פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת 2 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 23/11/2020 הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 2 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 23/11/2020 02/02/2021 10:12 מושב שני פרוטוקול מס' 88 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שני, ז' בכסלו התשפ"א (23 בנובמבר 2020), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> שינוי נהלים במתן מלגות לעולים בודדים במהלך תקופת הקורונה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר מיכל קוטלר-וונש יוסף טייב אנדרי קוז'ינוב אלכס קושניר יואל רזבוזוב חברי הכנסת: יגבני סובה משתתפים באמצעים מקוונים: יצחק אוחנה – סמנכ"ל חטיבת פרט, משרד העלייה והקליטה סם קדוש – מנהל מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית, C.N.E.F ייעוץ משפטי: מרב תורג'מן מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: מירב מקלר – חבר תרגומים << נושא >> שינוי נהלים במתן מלגות לעולים בודדים במהלך תקופת הקורונה << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני פותח את הישיבה, הנושא להיום: שינוי נהלים ומתן מלגות לעולים בודדים במהלך תקופת הקורונה. הדיון מתקיים בעקבות פנייתו של חה"כ יבגני סובה. ללשכתו של חה"כ סובה הגיעו פניות של סטודנטים בודדים עולים שחיים ללא בני משפחותיהם בישראל. העולים הבודדים, חלקם חיילים בודדים משוחררים, לומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל ובשל היותם עולים הם זכאים לסיוע בשכר הלימוד ממינהל הסטודנטים ומשרד העלייה והקליטה. בחודשים האחרונים, בשל משבר הקורונה, וכדי להימנע מבדידות, חלקם נסעו לבקר את משפחתם בחו"ל והחליטו להישאר בינתיים בקרבת בני משפחתם, עד שהמצב ישתפר, בגלל המצב שנמצא בארץ. אני מבין שבאוקראינה המצב יותר גרוע מישראל, לא? או שאני טועה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לפחות עם המשפחות שם, עדיף לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם פתיחת שנה הלימודים תשפ"א סטודנטים המקבלים סיוע בשכר הלימוד נדרשו לחזור לישראל להמשך לימודיהם, וזאת בהתאם לכללי המינהל לסטודנטים עולים, לפיהם הזכאות לסיוע בשכר הלימוד היא לסטודנטים עולים הנמצאים בישראל. ככלל, הזכאות לסיוע על ידי מינהל הסטודנטים נקבע לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה. כידוע, בשל הקורונה הלמידה במוסדות האקדמאיים מתבצעת מרחוק, אין הגעה פיזית למוסדות הלימוד. לפיכך יש לבחון האם הדרישה של המשרד נכונה לתקופה הנוכחית ואולי יש לבחון חריג לתקופה קצרה ולאפשר לאותם סטודנטים עולים לשהות עם משפחותיהם עד שיסתיים המשבר. לקראת הדיון הנוכחי, כדי להבין את התמונה הכוללת ואת היקף הבעיה, פנינו למשרד הקליטה לקבל מספר נתונים. מתשובת משרד הקליטה לקראת הדיון עולה כי מנתוני תש"פ, 5,535 הגישו בקשות לתמיכה, בשנת הלימודים תשפ"א הגישו 5,596 סטודנטים בקשות לתמיכה, משך ההגשה הוארך בגלל הקורונה עד ה- 1.12.2020, גם לסטודנטים חדשים וגם לסטודנטים ממשיכים. טוב, יש לנו פה מאיפה הסטודנטים מגיעים, לא נלאה אתכם, אבל צפון אמריקה 24%, צרפת 22%, מזרח אירופה וחבר מדינות 22%, חמ"ע, אתיופיה 12%, אמריקה הלטינית 8%, מערב אירופה ללא צרפת 7%, דרום אפריקה ואוקיאניה 3%, שאר אסיה ואפריקה 2%. זאת אומרת רואים פה גם באמת לפי העלייה, סטודנטים זה בערך פלוס מינוס לפי העלייה לישראל, אם כי אצל האתיופים יש באמת אחוז גבוה יחסית שזה 638. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כי תנאי הזכאות שלהם שונים << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמה הם מקלים בתנאים למלגה << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, תנאי הזכאות שלהם שונים, גם כאלה שנולדו בארץ מקבלים סיוע במימון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לנו המשך. בהתאם לנתונים שבידינו מצב קורונה הוגדרה בממשלה עד יוני 2021 ולפיכך חשוב שמינהל הסטודנטים – משרד הקליטה צריך להתאים את עצמו למצב מיוחד זה, ברור שאין כוונתנו לשינוי קבוע של העניין, בהחלט הגיוני וסביר לקבוע את התנאי של המצאות פיזית של הסטודנט בישראל כדי שיהיה זכאי למימון הלימודים, אך גם ברור שאנחנו נמצאים בתקופה חריגה בה צריך לשקול את כל השיקולים, לרבות שיקולים של מניעת פגיעה נפשית בקרב העולים בשל הבדידות והריחוק. אתם רואים? כבר מנהלת הוועדה קבעה לנו את ההחלטה, מה שנקרא. מיד נשמע את כלל הגורמים, אולם נבקשכם להתייחס לאפשרות לקבוע חריג זמני לנוהל לשנת תשפ"א, שבה יתאפשר לקבל סיוע ממינהל הסטודנטים כשהסטודנט לומד מרחוק במדינה אחרת. נבהיר שאם הסטודנט יחליט שלא לשוב לישראל להמשך לימודיו ואם לא ישתקע באופן קבוע בארץ הוא יחויב בסכום תמיכת המינהל שניתנה לו לצורך לימודיו בארץ. אבל אם הוא נמצא בחו"ל ויישאר בחו"ל, איך ייגבו את זה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא יתנו לו לגשת למבחנים. למשל אפשר לא לתת לו לגשת למבחנים, זה גם אופציה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכף אנחנו נאפשר לך. אבל צריך להבין שהמלגה היא ללימודים בארץ, זה שהיום אפשר ללמוד בזום זה עדיין לא אומר שאפשר לשנות את כל העניין. אולי צריך לתת תקופה מסוימת שהוא יכול לשהות חו"ל, אבל היא צריכה להיות קצרה ככל הניתן. לפני זה אני רוצה לציין, קודם כל, ביקשת, קושניר, הצעה לסדר, תכף אני אתן לך, אבל מאוד הפריע לי אתמול שהממשלה קיבלה החלטה כמו שאנחנו ביקשנו ולחצנו בנושא הרופאים העולים והאחיות העולות, ועוד מקצועות פרא-רפואיים, והקימה ועדה, והכל בזכות העבודה שאנחנו עשינו שהעלינו לסדר היום, שלחצנו את הממשלה והכל, וכשמגיע המועד להודות הם מודים אחד לשני, אתם מכירים את זה? השר הזה לשר הזה, שר הבריאות לשרת הקליטה, ואיפה הכנסת? באוויר, בלעדינו זה בכלל לא היה זז ולא היו עושים כלום. אני רוצה להגיד שזה לא בסדר שלא מזכירים אותנו ואני רוצה להודות לכם, הם לא הודו לכם, אני אודה לכם שבזכות העבודה המאומצת שאתם עושים במסגרות האלה אנחנו מצליחים להזיז את הממשלה לעשות את העבודה, והגיע הזמן שגם ייתנו תשומת לב למה שהוועדה הזאת עושה יחד עם חברי הכנסת, זה דבר ראשון. דבר שני, זה לא כל העבודה עדיין. יש בעיה אחת שהממשלה לא התייחסה, למרות הבקשות שלנו, בגלל שהם לא מעדכנים אותנו, כדי שאנחנו נתקן את העניין הזה, וזה קשור למשרד להשכלה גבוהה ולמשרד החינוך, אנחנו דרשנו שיקימו צוות לשינוי נהלים, שיכירו בכל מיני תארים שהם לא מוכרים בישראל אבל מוכרים בחוץ לארץ, במקומות מערביים ומדינות מפותחות כמו למשל ארה"ב, צרפת, אנגליה וכו', ואת זה הם לא טיפלו ואנחנו לא נוותר עד שהנושא הזה גם יטופל. לצערי הרב יש דוקטור שאם היא עובדת בישראל היא מקבלת שכר של תואר ראשון, זה דבר שלא יכול להימשך וזה נותר לטיפול. אז חבל שהם עשו רבע עבודה בנושא של המקצועות הרפואיים כי זה נושא שהם צריכים כוח אדם היום, אמרנו את זה מההתחלה, טפלו בזה על מנת שיהיה לכם כוח אדם שיוכל לעבוד ולא תתעסקו בזה כל היום בצורה אחרת. טוב, אז אנחנו מודים לשרת הקליטה ולשר הבריאות ולראש הממשלה, אבל הגיע הזמן שגם הם יודו לנו, לא יקרה להם שום דבר. כל הרעיון הזה שהם מודים אחד לשני זה דבר מצחיק, אבל הגיע הזמן שהם יודו גם למי שגרם להם לקבל את ההחלטות האלה, זה דבר ראשון. דבר שני, בבקשה, קושניר. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. אתה התעצבנת אתמול, אני התעצבנתי היום בבוקר כששמעתי שמשרד הביטחון החליט שהוא עוצר את הסיוע לחיילים בודדים בשכר הדירה. עכשיו, זה לא תכנית כבקשתו, זה חוק. משרד הביטחון, נכון להיום, פשוט פועל בניגוד לחוק. הם מתחילים לטעון שאין כסף, אני אזכיר לכם, לכולם, שבתקציב התוספתי של 11 מיליארד שקלים שאושר בוועדת הכספים, יותר משלושה מיליארד הלך למשרד הביטחון, אבל אני אגלה לכם סוד קטן, הייתה אמורה לקום ועדה, ועדה משותפת בין ועדת הכספים לבין ועדת חוץ וביטחון שהייתה אמורה לדון בתקציב הזה, לאן הוא הולך, והוועדה הזאת טרם קמה. עכשיו אני יודע, אדוני היו"ר, מה היכולות שלך, אני מבקש ממך, את כל מה שאתה יכול, את כל כובד משקלך להשקיע כדי שהחיילים האלה יקבלו את מה שמגיע להם על פי חוק. אנחנו לא מבקשים טובות, לא מבקשים שום דבר, יש חוק במדינת ישראל ולא יכול להיות שמשרד ממשלתי לא מבצע אותו. אנחנו לא נוותר, אני בטוח שגם אתה. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה להגיד, אני הייתי במשרד האוצר סוף שבוע שעבר. מפריע להם מאוד שמשרד הביטחון, לדעתי בצדק מפריע להם, כל דבר הוא מפיל עליהם. אין למשרד הביטחון שום תקציב אין לו שמנת כדי להעביר מיליון לפה ומיליון לפה והכל הוא מפיל על משרד האוצר. אז הגיע הזמן שגם משרד הביטחון יעשה את העבודה שלו, קודם כל ידאג למה שהוא צריך לדאוג אחר כך שיתווכח עם משרד האוצר על הכספים. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תשמע, עלות השכר של מנכ"ל משרד ראש ממשלה חליפי זה חצי מהסכום - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, יכול להיות, אני לא רוצה לעשות ביקורת על העניין זה. הם יש להם, אם אני לא טועה, 60 ומשהו מיליארד שקל אז אין שני מיליון לסוף שנה? לבוא ולהעביר לנושא הזה? בחייך, כל דבר הם באים מבקשים ממשרד האוצר, זה גם לא בסדר, אבל אני אטפל בזה. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל התגובה שלהם הייתה, של משרד הביטחון, שנמסרה לתקשורת: צר לנו שהדבר מתעכב. אנשים נזרקים לרחוב, צר לנו שהדבר מתעכב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבטיח לכם שאני אבדוק את זה. דבר נוסף שאני רוצה לעדכן אתכם זה הנושא של בנות השירות הלאומי. בעיקרון אני לא מבין למה זה מתמהמה, אני מחכה לתשובה. דווקא זה עבר לצד של איש המקצוע שמטפל בזה. לא במשרד האוצר, במשרד השני שאחראי על זה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> צחי הנגבי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, צחי הנגבי. יש בעיה כרגע בגלל שאין תקציב. ב- 2021 ,לתת הבטחה לשנה הבאה. הם מוכנים להגיד שיש להם כוונה. הם יגידו את זה, אני אביא אותם כדי שיגידו את זה בוועדה, הם מוכנים להגיד שהם ידאגו לזה במסגרת התקציב, זאת אומרת שיש להם כוונה. זה אחת. שתיים, הם מוכנים לתת כבר השנה תקציב של שלושה מיליון שקל לעניין הזה. אני לא מבין, אמרתי למי שאחראי על זה, מה זאת אומרת אתה לא רוצה לקבל את הכסף? קח את הכסף, שלושה מיליון, תסגור חוזים לשנה הבאה עם תשלום מראש לשנה שלמה, וסגרת 70% מהבעיה, 80% מהבעיה, אז הוא אמר כן, אתה צודק, אני אבדוק את העניין. אני מחכה לתשובה שזה נסגר כי במשרד האוצר יש הסכמה מלאה גם לתת השנה כי יש להם היום יתרות. הם אומרים שהם מוכנים לתת לו השנה שלושה מיליון שקל, שזה לא מעט כסף, ולשנה הבאה להגיד שאנחנו מוכנים ואנחנו נכניס את זה לתקציב, אם יהיה תקציב. אבל אנחנו לא יכולים לתת לו התחייבות. הוא מבקש התחייבות. הם לא יכולים לתת לו את ההתחייבות הזאת, אבל הם כן יכולים לתת לו היום שלושה מיליון שקל. זה כל הכסף שהוא צריך לכל השנה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אדוני היו"ר, אולי אפשר לייצר איזה שהיא פשרה בין המציאות לבין האידאל, ולומר שיהיה את התקציב, אבל שבאופן עקרוני יצהירו שצריך לתת את הדעת על מעמדם, על שינוי מעמדם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם לא יכולים לתת לו אישור תקציבי. זה הוא הם לא יכולים, אבל הם כן יכולים לתת לו כבר השנה כסף, אז שייקח אותו. מה זה ההתפנקות הזאת שהוא אומר אני לא רוצה את הכסף? זה קצת מצחיק אותי. באמת, אז אמרתי לו: אדוני, קח את הכסף, סגור חוזים לשנה שלמה, תשלם מראש בדצמבר ונגמר הסיפור, ואז אם לא יהיה לך או כן יהיה לך תקציב ב- 2021, אני לא יודע מה יהיה במדינה הזאת, אז יש לך את כל מה שאתה צריך. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אדוני היו"ר, השאלה אם אפשר לסייע לו בזה שאנחנו אמרנו שאנחנו נגיש איזה שהוא הצעה לתיקון מעמדם ברגע שיהי תקציב להבא יהיה תקציב << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא רוצה לסייע לו, אני רוצה שהוא יעשה את העבודה, זה מה שאני רוצה. את לא מבינה, קוטלר, אני רוצה שהוא יעשה את העבודה שלו, אני רוצה שהוא יקבל את הכסף, יחתום על החוזים, ובזה נגמר הסיפור וסיימנו את העניין הזה. יש לו את הכסף. הנושא שעל סדר היום, אני מבקש, תבררי איתו, תסגרי איתו, רק שיגיד כן, שייקח את הכסף ויתחיל לעבוד. לא צריך דיון. אז גם את הנושא הזה פתרנו בעצם. מרכז 'מאיה', הנושא הזה נסגר, הם קיבלו מהסוכנות את מה שהיה צריך ויחסית הם קיבלו, אתם יודעים, יותר מדי. גם משרד החינוך העביר כסף והבחור חזר לעבודה. מרכז 'מאיה' השנה חוזר לעבוד כרגיל במתכונת שהייתה ואני מבקש, חכו שנייה, נמצא להם אכסניה אחרת, אנחנו לא יכולים כל שנה להתעסק בזה. הם ימצאו אכסניה שרוצה אותם, אז אין בעיה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב ראש, אני גם מודה לחברי הוועדה, חבריי לנושא הזה. אני בשבועות האחרונים קיבלתי מספר פניות, בין היתר של מספר סטודנטים שלי שפעם לימדתי אותם בתוכנית "מסע" באוניברסיטת אריאל, חבר'ה שעוד לפני הצבא הגיעו לישראל במסגרת התכנית, לאחר מכן קיבלו אזרחות, עשו צבא ואז נרשמו לאוניברסיטה. כמו כל עולה חדש שזכאי לקבל סיוע ממינהל הסטודנטים, ממשרד הקליטה, הם קיבלו סיוע, נרשמו ללימודים ואז לחלקם היה קשה להישאר בתקופת הקורונה. לא מדובר פה על אלפים, מדובר פה על עשרות, אולי כמה עשרות אנשים, הם החליטו להעביר את התקופה הלא פשוטה הזאת בחיק המשפחה. האבות שלהם, האימהות שלהם, המשפחות שלהם נמצאות בארץ המוצא שלהם וכך הם יצאו. חלקם יצאו אפילו בסוף ספטמבר, לפני ראש השנה, חלקם יצאו אפילו באוקטובר כשחודשו הטיסות, אני לא מדבר על כך שאנשים יצאו בתחילת המשבר. בצורה אקראית לחלוטין הם קיבלו טלפונים שאם הם לא יחזרו עד ה-1.12 ארצה אז המלגה שלהם תתבטל. למעשה, המשרד יבטל להם את המלגה. זה נשמע תמוה, זה גם נראה תמוה, מפני שאין חזרה פרונטלית בלימודים באוניברסיטה. גם האוניברסיטה לא מחייבת להיות פיזית בארץ, כלומר להיות נוכח בארץ. אם כן, מה שאני מציע, ואני מקווה שגם תתקבל החלטה בסופו של דבר, תתקבל גם המלצה, אף אחד לא אומר שהאנשים האלה צריכים להיות שנה בחוץ לארץ, ממש לא, אני חושב שצריך להגדיר זמנים ברורים, כל עוד אין חזרה פרונטלית של האוניברסיטה או לפחות מבחנים בסוף ינואר, שזה מבחני סמסטר, אין שום הצדקה לחייב אותם לשוב לארץ ולמעשה לשבת פה על חשבון המדינה, סליחה על הביטוי, עם כל תשלומי חל"ת ואין להם מה לעשות פה ולעבוד, אלא לאפשר להם להמשיך לימודים, לפחות בחודשיים הקרובים, כמובן, בהתחשב בזמן של עד 180 יום, שלא ייחשבו שהם איבדו את הזכאות לתושבות בישראל. כך שאני חושב שזה הגיוני, זה שקוף וזה גם משקף את רוח התקופה. אני מדבר על הסמסטר הקרוב. אם בסוף ינואר תהיה חזרה ללימודים, נניח אם האוניברסיטאות יחליטו לפתוח את השערים שלהם כבר באמצע ינואר אז בוודאי שצריך לחייב אותם לחזור ארצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הם יישארו בזום? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא, לא אני אומר, אם ממשלה מחליטה לפתוח הכול והאוניברסיטה מחזירה את הסטודנטים ללימודים פרונטליים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואם היא לא מחזירה, עדיין בזום. הם יכולים להישאר שנה שלמה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז עד המבחנים, כי המבחנים בכל זאת יתקיימו. אתה לא יכול לעשות מבחן בזום. אני חושב שקודם כל להסיר את האיום המיידי הזה של 1.12, אני חושב שזה איום מיותר לחלוטין. אנשים חוששים שאם הם לא יחזרו, אז הם יאבדו את המלגה. אני חושב שזה איום סרק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה זה המלגה? מה הסכום? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שכר לימוד של שנה. אז בן אדם אומר, רגע, מה אני אעשה? אם אני עכשיו צריך לחזור ארצה ואין לי מה לעשות, רק כדי שהמדינה תמשיך לשלם לי את הה-12 או 13,000 שקל שנת לימודים. אני חושב שזה איום מיותר לחלוטין. זה ניסיון למצוא, לחפש בנרות, אנשים שרוצים להמשיך לימודים, הם לא עשו שום דבר רע, הם שירתו בצבא, הם עולים חדשים. תקופה מסוימת של חודש, חודשיים שלושה חודשים הם נמצאים בחו"ל. מותר להם להיות בחו"ל גם בחודשיים האלה. לכן מה שאני מבקש ממך, אדוני היושב ראש, להגדיר את התקופה כתקופה, כמו שאמרתי, 180 יום מיום יציאה, וכך הם ממשיכים למעשה להיות תושבים של המדינה וכמובן לדחות את המועד המחייב כרגע, כמו שאני הבנתי מהם, 1.12, פשוט לבטל את זה ולהגיד להם, בואו נבחן את הנושא הזה בתחילת ינואר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 1.12, לפי מה שהבנתי זה תאריך הגשת הבקשה << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא, לא. זה תאריך שנקוב באיומים על הסטודנטים. אני מדבר נכון, אלכס? הם מחייבים אותם לשוב ארצה עד ה- 1.12, שזה שבוע וחצי. זה לא הגיוני, זה גם לא פרקטי, זה גם לא מעשי וזה גם לא פותר את הבעיה. סך הכול אנחנו רוצים שהתלמידים האלה יסיימו את האוניברסיטה, הם בוודאי ישובו לישראל ואף אחד לא מתכוון שהם יהפכו ליורדים ויהיו בחוץ לארץ על חשבון המדינה. למרות, שחלקם, כמו שאמרתי, חיילים ששירתו ונתנו את חובתם למדינת ישראל. אז אני מבקש שאנחנו נסייע לכמה עשרות אנשים שנמצאים תחת איום מתמיד כרגע, בשבוע הזה. תודה רבה << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה לדעת משפטית מה המצב שלנו פה. לפי הנוהל הקיים זה המצב או שהם צריכים לשנות את הנוהל? << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> יש לי שאלה, מהם תנאי המלגות? << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> הכללים, כללי הסיוע של מינהל הסטודנטים במשרד העלייה והקליטה, מפורסם באתר המשרד, והוא אכן קובע שהמשרד מסייע לזכאים בהיותם בישראל בלבד. זה בהחלט אחד מהתנאים המקדמיים לקבלת הסיוע בשכר הלימוד. השאלה היא האם ניתן לקבוע חריג זמני, כמו שבאמת נקבעו הרבה מאוד חריגים בתקופה המיוחדת הזו, אז לקבוע חריג זמני שקובע את מגבלת הזמן של עד 180 ימים. כי באמת, אם כבר לא ייחשב תושב ישראל אז בעצם תהיה איזו שהיא בעיה וזה בהחלט הגיוני. אנחנו גם דיברנו על זה אתמול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל איך משנים את הנוהל? << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> זה נוהל של משרד העלייה והקליטה, אני חושבת שזה בחוזר מנכ"ל, אם אני לא טועה. זה החלטת המשרד, זה לא בחקיקה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מכיר הרבה מאוד מלגות שניתנות לחיילים משוחררים על ידי משרד הביטחון או גופים אחרים שנותנים מלגות לשכר לימוד, ובשום מקום שם לא כתוב שהחייל הזה צריך לשהות בארץ בזמן הלימודים. לא כתוב. פשוט לא כתוב. המקום היחיד שזה קיים בו זה בנוהל של משרד הקליטה. בשגרה אני מסכים עם זה, אני חושב שזה נכון, אבל אנחנו לא בשגרה כרגע, וכמו שיבגני אמר, הוא צודק, הרבה מאוד סטודנטים החליטו להישאר עם ההורים שלהם, כי המצב שם הוא גם קשה והם צריכים יד שתעזור להם, ולכן אין שום סיבה לשים את האיום הזה, כמו שיבגני אמר, על השולחן, של 1.12. אפשר להתחשב בסטודנטים אפשר לתת להם זמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא כולם עשו צבא. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר. זה לא משנה, אז בעולים. << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> זה לא תנאי. הגיוס הצבאי הוא לא תנאי לקבלת הסיוע << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הוא לא מגיע לארץ, הוא יכול לקבל את המלגה הזו מיד כשהוא מגיע לארץ? צריך לשנות בין אחד שהוא נמצא בארץ תקופה ארוכה יחסית לבין אחד שרק הגיע. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זו לא בעיה, אדוני. בנוהל כתוב דבר מאוד פשוט, עולה חדש עד ארבע שנים בארץ יכול לקבל שכר לימוד מלא, בתנאי שהוא התחיל ללמוד עד ארבע שנים של היותו בארץ. יש גם הגבלת גיל. עכשיו, אם הבנאדם גם שירת בצבא אז התקופה הזאת לא נחשבת לו למניין ארבע השנים האלה ולכן זה שאנחנו באים ואומרים, בגלל המצב המיוחד שקורה היום בכל העולם ובגלל ההכרה של הסטודנטים האלה, שלעולים האלה, אולי יש צרכים בחו"ל בדמות משפחות נזקקות, אפשר לאשר להם את הדבר הזה. וכמו שיבגני אמר, אפשר לא להגיש אותם למבחנים במידה שהם לא נמצאים פה. יש הרבה מאוד סנקציות שאפשר לעשות כנגד אלה שלא חוזרים, אבל לבוא ולעצור להם את הסיוע עכשיו, אני חושב שזה לא נכון, ואני מאוד מקווה שבמשרד הקליטה יפעילו שיקול דעת ויעשו את הצעד הנכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מישהו עוד רוצה להגיד משהו? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> כן, אני רוצה להתייחס, אדוני היושב ראש. קודם כל אני באמת אני רוצה לברך את הברכה שלך לאותם ח"כים כי באמת אני חושב שכלל הח"כים שהיו פה עבדו קשה סביב הנושא הזה, גם של הרופאים, גם של האחיות, בהחלט הסיפור רק בחיתולים, ואני חושב שיש עוד הרבה מה לעשות, אבל אני חושב שבשם כל הח"כים אנחנו רוצים גם לברך אותך על זה שהובלת את הדבר הזה ללא פחד וידעת לעמוד כחומה בצורה בשביל להוביל את הדבר הזה, ואנחנו מברכים אותך על כך. לגבי הסטודנטים. תראה, מדינת ישראל נמצאת תחת תקופת קורונה, וידענו לשנות חוקי יסוד וידענו לעשות הרבה דברים כדי להתאים את עצמנו לאותה תקופה קשה. אני חושב שמינהל הסטודנטים ומשרד הקליטה חייב להוביל פה איזה שהוא שינוי. אני לא יודע באיזה צורה, אבל אם זה באמת החלטה, אלכס, כמו שאתה אומר של מנכ"ל או של שר, כדי להוביל את הדבר הזה, אני חושב שהדבר הזה צריך להיעשות ומהר. אני פניתי לשרת הקליטה ועם ראש לשכה שלה, דיברנו על הנושא. אני חושב שהדבר הזה צריך להיעשות מהר אז אני לא אומר להתחיל לאפשר עכשיו שנה שלמה, אני אומר בואו נעשה את זה בחתיכות. בואו נוביל כרגע עד סוף הסמסטר הראשון. כמו שהם אמרו, יש אפשרות שלא להגיש את אותם הסטודנטים למבחנים במידה והם לא יחזרו. אבל לבוא ולהוריד במכה אחת גזירה כזאת שבועיים לפני ה- 1.12 ולהגיד מי שלא נמצא פה לא מקבל מלגה, אני חושב שזה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הנוהל, מה אתה רוצה? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> בסדר, אז מישהו צריך לקחת אחריות על הנוהל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך לשנות אותו, אבל זה הנוהל. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> גם לא היו מעבירים מידע. זה לא היה דבר כזה. תבין, אם אתה יצאת לפני שלושה שבועות עדיין אתה יכול לחזור. נניח שיש לך סיבה משפחתית, לא יודע חס וחלילה אימא שלך חולה, אף אחד לא יודע שאתה יצאת לחו"ל ונעדרת משבועיים שלושה לימודים. פתאום פה מדברים על כך שהרשות האוכלוסין וההגירה מעבירה מידע למינהל הסטודנטים. ממתי? תגיד לי מה זה, מעקב אחרי סטודנטים? תבין, בצורה אקראית לחלוטין גילו את הדבר הזה. עזוב שאיבדת את התושבות שלך. אם אתה יצאת לפני שלושה שבועות, אולי יש לך סיבה משפחתית להיות ליד אימא שלך בחוץ לארץ אז מה, גם את זה אתה תאבד? עזוב את הקורונה כי יש משהו לא הגיוני במעקב אחרי אנשים. אני נכנס למהות המשפטית של הדבר. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אז, חבר הכנסת סובה, בעצם אתה אומר שהתיקון הזה, השינוי הזה, דרוש ללא קשר לקורונה. צריך לחדד את השאלה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, בוודאי שלא, אני לא אמרתי שללא קשר. השאלה היא כזאת, אם לא הקורונה ואם לא הפניות, יכול להיות שגם לא היינו מגלים שרשות האוכלוסין וההגירה, מסתבר שהיא מעבירה מידע למינהל הסטודנטים בשביל לחפש ולבדוק. זה בסדר. זה לגיטימי, תבדקו מי שלא תושב, אבל אל תאיימו על בן אדם שיצא לפני חודש לבקר את המשפחה שלו כשחודשו הטיסות, זה לא הגיוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז איך הם יידעו אם בן אדם בארץ לפי הנוהל? הם חייבים לברר. << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> לפי הנוהל, הם מתבססים במפורש. בסעיף 6.11 קבוע שבקביעה אם בן אדם זכאי לסיוע משרד העלייה והקליטה, מתבסס המשרד על נתוני מרשם האוכלוסין של רשות האוכלוסין וההגירה, בנוסף, לבדיקת עמידתו בתנאים הקבועים בנהלי המשרד. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ביוזמת משרד הקליטה או ביוזמת המינהל? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך הם מעבירים את המלגה? הם מעבירים מכתב לאוניברסיטה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זה התחייבות לתשלומים. אתה הולך עם ההתחייבות, כמו שאתה הולך לבנק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אין בעיה בכלל. אם זה בתשלומים אז אין בעיה בכלל. עכשיו אתה נותן, אתה קובע שעד ה- 1.2 הם צריכים להיות בארץ, אז נותנים להם חלק ואחר כך ישלימו להם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> עד סוף הסמסטר בדרך כלל זה מגיע ל- 60% ו-70% אחוז משכר לימוד. זה לא מחולק חצי חצי. בדרך כלל, עד כמה שאני זוכר, מהתקופה שלי שאני הייתי סטודנט, עד 70% זה כבר בסמסטר הראשון. אתה משלם כמעט 70%, תתקנו אותי אם אני טועה, אבל ההתחייבות שלך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי אפשר להגיע להסכם עם המינהל? מפריע לי. צריך להגביל את זה בזמן. אני מבחין בין אדם שעשה צבא, נמצא בארץ כבר שנתיים ובמקרה נסע מכל מיני שיקולים, מגיע לו, מותר לו גם, לבין אחד שרק עלה לארץ וכבר הוא נוסע. הוא צריך להיות תקופה של לפחות חצי שנה בארץ כדי להיות זכאי לדבר כזה. אחרת הוא מגיע לארץ, מקבל את דמי העלייה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אין לך מקרים כאלה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בשביל להתקבל לאוניברסיטה אתה צריך לעבור את מבחן יע"ל, מכינה, פסיכומטרי. זה לא שבן אדם מיד מתחיל ללמוד. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אל תשכח שהרישום לאוניברסיטה מתקיים עוד במרץ ואפריל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם זה אין לכם בעיה, נכון? שיהיה בארץ חצי שנה. עלה וכבר הוא הולך לבקר את ההורים שלו? מפריע לי שיש אופציה כזאת בכלל. << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> אני אשמח להתייחס, אבל אני לא חושבת שהזכאות לסל הקליטה לא ניתנת על פני זמן מה. אתה לא מיד מגיע לארץ ומקבל את כל בנק ההטבות האלה ואז יכול לצאת מהארץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סל קליטה הוא מקבל בתשלומים, אבל ההתחייבות שהוא יכול ללמוד זה לא קשור לתשלומים של סל הקליטה. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בדרך כלל, תלוי באיזה גיל, אבל אם אתה מתחיל ללמוד בגיל 18-17 יש לך שנה של לעשות מכינה, של לעשות פסיכומטרי, מבחני יע"ל, להתקבל לאוניברסיטה ועוד צבא, אז בסופו של דבר - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מכינה זה כמו שנת לימודים. אגב אם הגעת בגיל 18. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואם הוא עושה מכינה מגיע לו? << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לצורך העניין אם אתה מגיע אתה מקבל את ההתחייבות של מינהל הסטודנטים למימון, שוב זה תלוי באיזה גיל, ותלוי באיזה תנאים, אבל בדרך כלל עוברת לא פחות משנה עד שאתה בכלל מתחיל ללמוד, כי אתה צריך גם זמן לימודי עברית ועוד כאלה וכאלה. אז ההגבלה של חצי שנה היא פשוט לא רלבנטית כי אתה פשוט לא מתחיל ללמוד. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל אם זה מרגיע אותך זה בסדר גמור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני חושב שציבורית, אדם שרק עולה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו איתך, אין בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא נשמע את המינהל. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, בינתיים שר הביטחון לשעבר, נפתלי בנט, הוציא הודעה דרמטית שכל חייל בודד שמשרד הביטחון עוצר לו את הסיוע, הוא יתרום לו את הכסף. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שזה פשיטת רגל של המדינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באמת? הוא רוצה לתרום? אם הוא רוצה לתרום, מצוין, כל הכבוד לו. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זו פשיטת רגל של המדינה אם עכשיו חברי כנסת וגורמים פרטיים צריכים לתרום לחיילים בודדים. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא שוחד בחירות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא יודע שזה שישה מיליון? זה העלות. אני חושב שהיועץ המשפטי לא יאשר לו דבר כזה. אני אומר בנושא הזה של משרד הביטחון, אני חושב שהם גם כן צריכים לתרום את התרומה שלהם, ואני רוצה לסכם עם משרד האוצר ומשרד הביטחון על חצי חצי, זאת אומרת יש לנו את הבעיה הזאת, יש לנו את הבעיה של החיילים הבודדים שלא מקבלים דמי אבטלה, אני רוצה לסגור את זה חצי חצי. זה לא הרבה כסף והגיע הזמן שכל אחד ישים יד בכיס. אני מאמין שמשרד האוצר לא יתנגד ל-50-50., אבל השבוע אני אגיד לכם. לדעתי משרד האוצר יסכים, משרד הביטחון לא ייתן לו כלום. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הנה, עכשיו גנץ הודיע שהוא יבקש מהמנכ"ל החדש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אותי לא מעניין. כולם עכשיו עושים סיבוב פוליטי, אבל הם, אין להם כסף לשלם את השכירות. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> בוקר מצוין, שלום לכולם, לאדוני היושב ראש, לח"כים, כל מי שנמצא שם ואני לא רואה. קודם כל, ברשותכם, אני מתנגד לחלוטין לאמירה שמחפשים את העולים ומצאנו את הזמן לחסוך כספים כאלה ואחרים. לדעתי גם לא ראוי ולא מכובד. המשרד עושה עבור העולים ואנחנו לא מחפשים אף אחד, ואני אסביר מה אנחנו לא מחפשים. קודם כל יש נהלים, והתכוונו שמי שבא ומקבל את הזכאויות השונות של המשרד יקבל אותן פה בישראל מתוך הנחה שהוא עובר ומשתקע פה. כי אז, אני צריך להסביר גם לילדינו וגם לאחרים, למה אני מסייע לעולים ולאחרים בן רגע, כמו שאמר אדוני היושב ראש, וגם כשהם עוברים מעבר לים, ולא משנה כרגע הסיבה ואני אתייחס אליה, היא סיבה חשובה ונתנו עליה את הדעת. אז תבינו שיש לנו מנגנון, ולדעתי מאי ההיכרות ייצרנו איזה שהוא, לכאורה, חסם שקיים. אז ברשותכם, אני אתחיל להגיד, ההגשה לטובת מלגת סטודנט ממשיך לשנת הלימודים הסתיימה באוקטובר. לכאורה באותה נקודת זמן באוקטובר היינו צריכים להגיד שמי שלא חזר בעיה שלו וזהו. בגלל עניין הקורונה נתנו זמן מתמשך, עם כל הגורמים פה, עד דצמבר, קרי חודשיים. שיבקר, שיראה, שישמע, שיעשה, כמו עוד, לשמחתי 5,000 שלומדים פה, ואחרי חודשיים שיחזור לטובת הלימודים. זה שיש מתכונת ללמוד בזום זה נחמד ובסדר, גם המוסד רוצה שימשיכו לשלם לו וכמובן מתאים את עצמו לענייני הקורונה. זה לא אומר, אני אומר, אם זה לא לפרק זמן מצומצם, עושים את זה מעבר לים, כי גם הכשרה מקצועית, מכללות וכל מיני גורמים שאנחנו נותנים ואוצ'ר, ילמד בזום מחו"ל, יקבל את ההכשרה, לא יחזור. מצוין. אלכס, אם הוא לא חוזר אתה לא יכול לגבות ממנו את הכסף, למה? אני אסביר למה. יש שתי שיטות של תשלום. אל מול האוניברסיטאות אנחנו פועלים בגלל שהם רוצים עוד 30% אקסטרה. התשלום הוא תשלום לפרט, לחשבון הבנק הישיר שלו, ולכן ברגע ששמתי לו את הכסף, אין לי דרך לגבות את זה. אני יכול להוציא לו מכתבים עד מחרתיים, מעבר לים, תסלחו לי על הביטוי, אפשר לשים עלי קצוץ ושום שקל לא יחזור. זה יהיה מה שנקרא חובות אבודים. זה אחת. כאשר מדובר במכללה ומוסדות לימוד נוספים שאינם אוניברסיטאות, שיש לנו הסדר איתם בשיטת מוסד, אני נותן עד 50% מתשלום של התוכנית של שנת הלימודים, נותן למוסדות מקדמה כדי שיהיה שקט לסטודנט, שלא יצטרך להוציא מכיסו וכל מה שקשור. במידה שחל שינוי, זה רשום בהסכם, המוסד חייב לדווח לי על שינוי, על הפסקת לימודים על אי המצאות. כל מיני דברים כאלה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> סליחה, כשאתה אומר חובות, אם יש לסטודנט חוב אתה פשוט לא זכאי לתואר. אתה לא יכול לקבל תואר אם יש לך חובות. אתה מפחד שהבנאדם לא יחזיר את החוב, אז הנה, תחייב את זה. כשבנאדם משלם, עזוב את המלגה, אם יש לו חוב הוא לא יקבל זכאות לתואר. אותו דבר את הנוהל הזה אתה יכול גם להחיל על הבנאדם שמקבל סיוע. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> על איזה חוב אתה מדבר? רק שאני אבין. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה אמרת, איך אני אגבה ממנו את הכסף אם הוא לא חוזר? אתה אמרת. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> אני שילמתי לחשבון הבנק 50% משכר הלימוד, בסדר? הוא בחו"ל. איך אני גובה ממנו? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה איך אתה גובה? אתה שילמת בשביל שהוא ילמד, נכון? הבנאדם רוצה ללמוד. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> והוא לקח את הכסף והלך לקריביים, אני בכוונה מקצין. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בוא נצא מנקודת הנחה שבנאדם מעוניין לסיים את התואר. הוא לא מעוניין לקבל כסף להעביר אותו למוסד הלימודים ולברוח מהמדינה. בוא נצא מנקודת הנחה שהוא רוצה לסיים את הלימודים. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> אני יוצא מנקודת הנחה כזו וזה נחמד. אני אומר לך עובדתית, יש לנו חובות של אנשים שהפסיקו את התואר, לא דיווחו לנו. זה לא היה מול המוסד, כי המוסד מדווח לי, הוא קיבל כסף לחשבון הבנק, החליט שהוא מפסיק ללמוד וגם לא החזיר את החוב. בנוהל שלנו יש רציפות בלימודים במסגרת המינהל. סעיף 5.512 אומר, סטודנט שהפסיק את לימודיו מסיבות אישיות, מודיע לנו על הפסקת הלימודים, ואם הוא חוזר ומשלים אני משלים לו עד למקסימום של תואר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה לדעת, זה שיש את הנוהל ואתה מצטט אותו מצוין, אנחנו מכירים את הנוהל, ראינו אותו, אנחנו לא מדברים על הנוהל הקיים, אנחנו מדברים האם יש טעם לשנות אותו באופן מסוים בגלל הנושא של הקורונה. על זה אנחנו מדברים ופה אנחנו רוצים את חוות הדעת שלך. דבר שני, אתם קיבלתם נתונים ממינהל האוכלוסין, נכון? בוא תגיד לי כמה יש כאלה, אולי הבעיה לא כל כך חמורה. כמה יש כאלה שהיום נמצאים בחו"ל וזכאים למלגה הזו, שהם לא נסעו לשבוע. יכול להיות שמדובר ב-15 איש, 100 אנשים, 1,000 אנשים. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> לא, זה לא נסעו לשבוע, אני יכול לתת לך נתונים. זה כאלה שיצאו במהלך אוקטובר, ונתנו הרי את הזמן הגעה עד ה- 1.12, קרי, סדר גודל של חודשיים, וכיום עדיין הם שוהים בחו"ל, יש בסך הכול 186. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מתוך כמה? << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> מתוך 5,000. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה אחוזים זה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 3.7%. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת אומרת שהבעיה היא לא כל כך חמורה. מה העמדה שלך לבעיה? יכול להיות שיש טעם לשינוי הנוהל, שמעת את ההתחלה של הדיון. שינוי נוהל במובן כזה, דבר ראשון, ניתן אפשרות, תקופה מסוימת להיות בחוץ לארץ למרות הכול, ולהגביל את זה בתקופה. בגלל שיש את הקורונה אז נגיד חודשיים-שלושה. במצב הזה הם יקבלו בשלב הראשון פחות כסף על מנת להבטיח את התקציב הציבורי, ולהתנות שרק מי שנמצא בארץ לפחות חצי שנה יהיה זכאי להיות בחו"ל בתקופה הזאת ולקבל את המלגה. אני לא מקבל את זה שאם בנאדם רק הגיע כבר אנחנו ניכנס איתו לנוהל הזה, אבל בנאדם שהיה בארץ חצי שנה נסע לחודשיים בגלל הקורונה, מכל מיני סיבות, אני לא נכנס, וחזר, אז הוא יכול לקבל את זה. אם הוא לא אז לא. יש הגיון בלתת איזה שהוא שינוי של הנוהל, שינוי של הנוהל זה דבר מאוד פשוט. << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> זה גם צריך להיות פעמיים 180. 180 לפני קבלת הסיוע ובעצם שעד סוף השנה הוא כן ישהה בישראל 180 ימים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור. אם יש הצהרה כזאת אז אין בעיה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> את לא יכולה לדעת מה קורה לבנאדם. ואם הוא טס עכשיו לשבועיים לחו"ל בגלל שחס וחלילה קרה משהו? << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> אבל שסך הכול במצטבר הוא יהיה 180 ימים זה מבחן התושבות. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל 180 ימים בחצי שנה זה חצי שנה. << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> בשנה. מדובר בשנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שאנחנו מבקשים, אם אפשר, תבחנו את העניין הזה, תבדקו את העניין הזה בצורה יותר חיובית. לשנות את הנוהל באופן כזה שיהיה פתרון לבעיה, לאור הנסיבות המיוחדות של הקורונה. אם לא היה קורונה אז לא הייתה בעיה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לי הצעה, אדוני. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> אני רק רוצה להסביר את המגבלה, אלכס. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להציע הצעה, תגיד לי אם זה משהו שאתם יכולים לשקול במשרד. קודם כל בגלל שה- 1.12 זה מחר, פחות או יותר, אז אם אתם יכולים לדחות את זה בחודש נוסף, זה יעזור מאוד. ודבר שני, להקים איזה שהיא ועדה, שתוכל לבחון את האנשים שיגיעו אחרי 1.1 ולמשל להכניס קריטריון כמו עמידה במבחן ואז שהות בישראל. מי שחוזר עד ה- 1.1 זכאי לסיוע באופן אוטומטי, מי שלא, וזה יהיו בודדים כנראה, אתה תאפשר להם אחר כך לקבל את הסיוע במידה ואתה רואה שהם עמדו במבחנים בסמסטר א'. מה אתה אומר? << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> זה מה שיקרה בנוהל. זה בדיוק מה שיקרה בנוהל. אני מסביר, איפה המגבלה שלי לא לדחות את זה לינואר? לא בגלל שאני לא רוצה או שלא התחשבנו ואנחנו לא רוצים לתת זמן. חברים, עד- 15.12 אני חייב לחייב את הכסף. אם אני לא מחייב את הכסף, כלומר לא ביצעתי חיוב, אני מזכיר לך, אלכס, החשבות והגזברות מבצעים את החיוב של הכסף. נגיד אומרת השרה, עכשיו תתעלמו, אל תסתכלו, הם חייבים לחייב את הכסף, הם לא יכולים, ביום האחרון ולא בשלושה ימים האחרונים. זה כמות של אנשים. הם חייבים לחייב את הכסף לכל התקופה, הם לא יכולים לחייב כסף בינואר, זה שנת תקציב אחרת לגמרי. זה שנה סמסטריאלית, זה לא שנה תקציבית. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> איציק, אז בואו תעשו את זה עד ה-15.12 לפחות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה ייתן השבועיים האלה? << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> רגע, אלכס, נתנו מאוקטובר עד דצמבר. אתם מתייחסים כאילו החלנו את זה עכשיו. כאילו בנאדם נרשם לפני שבוע ואמרנו לו, יש לך שבועיים. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז רגע, אם אתם עושים את זה עד 15.12 פלוס ועדת חריגים פתרנו את הבעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוחנה, יש איזה שהיא הצעה של מי שמתעסק בצרפתים, הוא אומר שיש לו הצעה שהיא כנראה טובה גם מבחינתך. בוא נעלה אותו דקה ונחזור אליך. << אורח >> סם קדוש: << אורח >> שלום, כבוד היושב ראש. כדי לא לחזור על הדברים שנאמרו, אני חושב שהחבר כנסת יבגני וגם חבר הכנסת יוסי טייב סיכמו את הדברים. אני רוצה להוסיף את הדברים. בסופו של הדיון לא דיברנו על המילה קורונה. כל הארגונים, כולנו אומרים, שאנחנו רוצים שהצעירים והסטודנטים יבואו פה לארץ. אתמול היה יריד וירטואלי בצרפת, כל המסר שלנו היה שצריך לעלות, צעירים, זקנים, משפחות. זה לא הנושא. הנושא שאנחנו נתקעים, ופה יש לי רשימה מקרית של עשרה צעירים שפנו אלינו עם סיבות מאוד מדייקות למה הם נשארו בצרפת. כי יש להם בעיה בארץ, כי הם לבד. צריך להגיד את זה, הילדים שלנו, וראינו אינסוף כתבות בחדשות, עזבו את המעונות של האוניברסיטאות וחזרו לבתים של ההורים. אז הילדים שלנו שחזרו לבית שלנו, ואנחנו גם לא חושבים על העולים שהם רחוקים מההורים שלהם. כל הסטודנטים, כולל הישראלים, איבדו את הג'ובים הקטנים, מסעדות, אולמות וכו', ופה אין חל"ת ופה אין שום דבר, אז אתם רוצים להחזיר אנשים ולא לתת שום דבר. אני מוכן לשבת עם ידידי איציק אוחנה, אם נחזיר אותם אז ניתן להם מעטפת, איך אנחנו מטפלים בהם. אי אפשר לזרוק איומים שהצעירים קיבלו ואחר כך להגיד, טוב, תסתדרו. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> בסדר, אבל מה ההצעה שלך? << אורח >> סם קדוש: << אורח >> ההצעה שלי זה לא צריך איומים, צריך לתת לאנשים, אולי עד סמסטר ראשון יכול להיות של המסגרת, הם יהיו רגועים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לי הצעה אחרת. אנחנו לא נסיים את זה עכשיו, אנחנו לא יכולים לנהל את הדבר הזה דרך הזום, זה בלתי אפשרי, אני מציע שנקיים מחר ישיבה, לא של הוועדה, אלא ישיבה אצלי בלשכה על הנושא הזה בשביל לנסות להגיע לאיזה שהיא הבנה. מקווה שנצליח. תחשבו באמת על הרעיון של האיש מצרפת, הוא מדבר על ועדת חריגים. כך שתבדקו בעצם בקשות של כל אחד מה-186, אם מגיע לו או לא מגיע לו. לא יודע מה הנימוקים שלו שהוא נמצא בחו"ל. אם הוא סתם נסע לחו"ל אז עוזב. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אתה צריך לבדוק שזה מקובל על השרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש גם הצעה לדחות את זה עד ה- 15.12. אני לא יודע מה זה פותר את הבעיה, אבל לא משנה. אני מציע כזה דבר, מנהלת הוועדה תתאם איתך למחר איזה שהיא פגישה, אנחנו נבוא, הח"כים, יחד איתך אם יש עוד מישהו מהמשרד, תבוא עם מי שאתה רוצה, מקובל עליך? אני אגיע, אין הרבה זמן פה. ה- 1.12 זה עוד שבוע. מקובל עליך? << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> עוד הפעם, הדחייה של 15 לא 15 זה לא העניין. אני מסביר שהנוהל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא אמרתי 15 לחודש, אמרתי שיש הצעה. ועדת החריגים, זה מוצא חן בעיניי, תדע לך. אני מציע שמחר ניפגש, אני אבקש מחברי הכנסת שמתעסקים, תכינו הצעת תגובה. מה שאני רוצה, גם היועצת המשפטית אולי, תעשי לנו איזה נייר, אתם גם תעשו נייר משלכם שמראה איזה הצעה לשינוי אתם רוצים. תעשי מה שאת חושבת בראש שלך, בסדר? לא צריך להעביר לפני, זה נייר קצר שאנחנו יכולים להסתכל עליו באותו הרגע. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אחרי שגם קיבלנו נתונים שמדובר על 3.7%, לא מדובר על אלפים, אפשר למצוא את המתווה המקובל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קבענו למחר. לא צריכים ישיבת ועדה. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> אני לא מקבל את ההחלטות לבד, יש עדיין עניינים של לשכה משפטית, חשבות, שרה. זה לא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אתה תסכים אז תשאיר לי את הבעיה האחרת, בסדר? בוא קודם כל נגיע איתך להסכמה כי אתה הדרג המקצועי. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> אני הדרג המקצועי, אני מסביר את המגבלה. המגבלה היא שאם אני לא מחייב את הכסף בדצמבר אז לא יהיה כסף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע מה, תבוא עם המנכ"ל. אין לי בעיה עם זה, זה לא ישיבת ועדה. אני קודם כל רוצה להגיע איתו להסכמות, אחרי זה הוא ירוץ הלאה ליועצת המשפטית ולכל מי שצריך. אבל קודם כל, שיסכימו. אני צריך להביא את היועצת המשפטית? להביא את היועצת המשפטית שלך אלינו זה כמו להביא את טראמפ לישראל כשהוא בדיוק צריך להעביר את הנשיאות. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> לא אמרתי להביא את היועצת המשפטית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מחר ב- 10:30. בלשכה שלי. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:29. << סיום >>