זכאים יותר למענק. 

לא הגיוני שדבר כזה קורה. אנחנו במדינת ישראל 2025, לא הגיוני שדבר כזה קורה. יש דרכים לעשות את הדברים האלה. יש רמאים? אני בטוח שיש רמאים. אנחנו ישראלים, יש לנו את החוצפה שלנו. אבל יש רמאים? זאת לא הדרך. לא עושים את זה בצורה כזאת, לא מפסיקים לכולם, ואז יאללה בואו נבדוק. בודקים. לא מפסיקים בכלל, ממשיכים לתת את המענקים. יש עבודה, זאת עבודה קשה, עבודת נמלים. אבל עושים את הבדיקה, לא פוגעים באנשים, כי הרבה אנשים נפגעים מזה. 

בוא נחזור שנייה לספיר. לא רק ספיר נפגעה מזה שהיא לא מקבלת את המענקים. עוד איזה המשך קטן לסיפור, בגלל שהיא לא מקבלת יותר את המענקים, היא אפילו החליטה לעזוב את בית הספר ולחזור לגור בשלומי. 

מה קרה פה? תבינו כמה מעגלים נפגעו. גם ספיר, גם הילדים שלה והמשפחה שלה, וגם הילדים בבית ספר שעכשיו אין להם מחנכת ומורה. כאילו, תבינו כמה מעגלים נפגעים מהדבר הזה. והסטודנטים, אנחנו מדברים פה על להשיב צעירים ולחדש, לא לשקם, לחדש את הצפון. אנחנו מדברים על זה. מי ירצה לחזור? אחרי כל הביורוקרטיות וכל הדברים, למה שאנשים ירצו לחזור? סטודנטים בונים על הכסף הזה. 

לעבוד, לשלם שני שכרי דירה. אני עדיין משלם שני שכרי דירה, אני, דוגמה. אני עדיין משלם. סגרתי חוזה לשנתיים, אמרתי מה כבר יכול להיות? חודשיים אחרי זה מלחמה. מה כבר יכול להיות? והנה, משלמים שנפי שכרי דירה. הכסף הזה באמת הולך למקומות שצריך. חייב להגיד את הדבר הזה. 

עכשיו גם יצאה הוראה חדשה, ממש אתמול קיבלנו את ההודעה, ההוראה שיבדקו מי רימה או לא רימה רק עד ה-31 בנובמבר. זאת אומרת, 40 ימים. מה עם כל האנשים שהעבירו כתובת אחרי? מה עם כל המילואים? מי שהיה במילואים ולא היה יכול ללכת למשרד הפנים ולשנות את הכתובת? מה עם כל האנשים שהיה להם את הבעיות שלהם? ילדים, בתי מלון, לא חסר סיפורים. אני יכול פה לספר סיפורים ברצף. מה קורה עם כל האנשים ששינו כתובת אחרי 40 יום?

קודם כל, הובטח שהכסף יגיע אלינו לפי התנאים הבאים, אי אפשר לשנות את זה. אם הובטח, תעמדו בהבטחות. כמו שהאזרחים עומדים בחובות שלהם, גם המדינה צריכה לעמוד בחובות שלה. המנגנון הזה היה לקוי, לקוי, לקוי. צריך לעשות עבודת מטה. 

והכי חשוב, לצאת בהודעות לציבור. אנחנו לא יכולים לגלות את זה כדרך אגב. ללכת להגיש מענק בלי הודעה מוקדמת, בלי כלום. צריך לצאת כבר היום בהודעה ולהגיד איך התהליך הזה הולך להתנהל. או לפחות להגיד שהולך להיות תהליך בדבר הזה. 

ואני רוצה לסיים בדבר הזה, וזה הכי עצוב. בזמן שאנשים מפונים מהבתים שלהם, יש גורמים במדינה שמפנים להם את המענקים. כאילו זאת אמירה שתלכו איתה, באמת. כל מי שיושב פה, תלכו איתה הביתה. זה באמת עצוב הדבר הזה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תודה לך, שחר. שני אטלי, בבקשה.

 << אורח >> שני אטלי: << אורח >>  

אני עורכת דין, מלווה את מענק המפונים עוד מבג"ץ הסטודנטים. אני תושבת עוטף עזה, ואני יו"ר צעירים של המחנה הממלכתי, ואני רוצה לדבר על הפרוצדורה רק. קודם כל, אנחנו שלחנו יחד עם יאיר, שתכף ידבר פה בזום, מכתב לביטוח הלאומי ולמשרד האוצר, כי לא ראינו אף החלטה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

נניח שמישהו משנה זכאויות או תנאים, יש שלב שם שהממשלה פותחת את זה להערות הציבור, או מה שנקרא RIA להתייחסות. פה אני רואה שזה קרה ככה. 

 << אורח >> שני אטלי: << אורח >>  

היו שלושה ימים להערות הציבור, על טיוטת הסכם. זה מאוד מאוד חשוב. לא על החלטה על טיוטת הסכם, אנחנו לא יודעים אם ההסכם בין משרד האוצר לבין ביטוח לאומי נחתם, לא נחתם, האם זאת כן החלטה או לא החלטה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מה זה מעניין אותנו ההסכמים בין האוצר לביטוח לאומי? אנחנו בעד הסכם בין הממשלה לאזרחיה. זה ההסכם שצריך לקיים. את ההסכמים שלהם שיעשו בלי קשר אלינו.

 << אורח >> שני אטלי: << אורח >>  

שתי ההחלטות נדונו בוועדת העבודה והרווחה. שתיהן, 2624-2677, מרחיבות זכאויות למענק מפונים, חבר הכנסת מיכאל ביטון, לא מצמצמות זכאויות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

בכותרת שלהם. 

 << אורח >> שני אטלי: << אורח >>  

בדיוק. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

והתלבשו עליהם כדי לצמצם. 

 << אורח >> שני אטלי: << אורח >>  

כדי לצמצם זכאויות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

בהערה קטנה, בסעיף קטן. 

 << אורח >> שני אטלי: << אורח >>  

אין החלטה מפורסמת של משרד האוצר להגביל זכאויות של מי ששינו את הכתובת שלהם אחרי ה-20 לאוקטובר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

 את אומרת שהחלטת הממשלה הזאת ביסוד שלה, היא נועדה להרחיב.

 << אורח >> שני אטלי: << אורח >>  

אין החלטת ממשלה לצמצם זכאויות. הכל נמצא בטיוטת הסכם, לא חתום ולא מפורסם, ככה שהפרוצדורה פה היא לא נכונה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

עשית עבודה של עורכת דין. 

 << אורח >> שני אטלי: << אורח >>  

כתפקידי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

בסוף הם ייקחו אותך לייעץ להם בייעוץ המשפטי. בסדר, אז אל תשכחי את האזרחים. תודה, שני. יאיר קטן בזום, מילואימניק, מפונה מהצפון. אני מאפשר זום כי אנשים היו במלחמה ובמילואים.

 << אורח >> יאיר קטן: << אורח >>  

קודם כל אני רוצה להודות לחבר הכנסת מיכאל ביטון, זו באמת ועדה ממש חשובה. תודה לך שאתה מאפשר לנו להשמיע את הקול. אני יאיר, אני ראש מטה צעירים באזור צפון, מהמחנה הממלכתי. אני ב-7 באוקטובר הייתי בחו״ל. באותו יום ישר עליתי על מטוס, כמו הרבה מילואימניקים, וחזרתי לארץ בשביל לעשות מילואים. 

עשיתי מעל 150 ימי מילואים בתור לוחם, אני לוחם אש במחוז תל אביב, ואני יכולתי להעביר את המגורים שלי לצפון רק באמצע נובמבר. מתי שהיו לי שלושה ימים להתרעננות, הלכתי למשרד הפנים, עמדתי בתור. הבאתי גם את חוזי השכירות, כמו שדובר, גם מנויים של חדר הכושר, וקבלות מהסופר, מרמי לוי ומסופר פארם, כדי להוכיח את המגורים. כולל גם אישורים מקיבוץ מעיין ברוך, איפה שאני מתגורר, כדי להוכיח את המגורים שלי. 

בזמן המלחמה עברתי בסך הכל ארבעה בתים עד כה. נכון להיום אני מחזיק בשתי דירות, אחת בצפון שאני סוחר, ואחת בירושלים, מאיפה שאני עובד ומתגורר. כרגע אני לא נמצא שם היום, אחרת הייתי מגיע לוועדה. אבל אני בעצם כרגע נמצא במחויבויות של יותר מ-5,000 שקל רק לדיור, לא כולל עדיין ארנונה, חשבונות חשמל וכו'. אני לא ארחיב על העניין של המילואימניקים שנפגעו, כי אני מבין שנשמע כבר הכל על זה מספר פעמים. ובאמת שזה מאות, ורואים את זה כאן בוועדה, רק חלק קטן מאיתנו. 

הדבר שלי אישית היה באמת הכי אבסורד, זה העניין של הפרסום של ההחלטה. לא היה פרסום, הייתה רק טיוטה. ביום שגילינו שלחנו באמת מכתב, יחד עם שני, כדי לקבל בעצם את מספר ההחלטה. עד כה לא קיבלנו תשובה עבור זה ולא קיבלנו גם את ההחלטה עצמה, וזה מתסכל. 

דבר נוסף, גם בתחילת המלחמה, אם אנשים זוכרים, היו פרסומות וקמפיינים במיליוני שקלים של ביטוח לאומי, כדי ליידע את כולם על הזכויות שלהם, גם מפונים, גם מילואימניקים, לזכויות שהם זכאים. את ההחלטה לא לקבל את המענק, גיליתי גם כמו שאר המפונים ב-2 לחודש, ולא קיבלתי שום התראה מוקדמת עבור הדבר הזה. אין לי שום דרך להתכונן, אני צריך בעצם עכשיו להמציא את הכסף מאיפשהו. וזה מאוד מאוד מתסכל בידיעה שהיו קמפיינים שידעו ליידע את הזכויות, אבל ליידע על משהו כל כך פשוט, לא קיבלתי אפילו מכתב בתיבת המכתבים בביטוח לאומי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תודה, יאיר. מתן דודיאן משלומי. 

 << אורח >> מתן דודיאן: << אורח >>  

בוקר טוב. מתן דודיאן, נציג מועצת שלומי. זה הזמן להגיד לחבר הכנסת מיכאל ביטון תודה מיוחדת. ולמה תודה מיוחדת? כי הוא באמת בין היחידים שכיתת רגליים במשך שנה פלוס, וחרש את הצפון מקצה לקצה במשך כל המלחמה הזאת, והקים ועדות אין-ספור לטובתנו. 

אבל מיכאל, תסלח לי, כי אני לא באתי רגוע היום. אני באתי לשקף לאנשים את המציאות ולא להגיד להם כמה אנחנו מסכנים. אנחנו במשך שנה וארבעה חודשים פונינו מביתנו, לא כי רצינו, כי זאת הייתה החלטת הממשלה, החלטה של פיקוד העורף. 

כי לקחו כסף של המיגון שלנו שהובטח ב-2018, והכפילו אותו ושילמו איתו את הפינוי שלנו. הילדים שלנו ארבע פעמים, חמש פעמים עברו מסגרות חינוך. משפחות שגרו ב-27 מטר עם ארבע-חמש נפשות, שבשמונה בערב כבר לא היה להם מה לאכול יותר. חדר אוכל נסגר. 

סבלנו הכל. במאי שנה שעברה ישבתי פה בכובע אחר, דרך נלחמים על הצפון ולובי 1701, וכבר אז צעקנו. שנה הבאה אנחנו פותחים בגלות בארצנו. אנחנו נהיה בירושלים, בחיפה, בטבריה ובכל מקום. אתם יודעים שנפתח את שנת הלימודים בחוץ. תאריכו את השהות עד סוף שנת לימודים. אף אחד לא מדבר על זה. 

ושתקנו. קיבלנו את החלטת הממשלה שהפינוי נקטע באמצע השנה והילדים שוב חוזרים למסגרת אחרת, ושוב צריך לחזור לבתים. ואז מה? ביטוח לאומי שולח הודעות לכולם – מי שיחזור הביתה לפני הזמן לא מקבל מענקים. זה היה חודש לפני שבכלל שללתם מענקים. אנשים רוצים לחזור הביתה לשפץ, לסדר את הנזק. נלחמים במס רכוש. 

מיירט שנפל על גג ויש חור בגג. אז הם מסדרים את הגג, אבל נכנס גשם, הלך הריהוט, את זה אף אחד לא משפה. ואז אומרים, לא תקבלו מענק עזובה אם מס רכוש נותן לכם כסף. אז מאיפה הם צריכים לקנות בתים? אנחנו אולי הרשות היחידה שמגייסים כסף מקרנות פילנתרופיה כדי להביא לאנשים מיטה, ואוכל, ובגדים, ולסדר להם את המטבח שנהרס מהגשם. 

למה אנחנו צריכים להגיע למצב הזה בכלל? איפה אנשים שהשכירו בתים כדי לסיים את מסגרות החינוך לילדים שלהם בחוץ? הם השכירו דירות עד יוני. הם ישלמו את זה לבד. אדוני היו"ר, אנשים קנו בתים בשלומי, שכונה חדשה שנקראת יערית. אנשים קנו בית ממיטב כספם. הם מכרו את הבית שלהם במקום אחר, בעכו, בקריות ובחדרה, ובאו לגור מתוך אידיאולוגיה בצפון לפתח את הגליל. וכשהם היו צריכים לפנות את הבית שלהם חודש אחרי המלחמה, הם מצאו את עצמם עד היום משלמים גם משכנתה וגם שכירות כי לא מגיע להם מענק. 

למה? כי הם לא יכולים לשנות כתובת. רשות האוכלוסין חוסמת את הדרך. והיום מה? גם מי שהצליח לשנות כתובת, לקחת לו? איש ישיש בן 84, קוראים לו דני. הבן אדם קנה דירה בשלומי שנה לפני המלחמה. לא העביר כתובת. אז מה אם הוא לא העביר כתובת? העביר כתובת, חודשיים אחרי המלחמה הצלחנו בכוח. התחיל לקבל מענקים, לא בכה על מה שהוא לא קיבל לפני. היום, שוב הוא לא מקבל. וממה הוא צריך לחיות? משכיר דירה קטנה בנהריה, בקושי מתקיים מקצת אוכל. 

אנחנו צריכים לעזור לו? אנחנו בחרנו לפנות את אדון דני? או את אותה גברת עם ארבעה ילדים שקנתה בית אצלנו כדי לפתח את היישוב? אנחנו היחידים שהתיישרנו עם החלטת הממשלה. אם ראש המועצה שלנו לא היה דוחף כדי להבין שאנחנו לא יכולים להילחם במדינת ישראל, והוא היחיד שפותח את מסגרות החינוך במלואן. כל הגנים יהיו פתוחים, כל מסגרות בית הספר יהיו פתוחות, אנחנו נעזור לתושבים שלנו בכל מה שאנחנו רק יכולים. 

אבל לשים לנו רגליים? לקחת להם את הכסף שגם ככה אין לנו מאיפה לתת להם? אנחנו סבלנו בחוץ שנה וארבעה חודשים. סבלנו אי-ספור בעיות. אנחנו חוזרים בלי ביטחון. בלי שום ביטחון, וצריך להגיד את זה. אנחנו חוזרים לאותה נקודה. רק מה, עשינו להם קצת הרס. זה היה מבצע מפואר, אבל מלחמה זאת לא הייתה. אנחנו חוזרים ליישוב נטוש, מעופש והרוס. 

אנחנו רוצים להגיד תודה ענקית. יש המון אנשים טובים, מכינות מכל הארץ, שמגיעים, שמתנדבים, שצובעים את הרחובות, שגוזמים הכל, שהתושבים שלנו יחזרו הביתה ויהיה להם קצת טוב בלב לראות את הבית שלהם לא הרוס אחרי שטנקים היו ברחובות. 

ואז מה? הבשורה הכי קשה, לחזור הביתה ולקבל מענק עזובה או מענק שיבה, ביוני? לחזור הביתה עכשיו במרץ, מאיפה אנשים יכולים לצבוע את הבית? לסדר את הגינה? מאיזה כסף? מה, יחכו עוד ארבעה חודשים עד שתואילו בטובכם לבדוק אם מגיע להם או לא מגיע להם? זה לא מקובל. וברור לי שאין פה תשובות לאף אחד. 

אבל תחשבו על זה רגע לפני שאתם שולחים הודעות ושורפים את כל העולם. בשביל עוד איזה חוק קטן. מעל 10 מיליארד עלה הפינוי הזה, עכשיו התחלתם להתעסק בשקלים, לקחת כסף פינוי של אנשים שאין להם ממה לחיות? אנשים שיצאו לחל״ת וכבר אין להם מקום עבודה לחזור אליו? 

אנשים גרו בשלומי, עבדו בנהריה. נהריה לא הייתה מפונה. בינתיים, מישהו אייש את התפקיד שלו. אסור לפטר אותו, בסדר. הוא יחזור למקום העבודה, חודש-חודשיים הוא מפוטר. כולנו מבינים את זה. ואנחנו נדאג להם, ונעשה ירידי תעסוקה ונביא את כל מי שאנחנו רק יכולים כדי להנגיש להם משרות. אבל אתם ממשיכים לדרוך עלינו. אנחנו כרשות עושים הכל לתושבים, ואתם מה? במקום לתת לנו רוח גבית? סיימתי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מתן, תודה רבה. אני אתן לעוד דוברים, אבל אני רוצה גם להתחיל לשמוע תשובות מהממשלה. השאלה הראשונה שלי, איזה משרד ממשלתי החליט שהוא מבטל את המענקים לאנשים שכבר הייתה להם זכאות? איפה נולדה ההחלטה הזאת ואיזה משרד? 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

אני גליה ימין, מהלשכה המשפטית באוצר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

בבקשה, גליה. זאת אומרת שאם את פותחת, אז ההחלטה הזאת נולדה אצלכם. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

במובן מסוים. אני אסביר, בסדר? בעצם החלטות הממשלה הן אלה שהאריכו את מועד הזכאות לקבלת מענק האכלוס גם לגבי ינואר ופברואר. במסגרת ההכנה של ההסכם להארכת מתן המענק, ביטוח לאומי הציף בפנינו, בפני האוצר, ועדכן אותנו שנודע לו שבעצם רשות האוכלוסין שינתה כתובות לאנשים, חלק באופן רטרואקטיבי לפני ה-7 באוקטובר, וחלק לא. כלומר, מהנתונים שהובאו בפנינו, יש כ-16,000 אנשים ששינו את הכתובת לאחר תחילת המלחמה, לא באופן רטרואקטיבי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

 אני רוצה לאט-לאט, גליה, כי אני כבר רואה פה את הסיבוכים בין כולם. לא הבנו.

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

אוקיי, אז אני אלך אחורה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

רשות האוכלוסין שינתה כתובות. זה מה שדווח פה גם על ידי אנשים. שינוי הכתובת הזה, זיכה אותם בזכאות של מענק אכלוס, ואז רשות האוכלוסין שינתה להם כתובת שוב מאז? 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

לא, אני אעשה סדר. בוא נדבר רגע על המהות. במהות, גם משרד האוצר, וגם ביטוח לאומי, וכל מי שיושב פה מסביבי לשולחן, יש הסכמה מלאה, וזה גם מה שהיה בוועדת העבודה והרווחה. כל אדם שגר ביישוב מפונה ערב הפינוי זכאי למענק האכלוס. 

התוצאה לפיה הדוברים פה, מי שיושב מולי, טוען שהוא לא קיבל, היא תוצאה של טעות שנולדה באופן עדכון הכתובת שלהם, ולכן רשות האוכלוסין הבהירה שלכל האנשים שהייתה צריכה לעדכן להם באופן רטרואקטיבי ולא עודכן להם באופן רטרואקטיבי, הדברים יתוקנו ויטופלו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

שנייה, אני רוצה להבין. העובדה שאותו אדם גר בצפון, קיבל את ההזדמנות לשנות כתובת, הוכיח שהוא אכן תושב הצפון, הוכר בנובמבר-דצמבר כתושב הצפון, קיבל זכאות למענקי אכלוס, באיזשהו תהליך של תקלה, נלקחה ממנו הזכאות הזאת. זה מה שאת אמרת עכשיו. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

כן. תכף תשלים אותי רשות האוכלוסין, כי היא תדע לדייק, בסדר? אולי אני רק אתן שנייה את התמונה המלאה מהצד של האוצר. נודע למשרד האוצר שיש אנשים שבעצם מקבלים את מענק האכלוס בזמן שהם עברו ליישוב מפונה לאחר הפינוי של אותו יישוב. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מה זאת אומרת נודע? עברה שנה וחצי מאז. מה הכוונה נודע? המדיניות הזאת, אגב, הייתה בזמן אמת כזעקה מהשטח, שהממשלה פתרה את זה באופן הזה שהיא אפשרה לאנשים לשנות כתובת. שר הפנים הסכים לדבר הזה. שנה וחצי לא ידעתם ששר הפנים, ורשות האוכלוסין לפנים משורת הדין נתנה לצעירים הללו וכמה מאות או כמה אלפים? אגב, זה מספרים קטנים של בעיה קטנה, לא איזו בעיה של עשרות אלפים. זה אירוע של כמה מאות במקרה הכי גרוע, או אולי אלפים בודדים. וזה בוצע בהכרה ובתודעה מלאה של משרד הפנים ורשות האוכלוסין כדי לבוא לקראתם. 

היה רגע בינואר 2024 או יותר, אמרו טוב, עכשיו לא נאפשר יותר שינויי כתובת. אבל הייתה תחנה של החודש-חודשיים-שלושה הראשונים של המלחמה, שהבינו שאלה סטודנטים שלא הספיקו לעשות את השינוי הזה והכירו בו על ידי משרדי ממשלה. לא כתקלה, כמדיניות. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

והמדיניות של משרד האוצר הייתה שאותם אנשים צריכים להמשיך לקבל. אני מדברת על אנשים, לדוגמה, שעברו באוגוסט 2024 וגילו שבמובן מסוים, בטעות, משלמים לאותם אנשים. ההסכמה הייתה, ואדם שעבר לשם לאחר תחילת המלחמה, לא מדברת שינה כתובת, גר לפני ושינה כתובת זה היה מוסכם, וברור שכל מי שגר שם לפני יוכל לשנות את הכתובת ולהיות זכאי למענק האכלוס. והוא גם עדיין צריך להיות זכאי למענק האכלוס. אנחנו מדברים לגבי אותם אנשים שעברו לאחר המלחמה, ובחרו מרצונם ללכת ולגור ביישוב מפונה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל אם אותו אדם, סתם בשביל הדוגמה שאת מוסיפה, שינה כתובת באוגוסט 2024, הוא לא קיבל מענק אכלוס. הוא קיבל?

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

הוא קיבל בשל טעות שהייתה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

טעות שלכם. 

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >>  

בסדר, לא יצרנו להם חובות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל הוא לא תיקן באוגוסט 2024 בטענה שהוא שם כבר מינואר 2024, אלא שעכשיו הגעתי לצפון. ועדיין נתתם לו מענקים. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

בדיוק. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אני רוצה להגיד לך משהו. אתם רואים את זה כתקלה, אבל אולי זה טוב לצפון שמישהו נרשם באמצע מלחמה לגור בו. אולי את מה שאתם מכנים תקלה, יכול להיות שבראייה מרחיבה ולפנים משורת הדין זה היה עידוד תושבים לבוא לגור בצפון. אבל לא משנה. כמה כאלה יש? 

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >>  

16 אלף, היא אמרה. חלקם היו משקיעים בעלי דירות, לא אנשים שעברו לצפון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא, 16 אלף זה מספר כללי. כמה מתוכם הם אותם אנשים שהעידו על עצמם שהם לפני המלחמה גרו?

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

אוקיי, אז 16 אלף, מתוכם 2800 שינו את הכתובת שלהם רטרואקטיבית. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל בטענה שהם בצפון לפני המלחמה. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כ-3,000 איש. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

בדיוק, הם הוכיחו את זה והם זכו למענק אכלוס. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל למה הוא הופסק בפברואר?

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

לא, לא נשלל מהם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז למה הם קיבלו הודעה באתר?

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

הקבוצה היחידה שנשלל ממנה מענק האכלוס, וזה עכשיו בטיפול, ואני חושבת שרשות האוכלוסין יכולה להרחיב בנושא הזה, זה נפתח ב-14 לנובמבר, נכון? את רוצה להסביר את זה שנייה?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

אני אסביר, אודליה אדרי, מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין. אני אתייחס מתחילת המלחמה, מה-7 באוקטובר, כשהבנו שיש תושבים שפונו למלונות, מיד התייצבנו למחרת במלונות, והבנו מהתושבים עצמם שהם לא עדכנו את המען במרשם האוכלוסין, על אף שהם פונו מביתם ביום הנורא ההוא. ובגלל שהם לא עדכנו את המען שלהם במרשם האוכלוסין, הם לא היו זכאים לכל הסיוע שהמדינה נתנה לאותם תושבים. 

באותו שבוע קיבלנו החלטה, שהיא לא באמת הולמת את הוראות חוק מרשם האוכלוסין. חוק מרשם האוכלוסין קובע ששינוי מען הוא מיום ההודעה. כל שינוי במרשם האוכלוסין הוא מיום ההודעה. הודעת היום, השינוי מהיום. אנחנו לא מתקנים רטרואקטיבית. זה חוק מרשם האוכלוסין. 

אבל בגלל הנסיבות החריגות והקשות של אותו יום, אפשרנו בפרשנות מאוד מאוד מרחיבה ומרחיקת לכת של חוק מרשם האוכלוסין, לשנות להם רטרואקטיבית כדי שיוכלו לקבל את הסיוע. זו הייתה ההחלטה לגבי תושבי הדרום במלונות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

החלטה של שר הפנים. 

 << אורח >> גליה ימין: << אורח >>  

של שר הפנים ושל מנכ"ל רשות האוכלוסין. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

זאת אומרת, החלטת מדיניות. יש פה היגיון, ולהגמיש את הדברים ולזכות את האנשים במה שמגיע להם. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

לגבי אותם אנשים שבאמת ראינו בפועל שהם התגוררו באותם יישובים, ולכן זה רק היה עניין שהם לא הספיקו לעדכן. במועד מאוחר יותר, במהלך חודש נובמבר, עלתה טענה גם מצד יישובי הצפון שפונו, שגם לגביהם, אמנם לא היה חירום ולא פונו בעקבות לחימה פעילה, אבל כן, גם להם היה צורך לעדכן רטרואקטיבית, כי גם הם לא פנו לשנות את המען במרשם האוכלוסין. ולכן הסכמנו במהלך נובמבר לאפשר גם לתושבי הצפון לעדכן רטרואקטיבית, מי שהוכיח מגורים בפועל עובר לפינוי. 

השינוי היה בסביבות 14 לנובמבר. עד אותו מועד, מי שהגיע ללשכות, החל עליו הדין הרגיל, שאומר ששינוי המען הוא מיום ההודעה. אבל מה-14 לנובמבר, מי שפנה וביקש וטען גרתי עוד מלפני הפינוי, ניתנה לו האפשרות לעדכן את המען רטרואקטיבית מלפני מועד הפינוי עד שנה אחורה. זו הייתה החלטת השר. ולכן יש לנו בעצם שלוש קבוצות. קבוצה אחת ששינתה את המען לפני הפינוי כרגיל. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כמה אנשים יש בכל קבוצה? 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

הראשונה אני לא מכירה, זה כל מי ששינה בזמן, זה חל לנצח. הקבוצה השנייה, זו קבוצה שממועד הפינוי ועד המועד שבו היה ניתן לשנות רטרואקטיבית, שינו את המען מכאן ולהבא, לא רטרואקטיבי. זאת אומרת, אם הם באו ב-1 לנובמבר, זה מה-1 לנובמבר וכו'. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מכאן ולהבא בזכאות למענק, אבל הכרה בזה שהוא גר שם לפני המלחמה. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

אם יורשה לי, אני אעשה את ההבחנה. אנחנו לא מטפלים בזכאות, אנחנו מטפלים בשינוי המען ותאריך השינוי, אוקיי? אני מדברת על שינוי המועד שבו שונה המען במרשם האוכלוסין. אז הקבוצה האמצעית, זו קבוצה שמפרוץ המלחמה ועד אמצע נובמבר שינו, והשינוי שניתן לתושבי הצפון. 

תושבי הדרום מה-8 לאוקטובר יכלו לשנות רטרואקטיבית, אבל תושבי הצפון, מתחילת המלחמה ועד אמצע נובמבר, יכלו לשנות רק מכאן ולהבא. לא הייתה לגביהם ההרחבה של הפרשנות. מה-14 לנובמבר ועד היום, יש אפשרות עוד פעם לשנות מכאן ולהבא. ואת צודקת, לגבי עד יוני 2024, אפשרנו לשנות רטרואקטיבית גם לתושבי הצפון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אודליה, שלב-שלב כדי שאני אבין, בסדר? אדם מגיע אליכם, הפינוי היה נגיד באזור אמצע אוקטובר, נכון? 20 לאוקטובר, משהו כזה. עכשיו, מה-20 לאוקטובר עד תאריך בנובמבר, מתי זה?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

 אני חושבת שזה היה בסביבות ה-14 בנובמבר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אדם יכול היה לבוא אליכם ולטעון, אני, תושב הצפון, זכאי למענקי אכלוס, והוכיח את זה.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

מענקי אכלוס זה לא אצלנו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

נעזוב את המענקים. אני תושב הצפון, שיניתם לו כתובת. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אוקיי. אחרי ה-14 לנובמבר אם הוא הגיע? נגיד היה במילואים ולא הספיק, אז מה קורה איתו?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

אז היו לו שתי אפשרויות. אפשרות אחת זה להגיד עכשיו אני גר בצפון, תשנו לי מעכשיו. אפשרות אחרת, להגיד אני גרתי בצפון עוד לפני.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ולהוכיח.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

ולהוכיח, להביא את המסמכים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז הוא יכול היה גם רטרואקטיבית. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

כן. מה-14 לנובמבר זה היה אפשרי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

זאת אומרת, תיאורטית, שגם אם הגיע בדצמבר והוכיח, אז מועד האכלוס שלו יופיע רטרואקטיבית. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

המועד לשינוי המען במרשם האוכלוסין היה רטרואקטיבית, אם הוא הוכיח מגורים בפועל לפני. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ומה זו ההערה שלדרום ניתן היה להוכיח רטרואקטיבית ולצפון לא? זו החלטת ממשלה או מה בדיוק?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

לא. שוב פעם, ב-8 לאוקטובר כשהגענו למלונות ועלה הצורך מצד התושבים שלא הספיקו לעדכן את המען שלהם, הוחלט לגבי האוכלוסייה הזו להחריג את הפרשנות של חוק מרשם האוכלוסין ולאפשר להם שינוי מען רטרואקטיבית. באותו הזמן לא דובר על תושבי הצפון. מאוחר יותר דובר על פינוי של תושבי הצפון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

וגם שם ניתן היה רטרואקטיבית. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

עכשיו, הפעולה הרטרואקטיבית, בואו נתקדם. נניח אדם בא במאי, לא יצא מהמלחמה, ואומר אני גם מאלה שגרו בצפון לפני המלחמה. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

מה יכול לקבל רטרואקטיבית?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

יכול היה. מתי הוא יפסיק לקבל רטרואקטיבית? 

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >>  

יולי 2024. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מי שלא שינה את כתובתו עד יולי 2024, לא יכול היה לטעון לרטרואקטיבית. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

נכון. החריג היחיד לכלל הזה, זה אם היו נסיבות הומניטריות לגבי האיחור. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אם הוא תקוע בעזה חצי שנה, זה הומניטרי?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

נכון, לגמרי. הכי הומניטרי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תגידי, ועכשיו היו אנשים ששינוי כתובת באוגוסט. הם טענו לרטרואקטיביות או שאמרו מכאן ואילך אני גר ביישוב?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

אנחנו לא מכירים פניות של רטרואקטיבי מועד מאוחר יותר. יש עתירות שתלויות ועומדות בבית המשפט לגבי כאלה שלא מתגוררים באותם יישובים ולא הוכיחו מגורים, אבל הם רוצים שישנו להם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז אלה שנרשמו באוגוסט, באופן לא תקין קיבלו מענקי אכלוס. אבל שהם לא טענו לרטרואקטיביות. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

אם יורשה לי להגיד, אני חושבת שפשוט לא נבדק מועד שינוי המען. פשוט לקחו רשימות של כל מי שמתגורר ביישוב. 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >>  

שרית דמרי, מהלשכה המשפטית בביטוח לאומי. אני אגיד שמבחינת המערכות שלנו, אנחנו לא ידענו לזהות שיש תאריך תוקף למועד שינוי המען. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

שנייה, דברי איתנו עברית, שרית.

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >>  

מישהו שעבר באוגוסט 2024, מבחינת המערכת שלנו, היא לא ידעה שהמועד שהוא שינה את הכתובת הוא רק החל מאוגוסט 2024, ומבחינת המערכת שלנו היא זיהתה אותו כאילו הוא תושב יישוב מפונה ערב הפינוי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ונניח שזה מה שקרה, אז מה, הוא קיבל גם על חודשים ינואר? 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >>  

לא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ממועד הרישום?

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >>  

ממועד הרישום. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא היה לכם אצלכם הבחנה בין שינוי כתובת שחל רטרואקטיבית?

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >>  

החל מאוקטובר-נובמבר 2024, נוהלו שוחות עם נציגים של רשות האוכלוסין, הבנו שהייתה איזושהי תקלה, הבנו שאנחנו לא זיהינו נכון אנשים ששינו את הכתובת, זה לא שינוי רטרואקטיבית, ואז החל איזשהו שיח. אני כן רוצה להגיד כמה דברים שנאמרו כאן. אחד, שר העבודה עבד על זה שכן ישולם מענק הסתגלות זמני, גם לתושבים שחוזרים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

רגע, שרית, אני אתן לך להגיד את הנאום הזה, ואני אוהב את שר הרווחה ושר העבודה. אני אתן לך להשיב, אבל חכי, אל תברחי. הנושא של הדיון פה, זה האם האנשים עכשיו, שאתם טוענים בתמצית שאם נלקח למישהו כסף או בוטלה לו זכאות לינואר-פברואר, על אף שהוא הוכר רטרואקטיבית כבר בנובמבר, זאת הייתה תקלה והוא זכאי לכסף הזה. השאלה, אם אתם תחזירו לו את זה אוטומטית או שהוא צריך לרדוף אחריכם?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

אז זהו, זה הפרסום שהוצאנו אתמול. כשהתברר לנו הפער הזה לגבי אותם אלה שעד ה-14 לנובמבר לא הייתה להם אפשרות לשנות רטרואקטיבית מבין תושבי הצפון, אבל הם כן הגישו בקשה לשינוי מען בעקבות הפינוי, אז אנחנו הודענו שאנחנו נבדוק באופן יזום על ידינו. אנחנו נפתח את כל הבקשות שהוגשו בתקופה הזו, ואפילו קצת אחרי עד ה-30 לנובמבר. הפקידים שלנו יעברו על כלל הבקשות מאותם מועדים, ויראו האם יש בהן הוכחות שמעידות שהמגורים היו רטרואקטיביים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל זו בדיקה שכבר עשיתם בתיקים האלה על הרטרואקטיביות. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

כשבדקנו באותו מועד, לא הייתה אפשרות בכלל לשנות רטרואקטיבית, ולכן לא התקבלה החלטה על הרטרואקטיבית. 

 << אורח >> מתן דודיאן: << אורח >>  

הרובריקה לעבור לשלומי הייתה חסומה, אלא אם כן היו לך הוכחות. אנחנו לא הוצאנו אישור תושב בלי הוכחות.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

אם יורשה לי, מה שאתה מדבר זה על שינוי אוטומטי במערכת המקוונת.

 << אורח >> מתן דודיאן: << אורח >>  

אז קיבלתם הוכחות. איך העבירו כתובת בלי הוכחות?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

כן, אבל עכשיו ההוכחות שניתנו יוכלו להעיד על מועד מאוחר יותר. 

 << אורח >> מתן דודיאן: << אורח >>  

אז סתם, אין לכם תשובות. כן, ביטוח לאומי הביטחון שלך. זה הסלוגן. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

לא הצלחתי לשכנע אותך, אבל אני חושבת שיש לי תשובות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

האם האנשים האלה שהודיעו להם שבינואר-פברואר הם לא זכאים, יקבלו את הכסף מהר?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

מי שהשינוי שלו היה עד סוף נובמבר והוא לא היה רטרואקטיבי, האנשים האלה ייבדקו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אדם עשה שינוי בנובמבר ולא טען לרטרואקטיביות?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

לא ניתן היה לשנות רטרואקטיבי, ולכן זה לא נבדק. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

רק ממתי ניתן היה לעשות?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

מה-14 לנובמבר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ורוב התיקים איפה נמצאים? אחרי ה-14 או לפני ה-14?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

אני לא יודעת, אני צריכה לבדוק את זה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז נגיד סתם, איתי, הוא יודע אם הוא טען לרטרואקטיבית או לא? 

 << אורח >> איתי גבר: << אורח >>  

אני שיניתי ב-8 לנובמבר, התבקשתי להביא חוזה שכירות, אישור לימודים, תלושי שכר. 

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >>  

אתה תיבחן.

 << אורח >> איתי גבר: << אורח >>  

למה להיבחן אם זה כבר נבחן ואושר? אני לא מצליח להבין. 

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >>  

כי הרטרואקטיבית נפתח רק ב-14 לנובמבר, זה מה שהיא הסבירה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל למה לא תחילו אותו אחורה? למה לבדוק בכלל? מה נשאר? הפינוי ב-20 לאוקטובר, והאישור לרטרואקטיביות ב-14 לנובמבר. זאת אומרת, 24 ימים שבהם מישהו שינה כתובת ולא טען לרטרואקטיביות. למה אוטומטית כל ה-24 יום האלה?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

שוב פעם, יש כאן החרגה של חוק מרשם האוכלוסין. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מה זה משנה? אנחנו עוסקים במענקי פינוי, שהם ניתנו לאנשים החל מה-20 לאוקטובר, ואדם שינה בנובמבר או באוקטובר, אז ערבות ההשלכה, למה היא נפקא מינה? אם זה אוטומטי, זה רק על אותם 20 יום של הזכאות שלו. גם אם הוא לא עשה רטרואקטיבי והוא שינה לקראת נובמבר, זה עדיין מכאן ואילך זכאי למענקים. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

אם הוא הוכיח שהוא התגורר שם לפני הפינוי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז אחרת לא הייתם משנים לו כתובת. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

יכול להיות שהוא טען שהוא עבר אחרי הפינוי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

עבר, נגיד. אבל הוא עבר בנובמבר ואז יש לו זכאות מאותו רגע. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

לא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

למה לא? אז איך שילמתם לאיתי כל החודשים האלה? שנה שלמה. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

העניין הוא האם התגוררת ערב הפינוי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל הנה, הוא מקבל מכם שנה מענקי אכלוס.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

לא רק לגביו, לגבי כל האוכלוסייה ששינתה מאותו מועד והלאה, זה שולם בלי לבדוק מה מועד השינוי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מה, נראה לכם סביר שאזרחים, מתחילה מלחמה ואז הם רצים לשנות כתובת לקריית שמונה? 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

כן. עובדה, היו אנשים כאלה. 

 << אורח >> איתי גבר: << אורח >>  

הזיה. כמה?

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >>  

אמרנו, 16 אלף. 

 << אורח >> מתן דודיאן: << אורח >>  

המלחמה בצפון, כולם נוטשים את היישובים. אלה שכבר העיזו להיות אמיצים ובאים לגור בצפון למרות הפחד, למרות הנטישה ההמונית שאנחנו חווים, במיוחד בקריית שמונה ומטולה, אנשים מעיזים לבוא, במקום לעודד אותם לבוא, אתם רוצים לקחת להם כסף. אדוני היו"ר, אני מתנצל, אני הולך לוועדה אחרת. אני אקרא את המסקנות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

יש לי שאלה, מתי הם יקבלו כסף? מתי מילואימניק שעכשיו קיבל בשורה רעה, עד עכשיו הוא כן קיבל מענקי אכלוס, תעשו את הבדיקות שלכם מתי יגיע הכסף לחשבון שלו. למה הוא צריך לסבול מהאירועים האלה?

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >>  

ברגע שהכתובת מתעדכנת רטרואקטיבית לערב הפינוי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

שנייה חבר'ה, אל תתחילו לתקוף כי זה לא עוזר לי. אני צריך לחפור, לזהות את הנקודה ולמצוא פתרון. מתי איתי גבר יקבל את הכסף שלו? 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

כאמור, ההנחיה יצאה אתמול. הפקידים יעברו על כלל הבקשות. ברגע שתושב נבדק ומאושר, זה מתעדכן. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כמה תיקים כאלה יש לכם לבדוק בערך?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

בסביבות 2000 מקרים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תוך כמה זמן תסיימו את הבדיקה?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

אני בדיוק מבררת מול הגורם המקצועי, לראות כמה זמן אנחנו יכולים להתחייב. אבל אנחנו נתחיל את הבדיקה לכל אדם ברגע שנגיע אליו ונעדכן. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

הוא לא צריך עוד להביא הוכחות.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

לא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

התיק מונח בפניכם.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

התיק נפתח היום.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

יש דרך לתת להם מקדמות? משהו?

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >>  

לא. 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >>  

אני רוצה לחדד. ביטוח לאומי לא משלם לפי החלטות ממשלה, אנחנו משלמים לפי הסכמים שנערכים. 

 << אורח >> שני אטלי: << אורח >>  

עם משרד האוצר, שמעוגנים בהחלטת ממשלה. 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >>  

לא. ההסכם עצמו אושר בוועדת העבודה. אפשר להסתכל בפרוטוקול, הדברים נאמרו בצורה מפורשת. 

 << אורח >> שני אטלי: << אורח >>  

בוועדת העבודה היו שתי החלטות שמרחיבות את הזכאות שוב. 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >>  

לא בוועדת העבודה. היו החלטות ממשלה, שאני חייבת להגיד שאנחנו מקדמים את כל התיקונים האלה, וחבל שהנציג כאן הלך. 

 << אורח >> שני אטלי: << אורח >>  

רגע, אבל זה לא קשור. מענקי השיבה לא קשורים לדיון. חבר הכנסת מיכאל ביטון, הם קשורים כי לא תהיה לו זכאות למענק שיבה בהמשך. אנחנו עתידים לשבת פה שוב בבעיות על מענק שיבה בהמשך, עוד שבוע. זה מה שאמרו בביטוח לאומי, לא אני אמרתי. 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >>  

סליחה, אני חושבת שיש כאן איזשהו כלל טעות ואני רוצה להסביר את זה. יש כמה החלטות ממשלה שמאריכות את הפינויים ומאריכות את הזכאות למענקי האכלוס. 

 << אורח >> שני אטלי: << אורח >>  

כי הם עדיין מפונים.

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >>  

הזכאות עצמה מוגדרת בהסכם. ההסכם הזה שנחתם בתחילת נובמבר 2023 ומוארך מדי פעם, והוסיפו זכאויות, וחידדו הוראות כפי שעשינו לאורך התקופה. גם לגבי מענקי שיבה, הכלל יחול אותו דבר. כלומר, כל הקבוצה כאן, ברגע שיתוקן לה מועד הפינוי, המען הקבוע, הם יהיו זכאים גם למענקי שיבה. 

 << אורח >> שני אטלי: << אורח >>  

צומצמה הזכאות למענק שיבה ואנחנו מגלים את זה עכשיו, חבר הכנסת מיכאל ביטון.

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >>  

לא, אבל את מבלבלת. אני מתנצלת, את ממש מבלבלת. 

 << אורח >> שני אטלי: << אורח >>  

זה מה שאת אומרת.

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >>  

לא, את ממש מבלבלת ואת הופכת את המילים שלי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

היא אומרת שאם הם יגמרו את הבדיקה והם יוכרו רטרואקטיבית, זה יחול לטובה גם על מענקי השיבה. 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >>  

נכון, יפה. אני מצטערת, את ממש מבלבלת. 

 << אורח >> שני אטלי: << אורח >>  

אז הכניסו עוד בירוקרטיה של בדיקות חודשיים לפני השיבה כדי לצמצם את הזכאויות למענקי השיבה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

הטענה שלך פה היא נכונה. חברים, אתם לא תימלטו מזה שפגעתם בלוחמים ובאנשי מילואים, בכיס שלהם. לא יעזור לכם האירוע הזה. את הבדיקות האלה הייתם צריכים לעשות לפני שבועיים, לא צריך לחכות לוועדה לעשות בדיקות. הייתם קודם צריכים לשלם. 

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >>  

עבדנו על זה כל שבוע שעבר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כן, אבל לא היה צריך להגיע למצב שאדם שיש לו זכאות, היא נלקחת ממנו, לא מסבירים לו, לא מודיעים לו, והוא בכלל לוחם במילואים. זו לא דרך התנהלות של ממשלה, לא עושים דבר כזה. אומרים למישהו תשמע, אתה זכאי לדמי אבטלה, קח שלושה חודשים. חודש רביעי החלטנו לעשות בדיקה עליך, חכה רגע עוד חודש-חודשיים. זה לא עובד ככה. ביטוח לאומי לא עושה דברים כאלה. 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >>  

זה לא היה בביטוח לאומי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא, אתם עצרתם את התשלום. 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >>  

אנחנו עשינו את כל המאמצים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא, סליחה, אתם עצרתם את התשלום. את יכולה לטעון שעצרתם את זה בהנחיה של מישהו, אבל זה לא אמור להיות ככה. 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >>  

אדוני, יש הסכם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא, אל תנופפי לי בהסכמים. ההסכם בתוקף? אז תשלמי לו. שיניתם כללים. 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >>  

לא אנחנו שינינו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא את. את יודעת, היה איזה אחד שפיגלר אצלכם. הוא לא היה נותן לדבר הזה לקרות. ואני גם אדבר עם צביקה כהן. לא כל מה שהאוצר אומר לכם לעשות, תעשו. מה זה, ממתי ביטוח לאומי חבר של האוצר? מה אתם אחוקים? אתם לא עוצרים זכאות של מישהו. אם נתתם את זה שנה ללוחם, והמלחמה עוד חודשיים נגמרת, אתם פתאום עוצרים לו את זה כי מישהו אמר לכם לעצור? לא, לא עובד. גם לכם יש אחריות. אתם לא יכולים להסתתר רק בגלל שמישהו ניתן לכם הוראה. 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >>  

זה לא עניין של הוראה, אדוני. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

עובדה ששיניתם לבן אדם את הזכאות בזמן אמת, והוא לוחם. 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >>  

אדוני, אנחנו עובדים לפי חקיקה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא, אתם לא עובדים לפי חקיקה. אתם עובדים לפי רצון טוב. כל התיקון הזה של מגורים נולד מרצון טוב, והרחבה, וגישה מרחיבה, והלכתם לגישה מצמצמת אז עצרתם זכאויות. ממרחיבה למצמצמת. מישהו צמצם לכם את המוח. ולא הייתם צריכים לעשות את זה, לא הייתם צריכים לשתף פעולה עם הדבר הזה. 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >>  

אנחנו לא שיתפנו פעולה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

עובדה שמישהו נפגע. עובדה שיש אזרח בישראל שהוא לוחם, שהוא נפגע. שזכאות שזרמה שנה, פתאום עוצרת. עובדה. זה לא תקין, וכולם לא תימלטו מזה. עכשיו צריך לתקן את זה. וזה לא מעניין אותי מי נתן את ההוראה. שאלו את זה על עסק הביש, מי נתן את ההוראה? שלחו כמה מרגלים למצרים, עשו את זה פרטץ'. בן גוריון, מהעצבים שרימו אותו, עזב את הממשלה. משם נולדה השאלה 'מי נתן את ההוראה'. 

ולא סתם שאלתי את זה בפתיח, מי נתן את ההוראה. חזקה עליכם. אני מכיר את כולם. אני מכיר את הביטוח הלאומי, מכיר את רשות האוכלוסין, מכיר את רשות המיסים, את כולם במלחמה. בלי גישה מרחיבה, לא היינו מגיעים לאן שהגענו. בלי פתרון בעד חריגות, בלי למצוא כל פרצה כדי לתת לאנשים את הזכאות. 

פה קרה דבר שלא צריך לקרות, של פגיעה באזרח בזמן מלחמה, בזכאות שכבר ניתנה לו. מה הסיבה שזה קרה, אני מבין את כל האירועים. משפטיזציה אני יכול להבין מה היה פה. אבל מבחינת התוצאה, היא לא הייתה צריכה להיות בשטח. זה שבודקים 16 אלף שאולי יש בהם רמאים, 3000 לא צריכים להיפגע בזמן שבודקים. ובמיוחד אם כבר קיבלו את זה שנה. וכן, קח סיכון. תשלם. תמצא את אותו רמאי, תיקח ממנו את הכסף. אבל אל תעצור לו משהו שהוא זכאי לו, שאתה החלטת, אתה המדינה כבר החלטת שנה לתת לו. 

והוא רואה את השכן שלו. מה יגיד הסטודנט הלוחם הזה? זה גר לידי, משפחה זוג פלוס 3, הכל זורם. אני סטודנט, באתי מהמלחמה, הוכחתי מגורים, הלכתי נרגעתי, פתאום אני מוטל בספק מחדש? הדבר הזה לא תקין. 

צחי חכמון. 

 << אורח >> צחי חכמון: << אורח >>  

אני רוצה לומר כמה דברים. קודם כל, ביטוח לאומי משלם מעל עשרה מענקים שונים ומקצה לזה משאבים משמעותיים גם על חשבון עבודה שוטפת. מדובר על עשרות עובדים שמשלמים זכאויות במיליארדי שקלים לעשרות אלפי אנשים, אם לא מאות אלפי אנשים. לשמוע את כל האמירה הזאת שביטוח לאומי מצמצם זכאויות והוא בגישה מחמירה וכו', זה ממש ממש לא נכון. אנחנו עושים את זה בצורה מאוד משמעותית, מאוד רצינית. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא היית יכול להגיד לאוצר, אני ממשיך לשלם להם, אתם תעשו את הבדיקות שלכם? אם שילמתי שנה, אני ממשיך. למה לקבל הנחיה כזאת? 

 << אורח >> צחי חכמון: << אורח >>  

אנחנו, כמו שאמרנו, עובדים על פי חוק, ויש הסכם שהוציא הבהרה מי הוא התושב המפונה, ולנו אין את הפריבילגיה להגיד אנחנו עושים מה שאנחנו רוצים. פנינו לאוצר וביקשנו שיהיה תאריך מאוחר יותר גורף לכולם. זה עדיין בבחינה לצערי, לא קיבלנו תשובה. עכשיו בעזרת השם, מרשם האוכלוסין יעבוד על כך ש-2000 מקרים יאושרו בצורה כזאת או אחרת בצורה מהירה. אתם באופן אוטומטי תוכלו שוב להגיש את ההצהרה ולקבל את האכלוס. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

הם לא צריכים להגיש הצהרה, הם כבר הצהירו. 

 << אורח >> צחי חכמון: << אורח >>  

לא, הם לא הצהירו. לא אפשרנו להם להצהיר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

 אבל אז עוד פעם אנשים ייפגעו, כי עדיין הוא במילואים והוא לא יבוא אליך להצהרה הזאת. 

 << אורח >> צחי חכמון: << אורח >>  

לא, אדוני, אני לא מתכוון להצהרה של עדכון כתובת, אני מתכוון להצהרה של אכלוס על כך שהוא לא שוהה במימון המדינה וכאלה. זה שנייה וחצי באתר שלנו, הם יודעים לעשות את זה אחת לחודש. עוד מעט זה ייפתח להם באופן אוטומטי, ברגע שמרשם האוכלוסין יתקן. אבל באמת שביטוח לאומי עושה כל שביכולתו לתת לכם מענה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אנחנו יודעים את זה, בגלל זה כואב לי. 

 << אורח >> צחי חכמון: << אורח >>  

אז זה ממש צורם לשמוע את זה. אנחנו עובדים לילות כימים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

 לא, אבל תשמע, ארגון יקבל מחמאות כשהוא עובד. ובקורונה עשיתם מהפכה, וגם במלחמה, אבל לא פוגעים בלוחמים. לא פוגעים. וגם ה-1000 איש שנפגעו, זה אירוע שצריך לעשות ועדת חקירה, לבדוק למה. זה לא עניין של מה בכך. תעשו בדק בית, לא אמור היה לקרוא את האירוע הזה. ואיך הוא התגלגל? אני שומע את כל הבוכהלטריה, זה פחות מעניין את האזרח איך קרה שלוחם לקחו לו זכאות. בסוף זו התוצאה וזה לא תקין. 

ואתם מקבלים הרבה מחמאות על הרבה דברים, ועל נכונות ופתיחה וגמישות ויצירתיות. אני עשיתי מהפכות עם ביטוח לאומי. הם לא יודעים את זה, אתה יודע, נעשה להם מורשת קרב. במלחמה, בקורונה, לוחם שהשתחרר לא קיבל דמי אבטלה, כי קבעו בקורונה שכולם זכאים לדמי אבטלה מוגדלים ומוארכים. אבל לוחם, השירות הצבאי לא ייחשב לצבירת זכאות לדמי אבטלה. ואז מצאנו לוחמים שהולכים לחיות על חשבון ההורים. השתחררו בקורונה ואין עבודה, כי כולם בבתים, והם חיים על חשבון ההורים. 

ומי שהביא לפתרון, זה מנכ"ל ביטוח לאומי. הוא אמר, אם האוצר לא יודע לתת מענקים מיוחדים לחיילים משוחררים בקורונה שישרדו, אנחנו נכיר בהם כהבטחת הכנסה. שזה כלי שנועד בכלל לאנשים שלא עובדים שנים. והפעלנו כלי כזה לחייל משוחרר כדי שיקבל זכאות, כמה אלפים. 

אז יש יצירתיות ויש נכונות. פה פגעו באנשים. עכשיו צריך לתקן מהר. השאלות שלי עכשיו, זה תיקון מהיר בוועדת חריגים וזמינות וקשב. ממש כמו מספר טלפון לחיוג, לא משנה איפה אתה, בעזה, בלבנון, יש לנו איש קשר, תרים טלפון, יטפל בך. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

אז אפילו את זה לא צריך. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אני רוצה להגיד לכם עוד משהו עצוב. לצערי זה הדיון המקצועי האחרון שלי בוועדת נגב גליל, בשל רוטציה בתוך האופוזיציה. לא ידעתי את זה כשהקמתי את הוועדה הזאת, אבל אני מכבד הסכמים. אבל, אני אעקוב אחרי הדבר הזה, בין עם הוועדה המיוחדת שאני מקים או בסיכום עם היו"ר שיחליף אותי, ואני רוצה שבועיים. זה סביר, זה מידתי. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

פחות מזה. עד סוף שבוע הבא. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

הלוואי. אודליה, אצל היהודים, כשאתה מעריך מישהו אתה אומר אני אנשק לך את הראש, בסדר? זה ככה אצלנו. רמת הכבוד הכי גבוהה למישהו זה לנשק לו את הראש. תעשו את זה בשבועיים, ננשק לכם את הראש. תתקנו את הטעות הזאת. גברתי, בבקשה. 

 << אורח >> שרה גרנית: << אורח >>  

קודם כל תודה, חבר הכנסת מיכאל ביטון. שמי שרה גרנית, אני קניתי בית ביישוב שלומי ב-2022, ועד היום לא קיבלתי שום מענק אכלוס. הייתי צריכה לאכלס את הבית באוקטובר 2023, בשבוע של תחילת המלחמה. טופס 4 התאחר, וקיבלנו את הטופס בינואר כאשר הבית היה מוכן למגורים. עד היום לא היה פתרון. רק בשלומי יש עשרות מקרים של תושבים שקיבלו טופס 4 במהלך המלחמה, ומתוכם לחלקם רשות האוכלוסין אישרה את שינוי הכתובת, והם קיבלו עד עכשיו את המענקים, ועכשיו נשללה מהם זכאות. 

ולעומת זאת, היו חלק מהמקרים של קבלת טופס 4, כמו המקרה שלי עצמי. אני משפחה עם שלושה ילדים, שהיינו אמורים לגור בבית שלנו, בית שמותאם לצרכים שלנו, ומה שקורה עכשיו, אני משלמת במקביל על הבית שלי בשלומי משכנתה של מעל 7000 שקל, ובנוסף שכירות של מעל 4000 שקל כל חודש, והמדינה לא עוזרת לי. לא קיבלתי את מענקי האכלוס, ואני לא יכולה להתגורר בבית שלי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

פנית לרשות האוכלוסין?

 << אורח >> שרה גרנית: << אורח >>  

אני פניתי לרשות האוכלוסין כמה פעמים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אתם מכירים את המקרה שלה? יש לכם ועדות חריגים מיוחדות?

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >>  

בתיקון של ההסכם האחרון, הוקמה ועדת חריגים בדיוק למקרה שלך. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז אתם תלוו אותה?

 << אורח >> שרה גרנית: << אורח >>  

מצוין. אני רוצה לדעת מה קורה עם ועדת החריגים. 

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >>  

זה אוכלוסיית הסטודנטים, בעלי הדירות והשוכרים. 

 << אורח >> שרה גרנית: << אורח >>  

מצוין, אבל כרגע התשובות שאני מקבלת מביטוח לאומי שאין ועדת חריגים עדיין. 

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >>  

נכון, היא הוקמה עכשיו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

שרה, אני אעקוב גם אחרי הדבר הזה. אנחנו נבדוק שיש לך ועדת חריגים, והמקרה הפרטני שלך ייבדק ויטופל. נוודא את זה. אבל יש פה אירוע שחל לפעמים על סטודנטים, בעלי דירות ושוכרי דירות. כל שלושת האירועים האלה יכולה שתהיה בהם טעות בזכאות, ולכן הקמתם ועדת חריגים. שתתחיל לפעול, היא פועלת מיידית? 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

לא, הייחוד שלהם זה שלא ניתן לשנות להם את המען במרשם האוכלוסין. לגבי האוכלוסייה של רוכשי הדירות, הם לא עברו להתגורר בפועל, ולכן לא היו להם ראיות על מרכז חיים ביישוב. אז בהגדרה אי אפשר לשנות להם את המען, כי הם מעולם לא התגוררו בו. אבל בכל זאת, נקבע על ידי משרד האוצר שהם כן יקבלו פיצוי, ככל שהם יוכיחו באמת רכישת דירה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אוקיי, אז היא תוכל להגיש. ועדת החריגים מתי מתחילה לפעול?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

אני מבינה שזה אמור להתפרסם ברשומות, והוועדה בימים אלה עוברת את ההכשרות המתאימות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז זה גם איזה שבועיים להתחלת פעילות ועדת החריגים?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

כן, משהו כזה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

שרה, אנחנו נעקוב אחרייך, אל תדאגי. אנחנו יודעים ללוות גם מקרים פרטניים.

יעקב בנטיהון, קדימה, דבר. 

 << אורח >> יעקב בנטיהון: << אורח >>  

המכוּנה בקיצור בנטי, ממשרד התיירות. קודם כל, שרה, את יכולה לפנות אלינו, למשרד התיירות. יש ועדת חריגים שמטפלת בנושאים כאלה, בעצם על ידי מימון. זאת אומרת, יש לנו התקשרויות עם בעלי דירות שהם בהתקשרות איתנו, ואנחנו נוכל להעלות את הנושא שלך ולמצוא לך דיור במימון המדינה. זו עוד אפשרות שניתנת לך. כמו כן, את יכולה לפנות אלינו, וגם אולי אם את רוצה לעבור למתקן אכלוס כזה או אחר, מלונות, שזה גם אפשרי. בסדר? זה בעניין הזה. 

לגבי הדיון היום, קודם כל זה דיון קצת טעון, באמת ליבי איתכם. ואני מעריך ומוקיר על מה שאתם עושים למדינה, וזה חשוב. אבל מנגד, אני רוצה להגיד לכם שגם מה שאנחנו עושים פה זה על פי חוק, ואנחנו שליחי ציבור. בראש ובראשונה אנחנו מנסים לשמור לא רק על כסף, אלא על הכסף שלכם ועל הכסף של הציבור. ומחובתנו המוסרית, הבסיסית, לשמור על הכסף הזה. 

ועל כן נועדו הקריטריונים שאנחנו מנסים ליישם. אני באמת עובד בשיתוף פעולה פה עם צחי, והם עושים עבודת קודש. זה מה שאני אומר לכם. ולכן אנחנו עובדים על פי עיקרון השוויון של כלל האוכלוסייה. יש לי לא מעט במתקני אכלוס שנמצאים שהם לא כדין, זאת אומרת לא זכאים. ולמה? כי הם שינו כתובת. הצליחו לשנות כתובת והם לא נמצאים. 

יתרה מזאת, אני יכול להגיד לך, אני אפילו גיליתי מישהי שהייתה בבית מלון, לא תושבת ישראל כבר מזה 30 שנה. מזה 30 שנה היא תושבת ארצות הברית. האם היא זכאית להיות במתקן אכלוס ולקבל כספי ציבור? שכספי ציבור הם שלי, שלך ושל כל אחד אחר. 

ולכן הדברים האלה שאנחנו עושים עכשיו זה עניין של קריטריונים. יכול להיות שאתם נפלתם באמת בין הכיסאות, אבל זה לא במכוון. זה כדי לעשות צדק וכדי לשמור על כספי הציבור, כדי שזה יהיה שוויוני וערכי. וזה מה שאנחנו עושים פה. 

ואני מצטער באמת שחלקכם נפגעו, אבל יש לא מעט אנשים, כיום שילמנו עד 6.5 מיליארד שקל למתקני אכלוס. אתם יודעים כמה כסף זה? זה כמעט אחוז מהתקציב של המדינה. זה המון כסף. ומי אם לא אנחנו נשמור על הכסף? אז מי ישמור על הכסף? אני שואל את השאלה, מי ישמור על הכסף? 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

יעקב, לא על חשבון פגיעה בזכויות. 

 << אורח >> יעקב בנטיהון: << אורח >>  

אנחנו מנסים לעשות סדר על מנת באמת שבסופו של דבר גם אתם לא תיפגעו, אבל גם מי שלא זכאי, לא יהיה זכאי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תודה, יעקב. אני רוצה להגיד לכם שגם פנה אלי קצין ששינה כתובת בעוטף. הוא לוחם ולא הייתה לו דקה, והוא לא מצליח לשנות כתובת. הוא פנה אחרי חודש. עכשיו, שינוי הכתובת הוא גם נעשה פיזית. אין דרך לעבוד איתכם מקוון?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

בהתחלה באמת היו צריכים להגיע ללשכות, במועד מאוחר יותר פתחנו תיבה ייעודית של מייל, שיוכלו להגיש את זה גם מקוון. היום כבר אי אפשר לשנות רטרואקטיבית. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

את יכולה להגיד לי את התיבה פה? זה משודר. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

היא כבר לא רלוונטית, כי היה אפשר להגיש רטרואקטיבי עד יולי 2024.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ואם מישהו ניסה כבר אז לפני שנה ונתקע ולא הגיע כי הייתה מלחמה?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

שיפנה לפניות ציבור. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ועדת החריגים הזאת?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

לא, זו לא ועדת חריגים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

יפנה לפניות ציבור?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

אם יש לו טעם הומניטרי לזה שהוא לא הגיע. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

האם מישהו מכם יכול להשאיר את הנייד שלכם בשבילנו? 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

לפניות הציבור?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תראי, ככה אני עובד עם רשות המיסים. גם את הנייד שלי אני שם אותו לציבור. אני לא מבקש מאנשים מה שאני לא מבקש מעצמי. הנייד שלי זה 050-4408805, ואני משתדל לענות לכל אזרח. אני לא צריך את הבכיר ביותר במשרד שלך, שמישהו ייתן נייד, שיקבל וואטסאפ ויטפל באנשים. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

אז יש תיבת מייל ייעודית. יש טלפון לשליחת וואטסאפ למרכז פניות ציבור שלנו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אפשר להגיד לי אותו עכשיו בזמן אמת? 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

אני צריכה לחפש את זה. אני אחפש ואני אעביר את זה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אני רוצה לפרסם את הפרטים פה. הדיון הזה בשידור, אני רוצה שהוא יפורסם בכל הדרכים. 

 << אורח >> ישראל קרמר: << אורח >>  

יש לי בקשה קטנה לכל משרדי הממשלה. אתם מקבלים החלטות באמת חשובות, כמו שאמרת, יעקב, אתה צודק. אתם שומרים על כסף של ציבור. אבל בבקשה מכם, תקשורת. אנחנו לא מודעים. אנחנו מתכננים את החיים שלנו על בסיס הדבר הזה. לפחות תכינו אותנו – 'חברים, אנחנו הולכים עכשיו לעשות מהלך של בדיקה. ייתכן שתהיה פה איזו בעיה'. בבקשה תהיו בקשר. אנחנו פה בניתוק, זה אירוע ביזארי. זה לא הגיוני הדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

טוב, זה נאמר, לא לחזור. אנחנו לא נותנים את כל עשר המכות באותו יום, המכות מחולקות לשלוש פרשות. עיקר הדברים נאמרו, לא לעשות לי מופע עכשיו. 

דימה, בבקשה. 

 << אורח >> דימה אפרצב: << אורח >>  

תודה, אדוני היו"ר. אני דימיטרי אפרצב, מנהל אגף בכיר קשרי ממשל במטה לשיקום הצפון. האמת, האירוע לא נוגע באופן אישי לפעילות המטה, אבל יחד עם זה, אני גם תושב הצפון, ושלושה דברים מאוד קצרים אני אגיד. 

א', כתושב, לא כפקיד ממשלתי, מדובר על אוכלוסייה שהיא מלח הארץ. אני גם ראש רשות לשעבר, בחלומות הכי רטובים כל אחד מאיתנו בצפון חולם שהציבור הזה, א', יצטרף. ב', יחזור. לא יעזוב. לכן אין שום ספק שבטח בתקופה הקשה כל כך שעל הכתפיים שלהם, תכלס כל המדינה, צריך למצוא את כל הדרכים הנדרשות לטפל בהם בכפפות משי. מי שלא בסדר לטפל, אני מאוד מתחבר למה שאמרת, ממש דברי טעם. אנחנו שותפים, והרעיון הכללי הוא לפשט תהליכים כדי לסייע. 

הדבר השני, אני משתתף כמעט מתחילת עבודתי בהרבה מאוד ועדות פה בכנסת מתוקף תפקידי. אני אומר את זה לך, אדוני היו"ר, ואני לא מסתיר את האהבה שלי אליך, אבל זה לא קשור לעניין. בדרכי נועם בוועדה שלך מטופלים הדברים, גם כשנאמרת ביקורת לא קלה לאוזן, אבל הוועדות שלך התקיימו בצורה יוצאת מן הכלל, ואני שמח מאוד שיש לציבור כתובת לפנות, ולנו לפקידי הממשלה לתקן את הדברים שאנחנו לפעמים טועים, וטוב שהדברים האלה נעשים. 

השר הממונה על המטה, מכיוון שהוא הוזמן ולא יכול היה להגיע, אז הוא ביקש להעביר מסר מטעמו, ואני משמיע אותו, שלפי דעתו לא נכון לשנות את זכאות המפונים, בטח בזמן כל האירוע, בגלל בעיה בירוקרטית כזו או אחרת שצריך בהחלט לטפל בה. ויש להתייחס לכלל המפונים ללא בעיות בירוקרטיות בהתאם למה שמקובל פה בממשלה, כדי שתוכלו לקבל את המענקים הנדרשים ותוכלו לקבל את כל מה שנדרש. כמובן לפי החוק ולפי הכללים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

קודם כל, דימה, תודה רבה על הדברים, והם חשובים. אני כן מוסיף לך שלקראת זה שאתם הולכים להשקיע 15 מיליארד שקל בצפון, כדאי למנהלת תנופה לצפון לשים כל שנה 2-3 מיליון שקל למיצוי זכויות של תושבי הצפון, ולעזור דרך רשויות, לתת לכל רשות 100 אלף שקל. שימו משרד, תלוו אנשים, שיקבלו מה שמגיע להם. 

זה יכול להיות מיגון, זה יכול להיות החזרים, זה יכול להיות מס עקיף שהם לא קיבלו או פיצוי על פגיעה ישירה/עקיפה. אין-סוף זכאויות שעולות מהמלחמה. ובאמת אתם אחראיים על שיקום הצפון, אבל התחלת השיקום זה לחזור הביתה ולקבל את מה שמגיע לך. אז זו לא אחריות ישירה שלכם, אבל אני ממליץ לכם להשקיע את ה-2-3 מיליון דרך רשויות, ותוודאו שהאזרחים שלכם מקבלים את מה שמגיע להם. 

 << אורח >> דימה אפרצב: << אורח >>  

אני אעביר את המסר, בהחלט רשמתי. אבל אנחנו ממש בימים האלה, מאוד משתדלים לפני ה-1 למרץ, להגיע להסכמות ולהקים איזשהו מנגנון שייתן מידע ויהיה וואן סטופ שופ, שהתושבים בדרך הביתה, תהיה להם יכולת להתקשר ולברר, וגם בדיוק מה שאמרת, לוודא שהזכאויות שלכם באופן מלא אתם מקבלים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אוקיי. לפני שאני מסכם, מישהו פה חייב להגיד משהו? כדאי לכם שזה יהיה טוב. חכמון.

 << אורח >> צחי חכמון: << אורח >>  

רציתי לומר שאנחנו במסגרת מיצוי הזכויות, ברגע שנקבל אינדיקציה על כך שהכתובת עודכנה למועד הפינוי, אנחנו נעביר מיסון פרטני לבן אדם, שהוא יוכל כבר להצהיר ולהיות זכאי לאכלוס. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כן, מי עוד חייב להגיד משהו?

 << אורח >> יעקב בנטיהון: << אורח >>  

חיילים, אם אתם צריכים עזרה בעניין הזה של מתקני האכלוס, בתי מלון, גם אם הכתובת לא שונתה אבל מרכז החיים שלכם, כמו שציינו פה היה יום לפני ביישוב מפונה, תפנו, יש לנו ועדה מוכנה, אנחנו נאשר באופן מיידי. 

 << אורח >> איתי גבר: << אורח >>  

כבוד היו"ר, רק דבר אחד. לא הצלחתי להבין מה קורה עם המילואימניקים ששינו כתובת בדצמבר, כי הבדיקה נעשית עד סוף נובמבר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אם כשהוא שינה בדצמבר הוא הוכר כרטרואקטיבית, הוא גם יקבל. 

 << אורח >> איתי גבר: << אורח >>  

זה נכלל בבדיקה שדובר עליה בדחיפות?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כן, הם בודקים את זה. זה לא מוגבל, יש להם שם כמה אלפים לבדוק. מישהו בזום שחייב להגיד משהו? שהתמיד איתנו, נכבד אותו. משפט קצר כל אחד, אם יש מישהו שמרים יד בזום. אופיר, בבקשה. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >>  

תודה רבה, מיכאל. שלום לכולם, אופיר יחזקאלי, ממלא מקום סגן ראש העיר בקריית שמונה. תראו, אני שומע את הדיון הזה, מכירים אותי היטב שם, גם בנטי, גם צחי, גם אושרת. אני בשיחות טלפונים סביב הנושא הזה כבר בשבועיים האחרונים. אני חושב שהחטא הקדמון הוא שהדבר הזה נעשה כלאחר יד, באיזשהו סעיף קטן בתיקון בהסכם בוועדת העבודה, שאפילו לא שמנו לב ולא ידענו שמתקיים הדיון הזה. 

וכרגע, הגלים שהדבר הזה עושה, הם מאוד משמעותיים. אני חושב שקודם כל, תמיד כשעושים משהו כזה, צריך להכין את הקרקע, להוציא הודעות דוברות מסודרות, לעשות איזשהו משהו שהוא מראש ולא להפיל פתאום את הגיליוטינה בצורה כזאת. 

אבל בואו נסתכל קדימה. החלק הראשון, אני הבנתי איך רשות האוכלוסין הולכת לעבוד. את ה-2000 האלה היא מחלקת לכל המשרדים ברחבי הארץ, וכל משרד בודק את הבקשות שאצלו העבירו את הכתובות. אני מבקש מכם, אני חושב שה-2000 האלה עד סוף נובמבר היו צריכים להתקבל אוטומטית, ולא לעשות עכשיו את הויה דולורוזה הזאת. זו נקודה ראשונה.

נקודה שנייה, גם לעתיד. אני אספר לך מקרים, מיכאל. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא, אנחנו לא יכולים מקרים עכשיו, אופיר. ביקשתי משפט קצר, לא מקרים עכשיו. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >>  

משפט קצר. אנחנו שנה וחצי בתוך הפינוי. החיים הם חזקים מהכל. יש לי זוג שהתחתן, והכלה הביאה את החתן לקריית שמונה, והיא רוצה להביא לכך שהם יגורו בקריית שמונה. היא הביאה אותו במהלך חודש אפריל 2024. מה עכשיו? הוא לא מגיע לו לקבל? תשאירו ועדת חריגים, קודם כל תפרסמו אותה בצורה מסודרת. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אני חושב שבגישה נדיבה היה מגיע למי שבא באמת לגור בצפון במלחמה, אבל אין להם בסיס חוקי לזה. תפעל בחקיקה לתקן את החוק, שגם אדם שעבר לגור בצפון במהלך המלחמה יהיה זכאי למענקים. הדבר הזה לא קיים, והם לא יוכלו להמציא אותו. אבל בדברים אחרים, אני רוצה שהם יגיעו למקסימום נדיבות וגמישות. 

יש עוד אנשים בזום שלחוצים להגיד משהו? ניב ביטון, משפט בבקשה. 

 << אורח >> ניב ביטון: << אורח >>  

תודה רבה לך, מיכאל ביטון היקר. אני אשמח רק לציין שעמדתי היא קודם כל לא לגזול את כספי הציבור, אבל לפי מה שאני מריח ובעצם שמעתי מחברי הממשלה, אני מבין שבגלל שאני התחתנתי עם אישתי לפני חצי שנה, אנחנו נחשבים "כגנבים". אם אני מגזים באמירה, אני מתנצל. אבל אנחנו קיבלנו הבטחה בעצם שמגיע לנו את הסבסוד הזה, ועל כך אנחנו בנינו על שכר דירה והוצאות חודשיות באופן שוטף עד ה-1 למרץ, כפי שהובטח לנו. ולצערי גם נגזל מאיתנו חודש אחד רטרואקטיבי, שזה פוגע בנו משמעותית. 

ולסיכום אני אגיד, שאנחנו לא מחפשים פיצויים, בעצם מענק עזובה או מענק שיבה על אישתי, כי היא באמת לא הייתה גרה בקריית שמונה לפני כן. ולכן בעיניי גם מבחינת ההגינות, היא לא באמת זכאית לזה. אבל אני כן אלחם על העמדה שלי, שכן לפי הביטוח הלאומי הובטח לנו שהיא כן תהיה זכאית לקבל עד ה-1 למרץ.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

זוג שהתחתן במהלך המלחמה, זוג מעורב. מה הכללים לגביו? 

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >>  

הוא בקריית שמונה – אז כן, והיא – לא. 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >>  

הזכאות היא פרטנית, אז הוא יקבל את מה שמגיע לו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ליחיד, לא לזוג. אין דרך לתת את זה? 

 << אורח >> יעקב בנטיהון: << אורח >>  

במקרה שלנו הם יכולים לבוא למתקני אכלוס.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כזוג?

 << אורח >> יעקב בנטיהון: << אורח >>  

כזוג.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ביטון, כסף לא תקבל, אבל בית מלון אם בא לך. תהיה בקשר עם יעקב. 

 << אורח >> יעקב בנטיהון: << אורח >>  

שזה עולה יותר יקר למדינה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

נכון. המדינה בסך הכל הייתה נדיבה בדברים מסוימים, גם בפינויים. היא לא הייתה נדיבה בסיוע לעסקים. יש אזורי נדיבות ואזורים פחות נדיבים. הפינויים, והמימון של הפינויים, וגם המלונות, זה היה אזור מאוד נדיב של המדינה. סיוע לעסקים במלחמה לא כל כך נדיב, מענק לעסקים לחזור צפונה לא כל כך נדיב, במיוחד עסקים קטנים, יש לנו בעיות שם. אבל זה נושא שנדון בו בזמן אחר. 

 << אורח >> איתי גבר: << אורח >>  

מיכאל, אמרת שתתן לי את ההתייחסות הקטנה. אני באמת דורש, לא מבקש, דורש תקשורת שוטפת איתנו, כי אין לנו מושג. לא יודעים מה קורה, וניזונים משמועות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

הם הוסיפו את ההערה שהם ישלחו לך אס-אמ-אס. 

 << אורח >> איתי גבר: << אורח >>  

לא, גם עכשיו. שיודיעו הודעה לאזרחים של – חבר'ה, הנושא בבדיקה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אנחנו נבדוק, יש לנו שבועיים לבדוק הכל. אני מסכם. אני מודה לסטודנטים, ללוחמים, ללוחמות, שהם תושבי הצפון וקריית שמונה, גם על מה שהם עשו למען המדינה בשנה וחצי, ועל זה שהם באו לדיון. ואני מתנצל בפניהם שהזכויות שלהם נפגעו והושהו, ואני מקווה שאנחנו נביא פתרון לרובם ככולם. 

שמעתי את ההסבר של משרדי הממשלה. מצד אחד יש רצון לוודא שאין ניצול של המערכת ורמייה, ומצד שני הייתה פה איזו תקלה שהבדיקה הכללית פגעה במי שכבר קיבל זכאות במשך שנה שלמה. אבל התשובות מקובלות עליי, שבתוך שבועיים ייבחנו אותם כ-3,000 מקרים שנפגעו וכנראה זכאים להחזר הזה. לאחר הבחינה יקבלו אס-אמ-אס בדבר זכאותם, והכסף יושב להם. לצד הטיפול באותם 3,000 מקרים שעודכנו גם באס-אמ-אס, הממשלה מקימה ועדת חריגים שתהיה רלוונטית לפניות מהסוג הזה, כולל לבעלי דירות ושוכרים שגם הם נפלו בין הכיסאות במקרים מיוחדים. 

אני מבקש מכל גופי הממשלה לגלות גישה מרחיבה, נדיבה ויצירתית. מדובר בבעיה קטנה מתוך סך כל הבעיה של אותם מאות אלפים שפונו. אנחנו מדברים על אלפים בודדים. אפשר לגלות נדיבות, במיוחד כשהטענה היא שבמרץ חוזרים הביתה, להתייחס לזה כניקוי שולחן. 

אני גם מזכיר את מה שנאמר פה על פניות הציבור שלכם, באשר לשינוי הכתובת לאנשי צבא שהתקשו לעשות את זה במלחמה. אמרת שתגידי לי מידע בנושא הזה. אנחנו נפרסם את זה בוועדה, אתה יכול לפרסם את זה, שיהיה את זה לכולם. 

אנחנו נעשה דיון מעקב, שבו נוודא שגם קיבלו את הכסף, גם קיבלו אס-אמ-אסים, גם נפתחה ועדת חריגים. אם נראה שזה 100% בוצע, לא נעשה מעקב. אם נראה שמשהו מקרטע, נכנס את הוועדה בראשות היו"ר החדש. 

אני מודה לאנשי הממשלה, שמצד אחד שמעתם ביקורת, אבל גם על שנה וחצי של מסירות נפש למען האזרחים בצפון, כל אחד בחלקת עולמו. תודה רבה לכולם, אני נועל את הדיון.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:30. << סיום >>