פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
02/11/2020


02/02/2021
09:55
מושב שני



פרוטוקול מס' 74
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ט"ו בחשון התשפ"א (02 בנובמבר 2020), שעה 11:30



סדר היום:
 << נושא >> עשרות אלפי עולים לא ראו את משפחותיהם מאז תחילת משבר הקורונה << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
מיכל וונש
יוסף טייב


חברי הכנסת:
תמר זנדברג
יוראי להב הרצנו
יבגני סובה


מוזמנים: 
	אייל סיסו
	–
	ראש החטיבה לעניינים קונסולריים, משרד החוץ




משתתפים באמצעים מקוונים: 
	נטלי אור חן
	–
	סגנית מנהלת אגף מרשם ומעמד, רשות האוכלוסין וההגירה





מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח

רישום פרלמנטרי:
ס.ל., חבר תרגומים.



 << נושא >> עשרות אלפי עולים לא ראו את משפחותיהם מאז תחילת משבר הקורונה << נושא >> 


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

שלום. הנושא, ביקור משפחות של עולים בתקופה של הקורונה, שלא מאפשרים להם. יש לנו פה בקשה גם של תמר זנדברג, גם של יוראי להב הרצנו, וכמובן שמיכל וונש שגם הגישה, לא בכתב, אבל בלבלה לי את המוח על זה כל הזמן. אני אתן לכם, כל אחד להציג את הנושא. כל אחד שיציג מה שיש לו לומר ואחר כך אנחנו ממשיכים. 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, קודם כל אתה יודע שאנחנו מתעסקים בזה כבר תקופה ארוכה, חודשים למעשה, וכל פעם אנחנו מצליחים להרחיב את הקריטריונים עוד קצת ועוד קצת. הרחבנו לחיילים בודדים ואז לבנות שירות ואז למי שיולדים בארץ והסבים והסבתות מגיעים לראות את התינוקות הללו. 

עכשיו אנחנו במין משבר מתגלגל וכל המקרים החריגים הללו, המקרים ההומניטריים החריגים הללו, הפכו לים של בקשות, הקונסוליות קורסות וגם אין שום היגיון, פשוט אין היגיון מסדר מאחורי הדברים. אז כל ההחרגות וכל החריגים, ויש עכשיו 20 קריטריונים, דומני, ועדיין אף אחד לא יודע אם הוא יכול או לא יכול לבוא לבקר משפחה מקרבה ראשונה ובני בנות זוג במדינת ישראל. 

מדינות אחרות כבר יצרו מדיניות ברורה, חייבת להיות מדיניות ברורה ושקופה ולכך אפשר להוסיף גם מקרים חריגים, אבל העובדה שאנחנו כל פעם מוסיפים עוד קריטריון וגונבים עוד קצת כשאנחנו במשבר מתארך אנחנו לא יכולים לומר לאנשים לא לראות משפחה מקרבה ראשונה שנה, שנתיים, שלוש שנים, בני ובנות זוג, שנה, שנתיים. אנחנו לא יודעים לכמה זמן אנחנו הולכים עם המצב הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זה שנה, שנתיים? 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אנחנו לא יודעים לכמה זמן זה יקרה, אדוני היושב ראש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לפני הקורונה הם יכלו לבוא מתי שהם רוצים. 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אבל עכשיו הם לא יכולים כבר ממרץ. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

המילים שנה-שנתיים לא מקובלות, יכלו לבוא, מישהו מנע מהם? 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

לא, אדוני היושב ראש, התחלנו במרץ ואנחנו לא יודעים עד מתי זה יתמשך, לזה כוונתי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, בואו לא ננפח את הבעיה מעבר.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אני לא חושבת שזה מנפח את הבעיה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו בתקופת הקורונה יש בעיה, זה נכון. 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אבל, אדוני היושב ראש, חייבת להיות מדיניות - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה שהיה לפני שלוש שנים זו בעיה שלהם. 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אני לא מדברת על לפני, אני מדברת פרוספקטיבית, אנחנו לא יודעים כמה זמן המצב הזה מתמשך. ואני אומר עוד דבר, אני הגשתי שאילתה במליאה לשר הפנים, מתי תהיה מדיניות, התשובה הייתה לא תהיה מדיניות, וזה לא יכול להיות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא. בסדר, אני אעדכן אתכם. בבקשה, תמר.

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

תודה, אדוני היושב ראש. אני רוצה רגע לחדד את הבעיה. הגבולות בכל העולם ובאופנים משתנים סגורים מאז חודש מרץ ולא צפויים להיפתח באופן רגיל כשנה-שנתיים. מפה השנה-שנתיים הזה. בואו נבין למה זה משליך. כאשר הגבולות פתוחים, עד לפני חודש מרץ, בעולם שכולנו מכירים, אנשים נוסעים ממדינה למדינה עם ויזת תייר, לא משנה מי הם, אם הם עולים חדשים, אם הם משפחה, אם הם בני זוג, הם מסתובבים להם בעולם באופן חופשי, עם דרכון, עם ויזת תייר וזה הכול ואף אחד לא שואל אותם מי אתם ומה אתם עושים ולמה אתם באים.

בעולם הקורונה הכול נסגר ופה יש מגבלות מיוחדות ויש קריטריונים וכאן יש בעיה. אנחנו טיפלנו, חלק מאלה שיושבים כאן, במשפחות, משפחות נשואות עם ילדים שמה לעשות, אחד מבני הזוג ישראלי והשני לא, ואם הם לא נשואים ברבנות, אם הם נשואים במדינה אחרת או שהם לא נשואים בכלל, כלומר הם ידועים בציבור, פתאום מפרידים בין משפחות. יש לי מקרים של משפחות ששבעה ושישה ושמונה חודשים אמא לא ראתה את הילדים שלה, הקטנים גם, בגלל שההורים לא נשואים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כשהאמא למשל היא לא ישראלית? 

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

כן, למרות שההורים חיים ביחד ומשק בית רגיל לכל דבר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

איך הם חיים ביחד אם היא נמצאת במקום - - -

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

אז או שהם מחלקים את חייהם, חלק פה וחלק שם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אלה לא חיים ממש ביחד. 

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

למה? יש לי עכשיו מקרה של משפחה שגרים שלושה חודשים בישראל, שלושה חודשים בחו"ל, האבא והאישה ביחד. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יש הרבה כאלה.

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

הגבר ישראלי, האמא לא. עכשיו הם לא יכולים, כי גם שם סגור וגם פה סגור ואין להם איך לגור ביחד. לדוגמה. אבל זה אני עכשיו שמה בצד, נושא הדיון שלנו כאן זה עולים חדשים. מדינת ישראל מתברכת, יש לה דבר ייחודי, מדיניות הגירה ייחודית מכל העולם, שיש כאן אנשים יהודים שבחרו לעלות לארץ ועולים כל הזמן, כל שנה עולים יהודים, מצרפת, מקנדה, מארצות הברית, מרוסיה, ממדינות מזרח אירופה, מבלגיה, מכל מקום בעולם, ומה לעשות? לאנשים האלה יש משפחות, קרובי משפחה, הורים, אחים, סבא וסבתא, שלא בחרו לעלות. אין מה לעשות, אנחנו לא מכריחים, אין כפייה של כל היהודים לבוא. 

עכשיו נוצר מצב שהעולים האלה נמצאים פה, חלקם שנה או שנתיים או שלוש, עולים חדשים צעירים, בישראל יש הרבה תוכניות שמעודדות אנשים צעירים לבוא, והאנשים האלה לא רגילים לא לראות את ההורים שלהם כל כך הרבה זמן. עכשיו פה נכנסות מגבלות הקורונה. צריך להבין משהו, האנשים האלה בעצם הם שווה ערך לתיירים, כלומר הם לא עולים חדשים, הם לא רוצים להתאזרח, הם לא בהליך מדורג.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הם באים לבקר.

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

הם לא מבקשים מעמד, אין צורך בבדיקת יהדות או לא יהדות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז את רוצה לדבר רק על העולים החדשים? 

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

בדיוק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

על דברים אחרים לא? 

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

אני מתייחסת לכל הקטגוריה של אנשים שיש להם סיבה לבוא לבקר, סיבה משפחתית, משפחה, משפחה של עולים, לוויה, חתונה, כל הדברים האלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל לכולנו יש משפחות בחו"ל, אז מה? אז אם ככה נפתח את השמים לגמרי. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, מקרבה ראשונה. דוד, מקרבה ראשונה.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

לקנדה יש מדיניות שמשפחה מקרבה ראשונה יכולה להגיע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לפתוח את השמים לגמרי? 

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

לא יודעת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אני שואל אותך.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מקרבה ראשונה. אמא, אבא, אח, אחות. זה מאוד חשוב.

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

בדיוק. אני חושבת שאפשר בהחלט לגבש איזה שהוא מתווה, מקרבה ראשונה, משפחה של עולים, מסיבות הומניטריות, של לוויה, של חתונה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, לוויה כבר יש.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

זה כבר שם, הקריטריונים כבר נמצאים. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

תמי, אישור ללוויה קיים. 

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

חברים, יש בעיות עם זה. אני אומרת לכם, כמישהי שמקבלת המון המון פניות, יש המון בעיות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

איך? אבל לוויה זה בתוך הקריטריונים.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לוויה כן, מותר, אבל זה לוקח זמן, כי אתה לא יכול מהיום למחר - - -

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אני רק רוצה לחדד. יש רשימה של קריטריונים ועושים פה לילות כימים במשרד החוץ, הקריטריונים נכנסים בפועל, אין בעיה, בריתות והלוויות וגם חתונות, ובסופו של דבר המקרים החריגים הם מה שנקרא מקרים הומניטריים. יש לי מאות פניות של אנשים שנמצאים פה לבד והמצוקה הנפשית של להיות פה לבד, אני מתחברת למה שתמר אמרה, ומתוך הדבר הזה צריך - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל ברגע שנעשה נוהל זה כבר לא יהיה חריג.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אתה בדיוק צודק, אדוני היושב ראש, בגלל זה צריך מדיניות. זאת אומרת אי אפשר להמשיך להרחיב עוד קריטריון ועוד קריטריון ללא מדיניות.

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

משפט אחרון. מהניסיון שלי אני רוצה לציין שלושה משרדים וכל אחד מה הבעיות שלו. משרד החוץ עוזר, באמת אני עובדת מול משרד החוץ, מול הקונסוליות, אבל הקונסוליות סגורות בגלל הקורונה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו מודעים לבעיה הזאת. 

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

לכן המצב הזה מביא לבירוקרטיות הזויות של אנשים שעומדים מחוץ לקונסוליה בכל מיני מקומות בעולם ואומרים להם אולי יכניסו אתכם, אולי לא, אין עם מי לדבר, יש עם מי לדבר. זו בעיה אחת. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

הם עובדים. לא במתכונת מלאה, אבל הם עובדים.

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

בעיה שנייה, משרד הפנים. משרד הפנים, כשמו כן הוא, הוא אחראי על ההתאזרחות ועל הכניסה בימי שגרה. כל מי שהוא רואה בא הוא ישר חושד שיש פה מקרה של התאזרחות או השתקעות. אני יכולה להבין את זה, אבל, שוב, תבינו, מדובר באנשים שבמצב אחר הם היו בוויזת תייר, משרד הפנים לא היה מסתכל עליהם בכלל, לא היה מתעסק איתם, ושם הם נתקעים. והשלישי והאחרון זה משרד הבריאות, זה המשרד פה מכתיב את כל חיינו ואת כל הקריטריונים בחודשים האחרונים. משרד הבריאות, מבחינתו אין מניעה שהאנשים האלה ייכנסו. הם לא מוקד הדבקה, מדובר במספרים לא גדולים, משרד הבריאות חוזר ואומר שאין מניעה. 

לכן אני חושבת שכל מה שצריך, באמת כמו שאמרת, אדוני היושב ראש, זה פשוט לגבש קריטריונים ולפי הקריטריונים האלה לעבוד וזה הכול. תודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב. בבקשה, יוראי.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

תודה רבה, אדוני היושב ראש, על קיום הדיון, זה דיון שבעיניי הוא מאוד חשוב. אני רוצה להתייחס מנקודת הראות של העולים. העולים הגיעו לישראל, מאות אלפים מהם מתוך ציונות ואהבת המדינה והארץ ואנחנו דנים אותם בתקופת הקורונה, אדוני היושב ראש, לבדידות קיצונית. הם נמצאים פה בלי עורף משפחתי, בלי חברים, כלואים בין קירות הבתים שבהם הם גרים, בלי שאף אחד יכול ללכת ולבקר אותם. גם בתקופת הסגר, אדוני היושב ראש, - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה מדבר על כאלה שהם בודדים.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

רוב העולים החדשים הם בלי עורף משפחתי, רוב המשפחות שלהם נמצאות בחו"ל. אדוני, יש עשרות אלפי - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אי אפשר להגיד שרוב העולים הם בודדים, יש כאלה שיש להם משפחות בארץ.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

ויש גם כאלה הרבה מאוד, במיוחד חבר'ה צעירים, שעלו לפה מתוך ציונות והמשפחות שלהם בחו"ל, אין להם פה עורף משפחתי, אין להם פה חברים. בתקופת הסגר. אחותי ברוך ה' גרה פחות מקילומטר ממני, ראיתי אותה ואת האחיין החמוד שלי כמעט על בסיס יומי. הם באו מתחת לבית שלי, ירדתי למטה, במרחק שני מטר, ודיברנו והתראינו. ברגע שאין לך את העורף המשפחתי ואת החברים ואת הסביבה ואת התמיכה אתה לבד. 

ואני שואל את עצמי האם אנחנו רוצים שאותם עולים שבחרו בארץ ישראל, להגיע לכאן ולקבוע כאן את הבית שלהם, האם כך נראה בית? בדידות קיצונית היא לא בית, היעדר תמיכה משפחתית וחברים זה לא בית, ומדובר פה על חודשים על גבי חודשים. 

אדוני, אני יושב בוועדת קורונה וכמעט בכל ישיבה אנחנו תופסים את הראש ומורטים את השערות בגלל שאין היגיון בהרבה מאוד מהתקנות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

איזה שערות אתה מורט? 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

בגלל שאין ספרים הייתי צריך למרוט באמצעות מכונה בבית. אבל פה אין היגיון. אדוני יושב הראש, ברור שיש קורונה וברור שהיא מסוכנת, אבל אפשר, כמו שאמרת בתחילת הדיון, לייצר נוהל ברור, שיאפשר לנו לקבל לכאן את קרובי המשפחה מהדרגה הראשונה של אותם אנשים שיגיעו לכאן תוך שמירה על נוהלי משרד הבריאות ושמירה על בריאות הציבור, אבל לאפשר לקרובי המשפחה הראשונים של אותם עולים להגיע לכאן ובעצם לייצר שוויון. הם אזרחים ישראליים מתוך בחירה מלאה, הם נטשו את עולמם והגיעו לכאן מתוך אהבת הארץ והמדינה ואנחנו צריכים - - - 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אני מזמינה אותך לכל הדיונים שלנו, אתה כזה נלהב על העולים החדשים. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

לא, כי יש הרבה מאוד סיפורים שאני שמעתי, של חבר'ה צעירים - - -

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אנחנו מדברים על זה כל כך הרבה, יוראי. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

שנמצאים פה ממש לבד, נקלעו למצבים נפשיים, חברת הכנסת מיכל קוטלר, כמו שאמרת, קטסטרופה. זה לא מחויב המציאות, אפשר לפתור את זה בצורה ברורה, ביצירת נהלים קלים. ואני אומר שוב, אני שמח שזה נמצא באכסניה שלך, אדוני היושב ראש, כי אתה יודע לעמוד על שלך ולהגיד למשרדי הממשלה: זה לא הגיוני, אני מבקש שתנסחו נהלים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני ישבתי אתמול, אנחנו יכולים לעשות משהו, אבל כמובן באופן סביר.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

הם בחרו לקבוע את ביתם כאן, זה הבית שלהם, אנחנו צריכים לוודא שיש להם זכויות של בני בית וזכויות של בני בית זה שהם לא יהיו לבד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל אנחנו לא רוצים ליצור מצב שכל הישראלים יגידו שהם צריכים איזה מישהו שיבוא אליהם, לכן צריך לקבוע קריטריונים.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

יש הגדרה בחוק של עולה חדש, אני לא עולה חדש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה יודע שהישראלים אוהבים ל- - - 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אבל יש הגדרה של מיהו עולה חדש.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

עשר שנים, אז מה? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עשר שנים זה לא עולה. מה זה הגדרה? אין הגדרה. בכל חוק יש הגדרה אחרת לעולים.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

תיכף אני אתן הצעות פרקטיות. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

דוד, אני גם לא מצליח להבין, במידה שמחייבים את אותו בן אדם בבידוד של 14 יום ומחתימים את אותו עולה על אחריות שהוא מבודד.

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

מה יקרה אם הורים יבואו לבקר את הילדים שלהם אחרי - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בגלל הקורונה יש מדיניות לחסום את העניינים האלה.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

בוא נחריג. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא יודע, טוב, רע, אני לא נכנס לזה.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אבל דוד, אין יותר סיבות בריאותיות יותר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לכן אם אנחנו מדברים על עולים - - -

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

ישראלים נוסעים לכל העולם, מחפשים איפה לצאת לנסוע סתם בשביל נופש, אז לבוא לבקר לא? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, מה אני יכול לעשות? זו המדיניות של ישראל.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

נמצאת איתנו אנדראה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אל תיכנס לזה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אחרי זה היא תדבר, אבל חשוב לשמוע את העולים החדשים, לשמוע את המצוקה שלהם וגם להבין שאפשר להחריג, זה הגיוני להחריג וצריך להחריג.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תיכף אנחנו נבין מה אנחנו יכולים להחריג ומה לא.

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

רוצים להחריג אנשי עסקים, רוצים להחריג תיירות, רוצים את כל העולם ואשתו להחריג, אבל משפחות לא? 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אברכים הגיעו לפה. 17,000 אברכים הגיעו לכאן. טוב מאוד, אז למה לא לעשות - - -

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

זה לא רק אברכים, אלה תלמידים שמגיעים לשנת – זה כל התוכניות של השנה, זה גם 'מסע' וגם נעל"ה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה לא נכון שהגיעו 17,000 אברכים, עזוב. זה סיפורים, זה כולל את החבר'ה מהסוכנות.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

לא כדאי לקחת את זה למקומות האלה, יוראי. אנחנו עוסקים בזה חודשים.

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

אם אלה של נעל"ה יחליטו לעלות אז מה נגיד להם? עכשיו עד שיהיה זה לא תראו את המשפחות שלכם? 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

לא, אגב, העלייה ממשיכה. עוד פעם, זה בלבול. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אני לא מתנגד לעלייה שלהם, אני רק אומר שאם נתתם להם בואו ניתן גם לאנשים אחרים כי זה מה שצודק.

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

לא, אני אומרת יותר מזה, הם יעלו, נעל"ה יעלו ואז מה? יישארו פה לבד? לא יראו את המשפחות שלהם? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ברור שלא. יש הבדל בין בודד, למשל חיילים בודדים שרצו לנסוע לחו"ל בתקופת הסגר טיפלנו בהם וכולם נסעו, יחד עם משרד הביטחון ומשרד התחבורה אישרנו להם.

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

בסדר, אז גם פה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אף אחד לא מתכוון שאנשים יישאר לבד.

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

צריך להיכנס לשגרת חירום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל לא רוצים שינצלו את זה על מנת שאנשים יגיעו לארץ בעוד כל הישראלים לא יכולים להביא בני משפחה לפה בתקופת הקורונה.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >>  

מה זה כל הישראלים לא יכולים? מה זאת אומרת? אבל אנחנו אומרים משפחה מקרבה ראשונה תוכל להגיע ארצה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הם לא יכולים. יש חסימה. 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אני מבינה, אדוני היושב ראש, על זה אנחנו מדברים, על לייצר מדיניות, בדיוק על זה. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מיכל, תיכף נגיע לזה, בשביל זה התכנסנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אנחנו לא באים עכשיו לתקן את העולם. אני בעד מה שאמרה תמר, אנחנו נקבע איזה שהם קריטריונים שאנחנו מאמינים בהם.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

בסדר גמור, תקרא לזה קריטריונים ולא מדיניות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לדעתי מור-יוסף יקבל את הדברים האלה, אבל בצורה הגיונית. עכשיו אנחנו נפתח את הכול, המדיניות היא לא לפתוח, אז אתם רוצים שאני אלחם בכל העולם שכן יפתחו? לא, אבל נקבע קריטריונים לאנשים שכן יוכלו לבוא, נצמצם את הבעיה, זה כן. אני חושב שתפסת מרובה לא תפסת, עדיף לגמור את זה בצורה כזו.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

קודם כל תודה רבה, אדוני היושב ראש, על הדיון הזה, זה דיון חשוב, אני רק רוצה לתקן ממש בקטנה, קונסוליות עובדות, אני מטפל ואני רוצה גם לשבח את ה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין להם כוח אדם, זו הבעיה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כן, אבל אני רוצה לשבח, בשבועות האחרונים גם את הקונסולית שלנו יפה לויצקי במוסקבה וגם לילך אטיאס בקייב, ממש עושים עבודת קודש, עוזבים הכול, מטפלים בפניות והרבה פעמים באופן אישי לוקחים את הפנייה ולא משאירים את זה. למשל הזכרתם פה את הנושא של הלוויות. כן, יש אישור, אפשר להגיע, אבל אתה יודע מהיום למחר גם אין טיסות, גם אין - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין בעיה, אנחנו הצענו למשרד החוץ סיוע - - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, גם אם אתה נותן סיוע, דוד, אין טיסות מהיום למחר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ישבתי עם משרד המשפטים ומשרד האוצר, סיכמתי שנציג האוצר יישב עם מנכ"ל משרד החוץ על מנת שיבדקו, כי יש בעיה, לא כל אחד יכול, הוא צריך לעבור את הקורס הקונסולרי וכו', אבל יש כאלה שיושבים היום במשרד החוץ והם לא מצוותים לעבודה, אז אלה יכולים לנסוע. היו צריכים התאמות תקציביות, הם ישבו ביניהם, באמת אני צריך לבדוק מה הם החליטו. זה יכול לפתור חלק מהבעיה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני אגיד לך הצעה פרקטית. בגלל שהעומס גם במספר כניסות לישראל ירד משמעותית, גם למשטרת הגבולות וגם לרשות האוכלוסין וההגירה, אז כיוון שיש מקרים חריגים הזמן שלהם לא אמור לקחת יותר מדי. למשל אם בן אדם בא ואומר שהוא אח של מישהי שנפטרה, אז אתה לא צריך לבקש ממנו תעודת לידה מלפני 50 שנה בשביל להוכיח, מספיק - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תיכף אנחנו נדבר עם משרד החוץ, אתם מעלים בעיה אחרת.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, אני רק אומר שלפעמים גם אפשר להגדיל את הראש, אבל אני רוצה להגיד משפט אחד. יש למשל מספר אוכלוסיות שכן הייתי מבקש להכניס אותם לתוך חריגה. למשל כולנו יודעים שיש נוהל קשיש, למשל משפחה שיכולה להביא הורה קשיש על פי הנוהל ואז הוא נשאר פה, אחרי תקופה מסוימת הוא מקבל סוג של מעמד תושב קבע והיום כל הנושא הזה נדחה לחודש מרץ, לחודש אפריל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אין לי בעיה לדבר גם על הדברים האלה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, אבל בגלל שזה במשרד הפנים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה מדבר על ועדת חריגים? 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, אני מדבר על נוהל קשיש של משפחה ישראלית, לא משנה אם זה עולים או לא עולים, אם יש הורה קשיש שנמצא בחוץ לארץ והוא לא אזרח ישראלי והוא גם לא ממוצא יהודי, אבל מותר לו על פי הנוהל הזה להגיע לישראל ואז לקבל את תושבות הקבע. משרד הפנים דוחה את זה בשנה שלמה וכך משפחות שלמות לא מסוגלות להביא את ההורים הקשישים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הבנתי, בוא נסיים עם העולים ואחר כך אין לי בעיה לעבור גם לאחרים. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

עוד נקודה. אני מסיים, חצי משפט. אתה זוכר את הפרסומת חייל בודד נשאר בודד גם כשהוא משתחרר? אז 5,000 חיילים בודדים זקוקים גם לאישור, אוטומטית שאמא או אבא של חייל בודד - - -

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

הם מקבלים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עם חיילים בודדים אין בעיה.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

כל עוד הם חיילים, לא כשהם נהיים סטודנטים. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אם הוא משתחרר אז אין לו אפשרות כבר להביא את אמא ואבא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, נדבר על זה. מה שאני מציע, אתמול ישבתי עם מור-יוסף, אין לו בעיה לפתוח את זה, כמובן באיזה שהן מגבלות סבירות. גם הוא אומר מה זה עולה, מה תקופת הזמן שאנחנו נשחרר את העניין הזה. מה שאני מציע, בואו נקבע שכל אדם שעלה לישראל עד שלוש שנים אנשים מקרבה ראשונה - - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

תגדיר מה זה קרבה ראשונה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בת זוג, הורים.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

סבא וסבתא גם? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אפשר גם סבא וסבתא.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, איך נחליט שלוש שנים? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לפי מועד העלייה, מה זאת אומרת? 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

עכשיו אתה אומר חייל בודד, הוא השתחרר בצה"ל - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עוד לא הגעתי לחייל בודד.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

הוא השתחרר מצה"ל הוא כבר שלוש שנים בארץ. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עוד לא הגעתי לחייל בודד, אני מדבר על עולים. חייל בודד זה גם - - - 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אני אומרת שההגדרה של שלוש שנים היא מאוד מצמצמת. כשהוא משתחרר הוא כבר שלוש שנים בארץ ואז ההורים שלו לא יכולים - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל, וונש, את עוברת למשהו אחר, בואי נגמור את זה.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

שלוש שנים זה מעט מדי, אדוני.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, שלוש שנים זה לא מעט, זה הרבה, כיוון שאחרת כל הישראלים יכולים להביא את מי שהם רוצים ואז אנחנו פתחנו את ה - - -

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

לא, שלוש שנים עוברות מהר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זה עוברות מהר?

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

תגיד חמש שנים. 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, שלוש שנים, תחשוב על משפחה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

שלוש שנים.

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

תחשוב על עצמך לפני שלוש שנים, מתי היו הבחירות הראשונות - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הוא רצה שנה, דרך אגב, שלוש שנים זה סביר. 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אבל מה זה שנה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כל מי שעלה עד שלוש שנים, יכולים לבוא לבקר אותו.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אבל אני נותנת לך את המקרה הקלאסי. מישהו שעלה לארץ, שירת כחייל בודד, אפשרנו לו - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

את יכולה להביא לי מיליון דוגמאות, נו אז מה? 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

שנייה, אדוני, אתה לא יורד לסוף דעתי. 

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

זה מעט. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא הולך לפי דוגמאות פרטניות. יש אחת שכתבה לי מכתב שהיא עלתה לפני 11 שנה ורוצה ש – אז מה ההבדל בינה לביני שאני עליתי ב - - -

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אז מה, היא לא תראה את הבן שלה? כמה זמן היא לא תראה את הבן שלה? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל יש קורונה, מה אני יכול לעשות? תגידי לי. אני קבעתי את הקורונה? 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אבל, אדוני היושב ראש - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל יש איזה שהוא גבול. 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אבל משפחה מקרבה ראשונה - - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אבל איפה הגבול? איפה אתה עושה את הגבול? כי התהליכים לוקחים גם זמן, שלא ייווצר מצב שבן אדם התחיל טיפול ואחרי חודשיים פתאום מגלים שהוא כבר שלוש שנים וחודש מאז שהוא עלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, בסדר, אין בעיה, מרגע שהוא הגיש את הבקשה, מועד הבקשה.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

שלוש שנים זה מאוד מעט, אדוני היושב ראש.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

תעשה את זה הדרגתי, נניח עד שלוש אוטומטית, משלוש לחמש - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז יש ועדת חריגים. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כן, אבל אתה יודע כמה זמן זה לוקח? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה לא פוסל את ועדת החריגים.

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

לא, אבל שמשלוש עד חמש שנים יהיה קריטריון לוועדת חריגים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זה? 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

שבין שלוש לחמש, נניח אוטומטית אתה יכול לשלוח לוועדת חריגים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אוקיי, נלך על ארבע שנים, אין בעיה. הוא רצה שנה, דרך אגב.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

חמש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, לא, לא, ארבע. תיכף אני מעלה אותם. ארבע שנים, קרבה ראשונה, כולל סבא וסבתא, זה נראה לי סביר. זה לגבי העולים. לגבי חיילים משוחררים, מה המצב עם חיילים משוחררים? 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אחרי שהם השתחררו.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אין, הם זהו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

שנייה רגע, אנחנו לא - - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אגב, חמש אתה מכסה גם חיילים משוחררים שנתיים מהשחרור. אם אתה לוקח שלוש שנים שירות אז אתה פותר את זה לכולם בחמש שנים וזה סביר גם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ארבע, אני מקווה שנשכנע אותו ונגמור את זה יפה כי אם אנחנו גומרים את זה איתם בהסכמה הם צ'יק צ'ק עושים את הנוהל ונגמר הסיפור.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, חמש שנים זה המינימום. ממש חייב להיות מינימום של שלוש שנים. אני הייתי אומרת עשר.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

חיילים בודדים משוחררים אין מדיניות נכון לעכשיו. הם לא יכולים, אלא אם כן אתה קובע שנה מיום ה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז תכניסי חיילים בודדים עד שנתיים לאחר שחרורם. 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אבל זה מסובך, אדוני היושב ראש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

חייל בודד אין בעיה. 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אז תגדיר חמש שנים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, לא, עד שנתיים ממועד שחרורו יכולים לבקר אותו מקרבה ראשונה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אוקיי, זה סביר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה סביר מאוד, אין בעיה.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

ובנות שירות לאומי? 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אותו כנ"ל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בנות שירות לאומי גם בפנים, אם הן נשארות בארץ. אם הן הולכות אז נגמר.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

ברור, אז הן לא צריכות ביקורים אם הן לא נשארות בארץ.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לגבי נוהל קשיש, אתה יכול לעשות - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זה? בוא נראה, דברים שלא קשורים לעולים. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה עשרות מקרים, לא מדובר על מאות. אלה עשרות מקרים בשנה, זה לא הרבה אנשים. זה אנשים שרוצים להביא הורה קשיש, על פי הנוהל שמותר ב'נתיב', אחרי כל הבדיקות, פשוט משרד הפנים דוחה את הטיפול.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה אתם אומרים? מה זה נוהל קשיש? אני לא מבין.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

עוד הפעם. נניח יש לך משפחה שעלתה לפני, לא משנה, 15 שנה, ואז במשפחה אחד יהודי, בן המשפחה הלא יהודי, נניח אישה לא יהודייה, נשארה לה אמא, אם היא הבת היחידה ואמא שלה לא יכולה לעלות לבד משום שאין לה מוצא יהודי, היא לא יכולה לעלות לבד, אז על פי נוהל 'הורה קשיש' מותר לה להביא את אמא שלה אם היא מוכיחה שהיא הבת היחידה של אמא, כלומר לא להשאיר אותה בארץ המוצא.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

יש גם מגבלת גיל, מעל 65.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מעל 67. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ולא נותנים להם לעלות? 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, הם מתיישבים בארץ, הם מקבלים מעמד, זה כמו שבני זוג של ישראלים שמתאזרחים, הם לא מקבלים אוטומטית את כל התנאים של אזרח. זה גם לא עולים. אבל הנוהל הזה מאפשר להביא את הקשיש כמובן בהתחייבות של אותה משפחה לטפל בהורה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז עכשיו לא נותנים להם? 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא נותנים בגלל שמשרד הפנים לא נותן, זה לא אזרחים, זה לא עולים, הוא דוחה את הטיפול ואז ככה הם לא יכולים להיכנס לישראל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז תיכף נדבר איתם על זה. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

הוא פשוט לא יכול להכניס אותם לישראל. 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, אם אני יכולה להציע משהו. 

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

אני שוב פעם אומרת, יש פה בעיה במעורבות של משרד הפנים בתהליך. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

ברור, כי משרד הפנים אחראי על רשות האוכלוסין וההגירה, מן הסתם.

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

מצד אחד את מה שהוא עושה בשגרה הוא לא עושה בקורונה, מצד שני הוא מחיל בקורונה קריטריונים יותר חמורים ממה שהוא מחיל בשגרה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נכון, כי הוא לא רוצה שיבואו. הם אומרים את זה במפורש.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, תמי, סליחה, בגלל שאין קבלת קהל במשרד הפנים אז אותו זוג שרוצה להביא את ההורה הקשיש, שהוא לבד שם, בן 75, הוא מביא אותו לקבע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לכמה זמן? מגדירים את הזמן? תמר אמרה שאם יש מישהו, נגיד האישה גרה בחו"ל, ורוצה לבקר את בעלה בארץ, צריך לתת לה, לדעתי. זה לא הגיוני.

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

נכון, את זה הם נותנים, תלוי, אבל גם, צריך להראות מסמכים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז תיכף נתייחס לזה. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

סליחה, עוד שאלה. יש משפחות שלא התחילו את הטיפול במשרד הפנים בגלל שהם התחתנו בחו"ל ואז נוצר מצב, למשל, הוא ישראלי ואשתו לא ישראלית, הם התחתנו ברוסיה, בטורקיה, בלאס וגאס, לא משנה מה, בגלל שהם לא התחילו לפני הקורונה את הטיפול במשרד הפנים אז משרד הפנים מעכב את האישור שלה, הוא לא נותן לה להיכנס לישראל בשביל שפה הם ימשיכו לחיות כזוג נשוי לכל דבר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הבנתי. תיכף נעלה אותם על העניינים האלה. מה רצית, וונש?

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אני רציתי רק לומר, אדוני היושב ראש, שאני מציעה אחרי מה שאנחנו רואים פה לא להרחיב קריטריונים ולא לסבך את הנושא, צריך לייצר משהו מאוד הוליסטי, מאוד פשוט. אז אמרת ארבע שנים, אני הייתי מציעה לפחות חמש שנים ולא להתחיל עם חיילים משוחררים שנתיים אחרי ובנות שירות שנה וחצי אחרי. חמש שנים כמינימום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, חמש שנים אני לא הולך על זה. 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, אני רוצה רגע להגיד משהו. הנושא הזה, אנחנו כאילו שוקלים את השיקול של משרד הבריאות בשביל משרד הבריאות. משרד הבריאות אמרו לי באופן ישיר שאין להם בעיה, כל עוד תהיה מדיניות ו - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למשרד הבריאות אין בעיה, נכון? זו המדיניות של הקבינט.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אין להם בעיה, זה לא אמור להיות נושא - - -

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

אבל הוא שמכתיב את מדיניות הבריאות. 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

אתה רוצה את אייל סיסו? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, חכי רגע.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אבל, דוד, הוא קובע את מדיניות הבריאות ונכפיף את הנושא הזה כמובן לקריטריונים של משרד הבריאות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

משרד הבריאות משנה כל פעם עמדה, עזבי אותנו ממשרד הבריאות.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

בסדר, אז אנחנו צריכים לדרוש קריטריון כן מאוד שקוף ומאוד פשוט.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

משרד הבריאות רלוונטי ל-14 יום של בידוד, זה לא קשור. 

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, אני בדיוק יוצא עכשיו מוועדת קורונה ואני רוצה לומר לך שלמשרד הבריאות כן יש בעיה עם זה. אשר שלמון היה שם והוא אומר - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זה משנה? זה לא מעניין אותי. תרשמי רגע, ההמלצה שלנו היא כזאת, לגבי עולים חדשים, ממליצים לרשות האוכלוסין לקבוע נוהל שכל מי שעלה עד לפני ארבע שנים ניתן יהיה לבקר אותו מקרבה ראשונה. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

שיוכל להזמין אולי, לזמן מישהו. בעצם הוא יכול לפנות ו - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לזמן, בסדר. קרבה ראשונה זה בעל, אישה, ילדים, אחים וסבא וסבתא. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כן, סבא וסבתא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה דבר אחד. לגבי חיילים בודדים שהשתחררו מהצבא ובנות שירות שהשתחררו ונשארו בארץ - - - 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

האמת שאין מה להחריג אותם, אדוני היושב ראש, כי אם אתה אומר ארבע שנים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תני לי רגע. שנשארו בארץ ונמצאים בארץ עד שנתיים, לכל היותר שנתיים ממועד השחרור, ניתן יהיה לזמן מקרבה ראשונה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

בהקשר של המשפחות, יש אנשים שנמצאים ממש בדיכאון, אולי בהצגת אישור רפואי, שבן אדם אומר – תקשיב, יש אנשים בדיכאון. 

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

היום זה קיים. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אם הוא הולך לרופא ואומר שהוא בדיכאון וחשוב לו להיפגש עם אמא, אולי להכניס את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מקרים הומניטריים, זה לא פוסל את זה שיש מקרים הומניטריים או בריאותיים או כיוצא בזה. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

בהצגת מסמכים או משהו כזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הם יקבעו את הנוהל, בטח הם יבקשו הצגה של מסמך. 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

מצבים בריאותיים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זה מצבים בריאותיים? 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

מצב שמעיד על בריאות - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן, נגיד סתם לדוגמה, אם מישהו חולה בבית חולים, סרטן, היא רוצה שיבקרו אותה.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

אבל היום זה קיים, את זה היום הם כבר נותנים. הבעיה זה התהליך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, זה במסגרת ועדת חריגים, ידונו ספציפית בכל אחד ואחד. זה הכול.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

זה כבר קיים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, אני רק מוסיף את זה, שלא יגידו לי שלא אמרתי. 

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

עכשיו יהיה הבדל אם זה מדינה ירוקה או אדומה?

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, אין הבדל.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

זה לא קשור, זה תלוי הבן אדם, לא תלוי המדינה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא קשור. אתה רוצה לבוא – כמובן הכול בהתאם לנוהלי משרד הבריאות, אתה רוצה לבוא לשבת בבידוד שבועיים, 12 יום, שב.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

למרות שאתה בא ממדינה אדומה? 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אין קשר למדינה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא קובע את זה, אם משרד הבריאות לא מאשר שיבואו - - -

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

לא, אני בכוונה אומר - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טייב, אם משרד הבריאות לא מאשר שיבואו ממדינה מסוימת אז לא באים. אני לא קובע, הכול בהתאם לנהלים של משרד הבריאות. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, אבל יש הבדל בין בן אדם במצב סופני, חולה סרטן, למצב דיכאון. כי בדיכאון עד שאתה תוכיח שבן אדם בדיכאון בגלל שהוא לא ראה את אמא שלו שנה, אז אתה יודע, זה בעייתי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה שאני אומר, רשות האוכלוסין רצתה תקופה הרבה יותר קצרה מארבע שנים, אז אני אומר, בגלל הפניות שלכם אנחנו מדברים על ארבע שנים כי אחרת יש פה בקשות של עולה מלפני 11, מלפני 20 שנה וזה לא יסתיים בחיים. יש מדיניות לסגור את השמים, מכל מיני סיבות, אפשר לפתוח את זה בכל מיני מקרים, אבל לא באופן גורף, אחרת כל ישראלי יגיד: יש לי אח שנמצא בפריז, אני רוצה שהוא יבוא לארץ.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אני מקבלת את מה שאתה אומר.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

יש היום הגדרות מה נקרא עולה חדש. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, אבל, דוד, יש גם אנשים שמתאזרחים, התהליך לוקח זמן. נניח בן אדם שהגיע לפני שלוש שנים, הוא עובר תהליך התאזרחות, אם אמא שלה או שלו רוצים לבקר - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז זה עובר למקרים החריגים.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

ואיך נוודא שאכן יש ועדה שדנה? 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

יש ועדה שדנה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, אנחנו צריכים לבקש מהם נתונים, שלא ייווצר מצב ש-98% הם נותנים תשובה שלילית.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

לא, יש ועדה שדנה כל הזמן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נראה לך שמישהו – הרי משגעים אתכם, אנשים פונים אליכם בפניות מפה לשמים.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

זה עשרות פניות על איך הוועדה הזאת עובדת. 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, מדברים עכשיו על מדיניות קדימה כי אנחנו לא יודעים לכמה זמן המצב הזה יהיה איתנו, מדברים על אנשי עסקים ואיך נאפשר להם להגיע ולייעל את ההגעה שלהם. אני חושבת שמדינה שמעודדת וקולטת עלייה, ואנחנו מדברים כל הזמן על גל העלייה שאנחנו צריכים לעודד אותו, חייבים לקחת בחשבון ולפשט את הנושא הזה, לפשט אותו כמה שיותר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם מישהו עלה, ארבע שנים. 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אני אגיד ככה, קודם כל אני מקבלת את מה שאתה אומר שאתה רוצה לצמצם את זה, אני לא הייתי מסבכת את זה, אני הייתי אומרת שחיילים בודדים מזמן השחרור ארבע שנים. ארבע שנים לכל עולה חדש ודי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, לא, תבחיני בין שני דברים, אם החייל הבודד השתחרר ונהיה עולה אז יש לו את ארבע השנים בלי קשר. 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

נכון, זה מה שאני אומרת, אנחנו נסבך את זה ועכשיו - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

את לא עושה את הערבוביה הנכונה. אם הוא נשאר חייל בודד, עוד לא עלה, אבל הוא בארץ, אז יש לו שנתיים, מה את רוצה? מה לא בסדר בזה? אם הוא נהיה עולה יש לו ארבע שנים. 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

נניח שהחלטנו שארבע שנים זה המדד אז שיחול באופן שווה על כולם, ארבע שנים, קרבה ראשונה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מי זה כולם? 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

כל העולים החדשים שהגדרנו אותם כרגע ארבע שנים. 

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

הוא אומר, ארבע שנים לכולם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ארבע שנים, אז מה הבעיה? 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

חיילים בודדים, שנתיים אחרי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, חייל בודד שהוא לא עולה חדש. את לא מבינה, קחי חייל בודד, השתחרר מהצבא כחייל בודד, הלך ללמוד באוניברסיטה, בינתיים הוא לא אזרח ישראלי, הוא לא עלה, אז אני נותן לו שנתיים, מה לא בסדר בזה? ואם הוא נהיה עולה אז יש לו ארבע שנים. 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

אתה רוצה את רשות האוכלוסין או את אייל סיסו? 

 << אורח >> אייל סיסו: << אורח >> 

אני פה. קודם כל דיברתם, גם הסקת מסקנות והמלצות ובאופן אישי אין לי שום בעיה איתם, אבל אנחנו נצטרך כמובן לדון בוועדה בין משרדית בראשותו של פרופ' מור-יוסף. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין ויכוח. אני ישבתי אתמול עם מור-יוסף, הוא בעד לפתוח את זה, אבל לא להגזים. הוא רצה שנה-שנתיים. שנה-שנתיים זה בעייתי, זה באמת בעייתי. אז אני אומר ארבע שנים, אנחנו נמליץ לו, אני מקווה שהוא יקבל את ההמלצה הזאת כי גם הוא מבין שהוא לא צריך כל היום להתעסק בזה. הרי מה קורה? פונים אלינו, אנחנו פונים אליכם, יוצא שכל היום מתעסקים בזה בוועדה. צריכים לקבוע קריטריון, זה גם לא מיליון איש, זה לא הרבה אנשים שיבואו. 

אתם חושבים שיבואו הרבה? לא, כל אחד עם הבעיות של הקורונה שלו בחו"ל, עד שהוא יבוא לארץ, מי יודע, זה לא פשוט. לא הרבה באים, תאמין לי. יחסית לא תהיה פה נהירה מיוחדת, לכן אני חושב שרשות האוכלוסין צריכה לקבל את ההמלצה הזאת. היא פותרת המון בעיות, היא קובעת קריטריון אחיד וזהו. זה נראה לי הגיוני, אבל בבקשה. 

 << אורח >> אייל סיסו: << אורח >> 

אני יכול להגיד כך, אנחנו מ-11 במרץ, ברגע שהחליטו שלא נכנסים זרים לישראל, כמו הרבה מדינות אחרות, כמו האיחוד האירופי לדוגמה, ישראלים לא יכולים להיכנס לשם עכשיו, הבנו שצריך להחריג אנשים. יש יהודים בעולם, יש סטודנטים, יש עולים חדשים וכו', ונקבעו 19 קטגוריות, זה 20 קטגוריות כבר, שמאפשרים להיכנס. זה התחיל משמונה קטגוריות, עלה ל-20, אנחנו דנים בזה על בסיס דו שבועי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו מדברים על יהודים, אנחנו לא מדברים על תיירים. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא תיירים, אבל יש בני משפחות של אזרחים ישראלים שאינם ממוצא יהודי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מאה אחוז, זה בשבילי יהודים לצורך העניין. אנחנו מדברים שיהודים יבואו לבקר, עולים, יהודים, מי שהוכר פה כעולה, זה לא שעכשיו אנחנו מעלים את כל אתיופיה, אומרים להם שיבואו לארץ, או את כל אוגנדה. אנחנו מדברים רק על יהודים, זה הכול. יש לנו מחויבות, לא כמו כל מדינות העולם, אנחנו יכולים לסגור את השמים עד גבול מסוים. 

 << אורח >> אייל סיסו: << אורח >> 

אני חושב שבגלל זה נקבעו 19 הקטגוריות. למשל עולים לא נעצר אף פעם, להיפך, עולים אנחנו רוצים שימשיך כמה שיותר וכדומה.

אני רק רוצה להתייחס לנושא של הנציגויות, כי אני שומע את זה כבר בכמה ועדות ולא יצא לי להגיב, אנחנו לא הפסקנו את העבודה אף פעם. למעשה הקורונה במשרד החוץ התחילה כבר בינואר, לא במרץ, כמו בארץ, כי היו לנו נציגויות בסין, לא סגרנו אף נציגות אף פעם, עובדים סביב השעון החבר'ה שם. אנחנו עובדים בקפסולות בחצי מהמקומות, בשתי משמרות, כדי למנוע הדבקה, והיו לנו לצערי גם הדבקות שהדביקו נציגויות שלמות.

כל הנושא של כניסת חריגים, בין אם יהודים או לא יהודים, לוויות, חתונות וכדומה, אין צורך להגיע. אמרה חברת הכנסת זנדברג שצריכים להתדפק על דלתות, לא, צריך לשלוח מייל, הכול נעשה במייל, אין חובת הגעה, אין חובת התייצבות. חלק מהדברים נסגרים על ידי הקונסולים, יש להם את הסמכות, חלק זה על ידינו, חלק זה על ידינו ברשות האוכלוסין וחלק זה בוועדת החריגים הבין משרדית שעובדת אד-הוק 24/7 כמעט, בווטסאפים. עכשיו הסתכלתי 45 מקרים נידונו אתמול בערב. 

הריכוז הוא בעיקר בארצות הברית, צרפת, אנגליה וגרמניה, שאר המדינות זה נוגע פה ושם, מוסקבה קצת יותר, באמת עושים עבודה נפלאה, קייב, אבל זה עיקר המדינות. הם עובדים ומקבלים ונותנים לאנשים להגיע, בהתאם לקריטריונים כמובן.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

אני רוצה גם להגיד לפרוטוקול שכל הפניות שהגיעו מהוועדה, גם אם הן היו מאוד חריגות, הן טופלו באמת במהירות.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

זה נכון, גם ברמה האישית.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

לא, הם עובדים לילות כימים. 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

אנחנו חייבים לציין את זה כל פעם.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

לא רק שחייבים לציין את זה, אלא שחלק מהצורך במה שאנחנו עושים פה, אדוני היושב ראש, זה כיוון שהם קורסים תחת הנטל בזה שהם מתמודדים עם מקרה מקרה מקרה, זה אלפי מקרים. יכול אייל להעיד על הצורה שהם עובדים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הם לא צריכים – עזבי, צריך שיהיה קריטריון וזהו. 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

לא, לא נכון. צריך שיהיו קריטריונים גם בשביל השקיפות וגם בשביל המדיניות, אבל גם כיוון שהם קורסים תחת הנטל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

גם בשבילכם עדיף, בכמה פניות אתם יכולים לטפל? גם למור-יוסף נמאס לטפל ב - - -

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

נכון, בשביל זה צריך מדיניות ברורה, הוליסטית, שקופה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עוד משהו? תעלי את רשות האוכלוסין.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אתה מכניס את הנושא של לקדם את נוהל קשיש?

 << אורח >> נטלי אור חן: << אורח >> 

שלום. ראשית אני חייבת לומר שבמהלך כל הדיון הזה יש פה דברים שהם נאמרו והם לא מדויקים. כמו שכבר צוין פה על ידי חברנו ועל ידכם, רשות האוכלוסין וההגירה מקיימת שיח מקצועי עם הגורמים הרלוונטיים, ביניהם זה משרד החוץ, משרד הבריאות, זה על בסיס של כל שבועיים ומגבשים מדיניות במקרים חריגים בהם נבחנת כניסת הזרים לישראל בתקופת הקורונה. יש כ-20 קטגוריות שמפורסמות ומעודכנות באופן שוטף באתר הרשות שלנו בשלוש שפות ועל כן לא ניתן לומר שאין מדיניות שהיא ברורה.

לגבי ההקשרים המשפחתיים, גם בהקלות שפרסמנו יש התייחסות מאוד רחבה ליחסים המשפחתיים, וציינתם אותם כאן, אם זה אירועים משפחתיים, אם זה ביקור של חיילים בודדים או של מתנדבי שירות לאומי ואזרחי, וחשוב לי לומר שאנחנו קשובים וערים לשינויים ולפניות שמגיעות אלינו ואנחנו תמיד מקיימים שיח מקצועי ובהתאם להנחיות של משרד הבריאות והשותפים שלנו.

מעבר לזה, דיברו על נוהל הורה קשיש. נוהל הורה קשיש מעולם לא נעצר, אנחנו מאשרים בלשכות נוהל הורה קשיש, כמובן על פי עמידה בקריטריונים ובנוהל כפי שבשגרה. קבלת קהל לא נעצרה. גם כשצמצמנו את קבלת הקהל בימי הסגר עדיין נתנו מענה למקרים דחופים וכיום כל הלשכות פעילות ב-90% מצבת כוח האדם. ולכן יש פה הרבה אי דיוקים שנאמרו על ידי חברי הכנסת. נתנו מענה לזוגות, נתנו מענה לזוגות שאינם נשואים.

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

אין טענה שלא נתתם מענה.

 << אורח >> נטלי אור חן: << אורח >> 

נתנו מענה לילדים של תושבים. צר לי שזה ככה נאמר - - 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

הפוך, ממש הפוך.

 << אורח >> נטלי אור חן: << אורח >> 

מבלי בעצם לרדת לרזולוציות קטנות. אני לא מתכוונת לפתוח את ה - - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

נטלי, שנייה, אנחנו לא מתעמתים איתך. 

 << אורח >> נטלי אור חן: << אורח >> 

מתחילת הדרך אנחנו ערים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

היא לא שומעת אתכם, היא תסיים ואת תדבר. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

תעצרו אותה רגע. נטלי, התחושה שאת מתגוננת, אנחנו איתך, אנחנו איתכם.

 << אורח >> נטלי אור חן: << אורח >> 

חלילה, זה לא עניין של מתגוננת, זה עניין של אני באה ואני משקפת לכם את מה שנעשה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

תצאי מהתחושה הזאת של התגוננות, אנחנו ברוח טובה רוצים פה דברים טובים.

 << אורח >> נטלי אור חן: << אורח >> 

כי כל מה שאמרתם עד עכשיו אלה דברים שנעשו. אנחנו אלה שמורידים את ההנחיות שלמטה ואנחנו אומרים לכם שהדברים האלה קיימים וחשוב לי מאוד להעמיד אתכם על אי דיוקכם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נטלי, בואי לא ניכנס, אנחנו לא ועדת ביקורת, אנחנו לא מבקר המדינה. את עונה לנו כאילו שאנחנו מבקר המדינה, לא - - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

נכון. אפילו התחלת לחייך, זה כבר סימן טוב. 

 << אורח >> נטלי אור חן: << אורח >> 

לא, זה לא עניין של מבקר המדינה, חשוב לי להגיד שאנחנו עונים לפניות ואנחנו באמת פועלים כי אנחנו מבינים את הצורך, אנחנו רגישים לצורך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

שנייה רגע, תעצרי רגע. תני לי לסיים, את לא נותנת לי לסיים. אמרתי, אנחנו לא מבקר המדינה. יש פניות לחברי כנסת, הם לא מדברים מיוזמתם, זה בעקבות פניות, לא תמיד הפניות מדויקות ולכן גם יכולות להיות טעויות. מעבר לזה הם אומרים שכשהם פונים אליכם באופן פרטני אתם מטפלים בזה בצורה יפה. הם אמרו את זה, אז מה בדיוק הבעיה? 

אתמול דיברתי עם מור-יוסף על זה, אנחנו רוצים שיהיה איזה שהוא קריטריון, כי בעניין הזה יש לנו מאות פניות לגבי ביקור של בני משפחות. אלה משפחות שחייב להיקבע קריטריון אחיד, זאת ההמלצה שלנו בפני מור-יוסף, אנחנו מבקשים שתדונו בזה ותחזרו אלינו בעניין הזה. אני חושב שההמלצה שלנו היא מאוד סבירה וטובה והיא פותרת המון בעיות. זה דבר ראשון.

דבר שני, נוהל קשיש, תיכף אתה תתייחס לזה, אבל מה לגבי כאלה שהאישה בחו"ל והגבר בישראל, או ההיפך. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

שטרם התחיל הטיפול שלהם במשרד הפנים, משרד הפנים אפילו לא מכיר בהם כזוג נשוי ובעצם הדבר הזה, לפי הרשימה שפורסמה ביולי לא - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה לגבי קשיש? אתה אומר שזה מטופל, אין בעיה?

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

קודם כל אני שמח לשמוע הצהרה ששום דבר לא נעצר ובן אדם שרוצה להביא אמא או אבא מעל גיל 70, 67 או 70, אז אני שמח לשמוע שהדבר הזה לא נעצר כי בגלל שאין בעצם קבלת קהל במשרד הפנים באופן שוטף לכן הבקשות האלה נדחו. אני שמח שאת אומרת לנו את זה, זה מצוין, ואנחנו נוכל להפנות את הפניות. אני באופן אישי מקבל פניות ונוכל להפנות למשרד הפנים ואליכם וכך בעצם לקבוע נוהל מסודר, מגיע זוג לפגישה, בודק את המסמכים וכך אפשר להביא את הבן אדם הזה על פי הנוהל, על פי חוק שקיים במדינת ישראל. זה מצוין, האמירה שלך היא חשובה מאוד ואני מניח שהיא גם מרגיעה הרבה אנשים ששומעים אותך כרגע בהקשר לזה. זה מאוד חשוב, אני שמח על האמירה הזאת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לגבי בני זוג - - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

שטרם התחיל הטיפול בהם במשרד הפנים, מאוד חשוב להדגיש. כי אם הם התחילו את הטיפול לפני הקורונה אז אין שום בעיה, הם מאשרים את זה, אבל נניח שמישהו התחתן בחוץ לארץ וטרם פנה לפני הקורונה אז הם לא נכנסים לרשימה הזאת. נכון? תקני אותי אם אני טועה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה אמנם לא בסמכות של ועדת הקליטה, אבל אם כבר דנים אז אנחנו מדברים על זה.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

לא, זה יותר מורכב מזה. אני אתן לך דוגמה. יש זוג שפנה אליי, זה סיפור של כבר חודשיים ומשהו, בסופו של דבר ביקשו מהאישה, שהיא ישראלית, להגיע לארץ ולעשות בקשה להביא את בעלה לפה, והיא לא יכולה להגיש את הבקשה וגם לא יכולה לקבוע תור 14 יום כי היא עדיין בבידוד. זאת אומרת בעלה נמצא שלושה שבועות בחו"ל, זוג שהתחתן לפני חצי שנה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב, זה מקרה ספציפי.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, אבל, דוד, אם לפני הקורונה הם לא פנו למשרד הפנים ולא התחילו את הטיפול של התאזרחות לבן הזוג, על פי הנוהל הם לא ברשימה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל היא מדברת על משהו אחר, תמר, שהם בני זוג בפועל, אבל שניהם לא חיים בארץ. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

היא דיברה בדיוק על אותו דבר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה לא אחד שלא התחיל את ה - - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, בדיוק על זה דיברנו. כי הרבה אנשים שהתחתנו בחוץ לארץ הגיעו לקונסוליות, קיבלו דרכונים, אבל לא פנו למשרד הפנים, כי הם המשיכו לחיות – נכון? אני צודק?

 << אורח >> נטלי אור חן: << אורח >> 

אני רוצה רגע להתייחס. זה בכלל לא נכון לומר שמי שלא התחיל הליך לא מקבלים בלשכות.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, זה מה שעולה ברשימה, נטלי. 

 << אורח >> נטלי אור חן: << אורח >> 

גם באתר שלנו, של רשות האוכלוסין, מדווחים גם על בני זוג שלא נמצאים בהליך ומה המדיניות של כניסה לישראל. רצוי גם לקרוא מה שכתוב באתר. אני אומרת לכם שהלשכות שלנו פתוחות. מבחינת כל מחלקות אשרות במעמד, אנחנו עדיין ממשיכים לקבל פניות, אנחנו ממשיכים לטפל בתיקים. לא עצרנו. יכול להיות שהדברים קצת התעכבו בגלל כל מה שהיה פה, אבל עדיין אנחנו עושים את זה. אין פה שום עצירה, אנחנו מטפלים לפי הקריטריונים שהתפרסמו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב. מה שאני מבקש ממך זה להעביר את ההחלטה שלנו למור-יוסף על מנת שיבדוק את זה ותשיבו לנו בהקדם.

 << אורח >> נטלי אור חן: << אורח >> 

ההחלטה של הוועדה תעבור, אין שום בעיה, בפני כל הגורמים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עוד משהו, חבר'ה? 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> 

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני חושבת שאחרי שקיימנו בשבוע שעבר את כל הדיונים של שבוע העלייה ובאמת אני מקווה שהגורמים שנמצאים פה מקבלים את זה כך, אנחנו לא מבקרים ונהפוך הוא, אנחנו מעריכים את העבודה שנעשית, אמרנו את זה כמה וכמה פעמים, לילות כימים. אני רק רוצה להדגיש שאנחנו יושבים בוועדת העלייה והקליטה של כנסת ישראל ואתה מקיים דיונים כל כך חשובים על ההכרח שלנו להסיר חסמים, לאפשר עלייה למדינת ישראל. 

פה יש חסם נפשי גדול של העולים החדשים, שאנחנו מדברים כל הזמן על השתלבותם, לא רק שהם עלו, שסימנו וי שהם עלו. אני מאוד מעריכה ומוקירה אותך על זה שאתה לוקח את הנושא הזה ומקדם אותו בצורה הזו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב, ישיבת מעקב בשבוע הבא.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

תודה רבה לך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נעשה את זה ביום רביעי הבא, זה לא הרבה זמן, זה 20 דקות. הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:23. << סיום >>