פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



16
ועדת הכספים
19/10/2020


מושב שני


פרוטוקול מס' 138
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, א' בחשון התשפ"א (19 באוקטובר 2020), שעה 11:30


סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק רשות שדות התעופה (מילוות ואגרות חוב למטרות פיתוח ולצורך מימון פעילות שוטפת – הוראות שעה), התש"ף-2020 (מ/1359) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ניר ברקת
אופיר כץ
מיקי לוי
בצלאל סמוטריץ'
אנטאנס שחאדה
מיכל שיר סגמן

חברי הכנסת:
אוסנת הילה מארק


מוזמנים: 
	צחי חבושה
	–
	סמנכ"ל כספים, רשות שדות התעופה

	מאיר מלכה-גרניט
	–
	רמ"ט מנכ"ל, רשות שדות התעופה




משתתפים (באמצעים מקוונים):
	חיים בורובסקי
	–
	רפרנט, אגף התקציבים, משרד האוצר

	דוד קופל
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

	נעם הרצוג
	–
	עו"ד, המחלקה למשפט כלכלי, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	מלי סיטון
	–
	עו"ד, יועצת משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	יעקב גנות
	–
	המנהל הכללי, רשות שדות התעופה



ייעוץ משפטי: 
שגית אפיק
שלומית ארליך
שני ארזי

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
אירית שלהבת



 << נושא >> הצעת חוק רשות שדות התעופה (מילוות ואגרות חוב למטרות פיתוח ולצורך מימון פעילות שוטפת – הוראות שעה), התש"ף-2020,  מ/1359 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק רשות שדות התעופה (מילוות ואגרות חוב למטרות פיתוח ולצורך מימון פעילות שוטפת – הוראות שעה), התש"ף-2020, מ/1359. מי מציג את הצעת החוק? זו הצעת חוק ממשלתית. 

 << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >>   

אני מאגף התקציבים במשרד האוצר. אגיד כמה מילות רקע, ברשותך, ואז ניגש לסעיפים. 

רשות שדות התעופה בימים כתיקונם היא גוף איתן עם הכנסות גם מאגרות וגם ממסחר, שמעביר במסגרת חוק ההסדרים שעבר אצלך בוועדה 50% מן הרווח הנקי שלו למדינת ישראל. 

משבר הקורונה תפס את כל העולם, ובפרט את עולם התעופה, במצב קשה מאוד. הטיסות הלכה למעשה נעצרו, ורשות שדות התעופה, שברגיל ההכנסות שלה מגיעות לסדר גודל של 4 מיליארד שקלים, הן נעצרו כמעט לחלוטין החל מחודש מרץ 2020. כדי לסבר את האוזן, עד חודש מרץ עברו בנמל התעופה בן גוריון בערך 3.5 מיליון נוסעים ומאז עברו לדעתי סדר גודל של חצי מיליון אנשים, שבהשוואה לשנה שעברה זה ירידה של 90% או 95% או 98%, כלומר זה הפסקה כמעט מוחלטת של הטיסות, גם לצרכי עסקים, גם לצרכי תיירות. הדברים ברורים. 

על הרקע הזה רשות שדות התעופה נדרשה לגייס כסף תזרימי כדי לממן את ההוצאות שלה, גם הוצאות שוטפות: תשלום משכורות, תפעול של שדה התעופה, וגם הוצאות הפיתוח, שאמנם קטנו אבל עדיין ישנן, יש התחייבויות לספקים ויש עדיין צרכים שוטפים של תחזוקה שוטפת של שדות התעופה. 

על הרקע הזה ישבנו בישיבה שהייתה לפני כמה חודשים, בראשות שר האוצר ושרת התחבורה, וסוכם על מתווה, שלפיו הרשות תוכל לקחת הלוואות של עד 3.1 מיליארד שקל, שזה, לפי ההערכות של נציגי הרשות שגם נמצאים בדיון, יספיק כדי לעבור את תקופת משבר הקורונה. מדינת ישראל תשתתף ב-50% מהחזר הקרן של ההלוואות האלה דרך הפחתה שלהן מהתמלוגים. כלומר במקום שרשות שדות התעופה תעביר 50% מן התמלוגים היא תעביר 50% מן התמלוגים בניכוי מחצית מן הקרן. זה ההסדר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה אתם מאפשרים להם לקחת הלוואות בשעה שאפשר למחול להם על החוב? הרי רשות שדות התעופה נקלעה, כפי שאתה אומר, למצב בלתי אפשרי. תמחלו להם על החוב. 

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

הכוונה לתמלוגים ולסכום השנתי.

 << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >>   

התפיסה הייתה שמדובר במצב זמני. רשות שדות התעופה, כפי שאמרתי, בימים כתיקונם היא גוף איתן. הקורונה, אנחנו רואים אותה אמנם כמשבר קשה מאוד לכל ענפי המשק, ובפרט בעולם התעופה, אבל לפחות כרגע מדובר במשבר שיחלוף, זה לא דבר שהולך להישאר איתנו לנצח.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כמה זמן אצלכם מוגדר כזמני?

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

עדיין אפשר למחול אותם באופן זמני, אפשר למחול לשנתיים הקרובות. 

 << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >>   

גם התחזיות הבין-לאומיות מדברות על משבר של שנתיים–שלוש. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא למדתי לימודי ליבה אבל למדתי סברה ישרה. הסברה הישרה אומרת שכל עוד זה המצב אז תמחלו להם על החוב, שבינתיים לא ישלמו. ברגע שנעבור את זה, בעזרת השם, זה יחזור בחזרה. נעשה באופן זמני את המחילה.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

ושאלה נלווית: כמה כסף העבירה רשות שדות התעופה ב-2019 למדינת ישראל, למשרד האוצר?

 << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >>   

היא העבירה 1.2 מיליארד שקל.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

אנחנו אישרנו את זה כאן. בשל זה אנחנו אומרים שאולי יש לוותר להם.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אני מבין, אבל רציתי לרענן את הזיכרון. 1.2 מיליארד שקל זה לא שקל אחד.

 << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >>   

הכסף שרשות שדות התעופה העבירה כבר נכנס לקופת המדינה. אתם יודעים היטב, לפחות כמוני, את המצב. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

על 2020 אתה יכול עדיין למחול וגם על 2021 אתה יכול למחול. 

 << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >>   

לפני שזה נכנס. להוציא עכשיו כסף, 1.2 מיליארד שקל - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אל תוציא. תמחל על עכשיו, על 2020 ו-2021.

 << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

הם לא הוציאו עובדים לחל"ת?

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

הכוונה היא שעתידית הם לא יצטרכו לשלם, לא אחורה אלא עתידית. הרי בכל שנה הם צריכים לשלם 1.2 מיליארד שקל. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

גברתי היועצת המשפטית, למחר בבוקר אין להם כסף.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

במקום לשלוח אותם לקחת הלוואות של 3 מיליארד שקל, שבשנה הבאה לא ישלמו תמלוגים. 

 << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >>   

- - - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מציע לך, אנחנו לא מבקשים שאתם תוציאו כסף ותיתנו להם, לא מבקשים את זה. אנחנו מדברים על כסף עתידי. במקום לאפשר להם לקחת מילוות, מלגות וכל הדברים האלה, אנחנו מציעים למחול להם על הכסף הזה, על ההמשך. תודה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

בוודאי שאת הצעת החוק הזאת לא צריך לאשר. 

אני רוצה לפתוח במילים טובות לנציגי רשות שדות התעופה, ובאמצעותכם בבקשה גם להנהלה וגם לעובדים. זה משבר מטורף. הייתי מראשיתו וההשלכות שלו הן משהו שלא ידענו. ההתמודדות של רש"ת מן היום הראשון הייתה באמת יוצאת מן הכלל. עוד לפני שהשירות הציבורי התחיל להוציא לחל"ת ולפני שהגיעו להסכמות, ברש"ת עשו את הצעדים האלה. הראשונים לחוות את המשבר היו אנשי עולם התעופה, ורש"ת בחזית. קודם כול תודה. זה אתגר גדול ברמת הניהול, לא רק הכלכלי אלא גם האנושי, החברתי, מול עובדים, מול צוות, מול ספקים. אתם מנהלים את האירוע ברמה מעוררת השתאות. 

ברור שאם זה ההסדר אז צריך להעביר את הצעת החוק הזאת כמה שיותר מהר, אבל אני חושב שלא היינו צריכים להגיע להצעת החוק הזאת. בשנת 2016, אם אינני טועה, מדינת ישראל שלחה את ידה לכיסה העמוק של רש"ת, ואולי במידה מסוימת של הצדק, ולקחה כמעט 4 מיליארד שקלים, כסף שנצבר ברש"ת, וזה בסדר. רש"ת היא חברה ממשלתית, בבעלות המדינה, ואם יש צרכים למדינה זה בסדר. הייתה התחייבות חד-משמעית של משרד האוצר. רש"ת אמרה: אני שומרת את הכסף הזה בדיוק לתקופות כאלה, יש תוכניות פיתוח וכולי.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

2018.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

הייתה התחייבות חד-משמעית של משרד האוצר, שבמידה ורש"ת תזדקק לכסף הזה מדינת ישראל תכניס את ידה לכיס ותיתן את הכסף. אני לא מדבר היום על תוכניות פיתוח שנעצרו. ממש לפני שעזבתי חתמתי על תוכנית פיתוח של כמעט 6 מיליארד שקלים, תוך חמש שנים להביא את נתב"ג ל-40 מיליון נוסעים בקיבולת. הכול מתעכב, ובצדק, עד שהתעופה תתאושש. אני מדבר עכשיו על השוטף, על ההחזקה הכי הכי בסיסית. הבקשה הראשונית של רש"ת הייתה שמשרד האוצר ישים 700–800 מיליון שקלים עד אמצע השנה הבאה.

לשלוח את רש"ת לקחת הלוואות, אמיתית זה לא נכון. הרי על כל דבר צריך לשלם וכל הלוואה כזאת מעמיסה אחר כך על יכולת הפיתוח. כאשר נצא מן המשבר יש לנו אינטרס שרש"ת תפרוץ הכי מהר, גם בגלל שבסוף אלה אלמנטים שמעודדים את הצמיחה. יש לנו אינטרס להשקיע בתשתית ולפתח את התשתית של נתב"ג ושל שדות תעופה אחרים. 

צריך לדעת, אם משרד האוצר היה הגון והיה מקיים את חלקו בהסכם לא היינו אמורים להעביר חוק כזה אלא מדינת ישראל הייתה צריכה לתמוך ברש"ת כגוף שלה. על כך אני נלחמתי. כאשר אני עזבתי את תפקידי סיכמו מה שסיכמו. אז בוודאי שצריך את זה להשאיר. 

אני מקווה שאתם לוקחים את ההלוואה הזאת בעיניים פקוחות ושאתם יודעים לעמוד בה. אני סומך עליכם שבמשאים ומתנים שלכם - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בצלאל, תודה רבה על הדברים שלך שהם דברים נכוחים.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אני מסכים עם כל מה שאמר בצלאל סמוטריץ', שר התחבורה לשעבר. רש"ת נקלעה למצב בלתי אפשרי ממש. כולנו מכירים כרגע את הוצאות האוצר, והייתי שם. האוצר לא יכניס היום את ידו לכיס ויוציא 800 מיליון שקל למחר בבוקר. לכן לא נותרה בידי רש"ת ברירה אלא לבקש הלוואה כדי להמשיך ולתחזק את שדה התעופה. זה תחזוקה שוטפת ומסלולים ומגדל ועובדים. אני יכול רק לציין אותם לטובה. העובדים ויתרו בתחילת הדרך על 10% משכרם, ובהמשך על 15%, והבכירים ויתרו על 25% כי המצב קשה. נצטרך לאשר את הבקשה הזאת. אין לי בכלל ספק שרש"ת היא גוף איתן ובהמשך היא תוכל להחזיר את כל ההלוואות ולעמוד בהן בגאון. תודה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

שאלה קטנה לאנשי רש"ת: האם במסגרת ההתערבויות שלכם עם האוצר, משרד האוצר משלם היום על התפעול של שדה התעופה באילת את העלויות מעבר למה שאתם גובים? זה גם חלק מן העניין. רש"ת היום מחזיקה שדה תעופה שהוא לא כלכלי, כי היא גוף של המדינה ועושה את השליחות הזאת עבור המדינה ועבור אילת, וזה דבר סופר חשוב. בשוטף אומר משרד האוצר לרש"ת: יש לכם הכנסות, תפעילו את זה מן ההכנסות שלכם. עוד פעם, זה לגיטימי לחלוטין. רוצים שרש"ת עכשיו, כשאין הכנסות, כשהיא בהפסדים גדולים, תמשיך להחזיק את המשימה הלאומית הזאת. למה על זה לפחות אתם לא מתעקשים? 50, 60 – היה איזה סכום. אני לא מדבר על כל ה-350. דובר על זה שמשרד האוצר יחזיק בסכום מסוים את שדה התעופה באילת. 

 << אורח >> צחי חבושה: << אורח >>   

אני סמנכ"ל הכספים ברשות שדות התעופה. אנחנו מבצעים את כל משימות היסוד שמוטלות עלינו, ובכלל זה גם את החזקת כל שדות התעופה הפנים-ארציים ואת שדה התעופה רמון. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו על מנת להגיע להסדרים שנוכל להתנהל איתם. כמובן שחלק מן הדברים שנאמרו פה היו משפרים את מצבנו הכלכלי אבל תפקידנו לנהל את הסיטואציה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

עדיין לא קיבלנו תשובה מן האוצר לגבי מה שהיושב-ראש והיועצת המשפטית העלו, שעכשיו רש"ת מעבירה את התמלוגים, זה יוצא בערך 100 מיליון שקל בחודש, 1.62 מיליארד שקל בשנה. נכון?

 << אורח >> צחי חבושה: << אורח >>   

אתה מבין שהתמלוגים בשנה הקודמת אינם משקפים את התמלוגים של השנים הבאות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני שואל את משרד האוצר: למה לא מוותרים מעכשיו, מכאן והלאה למשך שנתיים–שלוש? היועצת המשפטית העלתה את זה. זה הדבר הכי פשוט. בעצם אם אתם לוקחים הלוואה עכשיו אתם תמשיכו לשלם, ותשלמו יותר, בלי לדעת איך תכסו את זה. והרי אתם טוענים, ובצדק, שיש ירידה של 8%, ההפסדים גדולים. אנחנו אפילו לא מבקשים שהמדינה תכניס את ידה לכיס אלא אנחנו מבקשים דבר פשוט: שלא יגבו כרגע את התמלוגים, וכתוצאה מכך אתם לא תצטרכו לקחת את ההלוואות, ויכול להיות שגם אם תיקחו הלוואות תזדקקו לפחות, יהיה לכם פחות לשלם למדינה. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אין תמלוגים אז אין דרך לאוצר - - - אין הכנסות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני עושה לרגע הפסקה. דודי קופל מן הלשכה המשפטית במשרד האוצר. אסי מסינג, היועץ המשפטי של משרד האוצר נמצא באמצע דיון. אני מבקש לקבל תשובה על השאלה של כמה חברים, ובראשם חבר הכנסת סמוטריץ'. קיבלתי גם פניות רבות. יש העברות של תקציבים, למשל למוכר שאינו רשמי או למשל לדברים אחרים, דברים חיוניים לתפקוד המשרדים ותפקוד הגופים האלה. למה אתם לא מביאים את הכסף הזה? הבאתם היום העברה של בינוי במשרד החינוך. למה לא הבאתם את הנושאים האלה? חבר הכנסת שחאדה גם העלה את נושא המוכר שאינו רשמי במגזר הערבי. למה אתם לא מביאים את זה? איפה זה עומד? עוד מעט מסתיימת שנת התקציב. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

מה שאני מדבר עליו לא צריך להגיע לוועדה. זה כבר עבר את הוועדה. זה לא מגיע למשרדים, כסף המיועד לתוכניות החברתיות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אמרתי. למה זה לא בא? לזה התכוונתי. בבקשה, מר קופל.

 << דובר >> דוד קופל: << דובר >>   

אני לא מכיר את המקרים הספציפיים האלה. אני מבין שהרקע הוא הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעניין כספים פוליטיים והחלטת הממשלה שקדמה לתוכנית המפורטת שהוגשה ואושרה על ידי ועדת הכספים. 

 << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

זה שעות טיפוח שנכללות בתקציב, התחייבות הממשלה גם בבג"ץ. 

 << דובר >> דוד קופל: << דובר >>   

אני לא מכיר מקרים ספציפיים. הנחיית היועץ קובעת, ובעקבות זה גם החלטת הממשלה, שכדי להעביר כספים פוליטיים שעליהם הוחלט לתקנות - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא רק כספים פוליטיים. יש פה סעיפים שנמצאים בתקציב. זה לא כספים פוליטיים. למיטב זיכרוני חבר הכנסת שחאדה הוא לא בקואליציה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

שידבר גם על כספים פוליטיים, אין בעיה, זה לא מילה מגונה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל זה לא כספים פוליטיים. יש שם חלק שהוא לא פוליטי. במשרד האוצר אומרים "פוליטי" וכך משתיקים אותך. זה לא פוליטי. בבקשה. 

 << דובר >> דוד קופל: << דובר >>   

אני חוזר ואומר שוב, אני לא מכיר את המקרים הספציפיים. ככל שלא מדובר בכספים פוליטיים בוודאי אני לא יודע לענות על זה. ככל שמדובר בכספים פוליטיים אני שב ואומר, יש צורך בחוות דעת משפטית כדי להעביר את הכספים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מבקש ממך, אני מבקש גם מאסי מסינג, אני מבקש מן הלשכה המשפטית שלכם, תדברו גם עם משרד החינוך, אני רוצה תשובות ספציפיות לגבי הנושא הזה, גם בנושא תמרוץ וטיפוח שהעלה חבר הכנסת שחאדה, גם בנושא שהעלה חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. אני מקבל פניות שאני לא יכול לעמוד בהן. נושא המוכר שאינו רשמי. בלתי אפשרית המציאות הזאת, שיש כספים, שחלקם גם כספים קואליציוניים שהם חלק מן התקציב, אבל חלקם לא כספים קואליציוניים. אני מבקש עד מחר תשובות ספציפיות, לא דברים עקרוניים. "היועץ המשפטי", "היועץ המשפטי" – בסדר. אני רוצה תשובות ספציפיות. מחר יש לנו ישיבה נוספת. אני מבקש תשובות. אביא את זה בתחילת הישיבה. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אני רוצה הערה על הצעת החוק הזאת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רק רגע, מיקי.  

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

דיברת על כספים פוליטיים אבל בחוק עברו פה 700 מיליון שקל לרשת ביטחון תזונתי. כולם יודעים שזה לא פוליטי. זה נכנס בחוק, זה עבר גם ועדת חריגים, עבר את הביקורת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז ניזרי, עבר את כולם. משום מה אסי מסינג לא מוכן לחתום על פרוטוקול. יש לך תשובה למה אתם לא מעבירים את זה? אתם יודעים שיש אנשים רעבים שמחכים לזה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתה יכול לענות על השאלה הזאת של חבר הכנסת אזולאי?

 << דובר >> דוד קופל: << דובר >>   

אני לא מכיר את הנושא.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני רוצה תשובה עד מחר בבוקר בתחילת ישיבת הוועדה. תודה רבה. 

מיקי לוי על הצעת החוק.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

בטח הם לוקחים הלוואה ל-10 או 15 שנים, זה לא ליום וחצי, זה סכום אדיר. אני רק רוצה לוודא שהם לא משלמים לאוצר מסכום ההכנסות הכללי אלא לאחר קיזוז ההוצאות הכולל, כולל החזר שנתי של ההלוואה. זה מה שאני רוצה לברר. אני רוצה שזה יירשם בפרוטוקול. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה אתה רוצה לברר?

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אומר שוב. יש להם X הכנסות. הם מקזזים הוצאות של החזקה, של משכורות ושל כל הדברים. אני רוצה שלא יהיה תרגיל ויגידו: רגע, נכון, יש קיזוז של כל ההוצאות אבל לא קיזוז ההוצאה של החזר ההלוואה. שיהיה ברור שההחזר של ההלוואה כלול בהוצאות וההתחשבנות היא אחר כך ממה שנשאר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נכון מאוד. מה התשובה?

 << אורח >> צחי חבושה: << אורח >>   

זה בדיוק רוח החוק. מהרווח הנקי תקוזז הקרן של החזר ההלוואה ורק לאחר מכן יחושבו 50% התמלוגים שיועברו לאוצר. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

העיקר שזה רשום בפרוטוקול.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. עו"ד מלי סיטון, היועצת המשפטית של משרד התחבורה, בבקשה. 

 << אורח >> מלי סיטון: << אורח >>   

שלום אדוני ושלום לחברי הוועדה הנכבדים. 

הצעת החוק לתיקון חוק רשות שדות התעופה עוסקת בשני תיקונים שהם בגדר הוראת שעה. 

התיקון הראשון הוא לסעיף 40א1. אחרי ההוראה בדבר תשלום תמלוגים, למרות ההוראה בדבר התמלוגים, תיכנס הוראה, שממוספרת בפסקה (2): על אף האמור בפסקה (1), "בעבור כל שנה החל משנת 2023, יופחת מהרווח השנתי הנקי החזר קרן מילוות מותר בניכוי, ובלבד שהסכום הכולל שיופחת לפי הוראות פסקה זו לא יעלה על 2.5 מיליארד שקלים חדשים;"

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

עו"ד סיטון, את מקריאה?

 << אורח >> מלי סיטון: << אורח >>   

אני מקריאה לפרוטוקול את שני התיקונים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

עוד נגיע לזה. תמתיני רגע. אנחנו נצטרך לקרוא את הצעת החוק כדי להצביע עליה. מי מאגף התקציבים ביקש להתייחס?

 << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >>   

רציתי להשיב על השאלות של חברי הכנסת. זה בדיוק ההצעה שהחוק מדבר עליה. היום מדינת ישראל לא מקבלת תמלוגים כי לצערנו רשות שדות התעופה לא מרוויחה כסף. במבט צופה פני העתיד, זה בדיוק מה שעשינו: אמרנו שלפני שמשלמים את התמלוגים ינכו את כל ההוצאות, לרבות החזר הקרן בגין ההלוואות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה התנועה הסיבובית הזאת? למה אי אפשר להגיד עכשיו בחוק שאנחנו מוחלים להם עד שהמצב הזה ישתנה ואנחנו מתפללים שהוא ישתנה?

 << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >>   

אדוני, זה בדיוק זה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זה לא בדיוק זה כי בעצם אתה אומר: לפני שמשלמים תמלוגים אנחנו מנכים את החזר הוצאות הקרן, אבל אתה לא אומר: אני עוצר כרגע את תשלום התמלוגים על ידי הרשות ורק כשאני רואה שהיא חוזרת למצב איתן אני מחזיר לה את חובת תשלום התמלוגים.

 << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >>   

אבהיר. קודם כול, כל עוד הרשות לא מרוויחה כסף היא לא משלמת כלום למדינת ישראל. כלומר כל עוד אין תנועה, כל עוד מצב המשבר נמשיך אין תשלום תמלוגים למדינת ישראל בכלל. רווח נקי שממנו משולמים התמלוגים, 50%, זה רק כאשר הגוף רווחי, כשיש לו רווח נקי, קרי: הוא מרוויח כסף. 

במצב שבו יש רווח נקי אנחנו מנכים את כל הוצאות החזר הקרן, שזה חשבונאית לא מנוכה בדרך כלל, עשינו פה החרגה ואמרנו: מנכים את כל ההוצאות ורק אחר כך - - -.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. עו"ד סיטון, את רוצה לקרוא בבקשה את הצעת החוק? 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני רוצה לשאול אותה לפני כן משהו שקשור למשרד התחבורה. אתמול כולנו ראינו שבסגרים מגיע אוטובוס של אגד או של חברות אחרות ומוריד את האנשים בכניסה לעיר, בכניסה לשכונה, ברכס בירושלים. ראינו שעושים את זה גם בבני ברק. האם אתם מאשרים דבר כזה? האם אתם עוקבים אחרי זה? אני יודע שהמשרד כבר מודע לכך. מה עשיתם כדי שזה לא ימשיך הלאה?

 << אורח >> מלי סיטון: << אורח >>   

המשרד בהחלט מודע לכך ומטפל בכך, רק שמשרד התחבורה נעתר לדרישות של המשטרה ופיקוד העורף, אבל אנחנו בהחלט מטפלים בפניות האלה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מה זה "מטפלים"? במה זה מתבטא שמטפלים? אנחנו רואים ילדים, אנשים,  נשים בהיריון, שכבר מותר להם לצאת, אנשים שחזרו עם קניות. זורקים אותם בכניסה לשכונה שלהם ופשוט מתעללים בהם. טוב שאתם מודעים לזה אבל מה נעשה?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

מה אתה רוצה מהיועצת המשפטית של המשרד? אתן לך את מספר הטלפון של סגן השר מקלב, הוא אחראי על התחבורה הציבורית, תדבר איתו. היועצת המשפטית מתעסקת במשפט. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

שאלתי אם יש נציג של משרד התחבורה. בנוסף, אמרו לי שהיועצים המשפטיים קובעים הכול במשרד. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

במשרד התחבורה לא. אתה לא מכיר, לא את המשרד ולא את היועצת המשפטית שאנחנו כל כך מתגעגעים אליה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אם את אומרת שזה לא חוקי, השאלה אם יש אכיפה שאתם עושים כנגדם. אני לא בא אליך בתלונה אבל את נמצאת כרגע בזום ואני מבקש ממך תשובה.  

 << אורח >> מלי סיטון: << אורח >>   

בתופעה כזו משרד התחבורה פועל מול המפעילים ומתאם מול המפעיל, מול המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל ופיקוד העורף. אנחנו מבררים את הנסיבות שעליהן אדוני מדבר. גם - - - הביטחון שלא מאפשרים לאוטובוסים להיכנס לאזורים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. את רוצה לקרוא את הצעת החוק?

 << אורח >> מלי סיטון: << אורח >>   

הצעת חוק רשות שדות התעופה (מילוות ואגרות חוב למטרות פיתוח ולצורך מימון פעילות שוטפת – הוראות שעה), התש"ף-2020

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זה יהפוך להיות התשפ"א.

 << אורח >> מלי סיטון: << אורח >>   

כמובן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא כמובן. אנחנו הולכים להצביע על הצעת חוק, שלא תהיה טעות. מישהו עוד יגיש עתירה לבג"ץ נגדכם.

 << אורח >> מלי סיטון: << אורח >>   

אנחנו נתמודד, אדוני. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל אנחנו לא אוהבים שיש עתירה לבג"ץ על החלטה של ועדת הכספים, פרט למקרה אחד.

 << אורח >> מלי סיטון: << אורח >>   

סעיף 1 – תיקון סעיף 40א1 – הוראת שעה

בחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 40א1 –

(1)	בסעיף קטן (א), האמור בו יסומן כפסקה (1) ואחריה יבוא:

"(2)	על אף הוראות פסקה (1), בחישוב התמלוגים כאמור באותה פסקה, בעבור כל שנה החל משנת 2023, יופחת מהרווח השנתי הנקי החזר קרן מילוות מותר בניכוי, ובלבד שהסכום הכולל שיופחת לפי הוראות פסקה זו לא יעלה על 2.5 מיליארד שקלים חדשים;" 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אם את יכולה להסביר פה שני היבטים. דבר ראשון, למה בכל שנה החל משנת 2023? והדבר השני, איך נקבע הסכום שלא יעלה על 2.5 מיליארד שקלים חדשים?

 << אורח >> צחי חבושה: << אורח >>   

לנו יש תחזית תזרים מזומנים שמבוססת גם על תחזית תנועת הנוסעים. עבדנו על זה ביחד עם משרד האוצר. לפיה, אלה הסכומים שנדרשים על מנת לכסות את הבור שנוצר. זה 2.5 מיליארד שקלים שכנראה אנחנו נידרש לשוטף, והיתרה, אם תוקם קופה מרכזית לקצבה ייתכן ונידרש לעוד סכום נוסף. לכן הגענו ל-3.1 מיליארד שקלים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

בכל כמה זמן אתם מעדכנים את התחזית?

 << אורח >> צחי חבושה: << אורח >>   

כל כמה זמן שהיא נדרשת לעדכון. לקחנו גם מרווחי שוליים. מעת לעת אנחנו בוחנים את התחזית שלנו.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

המשמעות היא שאם יהיה עדכון דרמטי של התחזית אתם תצטרכו לחזור ולהביא תיקון לחוק.

 << אורח >> צחי חבושה: << אורח >>   

אנחנו נידרש לסוגיה הזאת ואם התשובה תהיה לקחת הלוואות אז נתקן את החוק. אם נמצא פתרון אחר אז כמובן נבוא עם פתרונות אחרים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו מתפללים שאתם תחזרו לתפקוד רגיל. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

אני לא בטוח שהבנו. אם הסכום הכולל שיופחת לפי הוראות פסקה זו הוא 2.5 מיליארד שקלים, וזה 50% מקרן ההלוואה, אז הוא יכול לקחת הלוואה של 5 מיליון שקלים. לא אמרתי שזה מה שתיקח. המסגרת שהחוק מאפשר היא לקחת עד 5 מיליארד שקלים הלוואה, כשעד חצי מזה, שזה 2.5 מיליארד שקלים, הוא יכול לקזז מן התמלוגים שהוא יהיה אמור להעביר למדינה מ-2023 והלאה. כנראה שעד 2023 הוא לא יעביר תמלוגים בכלל כי זה הצפי. 

 << אורח >> צחי חבושה: << אורח >>   

השר לשעבר, כפי שאנחנו מבינים את החוק, הצעת החוק מאפשרת לרשות לקחת הלוואות בהיקף של עד 3.1 מיליארד שקלים. 2.5 מיליארד שקלים יותרו בניכוי מהרווח הנקי לצורך חישוב התמלוגים של ה-50%. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

זה מה ששאלתי קודם. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

חבר הכנסת סמוטריץ', זה נמצא בסעיף הבא. 

 << אורח >> צחי חבושה: << אורח >>   

מיליארד שקלים מתוך ה-3.1 מיליארד שקלים יוכרו בניכוי מהרווח הנקי לצורך חישוב התמלוגים שיועברו למדינה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

זה לא מה שכתוב. כתוב: "יופחת מן הרווח". "בחישוב התמלוגים כאמור באותה פסקה, בעבור כל שנה החל משנת 2023, יופחת מהרווח השנתי הנקי החזר קרן מילוות". הבנתי.

 << אורח >> צחי חבושה: << אורח >>   

זה החזר הקרן של ההלוואה, ניכוי מהרווח הנקי לצורך החישוב. 

שאלתם גם למה החל מ-2023. ראשית, אלה ההסכמות לכאורה שהסתכמו בהצעת החוק. אין לכך משמעות, שכן אנחנו גם רוצים להתחיל להחזיר את הקרן החל משנת 2023. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. בבקשה, עו"ד סיטון.

 << אורח >> מלי סיטון: << אורח >>   

              "ואולם, עלה מספר הנוסעים מישראל או אליה דרך נמל התעופה בן גוריון, בשנה מסוימת, על 24 מיליון נוסעים, לא יופחת החזר קרן מילוות כאמור מהרווח השנתי הנקי בחישוב התמלוגים בעבור כל שנה מאותה שנה ואילך.";"

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

ב-24 מיליון נוסעים, הכוונה היא בעצם לצלם תמונת מצב שהייתה כאשר נחקק סעיף התמלוגים בשנת 2019, נכון? לכן התייחסתם ל-24 מיליון נוסעים?

 << אורח >> צחי חבושה: << אורח >>   

ההטבה שניתנת כאן בתיקון החקיקה מסתיימת כאשר אנחנו חוזרים לתנועת נוסעים של שנת 2019, ל-24 מיליון נוסעים.

 << אורח >> מלי סיטון: << אורח >>   

"(2)	בסעיף קטן (ד), לפני ההגדרה "ההכנסה החייבת השנתית" יבוא:

""החזר קרן מילוות מותר בניכוי" – החזר קרן שנתי בשל מילוות ואגרות חוב שנטלה הרשות לפי סעיף 41(ב), כפי שנקבע בדוחות הכספיים כאמור בסעיף 38א;".

סעיף 2 – תיקון סעיף 41 – הוראת שעה

בסעיף 41 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן כסעיף קטן (א) ואחריו יבוא:

"(ב)	על אף הוראות סעיף קטן (א), בתקופה שמיום תחילתו של חוק רשות שדות התעופה (מילוות ואגרות חוב למטרות פיתוח ולצורך מימון פעילות שוטפת – הוראות שעה), התשפ"א-2020, עד יום א' בתמוז התשפ"ב (30 ביוני 2022)," 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

למה ההתייחסות לתאריך הספציפי הזה? זו ההערכה של משבר הקורונה?

 << אורח >> מלי סיטון: << אורח >>   

נכון.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

שוב, אם אנחנו מגיעים למצב שבו מחליטים להאריך את זה אז אתם תצטרכו לתקן את החוק. 

 << אורח >> מלי סיטון: << אורח >>   

אכן כך. 

"רשאית הרשות, בכפוף לאמור בכל חוק, לקבל מילוות, הן למטרות פיתוח והן לצורך מימון הפעילות השוטפת של הרשות, ולהנפיק למטרות אלה איגרות חוב, ובלבד שהסכום הכולל של המילוות שתקבל הרשות בתקופה האמורה ושל איגרות החוב שתנפיק באותה תקופה לא יעלה על 3.1 מיליארד שקלים חדשים; המילוות ותנאיהם והנפקת איגרות החוב ותנאיהן טעונים אישור הממשלה; אישורים לפי סעיף קטן זה יינתנו לפי הצעת שרי התחבורה והאוצר, ובשים לב בין השאר למצבה הכספי של הרשות ולצפי לעניין יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה לפי תנאי המילוות ואגרות החוב, וכן לצפי לעניין היקף הפעילות בענף התעופה.""

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

עוד שאלה אחת. למה הוחלט לשנות פה בסיפה את המודל שנקבע בסעיף 41(א), שאומר שכאשר מקבלים מילוות למטרות פיתוח אז המילוות ותנאיהם טעונים אישור שרי התחבורה והאוצר ואילו הנפקת איגרות החוב ותנאיהן טעונים אישור הממשלה? למה שיניתם את האופי שבו צריך לאשר את זה?

 << אורח >> מלי סיטון: << אורח >>   

זאת הייתה החלטת הממשלה כאשר הבאנו בפניה את הסעיף לאישור. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

אני מבקש למחוק את הצורך באישור הממשלה, מן הטעם הפשוט: הממשלה לא מתכנסת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסדר. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

לא בסדר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זו ההצעה שלך. אז אנחנו נצביע נגד ההצעה הזאת. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

למה?

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

יש החלטות שמתקבלות בטלפון.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסדר, בצלאל, הבנו.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

תקשיבו רגע. אני לא עושה פה עכשיו מאבק קואליציה-אופוזיציה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתה כן עושה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

לא נכון. תשמע את הצעתי. הרי הרשות צריכה את הכסף, היא צריכה את המילוות. אני מציע שזה יהיה לפי אישור שרי האוצר והתחבורה – וברור שהם לא יחליטו לבד – ובלי אישור ממשלה, כי פורום הממשלה לא מתכנס להצעת מחליטים. יש הצעות שקשורות לקורונה. במשך החודשיים האחרונים הממשלה לא התכנסה ולא העבירה אף החלטה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

היא התכנסה אתמול.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

לענייני קורונה, לא לדברים כאלה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה ממש ענייני קורונה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

הוא יחכה עכשיו חודשיים עד שהממשלה תתכנס לאשר לו? מה אכפת לך שזה יהיה באישור שר האוצר ושר התחבורה?

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

יש הרבה החלטות שהממשלה קיבלה בלי להתכנס, שלא קשורות לקורונה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

אתה מוכן לבדוק עם שר האוצר? מה אכפת לך? אתה מרכז הקואליציה בוועדת הכספים. תבדוק אם שר האוצר מוכן, באישור שר האוצר ושר התחבורה ובלי אישור ממשלה. אם יש הסכמה עקרונית אז לשם מה צריך את הסכמת הממשלה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. יעקב גנות, מנכ"ל רשות שדות התעופה. שלום, יעקב. עברנו על הצעת החוק ודנו בה. אנחנו בדרך לאישור. האם יש לך מה להגיד בעניין הזה? אנחנו תומכים בך ואנחנו תומכים ברשות. מה אתה רוצה לומר בעניין?

 << אורח >> יעקב גנות: << אורח >>   

אדוני, יש לי רק משפט אחד לומר: אני רוצה להודות לך מראש, מצד אחד. מצד שני, כואב לי שאחרי תשע שנים שהגענו למצב שבאמת הרשות החזיקה את עצמה, תכננה תוכניות פיתוח, נתנה מענה ל-24 מיליון נוסעים, חוזרים אחורה. אין לנו ברירה, אנחנו נעשה הכול כדי להגיע למצב שלא נצטרך הלוואות או טובות מאף גוף. אני מראש מודה לכולם על התמיכה. תודה לכולכם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה, יעקב גנות. 

אני מציע שנצביע על הצעת החוק. אני לא מסיים אותה. אופיר כץ בודק עם שר האוצר. אם לא, נשאיר את הניסוח כך: אם שר האוצר ושר התחבורה יסכימו והממשלה תסכים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

אני בודק עם שר האוצר. תן לי חמש דקות התייעצות סיעתית. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

תבדוק עם שרת התחבורה, לא עם שר האוצר. עם משרד האוצר זה קל יותר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו נצביע בעוד חמש דקות. 

 << אורח >> נעם הרצוג: << אורח >>   

אני ממשרד המשפטים. אם אפשר להתייחס לשאלת אישור ממשלה לעומת אישור שרים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה. 

 << אורח >> נעם הרצוג: << אורח >>   

רציתי לציין שבדיון שבו הממשלה ביקשה שבמקרה הזה הוראת השעה תקבע שנדרש אישור ממשלה על האיגרות והמילוות ולא אישור שרים כבימים כתיקונם, הנימוק היה שכך נהוג בחברות הממשלתיות. ונימוק נוסף היה, אני מבקש להביא את זה לידיעת חברי הוועדה, שבמקרה הזה באופן תקדימי אנחנו מאפשרים לתאגיד סטטוטורי להתממן גם לצרכיו השוטפים באמצעות חוב. זה דבר רגיש שלא נעשה בעבר ולכן רצו לנקוט משנה זהירות ולהביא את הדברים למליאת הממשלה. רציתי ליידע. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

גם שר האוצר רוצה שזה יהיה בהסכמת הממשלה. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

בצלאל, העניין גמור. יש גם חוות דעת משפטית וגם שר האוצר לא מסכים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רבותי, יש הסתייגות של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', שזה לא יהיה באישור הממשלה אלא באישור שר האוצר ושר התחבורה.  מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 1
נגד – רוב 
נמנעים – אין
הצעת חבר הכנסת סמוטריץ' לא אושרה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ההסתייגות לא התקבלה. 

הצעת חוק רשות שדות התעופה (מילוות ואגרות חוב למטרות פיתוח ולצורך מימון פעילות שוטפת – הוראות שעה), התשפ"א-2020, מי בעד אישור הצעת החוק כפי שהוקראה כאן? מי נ גד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
הצעת חוק רשות שדות התעופה (מילוות ואגרות חוב למטרות פיתוח ולצורך מימון פעילות שוטפת – הוראות שעה), התש"ף-2020 אושרה.
 
 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הצעת החוק אושרה פה אחד. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

אני מגיש רביזיה כדי שאם נרצה נוכל לפתוח את הדיון על הצעת החוק. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל אתה עולה למליאה עם זה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

מה אכפת לך? אין בעיה, אוכל למשוך את הרביזיה. בינתיים הגשתי רביזיה. בסדר?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסדר. אני מבקש שלא נצטרך לבוא להצבעה. תיקח את 20 הדקות האלה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

אם השר יסכים אז נפתח את הרביזיה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסדר גמור. אם השר לא יסכים - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

אז אוריד את הרביזיה שלי.

 << אורח >> צחי חבושה: << אורח >>   

אשמח מאוד אם תהיה קריאה מן הוועדה, אם זה אפשרי, להעלות את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית מהר ככל הניתן, להאיץ את התהליכים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מהירה? אני לא יודע. אני איש אטי, אני לא איש מהיר. לאט-לאט. בסדר, נעשה את מה שצריך לעשות, לא נעכב שום דבר. אנחנו יודעים את הדחיפות של העניין. כשדיברו איתי על זה שמתי את זה בסדר היום בישיבה הראשונה של ועדת הכספים. 

תודה רבה. הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:10. << סיום >>