פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 33 ועדת הכלכלה 07/12/2020 מושב שני פרוטוקול מס' 138 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, כ"א בכסלו התשפ"א (7 בדצמבר 2020), שעה 9:00 סדר היום: << הלסי >> סגירת סניפי בנקים ופיטורי עובדים, של חה"כ אוסאמה סעדי (מס' 2154). << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר תמר זנדברג אימאן ח'טיב יאסין יבגני סובה אנטאנס שחאדה הילה שי וזאן חברי הכנסת: אוסאמה סעדי אחמד טיבי מוזמנים: טיבי רבינוביץ' – מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים פראס בדחי – ראש מועצת כפר קרע, נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות משתתפים באמצעים מקוונים: עודדה פרץ – סגנית המפקח על הבנקים, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל נעם בוטוש – רכז (מחקר ומידע כלכלי), מרכז המחקר והמידע, הכנסת ברי רוזנברג – מנהל רגולציה, בנק לאומי, הנהלות הבנקים ענת סרגוסטי – יושבת-ראש, כן לזקן, ארגונים ועמותות למען אזרחים ותיקים יובל וגנר – יושב-ראש, עמותת נגישות ישראל, ארגוני נכים ובעלי מוגבלויות נתי ביאליסטוק-כהן – מנכ"ל, המרכז לעיוור בישראל, ארגוני נכים ובעלי מוגבלויות רן מלמד – מנהל, פורום ארלוזורוב - לקידום העסקה הוגנת ורווחה חברתית סיגל אשר – מנהלת מרכז זכויות, רבנים למען זכויות אדם דורית פרי – אזרחית שנפגעה מסגירת כל סניפי הבנקים באזור מגוריה מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: טלי רם << נושא >> סגירת סניפי בנקים ופיטורי עובדים, של חה"כ אוסאמה סעדי (מס' 2154) << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלום לכולם, בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. 7 בדצמבר 2020, כ"א בכסלו התשפ"א. הנושא: סגירת סניפי בנקים ופיטורי עובדים, דיון שיזם חבר הכנסת אוסאמה סעדי. מספר מילים ואני אתן לך לסקור את הנושא. אנחנו כולנו ערים ואפילו חווים את השינוי שעובר על הבנקים. רק לספר לכם חוויה אישית - ב-77', לא לפני הרבה זמן, עבדתי בבנק, בנק לאומי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז אתה, יש לך ניגוד עניינים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סניף ראשי באר שבע. אתם יודעים כמה עובדים היו בסניף הראשי של באר שבע? מעל 120 עובדים. << אורח >> פראס בדחי: << אורח >> והיום? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אולי 12 מורשי חתימה. זו הייתה אימפריה, זה היה מפעל. אומנם באותה תקופה הייתה חוויה, אבל היום אתה נכנס לבנק, אתה מחפש אם לא סגרו עליך את הדלת כי אתה לא רואה אף אחד. הקדמה והאמצעים הטכנולוגיים מחייבים, וההתייעלות מחייבת, אבל עדיין עדיין עדיין, תהיה אוכלוסייה - בכלל החברה הישראלית, זה לא מאפיין מגזר כזה או אחר – עדיין יצטרכו את המגע האנושי עם הפקיד, הנגישות לבנק, המרחקים וכל הפיזור. לכן, אני חושב שמי שאישר את הדיון הזה ומי שביקש את הדיון הזה, עשה טוב. כדאי לשים את זה על השולחן, לדון ולגעת בזה, לראות אם בכלל זה מתנהל על פי תוכנית מסוימת, אם יש כללים. אנחנו לא רוצים לומר שהכול קונספירציות, אבל יכול להיות שהיד קלה על ההדק בסגירת סניף במקום כזה, במקום אחר לא, לכן אני חושב שיש מקום לדיון. נראה לאן נגיע בסוף הדיון הזה, לאיזה מסקנות. בבקשה, אוסאמה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש, גם על העזרה שלך בקבלת הדיון והבאתו. באמת, נושא כזה חשוב מאוד לדיון בוועדת הכלכלה אצלך. הזמנתי את חברי ראש מועצת כפר קרע, עורך דין פראס בדחי, שהיישוב שלו, כפר קרע, כנראה הוא הקורבן הבא בדרך בעניין הזה של סו קולד התייעלות, ואז סוגרים, אני מבקש שגם ניתן לו את האפשרות להשמיע את דבריו. אני מדבר על התופעה באופן כללי, אדוני היושב-ראש. כמובן יש תופעה בגלל הקדמה ובגלל הטכנולוגיה, לא צריך כוח אנושי ומסתפקים באמצעים הטכנולוגיים, בשירותי בנקאות מרחוק ובאינטרנט, אבל באמת אנחנו רואים מגמה ברורה, ואני מתריע בדיון הזה שהמגמה הזאת הולכת ותחריף בעתיד ובשנים הקרובות. אם בשנת 2012 היו 1,183 סניפי בנקים בכל המדינה, היום אנחנו מדברים על 1,044, בערך 400 סניפים נסגרו בשנים הללו. אני גם מברך את מרכז המחקר שבאמת הכין לנו דוח חשוב מאוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מייד נשמע אותו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> דוח באמת מפורט ומנתח את התופעה הזאת. אנחנו מדברים על ירידה של כ-6% בסניפי הבנקים אבל בשני הבנקים הגדולים, שהם חולשים על מרבית הפעילות הבנקאית, הירידה היא ב-20%, ומבחינת הפריסה של הבנקים, ה-1,046 היום: 60% ביישובים יהודיים, 30% ביישובים מעורבים ורק 10% ביישובים ערביים, שזה 106 סניפים, כאשר השיעור הוא 10%, נמוך בהרבה מהשיעור שלנו באוכלוסייה, שזה 20%, חצי, אבל גם אם ניקח מעל 15 שנה, האחוז הוא 14% ואז גם אנחנו מתחת לממוצע. אני רוצה להדגיש גם את העניין של כוח אדם. הרי ברגע שסוגרים סניפים, אומרים: נכון, לא חייבים לפטר את העובדים, לנייד וכו', אבל בפועל יש ירידה של כ-3,000 משרות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ודאי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> היו 31,000 משרות ב-2,015, היום אנחנו מדברים על 27,000 משרות, 10% ירידה במשרות. זה אבטלה, ואנחנו מדברים בכוח מקצועי. מה עושים הבנקים, אדוני היושב-ראש? וטוב שאמרת שיש לך גם עבר בעניין הזה. רוב העובדים החדשים הם על חוזים, הם לא עובדים קבועים, מחדשים להם כל שנה, והראשונים שמשלמים את המחיר ומוציאים אותם, אומרים להם: אתם לא עובדים קבועים, אתם לא צריכים הסתדרות, לא צריכים שום דבר, אף אחד לא מגן עליכם, מזמינים אותם לשימוע ומפטרים אותם. גם בעניין היישובים הערביים, אני חושב שהדוח מגיע למסקנה שצריכה להדליק נורה אדומה גם בבנק ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> המסקנה, מכלל הנתונים הללו עולה כי השטח, ומספר המשרות הממוצע לסניף ביישובים ערביים, נמוך ביחס לממוצע הארצי. אני אתן לכם דוגמה. אם אנחנו לוקחים, אדוני היושב-ראש, תשע משרות בממוצע לסניף ביישובים ערביים – אדוני היושב-ראש, חברתי אימאן – נמוך ב-50% ביחס לממוצע הארצי. 50%. זאת אומרת, גם כשיש לנו סניף ביישוב הערבי, מספר המשרות הוא גם ככה נמוך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה עושים היום, אדוני היושב-ראש? הרי מי כמוך, ועדת כלכלה, שהבנקאות היא המפתח והיא הזרז לפעילות עסקית, אז מה עושים היום? דיברנו על זה אצלך וגם בוועדת הכלכלה הקודמת בראשות חברנו לשעבר איתן, על הנגב, בכל היישובים – אני לא מדבר על 35 יישובים לא מוכרים, לא מדבר על זה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> רק ברהט יש בנק אחד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל אני מדבר על שבעה יישובים מוכרים – חורא, כסייפה, ערערה, לקיה – כל היישובים האלה שיש בהם יותר מ-15,000 תושבים, אין אפילו סניף בנק אחד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נשמע את נעם. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> משפט אחרון. אתה דיברת על התקדמות, טכנולוגיה, אז מה? באיחוד האירופי ובמדינות אירופה אין טכנולוגיה? זה גם מופיע בדוח. לכל 100,000 תושבים - 11 סניפים בישראל; באירופה, כמה? 27. אז גם באירופה נותנים שירותים בנקאיים. נקודה אחרונה. מאז מוזג בנק ערבי-ישראלי, אדוני היושב-ראש, היה בנק שנקרא בנק ערבי-ישראלי, שהוא חברת בת מקבוצת - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> של לאומי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> - - בנק לאומי. ב-2016 מיזגו אותו, ותראה איזה ירידה דרסטית בשירותים של בנק לאומי. ומה עושים עכשיו, אדוני, לעסקים? היום, לא רק שעומדים לסגור את סניף בנק לאומי בכפר קרע. אום אל פחם, כפר קרע, באקה אל-גרביה, מעלה עירון, מוסמוס – כל אלה, גם אום אל פחם, 70,000 תושבים, מחלקת עסקים איפה? סוגרים את כל מחלקות העסקים בכל היישובים האלה ומעבירים את זה לבנק לאומי בערערה. זאת אומרת, 250,000 תושבים, 200,000 תושבים ועסקים צריכים ללכת לערערה. ולכן אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אנחנו צריכים מכאן לבקש מבנק ישראל, המפקח על הבנקים, לא יכול להיות. אני ראיתי את התגובה שלו עם הבקשות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נעם בוטוש, בבקשה. << אורח >> נעם בוטוש: << אורח >> ראשית, אני אגיד תודה באמת לחבר הכנסת סעדי שהציג כבר הרבה מהנתונים העיקריים, אני אחדד כמה נקודות. קודם כול, כמו שנאמר, בשנים 2010 עד 2019 נסגרו 386 סניפים ואנחנו רואים שעיקר הירידה זה באמת בקבוצות פועלים ולאומי, כ-60% מכלל הסניפים שנסגרו. לגבי הנושא של מספר סניפים לפי סוג יישוב, אני אגיד שיש פה שני דברים. יש מגמה כללית של סגירת סניפים בכל הארץ, וראינו שדווקא ביישובים הערביים, כשסיווגנו את הסניפים, הייתה איזושהי עלייה, היה גידול של 8% במספר הסניפים. זה מצד אחד. מצד שני, כשבוחנים את הנתונים, את מאפייני הסניפים, רואים שבאמת ביישובים הערביים יש יותר תושבים על כל סניף, כלומר ביחס לאוכלוסייה יש יותר תושבים על כל סניף, יותר תושבים על כל שטח של סניף ועל כל משרה בסניף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה בלי שום קשר למגמת הסגירה של הסניפים. << אורח >> נעם בוטוש: << אורח >> כן. בסוף זה משתקלל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עדיין, עם העלייה, אלה נתונים נמוכים לעומת המגזר הכללי. << אורח >> נעם בוטוש: << אורח >> כן. גם עם העלייה, עדיין ביחס לממוצע הארצי יש יותר תושבים על כל סניף, על כל משרה. נציין שגם בחנו את מספר הסניפים שנסגרו לפי מחוזות, אז רואים שעיקר הסגירה הייתה במחוזות תל אביב והמרכז, כ-60% מהסניפים שנסגרו. אני מאמין שהפיקוח ירחיב על זה, אבל אני אגיד שבאופן כללי, כל הנושא של סגירת סניפים והצמצום, זה מתקשר בכלל לשינוי שעובר על מערכת הבנקאות, כל המעבר לשירותים דיגיטליים שקורה בשנים האחרונות. יש בזה גם יתרונות, צריך להגיד את זה. ראינו שהעלות החודשית של ניהול חשבון עו"ש באמת ירדה בכ-40% בעשור האחרון. יש יותר שירותים דיגיטליים, במיוחד בתקופת משבר הקורונה ראינו את החשיבות של זה. זה מצד אחד. עם זאת, וצריך לשמוע מהפיקוח מה הם אומרים, מה המענה שנותנים לחלק מקבוצות האוכלוסייה שהנגישות שלהם לאמצעים הדיגיטליים היא נמוכה יותר, מה עושים עם אזרחים ותיקים, עולים חדשים, תושבי יישובים בפריפריה שאולי פחות מקבלים את המענה. מצד אחד, ההתייעלות, היא יכולה להיות טובה והיא גם מתגלגלת בסוף ללקוחות. מצד שני, יש פתרונות שצריך לתת לחלק מהאוכלוסיות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. עודדה פרץ, בבקשה. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> שלום. שמי עודדה פרץ, אני סגנית המפקח על הבנקים, נעים מאוד. כמו שנאמר פה על ידי נציג הממ"מ, הנושא של סגירת סניפים הוא נושא שהוא קיים בכל העולם והוא נובע מזה שבעצם הביקוש של לקוחות לשימוש בסניפים הלך ופחת לאור ההתפתחות הטכנולוגית. אנשים הרבה יותר משתמשים בדיגיטל, הוקמו כל מיני אפליקציות, אתרים וכל מיני חלופות שהן הרבה יותר נוחות, זמינות, זולות - אנחנו דאגנו לזה שזה גם יהיה הרבה יותר זול - ולרוב האוכלוסייה יותר מתאים להשתמש באמצעים האלה. לכן, שיעור ההגעה של לקוחות לסניפים הולך ופוחת. אנחנו עוקבים אחרי הנתון הזה ורואים שבעצם יש עלייה מאוד מאוד גדולה בשיעור הפעילות שמשקי בית עושים באמצעים דיגיטליים והיא עלתה מ-55% ב-2017 ל-72%, עלייה מאוד מאוד משמעותית, ובמקביל, יש ירידה בצריכה של שירותי פקיד ולכן אין כבר צורך בסניפים הגדולים והעצומים האלה כמו שאתה תיארת, של 120 פקידים. יחד עם זאת, אנחנו דואגים מאוד מאוד לאוכלוסייה שאין לה נגישות לשירותים האלה. יש אנשים, חלקם זה קשישים אבל לא רק, גם כל מיני אנשים עם מוגבלויות וכל מיני אנשים שפחות יכולים להשתמש בשירותים האלה, אנחנו דואגים להם כדי שגם הם יוכלו לקבל שירותים בנקאיים ותהיה להם נגישות לכל השירותים ואנחנו עושים את זה בהרבה דרכים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את יכולה לפרט קצת? << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> כן, בוודאי. נגיד כמה מילים על הרקע. ב-2016 חוקק ביוזמת חבר הכנסת כבל חוק שהוא ייחודי למדינת ישראל, לא קיים בשום מקום בעולם, שלמעשה ניתנה סמכות למפקח על הבנקים לאשר סגירה של כל סניף, ובעצם כל בנק שרוצה לסגור סניף צריך לפנות למפקח על הבנקים, יהוא לא יכול לסגור את הסניף אם הוא לא קיבל אישור, ויש כמה אפשרויות: או שאנחנו מאשרים, או שאנחנו דוחים, או שאנחנו מאשרים עם התניות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה אמות המידה לסגירה? << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> יש הרבה מאוד קריטריונים שאנחנו בודקים כשאנחנו סוגרים סניף. בעקבות חקיקת החוק הזה אנחנו הוצאנו הוראה, שבעצם מורה לתאגידים איזה נתונים הם צריכים למסור לנו כשהם מבקשים לסגור סניף, יש טופס שהם צריכים למלא ואנחנו בודקים הרבה מאוד קריטריונים במסגרת ההחלטה הזאת. אני באופן אישי חותמת על ההחלטות האלה, ולא בכדי זה נמצא בטריטוריה שלי, אני מנהלת את אגף בנק לקוח בפיקוח על הבנקים שזה אגף שדואג ללקוחות, ובעצם נתנו את הסמכות הזאת לי כי ידעו שאני אדאג ללקוחות בכל סגירה כזאת והיד שלי תרעד בכל חתימה כזאת. הקריטריונים הם רבים מאוד. אנחנו בודקים את החלופות. קודם כול, לפי ההוראה שלנו, הבנק צריך להראות לנו שהוא מבקש לסגור, שיש חלופות נאותות למתן השירות ללקוחות. בהרבה מאוד מהמקרים יש סניף מאוד קרוב. המספרים האלה שהוצגו של מספר סניפים שירדו זה לא 400, זה הרבה פחות. הייתה תקופה שפתחו הרבה מאוד סניפים וכשהתחלנו בתהליכים האלה של אישור סגירות ראינו סניפים מאוד מאוד קרובים, לפעמים שני סניפים של אותו בנק במרחק של כמה מאות מטרים ואין לזה שום הצדקה. זה היה נכון לתקופה אחרת והיום זה כבר לא רלוונטי. אז קודם כול, אנחנו בודקים אם יש סניפים אחרים של אותו בנק בסביבה הקרובה, אם יש סניפים של בנקים אחרים באותו יישוב או בסביבה קרובה, מה שיעור השימוש של לקוחות, כמה לקוחות מגיעים לקבל שירותי פקיד באותו סניף, כמה לקוחות הצטרפו לשירותים דיגיטליים וכמה הם בפועל משתמשים בהם. אנחנו בודקים מה שיעור הלקוחות מעל גיל 70 בכל סניף ואנחנו מבררים מה המצב הסוציואקונומי של היישוב שבו מתבקשת הסגירה, האם יש בתי אבות למשל בסמוך לסניף שנסגר, האם יש מוסדות אחרים – אם זה למשל במרכז מסחרי, זה שיקול – מה שיעור השימוש במכשירים האוטומטיים. הרבה הרבה מאוד שיקולים נכנסים לדבר הזה. גם גודל הסניף למשל, אם זה סניף מאוד גדול אנחנו גם ניקח את זה בחשבון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תפרטי מה אתם עושים כדי להקל במידה וסגרתם סניף. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> במסגרת הסגירה אנחנו יכולים או להחליט לסגור או לדחות את הבקשה או לסגור עם התניות. יש כמה סוגים של התניות. אחת ההתניות זה להשאיר מכשירים בסביבה של הסניף שנסגר, או מבואה דיגיטלית, והמכשירים האלה הם מכשירים שהם בעצם כבר "תקועים" כי היה שם סניף ולכן המחיר שלהם הוא מחיר מוזל כמו של מכשירים כשיש סניף בסביבה, שזה בסביבות שקל וחצי למשיכת מזומן. את רוב הפעולות היום אפשר לעשות בדיגיטל, השארת המכשירים עונה על רוב הצרכים של רוב האנשים, וכשאנחנו חושבים שזה לא מספיק אנחנו נדרוש להשאיר סניף נייד או סניף חלקי שבעצם ימשיך. יכול להיות שיש מופע קהל מאוד נמוך בסניף הזה אבל עדיין יש אנשים שצריכים את השירות הפרונטלי ורוצים להגיע לסניף, ולכן לטובת אותם אנשים, כדי שהם יוכלו להמשיך לקבל את השירותים בצורה נאותה, אנחנו דורשים הפעלה של סניפים ניידים או חלקיים שימשיכו להגיע למקום הזה בהתאם לצרכים של הלקוחות ולתת להם את השירותים באופן פרונטלי. אם אני מסתכלת על סך הבקשות שהוגשו אלינו, מתוך סך הבקשות, ב-20% מהמקרים או שדחינו את הבקשה או שדרשנו השארה של סניף נייד או חלקי, או את שני הדברים גם יחד. מבחינת האוכלוסייה הקשישה אנחנו באמת נותנים להם את תשומת הלב המרבית. כמו שאמרנו, אנחנו בודקים מה אחוז הלקוחות מעל גיל 70 באותו סניף ואם האחוז הוא גבוה אנחנו מתחשבים בזה או בדרישת התניות או שאנחנו נסרב לסגירת הסניף, בוחנים סמיכות לבתי אבות, ואם יש בית אבות סמוך אנחנו נדרוש שיגיע סניף נייד לאותו בית אבות. אנחנו דורשים להעניק סיוע אנושי לאוכלוסייה הזאת בשימוש בעמדות שירות. הבנקים נדרשו להכשיר את העובדים לסייע ללקוחות, לקיים הכשרות ייעודיות לעובדים כדי שהם ידעו איך לסייע ללקוחות ללמוד איך להשתמש במכשירים האלה כי בעצם רוב רובם של הלקוחות האלה יכולים ללמוד להשתמש בדיגיטל, או בדיגיטל באתר או באפליקציה או במכשירים בבנק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה בשלב הזה. בבקשה, חברת הכנסת אימאן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> בוקר טוב, כבוד היושב-ראש, חברים, חברות נכבדים, כבוד ראש המועצה, ברוך הבא. אין ספק שאנחנו לאורך תקופה ארוכה חווים מדיניות עיוורת ומתעלמת מהצרכים של החברה הערבית ושל החברה בכלל, של אנשים בתוך החברה. המפקחת על הבנקים הדגישה את הנושא של הקשישים. נכון, הקשישים צריכים שירות מיוחד אבל לא רק הם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא רק הם. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא רק הם, וצריך באמת לתת את השירות הנאות לכלל האנשים. אם אנחנו מסתכלים ברשימה הזאת - ותודה רבה לממ"מ כמובן על המסמך, ידידי אוסאמה על היוזמה - וממה ששמענו קודם, עיקר הבנקים נסגרו בתל אביב או במרכז, אבל עדיין זה לא פותר את הבעיה. אם אני מסתכלת ברשימה למטה, שלושת הבנקים כמעט ולא קיימים ביישובים הערביים, אם נסתכל על מזרחי טפחות ועל ירושלים ועל איגוד, באיגוד לא היה שינוי אבל בשני הבנקים האחרים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איגוד נבלע, בלע אותו התנין הגדול. מזרחי טפחות בלע אותו. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו רואים, במזרחי טפחות ובירושלים יש עלייה, והסניפים האלה כמעט ולא קיימים בתוך היישובים הערביים. צריך לקחת בחשבון, כן דיגיטציה וכן דיגיטלי, צריך לקחת שני דברים. א', בהרבה מקומות בישראל, חלק נכבד, לפחות ב-20% מהיישובים, ואם נדבר על פריפריה חברתית גיאוגרפית בטוחה שייכנסו גם יישובים יהודיים במקום הזה, אין להם בכלל תשתית דיגיטלית כדי לעשות את הפעולה הזאת, כשאנחנו יוצאים מנקודת הנחה שכן הם יכולים ויודעים לעשות זאת. אז מה הטעם? כאילו אנחנו רוצים להראות, למי? לעצמנו, כאילו אנחנו חברה מפותחת שיש לנו את כל האפשרויות בעולם ויכולים להתנהל. הלוואי שנגיע ליום הזה וכל אדם יוכל מהמקום שלו לנצל את הזמן שלו באיכות הכי טובה והכי יעילה ולא יצטרך לצאת ולבזבז נסיעה לבנק וגם לחכות בתוך הבנק עד שיקבל את השירות. בתקופת הקורונה – ואני מקווה שלא נחזור למראות הקשים שהיו לנו בגל הראשון – היינו עדים למצבים מאוד מאוד קשים של אנשים ונשים, ואנשים בעלי צרכים מיוחדים, שישבו שעות על גבי שעות בשמש. מקווה שלא יצטרכו לשבת בחורף מתחת לגשם כדי לקבל את השירות, במעט השירות שנמצא וקיים. ולכן, הנושא הזה אומר דרשני, ויש זכות בסיסית. לא מתקבל על הדעת, יישוב – כמה אלפים יש ביישוב? << אורח >> פראס בדחי: << אורח >> 20,000. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> 20,000 תושבים בכפר קרע, שלא יהיה להם סניף בנק. איפה זה יכול להיות, באמת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> והמפקחת יושבת ואומרת, אנחנו בודקים מקום שיש זקנים, שיש בית אבות. כל הכבוד לזקנים ולבית אבות, ומגיע להם, נכון, אבל גם 20,000 תושבים, מגיע להם שירות. די עם המדיניות המעוותת העיוורת, עיוורת – זהו, אין מילה אחרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חייבים לומר ולציין, אומנם אין מגמה של סגירה בחברה הערבית אבל יש מחסור. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> מחסור אדיר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הפריסה, הבנקים לא פותחים סניפים. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> יש מגמת סגירה כללית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בחברה הערבית לא סוגרים יחסית, אבל חסר בלי שום קשר בגלל הפריסה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אז על אחת כמה וכמה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה רוצה לפתח כלכלית, כבודו, אתה צריך לתת גם תשתית שירותית שתאפשר את הפיתוח הזה. לא יכול להיות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ'. בבקשה, אדוני. << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >> קודם כול, באיגוד הבנקים חברים כמעט כל הבנקים, ויש בנקים שנותנים שירותים יותר דיגיטליים ויש בנקים במגמה של פתיחת סניפים, כך שהלקוח בסופו של דבר מקבל - - - << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> איזה בנק יש במגמת פתיחת סניפים? אחד. << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >> למשל, בנק מזרחי טפחות מצהיר שהמדיניות שלו היא פתיחת סניפים. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> לא מצהיר. פותח בפועל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן, כן. יש טבלה, תסתכלי. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אין פה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל איפה? אני רוצה לשאול איפה הם פותחים. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> איפה יש גדילה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש. מזרחי טפחות ובנק ירושלים במגמת גדילה. << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >> לצערי, אני לא ראיתי את המסמך של הממ"מ אבל אני אומר לך שאם תרצי אני יכול להביא לך בהמשך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש פה מסמך של הממ"מ, מפורט. << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >> בסופו של דבר, יש בפני הציבור מגוון רב של אפשרויות. אני רוצה לדבר על מה הציבור רוצה, כי אתם יושבים פה ובעיקרון מייצגים את הציבור, אבל בואו נדבר קצת על עובדות. קודם כול, מופע הקהל בסניפים ירד. אין מה לעשות, בסופו של דבר הציבור מגיע פחות לסניפים. זה דבר אחד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> צריך לומר את האמת. אני משכיר דירה. אמרתי לשוכר: אם אתה לא עובר מבנק הדואר לבנק אחר, כי אין סליקה באפליקציה לצ'קים של בנק הדואר, אני מפסיק את החוזה. לא בא לי כל חודש, לא רוצה לשלם גם את העמלות של ההפקדה מראש. << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >> תפקיד בסלולר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבנק הדואר אי אפשר להפקיד. הוא עבר בנק בגלל זה. הנוחות, אין ספק, הייתי מבקר פעם בשבוע בבנק, היום אני לא רואה את הבנק, אני לא יודע מי הפקידים בבנק. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל לא כולם כמונו, כבודו. << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >> קודם כול, את צודקת. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> הרבה לא כמונו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ודאי, אני לא אומר. אני מנסה להסביר למה הנוכחות של האזרחים בבנקים ירדה, למי שיכול. למי שלא, ודאי שלא. << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >> קודם כול, אתה צודק. אז אמרתי, מופע הקהל ירד, עלייה משמעותית בשימוש בבנקאות מרחוק. ב-2019, 67% מהפעולות לא נעשו בסניף, בעוד שב-2016 היו 45%, כלומר יש עלייה דרמטית. הציבור לומד להשתמש בבנקאות מרחוק. השירותים שניתנים על ידי הבנקים היום הרבה יותר משוכללים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מקווה שהם מוגנים יותר מאשר שירביט. << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >> הנה אתה רואה, אנחנו בדיוק עושים קמפיין עכשיו כדי לעודד את מודעות הציבור לנושא הזה, להיזהר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לשנות סיסמאות ולא לשים תאריכי לידה של הילדים. בבקשה, אדוני. << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >> השירותים הם הרבה יותר משוכללים. ניתנות לציבור הרבה מאוד אפשרויות להתנהל מול הבנק מרחוק. המכשירים האוטומטיים, מספרם היום גדל – גם המכשירים הבנקאיים וגם המכשירים הלא בנקאיים, והפעילות שניתן לעשות באמצעות המכשירים היא הרבה יותר גדולה. עכשיו בואו נדבר על מה המדינה רוצה, מה המדינה רוצה ומה המדיניות שלה לגבי פתיחת הסניפים. בואו נדבר על ארנונה כי אני חושב שכותרת הדיון של היום הייתה צריכה להיות הארנונה בסניפי הבנקים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מוכן לעשות את זה יחד עם העמלות בסניפי הבנקים. << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >> אין שום בעיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> א', צריך תואר שני בכלכלה להבין למה אתם מחייבים ולמה זה לא שורה אחת ולא 18,000 פטנטים. << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >> אפשר להשוות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה כמו החיובים של הוט, אף פעם אתה לא יודע מה הולך להיות מחויב בחודש הבא. << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >> אין בעיה, אפשר לעשות על זה גם דיון אבל בואו נדבר על הארנונה בסניפים. עלות מטר סניף היא 1,440 שקלים למטר. אתם יודעים כמה משלם סניף של מקדונלדס? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טיבי, במקום לתת לנו הרצאה על מקדונלדס - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בגלל זה אתם סוגרים סניפים? << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> באמת, בתקופה כזו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בגלל ארנונה אתם סוגרים סניפים? מה הרווח של הבנקים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הילה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> לא, לא, אי אפשר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את רוצה להפריע לי? << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> בתקופה כזו, עם רווחים שאתם מציגים, אתה באמת מדבר איתנו על ארנונה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כמה מיליארדים אתם מרוויחים? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זאת בושה וחרפה שמדברים על ארנונה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> עם רווחים שאתם מציגים אתה באמת מדבר איתנו על ארנונה? לא, באמת אני שואלת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בגלל זה אתה סוגר סניפים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תקשיב, במקום לתת לנו הרצאה על ארנונה, יכולת להצדיק את זה בצורה כזו. אתם מבקשים מאיתנו להוזיל עמלות. יש עלויות. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> איזה תעוזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טיבי, אל תעלה על מוקשים שלא צריך. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אתה באמת מדבר איתנו? אנשים אין להם מה לאכול. אתם מציגים רווחיות באופן גורף - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כל השנים. << אורח >> פראס בדחי: << אורח >> מיליונים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מיליארדים. מה זה מיליונים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> מיליארדים. לא מיליונים. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> - - כמעט בכל מחזור, ואתה מדבר איתנו על ארנונה לבנקים? באמת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לאפשר לו לסיים. בבקשה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> איזה ניתוק. << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >> עלות הארנונה בבנקים היא בערך פי 10 כמעט מכל עסק אחר. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> חבל לא 20. << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >> דבר נוסף, כל החוקים שמועברים בכנסת, שמטרתם להגדיל את התחרות במערכת הבנקאית, בסופו של דבר לא קוראים לעסקים האחרים לפתוח סניפים. בסופו של דבר, המטרה של החוקים שאתם מעבירים היא להגביר את התחרות במערכת הבנקאית, בעיקר באמצעים דיגיטליים – מעבר בין בנקים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, טיבי. תעצור פה. << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, לא. אני אתן לך בהמשך. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> הוא עוזר לך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני נותן לך עצה. אני רואה שאתה במסלול התנגשות. תעצור. בגלל זה אתם מתחננים כל פעם לדחות מתווה כזה של התחרות. אתה מדבר איתי על ארנונה, אתה מדבר איתי על עלויות. בוא אני אגיד לך איפה לחסוך. תאמין לי, רק מהסניף שלי אני יכול להגיד לך כמה הייתי חוסך, שטחי ארנונה. אנחנו בלשכות של הכנסת לא יושבים בלשכות כאלה. << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >> אבל פי 10 זה הגיוני? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם במרווח של מטרז' פי 10 על כל פקיד. תודה. תלכו למקומות היקרים ותשחקו אותה, בסוף אנחנו משלמים את המחירים. אל תיכנס לזה. יכולת לסכם את כל קו ההסברה שלך, אתם מבקשים מאיתנו מצד אחד להתייעל, להוזיל עמלות – זה נדרש. אתה יודע מה? יש גם שכל. ברגע שחלק מהשירותים הם דיגיטליים, מתבקש. למה אתה הולך למחוזות שלא צריך לדבר עליהם בכלל? אם אתה רוצה שאני אתן לך – אתה יודע מה, בהתנדבות – בשקל לשנה התייעלות שתיתן לך את אותה תוצאה בלי מה שאתם מדברים, אני יכול לעשות לך את זה גם איך שאתם מתנהלים, אז עם כל הכבוד. כשזה מדובר בלקוח, ההתייעלות על חשבון הלקוח; כשזה מדובר על חשבון העובדים, ההתייעלות על חשבון העובדים. כשזה מדובר על הבנקים ועל הצמרת של הבנקים, שם אין התייעלות, אז אל תלך לשם, ביקשתי ממך. אתה מתעקש, לכן תעצור. בסבב השני. תודה. עורך דין פראס בדחי. << אורח >> פראס בדחי: << אורח >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, תודה לך על ההזמנה, תודה לחברי אוסאמה סעדי על היוזמה הברוכה ליזום את הדיון הזה בעניין סגירת הבנקים. היישוב כפר קרע, שמונה 20,000 תושבים, הוא אחד הנפגעים מהמדיניות האכזרית הזאת של הבנקים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היה שם סניף ונסגר? << אורח >> פראס בדחי: << אורח >> כן. היה שם סניף של בנק, קודם כול בנק ערבי שהתמזג עם לאומי ועכשיו לאומי נסגר. זה מדיניות שאין בה חמלה, זה מדיניות שיש בה התאכזרות לאדם. בסופו של דבר, הבנקים, אדוני היושב-ראש, צריכים לתת שירות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, אני אעזור לך, אני רוצה לנווט אותך. << אורח >> פראס בדחי: << אורח >> אני בא להשמיע את קול זעקתנו על המדיניות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ידידי, אני אתן לך. הרי בסוף בסוף אתה תרצה שאנחנו פה נכתוב מסקנות ונפקח עליהן. נכון? << אורח >> פראס בדחי: << אורח >> וגם אני אציע משהו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ולא נכלה את הזמן בנאומים ארוכים, אז רק שאלה כדי שגם הציבור, גם הפרוטוקול - - - << אורח >> פראס בדחי: << אורח >> תן לי להגיד כמה מילים, אחרי זה אני אענה על כל השאלות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רוצה שאתה תאמר בתוך הדברים שלך. הפרוטוקול לא יכול לשאול, אני שואל במקומו. מה המרחק הכי קרוב מהנקודה המרכזית של כפר קרע או מהקצה שלה לסניף בנק הכי קרוב שיש לך באזור? << אורח >> פראס בדחי: << אורח >> אדוני, סניף בנק לאומי נמצא במרכז היישוב, הוא נגיש לכל היישוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם היום סוגרים אותו, לאן זה הולך? << אורח >> פראס בדחי: << אורח >> לערערה. זה יישוב אחר בכלל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כמה המרחק? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עם הפקקים, שעה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> מספיק הפקק בכניסה. << אורח >> פראס בדחי: << אורח >> המרחק הוא שישה קילומטר, אבל זה לא האישו. אני אסביר ואתה תבין עד כמה המצוקה היא קשה, עד כמה ההחלטה הזאת, היא מתאכזרת לתושבים ולא מסתכלת על התושב. בסופו של דבר, יש אדם מאחורי ההחלטה הזאת והם לא מסתכלים על האדם, הם מסתכלים איך להשיא את הרווחים, הם מסתכלים איך להרוויח יותר במקום איך לשרת את התושבים. הנה, שמעת איזה ניתוק מהמציאות, מהאנשים בשטח, כמה כואב להם על הארנונה. זה מה שמטריד את הבנקים? הארנונה, אדוני היושב-ראש? לא מטריד אותם רמת השירות, איכות השירות. גם בעידן של הטכנולוגיה, גם בעידן תחת הכותרת של התייעלות – ומדברים איתנו על התייעלות – למי הם רוצים להתייעל? כדי לתת שירותים יותר טובים? הם מתייעלים כדי להרוויח יותר, לא כדי לשרת את האזרחים. עכשיו שמעתי בצער רב את סגנית המפקח על הבנקים. מילה אחת, עיניה לא נשואות לאנשים בעלי המוגבלויות, לזקנים, לדלי אמצעים, לאנשים שעדיין לא משתמשים בטכנולוגיה – מה עושים איתם, איך ייסעו מיישוב ליישוב כדי לקבל שירותי בנקים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למרות שאתה מתעקש, אני אפריע לך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> שאין להם רכב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אתן לך להמשיך. היא ציינה דברים שהם עושים כשהם סוגרים את הבנק, מהם התנאים שהם מבקשים, בואו תבינו. אישור בתנאי שיופעל סניף נייד או חלקי במקום – 2.7% מכלל הסגירות. אישור בתנאי שיישאר מכשיר אוטומטי - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> משאירים מכשיר, אז מה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> - - ויופעל או סניף נייד או חלקי במקום – 10% מכלל הסגירות. זה לא מספיק, גברתי, עודדה. זה לא מספיק. << אורח >> פראס בדחי: << אורח >> אני מזמין את אדוני היושב-ראש לסייר ביישובים הערביים ולראות עד כמה בנק חיוני לתושבים, להתנהלות העסקית של היישוב. הוא לא רק בהיבט של הארנונה - שזה פוגע גם ברשויות ובתשלומים ובחיי המסחר היומיומיים - יישוב שיש בו חיי מסחר ערים צריך בנק, נקודה. יישוב שיש בו 20,000 תושבים, שצריכים לקבל שירותים, צריך בנק. המדיניות הזאת, במיוחד עכשיו – אני, כמשמיע את קולם ואת צעקתם של תושבי כפר קרע כאן בפני הוועדה הנכבדה, אומר שסגירת בנק לאומי בכפר קרע היא החלטה שאין בה חמלה, היא החלטה שמתאכזרת לקהל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עורך דין פראס, משפט אחרון, ואני אגיד לך מה אתה הולך להציע. בסדר? << אורח >> פראס בדחי: << אורח >> תגיד לי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו בסיכום נבקש כדוגמה מסגנית המפקח על הבנקים דוח מפורט, נתונים, כולל נתונים עסקיים, נתונים של פעילות הבנק בכפר קרע, ומה הוביל, מה היו הסיבות לסגירתו. תודה. << אורח >> פראס בדחי: << אורח >> ואני רוצה להוסיף עוד שני משפטים, אדוני, רק לתשומת ליבו. קודם כול, תסתכל איך הנהלה שיושבת במגדלים בתל אביב, מקבלת החלטה בלי לקיים שיח עם ראש רשות, עם ראשי רשויות. איפה נשמע דבר כזה? המחשבה שעומדת מאחורי ההחלטה היא רק עסקית, איך להשיא רווחים ולא להתחשב בתושבים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << אורח >> פראס בדחי: << אורח >> הערה אחרונה. אדוני, אם סוגרים סניפים או מצמצמים סניפים אז לא יהיה קהל. מה זה הדמגוגיה הזאת שמגיע פחות קהל? אם אתה מצמצם יותר שירותים, לא יגיע קהל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא רק בגלל זה. << אורח >> פראס בדחי: << אורח >> סוגר בנק, לא יגיע קהל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << אורח >> פראס בדחי: << אורח >> מה קורה עם האדם המפוטר? מי מסתכל עליו? מה זה התייעלות ששולחים אנשים הביתה בלי פרנסה בעידן של קורונה, אדוני? מי יסתכל עליהם? מי חשב עליהם בכלל? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תגיד לי, עורך דין, בבית המשפט אומר לך השופט תודה, הוא נוזף בך. << אורח >> פראס בדחי: << אורח >> הופעתי שם הרבה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פעם שנייה, שלישית, מספיק. הילה, בבקשה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> בוקר טוב. תודה, היושב-ראש. קודם כול, אין בדוח הזה סגירת סניפים ב-2020, דבר שמאוד נוח כי בשנה האחרונה הייתה סגירה מסיבית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. הדוח הזה הוא של הממ"מ, זה לא של בנק ישראל. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אני רק מסבה את תשומת ליבם של חבריי והנוכחים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא זועק גם ככה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> הוא זועק גם ככה, ובנוסף לזה בשנה האחרונה בגלל הקורונה ובגלל סיבות נוספות והמגמה הכללית שכן הולכת לכיוון סגירה, כאמור, אז חבל שאין לנו את הנתונים. אני חושבת שחשוב שגם בוועדה הזו אנחנו נסתכל עליהם. כאשר תאגיד בנקאי מגיש בקשה למפקח על הבנקים לסגור סניף, יש שלוש אופציות. יש לסגור את הסניף ללא התניות, יש לסגור ולשים סניף נייד, ויש להחליף אותו בכספומט. לפי מה שאני מבינה, כאשר הפיקוח על הבנקים בודק את הבקשה, הוא מסתכל על זה על פי תאגיד ולא על פי השכונה, כמו שאמרה פה חברתי, ואני אשמח לדעת כאשר המפקח על הבנקים מחליט לאשר את הסגירה, האם הוא בודק מה קורה באותו יישוב או האם הוא אומר: בנק, למשל הפועלים לצורך הדוגמה, לא סגר כל כך הרבה סניפים, אני אאפשר לו, זאת אומרת האם נעשית בדיקה של האזור עצמו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמות המידה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> דבר שני, השימוש בתנאי שהבנק יפעיל סניפים ניידים כמעט לא מתבצע בפועל. בפועל, רוב הסניפים שנסגרים, נסגרים ובמקומם יש במקרה הטוב – מה זה טוב? המפקח על הבנקים טוען שזה בכל מקום, אני כרגע אקבל את זה – ישנם כספומטים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש בפיצוציות כספומטים, לא במקום הבנקים. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> כן. ב-6 שקל עמלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בשישה שקלים עמלה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> זה משהו אחר, תכף אני אומר על זה מילה כי עשינו על זה דיון בוועדת הצרכנות בראשותי ודיברנו הרבה על העמלות של הכספומטים, אבל אני אשמח לשמוע את עודדה או מי שנמצא פה מהפיקוח על הבנקים גם לגבי זה. האם בפועל אתם כן עושים צעדים מול הבנקים כדי שהם יחליפו את זה וייקחו את האופציה של סניף נייד ולא ישר האופציה של הכספומט? אני אומר באופן כללי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סיכום. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> נאמר פה ודאי על הנכים והנגישות, שסוגרים סניף ושמים כספומט, הוא לא נגיש לנכים הרבה פעמים. נעשה פה עוול מאוד מאוד גדול. << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >> הכספומטים נגישים. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> חשוב לומר גם, מספיק עם הראייה הצרה של פריפריה-מרכז. היום כבר בכל עיר – גם בתל אביב, גם בערים חזקות – יש עדיין אזורים יותר חלשים. צריך להסתכל על האוכלוסייה, על השטח ולא להסתכל על שם העיר. גם בדיון שאנחנו ערכנו על העמלות באמת דיברנו על העניין הזה שבסופו של דבר כשסניף נסגר ועומד רק כספומט, ברגע שהוא מנותק מבנק, ובן אדם בא ומושך ממנו, יש לו גם במקרה כפל עמלות – במקרה והוא רחוק יותר מ-500 מטרים מהסניף – וגם הכספומט עצמו לא מספק את כל השירותים שניתנו קודם. עם כל הכבוד, ציינת קודם, מספק שירותים רבים. כשבן אדם רוצה להחתים על הוראת קבע – אני מדברת על האוכלוסיות היותר מבוגרות – כשהוא רוצה לעשות דברים אחרים, הוא לא יכול לעשות. הוא יכול להפקיד ולמשוך ובערך בזה מסתכמים השירותים של הכספומטים. גם הבנקים אחת ולתמיד צריכים לגלות אחריות. אנחנו דיברנו על זה, גם הבעלים של הכספומטים הפרטיים בסופו של דבר אמרו, בהרבה מקומות אנחנו מפסידים, אבל עדיין אנחנו רואים שיש מקומות שאנחנו מרוויחים. לא יכול להיות שהשיקול היחיד שיעמוד מול הבנקים זה שיקול רווח, והגיע הזמן שגם הבנקים ייכנסו מתחת לאלונקה ויגלו אחריות, אחריות חברתית באופן כללי, בוודאי בשעה הקשה הזו. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני אהיה קצר. א', אני רוצה להודות לחברי אוסאמה על היוזמה לקיים את הדיון הזה כי אנחנו מקבלים המון פניות ותלונות של תושבים ביישובים שלנו על סגירת סניפי בנקים. לא בכדי נמצא כאן ראש יישוב, עורך דין פראס בדחי, שזועק את זעקת התושבים. ההסבר ששמעתי ממר רבינוביץ' ממש לא משכנע, כאנדרסטייטמנט. אדוני היושב-ראש, אני רואה את פילוח סניפי הבנקים שנסגרו בין 2010 ל-2019: בדרום – 6.5%, בצפון – 4.4%, בירושלים – 13.5%, בחיפה – 15%, תל אביב – 32%, במרכז – 25%, בהתנחלויות – 1.8%. רק 1.8% נסגרו. הבנקים, דווקא בתקופת הקורונה ולמרות הטענות שזה קורונה, מרחק וכדומה, ושירותים דיגיטליים ואונליין - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> המרחב הפתוח לא מדבק. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> - - יש יישובים שנשארו ללא סניף בנק, ויש יישובים שמלכתחילה אין בהם סניפי בנק, למשל באזור הדרום יש רק ברהט. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> ברהט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כי כל הבנקאים משם. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> גם מנהל הבנק לא משם. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> כי זה לא משתלם להם. הראייה היא רק כדאיות כלכלית. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אפרופו, מה שאומרת הילה, בנקים שהם מעצמה כלכלית עושים דברים בהפסד באזור מסוים בפריפריה - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא מפסידים. הם לא מרוויחים הרבה, אבל לא מפסידים. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הם לא מרוויחים כמו תל אביב. ולכן, זה המקום שבו הוועדה תקבל החלטה ותמליץ . << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> וזה המקום של המפקח על הבנקים לעשות את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דורית פרי, אזרחית שפנתה, שגם נפגעה מהסגירה. דורית, לא כמו חברי הכנסת, בקצרה. בבקשה, גברתי. << אורח >> דורית פרי: << אורח >> שלום לחברי הוועדה. יושב לצידי אבי, בן 90, אשר אוחיון שהיה מנכ"ל משרד העבודה והרווחה והביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד 120, כעשרים. << אורח >> דורית פרי: << אורח >> תודה. גם חבר הנהלת הסוכנות, מנהל מחלקה. אני אומרת זאת כדי להגיד שהאנשים האלה, בוני המדינה, נותרים היום – לא רוצה להגיד לצידו חסרי אונים – אבל חברים, גם אנחנו בדרך לשם. אני לא אחזור על הדברים של חברי הכנסת וחברת הכנסת הילה, שדיברה לפניי, אני רק אגיד. תראו, סניף בנק הפועלים באזור טוב מאוד בירושלים נסגר ממש השבוע. המשמעות היא שאבא צריך לקחת שני אוטובוסים כדי להזמין פנקס שיקים. הוא צריך לנסוע בשני אוטובוסים כדי להעביר מחשבון לחשבון, הוא צריך לנסוע או ללכת רגלית 1.3 קילומטר כדי למשוך כסף ללא עמלה מסוימת. כלומר, חייו הפכו להיות הרבה הרבה יותר מסובכים, ולא נעים להגיד אבל גם מסובכים למשפחה. אנחנו עושים את זה בכבוד רב ובשמחה רבה. אני רוצה להגיד, לא סביר – לא סביר – לבעלי צרכים מיוחדים, לאנשים מבוגרים, להפוך את החיים, פשוט זאת הפקרה של אוכלוסייה מבוגרת ומתפקדת לחלוטין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דורית, תודה. << אורח >> דורית פרי: << אורח >> אני מבקשת להפנות פנייה למפקח על הבנקים, אני מבקשת לחשוב יצירתית. כפי שאמר היושב-ראש, אין צורך בבנקים רחבי ידיים. תשאירו בבקשה יותר אשנבים שייתנו מענה שלוש פעמים בשבוע, אפשר לחבור גם עם בנק הדואר, אפשר לחבור גם עם אשנבים נוספים כדי להוזיל את הארנונה, אבל אל תשאירו ואל תפקירו את אוכלוסיית הזקנים, בעלי הצרכים המיוחדים. אנחנו בעוד עשר שנים באותו מצב, גם לנו יהיה קשה הניווט הקולי והניתוב הקולי, גם לנו יהיה קשה להשתמש בטכנולוגיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני כבר היום כששומע ניתוב קולי, מנתק את השיחה, מוותר על השירות. תודה, דורית, והרבה בריאות לאבא. חברת הכנסת תמר זנדברג. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה, אדוני. אני רוצה להזכיר שנאמר כאן כבר מה שנקרא הסבסוד הצולב כשמדובר בסוג של – לא מונופול אבל בוא נגיד קרטל כמו הבנקים – זה רק מצופה שבאמת יאזנו בין הדברים השונים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם את רוצה לדייק את ההגדרה – דואופול, בינתיים. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> דואופול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בינתיים. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> מאה אחוז. סליחה. אני חושבת שבנקים זה באמת סקטור שבוא נגיד, ההיסטוריה – בטח הישראלית, וגם העולמית – מראה שהם לא נופלים, כלומר המדינה עומדת מאחוריהם כי הכסף של הציבור נמצא שם ולכן האחריות הציבורית ולכן גם הלגיטימציה – גם שלנו ככנסת, גם של בנק ישראל – באמת לפקח ולדאוג לדברים. בהמשך למה שאתם אומרים על הארנונה, אני הייתי רוצה לראות אם יש לכם - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמרתי לך, טיבי, אתה עולה על מוקשים. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אני באמת רוצה לשאול האם יש נתונים. הרי שמענו כאן, איפה סוגרים? לא יודעת כמה עולה מטר ארנונה בערערה או בכפר קרע או במקום כזה, אני יודעת כמה עולה בתל אביב וברמת גן ובגבעתיים, איפה שנסגרו סניפים, אבל מאוד בקטנה. אני הייתי בסניף בנק בגבעתיים במקום מסוים, העבירו אותי לגבעתיים במקום אחר. לא סגרו בגבעתיים, וגבעתיים זה עיר קטנה, ברוך השם, ויש לה גם ערים סמוכות. אבל יישוב כמו שאתה מתאר, גם הכניסה והיציאה בין יישוב ליישוב, בין גבעתיים לרמת גן לתל אביב עוברים חופשי, לא יוצאים מהיישוב, נכנסים ליישוב, עומדים בפקקים וכל הדברים האלה. אם יש לנו פריסה, אם יש לאיגוד הבנקים – בכלל הבנקים, לא בנק כזה או אחר – פריסה של הסגירות שהיו במקומות שהארנונה גבוהה לעומת במקומות שהארנונה נמוכה, בואו נראה. << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >> ומה הארצי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טיבי, תודה. אתה לא מפריע לי. הכתובת זה לא הוא. הכתובת זה המפקח על הבנקים. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אני מסכימה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איגוד הבנקים גם לא מכיל את כולם. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> לא, יש להם גם אינטרס אחד ברור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל את צודקת. נביא את זה בסיכום. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> נכון, אבל אני אומרת, הרציונל של הארנונה עובד הפוך. זה לא הגיוני. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אם אפשר לשאול, שיענו לנו על השאלה כמה סניפים ניידים מופעלים כיום. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> נכון. שאלה מצוינת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 2.7 מתוך כל הסגירות, תביני, כמעט לא נספר. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אנחנו לא סופרים כספומטים. סופרים ניידים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ענת סרגוסטי. בבקשה, גברתי. << אורח >> ענת סרגוסטי: << אורח >> תודה רבה לאדוני היושב-ראש, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני יושבת-ראש בהתנדבות של ארגון שנקרא "כן לזקן" שעוסק בזכויות של זקנים, אני עוסקת בנושא הזה של סגירת סניפי בנקים כבר הרבה זמן ואני הייתי בישיבות האלה בוועדת הכלכלה בראשותו של איתן כבל ב-2016 כשכל הנושא הזה נדון. יש פה דברים שלא מדברים עליהם. אחד, שהבנקים זה החברות המרוויחות במשק שנים. אז אין פה עניין של כסף או לא כסף, זה עניין של סדרי עדיפויות. דבר שני, כשמגיעים לסגירת הסניף זה סוף התהליך. התהליך הוא קודם כול סוגרים שירותי קופה, אחר כך סוגרים שירותים אחרים, ואז הקהל פחות מגיע לסניף ואז אומרים: אוקיי, אין ביקוש, אז בואו נסגור את הסניף, ואז כשזה מגיע לפיקוח על הבנקים, הפיקוח על הבנקים אומר: ברור, אין ביקוש מצד הקהל, אז בואו נסגור את הסניף הזה. צריך לתפוס את התהליך הזה בתחילת הדרך. אני מצטרפת למה שאמרה גברת פרי, והיא צודקת. הקושי של הזקנים לתפעל את הדיגיטל הוא כמעט בלתי אפשרי. תחשבו על המוטוריקה העדינה שנפגעת, לכן קשה ללחוץ על כל המקשים האלה. תחשבו על כל השכבות של אימות הזיהוי שהבנקים מבקשים. בן אדם מצלצל לסניף, צריך לשנות את הסיסמה או לא יודעת מה, ואז אומרים: אנחנו נשלח לך קוד לטלפון, הוא לא יכול באותו זמן גם לתפעל את הטלפון וגם לבדוק את הקוד ששלח לו הבנק באופן אוטומטי. הזקנים מפוחדים להשתמש בכספומטים כי הם איטיים מאוד והם פוחדים שישדדו אותם, ומקרים כאלה כבר קרו, זה לא סתם. הם פוחדים שיגנבו להם את מספרי הזהות, הם פוחדים שיגנבו להם את הקוד של הכספומט, אלה לא דברים מופרכים, אי אפשר סתם להרגיל בן אדם לעבור לאיזה מערכת דיגיטל בלי שהוא עבר את כל השלבים בדרך. בנוסף, הזקנים האלה – כמו שאמרה גברת פרי נכון – מנהלים חשבונות כבר שנים, משלמים עמלות שנים. אני יודעת על ההורים שלי, הם משלמים עמלות, אני לא רוצה בכלל להתחיל לדמיין כמה עמלות הם שילמו, ועכשיו סגרו להם את הסניף של בנק לאומי במושבה הגרמנית בירושלים, לא השאירו אף סניף פתוח שם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ענת, תודה. את יודעת שהקימו בממשלת ישראל משרד מיוחד לשוויון חברתי. הם לא נמצאים בדיון. << אורח >> ענת סרגוסטי: << אורח >> אנחנו בקשר עם המשרד לשוויון חברתי. המשרד לשוויון חברתי בימים אלה מנהל בדיוק את הדיון הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ענת, הם הוזמנו לדיון, הם לא נמצאים בדיון. אני בסיכום אקרא להם להכין לי נייר עמדה בנושא הזה ומה הם מתכוננים לעשות על מנת לתת מענה לאוכלוסייה. << אורח >> ענת סרגוסטי: << אורח >> יש לי הצעה לפתרון חלקי, אם אדוני מוכן לתת לי עוד חצי דקה להשמיע אותו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << אורח >> ענת סרגוסטי: << אורח >> כשאנחנו מתקשים לקבל שירות מהסניף, מבקשים מאיתנו להקיש את תעודת הזהות, ויודעים מי אנחנו, מבינים את הפרופיל שלנו. אני הייתי שמחה אילו ברגע שהייתי מקישה את תעודת הזהות, היו מפנים אותי מייד לפקיד אנושי ולא הייתי צריכה לעבור את כל המערכת הזאת לניתוב שיחות, שהיא כמעט בלתי אפשרית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ענת, אני יעקב מרגי, עדיין לא הגעתי למעמד אזרח ותיק, אני מקווה להגיע בבריאות ובאריכות ימים. << אורח >> ענת סרגוסטי: << אורח >> בעזרת השם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תדאגי, זה לא רחוק. ואני אומר לך שאני מנסה – מנסה, אולי, בנאיביות שלי – לחייג לסניף הבנק שלי, והם מכירים אותי ואני יכול ויש לי יכולות דיגיטליות, זו משימה בלתי אפשרית, זו הנחיה, הנחיה מובנית לא לתת שירות טלפוני. << אורח >> פראס בדחי: << אורח >> נכון. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אנחנו הגשנו הצעת חוק על זה, אני רק מזכירה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ודאי. לכן, אני עדיין דבק בכך, אני חושב שהמשרד לשוויון חברתי חייב להיכנס לעובי הקורה ולהביא מענה בסוגיה הזו, לפחות לאוכלוסיות המבוגרים, לאנשים עם מוגבלויות. << אורח >> ענת סרגוסטי: << אורח >> אני יודעת שהם מקיימים דיונים על זה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מה קרה שהם לא באו? העברת חוק אל תתקשר אליי, הם כבר לא באו? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קיבלו את החוק, הפסיקו לבוא. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> קיבלו את החוק ולא באים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנטאנס שחאדה, בבקשה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, תודה אוסאמה על הצעת הדיון. זה לא פעם ראשונה שדנים בנושא חשוב זה. דיברנו על החשיבות של הבנקים לפיתוח כלכלי, כמה לצערנו, חוסר או היעדר סניפי בנקים עוזר לשוק האפור ולכל עולם המצוקה הכלכלית וההשלכות והנגזרות שלה בחברה הערבית. אני לא רוצה להאריך אבל אתן דוגמה ביישוב כפר קרע. אתם יודעים שיש לכפר הזה רק כניסה אחת? כביש ראשי אחד - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש פקק של 2 קילומטר. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> - - של כניסה ליישוב ויציאה מהיישוב, ואם אין סניף בנק חייבים לנסוע ליישובים קרובים. במקום חמש דקות זה אורך חצי שעה ולפעמים בשעות העומס שעה. תחשבו על כל בעלי העסקים שאין להם את השירות, או אנשים שצריכים שירות ואין תחבורה ציבורית בין היישובים הערביים בוואדי ערה, גם זה מוסיף למצוקה. תחשבו על האוכלוסייה הזקנה שנעזרת רק בסניף בנק הדואר, וגם יש מחסור בסניפי דואר ובנקי דואר ביישובים הערביים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> זאת אומרת, אין להתייחס ליישובים הערביים בנתונים או במערך השיקולים הרגיל לסגירת בנקים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה יופיע בסיכום. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> לכן, אנחנו צריכים תשובות מהבנקים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. יובל וגנר, יושב-ראש עמותת נגישות ישראל. בבקשה, יובל. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> שלום רב, דיון חשוב ביותר. חשוב לי להגיד שני דברים. אחד, תפסיקו להפריד בין הצרכים של אזרחים ותיקים לאנשים עם מוגבלות. בהקשר הזה זה אותו דבר, זה בסוף קושי לקבל שירותים חיוניים ביותר מהבנקים. אי אפשר להימנע מהתהליך הזה של דיגיטציה והתקדמות, וכנראה גם סגירת סניפים, אבל כאשר זה קורה אנחנו צריכים להתנות את השירותים בשיפור מעבר למה שהיום נדרש בתקנות נגישות השירות, שאמורות לייצר נגישות גם במצבים כאלה. שמחתי לשמוע שיש סניפים ניידים אבל לא שמעתי שהם בהכרח חייבים להיות נגישים. אני שמח לשמוע שלפעמים משאירים מבואות, אבל זה לא מספיק טוב. אנחנו צריכים לייצר איזשהו שולחן עגול עם ארגוני אנשים עם מוגבלות, אזרחים ותיקים, הבנקים, לראות איך מפשטים את השירותים העתידיים בצורה כזאת שהם טריוויאליים, כל אמצעי הזיהוי צריכים להיות - כמו שנאמר על ידי ענת - פשוטים, קלילים, כדי שבאמת אנשים יוכלו להישאר בבית, לצרוך מרחוק, לקבל שירותים בנקאיים בצורה פשוטה. אין שום סיבה לצאת מהבית. מצידי, אם אני צריך לקבל ספר שיקים, שישלחו לי הביתה, זה הרבה יותר נוח לי מלנסוע בשני אוטובוסים. אבל משהו פה צריך לקרות, וההצעה לסדר היא פשוט שיהיה שולחן עגול, שנתחיל לחשוב ולפתח את פתרונות העתיד, שבעידן הטכנולוגי נקבל שירות נגיש ופשוט לכולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. ואם הבנקים, יש להם בעיה, שילמדו מקופות החולים. עם כל הקשיים שלהם, אם אתה רוצה להזמין תרופות עד הבית עם משלוח, אתה מקבל אותן, לא צריך ללכת לקופת החולים. תודה. הקורונה עשתה הרבה דברים טובים, חוץ מהנזקים הגדולים שהיא עשתה. בבקשה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> זה על מה שנאמר קודם לגבי המענה האנושי. ציינה פה – שכחתי את שמה – דיברה על מספר תעודת זהות שצריך להקיש. לרוב, אצל אזרחים ותיקים, גם להקיש תעודת זהות ולהקיש כוכבית או סולמית זה בעיה. בסופו של דבר, אני – כשאני לא באמת צריכה את זה – כשאני מתקשרת לבנק שלי כי זה בנקאות ישירה, מייד עונים לי שלום, הילה, זאת אומרת יש אפשרות טכנולוגית לבנק לזהות אותי באופן ישיר. ולכן, אני מזכירה ליושב-ראש, אנחנו הגשנו הצעת חוק – גם אתה חתום עליה – שבעצם קובעת באופן ישיר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את יודעת למה אני לא מתרגש? אין חקיקה. לצערנו. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> נכון. לצערי, לצערי גם החוק הזה שבוי אצל דודי אמסלם, אבל אנחנו לא נוותר. ואני מזכירה שהצעת החוק הזאת בעצם קובעת שהבנקים - לא רק הבנקים - הבנקים, קופות החולים, משרדי ממשלה, יזהו באופן מיידי - הטכנולוגיה היא מאוד פשוטה - את האזרח הוותיק ויענו לו מייד כי כמו שנאמר פה, אתמול הייתי אצל אימא שלי, היא צריכה הוראת קבע לבנק, היא לוקחת מונית וצריכה לנסוע לסניף של הבנק בשביל לעשות את זה, בשביל לדבר איתם בכלל. זה דבר שהוא לא הגיוני וצריך לשים לו סוף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, קודם כול אני שמח על הדיון הזה, אני שמח על הדברים שנשמעו ונאמרו כאן. אני חושב שאנחנו לא פעם ראשונה דנים בסוגיה הזאת. המטרה, היא צריכה להיות חד-משמעית, למתן את סגירת הסניפים. אני אומר את זה ככה בפשטות משום שיש אנשים שגם בעידן הדיגיטלי, גם בעידן הטכנולוגי, עדיין רוצים את הבנקאי, רוצים להגיע לסניף. מה שאני מציע, אדוני, אם אין חקיקה אז בוא נסגור את הכנסת, בוא נסגור את ועדת הכלכלה, אבל מה שאני מציע, שוועדת הכלכלה אכן תיקח את היוזמה הזאת. אם אנחנו נקים ועדה – אם זה ועדה בין-משרדית, אם זה ועדה בפיקוח הדוק של ועדת הכלכלה – אם המפקח על הבנקים לא מצליח, מה שנקרא לפקח במאה אחוז על התהליך הזה של סגירת הסניפים, ושוב, אני מאוד מכבד את הבנקים, אני חושב שהם עושים עבודה טובה, אני לא מתכוון לתקוף אותם והכל בסדר, אבל עדיין בנושא הזה, בנקים לא רואים את כל התמונה. ח"כים, אנחנו מייצגים את הציבור, אנחנו כן רואים את כל התמונה מבחינת אנשים שהם מבוגרים, מבחינת אנשים שאין להם יכולת, והרבה פעמים, תתפלאו, הרבה אנשים פונים אלינו יותר מאשר הם פונים לבנקים, לקופות החולים, וכו'. מה שאני מציע לך, שבאמת תקרא להקמת ועדה בין-משרדית בפיקוח הדוק של ועדת הכלכלה בנושא סגירת הבנקים, ומבחינתי אפשר לבוא כל שבוע, להקדיש חצי שעה, שעה, לנושא הזה, ולפקח. מה שאמור לעשות המפקח על הבנקים, אנחנו נעשה בוועדת הכלכלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נתי ביאליסטוק. בבקשה, אדוני. << אורח >> נתי ביאליסטוק-כהן: << אורח >> שומעים אותי? זה דוגמה לקושי של אנשים עם מוגבלות להתמודד עם טכנולוגיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מנכ"ל המרכז לעיוור, מי שלא מכיר. בבקשה, אדוני. << אורח >> נתי ביאליסטוק-כהן: << אורח >> אני רוצה להעיר מספר הערות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא שומעים אותך טוב, נתי. << אורח >> נתי ביאליסטוק-כהן: << אורח >> ראשית, הבנקים לא בודקים תחילה ועושים אחר כך, והדוגמאות לכך הן רבות. אתה סוגר שירותים מסוימים בסניף מסוים, הפכת את הסניף פתאום ללא רלוונטי עבור אדם עם מוגבלות, הוא צריך לחפש לעצמו סניף אחר. אתה סוגר מחלקות ומעביר אנשים, עוד לפני שסגרת את הסניף, לסניף אחר, לא בדקת אם הסניף מתאים לו – לא בהיבט היקף השירותים שהוא נותן ולא בדקת אם הסניף נגיש עבורו – כמובן, כל הדברים האלה מתגלים בדיעבד. ואם סגרת סניף והעברת באופן גורף את כל לקוחותיו לסניף אחר, שוב, בלי לבדוק האם הסניף מתאים לצרכים של אנשים, ואנחנו מגלים פתאום שסניפים לא נגישים - לא תחבורתית, לא פיזית, לא מבחינת מגוון השירותים שהם נותנים – הדברים האלה מאוד מאוד מקשים על החיים. הפתרון הדיגיטלי או הפתרון של חוות השירותים שהם מעמידים, לא תמיד אף הוא מתאים לאנשים עם מוגבלות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> משפט סיכום. << אורח >> נתי ביאליסטוק-כהן: << אורח >> הקושי בתפקוד במערכות הדיגיטליות לאנשים עם מוגבלות - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, נתי. רן מלמד. בבקשה, אדוני. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> שלום, בוקר טוב, אדוני, ותודה לך ולחברי הוועדה. אני חושב שהדיון הזה הוא חשוב ביותר, הוא לא צריך להיות הדיון הראשון ובטח לא האחרון. רוב הדברים נאמרו, אבל אני חושב שמה שלא נאמר עוסק בעיקר בשקיפות ובדרך קבלת ההחלטות של הפיקוח על הבנקים, שקיפות ברמה של באמת מה קורה עם הטפסים שהבנקים ממלאים כדי לבקש בקשה לסגירת סניפים, מדוע הטפסים האלה לא מופיעים באתר בנק ישראל בצורה כזאת שהציבור יוכל לעבור עליהם ולהעיר את הערותיו לפני שהפיקוח על הבנקים מקבל את ההחלטות שלו. הדבר הראשון. הדבר השני נוגע לנושא הסניפים הניידים, שלטעמי הוא בהחלט יכול להיות פתרון ראוי. רק לסבר את האוזן – בנק הפועלים פרסם ב-22 באפריל השנה, באמצע משבר הקורונה, באתר האינטרנט שלו שהוא מגדיל בצורה משמעותית ביותר את מספר הסניפים הניידים שלו. הוא הגדיל אותם מאחד לשלושה. האם זה המספר המספיק כדי לקיים שירותים נאותים לאוכלוסייה שצריכה לקבל? ובנק הפועלים עוד אומר שהוא הבנק שיש לו הכי הרבה סניפי בנק ניידים במערכת. מדוע המפקחת על הבנקים או סגנית המפקח על הבנקים לא מציינת באמת כמה סניפים ניידים יש, איפה הם פועלים? למה ברשימת הסניפים הבנקאיים לא מופיעים הסניפים הניידים, לוח הזמנים שלהם, באיזה יישובים הם מופיעים? ואדוני, אני לא מדבר רק על אוכלוסייה של אזרחים ותיקים ואנשים עם מוגבלויות. אנחנו מדברים על אנשים שגרים בפריפריה, ביישובים מרוחקים, אנשים שקשה להם להתנייע ולהגיע מבחינה תחבורתית למקומות שבהם יכולים לקבל שירותי בנק. אני חושב שיש לא מעט דברים שניתן לעשות וצריך לעשות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אתה תשמע בסיכום. יש לנו סיכום ארוך מדי. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> אני יודע, אני מסיים. א', הייתי מבקש להכניס לסיכום את הנושא של השקיפות ואת חובת - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוכנס. תוך כדי שדיברת, הוכנס. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> הדבר השני והאחרון שאני מבקש זה לעשות תיקון לחוק סגירת סניפי בנקים או כמו שקראו לו בהתחלה, חוק אימא של כחלון כי ממנו הוא יצא ויצא לי הכבוד לעזור לחבר הכנסת לשעבר איתן כבל לכתוב אותו, להוסיף לו סייגים שמדברים על שיתוף ציבור ועל שקיפות, רק בצורה כזאת ניתן יהיה לחזור לאוכלוסייה שכרגע בחוץ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. ברי רוזנברג, מנהל הרגולציה של בנק לאומי. בבקשה, אדוני. << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >> בוקר טוב. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ראשית, בנק לאומי, יש לו הכי הרבה סניפים במגזר הערבי, כך זה היה בכל השנים האחרונות. צריך אבל להבין דבר אחד. כשמסתכלים על סניפי החברה הערבית, רואים בצורה מובהקת ירידה במופע של אנשים בסניפים ועלייה בדיגיטל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברי, תתייחס לטענה שאתם קודם כול סוגרים את המחלקות העסקיות, סוגרים שירותים כאלה ואחרים, ואחר כך אומרים יש ירידה בביקוש. << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >> זה לא נכון, ואני אסביר, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז אנחנו נבקש את הנתונים מהמפקח על הבנקים. << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >> אין בעיה. אני רוצה להגיד על סניף כפר קרע, אם תיתן לי שתי מילים, וזו דוגמה מצוינת למה שעכשיו שאלת אותי. סניף כפר קרע לדוגמה הוא סניף ש-75% מהלקוחות שלו מעדיפים לעבוד בדיגיטל. המופע בסניף, אנשים בממוצע בסניף הזה באים פחות מפעם בשנה לסניף. זה סניף שכמעט ולא מגיע אליו קהל. << אורח >> פראס בדחי: << אורח >> לא נכון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הרי ידעתי שאתה - - - << אורח >> פראס בדחי: << אורח >> זה הטעיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. אני לא אתן לך. בבקשה, אדוני. << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >> אדוני, אני רוצה גם להגיד לך מה הפתרונות שאנחנו מציעים. למרות כל מה שאמרתי, למרות שאנשים כמעט לא מגיעים לסניף הזה - דרך אגב, אתם יודעים מה אחוז האוכלוסייה המבוגרת שהוא דיבר עליה, מעל גיל 70? פחות מ-2% - למרות כל מה שאמרתי, לא נעלם מעינינו, גם אם זה מעט מאוד אנשים מבוגרים. דרך אגב, הזכירו את הנכים. נכים בסניף הזה שמקבלים קצבת נכות, שאפשר לזהות אותם, 12 איש. למרות המספרים הקטנים האלה, לא נעלמה עינינו גם מאותם אנשים. ואני בהחלט חושב ומסכים – וזה לא קשור בכלל לארנונה, ואני מסתייג מהאמירות האלה – זה רק עניין של המופע בסניף ומי מגיע לסניף ומי מעדיף לחלוטין את השירות הדיגיטלי. ואני מציע לא לזלזל במגזר הערבי, שהוא מאוד מאוד דיגיטלי, ואנחנו רואים עלייה מאוד משמעותית בדיגיטל שם. אבל אני חוזר ואני אומר. לא נעלם מעינינו מה שאנחנו מכנים "דור המדבר", אותם אנשים שאין להם את האוריינות הדיגיטלית הזאת, ולכן הפתרונות שאנחנו נתנו ספציפית, וזה כדוגמה, לסניף כפר קרע – אם זה השירותים שאנחנו נותנים בסניף ערערה, שזה עשר דקות נסיעה, אבל גם החלטנו שבסניף הזה אנחנו נשאיר פעם בשבוע, שזה בהחלט סביר ומאזן את העניין הזה לעומת כמו שאמרתי מופע מאוד מאוד נמוך, נשאיר פעם בשבוע שם סניף, פקידים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא סגירה הרמטית. תודה, ברי. סיגל אשר, ממש בקצרה, צריך לסיים, ואחר כך תגובה לסגנית המפקח. בבקשה. << אורח >> סיגל אשר: << אורח >> שלום לכם. אני מבקשת להתייחס כאן לאוכלוסייה נוספת שפחות עלתה, וזאת אוכלוסייה של אנשים שחיים בעוני, שסגירת הסניפים פוגעת מאוד מאוד קשה ביכולת שלהם למצות את הזכויות שלהם. אנשים כאלה נמצאים לא רק בפריפריה ולא רק בחברה הערבית, גם אנשים דוברי עברית, גם דוברי רוסית, גם דוברי אמהרית, אנשים שקשה להם מאוד למצות את הזכויות שלהם, אין להם נגישות דיגיטלית ולפעמים אין אוריינות דיגיטלית, ואני חושבת שגם את האוכלוסיות האלה צריך לקחת בחשבון. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נאמר. עודדה, רצית להגיב. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> תודה. אני אתחיל קודם כול אולי בתגובה לחבר הכנסת יבגני סובה בעניין של המטרה למתן את סגירת הסניפים. אני רוצה לומר שסגירת הסניפים בישראל היא בשיעורים הרבה הרבה הרבה יותר נמוכים מאשר בעולם. בעולם, בהשוואה בין-לאומית שעשינו, מדובר על עשרות אחוזים, ובארץ בשנים האחרונות אחרי שהחוק נחקק, יש ירידה של 2% כל שנה, ובשנה האחרונה 0.8%. זאת אומרת, הירידה בסניפים היא בקצב מאוד מאוד מאוד מתון. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל יש לנו את הנתונים של מרכז המחקר, שמדברים על 30%. על מה את מדברת. 30% בנק לאומי, 30% בנק הפועלים. איזה 2%? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, לא. 30% ממה? מכלל הסגירות. היא מדברת מכלל הסניפים. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אלה הנתונים, אני יכולה להעביר לכם שוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו נבקש בסיכום את הנתונים. תודה. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> נטו, יש גם פתיחה של סניפים, ואנחנו לא מדברים על בנק ספציפי. בסך הכול, ב-2020 נסגרו ארבעה סניפים במדינת ישראל, שזה מאוד מאוד מאוד מעט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, עודדה. תודה רבה לך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הערה אחת לפני הסיכום שלך. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אני יכולה לומר עוד מספר דברים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו חייבים לסיים את הדיון. יש לי בסיכום מטלות ושיעורי בית לכמה גורמים, אז מסתמא אנחנו נבקש שם את הדברים, בצורה כתובה. בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, באמת אני מודה לך על הדיון החשוב הזה. אמרת משפט אחד שהוא באמת שם את כל העניין הזה בפרופורציה הנכונה. מה ההבדל בין קופות חולים לבין בנקים? הרי קופות חולים הן לא רווחיות כמו הבנקים, והרווחים שלהן, אנחנו יודעים שאלמלא התמיכה של המדינה, אבל בוא תראה איזה תחרות בין קופות החולים ביישובים בכלל, וביישובים ערביים בפרט. אתה בא לעראבה או לכפר קרע, אתה רואה את ארבע הקופות מתחרות ומשפרות את השירות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פה אין תחרות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה אין תחרות, פה אין תחרות בכלל, ולכן אנחנו רואים את הסגירות. תוך כדי כך עכשיו אומרים לי שגם בשכונות - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בפתיחה דיברת 12 דקות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בשכונות בירושלים סגרו סניף בארמון הנציב, ואז כל השכונות – ארמון הנציב, ג'בל מוכאבר, צור באהר, אום טובא – כולם עכשיו צריכים לעבור לסניף אחד בדרך חברון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בעניין כפר קרע, אדוני, אני מבקש גם את הנתונים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם אני לא נותן לך בסיכום, תבקש, תוסיף מה שאתה רוצה. משפט. << אורח >> פראס בדחי: << אורח >> משפט, שלוש נקודות. אדוני, אני מבקש לגבי כפר קרע שוועדת הכלכלה תבקש מהמפקח על הבנקים לשקול - - - << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> הוא כבר אמר שהוא יעשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה הסיכום שלו, פראס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איבדת את זה עכשיו. << אורח >> פראס בדחי: << אורח >> במקום שנסגרו סניפים יש להודיע על שירותים מונגשים בתוך מוסדות ציבור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << אורח >> פראס בדחי: << אורח >> והצעה שלישית, אדוני, כל בנק שנסגר ביישוב, צריך להגיש דוח לראש הרשות כדי שיבחן מאיזה נימוקים ותהיה לו יכולת לתקוף את ההחלטה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חסרות לך צרות? << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> ראש הרשות לא רלוונטי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תגיד לי, אתה רוצה שכל התושבים יפנו אליך, יאשימו אותך? << אורח >> פראס בדחי: << אורח >> אנחנו צריכים לדעת את הנימוקים. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אתה רוצה להחליט? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הילה, את מפריעה לי. תודה. << אורח >> פראס בדחי: << אורח >> צריך לבחון אם ההחלטה סבירה או לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אז הנה יש כלים אחרים, בוא תקשיב. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> יש הפרדת רשויות במדינה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוועדה מודה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי על היוזמה לקיים את הדיון. הוועדה מודה לכל מי שהשתתף בדיון, בלי יוצא מן הכלל, ועל תרומתו לדיון. הוועדה מבקשת מהמפקח על הבנקים בבנק ישראל להעביר אליה את הוראת המפקח על הבנקים המפרטת את אמות המידה לסגירת סניף. במילים פשוטות, אני מבקש לקבל את אמות המידה לסגירת סניפים, לאישור בקשה לסגירת סניף. הוועדה מבקשת מהמפקח על הבנקים בבנק ישראל להעביר אליה דיווח מפורט של מספר הבקשות שהוגשו לסגירת סניפים, ושאושרו, ובאילו תנאים. על הנתונים לכלול התייחסות גם לשנת 2020. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> ואיזה סניפים ניידים קמו? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסוף אני אוסיף, אם לא כללתי. הוועדה רואה בחומרה כי ביישוב שמספר התושבים בו עולה על 20,000 או מגיע ל-20,000, אין סניף בנק. הוועדה מבקשת מהמפקח על הבנקים בבנק ישראל להעביר אליה דיווח מפורט ביחס לבקשה של בנק לאומי לסגור את סניף הבנק בכפר קרע, הנימוקים של הבנק והשיקולים של בנק ישראל לאישור בקשה זו. ומבנק לאומי אנחנו מבקשים לקבל מסמך שמפרט אילו שירותים יישארו ובאיזו תדירות בכפר קרע, אלא אם כן יוחלט אחרת, להשאיר את הסניף. הוועדה לא רואה בעין יפה שבדיון כל כך חשוב, המשרד לשוויון חברתי, למרות שהוזמן לא הגיע לדיון. אני חושב שאם הם היו משתתפים בדיון זה היה תורם לדיון. אני קורא למשרד לשוויון חברתי להידבר עם המפקח על הבנקים, להגיע לאיזה מסמך או אמנה או תוכנית עבודה, איפה ובאילו תנאים, כדי לצמצם את הפגיעה בכלל האוכלוסייה עם הצרכים המיוחדים והמבוגרים, בכלל הבקשה הזו. חבר הכנסת לשעבר אילן גילאון היה אומר שכל אדם הוא אזרח עם מוגבלות, וכל אדם הוא אזרח עם מוגבלות קשה בפוטנציה. לכן, אם לא היום – מחר. גם בבריאות איתנה, אדם מבוגר, אוטומטית מתקשה, אמרה זאת גברת פרי בצורה הכי ברורה, והיא צודקת. הוועדה מבקשת לקבל מהמפקח תוכנית עבודה ומדיניות פריסה של סניפים בחברה הערבית, לפי אמות מידה שמאפיינות את החברה הערבית. הוועדה דורשת שהמפקח על הבנקים יחייב בנק שמבקש לסגור סניף, לשלוח הודעה לכל הלקוחות בסניף שהוגשה בקשה לסגירת הסניף, ולפרסם באתר – גם של הבנק, גם של המפקח – את הבקשות לסגירת סניפים. כל הבקשות שביקשתי, אני מבקש אותן תוך 30 יום מהיום. הוועדה תקיים דיון מעקב - אני לא רוצה לנקוב בתאריכים בגלל כל האי ודאות פה בתפקוד של הכנסת - לעקוב אחר ההתפתחויות ואחר שינויים חיוביים שאנחנו דורשים אותם. רצית להוסיף משהו? << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> הוועדה מבקשת לקבל את מספר הסניפים הניידים שהוקמו בעקבות סגירת סניפים קבועים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אכן כן. זה נוסף לסיכום. זה יתווסף. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, בנוסף למספר הבקשות שאושרו, מספר הבקשות שסורבו, אם יש בקשות שהמפקח סירב להן. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> זה חשוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם הגישו 30, ואושרו 20, עשרה לא אישרו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, אז שיגידו לנו. אתה ביקשת את מספר הבקשות שאושרו. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> כבוד היושב-ראש, זה חשוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שהוגשו ושאושרו. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> ושסורבו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אוקיי. תודה רבה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:25. << סיום >>