פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 66 הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים 10/03/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 2 מישיבת הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים יום שני, י' באדר התשפ"ה (10 במרץ 2025), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> בחינת יישום החלטת הממשלה (2540) - התמקדות בקרן הסיוע למשרתי המילואים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר מוזמנים: אלמוג אמיגה – אגף החשב הכללי, משרד האוצר שנהב אור – רפרנטית ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר תא"ל צחי חפץ – מנהל קרן הסיוע למשרתי המילואים, צה"ל סא"ל במיל' יוסרי זין אלדין – יועץ קמל"ר לענייני חקיקה, כנסת וממשל, צה"ל רס"ן נועה אוחיון – רמ"ד פרט מילואים, צה"ל אע"צ דוד הרוש – רע"ן אינטגרציה, קרן הסיוע, צה"ל אורלי אלמגור לוטן – מרכז המחקר והמידע של הכנסת מיכל לרר – מרכז המחקר והמידע של הכנסת רמי שוורץ – מרכז המחקר והמידע של הכנסת תומר וינר – נציג, העמותה למען משרתי המילואים ליטל שוחט – פורום נשות המילואימניקים אילת פלר – ראש תחום קשרי ממשל וצבא, אימהות בחזית איילת השחר סיידוף – אימהות בחזית רס"ן במיל' אליאב אזולאי – עו"ד, אחים ואחיות לנשק אליהו יפרח – סטודנט מילואימניק אליאב איתם – חוקר, פורום קהלת רועי מונין – Made in JLM מנהלת הוועדה: אפרת מורלי רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> בחינת יישום החלטת הממשלה (2540) - התמקדות בקרן הסיוע למשרתי המילואים << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוקר טוב, אנחנו שמחים להתחיל בפגישות הוועדה שהקמנו, הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכים להסרת חסמים, כוללת גם את הפיקוח על החלטות ממשלה ומעקב אחריהן, תהליכי רגולציה וכולי. זה אומר שיש הרבה עבודה, לא כל החלטות הממשלה מתבצעות מהר וכראוי. בחרנו נושא שהוא דחוף ומיידי, החלטת הממשלה בסוגיית הסיוע למשרתי המילואים. יש דברים רבים שהתקדמו, אבל גם זיהינו נושאים שלא מומשו או מומשו חלקית, ותכף נקבל דיווח בנושא. בדרך כלל אני נוהג להתחיל את סדר היום בכנסת בסוגיית החטופים, לספר סיפור של חטוף או חטופה אחת ביום ולשים אותם על הלב שלנו ולא לשכוח, עד שנחזיר את כולם הביתה. היום אני לובש חולצה של גיא גלבוע דלאל. גיא בן 23 מאלפי מנשה, בנם של מירב ואילן, יש לו אח גדול ואחות קטנה. גיא נחטף ממסיבת הנובה, שם יצא לבלות עם חבריו, רון, עידן ואביתר. רון צרפתי ועידן הרמתי ז"ל נרצחו במסיבה ואביתר נחטף עם גיא לעזה. גיא הוא הילד האמצעי בין אחיו הגדול ואחותו הקטנה גאיה. הוא אוהד מכבי חיפה, מתעניין מאוד ביפן ותרבותה עד כדי כך שסיפור חטיפתו הגיע לתקשורת היפנית ונציגי התקשורת היפנית בישראל נפגשו עם משפחתו, סיקרו את נושא חטיפתו ואת מאבק המשפחה לשחרורו. אימו המודאגת מתארת את גיא כילד שובב עם חן מדהים, קסם, אינטליגנטי, ילד שאוהב את החיים. כשהוא יוצא מהצבא המפקד שלו אמר, "בחיים לא פגשתי בחור שאף אחד לא שונא אותו והוא לא שונא אף אחד. אין אצלו את הרגש הזה, הוא כולו טוב, רק טוב. הוא לא נכנס בכלל למקומות האלה". ב-7 באוקטובר צפתה משפחתו של גיא בסרטון בו צולמה חטיפתו, מאוחר יותר קיבלו תמונה בה נראה גיא מוחזק בחדר. בערב מסיבת הנובה הוא יצא וחזר ארבע פעמים, בכל פעם שכח משהו אחר ובכל פעם התחבקנו מחדש. אצלנו מאמינים שאם חוזרים הביתה אחרי שיוצאים זה מביא מזל רע. חששתי מתאונת דרכים, לא חשבתי על חטיפה. ב-6:15 הוא שלח לי סלפי עם אחיו הגדול גיא שהיה איתו במסיבה, ב-7:45 גל התקשר בצרחות שהם בורחים מהמחבלים. המזל שלי הוא שהם התפצלו, אחרת היו חוטפים לי את שניהם. עוד מספרת האם מירב, לאחרונה יצא סרטון מחריד של הבן שלי ושל אביתר דוד, החבר הכי טוב שלו צופים בשחרור חטופים אחרים. אני רק חושבת מה עבר עליהם באותם רגעים וליבי נחמץ, אין אכזריות גדולה מזו. הם ממש התחננו לעזרה ואני לא יכולה לעשות כלום. יש שם כל כך הרבה אינטרסים שקטונתי להבין אותם, אבל אני לא מאבדת תקווה, אני חייבת לסמוך עליהם שיחזירו לי את הבן, אחרת הלך עליי. בסוף רק מקבלי ההחלטות יוציאו את הילדים, ולכן אני כל הזמן בחששות ובתפילות, הכול כל כך שביר. אני קוראת לכולם לבוא ולחבק את משפחות החטופים כדי לתת לנו תחושה שהעם איתנו. אנחנו מתפללים ומקווים ודורשים פעולות שיחזירו את כלל החטופים, בתוכם יש קרוב ל-30 בחיים ועוד חטופים שנרצחו שצריכים לשוב לקבר ישראל. שמענו את העדויות של חטופים, מה המציאות של מזון, תרופות, עינויים, קשירות, אזיקים ופגיעות אחרות בזמן שהם בשבי, כל יום שעובר מסכן אותם. נבקש בשלב ראשון לקבל סקירה לפי סדר היום שנשלח לכם מראש עם שש נקודות ותתמקדו במה שהדגשנו. אחרי זה אנחנו גם נעבור על ההחלטה סעיף-סעיף ונראה את התמונה של היישום של החלטת ממשלה 2540. אנשי הממ"מ, אתם רוצים להגיד משהו כללי? לא עכשיו, בהמשך? אוקיי. מנהל קרן הסיוע למשרתי המילואים, אתם תחלקו את זה ביניכם. אנשי צה"ל, בבקשה. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> בוקר טוב. זה לא הביקור הראשון שלנו כאן בוועדות הכנסת והצגנו את ההתקדמות במעלה הדרך מספר רב של פעמים, אבל אני מברך על הקמת ועדה כזאת, אני חושב שהיא חשובה, וכמי שקיבל את פרס הרמטכ"ל לצמצום בירוקרטיה לפני שלוש שנים בצה"ל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש דבר כזה בירוקרטיה בצה"ל? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אני יכול להבטיח לך שיש הרבה פחות ממה שאתה חושב, אני מתחייב על זה, הרבה פחות ממה שאתה חושב. שמי צחי חפץ, אני בן 51, נשוי, ארבעה ילדים, אני אחרי 32 שנות שירות בקבע, למעשה בראשון לאוגוסט 2023 יצאתי לחופשת פרישה וב-7 באוקטובר חזרתי. בהתחלה עסקתי רק בנפגעים, מה שנקרא, עסקנו לצערי בקבורת מתינו. ואחרי חודש נתבקשתי להקים את קרן הסיוע ולמעשה אני כאן מיום ההקמה. ההחלטה התקבלה, אם אני זוכר טוב, ב-4 בנובמבר 2023 ואחרי שישה ימים כבר היינו עם מנגנון עובד. אנחנו יצאנו לדרך, קבענו שלושה עקרונות. העיקרון הראשון שקבענו הוא עיקרון הפשטות. אמרנו, אנחנו רוצים שיהיה כמה שיותר פשוט לפנות אלינו. הלכנו על תהליכים דיגיטליים, התלבשנו על טכנולוגיות ויכולות קיימות בצה"ל. ואני לא יודע אם יצא לך רגע להתחכך עם העניין הזה, אבל אפרופו בירוקרטיה, היום כדי לפנות לקרן הסיוע, בכלל לצה"ל, פשוט צריך להיכנס לאתר המילואים, אין איש מילואים שלא מכיר את אתר המילואים, אין דבר כזה. בתוך אתר המילואים, קרן הסיוע, ויש כאן בקשות דיגיטליות לכל נושא. רכיבי - - - עצמאיים, טיפול רגשי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, עצמאים. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> נכון, תלחץ, אין בעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הגיע לשם הכסף? היה צריך להגיע לשם איזה 200-100 מיליון. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כבר חצינו את ה-600 מיליון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, ניתנים מענקים? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן, תכף אני אתן סקירה גם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה, מה עוד? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אתה פשוט לוחץ על הכפתור, עם הסבר פה, כל מה שצריך לעשות, גם רואה החשבון יכול לעשות את זה ואין שום בעיה. נניח, אתה רואה, גם בן, בת זוג, תמלא את הפרטים, תעביר את הטפסים שאתה צריך, נניח אם זה טופס של אובדן הכנסה, תלושי משכורת וכן הלאה, אתה רואה פה? ופשוט, הנה, מאוד, מאוד פשוט. אתה בוחר את הנושא שאתה רוצה לפנות, מענה שוטף לכלכלת הבית נניח, מסביר לך, תקלות בית שוטפות, פנסיון כלבים, גם על זה אנחנו מחזירים. תעודת זהות, פרטים, תעלה את הקבלה, תעביר אלינו, וזה מגיע אוטומטית למערכת אצלנו בתוך קרן הסיוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> התשלום, איך נעשה? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אני מייד מסביר. אמרתי, העיקרון הראשון, פשטות. העיקרון השני, באמת, מינימום בירוקרטיה. היתרון השני, אמרנו, מאמינים לאיש המילואים. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאנשי מילואים לא משקרים אותנו, ואנחנו מאמינים להם. והעיקרון השלישי, אמרנו, היד פתוחה והלב רחב, רוצים לתת. לא עכשיו ועדת חקירה על כל איזו בקשה. בסוף, בסוף, רוח המפקד מהרמטכ"ל ומטה זה שאנחנו רוצים לתת לאנשים. אנחנו היום עם 150 חיילים ואנשי מילואים בקרן שבוחנים בוחנים בקשות בשתי משמרות, מ-08:00 בבוקר עד 22:30 בלילה. הבקשה שהוגשה כאן באמצעות הסלולר או מחשב על ידי בן או בת זוג, רואה חשבון, מה שתרצה, מגיעה למערכת CRM-ית שלנו, המערכת ה-CRM-ית הזאת, יש לי נציגים שהם מוסמכים לדון בבקשות. הרוב המוחלט הם קצינים שדנים בבקשות. יש להם מדיניות, תכף נדבר עליה, והם עוברים על פי כללי המדיניות ויש להם גם יכולת להפעיל שיקול דעת מסוים. ולמעשה, ברגע שהפנייה מאושרת, והם מוסמכים לאשר פנייה, הם במקום גם משלמים. זאת אומרת, זה לא הולך לעוד מנגנון עכשיו של מישהו שצריך להסתכל עוד פעם על הפנייה. הם נותנים פקודת תשלום, במערכת אחרת, זאת אומרת, כל נציג שירות עובד עם שתי מערכות, באחת, CRM-ית, הוא בוחן את הבקשה, במערכת השנייה הוא גם משלם, נותן פקודת תשלום, ובראשון לחודש, עם גזירת השכר, הכסף בחשבון של איש המילואים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת אומרת, כל הכספים הללו הם בחשבון צה"לי או משרד הביטחון ומשולמים משם, או שיש מקורות מימון שונים להטבות? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לא, כל הכספים הגיעו בהחלטת הממשלה למשרד הביטחון-צה"ל, אגף התקציבים בצה"ל, אתה יודע, זה אגף משותף של משרד הביטחון וצה"ל, וזהו, וזה מוקצה לנו. ואני אומר לך את האמת, אמרו לי לא להגיד את זה, אבל אני אומר, אני, צחי, מפקד הקרן, בגדול, עד היום לא הייתה לי שום מגבלה של כסף. גם כשהיו ענייני התחשבנות בין האוצר לזה, אנחנו המשכנו לשלם, אף פעם לא עצרנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה אמרו לך לא להגיד את זה? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כי כאילו הסיפור של הרגולציה על הכסף, היא מסתדרת לא במשרד שלי, כלומר, לא אני עושה את זה. אבל אני אומר לך שנאמר לי יותר מפעם אחת, אתה תרוץ, אתה אל תעצור, ואני אחראי על הסעיף של ההוצאות ולא של ההכנסות, תמיד אני אומר את זה, זה העניין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> - - - אם הוצאה מסוימת צריכה להיות מעוגנת בהחלטת ממשלה או חקיקה כדי לתת אותה. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן, אבל אתה יודע, יש זמן בין ההחלטה לבין הביצוע שברור שזה הולך להגיע ופה כולם הלכו איתנו מאוד, מאוד קדימה כדי לא לעצור את התשלום לאנשי מילואים, וטוב שכך, וכך נהגנו בשנה וארבעה חודשים האחרונים. אנחנו עובדים עם מדיניות מאוד, מאוד ברורה בקרן הסיוע. אני חייב לציין שהמדיניות נקבעה עם הרבה מאוד גורמים, ביניהם כמובן משרד האוצר, משרד הביטחון, נציגים של עמותות, גם פורום נשות המילואים שחלקן היו פוקדות את הקרן כמעט כל יום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש פה נציג של נשות המילואים? אתה נשות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתה איש מילואים שיש לך מה להגיד. אתה מוזמן לשולחן. נשות המילואים ציידו אותנו במכתב, נראה אם הן יגיעו. אתה קיבלת העתק של המכתב? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> קיבלתי לפני הדיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי, גם אליו תתייחס. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אמרתי שהמדיניות נקבעה בשיח מאוד משמעותי בין הרבה מאוד גורמים, ביניהם גם פורום נשות המילואים, אנשי מילואים, מפקדים, ויצא תקנון, אנחנו עובדים על פי תקנון, ברמה כמעט חודשית אנחנו מתקפים אותו, וגם בימים אלה הוא בתהליך של עדכון. שזה בסדר, אנחנו מקשיבים לשטח, מקשיבים לאנשים, הולכים, רצים, מבקשים, מעדכנים בהתאם לצרכים למטה וזה בסדר. קרן הסיוע עובדת עם מספר צוותים וחשוב לי לציין את זה. יש לנו צוותים שעוסקים בכלכלת הבית, בייביסיטר וכן הלאה, יש צוותים שעוסקים בתחום של אובדן הכנסה, צוות עצמאים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אלה 150 האיש שדיברת. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן. צוות עצמאים, צוות סטודנטים. אנחנו היום בתחום העצמאים נותנים מענה לאנשי המילואים בצוות שבחציו בכלל יושבים אנשים לובשי מדים, זה לא היה לדעתי, לא לדעתי, לא היה מקום המדינה דבר כזה. יושבים אנשים לובשי מדים בבניין של רשות המסים בבני ברק ברחוב הלח"י, עולים לבניין על מדים, קיבלו הרשאה לעבוד על המערכות של רשות המסים והם בוחנים בקשות של אנשי מילואים כדי שלובש מדים, אם אומרים לא, אנחנו אומרים את הלא, אנחנו, הצבא, ולא עכשיו איזו מכונה או משהו כזה. המכונה אומרת כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה זמן לוקח מרגע שאדם מגיעה לו הטבה? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> בערך חודש, חודש ימינה-שמאלה. עכשיו אני אגיד איפה אנחנו פחות טובים גם תכף, אבל לדוגמה בעצמאים, הפניות הולכות לבחינה שישלו אלגוריתמים באמצעות מערכות המידע של רשות המסים, כל המידע הרי קיים ברשות המסים, זה היה לקח, בחודשיים הראשונים עבדנו בבחינה ידנית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הוא מקבל מהצבא כאיש עסקים? הרי יש לו התחשבנות עם רשויות המס כאיש עסקים כללי ואז הוא מקבל משהו מיוחד על זה שהוא במילואים? מענק? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אני אסביר. בטח, בוודאי, אני אסביר. איש מילואים היום, קודם כול אני אתן לך נתון. כ-76% ממשרתי המילואים העצמאים הם בעלי עסקים, אנחנו קוראים לזה קטנים-בינוניים, עם מחזורים שנתיים של עד 300,000 שקלים בשנה, זה יוצא כ-25,000 שקלים בחודש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא בינוני, בינוני זה 20-10 מיליון. קטן, זעיר קטן. כמה אתה אומר כאלה? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> 76%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עד 300,000? זה נראה לי לא נכון. זה לא נראה לי נכון, תבדוק את עצמך, אולי זה - - - << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> הנתונים שאני נותן כאן הם - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, עוסק זעיר עד 100,000 היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עוסק זעיר הוא עד 120,000. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ועסקים קטנים הם לא רק עד 300,000. לא, יכול להיות שיש עסקים של 300,000, אבל קשה לי להאמין ש-73% מאנשי המילואים הם עד 300,000. אבל אם אתה תראה שצדקתי, תגיד לי. זה לא מסתדר. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> בסדר. אני אגיד לך למה אתה אומר את זה, כי אתה גם לוקח אנשים בעלי חברות, אני לא מסתכל פה על בעלי חברות שהם שכירים בתוך החברה, הם לא נספרים באירוע. אם יש לו חברה שמגלגלת 10 מיליון, זה לא באירוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם הוא מוציא תלוש משכורת. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> תלוש משכורת, בוודאי, לכן זה לא באירוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה, כמו נגיד נגר, ספר, סטודנט שמתקן משהו? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אנשי המילואים הם אנשים צעירים. ממוצע הגילים שלנו הוא 28-29, חבר הכנסת ביטון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? עכשיו אנחנו מגייסים בני 50. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> בסדר, אנשים המילואים הם אנשים צעירים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני גם במערך המילואים, נלחם להתגייס. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> נלחם להתגייס או מגויס? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני הייתי בחניתה כל שבועיים בלי לשאול אתכם. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אתה תעלה לנו את הממוצע, אבל בסדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, יש דור עכשיו שמתגייס, כל האוגדה המרחבית. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> גייסנו 60,000 אנשים מ-7 באוקטובר, אבל הנתון שאמרתי לך זה הנתון אל מול מי שהגיש בקשה, זה כבר לא מדגם מייצג, זו כמעט כל האוכלוסייה. אבל אני רציתי להשתמש בדוגמה של ה-300,000 רק כדי להמחיש את המנגנון, כיצד הוא עובד, כי אם אתה איש מילואים שנניח במחזור חודשי של 30,000-25,000 שקלים, לא משנה, וחווית אובדן מחזורים וירדת לאפס, ואתה משלם מקדמות לביטוח לאומי, אתה מדווח לביטוח לאומי שאתה משתכר 15,000 שקלים, כלומר, מתוך 30,000 שקלים מחזור חודשי, 15,000 הם הוצאות ו-15,000 זו המשכורת שלך. אתה תקבל מאיתנו פיצוי בגין אובדן המחזור, על אובדן המחזור, ועוד התגמול של 15,000 שקלים של ביטוח לאומי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תמשיך את הדוגמה במספרית, תגיד את זה במספרים. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> זאת אומרת, עד 31 בדצמבר יצאו איזה 24,000 שקל על אובדן המחזור ועוד 15,000 שקלים המשכורת, מה שמשכת משכורת, מה שדיווחת כמקדמות לביטוח לאומי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם 24,000 וגם? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וזה למה? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כי ניתקנו את התגמול מביטוח לאומי לאובדן המחזור לעסק, לזרימה של הכסף לעסק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והמענק הזה לא ניתן עם שום התניה, כלומר, מה בפועל התרחש? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לא, הוא צריך להראות לנו אובדן מחזורים, בוודאי. אם הוא ירד לאפס, כן, אם הוא ירד למחצית מזה, הוא יקבל מחצית. הייתה טבלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, בוא נחשב. המחזור שלו 30,000 לחודש לפי מה שאמרת, או 24,000. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> הוא קיבל יותר, בקיצור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא מקבל 40,000 או 50,000 שקל. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן, הוא קיבל יותר. כי לא נגענו לו במשכורת, המשכורת היא המשכורת שלו, והזרמנו כסף לעסק. בינואר עברנו למנגנון המשותף עם רשות המסים כי קיבלנו אישור לעבוד על המערכות של רשות המסים, והיום - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נראה לי שזה פגע בהם, לא? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לא, זה לא פגע בהם, זה הפך את זה ליותר מדויק. אנחנו עובדים באמת עם מערכות מאוד מסודרות, יש לך אובדן הכנסה, אובדן מחזורים? אתה תקבל פיצוי בגין אובדן מחזור. אבל לא עשינו רק את זה, ופה אני חייב לציין את משרד האוצר, באמת בלב רחב. לא רק בתקופת המילואים, נניח עשית שלושה חודשים מילואים ברצף, עבור שלושת החודשים אתה מקבל גם את השכר, גם את מה ששילמת מקדמות ביטוח לאומי, וגם את הפיצוי בגין אובדן מחזור. במשך הראשון הארוך שביצעו המילואים, אנחנו שיחררנו בינואר כ-100,000 אנשי מילואים, במשך הראשון נתנו חצי שנה מתום המילואים, עדיין יכולת לקבל פיצוי בגין אובדן מחזור. זאת אומרת שאם סיימת את המילואים ב-31 בינואר 2023, קיבלת מאיתנו עדיין פיצוי בגין אובדן מחזור עד 31 ביולי 2024. חזרת לעבודה, יכול להיות שהעסק מתפקד פיקס, תראה לנו שעדיין העסק לא חזר לתפקוד מלא, אתה מקבל השלמה לאובדן המחזור. בספטמבר עדכנו את הוראת הביצוע עם רשות המסים, עשינו פה איזשהו שינוי, למה? כי כבר די הצלחנו להתריע לאנשים על מילואים ונערכנו לשנה-שנתיים הקרובות שאנחנו מזמנים אנשים לתעסוקות ארוכות אמנם, ולכן אמרנו, עבור כל יום מילואים שאתה מבצע אתה תקבל עוד יום וחצי אחרי ביצוע המילואים. זאת אומרת שאם עשית 40 או 30 ימים מילואים נניח, תקבל עוד, חוץ מ-30 הימים, עוד 45 ימים פיצוי בגין אובדן מחזור לעצמאים. זו ההחלטה לעצמאים. אני לא מכיר ביקורת בעניין הזה, אני חושב שזה די סידר לנו את העניין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש פה שאלה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> שאלה רק. אורלי אלמגור לוטן, אני ראש צוות במרכז המחקר, בממ"מ. השאלה היא גם על זה וגם על שכירים שעובדים במין מתכונת משולבת כזאת, זאת אומרת, גם על שכר וגם על פרמיות שמקבלים. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> הם צריכים להגיש בקשה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אבל ספציפית על העצמאים, לפי איזה מחזור אתם מחשבים את זה כשזה בסבב השני? לפי המחזור לפני המלחמה או לפי המחזור שבין הסבבים? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לפני המלחמה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> המחזור שבין המלחמה? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לפני המלחמה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אין פה מישהי מפורום נשות המילואים, אם אני לא טועה, נכון? נכתב פה משהו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לנו פנייה, אבל או שאנחנו נציג אותם או שהם ייצגו את עצמם. << אורח >> אליאב איתם: << אורח >> זה פוגע בעסקים צעירים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יכול להציג את עצמך? << אורח >> אליאב איתם: << אורח >> כן, קוראים לי אליאב ואני ממדור רגולציה בפורום קהלת ואני מ"פ במילואים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה אתה מ"פ? << אורח >> אליאב איתם: << אורח >> באלכסנדרוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה טוב, יש הרבה גולנצ'יקים שם. << אורח >> אליאב איתם: << אורח >> השיטה הזאת של להתחשב בשנה שלפני המלחמה, היא פוגעת בעסקים צעירים שלא הספיקו עדיין לצבור מחזור ואם הם היו ממשיכים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צעירים של חצי שנה-שנה לפני המלחמה, כי אם מישהו היה שנה, הוא לא יחשב צעיר, יש לו שנת פעילות. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> זה לא פוגע בעסקים צעירים. אתה לא בקיא, אליאב. מי שיש לו מחזור מ-2022, אנחנו הולכים לפי מחזור 2022, מי שאין לו מחזור מ-2022, אנחנו לוקחים את המחזור מ-2023. אנחנו מיטיבים עם אנשי המילואים. גם עסקים בצמיחה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה לא צריך להתנצל, בוא, אם אתה יודע משהו, תגיד לנו אותו. << אורח >> אליאב איתם: << אורח >> אני רק מעלה את העניין שנראה לי שאורלי התכוונה אליו, שעסק חדש, הוא עדיין לא הספיק לצבור מספיק תאוצה בשביל לצבור מחזור גדול בשנתיים האלה, אני לא יודע אם אתם מתחשבים או לא. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אני עונה לך, בגלל זה אני אומר. אני הבנתי את השאלה, אבל אני - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא הבנתי. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אני אסביר. הוא אומר, אני דיברתי איתך קודם לכן, הרי עצמאי היום, הרוב המוחלט של העצמאים מדווחים דו-חודשי, ינואר-פברואר, מרץ-אפריל, מאי-יוני וכן הלאה. הוא אומר, תשמע, אחת, יכולים להיות אנשים שהעסק שלהם קיים עשר שנים, הוא יודע להראות לך מחזור של 2022, המלחמה התחילה באוקטובר 2023, לקחנו את ספטמבר-אוקטובר 2022 והשווינו, נובמבר-דצמבר, השווינו, או יולי-אוגוסט, השווינו. אבל יש עסקים, לפי מה שאתה אומר, שהם לא היו קיימים ב-2022, הוקמו ב-2023. העסקים האלה, התייחסנו אליהם בחריגים. 30% מהפניות בערך הגיעו חריגות ואלה אנשים שהושבתי רואי חשבון, יש לי 30 רואי חשבון בקרן הסיוע, אנשי מקצוע, לבושים מדים, ישבו ובחנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הכלל לגבי אותם עסקים? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> עוד פעם, אובדן מחזור, אבל הם היו צריכים להראות לנו, אין להם את המחזור של שנה קודמת, יש להם מחזורים אחרונים, שלושה-ארבעה חודשים אחורה טרם המלחמה, לקחנו אותם בחשבון ופיצינו אותם על פי זה. יותר מזה אני אומר לך, חבר הכנסת ביטון, אנחנו גם לקחנו עסקים בצמיחה ונתנו להם מענה. הסתכלנו על שיעורי הצמיחה, אם זה לא עונתי וכן הלאה, ואנשים מאוד מקצועיים, ונתנו פיצוי בהתאם לאחוזי הצמיחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תן לי דוגמה, איך זה חושב? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לעסק בצמיחה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> פתחת עסק במאי-יוני נניח, ואתה רואה כל חודש גידול של 30% במחזורים על פי הדיווח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עסק חדש. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> עסק חדש, כן. לקחנו את זה בחשבון בפיצוי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת אומרת, אם הוא ממשיך לגדול, הוא יקבל איזה פרמטר על זה שהוא בצמיחה. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> הוא יקבל פיצוי בהתאם. אבל זה נבחן ידנית ולא ברשות המסים. יותר מזה אני אומר לך, באו אלינו סטארט-אפים, באו אלינו עסקים עונתיים. << אורח >> אליהו יפרח: << אורח >> ברשותך, אשמח לדעת איך אתם יכולים לעזור לסטארט-אפים. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> סטארט-אפים, עזרנו רק בהקשר של הוצאות, סייענו בכיסוי על חלק מן ההוצאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוצאות העסק. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> הוצאות העסק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוצאות העסק כולל שכר, או מה בדיוק? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> בעיקר הוצאות של שכירות ושכר של עובדים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי העצמאי עצמו, ממה הוא מתפרנס? אם עצמאי מוציא לעצמו תלוש שכר, הוא מחושב כמקבל שכר רגיל, או שלא. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם אדם יש לו עסק, בוא נעשה שנייה תרגיל. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> עצמאי משלם מקדמות לביטוח לאומי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוא נעשה שנייה תרגיל. אדם יש לו עסק ומוציא לעצמו משכורת 30,000 שקל. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן, זו המשכורת המחושבת לצורך ביטוח לאומי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יחושבו לו כל ההחזרים מכם רק לפי השכר שלו. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> 30,000 שקל. לא, הוא יקבל את ה-30,000 שקל שכר, ביטוח לאומי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וחוץ מזה, הפגיעה בעסק. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן. אם העסק חווה אובדן הכנסה, עוד פעם, אם העסק חווה אובדן מחזור, אם העסק המשיך לתפקד - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ועוד שאלה, אם מישהו כאילו לקח שכר חלקי מהעסק ומראה שאותן יתרות שאתה מדבר עליהן - - - << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> מתי? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אחרי שהוא שילם ל - - - << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אחרי שהוא יצא למילואים או לפני? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, שהעסק שלו התנהל באופן שהוא לא לקח שכר גבוה, נגיד עסק בהתחלה, אנשים נמנעים לקחת שכר, הוא לקח שכר קטן והוא שמר את הרווח לפיתוח, ליזמות, לא יראה שהוא קיבל שכר גדול. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לא, אבל בסדר. חבר הכנסת ביטון, מה שאתה מדווח לביטוח לאומי זה מה שאתה מביא הביתה, למשפחה שלך, זו המשכורת שלך, את זה קיבלת מביטוח לאומי. אם החלטת למשוך מהעסק רק 10,000 שקל, תקבל 10,000 שקל, עם זה אתה חי. חוץ מזה, אם העסק חווה אובדן הכנסה, אתה תקבל פיצוי לעסק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואם אדם לא משך כלום מהעסק ויש לו פעילות גבוהה? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לא, אני מסתכל על מחזור, זה לא מעניין אותי אם בחשבון הוא שמר 2 מיליון שקל, אני מסתכל על מחזור חודשי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, נניח, בוא ניקח מקרה קיצון. אני מנהל עסק ולא משכתי משכורת. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> זה לא מעניין אותי. אפס משכורת? אז ככה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עסק גדול, של 2 מיליון שקל, ולא משכתי משכורת. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אין בעיה, בסדר, לא תקבל מביטוח לאומי או שתקבל את התגמול המזערי שהוא 310 שקלים ליום. נדמה לי שעכשיו עלה. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> ל-321. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמו לסטודנט כזה, לא? כמו לסטודנט, כמו לאנשים שהם לא עובדים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה תקבל את זה מביטוח לאומי. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> יוצא ל-31 יום 9,600, משהו כזה, זה תקבל מביטוח לאומי, אוטומטית יכנס לך לחשבון הבנק. ואם אתה תראה אובדן מחזור בעסק, אתה תקבל פיצוי לעסק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה כמו כל עסק שאיבד מחזור. זאת אומרת, אין הבדל בין אדם שמשך משכורת או לא לעניין התגמול של אובדן מחזור. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לא, אין הבדל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגיד, אתם כבר פועלים כמעט שנה וחצי, כמה זמן עבר מהיום הראשון שהוצאתם כסף? כלומר, מתי היה היום הראשון שהעברתם למישהו כסף? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> 15 בנובמבר 2023. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כבר התחלתם להעביר. מאז יש לכם מעין ועדת חריגים או ערעורים או דברים כאלה? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן. אנחנו עובדים, הקרן עובדת, אני מנהל את הקרן. קצין מילואים ראשי שיושב פה נציגו, סגן אלוף יוסרי, הוא יושב ראש ועדת החריגים של הקרן, והקמנו מנגנון ערעורים עם עוד תת אלוף. ועדת החריגים מתכנסת בכל יום רביעי, והמנדט - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ובאתר יש סעיף ערעור או משהו? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לשונית. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן, נכון, אפשר להגיש ערעור ומכינים את החומר ועולים עם זה לוועדה אחרת. ועדת החריגים דנה בכל אותם מקרים שלא נופלים באופן קלאסי על התקנון וכל מקרה הוא לגופו. ובהחלט יש לנו שיקול דעת ואנחנו מסתכלים על הדברים, ויושב שם צוות של שישה אנשים ודן בכל המקרים וגם מייצרים תקדימים, ואז אנחנו חוזרים לתקנון ומעדכנים. ואני יכול להגיד לכם, התקנון בהתחלה היה שני עמודים, היום החוברת של הקרן היא כבר, כמה? 20 עמודים, חבר הכנסת ביטון, 20 עמודים כבר. זאת אומרת, אנחנו כל הזמן מתעדכנים ומתאימים את המענים בהתאם לצרכים למטה. אני רוצה להגיד גם עוד דבר. אנחנו מפעילים צוות שטח, יש לי היום כעשרה קצינים עם רכבים שכורים שנוסעים בכל נקודה, כל גיוס של גדוד, כל שחרור של גדוד, כל תעסוקה. בשנה הראשונה הלכנו צבא, רשות המסים, ביטוח לאומי, אזרחים, לכל נקודה בארץ הגיעו. באמת אני אומר את זה, אני רוצה לציין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואז מסבירים להם? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> יושבים, פותחים שולחנות, עושים קבלת קהל, מקבלים אנשים. תסבירו לנו מה צריך, מה הבעיה, ודנים בבקשות ופותרים בעיות לאנשים. יש יחידות שהגענו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קבלת קהל, ממש במעמד הזה הוא יכול היה כבר להגיש את הבקשות שלו? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> באותו רגע הוא יכול להגיש את הבקשות, באותו רגע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והעניין של לוחמים שממש היו בעומק ולא יכולים היו לטפל בדברים שלהם? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> הגענו אליהם מייד בהפוגה ומייד פתחנו את זה לבני ובנות זוג. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שיכולים לפעול? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> בת זוג יכולה להגיש בקשה כמו איש המילואים, אותו דבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לפעול בשמם. כמה ערעורים היו בכל השנה וחצי הזאת? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> ועדות חריגים, תוציא רגע את המספר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כלומר, בקשה לחריגים? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> בקשה לחריגים, אפשר להוציא את המספר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מספר שנשמח לדעת. ומתוכו, מתוך כמה ערעורים, כמה נענו בתשובה אחרת, מתוקנת? מה היה שם מבחינת הגמישות. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אוקיי, אנחנו נשלים את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה תלונות אתה כמפקד המערך הזה קיבלת? אנשים שאומרים לך, "תשמע, לא טיפלו בי טוב", יש לך דבר כזה? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן. קודם כול, יש לי מוקד טלפוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מנוטר? כל תלונה אתה מתעד? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כל תלונה מתועדת, מערכת ה-CRM שלנו כבר עם מעל מיליון וחצי פניות, הכול מתועד, יש תיק לקוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת אומרת, אדם פנה, חייג. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אני בהזדמנות הזאת גם מזמין אותך בצורה מסודרת דרך משרד הביטחון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> א', נשמח לבוא. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> והיו חברי כנסת ושרים שבאו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נבוא. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אני אשמח שתבוא ואתה תראה בעין את הדברים, באמת שאני אשמח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נבוא לראות, בשמחה. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> מסודר, דרך משרד הביטחון, אפשר לתאם את זה, הכול בסדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי זה משרד הביטחון? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> דרך שר הביטחון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, יש פה נציג משרד הביטחון? אין פה, בסדר, אנחנו מרגישים בבית במשרד הביטחון. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוועדה רוצה לבקר, לראות את החבר'ה. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אין בעיה, הכול בסדר. מערכת ה-CRM קולטת כל פנייה, ולמעשה, יש לי היום מוקד טלפוני, הוא מאויש במהלך היום עם - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לה שאלה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> איפה זה כתוב, כל מה שאמרת עכשיו? כי אני, העבודה שלי היא לחפש דברים וחיפשתי בכמה דקות האחרונות את אמות המידה. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> הכול כתוב באתר המילואים. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אני לא מצאתי את זה, את אמות המידה האלה שאתה מדבר עליהן אני לא מצאתי, מצאתי את התקנון. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> על אילו אמות מידה דיברתי עכשיו? << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> מה שאמרת עכשיו, שלעצמאים זה יחושב לפי ככה וככה ואלה - - - << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> הכול כתוב. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אני לא מצאתי את זה וזאת העבודה שלי למצוא, כך שחזקה על מישהו שזאת לא העבודה שלו למצוא שיהיה לו קצת מסובך. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> תראי, עובדתית כבר שילמנו - - - << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> איפה? גם בתקנון זה לא כתוב. בתקנון כתוב, וגם באיגרת שהוצאתם ל-2025, "יקבעו אמות מידה על ידי משרד הביטחון ומשרד האוצר", זה מה שכתוב באתר. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> את מדברת על עצמאים עכשיו? << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אני מדברת ספציפית על העצמאים כי דיברת על העצמאים. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> הכול פורסם, הוראת ביצוע פורסמה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> הוראת ביצוע? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> באתר של הקרן? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רשות המסים. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> באתר רשות המסים? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן, ובאתר של רשות המסים. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> מי שנכנס לאתר של הקרן, רק שאלה, עלה פה הסיפור של ההנגשה. אתה דיברת על זה שכל מי שרוצה, נכנס לאתר של הקרן ומקבל בצורה פשוטה. אני נכנסתי לאתר של הקרן ולא מצאתי בצורה פשוטה את הדברים. אני לא יודעת שאני צריכה ללכת לאתר של רשות המסים כדי לחפש את זה. אם אתה מדבר על הפחתת בירוקרטיה - - - << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> זה כתוב, זה כתוב גם באתר המילואים. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> לא, זה לא כתוב. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אנחנו נראה לך, אורלי. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> שוב, אני 20 שנה פה. אבל שוב, אני לא סתם מתעקשת, אדוני היו"ר, העבודה שלי היא לחפש דברים, ואם אני עשר דקות מחפשת ולא מוצאת - - - << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> עכשיו חיפשת? הרגע? << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> עכשיו חיפשתי, תוך כדי. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אולי אני אחפש איתך ביחד, בואי ננסה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אבל שוב, אני לא אומרת אני בגלל שאני איזה עילוי, אני אומרת אני בגלל שבסוף אני יודעת לחפש לפחות כמו האדם הפשוט את הדברים. אם לא מצאתי, יש סיכוי סביר - - - << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אורלי, את שכירה, וכנראה אין לך עניינים עם רשות המסים. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אני נכנסתי לאיגרת שהוצאתם ל-2025 וכתוב שם שמשרד הביטחון ומשרד האוצר יפרסמו את אמות המידה. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> תני לי להגיב לך. טוב, בסדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא הבנתי, אמרת שיפרסמו את אמות המידה, זה מה שראית? << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> זה מה שראיתי באיגרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא אומר שפרסמו, לא? << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אני שואלת איפה. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> הוראת הביצוע פורסמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מה שהם קוראים "הוראת ביצוע". << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כלשונה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אבל בתור אדם פשוט אני לא אמורה לדעת את זה. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> תראה, גם אנחנו עם מאות מיליוני שקלים ששילמנו. זאת אומרת, זה לא נפל עליהם משמיים. רואי חשבון מגישים, אנחנו מקבלים כ-8,000 פניות של עצמאים בחודש, אלה המספרים, כך שלהגיד שלא מוצאים - - - << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> גם פנינו לכל העצמאים בהודעה. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> ויצאנו אליהם בהודעה יזומה ויצאנו לאנשים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוואטסאפ? במה? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> יש לנו הודעת SMS, יש להם אזור אישי באתר המילואים. האזור באתר המילואים, גם אזור אישי וגם בפאבליק. זאת אומרת, אתה לא צריך להקיש סיסמה כדי להיכנס בכלל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באזור האישי שלהם. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> גם אזור אישי וגם לא באזור האישי, גם באזור הציבורי אתה יכול למצוא את המידע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש פה כל מיני דברים קטנים, למשל קייטנה, 1,000 שקל, לקחו את זה? ידעו למשוך את זה? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה בדחיפה או מי שמגיש בקשה? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> נתנו בפסח ובסוכות. מגיש בקשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אם יש לי ילדים מתועדים אצלכם בגילאים של קייטנות, צריך להגיש? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> צריך להגיש, כן. זה המנגנון שסוכם, חבר הכנסת ביטון. אני אשמח אם זה יהיה יותר, אבל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הגנה תעסוקתית. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן, הורחב? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כתוב פה, סיוע משפטי, שפוטרו או הוצאו לחל"ת שלא כדין. איך זה עובד? << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> זה הורחב גם לבנות הזוג. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר, אבל איך זה עובד דה פקטו? תנו לי כמה מקרים, כמה בקשות, כמה טופלו, כמה ניצחתם במאבקים. << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> אני אתייחס לזה. זה הורחב גם לבנות זוג, וכמו שאיש מילואים פונה דרך המוקד עם בעיה כזאת לצה"ל ואחרי שבודקים שהוא כן עומד בתנאי הסף, מעבירים לו רשימה של עורכי דין והוא מקבל ייצוג בוועדת התעסוקה של משרד הביטחון. כך גם בת הזוג, באותו מנגנון. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> הוא פונה אלינו באתר גם, יש לנו צוות שעוסק במיצוי זכויות וסוגר מעגל על הפניה הזאת. מי שהקימה את הצוות הזה ביחד איתנו היא מישהי מנשות המילואים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה מקרים של פגיעה באיש או אשת מילואים בתעסוקה בשנה וחצי האלה? << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> אין לי את הנתון הזה פה, אבל זה נתון שאפשר להשלים אותו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם תשלימו לנו נתונים ששאלנו, כן? על התלונות, על הטיפול בתלונות, מה נמצא מוצדק, לא מוצדק. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> חריגים יש לך? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חריגים, כמה חריגים פנו, כמה נשתנה התגמול שלהם לאור הפניה החריגה, כמה אנשים פנו על פגיעה במקום העבודה, כמה הצלחתם למצות את הדין עם גופים. << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> ובנוסף, חבר הכנסת ביטון, לדיונים בתוך ועדות התעסוקה, מה שמפקד הקרן צחי מתייחס אליו, שיש לו צוות שגם יודע לפתור את הבעיות. כל מה שלא מגיע לסף של דיון בוועדת התעסוקה, בין אם זה מול נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה, וזה צוות ש - - - << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אני החזקתי צוות של משפטנים, פנית, הצמדנו לך עורך דין לטלפון, קודם כול דברו, היא תסביר לך, אלה בעיקר נשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה מישהו שפוטר כבר או בתהליך? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לא, או בתהליך, או מתלבט, או שקורה שם משהו בינו לבין המעסיק. אנחנו אומרים להם, תרים טלפון, פתח פניה, תוך 48 שעות חזרנו לאנשים, וקיבלת איזה תדריך טלפוני, עשה ואל תעשה. הכול במטרה להגן בצורה קיצונית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואי אפשר שאותו עורך דין יתריע בפני המעסיק ויגיד לו, שים לב, זה איש מילואים שלנו? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> בשביל זה יש את ועדות התעסוקה, זה גוף רשמי שהוא פועל בעניין הזה, מוציא מכתב למעסיק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא מיידית המכתב? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> יש תהליך, הם בוחנים את המקרה, לומדים אותו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באמת יש פה עשייה יפה. << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> לא, אבל כמה שאלות כלליות, כי יש איזשהו פער. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוד מעט, עוד מעט נפתח את זה. אנחנו עוד רוצים להבין כמה דברים. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> יש פה עוד שאלות ששאלתם אותנו. קודם כול, נתונים באשר למה ששאלת קודם, ועדת חריגים דנה ב-2,330 מקרים ושילמה באמצעות הוועדה 27 מיליון שקלים למקרים חריגים. צריך לומר שחלק מהמקרים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מעבר. כלומר, הייתה החלטה ובחריגים נוספו הוצאות של 27 מיליון, מעבר למה שאושר קודם. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> נכון, ודרך זה גם למדנו על הצרכים בשטח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם זו בעיה עקרונית חוזרת, תיקנתם אותה באופן עקרוני. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> נכון, היו פה הרבה מאוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המענקים להורים לילדים עם צרכים מיוחדים, גם זה עבד, קיבלו את זה? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן, אני לא מכיר בעיה בנושא הזה. << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> לא, אין בעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, רק לדעת. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כולל, ביצענו החרגה עד גיל 21 או 20. זאת אומרת, היום הכללים אצלנו, אם יש לך ילד עד גיל 14, אם יש לך ילד עם צרכים מיוחדים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה רואה? צריך להיות איש מילואים בן 50 שיהיה לו ילד. סיוע פסיכולוגי, איך זה מומש, הדבר הזה? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> סיוע נפשי רגשי מומש במספר פעימות. החלק הראשון שעבר בהחלטת הממשלה בינואר תיקצב חצי מיליארד שקלים, 500 מיליון שקלים לטובת שני וקטורים. אחד זה טיפול רגשי למשרת המילואים או בן או בת זוג או ילדיו, עד 1,500 שקלים, וטיפול זוגי עוד 1,500 שקלים. הלכנו כאן על מנגנון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה, חד פעמי? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> היה חד פעמי, תכף אני אסביר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה המספר, 80% מהעלות או 240 ש"ח? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אני מסביר את החלק הראשון, החלק הראשון שעבר בינואר 2024 זה מה שאמרתי עכשיו והחלק הזה מומש בהיקף של 200 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אילו סוגי טיפול? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> זה טיפול זוגי וטיפול רגשי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה לא חייב להיות פסיכולוג? זה לא חייב. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לא חייב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המטפל הזה איך הוא עובר? הכרה, או שאין בכלל דבר כזה? נגיד אדם מטפל באמצעות בעלי חיים, באמצעות סדנאות אוכל. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן, אנחנו מקבלים את זה, אנחנו מאוד מקלים בבדיקה בעניין הזה, חבר הכנסת ביטון. זה לא ממש עובר אילו מסרקות רציניות. וגם באה דרישה מלמטה שגם ספא, לצורך העניין, זוגי יחשב טיפול זוגי, וגם את זה אנחנו נותנים. זאת אומרת, הרחבנו מאוד, מאוד. עשית עכשיו רכיבה רגשית על סוסים, שלח לנו קבלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא צריך לבצע את זה בפועל. סליחה שאני שואל, אבל היו גם מקרים של ניצול לרעה של הסעיפים האלה? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> יש כל הזמן מקרים של ניצול לרעה, כל הזמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה ניצול לרעה, לצורך העניין? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מישהו מבקש, סתם מגיש חשבונית. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> זיופי מסמכים, נתקלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש כאלה שמעניקים חשבוניות פיקטיביות? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> ברור. אנחנו משתדלים לעלות על זה, ועוד פעם, מי ששיקר, שישן עם זה בלילה. לא מתעשרים מאיתנו, זה בסדר. מספר לא מבוטל של מקרים. בחלק מהמקרים גם עשינו עבודה יותר מעמיקה, כולל עירוב של מצ"ח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מקרים מסוימים. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> מקרים מסוימים. וכן, יש לנו גם יכולת במערכת לסמן אנשים שאם הם בדקו אותנו בעניין החוקי, אנחנו גם פנינו לחלקם, אמרנו להם, "תשמע, המסמך ששלחת הוא לא תקין ולכן הוא לא התקבל, תמציא לנו מסמך אחר". לא צריך להמציא פה יותר מדי מסמכים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר גמור. שאלה של הממ"מ. << אורח >> רמי שוורץ: << אורח >> שאלה קצרה בהקשר הזה. מילואימניק שעשה לצורך העניין מעל 30 ימי מילואים ב-2024, התחיל טיפול זוגי רק השנה, 2025, אבל טרם עשה ימי מילואים השנה, האם הוא יכול לקבל את ההחזר? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> התחלתי לומר, החלק השני של הטיפולים הרגשיים והנפשיים, זה היה חלק, מה שעבר לפני שלושה חודשים-חודשיים, וזה נותן חבילה של טיפולים רגשיים בהיקף של 22 טיפולים עד 5,250 שקלים ועוד 2,500 שקלים ללוחמים לטיפול זוגי או 1,000 שקלים אם אתה בעורפי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה אחוז הניצול של הסעיף הזה? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> זה סעיף חדש שעבר לפני חודשיים וזה מתחיל להיות מנוצל ואנחנו כרגע ממשיכים עם זה. יוכלו לממש את זה עד 2026, ואם יצטרכו, לדעתי גם יאריכו את זה. און-טופ הדבר הזה יש את תוכנית עמית של משרד הביטחון שהיא תוכנית משלימה, היא תוכנית, אפילו אפשר לומר היום גם מובילה, היא מצוינת והיא יוזמה מבורכת. היא נותנת 12,000 מטבעות לאיש המילואים שמאפשרים, רק כדי שתבין את המונחים, זה בערך 40 כניסות לחדר כושר, בערך, כדי שנבין. וזה נותן טיפול זוגי, למה אתה עושה לי ככה עם הראש? << אורח >> אליהו יפרח: << אורח >> כי עשיתי את זה. בדיוק, אני בעצמי עשיתי את החישוב לא מזמן, לפני שבוע וחצי, ומצאתי שזה לא 40, בכלל לא. 12,000, חלקי כל כניסה, זה 500 מטבעות כל כניסה. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כלומר זה 24 כניסות? << אורח >> אליהו יפרח: << אורח >> כן, בדיוק. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אוקיי. אני יודע שזה בין 29 - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? מי המציא את שפת המטבעות? עברנו לביטקוין? מה? או כסף או לא כסף, מה זו השפה הזאת? נקודות זכות? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לא יודע למה עשו את זה. נקודות זכות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי המציא את זה? תשנה את זה. מה? תגיד להם להפסיק עם הדבר הזה. כסף זה כסף. << אורח >> אליהו יפרח: << אורח >> אני חייב להגיד שבאמת תוכנית עמית, אפליקציית עמית היא אפליקציה מאוד מבורכת, וממה שאני שומע מהחברים שלי, בין בלימודים, בין בצוות, בין בכל מקום, בעבודה, שבאמת תוכנית עמית היא אפליקציה שמובילה את הדרך ובאמת עוזרת. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> ואפרופו צמצום בירוקרטיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה להבין אבל, אתה פירגנת לתוכנית הזאת, אבל היא מקבילה, היא חופפת, היא משלימה? מה? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אפשר לומר מקבילה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש סיבה לעשות שני דברים ולא אחד גדול ויפה? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אני אסביר. היא מקבילה ומשלימה, וגם נפגשנו לפני שבועיים במטרה שגם אם לא מימשת את הכסף דרך הטיפול הזוגי או הרגשי, אתה תוכל לקחת את הכסף הזה ולהשתמש בו בתוך תוכנית עמית. אנחנו כל הזמן נבצע את ההתאמות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תענה לי בכנות, עד עכשיו דיברת איתי ישר ולעניין. התוכנית הזאת, איך נולדה? למה צריך דברים כפולים? למה לבלבל את האנשים? יש איזה סל סיוע בתחומים האלה, למה הוא בשני מקומות? למה הוא משולם שונה אחד מהשני? למה הוא מנוהל שונה? אני צריך להבין יותר, אתה מבין? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אני אנסה להסביר לך כמה שאני יכול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תסביר לי מה שאתה יכול. אני מבין את המגבלות, אבל - - - << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לא, עליי אין שום מגבלה, אני אומר לך מה שאני יודע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם כך, תסביר לי. תוכנית עמית הזאת קמה במלחמה? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> תוכנית עמית נולדה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> על ידי משרד הביטחון? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> על ידי מישהי יקרה במשרד הביטחון שאיבדה את הבן שלה ב-7 באוקטובר, ומתוך, לא רוצה לדבר בשמה, אבל מצאה את הכוחות כדי ליצור כאן מענה שהיא חשבה שהוא נכון, באה עם רעיון לראש האגף שלה, למנכ"ל, וכחלק משלים לכל הזרמת הכסף שאנחנו נתנו כזריקה ראשונה של ה-500 מיליון שאמרתי קודם, לקח יותר זמן בתוכנית עמית, היא רק התחילה שנה אחרי תחילת המלחמה, זאת אומרת, התחיל רק ביולי, הפיילוט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> התוכנית החלה באיחור, כן. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> ביולי הפיילוט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והיא מסוגלת לתת מרכיבי סיוע שלא מופיעים, יותר גמישה בהפעלה שלה? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן, היא אפליקטיבית, והיא נותנת מענה במגוון אדיר של נושאים, מחדרי כושר ועד רכיבה על סוסים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה משתמשים בזה? מה אחוז ההשתמשות? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> זה לא אצלי, אני צריך להשלים את הנתון הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה לא מכיר. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> יש אפליקציה, אני תוך כדי יכול אולי לענות לך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אולי בישיבת מעקב נזמין את מנהלי תוכנית עמית. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> הראית לו את האפליקציה עכשיו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, היא אשת מילואים. כל העובדים שלי עושים מילואים. אוהבים את אנשי המילואים. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אתה רואה? זה ממש אישי, כתוב לי, "צחי, טוב לראות אותך כאן". ואני ממש בלחיצת כפתור יכול להזמין, הנה, סדרה של 12 טיפולים אישיים או זוגיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אני יכול להזמין חדרי כושר, אני יכול להזמין הרבה דברים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מקושר לאתר שלכם גם? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> זה אזור אישי בתוך משרד הביטחון. אנחנו מייצרים עכשיו ממשק למי שלא מימש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שנייה אחת, יש גם אזור אישי לצה"ל, גם אזור אישי למשרד הביטחון? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> רק לתוכנית עמית, כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מה אכפת לכם לשים לינק לתוכנית עמית אצלכם? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> שמנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לינק. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה ניתן גם לנשות המילואים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נשות המילואים ודאי. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> זה ניתן לאיש המילואים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה למשפחה, לא? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> הוא יכול לממש את זה לטיפול זוגי עם בן או בת זוג, כן, כל הסדנאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה יכול לשמש את בני הזוג. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן. אני רק רוצה לציין לפני שליטל מדברת, פורום נשות המילואים, לפחות כל הצוות המוביל, חן, שבות, רותם, כל הצוות הזה היה איתנו, חלק גויסו בעצמן בצו שמונה, חלק השתחררו ממש לפני חודשיים, עו"ד שבות רענן שוחררה לפני חודשיים ממילואים. היו איתנו בצוות המוביל וממש השפיעו גם על התהליכים וגם על התקנונים כדי לתת מענה למקסימום הדרישות או הבקשות הלגיטימיות והמוצדקות של הפורום החשוב הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה, ליטל. << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> בוקר טוב לכולם, אני מתנצלת על האיחור. לפני שאנחנו פורטים פה את כל הפערים שיש לנו להציג מול קרן הסיוע, חשוב לי קודם כול להגיד שכולנו כבר מבינים, בהינתן התאריך ובהינתן המציאות שפורום נשות המילואים זה לא איזו אנקדוטה חולפת של, "וואלה, הייתה מתקפה ב-7 באוקטובר ועכשיו היו כמה חודשים יפים ובזה זה נגמר". אני חושבת שכולם מבינים שבלי משרתי המילואים ובלי הנשים שלהם בפורום נשות המילואים אי אפשר יהיה להחזיק את המדינה. בעודנו יושבים כאן אנחנו שומעים על 400,000 צווים חדשים שנשלחים למשרתי מילואים. אני בעצמי אשת מילואימניק, בעלי כרגע בשירות מילואים פעיל, ולקבל עכשיו הודעה אחרי חודשיים וחצי של שירות, וזה כבר ב-280 ימים מצטבר, לקבל הודעה שיש עוד צווים חדשים, ומה לעשות, נצטרך להמשיך את הלחימה העצימה, זה אירוע שאי אפשר להעביר אותו על סדר היום. אנחנו נציג פה את הפערים שיש לנו בקרן הסיוע, אבל אני מרגישה שכל הפערים שאנחנו נציג היום, הם נובעים מפריזמה מוטעית של, "טוב, יש פה איזשהו אירוע נקודתי, בואו ניתן לו מענה, בוא ניתן לזה מענה, בוא ניתן לזה מענה", במקום שנייה להסתכל ולהבין שמשרתי המילואים השנה זו האוכלוסייה שאולי הכי נפגעה בקריירה, בתעסוקה, בבית, בזוגיות, בהכול. אי אפשר להמשיך ולהעביר את זה על סדר היום ולגלגל ולהגיד, עוד חסם, ונתכנס פה בישיבה המכובדת עוד חודש וחצי ונגיד, גם זה יש חסם וגם זה יש חסם. אנחנו מבקשים מכל הנוגעים בדבר, מכל משרדי הממשלה, מכל מערכת הביטחון להבין שמשרתי המילואים, צריך לשים אותם על נס. צריך לשים אותם על נס בתקופה הזאת וגם בשנים הקרובות שיבואו, כי כולנו יודעים שזה ימשיך איתנו כמה שנים קדימה. אני ברשותכם כן אצלול עכשיו לפרטים, אבל זה חשוב לי להגיד שהכול נובע מפריזמה כזאת של, "טוב, אירוע נקודתי, בואו ניתן מענה, בוא ניתן כזה", זה לא האירוע. צריך פה להיכנס מתחת לאלונקה, בטח אם רוצים עכשיו עוד צווים ועוד שירות ממושך. כי אנחנו, אני אישית ו-15,000 נשות המילואים שמאחוריי, אין לנו אוויר יותר, לילדים שלנו אין אוויר יותר. אני אמנם מייצגת פה, אבל הדמעות עולות לי כי זו המשפחה שלי, אלה הילדים שלי שהולכים לגן ולא יכולים להשתתף במסיבת חנוכה בלי שמתחילים לבכות ולצרוח, "אני מתגעגע לאבא". זאת המציאות שלנו, אתם בתור משרדי ממשלה ומערכת הביטחון, אתם צריכים להסתכל לנו בעיניים ולהגיד איפה אתם איתנו מתחת לאלונקה ולא ממשיכים בכן נתנו, לא נתנו, כן עשינו, לא עשינו. תהיו איתנו בדבר הזה כי כבר אין לנו אוויר. Having said that, אפשר בבקשה להיכנס לפרטים. קודם כול, אנחנו באמת מנהלים, יש לנו אגף שלם של נשים מוכשרות אצלנו בפורום נשות המילואים שמנהלות מעקב אחרי פניות, שמקבלות פניות מנשים של מה קורה ואיך קורה, ובגלל זה יש לנו תמונת מצב יותר כוללת של מה אפשר ואי אפשר. אנחנו שמות לב שיש בעיה של מדיניות בקרן הסיוע. זאת אומרת, תבוא אישה, תגיש איקס דברים, אחת מהן תקבל, ואולי אפילו תקבל את זה מהר, ואחרת, או שלא יענו לה, או שיענו לה את לא זכאית. אני לא יודעת כל כך מי מאייש את קרן הסיוע, אבל זה ברור שזה גם בחסר, יש שם בעיה של כוח אדם. ובגלל זה אנחנו מקבלים חוסר אחידות. יש נשים שמגישות החזרי בייביסיטר ותוך כמה שבועות הן רואות את זה כבר בחשבון ויש נשים שיגידו להן את לא זכאית, או את צריכה להגיש עוד דברים. יש פה איזושהי בעיה של חוסר אחידות. גם יש בעיה בחוסר של המקצועיות. זאת אומרת, עונים אנשים שלפעמים בכלל לא מבינים את הזכויות שניתנות ומדברים בהקשר למה שהם למדו או קראו וזה לא בהכרח מה שקורה במציאות. ומה זה יוצר לנו? זה יוצר לנו שלושה דברים: אחת, נשים שלא יכולות למצות את הזכויות שלהן כי הן מגישות ואומרים להן לא. הדבר השני שזה יוצר זה נשים שלכתחילה נמנעות מלקחת שירותים, כי הן אומרות, "מי יחזיר לי את זה? לא בטוח יחזירו לי את זה, אני לא אקח בייביסיטר. אני אקרע, אני אשאר בבית, אני אחנק כי אני לא יודעת אם יחזירו לי את זה בסוף". וזו תקלה. והדבר השלישי שזה יוצר, זה שזה לוקח כמה חודשים עד שמקבלים תשובה ועד שמקבלים כסף בחשבון, זה יוצר לנו פערים תזרימיים. זאת אומרת, גם אם אני אקבל בסוף את הכסף שלי, אני בינתיים במינוס, אני משלמת 10%-12% על המינוס שלי, אני למעשה מפסידה פה כסף בגלל שלא מחזירים לי את הדברים שלי בזמן. כך שכל ההתנהלות הזאת של המדיניות בקרן הסיוע, המקצועיות של מי שעונה, הן יוצרות לנו פה פערים מאוד משמעותיים וגם תסכול בין נשים שכן מקבלות לנשים שלא מקבלות. אנחנו דורשות דבר ברור, אנחנו מבקשות לקבל את נהלים של מי מקבל מה, באיזה אופן, מה הוא נדרש להגיש. כי לא ייתכן שאני צריכה לצרף עשרה מסמכים והשכנה שלי מקבלת את זה יום למוחרת בלי שהיא צירפה שום דבר. חוסר האחידות הזה יוצר תסכול וחוסר שוויון ואנחנו מבקשים לקבל את הנהלים בצורה ברורה ואנחנו מבקשים להכשיר את המוקדנים שיושבים שם ונותנים מענה, גם לתגבר אותם בכמות וגם לתת להם הכשרה שהיא הרבה יותר מקיפה ורלוונטית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, ליטל, יש לך עוד מה להגיד, אבל אני רוצה שחפץ יתייחס לדברים האלה. יש איזה פער בין התיאור הראשון - - - << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אני לא מכיר אותך, אני אתייחס. אני לא מכיר אותך, אבל כמו שאת יודעת, כל הצוות שלכן היה אצלנו יותר מפעם אחת. אחת, אנחנו לא מושלמים, אני לא אמרתי שאנחנו 100, נקודה. יש פערים, ואנחנו משתדלים לתקן כמעט כל יום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יכול לשים את האצבע על הדברים שאתה יודע שאתם צריכים לשפר? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן. המוקד הוא מוקד שמאויש על ידי חיילות חובה. המענה הוא מענה דו-שלבי. היום איש מילואים שפונה, במדיניות, בתפיסת ההפעלה שאני בניתי כאן, אני החלטתי שאנשי המילואים, אני לא רוצה שהם יתקשרו לקרן הסיוע. יש, כמו בכל המוקדים, מענה בקו ראשון. מענה בקו ראשון זה שאלות אינפורמטיביות. היום 93%, אתה מתקשר 1111, שלוחה 4, אפשר לעשות את זה תוך כדי הדיון, אין לי מושג מה יש שם, אבל אתה תראה שעונים תוך דקה-שתיים וכמעט אין שיחות ננטשות. אנחנו עם 53 עמדות. יכול להיות שעונה חיילת בלחץ המלחמה עם היקף המשימות שהיה פה על צה"ל, הפסקנו קורסים, אפילו ביטלנו את הקורסים, הבאנו אותן למוקד, עשינו להן הכשרה זריזה והכנסנו אותן לפעילות. יכול להיות שהיו כמה חיילות, ולא יכול להיות, בוודאות, פחות עם חשק, חיילים, חיילות, סליחה שאני מדבר, פחות עם חשק, פחות מקצועיים, פחות סבלניים, יכול להיות, וזה קרה, אני אומר לכם, זה קרה. כי השיחות מוקלטות ושמענו את השיחות ותחקרנו את הדברים והדחנו אנשים. אבל כשאתה מקבל 8,000 שיחות ביום, בימים מסוימים גדלנו ל-120 עמדות, חבר הכנסת ביטון. אין לי 120 אנשים לאייש בו זמנית. הפסקתי עבודה של כל אנשי הקרן והכנסתי אותם למוקד כדי לענות לאנשים לטלפון. אם אתה עושה הכשרה מהירה כזאת, תענו, תנו יחס לבן אדם ותגידו שנבדוק ונחזור אליו. הם יושבים עם מערכת, מסתכלים. היו כמה חיילים שגם אמרו דברים שהם לא מדויקים. תיקנו, שיפרנו, גם היום זה לא 100%, ואני אומר, אנחנו לא 100, אנחנו מאוד משתדלים, אני יכול להבטיח לך. והאנשים האלה עוברים הכשרה, הכשרה של נציגי שירות והסמכה גם לעבוד על המערכות וגם לענות לאנשים. אנחנו יצרנו דרג אסקלטיבי. מה זה דרג אסקלטיבי? אם אתה פונה בפנייה שהיא מורכבת, נניח, בטח עצמאים, בטח אובדן הכנסה, גם הבייביסיטר נהיה מורכב, בסדר? גם הבייביסיטר, למה? << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> זו בדיוק הנקודה הבאה. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> בסדר, אני אענה כבר. בהתחלה היה חודש בחודשו, החזר, פתאום היום כבר אנשים מעבירים לך על מרץ 2024 ויש פה חישוב של חודש בחודשו. קרן הסיוע ומדינת ישראל זה לא עכשיו מוציאים, קח צ'ק, גם עליי יש ביקורת, אני לא אלך לכלא בגלל שאני רוצה להיות בסדר עם כולם, תשלמו, תשלמו, תשלמו. היו שתי ביקורות בקרן הסיוע, של מבקר המדינה ומבקר מערכת הביטחון, שתי הביקורות היו תקינות. אנחנו מתעדים, אנחנו בודקים, זה המינימום שאנחנו עושים, תראה לי ששילמת. חבר הכנסת ביטון, כדי לקבל החזר על בייביסיטר, בגדול, תגיד לי מי זו המטפלת או תצהיר שיש מטפלת ואת השם שלה, תראה לי ביט, פייבוקס, משיכה חריגה מהכספומט. אסמכתה מינימלית. זהו, קיבלת כסף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ליטל. << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> אני אתייחס ואגיד שזה לא מדויק, ואפילו מניסיון אישי שלי. זה נכון שצריך להראות אסמכתאות בפייבוקס ובביט, אבל הרבה פעמים זה לא מספק וצריך לצרף איזושהי טבלה עם תעריפים. אני לא יודעת, זו רק החוויה האישית שלי, יש מאחוריי עוד הרבה מאוד נשים שבכלל לא קיבלו ולא היו זכאיות כי אמרו להן, מה שהצגת זה לא מספיק, או מה שהצגת זה לא סוגר את הפינה של האסמכתה ואת לא תקבלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין לכם ערוץ ישיר ביניכם לבינם על המקרים הפרטניים האלה? כי אני רוצה להגיד לך, תראי, אם יש ארגון שלא נערך ואין לו יכולת לפתור בעיות, גם אם נכה אותו וננזוף בו, לא יצא כלום. פה התפיסה היא מרחיבה, נדיבה ורוצים לפתור בעיות. השאלה היא אם אתם בניתם מנגנון שלכם כפורום של פנייה פרטנית על מקרה. הנה, תראה, שים לב, חפץ, הייתה פנייה כזאת, לא טופלה. איזה מסלול עבודה ביניכם על המקרים האלה? יש דבר כזה? << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> אני אגיד שוב שבפורום נשות המילואים יש אגף שלם של פניות שמקבל פניות, Ongoing, כל הזמן מנשות מילואים ומנסה בעצמו לפתור את הבעיות, כי אולי לא צירפת כזה, ואנחנו מנסות בעצמנו לראות שנייה מה הפערים, אבל הרבה מאוד פעמים - - - << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אבל ליטל, תצייני שהן היו אצלי בצו שמונה. הן היו אצלי מגויסות, אצלי. אצלי בצו שמונה. << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> אני מציינת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הן היו במוקד. לא, אני אומרת שוב - - - << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אצלי בצו שמונה במדים. אם יש בעיה, מייד אני מעודכן. << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> אין דרך למפות בקשה שמגישה לקרן הסיוע ובקשה רודפת שמוגשת לקרן הסיוע, ואחת מקבלת ואחת לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרת משפט. << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> שנייה. ההסבר היחיד שאני יכולה לתת לזה הוא שיש בעיה במוקדנים, שמוקדן אחד יודע ומוקדן אחד לא יודע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל אמרת לגבי המוקדנים והדיוק שלהם, אבל דיברת על נהלים, שאת לא יודעת את הנהלים. << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> כן, שיש פער באחידות של הנהלים בין מוקדן כזה לאחר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל שאין לך את הנהלים? אמרת, "אני מבקשת לקבל את הנהלים". << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> אני מבקשת שהם יהיו ברורים. יש הרבה מאוד הגדרות שאנחנו מכירים ורואים שיש תקנון, אבל הוא לא פורט לך את המקרים המאוד ספציפיים ואז אתה נשאר באיזשהו חור אפור שבו יש מקום להרבה מאוד שיקול דעת, הרבה מאוד מקום לשיקול דעת, ואז אחד זה כן ואחד זה לא, ואולי היום זה יום טוב כי לא יודעת מה, כי היום זה תאריך כזה בחודש, ואולי היום זה לא, ופשוט אין איזושהי אחידות. ויש הרבה בקשות שהן כמעט למעשה זהות, לפחות על פניו, בדברים שאנחנו כן מכירות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל ליטל, גישה לחפץ, ישירה, יש לך, או לאנשיו? << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> אני מניחה שלחברות הנהלה יש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואז מקרה כזה של היעדר הלימה או אחידות, שני מקרים דומים שקיבלו מענה שונה, זה לא כזה מסובך להביא אותם לשולחן. << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> למה זה צריך בכלל להגיע למצב הזה? אם יש נהלים, מספיק שמראים אסמכתה ומקבלים החזר. למה אנחנו ב-Back and forth הזה? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אלה בני אדם, ליטל, בני אדם בוחנים את הבקשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני אגיד לך משהו. זה אירוע חריג בהיקפים וגדול והוא נבנה והוא לא היה קיים קודם, זו מערכת שהמציאו אותה. << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> כן, אבל אנחנו שנה וארבעה לאירוע, אנחנו לא ב-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון, היא צריכה להשתפר. << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> כל אלה היו רלוונטיים בנובמבר, דצמבר, אפילו ינואר ופברואר, הכול טוב, אנחנו כבר שנה אחרי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל בכל מערכת שמטפלת פרטנית באנשים יהיו גם תקלות. החוכמה היא האם היא פתוחה לתקן את עצמה ולקבל הסתייגויות וערעורים והיא נגישה ויש כתובת. אבל פה אני מזהה שצריך לשים את הנקודה מה בדיוק מפריע לכם בשלב הזה שהקרן פועלת. << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> אני אמרתי, יש פה גם חוסר באחידות בנהלים, יש פה בעיה של כוח אדם כי המענים, עד שהם ניתנים ועד שהם מגיעים, זה נהיה סטנדרט שעל כל בקשה שמגישים זה חודשיים בערך עד שמקבלים את המענה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נאמר פה חודש, מה אתה אומר, חפץ? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> חודש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חודש משלמים. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> יכול להיות, ברגע שמישהו דן בפנייה, מייד יוצא לו SMS, פנייתך אושרה, לא אושרה, ואם לא אושרה, למה, כלומר, משהו מאוד סמלי כזה. גם פה, אתה יודע, התלבטנו אם לכתוב מגילת העצמאות על כל איזו תשובה שלילית והחלטנו שאין לנו את הזמן הזה, זו כמות אדירה של פניות. אושרה, קיבלת, אבל גזירת השכר קורית פעם בחודש, יכול להיות שהתשלום מתבצע בשלב מאוחר יותר. << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> אני אגיד, אם כבר אנחנו מדברים על נושא הבייביסיטר, יש לנו שם עוד איזשהו פער מאוד משמעותי, זה שאנחנו מגלים לאט-לאט שההחזרים של הבייביסיטר, שהם גם ככה מוגבלים באיזושהי תקרה, על אף שהימ"מים כביכול לא מוגבלים באף תקרה, מקזזים אותם עם המענק השוטף שמקבלים כל חודש, המענק המשפחתי, ה-833 כל חודש לכל משרת מילואים שיש לו משפחה ושהוא במערך הקדמי הלוחם, עכשיו אנחנו מבינים שמקזזים אותם. זאת אומרת, לא רק שמביאים את החזר הבייביסיטר הזה מעט מדי ומאוחר מדי, עכשיו הוא גם מקוזז ממענק שבכלל אמור להיות און-טופ בהחלטות ממשלה שלנו שאנחנו - - - << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לא און-טופ, למה את אומרת און-טופ? יש מענק שמגיע, הוא מגיע כל חודש בחודשו בצורה אוטומטית. << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה נתתם להם בבייביסיטר אם זה מקוזז ממקום אחר? למה לקרוא לזה בייביסיטר? אם יש לו כסף גמיש - - - << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> זה משלים למענק משפחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל אתה מקזז. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה נתת? אם אתה אומר למישהו קח מענק בלי שום דיווחים ואחרי זה הוא ביקש עזרה על בייביסיטר - - - << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> המענק הוא בלי שום דיווחים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה בכלל להציע לו בייביסיטר אם אתה תקזז לו תשלום? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אבל זה בדיוק כמו שעשינו נניח הוצאות אישיות חריגות. נתנו מענקים של הוצאות אישיות, אמרנו, קרו כל מיני דברים, אכלת בדרך, איבדת איזה משהו בדרך, 1,250 שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל תהיה איתי בראש שלי. אני רוצה שתבין, אם נניח נתת למישהו כסף ללא הגדרות, ללא סיבה, מענק, ללא תנאים. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לא, יש לו סיבה, הוא מענק משפחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר. הוא קיבל אותו כבר, עכשיו אם הוא יבקש בייביסיטר, יורידו לו ממשהו שהוא קיבל אוטומטית? למה לו לבקש בייביסיטר? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לא. קודם כול, ביקשו, שילמנו כבר, כמה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא הבנת אותי. עזוב, תישאר איתי. אני עכשיו המשפחה. למשל אפשר להגיד ככה, ניתן לך מענק בייביסיטר שהוא יכול להיות גבוה יותר מה-800 שקלים, כך ששווה לך לבקש בייביסיטר, גם אם קיזזו, כי תקבל יותר. אבל אם ב-800 שקלים האלה מקוזזים הבייביסיטר, למה לו להתחיל? ואני מבין שגם ההחלטה לקזז לא הייתה מראשית הדרך, זו החלטה שהתפתחה. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לא, היא הייתה בראשית. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> היא הייתה בהחלטת הממשלה. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> מההתחלה והיא גם כתובה בהחלטת הממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לתת ולקחת? מה ההיגיון? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לא, חבר הכנסת, עניין של גישה. << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> זה לא נכון, זה גם לא היה. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> רגע, ליטל, שנייה. << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> לא, זה גם לא היה שנה שעברה. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> היה. אל תגידי לי לא היה כי אני מנהל את הקרן, מה את אומרת לי לא היה? את באה ללמד אותי גם מה אנחנו עושים? באמת, יש גבול. אני רוצה שנייה לדייק פה בעניין הזה. << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> והנה דוגמה חיה לפריזמה שדיברנו בהתחלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך שיח מכבד, אבל אם אתה מטיל ספק בעובדות ומישהו מציג כמנהל הדברים שהעבודה היא אחרת, צריך לדייק במה שאומרים. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אני מעולם לא דיברתי עם ליטל, אבל אני כל שבוע מדבר עם נשות המילואים, כך שחבל שהדברים מוצגים בצורה כזאת. << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> הדברים הם לא על דעתי האישית. אני רק נציגה וגם רק מתנדבת. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אני מזמין אתכם פשוט לבוא ולראות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל יש פה פער שהוא לא ניתן לגישור, על נתונים ועובדות. אחת אומרת, "זה לא היה פעם קודמת", והוא אומר, "מיום היווסדה של הקרן יש את הקיזוזים האלה". מישהו פה אומר נתון לא נכון. אני כוועדה רוצה לדעת מה נכון. בבקשה. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> זה עניין של גישה של מה אתה רוצה להנגיש לאיש המילואים. אנחנו לא התחלנו לשגע את אנשי המילואים, תעשו את החישוב, תורידו 833. שילמת בייביסיטר? תגידי כמה שילמת. 3,000? 5,000? 10,000? אין לי מושג, יש לנו מקרים שגם 7,000 שקלים בחודש אנשים משלמים. את לא צריכה לעשות את החשבון, פחות 833 ועוד 266, פחות, לא צריך. תגידי לי כמה שילמת בייביסיטר, אנחנו כבר עושים את החשבון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל אתה לא נתת תשובה טובה ללקחת את זה ממענק שניתן אוטומטית, אין בזה הגיון. אם אני עוזר לך כללית למשפחה, קח כסף, טפל באתגרים שלך ואז אתה אומר לי, לא, יש אתגר שאני יכול לעזור לך בו וזה בייביסיטר, אבל הוא יקוזז ממשהו שקיבלת בפשטות, למה להתחיל את הנוהל? יש פה לקונה, אתה צריך לבדוק אותה. אין בזה טעם, אל תגיד שאתה נותן משהו אם לקחת את זה. יד אחת נותנת, יד אחת לוקחת, היד שנותנת בקלות, נכון? ולוקחת בקושי, כי צריך דיווחים ונתונים. פה נתת לה את זה אוטומטית, למה היא צריכה בכלל להתעסק בבייביסיטר אם היא יודעת שזה יקוזז? אין בזה רבותא. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אנחנו כל הזמן העדפנו לתת אוטומט. אם יצא עכשיו מהדיון הזה שגם את ה-2,500 - - - אנחנו נפגע באנשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חפץ. רוב ההטבות התוספתיות שלך לא מקוזזות ממענק אחר. ומה שעשיתם עם הבייביסיטר הוא תקלה. הרבה ממה שאתם עושים אתם עושים טוב, אבל להגיד למישהו: קח מענק למשפחה, אבל אם אתה צריך עזרה בבייביסיטר, תגיש לנו הוכחה וניתן לך בייביסיטר, אבל ניקח לך את זה מהמענק המקורי, בשביל מה הוא צריך לדבר איתכם? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לא לוקחים לו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מקזזים. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> המילה לקחת היא לא מדויקת. אני לא לוקח לו כלום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חפץ, אני רוצה לעשות אותך אימא עכשיו, אתה אימא. קח 900 שקל לענייני המשפחה, עכשיו אתה צריך 800 שקל לבייביסיטר. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> תוציא את זה על בייביסיטר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל יש לי כבר את ה-900, למה אני - - - << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לא לקחתי לך את - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם אתה תיקח לי את ה-800, למה אני צריך להגיש את זה? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לא לקחתי לך את ה-800, חבר הכנסת ביטון. קיבלת 900 שקלים, החלטת להוציא 800 על בייביסיטר? בסדר גמור, ה-100 נשארים אצלך. אבל אם - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הכול נשאר אצלי אם לא דיווחתי לך כלום. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אם הוצאת 1,000, אני אתן לך עוד 100, זה הסיפור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה יותר תיתן? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> עד 2,000 שקלים בחודש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה נתון חשוב. אם את מקבלת מענק של 800 ומשהו שקל למשפחה, אבל אם צורכי הבייביסיטר החודשיים שלך הם 2,000 שקל, את תקבלי 1,200 שקל, יקוזזו ה-800, אבל הכסף הגדול הוא שאת יכולה לקבל יותר על בייביסיטר. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> שאלה אחת. ה-800 הם לכל מה שאני רוצה? אני לא צריכה לדווח עליהם? זה כסף, קחי, תעשי מה שאת רוצה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, זה ככה הוגדר. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אם אני צריכה בייביסיטר, שזה ספציפי, יש לי עד 2,000, אבל ה-800 שקיבלתי לכל דבר יקוזזו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יקוזזו. זאת אומרת שאם אדם עושה בייביסיטר עד 900 שקל, לא כדאי לו לפנות לקרן, אם הוא עושה בייביסיטר 1,500 שקל, כדאי לו לפנות לקרן. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אנחנו לא רצינו לעצור אותם, אמרנו, תפנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, הם לא יפנו, לא טוב להם לפנות. עד 900 זה רע להם לפנות, זה בזבוז זמן בשבילם. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> חבר הכנסת ביטון, הוצאנו כבר 60 מיליון שקל לבייביסיטר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני שמח שהוצאתם, אבל חפץ, איפה שאין היגיון אתה תתחיל להיפתח. עד 900 שקל לא כדאי לו לפנות אליך על בייביסיטר, כי סתם הוספת לו בירוקרטיה. מ-1,500 או 1,400 שקל שההטבה הזו מוסיפה לו כסף, אז שווה לו לפנות ולחכות חודש להחזר. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אבל כבודו, איך אפשר לדווח על בייביסיטר? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אבל מה אתה אומר לו במילים אחרות? תסתכל כמה קיבלת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לא, אני אגיד לך למה. חלק אפילו לא מכירים את מענק המשפחה הזה, הוא גם דיפרנציאלי בין לוחמים לתומכי לחימה, לכן אתה מתחיל לסבך אותם. רגע, אני 866 כל עשרה ימים והוא 266 כל עשרה ימים, כי היא פוגשת אולי את החברה או את החבר ומדברים. אני אומר, עזוב, קח מענק משפחה, הוצאת בייביסיטר 5,000? שלח לי 5,000, אנחנו נשלים את כל היתר, עד 2,000 שקלים כמובן. << אורח >> אליאב איתם: << אורח >> אני חושב שליטל קודם הציגה את הקושי של נשות המילואים והיא לא ירדה לפרטים, אבל אישה שנמצאת עם ארבעה או חמישה ילדים קטנים בבית, גם החצי שעה הזאת של לשבת ולמצוא את כל הקבלות ולהעלות את זה, גם זו עבודה, זה סיוט, וכל זה היא לא יודעת שזה מקוזז לה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יודע, לפעמים אתה מעסיק מנקה בבית ואתה צריך לשלם לה פעם בחודש ביטוח לאומי כדי לעשות את זה חוקי, כמה זה קשה להקפיד לעשות את זה. כל משימה של דיווח ועוד מסמך היא דבר שמכביד. << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> זו אולי תשובה לזה שהציגו פה בקרן הסיוע שלפעמים מגישים בקשות על מרץ 2024, מה לעשות? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי היה עיכוב, בסדר. תודה. אילת פלר. << אורח >> אילת פלר: << אורח >> כבוד היושב ראש, תודה רבה על הדיון המאוד חשוב הזה. אני אתחיל בדברי פתיחה, אצטרף לחברתי פה. אני רק אגיד למי שלא יודע, אנחנו תנועה של עשרות אלפי אימהות, לסדירניקים, למילואימניקים, למלש"בים, אנחנו על כל הריינג', הכול מגיע בסופו של דבר אלינו, אנחנו נאבקות על שוויון בשירות. אני אציין שביום ראשון שעבר יד אחת של הממשלה שלחה ככה אופציה להוציא 400,000 צווי שמונה, היד השנייה לקחה מהכיס שלי, שלך, של המילואימניקים, מיליארדים לכספים קואליציוניים. הלוואי והם יושבים שם ובודקים ובודקים ובודקים מה מגיע. זה מטורף, באמת, 28 מיליון שקלים למניעת נשירה מישיבות. אני שואלת מה בכספים הקואליציוניים נועד למניעת נשירה ממילואים. כי מהנתונים שאנחנו שומעות, יש נשירה מטורפת, מטורפת, כי מילואימניקים נשברו. אני רוצה לקרוא לכם וואטסאפ אחד, אחד שקיבלתי ממילואימניק הבוקר שבעיניי הוא סוג של דוגמה להתמודדות של המילואימניק המצוי, במקרה הזה מאמן כושר. הוא מספר לי ככה: מענקים שהגשנו, הוא ורואה החשבון שלו, יולי-אוגוסט 2024 הגיע לי איקס שקלים, ספטמבר-אוקטובר 2024 הגיע לי איקס שקלים, בגין נובמבר-דצמבר 2024 אין זכאות כי המחזור לא ירד. למה? כי גם פה הוא היה במילואים, ב-2024, וגם ב-2023 הוא היה במילואים. מה זה אומר? אין ירידה בהכנסות. למה? כי היו לו אפס הכנסות, אפס הכנסות, גם ב-2024. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תעצרי רגע. חפץ, ההשוואה היא ל-2022, לא? << אורח >> אילת פלר: << אורח >> לא, זה לא אוטומטי. רגע, עשיתי שיעורי בית, אני רוצה להגיד. ההשוואה, זה נכון, אני יודעת שאפשר להגיש על 2022, אבל גם הוא וגם רואה החשבון שלו שהוא רואה חשבון של עשרות מילואימניקים, זאת אומרת שאם הוא אומר לי, הוא לא מייצג מקרה פרטני, אלא זה משהו גורף. הוא אומר, נכון, אנחנו יכולים לבקש על 2022, אבל קודם כול יש דחייה כי אין ירידה, אחר כך אנחנו צריכים ללכת. למה זה לא מסונכרן ב-100% עם מע"מ ועם מס הכנסה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה לא מראש יכול כבר להגיש על 2022. << אורח >> אילת פלר: << אורח >> לא, הוא אומר שלא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הרי אם יודעים שזו לא שנת השוואה, שנת 2024, כי זו שנת המלחמה, 2023, חלקה, היא לא שנה טובה להשוואה. << אורח >> אילת פלר: << אורח >> מאוקטובר, נובמבר, דצמבר 2023. בטח שלא. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אנחנו הולכים עם מה שמיטיב עם איש המילואים. המערכת היא מערכת שמכוילת אוטומטית, היא בוחנת, זה נכנס לתוך אלגוריתמים של רשות המסים. אבל אם זה לא, זה הולך לבחינה פרטנית של אנשים שלנו וזה גם לוקח יותר זמן ובזה אנחנו גם פחות טובים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל אני שואל ברמה העקרונית, אדם יצא למילואים, כבר הלכה לו שנת עבודה, כבר למדתם שהוא הפסיד כסף ב-2023 וב-2024, ועכשיו הוא צריך להמשיך לעשות מילואים, למה לא נשארים על ההפסד המקורי? אותה שנה שמראש העסק אין בו כלום, למה הם רוצים להשוות? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אין פה אין כלום, זה לא אפס או 100. זה מאוד, מאוד מורכב, חבר הכנסת ביטון, עם דיווחים לרשות המסים. זה לא - - - << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו, שבקורונה, אני עסק עצמאי, ובקורונה היו לנו שנתיים דיווח והכול עבד אוטומטי והכול נשלח לשנת המקור, גם אז זה היה שנתיים אחורה, והאוטומציה ברשות המסים, באמת, הייתה מדהימה. בקלילות, באחת, שתיים, שלוש הכסף נכנס, המהירות שהדברים קרו. אם בתקופת קורונה מדינת ישראל ידעה לתת מענה, לא יודעת, לחצי מיליון בעלי עסקים, היא צריכה לדעת לתת מענה אותו דבר, באותה מהירות בקרן הסיוע. וזה מה שרציתי להגיד כבודו, תלמדו מקרן הסיוע של הקורונה כי אני חושבת שהיה בה משהו שעבד. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אנחנו אותו צוות, אותו דבר, אלה אותם אנשים ברשות המסים. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אתם אותו צוות, אוקיי. אם כך, איפה הפערים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברים, לא, זה אירוע שאין בו הגיון. אם אדם עשה מילואים שנה, מה אומרים לו? שעכשיו ישוו לו לפעילות העסקית שלו בשנת המילואים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדיוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה צריך להיות אוטומטי. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לא, הוא לא משווה לפעילות בשנת המילואים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא יכול לפנות על השנה הקודמת אבל קודם כול משווים לו לשנה הזאת. << אורח >> אילת פלר: << אורח >> ואז הוא מקבל דחייה, אפס, ואז הוא צריך לפנות שוב לרואה החשבון שלו. זה מה שהם אמרו לי, אין אפילו רובריקה שמאפשרת לבקש לפי 2022. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שיבוא מהפעם הראשונה, שיבקש על 2022. שתיפתח לו המערכת, שהוא יחליט אם הוא כאיש מילואים, נניח מישהו שעשה מעל 100 או 200, קובעים את הימים, הוא יכול לבקש אוטומטית על שנה קודמת. << אורח >> אילת פלר: << אורח >> אתה יודע מה הייתה השורה התחתונה שלו? "בדרך הזאת, עוד שנת מילואים אחת ואני צריך לשלם למדינה על שירות המילואים שלי". זה הרושם וזאת התחושה של המילואימניקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אני רוצה להגיד לכם שבעיות כאלה, אם אין להן פתרון, הן צריכות לבוא לכנסת. אם יש סיכוי שהן יפתרו בשיח בין ארגונים למשרדי ממשלה, השיח הזה חייב להיות שוטף, חייב להיות שיטתי. זאת אומרת, לא צריך לחכות לוועדה בכנסת כדי להציף לקונה תפקודית מסוימת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש אגב את אותה הבעיה באובדן הכנסה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא באה אחרונה אבל היא רוצה לדבר לפניך, אבל היא תתאפק, היא תיתן לך. << אורח >> אילת פלר: << אורח >> רגע, אבל אני קיבלתי זכות דיבור, אני רוצה למצות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל היא מפריעה לך. היא מהארגון שלך, לא? << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> נכון, אני עוה"ד איילת השחר סיידוף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אהלן, איילת השחר ואילת. אילת, תסכמי את דברייך ואז ניתן לאדון ואז ניתן לאיילת השחר. << אורח >> אילת פלר: << אורח >> אני רוצה באמת לסכם את דבריי, ברשותך, כי יש פה עוד כמה, בסדר גמור. אני רק אומרת שברור לי שיש פה מערכות שמתייעלות, אבל בואו, אנחנו כבר יותר משנה וחצי אחרי 7 באוקטובר, המילואימניקים נהיים רק יותר ויותר ויותר על הקצה ויותר ויותר מתוסכלים, והמנגנונים היו אמורים להקל ולהקל ולהקל, ובמקום זה, זה עדיין בירוקרטיות ובירוקרטיות. אנחנו מבינים שאנחנו באירוע מתמשך, כנראה שנה הבאה יהיו מילואימניקים שזו כבר תהיה השנה השלישית שלהם של ירידה בהכנסות בחודשים האלה, אם הם מזומנים שוב ושוב ושוב. בואו נזדרז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון. צריכה להינתן להם הזכות להגיש על ידי רואה החשבון לשנה הקודמת ישר בפעם הראשונה, בלי שלב ב' ובלי חריגים, זו הלקונה. << אורח >> אילת פלר: << אורח >> זה חייב להיות. אני רוצה להגיד לכם, דו"ח תלונות, רק להציף את הנקודה של נציבות שוויון הזדמנויות, דיברה על זינוק של 56% בתלונות ב-2023, מתוכן 63% של משרתי המילואים ובני זוגם, 71% מהתלונות עסקו בתנאי העבודה והרעת תנאים. מה זה למשל הרעת תנאים? זה מילואימניק שחזר לעבודתו או חזר לעסק שלו, ומה הוא גילה? במקרה של מאמן הכושר, שאין לו מאומנים. אף אחד לא יחכה למאמן כושר תשעה חודשים, עשרה חודשים, אף אחד לא יחכה למאמן כושר כשהוא מקבל צו והולך לחודשיים, חוזר חודשיים, הולך לחודשיים. זו עוד נקודה שרציתי להציג. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל פה נאמר שהם קיבלו בשלב הראשון שישה חודשים קדימה אחרי המילואים עזרה כלכלית גם אם איבדו הכנסה, שישה חודשים אחרי המילואים. ועל פי זה נקבע המגנון של פי אחת וחצי ביחס לימי המילואים, גם אחר המילואים שיפוי בגין אובדן מחזור. << אורח >> אילת פלר: << אורח >> השאלה אם זה יהיה המשכי, כי שוב, אנחנו מדברים פה על חבר'ה שמקבלים פעם בשלושה חודשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נאמר פה שזה העיקרון. אם הוא עשה חודשיים מילואים עכשיו, חדשים, הוא זכאי לשלושה חודשים אחרי המילואים. גם על החודשיים האלה הוא זכאי להחזרים על אובדן מחזורים, וגם שלושה חודשים אחרי המילואים, עד שהוא יבנה את הלקוחות מחדש. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> באותו סכום? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, ככה נאמר. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> ויש לי עוד שאלה. הוא יכול לחתום בלשכה במידה ומפטרים אותו? כלומר, המילואים נחשבים לעבודה? << אורח >> אילת פלר: << אורח >> לא, זה שכיר, הם דיברו על עצמאים. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה תלוי מה הסטטוס של האיש הזה. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> לא, אם הוא היה עצמאי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם הוא היה שכיר - - - << אורח >> אילת פלר: << אורח >> אם הוא היה שכיר. << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> אני רק רוצה שנייה להגיד שגם את הפער הזה שמבקשים להשוות לעומת שנת 2022, שזאת כבר בעצמה הייתה שנת מלחמה, אנחנו רואים את אותו פער בדיוק גם באובדן הכנסה. זאת אומרת, לנשות המילואים יש אופציה להגיש תלוש שכר בהנחה שהוא נפגע כתוצאה משירות מילואים ממושך וכעת אנחנו מקבלים פניות מנשות מילואים שמבקשות להגיש תלושי שכר שנפגעו לעומת לפני המילואים ומבקשים מהן להגיש תלושים של 2023. ב-2023 זה כבר תלוש פגוע. יש פה איזושהי פגיעה בכושר ההשתכרות כי לא נותנים לנו להגיש תלושים לחודשים שהם רלוונטיים, חודש שבאמת לא היה בו שירות מילואים. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אני אשמח לקבל מקרה כזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שנייה אחת. זו בת הזוג שנפגעה בהכנסה? << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה, בגלל שהיא לא יכולה הייתה נגיד שעות? << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> נגיד יותר ימי חופש, פחות שעות בכל יום עבודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שעות נוספות. << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> על שעות נוספות אנחנו בכלל לא מדברים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> או היקף המשרה שלה. << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> כן. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אנחנו פתחנו צוות, חבר הכנסת ביטון, מייד בדצמבר 2023 נפתח צוות שעוסק באובדן הכנסה של בני ובנות זוג. זאת אומרת שאם את, סליחה שאני מדבר בלשון נקבה רגע, אבל אם בעלך יצא למילואים ואת נניח הורדת משרה, אנחנו פיצינו אותך בדיוק בסכום, וזה בעקבות המילואים. << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> נכון, וזה באמת משהו שעבד ממש טוב. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> ונבדק שזה בעקבות המילואים, השלמנו בדיוק, כולל חופשות לידה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא אומרת, זה מבורך, אבל בשנה אחר כך, לא להשוות לשנה של המילואים. << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> נכון, בשנה אחר כך מבקשים להשוות לשנה הפגועה, תלוש פגוע. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אני רוצה לדעת, מקרה אחד כזה אם היה, תביא לי אותו. << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> בשמחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל חפץ, אנחנו מבקשים ממך מעבר לבעיות פרטניות, טיפול עקרוני, בשני הדברים האלה. המערכת צריכה להיבנות שהגשה בגין אובדן הכנסה של בן או בת הזוג או הגשה בגין פגיעה בעסק ניתנת לביצוע גם ב-2025 עבור השנה הראשונה ולא שנת המילואים. אתה מבין מה אני אומר? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אני מבין מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יכול להיות שרשות המסים בולמת אותך או שזו לקונה בחוק, בוא נביא תיקון לחוק. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אני מבין מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי בדרך כלל רשות המסים הולכת שנה אחורה. פה זה אירוע שכל השנה היא מלחמה, גם אובדן ההכנסה כנראה היה, גם הירידה של העסק הזה הייתה, ולכן לא יהיה נכון להשוות את 2025 לשנה הקודמת כי כבר זאת שנה פגועה, אלא להשוות אותה למצב לפני המלחמה שבו אותו אדם השתכר באופן ראוי. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אני מסביר שזה מה שעשינו, אבל אתה - - - שזה יעשה אוטומטית ואני לא בטוח שזה לא מרע עם אנשי המילואים, אני צריך לבדוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, יש לזה פתרון. רשות המסים אפשרה לעסקים גם בקורונה לבחור את שנת ההשוואה, שנה או שנתיים אחורה, הייתה להם אפשרות שנה או שנתיים אחורה, הם בחרו מה נכון עבורם לעשות. יכול להיות שיש מקרה חריג שהאדם, אמרת עונתי וזה ושדווקא השנה הייתה לו טובה והוא ירצה להשוות אותה לשנה הזאת למרות שהוא היה במילואים. אבל שכבר בהגשה הראשונה, לא אחרי תשובה שלילית וחריגים והסברים למה הוא רוצה שנה קודמת. זה דבר שאתם צריכים לבדוק אותו. ולך אני אומר שכבר עשו את זה, היו כבר מקרים ברשות המסים שאפשרו בשומה, בדוח, להתייחס או לשנה או לשנה קודמת, לפי הטובה ביניהן עבור אותו עסק. << אורח >> אילת פלר: << אורח >> אני חושבת שבאמת, וכאן אני אסיים, זה יחסוך, זה אולי מאמץ וזה סנכרון עם רשות המסים, אבל זה יחסוך כל כך הרבה תסכולים. באמת, המילואימניק הזה, אתה היית צריך לשמוע איך הוא התפוצץ לי בטלפון, הוא אומר, "מגיע לי אפס מענקים, את רואה? אני לא מתייצב יותר למילואים". הנגזרת של התסכול הזה היא לבוא ולהגיד, עד כאן, לא עוד. ויש פה אחריות אדירה, פשוט אדירה, באמת לביטחון המדינה. כי כשהמילואימניקים מתוסכלים, ביטחון המדינה נפגע. גם ככה אלה אוכלוסיות, אנחנו, מה זה אוכלוסיות? אני מצביעה עלייך כי אני יודעת מה זה נשות מילואימניקים, מה זה אימהות למילואימניקים, המנגנון צריך להיות הכי פשוט, הכי מתגמל. בסדר, לראות שלא עובדים על המערכת, אני מסכימה איתך, זה חשוב, אבל כמה שיותר, כי התסכול רק גדל. בצו שמונה החמישי עכשיו אנחנו נראה את הירידה, והירידה הזאת נובעת בין השאר מזה שאנשים אומרים, לא רוצה בירוקרטיות, לא רוצה שום דבר, החבר שלי מתקדם בעבודה, הוא לקח לי את כל הלקוחות, למה? כי הוא לא עושה מילואים. אם הגענו למצב בחברה שלנו, ואנחנו בשנת מלחמה ושנה הבאה נהיה בשנת מלחמה וזה לא יסתיים, זה חייב כבר להיפתר. << אורח >> ליטל שוחט: << אורח >> וזה קורה גם לשכירים, אגב. << אורח >> אילת פלר: << אורח >> בטח שזה קורה גם לשכירים, אבל אצל העצמאים זה תמיד יותר אקוטי, כי כשלא נכנס כסף ואין מענק, אין מה לאכול. זהו, תודה רבה. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> אני מאוד אשמח לדבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תציג את עצמך. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> אני רועי, שליש במילואים, מנהל עמותה. אני לא פה בהקשר של העמותה שלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איזו עמותה? << אורח >> רועי מונין: << אורח >> עמותת Made in JLM, הייטק בירושלים, מקדמים פיתוח כלכלי, - - - טכנולוגיה וכאלה. אני מצד אחד מלא הערכה והערצה למה שצחי עושה ולכל המערך הזה שנפתח, שלדעתי עושה טיפול מעולה בפרט ובאמת נבנה פה מערך מפואר. מצד שני, אני חושב שלא בפרט, בטיפול בתאגידים, הגוף הזה לא צריך בכלל לקבל סמכות על הסיפור הזה וזה צריך לעבור לרשות המסים. אני לא יודע אם יש פה נציגים של רשות המסים, ביטוח לאומי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תאגידים, עסקים? << אורח >> רועי מונין: << אורח >> תאגידים, יש עסקים, יש עמותות, עצמאים זה גם עוסק מורשה, כל הדבר הזה מטופל על הפנים. אני חושב שאם אנחנו רוצים לעשות סדר בסיפור הזה, זה לא עוזר להבין כמה פניות פנו, כמה כסף יצא, מתוך כמה. אם עושים שנייה טבלה, אני לא יודע אם יש את המספר הזה שנתיים כבר אחר כך, כמה מילואימניקים יש ששירתו בתקופה הזאת שיש להם עסק, חברה בע"מ או עצמאי או עמותה וכמה פגיעה הייתה להם וכמה כסף מתוך זה הם קיבלו, אתם תגלו פערים מטורפים. ויש אנשים שלא פונים, ויש אנשים שלא זה. אני, יש לי עמותה, יש לה מחזור של 1.5 מיליון, אנחנו הפסדנו מיליון מתוך 1.5 מיליון, קיבלנו אפס שקל בגלל שאי אפשר בכלל כעמותה להגיש לקרן פיצויים. בחוק, יש לי פה את החוק מולי. מוסד ציבורי זכאי, אם יש 25% הכנסה בשירותים, צריך לקבל פיצוי, אין איפה לפנות עם דבר כזה. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> מעל 25%. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> מעל 25%, יש לנו 80% הכנסות משירותים, אנחנו כמו עסק. אני הייתי יכול לפתוח - - - << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אבל השאלה אם זה נובע כתוצאה מהמילואים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שנייה, אתה מכניס לנו מרכיב שאני עסקתי בו גם בוועדת כספים, גם בקורונה, גם כאן. אנחנו דרשנו שגם לעמותות ינתן מענה. אני לא חושב שהכללים שהמדינה קבעה לעמותות הם כמו לעסקים. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> יש אפס פיצוי לעמותות כרגע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא יודע אם יש אפס כי אני מכיר עמותות - - - << אורח >> רועי מונין: << אורח >> אפס פיצוי, מאה אחוז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> - - - שכן קיבלו כסף מהמדינה. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> עכשיו אני חוזר למה שאמרת קודם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שנייה, אבל זה מאוד חשוב. יש עמותות ענק בישראל שהפסידו הכנסות ולדעתי הן קיבלו משהו מהמדינה. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> אני לא יודע מי עמותות הענק, אני מדבר עכשיו על עסקים קטנים בעיקר, שהם נפגעים מזה הכי הרבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, בוא נשמור על שפה. עסקים, יש להם כללים משלהם, שכירים, יש להם כללים, ולעמותות יש כללים אחרים. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> שנייה, צריך להבדיל בין מס רכוש - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במה אתה רוצה לטפל עכשיו? << אורח >> רועי מונין: << אורח >> אני לא יודע על אילו עמותות אתה מדבר שפנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש עמותות בישראל שבזמן המלחמה קיבלו עזרה מהמדינה. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> על שירות המילואים? אני מדבר על בגלל שירות המילואים, ירידה במחזורים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> אין דבר כזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל שנייה, בוא נפרק את זה, עצור רגע. שירות מילואים לא רלוונטי. אתה שכיר בעמותה שלך? << אורח >> רועי מונין: << אורח >> למה אם אני עסק ואני עצמאי זה כן רלוונטי ואם אני עמותה זה לא? מה ההבדל? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי עסק, כל הכסף שלך, ועמותה זה לא כסף שלך. אתה גם לא הבעלים שלה, אתה רק חבר עמותה שנתמנה לעבוד בה. זה לא כסף שלך. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> זה בדיוק הטיעון. נכון, ובגלל שצה"ל יודע לעבוד רק עם פרטים, זה הטיעון שהוא נותן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל שנייה, יש חובה לעזור לעמותות במלחמה ויש עזרה לעמותות במלחמה, זה לא נכון מה שאמרת. אתה מדבר על שכיר בעמותה שיצא למילואים, האם העמותה שלו תקבל עזרה אחרת, תוספתית, מעבר למה שהוא יקבל כתלוש שכר כמו כל שכיר במילואים. לזה אין לי תשובה. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> בן אדם שהוא מנהל עמותה, שיש לו שניים-שלושה אנשים בצוות, והוא נעלם למילואים, והוא אחראי על כל ההכנסות ועל גיוס הכספים של העמותה, ובחודשים אוקטובר, נובמבר, דצמבר ושנה אחרי זה הוא במילואים, העמותה קורסת, איזה מענה יש לדבר הזה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש מענה. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> אתה לא יכול לצפות ממני לבוא למילואים ולא לתת - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש מענה, אבל אתה לא יודע, לא עשית אותו, יש מענה. אני אגב אכנס איתך לעומק לדבר הזה, אבל זה לא בגלל שעשית מילואים. זה לא העסק שלך, אתה לא הבעלים שלו. אפילו חברה לתועלת הציבור היא כאילו בעלים של מניות, אבל אסור לה בכלל ליהנות מרווחים של אותו מלכ"ר. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> מה שאתה אומר לי זה, תסגור את העמותה שלך, אין לך פיצוי אם אתה מגיע למלחמה, תפתח חברה בע"מ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, תפנה כתאגיד מלכ"רי שנפגע במלחמה ויש לגביו כללי סיוע, לתאגידי מלכ"רים. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> זה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם יש 100 עובדים של העמותה שיצאו למילואים, לכל עובד עמותה ינתנו גם המשכורת שלו וגם סיוע לעמותה בגין זה שהוא יצא למילואים? << אורח >> רועי מונין: << אורח >> כל אחד באופן פרטני, כן, הארגון עצמו מרוקן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם כך, למה למעסיק שיש לו שכירים במילואים והוא לא הפסיד שום כסף אבל הם יצאו למילואים, למה לא יתנו לו? << אורח >> רועי מונין: << אורח >> אם הוא משרת במילואים, הוא יקבל. אם המנכ"ל משרת במילואים, הוא מקבל, מה זאת אומרת? על ההפסד של ההחזרים. שנייה אני שם את זה בצד. גם לעצמאים, דיברו פה על עצמאי שיש לו איזשהו מצב מושלם ש-100% מהכסף הוא מוציא לעצמו, זה נכון כשאתה העצמאי היחיד, אתה מעצב או משהו ואתה עושה הכנסות. רוב העסקים, יש להם ספקים, יש להם הוצאות. אני בדיוק מקרה הקיצון שדיברת עליו, שרוב ההוצאות יצאו לעסק ולספקים ואפס אליי. 80%-90% מהכסף שהפסדתי נשאר מופסד, גם אחרי שקיבלתי פיצויים חזרה מהצבא, זה לא עוזר בכלום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? מחזורים. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> כי אתה מקבל את משכורת המינימום שלך מהצבא לזמן שאתה שם, ואז אתה מקבל איזה פיצוי של 10,000 שקל, תודה רבה באמת, מתוך הפסדים של 200,000. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? מחזורים, חפץ. אתה איתנו, חפץ? למה הוא יפגע אם הוא הפסיד הרבה כסף בעסק? << אורח >> רועי מונין: << אורח >> אני אומר את שלי, אנחנו לא נכנס לכל מקרה ומקרה. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אני לא מכיר את המקרה של העמותות, אני מודעה. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> אני מבטיח לך שאם תפתחו טבלה, עמותות, חברות בע"מ ועצמאים, מה הפער, אתם תגלו פערים של 90% שנשארו בנזק. ורשות המסים צריכה להיכנס לסיפור הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אף אחד לא מתווכח איתך שעמותות לא נפגעו במלחמה, אבל מסלול הסיוע שלהן הוא לא אותו דבר כמו לעסקים. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> צריך לדבר עם רשות המסים. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> אין אנשים שמנהלים עמותות במילואים? אני לא מבין את זה. שהייתה להם ירידה במחזור? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש מלא, יש אלפים. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> והם ממשיכים לבוא למילואים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש אלפים. אני הקמתי כמה עמותות ועמדתי בראשן בהתנדבות. הגיוני שמי שהקים עמותה, כנראה אכפת לו מאיזו בעיה במדינה, בדרך כלל, זה אותו אחד שמוכן גם לעשות מילואים. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כך שיש אלפי מנכ"לי עמותות במילואים, לא אחד, אלפים. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אבל הוא שכיר והוא לא בעל המניות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון, אבל הרציונל שלו אומר, אני שכיר ותתגמל אותי כשכיר, אבל גם עובד שכיר של עסק מקבל מביטוח לאומי את העזרה, אבל העסק שלו מקבל סיוע ופה העמותה לא מקבלת. אני אומר שיש לה מסלול סיוע, אבל הוא שונה מהעסקים. גם המיסוי עליה שונה, היא לא משלמת מס הכנסה, יש לה מס מעסיקים, מס שכר, שיטה אחרת. צריך לסייע לעמותות. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> בקורונה הייתה בעיה אחרת עם עמותות, אני לא יודעת אם היא קורית פה. כמי שניהלה עמותות בקורונה, בגלל שחוק העמותות אומר שאם אתה לא משתמש בכסף של העמותה בתקופה מסוימת, עכשיו כל העובדים הלכו והעמותה לא עובדת, לרשם העמותות יש אפשרות לקחת את הכסף מתוך העמותה ולהעביר אותו לעמותה שעושה דברים דומים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, זה לא קורה. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> לא, בסדר, בקורונה זה קצת קרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה אירוע לא אמיתי ולא איום אמיתי על עמותות. אני רוצה שני דברים להשיב לך. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> רק לסגור את זה. אני מאוד מבקש שמישהו, לא יודע מי אמור להיות אחראי על זה, יבקש, מתוך המילואימניקים, כמה מהם יש להם עסק, או עצמאי או עמותה, מה הייתה הפגיעה ומה היחס של זה ביחס לפגיעה. לדעתי זה יעשה הרבה סדר. ושרשות המסים, שזרקה את האחריות הזאת על הצבא, שלא יכול בכלל להעביר כסף לחלק מהתאגידים האלה, תיכנס לאירוע ושיעשו את מה שהם צריכים לעשות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם אתה מבקש משהו, תחזור עליו ואנחנו נבקש את זה כמידע, אבל תגיד את זה ברור, מחדש. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> טבלה, מתוך משרתי המילואים, כמה מהם הם מנהלים, עצמאי, או עסק או עמותה, מה הייתה הפגיעה שלהם בתקופה הזאת, אפשר לקבל את זה מביטוח לאומי, ביחס לתקופה של הפיצויים, ומה הפיצוי שהם קיבלו. שיהיה את המידע הזה בחוץ, בואו נראה מה עושים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לפי עוסק זעיר, עוסק קטן, עוסק בינוני ועמותה, פחות או יותר, לא? זה מה שאתה מדבר? << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> אלה נתונים שלא יכולים להיות בחוץ. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> פנימית, לחברי כנסת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? לא, הוא לא מבקש ממך את המידע הפרטני, הוא מבקש ממך את הסטטיסטיקה של הדבר. זה קל שיהיה בחוץ. לפרק, עסק זעיר, עסק קטן, עסק בינוני ועמותה, מה הפגיעה שהייתה להם במלחמה, ואיזה תגמול קיבלו מהמדינה, זה דבר שאפשר להציג אותו. זה בין רשות המסים לביניכם. רשות המסים, ביטוח לאומי. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> ביטוח לאומי צריך להיכנס לאירוע. ביטוח לאומי הם היחידים שיש להם את המידע, גם מי עושה מילואים וגם כסף, ולא באים לאף - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שנייה, אתה ירדת ב-60% הכנסות בעמותה. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ממה שסיפרת, לא? << אורח >> רועי מונין: << אורח >> כן, נפגענו שני שליש הכנסות בעמותה, 90% הכנסות בעצמאי. קיבלתי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה להשאיר את זה פתוח לגבי האם קיים עבורכם מסלול סיוע במדינה. אחת הבעיות הייתה שמי שקיבל סיוע בעסקים זה לפי האזורים שהעסק פעל בהם ולפי תחומים שפעלו. << אורח >> רועי מונין: << אורח >> אנחנו בירושלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואז מי שלא חל עליו אזור הסיכון לא יכול היה להגיש בקשות. פגשנו את זה בגולן ובגליל התחתון ובעוד מקומות. אבל אנחנו נבחן את העניין הזה של עמותות, יש פה סימן שאלה ואין פה תשובות טובות. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> חשוב לי לציין, חבר הכנסת ביטון, צוין פה מס הכנסה, ביטוח לאומי, אני אומר ששיתוף הפעולה שאנחנו זכינו לו משני הגופים הללו הוא פשוט יוצא מן הכלל, אין דברים כאלה, התגייסות רבתי. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> הם באמת גופים טובים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל קח לך, חפץ, גם לבחון אם צה"ל נתן. תראה, אני אומר לך שאם אתה תבדוק כמה מ"מים, מ"פים ומג"דים עובדים בעמותות, אתה תגלה אלפי אנשים, למה? כי יש הלימה בין יזם חברתי לזה שהוא הלך להיות קצין. אני הקמתי שלוש עמותות, עמדתי בראש חמש עמותות, הייתי 30-20 שנה במילואים, אני מכיר את מה שהוא מדבר, הכאב הזה אמיתי. השאלה אם מדינת ישראל התייחסה לארגון הזה של עמותה, שהוא בא לעשות טוב, המנכ"ל הלך למילואים, ירד בהיקף הכלכלי, הזרקור הלך לעסקים ולא הלך לעמותות. לא חייב שהמענה לעמותות יהיה כמו מענה לעסקים, כי כללי החשבון והמיסוי שונים, אבל האם מישהו נתן את הדעת על עמותות, זו שאלה שאתם גם תעשו בדיקה אצלכם בדבר הזה. איילת השחר. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> תודה, כבודו. עוה"ד איילת השחר, אימהות בחזית. אני אעשה את זה קצר כי גם יש לי עוד ועדה. צחי ויושב ראש הוועדה, אני רוצה לחזק את דברי חברתי, אתם צריכים להתייחס לקרן הזאת לא כקרן סיוע, אלא כקרן שימור. זה חשוב שתבינו, גם בגלל שאנחנו יושבות בוועדות חוץ וביטחון ומדברים איתנו כאימהות ללוחמים ולמלש"בים, שככל הנראה אנחנו נמצא באיזושהי לחימה עצימה לאורך זמן ממושך שלא יודעים אם הוא בין שנה לחמש, או אם שואלים את בני גנץ, גם ילדים בכיתה ט' ידרשו להילחם בעזה כרגע, נאמר שיש לנו המון, המון שנים. אני לא יודעת מה אורך השנים וכמה זמן זה הולך להיות, אבל אתה חייב להתייחס לקרן הזאת באמת כקרן שימור. אתמול התפרסמה כתבה על השחיקה, על השחיקה הנפשית, הפיזית, אבל השחיקה היא גם כלכלית. אנחנו נמצאות בבתים של אימהות ושל נשות מילואימניקים, אבל גם אימהות לחיילים, ושבמקרה גם יש לה ילדים בלוחמה ויש לה גם בעל בלוחמה. זו המציאות הכי קשה שיש, נשים שהן גם אימהות וגם נשות מילואימניקים. אתם חייבים, ואני אחזור על זה עוד פעם, להתייחס לקרן הזאת כקרן שימור, להתייחס לכל טענה או הצפה של פער לא כמשהו שאנחנו קטנוניות חלילה ובאות כטענות נגדכם, אני יודעת שאתם עושים עבודת קודש, אני יודעת שכולנו באותה סירה, נלחמים במה שאפשר ב-520 הימים האחרונים, אבל ברגע שנבין שזה שימור, אחרת לא יהיה לנו כוח לוחם, לא יהיה לנו. הכוח הלוחם הזה, מנסים לדחוק אותו לאיזושהי פינה מהרבה מקומות ושוחקים לנו את המוטיבציה על בסיס שעתי, בטח עם חוק ההשתמטות, בטח עם תקציבי ישיבות ותקציבי מימון אי נשירה מישיבות. אבל זו שיחה אחרת. אתם, התפקיד שלכם, כל פנייה, להגיד, אנחנו חייבים לשמר, מבחינתכם אלה לקוחות, לשמר את המילואימניק הזה. כי אם בסוף מילואימניקים יצאו מתוך המערכת על שחיקה כלכלית, שזה משהו שהכוח הוא בידיים שלנו, כי שחיקה נפשית אני לא יודעת לעזור לו, ושחיקה פיזית אני לא יודעת לעזור לו, אבל שחיקה כלכלית, אם מישהו יבוא ויגיד, אני הפסקתי להילחם כי הבית שלי קרס כלכלית, פה כל האשמה, האחריות תהיה על מי שהיה אמור לעזור לו. אנחנו גם ככה נמצאים באחוזים ובסטטיסטיקות של שחיקות נפשיות ופיזיות שאני לא יודעת איך נמצא להן פתרון. אני אומרת שוב, תתייחסו לקרן הזאת כקרן שימור. אני בקורונה הייתי מאוד, מאוד פעילה בקרן הקורונה כי ליוויתי עסקים, ואני רוצה להגיד לכם שזו הייתה קרן מצוינת שבסוף גם נתנה מענים למקרי הקצה הכי, הכי, הכי, בקצוות של הקצוות של הקצוות שלא נכנסו תחת החוק היבש, כי יש מקרים שהם פרסונליים. אותו דבר, גם בקרן המילואים, מאחר ולא כל המקרים דומים ולא הכול נכנס תחת סל המנהלות והתקנות והכול, תתייחסו לזה, צח, בחרדת קודש, באמת. כי בסוף ההצלחה של הקרן הזאת היא רמת הביטחון שלנו. אם אנחנו נאבד לוחם אחד כי הבית שלו קרס כלכלית, המדינה הזאת לא מבינה מה היא עושה, באמת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. אדוני, בבקשה. << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> אני עו"ד אליאב אזולאי, אני מטעם אחים לנשק, אני רב סרן במילואים, בן 53 ועדיין עושה מילואים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה? << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> ב-214. אנחנו פה שמחים לשמוע קודם כול על העבודה של הקרן למילואים ומברכים על כל מה ששמעתי, אבל יש פער אדיר בין הנתונים שמופיעים פה, אפילו בדף שהופץ בוועדה, שהוקצו בין 9 ל-15 מיליארד שקל לבין הסכומים שתיארת שעד היום ניתנו כגראנטים לכל המילואימניקים. אתה ציינת משהו כמו 500 מיליון שקל, נכון? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לא. << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> כמה הסכום? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> 13-12 מיליארד שקל. << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> אוקיי, איפה הפער בין עוד 3 מיליארד שקלים? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> רוב הכספים מגיעים באופן אוטומטי לאיש המילואים, לא דרך קרן הסיוע. קרן הסיוע בוחנת בקשות פרטניות של אנשים בהתאם לתקנון, אבל רוב הכסף מגיע אוטומטית. המענקים - - - << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> כתוב שאלה כספים שמגיעים דרך הקרן עצמה, 15 מיליארד שקל. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לא. אנחנו התחלנו עם 70 מיליון, אנחנו כבר עם מיליארד וחצי ששילמנו בקרן, אבל בנוסף לזה עוד איזה 12 מיליארד או 11 מיליארד הגיעו אוטומטית. התגמול הנוסף, התגמול המיוחד, מענקי המשפחה של ה-866. << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> כלומר, זה לא דרך הקרן. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לא, זה מגיע אוטומטית. זו חוקה, בראשון לחודש משולם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגיד, הקרן שהקמנו בחוק שלי על סיוע לסטודנטים גם מופעלת על ידכם? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> של המלגות. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש ניצול מלא של הדבר הזה? כמה שמנו שם? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> סטודנטים, 253 מיליון שילמנו פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתוך? מה תוקצב? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 400. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והסכום הוא רב שנתי, לא נוגעים בכסף? כלומר, אם אין ניצול? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אני לא מכיר מגבלה של - - - בשנה הזאת בוודאי. << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> יש עוד 3 מיליארד שקל שאיפה הם? לפי מה שכתוב פה. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> יגיע בהמשך, אלה המענקים החודשיים, זה משולם במהלך 2025. יש מלגת סטודנטים ביולי. << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> יש הפרדה בין מה הכספים שהולכים דרך הקרן ומה המענקים שהולכים בנפרד? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן, הכול מנוהל. << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> לא, אתה יכול לתת את הנתון הזה? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> עכשיו לא, אבל יש את הכול. << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> תראה, מה שאני רציתי להדגיש זה אחת, שקודם כול - - - << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> מה התפקיד שלך, סליחה? << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> מה התפקיד שלי? אני מטעם אחים לנשק, אני מילואימניק ואני עורך דין. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לא, בסדר, רציתי לדעת רק. << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> יש גם איזשהו עניין אחד גם, תחושה שלי, שמצד אחד תיארת שלושה עקרונות מאוד יפים, פשטות, אמינות, זמינות, אבל אתה מאוד אופנסיבי פה בוועדה ואתה לא מקשיב ונכון לשפר, אתה נכון לדחוק טענות. זה אני נותן לך כפידבק מהצד. אני חושב שגוף כמוכם צריך להיות להוט שכל התקציב שלו יצא החוצה עד השקל האחרון. זה דומה למה שאמרה איילת. לא רק שזה שימור, אלא המטרה שלך היא להכיר את קהל היעד ולא רק להיות בתגובתיות לבקשות, אלא למפות ולהבין מי זה הקהל שלך. כי אתה יודע להגיד לנו עד היום כמה אינדיבידואלים קיבלו כסף דרך הקרן הזאת מתוך כל המילואימניקים? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אני יודע, כן. << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> כמה? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אתה שואל אותי שאלות שאין לי את הנתון. אני יודע, אני יודע להעביר את הנתון הזה. << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> אני מבקש את הנתון הזה. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אבל אני לא עובר ועדת חקירה פה. אני יכול לבדוק ולתת לך תשובה, לתת לחבר הכנסת ביטון. << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> הנה, זה נתון מאוד בסיסי, כמה אנשים הגישו בקשה, כמה עסקים הגישו בקשה, הסכום הזה מתחלק לכמה אנשים. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> הגישו לנו 600 ומשהו אלף, כמה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מותר לו להגיד את הנתון הזה כאן והוא יביא אותו. אבל תרשמו את השאלות האלה. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> יש 600,000 בקשות על 300,000 אנשי מילואים. << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> בקשות של אנשים או בקשות חוזרות. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> בקשות חוזרות, גם חוזרות. << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> אינדיבידואלים. כי מישהו שמקבל כל חודש, כל פעם יש לו בקשה נפרדת, אם זה בייביסיטר, ינואר, פברואר, מרץ. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אפשר לבדוק את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא יבדוק. << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> מה שאני רוצה להגיד זה שאתם צריכים לעשות מיפוי. לדעתי, זה גוף שהולך להיות פה, זה פידבק, אוקיי? אתה יכול לעשות איתו מה שאתה רוצה. אתה יכול להבין כמה אינדיבידואלים מתוך המילואימניקים באמת פונים אליכם. לדעתי, אתה תמצא שזה אחוז מאוד, מאוד קטן של המילואימניקים. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> טעות בידיך. << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> אתה לא נותן לי נתון אחר. << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> אין לי את הנתון המדויק. אני לא מדבר שטויות, הכול בדוק. << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> מפתיע אותי שאתה לא יודע להגיד שמתוך 60,000 מילואימניקים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרת את זה, לא להתחיל עכשיו להתנגח. << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> אין לך שום מצגת, שום התפלגות, כמה כסף הלך למה. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> יש לי מצגת, דוח מנהלים, יש פה עשרה עמודים, את הנתון הזה אין, מה אתה רוצה שאני אעשה? << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> אני מבקש נתונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לבקש נתונים זה בסדר, אבל לא לקבוע קביעות שאתה לא יודע, גם אתה לא יודע. << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> אני לא קבעתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה אמרת שאתה מעריך שאחוז נמוך מהמילואימניקים. << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> אמרתי שלדעתי, אבל הוא לא נתן את הנתונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל דעתך פה רלוונטית כמו כל אחד בשולחן, זה לא מבוסס נתונים. אבל אמרת לנו לא להתגונן ולא זה, אז לא להגיד קביעה שהיא עדיין לא מבוססת נתונים. << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> מאה אחוז. חבר הכנסת, הייתי שמח, אם יש דיון נוסף - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נבקש, אנחנו נעשה דיון מעקב. << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> שתהיה מצגת שתתאר כמה כסף יצא, לכמה אנשים, לפי איזו התפלגות. הוא דיבר על חלוקה לעסקים, מילואימניקים בגילים כאלה וכאלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נבקש סקירה של נתונים שעלו פה, גם מה שאמרת. << אורח >> אליאב אזולאי: << אורח >> זה תיאור כרגע מאוד אזוטרי ומקומי שאי אפשר בכלל ללמוד ממנו שום דבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו למדנו הרבה היום, אני לא מסכים איתך, למדנו הרבה. בבקשה. << אורח >> אליהו יפרח: << אורח >> שלום, תודה רבה על הדיון החשוב הזה, לך, חבר הכנסת מיכאל ביטון, לך, תת אלוף צחי חפץ. אני חייב להגיד שוב פעם שבאמת קרן הסיוע הולכת מעל ומעבר לעזור לכמה שיותר אנשים וזה ברור שקרן הסיוע היא לא תחליף והיא לא פתרון להכול. זאת אומרת שזה לא תחליף למשכורת, זה לא פתרון להכול, זה כואב לי שיש אנשים שניצלו את זה וברור שצריכים לעבוד כדי שזה לא יקרה ויתמשך. אני אציג את עצמי, אני אליהו יפרח, רס"ל בגדוד 8101 בחטיבת אלכסנדרוני, גולנצ'יק. אני רוצה בבקשה, צחי, לעלות לך משהו אישי, מקרה שקרה לי ומקרה שקרה לחבר שלי בצוות, קודם כול אני אפרט על החבר. חבר שלי הוא חובש במחלקה אורגנית, אנחנו - - - פלוגת משא את פינוי הפצועים תחת אש מכל מקום, אנחנו מצילים חיים של אנשים. עשיתי עד היום 266 ימי מילואים ואתמול קיבלתי הודעה על הזימון הרביעי ל-75 יום. כבר יש חוסר באנשים שבאים, כי מה? יודעים שקשה אחר כך כל פעם לצאת למילואים ואחר כך לעבוד ויש פגיעה בעסקים, וזה איפה שקרן הסיוע אמורה לבוא ולעזור. החבר שעליו אני מדבר הוא בן אדם שלפני המלחמה, קרן הסיוע בודקת שלושה חודשים אחרי ולפי זה קובעת את הממוצע של המשכורת החודשית, איך שאמור להיות, או ככה זה אמור להיות עם המילואים. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כן, שלושה חודשים לפני. << אורח >> אליהו יפרח: << אורח >> מה שקורה עם החבר זה שחודשיים לפני המלחמה הוא עבד, אבל בחודש השלישי שלפני הוא ואשתו אשתו יצאו לחודש לחופש, לבקר באירופה, משפחה. הוא נלחם חמישה חודשים כי הוא סך הכול הרוויח, כל חודש הוא עבד, הוא הרוויח 12,000 בחודש. זאת אומרת שבשלושת החודשים האחרונים הוא הרוויח 24,000 שקל בגלל שהוא יצא חודש לחופש. מתי שהגיע הזמן לדווח על ההכנסות שלו והכול - - - << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> הוא עצמאי? << אורח >> אליהו יפרח: << אורח >> לא, הוא שכיר. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> הוא יצא לחופש? << אורח >> אליהו יפרח: << אורח >> הוא יצא לחופש עם אשתו. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> לא, אבל בחופש יש לו ימי חופש מוקנים בחוק, הוא לא קיבל משכורת? << אורח >> אליהו יפרח: << אורח >> לא, הוא לא עבד, הוא עובד במשמרות. מה שקרה, שהוא בא ואמר, אני מרוויח 12,000 בחודש, אמרו, בוא תראה לנו שאתה מרוויח 12,000. הוא אומר, אוקיי, חודש ספטמבר, אוגוסט, הנה, הרווחתי 12,000. מה עם חודש יולי? הייתי בחופשה. אוקיי, לפי זה לא ניתן לך עכשיו 12,000, נחלק 24,000 חלקי 3, 8,000. איך בן אדם אמור לשרוד ולהיות במילואים, אז בסבב הראשון זה היה, 150 ימי מילואים, להגיד לאשתו, אוקיי, אנחנו נפסיד ארבעה חודשים, 4,000 שקל כל חודש וחודש על זה שאם פשוט היו רואים ומסתכלים על החודש הרביעי שלפני, הנה, הבן אדם גם הרוויח 12,000 בחודש. זה המקרה שלו ואיתו אני נלחם עם זה כבר שנה וחצי, למצוא דרך איך לעזור לו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש אפשרות בחריגים להתייחס? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> חוק הביטוח הלאומי זה חוק מדינה שהוא לוקח אוטומטית 90 ימים אחורה. אנחנו במקרים מסוימים, אני לא יודע, צריך להסתכל על המקרה הזה פרטנית רגע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, תסתכל לפנים משורת הדין, כמו שאמרת. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> נתנו מענה לכל מיני חוזים עתידיים ואנשים שהיו צריכים לקבל העלאה במשכורת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, הוא אומר שהוא מראה לך עשרה או 11 חודשי עבודה של 12,000 וחודש חופשה שהוא לא קיבל משכורת כי הוא כנראה לא עובד חודשי, אלא עובד שעתי ולא זכה בחופש לקבל את הכסף. תבדקו לפנים משורת הדין. את המקרה השני תגיד לו אחד על אחד, אנחנו לא רוצים. << אורח >> אליהו יפרח: << אורח >> אם אני יכול, שתי שניות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, זה לא שתי שניות. אני נתתי לך מקרה אחד, תישארו פה אחר כך, ספר לו על המקרה השני ותנסו לפתור אותו. << אורח >> אליהו יפרח: << אורח >> בסדר גמור, תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש מישהו שרצה להגיד משהו לפני שנסכם את הדיון? << אורח >> רמי שוורץ: << אורח >> אני אשמח. תודה, היושב ראש. שמי רמי, בין סבבים אני חוקר כאן במרכז המחקר והמידע של הכנסת, אבל אני מדבר עכשיו לא בכובע הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תספר על המילואים קודם, מה אתה עושה במילואים? << אורח >> רמי שוורץ: << אורח >> אני לוחם, חטיבה 55. יש פה את כל הגולנצ'יקים, שיהיה לפחות צנחן אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש גם צנחנים אתה אומר. << אורח >> רמי שוורץ: << אורח >> עשיתי מעל 200 ימי מילואים, ואמנם לא קיבלנו את הצו הבא, אבל להבנתי אנחנו מתגייסים שוב עוד מעט. ואני, גם זה הכי חשוב, נשוי פלוס 4, אשתי גם עצמאית אבל אני לא אתייחס לזה כי כבר דיברו על העצמאים ועל בנות הזוג. כפי שאמרו פה הרבה אנשים, ניכר למילואימניקים הרצון הטוב של הקרן, של החיילים והחיילות, קצינים וקצינות בקרן, אבל עדיין יש בעיות. נגעו בחלק מהבעיות, אני אעשה את זה ממש בקצרה. יש חסמים ויש בירוקרטיה ויש חוסר שקיפות ודברים שמאוד מקשים עלינו, ובסוף זה יוצר מצב שפשוט לאנשים נמאס. אין להם כוח, כבר מקבלים סירוב, לא מגישים ערעור, פשוט אנשים חנוקים. ואני חושב שזה חלק מהדברים שצריכים להיות בהבנה, שזה נכון שיש מערכת שיכולה לטפל בבעיות, אבל באיזשהו שלב לאנשים כבר נמאס והם לא עושים את זה. ולכן מוקדן או מוקדנית שלא מבינים ב-100%, השאלה ששאלתי מקודם לגבי מישהו שעשה מילואים ב-2024 והתחיל טיפול ב-2025 והאם הוא יכול לקבל החזר ואמרת שכן, זה חבר שלי, המוקדן אמר לו שהוא לא יקבל. הוא לא בדק אחרי זה, במקרה אמרתי לו שאני מגיע לדיון, הוא ביקש שאני אשאל, אבל אם לא היה לו חבר שמגיע לדיון, הוא לא היה יודע שזה לא לפי הכללים. ואני חושב שיש הרבה מקרים כאלה, ואני אתן סיפור אישי ממש קצר. בחודש אוגוסט גויסתי, הייתה, אני לא רוצה להגיד הטבה כי בעיניי זו לא הטבה, אבל היה במיוחד למגויסים באוגוסט החזר על בייביסיטר בחודש אוגוסט והיינו חייבים להוציא את הכסף קודם ואז מקבלים החזר. הוצאנו את הכסף, אחרי שחזרתי מהסבב הגשתי בקשה ואחרי זמן מה קיבלתי ב-SMS תשובה שאני אקבל החזר חלקי, בלי הסבר למה החזר חלקי. שוב, זה כסף שכבר הוצאנו, כלומר, החזר חלקי, המשמעות היא שהפסדנו כסף. פניתי לקרן, לא הצלחתי לקבל תשובה. אני קצת עקשן, פניתי שוב ושוב, ובסוף הסבירו לי שהיחידה שלי לא נמצאת ברשימה של יחידות שזכאיות להחזר מלא. לא ידעתי שיש בכלל רשימה כזאת. התעקשתי שוב כי גם אני לא רוצה להיכנס לפרטים לגבי הפעילות של היחידה, אבל זו חטיבה מתמרנת. בסוף, השליש של הפלוגה שלי הגיע פיזית לקרן, בדק את הדברים והייתה טעות, משום מה פיספסו את השם של היחידה שלנו ברשימה וקיבלתי החזר מלא. זה סיפור עם סוף טוב, אבל רק בגלל שאני קצת עקשן והתעקשתי, רק בגלל שבמקרה השליש שלי הגיע לשם ובדק את הדברים אישית, אחרת היינו פשוט יוצאים מופסדים. ויש לי חברים שמשרתים איתי שוויתרו, כי ברגע שקיבלו החזר חלקי לא טרחו לבדוק שיש תקלה טכנית, לא ידעו שבכלל יש רשימה כזאת, וכאלה יש רבים. כלומר, ברגע שמקבלים את הסירוב, גם אם זו בעיה טכנית - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מה ההצעה האופרטיבית שלך לתקן? מה אתה מציע? << אורח >> רמי שוורץ: << אורח >> אני קודם כול רוצה להציף את הדברים, כי אני חושב, ממה שאני שומע, אני מרגיש שלא מספיק מודעים, זה נכון, תמיד בכל מערכת גדולה יהיו בעיות, אבל פה לרוב המילואימניקים אין כבר את הזמן ואת הפנאי הנפשי להמשיך את הסיפור. אם זה לחדד את הנהלים מול המוקדנים, אם זה לעשות בדק בית, אם זה אם יש סירובים, להיכנס מדי פעם באופן אקראי לסירובים, לפתוח את התיקים, להבין למה סורב, האם זה היה מוצדק, האם פה הייתה טעות. כי אני חושב, בסופו של דבר, וזה משהו שהנציגות של נשות המגויסים אמרו, בסופו של דבר להבין שלנו המילואימניקים ולמשפחות שלנו כבר הגיעו מים עד נפש, אנחנו לא מסוגלים להתעסק עם יותר בירוקרטיה, ואם הנטל עלינו תמיד לנסות להבין איפה הבעיה, רוב האנשים פשוט יוותרו. << אורח >> מיכל לרר: << אורח >> מיכל לרר, גם מהממ"מ. רציתי רק להגיד שאני חושבת שבסוף, כשמנסים אולי לסכם ולקחת את זה למקום שהוא יותר פרקטי מבחינת גיבוש פתרונות, צריך להסתכל על שלושה חסמים שחוזרים על עצמם בכל תחום של מיצוי זכויות. הראשון הוא הלקוח, במקרה הזה משרתי המילואים. זה צריך להיות כמה שיותר פשוט, שהם יבינו מה מגיע להם וממש להסתכל מתוך נקודת המבט שלהם. כלומר, הם נכנסים לאתר הקרן, שכל המידע שצריך להיות חשוף בפניהם, שיהיה חשוף בצורה שקופה ונגישה. שלא יצטרכו להתחיל לחשוב ולהסתבך עם מה מגיע, מה לא מגיע. דבר שני הוא ההתנהלות מול הפקידים, לצורך העניין המוקדנים שמאיישים את מוקד 1111. צריך לוודא שהם מקבלים הכשרה שהיא רלוונטית, שכמה שיותר מענים יתנהלו במדיום הזה. יכול להיות שצריך לעשות הכשרות פר תחומים, מוקדנים שיודעים את הזכויות של עצמאים, שירותי שמרטפות, טיפול רגשי. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> פתחנו מוקד ברשות המסים לפני ארבעה-חמישה חודשים, ייעודי רק לעצמאים, שרק לשם מגיעות 80-70 פניות ביום. << אורח >> מיכל לרר: << אורח >> הרבה פשוט נופל במפגש הזה בין מי שבא לתבוע את הזכות שלו לבין הפקיד שנותן את השירות. אולי כאן לחשוב שוב על סוגיית ההכשרה. והדבר השלישי הוא הסוגיה של ההטבה או הקצבה או המענק, כמה שיותר פשוט ושיכסה כמה שיותר מקרים. אני חושבת שצריך לזכור את שלושת המדיומים האלה כשבאים לחשוב על איך אנחנו משפרים את עצמנו מבחינת הסתכלות עצמית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אני רוצה רק לפני שאתה מסכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אני אתן לך וגם יש לי עוד איזו שאלה. מבחינתך, עכשיו כלפי עתיד, יש לך איזו דאגה למקורות מימון או לבעיות שצצות בתקציב 2025, משהו שלא פתור בתקציב? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> בשלב הזה לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מבחינת מקורות מימון. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> נכון למרץ, לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומבחינת סמכויות לפעול? גם אתה יחסית מגובה? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אני לא רואה כאן בעיה, כן. מה שאני רוצה להעביר, אני בעצמי הולך לוועדת חריגים. היו לנו הרבה עניינים שמצאנו לקונות והלכנו לוועדת חריגים וסידרנו. תראו, בייביסיטר לא היה ביום הראשון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה כראש המערכת הזאת, מה לדעתך הדברים שהיא צריכה להשתפר בהם בשנה הקרובה אחרי כל הניסיון שצברתם? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אנחנו מסדירים את המנגנון הזה לאורך זמן והוא לא יכול להתבסס רק על אנשי מילואים, זה עולה הרבה כסף למדינה. ואני קלטתי 21 חיילות חובה בקרן, לא במוקד, המוקד הוא כולו חובה, יש שם 20 אנשי מילואים, חונכים, ראשי צוותים וכן הלאה. וזה אתגר, אתגר מבחינתי לקחת חיילים וחיילות בני 18, 18.5 ולתת להם לבחון דברים. אנחנו נותנים להם את כביש 6, מתחילים איתם בשלבים, אותנו זה מאוד, מאוד מאתגר. הדבר השני הוא הסיפור של העצמאים. העצמאים, לא מה שרץ על אוטומט, מה שרץ על אוטומט, מה שהולך למכונה של רשות המסים, תוך שבועיים-שלושה מקבלים תשובה, אבל ה-30% שלא מסתדר, קרי מחזור 2022, או שיש, סימנים מחשידים זה נקרא ברשות המסים, סמ"חים, משהו שלא מסתדר בדיווח. זה עובר לבחינה של יד אדם, זה לוקח לנו הרבה יותר זמן כי אנחנו שם קצת קצרים באנשים, כי צריך להסמיך אותם לתהליך הזה. עוד פעם אני אומר, אלה אנשי צבא שעושים את זה, זה גם מאוד, מאוד מאתגר אותי בעניין הזה. אלה שני דברים גדולים. אנחנו עוסקים כל הזמן, אני יכול להבטיח לך, מיכל וזה, עוסקים בסיפור של הנגשת זכויות ומיצוי זכויות בצורה קיצונית. אנחנו השקנו את כיוונים. באמת שאני אשמח להראות לך אפילו. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> כל המשרתים קיבלו את זה. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כל המשרתים קיבלו את זה. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> מערכת למיצוי זכויות. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> כיוונים זה בתוך אתר המילואים, זה המנגנון שלנו למיצוי זכויות, אתה יכול לראות. אתה איש מילואים, כיוונים, נכנס, קל ופשוט, תגיש, אפשר להתחיל, תלחץ. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> הוא מאתר את השירות שלך. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> הוא שואל אותך שש שאלות ועל בסיס השאלות האלה אומר לך את כל הזכויות שלך, בין אם אתה תוך כדי שירות המילואים או מייד אחרי שירות המילואים. אבל לא רק שהוא מנגיש לך, אם יש איזה טופס דיגיטלי שצריך למלא, הוא גם נותן לך אותו באותו רגע, את הלינק, תמלא. זאת אומרת, מעודד אנשים לפנות. << אורח >> מיכל לרר: << אורח >> זה מופיע באתר? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> זה בתוך אתר המילואים. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> זה מופיע באתר וכלל המשרתים קיבלו את זה בהודעה. כל משרת שיש פה במילואים קיבל את זה בהודעה מאיתנו, הפצנו את זה לכל המשרתים. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> אנחנו מאוד, מאוד משתדלים, דוגמה של אנשים שיש איחור בטיפול, מוציאים להם SMS, אנחנו יודעים שהטיפול בפנייתך לוקח יותר זמן ואנחנו מתנצלים על זה, אבל גם מנסים להסביר להם. נניח עצמאים שאנחנו יודעים שהם עצמאים ולא פנו אלינו, פנינו אליהם יזום, תגיד, למה לא פנית עד היום? למה לא פנית לקרן? מנסים כל הזמן בכל מיני שיטות להגיע לאנשים. אחת, כי אין מגבלה של תקציב מבחינתי לעניין הזה. ושתיים, האינטרס שלי הוא שאנשים יממשו. לכן כשאנשים אומרים לי פה שימור וזה, מהיום הראשון זה שימור. הגיע מפקד הזרוע לביקור, הוא אומר, "אתם תגרמו לאנשים להגיע עוד פעם ועוד פעם למילואים". זה המנגנון, ככה אני רואה את זה, זו זכות הקיום שלנו. לכן אם אתם מרגישים שאני קצת מתגונן, כי אנחנו עמוק, עמוק בעניין הזה, עמוק, עמוק בגישה הזאת כלפי משרתי המילואים ובני ובנות זוג. << אורח >> מיכל לרר: << אורח >> אתם מנסים אבל לתת יותר ויותר הטבות בצורה אוטומטית? << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> מבחינתי שהכול יהיה אוטומטי. אבל, ושימי לב, כמו שאמרתי, מתוך 15 מיליארד, הוא יצא הבחור, הוא אמר נתונים פה שהוא לא מכיר את הנתונים, אבל רוב הכסף מגיע אוטומטית, כל המענקים האלה מגיעים אוטומטית. הרעיון של קרן הפיצוי הוא פיצויים בגין נזקים שנגרמו לך, אבל כדי להבין אם נגרמו לך נזקים אתה צריך להראות שנגרמו לך נזקים, זה האירוע. מיליארד וחצי מתוך 13-12 מיליארד זה 10% הקרן נותנת, הרוב מגיע אוטומטי. אני בעד הכול אוטומטי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברים. אנחנו בחריגת זמנים, אנחנו הולכים לסיכום. תודה רבה. ראשית, הוועדה מבקשת להודות לנציגי צה"ל ומשרד הביטחון על הסקירה בגין פעילות קרן הסיוע לאנשי המילואים שמבוססת על החלטת הממשלה. בסך הכול ניכר שרוב המשאבים מבוצעים בפועל ומשולמים, ושנעשית עבודה מתמדת להשתדל לשפר את השירות, להגיב, להיות גמיש, להיות רגיש, בתפיסה מרחיבה, מכלילה, פרואקטיבית, וגם לתקן עיוותים באמצעות האפשרות לערער ולפנות לוועדת חריגים. אנחנו מוקירים גם את הקצינים, גם את החיילים ואת אנשי הקבע, אותם 150 חבר'ה שצריכים לטפל במאות אלפי אנשי מילואים, מוקירים את העבודה שלהם יום ולילה לממש את הזכויות של אנשי המילואים. אנחנו רוצים לתת כמה דגשים לקרן ולעשות על זה דיון מעקב. אחת, הוועדה דורשת שהתחשבנות בגין אובדן הכנסות או ירידה בהכנסות של בן או בת זוג, אובדן הכנסות של עסק או ירידה בהכנסות של בן או בת זוג תושווה או לשנה הקודמת או זאת שלפניה בשלב א' של הגשת הבקשה, לא שלב ב', לא חריגים, לא שום דבר. תינתן הזכות למגיש לפנות בהשוואה או לשנה שלפני המלחמה או לשנת המלחמה, לפי מה שיעדיף ולא כפי שזה נעשה עכשיו. שתיים, הוועדה מבקשת מצה"ל וממשרד הביטחון לבחון את האפשרות שלא לקזז את התשלום הכללי למשפחה ולתת את הסיוע לבייביסיטר און-טופ ולא לחבר בין שני הסעיפים האלה. זה נראה לי הסעיף היחיד שהוא מוזר בפעילות של הקרן, שבו מתן סיוע אחד מקזז סיוע אחר. זה אולי יעלה קצת יותר כסף למדינה, אבל ייצר פשטות וגם שימוש מוגבר של המשפחות בסיוע לבייביסיטר, שכרגע אולי אם הן יודעות שיש קיזוז מתוך מענק כללי רובן אולי נמנעות בכלל מלהגיש את הבקשה שגם זה משולם רטרואקטיבית, לוקח לזה זמן. אנחנו מבקשים מכם לבחון לבטל לחלוטין את הקיזוז הזה מהמענק המיוחד הזה, אותם 800 שקל שניתנים למשפחה ולתת את הבייביסיטר און טופ אוף הכול וללא קיזוזים וזה לדעתי המקרה היחיד שיש לכם. << אורח >> צחי חפץ: << אורח >> זה 866 שקלים על כל עשרה ימים, חודש מילואים זה 2,500 שקלים מענק משפחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברוך השם, מגיע להם כל שקל. פה דיברו מדם ליבם אנשים, אני גם עשיתי מילואים בלי לשאול אף אחד, כמו כל מיני קצינים שעשו מילואים, והבת שלי עשתה מילואים ב-81 כמעט שנה והחתן שלי שנולדה לו תינוקת יצא למילואים כשהיא הייתה בת חודש ועכשיו הוא יוצא למילואים כשהיא בת שמונה חודשים, החתן השני גם כן, קצין ביחידה מובחרת. ושניים בסדיר, גולני ומודיעין, והאחרון מתגייס עכשיו. ואשתי רוצה ללכת לקורס הכי קשה שיש, ללוות משפחות שכולות. אני חושב שאנחנו משפחה מגויסת. כשאומרים מערך המילואים בקריסה ואני מסתכל על אבא לתינוקת שעוזב אותה לכמה חודשים כשהיא רק נולדה ועכשיו בשמונה חודשים הוא עוזב אותה, הקריסה הזאת היא אמיתית, זה אירוע שגם לא היה כדוגמתו בהיסטוריה של החברה הישראלית, לא היה, בשום מלחמה הכי קשה לא הוצאנו אנשים מהבית שנה ושנה וחצי. והורים לתינוקות כבר היו בכל הזירות, בעזה, בלבנון, בסוריה עם החטיבות המתמרנות שכל פעם מוכוונות לאתגר אחר. זה לא יהיה בוועדה הזאת, חלוקת הנטל ושוויון בנטל, זו לא סמכותנו. אנחנו רוצים רק להקל, אם כבר יש נטל, להקל ולממש החלטות ממשלה ולעשות אותן טובות יותר. עכשיו אנחנו מבקשים ממך, צחי, לקיים שולחן עגול עם ראשי הגופים שהיו פה באופן שיטתי עם כמה ראשי מדורים שלך, שעה-שעתיים, בואו תגידו לי סוגיות עקרוניות שאתם חושבים שאנחנו צריכים לשפר, לעשות משהו שיטתי, לשמוע את ראשי הארגונים האלה בנחת ובקשב ולראות אם יש להם הערה טובה שצריך לתקן אותה. כמה שיותר לתת את הכסף אוטומטית, ללא מגע יד אדם, זה הכי טוב. מקרים פרטניים שעלו פה, לפנים משורת הדין לנסות ולסייע. עמותות שלא שמענו התייחסות כלפיהן בתפיסה של הצבא, שווה מחקר מבחינתכם, תגלו שאלפי קצינים שלכם הם עובדי עמותות וראשי עמותות ומנהלים בעמותות, ואולי יש מקום גם לבוא לקראתם, לפחות לראשי הארגונים. אם אדם הוא עובד זוטר בעמותה ויש לו משכורת, הוא פחות יכול לתבוע תביעה כללית על העמותה, אבל אם אדם הוא ראש הארגון ויש פגיעה בארגון, יכול להיות שגם הצבא צריך לתת את הדעת על היישות המשפטית הזאת שעושה כל כך הרבה טוב בחברה האזרחית ולא תמיד מקבלת מענה. הוועדה בישיבת המעקב תזמין נציגי משרדי ממשלה אחרים שאמונים על עמותות להציג איזו עזרה הם נתנו לעמותות במלחמה. וגם המקרה הפרטני שלך ננסה לבדוק מי איש הקשר שאולי יכול לתת התייחסות גם לעמותה שאתה הובלת. יש גם נפילה בין הכיסאות לפי אזורי המלחמה, דברים שפגשתי גם בקרב עסקים שלא היו זכאים לסיוע כי אזור הפעילות שלהם לא הוגדר אזור מלחמה. הוועדה גם תקיים ישיבת מעקב על הדברים הללו. אני כן רוצה שתהיה פריצת דרך עם האפשרות למדווחים להתייחס לשנתיים פעילות, למה שהם יבחרו, ולא לעשות את זה בשני שלבים, אלא שלב אחד של דיווח ומי שאיבד הכנסה או עסק יוכלו להשוות לאחת מהשנתיים הקודמות, ושזה יהיה מראש ולא בדיעבד. אנחנו רוצים לראות את הפתרונות האלה, אם נקבל בשורה על הבייביסיטר, שיש בו סיוע ללא קיזוז, זו גם תהיה בשורה יפה. אנחנו רוצים סקירת נתונים של האגף שלכם, כמה מקרים פרטניים פנו אליכם, מאילו סוגים, שכיר, עוסק זעיר, עסק קטן, עסק בינוני, עמותות, ראשי עמותות, מה היקף הסיוע לפי מגזרים כאלה; סקירה כללית של התלונות, של העתירות, הערעורים, כמה ערעורים התקבלו, כמה לא; מיצוי זכויות, כמה אתם מזהים אנשי מילואים שאולי היו זכאים ומחוסר ידע או ייאוש או עייפות או שפה או חוסר יכולת לנצח את הבירוקרטיה לא מימשו את הזכויות שמחכות להם אצלכם. איזו סקירה יותר כוללנית מבוססת מספרים ונתונים על פעילות קרן הסיוע לאנשי המילואים, תמונת מקרו אחרי שנה וחצי שהיא פועלת. נעשה על זה דיון מעקב לא בלחץ, עוד איזה חודש, ניתן לכם את הזמן, ותכינו לנו דבר כזה סדור וגם תנסו תשובות על דברים שעלו פה וגם איזה מפגש שולחן עגול תקיימו של ראשי הארגונים, תנו לנו פידבק וננסה לשפר על בסיס הפידבק שאתם תיתנו. אם לממ"מ יש נקודות לשיפור מעשיות שאתם ממליצים, תשלחו את זה בבקשה לצבא. אנחנו נעשה בעוד חודש ישיבת מעקב. ובסוף, אני חוזר, מוקירים ומעריכים את 150 הקצינים, אנשי הקבע והסדירים שעובדים בקרן הסיוע לאנשי המילואים. אירוע חסר תקדים, הוא עוד לפנינו, ההתלקחות או היציאה למערכה נוספת קיימת כפוטנציאל, גם בעזה וגם במקומות אחרים. ההתראה לגיוס מאות אלפים כבר ניתנה כך שהמערך הזה חייב להיות רובוסטי, חזק, מוכן לבאות, משפר את עצמו, מייעל את עצמו ועושה את המקסימום שהוא יכול לרווחת אנשי המילואים, נשות המילואים ובני המשפחות שלהם. אני נועל את הישיבה, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:15. << סיום >>