פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 2 ועדת הכספים 07/12/2020 מושב שני פרוטוקול מס' 194 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"א בכסלו התשפ"א (07 בדצמבר 2020), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקציב משרד מבקר המדינה לשנת 2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי רם בן ברק אופיר כץ מיקי לוי יצחק פינדרוס אלכס קושניר אנטאנס שחאדה קטי קטרין שטרית מיכל שיר סגמן עאידה תומא סלימאן מוזמנים: נטע בר זיו – רפרנטית אג"ת, משרד האוצר מתניהו אנגלמן – מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, משרד מבקר המדינה ישי וקנין – מנכ"ל משרד מבקר המדינה, משרד מבקר המדינה בנימין דודויאן – עוזר מנכ"ל וממונה תחום תקציבים, משרד מבקר המדינה רמי סלמה – חשב, משרד מבקר המדינה ייעוץ משפטי: אייל לב ארי שיר שפר מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם << נושא >> הצעת תקציב משרד מבקר המדינה לשנת 2021 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. ינון, אתה יכול רגע להגיד על המאפייה בקרית שמונה, איפה זה עומד? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי מאפיית קרית שמונה אני נמצא בהתכתבות. גם לאחר השיחה של היושב-ראש הרב גפני עם מנכ"ל משרד הביטחון, לצערי עדיין אין התקדמות. ההתקדמות היחידה שיש זה שעד אתמול הם היו צריכים להגיד אם הם ניגשים למכרז בדרום. ביקשתי הארכה. כרגע נתנו הארכה שאני לא יודע אם היא עד סוף השבוע או עד שבוע הבא. משרד הביטחון מתבצר בעמדה שמבחינה משפטית אי אפשר לעשות שום דבר, למרות שיש בינינו דין ודברים מבחינה משפטית בגלל הסעיף של ה-30% של קו עימות שלא היה במכרז. כרגע המצב הוא שהעובדים בסכנת פיטורים. משרד הכלכלה מנסה למצוא איזה שהוא פיצוי אחר, אבל נכון לעכשיו אין התקדמות. אולי כדאי, הרב גפני, שתקיים, אם תוכל השבוע, דיון בנושא הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אחזור למנכ"ל משרד הביטחון. יכול להיות שנעשה את זה. בשבוע שעבר היה נראה כאילו הם הולכים לכיוון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא נפתרה הבעיה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יודע שיש הצעה דחופה לסדר במליאה על הנושא של ינון. אני מאוד מקווה שזה יעבור בנשיאות ונוכל לדבר על זה במליאה. היום בבוקר השתתפתי בהפגנה של סטודנטים שמתקיימת כרגע בכל הארץ. הנושא: שביתה של הסגל הזוטר. נכון להיום יש 38,000 סטודנטים שמתחילת הסמסטר לא למדו אפילו קורס אחד. האנשים האלה נמצאים בשבי. שום דבר לא מתקדם, כי האוצר לא מצליח להגיע להסכמה עם הסגל הזוטר. הסטודנטים עצמם לא יכולים לקבל את הכסף שלהם חזרה, לא יכולים להחליף קורסים, מפסידים סמסטר שלם. לא המשרד להשכלה גבוהה, לא משרד האוצר, אף אחד לא ער למצוקה הזאת. אני חושב שאנחנו בוועדת הכספים חייבים לקיים דיון בנושא הזה, לזמן את כל האנשים, כדי לפתור את הסוגיה. גם הסגל נמצא בבעיה, אבל גם הסטודנטים. 38,000 סטודנטים היום לא לומדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני בשעתו הובלתי כאן בוועדה מהלכים לטובת הסגל הזוטר, אבל לא רק. מה אנחנו יכולים לעשות עכשיו? << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שאנחנו צריכים לעשות זה להגיע למצב שאנחנו מפסיקים את השביתה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איך? << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> משרד האוצר צריך להגיע להסכם עם הסגל הזוטר. זה לא סובל דיחוי, כי הם כבר חצי סמסטר לא לומדים. לא תהיה להם שום דרך ושום אפשרות להשלים אחר כך. אנחנו מדברים על 38,000 סטודנטים שלא יסיימו את שנת הלימודים הזאת כפי שצריך. תחשוב על אלה שנמצאים היום בהתמחות בכל מיני פקולטות להוראה ולא יקבלו את תעודת ההוראה שלהם בסוף השנה ואת תעודת ההסמכה שלהם בסוף השנה. חייבים להתערב בזה, אין לנו ברירה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להוסיף לדברים של חבר הכנסת ינון לגבי מאפיית מרחבית בקרית שמונה שמפרנסת מעל 40 שנה 160 משפחות מקרית שמונה. 50% מהעיסוק שלה זה הלחם שהיא מספקת לצבא ההגנה לישראל. כמו שאתה יודע, אדוני היושב-ראש, מי שזכה במכרז זאת מאפיית ברמן שעבורה העיסוק הזה הוא עשירית מכל מה שהיא עושה באופן כללי. עבור מאפיית מרחבית מדובר ב-50%. מאפיית מרחבית צריכה לתת תשובה האם היא ממשיכה לספק לדרום. אומרת מאפיית מרחבית שאם זה רק לדרום, היא תצטרך להעתיק את המאפייה מקרית שמונה. זה קצת תמוה בעיני ששר הביטחון, שמשרד הביטחון מחליט על צעד כל כך קשה לפריפריה בעת הזאת שיש קורונה, שיש אבטלה. הדבר היחיד שהיה צריך לחשוב עליו זה להוסיף למאפייה הזאת שנמצאת בקרית שמונה, לא לקחת ממנה את המעט שנשאר לה. פה צריך להיות שיקול אחר לגמרי. לאו דווקא שיקול שהוא שיקול קר של מכרז, אלא יותר שיקול כלכלי – פריפריה, קורונה. אנחנו מדברים על קרית שמונה, העיר הצפונית ביותר במדינה. זה פשוט לא יאומן איזו אטימות יש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אדבר שוב. בשבוע שעבר דיברתי עם מנכ"ל משרד הביטחון. חשבתי שזה הולך להסתדר, אבל מתברר שזה לא מסתדר. אנחנו מתחילים עם תקציב משרד מבקר המדינה. אני מקדם בברכה את מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, את המנכ"ל ואת האנשים שהגיעו לוועדה. אני מעמיד את הבמה לרשותך, אדוני המבקר. << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו נציג בפניכם את הצעת התקציב של מבקר המדינה לשנת 2020-2021. מרגע כניסתי לתפקיד מבקר המדינה הגדרתי את הביקורת בתחומי הסייבר והדיגיטל כחלק מתחומי הליבה של משרד מבקר המדינה, מתוך הסתכלות צופה פני עתיד על האתגרים הלאומיים מולם ניצבת מדינת ישראל. בתוך כך, וביתר שאת על רקע אירועי העת האחרונה, אני רוצה לעדכן אתכם היום שאנחנו עובדים מזה זמן מה על ביקורת בעניין מערכות המחשוב של ועדת הבחירות המרכזית בשלוש מערכות הבחירות שנערכו בשנים 2019,2020, ובכלל זה מוכנותה של ועדת הבחירות המרכזית להתמודדות עם מתקפות סייבר חיצוניות, זאת מתוך רצון לאפשר את קיומו של ההליך הדמוקרטי באופן תקין וללא התערבות גורמים שונים. מרבית הביקורת בנושא הזה הושלמה, אך ישנם עוד כמה תחומים שאנחנו מקיימים בהם הערכות אל מול הוועדה. מטרת הביקורת הינה להפיק לקחים למערכות בחירות עתידיות, לרבות זו שיכול ותתקיים בחודשים הקרובים, ובכך לטייב את עבודתה של ועדת הבחירות ולסייע לפעילות הוועדה בנושא הזה שהוא בליבת התהליך הדמוקרטי בישראל ובעל חשיבות עליונה לכל אחד ואחת מאיתנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם יש הבדל מבחינת שיטת העבודה בין המבקר הנוכחי למבקר הקודם? << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> אתייחס לזה במהלך הסקירה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המבקר הקודם גם היה מצוין. האם השיטות הן שונות? האם אופן הביקורת הוא שונה? << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> הרקע לדיון הוא חוק היסוד של מבקר המדינה שקובע שאנחנו מגישים את הצעת התקציב שלנו לידי ועדת הכספים. אני רוצה לעדכן שבהתאם לסעיף 25 לחוק מבקר המדינה אישרנו זה מכבר את הדין וחשבון הכספי של משרדנו לשנת 2019. כפי שצוין, בדצמבר 2019 אושר בוועדת הכספים התקציב לשנת 2020. אני רוצה לעדכן שבסוף שנת 2020 נותרו לנו מהתקציב כ-108.6 מיליון ₪ עודפים. הותרנו על פי הסמכות שימוש בעודפים של 80 מיליון ₪. אנחנו מתעתדים להחזיר לאוצר המדינה 28.3 מיליון ש"ח, וזה בהמשך למדיניות קודמת של משרד מבקר המדינה שכשלא עושים שימוש ביתרות מחזירים אותן לאוצר המדינה. התקציב שאנחנו מציגים בפניכם היום הוא זהה, ללא שום עדכון מדדי, לתקציב 2020, הוא על סך כולל של 390 מיליון ש"ח. אני חושב שזה מסר מאוד חשוב למגזר הציבורי שצריך לשמור על עצמו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האוצר, מה אתם הולכים לעשות עם 28 מיליון? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אין לי תשובה לזה. מדובר בעודפים שחוזרים לקופת המדינה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זאת אומרת "לקופת המדינה"? את יודעת כמה כסף חסר? אני רוצה שתחזרי במהלך הישיבה עם תשובה לגבי מה אתם מתכוונים לעשות עם הכסף, כי בפעם הקודמת כשמבקר המדינה החזיר כסף השתמשנו בזה לצרכים חיוניים ממש. תבדקי ותגידי לי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם המבקר על פי סמכותו יכול להשתמש בעודפים של משרד מבקר המדינה? הוא לא צריך אישור? << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> לא. זה משהו שנעשה מספר שנים, שהמבקר מודיע לוועדה על העברת עודפים משנה לשנה. << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> אנחנו רוצים להציג בפניכם מספר היבטים שאנחנו עוסקים בהם במשרד המבקר. אנחנו רוצים לעבור לתכנית עבודה תלת שנתית המבוססת על ביקורות שיתוכננו מראש, כשמה שעומד בבסיסן, לצד עבודה פנים משרדית בראשות המנכ"ל, זה הנושא של הגברת מועילות הביקורת, בירור התלונות, נושא של העצמת ההון האנושי בתוך המשרד, דוגמה ארגונית והתייעלות בתוך משרדנו. לצד זה אציין שבמסגרת קליטה של קרוב ל-30 משרות שאנחנו מאיישים בזמן הזה, בחרנו ליישם מדיניות של גיוון. גם גיוון תעסוקתי מבחינת הייצוג של כלל האוכלוסיות בחברה הישראלית, לרבות נושא של אוכלוסייה חרדית, אוכלוסייה ערבית, אנשים עם מוגבלויות, אנשים יוצאי אתיופיה שאנחנו רואים את זה כדגל שחשוב מאוד ליישם במשרד המבקר, וגם גיוון מבחינת תחומי התוכן של העובדים שמועסקים. במשרד מבקר המדינה יש רבים שהרקע שלהם הוא מתחום עריכת דין וראיית חשבון, שזה חשוב מאוד, אבל לצד זה אנחנו רואים חשיבות בגיוון. כדי לעסוק בביקורת על חינוך, נשתדל לקלוט אנשים מתחום החינוך, וכדי לעשות ביקורת יותר מיטבית על מערכת הבריאות, נקלוט אנשים מתחום מינהל רפואי. במסגרת הזאת אנחנו מתעתדים לקלוט מספר משרות של מערכות מידע, ביקורת סייבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לכם עובדים ערבים? << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> יש לנו עובדים ערבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה? << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> כ-25. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה חרדים? << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> פה אנחנו לא מצטיינים. אני לא רוצה לדבר על קודמיי, אבל כשנכנסתי היו פחות או יותר חמישה עובדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בטבלה היה כתוב שלא ידוע מה ההגדרה של חרדים. עכשיו כנראה יודעים, לכן יש בין חמישה לשבעה עובדים חרדים. חשוב לשמוע איך אתם מגדירים חרדים. אם אתם לא יודעים, אנחנו יכולים לעזור בלהגדיר. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני המבקר, 25 עובדים ערבים מתוך כמה? << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> מתוך 550 עובדים. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> פחות מחמישה אחוז. << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> גם שם יש לנו מה לעשות, אני מסכים לחלוטין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש מעט מאוד חרדים. למה? הרי אתם צריכים רואי חשבון. << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> מתוך המגויסים עכשיו למעל 30 משרות, הקצינו 10 משרות שמוגדרות משרות ייעודיות. בתוך זה יש את הנושא של חרדים, את הנושא של יוצאי אתיופיה וכו'. בהקשר של חרדים ראיתי חשיבות לא רק בייצוג עובדים, אלא חשיבות גם בקרב ועדת ההיתרים שיושבת ליד משרד מבקר המדינה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש חוק בעניין של החרדים. << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> מינינו שם חבר חרדי וחבר יוצא העדה האתיופית. כשבאים שרים וסגני שרים בפני הוועדה, הם מייצגים כמו שצריך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו תמיד מבקשים שייכנסו לעבוד אנשים ממגזרים שונים, כולל ערבים, כולל חרדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם לגבי אנשים עם מוגבלויות זה לא עומד בתקן. << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> אם אנחנו מסתכלים על התפוקות, אז בשנת 2020 פרסמנו 102 דוחות, מתוכם שבע ביקורות מעקב ועוד שמונה בנושא של קורונה. יישמנו בדוחות האלה את העיקרון של גיוון בסוגי הביקורת. לצד ביקורות בתחום של ציות, טוהר מידות ומינהל תקין נגענו גם בסוגיות של ביצועים, של מועילות, של יעילות, ביקורות פיננסיות, ביקורות על מערכות מידע וסייבר שפרסמנו ועוד נפרסם. פן נוסף חשוב מאוד הוא הפן החברתי בביקורת. אנחנו רואים חשיבות רבה שביקורת המדינה תסתכל בעיניים של האוכלוסיות שראויות לקידום בחברה הישראלית, לכן פרסמנו דוח, אם בנושא חברתי כמו מניעת אובדנות, מניעת הטרדה מינית, אלימות במשפחה. עיקרון נוסף שאנחנו ניישם הוא הגדלה של מספר ביקורות המעקב. אתם יכולים לראות שב-2021 כמעט רבע מהביקורות במשרד הן ביקורות מעקב. אנחנו רואים חשיבות רבה בזה שמבקר המדינה יחזור אחרי שלוש-ארבע שנים לגוף המבוקר, יראה מה הן אותן המלצות ומה הם אותם ליקויים שהגוף לקח על עצמו לתקן. היבט נוסף הוא הנגשה והסברה, כדי שמבנה הדוחות שלנו, אם ברמת התקציר, אם ברמת סרטונים, אם ברמת מידעים נוספים, יהיה הרבה יותר נגיש לציבור. לצד הדוח המעמיק שלפעמים נע בין 50,60,70 ואפילו 100 עמודים, אנחנו נותנים תקצירים מאוד תמציתיים, מאוד נגישים לציבור. תפקיד נוסף שהמחוקק הטיל על מבקר המדינה הוא נציב תלונות הציבור. מדינת ישראל היא המדינה היחידה בה מבקר המדינה הוא גם נציב תלונות הציבור. בשנה הזאת היה לנו גידול בכמות התלונות לעומת כמות התלונות שהתקבלו בשנה קודמת - עלינו לכ-16,000 נכון לנובמבר 2020. הוצאנו דוח מיוחד שפרסמנו והגשנו אותו ליושב-ראש הכנסת, ופה יש לנו הערכה ליושב-ראש הכנסת ולכנסת שציינה לראשונה את יום נציב תלונות הציבור. לצד זה יש לנו גם תכנית של הנגשת הנציבות לקהילה, שפה אנחנו יוצאים החוצה. במסגרת הזו הוצאנו קול קורא לארגונים חברתיים, לא גופים מבוקרים, שנתארח אצלם, אבל לצערי בגלל הנושא של הקורונה זה עדיין לא צלח. כבר הסדרנו התקשרויות לקבלת קהל בשדרות, בכרמיאל, במזרח ירושלים, בקרב החברה החרדית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה "בקרב החברה החרדית"? תגידו באיזה עיר אתם עושים את זה. << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> אנחנו נמצאים בתהליך של קול קורא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגיד עיר. << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> אין לנו עדיין עיר. שם זה נמצא בתכנית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המקום היחיד שאין זה בחברה החרדית. << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> נכון, וזה מיקוד נוסף מבחינתנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי יהיה איזה מקום? << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> אנחנו מחפשים עמותה שיכולה לארח אותנו. פנינו למרכז למתנ"סים. אנחנו צריכים למצוא מקום כך שלא נהיה תלויים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני חושב שזה דבר מבורך מה שאתם עושים בקהילה, אבל לפי דעתי צריך להרחיב את זה לעוד רשויות, לעוד מקומות בפריפריה. נראה לי שקשה להרים את זה עם תקציב של 50,000 שקל. << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> צריך לזכור שמעבר לשלושת המשרדים שלנו בתל אביב, בחיפה ובירושלים, יש לנו כבר היום לשכות נציבות תלונות הציבור בלוד, בנצרת ובבאר שבע. צרך לזכור שחלק מהפעילות שמתבצעת בהיבט הזה היא מטבע הדברים באון-ליין, בטלפונים. בתקופת בקורונה הגברנו את שיתוף הפעולה ופעלנו רבות כדי לעשות reaching out של הפעילות שלנו על-מנת לחשוף אותה. חשוב לנו מאוד שלשכת נציב תלונות הציבור תהיה נגישה לאוכלוסיות שצריכות את זה, כי אנחנו רואים שדווקא החזקים יודעים להתלונן. אנחנו צריכים לחפש את אלה שלא תמיד יודעים איך להתלונן. הסכום הוא פחות משמעותי, הוא לא משקף את כל העלות של כוח האדם, זו רק איזו שהיא עלות סמלית שניתנת לגוף שמארח אותנו. אנחנו גם עושים שיתוף פעולה עם הקליניקה במכללת צפת ומקומות בפריפריה שאנחנו רוצים לתת להם חיזוק בנושא של הנגשה של נציבות תלונות הציבור. אירחנו לאחרונה, ממש לפני כשבוע וחצי, כנס בינלאומי של כ-50 נציגי תלונות הציבור, כנס און-ליין בחמש שפות: עברית, אנגלית, צרפתית, ספרדית וערבית. היו בו כ-50 נציגי תלונות ציבור מכל העולם שהציגו טיפול בתלונות ציבור בזמן הקורונה. הדגש שאנחנו נותנים בעת הקורונה הוא פחות על האם זו תלונה צודקת או לא, אלא איך מביאים את המתלונן לידי ביטוי. אנחנו מנסים לשדך בין המתלונן לבין הגוף הנילון כדי שהדברים יבואו על פתרונם. כפי שציינתי, סך כל מסגרת התקציב המוצעת והמבוקשת לאישור זהה לתקציב 2020, לתקציב המקורי. << אורח >> בנימין דודויאן: << אורח >> כפי שהמבקר ציין, בשנה הזאת שימרנו את ההיקף התקציבי, את ההצעה התקציבית, ואנחנו עומדים על 390 מיליון ש"ח. ניתן לראות בשקף את החלוקה. שכר - 240 מיליון ₪; רכישות ופעולות - 109 מיליון ₪; נושאים חד פעמיים שעיקרם מערכות מידע, מימון בחירות ותשתיות – 33 מיליון ₪; תקציב הרזרבה הוא כשמונה מיליון ₪. בשקף הבא ניתן לראות את זה לפי פעולות. יש לנו בניהול ומטה, שזו המסגרת שמשקפת את התמיכה המקצועית בביקורת ואת ההנהלה, 31 מיליון שקל. בביצוע הביקורת ופעילות הליבה ביחד עם נציבות תלונות הציבור יש לנו 153 מיליון ₪. כל תחום האמרכלות שעיקרו זה הנושאים השוטפים של ארנונה, חשמל, מים, תחזוקה של מערכות מידע ונושאים נוספים - 122 מיליון ₪. ההוצאות החד פעמיות זה 33 מיליון ש"ח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בנציבות תלונות הציבור יש פחות כסף ממה שבאמת היה מצופה ממשרד מבקר המדינה. הציבור מעוניין בזה. אומנם עכשיו יש קורונה, לא כל כך מגיעים למשרדים, אבל התקציב לעניין הזה הוא נמוך. << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> צריך לזכור שמדובר בגוף עם מעל 100 עובדים שעומד לרשות הציבור. אנחנו חושבים שהתקציב הוא מספיק. אנחנו חושבים שאנחנו צריכים להגדיל את החשיפה שלנו כך שיהיו יותר פניות ויותר אנשים יהיו מודעים. הסוגיה היא פחות העניין של התקציב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לפעמים התקציב מעיד על פחות חשיבות. << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> זה ממש לא פחות חשיבות. כמו שגם ציינתי, השנה עשינו יום נציב תלונות ציבור בכנסת שבו הצגנו את הדוח. ניתן דגש מאוד רב מבחינתנו לנושא של פניות ציבור. אנחנו לומדים הרבה פעמים מתוך תלונה פרטנית על סוגיה רוחבית שנוגעת להרבה מאוד אנשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לפי הרשימה שלכם ראיתי שאם אני רוצה לפנות לנציב תלונות הציבור שלכם באיזה שהוא משרד, אני צריך לנסוע לאום אל פחם. << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> אתה יכול לנסוע למשרד בירושלים, ואתה יכול גם להרים טלפון או לשלוח מייל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ואם אני גר במרכז הארץ? << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> יש לנו לשכה בלוד שמטפלת בבני ברק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני דווקא חשבתי שהלשכה תהיה בבני ברק ותספק ללוד את השירותים. << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> בחרנו בזמנו בלוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם יש רק חמישה עובדים חרדים, למה שתעשו נציבות בבני ברק. << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> אנחנו מקבלים את הביקורת ופועלים בהיבט הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך דרכי הגישה אליכם מלבד להגיע פיזית? << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> כל אחד יכול לשלוח מייל. אנחנו עושים הגמשה מסוימת אל מול החוק, אנחנו מאפשרים גם בטלפון להגיש תלונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם יש אדם מבוגר שלא יודע לשלוח מייל, האם הוא יכול להרים טלפון ומראים לו את הטופס של מה שהוא רוצה? << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הטלפון הזה מפורסם באיזה שהוא מקום? << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> באתר שלנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם יש לכם פרסום בעיתונות בנושא הזה? << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> אין לנו פרסום בעיתונות, אבל יש לנו ברושור בכל לשכות הרווחה. אנחנו עושים פעולה רבה של פרסום והוצאה החוצה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא כל מי שפונה מטופל ברווחה. אולי כדאי שזה יופיע בעיתון היומי. << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> נראה איך לעשות את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה יכול להיות גם ברדיו. << אורח >> בנימין דודויאן: << אורח >> אנחנו בשקף שמפלח את העובדים לפי תפקידים. ניתן לראות פה את הפילוח של מנהלי חטיבות, מנהלי אגפים, סגנים ועובדי הביקורת והנציבות - נשים וגברים. יש 228 נשים ו-225 גברים. בשקף הבא ניתן לראות את הפילוח של ההשכלה לפי מגדר. אנחנו רואים שרוב עובדי המשרד הם בעלי השכלה מתואר ראשון, לימודי תעודה ומעלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לציין שהנשים מובילות גם בתואר הראשון וגם בתואר השני. << אורח >> בנימין דודויאן: << אורח >> כן. אנחנו מפרסמים את כל הנתונים האלה בשקיפות באתר מבקר המדינה. יש שם דוח יותר מפורט שניתן להיכנס ולראות. 24 עובדים הם בני החברה הערבית, 15 עובדים הם אנשים עם מוגבלויות, חמישה עובדים הם בני העדה האתיופית, חמישה עובדים הם מהחברה החרדית. מתקיימים עכשיו מכרזי כוח אדם לשלוש משרות בתפקידי בירור תלונות וביקורת. ניתן לראות את המשרות הייעודיות. כמובן שלכל המשרות יכולים להתמודד כולם, אבל סימנו משרות ייעודיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה ההגדרה של משרד מבקר המדינה? הוא כמו כל משרד ממשלתי? יש החלטת ממשלה לשלב את בני החברה החרדית. אתם רחוקים מהעניין. << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> אדוני היושב-ראש צודק. אנחנו פועלים בנושא הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לכם 43 משרות שאמורות להיות מאוישות ב-2020. אמרת שכ-10 יהיו ייעודיות. אני חושב שבשנה הזאת צריך לתת 50% לייעודיות. על ידי הצעד הזה תיתן דוגמה לכולם. אני חושב שזאת תהיה אמירה טובה אם כבוד המבקר יגיד את זה פה. יש הגדרה בחוק נציבות שירות המדינה בנוגע למי הוא חרדי: בן האוכלוסייה חרדית – מי שמשתייך לאוכלוסייה החרדית ושילדו או בן זוגו לומד באחד מהמוסדות החרדיים המנויים בתוספת הראשונה או למד במוסד כאמור. ראיתי שיש עודפים כל שנה. אם יש רזרבה שנוצרת כל שנה, למה לא מצמצמים? << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> ניתן לראות שהרזרבה ממש דומה לשנה שעברה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השנה כן, אבל בשנים קודמות הייתה עלייה. << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> אנחנו בדרך כלל לא עושים בה שימוש אם אנחנו לא צריכים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לנו אין בעיה שתהיה רזרבה שתביא לפה ונעשה בה דברים טובים. << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> זה מה שאנחנו משתדלים לעשות. אנחנו עושים ביקורת על הנושא של ניהול הבחירות. אם השנה יהיו בחירות בלתי צפויות, יכול להיות שחלק מהרזרבה תשמש לטובת העניין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם מאורגנים לביקורת על בחירות בקורונה? << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> זה חלק מההתארגנות שאנחנו עורכים בימים אלה, כולל מול ועדת הבחירות שנתאם איתה ישיבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש תשובה מהאוצר? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> האוצר מכיר את המידע הזה על העודפים המחויבים מתוקף ההתנהלות מול מבקר המדינה. זה לא משרד רגיל שאנחנו עובדים איתו בשוטף ומכירים את המספרים, לכן, לצערי, אני לא יכולה להגיד לכם תשובה מפורטת לאן זה עובר. צריך לזכור שאנחנו גם נמצאים כרגע בתהליך של בניית תקציב המדינה לשנת 2020. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי אני אקבל תשובה? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> בימים הקרובים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מישהו מחברי הוועדה רוצה להציע מה לעשות עם ה-28 מיליון? כי לי יש הרבה הצעות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אולי הרזרבות האלו יועברו כחלק מהתקציב שאמורים להקצות לטיפול באלימות נגד נשים. החלטנו על העברה של 100 מיליון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא צריך להגיע מזה, כי זאת החלטת ממשלה שצריך ליישם אותה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון, אבל לצערי הרב עד עכשיו לא יישמו. כנראה שתמיד יש להם בעיה למצוא את המקור התקציבי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, זה לא המקרה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> רציתי לשאול לגבי העניין של הייצוג ההולם במשרד. ראיתי שמתוך תשע המשרות הייעודיות יש רק אחת למגזר הערבי. אם המשרות הייעודיות דווקא באות כדי לסגור פערים, באות כדי לשפר את המצב, איך זה שיש בתוך המשרות הייעודיות תת ייצוג? זה בלתי מתקבל על הדעת, זה לא יכול להיות. אני חושבת שצריך להגיד כמה מתוך המשרות הייעודיות יהיו לחברה הערבית, במיוחד כשיש סניפים של המשרד או שלוחות של המשרד בריכוזי אוכלוסייה ערבית. זה לא אומר שרק שם צריכים להיות מיוצגים עובדים ערבים. כמה ייצוג יש במשרות הבכירות בתוך המשרד? איך החלוקה של ה-24? איפה הם נמצאים בתוך המדרג של המשרות בתוך המשרד? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אי אפשר לדעת לגבי המשרות מאיזה אזור גיאוגרפי הן מגיעות, אבל אני מרגישה צורך לעודד ולבקש ייצוג הולם של חבר'ה צעירים מהפריפריה שסיימו את לימודיהם ועומדים בדרישות. אני הייתי בין אלה שתמכתי בזה שמבקר המדינה יגיע מהאזור של רואי החשבון והביקורת, לא מהאזור המשפטי, כי זו לדעתי מהות התפקיד. אנחנו יודעים טוב מאוד שהיום יש הרבה חבר'ה צעירים שמגיעים מהפריפריה וכן עומדים בתנאים. אין להם שום פריבילגיה לעומת אחרים שמגיעים ממרכז הארץ. אני אשמח שישימו על זה דגש. כיושבת ראש הוועדה לנערות בסיכון הייתי מאוד שמחה אם העודף שנשאר יוקצה לנושא הזה. הבוקר התבשרנו, לצערנו רב, בעוד נערה בסיכון שמתה משימוש בסמים. הייתי מאוד שמחה אם היו מקצים לזה כסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מציע שלא נעכב את התקציב של מבקר המדינה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה להזכיר למבקר שהגירעון ב-2018 שהיה 2.9 קפץ ל-4.6. קיבלנו את הנתונים רק לאחר שנה, בתחילת 2020, כשאת אף אחד זה לא עניין אם כן שיחקו במספרים, לא שיחקו במספרים. קיבלתי את דעתו שהבדיקה העלתה שהכל בסדר, רק לא נתנו הסבר איך ברבעון אחד לאחר מכן זה קפץ. אני מחזיק בידי מכתב ששלחתי לך, אדוני המבקר. ב-2 בדצמבר שלחתי מכתב נוסף. קיבלתי אמנם תשובה בסגנון של "מכתבך התקבל", אבל מכיוון שזה כל כך דחוף התפלאתי. מה שביקשתי זו בקשה לבחינת גיבוש הצעת מחליטים ממשלתית להגדלת מכסת העובדים הזרים בישראל. אתמול התקיימה ישיבת ממשלה בעניין הזה. ציפיתי שכשיש בחוץ מעל 800,000 דורשי עבודה, מובטלים, שתיעשה ביקורת מהירה שתגיד בכלל אם צריך עובדים זרים. יש בקשה להגדיל את משרות העובדים הזרים במדינת ישראל. אם יגידו לי חקלאות, אז בסדר, אולי אף אחד לא רוצה לעבוד, אבל יש 100 מיליון שקל שמיועדים להסבה מקצועית. אתה יודע כמה לקחו מהתקציב הזה? ארבעה אחוז בקושי. אני מאוד מודאג שמישהו יפתח את הפתח ויביא לנו עובדים זרים בדלת האחורית כשיש במדינת ישראל מעל 800,000 מובטלים. ואלוהים ישמור אותנו מסגר שלישי שיגדיל את כמות המבוטלים שלא יהיה להם לאן לחזור. ציפיתי שתזיזו הכל הצידה ותגידו: חברים, זה כרגע הכי דחוף, בואו נבדוק, ניתן חוות דעת לממשלה. כתבתי לכם את התאריך שבו ישיבת הממשלה אמורה להתקיים. אם זה לא דחוף, בסדר, אז אולי אני טועה בדרכי ואני סתם מתרגז ולא צריך לדאוג. אתה יודע מה, אין לי הרבה דרישות, הייתי מצפה שתבדקו את זה, זה הכל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו צריכים לפרסם את תקציב מבקר המדינה יחד עם תקציבי המדינה, אבל אנחנו לא יודעים מה יהיה עם תקציבי המדינה. האם אפשר לפרסם את התקציב גם בלי תקציב המדינה? << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> בנסיבות הקיימות לא תהיה ברירה אלא לפרסם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ואפשר לפרסם? << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> אנחנו מניחים שכן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בדקת את זה, אדוני המבקר? << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> אנחנו נהגנו כך גם בשנה קודמת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם מאשרים את התקציב, צריך לפרסם אותו. נקווה שיהיה גם תקציב למדינה. אם לא יהיה, צריך יהיה לפרסם את זה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איך זה עם גופים אחרים, אפשר לאשר להם תקציב בלי שיש תקציב מדינה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מה שאנחנו עושים כל הזמן. את תקציב בנק ישראל אנחנו לא מאשרים, אנחנו רק דנים בו, והם מפרסמים. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> כאן, בגלל שזה בתוך תקציב המדינה, ההוראה בחוק היא שלצד תקציב המדינה מפורסם גם תקציב מבקר המדינה. הגענו למצב שאושר תקציב משרד המבקר בסוף 2019. המתנו אז שתקציב שנת 2020 יעבור ואז נפרסם אותו לצד תקציב המדינה. כרגע אנחנו נמצאים במצב שאנחנו לא רואים שתקציב 2020 בא אפילו לאישור הכנסת. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה אם אין תקציב 2020 ואין תקציב 2021? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בגלל זה לא נאשר את תקציב מבקר המדינה? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני חושב שאנחנו צריכים לאשר למבקר המדינה לעבוד אחד חלקי 12 כמו כל המשרדים האחרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל הוא מביא לך תקציב נורמאלי. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם מחר בתקציב המדינה נראה שחסר כסף, מה נעשה? אנחנו לא יכולים לנתק את זה מתקציב המדינה. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> התקציב הוא תקציב עצמאי של משרד המבקר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו ניגרר אחרי זה שלא מביאים תקציב למדינה? אם אי אפשר, אי אפשר, אבל אם החוק מאפשר, צריך לעשות את זה. אני מבקש לדעת מהאוצר לגבי ה-28 מיליון שקל. נצטרך להחליט מה עושים עם הכסף הזה. יש המון מטלות שבשבילן צריך את הכסף הזה. אני מבקש שבתוך חודש המנכ"ל של משרד מבקר המדינה יגיד לנו לגבי השאלות שנשאלו על העובדים הייעודיים והמקומות של נציבות תלונות הציבור. אני לא רוצה שהנכד שלי יגיד: איך נתת להעביר דבר כזה שנראה רק אמירה ותו לא. אם לא אומרים איזה יישוב, זה נראה איזו אמירה סתמית כזאת. << אורח >> מתניהו אנגלמן: << אורח >> אנחנו מקבלים את הביקורת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצעת תקציב משרד מבקר המדינה לשנת 2021. מי בעד אישור תקציב מבקר המדינה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה בעד – רוב נגד – אין נמנעים – 1 אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצעת התקציב אושרה. אנחנו מודים לך, אדוני המבקר. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:55. << סיום >>