פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 2 ועדת החוקה, חוק ומשפט 03/11/2020 מושב שני פרוטוקול מס' 133 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי, ט"ז בחשון התשפ"א (03 בנובמבר 2020), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> בקשת הממשלה בדבר הארכת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 << נושא >> << הצח >> 2. הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 3) (אזור תיירות מיוחד - העיר אילת או אזור עין בוקק-חמי זוהר), התשפ"א-2020 << הצח >> << הצח >> 3. הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(תיקון - אזור תיירות ירוק), התשפ"א-2020 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר איתן גינזבורג – מ"מ היו"ר קארין אלהרר עופר כסיף מיכאל מלכיאלי יואב סגלוביץ' תהלה פרידמן איילת שקד – באמצעים מקוונים חברי הכנסת: שלמה קרעי מוזמנים: סגן שר הבריאות, יואב קיש אמיר הלוי – מנכ"ל משרד התיירות, משרד התיירות דודו קובנסיאנו – יועמ"ש, משרד התיירות סתיו קבלו – עוזרת ראשית יעוץ משפטי לשכה משפטית, משרד התיירות איל זנדברג – ראש תחום משפט ציבורי, משרד המשפטים שי סומך – משרד המשפטים גאל אזריאל – מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים שי סומך – מחלקת ייועץ וחקיקה, משרד המשפטים אודי קלינר – סגן ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות נינא כהן קרן – ייעוץ משפטי, משרד הבריאות מאיר יצחק הלוי – ראש העיר, עיריית אילת מוזמנים באמצעים מקוונים: אריק האס – מנהל המחלקה לחיסוני שגרה, משרד הבריאות נעה אבירם – מנהלת אגף בכיר תח"צ, משרד התחבורה עפר לוי – משרד התחבורה ערן הוליץ – ממונה ייעוץ משפטי ראמ''ה, משרד החינוך איתן יצחק – רח"ל, משרד הביטחון חנן גינת – ראש המועצה האזורית חבל אילות, עיריות ומועצות אזוריות ומקומיות ייעוץ משפטי: גור בליי ניתן רוזנברג מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: הדס צנוירט << נושא >> בקשת הממשלה בדבר הארכת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 << נושא >> << הצח >> 2. הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 3) (אזור תיירות מיוחד - העיר אילת או אזור עין בוקק-חמי זוהר), התשפ"א-2020 << הצח >> << הצח >> 3. הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(תיקון - אזור תיירות ירוק), התשפ"א-2020 << הצח >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום, הנושא הראשון: בקשת הממשלה בדבר הארכת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020. לאחר מכן נמשיך בדיון שהתחלנו אותו אתמול לגבי ההצעה של תיקון חוק הסמכויות המיוחדות (הוראת שעה))(אזור תיירות מיוחד. אזכיר לכם שלפי חוק הסמכויות, הממשלה צריכה חמישה ימים לפני שבכוונתה להמשיך את מצב החירום - מי מציג מטעם משרד הבריאות? << דובר >> גור בליי: << דובר >> רק אתן את המסגרת – לפי סעיף 2א לחוק הסמכויות, כתוב ששוכנעה הממשלה כי יש סיכון ממשי להתפשטות רחבה של נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור, ובשל כך מתחייב לנקוט פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה – רשאית היא להכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה. לא תכריז הממשלה כאמור אלא לאחר שהובאו בפניה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית מטעם משרד הבריאות בעניין. בהתאם לשינויים שנעשו בהצעת החוק, בחקיקת חוק הסמכויות פה בוועדה לפני כשלושה חודשים, ונכנס לחוק, סוכם שכל ההארכה של מצב החירום, מעבר לקביעה הראשונית, צריכה להיות מאושרת מראש על-ידי הוועדה. הממשלה צריכה להביא את זה חמישה ימים לפני סוף מצב החירום שבתוקף באותו זמן, והוועדה מוסמכת לדון ולהחליט אם היא מאשרת או לא. במקרה הזה מצב החירום הנוכחי פוקע ב-5 בנובמבר. הביאו לנו את זה חמישה ימים קודם, ועכשיו הוועדה צריכה להחליט האם היא מאשרת את בקשת הממשלה, להאריך ב-60 ימים נוספים, מ-5 בנובמבר עד 3 בינואר את מצב החירום הזה. יש בפניכם חוות הדעת האפידמיולוגית, את הרקע העובדתי. אני מבין שהם יציגו את זה גם בעל-פה. אני גם מדגיש שמצב החירום הזה הוא תנאי להפעלת כל הסמכויות מכוח חוק הסמכויות – גם הקלות יותר, כמו התו הסגול, עד המחמירות ביותר – סגר – כל הדברים הללו מחייבים את ההכרזה על מצב חירום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מצב החירום הוא הפלטפורמה שממנה באים כל הדברים האחרים. בבקשה. << אורח >> אריק האס: << אורח >> שלום, ד"ר אריק האס, בריאות הציבור. אציג לכם את התחלואה נכון לסוף השבוע שעבר, שבת. פה אתם יכולים לראות את מספר המקרים המאומתים בכחול. בכתום אתם יכולים לראות את המספר המצטבר. עד סוף שבוע לפני שלושה ימים היינו ב-314,000 מקרים סך הכול. תוכלו לראות כמה זמן לקח לנו להכפיל את מספר המקרים, בשבוע 37 – היינו בסביבות 150,000, ובשבוע 31 היינו באזור 72,000. כל כמה שבועות אנחנו מכפילים עצמנו עם ירידה מסוימת בשבועות. פה אתם רואים את מספר הבדיקות שבוצעו כל שבוע. אנחנו מתקרבים למעל 4.5 מיליון שבוצעו רק לאבחון הנגיף – לא כולל בדיקות ההחלמה. גם פה אנו מכפילים עצמנו ביחס לאיפה שהיינו, למשל, בשבוע 35. עכשיו סיימנו שבוע 44. איפה שהיינו, למשל, בשבוע 28 – כל כמה שבועות אנחנו מכפילים במיליונים את מספר הבדיקות. פה רואים את התחלואה הקשה. פה האנשים שהגיעו למצב קשה כל שבוע. פה המספרים המצטברים. גם פה יש הכפלה כל כמה שבועות. בחום יש האנשים שהגיעו למצב של הנשמה מלאכותית. גם זה עלה בכמה שבועות. עכשיו התחיל לרדת רק בשבוע האחרון, אז עדיין יש לא רק תחלואה מבחינת מאומתים אלא תחלואה קשה – אנשים שמגיעים לסכנת חיים. פה רואים את הנפטרים. בסגול רואים את הפטירות כל שבוע. באדום – מספר מצטבר. גם שם יש הכפלה, קצת יותר מואצת. רואים ירידה בשבועות האחרונים אבל עדיין הרבה חולי קורונה מתים כל שבוע. פה רואים את התפלגות הגיל. פה זה האנשים שאומתו בכל גיל, מתחילת האירוע. קבוצות הגיל המובילות זה 10 עד 19 ו-20 עד 29, וגם עוד כמה גילאים שהשיעור הרבה יותר גבוה מאחרים. פה זה פיזור גיאוגרפי – לפי מחוז. המחוזות המובילים בשיעור זה אשקלון וירושלים. אחריהם תל אביב ומרכז. דרום, חיפה וצפון יש להם שיעור מאומתים פחות. לדעתנו חשוב לשים את הקורונה בהקשר של העולם, אז זו מפה מה-WHO, מפה של מספר מתים למיליון אוכלוסייה. רואים את המדינות בעולם. פה רואים את העלייה במספר המקרים במשך הזמן. אירופה – הם ממש בחודש או בחודש וחצי האחרון התחילו לקחת חלק משמעותי בתחלואה. היבשות האחרות ממשיכות, אבל העלייה המואצת היא באירופה. פה הדרג של ישראל בכמה קטגוריות, לעומת מדינות אחרות. מבחינת שיעור המקרים למיליון אנשים, אנו במקום שביעי. אם לוקחים רק מדינות עם לפחות מיליון תושבים, כדי לנטרל את האפקט של מדינות קטנות, אנחנו אפילו במקום רביעי בעולם. מצב חולים במצב קשה עד קריטי – 29, עם שיעור מבחינת הנפטרים, מספר אבסולוטי – 41, אבל אם ניקח שיעור – מקום 35 בעולם. אם ניקח מדינות לפחות עם מיליון תושבים – במקום 27. אנחנו עושים הרבה בדיקות, ואם ננטרל את זה לשיעור, אנו במקום 17. אם ניקח רק מדינות גדולות של לפחות מיליון תושבים, אנחנו במקום שישי בעולם. פה רואים את הרמזור. אתם יודעים איך אנחנו נותנים ציון לפי מצב התחלואה האזורי המקומי בישובים. למרות שהסגר הוכרז ב-18.9, והמשיך לעלות, רק ב-28 אנו רואים מפנה או מצב של שיפור. אני מסב תשומת לבכם בסוף הגרף, בימים האחרונים – רואים עלייה. עדיין המספרים סבירים, אבל אנחנו מאוד מודאגים שאנחנו יכולים להגיע חלילה לתחלואה נרחבת בכל האזורים, כפי שהיה, ואז כמובן נעשה סגר נוסף. אנו מנסים למנוע את זה בכל תוקף. זו הסיבה שאנחנו חושבים שנכון להאריך את התקנות לחירום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. מישהו רוצה להוסיף? או נלך להצבעה? אני מצביע. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה לשאול – אתמול היה דיון בוועדת ביקורת המדינה ומעניין אותי לדעת, מה אחוז הנפטרים בבתי החולים הסיעודיים? זה לא רלוונטי אמנם להכרזה. << אורח >> אריק האס: << אורח >> הנתון קיים אבל לא הכנתי אותו. אפשר להכין ולהחזיר לכם, אין בעיה. לא נתבקשתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אפשר להעביר את לוועדה, ומנהל הוועדה יעביר את זה לחברי הוועדה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חומר למחשבה – אתמול ועדת ביקורת המדינה עשו פילוח של נתונים גם מדוח המבקר, ואלא אם כן יתקנו אותי ממשרד הבריאות – משהו כמו למעלה מ-30% הנפטרים מבתי החולים הסיעודיים. יש לזה משמעויות מאוד כבדות. 30% מהכלל. נחכה לנתון מדויק ממשרד הבריאות, אבל אני חושב שזה מקרין על הרבה מאוד דברים, בלי קשר לשאלת ההכרזה שעומדת בפנינו. זה נתון שמשמעותי לנו בקבלת החלטות בהרבה מאוד תחומים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. אני מעלה להצבעה את בקשת הממשלה בדבר הארכת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד הבקשה – 3 נגד – 1 הבקשה אושרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוועדה אישרה את בקשת הממשלה על הארכת ההכרזה על מצב חירום. תודה רבה. נחזור לדיון שקיימנו אתמול. אני מציע, כדי שניכנס ישר לעבודה – סיכמנו אתמול את הדיון, שמענו את רובם. מי שלא – נשמע היום. נשמע את ההערות על הסעיפים עצמם. בישיבה אתמול ביקשנו, ומה שעלו הנושאים שהתחדדו במיוחד, מעבר לתיקונים כאלה ואחרים שהייעוץ המשפטי יעדכן אותנו במהלך הדיון – הנקודות המרכזיות שעלו כאן: נקודה אחת כללית על כך שאין סיבה שהחוק יהיה רק ספציפית עם שמות של מקומות. הדוגמה הקלאסית היא אילת וים המלח. ביקשנו שהממשלה תותיר לעצמה את האפשרות לבדוק ולקבל החלטות גם על אזורים אחרים, אם הם עומדים באותם קריטריונים, אם הם מתאימים. אנו לא מחייבים, אבל ציבורית זו, אני חושב, הרוח שעלתה פה מכל חברי הוועדה. אנו מאפשרים לממשלה ולא קובעים את זה כחקיקה פרסונלית על מקום מסוים. זה לא מקובל, ואם היינו מנסים להכתיב ישובים אחרים בתוך החוק, הייתי יכול להבין את ההתנגדות של משרד הבריאות, אבל אם אנחנו נותנים לממשלה את שיקול הדעת, ואומרים: תבדקי את לבד אם מקומות כמו טבריה או אחרים יכולים להיות בעניין הזה או לא, ותחליטי לבד – כי אם בסוף בגלל לחץ מקצועי ולא לחץ פוליטי, תחליטו עוד כמה ימים שאתם רוצים לנקוט באותו הליך גם במקום אחר – אתם צריכים, לפי הצעת החוק כרגע, לבוא ולפתוח את החקיקה הראשית ושוב שלוש קריאות וכו'. אין היגיון בזה. יש להגיע לנוסח שיהיה סביר, ויש גם הצעת הממשלה בעניין, שהממשלה תודיע מה היא רוצה לעשות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רק שלא יתקעו הכול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בדיוק מה שאני פונה למשרד הבריאות – לא לתקוע הכול. וכשנקרא את התיקון נבין שאנחנו לא קושרים ימי הממשלה אלא הפוך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לפי מה שהבנתי, ברגע שנעשה דבר כזה, שר הבריאות יאמר: אני לא מוכן, ויתקע את החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשר לומר לשר הבריאות: שלח לנו בדואר, נאשר, נחתום וזהו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תפסת מרובה – לא תפסת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה מה זה מרובה ומה זה מעט. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסכים עם הקריטריונים לגמרי, אמרתי אתמול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נאמר את דעתנו ונציג את הנוסח שלנו. אם הממשלה לא תרצה, נתמודד עם זה אחר כך. סוג כזה של דו-שיח של ממשלה מול ועדה אינו ראוי, מה גם שזה מגיע מכל קצוות הבית. והדבר הנוסף, לא פחות חשוב – הדרישה שעלתה גם מכיוון ראש העיר ומאחרים, שהפתיחה לא תהיה רק על נושא המלונאות אלא במקביל עם פתיחה מבוקרת של דברים נוספים. אנחנו לא מכתיבים כרגע אותם דברים אלא נותנים כיוון דרך. שמענו פה בדיון את הכאב של אנשים בעניין, כי אתה לוקח עיר ועושה בה מלחמת אזרחים – חלק מהאנשים יוכלו לחזור לפרנסה מלאה, וחלק יעמדו בצד ועיניהם כלות. אז נכון שאין תעודת ביטוח על כל הענפים. אמר ראש העיר: אני לא יודע איך לחזור לעיר שלי במצב כזה. אנו מנסים להציע הצעה לא כופה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אם אתה לא מאפשר אירועים במלון- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה גם וגם. אני לא רוצה להיכנס לפירוטים. ראש העיר, בבקשה. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> אני מודה שאני אחרי לילה לבן ואני מאוד טעון. רק רוצה לבקש מחברי הכנסת דברים שלדעתי הם ברורים – אנחנו נמצאים פה באמצעי חוקי שתכליתו לקחת עיר שנמצאת בשבר הקשה ביותר שהיתה בשבעים השנים האחרונות, ולמען איכות ההחלטה אני מבקש שתראו את 80% מתושבי אילת המובטלים. תראו את המצב של נהירה לאגף לשירותים חברתיים. תראו את ההגירה השלילית ותראו משפחות שלמות שלא התפרנסו כבר חצי שנה ואין להם שום אופק. בבואנו לקבל את ההכרזה אני מבקש שתושבי אילת, שנמצאים במצב חריג, יהיו לנגד עיניכם. ברור לי שזה קורה. אני רק רוצה לדייק את זה. אני קיימתי הבוקר שיחה ארוכה עם שר הבריאות. התרשמתי מאוד מגודל ההזדהות שלו עם הקושי שהעיר עוברת וההבנה שלו שצריך לסיים את הסאגה הזאת, ויפה שעה אחת קודם. העיר לא תוכל למשוך עוד ועוד מצב שבו 80% מתושביה יושבים בביתם ללא פרנסה, ללא שנורקל כלכלי ובמצב של שבר שהוא בלתי אפשרי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מעניין לעניין באותו עניין. יש נקודה נוספת, שהועלתה, לגבי ההגדרה של מחלימים, שהוא נכון לשימוש באילת וגם בדברים נוספים – לפי החלטות של הממשלה, הוא לא גורף, לא נותן פטור, והערות נוספות. אני מציע כרגע – נתחיל בהקראה. נקריא, אדוני היועץ המשפטי – יש בפני חברי הוועדה הנוסח. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מה שיש זה נוסח מעודכן: נוסח לדיון ביום 3.11, עם הערות. הוא נוסח שהופץ אתמול בתוספת של שלוש ההערות שהיושב-ראש התייחס אליהן שלבקשתו כללנו אותן כאן בנוסח כהצעת הוועדה, הן מוצהבות. הפרטים שלהן יבואו פה לדיון. זה הצעה ראשונית לגבי שלושת הנושאים האלה. היא משולבת עם ההערות הנוספות שהעלינו בטקסט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יואב, בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> לגבי הנושאים שדיברת עליהם, אתחיל מהשלישי, נושא תעודת המחלים. זה משהו שנכנס משתי סיבות: אחת, היושב-ראש רואה בזה חשיבות ורוצה לקדם את זה. זה צעד ראשון בעניין. זה גם דומה למדיניות כמחלים, אחרי שהחולה שב מחו"ל. הנושא של תעודת מחלים בעקבות גם הבקשה של יו"ר הוועדה, וגם אירוע שעובד כבר בשדה התעופה, יש פה זהות. אנו ודאי לא חושבים שזה צריך להיכנס בהעמקה בנושא החקיקה מלבד מה שצוין בנוסח שהממשלה העבירה כי זה יכול בסופו של דבר רק לייצר מורכבות ולא להקל. לא רואים שום צורך לשנות את מה שהכנסנו בנוסח הממשלתי. שני דברים נוספים – אחד לגבי פתיחת העיר. אני יודע שראש העיר שומע אותי. הכוונה שלנו, להתייחס לאלת כאי ירוק – וזה לא רק למלונות; זה גם למסעדות, לעסקים, מגבלות עיר ירוקה שיקבלו אותם מוקדם יותר בגלל כל הנושא של כל מי שנכנס, נבדק. עולה השאלה, בגלל מה שאתם דנים בו – האם להכניס את זה לחוק או לא. אני חושב שלא צריך את זה בחוק, כלומר יש לנו הכלים לפתוח כל מה שאנו רוצים במסגרת עיר ירוקה. דווקא ההכנסה את זה לחוק בסופו של דבר יכולה לגרום לנו קשיים בהפעלת הדבר הזה. אני יכול לחשוב על אלף מקרים איך נגלה שבאיזושהי אטרקציה כזו או אחרת יש בעיה ואנו לא יכולים לפתוח, ובגלל שהחוק מחייב את כל החבילה ביחד - כל העסק מתעכב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא מחייב את כל החבילה ביחד. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מציע לא להוסיף את הצימוד הזה. הוא רק יכול להפריע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה חוסר הבנה של הדברים שנאמרו פה. זה מאפשר לממשלה את שיקול הדעת, מה מתוך החוק להפעיל עכשיו, מה אחר כך. איפה להפעיל תו סגול, איפה לא, אבל במקום לחזור לחקיקה ראשית- - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני לא צריך לחזור לחקיקה ראשית. תבדוק עם היועץ המשפטי. גם היום אני יכול להחליט בדיוק מה שאתה אומר. אם הייתי חושב שאני באירוע שאני צריך לחזור כדי לפתוח את המסעדות בעיר עצמה – אתה צודק 100%. אבל אני יכול לעשות את זה - לא צריך לעשות את זה בחקיקה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו חושבים שכן צריך לקבוע דברים לממשלה. ברור לגמרי מה הממשלה רוצה – שניתן לה את החבל, ויותר נשחרר. ויותר לא יראו אותנו מטר. יש לנו ניסיון רע עם הדבר הזה מול הממשלה. יש דברים שלמדנו דרך פעילות הממשלה מולנו. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> במקרה הזה, זה פשוט לא נכון, כי אני במקרה הזה לא צריך את זה בחקיקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם לא צריך את הוועדה. אפשר לשלוח מכתב וגמרנו. אין שיקול דעת, אין תשובות. אם אתה עונה תשובה על הנושא של המחלימים למשל, ענית מילה שאני לא מבין אותה - כנראה במשרד הבריאות מבינים יותר – זה עלול לייצר מורכבות. מה זה לייצר? איזו מורכבות? כשאתה מדבר על נושא של פתיחת הדברים הנוספים – הרי ההצעה שלנו לא אומרת מה לפתוח ומתי. היא מתווה את הדרך לממשלה. היא לא מחייבת. אמרת פה רק לפני דקה שזה מחייב הכול כחבילה אחת. לא היו דברים מעולם. תקראו את החומר קודם. אתם לא קוראים את החומרים, אתם הולכים עם כוחנות, שכל דבר שאומרים לכם, לא נראה לכם - ואם לא, תשרפו את המועדון. אז תשרפו אותו כבר בהתחלה. למה אחר כך? למדתי מיושב-ראש ועדה קודם, שעדיין יש מה לומר. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אם זה מה שאתה מציע, אין בעיה. אני לא בוויכוח אתך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לי הצעה: במקום שתגיד את כל מה שיש לך להגיד כרגע, אני מבקש – נדון. אנחנו לא הולכים לעשות מחטף. אני לא גונב הצבעות באמצע הלילה, לא מבטל דברים באמצע היום. אני לא מחפש כותרות בעיתונים. אנחנו נדון. אני רוצה להתקדם עם ההקראה. יהיה נוסח, תהיה הצעה של הוועדה. תקבלו את זה, תשבו על המדוכה, ותיתנו לנו תשובות אינטליגנטיות. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתמול באתי לוועדה, שמעתי את שלוש השאלות שביקשתם. יכול להיות שלא הבנתי טוב. למשל, בנושא של הצימוד של המסעדות והאטרקציות, אתה אומר: לא צימוד. זה רק אם רוצים – אז בבקשה. לא מפריע לי. אבל שמעתי אתמול אמירה ברורה שאמרו לי רק בצימוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אף אחד לא אמר את זה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אם שיניתם את דעתכם, או אם לא הבנתי טוב ואתה מדבר שהרעיון הוא רק להגדיר את זה כאפשרות – ודאי שזה לא משנה. אני לא קראתי את הנוסח שהגשתם הבוקר. אני עונה לשאלות שנשאלתי אתמול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אני מציע- - - << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני חייב לתת תשובות לשאלות ששאלתם אותי אתמול. לכן באתי. אני רוצה לענות לשאלה שהבנתי גם בפתיח שלך שאתה מתייחס עליה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם עליה יש לנו נוסח שאינו מחייב בכלל. בבקשה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי לך שאשאל את השר. אני לא מתייחס כרגע לנוסח. הבאתי את הדיון שהיה, חלקו אולי גם מתקיים עכשיו על שינוי ההגדרות והפיכה לקריטריונים והרחבה פוטנציאלית של המסגרות האלה. אני מבין גם את ההיגיון. יותר מזה – כנראה אם הייתי יושב בכיסא שלך – פעם ישבתי בכיסא דומה, גם הייתי אומר: קחו את זה. אני רוצה להסביר את עמדת השר, ויש גם אודי קלינר שירחיב. בזה אסיים ותלכו לדיון ולהקראה - אנחנו נתייחס בסוף לכול. הנושא המרכזי הוא שכמות הלחצים והדרישה להגדלה של האירוע הזה גורמת למצב שאפילו להתחיל עם אילת וים המלח, זה יכול להיכשל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> למה? << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אנחנו באירוע – יודע את זה גם חבר הכנסת גינזבורג, כי דיברתי אתו על זה – אתה יודע בצורה ברורה, דיברתי עם השר והוא מבקש בצורה ברורה: בוא נתחיל עם אילת ועם ים המלח. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו לא עובדים אצל השר. כנסת ישראל היא המקום שבו כיכר העיר מתקבלות החלטות לגבי חקיקה. עם כל הכבוד לשר, איני עובד אצלו. הדיון הזה משהו מופרך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תשובות הזויות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה מפריע אם לממשלה עומדת הפריבילגיה להחליט איזה אזור יוגדר? לא לכנסת, לא לוועדה, לא באישור הוועדה. היא תחליט שזה רק ים המלח ועין בוקק, ועוד חודש תחליט שזה גם טבריה. מה הבעיה עם זה? לומר לי: אם זה לא יהיה רק אילת ועין בוקק לא יהיה חוק – תסביר לי למה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא בטוח שאתה נהנה לענות כל זה. יש לי הרגשה שדעתך היא כמו דעתנו בעניין הזה, אבל אתם הולכים בשיטה לא חכמה, שמתאימה לאזורים מסוימים באירופה, ולא המערבית. אני לא מצליח להבין. אם היינו באים כחברי ועדה כוחניים, והיינו אומרים: אנחנו רוצים בין המילה אילת לבין המילה עין בוקק רוצים את טבריה – היית אומר: אתם לא רציניים, אתם רוצים לפוצץ. אנחנו באים עם נוסח שאפילו עדיין לא קראת אותנו, ואומרים: אילת ועין בוקק אין ספק שהם הדגל. נותנים שיקול דעת לממשלה בקריטריונים מסוימים לקבל את ההחלטה הזאת. ריבון העולמים, חבר'ה – שכחתם מה תפקידה של כנסת. אני רוצה שתזכיר את זה לשר הבריאות שהיה יושב-ראש הכנסת ושמר על מעמדה. אני רוצה להזכיר לך כאחד הפרלמנטרים הטובים שהיה בכנסת. הגזמתם. אולי רק בכוחנות אתכם זה נכון. לא באלגנטיות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני אומר לך בצורה הכי ברורה – אתם סוברנים, ומי שיחליט על החוק הזה, זכותם המלאה לעשות כל שיקול שתרצו. ויואב סגלוביץ לא עובד אצלי ואף אחד לא עובד אצלי. אני משקף לכם את עמדת הממשלה. זה תקנות שאתם לא מקדמים - לא מתקדמות. תקנות שאתם מאשרים - מתקדמות. אנחנו באירוע שעובד בפיקוח דמוקרטי ופרלמנטרי, ואי-אפשר להתייחס למשהו אחר בעניין הזה, ואני האחרון שאנסה פה, אבל מצד שני, אי אפשר לא להבין את עמדת הממשלה. אפשר לא להסכים איתה. אני מציע: נמצא שם גם אודי קלינר שישמע את כל הדיון. תביאו את ההתייחסות, הוא יעביר אותה, ובסוף נאמר. אני אומר לך עמדת השר שביקשת אתמול שאשאל אותו. הוא אמר בצורה הכי ברורה שאנחנו באירוע של לחצים מטורפים בגלל הפתיחה עכשיו, מחנויות קטנות לצימרים ואלף דברים. רואים תחלואה עולה, רואים אירוע שמייצר פה אפילו סימן שאלה לאן הולכים מפה והלאה. רוצים ומתכוונים בכל הכוח לעזור לאילת. אתה יודע שאנחנו הובלנו את המהלך הזה ראשונים יחד עם ראש העיר אילת ואנחנו שם. בסוף אם זה ייצר לחצים כאלה, שמגיעים מהממשלה - לא רק בוועדות הכנסת; מגיעים גם בממשלה. ובגלל לחצים כאלה – האירוע עם אילת ייפגע - בעיניי זו טעות. אבל אתם לא עובדים אצלי, לא מצפה זאת מכם, ואם היתה הרגשה כזאת – חלילה. זו החלטה שלכם, ועדת חוקה. תדונו, תגישו ותהיה התייחסות עניינית בממשלה לאותו סעיף. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> היית מפקד, יואב. אתה מנהיג פוליטי. שר הבריאות הוא מנהיג פוליטי. לשמוע תשובה כזו שאנו מבקשים שיהיה כתוב, אני מצטט: רשאית הממשלה להכריז במקום על העיר אילת, יהיה כתוב: על אזור מסוים בישראל ולמנוע את זה כי אתם חוששים מלחץ – זה התפקיד שלך כממשלה לעמוד בפני לחצים ולקבל החלטות. זה תפקיד של כנסת. שומעים אנשים, שומעים עמדות, יש לחצים ובסוף מכריעים. לא מבין את זה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> מבחינתנו, אילת וים המלח זה פיילוט ראשון. אם הוא יצליח, ואני בסימן שאלה מאוד גדול לאור התחלואה – אני מאוד מודאג ממה שקורה בתחלואה – אז ייתכן שיבוא שלב נוסף. אין בכוונתנו לייצר פה מתווה לפתיחת בתי מלון בכל מדינת ישראל. זכותך לא להיות מאושר מכך. אני מבין את זה. אני מציע שתכינו את הנוסח ואודי יעביר לנו ותהיה התייחסות בסוף. עמדתנו הובהרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תראו איזה מצב הגענו. אני אומר את זה הרבה זמן, יעקב: תציעו לנו נוסח ונראה אחר כך. הוא התבלבל. הממשלה התבלבלה. נעשה נוסח ונצביע עליו. אני במיעוט, ברוב – נצביע עליו, כאן. לא שם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור לחלוטין. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> עוד נקודה, שהזכרתי אתמול, לגבי הנושא של 48 שעות. בדרך כלל כתוב, לפי נוסח החוק: 48 שעות מרגע ביצוע הבדיקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבל עכשיו נאומים. אני רוצה להקריא. גם נקריא את ההצעה שלנו. הנוסח ייצא עם ההצעה שלנו. אם הממשלה תחליט שהיא לא רוצה - שתודיע לנו מה היא רוצה ומה לא. שתעשה מה שהיא לא רוצה. אני חושב שאנחנו באים עם דברים מאוזנים ולא קיצוניים ובטח לא אופוזיציוניים. צורת הניהול הזה, כזה ראה וקדש - וזה הכול - דווקא בדוגמה הזאת, זה הדבר האחרון שצריך לקרות. אני מציע שנתחיל ונתקדם. אגב, בחלק מהנוסחאות, שאנחנו מציעים פה, והן לא כל כך רבות - הן חלק מהצעת החוק שאיתן וקבוצת חברי כנסת הגישה שצמוד לחוק הזה. זה לא משהו חדש, משהו בעייתי. כמובן, גם נשמע את הערות הממשלה, אבל העיקרון צריך להיות ברור לכולם. בבקשה, נתחיל להקריא. << דובר >> גור בליי: << דובר >> נקריא את הנוסח הממשלתי עם ההערות שלנו. כמובן, גם הניסוחים של שלוש ההערות שהזכיר היושב-ראש פתוחים לדיון. זה נוסח ראשוני שמופיע פה כדי שיהיה על מה לדבר, כדי שזה לא יהיה באוויר. הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 3) (אזור תיירות מיוחד – העיר אילת או אזור עין בוקק–חמי זוהר), התשפ"א–2020. תיקון סעיף . 1. מה שבשחור זה נוסח הממשלה. מה שבעקוב אחרי שינויים זה ההצעות. ההצעות שהיושב-ראש דיבר עליהן בעקוב אחרי שינויים זה מוצהבות, והצעות אחרות רק בעקוב. בחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה להקריא גם את הנוסח הממשלתי וגם את הנוסח הזה יחד, שנגמור את הסיפור של ההקראה. << דובר_המשך >> גור בליי: << דובר_המשך >> התש"ף–2020‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – (1) לפני ההגדרה "אזור מוגבל" יבוא: ""אורח" – מי שניתן לו מקום לינה במיתקן אירוח;"; (2) אחרי ההגדרה "אזור מוגבל" יבוא: ""אזור תיירות מיוחד" – אזור העיר אילת או אזור עין בוקק-חמי זוהר, שהממשלה הכריזה עליו כאזור תיירות מיוחד;"; כמובן, אם ישתנה ההסדר הספציפי – נשנה גם את ההגדרה. נגיע להסדר הספציפי בהמשך. (3) אחרי ההגדרה "אחראי על הקטין" יבוא: ""אישור החלמה" – אישור על כך שאדם הוא מחלים, שניתן לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, 1940‏ ; "בדיקת קורונה" – בדיקת נשאות לנגיף הקורונה;"; (4) אחרי ההגדרה "הכרזה על אזור מוגבל" יבוא: ""הכרזה על אזור תיירות מיוחד" – הכרזה לפי סעיף 12א;"; (5) אחרי ההגדרה "טיפול רפואי" יבוא: ""יחידת אירוח" – יחידה במיתקן אירוח המשמשת לאירוח ולנופש וכוללת חדר אחד לפחות, ובו מיטה, חדר רחצה ושירותים;"; (6) אחרי ההגדרה "מזון" יבוא: ""מיתקן אירוח" – מקום אירוח הכולל 11 יחידות אירוח לפחות, המיועד לספק לציבור אורחים בלתי מסוים ומתחלף, שירותי לינה ושירותים נלווים, בתמורה, לפרקי זמן קצובים וקצרים; "מפעיל מיתקן אירוח" – בעל הרישיון או ההיתר להפעלת מיתקן אירוח כמשמעותם בסעיף 4 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968‏ ;"; (7) אחרי ההגדרה "רכוש משותף" יבוא: ""תוצאה שלילית בבדיקת קורונה" – תוצאת בדיקת קורונה עם ממצא שלילי ל–nCov;". לנו היו שתי שאלות: קודם כל, בפרשנות שלכם – מה מדובר פרקי זמן קצרים בהקשר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נעשה הקראה וסעיף. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> העניין הוא שהבדיקות, לוקח זמן עד שמקבלים את התשובות, 48 שעות לקבל בכלל. אדם עושה את הבדיקה ביום חמישי כדי לקבל אולי את הבדיקה ביום ראשון, ואז זה כבר לא רלוונטי. צריך 72 שעות או 48 שעות מרגע שמקבלים את התעודה ולא מרגע ביצוע הבדיקה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה לא בסעיף הזה. אני מדבר על פרקי הזמן של הלינה. בפרשנות שלכם – למה יש התוספת של פרקי הזמן הקצרים? ושאלה שנייה, לגבי מקום אירוח שכולל 11 יחידות אירוח לפחות – זה מוציא צימרים שכרגע פתוחים מכוח התקנות – אבל כמובן, זה לא מחייב; פה זה חוק – תקנות זה יכול להשתנות, לעלות ולרדת. למה המגבלה פה לא כוללת מקומות קטנים יותר בנוסף ל-11 יחידות אירוח? << מנהל >> (היו"ר איתן גינזבורג, 09:50) << מנהל >> << אורח >> דודו קובנסיאנו: << אורח >> ברשותכם אענה. דודו קובנסיאנו, יועמ"ש תיירות. לעניין ההגדרה של פרקי זמן קצובים וקצרים, יש פה הגדרה של מתקן אירוח. אין הכוונה למתקן שאמור לשמש לשהות קבע של אורחים. לכן אנו משתמשים בפרקי זמן קצרים וקצובים. מבחינת משרד התיירות, תייר זה מי שניתנת לו ויזת שהייה בארץ. היא מוגבלת בהגדרה ל-90 יום. אני מניח שברמה הפרקטית, מאחר שרק תושבי ישראל יגיעו להתארח, איני רואה מצב שמישהו יישאר לגור באילת או בים המלח. אבל אנו רוצים לומר בהגדרה שזה לא מקום מגורים. זה ההגדרות שמשמשות אותנו באופן רוחבי לכל מיני נושאים הקשורים בתחומי התיירות. לגבי 11 יחידות אירוח – זו הגדרתנו לבתי מלון. אל"ף, באזורים שביחס אליהם אנו מדברים, קרי אזור המלונות באילת ואזור המלונאות בים המלח אין צימרים. הסיבה שהחרגנו בהגדרה או הכללנו רק בתי מלון ולא צימרים זה מהסיבה הבריאותית שברגע שאתה מכניס צימרים, בתוך העיר אילת יש הצימרים ויש חשש לעירוב בין התושבים לאורחים. לכן נבחרו שני המקומות, הרעיון הבריאותי היה, ליצור גם מבחינה פיזית, אזור המלונאות באילת מרוחק מהעיר עצמה. אם אתה מכניס גם את הצימרים, נוצר העירוב. בים המלח – אין שם כלל תושבים. זו היתה הסיבה. פרקטית אין שם צימרים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל צימרים מותר בלי שום קשר, נכון? << דובר_המשך >> דודו קובנסיאנו: << דובר_המשך >> נכון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> צימרים מותר היום מכוח התקנות. זה פה חוק. לכן יכול להיות תיאורטית שתקנות באות, מתחלפות, וזה הסדר קבוע. הרי יש שם דירות אירוח, באילת. אייר BNB. << דובר_המשך >> דודו קובנסיאנו: << דובר_המשך >> כן. הסיבה היא בריאותית, כדי למנוע את העירוב בין תושבי העיר - זה רלוונטי לאילת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא מבין את עניין העירוב. הרי בסוף אדם שמגיע, ליחידת אירוח או צימר - אין הרבה מגע עם התושב עצמו. הוא מקבל את הדירה, וממשיך. מה ההבדל בין זה לשהייה במלון? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הצימרים פתוחים, זה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כיוון שאנחנו עוסקים כעת בחקיקה ראשית, מה שאתה אומר, בחוק הראשי שאפשר לתת מלון ואי-אפשר צימר. זה לא נשמע לי סביר. מה ההבחנה בין מלון לצימר? << דובר >> גור בליי: << דובר >> צימר או אייר BNB. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אמרנו מלכתחילה שצימרים נפתחים באחד השלבים הראשונים, הרבה לפני בתי מלון, והם אכן נפתחו. לגבי הפריסה של בין 4 ל-11 יחידות אירוח – אגב, מדברים בעיקר על אילת וים המלח; מאוד יכול להיות שמדובר על קבוצה ריקה – איני יודעת כמה מתחמי אירוח יש כאלה, אבל במסגרת התקנות יש לממשלה אפשרות להתקין לפתוח עוד עסקים באזור, אז מאוד יכול להיות שיתייחס גם- - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כיוון שאנו עוסקים בחקיקה ראשית, האם יש מניעה לתקן את ההגדרה הזאת? כי אם ממילא צימרים נפתחים לפני בתי מלון, ופה אנחנו מאפשרים את פתיחת בתי המלון - ממילא צריך לפתוח את הצימרים. אתם אומרים לפי ההגדרה שאי-אפשר לפתוח צימרים בחקיקה הראשית הזאת. אפשר בתקנות. לפי החוק הזה, לא. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> יש באילת מאות אייר BNB, יחידות אירוח שיגיעו לשם רק אנשים שמגיעים עם אישור שהם בריאים. המחויבות של בעלי האייר BNB לקלוט אנשים שמוכיחים את בריאותם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא מבין. הרי אייר BNB זה גם שכירות. הרי אי-אפשר למנוע מאדם לשכור דירה באילת. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אייר BNB איני רואה בעיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם צימרים אני חושב שלא צריכה להיות בעיה. אני חושב שההגדרה פה מאוד מחמירה, ולא רלוונטית. אם מכריזים על האזור כירוק, הוא אזור ירוק. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש משהו בלוגיקה שמוזר. היושב-ראש אומר: את הצימרים אתם פותחים לפני המלונות. לראיה – היום הצימרים פתוחים. מה ההיגיון לומר: אנחנו במצב תחלואה נמוכה יחסית, אנחנו מפעילים את זה, וממילא הצימרים פתוחים, אבל ההסדר הזה יחול רק על מלונות? << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> אני נוטה להסכים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נמשיך. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ההצעה הבאה זה הסעיף שהיושב-ראש הזכיר לגבי הנושא של האישור מחלים. יש פה הצעה להוסיף בסעיף 4 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב): (ב1), שיאמר כך: בתקנות לפי סעיפים 6 ו-7 שהותקנו לפי סעיף קטן (א) ובהכרזה על אזור מוגבל לפי סעיף 13(ג) – ייקבעו סייגים להגבלות הקבועות בהן לגבי מי שניתן לו אישור החלמה בשים לב לתכליות המנויות בסעיף קטן (א)". בעצם – אולי היושב-ראש יתייחס לעניין, אבל משפטית, האמירה היא שצריך להתייחס בתקנות שייקבעו לעניין הגבלות הסעיפים שהזכרתי – תכף אסביר למה – לנושא של אישור החלמה. בשים לב לתכליות – אלה שמוזכרות ב-4א - זה הסכנה למניעת הידבקות וכן הלאה, בהנחה שכאשר אנו מדברים על מי שיש לו אישור מחלים, תופסים אותו כמי שהסכנה להידבקות ממנו היא נמוכה מאוד או אפסית, כפי שהצעת החוק הזו מתייחסת אליו. בכוונה ההתייחסות פה ספציפית לסעיפים 6 ו-7 ולאזור מוגבל, כי כשמדובר בפתיחת עסק או מקום פתוח לציבור, אז הסכנה לא נובעת בהכרח מאותו אדם עצמו אלא מהתקהלות הלקוחות. לכן מדובר פה רק לעניין הגבלות אינדיבידואליות שחלות על אדם – כניסה ויציאה, אלף מטר וכן הלאה. אין הכוונה שאם אדם הוא בעל מסעדה, ויש לו אישור, הוא יכול לפתוח מסעדה, כי ברור ששם הסיכון הוא מהלקוחות מהמסעדה. הכוונה לאותו אדם ספציפי. זו ההצעה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה משרד הבריאות אומר? << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> זה באמת נושא מורכב ונמצא על שולחננו. יש פה עבודת מטה עצומה על השאלה של מה המשמעות של תעודת מחלים ובאיזה מצבים אפשר להשתמש בזה. זה נושא מורכב, מה המשמעות של תעודת החלמה. יש לנו השאלות לגבי הדבקה חוזרת, יש השאלות של איך אפשר לאכוף את זה ומה התשתית ההצגתית שבו אתה מראה שהחלמת או לא. יש הרבה מסביב. אנחנו בעיצומה של עבודת מטה בשאלה השאלה. אנחנו לא חושבים שעכשיו דרך זה צריך לתקן את החוק השני. זה בהחלט על שולחננו. הנושא שלנו עכשיו – עיר תיירותית. סגן השר הציג את עמדתנו העקרונית, לכן אנו חושבים שלא נכון עכשיו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גם כאן אנחנו לא קובעים ולא מאלצים אלא אומרים: בתקנות ייקבעו. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> יש פה משהו חדש, שהיושב-ראש התייחס באופן עקרוני לסוגיה, גם אודי וסגן השר התייחס. << מנהל >> (היו"ר יעקב אשר, 10:15) << מנהל >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמעתי. לא הסכמתי עם מילה אחת של סגן השר בכל שלושת הנושאים. אתה אומר שיש הרבה שאלות. אנחנו הרבה זמן כבר עם השאלות. אנחנו מצפים ממשרד הבריאות, לא לומר שיש שאלות – אותן אנחנו שואלים. אנחנו רוצים תשובות. ישב כאן במקום שלך לפני כחודש ומחצה פרופ' גרוטו. הוא אמר: אנחנו הקמנו צוות משימה לעניין. הוא עובד נהדר, באמת. חודש וחצי. זה לא משהו לעומתי, שמישהו בא להרוויח רווחים. הראיה הכי גדולה זה החוק הזה, שאתם מביאים פה, שבגלל שרציתם לתת פתרון מסוים, השתמשתם בכלי הזה. כלומר זה כלי. השאלה אם הולכים אתו רחוק מאוד, האם הולכים אתו חצי רחוק. הרי זה הכול ניהול סיכונים. כל התפקיד שלכם היום בהגדרת מצב החירום הזה, שאישרנו רק עכשיו את ההכרזה, הוא ניהול סיכון. זה המקצוע שלכם. לכן אני מצפה מכם לתשובות ולא לשאלות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אנחנו גם לא קובעים להם מסמרות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. אנחנו אומרים שהדבר הזה יישקל בתקנות אצלכם כדבר אינדיבידואלי לחלוטין. הוא לא מתיר דברים באופן אוטומטי. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> אתם מחייבים אותי לקבוע סייג. אולי אחרי שאשקול הכול, לא ארצה לקבוע? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז איך אתה קובע אותו פה? << דובר_המשך >> אודי קלינר: << דובר_המשך >> החלטתי נקודתית. יכול להיות שבאזור מוגבל לא ארצה לקבוע. פה אתה מחייב אותי לקבוע סייג. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין לי בעיה, שתציעו הצעה לניסוח קצת אחר. מקובל. מה שאני כן חושב, וזו דעתנו - יש פה כלי. כמו שאנו יודעים להשתמש בזה בנושא טיסות, חזרה מחו"ל – אגב, הטריד אותי אתמול והיום עוד יותר, שאלה מחוץ – נסעו אנשים ליוון לנופש, כשהיתה ירוקה. עכשיו היא אדומה כבר. מה קורה כשהם חוזרים? << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> אסביר את המנגנון של המדינות האדומות הירוקות. בעיקרון פעם בשבועיים יש עדכון של הצו של המנכ"ל, חותם, שאומר מי אדום ומי ירוק. מתקיים דיון מקצועי לפני שהוא חותם על הצו. יש צוות שלם שעובר על נתוני המדינות, וממליץ. בגלל השינויים התכופים שיש עכשיו באירופה, העלינו את התדירות מפעם בשבועיים לפעם בשבוע. יוון עלתה עם דגל של אזהרה מאוד חמור. נראה בדיון הקרוב מה השמך המגמה. אם נראה מגמת החמרה – וההמלצה תמיד נכנסת לתוקף שבעה ימים אחרי כדי לתת אפשרות למי שטס, כמה ימים לחזור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תרשה לי לא להבין את שיקול הדעת. לא אמרתי להשאיר אותו שם. השאלה אם הוא צריך בידוד, לא צריך? בסוף זה המדבק. לא המילה סייג. << דובר_המשך >> אודי קלינר: << דובר_המשך >> נכון, אבל המחוקק החליט שפעם בשבוע לעדכן את הצו, ולאפשר שבעה ימים לחוזר. אפשר לשנות את זה. אני חושב שהיה בזה איזון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני עושה את חובתי האזרחית – לא רק כחבר ועדה - ממנה אותך שליח, להעלות את זה בפני מקבלי ההחלטיות - לפחות עם האחריות. יש פה משהו שמהירות התגובה תוך כדי זה, צריכה להיות חכמה. זה שנתנו לאנשים את האפשרות, זה מצוין. << דובר_המשך >> אודי קלינר: << דובר_המשך >> העלינו את הפגישות מפעם לשבועיים לפעם בשבוע, כי אי אפשר כל יום לשגע אנשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את חובתי האזרחית עשיתי. לגבי המחלים - אני חושב שאין אפשרות להשתמש בזה במקום אחר ולבטל את זה במקום שני לגמרי. אני גם לא רוצה לקבוע. אני לא יודע למה מפחידה אותו המילה סייג כל כך. יש פה יועצים משפטיים לכם וגם לנו שיכולים למצוא את ההגדרה האחרת. אני רוצה שזה יהיה חלק מהכלים שעומדים לרשות המדינה. << דובר_המשך >> אודי קלינר: << דובר_המשך >> זה קיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא קיים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה לא עניין ניסוחי אלא מהותי. ייקבעו סייגים – הוא חייב לקבוע סייגים. אם אני כותב: רשאי לקבוע סייגים – לא עשיתי בזה דבר, כי גם ככה הוא רשאי לקבוע סייגים, גם אם איני כותב. לכן במובן הזה אפשר ללכת על ניסוחי ביניים, בלי להיכנס למילים המפורשות: ייקבעו סייגים בהתאם לתקנות אלא אם וכו'. כלומר חזקה שתקבעו סייגים. אפשר לסטות ממנה. יש: רשאי לקבוע, שזה לא צריך לכתוב. זה ברור. יש: חייב לקבוע, ויש באמצע: תקבע אלא אם. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> יש פה הוראה ספציפית; היא לא אמירה כללית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל היא לא הוראה בלתי חוזרת. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> אפשר לדון על זה. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> גם לא כנוסח של רשאי. אני לא בטוחה שזה נכון. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> אבל 6 ו-7 מתייחס רק לאזורים מוגבלים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא. אזור מוגבל זה 13ג. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרד הבריאות, אתם מכירים אותי. יש לי סבלנות ואני לא כוחני. אני מנסה להיות הגיוני. אודי, אני מקבל את מה שאמרת. אנחנו נעביר נוסח. תנסו להגיע להסכמה בעניין הזה. אני חושב – תפסיקו להסתכל על זה כלעומתי - הוא דבר הגיוני, שאתם יכולים מחר להשתמש בו בהרבה דברים. נתתי דוגמה אתמול, שהיינו בסוגיה של מקומות עבודה שאינם מקבלים קהל. נאבקנו פה על חמישה אנשים, עד ארבעה אנשים. מה קורה במקומות שלא מקבלים קהל – זה שלך יש תעודה, זה לא אומר שאתה יכול לקבל קהל, והם ידביקו אחד את השני. אבל מה היה קורה לו שהממשלה היתה משתמשת בזה, ואומרת שאם מותר עד חמישה אנשים במקומות שלא מקבלים קהל למעט עובדים שש להם תעודת החלמה ולא מקבלים קהל אז הכול בסדר? זה יכול לעזור למשק, למוסדות חינוך, כשאתה בונה קפסולות ודברים מסוג זה. אני משאיר את זה לשיקול דעתכם. לא מחייב אתכם. רק אומר – הכלי הופך להיות. אם החשש שלך שאני מחייב אותך להשתמש בזה לכל דבר ועניין - נמצא את הנוסח. נגיע להבנה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> הם לא הסבירו מה זה אישור ההחלמה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מי חתום עליו? מה המעמד שלו? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אישור ההחלמה מופיע גם בצו בריאות העם, צו בידוד בית. זה בהקשר של אדם שפטור מבידוד – במקרה שנערכת חקירה אפידמיולוגית ומתברר שמי שנחשף לחולה הוא אדם שכבר היה חולה. יש גם קביעה שהמנהל יקבע הוראות לגבי מתן אישור החלמה לאדם חולה שהחלים, כלומר בשני ההקשרים זה מופיע. זו ההסדרה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה אישור פורמלי? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> זה אישור קופת חולים – אודי יוכל להרחיב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מחר אתם רוצים שהאנשים האלה יגיעו למחסום ויציגו משהו. מה הם מחזיקים ביד? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> מי שחלה עכשיו, אחרי 10 ימים ללא סימפטום, יכול לקבל מרופא קופת חולים אישור החלמה. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> אני חושב שיש קופות חולים, שאפשר לקבל מסרון החלמה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז מי שחתום על זה, זה הרופא של קופת חולים? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> כן, לפי הנחיות של ראש שירותי בריאות הציבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפני כחודש וחצי, כשגרוטו אמר פה שהולכים לעשות את זה, דובר שהולכים לפתח כרטיס כדי למנוע זיופים של אנשים. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> זו העבודה. היא לא הסתיימה אך נעשית. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מסרון בלי אישור חתימה אלקטרונית? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מתווכחים אתנו על הדבר המקצועי, ועל הדבר הזה, שאדם מסתובב עם פתק שאתה לא יודע מאיזה מכונת צילום הוא צילם את זה - זה כן יהיה בסדר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מסרון אפשר לשלוח מכל מספר לכל מספר. << דובר_המשך >> אודי קלינר: << דובר_המשך >> אחדד. נכון שאפשר לזייף כל דבר, אבל בסוף יש אצלנו עדכון ממוחש מי מוגדר מחלים ומי לא. זה עובר לממשלה. אם מישהו יציג למשטרה את המסרון הזה והם יסתכלו ברשימות שלהם, ויש להם הרשימות של כל המחלימים וכל החולים, ואתה רשום כמי שחולה ולא מחלים - הענישה היא חמורה. זה לא שאין פה גדר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אז למה צריך אישור? שהמשטרה יבדקו. << דובר_המשך >> אודי קלינר: << דובר_המשך >> עקרונית נכון, אבל אולי יש פער שהמשטרה לא עודכנה או טעות. אפשר לבדוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רוצה שכל אחד ייבדק במחסום, כדי לחסוך את הזמן וכו', אבל הגיע הזמן – וזה חלק מבקשת הוועדה בזמנו – שתמצאו לזה פורמט, שלאנשים יהיה אישור פלסטיק כזה או אחר, שהם נקראים נחלמים, או סרולוגיים לסרולוגיים, ושלום על ישראל. כמובן תמיד תהיה ביקורת. אחת לכמה זמן בודקים במחשב. זה דבר שיכולים לגמור אותו. זו בדיוק הסיבה שאני רוצה את זה בחוק, כדי שפעם אחת ולתמיד תסדרו את זה. זה הולך ללוות אותנו תקופה ארוכה. יש היום, לפי המספרים שראינו הבוקר, למעלה מ-320, עוד מעט יהיה 314, 315 אלף אנשים שעברו את זה. << דובר_המשך >> אודי קלינר: << דובר_המשך >> זה עדיין 3% מהאוכלוסייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה עדיין הרבה. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> גם בעולם אנחנו לא יודעים לומר- - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> זו עמדה לא קוהרנטית. לפי זה, אפשר להיכנס לאילת - ואתם כבר מתבססים על זה. לא ברור לי – אתם אומרים: השוטר יכול לבדוק את זה. השאלה אם הנוהל שלכם, שהשוטר יבדוק את זה? האדם מציג את המסרון בכניסה לאילת. ההנחיה תהיה שהשוטר יבדוק את זה גם, או המסרון מספק? עד עכשיו זה היה תיאורטי אבל בחוק הזה, זה נהיה מעשי. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> זה לא רק מחלים; זה גם מי שיש לו תוצאה של בדיקה שלילית וזה קיים גם לפני שעולים למטוס. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בדיקה שלילית זה משהו אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התשובה שלכם: מכתב של הרופא מקופת חולים או הסמ"ס הזה מספיק לכם. מצוין. לי זה טוב. << דובר_המשך >> אודי קלינר: << דובר_המשך >> המשטרה תבדוק מדי פעם, תדגום. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> זה בדיוק מה שנקבע. יש אישור רופא ומעת לעת עושים בדיקות מדגמיות על-ידי המשטרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני בעד, רוצה לרוץ עם זה הלאה. רק שאנחנו, הבלתי מקצועיים שיושבים פה, חושב שעם קצת עבודה יותר מהירה של הוועדה בסיעור המוחות הענק הזה, איך נותנים לאנשים את האישורים האלה וכו', יכלה למצוא כרטיס פלסטיק או משהו כזה. אבל זו המלצה. לא קשור חקיקה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה בלי הגבלה, נכון? << דובר_המשך >> אודי קלינר: << דובר_המשך >> נכון. אבל העסק דינמי. צריך לזכור – יכול להיות שמחר יהיה כרטיס. יכול להיות שעוד חצי שנה יהיה לי מספיק מדע, ואומר: הכרטיס הזה תקף לשלושה חודשים. אני לא יודע מה יהיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, זו היתה אחת ההצעות שלנו. הבלתי מקצועיים הציעו, כדי שזה לא יהיה כרטיס לכל החיים, הגנה מקורונה, תעשו את זה לשלושה ארבעה חודשים, ועם הזמן המחקרים ייתנו לנו יותר מידע. << דובר_המשך >> אודי קלינר: << דובר_המשך >> אולי להחליף כל שלושה חודשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קשה להחליט? << דובר_המשך >> אודי קלינר: << דובר_המשך >> ההחלטה תמיד קלה. בסוף מה המשמעויות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשתהיה החלטה, הביצוע יהיה יותר- - - אני מציע, תנסו להגיע לנוסח שיהיה מוסכם – לא שהמילה סייג, תנסו למצוא איזו חלופה. שוב - יבוא יום – ולא יהיה רחוק – שתגידו לנו תודה על זה שדחפנו אתכם לעניין הזה, כי זה חלק מהפתרונות שנמצאים בארגז הכלים שלכם כממשלה. לא שלנו. הלאה. אם יהיה נוסח, הוא יוקרא. << אורח >> דודו קובנסיאנו: << אורח >> לפי צו הבריאות, כמו שכתוב, זה מי שרופא קבע לגביו שהוא מחלים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו עוברים לסעיף שעוסק בנושא של על אילו אזורים זה יחול והקריטריונים שאנו מציעים להוסיף פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה. בשם שר הבריאות, כהצעה – חשבתי את זה לעצמי, בסעיף הזה לפחות – לא דיברו אתי אישית, אבל כהצעה, איתן, אם אנו משאירים בחוק את המילים: העיר אילת או אזור עין בוקק וחמי זוהר או אזורים נוספים שתחליט עליהם הממשלה בקריטריונים האלה – שגם מצד אחד, השארנו את השמות של המקומות שנבחנו, ואזורים נוספים, שהממשלה יכולה – לא צריכה חקיקה מראש. חבל מאוד שיואב קיש בדו-שיח אפילו לא שמע את זה. אחר כך מתקשרים אליך להתקשר אליי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> למה אתה מחריג את אילת? ההצעה שלך, אדוני, היתה – רשאית הממשלה להכריז על אזור מסוים בישראל. מחר מכריזה על אילת ועין בוקק. למה אתה מזכיר אותם בחקיקה ראשית? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי אנחנו מחפשים פשרה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גם בתורה יש כלל ופרט, והפרט מלמד על הכלל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה היה הרציונל שלך בנוסח שכתבת, איתן, שהוא הנוסח המועדף? שלא נצטרך לפתוח חקיקה נוספת, אם תחליט הממשלה מחר שעיר אחרת גם יכולה להיות. אני רוצה שתבדקו את זה ושתביאו את הנוסח, אבל זה מה שנאמר לי על-ידי ראש העיר בשם שר הבריאות. אני מברך על זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> שר הבריאות מוכן לנוסח זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אודי קלינר: << דובר_המשך >> הוא לא מוכן לנוסח הזה. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> דיברתי לפני רבע שעה עם השר, והוא ביקש לא להסיר את השם אילת ואזור ים המלח, וביקש להוסיף שכל אזור נוסף שהממשלה תקבל החלטה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. תבדקו את זה. אנחנו ועדה דינמית. << אורח >> שי סומך: << אורח >> סליחה – שי סומך, משרד המשפטים. סגן השר קיש דיבר על כך שרוצים שבאילת ובים המלח יהיה פילוט. אפשר להציע שאפשרות ההרחבה תהיה אחרי תקופה מסוימת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא רוצה להיכנס לזה. הצעת השר מקובלת עליי. אני חושב שגם על חלק מחבריי. << דובר_המשך >> אודי קלינר: << דובר_המשך >> עוד נקודה חשובה: בתוכנית ההדרגתית של הממשלה לפתיחת המשק – ואנו מסכימים, אניחושב, שצריכה להיות הדרגתית ואי–אפשר לפתוח הכול יחד – בתי המלון הוגדרו בשלב 4, מתוך שישה שלבים. היתה מוכנות של משרד הבריאות והממשלה לתת פה התייחסות לבעיה נקודתית וחמורה באמת של אילת ואזור ים המלח, אבל לא היתה כוונה להקדים את הנושא של בתי מלון כסקטור שלם משלב 4 לשלב 2. זה עלול להיות כך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו לא רוצים שזה יהיה כך. << דובר_המשך >> אודי קלינר: << דובר_המשך >> אני ממשיך את הקו של סגן השר – בשנייה שאני פותח את זה רחב – בתיאוריה לפחות, אי-אפשר לפתוח כל מקום – וזו הסכנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סכנה ללחצים? יש כדורים ללחצים. << דובר_המשך >> אודי קלינר: << דובר_המשך >> זה גם עניין מקצועי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אתה אומר ששלב 4 זה פתיחת בתי מלון, זו החלטה מינהלית של משרד הבריאות. ברמה החקיקתית, זה החלטה מינהלית של משרד הבריאות שהממשלה אימצה אותה. מחר היא יכולה בהחלטת קבינט להחליט שאפשר כבר בשלב 2. באותו רציונל אנחנו מדברים גם פה. אף אחד לא קובע שהמלונות ייפתחו בשלב 2. החוק לא מתכוון לזה. אבל אם אתם במשרד הבריאות, במשרד התיירות, בממשלה הקבינט מחליט על אזור חדש – החלטתם שהוא אי ירוק, ואתם רוצים לפתוח בית מלון, אתם עושים את זה או בהחלטת קבינט או לפי החוק הזה. זה נתון לכם באפשרות גם היום. לכן אנו פה רק עוזרים לכם. הלחץ של היום, שאתה מקבל על בתי המלון בשלב 4, הוא אותו לחץ שתקבל על אזור חדש. זה אותו לחץ. הם לוחצים היום וילחצו בעתיד. אין הבדל. הטיעון של השר קיש הוא בתחום הפסיכולוגיה. לא בתחום החקיקה. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אני הבנתי שהשר אמר שנוכל תמיד לתקן את החוק, ואם אילת היא סוג של פילוט, ייתכן שבהמשך ייבחנו- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא מה שנאמר לי, אבל בסדר. עזבו. השר לא אמר כלום. אנחנו נקריא. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו מציעים פה קריטריונים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כמו שקבעתם את סעיף 4, אתם קובעים קריטריונים. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> הקריטריונים נקבעו. המאפיינים של אילת גם מבחינה כלכלית תיירותית הם יוצאי דופן. גם מבחינה גיאוגרפית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הכול כתוב בחוק. אם הממשלה תחליט שאין אזור כזה בארץ- - << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אבל היא החליטה בשלב הזה שיש לה מאפיינים שמספיק מייחדים אותה בהשוואה לכל עיר אחרת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אנחנו בגישה מרחיבה יותר, שאומרת שאנחנו רוצים לאפשר לממשלה שאת שיקול הדעת, ואם אתם תחליטו שאין עוד בשלב הזה של החיים עוד אזור בארץ שאפשר להכריז עליו כאזור ירוק, כאזור תיירות מוגבל, לא יהיה. זה הכול תלוי בידיכם. ממה החשש? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש שבניסוח שלנו יהיה ברוח הדברים שנאמר לי על-ידי השר, יהיה רצון הוועדה או החלטת הוועדה. אם תחליטו שלא- - << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> הנוסח יישאר אילת וים המלח כפי שמדובר, והממשלה רשאית לפי שיקול דעתה – אני מניח, לאחר שתתייעץ עם גורמי המקצוע, להכריז על אזורים נוספים כן או לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא הצעה שלך אלא של השר. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי: << דובר_המשך >> נכון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לפי החוק, הממשלה לא חייבת לפתוח את ים המלח ואילת. רשאית ממילא. אז רשאית גם אזור אחר. היא תמיד רשאית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה רק לפתור בעיה אחת – לפתוח חוק בשביל זה. << דובר_המשך >> אודי קלינר: << דובר_המשך >> אני חושב שהכול ברור. נבדוק את זה שוב וניתן תשובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מציע, שנמשיך, ובינתיים תכינו נוסח ברוח הדברים הללו. נקריא אותו ותיתנו לנו תשובה. << דובר_המשך >> איל זנדברג: << דובר_המשך >> הנוסח יהיה חייב לכלול אמות מידה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. אתה רוצה להקריא? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה כתוב: לפי אמות המידה שקבעו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> גם הצעת החוק הממשלתית קבעה גם לגבי אילת וים המלח תנאים מוקדמים. << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> לא. הבחירה באילת וים המלח משקפת הבנה שיש משהו מיוחד בהם. הייחוד הזה לא משתקף בנוסח החוק. יש אחר כך עוד תנאים נוספים - לתנאים להכרזה, לא לבחירה. לכן אם רוצים אזורים –צריך להוסיף גם אמות מידה, שיבחינו בין כל הישובים בארץ לבין אותם אלה שעליהם הממשלה תוסמך בכלל להכריז. אי אפשר להכריז על כל מקום ככה סתם. יש תוספת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> סעיף 6, יש לך: הממשלה שוכנעה כי בשל מספר הכניסות לאזור יש אפשרות לנטר- - - << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> החוק בחר בשני אזורים. נקב בשמותיהם. הממשלה הגיעה להחלטה הזו אחרי שהיא בחנה מה מייחד את שני האזורים על פני אזורים אחרים. התנאים הנוספים, שאתם קוראים בהצעת החוק, לא משקפים את הייחוד שלהם אלא באים בנוסף לכך. לכן אם רוצים לאפשר להרחיב את היריעה, ולאפשר אזורים אחרים - צריך שהחוק גם יגדיר, לפי מה יוסיפו? << דובר >> גור בליי: << דובר >> בוא נלך צעד אחד אחורה. ברור לגמרי, גם לפי פסיקה של בית המשפט ולפי הגישה של המשפט החוקתי הישראלי, הטבות צריכות להינתן בצורה שוויונית ולפי אמות מידה אחידות והוגנות ושוויוניות בין האזורים השונים. היו מקרים שגם נפסלה חקיקה בהקשר של הטבות מס שניתנה באופן נקודתי. << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> זה לא בדיוק הטבות, אבל כמובן אנו מחויבים לשוויון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> היה מקרה שנפסלו הטבות מס, ניתנו באופן נקודתי ולא לפי קריטריונים כלליים. פה יש הסדר שנותן הטבה, וגם מתיר מגבלות מסוימות, אבל גם נותן הטבה – רוצים ישובים שונים להיכנס למסגרת הזאת. זה גם הטבה למלונות באותו אזור. << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> צריך לכתוב אמות מידה בחוק. יש מחלוקת? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני מבין שהבחירה באילת ובים המלח, לפי דברי ההסבר, כבר משקפת אמות מידה מסוימות. במקרה הזה הממשלה אמרה: אנחנו לא מכניסים את אמות המידה לחוק. אנחנו משתמשים באמות המידה כדי לקבוע אזורים. את תוצאת ההפעלה נכניס לחוק. אנחנו בעצם מציעים פה לומר: אתם באילת ובים המלח עשיתם את הפעולה הזו על בסיס אמות המידה האלה. אנחנו ניקח אותן אמות מידה, ונכניס אותן לחוק לגבי האזורים הנוספים. << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> רציתי לומר את זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז אנחנו מסכימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני צריך לפרט את זה או לומר לממשלה: אותן אמות מידה שהשתמשתם - תשתמשו גם פה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא צריך לפרט. כמו שלא ביקשנו מהם לפרט על אילת וים המלח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ודאי שמה שכתוב פה היום ויכול לשמש כמצפן לעניין הזה, הוא בסדר. שאלתי אם לא צריך לפרט מעבר למה שלא פירטתם כשהחלטתם על אילת וים המלח. << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> אני חושב שצריך לפרט כי החוק היום נוקב בשמות. אם רוצים לתת סמכות לרשות מינהלית להוסיף עוד מקומות, צריך גם להבנות- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נשמע את ההצעה ונראה מה חסר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> נשנה קצת את הניסוח. לכן אני מקריא את המבנה. אחרי סעיף 12 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 12 לחוק העיקרי יבוא: "סימן ב'1: אזור תיירות מיוחד – העיר אילת או אזור עין בוקק-חמי זוהר. נתאים את זה. הכרזה על אזור תיירות מיוחד. 12א. (א) בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה – ופה אנחנו מציעים להוסיף, בלי קשר לדיון עכשיו - וכשעומדות בתוקפן הגבלות האוסרות על פתיחת מיתקני אירוח, רשאית הממשלה להכריז על העיר אילת או על אזור עין בוקק-חמי זוהר או אזור מסוים בישראל- - - << דובר_המשך >> אודי קלינר: << דובר_המשך >> אני מקווה שלא נגיע לזה, אבל אם חלילה אילת תהיה אזור מוגבל, אני יכול לסגור את בתי המלון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> ברור. כל התנאי של האי הירוק, שהוא ירוק, ירוק, ירוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מכוסה. אתה ואני לא משפטנים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> יש פה עולם הפוך. פעם ראשונה שאני מרגיש שהכנסת, הוועדה רוצה להעניק סמכויות רחבות ושיקול דעת נרחב לממשלה והממשלה אומרת: לא, אל תיתנו. בדרך כלל אנחנו רוצים לצמצם את שיקול הדעת. התהפכנו בדעות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> או אזור אחר בישראל – אחרי זה נתאים את הנוסח. אם התקיימו התנאים כמפורט להלן: יש שלושה תנאים שהממשלה הכניסה כבר כתנאי להכרזה על אילת ועין בוקק: (1) רמת התחלואה בנגיף הקורונה באותו אזור ובסביבתו נמוכה באופן משמעותי – זו הצעת החוק הממשלתית - וכן נמוכה ביחס לרמת התחלואה הכללית בישראל – פה אנו רוצים להוסיף: לפי אמות מידה שייקבעו על ידי הממשלה ויפורסמו לציבור. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אני מציעה: לפי אמות מידה שיפורסמו לציבור. ברור שהם ייקבעו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מי יקבע אותם? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> משרד הבריאות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> למה לא הממשלה? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> כי התנאי הראשון – יש גם בהמשך – רק לאחר שנשמעה עמדת שר הבריאות. לו יש המומחיות לומר אם התנאי מתקיים. אם רוצים השקיפות הזו, אין בעיה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לפי אמות מידה שיפורסמו לציבור. ומצב התחלואה הכללית בישראל מאפשר הכרזה על האזור כאזור תיירות מיוחד לפי עמדת משרד הבריאות; (2) ניתן לערוך בדיקות קורונה מיידיות בהתאם להוראות סעיף 12ד(ב), בזמינות ובכמות הנדרשת; (3) לא עומדות בתוקף תקנות כאמור בסעיף 7(א)(1) הקובעות הגבלות לעניין יציאה ממקום המגורים במדינה כולה. זה התנאים לפי הצעת החוק הממשלתית לעניין אילת ועין בוקק. ברור שיחולו גם על כל אזור נוסף. אנו מציעים, בהתאם למה שאנו מבינים, שזה הקריטריונים שהממשלה עצמה הפעילה כשהחליטה על אילת ועין בוקק, ונשנה את זה בנוסח, שלעניין האזור הנוסף התנאים שהוא יהיה צריך לעמוד בהם זה הפעילות הכלכלית של האזור מבוססת בעיקרה על פעילות תיירותית. דבר שני – הותרת מתקני האירוח והפעילות התיירותית באזור סגורים תגרום נזק חמור לפעילות הכלכלית באזור והתועלת בפתיחתם עולה על הנזק והפגיעה בזכויות שייגרמו בשל ההכרזה; הממשלה שוכנעה כי בשל מספר הכניסות לאזור ומיקומן יש אפשרות לנטר את כניסת האנשים אליו. אנו מציעים את שלושת הקריטריונים האלה- - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל אנחנו לא יכולים לדעת מהן אמות המידה שלפיהן נקבעו אילת וים המלח. זה לא אלו אמות המידה. אמות המידה לא נמצאות פה במסמך. אני חושב שמה שגור אומר אינו מספיק כי יכול להיות שיש קריטריונים נוספים שאמרו שאילת וים המלח כן אפשר עכשיו, ואזורים אחרים – לכן אני לא חושב שצריך להכניס את כל אמות המידה אלא לכתוב בתחילת הסעיף כאן על אזור מסוים אחר בישראל שייקבע לפי אותן אמות מידה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זו הסמכה רחבה בעיניי מדיי לממשלה. זה גם לא חידה. הממשלה יודעת על סמך מה היא בחרה את האזורים האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מגביל. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא. כל אזור שחושב שהוא עומד בקריטריונים האלה, ילך לבג"ץ. יגיד: לא נותנים לי אזור תיירות מיוחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יכול ללכת לבג"ץ גם היום. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, כי היום יש אמות מידה שלפיהן קבעו את אילת וים המלח. << דובר >> גור בליי: << דובר >> גם היום הוא יכול ללכת לבג"ץ ולומר: אותן אמות מידה חלים גם עליי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אי-אפשר להפוך את הסעיפים הבאים לאמות המידה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << אורח >> סתיו קבלו: << אורח >> הקריטריונים שעליהם אנחנו מדברים הם כלכליים, שמדברים על היקף הפעילות התיירות מתוך הפעילות הכלכלית של האזור. כלומר אנו לא רוצים – גם בהנחה שתינתן אופציה, לפתוח אזורים אחרים - משרד התיירות מבקש שהקריטריונים שיעמדו הם קריטריונים תיירותיים כלכליים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> קריטריונים בריאותיים, עד כמה האזור מבודד. זה לא כתוב פה. << אורח >> סתיו קבלו: << אורח >> זה מופיע בהצעת החוק, בדברי הסבר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מופיע בסעיף 6: הממשלה שוכנעה כי בשל מספר הכניסות לאזור ומיקומן יש אפשרות לנטר את כניסת האנשים אליו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת ההצעה שלנו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ניתן לאורך בדיקות קורונה מיידיות בהתאם להוראות סעיף – לפני שאנחנו מחוקקים, אנחנו צריכים תשובה ממשרד הבריאות - הם יכולים לעשות את זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם אמרו אתמול שכן. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> התשובה היא שכן. חשבנו להציע עוד תיקון, נזכיר את זה כשנגיע לסעיף הרלוונטי, אבל חשבנו על תיקון, שיאפשר, אם יש מחסור נקודתי של כמה ימים – שיודעים שעוד שבוע צריכות להגיע עוד בדיקות, כדי שזה לא יגרום לכך שההכרזה תתבטל, חשבנו להציע אפשרות שאפשר יהיה לעשות בדיקות לתושבים למי שמנוי ברשימה בכניסה לעיר, שהתוצאה תימסר להם כמה שיותר מהר לאחר כניסתם לעיר כדי שזה לא יהיה הדבר שיאיין. באופן עקרוני ברירת המחדל היא שיש בדיקות מיידיות מהירות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין בעיה לעשות את זה מחר בבוקר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא אומרת שאם תהיה בעיה - הם מבקשים. בבקשה. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> אני רוצה לדבר על נושא בדיקות זמניות. אנו מדברים על זה שלושה חודשים. בינתיים אין בדיקות זמניות. אין משהו שאתם מאשרים. אני רוצה לבקש שזה לא יהיה גורם שמעכב את החוק, כדי שלא יהיה מצב שיגידו: יש לנו עוד שבוע להתארגן ועוד שבוע עוד התארגנות. נכון לעכשיו מדובר על בדיקת צופייה. כרגע היא עוד לא קיבלה את האישור הסופי. אולי תתקבל עוד יומיים, אולי עוד שבוע. אני לא יודע. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ברגע שהם אומרים שאין בעיה. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> רק שזה לא יגרום לנו למצב שאומרים: לא יכולים להפעיל כי אין בדיקות זמינות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אמרו לפרוטוקול שאין בעיה. נחה דעתנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לתקן את עצמי. כרגע שלחה לי העוזרת של שר הבריאות: עמדתנו לא השתנה – רק אילת וים המלח. זו ההצעה הממשלתית. אני עדיין מקבל את הצעת הפשרה, ואני חושב שנכונה. לתת נצנוץ לאילת וים המלח כי זה נבחן, ולתת אפשרות לבחון גם מקומות אחרים. הנוסח יהיה הנוסח של הוועדה בפשרה הזאת, וכנראה ללא הסכמת משרד הבריאות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> נזדקק לסיוע הממשלה בהקשר הזה, בשביל להבטיח שיהיה שוויון בין אילת וים המלח ובין אזורים אחרים, שככל שלושת הקריטריונים הנוספים שמנינו פה לא משקפים את הקריטריונים שהנחו אתכם כשקבעתם על אילת וים המלח – תקנו אותנו. ברור שהקריטריונים צריכים להיות אחידים. אתם יודעים מה הפעלתם. ושוב – כקריטריונים לשיקול דעת ויתוקנו. << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> למה לא לשקף אותם? << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה מה שאני אומר. יש לנו עוד שאלות לגבי הדברים שהקראנו, בהצעת החוק הממשלתית. קודם כל, לגבי הנושא של בדיקות הקורונה המיידיות בזמינות הנדרשת – זה לא רק עניין של כמות; באיזו מידה זה לא יהיה צוואר בקבוק בכניסה לעיר? יש פה שאלה פרקטית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה זה עניין של החוק? << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה יכול להשפיע על הפגיעה בתושבי המקום. אם יש 100,000, ויש עמדה אחת, יעמדו שלוש שעות? << אורח >> סתיו קבלו: << אורח >> לגבי אילת וים המלח, לגבי הנתונים שראינו, לגבי הפריסה – אני חושבת שעניין הכמות תצטרך להיגזר גם מעניין התדירות שבה יתבקשו התושבים, ואז נוכל לתת תשובה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> נגיע לזה עוד מעט. מה הכוונה? הבדיקה לוקחת רבע שעה. נכון? << אורח >> סתיו קבלו: << אורח >> כן, ברגע שהגעת לבדיקה. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> הבדיקה יכול לקחת בין רבע שעה לחצי שעה. יש אופרציה מסביב. סך כל ההמתנה תהיה יותר ארוכה – 45 דקות, שעה. קשה להאריך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה צריך להיכנס לזה? << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> משמעותי מאוד מבחינת הזכויות של התושבים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כל הזמן אומרים: יש הטבה לתחום התיירות, מצד אחד. מצד שני, יש עיכובים ופגיעה בתושבים, שצריכים לעשות את הבדיקה. חלק מההבנה של מה מידת הפגיעה – זה יכול להשפיע כשנדבר אחר כך על התדירות, על איזה אוכלוסיות אתה מחריג וכן הלאה - זה מה התפוסה מבחינת הבדיקות. מה יש להם, מה אין להם. למשל, אולי צריך לכתוב לא רק בזמינות ובכמות נדרשת אלא גם במספר עמדות מספיק, שההמתנה לא תעלה על זמן מסוים. להבין מה הכוונה ומה היכולת בזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה צודק מיליון אחוז, השאלה – אם זה דבר שנאחז בחקיקה – אני לא בטוח. צריך לכתוב ברמה כוללת, בצורה המיטבית, המהירה ביותר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אולי אתה צריך לקבוע רף, או רף לגבי התדירות. אני רוצה להבין עקרונית מה הכוונה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> האם נבדק היקף התנועה לתוך העיר והיציאה ממנה של תושבים? יש נתונים שבדקתם, כדי שלא יהיו עיכובים ברמה שפוגעת יותר מדי בתושבים. << דובר_המשך >> סתיו קבלו: << דובר_המשך >> עניין התדירות של הבדיקות לא נסגר אז קשה לנו לומר מבחינת נתונים. אני מניחה שבמועצה אזורית תמר הבעיה הזו קצת פחות קריטית. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תני לנסות לעזור, כי כולם רוצים שזה יתקדם. היום יש מאות רבות של אנשים אם לא אלפים שיוצאים מאילת, לאזור אילות, ושנכנסים לאילת. איל אמר שאחד התנאים המרכזיים, שיהיה עיכוב סביר – יש הבדל בין עיכוב של 40 דקות לשלוש שעות – חובה על כולנו לראות שזה יעמוד בתנאים, שזה יהיה סביר. מול זה יש אופרציה של עיריית אילת, אבל יש אופרציה שמשרד הבריאות צריך להיות אמון על הטכניקה שזה עובד. אנחנו מדברים על משהו שצריך להיות עוד יומיים, שלושה. לכן מעבר לשאלות ששאל גור, ואני מתחבר לדברים שאמר איל, כולל דברים שמאיר – ראש עיר - צריך להיסגר, והעלינו קודם, שזה לא רק שיש הבדיקות אלא איך תהיה האופרציה במקום הזה – כי אם, למשל, עם כל הכוונות הטובות, יתעכבו שם שלושה אנשים – יש בעיה עם דבר החקיקה כפי שמנוסח. << אורח >> אמיר הלוי: << אורח >> ברשותכם, אנו גם נערכים – היות שהנקודות האלה חשובות, וצריך כלכליות לעסק ולווסת את התנועה, ואם כולם באים בין 12:00 ל-14:00 לאילת, אנו יודעים מה יקרה שם. זה יהיה חלק ממהלך הסברתי שנעשה גם כדי לעודד תנועה וגם כדי להתנהל נכון בתקופת קורונה. << מנהל >> (היו"ר איתן גינזבורג, 11:00) << מנהל >> << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מבחינת משרד הבריאות, מבחינתכם, אם מחר המתווה הזה מאושר, יש בדיקות, אפשר להתחיל בזה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סגן השר היה פה ואמר את זה. משרד הביטחון אמר שרכש כמות נכבדת של בדיקות מהירות. אני מזכיר גם שהבדיקות הן עזרה ראשונה. אנחנו מציעים שאנשים יבואו עם בדיקות מוכנות מהבית. כמו שאתה נוסע לחו"ל וצריך לעבור בדיקה – זה המודל שאנחנו רוצים שיהיה: שאנשים יבואו עם בדיקות ולא יעשו את הבדיקות בכניסה לאילת ויפקקו את העיר. צריך לפני שעולים על המטוס לעבור בדיקה, לצורך העניין. << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> אם מדברים על הבדיקות, יש לי עוד הערה שאני חושב שמוסכמת על משרדי הממשלה: היתה כוונה שאם אין בדיקות, לא יעכבו את התושבים ושאר רשימת המוחרשים. תושבים – אני מתכוון לכל המוחרגים. יכולה להיות תקלה פתאום שאין בדיקות בארץ ואז יצטרכו לבטל את ההכרזה. זה אחד. אבל ייתכן שמשאית הבדיקות נתקעה עם פנצ'ר בירידות מדימונה, בעגה שלנו, וחמש שעות אין בדיקות. צריך שיהיה מובהר בחוק, כדי שלא נאלץ להפסיק את כל האופרציה לבטל את כל ההכרזה – זה לא הגיוני ולא סביר – יש לאפשר שאם יש עיכוב מסוים – יש להגדירו – התושבים והמוחרגים יוכלו בכל זאת להיכנס. משרד הבריאות הציע שאולי הם יוכלו להיכנס וייבדקו באילת, בדיקה שלא תעכב את הגעתם הביתה אבל בכל זאת תחייב בקרה. זה משהו שפספסנו בהצעה הממשלתית. לא מונע את המהלך הכולל, ועושה איזון בין התנועה החופשית לבריאות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> צריך להכניס את זה גם בסעיף של ביטול ההכרזה וגם בסעיף הכניסה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ביטול הכרזה זה מהלך הרבה יותר כבד. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לומר שלא תבוטל הכרזה אלא אם יש בעיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שמעתי פה בניואנסים שאם מטוס לא מגיע לארץ או נגמרו בדיקות וכו', תבוטל הכרזה. << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> זה לא היה המוקד של האמירה שלי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל נאמרה. << דובר_המשך >> איל זנדברג: << דובר_המשך >> אם אין זמינות, יצטרכו לבטל את ההכרזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם אין זמינות, אז אנשים לא ייכנסו. << דובר_המשך >> איל זנדברג: << דובר_המשך >> אני לא מדבר על תיירים. רק על תושבים ורשימת המוחרגים, אנשים שנאלצים להיכנס לעיר. לא באו סתם ככה לבלות באילת. אותם אנשים, הנחת היסוד – שיכולים להיכנס. אנו מאזנים את כל האיזונים בכך שאנו מעכבים אותם לבדיקה. זה מוסכם. החוק כרגע לא מאפשר לאדם להיכנס אם הוא לא עובר את הבדיקה המהירה. יכול להיות שהוא רוצה לחזור לביתו ואין בדיקה מהירה. צריך לתת על זה מענה כדי שלא נצטרך להשמיט את כל ההכרזה. כרגע לא תהיה סמכות לאפשר לו להיכנס. נראה לי שאף אחד לא רוצה בכך. לכן צריך להוסיף אמירה שאם אין בדיקות זמינות – לא משנה מאיזו סיבה – המוחרגים, התושבים יוכלו להיכנס ולהוסיף – כפי שמשרד הבריאות אמר - אבל יצטרכו להיבדק באילת או לאחר מכן. זה מאזן. נשמור על הבריאות וגם לא נפרט בבת אחת את כל המהלך הכולל. אין לנו רצון לעשות את זה בגלל עיכוב מסוים. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אבל זה מטיל את האחריות עליהם לדאוג לבדיקה. << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> נכון, אבל נוצר מצב שהוא לא יוכל להיכנס לחזור הביתה. זו תקלה, ויש לתקן אותה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אבל גם אנחנו אומרים שיש בעיה בתפעול הממשלה ואין בדיקות, וגם אנחנו מטילים את הנטל לחפש מקום שעושים בו בדיקה. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> יש לו אחריות ללכת לקופת חולים או לדרייב אין שיהיה באילת ייבדק. יהיה לו זמן סביר. לא ארבע שעות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> ראשית, יש עידוד של משרד הבריאות. גם זה היה בשיחה שקיימתי כעת עם השר – עידוד למקסימום בדיקות במדינת ישראל. אני חושב שאנחנו גורם ממריץ. עצם העובדה שמגיעים אנשים – ואני מאוד מקווה שיגיע בשבוע 20,000 או 30,000 בשבוע – הם יבואו כשנבדקו בבדיקות PCR עידוד, חינמיות. זה עכשיו דיברנו עם השר. לכן יש לעשות כל מאמץ שמקסימום אנשים מגיעים לאילת, אם זה בטיסה, ברכב, כביש 12, כביש 90 - שנבדקו ומגלים שהם שליליים. דיברנו על שתי ורסיות לגבי הנושא של הבדיקות הזמניות. אנחנו מחריגים את ההחרגה של מה שהגדרנו אצלנו ברפרטואר האילתי החד יומיים. זה אותו תושב מועצה אזורית חבל אילות, זה נהג משאית שמספק סחורה למסעדה שאני מקווה שתיפתח או לבית מלון. מדובר בתושב אילת שעובד ביטבתה ורוצה להגיע. אנחנו חשבנו שחד יומיים יכולים לצאת ולהיכנס מבלי להיבדק למעט בדיקות סקר. מעת לעת לעשות בדיקות מדגמיות. זו היתה ההצעה שלנו כדי להקל, ואני גם לא רואה סיבה שזה לא יקרה. העיר אילת מאוד מעודדת בדיקות, ומשרד הבריאות יודעים – בכל יום אנו מקיימים הרבה בדיקות – אתמול קיימנו מעל 600, 700 בדיקות. קיימנו לעובדים הזרים בדיקות, לעובדי בתי המלון, מורים, גננות, ונמשיך לעשות זאת. שאלת הבדיקות הזמניות לכשתהיינה – לגבי אותם אנשים שלא הגיעו עם בדיקות PCR, שנשב יחד עם רח"ל, לקבוע איך אנו קובעים את מנגנון החריגים אבל אסור שהנושא יהיה גורם מעכב, שהחוק, ששוב תכליתו – לתת חיים כלכליים נפשיים ובריאותיים לעיר אילת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אם יש לכם נוסח – זו נקודה שגם אנחנו העלינו בשיח אתכם - נשמח שתעבירו לנו, ונשמח לשבת אתכם לנסח, לגבי מה שדובר. אם יש בעיה זמנית, שזה גם לא מבטל את המצב של התיירות המיוחד, וגם הם יכולים להיכנס. אני לא בטוח שמצב כזה יכול לחייב אותם לעשות בדיקה. בכל זאת אנחנו מדברים על אזור ירוק, וזה מצב חריג. זה להטיל עליהם נטל נוסף. אז אותם אנשים, במשך כמה השעות האלה, עליהם לא תהיה בדיקה כשיש ממילא, כפי שאמר ראש העיר, בדיקות סקר. אז יהיה פספוס על אוכלוסייה מאוד מצומצמת לפרק זמן מאוד מצומצם. ודאי צריך להסדיר את האפשרות שלהם להיכנס. אני לא בטוח שצריך להטיל עליהם את הנטל של לשלוח אותם בעצמם ללכת להיבדק. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> אני לא בטוח שיש פה הרבה נטל, זה מישהו שיוצא ונכנס כל יום. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אם הוא לא? << דובר_המשך >> אודי קלינר: << דובר_המשך >> זה האדם שאני רוצה שייבדק. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו מדברים על התקלה 1 ל- שאנחנו מקווים שלא תקרה, וכנראה שלא תקרה. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> נדמה לי שבהצעת החוק כתוב שהממשלה רשאית לפטור אנשים מבדיקה. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> כן. אני חושבת שמתאים למקם את זה שם – לא בקריטריונים הכלליים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> נכון, להחריג את זה מהביטול, כי כרגע זה תנאי להכרזה. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אנחנו לא מתייחסים לזה כמצב שבו הקריטריון לא מתקיים ונדרש לבטל. << דובר >> גור בליי: << דובר >> תעבירו לנו נוסח. לגבי שאלת הזמינות והכמות הנדרשת, השאלה אם מעבר לזה יש להוסיף תנאי מהותי לגבי זמן ההמתנה, לגבי העיכוב. כמבחן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בחקיקה לא צריך לעשות דברים כאלה. << אורח >> דודו קובנסיאנו: << אורח >> בהגדרה כתוב: בדיקות קורונה מיידיות, בזמינות, בכמות. גם כתוב בהמשך שתוצאות הבדיקה יימסרו לנבדק באופן מיידי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בואו ננסה לפתור משהו עכשיו כי זה חלק מהפרוטוקול. בואו נפרוט את המילים שלנו לשפת המעשה. מגיעים 100 תושבי אילת, חוזרים ממקום העבודה ב-17:00. החוק נכון להיום – לא לגישתו של מאיר יצחק הלוי – מחייב אותם בדיקה. זה אומר שיש 100 אנשים שצריכים לעבור בדיקה, וכן יש שאלת הזמן הסביר, כי בסוף זה הבית שלהם. זה לא קשור לכל הדברים האחרים. כן צריך להבין מאתנו פה מהו אותו זמן סביר. בסוף אותו תושב אילת יודע שהוא חוזר מעיסוקיו לעיר. היום לפי החוק הוא חייב לעבור את הבדיקה המהירה. לכן זה משמעותי. איל אמר את זה. הזמן הסביר מהותי לסיפור. במקרה הטוב הבדיקה היא רבע שעה, תור, זה 40 דקות. זה זמן ארוך כל יום להיתקע. זה סיפור לאנשים שעושים את זה כל יום. יש לזה משמעות אמיתית לתושבי העיר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל החוק לא קובע שכל מי שנכנס לעיר, עושה בדיקה. אם אתה נוסע כל יום לאילות הלוך וחזור, אתה לא עושה כל יום בדיקה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן עושה. << אורח >> דודו קובנסיאנו: << אורח >> בסוף החוק מאפשר לאותם חריגים או אזרחים או תושבים תדירות. זה פעם אחת. << אורח >> סתיו קבלו: << אורח >> הבדיקה תקפה ל-48 שעות בכל מקרה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני בעד החוק הזה, אבל בואו נעשה אותו חוק ישים וחוקתי. אתם אומרים 48 שעות. צריך להיות ברור שתושב אילת או תושב האזור שנמצא בהחרגה, בהנחה שהוא חד יומי, עושה בדיקה פעם בארבעה ימים. הוא צריך תעודה מיוחדת לזה. << אורח >> סתיו קבלו: << אורח >> הממשלה רשאית לקבוע את זה בהכרזה. בכל מקרה, המינימום יהיה 48 שעות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כשנוסעים לחו"ל, דורשים 72. למה פה 48? << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> חו"ל נקבע על-ידי המדינה הזרה. הלוגיקה אומרת איזון בין אני רוצה שיהיה כמה שיותר קרוב להגעה ליעד לבין יישום פרקטי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שלושה ימים זה לא סביר? נסתכל בראייה של מספר בדיקות. << דובר_המשך >> אודי קלינר: << דובר_המשך >> אני יכול לחיות עם 72 שעות. זה בעיקר על הסופ"שים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בוא נסגור 72 שעות. זה גם פותר הרבה מהצרות לכניסה לעיר אילת. זה עושה שכל. << דובר_המשך >> אודי קלינר: << דובר_המשך >> מקובל. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו מדברים רק לגבי התושבים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם התיירים. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> אני מקבל את ה-72 שעות, אם כי בסוף זה איזונים. זה סביר. לגבי התדירות, פעם בשלושה ימים כמשהו מינימלי. אולי אאפשר יותר. לא יותר מפעם בשלושה ימים. יש בדיקות שצריך פעם בשלושה ימים, יש שאוכל יותר אולי. זה תלוי ברגישות. לא יותר מפעם בשלושה ימים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסוף יש פה קטע פרוצדורלי. לא נטפל בו בחוק, אבל אם מפעילים אותו מחר או מחרתיים, זה אומר שהאנשים האלה באילת צריכים תעודות מיוחדות. אחרת הם לא יעמדו בזה. זה צריך להיות שלושה שרוולים. זה אופרציה של תיירות, בריאות, ביטחון פנים. ראש העיר הוא האופרטור של האירוע הזה. אם קובעים 72, זה גם מכתיב על האופרציה ועומד בתבחינים שקבעו משרד המשפטים לצורך העניין. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> 72 שעות זה שלושה ימים, אז אני לא חושבת שצריך להתייחס לתדירות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדם יודע שהוא הולך לעבודה כל יום. יום שלישי או רביעי צריך להיבדק. לכן הוא צריך לקבל תעודה מיוחדת. << אורח >> סתיו קבלו: << אורח >> אבל יש תעודת תושב אילת ותושב ערבה שיכול לפתור את העניין. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. הוא יכול לפתור תושב ערבה, לדעת שהוא יכול להיכנס, אבל לא להיבדק כי 72 שעות הוא כן צריך להיבדק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אולי יהיו שני נתיבים – אחד לתושבי אילת ואחד לתיירים. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אני מציעה שלא נקבע מסמרות בעניין הזה בחוק – יכול להיות שזה יהיה אתנו עוד חצי שנה. יכול להיות שיהיו בדיקות שהן לאו דווקא מטוש. אודי דיבר על זה שלא נקבע תדירות גבוהה יותר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 72 מקובל עליך? << דובר_המשך >> נינא כהן קרן: << דובר_המשך >> מקובל. אבל כעניין עקרוני- - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> 72 עלה גם לגבי התיירים. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> לגבי התיירים, הבנתי. הדבר השני, היא אומרת – כיוון שאני לא יודע מה יהיה בעוד חודש - בתיאוריה יכול להיות שתהיה לי בדיקת רוק עם תשובה תוך דקה. לא יודע מה יהיו ההתפתחויות הטכנולוגיות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני חושש מהחלטות הקבינט. << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> הטכנולוגיה לא תהיה בנסיגה. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> לא נכון. אולי היא תהיה יותר מהירה אך פחות רגישה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש עניין של פגיעה בתושבים. גם מבחינת זמן המתנה וגם מבחינת אי הנעימות של הבדיקה. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> אולי עוד חודש תהיה בדיקת רוק, לא מטוש. אתה יורק למשהו ומקבל תשובה על המקום. זה נמצא בפיתוח. אם התשובה תהיה תוך שתי דקות, זה לא כואב ולא פולשני, אבל הרגישות שלו תהיה יותר נמוכה, יכול להיות שאומר: אז ארצה בדיקה כל יום. אבל אז אולי האופרציה תהיה יותר פשוטה - תוך עשר דקות עיכוב תסיים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מדובר על צפי שזה יקרה תוך חודש? כי אם לא, כן צריך לקבוע רף. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> אני יודע שהנושא של רוק נמצא בפיתוח, וזה מתקדם. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> החוק יכתיב את האופרציה. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> השאלה אם זה חייב להיות בחקיקה ראשית, או את החלק הזה אפשר לשמור להחלטת הממשלה או לתקנות או למשהו שנביא אחר כך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בוא ניתן לאופרציה לעבוד. שיגידו: התושבים של אילת כל 72 צריכים לעשות תעודת מעבר מיוחדת – אין לי עניין לעשות את זה. אני פוחד מהתהליך האלטרנטיבי, שלא יהיה כתוב. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> זה יהיה כתוב בהכרזה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם את זה חוויתי פה בוועדה. אני לא גורם מקצועי. בסוף צריך להסתכל על הזכויות האזרחיות של תושבי אילת. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> השיקולים צריכים להיות מקצועיים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הכול נורא מקצועי פה. אני יודע את זה חודשים ארוכים. אחרי שאמרתי את זה- - - << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> זה ספציפית – התדירות תיקבע על-ידי אנשי משרד הבריאות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איך אני מבטיח שתושב אילת לא יעבור התאמרות מיותרת – לא כי רוצים רע; רוצים טוב, אבל לא רואים את זכויות האזרח כפי שאני רואה אותן? << אורח >> סתיו קבלו: << אורח >> אולי משרד הבריאות יידע לומר מה האסמכתא שמקבלים מהבדיקה המהירה. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> גם אם מישהו עשה בדיקת PCR רגילה, יכול להיות שהתדירות שתיקבע לגביו תהיה נמוכה יותר. שאם הוא עשה אותה, שבוע שלם הוא לא צריך לעשות, גם אם הוא נכנס ויוצא כל יום. זה אנחנו אומרים לגבי הבדיקות המהירות שאנחנו יודעים עליהן היום, שלגביהן התדירות תהיה – אנחנו יודעים להתייחס לבדיקות המהירות שיש היום. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שיהיה ברור שתושב אילת זה המסלול הכי מהיר שאפשר לעשות, הכי בטיחותי וצריך הכי פחות בדיקות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אולי נכתוב שאם הבדיקה היא פולשנית, זה 72 שעות. << אורח >> סתיו קבלו: << אורח >> הבדיקה היא בכל מקרה פולשנית. המטוש הוא גם בבדיקות מהירות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אמר ד"ר קלינר שיכול להיות שתהיה בדיקת רוק. לפחות נכתוב, ככל שמדובר בבדיקה פולשנית זה לא פחות מ-72 שעות. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> קשה לחזות את המדע. יכול להיות שמחר תהיה לי בדיקה פולשנית אחרת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שיהיה משהו שמשמר את החופש של האנשים, את זכותם הבסיסית. << דובר >> גור בליי: << דובר >> נכתוב 72 שעות על בדיקות פולשניות. זה גם עניין של העיכוב. בדיקה פולשנית לוקחת קצת יותר זמן. זה משפיע על שני ההיבטים - גם על האי-נעימות של הבדיקה וגם על הזמן שמתבזבז. תכף נגיע לסעיף הרלוונטי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חשוב שתדע – אין פה מסלול ירוק. אנשים עוברים בדיקה בכניסה, פעם ב-72 שעות. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> תושב שעובד ביטבתה - חוזר הביתה, נבדק? << דובר >> גור בליי: << דובר >> הכי הרבה שאפשר לבקש ממנו זה פעם ב-72 שעות לעשות בדיקה פולשנית. התקווה, שהממשלה תקבע בהכרזה שפעם בשבוע. << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> ביום חמישי כשהוא חוזר, הוא ייבדק, וכנראה שגם ביום ראשון ושוב באמצע השבוע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הם יוצאים הרבה? << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> מאות אילתים עובדים במועצה אזורית חבל אילות. ניקח את הנהגים שנוסעים על הקו באופן קבוע – עשרות רבות. מה קורה עם חיילים שמשרתים ביחידות הצבאיות? << אורח >> דודו קובנסיאנו: << אורח >> החוק מדבר על 72, אבל הממשלה תוכל לומר שפעם בשבוע. פה קובעים את המינימום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> המינימום יהיה 72 שעות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מגיע אוטובוס מתל אביב. על האוטובוס הזה נמצאים 10 חיילים ו-25 תושבי אילת. הוא עומד במחסום. זו אופרציה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אנחנו חייבים להתקדם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> 12א (ב) הממשלה לא תכריז על אזור כאזור תיירות מיוחד – שינינו משהו בניסוח; המהות נשארה – אלא לאחר שקוימה התייעצות עם ראש הרשות המקומית באותו אזור; בטרם קבלת ההחלטה תיבחן עמדת ראש הרשות המקומית כאמור; הנימוקים בדברי ההסבר להצעת ההחלטה יכללו התייחסות לעמדה כאמור, ואם הוגשה העמדה בכתב – היא תצורף, להצעת ההחלטה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה פותח פתח לעוד רשויות? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. זה אומר שאם רוצים להכריז על אזור מיוחד, צריך דבר ראשון להתייעץ עם ראש הרשות. נראה לי הדבר הכי אלמנטרי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה אי אפשר להתלבש על הסעיף הזה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא היית פה. זה היה על השולחן. לתת לממשלה שיקול דעת נרחב להוסיף אזורים. יש ויכוח. משרד הבריאות מתעקש על אילת וים המלח, לא רצה לקבל את הסמכות הזו. אנחנו רוצים לדחוף אותה. כרגע בדילמה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> (ג) הממשלה לא תכריז על אזור תיירות מיוחד אלא לאחר שהובאו לפניה עמדות שר הבריאות ושר התיירות, וכן עמדת גורמי המקצוע במשרד הבריאות לעניין התקיימות מדדי התחלואה באותו אזור כאמור בסעיף קטן (א)(1), ולעניין האפשרות לערוך בדיקות קורונה כאמור בסעיף קטן (א)(2). (ד) הכריזה הממשלה על אזור תיירות מיוחד, תודיע על כך לוועדת החוקה ולראש הרשות המקומית באותו אזור – אנו מציעים להוסיף: בצירוף פירוט ההגבלות וההקלות הנכללות בהכרזה, הנימוקים להן והתשתית העובדתית שעליה מבוססת ההחלטה, בסמוך ככל האפשר לאחר ההכרזה. (ה) הכרזה על אזור תיירות מיוחד תפורסם ברשומות ותיכנס לתוקף במועד שייקבע בה ושלא יהיה מוקדם מ־24 שעות לאחר פרסומה. (ו) הכרזה על אזור תיירות מיוחד תעמוד בתוקפה לתקופה שתיקבע בה ושלא תעלה על 30 ימים, ורשאית הממשלה באישור ועדת החוקה – אנו מציעים להוסיף: להאריך את תוקפה לתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת; והכול ובלבד שתקופת תוקפה של הכרזה לפי סעיף זה תסתיים לא יאוחר מתום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה; ההוראות החלות על הכרזה על אזור תיירות מיוחד יחולו גם על הארכת הכרזה כאמור בסעיף קטן זה. << אורח >> דודו קובנסיאנו: << אורח >> לגבי סעיף (ב), מטבע הדברים לא נכריז על אזור מסוים בלי שראש הרשןת הביע את עמדתו. בסוף אם אין שיתוף פעולה, וזה לא על דעתו, קשה לראות איך האופרציה הזו תעבוד. דיברנו עכשיו על אופרציה שצריכה לכלול את משרד הבריאות, את משרד התיירות, משרד הבט"פ וכמובן השחקן המרכזי והמתכלל הוא הרשות. בסעיף קטן (ג): הממשלה לא תכריז על אזור תיירות מיוחד אלא לאחר שהובאו לפניה עמדות שר הבריאות ושר התיירות, כי הם הגורמים הרלוונטיים, כי השיקולים להכריז על האזור זה איזונים בין שיקולים תיירותים, כלכליים ושיקולים בריאותיים. וכן עמדת גורמי המקצוע לעניין התקיימות כל הדרישות הבריאותיות. סעיף קטן (ד) - לא נראה לי שיש לנו התנגדות לתוספת הזו. רוצים שנביא להם את החלטת הממשלה. << אורח >> סתיו קבלו: << אורח >> כרגע אין הגבלות והקלות שנכללות בהכרזה. << אורח >> דודו קובנסיאנו: << אורח >> אין כרגע הגבלות. יכולות להיות הקלות. כרגע הכול סגור חוץ מהבריכות וחדרי האוכל בבתי מלון. המילה הגבלות היא פחות רלוונטית. ההקלות. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> שמאפשר לנו לפתוח את המסעדות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אפשר את ההכרזה עצמה. פשוט – ננסח את זה - יעבירו לנו את ההכרזה עם התשתית העובדתית שעליה היא מבוססת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אולי אפשר לסעיף הזה לדבר על הקלות גם בנושא של האטרקציות והמסביב. << אורח >> דודו קובנסיאנו: << אורח >> זה לא הסעיף הרלוונטי. << מנהל >> (היו"ר יעקב אשר, 11:50) << מנהל >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נגיע לזה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ננסח את זה, אבל בעיקרון היא תשלח את ההכרזה עם התשתית העובדתית שעליה היא מבוססת בסמוך ככל האפשר לאחר ההכרזה. << אורח >> סתיו קבלו: << אורח >> אתה מתכוון לרמות התחלואה או לדברי ההסבר? << דובר >> גור בליי: << דובר >> כל מה שעמד בפני הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שיהיה לכם באותו רגע. אני רוצה לעשות הפסקה בדיון ולהעלות להצבעה את המיזוג של הצעות החוק, הצעת החוק הפרטית עם זו הממשלתית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתמול זה עמד בסימן שאלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וסימן השאלה הוכרע. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בהתאם לסעיף 84ד לתקנון הכנסת ועדה רשאית, באישור ועדת הכנסת, למזג העת חוק שהועברה אליה אחרי הקריאה הראשונה – שזו הצעת החוק הממשלתית - עם הצעת חוק אחת או יותר באותו נושא, שהובאה אליה אחרי הדיון המוקדם, שזו הצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת גינזבורג וקבוצת חברי כנסת, ולהביאם כהצעת חוק אחת לקריאה השנייה והשלישית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נאמר את שמות כולם: חברי הכנסת גינזבורג, מכלוף מיקי זוהר, מיקי חיימוביץ, משה ארבל, מתן כהנא, אלי אבידר, מאיר כהן וניצן הורוביץ. מי בעד המיזוג – ירים את ידו. הצבעה בעד המיזוג – פה אחד המיזוג אושר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פה אחד המיזוג אושר. יעבור לאישור ועדת הכנסת. << אורח >> דודו קובנסיאנו: << אורח >> רציתם הסברים – סעיף קטן (ה) – ההכרזה תפורסם ברשומות ותיכנס לתוקף במועד שלא יהיה מוקדם מ-24 שעות לאחר פרסומם. מטבע הדברים צריכים זמן היערכות, מרגע שאתה מחליט לא לאפשר לתושבים, לצורך העניין, להיכנס אלא לאחר בדיקה, צריכים את ההיערכות לכל המנגנון הזה. הכרזהנ על אזור תיירות מיוחד לא תעלה על 30 יום ואפשר יהיה להאריך אותה כל פעם ל-30 יום. פה ביקשתם להוסיף: באישור ועדת החוקה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> העלינו את זה לדיון להכרעת הוועדה. אני מודה שיש פה נימוקים לכאן ולכאן, שההכרזה הראשונית על אזור תיירות עומדת ל-30 ימים תהיה, אני מניח, של קבינט הקורונה, ואז הממשלה יכולה להאריך כל פעם ב-30 יום. השאלה, אם מותירים את זה בידי הממשלה את ההארכות - או זה עובר בוועדה. כשיש אזור מוגבל, הממשלה יכולה להאריך כמה פעמים עד 21 ימים. באזור מוגבל הממשלה יכולה לקבוע 7 ימים ולהאריך כל פעם בחמישה ימים, עד 21. מעבר ל-21 היא צריכה לבוא לוועדת חוקה. פה התקופה הרבה יותר ארוכה – 30 יום, להאריך את ההכרזה על אזור כאזור תיירות מיוחד. האם צריך להגיע בהקשר זה לוועדה? יש פה הקלות ויש פה הגבלות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אומר לכם מדוע כן – לדעתי. לא מהמקום - ואתם יודעים את דעתי שצריך לפתוח, אלא מהמקום של מידת הפגיעה שיש בתושבים בדברים האחרים שאנחנו מעלים פה כל הזמן, כי בסוף יש פה משהו בשיקולים כלכליים. אם הכול יהיה נהדר, נרים את היד, אבל יכול להיות שבדרך נקבל פה פניות מכל מיני סקטורים שיסתבר שטעינו בדרך שבה פעלנו, בדרך שבה הממשלה פעלה, וכן צריך להחזיק את המושכות במקום שהן צריכות להיות. כשמדברים על זכויות – זה הכנסת. לא מדבר על הזכויות הטובות אלא על הזכויות האלה – אנחנו מדברים על כניסת התושבים, וכמה זמן הם במחסום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לי ברור שכל עוד חלק מהעניין הזה, זה גם הסכמה או בקשה של ראש העיר של אותה רשות, סביר להניח שאם באמת קרו תקלות כאלה גדולות, ראש העיר לא ירצה שזה יקרה אצלו. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יכול להיות שראש העיר כן ירצה אבל אנחנו לא רוצים, כי רמת הפגיעות – זה נורא תיאורטי, אבל במציאות התיאורטית שנמצאת היום, ראיתי שעושים הכול. אני רוצה שנהיה בשליטה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שזה מיותר. זה יותר מדי. אני לא חושב שאנחנו צריכים על כל הארכה לתת אישור ולעכב או לא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה לא? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי אני חושב שלא צריך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתה אומר אחרי אתמול ששר המודיעין עלה לנמק את הארכת התקנות שהממשלה לא ספרה אותך ממטר והאריכה אחרי שאמרת: 27. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל תגיד: שר המודיעין. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מרוב מודיעין הוא עולה לנמק תקנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נשמע את עמדת הממשלה. << אורח >> דודו קובנסיאנו: << אורח >> אני מסכים עם היושב-ראש, כי כל האופרציה לא תיפתח אם ראש העיר או ראש המועצה לא יסכים. אם הדבר הזה לא יעבוד, אני מניח שיהיו לחצים על ראש העיר ולא ירצה להמשיך עם הדבר הזה יותר מוועדה כזו או אחרת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הגבלה על זכויות צריכה להיות בבית הזה – לא בממשלה. << אורח >> דודו קובנסיאנו: << אורח >> לעומת זאת, אם לא נאפשר את המנגנון היותר פשוט להאריך את זה, כי בסוף מי שנהנה מזה, כל הדבר הזה בא לעולם בגלל אותם אזורים- - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם אני אוהב שיש לנו סמכויות, אבל אני חושב צעד אחד יותר מדי. זו דעתי. אם הממשלה מתנגדת, לא הייתי הולך עם זה לוויכוח. בבקשה. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> מתוך החוויות שאני עובר בשעתיים האחרונות פה, והן מסעירות – אני במקרה הזה חלוק על דעתו של ידידי יואב. אני חושב שלפחות יהיה לנו מגרש אחד להיאבק בו ולא יותר מדי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מצאת מגרש נוח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ראש העיר, היה נשמע מתוך דבריך שאתה עובר פה חוויות לא נעימות. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> לא. אתה מערער פעם שנייה בחיבה ובהערכה הענקית שיש לי כלפיך. זה לא שם. אתה יודע מה אני עובר הרי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נאבקם פה על הזכויות שלכם. תן לנו ונגיע לתחנת המוצא מהר מאוד, בעז"ה. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי: << דובר_המשך >> אני מאוד מעריך את כל עבודתך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם עמדת הממשלה היא שלא, אני לא הייתי מתווכח. בהסתייגויות אתם יכולים להכניס את זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אגב, עמדת הממשלה היא שהכול יישאר אצלי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרתי: בנושא הזה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אם אתה כבר זורם אתם. << אורח >> דודו קובנסיאנו: << אורח >> הממשלה אפשרה 72 שעות במקום 48. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תן לי לחשוב איך להודות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה הישג של הוועדה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> התבלבלנו. אני לא נותנת להם שום טובת הנאה. זה התפקיד שלהם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ביטול הכרזה על אזור תיירות מיוחד 12ב. (א) הממשלה או ועדת החוקה רשאיות לבטל את ההכרזה על אזור תיירות מיוחד. (ב) חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות את ההכרזה על אזור תיירות מיוחד, תבטל הממשלה את ההכרזה. (ג) ביטול ההכרזה על אזור תיירות מיוחד יפורסם ברשומות בסמוך ככל האפשר לאחר קבלת ההחלטה, וייכנס לתוקף במועד שייקבע בהחלטה ושלא יהיה מוקדם משלושה ימים לאחר פרסומו ברשומות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הביטול הזה הוא גם על ההארכה. יואב, כדי להרגיע אותך - יש לנו עדיין אפשרות לביטול בכל מקרה, גם בהארכה. אם יגיע לשולחננו פגיעה קשה בזכויות תושבים או משהו כזה, תמיד נוכל לעשות. << דובר_המשך >> גור בליי: << דובר_המשך >> דיברנו על הנושא אם יש בעיית זמינות של הבדיקות המיידיות. השאלה אם זה לא משפיע על סעיף קטן (ב), כי כפי שניסחתם את זה, אנחנו נשב וננסה להוציא את זה מהתנאים ולהכניס את זה לרישא של הסעיף. כרגע זה מנוסח כתנאי. זה אומר שאם אין עכשיו בדיקות, בגלל המשאית שאיל דיבר עליה קודם, לכאורה הממשלה באותו רגע צריכה לבטל את ההכרזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שאם נוריד, זה יוריד את המחויבויות של הממשלה בעניין הזה. אולי אפשר לעדן את זה טיפה. זה היה בסיס, זה חשוב. << אורח >> סתיו קבלו: << אורח >> ההתייחסות פה נבעה לעיקרון האפידמיולוגי. היתה הבנה אצלנו שכאשר מדובר בנקודת זמן ממש מצומצמת ממש של מחסור בבדיקות, לא לזה מדובר. אולי אם צריך להבהיר בנוסח – רשמנו לעצמנו. << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> לגבי הביטול, חובה לבטל כשהנסיבות לא מתקיימות. אגב, זה לא הנסיבות. יכול להיות שהתנאים לא מתקיימים. יש רשימת תנאים. זו הכוונה. לא הנסיבות מעבר לתנאים. זה יכול לבלבל. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה הניסוח גם לגבי אזור מוגבל. << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> אזור מוגבל נכתב אז – יכול להיות שזה לא תואם. ודבר שלישי – יש עניין התוקף. הפקיעה שלושה ימים לאחר פרסום הביטול באה להגן על מי שהסתמך על הכלכלה, וזה מוצדק וראוי. אם העילה לביטול היא לא שהחליטו שזה לא מסתדר אלא שאין בדיקות, באותם שלושה ימים צריך שוב לאפשר את הכניסה החופשית. שלא יהיה מצב שאין יותר בדיקות. גילו שהן לא אמינות, נאלצים לבטל את ההכרזה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> על זה דיברנו קודם. לדעתי זה צריך להיכנס ב-12ד, לגבי ההתניה של הכניסה בבדיקות מיידיות, צריך יהיה להכניס, אבל גם צריך להכניס פה הבהרה להכניס ל-ב בהקשר הזה. ברגע שאין בדיקות מיידיות, אפילו זה ליום - החובה שלכם לבטל. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אזכיר משהו שהצענו – אם זה לא משהו קרה מעכשיו לעכשיו, אפשר להחליף את זה בדרייב אין של בדיקות רגילות. הדבר הנוסף, ביקשנו שאם אין בכלל בדיקה – העלינו את הנושא, שכן תהיה דרישה להיבדק לאחר מכן, בפרק זמן סביר. << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> בלאו הכי עד שההכרזה תפקע זה שלושה ימים, אז אם היתה בעיית מחסור של מטוס שלא הגיע, עד שזה יפקע אפשר לבטל את ההכרזה. בלבול של הכרזות וביטולים - גם לא רצוי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הכי רצוי בהקשר הזה להוסיף בסעיף (ב) הבהרה: למעט מחסור קצר מועד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תנסחו את זה ביניכם. משרד המשפטים, שבו עם נציגי משרד הבריאות. נסחו את זה. אני מסכים לתת גמישות מסוימת, בכפוף למה שמשרד הבריאות מוכן לקחת על עצמו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הפעלת מיתקני אירוח באזור תיירות מיוחד. 12ג. (א) הוכרז אזור תיירות מיוחד, תותר פתיחתם לקהל של מיתקני האירוח באותו אזור, למטרת לינה, וכן תותר הפעלת בריכת שחייה ובית אוכל הנמצאים בתחומם של מיתקני האירוח כאמור, לשימוש האורחים במיתקן, והכול בהתאם לתנאים שנקבעו בתקנות כאמור בסעיף 8. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש להוסיף בית כנסת. שאפשר יהיה לפתוח גם אותו, לא רק את בריכת השחייה ובית האוכל. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> בתי הכנסת פתוחים היום. << אורח >> דודו קובנסיאנו: << אורח >> כרגע לפי החוק, נניח שהם לא היו סגורים – אסור היה בבית מלון. רוצה כבוד היושב-ראש- - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני כותב: בית תפילה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה שיבינו שכמו שיש חדר אוכל, יש גם אוכל נפשי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> תותר הפעלת בריכת שחייה, בית אוכל ובית תפילה הנמצאים בתחומם של מיתקני האירוח כאמור, לשימוש האורחים במיתקן, והכול בהתאם לתנאים שנקבעו בתקנות כאמור בסעיף 8. (ב) המבקש להתארח במיתקן אירוח באזור תיירות מיוחד יציג בעת קבלתו לראשונה למיתקן האירוח, תוצאה שלילית בבדיקת קורונה אשר בוצעה במהלך 48 השעות שקדמו לקבלתו כאמור, או אישור החלמה. (ג) מפעיל מיתקן אירוח באזור תיירות מיוחד לא יקבל אורח למיתקן האירוח, אלא אם כן הציג לפניו, בעת קבלתו לראשונה למיתקן האירוח, תוצאה שלילית בבדיקת קורונה או אישור החלמה, כאמור בסעיף קטן (ב). נשנה לכל אורך את ה-48 שעות. << אורח >> דודו קובנסיאנו: << אורח >> בסופו של יום כרגע הצעת החוק מדברת על כך שברגע שהוכרז על אזור כאזור תיירותי מיוחד, בתי המלון ייפתחו, ובמסגרתם הבריכות וחדרי האוכל בבתי המלון. שאר הדברים בבתי המלון לא ייפתחו – ג'ימבורי לילדים, לא ייפתחו אוטומטית. מי שמבקש להתארח יצטרך להציג אותה בדיקה שבוצעה במהלך 72 השעות שקדמו לקבלתו, אישור החלמה. יש אחריות שהוטלה על מפעיל מתקן האירוח, בית המלון, שלא יקבל את האורח אלא אם כן הציג בפניו אותה בדיקה. למעשה אותו אורח עובר פעמיים בדיקות: פעם בכניסה לאזור, ופעם שנייה כשמגיע להתארח במלון עצמו. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> מה זה אומר, מתקני אירוח? החדר שבו אתה ישן? << אורח >> דודו קובנסיאנו: << אורח >> זה המלון עצמו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז כל הספא? << אורח >> דודו קובנסיאנו: << אורח >> סגור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז למה לבוא לבית מלון? << אורח >> דודו קובנסיאנו: << אורח >> לצלילות, לבריכות. << אורח >> סתיו קבלו: << אורח >> אם הם פתוחים ברגע זה בגלל התקנות, ודאי שיהיו פתוחים גם בבתי המלון, אבל בהנחה שהם סגורים, ברירת המחדל שייפתחו רק הבריכה, בית התפילה וחדר האוכל. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זוג, משפחה באים לבית מלון. הם באים למיטה ולאוכל? << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> ליבת האמירה שלנו. אני חושב, אולי בשונה מחבריי במשרד הבריאות, שרביצה בתוך בתי המלון יכולה להיות מדגרה של בלגאן. לכן אני חושב שצריך לפתוח מסעדות ולתת אטרקציות ומרכזי קניות. זו חוויית התייר - אחרת לא יבואו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בואו נגיע לסעיף שלנו. לא הייתי נתקע בספא. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי: << דובר_המשך >> אם מדברים על בריכה, חדרי אוכל – ניתן את המרחבים החיצוניים שייצאו החוצה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אטרקציות במלון. להיות בחדר ולא לצאת? לפחות הופעה בערב. << אורח >> דודו קובנסיאנו: << אורח >> עוד נקודה שחשוב לומר – אותן בריכות או חדרי אוכל פתוחים וזמינים רק לאורחי המלון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לגבי הזמן, העליתם ל-72 שעות. מה קורה עם מי שעושה את הבדיקה ביום חמישי בבוקר? מה הפרוצדורה? מקבלים את התשובה במסרון לנייד? << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> כן. << אורח >> עפר לוי: << אורח >> רצינו להתייחס לנושא של הפעלה והגעה לאזורים הירוקים בתחבורה ציבורית, בעיקר לאילת. קודם כל, יש העניין של הנהגים. הדרישה שהם יבצעו בדיקה כל יום או פעמיים בשבוע היא לא לעניין. אנחנו מבקשים להוסיף את הנהגים לאותם המוחרגים בסעיף הרלוונטי שמחריג שוטרים, עובד סוציאלי וכו'. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> רופאים, אחיות וקבוצות שיכולים להיכנס בחירום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה לגבי הנהגים? << אורח >> סתיו קבלו: << אורח >> נהגים הם ככל העובדים באזור. יש הסמכה לממשלה לקבוע בהכרזה תדירות גבוהה יותר. בכל מקרה, הם בחריגים, בעובדים באזור. יש להם אפשרות לעשות בדיקה מהירה בכניסה והיא תקפה ל-72 שעות לפחות. << אורח >> עפר לוי: << אורח >> זה יעכב את כל האוטובוס חצי שעה או יותר. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> הנושא ייבחן. אם יש נתונים ייחודיים לגביהם שנכנסים רק לתחנה המרכזית ולפרק זמן קצר, ניתן לזה את הדעת שנקבע את התדירות, אבל הם נכללים בקטגוריה של אנשים שאפשר לקבוע לגביהם תדירות שונה. << אורח >> עפר לוי: << אורח >> ממילא בתקנות הקורונה בקשר לתחבורה הנהגים עושים בדיקות חום כל בוקר, וכל נהג שמתגלים אצלו סממנים חייב לדווח מייד למעביד ולא להגיע לעבודה. הדרישה פה מאוד מכבידה. הנהגים עובדים על הקו. הולכים לעכב אוטובוס של 50 ומשהו איש כדי שהנהג יבצע בדיקה בכניסה. זה לא הגיוני. למה חייל, סוהר, עובד רשות ארצית לכבאות, עובד סוציאלי וכו' כן, ונהג, שעושה את הקו לכיוון אילת, ומגיע לתחנה המרכזית ולא נכנס לאזור הירוק – אין פיזור נוסעים באזור הירוק בתחבורה הציבורית. למה הנהג צריך לעשות את הבדיקה הזאת ולמה כל האוטובוס צריך להתעכב? << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> הקבוצה הזאת שהוגדרה, שהיא תת-קבוצה של כל העובדים, זה אנשים שיש משהו חירומי בעבודה שלהם. יש אפשרות לחירום, ואז אתה לא רוצה לעכב אותם, גם לא בשביל בדיקה של חצי שעה או שעה, אם זה רופא, כבאי, שוטר, ולא כל פעם ישאל: למה אתה נכנס? זה איזון בין הצרכים. עם נהג אני לא רואה מצב שזה כניסה דחופה וחירום שלא יכול להתעכב עם האוטובוס שלו או בלי האוטובוס שלו חצי שעה או 40 דקות. זה ההבדל בין הרופא לכבאי. נועה אבירם: העיכוב הזה משמעותו כנראה עיכוב של נסיעות נוספות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אם הוא יודע שהוא על הקו הזה, הוא יכול לעשות בדיקה מראש. ובי"ת, הנהג בא במגע עם הרבה מאוד אנשים באוטובוס. נועה אבירם: לכן חלות עליו במסגרת התקנות חובות של מדידת חום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה גם מוטל עלינו. יש צדדים לכאן ולכאן. אני חושב שמאחר שאתם משרד ממשלתי מול המשרדים הממשלתיים האחרים, ברגע שאני מבין שאתם כן מוחרגים לצורך כך שאפשר לקבל החלטה אחרת לאותם נהגים, אני משאיר את זה לדו-שיח בין הממשלה. אני לא רוצה להחליט במחלוקת הזאת בין משרדי הממשלה. יש היגיון במה שאתם אומרים, והוא חייב לעמוד גם לנגד עיניכם, כי אם אנו רוצים שלא יהיו פקקים ותורים בכניסה לעיר – מצד שני, שמענו את הדברים, אנחנו מאירים את זה למשרד הבריאות. תבדקו ביניכם משרדי הממשלה, אם אתם רוצים לתקן את זה עד שיהיה לנו הנוסח המלא לקראת סוף הדיון. << אורח >> עפר לוי: << אורח >> עוד שאלה, ברשותך, לנושא הבדיקות של האנשים שנוסעים באוטובוס. מאחר שהנהגים שלנו, בכל הכבוד, אין להם סמכות והסמכה לבדוק בדיקות – יחד עם זאת, היינו מבקשים שכדי להמשיך מאותו רציונל של מניעת העיכוב והפקק של האוטובוס במחסום, להורות הוראה כללית שמחייבת את הנוסעים שעולים על האוטובוס לכיווון האזור הירוק או לכיוון אילת, להצטייד מראש בבדיקה. << אורח >> סתיו קבלו: << אורח >> אנשים שהם בגדר החריגים שנמצאים על האוטובוס, צריכה להיות להם האפשרות לעשות את הבדיקה. << אורח >> עפר לוי: << אורח >> ההוראה לגבי כלי הטיס הוא להציג. אני לא מבקש להציג כי אני לא יודע אם לנהג שלי יש הידע לבדוק אם מה שמוצג לו הוא באמת אותנטי, באמת נכון ומשקף באמת בדיקה שלילית. אבל כדי למנוע עיכובים במחסום, ככל שנוסעים יהיו מחויבים בחוק להצטייד מראש בתעודה שמצביעה שהם או מחלימים או עם בדיקה שלילית, זה בהחלט יזרז את הבדיקה במחסום. זה מאותו רציונל שאמרנו קודם, לא לעכב את הנוסעים זמן מיותר במחסום ולא לשנות את כל מתכונת ההפעלה של התחבורה הציבורית לאילת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה, עופר. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> אני חוזר למה שאמרתי בפשט ולא בדרש – כל מי שמגיע לאילת להתארח ולא משנה באיזו דרך - מחויב להראות שהוא נבדק, גם אם הגעת באוטובוס, במטוס או ברכבך הפרטי. אתה מחויב בבדיקה. אם אתה חד-יומי – כלומר תושב, חייל, משפחה גרעינית – אתה פטור מהבדיקה היום-יומית. יש ועדת חריגים עם רח"ל, משרד הבריאות והרשות המקומית - תקבע את מנגנון הבדיקה. אחת לתשבוע ימים לאותם אנשים שמגיעים החד-יומי, זה די והותר לטעמי מבחינת היכולת שלנו לשלוט בחוסנה הבריאותי של העיר אילת. עם זה אנו יודעים לחיות. << אורח >> עפר לוי: << אורח >> מה שמבדיל בין מה שאומר כבוד ראש העיר למה שאני אומר זה המועד והמקום. חובת הכניסה לאזור הירוק היא בהצגת תעודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא אומר שהיה רוצה, שהחובה על האזרח יהיה – כשעולה על האוטובוס, שיהיה לו את זה ביד. << אורח >> דודו קובנסיאנו: << אורח >> כפי שאמר כבוד ראש העיר, בסוף כל מי שמגיע לאילת צריך שתהיה לו בדיקה 48 שעות. למה עשו לגבי הטיסות – לא בהכרח כל מי שנוחת בשדה התעופה, מגיע לאילת, אלא יש כאלה שמגיעים לאזורים אחרים ולא לאילת, אבל מי שמגיע לאילת, צריך לעבור. לכן כל נוסע באוטובוס, יש חוק – לא יוכל להיכנס לאילת אם הוכרזה אלא אם עבר את הבדיקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> עלתה פה הצעה לגבי התחנות המרכזיות, אוטובוסים, גם כדי לקצר הליכים, לעשות שם בדיקות מיידיות גם? זה משהו ששקלתם אותו? << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> אני לא בטוח שאני רוצה להקים כמה אופרציות. גם ככה זה סופר מסובך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חנן גינת, חבל אילות. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> תודה רבה על ההשתתפות בדיון. מספרים: 950 איש מחבל אילות וערבה תיכונה עובדים באילת. באים כל יום. זה החד-יומיים שמאיר דיבר עליהם, ו-700 איש מאילת עובדים בחבל אילות בערבה תיכונה. זה אנשים שנוסעים כל יום. פעם ב-72 שעות זה לא סביר לעשות בדיקה. לכן אני מבין את הצורך בבדיקה ובפיקוח על זה. אני חושב שצריך לומר פעם בשבוע או פעם בעשרה ימים. אנשים לא יעמדו בזה. יהיה בלגאן רציני, וחבל מאוד. אנחנו שומרים על עצמנו. חבל אילות ירוקים לגמרי. יש פה מאומת אחד לאורך מספר שבועות. אני מבקש שנאריך את פרק הזמן שעליו דיברתם לפחות לשבוע. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> אני רוצה לחדד. לכל היותר פעם בשלושה ימים. זה תלוי טכנולוגיה. הבדיקות המהירות יש להם נטייה לרגישות יותר נמוכה. שם צריך אולי את הבדיקות כל שלושה ימים. יכול להיות שאם יעשו את ה-PCR - לא לחכות לבדיקה המהירה אלא ילכו לקופת חולים, יעשו את הבדיקה הרגילה, שהרגישות שלה טובה יותר - שם נוכל לתת יותר ימים – אני מניח שפעם בשבוע נשמע סביר, ב-PCR רגיל. זה מה שעושים בבתי אבות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מציע לא להכביד בזה יותר מדי. שמענו את נציג משרד הבריאות. הם אמורים להפעיל שיקול דעת בעניין. נכון שלא תמיד אנחנו אוהבים לסמוך על זה, אבל אני רוצה להתקדם. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כרגע אנו מדברים על 72 שעות. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> לכל היותר. << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> זה מוגזם. אתם נכנסים לפרטים – תשחררו, תתקדמו. תנו למשרד הבריאות להחליט. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא רצה 48 לפני שעה. << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> זה לא הגיוני. אנשים שעובדים בחבל אילות, שייתנו להם פעם בשבוע לעשות בדיקה. למה צריכים כל שלושה ימים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בדיוק הדיון כרגע. כרגע זה 72 שעות. מה שאת אומרת, ואני חושב שגם הגיוני - היומיים שעובדים במסלול הזה צריכים שבוע. אני מסכים עם הרישא שאת אומרת, שאם נתחיל להתווכח על זה, מאחר שיש להם האפשרות לקבל החלטה אחרת – החוק לא מגביל אותם בעניין. אמר כאן כרגע אודי, שלמרות שהרבה פעמים אני לא מסכים אתו – אבל הוא לפחות עומד על דעתו – שבעצם יכול להיות שאם הזמינות של הבדיקות הקצרות, שהן פחות טובות, לא יהיו ויסתמכו על PCR, אולי עליהן יוכלו לדחות לשבעה ימים. לכן לא הייתי מתקן את זה כרגע וזורם קדימה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם החוק יוצא מחר, החוק אומר, ומשרד הבריאות אומר: 72 שעות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם יש לאודי אפשרות מחר בבוקר לקבל החלטה שאם זה PCR, זה שבוע. אבל זה לא יקרה מחר. תנו לזוז קדימה. קריאה: שייתנו לנו כמה שיותר מרחב זמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערתך נרשמה לפרוטוקול. ערן הוליס, משרד החינוך. << אורח >> ערן הוליץ: << אורח >> אני מבקש להביא לתשומת לב הוועדה את נושא החינוך המיוחד. יש לנו תלמידי חינוך מיוחד שמגיעים מהסביבה גם לאילת, גם למועצה אזורית תמר, יש גם עובדי הוראה שמגיעים. אנחנו מציעים לפטור – ודאי את התלמידים; גם את המורים. צריכים להגיע בזמן לבתי הספר. מדובר באילת על 25 עובדי הוראה, בחמישה תלמידים שמגיעים מהסביבה, ובמועצה אזורית תמר חמישה עובדי הוראה ושני תלמידים שמגיעים. יש גם לשקול לגבי נהגי הסעות, כי גם אם נפטור את התלמידים, אם הם יתעכבו במחסום כי הנהג צריך להיבדק – איך הם יגיעו בזמן לבית הספר? יש לשקול את זה. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> יש בחוק הרשאה לפטור קבוצות מסוימות מבדיקות, אם אני זוכר נכון. זה ברמה העקרונית. ספציפית, לגבי הקבוצות שצוינו פה - אני לא רואה סיבה לפטור את המורים או את נהגי ההסעות. לא חובה להיבדק דווקא בבדיקה המהירה ולהתעכב שעה במחסום. מי שרוצה להיבדק בקופת חולים ולהראות פעם בשבעה ימים שעשה את הבדיקה, לא יתעכב בכלל. הוא מראה את התשובה ונכנס. העיכוב הוא רק למי שבוחר לעשות את הבדיקה המהירה. זה גם שומר על התלמידים ועל העיר. זה חלק מניהול הסיכונים שלנו. התלמידים – אני לא מכיר את האופי – אם יש מישהו שיש לו קושי לשתף פעולה – זה בהחלט יכול להיכנס לקבוצה של ההחרגות שלנו של הפטור מהבדיקה. זה נשקול כשנגיע לפרטים האלה. אנשים מבוגרים, בריאים שיכולים להיבדק – איני רואה סיבה שלא. יכולים לעשות פעם בשבעה ימים את ה-PCR ולהיכנס בלי שום מגבלה ועיכוב לעיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> אם המורים שלנו דואגים – בסבב אנחנו כל הזמן מקיימים בדיקות למורים. הם ייכנסו לפול. למה להכניסם למערכת נוספת? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אודי אומר: ברגע שיש בדיקת PCR, במשך כנראה עד שבעה ימים הוא לא מבקש דבר נוסף. הוא מראה את זה – הכול בסדר. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי: << דובר_המשך >> בסבבים שלנו אחת לשבועיים-שלושה המורה נבדק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תעשה שהמורים שיוצאים מתוך העיר – קבוצה קטנה יחסית – יכולים גם להחליט שבועיים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הדרישה לבדיקה פעם בשלושה ימים מאוד מכבידה על החד-יומיים. השאלה מבחינת המידתיות של ההסדר, זה משליך על זה ברמת הפגיעה בזכות - במיוחד בדיקה פולשנית לא נעימה. השאלה אם אפשר להאריך את התקופה או לכל הפחות, לקבוע את מה שאתה אומר, שאם הבדיקה היא PCR, לקבוע בחוק שזה יהיה שבעה ימים? << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> זה נורא טכני. 72 שעות מגדיר את הגג. אומר: אתה לא יכול יותר מ-72 שעות. זה בסדר. אם מישהו יגיד: 5 ימים, 9 ימים, ומחר יש טכנולוגיה אחרת – לא נראה לי נכון להיכנס לזה ברמה של חקיקה ראשית. עקרונית, נכון להיום נשמע לי הגיוני אחת לשבעה ימים. הגג שלי הוא שלושה ימים. מי שיתעקש לבצע את הבדיקה המהירה, פעם בשלושה ימים יתעכב לבצע אותו, כי רגישותה נמוכה יותר מה-PCR. אם אני רוצה לשמר את הרמה המקצועית ולמנוע סיכונים לעיר עצמה, זה הכלים שלי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בשיח אתמול דובר על חמישה או ארבעה ימים, לא? << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> על הבדיקה המהירה? אני לא אמרתי כזה דבר. אם תהיה לי בדיקה יותר טובה שהיא מהירה – אשקול את זה. שלושה ימים זה הגג. << דובר >> גור בליי: << דובר >> 12ד. (א) לא ייכנס אדם לאזור תיירות מיוחד, אלא אם כן הציג, בנקודת הכניסה לאזור, תוצאה שלילית בבדיקת קורונה אשר בוצעה במהלך 72 השעות שקדמו לכניסתו לאזור, או אישור החלמה. (ב) אדם שמתקיים בו תנאי מהתנאים המפורטים להלן, תינתן לו אפשרות לביצוע בדיקת קורונה עם כניסתו לאזור התיירות המיוחד, כאמור בסעיף קטן (א), בלא תשלום, במקום הסמוך לנקודת הכניסה לאזור האמור (בסעיף זה – עמדת הבדיקה), ותוצאות הבדיקה יימסרו לו באופן מיידי: (1) הוא מתגורר באזור התיירות המיוחד או בסביבת האזור; לעניין זה, "סביבת האזור" – היישובים המנויים בהכרזה על אזור התיירות המיוחד, הנמצאים בסביבתו, ואשר תושביהם נסמכים על קבלת שירותים חיוניים או על רכישת מוצרים חיוניים, הניתנים באזור האמור; (2) כניסתו לאזור התיירות המיוחד היא לאחת מהפעולות או המטרות שלהלן: (א) קבלת טיפול רפואי – אנחנו מציעים להוריד את חיוני, או קבלת טיפול סוציאלי חיוני – שוב, מציעים להוריד חיוני - במסגרת רווחה כהגדרתה בסעיף 16(ב); (ב) הליך משפטי שאותו אדם הוא צד לו, בעל מעמד בו או חייב להיות נוכח בו; (ג) הלוויה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה; << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלוויה, ברית וחתונה של קרוב משפחה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> (ד) הגעה למקום עבודתו הנמצא באזור התיירות המיוחד; (ה) העברה של ילדו שהוא קטין אל ההורה האחר החי בנפרד ממנו והמתגורר באזור התיירות המיוחד; (ו) צורך חיוני אחר או צורך דחוף שאינו מאפשר ביצוע בדיקת קורונה עד המועד הנדרש לפי סעיף קטן (א), והכול באישור רשות החירום הלאומית או גורם ממשלתי אחר שהממשלה הסמיכה לעניין זה, שיינתן לפי נוהל שפורסם לציבור; (ז) פעולה או מטרה אחרת שקבעה הממשלה בהכרזה על אזור התיירות המיוחד. אנחנו מציעים להוסיף: (ח) סיוע לאדם שיש לו קושי או מצוקה הדורשים סיוע; וגם: (ט) הגעה לפעילות בגופים, במוסדות או במסגרות או לפעילויות, לשירותים או לתכניות שהותרו בחוק זה או בתקנות לפיו. זה שני חריגים שמופיעים בהקשרים אחרים בחוק. בנוסף, דבר שלא הופיע פה והעלינו כבר בעבר – האם אפשר להכניס פה גם בני משפחה מדרגה ראשונה של תושבי האזור. אנו חושבים שגם בהקשר הזה יכול להיות מצב שבו למשך כמה חודשים יהיה אזור תיירות מיוחד. השאלה האם בן משפחה מדרגה ראשונה לא יוכל להיכנס במסגרת הזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא רק לברית. << אורח >> דודו קובנסיאנו: << אורח >> לפני שניכנס לחריגים, נעשה את המעטפת. הסעיפים מדברים – מי שנכנס לאותו אזור שהוכרז כאזור תירותי מיוחד צריך להציג או לעבור בדיקה 72 שעות לפני. בגלל שבמסגרת האזור הזה אנו פוגעים גם בחופש התנועה של כל מיני גורמים שנחשבים חריגים, במסגרת הצעת החוק תעמוד לזכותם בדיקה מהירה ללא תשלום במקום הסמוך לנקודת הכניסה לאזור, ותוצאות הבדיקה יימסרו מיידית. כל החריגים שמנויים פה יזכו להטבה הזאת, כי אותם אנשים, תושבים, עובדים וכל מי שמופיע פה, בכל זאת לא יכולים להיכנס באופן חופשי, אז לפחות באנו באיזון להקל עליהם כפי שציינתי. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> רציתי להתייחס להצעת הוועדה להוסיף כל מיני דברים. לגבי קבלת טיפול רפואי חיוני – אפשר לקבל. רוב הטיפולים הרפואיים - למשל, גם טיפול שהוא נטו אסתטי, גם יכול להיכנס להגדרת טיפול רפואי. הכוונה לטיפולים אבל זה לא קריטי. אפשר להוריד את "חיוני". לגבי טיפול סוציאלי, כן חשוב לנו שתישאר המילה חיוני, כי זה מפנה להגדרה של מסגרת רווחה בחוק, שהיא מאוד רחבה. גם בתקופת הסגר, כשאפשר היה לצאת לצורך טיפול סוציאלי חיוני במסגרות רווחה, גם אז היה חשוב לנו להוסיף את המילה חיוני. בפועל רוב המסגרות של הרווחה פעלו כרגע, לא היתה בעיה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> העיר הכי קרובה להם היא אילת. מה שחיוני בתל אביב, לא חיוני לאילת. אי אפשר לעשות השוואה. יש הייחודיות לעיר הזאת, והיא צריכה לקבל. בסוף אל תשכחו מה אנו עושים פה – לטובת הכלכלה, ואני בעד, ולטובת לתת חיים לעיר הזאת – ואנחנו מאוד בעד – אנחנו בסוף עושים סגר על העיר ועל כל מי שחשוב. לכן צריכה להיות גמישות. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> זו בדיוק הסיבה שיש הרשימה הזאת שכוללת את כל החריגים שלגביהם תיקבע תדירות שונה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תסתכלו על המצב ועל האזור. אין לו לאן לנסוע. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> ההפניה לסעיף 16ה היא הגדרה מאוד רחבה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם ככה באילת חסרים שירותים. אין שם הכול. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> יש שם, למשל- - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> מה מפריע לכם אם זה כל טיפול סוציאלי? זה לא אומר שהם ייכנסו בלי בדיקה. זה רק אומר שהם ייכנסו אם הבדיקה מיידית וללא תשלום. הרי מדובר פה בסוף- - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השיקול פה הוא כלכי או רפואי? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז כולל כל התיקונים. בבקשה. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אומר למה רשימת החריגים הזאת נמצאת. מרבית האנשים יכולים להגיע אם יש להם בדיקה שעשו תוך 72 השעות האחרונות. ברשימה הזאת מופיעים האנשים או שמשתמשים בדרך שגרה בשירותי העיר, שתהיה עיר תיירות מיוחדת, כולל הישובים שמסביב – זה סעיף כשלעצמו – אותם תושבי העיר ומסביב הם קטגוריה אחת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שגרה – הבנו. << דובר_המשך >> גאל אזריאל: << דובר_המשך >> בנוסף, הוספנו עוד סיבות – שאנשים חייבים להגיע באופן דחוף. לכן זה לא מאפשר לעשות את הבדיקה של ה-72 שעות ולעשות את הבדיקה השגרתית שמחכים 24 או 30 שעות עד שמגיעות תוצאות, או מקרים שבהם יש זכות מיוחדת להגיע – למשל, הליך משפטי. לכן חששנו שאם הבדיקות יהיו בעלות מסוימת, לא נרצה שאותם אנשים יצטרכו לשלם עבור הבדיקה. לכן כן הוספנו הלוויה, כי לצערנו לא יודעים לפני. לעומת זאת, ברית, יודעים בדרך כלל שמונה ימים לפני, וחתונה יודעים עוד יותר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ה-PCR הרגיל עולה כסף? << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> נכון להיום כל מי שרוצה להיבדק, יכול להיבדק בחינם. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מדבר על הזכויות של תושבי העיר. הזמנתי לחתונה 20 איש באילת. אתה אומר לי שיכול להיות שיצטרכו לשלם כסף לחתונה, בניגוד לכל תושב אחר במדינת ישראל. כן, זה יעלה כסף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא כזה קריטי, בטח לא רפואי. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> זה משאב שיבוא על חשבון תושבי אילת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל אדם נורמלי שצריך להגיע – אם סבתא רוצה להגיע לחתונה של הנכד שלה או לברית של הנכד שלה, הוא לא צריך לחשוב כל תושב אילת שהוא צריך לממן לה גם את כרטיס הטיסה, גם את הבדיקה וגם עוד כמה דברים. שנית, כנסו להיכגיון של בני אדם. רובם יעשו את ה-PCR קודם כי אף אחד לא רוצה להגיע למקום ולהיתקע. אני אומר את זה ככה להשאיר את זה פתוח, כי בסוף זה שגרת החיים, שבה אנו לא רוצים. גם ברית זה שגרת חיים. גם חתונה יכולה להיות שגרת חיים. מאחורי חתונה עומדים אנשים – סבתא שרוצה לראות את הנכד שלה מתחת לחופה. למה לשגע אותם? << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אין מניעה משפטית. רצינו להבהיר את הרציונל. אם אפשר להתייחס לחריג האחרון – אין לי הערות לקודם - הוא מאוד כללי, רחב ועמום. לא ברור למה הכוונה. זה מאוד רחב. בדרך כלל התקנות מגבילות פעילויות. לא מתירות אותן. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בסדר. נשאיר רק את (ח). << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כדאי להשאיר גם סעיף סל נוסף. בניגוד לתקנות של סגר, פה זה מצב הפוך. << אורח >> דודו קובנסיאנו: << אורח >> יש סעיף סל. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני חוזר לתושבים. תשכחו מהתיירות רגע. יש אנשים שלא עוסקים בתיירות, והם צריכים להרגיש שהם חיים במקום נורמלי ושפוי. כדי לאפשר את חיי העיר, נכון שצריכים לעשות בדיקות. תנו את סעיף הסל הזה, את האפשרות לשר הבריאות, לראש העיר, לא הממשלה, שבמקרים האלה – אין את זה בתקנות, סעיף שנותן שפיל. הרי מדובר פה על האפשרות להיכנס לעיר. העיר הזאת היא בסגר כלפי תושבים. << אורח >> דודו קובנסיאנו: << אורח >> יש גם סעיף קטן (ו) שמדבר על צורך חיוני. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא חיוני. צורך אנושי. כנסו לנעליהם של תושבי העיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי אתה רוצה שיחליט על זה, מה אנושי ומה לא? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מצדי, ראש העיר, שר הבריאות. לא הממשלה. תנו שפיל. משהו. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> עלה רעיון שיהיה ועדת חריגים שמורכב מהרשות המקומית, מרח"ל – זה לא רעיון שלי, ואני בעד. אני חושב שנכון שזה יקרה, יחד עם גורמי הבריאות, ונוכל לטפל בהיבטים האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני בעד. מי נגד? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> סעיף (ח) נכנס בסעיף (ו). מה שסעיף (ו) נותן – כן אתה צריך לפנות למישהו שנותן לך את האישור הזה. אחרת סיוע לאדם שיש לו קושי ומצוקה זה מאוד רחב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה נגיד לאדם עם הקושי והמצוקה? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> הוא פונה לרשויות החירום. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כל הרעיון זה המיידיות. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אחרת מאבדים את היכולת לאכוף. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתם הבנת את הצורך של אנשים שיעזרו להם בקושי ובמצוקה. גם בתקופה הקשה ביותר פתחתם בתקנות אופציה שאנשים יבואו לבני המשפחה שלהם שזקוקים לעזרה. את אומרת: לא ניתן את החריג הזה לאילת? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> לא. אני אומרת שזה מופיע בנוסח, בסעיף (ו). << אורח >> שי סומך: << אורח >> כל אדם יכול לטעון שהוא מסייע לאדם שיש לו קושי או מצוקה, ולך תוכיח אחרת. כל התיירים יכולים להיכנס בסעיף הזה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בתקופה של סגר היה אישור. היינו כאן, זה נמצא בתקנות. זה העתק הדבק מתוקפת של סגר. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> רח"ל שגם תנחה, נותנים את זה בצורה די נדיבה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה בתקופת הסגר הקשה ביותר שידענו זה היה בסדר מבחינתכם שיהיה סעיף נפרד, ופה לא? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> כי דובר על עניין אחר – איסור יציאה ממקום המגורים. לא נגיד שכל פעם שהוא יוצא מהבית ישלח פרס לרח"ל ויקבל אישור לצאת מהבית. פה זה עניין אחר לגמרי. כניסה לעיר – יכולה להיות תדירות שונה, יכול להיות עם פטור או יכול להיות עם בדיקה מיידית שבאה על חשבון התושב, ואנחנו לא רוצים שכל אדם שיבוא- - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כמה את חושבת שישתמשו בזה? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא תל אביב רמת גן. אתם עולים על כביש הערבה – נכנסתם לעולם אחר. אילת נמצאת בסגר חיובי לטובתה. אני בעד. תנו את השפיל בסוף. משרד הבריאות, הרופא המחוזי. משהו. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> מה חסר לך בסעיף (ו)? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם לא דחוף ולא חיוני, אדם יכול לעשות בדיקת PCR ושלום על ישראל. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מדובר על כסף? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מהו צורך חיוני? << דובר >> גור בליי: << דובר >> כל היתרון פה הוא במיידיות. השאלה, גם אם מכניסים את זה להגדרה, אם זה מספיק מהיר. סבתא שלי מתגוררת באילת, ואני רוצה לבוא לעזור לה כי שברה את הרגל. אני צריך לקבל אישור מרח"ל, אז אני יכול לעשות PCR. << אורח >> סתיו קבלו: << אורח >> אנחנו שוקלים אפשרות שהאישור לא יהיה של רח"ל אלא ברשות המקומית בהנחיות של רח"ל או פיקוח כזה. הפנייה לא תהיה לרח"ל. הכוונה כן תהיה לצורך חיוני או דחוף. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם ככה כל האופרציה- - - << אורח >> סתיו קבלו: << אורח >> אנחנו מבינים את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו ממליצים לכם ללכת בכיוון הזה. << דובר_המשך >> סתיו קבלו: << דובר_המשך >> זה נשקל. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מכניסים את זה ל-(ו)? << אורח >> סתיו קבלו: << אורח >> שהאישור לא ייכנס דרך רח"ל אלא על-ידי חמ"ל. << דובר >> גור בליי: << דובר >> שזה ייכנס כאחת הנסיבות. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אבל שדורש אישור מראש. << דובר >> גור בליי: << דובר >> נשב על זה אתם. יכול להיות שאם זה קרוב משפחה, להראות שזה קרוב משפחה, לא כל אדם, ואז אפשר לעשות את זה גם בלי אישור. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> השוטר במחסום ישלח את זה לרשות שתבדוק את זה. מישהו יצטרך לבדוק את זה. זה פחות לעכב אחר כך במחסום את כל הבקשות מהסוג הזה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בלי קשר ל-(ח) - מה לגבי לאפשר לבן משפחה מדרגה ראשונה להיכנס – מקובל? זה מופיע בשאלות שלנו. שיהיה חריג ליהנות מהבדיקות המיידות והחינמיות – קרוב משפחה מדרגה ראשונה שהוא תושב אילת. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אם זה צורך חיוני או סיוע- - - << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> אם הבן שלי רוצה לבקר אותי, מה הוא צריך לעשות? << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש פה תושב שרוצה להמשיך לקיים את שגרת חייו. אנחנו מבינים את הצורך הכלכלי, אבל יש פה גם הזכויות של התושבים המקומיים. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> לא מונעים מהם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אם זו אשה מבוגרת שצריכה לעשות את הבדיקה - לא על כל חבר. על קרוב משפחה מדרגה ראשונה. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> אם זה ביקור מתוכנן מראש – גש לקופת חולים, תיבדק ותעשה את זה. אם עניין חיוני – דחוף. אם זה לא מתוכנן, ואני חייב להגיע- - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתה שוב מתעלם מהעובדה שאין לך הגדרה ברורה למהו חיוני ודחוף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא מדבר על שגרת חיים. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הוא רוצה להיכנס להגדרה הזאת, ואני אומרת לך שהביקור של קרוב המשפחה שלי מהדרגה הראשונה הוא לא דחוף אבל נחוץ לי. ואני תושבת העיר. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> הוא יכול להיכנס. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל זה סרבול מאוד גדול. בסוף משך חודשים - ואין פה סיכון בריאותי. הוא ייבדק בכל מקרה. בסוף יש פה תושבים שיש להם זכויות ורוצים לקיים שגרת חיים. למה אי-אפשר להקל? << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> זה לא מדויק, כי בדיקה מהירה לא רגישה כמו ה-PCR, אז כבר שכאני שולח אותו לבדיקה מהירה, אני מוריד רמה של רגישות. אם זה היה אותו דבר, הייתי מסכים אתך. אם זה מתוכנן מראש, גש תיבדק. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ה-PCR תמיד יהיה חינם? << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> לא יכול לומר תמיד. בטווח הקרוב לפחות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל עוד ירצו לעודד בדיקות במדינה. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> כל עוד יש לנו השפע היחסי של הבדיקות ורמת התחלואה – לא רואה סיבה שלא. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> היום לא צריך הפניה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שום דבר. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> היושב-ראש, משפחה גרעינית – תקלו על תושבי אילת. אנחנו רחוקים מהמשפחות שלנו. דיברנו על זה כמה פעמים. גם הם לוקחים את האחריות על עצמם. תאפשרו לנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מדברים על בדיקות החינם, על המיידי נדבר. נציג משרד הבריאות אומר: אם יש משפחה – אם זה לא דחוף, הם עושים בדיקה. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי: << דובר_המשך >> אם רוצים לבקר באופן ספונטני את הסבתא, צריכים? אנחנו בעצר? מה ההיגיון בזה? יש כאן מאות סבתות וסבים שרוצים שהנכדים שלהם יבקרו אותם. הם צריכים להיות בעונש משום שהם גרים באילת? גם ככה אנחנו רחוקים. ואני לוקח בחשבון שאנשים מבינים שלא יגרמו לחולי, בכך שכל אחד ייקח את האחריות על עצמו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> להיבדק הם יצטרכו. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי: << דובר_המשך >> אבל שלא יכבידו בכסף ולא במנגנונים בירוקרטיים. שייכנסו כמו שנכנסים כולם. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש פה בקשה של יושב-ראש העיר שאומר: משפחה גרעינית – ויש גם היגיון משפטי בסיפור הזה - בסוף אי-אפשר לתת עול על התושבים האלה. גם בשם זה שכולנו רוצים לעזור לעיר. בסוף צריך למצוא פה איזון. << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> אני מבין. יותר נוח להתעכב שעה בכניסה לעיר, ויכול להיות שתצא חיובי וכל הנסיעה תהיה לשווא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך החיובי חוזר הביתה? << דובר_המשך >> אודי קלינר: << דובר_המשך >> עם האוטו שהגיע. עושה אחורה פנה. יש חקירה, אבל זה כבר סיפור אחר. אני אישית הייתי מעדיף להיבדק מראש, לדעת שאני נקי ולהגיע לאילת בשקט. אם זה חיוני דחוף – אתה מגיע ונבדק. אני לא בטוח שזה האינטרס של אותו בן משפחה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נמצא פה ראש העיר. זה הבקשה שלו. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> קרובי המשפחה שלהם לא בהכרח גרים בערים ירוקות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא אומרים לוותר על בדיקה. על אומרים על אופן- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם אומרים שעדיף להם שיהיה PCR א' בגלל שזה יותר אמין. זה אחת. שתיים, הם לא רוצים לבזבז מלאים של הבדיקות הקצרות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז מה היתרון של תושב אילת? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש פה איזון אינטרסים – מצד אחד, העיר שלו לא מתמוטטת כלכלית והשכנים שלו לא יהיו מובטלים, אבל יכול להיות שאותו אדם שגר באילת, ויש לו אולם שמחות בבאר שבע, והוא לא עובד כמה חודשים טובים ולא מרוויח כסף, גם סובל מזה, גם כל הפתיחה שקרתה לו בעיר לא עשתה לו דבר ברמה האישית, וגם סבתא שלו צריכה לבוא להיבדק לפני שהיא באה לבקר. אנחנו לא יודעים לרדת לרזולוציות האלה עד הסוף. הייתי מציע שהעירייה תרכוש כמה אלפי בדיקות כאלה. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> בינתיים העירייה לא מקבלת 70% מארנונה כי אין לאנשים מה לשלם. איתן יצחק, בבקשה, סגן ראש רח"ל. << אורח >> איתן יצחק: << אורח >> צהריים טובים. האמירה שלך אתמול, חבר הכנסת יעקב אשר, שאמרת שרח"ל בורחת מאחריות – רח"ל עוסקת ללא הפסקה בהרבה פעילויות, גם בתוך זה ריכוז הדיון הזה, עם כל הגופים, לתאם אותם כדי לדבר בשפה משותפת, בין היתר על צורך חיוני אחר. לגבי מה זה צורך חיוני אחר, כי אנחנו עוסקים היום באזורים מוגבלים בסוגיה שנקראת צורך חיוני אחר. הכול כתוב בהצעת החוק, בהתאם לנושא, בהקבלה לאזורים מוגבלים. הנושא הזה מביא לפתחנו היום במג'ד אל-שאמס וב- - - ולפני כן בבני ברק ובמקומות אחרים שהפעלנו אלפי פניות מדי יום של נושאים הכי טכניים שאתה יכול להעלות על הדעת – בין היתר, אנשים שלא מבינים את החוק, לא מבינים מה לעשות. מחפשים מפלט למי לפנות, ובסוף הכול מגיע. יש לנו הפעלה של 24/7 של מערכת אנושית, שכל הזמן עונה לפניות. בסופו של דבר רח"ל כגוף אסטרטגי, שאנו רוצים לבנות עצמנו כמטה לאומי שמסייע למשרד הבריאות, מסייע לכולם לנהל את הקורונה – אנחנו משקיעים לא מעט אנשים בפתרונות של בעיות. לכן כשאני מסתכל היום על הנושא של אזורים ירוקים - פנינו אתמול גם למשרד הבריאות, גם למשרד המשפטים, למשרד התיירות לבקש לקחת את רח"ל רגע אחד ולחשוב שוב אם זה התפקיד שלנו בהקשר לאילת. אני חושב שאנחנו לא רוצים לברוח מאחריות, רוצים לסייע, אבל אם רוצים לשנות בטרמינולוגיה, נוכל להנחות, לתת פיקוח, אבל ללוות את האירוע הזה עם חמ"ל ושוב להשקיע אנשים במטה כל כך קטן - זה יעיב עלינו ביכולת לפתח ולפעול ביתר המשימות. לצד הדברים האלה, אזורים ירוקים – בשונה מאזורים מוגבלים – זה לחודש ימים ויותר. זה אומר שאנחנו צריכים להשקיע בקצוות יותר אנשים. אני חושב שראש הרשות הוא האדם שיכול לנהל את האירוע הזה. נוכל להיות לצדו בתכנון ובהנחיה, אבל להקים חמ"ל ברשות המקומית זה משימה שתכניס אותנו לאזורים הכי טכניים שעלו בדיון הזה. לכן עמדתנו, להימנע ככל הניתן להגדיר אותנו כעוסקים לצורך חיוני אחר, אבל ליתר דיוק, אפשר אולי להוסיף אותנו כאחד מהצדדים בתחום ההנחיה לראש הרשות או למי מבא כוחו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השיח הזה צריך להיות ביניכם לבין משרדי הממשלה. זה לא התפקיד שלנו, להכריע בעניין הזה, אני חושב. << אורח >> סתיו קבלו: << אורח >> זה נמצא בשיח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש, עד שיהיה הסיכום הסופי, תדאגו שבנוסח הסופי זה יבוא לידי ביטוי, איך שתחליטו. העיקר שתהיה למישהו אחריות. << אורח >> איתן יצחק: << אורח >> זה מה שניסינו לעשות במשרד המשפטים, בריאות ותיירות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה, יצחק איתן. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> לגבי (ט), הגעה לפעילות בגופים, במוסדות או במסגרות או לפעילויות, לשירותים או לתכניות שהותרו בחוק זה או בתקנות לפיו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הורדנו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הגענו לאטרקציות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו צוללים לדברים קטנים וחשובים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אולי נעבור ל-12ה, ואז הכול יהיה קל יותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נעבור ל-12ה. זה נושא שעלה אתמול, עלה הבוקר. תקריא את הנוסח הממשלתי פלוס ההצעה שלנו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה בעמ' 10. הצעת החוק אומרת מין הוראת שמירת דינים: אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכות הממשלה לפי סעיף 4 להתקין בתקנות כאמור בסעיפים 6 עד 12 הוראות ייחודיות לאזור תיירות מיוחד, ובכלל זה הוראות מקילות מההוראות לפי סימן זה. פה חשבנו שגם אם היינו נשארים עם הנוסח הזה, צריך לומר שאלה הוראות שכרוכות בהכרזה על האזור כאזור תיירות מיוחד. אתה נותן הקלות לדברים שנובעים מעצם ההכרזה כאזור תיירות מיוחד, אבל זה לא מספיק כי זה רק מאפשר בצורה רחבה לממשלה לעשות כהבנתה. זה לא מחייב אותה אפילו לעשות תהליך שקילה בעניין הזה. ההצעה שלנו היתה פה – והיא מאוד מרוככת - זה לא הצעה שמחייבת את הממשלה לפתוח אלא מחייבת אותה לעשות את השקילה. אקריא את זה. אין בהכרזה על אזור תיירות מיוחד כדי לגרוע מתחולת הגבלות שנקבעו בתקנות לפי סעיפים 6 עד 12 – זה כמו שיש - ואולם הממשלה תקבע הקלות להגבלות בעניינים המפורטים להלן, אם שוכנעה כי ההקלות נדרשות על מנת לאפשר פעילות תיירותית באזור וכי אין בהן כדי להביא להתפשטות רחבה של נגיף הקורונה בהתחשב בהגבלות המנויות בסעיף 12ד: (1) פתיחה לציבור של מתקני ספורט, גינות, גני שעשועים, חופים, פארקים וכיוצא באלה במרחב הציבורי שהוגבלו לפי סעיף 7(א)(3); (2) פתיחה של עסקים לפי סעיף 8, לרבות לעניין קבלת קהל בהם, והקלות על ההתקהלות או על מספר השוהים בעסקים כאמור; (3) קיום אירועים לפי סעיף 9. בעצם ההצעה היא לא לחייב לפתוח אלא רק לחייב לעשות שיקול דעת על כל פתיחה בין הצורך - קיום אירועים זה כנסים, הופעות. בעיר. באופן כללי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> במלון עצמו? << דובר >> גור בליי: << דובר >> בעיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה משאירים לשיקול דעת שלהם. << אורח >> דודו קובנסיאנו: << אורח >> התיקון הזה מדבר שבהכרזה היא תוכל כבר לקבוע או לעשות את ההקלות או בתקנות? << דובר >> גור בליי: << דובר >> הנוסח הזה הלך, בגדול, עם הנוסח של הממשלה. הוא אמר: בתקנות. אבל בהחלט אפשר לעשות משהו אחר ולומר שאת התהליך הזה יעשו כבר בהכרזה, ולומר שהממשלה תקבע בהכרזה הקלות. זו גם אפשרות. אבל העניין, שבדרך כלל ההכרזה היא יותר רזה. היא אקט שמכריז על משהו כאזור תיירות מיוחד. בדרך כלל הדברים האלה נקבעים בתקנות, הפרטים. << אורח >> שי סומך: << אורח >> יש בזה היבטים פליליים, אי-אפשר לקבוע בהכרזה. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> ההקלות כוללות גם תו סגול שלם עם הרבה תנאים קטנים. זה לא מתאים להכרזה, ונראה לי שהוועדה תרצה- - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אנחנו גם מדברים על דברים שלפי תו סגול, תו סגול מחמיר אפילו – אבל בלי לקיים אטרקציות, אירועים במלון, כל החופשה מתייתרת. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אלה שני דברים שונים. הכנסת בלי שום שאלה משפטית אפשר להחליט שעם פתיחת המלון ייפתחו כל מתקני המלון או חלק יותר רחב ממה שנמצא בהצעת החוק הממשלתית, משפטית, אבל ככל שלא רוצים לכתוב שמלכתחילה ייפתחו המתקנים האלה, אלא שיש סמכות לפתוח אותם, נכון שזה יהיה בתקנות ולא בהכרזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יסלחו לי חבריי שאני לפעמים נראה כאילו הולך צעד קדימה, צעד אחורה, אבל זה לא כך. אני חושב שזה לא צריך להיות בהכרזה. אני חושב שההצעה הזאת של הוועדה – שוב - כאנשים פוליטיים וכסוחרים, לא שמנו את זה כעמדה קיצונית כדי להתפשר על עמדה אחרת. אני אומר דברים ביושר, ונציגי משרד הבריאות מכירים אותי פה. אני יודע גם לומר לא לדברים שאולי אני חושב וגם חבריי. אני חושב שזה לא צריך להיות בהכרזה אלא בתקנות. אפשר לשקול את זה. בעת הזו אני רוצה שהתוויית החשיבה של הממשלה תהיה בהתוויה הזו, שהוועדה כרגע הקריאה אותה. הנוסח הזה משאיר בידי הממשלה את מרווח שיקול הדעת. הוא עושה שכל, כי כל רעיון האזור המיוחד בא בגלל תיירות ובגלל צורך בתיירות. אז אם יש דברים שנובעים מהצורך הזה, ועדיין אינם דורסים את הבריאות - הממשלה, אנא תחליטי. לא אמרנו איך, לא אמרנו מה או מתי. זה התפקיד שלכם, אם שכחתם. בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני מסכים בכל מה שנוגע לכל המרחב הירוק, אבל כפי שב-12ג כתבנו מה מותר בהכרזה עצמה – הפעלת בריכת שחייה, במלון עצמו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אתה נותן כנסים במלון ולא נותן בעיר, יש פה משהו לא הגון, כי ליד בית המלון יש אולם נפרד, אותו גודל. למה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מכיר אולמות אירועים באילת ובים המלח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בים המלח השאלה הרבה יותר פשוטה כי אין שם השלכות על בחוץ. לכן כל החלטה שיחליטו – יש אפשרויות להחליט. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> המטרה של ההחלטה הזו לתת חמצן לאזורים האלה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מי יבוא לחופשה כשאתם לא אומר ים שיש הופעה? רק לבוא לישון? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני כתיירת לא אלך למקום שיש בו רק מיטה. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> מי שאומר דבר כזה, מנותק לחלוטין מההוויה העירונית. יסלחו לי חבריי במשרד הבריאות – אגב, זה גם לא דעתו של השר. דיברתי איתו שוב. אני מצטער על מה שקרה. השר חזר בו מהשיחה. שוב אומר - אין מצב שמגיע תייר להיכנס ולהיקלט בבית מלון. מה ההיגיון? הוא צריך לעבור בדיקות. אני חוזר ואומר וחשבתי שאנחנו אחרי זה – הרי לא הגיוני שמסעדה שמפעיל אותה תושב אילת, ולידו בית מלון, יסתכל בעיניים כלות ובוכיות אחרי שלא עבד חצי שנה, כשבבית המלון פותחים את המסעדה ואצלו - לא. זה אותו אדם שעבר את כל הבדיקות. במקום ללכת למסעדה א', ילך למסעדה ב'. איפה הבעיה? זו דוגמה אחת. ויותר מזה – מבלי להיות אפידמיולוג, לי נראה שכשאתה יוצא לשטח, למרחבים הפתוחים – אתם אומרים את זה כל הזמן – תהיו כמה שיותר בחוץ, מה הבעיה לתת אטרקציות ומסחר, ולתת לאנשים את הנופש ולאפשר לנו לכלכל את חיינו? מה כל כך מסובך? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מחייבים כל אדם שמגיע לעשות בדיקות על בדיקות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו חייבים לסגור את הדיון. מה שיעורי הבית מבחינתנו – קראנו את רוב החוק. יש לנו עוד חלק להקריא. נגענו בנקודות הגדולות. שוב – נציגי הממשלה, הוועדה וגם ראש העיר, שדרישתו היתה הרבה יותר חזקה משמופיע כאן בניסוח הזה, אבל גם הוא מבין שזה המאסט הבסיסי שצריך להיות, ואנחנו גם מבינים אותו – אחרת הוא לא יכול לחזור לעיר. יזרקו עליו את הבדיקות הזמניות האלה. הנוסח הזה הוא נכון, אפשר לתקן אותו במילה אחת לכאן או לכאן. אני מבקש שתעברו על הדברים האלה. אני מבקש מהיועצים המשפטיים – תשתדלו עוד היום, כי אני לא יודע מתי אוכל לעשות את הוועדה. חשוב לי שתאמר את הנקודות, ואבקש מכם להכין את ההצעה שלנו. נקריא הכול. מקווה שתהיה בהסכמת משרד הבריאות. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> יש הרבה שיעורי בית על הנוסח, אבל יש שני נושאים מהותיים, ואנחנו כמובן מייצגים את עמדת הממשלה ועמדת משרד הבריאות – הסעיף של העסקים שאנו מבקשים שיהיה כמו בנוסח של ההצעה המקורית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי את יואב קיש בבוקר. לא מבין איך אמרו לי ככה וחזר בו. עדיין, בלי כל קשר – זו תהיה עמדת הוועדה. אני לא עושה מחטפים. אם משהו רוצה לעשות צעדים מצידו – שיעשה מה שהא רוצה. עדיין אנו מנסים לעשות את זה בגדר משא ומתן הגיוני בלי אמוציות וסליחה שאני ואמר – גם בלי כוחנות. זו כוחנות אפידמיולוגית, שהיא אפילו לא אפידמיולוגית. אני לא אומר את זה לאנשים שנמצאים פה. אם אתה כזה גיבור לומר: אל תדבר איתי, ואתה יודע לעמוד בלחצים שלנו, אתה לא יודע לעמוד בלחצים של מישהו אחר? שטויות. אני מבקש מכם להתכנס לדברים האלה. יהיה הנוסח שלנו, יהיה הנוסח שלכם. תציגו את שלכם. אני לא אומר לכם ללכת בניגוד לעמדת המשרד או השר. מי שיעצור את התהליך, שייקח את זה על עצמו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בהנחה שלא פספסתי – רשמתי שישה דברים משמעותיים, לא מדבר על פסיקים, שהיה סיכום שתחזרו אלינו לגביהם: אחד, אם יש מחסור זמני בבדיקות מיידיות, איך זה משליך גם על סעיף הביטול וגם על הכניסה של תושבים. שתיים, אמרתם שתבדקו לגבי מתקני אירוח, אם פחות מ-11 חדרים. למה הם לא נכנסים? שלוש, המשמעות של תעודת המחלים – גם אם לא לקבוע סייגים באופן מוחלט אבל לקבוע נוסחה שקובעת חזקה שייקבעו סייגים אלא אם היא נסתרת. ארבע, לגבי אזורים נוספים מעבר לים המלח ואילת – בהנחה שהצעת הוועדה היא שתהיה האופציה הזאת, נשמח לבוא אתכם בדברים לגבי הקריטריונים שאתם רואים כנכונים – מה הפעלתם על אילת וים המלח שיהיה שוויוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מוכן הפוך – אם אתם לא רוצים להוסיף קריטריונים – בהצעה שלנו כן מופיעים קריטריונים. אני לא אומר להוסיף. מה שמופיע היום בחוק, יכול לשמש גם לאופציה. << דובר_המשך >> גור בליי: << דובר_המשך >> שהם יבואו. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> על הקריטריונים הספציפיים נדבר עם הייעוץ המשפטי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה ההיגיון – חדרי אוכל מותר, שאנשים זזים, אוכלים, וקפסולות באולם, בהופעה, לפי התו הסגול – מחמיר או לא? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא עכשיו. אנחנו מסכמים. זה נמצא. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ארבע זה הנושא של הקריטריונים להכנסת אזורים נוספים. חמש, הסוגיה של הגורם המאשר לעניין הצורך החיוני האחר – רח"ל, הרשות המקומית, כל הסיפור הזה. שש, מה שדיברנו עכשיו – פתיחת עוד עסקים. אם תקראו טוב – אין פה שום אמירה שחייבים לפתוח. חייבים לשקול ולאזן מול שיקולים רפואיים. זה מה שממילא אתם עושים. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> לחבריי ממשרד הבריאות - מדובר פה באנשים שמשוועים להתפרנס. מדובר פה בקריסה מוחלטת. זה גם בריאות הנפש. << דובר >> גור בליי: << דובר >> והדבר השביעי והאחרון – זה עלה כבר - לגבי הפגיעה בתושבי המקום. כדי שהיא תהיה מידתית ככל הניתן, כן לבדוק כמה שניתן, לקבוע לגבי התדירות וגם לגבי החרגה של אוכלוסיות מסוימות – אנשים עם מוגבלות, תינוקות. אני מבין שיש שיקול דעת לעשות את זה בהכרזה ספציפית אבל השאלה אם אי-אפשר בחוק לקבוע רף מסוים לגבי האוכלוסיות. אלה שבעת הדברים שעלו עד כה כשיעורי בית לממשלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מאמין שאלה יישארו. לכן אני מציע/ מבקש – נצלו את הזמן בין הוועדה עד הוועדה הבאה, ננסה לעשות מאמץ, לא יודע מתי, כדי שנוכל לבוא בהסכמה, להקריא את הנוסח. אולי מילה לפה, מילה לשם. הבנו את הרציונל והבנתם אותי. אני לא בא לתת ברקסים או לתת גז מטורף. צריך שיהיו איזונים סבירים ונורמליים. יש עוד כמה אנשים בזום שידברו בהמשך הישיבה, כשתהיה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:50. << סיום >>