פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 24 ועדת הכספים 09/11/2020 מושב שני פרוטוקול מס' 165 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ב בחשון התשפ"א (09 בנובמבר 2020), שעה 10:45 סדר היום: << נושא >> מעקב אחר יישום החקיקה בפועל של מענקי הסיוע השונים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי רם בן ברק ניר ברקת אופיר כץ מיקי לוי מיכל שיר סגמן בצלאל סמוטריץ' שלמה קרעי עאידה תומא סלימאן חברי הכנסת: ע'דיר כמאל מריח מוזמנים: מירי סביון – סגנית מנהל רשות המיסים, משרד האוצר גיא גולדמן – ממונה חקיקה, רשות המיסים, משרד האוצר תמיר כהן – יועץ שר האוצר ירון גינדי – נשיא לשכת יועצי המס איריס שטרק – נשיאה, לשכת רואי החשבון בישראל גיל וקנין – מנכ"ל איגוד שכירים ובעלי שליטה רויטל סיטון – התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל מתן לוי – בעלים של מלונית ייעוץ משפטי: שגית אפיק איל לב ארי מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם << נושא >> מעקב אחר יישום החקיקה בפועל של מענקי הסיוע השונים << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מעקב אחר יישום החקיקה בפועל של מענקי הסיוע השונים. אני רוצה לדעת לגבי מענקי הסיוע, כי אנחנו מקבלים תלונות. יש את העניין של חישוב מחזורים, שאדם יכול שיהיה לו בתקופה מסוימת בשנה רווח גדול וברגע שמחשיבים לו את זה למשך כל השנה זה מוריד את סכום המענק שהוא זכאי לקבל. אותו דבר לגבי חישוב ימי מחלה, מצב שבו לאדם היו ימי מחלה וכתוצאה מזה השכר שלו ירד. דבר נוסף, החזר מקדמות שהארגונים מבקשים ואתם לא נותנים. יש את הנושא של הארכת מועדים להגשת בקשות, שהמועד מסתיים ולא הארכתם. יש את המשפחתונים שלא מקבלים סיוע. אין לי הסבר למה המטפלות במשפחתונים לא מקבלות סיוע. אנחנו נדון מחר לבי הנושא של השכר שלהן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם הגנים הפרטיים לא מקבלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם הגנים הפרטיים, אבל קודם המשפחתונים שלא מקבלים סיוע ונופלים בין הכיסאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האוצר צריך לתת את הדעת על זה שהן לא עצמאיות וגם לא שכירות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על זה נדון מחר. הדיון של היום הוא לגבי מענקי הסיוע. את מענקי הסיוע לא מקבלים הגנים הפרטיים והמשפחתונים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני פונה אליכם עוד פעם בנושא נהריה. איך יכול להיות שבעלי עסקים מהשיטפון הגדול ממתינים מעל שנה? << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> נאמר שהם קיבלו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הם לא קיבלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש שני חלקים. חלק אחד סודר, חלק שני לא. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תתנו תשובה לוועדה לגבי מה שקורה עם העסקים בנהריה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא הם. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אסון טבע לא קשור לקרן פיצויים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> טעות שלי, אני מתנצל. אני עוד פעם מדבר על מי שפתח עסק בשנת 2020 ואין לו דוחות כספיים. זה נכון שאתם לא יכולים להעריך את ההכנסה שלו. מצד שני, אתם גם לא נותנים לו אישור כדי שיקבל פטור מארנונה. איך זה יכול להיות? איך יכול להיות שהעסק עומד, החנות עומדת, אבל הוא לא יכול לקבל אישור לפטור מארנונה מהרשות המקומית כי הממשלה לא משלמת את הארנונה שלו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה תקף לכמה דברים, לא רק לארנונה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם להלוואות, גם לדברים בסיסים. יכול להיות שצריך לחשוב מחוץ לקופסה איך אנחנו יכולים לטפל בעניין הזה. תראו, יש משבר לעסקים הקטנים המנוהלים על ידי צעירים וצעירות. יש תכנית סיוע שחלה על כל מי שמלאו לו 20 בשנת 2019. אם לא מלאו לעוסק העצמאי 20 ב-2019, הוא לא זכאי לשום דבר לפי הכללים. בגלל המשבר נכון להתאים את גיל הזכאים. די, אנחנו בתוך המשבר עוד מעט שנה. למה הם לא מקבלים כלום רק בגלל שהם נולדו אחרי שנת 1999? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> אנחנו מודעים, וזה גם נדון בוועדה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שינוי דמי האבטלה לשכירים העובדים במקביל כעצמאיים. אם מורה מרוויחה בבית ספר 2,000 שקל וגם מועסקת בשביל עוד 5,000 שקל על ידי קבלן, היא לא מקבלת את ה-5,000. עד עכשיו שילמו לה 5,000 פלוס 2,000. מה ביטוח לאומי בא ואומר? מה-2,000 שקל שהרווחת נוריד את ה-5,000 ואז לא מגיע לך כלום. אולי צריך להפנות את זה לביטוח לאומי, לא לכם, אבל יש פה בעיה. אתם מודעים לזה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה ביטוח לאומי. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כבוד היושב-ראש, לכולנו ברור שיש הרבה לקונות בהליך מתן המענקים, אבל אני אתמקד בשלוש אוכלוסיות שנפגעות. הראשונה, אוכלוסייה שפתחה עסקים בסוף 2019, תחילת 2020, שזאת סוגיה ידועה. סוגיה שנייה, אנשים שפתחו עסקים נוספים במהלך שנת 2020 וכביכול לא הצליחו להוכיח שהמחזור החודשי שלהם נפגע ב-2020 בהשוואה ל-2019, לא הצליחו להוכיח שיש להם כ-40% ירידה. פגשתי מישהי שיש לה שלושה עסקים. העסק השלישי שלה נפתח במהלך שנת 2020. היא לא זכתה לאף מענק, משום שהיא לא הצליחה להראות שהיא נפגעה מהמהלך הזה, זאת על אף ששני העסקים האחרים שלה מפסידים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גיא, זה מה שהעלינו בשבוע שעבר. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> צריך להבדיל בין העסקים, לא להתייחס כמכלול. אם יש לו שלושה עסקים, צריך לבדוק כמה כל עסק הכניס, כמה הרוויח וכמה הפסיד. למה לתת את זה לכל מי שנולד מ-1999 ואילך? למה להתנות את המענקים מגיל 21? רשמה לי הבוקר בחורה בשם הגר בויטנויזר, בת 20, סטודנטית, בעלת עסק, שהיא לא זכתה לאף מענק כי היא בת 20 ולא בת 21. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש את הסיפור של תושבי חוץ שיש להם עסק בארץ. הם משלמים מס, הם משלמים את הכל. הם אפילו קיבלו הודעה על כך שמגיע להם מענק. כשהם רצו את המענק, ביקשו מהם תעודת זהות. אין להם תעודת זהות, יש להם דרכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עד עכשיו זה לא הסתדר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עד עכשיו זה לא הסתדר. מאז הגל הראשון עד עכשיו משחקים איתם. אני עדיין מחכה לתשובה. גיא, פניתי כמה פעמים אליך ולערן יעקב. האמת שניתן בזמנו איזה מענה, אבל אז המענה הפסיק. יש אנשים שהביאו סחורה של בגדים והנעלה לארץ ונתקעו עם הקולקציה כי הם לא יכולים למכור אותה. מה הם עושים איתה? הם שוכרים עוד מחסנים, מה שגורם להם לשלם מס לא רק על הסחורה, גם על הקונטיינרים. אתם מודעים לזה? מדובר ב-80 דולר ליום. אני חושב שאנחנו צריכים לתת את הדעת על זה. המכה היותר גדולה זה שרשתות שהיו מוכרות רק מזון, פתאום מתחילות למכור חולצות, מכנסים, צעצועים. נכון שאני עכשיו צריך לקנות חולצה, אבל בזה שרשת גדולה מוכרת לי היא דופקת את העסקים הקטנים. צריך לתת לזה פתרון. לא יכול להיות שבחנות דגים אתה מוצא נעליים, או בחנות בשר אתה מוצא צעצועים. זה קורה ברשתות השיווק הגדולות. הן דופקות בזה את החנויות הקטנות, את חנויות הרחוב. גם ככה אנחנו לא מבינים למה לסופר כמו "אושר עד" או "רמי לוי" יכולים להיכנס 30 אנשים, 100 אנשים, אבל לחנות רחוב, אפילו אם היא תהיה 200 מטר, יכולים להיכנס רק ארבעה אנשים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> פגשתי אתמול עצמאי שאושר לו מענק של 150,000 שקלים. יומיים לפני שהוא בא לקחת את הכסף הוא קיבל סירוב. למה? בגלל שהוא מכר מגרש ב-2018. את המגרש הוא מכר באופן פרטי. איך אפשר לדבר על משהו שהוא מכר ב-2018? ההכנסות שלו, שהיו 800,000 שקלים בחודש, ירדו ל-60,000 שקל לחודש, לכן מצאתם לנכון להעניק לו את המענק של 150,000 שקל. האם מישהו שמכר מגרש ב-2018 לא זכאי למענק ב-2020? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מירי, האם נכון הדבר הזה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני לא מכירה את המקרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עזבי את המקרה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אין קשר למכירת מגרשים. אם אנחנו מבססים את מענק ההוצאות הקבועות על ירידת מחזורים לעומת 2019 ונמצא בבדיקה שלנו שהמחזור ב-2019 נובע מעסקה חד פעמית מאוד גדולה - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הוא מכר את זה כאדם פרטי. הוא הגיש לגבי החברה, לא לגבי ההכנסות שלו מירושה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> את המקרים הפרטניים הכי טוב שנבדוק וניתן מענה. המענה יהיה בדרך כלל ישירות לפונה, וזה בגלל סיבות של סודיות וכו'. תעבירו את הפרטים ואנחנו נבדוק בהתאם למענק הרלוונטי. אנחנו יודעים שהנושא של תושבי חוץ נפתר. אני אישית יודעת על כמה מקרים שהעבירו ועם המחלקה הרלוונטית של שלמה אוחיון פתרנו. אם יש מקרים שנתקעים, תעבירו. המוקד הטלפוני שלנו מקבל את הפניות ועונה בקצב מאוד מהיר. אם לא עונים במקום, חוזרים אליכם. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> הבדיקה היא פרטנית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נניח שיש אדם שיש לו נכס שהוא מכר ב-2019. כמו שהוא לא יבוא לקבל את המענק בהתאם לנכס שהוא מכר, כך אל תחשיבו לו את זה כאילו שהמחזור שלו לא ירד בגלל זה. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> הרבה פעמים בבדיקה העובדתית יש דברים שאנחנו לא יודעים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם היה לי נכס שמכרתי ב-2020, האם אתם מחשיבים אותו במחזור או לא מחשיבים אותו? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> המענק ניתן כאשר הירידה נובעת מהנושא של הקורונה. הדברים האלה נבדקים בצורה פרטנית. ככל שישנן עסקאות שהן חריגות, בין אם זה בשנת הבסיס ובין אם בשנה הנבדקת, הדברים נבדקים לגופם ובהתאם לזה משולמים המענקים. הדברים האלה נבדקים בצורה מאוד מסודרת במחלקת הפיצויים. ככל שאנחנו חושבים שנכון להתערב במחזור הבסיס או בשיעור הירידה, אז בהתאם לסמכויות שלנו בחקיקה אנחנו בודקים את הדברים ומתערבים. בדרך כלל זה נעשה בהבנה, בהסכמה, אנשים מבינים למה תיקנו את הנוסחה היבשה כדי להתאים את המענק למציאות הזאת. לפעמים התיקונים נותנים תוספת של מענק בגלל מקדם שאנחנו חושבים שצריכים להגדיל אותו, לפעמים צריך לתקן כלפי מטה לעומת הדרישה המקורית. אם יש פניות ספציפיות, תעבירו, אנחנו נדאג לבחון אותן. אם צריך לתקן משהו, נתקן, ואם צריך להסביר, נסביר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> גם הלשכה שלי מעבירה אליכם פניות. אני חייב לציין שהמענה הוא יעיל, מהיר, ותמשיכו כך. העסקים החדשים, גם אם הם קיבלו, הם קיבלו ממש מעט. יש לכם רעיונות איך אפשר להכניס אותם? למשל, להכניס את העבודה שלהם מינואר עד מרץ, דברים שהם שילמו. האם עלו איזה שהם רעיונות איך להכניס אותם לארנונה, למענקים? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> זה אחד מאותם דברים שכשהיו פה דיונים בהצעת החוק הם נדונו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש לכם את היכולת למצוא את הדרך להכניס אותם. אנחנו אחרי זה נקבע אם זה יהיה בחקיקה או בדרך אחרת. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> הוועדה, אחרי ההערות שהתקבלו, החליטה לשנות את ההסדר שהיה בהצעת החוק המקורית. היא קבעה שעל ירידת מחזור של עסקים שפתחו בינואר-פברואר 2020 הם יקבלו סכום קצוב. הייתה טענה על כך שזה לא מענה מספק, לכן הוועדה החליטה להפוך את זה לכל ירידת מחזור, שכל ירידת מחזור תזכה במענק הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל לעסק חדש אין דוח. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> עסקים שנפתחו עד סוף 2019 זכאים למענק של ההוצאות הקבועות. גם אם עסק נפתח בדצמבר 2019, הוא זכאי למענק בגין ההוצאות הקבועות. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הרבה לא קיבלו. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> צריך להבדיל בין מענקי הסיוע לעצמאיים ובעלי שליטה, שזה מענק שמגיע עד 15,000 שקלים, לבין מענק הוצאות קבועות. לעסק שהייתה פעילות ב-2019 נשלם מענק הוצאות קבועות. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה רק הוצאות קבועות? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> מענק הסיוע לעצמאיים מתבסס על הדוחות השנתיים. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שזו בדיוק הבעיה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> מענקי הסיוע לעצמאים ולבעלי שליטה מתבססים על הדוח השנתי למס הכנסה. דוח שנתי למס הכנסה צריך לבטא איזו שהיא תקופה מינימאלית של פעילות, תקופה של לפחות חצי שנה. זה מקביל לתקופה שנדרשת לשם תשלום דמי אבטלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עושה בעל עסק חדש מ-2020 שצריך לקבל הנחה או פטור מארנונה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אמנם זה לא במגרש שלנו, אבל נתנו פתרון בארנונה לעסקים שנפתחו במהלך 2020. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא נתנו. רק מי שמקבל פיצוי מרשות המיסים יכול לקבל הנחה בארנונה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנחנו נבדוק את זה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם בן אדם פתח עסק ויש לו ספרים, תתנו לו את האישור. נכון שאין לו דוחות כספיים של שנה קודמת, אבל הוא פתח ספרים השנה, הוא פתח תיק במס הכנסה, במע"מ. הרי העסק עומד ריק. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש גם עסקים שהתחילו לעבוד בין ינואר למרץ. יש אפשרות לבדוק את זה. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> מי שמקבל מענק הוצאות קבועות גם מקבל את ההקלה בארנונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מדברים על אנשים שלא מקבלים מענק. << דובר >> איל לב-ארי: << דובר >> גיא, על ינואר-פברואר צריך להביא אישור מהרשות לעסקים קטנים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם אני מגיש חשבונות מים וחשמל על בית קפה שסגור בכרמיאל, אתם נותנים לי אישור לפטור מארנונה? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> אם אתה זכאים למענק הוצאות קבועות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש עסקים שנפתחו בסוף 2019 שלא מקבלים את המענק. ברגע שהוא לא מקבל מענק, לא משנה אם זה מענק עבור הוצאות או כל דבר אחר, הוא לא מקבל הנחה בארנונה. יש אולמות שפועלים בתוך עמותות. הם לא מגישים בקשה לפיצוי, כי הם לא באמת הפסידו או הרוויחו. הם משלמים ארנונה. מה אומרים להם כשהם באים לבקש הנחה בארנונה? אומרים להם: לא ניתן לכם, כי אין לכם אישור מרשות המיסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רשות המיסים, האם אתם יכולים לתת לנו תשובה לגבי חישוב מחזורים? אם הרווחתי כסף בתאריך מסוים במהלך השנה והפסדתי במשך כל השנה, לפי מה אתם מחשיבים את המחזור? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני חושבת שכדאי לראות את התמונה הכוללת. עד היום שילמנו קרוב ל-19 מיליארד שקלים ביותר מ-2.5 מיליון תשלומים שונים. סך כל המענקים לעצמאים ובעלי שליטה מתקרב ל-11 מיליארד שקלים, ששולמו ביותר ממיליון 400 תשלומים שונים. לעסקים קטנים של עד 300,000 שקלים שילמנו קרוב לשני מיליארד 400 ביותר מ-900,000 תשלומים שונים. להוצאות הקבועות שילמנו למעלה מ-220,000 תשלומים, כשהסכום הכולל הוא קרוב ל-5.5 מיליארד שקל. זה התנהל בתוך הפעימות שאתם מכירים אותן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו משבחים אתכם על העבודה המסורה שאתם עושים, אבל אם יש אחד שלא מקבל את המענק שמגיע לו וכתוצאה מזה נשאר רעב ללחם, כל מה שאת מתארת עכשיו לא רלוונטי לגביו. אנחנו מחפשים פתרונות לכל אותן בעיות שהעלינו. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לגמרי נכון. ברור שצריך לתת פתרון למצבים היותר קשים, אבל חשוב שנראה את הדברים בהקשר הרחב, חשוב שהדברים ייאמרו וייראו. מבחינת הטיפול והמענק הכולל שאנחנו נותנים למשק ולעסקים - יש פה טיפול מאוד נרחב, הרבה מאוד אנשים ועסקים, שהם הרוב, מקבלים מענה הולם. אני לא אומרת את זה כי לא מעניינים אותנו המקרים הפרטניים שלא מקבלים מענה, אלא כדי להזכיר לכולנו שכל הזמן נעשית פה עבודה מאוד משמעותית. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אתם יכולים לשלוח לנו את הנתונים? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אין בעיה, נעביר לוועדה בצורה מסודרת. לכל אורך הדרך, לכל אורך התקופה הזאת אנחנו עושים עבודה מאוד משמעותית, על-מנת לתת מענה כולל ולפתור בעיות פרטניות. רק לאחרונה אישרתם את הנושא של יולדות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה לגבי חישוב מחזור? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> האם הכוונה להוצאות הקבועות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אחד הרוויח בקטע מסוים בשנת 2019 הרבה ולאורך כל השנה הוא הפסיד או הרוויח, לפי מה אתם הולכים? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> המענקים משולמים פר תקופה, לפי המצב באותה תקופה. לפעמים זה נותן מענק, לפעמים זה שולל מענק. המענק משולם כל תקופה. המבחן של ירידת המחזורים הוא מבחן של ירידת מחזורים דו- חודשית. אם אנחנו נותנים מענק לתקופה של יולי-אוגוסט, הבדיקה נעשית ביחס ליולי-אוגוסט בתקופה הקודמת. אנחנו עושים התאמות שונות כשיש לנו עסקים חדשים והתקופה קצרה יותר. למה כל כך חשוב שהבחינה תיעשה חודשיים במצב הרגיל? כי יש עסקים שיש להם עונתיות. יכול להיות שביולי-אוגוסט יש להם מחזורים הרבה יותר גדולים או הרבה יותר קטנים מתקופה קודמת. ההחלטה לעשות בדיקה של ירידת המחזורים בתקופה מול תקופה, כשהמענק בגין אותה תקופה משקף את המצב הכלכלי של העסק לתקופה הזאת, יש לו יתרונות וחסרונות. אם עסק מסוים נפגע בתקופה מסוימת ב-40%, ב-60%, ב-80%, הוא יקבל את המענק המתאים לפי הירידה באותה תקופה. יכול להיות שאותו עסק ברמה השנתית ירד ב-20%, אבל בתקופה מסוימת הוא נפגע אנושות. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתם מחפשים איפה הוא נפגע הכי הרבה בדו-חודשי? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הפגיעה היא פר חודשיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם אתם יכולים לקבל החלטה שאפשר לבחור את אופן החישוב, שאני אוכל לבחור אם אני רוצה חישוב לפי חודשיים או לפי שנתי? אפשר לעשות דבר כזה? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> החוק אומר שמשווים את תקופת הזכאות לתקופת הבסיס. אישרנו בתקנות הסדר ליולדות ולחיילי מילואים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השאלה אם זה שנה או חודשיים. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> בוודאי שזה חודשיים. המענקים באו לתת מענה להכנסה השוטפת של העסקים, או להוצאות שהם עומדים בהם לאורך הזמן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר או אי אפשר? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לא. כרגע המצב החוקי לא תומך בזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עזבי את המצב החוקי, אני המחוקק. אני יכול להוסיף בחוק שלי שאנחנו מאפשרים לנישום ללכת לפי חודשיים או ללכת לפי החישוב השנתי. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> כדי לשנות את השיטה באופן מוחלט, שזה דורש שינויים בכל המערכות, דורש תפיסה אחרת ודורש חישובים, צריך לשנות את החוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אי אפשר לעשות את החישוב שנה מול שנה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הרציונל של המענקים, גם של מענקי הסיוע לעצמאים ולבעלי שליטה וגם של מענקי הסיוע לעסקים, התייחס לתקופות ולפרקי הזמן שקבענו. בחלק גדול מהמצבים אנחנו דווקא מיטיבים עם העסקים. יכול להיות עסק שאולי ברמה השנתית ירד ב-,20%, אבל במרץ-אפריל ובספטמבר-אוקטובר הוא נפגע ב-80% או ב-70%. במצב כזה, וזה המצב החוקי, מכיוון שהוא נפגע באופן זמני פגיעה מאוד קשה, אנחנו נותנים לו מענק סיוע כדי להתקיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אביא לך מקרה הפוך - שבמרץ-אפריל הוא הרוויח, אבל במהלך השנה הוא הפסיד. האם אפשר לעשות מצב כזה שבו אני בוחר בין ללכת על חישוב שנתי לבין ללכת על חישוב חודשי? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנחנו חושבים שהרציונל שכרגע קיים בתוך המצב החוקי הוא נכון ומתאים יותר לאירוע שבו אנחנו נמצאים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התשובה היא שלילית. אנחנו נראה לגבי החקיקה בעניין הזה. מה לגבי חישוב ימי מחלה? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> בדיון הקודם אמרתי שקיבלנו פניות בודדות, שאנחנו לא מכירים בעיה כזאת. כשיש עיוותים קיצוניים שמייצרים בעיה, הם מקבלים מענה. אין בעיה כזאת, אנחנו לא מכירים אנשים שנעשה להם עוול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדם שהיו לו ימי מחלה וכתוצאה מזה השכר שלו היה נמוך יותר, האם אתם מתחשבים בו כמו באישה שילדה? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> לגבי אישה שילדה יש הסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה בסדר, תיקנו את זה. מה לגבי חישוב ימי המחלה? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> כל מקרה נבדק לגופו. אם יש בעיה, היא מקבלת מענה נקודתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם יש גבר או אישה שהיו חולים וכתוצאה מזה השכר שלהם היה נמוך יותר, אתם מתחשבים בזה? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> אם יש בעיה, היא מקבלת מענה נקודתי. בדיון הקודם אמרנו שאנחנו נבוא ונגיד אם אנחנו מכירים בעיות כאלו. אני אומר פה עכשיו שאנחנו לא מכירים בעיות כאלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם יהיו בעיות כאלו, האם תטפלו בזה באופן חיובי? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> אמרנו שנבוא ברצון טוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה לגבי החזר מקדמות? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הייתה פה חקיקה ראשית שלפיה החזרנו מקדמות ששולמו ביתר. המקדמות משולמות על ידי עסקים אחת לחודש, או אחת לחודשיים. הן משולמות לפי דרישה שלנו, אבל העסקים יכולים לפנות למשרדים ביוזמתם או באמצעות המייצגים בבקשה להקטין את המקדמות שהם משלמים לנו באופן שוטף, אפילו להקטין אותן עד כד כך שהן יהיו אפס. החל מחודש אפריל ראינו ירידה מאוד משמעותית בגביית המקדמות. חלקה הגדול נבע מזה שהרבה מאוד עסקים הפסיקו או הפחיתו את השומה על מקדמות. קבענו חקיקה מאוד מיוחדת לפיה אנחנו מחזירים מקדמות למי שחושב שהוא שילם את המקדמות ביתר, שזה בשונה ממצב הרגיל שבו מקבלים מה ששולם ביתר עם הגשת הדוח. יש סך הכל 717 מקרים שפנו וקיבלו 56 מיליון. כנראה שהשימוש בכלי הזה לא היה כל כך נחוץ למשק. אנחנו אפשרנו את הדבר הזה למשך חודשיים. צריך לזכור שעם סיומה של שנת 2020 אנחנו פותחים את המערכות להגשת דוחות שנתיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש איזה משהו שתתנו לנו תשובה חיובית? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני חושבת שבעניין הזה נתנו תשובה חיובית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בן אדם בא ומבקש מקדמה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הוא קיבל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא לא קיבל. הוא עכשיו יחכה עוד שנה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה על חשבון המיסים שהוא שילם. רשות המיסים הייתה אמורה להחזיר לו אם הוא שילם ביתר. שני אחוז סך הכל שולמו חזרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אתם לא יכולים לעשות את זה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> פתחנו את המהלך לתקופה מוגבלת, כי נאמר שיש צורך. הניסיון שלנו הראה שהיו מעט מאוד פניות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תשאירו את זה פתוח. למה אתם צריכים לסגור את זה בחזרה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> למי שביקש החזרנו. זו הייתה חקיקה ראשית מוגבלת בזמן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כולנו קיווינו, גם כשעשינו את החקיקה, שזה יסתיים מהר. זה לא מסתיים. אנשים שנמצאים במצוקה כלכלית כל כך קשה יצטרכו עכשיו לחכות? למה אתם לא יכולים להיפתח ולהגיד: בסדר, אם מישהו בא ומבקש החזר, הוא יקבל? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> כל מי שיבקש החזר בדרך של מרשם דוח שנתי יקבל את ההחזר מהר מאוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה מהר מאוד? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> החזרים של הדוח השנתי מחזירים תוך 90 יום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מבקשים במקרים כאלה להחזיר מקדמות, אחר כך לעשות את החשבון בדוח. אתם צריכים להיפתח לנושאים האלה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> היה מדובר בחקיקה ראשית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אזהר מאוד בחקיקה איתכם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה אמרה החקיקה? שזה נקבע עד לתאריך מסוים? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> בוודאי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז נאריך את התאריך. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אתם בית המחוקקים, כל החלטה שלכם אנחנו מכבדים ומיישמים בהקדם האפשרי ובצורה הכי טובה שאנחנו יכולים. אנחנו כאן כדי לשרת את המדינה ולבצע את ההחלטות שלכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מבקשים שתחזירו מקדמות. עם קצת רצון טוב אתם יכולים להחזיר מקדמות, זה דבר מאוד פשוט. אני מבקש שתתנו תשובה חיובית. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> כמו שאמרתי, ההחלטה היא שלכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אנחנו נתקן את החוק. אני חושב שאתם צריכים להיות יותר גמישים בעניין הזה, לא להגיד שיש חוק. אנחנו נתלבש על החוק כולנו, גם קואליציה וגם אופוזיציה, ונתקן את זה. אם כל התשובות תהיינה שליליות, המצב יהיה שנצטרך לתקן את החוק. מה לגבי הארכת מועדים להגשת בקשות? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לאיזה מענקים אתם חושבים שצריך להאריך את המועדים? כרגע חלק גדול מהמענקים פתוחים, אנחנו לא מתרשמים שיש בעיה בלמצות. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> אתם מתכוונים לעידוד תעסוקה, למה שדובר אז? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> עידוד תעסוקה נמצא בתהליך, אמרנו שנתקן את החוק. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אתמול שלחתי פנייה לאחד הבכירים אצלכם בנוגע לאדם שאיחר בשלושה ימים וקורס לחלוטין. תעבירו חוק. אתם רוצים שנעשה את זה כהצעה פרטית, נחתום על זה כולנו כך שהיום זה יהיה מוכן לקריאה ראשונה? זה לוקח לכם יותר מידי זמן. אני לא בטוח שאתם מבינים מה המשמעות כשלאדם אין כסף. שוק אפור זו לא בדיחה. זה או שזורקים אותו החוצה, או שהוא פושט רגל ואין לו לחם לתת לילדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גיא, הבטחת לנו שתביאו תיקון חקיקה בנוגע להארכת מועדים. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> נכון, לגבי מענק עידוד תעסוקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתוך חמישה מיליארד שקל השתמשו רק במיליארד וחצי. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> אנחנו ברשות המיסים לא מלווים את התיקון באופן ישיר. התייעצתי עם חבריי באוצר, אמרתי שתהיה הארכה. המחשבה הייתה לעשות את זה בוועדת העבודה, שיש שם תיקון של חוק אחר, כדי להעביר את זה מהר. אני אבדוק מה קורה עם זה, אבל יש כוונה כזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הארכת מועדים זה משהו שצריך להיות פה. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> יכול להיות שזה יהיה פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא יכול להיות. זה צריך להיות פה. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> התשובה שקיבלתי אתמול הייתה: האוצר, כמי שמנהל את החוק, ממתין לקיום ועדה להארכת משך זמן הגשת הבקשה ב-75 ימים נוספים. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> אולי זה לא מדבר על אותו מענק. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> במכתב דחייה לבקשה למענק עידוד תעסוקה נכתב: על פי סעיף 6א לחוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה) (נגיף קורונה החדש), מעסיק יהיה זכאי למענק אם הגיש למנהל בקשה למענק לגבי אחד מהחודשים הקבועים בסעיף 4 לאותו חוק לא יאוחר מ-60 ימים מתוך אותו החודש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לגבי הנושא של בידוד ותשלום משכורות ביקשתם שזה יהיה כאן בוועדה, אבל אני סירבתי, אמרתי שזה צריך להיות בוועדת העבודה והרווחה. הנושא של הארכת מועדים זה כאן, זה לא יכול להיות במקום אחר. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> אמרתי מקום אחר, כי הייתה מחשבה שזה כבר יעבור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תעשו את זה, כי הייתה התחייבות שלכם. צריך להאריך את המועדים. למה אתם לא נותנים מענק למשפחתונים, למטפלות? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> משפחתונים שמגישים דוחות מקבלים במסלולים הרגילים. לגבי אלה שלא, כרגע מגבשים פתרון משותף יחד עם זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים. אנחנו מניחים שבזמן הקרוב יהיה פתרון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה "בזמן הקרוב"? את יודעת שיש מטפלות שרעבות ללחם? זה דבר שאי אפשר לחיות איתו. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> פניתי אתמול לאוצר בעניין הזה ספציפית. נאמר לי שרשות המיסים לא תטפל בזה, שזרוע העבודה צריכים לענות לנו. תחליטו אם זה באחריות שלכם או לא באחריות שלכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי שנמצא כאן הוא המוסמך. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אמרתי שהפתרון יגובש במשותף בין משרד האוצר לזרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה זמן? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה המעמד של מטפלת במשפחתונים? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> תלוי איך היא דיווחה. יש כל מיני מצבים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין לה מעמד. היא לא שכירה ולא עצמאית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מחר מקדיש את כל היום לעניין של המשפחתונים והמעונות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש כאלה שלא רשומים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על זה מדובר. באחת הפעמים דרשתי שהם לא ישלמו מע"מ, כיוון שהם שכירים, הם לא עושים מה שהם רוצים. אמנם לא ויתרו להם על המע"מ, אבל מי שמשלם את המע"מ הוא משרד העבודה והרווחה. המטפלות עכשיו נופלות בין הכיסאות, אין להן מעמד. הן אמנם לא משלמות את המע"מ אלא המשרד משלם, אבל לא מוותרים להן על המע"מ. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אולי הגיע הזמן לקדם את הצעת החוק בנושא הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שנוגע לדיון היום זה מענקי הסיוע. אנחנו מבקשים להעניק סיוע למשפחתונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הן קיבלו פעם שעברה סיוע של 8,000 עבור חודשיים. אצל חלק מהן לא חזרו הילדים. הדבר הנוסף, שזה ההמשך שלך זה, זה הגנים הפרטיים. הגנים הפרטיים קיבלו פעם שעברה כסף, קיבלו פיצוי, אבל הפעם לא מדברים איתם, לא נותנים להם שום דבר. למה? הגנים הפרטיים זה גיל לידה עד שלוש. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כבר בתחילת היום דיברנו על הארכה של מס שבח ומס רכישה. הכל קפוא, אנשים לא מצליחים למכור את הדירות שלהם. הסכמנו שמס שבח ומס רכישה יתאחדו כעבור חמש שנים, ב-2021. על הפרק צריכה להיות הארכה של הנושא הזה. יש כאן רעיון, ואל תדחו אותו על הסף, להקדים את נושא חיבור מס שבח ומס רכישה לעת הזאת, הרי ממילא זה צריך להיכנס במאי. אנחנו מבקשים שתבואו בנפש חפצה, כי אנשים לא מצליחים למכור את הדירות שלהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כולנו מבקשים את הבקשה הזאת של מיקי לוי. אנחנו אמורים לאחד את שני הדברים האלה יחד בעוד חצי שנה. אנחנו מבקשים שתקדימו את זה. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> אלה דברים שאנחנו צריכים לבחון מול השר בהתאם לנתונים. יש פה עניין של מדיניות דיור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מכיר את ההתנהלות שלכם מול השר. כשאתם באים לשר, אתם קודם כל מדברים נגד. תהיו בעד, הרי בלאו הכי בעוד חצי שנה נצטרך לאחד את זה על פי החוק הקיים. תקדימו את זה. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> לא אמרנו אם אנחנו בעד או נגד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השר, אם אתם אומרים שזאת דרישה נכונה, בוודאי יסכים. אנחנו מבקשים שתמליצו לשר להקדים את זה, זה פותר הרבה מאוד בעיות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בדיוק כמו שעשיתם בהפחתת מס רכישה למשקיעים של דירה שנייה, שלישית, שהכנסתם את זה בנושא חדש, בחקיקה לא מתאימה, מעבר לדלת, כך אפשר לעשות את זה בהליך חקיקה מסודר לגבי מי שאינם משקיעים, לגבי אנשים שקונים דירה ראשונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מבקשים להקדים את המועדים, כי המצוקה הזאת היא מצוקה עצומה, אנשים לא מצליחים למכור דירה. אני מעריך שתבואו לשר ותגידו שזה נזק כספי גדול. גם אם זה נזק כספי גדול, מה שאני לא חושב, השר רגיש לאנשים שנמצאים במצוקה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> כשהארכנו את המועדים חשבנו שהמשבר יהיה מאחורינו, לא חשבנו שבתוך המשבר ייפול התאריך. << אורח >> תמיר כהן: << אורח >> נקיים דיון עם השר, עם אנשי מקצוע מרשות המיסים ואגפים אחרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שהשר יקיים את הדיון לגבי הקדמת שילוב המועדים, זה יפתור הרבה מאוד בעיות לאנשים שנמצאים במצוקה גדולה. אנשים מכרו דירה או קנו דירה בשעה שהעולם התנהל נורמאלי. עכשיו, כשהם רוצים למכור את הדירה, הם לא יכולים למכור את הדירה בגלל הקורונה. << אורח >> תמיר כהן: << אורח >> השר יקיים את הדיון בהקדם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שתגידו מה הסיבה שהמשפחתונים לא מקבלים מענקי סיוע. אתם רוצים להשאיר אנשים רעבים? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> מה שזרוע העבודה משלמת? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היא לא משלמת. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> זה יעבור לאחריות של זרוע העבודה, היא תשלם את המענקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי אני אקבל תשובה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני לא יודעת לענות לגבי זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם יכולים להקדים את הדיון הזה? אנשים רעבים ללחם. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> הם עדיין מחפשים מתווה. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> נדבר עם ממלא מקום ראש אגף התקציבים, יוגב, ונקיים את הדיון בהקדם האפשרי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תדע שאלה אנשים רעבים ללחם. משרד העבודה והרווחה לא משלם להם משכורות. חודשים ארוכים הם לא מקבלים כלום. יש לנו ציבור גדול ורחב, בעיקר של נשים, שהוא רעב ללחם. אי אפשר להשאיר אותם ככה. אי אפשר להגיד, "רגע, נחכה, יהיה דיון עם משרד העבודה והרווחה", צריך לזרז את העניין הזה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> המנהלות האלו עובדות מול משרד העבודה. משרד העבודה והרווחה יודע את דוחות העבודה שלהן, יודע כמה כסף הן קיבלו בשנה שעברה. אם אתם לא מסכימים שהן יגישו דוחות על 2019, למה אתם לא רוצים לקבל את הדיווחים של משרד העבודה והרווחה שהעביר להם את הכסף? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרה מירי סביון שהם בדיונים עם המשרד לעבודה ורווחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם בגל הראשון אמרו את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ושילמו? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שילמו לחודשיים. עכשיו זה עוד פעם חוזר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו נופלים פעם אחת. לא ניפול עוד פעם. המציאות הזאת שמדינה מודרנית, נורמאלית משאירה ציבור גדול כזה, בעיקר של נשים, רעב ללחם, זה דבר שלא נוכל להסכים לו. אני רוצה תשובה מהר. אם לא, נצטרך להכניס את זה באיזה חוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה עם המענק של הגנים הפרטיים? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> גנים פרטיים, ככל שזה עסק - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא עסק, אלא עמותה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לעמותות יש את המסלול שלהן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איזה מסלול יש לעמותות? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אם לעמותה יש הכנסות כספיות - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה קשור? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> העמותות לא נמצאות במסלול של רשות המיסים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בפעם שעברה נתנו להם את המענק הסוציאלי. הפעם לא נותנים להם אותו. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> איזה מענק? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> 700 שקל. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אלה המענקים למשפחתונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם לגנים הפרטיים. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> גני ילדים עסקיים נמצאים. לגבי המשפחתונים היה את המסלול ששולם דרך רשות המיסים. ממה שאני מבינה כרגע, זה החלק שישולם דרך משרד העבודה והרווחה. על מה עוד מדובר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש גנים פרטיים מגיל לידה עד גיל שלוש שלא מפוקחים על ידי משרד העבודה והרווחה, כי אין להם סמל. אין להם סמל לא בגללם, אלא כי המדינה לא השכילה לבנות עוד מעונות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שתבדקי את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אותם גנים פרטיים הם תחת עמותות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> האם יש לכם איזה שהוא פתרון לעסקים חדשים? עזבו רגע את החקיקה, עזבו את המדיניות, אני מדבר כרגע מבחינתכם כרשות מיסים. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> הדבר הזה עבר דיונים בוועדה. יש פה מן מצג כאילו הוועדה מתנכלת לחוק. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הגענו לפשרה שעברה בחוק. בסופו של דבר, אחרי פניות רבות של עסקים חדשים שמהם התברר שהם לא זוכים לקבל את המענק הזה, או שהמענק הזה נמוך במיוחד, הוועדה מבקשת לבדוק את עצמה. מותר לה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם מותר לוועדה לטעות. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> הוועדה יכולה לדון ולדבר על הכל. אני רק הערתי לגבי הטון שנשמע לי טיפה מאשים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני לא מאשים. האם יש לכם מגבלה מסוימת לתת את המענקים האלה למי שפתח עסק ב-2020? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא באים בטענות אליכם. להיפך, אפילו שבחנו אתכם כמה פעמים שלא כהרגלנו. אנחנו רוצים פתרונות. אמרה שגית נכון - שאחרי שהחלטנו ראינו שיש בעיות, ראינו דברים שלא חשבנו עליהם קודם. אנחנו מבקשים שתהיו גמישים, שתהיו פתוחים לעניין הזה. אני רוצה גם שתבדקו את העניין של חנויות הבגדים שקנו סטוק גדול לחורף. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> יש אפשרות להוריד ולהעלות את המקדם. הדברים האלה יכולים להיבדק באופן קונקרטי, כל מקרה לגופו. זה לא שאין מענה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מה התשובה לגבי עסקים חדשים? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנחנו נבחן את הנושא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מבקשים תשובות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מירי, אתם מודעים לזה שיש הרבה פניות של עסקים חדשים שלא נענים ולא מקבלים פיצוי? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנחנו מודעים לנושא. אנחנו בוחנים האם אנחנו יכולים לתת מענה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אתה כל הזמן דיברת על הפסדים, על אם יש לי הפסדים בחודשיים האלה או בשנה הזאת, אבל החוק לא מדבר בכלל על הפסדים. את החוק לא מעניין הפסדים, הוא לא מפצה על הפסדים. החוק נותן אך ורק השתתפות בהוצאות הקבועות. יש לרשות המיסים את הפתרונות לפצות עסקים חדשים, אתם רק צריכים להורות להם. אם פתחתי עסק חדש ב-31 בדצמבר 2019 ועל יום אחד אני יכול לקבל מענק של החזר הוצאות קבועות, מחשבים לי לפי יום אחד בשנה את כל המחזור השנתי שלי. לעומת זאת, אם פתחתי עסק ב-1.1.2020, יכולים לחשב לי את המחזור השנתי לפי ינואר-פברואר 2020. כל הפתרונות נמצאים ברשות המיסים. הם ערוכים לזה, הם יודעים איך לעשות את זה, רק בפועל זה לא נעשה. יש עשרות עסקים שפשטו רגל, סגרו, אין להם איך להביא אוכל למשפחות שלהם. אני רואה אצלי מקרים קיצוניים שלא תוכלו להאמין. אנשים פתחו מסעדה בינואר, השקיעו שלושה-ארבעה מיליון שקל, וכל מה שהחוק הזה נתן להם זה 2,000 שקל לחודש. תגידו לי, מי יכול להתפרנס מ-2,000 שקל בחודש וגם להחזיר הלוואות לבנקים? אנחנו לוקחים את האנשים הכי טובים במדינת ישראל, את העסקים הכי טובים ומורידים אותם לרצפה. אנחנו גורמים לכך שביום שהמשבר הבריאותי יסתיים לא יהיה לנו מי שיניע את הכלכלה. האחריות היא עליכם. אחת הבעיות הקשות שלנו זה איחוד עוסקים. הם לא קיבלו במרץ-אפריל. איחודי העוסקים הגדולים, שזה מנועי הצמיחה הכי גדולים של המשק שלנו, לא קיבלו רק בגלל שהם בחרו באופן וולונטרי לדווח למע"מ. החוק הזה מפלה אותם לרעה. אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, לתת פתרון לגבי איחוד עוסקים ולגבי העסקים החדשים. יש בחוק נוסחה. הנוסחה נותנת מקדם. החוק קבע שמנהל רשות המיסים יכול לשנות את המקדם בנוסחה, אם הוא חושב שהיא אינה משקפת את ההוצאות הקבועות. רשות המיסים אומרת: אנחנו לא נותנים לכם מענקים, כי ההוצאות הקבועות שלכם נמוכות. זה משהו שאתם צריכים לתת עליו את הדעת. יש הרבה מאוד עסקים שקיבלו מכתבים להחזיר את המקדמות שהם קיבלו. תשנו את החקיקה, תגידו: חבר'ה, זה היה נכון למרץ-אפריל, לא לאורך שנה. לאנשים יש הלוואות שאין להם איך להחזיר אותן. אם לא מתקנים, אנחנו מחמירים את המצב שלנו. אם מה שמדינת ישראל רוצה לעשות במו ידיה זה להחמיר את המצב, אל תתקנו את זה. זה בידיים שלכם. אנחנו מתריעים על זה כבר יותר מידי זמן. הנושא האחרון זה הסיפור של עידוד תעסוקה. אנחנו נמצאים בתקלה עם העניין הזה, יש המון עסקים שלא הספיקו ולא קיבלו כסף. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אמרתם שתביאו חקיקה. מה קורה עם זה? נכניס את זה בחקיקה הזאת? << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> שמענו את בקשת היושב-ראש להביא את זה בהקדם האפשרי לוועדה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש את תיקון החקיקה כאן. << אורח >> איריס שטרק: << אורח >> המענק של הוצאות קבועות, שהוא המענק המורכב, מסתיים ב-15 בנובמבר. חייבים להאריך את המועדים למענק של הוצאות קבועות, כי יש הרבה עסקים שזקוקים ולא הגיעו לעניין. השר טרם קיבל החלטה לעניין הירידה בהכנסות שמזכה בחודשים נובמבר-דצמבר. אנחנו מבקשים שיימשך ה-25% גם בנובמבר-דצמבר, מענק הוצאות קבועות, ולשקול את זה גם לגבי עצמאיים שנדרשים ל-40%. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הגיע אלינו הצו של משרד האוצר להאריך את המועדים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> להאריך את התקופות, את נובמבר-דצמבר שציינת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השר חתם על הצו. ביקשנו את זה בישיבה הקודמת שעסקה בעניין הזה. אנחנו נביא את זה לדיון ולאישור. << אורח >> איריס שטרק: << אורח >> הדבר השני זה הנושא של הבקשות למענקים ליוני-יולי-אוגוסט-ספטמבר, ובקשות למענק עידוד תעסוקה. אנחנו מדברים על קרוב למיליון מובטלים. המענק הזה הוא מענק קריטי. יש הרבה מאוד אנשים שלא הגישו את הבקשות, שאיחרו בהגשת הבקשות, כי אי אפשר לעמוד בכל הלחץ הזה, ואני אומרת את זה גם בשם המייצגים. אנחנו לא מסוגלים לעמוד בלחץ הזה. אין סיבה שלא יאריכו אפילו בחצי שנה. יש מענק שנקרא שימור עובדים, הוא עוד לא נפתח, שמהווה אלטרנטיבה למענק עידוד תעסוקה. אתה לא יכול לקבל את שניהם, אתה צריך לבחור את זה או את זה. אתה לא יכול לקבל את המענק הזה אם לא קיבלת אישור והחלטה במענק הוצאות קבועות. הדבר הזה מחייב הארכה. אם אני ממהרת ונגמר לי הזמן לספטמבר-אוקטובר במענק עידוד תעסוקה, אני בכלל לא יכולה לבחון את האופציה. אולי המענק של שימור עובדים הוא הרבה יותר טוב. אין אפשרות להתמודד עם זה. אם לא תהיה הארכה משמעותית ואפשרות לבחון מה עדיף, אנחנו בבעיה גדולה מאוד. אנחנו גם תלויים בהחלטות לגבי המענק של הוצאות קבועות. גם שם יש עיכוב מאוד גדול בקבלת החלטות. כל העסק הזה צריך לקבל אורכה מאוד משמעותית. מנובמבר אין שום מענק לעידוד תעסוקה. במענק החדש של שימור עובדים שכחו לכתוב בחקיקה שהוא פטור ממע"מ. החזר המקדמות שהוזכר פה לינואר-פברואר נסגר מאוד מהר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> העלנו את זה, אנחנו מחכים לתשובה. << אורח >> מתן לוי: << אורח >> השקענו במלונית את כל החסכונות. גייסנו כסף מהמשפחה, לקחנו הלוואות מהבנקים. בספטמבר שכרנו נכס, נרשמנו ברשויות. התקופה שלאחר מכן הייתה תקופה של השקעה רצינית מאוד, השקעה של מאות אלפי שקלים בנכס. קיבלנו מהעירייה פטור, שזה משהו אובייקטיבי שניתן לבחון אותו. לא נכנסנו בגדר המענקים, כי לא היה לנו מחזור. אנחנו מבקשים שבמקרה הספציפי שלנו יתחשבו, אנחנו מבקשים שלעסקים שהשקיעו בנכס או בציוד ויש להם אפשרות להראות שהם לא פתחו את העסק ב-2020, ייחשבו כאילו הם התחילו את העסק לצורך החישובים. אם הם יעמדו בקריטריונים של ינואר-פברואר, אוקיי, ואם הם לא יעמדו, הם לא יעמדו. אף אחד לא מתייחס אלינו, כי אין לנו פעילות לצורך קבלת המענק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אתם יכולים להעביר לוועדה את הפרטים של המקרה שלכם, נעביר את זה לרשות המיסים. << אורח >> גיל וקנין: << אורח >> אני יושב-ראש איגוד שכירים בעלי שליטה, אני מייצג כ-6,000 בעלי חברות פרטיות בישראל. יש היום בישראל כ-90,000 בעלי שליטה שכירים שמפעילים יחד כ-300,000 חברות שמעסיקות מיליון וחצי עובדים. אנחנו כוח עצום שמניע את המשק הישראלי. אנחנו נושאים בנטל של 60% מהמיסים במדינת ישראל. אצלי באיגוד יש 6,000 חברים שנרשמו. אנחנו הולכים וגדלים מידי יום, אנחנו צוברים כוח עצום. אנחנו נפעל לשינוי לטובתנו. כמו שידידי ירון גינדי הציג בצורה הכי נכונה, אין שום התייחסות של המחוקק לנושא של הפסדים של החברות, אין שום התייחסות לזה שאנחנו לא מרוויחים כלום אלא רק מתעסקים בנושא של ההוצאות. עד מאי-יוני קיבלנו את התשלום של המענקים והשתתפות בהוצאות קבועות על פי נוסחה פשוטה שרשות המיסים קבעה, לא היינו צריכים להציג את ההוצאות של החברות בפועל. לי יש 74,000 שקל הוצאות קבועות כל חודש לעסק סגור. אמרו לי שיש שני מענקים. מענק אחד לחברה, שזה מענק הוצאות שוטפות. אפילו אם הצלחתי לדחות את השכירות שלי, הצלחתי להקפיא את ההלוואות לחמישה חודשים, עדיין ההוצאות הקבועות ממשיכות לנוע. מה הבעיה? שלעסק כמו שלי, שהצליח להקפיא את ההוצאות הקבועות שלו בכל צורה שהיא, פתאום אומרים ברשות המיסים: תמתין רגע, סליחה, אין לך הוצאות ב-2020, הקטנת את ההוצאות שלך משמעותית, לכן אתה לא זכאי לשום פיצוי. כשאני רוצה לקבל את המענק הסוציאלי, אומרים לי: רגע רגע, תעצור פה, המחוקק שכח לעדכן את המענק של ספטמבר-אוקטובר מ-25% ירידה במחזורים ל-40% במחזורים. גם ככה המענק הסוציאלי נמוך יותר מהחל"ת שמקבל השכיר שעבד אצלי. אם לא הייתי בעל החברה, כל מה שהייתי צריך לעשות זה ללכת לביטוח לאומי, ללשכת התעסוקה, להירשם לחל"ת ולקבל 10,500 שקל. באה המדינה ואמרה: לא, לך מגיע מענק, לא חל"ת, כאילו שאני לא משלם מיסים, כאילו שאני לא אזרח במדינת ישראל, כאילו שאני לא מעסיק 20 עובדים. החליטו לתת לי מענק של 7,500 שקל, וגם את ה-7,500 שקל האלה מתנים בזה שתהיה לי ירידה במחזורים. אף אחד לא עשה איזו שהיא בדיקה אמיתית. מה, עסק שירד ב-30% במחזורים הוא לא עסק שנפגע מהקורונה? עסק שירד ב-35% במחזורים הוא לא עסק שנפגע מהקורונה? עסק שירד ב-39% לא נפגע מהקורונה? החליטו שרק 40% ירידה במחזורים מזכה במענק הסוציאלי. כאחד שהתייעל בהוצאות אני לא מקבל הוצאות קבועות. אני גם לא מקבל את המענק הסוציאלי, כי יש לי 39% ירידה, לא 40%. על זה שעבדנו קצת בתקופה שלפני הסגר אתם מענישים אותנו? גם אין קורלציה בין ההחלטות. מענק סוציאלי – 40%, מענק הוצאות קבועות – 25%, הארנונה – 60%. תגידו, אתם השתגעתם? יש לכם מושג איך אתם קובעים את הכללים? מישהו חושב לפני שהוא מוציא את החוקים האלה? מדובר פה בחיים של אנשים, אנשים לא מתפרנסים. אתם כרגע עוצרים את הגלגל שמניע את המשק. כשייגמר המשבר, העובדים האלה שבחל"ת יהפכו להיות מובטלים, הם לא יחזרו למעגל העבודה, הם יהיו הנטל של כולנו. לדורות נשלם את המחיר הזה. תאירו את העיניים של הממשלה, תבקשו לשנות את החוקים האלה בצורה ברורה. הדרך מאוד פשוטה: אם קבעתם 25% ירידה במחזורים, תקבעו אותה לאורך כל התקופה, לא כל חודשיים. אתם לא רוצים לתת פיצוי על ירידה בהכנסות? אין בעיה, תבטלו את חובת ההוכחה של ההוצאות, כי כרגע המחוקק לא מתייחס בשום צורה שהיא להוצאות קבועות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני חושב שהצעת החוק הזאת שלך שנמצאת כאן היא הזדמנות בשבילנו לתקן הרבה עיוותים שאנחנו נתקלים בהם לאורך הדרך, נושאים קטנים שנתקלנו בהם ושאנחנו עומדים חסרי אונים בגלל הממשלה הפריטטית התקועה הזאת. לנושא הארכת הפטור ממס רכישה ומס שבח נתנו שבעה חודשים פטור עד ה-1 באוקטובר. עבר ה-1 באוקטובר ואנשים עדיין במצב שהם לא מצליחים למכור את הדירות אלא בהפסד מאוד גדול. צריך להמשיך את הארכה הזאת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> את האיחוד של מס שבח ומס רכישה, שממילא אמור להיכנס במאי, אנחנו רוצים להקדים. לפני חמש שנים קבענו שזה אמור להיות יחד ל-24 חודשים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 24 חודשים לא מספיקים. שבעת החודשים שהארכנו, פלוס ה-18 שכבר היו להם, זה כבר 25 חודשים. אוקטובר זה החודש ה-26, נובמבר זה ה-27 ודצמבר זה ה-28. את מה שמיקי אומר אפשר לעשות. בתקופה של הקורונה כבר עברנו את ה-24 ואנחנו עדיין באותו מצב. צריך להאריך את זה. דיברנו בזמנו על החזר מקדמות לאנשים ששילמו מקדמות. היו שלושה מיליארד מקדמות. אני לא יודע מה קורה עם זה, מה הסטטוס. משהו זז עם זה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אמרנו שכל מי שביקש החזר מקדמה, קיבל. היו פחות שביקשו ממה שחשבנו. לא כל מי ששילם את המקדמה ביקש אותה חזרה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש בנקים חברתיים כמו "עוגן", שאתה בטח מכיר, שהם מלכ"ר, מוסד ללא כוונות רווח שנותן הלוואות ללא ריבית לאנשים פרטיים או בריבית מאוד נמוכה לעצמאיים, לאלה שהבנקים לא מוכנים לתת להם. צריך להגדיר את זה שגם מלכ"ר יכול להיות מוסד כספי ועדיין להישאר עם התנאים של המלכ"ר. אולי זאת הזדמנות להכניס את התיקון הזה. << אורח >> רויטל סיטון: << אורח >> אנחנו בשבוע האחרון קמים למציאות מטורפת בה את המענקים שניתנו אנחנו מתבקשים להחזיר, וזה כי אין הגדרה בחוק מה הן הוצאות קבועות. אני פונה למחוקק, אנא תגדירו. רשות המיסים מפרשת את ההוצאות הקבועות כהוצאות שוטפות של העסק. מה קורה אם אני בעל עסק שרכש איזה נכס עם הלוואה שעל פני כל השנים אני ממשיך לשלם את זה לבנק? ברגע שעוצרים אותי מלקבל מענקים עבור ההוצאות הקבועות האלו, אנחנו בבעיה מאוד מאוד חמורה. כוונת המחוקק הייתה לגרום לבעל העסק להיות עם הראש מעל פני המים. להיות עם הראש מעל פני המים אומר לתת את ההוצאות שיורדות לי בחשבון הבנק, צ'קים שיורדים לי בבנק באופן שוטף. אם עצרתי את הוצאות השכירות שלי וכרגע אין לי הוצאות קבועות, או הקפאתי את ההלוואות שלי וכרגע אין לי הוצאות קבועות, זה לא אומר שאני לא אמשיך לשלם אותן. רשות המיסים פועלת על פי הוראות המחוקק. לא ייתכן שיש עסקים, חברות ובעלי שליטה שלא זכאים למענק סוציאלי. הם סגורים, אין להם שום הכנסה, ועדיין לא זכאים לשום מענק סוציאלי. עכשיו גם מבקשים מהם החזר מענק הוצאות קבועות. יש בעלי עסקים שאף על פי שהם סגורים לא מגיע להם שקל אחד, כשהתשלומים ממשיכים לרדת בבנק. אנחנו לא רוצים להרוויח, אנחנו רוצים לעבוד. לא יכול להיות שנקבור את האנשים האלה למוות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הדיון הזה תם ולא נשלם. אנחנו רוצים תשובות כמה שיותר מהר מרשות המסים בנוגע להארכת המועדים להגשת הבקשות, לגבי הנושא של המקדמות שאנשים מבקשים, לגבי עסק חדש, מה הפתרון עם עסק חדש, לגבי אופן חישוב המחזורים, לגבי הנחה בארנונה, לגבי מלאי עונתי בחנויות כמו הלבשה והנעלה שקנו סטוק לחורף. לגבי חישוב ימי מחלה, גיא אמר שאם יהיו מקרים כאלה, רשות המיסים תתחשב כמו במקרה של לידה. הבקשה שלנו היא להקדים את איחוד מס השבח עם מס הרכישה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> והגנים הפרטיים. << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> ביררתי לגבי המשפחתונים, דיברתי עם אגף התקציבים ועם אנשים אצלנו, ובהקדם האפשרי - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בהקדם האפשרי אומר שאנחנו נחכה - - << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> אני מקווה שהיום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה תשובה על הגנים הפרטיים. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> יש החזר ארנונה לעסקים חדשים שנפתחו בינואר-פברואר. << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> הם מדברים כאן על עסקים חדשים שנפתחו גם אחרי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דיברתי גם על אולמות שהם תחת עמותות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> המסעדה בכרמיאל נפתחה ונסגרה עד היום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:00. << סיום >>