פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכספים
01/12/2020


מושב שני

פרוטוקול מס' 190
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ט"ו בכסלו התשפ"א (01 בדצמבר 2020), שעה 10:00


סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק רשות הספנות והנמלים (תיקון מס' 7), התש"ף-2020 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
רם בן ברק
קרן ברק
אופיר כץ
מיקי לוי
אלכס קושניר
עאידה תומא סלימאן

חברי הכנסת:
בצלאל סמוטריץ'


מוזמנים: 
	אוהד אלקבץ
	–
	רפרנט באגף השכר, משרד האוצר

	איליה כץ
	–
	משרד האוצר

	ירון גולן
	–
	עו"ד לשכה משפטית, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון

	עופר אליישר
	–
	מנהל אגף תכנון פיננסי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	סיגלית ברקאי-וקאיל
	–
	לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	גונן גומלסקי
	–
	עורך דין, רשות החברות הממשלתיות

	רועי כחלון
	–
	סגן מנהל הרשות בפועל, רשות החברות הממשלתיות

	טיקו גדות
	–
	סמנכל כספים, חברת נמלי ישראל

	איל רוזנבאום
	–
	סמנכ"ל כספים, חברת נמל אשדוד

	
	
	



מוזמנים באמצעים מקוונים: 
דורין ארטשיק	     –    עו"ד, משרד המשפטים
	מיה פרי אלתרמן
	–
	יו"ר אגף הפנסיה וסגן יו"ר האג"מ, ההסתדרות החדשה




ייעוץ משפטי: 
שגית אפיק
אייל לב ארי

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
הדס צנוירט

 << נושא >> הצעת חוק רשות הספנות והנמלים (תיקון מס' 7), התש"ף-2020,  מ/1354 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: הצעת חוק רשות הספנות והנמלים (תיקון מס' 7), התש"ף-2020. ינון, הצעה לסדר, בבקשה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

בוקר טוב. אתמול פורסם, וגם היום שמעתי – בגלי צה"ל, הסיפור של מאפיית קריית שמונה, כ-120 עובדים שעומדים בפני סכנת פיטורין בתקופה כזו קשה של קורונה, דווקא קריית שמונה. המקום הכי צפוני, הכי פריפריאלי. רוצים לפטר 120 עובדים ולאו דווקא באשמת המאפייה עצמה אלא באשמת משרד הביטחון שלא היו מוכנים לשלם את המינימום של העובדים האלה, שהצבא לוקח מהם כל יום לחם. הוציאו את זה למכרז חדש, ולפי תנאים שלהם, שלא יוכלו להשתתף במכרז הזה, מאפיית קריית שמונה. לא נתנו להם את האפשרות להשתתף עם כל מיני תנאים שהיו שם. לכן הפסידו במכרז הזה. לקחו את זה מאפיית ברמן. המאפייה המרחבית קריית שמונה. מי שזכה במכרז – מאפיית ברמן. אין לי עניין חלילה נגד מאפיית ברמן, אבל בשבילם לזכות בדבר כזה, יו"ר ועד העובדים אמר שעל כיכר הלחם נתנו מחיר של לחמנייה. במקום כזה לא צריך להסתכל על הכסף בתקופה כזו. לפעמים גם עושים את זה כדי להשבית מישהו אחר בשוק ולהוריד אותו. לדעתי לא הוגן איך שמשרד הביטחון התייחס וניהל את זה, וצריך לעשות הכול כדי שהעובדים האלה לא ילכו הביתה, כדי שמאפיית קריית שמונה מרחבית - צריכה להמשיך לשרת לאו דווקא את תושבי הצפון אלא גם את חיילי צה"ל וכל מי שרק אפשר. מגיע להם בזכות ולא בחסד. תודה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. בצלאל סמוטריץ, בבקשה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

אני רק מבקש להודות למנכ"ל שירות התעסוקה. העליתי כאן אתמול בהצעה לסדר את התלונות. הוא יצר איתי קשר מייד אחר כך. אכן יש עומס על האתר, אבל נתן התחייבות מלאה שאף אחד לא יפסיד את הזכאות אם הוא ימלא את הפרטים באיחור של כמה ימים כתוצאה מעומס במערכת. תודה לך, יושב-ראש הוועדה, למי שהביא לידיעתם ותודה להם שלקחו אחריות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. חבר הכנסת קושניר, בבקשה.

 << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

בוקר טוב לכולם. לצערי לא אוכל להישאר בדיון על החוק - יש לי ועדה שצריך לנהל, אבל מיקי לוי יציג את ההסתייגות שלי על חוק הספנות. כאן אנחנו בעצם שמים ש"ג ממשלתי על נמלים פרטיים. הרי אנחנו לוקחים שתי מחלקות בתוך חברות ממשלתיות, הופכים אותן לחברות הבת של חברה ממשלתית שלישית, כלומר אותם בעלי מניות, אותו ועד עובדים, הכול אותו דבר, ושמים אותן כשתי אופציות יחידות לניהול שירותי ים. המשמעות היא שזה ש"ג הנמל. כלומר ברגע שוועד עובדים כזה או אחר מחליט שהוא משבית, הוא משבית את ארבעת הנמלים, כולל הפרטיים. כמובן שההסתייגות שלי אומרת שצריך לייצר תחרות ולתת לחברות הנוספות להיכנס לזה. אני מתנצל שלא אהיה בדיון פה, אבל מאוד מקווה שהוועדה תתמוך בהסתייגות שלי, כי אם נעשה רפורמה, בואו נעשה רפורמה עד הסוף. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. רם בן ברק.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, בוקר טוב לכולם. הגשתי בקשה לדיון מהיר כדי לתקן עיוות בנושא חברות טיולים שיש להן מחזור מעל 400 מיליון שקלים, אבל בעצם המחזור הוא לא 400 מיליון שקלים כי הם עובדים על העמלות. דומה מאוד למפעל הפיס. לצערי הרב, מסיבה שאיני יודע למה, לא אישרו לי את הדיון המהיר הזה. הדיון הוא לתקן עיוות שבו חברות נסיעות שמחזורן מעל 400 מיליון שקלים לא נכללו בשום הסדר פיצוי. החברות כאלה מחזורן אמנם גדול, אבל הם עובדים על עמלה, ונשארת להם עמלה, והמחזור שלהם הרבה יותר נמוך מ-400 מיליון שקלים. בדומה מאוד למפעל הפיס. דוכן של מפעל הפיס שמגלגל הרבה מאוד כספים, אבל בסוף בעל הדוכן מרוויח את הגרושים של העמלה. אותו דבר חברות הנסיעות. הן לא קיבלו שום פיצוי.

יתרה מזאת, מחייבים אותם עכשיו והם מחזיקים עובדים כדי להחזיר את הכסף לאנשים שקנו כרטיס ולא מימשו, כלומר החברות האלה לא הוציאו את כל העובדים לחל"ת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

פנית לרשות המיסים?

 << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>   

כן. עדיין לא קיבלתי תשובה. אפשר לעשות אחת משתיים – או נחכה לרשות המיסים, לראות אם הם ייתנו תשובה, ואם לא, אני מבקש את הוועדה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני צריך ללמוד את זה. שומע את זה פעם ראשונה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הבאנו בפיצויים – בהתחלה היה עד 100 מיליון. אחר כך הבאנו שלוש דרגות. הוא אומר שמעל 400 מיליון - לא התייחסנו לזה.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

זה לא שלא התייחסנו. היו דיונים, ניסינו לשנות, וזה מה שנקבע בחוק.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

העלינו את זה פה. לצערנו, האוצר לא קיבל את דעתנו, אבל אני מאמין שיחזרו בסופו של דבר ויקבלו גם את העצה הזו - רק צריך לדעת איך לעשות את זה.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

שאלתי את רשות המיסים מה קורה עם זה. אני מצפה לתשובה. אני חושב שאם אתה, אדוני, תרים להם טלפון, אפשר לזרז את מתן התשובה.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

זה משהו שעלה פה הרבה פעמים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הוא טוען שזה לא 400 מיליון. נעלה את זה בסעיף האחרון. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

יש חברות שמאחדות את העסקים שלהם, את המע"מ, ואז יוצא מצב שהן מעל 400 מיליון, אבל חברת תיירות שהיא בתוך זה, היא מתחת ל-400, אבל היא לא מקבלת כי הגישו למע"מ את כל החברות. זו גם בעיה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נשאל אותם היום. עאידה, בבקשה.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

תודה. בוקר טוב, כבוד היושב-ראש. עשינו פנייה של חברי ועדת הכספים לשר האוצר בעניין התבחינים למענק לעמותות ב-100 מיליון שקל שהקדשנו לעמותות, לפצות על תקופת הקורונה. לפני שבועיים עלה שר המשפטים לדוכן המליאה, ואמר שזה תקוע במשרד המשפטים, והבטיח שתוך שבוע יפרסמו את התבחינים אלה כדי שהעמותות יתחילו לקבל את הכספים. יש עמותות שהן על סף קריסה. הם התחילו לטפל ביותר ויותר מקרים. יש יותר בקשות על השירותים שלהם בגלל המצב הכלכלי הקיים ובגלל מצב האלימות ובגלל כל סוגי הבעיות. בינתיים לא פרסמו את התבחינים האלה. אני חושבת שעלינו להתחיל ללחוץ כדי שיתחילו להזיז את הנושא הזה. הם יפרסמו את התבחינים, אחר כך יפרסמו את הטפסים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הוא אמר שזה משרד המשפטים?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

משרד המשפטים החזיר את זה אחרי פעם, פעמיים. זה חזר ועכשיו חונה בלשכת שר האוצר. זה ה-100 מיליון שאתמול דיברנו עליהם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

העוזר שלו אמר לי שחתם על זה.

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

אמר לי שלא חתם על זה עדיין. אולי זה לא אותו אחד, אותו עוזר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו צריכים לבדוק את זה. אם זה לא מסתדר, נקיים על זה דיון. נביא אותם לפה. זה הבטחות שווא.

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

אגב, זה היה בחוק. הם עוברים על החוק.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ברור.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

יש עוד נושא מאוד חשוב. כפי שידוע לכבודו, הרבה מהישובים הערבים, וגם ישובים אחרים, נמצאים תחת סגר בגלל התפרצות הגל השלישי של הקורונה. העסקים והאנשים בתוך הישובים האלה כבר רוצים להשמיע את צעקתם. כל העסקים ניזוקו קשות בתקופה הזו. אין שום חשיבה, על איך גם לפצות באופן מיוחד כאשר תקופת הסגר הכללי נגמרה אבל הישובים האלה נמצאים תחת סגר כזה. ושנית, אף אחד לא חושב איך לפצות את הרשויות המקומיות ולתת תקציבים מיוחדים כדי שיוכלו לטפל בבעיות שגם כן מתפתחות לאור הסגר הזה. אני מבקשת שנקדיש דיון אמיתי לנושא הזה, נשמע מראשי הרשויות וגם מהעסקים שנמצאים תחת הסגר הזה. אמנם המדינה נפצחה ומתחילים לפתוח לאט לאט- - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל יש ועדות בכנסת שעוסקות בזה. גם את הנושא של הציבור החרדי לא הבאתי לכאן. את צודקת.

 << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>   

אני חושבת שאנחנו המוסמכים לקבל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

היתה פה התקפת מחץ. המדינה עמדה דום - היתה תחלואה בציבור החרדי. לא היו חדשות במדינה – לא איראן, לא ארצות הברית. שום דבר. היה חרדים. חיפשו בביוב אם מצאו קורונה. זה מה שהיה. החדשות התחילו בזה, זה היה המהלך, הסתיים בזה. אני מכיר את האנשים, מכיר גם את ציבור החרדים. יש חנויות במרכז בני ברק שסגורות. אנשים פושטים את הרגל. לא העליתי את זה כאן לדיון כי יש ועדות שעוסקות בזה – ועדה לנושא הקורונה, ועדת חוקה, ועדת הכלכלה. אם הייתי אדם נורמלי, הייתי מעלה את זה פה לדיון.

אגב, אל תתרגשו מהתקשורת כי היום, כשהתחלואה ברוך השם יורדת – אני מקווה שזה יישאר – את לא שומעת שיגידו מילה טובה על משפחה חרדית. יכולה להיות משפחה של שמונה ילדים ששניים בבידוד. אני לא מצפה לכלום. תבדקי את העניין. אם לא, נדבר שוב.

 << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>   

לא דנים בזה בוועדות אחרות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה לא בסדר. תודה. מיקי, בבקשה.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

בהמשך למה שאמר ינון, לפני כמה ימים, אולי שבוע, שלחתי שאילתה בנושא המאפייה בקריית שמונה לשר הביטחון. כמובן שלא נעניתי. אני בעד תחרות. אתה יודע בדיוק. אבל אנחנו לא בימים רגילים. אי אפשר לתת למאפייה הזאת ליפול מהרגליים ולשלוח 100 עובדים הביתה מתוך 120 או 140. שתי המאפיות הגדולות בירושלים, ששולחות את הלחמים כל בוקר לפיקוד צפון בטריילרים, יכולות להסתדר היטב בלי זה, אבל אם נשלח 100 עובדים הביתה בקריית שמונה זה עוד 100 עובדים ועוד 100 עובדים ועוד 20 עובדים. יש בעיה, כי היה מכרז. אני חושב שבכוחה של הוועדה לבוא בדברים עם מי שמטפל בזה גם במשרד הביטחון ולנסות לומר: חברים, עת חירום היא. אני אומר את זה בכאב לב. קיוויתי שיענו לי על השאילתה ויעשו משהו עד עתה. זה יותר חשוב מעוד כל תקציב שניתן פה למישהו, לשלוח 120 עובדים הביתה.

אני מבקש שמהוועדה תצא פנייה למנכ"ל משרד הביטחון. אנחנו לא יכולים לחכות בגלל הפוליטי. זה לא רק אנשי קריית שמונה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ביקשתי, כשינון העלה את זה, שישיגו לי את אמיר אשל, מנכ"ל משרד הביטחון. אדבר איתו.

אני מזכיר לך - היה דיון על המתפרה במצפה רמון. היו שם 50 עולות מאתיופיה. הם הזמינו במקום אחר. פה בוועדה דיברתי עם המנכ"ל של משרד הביטחון. אמרתי: יש לכם העברה של משרד הביטחון – אני לא מביא את זה לדיון עד שאני לא רואה שחידשתם את החוזה עם המתפרה במצפה רמון. חידשו עד סוף הישיבה את המתפרה. קרו שני דברים מאז: הממשלה השתנתה, ויש לי מה להגיד בעניין הזה; ושנית, אין העברות. כמעט. פה ושם. זה היה לחם חוקנו. יכולתי לומר למנכ"ל: לך יש צורך ב-2.5 מיליארד שקל שנמצא על השולחן – לנו יש צורך שהעובדות האלה לא יפוטרו. גם היה איש טוב אבל גם עשה מהר את החשבון. אדבר אתו ואדווח לוועדה מה התשובה. זו באמת שעת חירום. זה לא בסדר. לפטר היום עובדים בקריית שמונה זה לעשות את הדבר הכי נורא.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

התשובה שלהם, שלמרות שהם קיבלו עדיפות של 15% כאזור עדיפות, הם עדיין הגישו הצעת מחיר גבוה יותר. יחד עם זאת, הם פעלו כדין וזה בסדר, אבל אנחנו כוועדה אולי כדאי שנוציא פנייה כל חברי הוועדה לשר הביטחון ולנסות למצוא פתרון. כי אי אפשר לאפשר את זה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אראה איזו תשובה אקבל ונראה מה עושים. יכול להיות שנגיד להם לבוא לכאן. פעם היה יותר קל לוועדה. היום זה מין בוקה ומבולקה - מה הוא יעשה לי? 

נעבוד לסדר היום. 

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

רק הערה: הטלפון שקיבלתי כעת היה מבעל חברת משאיות. אמר: אתם לא מבינים מה עשיתם לנו עם החל"ת הזה, אני לא מצליח לגייס נהגים. יש לי עבודה, הם מוכנים לעבוד רק בשחור. קטסטרופה מה שקורה היום בשוק העבודה. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

ארבעה חודשים צועקים. תנו ישירות למעסיק. עם מי אתה מדבר?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הצעת חוק רשות הספנות והנמלים (תיקון מס' 7), התש"ף-2020. אנחנו ממשיכים את הדיון שהתקיים בשבוע שעבר. אני מבקש – מי יחזור על החוק? עיקר הדיון יהיה בנושא העובדים וכל הנמלים האחרים ומה שעלה פה, שאנחנו כאילו שומרים אחד על השני, וכולם יהיו בחברות הממשלתיות. מי מסביר? ולחזור על מה שנאמר בשבוע שעבר ובעיקר לגבי העובדים.

 << אורח >> עופר אליישר: << אורח >>   

בתיקון לחוק הזה יש שני נושאים. אחד זה שינוי המבנה הארגוני לצורך אפשור, שחנ"י תיתן שירותי תעבורה ימית באמצעות חברות בנות; והנושא השני הוא הארכת הפטור לקופת גמל לקצבה. אדוני היושב-ראש וחברי הועדה ביקשו שיגיעו פיזית מספר אנשים. לכן קיבצנו את כל האנשים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא קיבלנו כלום. אנחנו רוצים שהדיון יהיה אטרקטיבי.

 << דובר_המשך >> עופר אליישר: << דובר_המשך >>   

יש לנו כאן הלשכה המשפטית, משרד התחבורה, סמנכ"ל הכספים של חברת נמלי ישראל, רשות החברות, הלשכה המשפטית וסגן מנהל הרשות, יש שוק ההון, הממונה על השכר, יש לנו חברת נמל אשדוד. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מנציגות העובדים הבאתם מישהו? גם ההסתדרות, אמרנו שהיתה בעיה עם ההסתדרות. פעם שעברה דיברנו על העובדים. מהם אף אחד לא הגיע. עליהם אנחנו מדברים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בוא נראה אם אנחנו נתקלים בבעיה. אדוני שר התחבורה לשעבר, אתה היום חבר כנסת באופוזיציה. בבקשה. תסביר. היתה פה השאלה של חבר הכנסת קושניר. אין התחרות בעצם.

 << אורח >> עופר אליישר: << אורח >>   

לגבי ההסתייגות של חבר הכנסת קושניר, השאלה שהועלתה נבחנה בדיונים ארוכים על מה המבנה הארגוני הנכון של המשק.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה ליבת החוק. תסביר לנו את הדיון שקיימנו בישיבה הקודמת - מה אתם רוצים בחוק הזה להגיע? שהכול יהיה ברשות החברות הממשלתיות? תגידו. לא ההסתייגות. לדעת, האם נכון מה שאנו עושים.

 << דובר_המשך >> עופר אליישר: << דובר_המשך >>   

החוק שנולד ב-2005 לקח את רשות הנמלים, פירק אותה לחברת נכסים, זאת שמפתחת את הנכסים ומעמידה את המקרקעין לשימוש מפעילים, ואלה חברות נמל ותאגידים מורשים שנותנים שירותי נמל. 

בעוד כמה חודשים הולכים להיכנס שני מפעילי נמל חדשים שייתנו תחרות בנושא של מכולות. אחד בנמל הדרום באשדוד ואחד בנמל המפרץ בחיפה; בעיקר פריקה וטעינה מאוניות ואחסנה של מטענים. נשאלה שאלה, מי מכניס את האוניות לנמלים האלה. מי שמנתב את האוניות זה מחלקת הים בחברת נמל אשדוד ובחברת נמל חיפה. מאחר שחברת נמל אשדוד היא מתחרה של החברות החדשות, אי אפשר שהמתחרה תכניס את האוניות של המתחרה. לכן היינו צריכים ליצור גוף שיכניס את האוניות לחברות האלה. 

הרבה מאוד שעות ודיונים חשבנו מה המבנה הנכון לעשות את זה. אמרנו שהכי נכון להעתיק את מחלקת הים לתוך חברה חדשה שתשב אצל חברת נמלי ישראל, והיא תיתן שירותים של הכנסות אוניות גם לחברת הנמל הקיםמת וגם לחברת הנמל המתחרה. כיוון שיש לנו שני אזורים גיאוגרפיים שונים, הגענו למסקנה שיש להקים חברה לכל תחום – לתחום אשדוד ולתחום חיפה. חברת בת כדי לא ליצור שתי חברות ממשלתיות חדשות מנופחות וכו', הן תהיינה תחת חברת נמלי ישראל.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

היא עדיין בגדר החברה הממשלתית, זה מה שאלכס מעלה - תחרות בתוך התחרות.

 << אורח >> עופר אליישר: << אורח >>   

תחרות תהיה על הדבר העיקרי שזה פריקה וטעינה מאוניות. תהיה תחרות. גם במכולות ובמטענים אחרים. זהו ההישג העיקרי. מחלקת הים היא לא הדבר העיקרי בתוך נמל. היא מהווה כ-10% מפעילותה. היא מתנהגת כמונופול טבעי. יש לה גוררות, נתבים. לדבר הזה אין טעם כלכלי ליצור שתי ישויות שיתחרו זו בזו בתחום נמל אחד. לכן הוצאנו את מחלקת הים החוצה לחברת בת מתחת לחנ"י שתיתן שירותי הכנסת אוניות והוצאות אוניות לשתי החברות באופן אובייקטיבי, ותאפשר את התחרות ביניהן כדי שלא יהיה מצב שמתחרה ייתן הכנסות אוניות למתחרה שלו.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

מה זאת אומרת, העברה מבחינת העובדים?

 << אורח >> עופר אליישר: << אורח >>   

מכירה, העברה, כולל של העובדים. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

מחליפים גם מעסיק?

 << אורח >> עופר אליישר: << אורח >>   

כן. למה אנחנו צריכים את תיקון החוק - הלשכה המשפטית, בבקשה.

 << אורח >> סיגלית ברקאי-וקאיל: << אורח >>   

אני רוצה להוסיף. מבחינת שירותי מחלקת הים, הם מעבר לחלק קטן בהיבט הכלכלי. מבחינת מחלקת הים, היא מנהלת את מגדל הפיקוח. מבחינה תפעולית, יש אחד כזה בנמל, במיוחד שהם נמלים קטנים במדינה, עד כמה שאנו שמחים לחשוב שאנחנו נפח גדול בפעילותנו. בגודל הזה יכול להיות רק מגדל תצפית אחד ולא יותר מזה. לכן אי אפשר להכניס לפעילות הזאת מתחרות, כי היקף הפעילות עצמו לא מאפשר, אבל גם לא הגיוני להכניס גורם אחד שאמור לנתב, לוודא שלא יהיו תאונות, לוודא שלכל רציף יגיע כלי שיט במקום הנכון ובסדר הנכון. יכול להיות רק גורם אחד כזה. לא יכול להיות שיהיו כמה גורמים מתחרים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אמרתם את זה בישיבה הקודמת. הבאתם את הדוגמה של מגדל הפיקוח בשדה התעופה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

שדה התעופה גם מתמודד עם אותו אירוע. כשיהיה בעז"ה שדה משלים, יהיה חייב לצאת מידי רשות שדות התעופה, שמפעילה היום את נתב"ג, לחברה ממשלתית חיצונית, וגם על זה שוברים היום את הראש איך לעשות את זה, כי ברור שאתה לא יכול לתת לגורם שמפעיל שדה אחד.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

היית שר תחבורה מצוין, ואתה לא משתחרר מזה... 

תודה. רשות החברות הממשלתיות, בבקשה. 

 << אורח >> רועי כחלון: << אורח >>   

מדובר פה ברפורמה שהחלה עוד בשנת 2003, וכרגע אנחנו בשיא שלה. הדיון הספציפי הזה מתכתב עם הדיון הבא שמדבר על נמל חיפה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא. הדיון הבא הוא אחר לגמרי.

 << דובר_המשך >> רועי כחלון: << דובר_המשך >>   

בנושא של מחלקות הים, מאחר שהטעמים שהוסברו קודם ומה שחבר הכנסת סמוטריץ העלה, לעניין המונופול הטבעי, בעניין שהחברה הזאת חייבת להיות מנותקת מהמפעילים הקיימים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הבנו. נאשר את זה כנראה. לא זה עומד לדיון. למה אתם, רשות החברות הממשלתיות, לא באים עם הסדר העובדים? כמה זמן אתם עוד רוצים? אני מתכוון לעובדים. הבנו. 

 << דובר_המשך >> רועי כחלון: << דובר_המשך >>   

שתי החברות האלה תהיינה מנותקות אחת מהשנייה. כל חברה תהיה ישות משפטית נפרדת כך שלא ייווצר מצב שחברה אחת תוכל להשבית חברה אחרת או להשפיע על הפעילות של חברה שנייה או של אזור אחר.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

למשל, אם החברה בחיפה החליטה שהיא שובתת, האם החברה תוכל לנטר אוניות בחיפה?

 << אורח >> רועי כחלון: << אורח >>   

לא.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

כלומר אנחנו נותנים לאותה חברה בחיפה את היכולת להשבית את אזור חיפה. לא נראה לי סביר לתת לגוף אחד את היכולת להשבית שני נמלים. אז אין תחרות. 

 << אורח >> עופר אליישר: << אורח >>   

אתה צודק, אבל זה בדיוק העניין של המונופול הטבעי. יש לך ארבע, חמש גוררות, שגוררות אוניות כל היום, אז לעשות שתי חברות שתהיה להן כפילות זה לא כלכלי. 

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

לנסוע עם גוררת מאשקלון לחיפה זה יום, שניים. אנחנו צריכים לדעת שאם חברה אחת שולטת, יש אפשרות שהחברה השנייה תיקח שתי גוררות ותיסע לחיפה ותכניס אוניות. 

 << אורח >> טיקו גדות: << אורח >>   

ההרשאות שניתנות לכל העוסקים הן פר בריכה. לכל בריכה יש האילוצים שלה. הם צריכים להכיר את הבריכה, להיות מתורגלים בבריכה. כשמישהו לא מכיר ומנסה להיכנס, הוא יכול לייצר רק נזקים והוא יהיה על הקו הטוב ביותר שקיים.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

איך אנחנו כאן יחד אתכם גורמים שלא יהיה מצב שגורם אחד ששובת משבית שני נמלים? 

 << אורח >> עופר אליישר: << אורח >>   

אסביר. יש לנו כאן חברת נמלי ישראל, שמחויבת לקדם תחרות. שתי החברות הבנות יהיו תחתיה. זה משהו שמקובל, שהכנסת אוניות נמצא תחת לנדור. התחרות תהיה בעניין המרכזי, והאינטרסים הציבוריים, שפה יש אינטרס ציבורי חשוב, מגדל התצפית והנושא של הבטיחות בשייט, יימצא בידי ידיים ממשלתיות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הבנו. בצלאל, בבקשה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

קודם כל, אני רוצה לנצל את ההזדמנות לברך – לדעתי בשם כולנו – את שלמה בריינמן, מנכ"ל חברת נמלי ישראל, שעתיד לסיים את תפקידו. בעיניי זה הפסד עצום למדינת ישראל ולנמלים. שלמה הוא אחד המנהלים היותר טובים שאני מכיר בחברות הממשלתיות. ניסיתי להניא אותו מהכוונה, אבל הוא הרבה מעל לפנסיה, אז אי אפשר לבוא אליו בטענות – יש נכדים וכו'. אבל לומר לו תודה על הרבה מאוד שנים שהוא נמצא בתחום הזה. מדינת ישראל חבה לו – כבר יש מישהו שאמור להתמנות כמנכ"ל, אם כל הפרוצדורות יסתיימו, וגם לו נאחל הצלחה גדולה. זה דבר אחד. שלמה באמת ראוי להכרה. יכול להיות שראוי אפילו שנזמין אותו לפה כשיסיים את תפקידו. הוא המון שנים בתחום. אורים ותומים במקצוע.

שנית, באמת קשה להפריז – וגם על זה יש לתת את הקרדיט לשר התחבורה דהיום ושר התחבורה דאז ישראל כץ – בחשיבות ובמשמעות של הרפורמה הגדולה הזאת בנמלים שאנחנו בקצה שלה. בדובדבן שבקצפת באירוע הזה של חברת נמלי הים. המשמעות שלה על הכלכלה הישראלית כולל אלמנטים של תחרות שתשפיע על מחירים ועל שירות ועל קצב המתנה ועל התור וכו'. מה שכן, אפרופו ההערה שנשאלה כאן, המצוין כידוע הוא האויב הגדול של הטוב מאוד. נכון שגם כשאנחנו מייצרים תחרות, ברור שבתחרות אתה לא יכול לתת לשחקן לשלוט בשחקן השני, ולכן יש להוציא את מחלקות הים מהנמלים עצמם. עדיין, כפי שאתה אומר, אתה שם את זה כחברה אחת ויש אצבע על השאלטר. יש לדעת עובדתית – הנתבים לא שבתו, למיטב ידיעתי, בעשרות השנים האחרונות גם כשהנמלים שבתו. להיות נתב זה כמעט 30 שנות הכשרה. אין כמעט נתבים, זה אתגר גדול שצריך להתמודד איתו, איך נדאג שיהיו נתבים בעוד 10, 20 שנה במדינת ישראל. זה מקצוע מאוד אקסקלוסיבי ורווחי. עד היום הם לא שבתו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

היית שותף לעשיית החוק הזה.

 << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >>   

נכון. אני זבוב על פיל. נתתי קרדיט למי שעשה הכול. הבאתי את החלטת הממשלה בפברואר 2020, לפני שעזבתי את תפקידי, שאישרה את ההסכמים שנחתמו ביחס להעברת מחלקות הים.

יש אלמנטים שלגביהם יש מונופול מובנה, וזה בעיקר שירותי התצפית והניתוב. אני כן חושב ששירותי גרירה וקשירה אפשר היה לתת לנמלים עצמם לבצע. הבעיה היא מגדל הפיקוח - מי מנתב את הכניסה והיציאה לבריכה שהיא משותפת לשני הנמלים – זה לא יכול להיות שתי חברות, אבל מה לעשות – האירוע הזה לווה בהמון שנים של משאים ומתנים והבנות והסכמות עם הנמלים ועם העובדים. אז גם אם התוצאה לא מושלמת, אני מציע שלא נפיל – אנחנו לא נאשר את זה עכשיו. אנחנו פותחים הסכמים שנחתמו אחרי משאים ומתנים מתישים שכל העולם היה מעורב בהם, אחרי המון אינטרסים. היה לא קל. האירוע הזה של מחלקות הים ניהלנו אותו עד שהצלחנו לסגור את זה.

אני מציע שבחוק – לא נוגע בדבר בהסכמים – שיהיה ברור שיש אפשרות עתידית לשר התחבורה בכתבי ההסמכה שהוא נותן – בכתבי ההסמכה שתיתן חברת נמלי ישראל לחברות הבת - להפריד בין שירותי התצפית והניתוב לגרירה והקשירה. שיהיה ברור שזה לא מחייב. כי ביקשתם בנוסח המתוקן להוסיף: לרבות שירותי תצפית, ניתוב, גרירה וקשירה. שיהיה ברור שאפשר להפריד ביניהם. אם מחר אפשר יהיה להגיע להסכמי עבודה אחרים ולהגיע להסכמות שהניתוב והתצפית נשארים בחברה אחת ממשלתית, אבל הגוררות והקשירה אנחנו נותנים לנמלים עצמם, שתהיה האפשרות הזאת.

 << אורח >> סיגלית ברקאי-וקאיל: << אורח >>   

הנוסח היום שאנו מציעים תומך בזה ומאפשר את זה.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

יש שינוי בהגדרה של שירותי תעבורה ימית. 

 << אורח >> סיגלית ברקאי-וקאיל: << אורח >>   

הנוסח קובע את ההגדרה אבל מבחינת מתן השירותים- - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

כולם או חלקם. שיהיה ברור שזה כולם או חלקם. עכשיו זה כולם כי אלה ההסכמים - לא חושב שכדאי לפתוח את זה. אציע לחבריי להעביר את החוק כפי שהוא ולא לפתוח את זה. זה אירוע חשוב. זה הדבר האחרון שעוד מעכב את פתיחת הנמלים החדשים. אני רק מציע שיהיה כתוב שההסמכה יכולה לכלול את כולם או חלקם של השירותים האלה, כי אם מחר נצליח לשפר עוד יותר את המתווה וכן ננתב את הגוררות בנפרד- - -

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

אתה מציע לתקן בסעיף 2 את 6א כשמדובר על הוראות כתב ההסמכה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

שיהיה ברור לפרוטוקול שיש האפשרות, ואם מחר נוכל לשפר את המתווה - לשפר אותו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לגבי העובדים, אתם התחייבתם שאתם מביאים נושא קבוע. לא עוד הארכה ועוד הארכה, עם הנושא של קופות הגמל. מה יש לכם לומר על זה? הבטחתם, וקבוע וקופות גמל, וכלום.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

היו צריכים להקים. השאלה איפה זה עומד.

 << אורח >> טיקו גדות: << אורח >>   

במסגרת הפגישה שנכחתי בה ב-2018 כאן, הנחיתם אותי להקים קופת גמל. מטרת הפגישה אז היתה לקבל ארכה לפטור ממס על רווחים של שנת 2018, כיוון שבמרס 18' הפטור הקודם פג. אמרתם: יש לך שנה – תקים קופה ותחזור אלינו.

הקמנו קופה. לקח יותר זמן כי ההליך הבירוקרטי הוא קשה. יש פה רשות שוק ההון שמקפידה על קוצו של יוד וטוב שכך, אבל עברנו גם את זה. בינואר 20' הוקמה הקופה, והכספים הועברו, כולל כל הגמלאים, סך 2,054 גמלאים, מנוהלים היום בקופת גמל לקצבה חיצונית מהחברה כפי שחברי הוועדה הנחו אותנו לעשות. 

בינתיים בחברות הנמל האחרות יש שלושה אנשים עובדים שאמורים לצאת לפנסיה תקציבית בחברת נמל אילת, שכרגע לא מעוניינת להצטרף לקופה הזו, והיא תישא בהשלכות של מס או לא מס, כפי שיהיה. בחברת נמל חיפה אין יותר עובדים זכאים, ובחברת נמל אשדוד נותרו 42. חברת נמל אשדוד מנסה כרגע להצטרף לקופה שחברת נמלי ישראל הקימה. הם נמצאים בהליך מול שוק ההון. זה הליך שלוקח זמן. החברה כבר עשתה את מה שצריכה לעשות. כרגע מחכה לריטואל מול שוק ההון שיאשר להם את תקנון הלוואי שלהם כך שבפועל הדברים בוצעו, מרבית העובדים נהנים כבר מההגנה שיש לקופת גמל חיצונית שלא קשורה לחברת נמלי ישראל. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

ההעברה היא ללא תשלום מס?

 << אורח >> טיקו גדות: << אורח >>   

לצורך העניין היא לא אירוע מס. כל השאלה היא מה קורה לרווחים שנוצרו בשנים שבהן לא היה פטור - 2018, 2019 ו-2020. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל העובדים לא קיבלו את הכסף. מי נמצא פה מרשות המיסים? נמל אשדוד רוצים להצטרף?

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אנחנו לא רוצים שהעובדים ייפגעו.

 << אורח >> איל רוזנבאום: << אורח >>   

רוצים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

קיבלתי מכתב מאורנה בכור, יושבת-ראש הדירקטוריון. תוכל לומר לי למה עד היום זה לא התבצע?

 << דובר_המשך >> איל רוזנבאום: << דובר_המשך >>   

הגשנו בקשה להצטרפות לאחר שחנ"י הקימה את הקופה. שלחנו את המסמכים הנדרשים לרשות שוק ההון. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מתי הגשתם את הבקשה?

 << אורח >> איל רוזנבאום: << אורח >>   

בספטמבר האחרון, כי חיכינו שחנ"י תקים את הקופה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אצלכם הפער כל כך גדול. יש פה משהו לא הגיוני. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הם רוצים להצטרף. למה לא עשו זאת עד עכשיו – שאלה טובה.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

מה עשיתם לגבי עובדים שפרשו כבר?

 << אורח >> איל רוזנבאום: << אורח >>   

עובדים שפורשים עוברים לחנ"י עם הכספים המתאימים, והיא זו שמשלמת.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

אז לא הייתם צריכים לחכות לחנ"י.

 << אורח >> איל רוזנבאום: << אורח >>   

היינו צריכים, כי המתווה אומר שמקימים קופה אחת עבור חברות הנמל ועבור חנ"י. גם עשינו ניסיון לפני מספר שנים מול רשות שוק ההון להתנתק ולהקים קופה עצמאית ולרוץ קדימה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

איליה, למה מדברים פה על גביית מס? הרי העובדים לא מקבלים את הכסף. היו שנים שאמרו שיגבו מיסים.

 << אורח >> איליה כץ: << אורח >>   

אין כוונה לגבות מיסים – לא מהעובדים ולא מהחברות. המתווה שהחוק דיבר עליו הוסכם על המדינה. אנחנו מבינים מהיושב-ראש, כפי שהצגת בדיון הקודם, וחבר הכנסת לוי הציף בצדק שהתהליך פה לא יסתיים עד סוף השנה. רשות שור ההון צריכה לעשות את הבדיקות שלה, בדיקות מקצועיות. לכן אנחנו מבקשים הארכה נוספת של שנה של הוראת השעה, שמאפשרת את הטבת המס הזאת בגין העברת קופת הגמל. ככל שהוועדה תאשר את השנה הנוספת הזאת, אנחנו מאמינים שהתהליך הזה- - -

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

מה עם נמל חיפה?

 << דובר >> איליה כץ: << דובר >>   

אין בעיה.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

ואילת?

 << דובר >> איליה כץ: << דובר >>   

כפי שהציג סמנכ"ל הכספים של חנ"י, יש שלושה עובדים שעדיין לא עברו. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, אהיה במעקב על זה. אהיה פה עוד שנה. אם הם לא יביאו את זה עוד שנה- - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבקש להכניס את זה בחוק. רשות שוק ההון. ברור שאין פה הנושא של תשלום מיסים. לא ישלמו מיסים. זה היה נושא מרכזי בדיון הקודם, לא לגרום נזק. אמרתם פטור וכל מה שנלווה. אין מיסים. נקודה. עכשיו תאמר למה לא באתם עם הנושא הזה עד היום. הבטחתם.

 << אורח >> ירון גולן: << אורח >>   

אנחנו גוף מאשר. קיבלנו לפני כחודש פנייה מנמל אשדוד לפתוח קופה. אנחנו עוברים על התקנות. זו עבודה שמצריכה עבודה של כמה מחלקות אקטואריה. עוברים על זה שתי וערב. אנחנו מקווים שבמהלך חודש ינואר נעביר לנמל אשדוד הערות שלנו. בהנחה שכל ההערות שלנו יתקבלו ויאושרו – לא תהיה בעיה. מהניסיון שלנו, התהליך, לפחות מול התקנון של חנ"י, לקח הרבה זמן כי העברנו הערות לחנ"י ולקח לה פנימית אצלה לקבל הערות. הם חזרו עם הסתייגויות נוספות, היה משא ומתן. כלומר בסוף יש פה עבודה מקצועית, אקטוארית ותקנונית שיש לעשות אותה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה הרבה שנים.

 << דובר_המשך >> ירון גולן: << דובר_המשך >>   

פנו לפני חודש.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא מדבר על נמל אשדוד אלא על כל המבנה הזה. הוא היה כאן לפני כמה שנים. היו כמה פעמים הבטחות שמסיימים את זה – מקימים קופת גמל.

 << דובר_המשך >> ירון גולן: << דובר_המשך >>   

אנחנו עובדים על זה. לפני כחודש פנו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ההסתדרות, לגבי העובדים. בבקשה. שינית את עמדתך מהפעם הקודמת?

 << אורח >> מיה פרי אלתרמן: << אורח >>   

ראיתי את הנוסח החדש שהועבר. עלינו הוא מקובל. גם בפעם הקודמת אמרתי שאם פיצול לא פוגע בהעברת החוק ולא יפגע בעובדים, אנחנו לא מתנגדים. אנחנו בעד להמשיך לקדם את הרפורמה כפי שהיא סוכמה. לאפשר את הקמת הקופות גם לאשדוד, את העברת הכספים בלי שיהיו לזה השלכות נוספות שעשויות לפגוע בעובדים, להשתרשר אליהם. הנוסח האחרון שראיתי עם התיקונים מקובל עלינו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

את מייצגת את העובדים, שלנו זה מאוד חשוב. אם אנחנו מאשרים את החוק הזה כמות שהוא, זה טובת העובדים?

 << דובר_המשך >> מיה פרי אלתרמן: << דובר_המשך >>   

טובת העובדים זה שהכסף יעבור כמה שיותר מהר לקופה המרכזית לקצבה. השאלה אם במצב הנתון, שלאשדוד עדיין אין הפתרון הזה, האם הדבר הנכון הוא לנקוט בצעדים שימסו, וכתוצאה מזה זה עשוי לפגוע בזכויות עובדים. אני חושבת שאם יש פתרונות ביניים שיאפשרו גם אורכה מסוימת, קצרה ככל הניתן, ולאפשר לכולם להשלים את מלאכתם ולאפשר את העברת הכספים, זה הכי טוב. לא לעשות צעדים קיצוניים שישאירו את העובדים עוד יותר פגועים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הבנתי. בבקשה.

 << אורח >> אוהד אלקבץ: << אורח >>   

כפי שאיליה הסביר, הכוונה שלנו בהוראת דחייה ולא בהוראה קבועה של פטור זה לא מתוך כוונה למסות את הכספים על העובדים; מתוך שאיפה לדחוק את כל הצדדים הנוגעים בדבר להביא את העניין לסיכום ולפתוח את הקופה ולהעביר אותם לקופה, מתוך ראייה של העובדים אנו חושבים שנכון לדחות את זה לשנה הבאה. זה טווח זמן שיאפשר גם לעדכן את הוועדה, גם לאפשר בקרה גם של הוועדה וגם של יתר הגורמים במדינה כדי להבטיח שהכספים יעברו לוועדה. לתת פטור קבוע, זה יכול להביא למצב אחר, שבו הדשדוש הקיים יימשך, וזה לא טוב.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כמה זמן אתם צריכים כדי להפוך את זה לקבוע, את קופת הגמל ואת כל מה שצריך ולהכניס את כולם?

 << דובר >> איליה כץ: << דובר >>   

אנחנו חושבים שהארכה של עד שנה ייתן זמן מספק לסיים את כל התהליך כדי שלא נצטרך לחזור לוועדת הכספים עם התיקון הזה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נמלי ישראל, כמה זמן צריך

 << אורח >> טיקו גדות: << אורח >>   

אנחנו לא צריכים. הקמנו קופה. מניסיוננו מול רשות שוק ההון אנו חושבים שהם יצטרכו את השנה הקרובה כדי להתמודד עם הקמת התקנון והקופה הרלוונטית.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רשות שוק ההון, ירון, כמה זמן צריך?

 << אורח >> ירון גולן: << אורח >>   

אנחנו חושבים עד סוף השנה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש מישהו עם דעה אחרת? 

קריאה:

	אני מחדד – 2021, לא 2020. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אצלי ראש השנה זה סוף השנה ותחילת השנה הבאה. הוא מדבר על 12 חודשים. 

אבקש להכניס את זה בחוק, שיבואו לכאן לדווח לנו.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >>   

יש לי שאלה, לגבי אילת, החוק מדבר שכל חברת נמל מקימה קופת גמל. לגבי חיפה, לא רלוונטי. לגבי אילת, שיש להם שלושה עובדים, מה עושים איתם ברמה המשפטית? כי החוק מדבר על זה שכל חברת נמל מקימה קופה לעובדים הפעילים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מה זה מונע שגם לאילת יהיה? מחר שדה התעופה יגדל. יהיו שם יותר עובדים. 

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >>   

החוק קבע שכל חברה, חנ"י ושלוש חברות הנמל, מקימות קופת גמל. חנ"י מנהלת בקופת הגמל שלה את הפעילים ואת כל הגמלאים שעוברים אליה, וכל חברת נמל מקימה קופת גמל לגבי העובדים הפעילים שלה, וכשהם פורשים, הכסף חוזר- - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

השאלה שלנו היא, אם אילת רוצה להצטרף – האם היא תוכל במהלך השנה הזאת. אילת מחליטה על שלושת עובדיה לאחר שמתברר שיהיה במהלך החוק הזה קופת גמל קבועה וכו' – לעובדים זה כנראה יהיה יותר טוב. זה מה שאנחנו מבקשים, לכן אנחנו רוצים את הקביעות הזאת, ולא שכל פעם תבואו עם הארכה. יבואו העובדים בנמל אילת או מנהל הנמל או סמנכ"ל הכספים ויגיד: אני רוצה להצטרף. מה יצטרך לעשות? 

 << אורח >> טיקו גדות: << אורח >>   

הוא יצטרך להקים לעצמו תקנון בהתאם, לפנות לרשות שוק ההון, לבקש להקים קופה שחוסה בצל הקופה הגדולה, עד שהעובדים יעברו לקופה הגדולה.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >>   

כנראה שלשלושת העובדים זה לא כדאי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ירון, נמל אילת יגידו: אנחנו רואים שזה מסתדר והולך לכיוון חיובי, אנחנו רטצים שזה יחול גם על העובדים שלנו – תהיה לכם התנגדות? 

 << אורח >>קריאה: << אורח >>   

לא. אין התנגדות עקרונית.

 << אורח >> סיגלית ברקאי-וקאיל: << אורח >>   

הצעת חוק רשות הספנות והנמלים (תיקון מס' 7), התש"ף – 2020.

תיקון סעיף 1	1. בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004  (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 - (1)	אחרי ההגדרה "השרים", יבוא: "חברה בת" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח - 1968 ; (2) אחרי ההגדרה "שירותי נמל", יבוא: ""שירותי תעבורה ימית" – ביצוע פעולות לניהול התעבורה הימית בשגרה ובחירום ומתן שירותים בהתאם, לרבות שירותי תצפית, ניתוב, גרירה וקשירה;" 

תיקון סעיף 9	2. בסעיף 9 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב) אחרי פסקה (6) יבוא:
	
 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לגבי לרבות שירותי תצפית, ניתוב, גרירה וקשירה, אומר חבר הכנסת סמוטריץ: האם אנחנו משאירים פתח לכך שהשר או לא חשוב מי, יוכלו להפריד? 

 << אורח >> עופר אליישר: << אורח >>   

לאפשר לחנ"י לעשות את זה. זה לא מונע.

 << אורח >> סיגלית ברקאי-וקאיל: << אורח >>   

עוד לא הגענו לסעיף הזה.

 << אורח >> סיגלית ברקאי-וקאיל: << אורח >>   

תיקון סעיף 9	2. בסעיף 9 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב) אחרי פסקה (6) יבוא: "(6א) לתת, לרבות באמצעות חברות בת, שירותי תעבורה ימית בנמלים המפורטים בתוספת השנייה בכפוף להוראות כתב הסמכה מכוח חוק זה;"; 

הכוונה בתיקון סעיף 9, לתת, כדי שחנ"י או חברת בת שלה יוכלו לתת שירותי תעבורה ימית כלשהם, כיוון שחנ"י – הסמכויות שלה והתפקידים שלה קבועים בחקיקה הראשית, יש להכניס גם את השירות הזה שעד היום לא קיים. לכן אנחנו קובעים את התיקון שמאפשר לחנ"י לתת את השירותים האלה לרבות באמצעות חברת בת לכל אחד משלושת הנמלים. במענה להערה, מאחר שההגדרה רחבה, כולל גם את כל השירותים וגם חלק- - -  

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אני רוצה להציג את ההסתייגות של אלכס. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נסיים.

 << אורח >> סיגלית ברקאי-וקאיל: << אורח >>   

תיקון סעיף 17	3. בסעיף 17 לחוק העיקרי, האמור בסעיף יסומן (א) ואחריו יבוא:	"(ב) סעיף קטן (א) לא יחול על חברת הפיתוח והנכסים בכל הנוגע להחזקה בחברה בת שלה שתפעל למתן שירותי תעבורה ימית בלבד".

	סעיף 17 אוסר החזקות צולבות. זה אומר שתאגיד מוסמך שהוסמך לפי חוק לא יכול להחזיק בתאגיד מוסמך אחר. הרעיון הוא להבטיח תחרות, שלא יהיה מישהו ריכוזי אחד שיחזיק בכל הפעילות הימית. על מנת לאפשר הסמכה של חברות הבנות כתאגידים מורשים עצמם, אנחנו מבקשים לעשות תיקון שיאפשר רק לחברי נמלי ישראל להחזיק בהחזקות של חברת הבת שלה, כשהיא מוסמכת כתאגיד מורשה, וזה כדי שנוכל להטיל את הרגולציה הישירה על חברת הבת ולא דרך חנ"י. זו מטרת התיקון. 

תיקון סעיף 20	4. בסעיף 20 לחוק העיקרי - אחרי סעיף קטן (ג), יבוא:  "(ד) סעיף זה יחול גם על חברת הפיתוח והנכסים לעניין מתן שירותי תעבורה ימית"

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >>   

זה סעיף שנראה לי רלוונטי לשאלת חבר הכנסת סמוטריץ.

 << אורח >> סיגלית ברקאי-וקאיל: << אורח >>   

סעיף 20 מדבר על הסמכויות של השר לקבוע בכתבי ההסמכה את שירותי הנמל שכל חברה שמוסמכת יכולה לתת. במסגרת הזו גם שירותים שתוכל אותה חברת בת לתת או חנ"י באותה מידה, לתת, כלומר בכתבי הסמכה. זה מה שנעשה בפועל במסגרת כתבי הסמכה. אנחנו מכניסים את השירותים המפורשים שהחברות יכולות לתת, וגם בהקשר של חברות בנות, זה באותו עניין. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

למה לא לכתוב: כולם או מקצתם? שיהיה ברור. הצהרת כוונות. לא מתעקש על זה.

 << אורח >> סיגלית ברקאי-וקאיל: << אורח >>   

בגלל ששירותי התעבורה הימית - לא אמרנו רשימה סגורה. זה כולל הרבה מאוד דברים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה יכול להיות פתח לבעיות. אני מבין, בצלאל, מה שאתה אומר וגם מסכים אתך. אבל אם אין צורך, לא צריך לשים את זה. הלאה.

 << דובר_המשך >> סיגלית ברקאי-וקאיל: << דובר_המשך >>   

תיקון סעיף 28	5. ב	בסעיף 28 לחוק העיקרי, האמור בסעיף יסומן (א) ולאחריו יבוא: "(ב) סעיף קטן (א) יחול גם  לגבי חברת הפיתוח והנכסים או חברת בת שלה שהיא תאגיד מורשה, לעניין מתן שירותי תעבורה ימית."

סעיף 28 שלנו מדבר על זכות זאת עיכבון לגבי טובין, ורצינו לעשות הרחבה, לאפשר גם את זה.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >>   

איזה יהיה לחברת שירותי הים?

 << אורח >> סיגלית ברקאי-וקאיל: << אורח >>   

הרעיון הוא לאפשר להם הסדרים שיהיו, אז בעיקר- - -  שיט או משהו כזה.

תיקון סעיף 49	6. בסעיף 49(ו)(3) לחוק העיקרי, בפסקה (2) להגדרה "קופת גמל מרכזית לקצבה", במקום "ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" יבוא " כ"ז בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2021)".

תיקון סעיף 64	7. בסעיף 64 לחוק העיקרי, במקום "ט"ז בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" יבוא "כ"ז בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2021)".

זה הפטור ממס.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מבקש, היות שאנחנו מדברים על הארכת המועד בשנה - ט"ו בטבת התשפ"א, 31 בדצמבר 2021, מאריכים את זה בשנה. אני מבקש חודשיים קודם, שיהיה כתוב בחוק, חודשיים לפני המועד שיבואו לכאן לדווח. מי שידווח – נמלי הים. 

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >>   

חנ"י תדווח?

 << אורח >> עופר אליישר: << אורח >>   

היא לא מעורבת בזה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רשות החברות הממשלתיות, זה נמל אשדוד, זה חברת נמלי הים. לבוא לדווח לוועדה חודשיים קודם. לדעת איך זה עומד להסתיים. אנחנו לא נשאיר את זה ליד הגורל, שתבואו לפה ונשאל: למה לא הארכתם? ותגידו: לא הספקנו. התירוצים שם לא מסתיימים. אותה ישיבה שמתקיימת עכשיו, רוצה שהיא תתקיים חודשיים לפני תום המועד ונדע שהולך להיות עוד חודשיים וזה מסודר. או זה לא מסודר. לא שהגיליוטינה עומדת לנו על הראש – חודשיים לפני לכן. רשות החברות הממשלתיות. 

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >>   

הוועדה יכולה לעשות דיון, אבל מישהו צריך לבוא לדווח. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אם אתה עושה ישיבה, צריך ששוק ההון יהיה, שנמל אשדוד, שההסתדרות תהיה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

גם נאמר לפרוטוקול – אנחנו מעוניינים שחודשיים לפני תום המועד שלא נחזור שוב כמו ליצנים על ההבטחות שלהם ולא יוצא מזה דבר. אנחנו רוצים שתתקיים ישיבה כזו שיהיו חברי הוועדה. אנחנו רוצים שכל הגורמים המקצועיים בעניין – רשות החברות הממשלתיות, חברת נמלי הים, נמל אשדוד, רשות שוק ההון ורשות המיסים, ההסתדרות, שכולם יהיו בישיבה הזאת. איך כותבים את זה?

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >>   

מבחינת הישיבה ומי מוזמן – זה מנהל הוועדה. השאלה מי מדווח לוועדה מה קורה. רשות החברות הממשלתיות, אני חושב שהיא זו שתדווח לוועדה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל אני רוצה שתתקיים ישיבה. אם זה בסדר, אין בעיה. אם לא בסדר, אני רוצה שכולם יהיו פה. 

 << דובר_המשך >> אייל לב ארי: << דובר_המשך >>   

אני אומר שזה רשות החברות הממשלתיות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אם זה לא מתקיים חודשיים לפני המועד - נזמין את כולם.

 << דובר_המשך >> אייל לב ארי: << דובר_המשך >>   

תדווח לוועדת הכספים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו אחרי שהבטחנו כל כך הרבה פעמים שהעניין הזה יהיה קבוע, אנחנו קטני אמונה בעניין הזה. אנחנו עושים פה מעשה חריג. אנחנו אומרים: אתם אומרים – זה טובת העובדים, גם ההסתדרות בעד, גם אתם בעד, כולם בעד. שאלתי כמה זמן צריך, אמרו: שנה. אנחנו מקבלים את זה. אבל אנחנו רוצים שחודשיים קודם יגידו לנו רשות החברות הממשלתיות שזה בסדר כמו שכתוב בחוק, לשם נגיע וזה יהיה קבוע ותהיה קופת גמל והכול בסדר כולל נמל אשדוד.

ליתר ביטחון, כדי שאם הנכדים שלנו ישאלו איך עבדו עליכם, נאמר: אמרנו בחוק שתבואו חודשיים קודם ותגידו שזה לא מסתדר בגלל זה וזה, ונחליט מה עושים. ברור? בבקשה. משרד המשפטים.

דורין ארטשיק:

אני יודעת שבטיוטה מדובר שחברת נמל אשדוד תעלה את הדיווח. אנחנו מבקשים שזה יהיה גוף ממשלתי, אז ככל שהכוונה לרשות החברות הממשלתיות או לגוף ממשלתי אחר, זה בסדר, אבל אנחנו מבקשים שזה לא יישאר חברת נמל אשדוד.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

גם היום וגם אתמול הייתי עם משרד המשפטים. אני מסכים. זה יהיה רשות החברות הממשלתיות. אמרתי לפרוטוקול מה יקרה אם חלילה זה לא יהיה מסודר. מיקי, תקריא את הסתייגות. שנייה.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >>   

לגבי הנוסח, יהיה לא יאוחר מ-1 בנובמבר 21', ותאריך עברי. תדווח רשות החברות הממשלתיות לוועדת הכספים של הכנסת... לחברת נמל אשדוד. וחידוד נוסף לגבי זה שאנחנו מאריכים את הפטור ממס על כספים שמופרשים לטובת קצבה, עד סוף 2021, זה יכול לעזור לעובדים שלגביהם מוקמת קופה. אם מפרישים, ואז זה יעבור לקופה, או אם תהיה קופה ואחר כך מפרישים לה, בלאו הכי הכספים פטורים ממס. מה קורה אם ב-1.1.2022 ביחס לעובדי חברת נמל אילת, אותם שלושה עובדים? מ-1.1.2022 זה שלושה עובדים בחברת אילת - לא יהיה להם הפטור הזה אם לא תהיה להם קופה.

 << אורח >> טיקו גדות: << אורח >>   

יקרה דבר מאוד פשוט. ברגע שהעובדים האלה יפרשו לפנסיה תקציבית, חברת נמל אילת מחויבת להעביר אלינו את העובדים לפי האקטואריה של יתרת הסכום שמגיעה להם בתוספת צ'ק. הם יצטרכו לשלם מיסים, חברת הנמל, אם יהיו להם רווחים. העובד במקרה הזה לא ייפגע.

 << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >>   

זה סגור עם החברה? כי עכשיו הבנתי שהיא חברה פרטית.

 << אורח >> טיקו גדות: << אורח >>   

זה לא משנה. החוק קובע שכל העובדים שזכאים לפנסיה תקציבית, ברגע שמממשים את זכותם, עוברים להיות עובדים של חברת נמלי ישראל, והם צריכים לבוא אליי בלוויית צ'ק שמשקף את מלוא המחויבות שנוצרה להם. הרי רוב ההתחייבות שנוצרה להם בידי החברה. אם בדרך החברה מרוויחה ויש לה עודפים – היא תשמור אותם בכיס.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מקובל. מה ההסתייגות? רגע, מי בעד אישור סעיף 1? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 1 – פה אחד
סעיף 1 אושר.


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

פה אחד. בבקשה.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

בסעיף 9 לחוק העיקרי בסעיף קטן (ב) אחרי פסקה (6א) תבוא פסקה (6ב): לתת לרבות באמצעות חברות תעבורה ימית לא ממשלתיות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

נגד ההסתייגות – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ההסתייגות לא התקבלה.

מי בעד סעיף 2, כנוסח הוועדה – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 2 – פה אחד
סעיף 2 אושר.


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

פה אחד. בבקשה.

מי בעד סעיף 3? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 3 – פה אחד
סעיף 3 אושר.


  << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הסעיף אושר. סעיף 4, הסתייגות.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

בסעיף 20 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא סעיף (ה). סעיף זה יחול גם על חברות תעבורה ימית לא ממשלתיות.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

נגד ההסתייגות – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ההסתייגות לא התקבלה.

מי בעד סעיף 4, כנוסח הוועדה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 4 – פה אחד
סעיף 4 אושר.


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הסעיף אושר.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

- - - 28 האמור בסעיף יסומן א ולאחריו יבוא סעיף ג: יחול גם לגבי חברות תעבורה ימית לא ממשלתיות.

מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

נגד ההסתייגות – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ההסתייגות לא התקבלה.

מי בעד סעיף 5, כנוסח הוועדה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 5 – פה אחד
סעיף 5 אושר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אושר.

מי בעד סעיפים 6 ו-7 עם הסעיפים שאמרנו של חובת הדיווח בחוק? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיפים 6, 7 – פה אחד
סעיפים 6, 7 אושרו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אושרו.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >>   

מבקש הסתייגות רשות דיבור.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אישרנו את הצעת חוק רשות הספנות והנמלים (תיקון מס' 7), התשפ"א-2020, כפי שבמהלך הדיונים הקראנו אותם. אני מודה לכם.

הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:24. << סיום >>