פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



12
הוועדה המשותפת לוועדה העבודה הרווחה והבריאות ולוועדת החוץ והביטחון
לפי חוק שירות לאומי-אזרחי
23/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 1
מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת העבודה הרווחה והבריאות ולוועדת החוץ והביטחון
לפי חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014
יום שני, ז' בכסלו התשפ"א (23 בנובמבר 2020), שעה 11:30



סדר היום:
 << נושא >> הצעת  צו שירות לאומי-אזרחי (שינוי התוספת לחוק) (הוראת שעה), התשפ"א-2020 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
חיים כץ – היו"ר
מיכאל מלכיאלי
אלעזר שטרן
חווה אתי עטייה
אלי אבידר


חברי הכנסת:
יעקב אשר
משה אבוטבול
אנדרי קוז'ינוב


מוזמנים: 
	אביעד שוורץ
	–
	רפרנט תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

	איציק דניאל
	–
	רכז תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

	ראובן פינסקי
	–
	מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי

	יואב ארבל
	–
	יועמ"ש, רשות השירות הלאומי אזרחי

	יעל לנצקרון
	–
	ראש מטה מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי





ייעוץ משפטי: 
נועה בן שבת

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
איה לינצ'בסקי


		הצעת  צו שירות לאומי-אזרחי (שינוי התוספת לחוק) (הוראת שעה), התשפ"א-2020



 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אני מתכבד לפתוח את הישיבה המשותפת לוועדת העבודה הרווחה והבריאות ולוועדת החוץ והביטחון. הוועדה הזאת נולדה בעקבות דיונים על תשלומי חל"ת שמשרתי שירות לאומי לא מקבלים. גם חיילים בעלי אישור עבודה, שמפרנסים את המשפחות שלהם, לא מקבלים חל"ת. בכוחנו הדל נגרום לזה שהאנשים האלה יקבלו מענקים. 

אמרנו, נביא את הגורמים השלטוניים לתגמל את האנשים האלה. בינתיים, כשהגיע הצו, פנו אלינו  מוועדת החוץ והביטחון ובקשו להקים ועדה משותפת. חשבתי שזה נכון, אבל משום מה, בצו היום אני לא רואה תגמול לחיילים שמקבלים רישיון עבודה. 

היו שתי ברירות לפני, או להמשיך ללחוץ ולהביא, או לחילופין לתת למשרתים שכבר הרבה זמן לא מקבלים ולהמשיך ללחוץ. החלטתי שנעשה את זה בעבודה קשה. לא נעצור את האנשים שהרבה זמן לא מקבלים בגלל שאחרים גם לא מקבלים, בתקווה שנקל על חלק מהמצוקות. נאמר לי על ידי האוצר שהחיילים מקבלים ת"ש, אני לא יודע כמה כסף זה.  

 << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>   

אני אגיד לך.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

יחד עם זה אני לא חושב שאנחנו צריכים לעצור את אלה מלקבל, אלא להמשיך ולהילחם, זו דרכי שלי, כי אני רואה שהמענקים משמעותיים. אם זה היה 200-300 שקלים, מילא. אני לא נכנס לפרטי הצו, אבל יש 3 קטגוריות בשירות הלאומי, נשוי פלוס ילדים, נשוי ללא ילדים ורווק:

נשוי עם ילדים שעבד עד 3 חודשים – 6,000, נשוי ללא ילדים – 4,528 שקלים, רווק – 2,830.
נשוי עם ילדים שעבד עד 5 חודשים  - 9,900, נשוי ללא ילדים – 7,471 שקלים, רווק – 4,669.
נשוי עם ילדים שעבד 6 חודשים ומעלה – 13,200, נשוי ללא ילדים – 9,961, רווק – 6,226.

אלה המספרים כדי שלא נעצור, גם אם אנחנו יודעים שצריך להמשיך ולהילחם בשביל החיילים. נמצא פה חבר הכנסת יעקב אשר כשחקן חיזוק שנלחם עבור החרדים, אני בטוח שתילחם גם על החיילים. אין לי ספק בזה ואותו דבר גם לגבי חבר הכנסת אבוטבול. מאחר וזו ועדה משותפת, נשמע את חבר הכנסת שטרן שהוא הנציג היחידי כרגע מוועדת החוץ והביטחון. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

תודה. אני מבין את הצורך והוא מוצדק. זה לא הדיון הראשון על משרתי השירות הלאומי האזרחי שלא עובדים בגלל הקורונה. 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

לפני זה הם עבדו, עשו שירות לאומי ואחרי זה עבדו.

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

ברור. קבלו היתר מיוחד. כיוון שאמרת שאתה לא מכיר, אני רוצה להגיד לך שתשלומי התשמ"ש, שזה תשלומי משפחה, לא קשורים. גם חרדי שמשרת מקבל תשמ"ש, זה אצלו מובנה בתוך השכר וזה הולך לפי גודל המשפחה שלו. 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

יש לו רישיון עבודה?


 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

זה לא אוטומטי. זה נועד לכאלה שעושים שירות לאומי אזרחי ובנוסף לכך, בגלל שהם מחויבים למספר שעות בתוך השירות, נשאר להם זמן חופשי, אז הם קבלו אישור לעבוד. כתוצאה מהקורונה, המקום הזה שבו הם קבלו לאישור לעבוד נסגר ולכן הם מובטלים.

 << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >>   

וגם לא זכאים לדמי אבטלה. 

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

נכון. בשכר שהם מקבלים כלול גם מה ששאלת לגביו קודם, התשמ"ש.  

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

ואם אין לו משפחה? התכוונתי לחיילים שמקבלים אישור עבודה על מנת לחזק את המשפחה שלהם שנמצאת במצוקה כלכלית.

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

כיוון שהיית הרבה שנים יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה ותשלומי המשפחה שלהם כפופים לאישור ועדת הרווחה, לכן תשלומי המשפחה כמעט מנותקים מגודל המשפחה, הם לפי המצב הסוציו-אקונומי. הולכים לבתים, בודקים את המצב של ההורים אם הם עובדים או לא, נכים, מוגבלים ולפי זה מקבלים תשמ"ש. בתוך התשמ"ש יש דברים אוטומטיים, אם אתה נשוי פלוס 1, אתה מקבל שכר.  לצורך העניין, חיילים חרדים בנצח יהודה או חרדים בכל מקום בצבא, כמו גם אחרים מישיבות הסדר שמתגייסים קצת מאוחר ומתחתנים מוקדם, מקבלים מראש את התשמ"ש. על כל זה יש היתר עבודה פרטי. היתר עבודה פרטי גם הוא לא ניתן אוטומטית. כאן הוא ניתן אוטומטי, יש לך משפחה אתה מקבל.
  
 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

לא צריך לבקש?
 
 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>   

בשירות אזרחי חרדי לא צריך לבקש אישור, זה מובנה.

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

להבדיל מהצבא, שם אתה צריך לבקש, צריך לעבור תהליך בדיקה ותהליך אישור. זה רק עובד לרעת החיילים, כי יתכן מצב שבחור חרדי אולי יותר טוב מאותו חייל שצריך לעבור מערכת בשביל לקבל את ההיתר. בשירות הלאומי אזרחי האישור הוא אוטומטי. הגבלנו את שעות השירות כשישבנו עוד בוועדת שקד בחוק השירות, הגבלנו את השעות של מה שנקרא שירות לאומי, מתי אתה ממלא את הייעוד שלך כמשרת שירות לאומי אזרחי ובזמן שנותר לך, הותרנו זמן כדי שתוכל לעבוד, לכן זה אוטומטי. 

אני הרבה מאוד שנים בעד שילוב חרדים בעבודה. אני חושב ואמרתי את זה כראש אכ"א, ששילוב חרדים בעבודה הוא קריטי לא פחות מהשילוב שלהם בצבא. למרות שאני חושב שהשירות הצבאי עומד מעל זה. 

מה שיוצא הוא שדווקא חיילים, שעברו את כל התהליך של הבדיקה המיוחדת הזאת, שהמצב שלהם בטוח יותר גרוע מאשר משרתי השירות הלאומי אזרחי כיוון שזה לא אוטומטי, הם היו צריכים להוכיח, הם דווקא אלה שלא מקבלים. אני מכיר את היכולות שלך, אני רוצה להגיד לך שאני לא שקט. אני הגשתי גם הצעת חוק על זה ואמרת לי שעד שיגיע החוק נפתור את זה, הנה אנחנו באים למציאות שדווקא האוכלוסייה החלשה יותר, שאלה החיילים שאין להם פה מפלגות חרדיות שדואגות להם - - - 

 << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >>   

לא יפה מה שאתה אומר.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

ידי נקיות, שיהיה לך ברור.

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

אין לי ספק.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אף אחד מהחרדים, להוציא חבר הכנסת אבוטבול שאמר לי אחרי שאמרתי את זה עשרות פעמים, אף אחד לא לחץ עלי.

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

גם אותי לא צריך ללחוץ, אני בעד זה.  

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אף אחד לא לחץ עלי וכשפניתי לאוצר פניתי גם לגבי החיילים.

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

והם אמרו לך שזו בעיה של משרד הביטחון.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אני לא בקי כמוך בכל הסיפור של החיילים. מה לעשות? לא בקי כמוך, אתה שרתת יותר והיית שם יותר ממני. הם אמרו לי את מה שהם אמרו לי. גם לא התייחסתי לגבי חיילים נשואים. התייחסתי לחיילים שבאו ממצב סוציו-אקונומי נמוך והם צריכים לפרנס את המשפחה שלהם. הוא לא צריך להיות לא מנצח יהודה ולא מגור אריה. הוא חייל שמקבל אישור עבודה. 

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

לא אמרתי שעיני צרה בזה שיש מישהו - - - 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

כי אתה אמרת פה - - - 

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

אבל קטעת אותי, תן לי לענות. חשבת שאני חושד בך. אני לא חושד בך. אני רוצה להגיד לך שזה לא סתם מה שאני אומר שהלחץ שיש לאותם חיילים הוא קטן יותר בגלל שאין להם מפלגות חרדיות. זה מה שאני אומר לך. 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

במקרה הזה הוא זהה בוועדה. 

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

אבל עובדה שזה לא מגיע. עובדה שזה לא מגיע.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אז אולי הלחץ על האוצר, לא פה בוועדה. 

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

נכון. 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

לא פה בוועדה.

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

נכון. הלחץ של הוועדה על האוצר. לזה אני מתכוון. הלחץ של הכנסת על האוצר. 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

הלחץ היה זהה כי אני דברתי בו זמנית גם על החיילים, אולי לא בהצלחה. 

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

אבל לאוצר יש גם את ועדת כספים על הראש. יש כל מיני גורמי לחץ שהאוצר מבין ואומר, החיילים זה בעיה של משרד הביטחון. 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

תודה רבה. יש פה נציג אוצר. 

 << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >>   

ברשותך יושב-ראש הוועדה, הייתי שמח שראובן פינסקי, מנכ"ל השירות הלאומי אזרחי יציג את הנוסח.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

בבקשה. העיקר שתהיה שמח. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>   

בוקר טוב אדוני היושב-ראש. המענק הזה אמור לסייע למשרתים בשירות האזרחי, חרדים שנקלעו למצב מצוקה כלכלית בעקבות הקורונה. שתי הנחות יסוד: עצם זה שבאופן אוטומטי מותר לעבוד, כשמשרת שירות אזרחי מחליט להיכנס לשירות אזרחי הוא יודע שהוא יוכל לעבוד ולפרנס את משפחתו בכבוד ויש סדרה של מסלולים. דבר שני, כשאנחנו מדברים על תשמ"ש ותשלומי רווחה, חשוב לומר שדמי כיס של משרת בשירות האזרחי נקבעו לפי כל המסלולים. דמי הכיס המקסימאליים, ללא בחינה של מצב כלכלי, משפחה, אין מערכת ת"ש בשירות האזרחי כמו שיש בצבא. בסופו של יום משרת בשירות האזרחי במסלול הביטחוני מקבל 3,900, כשחייל מקבל 5,300. הכנסת תמיד הקפידה שזה יבוא ככה.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

למה קוראים לזה דמי כיס? זה נשמע מענק לילדים, משהו לא מכבד.

 << דובר_המשך >> ראובן פינסקי: << דובר_המשך >>   

צודק, אני מקבל, זה מכונה דמי כלכלה. העיקר שלא יקראו לזה שכר, זה היה הדבר העיקרי מבחינתנו. גם בזה יש פער שחשוב שישמר ומערכת ת"ש שאין לנו במגזר החרדי. 
 
 << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>   

אין לנו בשירות הלאומי לא במגזר החרדי, אגב זה גם ערבים. תגידו, זה בסדר.

 << דובר_המשך >> ראובן פינסקי: << דובר_המשך >>   

אלה חוקים שונים. בחוק של 2017 יש אפשרות לסייע למי שנקלע למצוקה, צריך לקבוע את זה בתקנות. בחוק של שירות לאומי אזרחי של 2014, שמדבר על המגזר החרדי, אין לנו אפשרות - - - 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

השירות הלאומי זה כולל גם ערבים?

 << דובר_המשך >> ראובן פינסקי: << דובר_המשך >>   

כן.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

למה הם אינם פה? 

 << דובר >> נועה בן שבת: << דובר >>   

אנחנו מדברים כרגע על השירות הלאומי אזרחי שהוא רק לחרדים.

 << דובר_המשך >> נועה בן שבת: << דובר_המשך >>   

יש שני חוקים. חוק שירות לאומי אזרחי-2014, שמסדיר את השירות האזרחי של החרדים וחוק שירות אזרחי  - - - 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

למה זה לא חל על הערבים? 

 << דובר_המשך >> נועה בן שבת: << דובר_המשך >>   

חוק שירות אזרחי-2017 הוא על כולם.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

באוצר, למה המענקים האלה לא הולכים לערבים?

 << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >>   

כמו שציין ראובן פינסקי, יש שני חוקים בהסדר הזה שמסדירים את הפעילות של השירות לאומי אזרחי. החוק של 2017 הוא החוק שמסדיר את הפעילות הכללית, גם של ערבים, גם של בנות דתיות, של כל מי שעושה שירות אזרחי. 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

כמה ערבים יש בשירות לאומי?

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>   

5,200.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

כמה אנשים החוק הזה כולל?

 << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >>   

במנגנון של השירות הלאומי אזרחי שחלים בו גם ערבים ואוכלוסיות אחרות יש היום מנגנון של תשלומי רווחה ולא נצטרך לעשות את העדכון הזה. יש כבר מערכת קיימת. זה החידוד פה. 

 << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >>   

אצל החרדים לא.

 << דובר >> נועה בן שבת: << דובר >>   

להם אסור לעבוד. שירות לאומי לפי החוק של 2017 הוא בכלל לא יוכל לעבוד אלא אם יעודכנו התקנות.

 << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >>   

בשירות האזרחי החרדי זה בילד אין, זה בכוונת מכוון של המדינה. 

 << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>   

בכוונת מכוון. אפליה, תגיד את האמת. 

 << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >>   

אתה אמרת שחשוב שהם יעבדו. 

 << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>   

גם ערבים חשוב שיעבדו. גם הערבים חשוב שיהיו בשירות לאומי. 

 << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >>   

יושב-ראש הוועדה, חשוב לנו לחדד את הנקודה הזאת.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אני אגיד לך למה חשוב לנו נושא הערבים. אני בכנסת 20 שנה ואני זוכר את זחאלקה כשדיברנו על שירות לאומי והוא אמר, כל ערבי שיעבוד ייחשב למצורע. ערבי שבא לשירות לאומי אזרחי הולך נגד המנגנון שלו ונגד המנהיגים שלו והוא צריך להיות מתוגמל. אנחנו רוצים שהערבים יעבדו בבתי החולים, בזהירות בדרכים, שיעבדו בישובים שלהם ואז תתגמל אותם. אם יש 5,000 אנשים כאלה שעובדים ואחר כך לא נותנים להם לעבוד בערב, למה לא מתגמלים אותם?

 << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>   

אגב, הכנסנו את המילה אזרחי בגלל זה. 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אני זוכר את הדברים של זחאלקה, איך אמר שהם יחשבו כמצורעים. 

 << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>   

עשינו ויתור והכנסנו את המילה "אזרחי" בשבילם, כדי שלא יגידו שירות לאומי. אגב, באים יחסית הרבה. 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

5,200 זה יפה.

 << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>   

וזה הולך ועולה

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >>   

5,200 יש עוד 500 משנה שעברה ואנחנו נמצאים בקו עליה מתמיד. משלבים אותם יותר ויותר בדיוק במקומות שדברת. 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

זה אומר שזה תם ולא נשלם. נעביר היום את החרדים ונתמקד בערבים וחיילים. כי גם להם מגיע. נעבור להקראה. 

 << דובר >> נועה בן שבת: << דובר >>   

הכוונה לכל מי שמשרת שירות לאומי.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

כל מי שמשרת שירות לאומי, ערבים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים, צ'רקסים. 

 << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>   

למה לא שאלת את משרד האוצר, הוא העביר ישר לשירות לאומי על חיילים. 

 << דובר >> נועה בן שבת: << דובר >>   
	
"צו שירות לאומי-אזרחי (שינוי התוספת לחוק)(הוראת שעה), התשפ"א-2020.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 8(ג) לחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014 (להלן - החוק), ובאישור   ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת של הכנסת, אני מצווה לאמור:

2. תיקון התוספת לחוק.
בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה כהגדרתה בחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020, יראו כאילו בתוספת לחוק, אחרי פרט 7 בא:" 

אני רק אגיד שהתוספת לחוק מפרטת את תנאי השירות של אותם משרתים בשירות לאומי שם אנחנו מוסיפים את ההוראה החדשה כנקבעת הוראת שעה.

"8. (א) בפרט זה –
הכנסה חודשית לנפש משוקללת – סך הכנסותיהם מעבודה בישראל כשכירים, של המשרת ושל אשתו,  לרבות דמי הכלכלה להם זכאי המשרת לפי החוק, חלקי מספר הנפשות המשוקללות  הסטנדרטיות במשפחתו של המשרת."

זאת אומרת יש לנו הגדרה שאומרת שאנחנו בודקים את ההכנסה לפי ההכנסות של המשרת ואם הוא נשוי, אז גם של אשתו, הכנסותיהם מעבודה כשכירים בישראל, רק עבודה כשכירים, לא הכנסות  אחרות אם יש להם מעסק או מכל מקור אחר, לרבות דמי הכלכלה. מוסיפים להם את דמי הכלכלה שהם מקבלים לפי חוק שירות לאומי-אזרחי ומחלקים את זה במספר הנפשות המשוקללות במשפחתו של המשרת ואחרי זה נראה איך מגיעים למספר הנפשות המשוקללות במשפחה.

"חודשי השוואה" -  שלושה חודשים רצופים כלשהם בתקופה שהחל מחודש דצמבר 2019 ועד תום תקופת הוראת השעה, ובלבד שלפחות אחד מהחודשים הוא בתקופת שירותו של המשרת."

חודשי השוואה הם החודשים שלפני החודשים שבהם בוחר המשרת, לפי בחירתו והם ישוו את ההכנסה הנוכחית באותה הכנסה באותם שלושה חודשים. שניים מהחודשים האלה יכולים להיות אפילו  לפני תחילת תקופתו של המשרת, אבל הם צריכים להיות רק אחרי דצמבר 2019. אנחנו מדברים או על ערב תקופת הקורונה ויכול להיות שגם במהלך תקופת הקורונה. 

"משרת המצוי במצוקה כלכלית" – משרת שהתקיימו בו שני אלה בחודש שחל בתקופת שירותו: 

(1) חלה ירידה של 25% לפחות בהכנסתו החודשית של המשרת מעבודתו כשכיר בישראל ביחס לממוצע הכנסותיו כשכיר בישראל בחודשי ההשוואה".

ההכנסה שלו כשכיר ירדה לעומת ההכנסה מעבודתו כשכיר בחודשי ההשוואה. החודש הנוכחי, החודש בו האדם מבקש את המענק, בעדו הוא מבקש זכאות למענק בהשוואה לממוצע באותם חודשי השוואה ירד לפחות ב-25%.
 
(2) ההכנסה החודשית לנפש סטנדרטית במשפחתו של המשרת בתקופת הזכאות, אינה עולה על 4,681 שקלים חדשים"

אמרנו שזו הכנסה שלה משרת ושל אשתו לחלק לנפשות המשוקללות. בסך הכול אנחנו לא מדברים על 4,681 אלא זו הכנסה לנפש.

		"משפחתו של המשרת" – המשרת, אשתו וילדיו.
		"סכום בסיסי" – כמפורט להלן:
(1) "למשרת שהוא אב לילדים – סך של 6,000 חדשים". מדברים על אב לילדים בן שהוא נשוי ובן שלא נשוי. 
(2) "למשרת שהוא נשוי ללא ילדים – סך 4,528 שקלים חדשים
(3) למשרת שהוא אינו נשוי ואין לו ילדים – סך 2,830 שקלים חדשים.

"נפש משוקללת" – שקלול מספר הנפשות לפי הטבלה להלן:

בטבלה מפורטים מספר הנפשות למעשה, כמה אנשים יש, המשרת, אשתו, הילדים, כמה נפשות נמצאות במשפחה ולצד זה יש את שקלול המספר.  למעשה רק במספר של 2 נפשות השקלול הוא 2. מתחת לזה השקלול הוא נפש אחת, רק המשרת לעצמו, המספר המשוקלל הוא 1.25, קצת מעל 1. אם יש אתו ילד בנוסף, או שיש לו שני ילדים והוא לא נשוי, המספרים עולים.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

בסדר. שוקללו. אל תכנסי לזה כי אשאל אותך שאלות מתמטיות שאני לא יודע אם תדעי לענות עליהן.

 << דובר_המשך >> נועה בן שבת: << דובר_המשך >>   

אני גם לא יצרתי את התקנות האלה, אני מקריאה את מה שהביאו.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אז יש טבלה מצורפת בתקנות על מצב השקלול. נמשיך הלאה.

 << דובר_המשך >> נועה בן שבת: << דובר_המשך >>   

"(ב) משרת בשירות לאומי-אזרחי שמצוי במצוקה כלכלית במשך שני חודשים לפחות בתקופה שמיום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) עד תום תקופת הוראת השעה, יהיה זכאי למענק כלכלי שיחושב לפי פרט משנה (ג) בהתחשב במשך התקופה כאמור שבה הוא מצוי במצוקה כלכלית (בפרט זה – תקופת הזכאות) ובלבד שהמציא לרשות את המסמכים האלה:"

מדברים על כך שלפחות הוא צריך להיות במצוקה כלכלית, זאת אומרת שהתקיימו בו שני התנאים המצטברים, גם הירידה בהכנסה וגם גובה ההכנסה במשך חודשיים לפחות. כל חודש שבו מתקיימים התנאים האלה, הוא מצטרף למניין. יכול להיות שהחודשים האלה בהם מתקיימים התנאים, אינם רצופים, אבל צריך להיות לפחות שני חודשים. המסמכים שהוא נדרש להמציא מפורטים כאן:

(1) צילום תעודת זהות לרבות ספח תעודת זהות מעודכן ובו פרטי הילדים. או מסמך רשמי אחר של מדינת ישראל שיש בו כדי להעיד על משפחתו של המשרת ועל מספר הנפשות בה.
(2) תלושי שכר של המשרת או של המשרת ואם הוא נשוי גם של אשתו, מכל מקומות העבודה בהם עבדו בחודשי ההשוואה ובתקופת  הזכאות.
(3)  הצהרת המשרת שאין לו הכנסות נוספות כשכיר מלבד הכנסותיו מעבודה לפי פסקת משנה (ב) וכן כי לא קיבל סיוע כלכלי בעד תקופת הזכאות לפי פרקים ב' ו-ה' לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020; היה המשרת נשוי – יצהיר כי גם לאשתו אין הכנסות נוספות כשכירה מלבד הכנסותיה מעבודה לפי פסקת משנה (ב)."

אני רוצה להדגיש שני עניינים. אנחנו לא אומרים בהכרח שאותו משרת עבד קודם, אבל אנחנו כן דורשים שתהיה ירידה בהכנסות שלו מעבודה. אנחנו בוחנים פה, גם במבחן ההכנסה, רק הכנסות מעבודה, גם של המשרת וגם של אשתו, גם אם יש לה עסק, כנראה ההכנסות האלה לא יובאו בחשבון כאן לגביה. לגביו הם כן מובאות בחשבון אם היו לה הכנסות מעסק. 

"(ג) המענק הכלכלי שמשרת יהיה זכאי לו לפי פרט משנה (ב) יהיה בסכום השווה למכפלת סכום הבסיס והמקדם המצוין לצדה של תקופת הזכאות: 

(1) חודשיים לפחות ולא יותר משלושה חודשים - 1.
(2) ארבעה חודשים לפחות ולא יותר מחמישה חודשים - 1.65
(3) ששה חודשים ויותר - 2.2".

אנחנו מקבלים פה את אותם סכומי בסיס שציינו קודם לפי הרכב המשפחה. 

"(ד) משרת זכאי להגיש בקשה אחת בלבד למענק כלכלי לפי פרט זה בעד תקופת זכאות, ואולם אם המשרת הגיש בקשה ותקופת הזכאות התארכה, רשאי הוא להגיש בקשה מחודשת בעד כל תקופת הזכאות ובלבד שיקוזז סכום המענק הכלכלי ששולם לו לפי בקשתו הקודמת מסכום המענק המחושב לפי בקשתו המעודכנת".

זאת אומרת הוא הניח שהוא היה זכאי במשך חודשיים ולאחר מכן התקופה התארכה והוא כבר עבר לשלושה חודשים ואמור לקבל סכום יותר גבוה. אז בעצם הוא מגיש בקשה חדשה ופשוט מקזזים את הסכום שהוא קיבל לפי הבקשה הקודמת מהסכום המגיע לו בבקשה המעודכנת. זה לא סכום שמשולם בעד כל חודש בחודשו אלא אלה סכומים שמשולמים לפי משך תקופת הזכאות עם מגבלה של 2.2 מהסכום.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

לא מגבלה. מכפלה. מעל ששה חודשים המקדם הוא 2.2, לא מגבלה. 

 << דובר_המשך >> נועה בן שבת: << דובר_המשך >>   

	"(ה) המענק ישולם מאוצר המדינה באמצעות הרשות לשירות אזרחי".

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

זה לא מהביטוח הלאומי?

 << דובר_המשך >> נועה בן שבת: << דובר_המשך >>   

לא.
    
 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אחרי שסיימת להקריא. מי בעד התקנות ירים את ידו?

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אני מבקש התייעצות סיעתית. 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

חמש דקות התייעצות סיעתית. 

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:00 ונתחדשה בשעה 12:05<< הפסקה >>   

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

אני מחדש את הישיבה. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אדוני אני אספר לך מה עלה בהתייעצות שלי. בדקתי בהפסקה והסתבר שיש חיילים חרדים שיש להם היתר עבודה פרטי והם לא מקבלים את זה ולא יקבלו את זה. זאת אומרת שמה שאנחנו עושים כאן, אחרי שגם כך להיות חייל חרדי בחלק מהמקומות זה לא קל, אנחנו יודעים איך מתייחסת הסביבה לזה, עכשיו גם יצחקו עליו שהנה הם מקבלים והם לא בצבא והחייל שנמצא בצבא לא מקבל. 

אדוני היושב-ראש אני מתפלא שזה לא בא יחד. אני לא יודע למה האוצר התחמק מהתשובה לשאלה שלך לגבי חיילים והעביר את רשות הדיבור לרשות הלאומי-אזרחי. אני חושש שאני כן יודע למה ואני חושש שיתקבע כאן מצב כזה. 

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

תגיד למה אתה חושב?

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

כי הוא אומר שזו בעיה של משרד הביטחון, להבדיל מכל המקומות האחרים. בשום מקום הם לא אומרים שזו בעיה של משרד הביטחון וכאן הם אומרים, נעזוב את החיילים, זו בעיה שלהם. אני אאלץ להצביע נגד. אני בעד הרעיון, אני בעד שמי שהולך לשירות לאומי אזרחי יקבל, בתוך עמי אני חי, אני מכיר את היכולות של כל אחד מאתנו, מי שיש לו ועדת כספים ומי שאין לו, נראה כמה זמן ייקח עד שהחיילים יקבלו את זה. אז אני אשמח לחזור ולתמוך בעניין.

 << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >>   

זה היה צפוי.

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

מי בעד המענק ירים את ידו. חבר הכנסת יעקב אשר מצביע במקום חבר הכנסת טסלר. חבר הכנסת מלכיאלי מצביע מטעם ועדת החוץ והביטחון. 

הצבעה

בעד – 5
נגד – 3
נמנעים – אין
התיקון אושר

 << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >>   

בעד-5, שלושה מתנגדים, תודה רבה לכולם, התיקון אושר, הישיבה נעולה.  


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:10. << סיום >>