פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



15
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
03/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 126
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שני, ג' באדר התשפ"ה (03 במרץ 2025), שעה 10:00



סדר היום:
 << נושא >> דיון חירום-שלילת זכאות למענק אכלוס לתושבים מפונים זכאים מהצפון -  << נושא >>ישיבת מעקב


נכחו:
חברי הוועדה: 
מיכאל מרדכי ביטון – מ"מ היו"ר
ששון ששי גואטה



מוזמנים: 
	אושרת חסיד
	–
	רמ"ט למנכ"ל, משרד האוצר

	יעקב בנטיהון
	–
	מנהל מערך החירום מפונים, משרד התיירות

	צחי חכמון
	–
	מנהל תחום בכיר גמלאות, המוסד לביטוח לאומי

	שרית דמרי-דבוש
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

	תמי אזרזר
	–
	מנהלת אגף מרשם וביומטרי, רשות האוכלוסין וההגירה

	אודליה אדרי
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

	אוראל לגזייל
	–
	ממונה מפקח ראשי מיסוי מקרקעין, רשות המיסים בישראל

	תהילה שחר
	–
	מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	מיכל לרר
	–
	מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	שלומית שמש
	–
	מטה היישום שיקום הצפון "תנופה לצפון"





מנהל הוועדה:
אמל ביבאר

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, יפית גולן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> דיון חירום-שלילת זכאות למענק אכלוס לתושבים מפונים זכאים מהצפון. << נושא >> 


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בוקר טוב, אנחנו מתחילים את דיוני הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. אני מחליף את היו"ר הנכנס, עודד פורר, לבקשתו, בהובלת דיון המעקב הזה, נושא שעסקתי בו כיו"ר לפניו. 

לפני שאנחנו נקפוץ לדיון, אנחנו תמיד מקפידים לשים את החטופים לפני הכל ולספר סיפור של אדם אחד שהוא פרט מתוך קבוצה גדולה, וצריך להכיר לפעמים את הסיפור האישי כדי להתחבר, כדי להבין גם את המחיר ששילמנו.

לצערי עמירם קופר נחטף בחיים יחד עם חבריו, אבל רצחו אותו בשבי כמו עשרות חטופים, ויש עדיין עשרות חטופים בחיים וכל יום שעובר הם בסכנת חיים. עמירם קופר, בן 84 מקיבוץ ניר עוז היה כלכלן, משורר, מלחין ואיש רוח שתרם רבות לחיי הקהילה והתרבות הישראלית. במשך שנים שימש ככלכלן ראשי של יישובי חבל מעון. הוציא ספרי שירה, כתב מחזות ומאמרים, ותמיד היה לו שפע רעיונות ויוזמות לקדם. 

עמירם ונורית היו ממייסדי קיבוץ ניר עוז, מקום שהיה להם בית ומשפחה. חבריו מספרים עליו שהיה אדם מלא מעש, שאהב ליצור ולחלוק עם סביבתו. אם לא כתב שיר או מאמר ביום, היה מרגיש שזה יום מבוזבז. 

בבוקר ה-7 באוקטובר, עמירם נחטף מביתו שבקיבוץ יחד עם אישתו נורית. נורית שוחררה כעבור 17 ימים מפרוץ המלחמה, בעוד עמירם נותר בשבי. ב-18 בדצמבר 2023, פורסם סרטון בו נראו עמירם קופר, יורם מצגר וחיים פרי בשבי חמאס, מביעים את מצוקתם וקוראים לשחרורם. 

בתאריך 3 ביוני 2024, הותר לפרסום כי עמירם קופר ז"ל יחד עם יורם מצגר, חיים פרי ונדב פופלוול, מצאו את מותם בשבי החמאס. גופותיהם מוחזקות ברצועת עזה. עמירם הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ותשעה נכדים שעדיין מחכים לו בבית כבר 509 ימים. יהי זכרו ברוך.

אנחנו מתפללים שנשיב את כל החטופים החיים במהרה. ראינו איזו מצוקת רעב, איזה התעללויות, איזה פגיעות הם חווים, שמענו את העדויות של החטופים ששבו. סכנת חיים יומיומית לכל חטוף שנמצא בעזה. אנחנו רוצים להשיב את החטופים החיים הביתה לשיקום, ולצערי את מי שנרצח בשבי לקבר ישראל. לפחות שיהיה למשפחה מקום וקבר.

הדיון שלנו הוא מאוד ממוקד, הוא קצר. הוא מתבסס על דיון ארוך שעשינו בדבר שלילת זכאות למענק אכלוס לתושבים מפונים זכאים מהצפון. לרענן את זיכרונכם, הוועדה החליטה את הדברים הבאים: 

הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל מודה לנציגי משרדי הממשלה, לסטודנטים, לאנשי המילואים ולתושבים על ההשתתפות בדיון הקודם, על הסקירה שהביאו בפניה. 

הוועדה רשמה בפניה את דבריהם של נציגי המוסד לביטוח לאומי ורשות המיסים, כי בתוך שבועיים – זה היה מיום כינון הוועדה – ייבחנו קרוב ל-3000 מקרים שנפגעו וכנראה זכאים להחזר. לאחר הבחינה, יקבלו הודעת אס-אמ-אס בדבר זכאותם והכסף יושב להם. 

בנוסף, תוקם ועדת חריגים שתהיה רלוונטית לפניות מהסוג הזה, כולל בעלי דירות ושוכרים שהוצגו פה מצוקותיהם, שהם נפלו בין הכיסאות בהגדרות מיוחדות ומקרים מיוחדים, ויפורסם מספר טלפון לפניות ציבור ייעודי למקרים אלה.

הוועדה מבקשת מנציגי משרדי הממשלה הנוכחים בדיון לגלות גישה מרחיבה, נדיבה ויצירתית. מדובר בבעיה קטנה מתוך סל כל הבעיה של אותם מאות אלפים שפונו. הוועדה תקיים דיון מעקב בהתאם לצורך. 

לצערי, יש צורך. אני מבין שכרגע, למרות שהתחייבתם בפנינו שוועדת החריגים תקום תוך שבועיים, מיום שהיה הדיון הזה עברו שלושה שבועות. אז אני רוצה תשובות, למה לא הקמנו ועדת חריגים. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> 

רק לדייק, אודליה אדרי מהלשכה המשפטית. בישיבה הקודמת דובר על העניין של אותם אלה ששינו, ונפגעו בעקבות ההבנה שהם שינו מאוחר למועד הפינוי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זה היה עיקר הדיון, אבל עלה פה מקרה של אישה שקנתה בית בשלומי ומקרים אחרים. ואנחנו אמרנו שכל האנשים האלה תהיה להם כתובת של ועדת חריגים. 

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> 

זה נקרא הגורם הבודק, זה טיפה אחרת בהגדרה של חריגים/לא חריגים. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> 

יש שני עניינים. מה שהתחייבנו שתוך שבועיים ייבדקו כל המקרים ששונו מאוחר יותר למועד הפינוי, בעניין הזה התחייבנו תוך שבועיים ואכן העבודה נעשתה. העניין השני, זה הצוות הבודק לגבי החריגים בהתאם להסכם, זה באמת מחכה להנחיות מהאוצר. זו אוכלוסייה אחרת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני מבין את הדיוק, אבל את הדיוק הזה כבר עשינו אז והבנו שאתם יודעים לבדוק את 3000 המקרים ולטפל בהם. 

 << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> 

2800 אמרתם.

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> 

2800 זה אלו שכבר קיבלו רטרו. זה מה שענינו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

רגע, לאט לאט. אמרנו שיש כ-3000 מקרים כאלה ושאתם יודעים לתת להם מענה. בתוך השיחה עלו עוד מקרים מיוחדים, ואז אמרנו שכל הפניות האישיות שמופנות לוועדה צריכות להיות מופנות אליכם, ושתהיה שיטה ושתהיה כתובת. שאלתי כמה זמן לוקח להקים ועדת חריגים, סיכמנו שזה יהיה תוך שבועיים. זה היה בסיכום והסכמה איתכם. אתם רוצים לפתוח את הפרוטוקולים הקודמים?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> 

לא, לא. אני אומרת, רק ההבנה הייתה שהשבועיים באמת יתייחסו לבדיקת כל המקרים החריגים. ולגבי הצוות, הצוות הוקם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הצוות הוקם?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל האם האנשים יודעים לאיזה מספר לפנות?

 << אורח >> תמי אזרזר: << אורח >> 

זה לא מספר, זו כתובת. 

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> 

אושרת חסיד, משרד האוצר. הצוות הוקם, מחר מתקיימת ישיבה לגבי סקירה של הקריטריונים. יש במקביל גם להבנתי ולמה שראיתי, יש טיוטה כבר של הפרסום של הקריטריונים לציבור, ואנחנו מתקדמים עם זה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מתי?

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> 

אני מניחה שתוך מספר ימים זה אמור להיסגר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זאת אומרת, לציבור תהיה כתובת באוצר על מקרים חריגים?

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> 

לא, זה לא באוצר. וחשוב לי להדגיש, זה לא נקרא מקרים חריגים. זו לא ההגדרה הנכונה להגדיר את זה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה ההגדרה?

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> 

זה שלושה סוגי אוכלוסיות – סטודנטים, בעלי דירות ושוכרי דירות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

שהקבוצות האלה יוכלו לפנות?

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> 

שבעצם ייבחנו אותם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל הם יוכלו לפנות אליכם? באיזו דרך?

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> 

זו רשות האוכלוסין.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

באיזו דרך הם יוכלו לפנות לרשות האוכלוסין?

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> 

תהיה תיבת מייל שתיפתח. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מיוחדת בנושא זה?

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> 

כן. ברגע שיהיה פרסום אז במקביל תהיה גם תיבת מייל. יפרסמו את תיבת המייל ברגע שיהיה את הפרסום. הפרסום עדיין לא יצא. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

את אומרת שזה כימים אחדים. יש לכם מחר דיון. 

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> 

מחר זה דיון לצורך סקירה על הקריטריונים של הצוות, ואני מניחה שזה מספר ימים. אני מניחה שהפרסום יהיה די מהיר, נכון? פשוט הפרסום יוצא מאצלם. הפרסום יהיה מרשות האוכלוסין וביטוח לאומי. 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

גם אנחנו נפרסם במקביל. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אוקיי. אז תשלחו מכתב עדכון לוועדה, שאכן נפתחה תיבת מייל לפניות. תשלחו לוועדה העתק של הקריטריונים שפרסמתם וכל מידע אחר, שיהיה בידינו, כי גם אנחנו מקבלים פניות של אזרחים. האם לא ניתן לפרסם טלפון או משהו כזה? אתם לא רוצים לדבר עם אזרחים?

 << אורח >> תמי אזרזר: << אורח >> 

זה לא קשור לדבר, הם יצטרכו להגיש מסמכים לתיבת מייל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל אם מישהו נתקע או לא מצליח לשלוח את המייל, זה לא נהוג שאין איזה מוקד טלפוני או משהו. 

 << אורח >> תמי אזרזר: << אורח >> 

אין לי יכולת להפעיל מוקד טלפוני ברשות האוכלוסין לטובת זה. יש כתובת מייל. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה, אי אפשר שיהיה שם איזה נייד ב-100 שקלים לחודש שהוא נועד לטלפונים האלה?

 << אורח >> תמי אזרזר: << אורח >> 

זה לא נייד, אין לי כוח אדם שיתפעל מוקד כזה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כל המלחמה אנחנו עושים מוקדים טלפוניים, עושים מוקדים לסטודנטים, מוקדים לנכים; איזו מין תשובה זו של משרד ממשלתי שהוא לא יודע לקבל טלפון? כאילו זו לא חדשנות בשירות לציבור. 

 << אורח >> תמי אזרזר: << אורח >> 

החדשנות זו תיבת המייל הייעודית למקרים האלה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל אם אני עולה חדש או לא יודע לכתוב? ואם יש לי תקלה במחשב ואני עדיין תקוע? ואם אני במלחמה ולא קיבלתי את הזכויות שלי, ואין לי מייל ואין לי אינטרנט ורק טלפון יש לי?

 << אורח >> תמי אזרזר: << אורח >> 

יש לנו לשכות. אפשר לפנות ללשכות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל אני במלחמה, אני בעזה ואני סטודנט שנדפק בתל חי ואין לי מייל. מה אני עושה? אני צריך להגיע עד מנכ"ל רשות האוכלוסין ושר הפנים כדי שיהיה איזה מספר טלפון, או שאתם יודעים לפתור את זה?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> 

רק נבהיר, כעיקרון זו לא סוגייה שמונחת בפתחו של שר הפנים. שר הפנים אחראי על רישום במרשם האוכלוסין. רשות האוכלוסין הסכימה לגייס עובד לצורך הסיוע למשרד האוצר בבחינת הקריטריונים. הסמכויות לקבוע מי יפוצה ומי לא נקבעו על ידי משרד האוצר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אודליה, אני מדבר על מהות ואת עונה לי פרוצדורה. זה מה שקורה פה. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> 

לא, ממש לא. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זה מה שאת עושה. אני נותן לך מקרה של לוחם שבעזה והוא נדפק בתל חי ברישומים, ואין לו מייל והוא צריך פתרון. מה עושה האדם הזה?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> 

אז אני אומרת, יכול בן משפחה להגיע ללשכת רשות האוכלוסין. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הוא עולה חדש, אתיופי. אמא שלו לא יודעת עברית, היא לא יודעת להקליד כלום. וגם אל תסבירי לי מה אחראי שר הפנים. אני אדאג שהוא יהיה אחראי. מה זה שר שיענה לי שהוא לא יודע לעשות קו טלפון על נושא כזה? 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> 

אפשר לבדוק מול משרד האוצר אם הם מוכנים לסייע.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא צריך את משרד האוצר, שר הפנים בשנייה יגיד שיהיה פה טלפון לאנשים.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> 

זו לא הסמכות של שר הפנים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זה כן.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> 

זה לא. אנחנו לא משנים שום דבר במרשם האוכלוסין. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זו כן סמכות של שר הפנים.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> 

שר הפנים לא קבע את הקריטריונים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זו כן סמכות שלו לתת שירות לאזרחים. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> 

ברור.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז למה את אומרת לי דברים שהם לא בכיוון? למה?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> 

יש לנו מרכז מידע שפעיל כל הזמן, עונה גם לשיחות טלפוניות. אם תהיה למישהו בעיה הוא יכול לפנות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אנחנו זה אירוע של חודש-חודשיים-שלושה. אני רוצה מספר טלפון, שאדם עונה לי לטלפון. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> 

*3450, זה מרכז המידע שיש לרשות האוכלוסין.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

והאנשים שם יודעים להסביר את הזכאויות?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> 

לא, את הזכאויות הם לא יודעים להסביר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

נו, אז מה יעזור שנדבר איתם?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> 

הם יכולים להסביר איך ניתן לשלוח מסמכים לאותה תיבת מייל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל אין לי מייל, אני במלחמה. אני יכול לשלוח לכם רק בוואטסאפ עכשיו. אני במלחמה. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> 

אני יכול דקה?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא כדאי לכם, גואטה יותר קשוח ממני.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> 

אני באתי לנסות להבין. את כל הדיונים המעניינים אתה עושה, תקשיב. הם – לא הם אישית – קבעו פה הרי על הנושא של הפינויים, נכון? אני מקבל פינוי, אני גר במושב גורן, נולדתי בגורן והכל. אבל למשל בת זוג של בחור מהמושב שלי, במקרה היא פנתה אליי כי עצרו לה את הפינוי.

היא גרה בגורן, אבל הכתובת שלה במקום אחר בגלל החינוך של הילדה שלה. הילדה שלה לומדת באיזה בית ספר אחר. בשביל שהילדה שלה תהיה באותו בית ספר, אז היא חייבת שהכתובת שלה תהיה במושב עין יעקב כדי שהיא תוכל ללמוד בבית ספר. 

עכשיו, יש את הפינויים, היא גם התפנתה, היא גם שוכרת דירה, גם כל הבאלגן שעובר היא שם, ואז אתם קיבלתם החלטה. על זה הדיון, אני לא טועה, נכון? יצאה החלטה שמתאריך מסוים שלא העבירו את הכתובות, הם לא מקבלים פינוי. מה, זה לא נכון? תקני אותי. זה מה שראיתי את הנושא של הוועדה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זה הנושא. אחד מהם.

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> 

מי שזכאי למענק אכלוס זה מי שפונה מביתו. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> 

היא פונתה מביתה.

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> 

אבל כנראה שהכתובת שכתובה במרשם האוכלוסין, היא לא ערב הפינוי, אוקיי? עכשיו, רשות האוכלוסין גם יכולים להתייחס לזה, הם בדקו את האנשים עד יולי 2024, נכון? באופן רטרואקטיבי. את רוצה להתייחס לזה?

 << אורח >> תמי אזרזר: << אורח >> 

אנחנו עשינו פילוח של כמות המקרים של אנשים ששינו מען, לא רטרואקטיבי, למועד הפינוי, כאלה שלא אפשרנו את זה רטרואקטיבי כי החל מ-14 בנובמבר כל מי שהגיע והיה לו אסמכתאות לשינוי רטרואקטיבי, נעשה עבורו השינוי הרטרואקטיבי. כאלה שלא אפשרנו להם, כי עד שהמנכ"ל נתן הוראה לרטרואקטיבי, בחנו את המקרים האלה. מתוך 2040 מקרים, 630 אושרו, וכל היתר נעשו אליהם פניות להשלמת מסמכים.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> 

אני אסביר לכם. תקשיבו, אני לא בעד שירמו את המדינה ולא בעד שייקחו שקל שלא מגיע, באמת. אבל אני מכיר הרבה מקרים, שכמו שמיכאל היו"ר אמר, שהייתה מלחמה, לא היה להם לאן לפנות. אני אישית פוניתי, אני אומר לכם נכנסתי לסחרחורת ואנחנו עד עכשיו בסחרחורת שלא מצליחים איך לסדר את החיים ומתי לחזור ואיך חוזרים בכלל לבית. אנחנו לא מצליחים לחזור לבית אפילו.

עכשיו, אני לא יודע אם מישהו בא לגור בגליל. אצלנו, מיכאל, בשביל ללמוד באיזה מוסד חינוכי מסוים או איזה גן מסוים, מחזירים את - - - 

 << אורח >> תמי אזרזר: << אורח >> 

זה לא רק בגליל, סליחה, זה בכל הארץ. מישהו שרוצה ללמוד במקום מסוים, משנה את הכתובת לאותה כתובת. סליחה כבודו, מצד אחד אתה לא יכול לאחוז בחבל משני קצותיו. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> 

למה לאחוז משני קצותיו?

 << אורח >> תמי אזרזר: << אורח >> 

אם הגברת שינתה כתובת למקום מסוים, והיום היא טוענת 'לא, בעצם אני לא גרה בכתובת הזאת ולא גרתי שם מעולם, ואני צריכה להיות בכתובת של יישוב מפונה', זה קצת, אתה יודע, לא מתיישב. מצד אחד לטעון משהו כשזה מתאים, וכשזה לא מתאים, לטעון משהו אחר. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> 

ומה נעשה שיישובים שלא התפתחו כי לא נתנו להם הרחבות, ואין להם פעוטונים, ובשביל שיקבלו אותה לפעוטון היא צריכה להעביר את הכתובת שלה לקיבוץ געתון? כי אין פעוטונים ביישוב, כי אין מספיק ילדים ביישוב, אז מה נעשה?

 << אורח >> תמי אזרזר: << אורח >> 

אז זאת האכסנייה, וצריך לטפל במקרים האלה באכסנייה, לא באמצעות שינוי כתובת. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> 

אבל זה מה שמבקשים ממך. היום את אומרת את זה, באותו רגע נתון הקיבוץ או הרשות אומרים תשמע, אם אתה לא רשום אצלי אתה לא יכול ללמוד. את יודעת, אבא שלי הוא ראש מועצה אזורית של מעלה יוסף, וחלק מהמועצה אצלנו מפונים. הרי חצי אנחנו מפונים, חצי לא.

אלה שבנהריה, אומרים להם אני רוצה ללמוד בנהריה, אומרים לך תשמע תשנה את הכתובת לנהריה. ראש העיר אומר תשמע, אין לי ברירה. תשנו את הכתובת לנהריה ואז אני יכול לתת לכם ללמוד בחלק ממוסדות החינוך שלי או במקומות המסוימים שאתם רוצים. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> 

רק שיובהר, חוק מרשם האוכלוסין מחייב את האדם להודיע אמת בנוגע לפרטי הרישום שלגביו. אם הוא מודיע שקר, זו עבירה פלילית. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

והיא מאוד נפוצה העבירה הזאת. לא ראיתי שלקחתם מישהו לבית משפט. 

 << אורח >> תמי אזרזר: << אורח >> 

אנחנו לא יכולים לתת יד לזה אבל. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תגידי, את מכירה את הבדואים בנגב שאין להם כתובת והם קובעים בכל עיר רחוב בורשטיין תא דואר 1? 700 בדואים על אותה כתובת כדי לקבל כספים בתא דואר. לא ראיתי שמישהו קרא לזה פלילי. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> 

לגבי התושבים מהמגזר הבדואי, תקנות מרשם האוכלוסין מאפשרות להם להירשם בשם של שבט. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אין להם כתובת, הם מקבלים דואר בירוחם, אז הם כולם כותבים צבי בורשטיין תא דואר 1. 600 איש אותה כתובת.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> 

כן? נוהל חדש. לא ידעתי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כן. לא לקחו אותם לבית משפט על הכתובת הזאת.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> 

אנחנו פועלים לתיקון תקנות המרשם, ככה שהדבר הזה לא יתאפשר יותר. ותושב שהיה רשום בשבט בדואי, שינה מענו למען קבוע, לא יכול לחזור שוב אל השבט. זה מחכה לוועדת חוקה לתיקון התקנות, ואנחנו מקווים שבכך יהיה פתרון לעניין הבדואי. זה לא רלוונטי לדיון פה. מי שמשקר, לא יוכל לצפות שהמדינה תאפשר את זה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כן, אבל זו המועצה המקומית או הרשות המקומית רוחצת איתו יד, והיא יודעת ביודעין שהוא לא גר שם ולצורך רישום בבית ספר היא מעניקה לו כתובת. ומועצה מקומית ורשות האוכלוסין, הן פועלות מתוקף אותו משרד ממשלתי, משרד הפנים. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> 

אני אומרת שוב, אם רשויות מקומיות שולחות תושבים לרמות ולשקר ביודעין למרשם האוכלוסין, זו תקלה חמורה. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> 

הרשויות לא שולחות. אין ברירה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא, זה לא לרמות. זה עניין טכני שלא פתרו אותו בדרכים אחרות. 

 << אורח >> תמי אזרזר: << אורח >> 

מען במרשם הוא לא טכני. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בשביל הרישום של ילד לבית ספר, מתייחסים לזה טכנית. אני הייתי ראש רשות, והרבה תלמידים שרצו לברוח לרמת נגב קיבלו כתובת פיקטיבית מרמת נגב. ולמה הם נתנו את הכתובת הפיקטיבית גם? כדי לקבל את התקציבים שלהם מהמדינה, כי אם הוא לא רשום אצלם, הם לא יכולים לדווח עליו. וזה קורה כל יום, ולא לקחתם אף אחד לבית משפט על הדבר הזה. 

 << אורח >> תמי אזרזר: << אורח >> 

אנחנו לא אוכפים, אנחנו לא מערכת אכיפת החוק.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> 

מה שאני אומר, בואו נעשה עבודה, באמת, אני לא רוצה שאף אחד, ראה מלחמה ארוכה, העביר את הכתובת וייקח כסף מהמדינה. אני לא בעד גוזלים, אבל אני בעד לעזור לאלה שבאמת באמת מגיע להם הדבר הזה. 

ואתם צריכים להבין, שבדרום ובצפון במיוחד, הנושא הזה, כמו שהוא אמר לרמת נגב להעביר את הכתובת, זה בדיוק גם אצלנו עובד ככה הדברים האלה, וזה אנשים שנופלים באמצע וכן צריך לעזור להם, ונפלו שם חבר'ה. 

קבעתם תאריך. עד איזה תאריך היה שינוי הכתובת?

 << אורח >> תמי אזרזר: << אורח >> 

היה ערב הפינוי.

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

ולכן גם צריך להבין, ברגע שתתוקן לה הכתובת זה יהיה כלפי כולם. זה לא יהיה רק כלפי מענה האכלוס. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אודליה, בבקשה.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> 

סעיף 35 לחוק מרשם האוכלוסין, סעיף קטן ב' – "מי שעשה אחת מאלה, דינו מאסר שלושה חודשים. סעיף קטן 2: מסר לעניין חוק זה ידיעה, מסמך או הודעה ביודעין שאינם נכונים". לא יעלה על הדעת שיש כאן טענה שמישהו ששיקר ועבר עבירה פלילית, מסר ידיעה שאינה נכונה למרשם האוכלוסין, יבקש להיבנות מכך ולטעון טענות על זה שהוא נפגע.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לדעתי הוא לא מסר ידיעה כזאת. הוא מסר רק למשרד החינוך את הידיעה הזאת. זו המועצה המקומית נתנה מידע שקרי, הוא לא שינה את הכתובת. הוא לא הלך למשרד הפנים לשנות, רשמו אותו בבית הספר. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> 

תקשיבו, הכי קל לבוא ולעשות אותם עבריינים. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> 

אני לא עשיתי אותם עבריינים.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> 

אני לא בא אלייך. אנחנו פה עושים דיון כדי לנסות לחפש פתרונות איך אנחנו באמת יכולים לעזור לאנשים האלה. גם כשהיו"ר מדבר, אני מבין מאיפה הוא אומר את זה, ואני איתכם. חלילה, שלא תראו אותי כאילו אני נגד. 

שמעו, יש כאלה שלא באו להתלונן. למה הוא לא התלונן? כי ה-X כסף הזה שהוא לא גר בבית קטן בשבילו, אז אני אשפץ את הבית. אבל אלה שבאמת באו ושלחו, באמת זה אנשים, זה זוגות צעירים שחיים, מגרדים מהמשכנתא לחיים שלהם, והעבירו את הכתובת כדי לחיות. אנחנו עכשיו בדיון, בואו ננסה למצוא להם איזה פתרון. אני מבין אותך, את המקום שלך. אבל זו הסיטואציה. הסיטואציה היא שאין לנו גנים בבתי ספר, ואין לנו דברים, צריך למצוא להם פתרון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זה רק מביא עוד דוגמאות של מצבים מיוחדים וחריגים. 

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> 

אז לעניין אוכלוסייה זאת, כפי שנמסר על ידי הגברת אזרזר, נעשתה בחינה של כל אלה ששינו עד סוף נובמבר, ולא התאפשר להם לשנות רטרואקטיבי. בדקו את המסמכים, 600 מתוכם נמצאו כזכאים ושונה להם אוטומטית, ונמסרה להם הודעה על שינוי אוטומטי של המען רטרואקטיבית לפני הפינוי. 

לגבי השאר אני לא יודעת, אבל מי שלא נמצאו ראיות לכך שהוא עבר לגור לפני, פנו אליהם והודיעו להם שהם יכולים להשלים מסמכים. ולגביהם, ברגע שהם יגישו את המסמכים ויוכיחו שהם התגוררו באותו המען לפני הפינוי, ניתן יהיה לעשות להם שינוי רטרואקטיבי ואז הם יוכלו לקבל את הפינוי.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> 

נתנו להם מכתבים מהמושבים ויישובים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בסדר גמור. תגידו, האם יצאה הודעה מהממשלה לאנשים שהם צריכים לחזור הביתה? אני יודע שהצבא אמר שכבר ב-9 לינואר, שחוזרים ב-1 למרץ. 

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> 

התקבלה החלטת ממשלה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מתי?

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> 

אני חושבת שזה היה לפני שבוע אם אני לא טועה. שהם יכולים לחזור ב-1 למרץ?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כן. אני חיכיתי להחלטה הזאת, אבל לא שמענו עליה. 

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> 

לפני שבוע בערך. אם אתה רוצה, אני אחרי זה אעביר לך קישור של ההחלטה. 

 << אורח >> יעקב בנטיהון: << אורח >> 

אז אם אפשר, אני יכול להרחיב בעניין הזה. התקבלה ההחלטה כמו שהיא אומרת, החלטה שעד ה-1 למרץ הם כן יכולים לחזור. אבל, ויש פה אבל גדול, יש לנו עתירה ביום חמישי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

של כאלה שאומרים שהיישוב לא ראוי לחזור? מטולה וכאלה.

 << אורח >> יעקב בנטיהון: << אורח >> 

בדיוק. יש לנו עתירה ויש החלטה של בג"ץ שהוא ממליץ למדינה לתת עוד חודש. אז זה אומר עד ה-1 לאפריל.

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> 

לפי מה שאני ראיתי זו לא המלצה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אם הצבא הודיע כבר ב-9 לינואר שיהיה אפשר לשוב ב-1 למרץ, למה הממשלה חיכתה חודשיים להודיע את זה?

 << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> 

שלומית שמש, ממטה שיקום הצפון. ההודעה הייתה מותנית בעיכוב של המניעה. סירוב המניעה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

שנייה, אבל הצבא אמר ב-9 לינואר, וזה בוודאות אחרי שיחה שלי עם הפיקוד ועם אלוף פיקוד העורף, שהוא כבר הוציא מסמך ב-9 לינואר לממשלה שאפשר לחזור ב-1 למרץ. אז למה לקח לממשלה זמן להגיד את אותו דבר? 

 << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> 

ב-12 בינואר הייתה ישיבה והצהרה לתקשורת על כך שתתאפשר חזרה החל מה-1 במרץ. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל זה לא היה ברור אז בהצהרה ההיא, שהממשלה אומרת 'אתם חוזרים ב-1 למרץ'. 

 << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> 

גם היום אין.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הייתה שם הצהרה שאם תהיה חזרה, זה פחות או יותר יהיה המתווה. אבל לא אמרו להם 'זהו, 1 למרץ חוזרים'. באותו 12 בינואר שאת מדברת. 

 << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> 

החל מה-1 למרץ, תתאפשר חזרה במוכנות של היישובים מבחינת חינוך. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא, אבל היה ברור שהממשלה אמורה להודיע שחוזרים, והיא עשתה את זה רק לפני שבוע את אומרת. למה הפער הזה? חודש וחצי בין מה שהצבא אומר לאזרחים לבין מה שהממשלה אומרת.

 << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> 

חוות הדעת הביטחונית שאני ראיתי הייתה מפברואר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

נו, אז בפברואר תודיעו. אז למה לא באותו יום הממשלה? אנשים רוצים ודאות, ומשרד הביטחון והעורף אומרים להם כבר ב-9 לינואר אפשר, אבל הממשלה לא אומרת להם אפשר, ואז היא אומרת להם שבוע לפני מרץ. זה לא הגון. 

עכשיו כשבג"ץ אומר לכם תנו להם חודש, זה גם יושב על כך שאנשים צריכים התראה מראש לדבר כזה אחרי שנה וחצי שהם לא היו בבית. לא הבנתי עד עכשיו, באמת שאלה תמימה, למה הממשלה לא נצמדה להודעה של פיקוד העורף וצה"ל, והודיעה ב-1 למרץ חוזרים?

 << אורח >> יעקב בנטיהון: << אורח >> 

החלטת הממשלה יצאה ב-12 לינואר, החלטת ממשלה 2677, שאומרת שהיישובים יכולים לחזור, והיו שם שתי התניות. התניה אחת היא מניעה ביטחונית. זאת אומרת, ההחלטה הזאת עדיין הייתה תלויה בעניין הזה.

ובנוסף, עוד החלטה שתצא לעניין הארכה של מתקני האירוח. אז לכן היו שתי התניות. ההתניה אחרי זה של העניין הזה אי מניעה ביטחונית, יצאה יותר מאוחר, שזה לא מזמן, שזה ב-26 לפברואר. ולכן עד כה לא ידעו אם אפשר להחזיר או לא להחזיר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זה סביר בעיניך שארבעה ימים – פברואר זה עד 28, לא? אז יומיים לפני, מודיעים לבן אדם 'אתה חוזר'? זה סביר?

 << אורח >> יעקב בנטיהון: << אורח >> 

קודם כל, יש לו את האפשרות להחליט. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

נכון שאתה מפתה אותו, אם יבוא מהר יקבל מענקים. אבל למה לא יהיה לו חודש להתארגן?

 << אורח >> יעקב בנטיהון: << אורח >> 

זה לא יומיים, קודם כל. הם ידעו שיש להם את ההחלטה, וקודם כל זה עד ה-7 למרץ שבן אדם יכול להחליט אם כן הוא חוזר או לא חוזר. זה אחד. שנית, ב-5 למרץ יש בג"ץ. בג"ץ יכול להחליט האם הוא ממליץ למדינה לקבל החלטה לעוד חודש, או לחלופין הוא יקבל את חוות הדעת וכולם צריכים לחזור עד ה-7 למרץ.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מתי זה ה-5 למרץ? עוד יומיים. בג"ץ בהסכמה של המדינה יחליט אם התאריך זה ה-7 למרץ או חודש?

 << אורח >> יעקב בנטיהון: << אורח >> 

או חודש. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז אנחנו נחכה לבג"ץ. אבל הבג"ץ הזה באמת יושב בדיוק על השאלה הזאת, למה הודיעו מאוחר. אם היו מודיעים בזמן, לא הייתה עילה ותירוץ לתבוע את המדינה. בסדר, תודה על התשובות. אנחנו נסכם.

הוועדה רשמה לפניה את הצהרת האוצר ורשות האוכלוסין, על כך שבימים הקרובים יוגדרו הקריטריונים והמצבים שבהם תהיה שקילה מחדש של החזר בגין פינויים, והדבר הזה יפורסם ויישלח לוועדה העתק של הפרסומים.

הוועדה מבקשת מנציגי המשרדים ורשות האוכלוסין, לאור המצב שהמון סטודנטים נלחמים ובמילואים ולא תמיד יש להם אינטרנט וזמינות למייל, לבוא לקראתם ולתת שירות טלפוני. אני רוצה שזה ייפתר ברמה המקצועית שלכם, של אנשי המקצוע. אני אחכה לתשובה אצל אמל תוך שבוע שפתרתם את זה. 

אם לא פתרתם את זה ברמת אנשי המקצוע, אני אפנה לשר הפנים ולמנכ"ל רשות האוכלוסין. כרגע, רשות האוכלוסין היא ממונכ"לת על ידי מנכ"ל הפנים, על ידי פרץ, זה אותו בן אדם. אני אתן לכם שבוע לפתור את זה ברמת אנשי המקצוע, ואם זה לא ייפתר אנחנו נעלה לרמת השר והמנכ"ל שיעמידו קו טלפוני לכל הסטודנטים האלה, ולכל העולים שלא תמיד חזקים במייל, וזה סך הכל מקרים מאוד בודדים, וזה אירוע שייגמר תוך חודשיים-שלושה-ארבעה. 

אם רשות האוכלוסין ידעה לתת דרכונים באמצע הלילה בתורים אינסופיים במבצעים, היא תדע להפעיל את משאביה ולעשות מענה טלפוני למצבים המיוחדים האלה. ואנחנו נעקוב אחרי הדבר הזה. 

הוועדה רשמה לפניה את המועד של 5 למרץ ובג"ץ שיכריע האם טוב עשתה המדינה שהודיעה באיחור לתושבים על היכולת לחזור, ובמידה ויידרש, תמליץ ליו"ר עודד פורר לקיים דיון בסוגיות האלה בהתאם למה שיוחלט בבג"ץ ויבוצע על ידי המדינה. 

הוועדה תעקוב אחר הדברים. אם יהיה צורך, נקיים דיון מעקב בנושאים הללו, ואם הוועדה תקבל באופן ישיר תשובות מניחות את הדעת והתקדמות בכלל הנושאים שצוינו, אנחנו לא נקיים דיון מעקב. בהתאם להתקדמות של הדברים. 

אני רוצה לחזור על מה שגואטה אמר, שאנחנו קשוחים איתכם, זה לא איתכם אישית. אתם מייצגים ריבון, ממשלה, גוף, ואנחנו במלחמה ואנחנו דורשים יותר. דורשים גישה מרחיבה, יצירתיות, פתרונות נוספים, מסלולי שירות נוספים. 

הדרישה הזאת היא מכל משרדי הממשלה, לא משנה מי היה יושב כאן ובאיזה נושא. אנחנו דורשים לאזרחים בשעת מלחמה דברים לא רגילים, אז תיקחו את זה ברמה העקרונית, לא ברמה אישית של היושבים פה, שאני בטוח שמשתדלים ועושים את מלאכתם נאמנה. 

תודה רבה, אני נועל את הדיון. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:36. << סיום >>