פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



34
ועדת הכלכלה
02/12/2020


מושב שני

פרוטוקול מס' 136
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ט"ז בכסלו התשפ"א (02 בדצמבר 2020), שעה 9:26

סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020) (תיקון), התשפ"א-2020 << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב מרגי – היו"ר
תמר זנדברג
אימאן ח'טיב יאסין
חוה אתי עטייה
יצחק פינדרוס
עידן רול
אנטאנס שחאדה

חברי הכנסת:
אלי אבידר
רם בן ברק
מיקי חיימוביץ'
בצלאל סמוטריץ'


מוזמנים: 
	ד"ר אסף לוי
	–
	סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	אפרת ורד
	–
	עו"ד, סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	אלי מורגנשטרן
	–
	רכז מים וחקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

	שמואל לויט
	–
	מנכ"ל המועצה לענף הלול

	מרדכי אלקבץ
	–
	מזכיר ארגון מגדלי העופות

	

משתתפים באמצעים מקוונים
	
	

	פרופ' אבי שמחון
	–
	ראש המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה

	טל גלבוע
	–
	יועצת ראש הממשלה לזכויות בעלי חיים

	שמעון ביטון
	–
	הנהלת ארגון מגדלי עופות

	ד"ר רם כץ
	–
	וטרינר ראשי לבריאות העוף

	מעיין בוסקילה
	–
	חברת אגודה שיתופית יערה

	אברהם פנקס
	–
	חבר הנהלת המשמר החברתי ויושב ראש עמותה למען חיות משק




ייעוץ משפטי: 
מרב תורג'מן

מנהלת הוועדה:
עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים

<< נושא >> הצעת תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020) (תיקון), התשפ"א-2020 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. היום ה-2 בדצמבר 2020, ט"ז בכסלו התשפ"א. על סדר היום הצעת תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020) (תיקון), התשפ"א-2020.

מספר משפטים ולאחר מכן ניתן לייעוץ המשפטי של הוועדה לומר כמה מלים או למשרד החקלאות.

כפי שידוע לכם קיימנו דיון על מכסות הביצים, מוטי, מתי זה היה?

 << אורח >> מרדכי אלקבץ: << אורח >> 

16 ביוני.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

משרד החקלאות לקח את הנושא לידיו, עשה בדיקה, התייעצות, הידברות והביא לנו מכסות ביום ההצבעה בקריאה טרומית על פיזור הכנסת. אנחנו בסוף 2020, בתחילת 2021. יש תחושה שאנחנו אוהבים להגיע ברגע האחרון. אנחנו נרצה לדעת מה ההשלכות גם לגבי שנת 2021. האוצר אתנו?

 << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> 

אני כאן.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אני רוצה לומר בצורה חד משמעית שאנחנו רוצים להפסיק להיות האנשים הרעים וזאת כאשר יש את האנשים הטובים שיושבים ביציע ואומרים שהם תומכים אבל לא מתקצבים. אנחנו רוצים בתקנות הבאות לעבוד כפי שאנחנו רוצים. אלה לולים משודרגים, לולי חופש, לולי מעוף, תקרא להם איך שאתה רוצה אבל האוצר יצטרך כאן להכניס את היד לכיס ולשחרר סוף סוף. אי אפשר לעשות את המגדלים הישנים כאילו הם רעים, חברי הכנסת אטומים וכל שנה הכלבים נובחים – סליחה על הביטוי וההשוואה – והשיירה עוברת ואנחנו מצביעים בגלל שזה הכרח שלעתים לא יגונה. עם כל הכבוד, אין כאן צד של רעים וטובים. יש צד אחד שהוא רע וזה האוצר שלא מתקצב את זה. מאמין בזה, מפיץ את התיאוריה הזאת אבל לתקצב, הוא לא מוכן לתקצב. 

אני אומר בצורה חד משמעית שאנחנו יותר לא נהיה הגוי של שבת שלכם. שימו יד בכיס, שבו עם המגדלים, שבו מול משרד החקלאות, תחליטו על הרפורמה הזו, כמה היא עולה, חלקו אותה למספר שנים ונדע יעד ונסיים את זה. הגיע הזמן שבמדינה הזו יבינו שבעלי העסקים או כל דבר אחר שהמדינה מאפשרת אותו לאורך שנים והיא מחליטה לשנות – שתשלם, גם אם זאת טעות שלה. רוצים לשנות, רוצים לקחת סיבוב פרסה – שתכניס יד לכיס ותממן את שינוי הפרסה הזה. כל שנה נכנסים לזה ואנחנו נשמע היום, נשמע את הצעקות והן צודקות. זה לא גוואלד ריק. כל העולם מתקדם לכיוון של לולים משודרגים ואנחנו תקועים עם התפיסות הישנות בגלל שמישהו לא רוצה לשלם על זה. אם אתם מצפים שהמשקים הביתיים ישדרגו בכוחות עצמם – זה לא יקרה. אין להם את היכולת הזאת. יש כאלה שזו הפנסיה שלהם. שלחנו אותם למקומות לא נוחים לגדל, נוצרה צורת חיים ואי אפשר לומר סטופ ושמישהו החליט להשתנות. צריך לשים את זה סוף סוף במרכז החדר, לדון ולחתוך את זה.

אני אומר לכם שאני מצר על כך - מהרבה סיבות – שאנחנו לקראת סוף קדנציה אבל כאן בסוגיה הזאת עוד יותר. אם לא, הייתי היום מתנהג אחרת. הייתי קובע לוחות זמנים ומתנהג בצורה אחרת בהרבה נושאים. מגלגל את כולם מחוץ לוועדה עד שהסוגיה הזו תיפתר. זה לא כסף גדול. אם אתם מצפים שהזמן יעשה את שלו ומישהו אחר יעשה את זה שלא על חשבון האוצר – זה לא יקרה. אנחנו לא נתקע את הגדלת המכסות. למה? כי אנחנו אלופים להתיר רגולציה, אנחנו יושבים כאן וחונקים את עצמנו ברגולציה שלפעמים טובה ומוצדקת ומרשים לעצמנו לקנות ממדינות בן כלל לא קיימת רגולציה, לא ערכים של כבוד האדם וחירותו, לא ערכים של סביבה, לא ערכים של צער בעלי חיים ומשם מותר לנו לקנות. הגיע הזמן לעצור את זה.

משרד החקלאות, בבקשה.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

בוקר טוב אדוני, תודה רבה. דוקטור אסף לוי, סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר. אנחנו מבקשים להביא בפני הוועדה טיוטת תקנות למתן תוספת גם למגדלים קיימים וגם למגדלים חדשים, כמו שהתחייבנו עוד ביוני. אני מתנצל מראש בפני הוועדה שלקח לנו זמן כי באמת ניסינו למצוא את האיזונים בין כל הטענות וכל האינטרסים גם של החקלאים, גם של הארגונים הירוקים, גם של חברי הכנסת שהציגו בוועדה הקודמת את שלל הדעות וניסינו להביא תקנות מאוזנות שלא כולם מרוצים. לכן אנחנו חושבים שהתקנות מאזנות וטובות.

לדבר על שנת 2021?

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אתה חייב לדבר על שנת 2021. אמרתי את זה בפתיח.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

אנחנו עובדים בשצף קצף להביא לוועדה גם את תקנות 2021. אנחנו מחכים לשני דברים אחרונים. על פי החוק אנחנו צריכים התייעצות עם המועצה ואנחנו ממתינים לקבל אישור התייעצות עם המועצה לענף הלול.

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> 

התקיימה התייעצות?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

לא. הם דחו את הדיון כדי לראות איך מתקיים הדיון היום.

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

מה?

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

הנה, אני אומר לכם – ואם שומעים אותי אנשי המועצה לענף הלול – אני מציע לכם לסיים את ההתייעצות היום. אם תעשו זאת, יכול להיות שתקבלו את 2020 ו-2021 ביחד. ניתן לכם להתייחס. אני ושוב שעשיתם טעות חמורה.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

תקנות2021 מצלמות מצב קיים של שתי התקנות, אחת שאושרה ביוני.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אתם לא יודעים לאיזה מצב הולכים. תחשבו על זה טוב טוב ואחר כך תתייחסו.

 << אורח >> שמואל לויט: << אורח >> 

ברשותך, אנחנו קיבלנו את טיוטת התקנות ביום חמישי בערב.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

מי הדובר? הפרוטוקול לא מכיר אותך. כנ"ל לגבי כל הדוברים האחרים.

 << אורח >> שמואל לויט: << אורח >> 

שמואל לויט, מנכ"ל המועצה לענף הלול. קיבלנו את טיוטת התקנות ביום חמישי בערב, אחרי שהם ישבו לא יודע כמה זמן במשרד החקלאות. היות והתקנות ל2021 נוגעות בעיקר פרנסתם של חקלאים, אי אפשר לקיים דיונים בצורה כזאת.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תקשיב טוב, אולי לא הבנת אותי. נתתי דברי פתיחה שאני חושב שאתה צריך להבין. לפעמים הרבה גורמים במשק חשבו לשפר מהלך ואחר כך הפסידו הכול. יש פתגם האומר שרצית את כולה, הפסדת את כולה. אתה יכול לא לקבל את המכסות היום, גם של 2020 וגם של 2021. תחשבו טוב טוב. אני חושב שאתם עושים טעות חמורה. תתייעצו ביניכם. אתם עושים טעות חמורה. אכלתם אותה כבר כמה שנים. המגמות לא לטובתכם. תחשבו.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

אני סיימתי את הפתיח. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

זה מה שיש לך לומר על כל התקנות? תפרט. אני לא חי עם סיסמאות.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

בשמחה רבה. התקנות האלה מתקנות את התקנות שאושרו ב-16 ביוני, פורסמו ברשומות. אנחנו מבקשים בטיוטת התקנות לתקן את התקנות שנקבעו ב-16 ביוני ולאפשר שני סוגי תוספות - הן תוספת רוחבית לכלל החקלאות כאשר שמענו את דרישות הוועדה ואנחנו עושים תעדוף במתן התוספת למי שמגדל בלולי חופש, נותנים להם אחוז אחד נוסף כדי לסמן תמונת מצב שאנחנו רוצים לעודד מעבר ללולי חופש. גם במכסות החדשות אנחנו נעודד מעבר בלולי חופש ולולי מעוף ללא כלובים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

שאלה. כל פעם אנחנו מתעדפים את לולי המעוף וזו ברכה. אתה יכול לומר לי מה המגמות מאז התחלת לתעדף, כמה עברו מיוזמתם בלי סיוע המדינה?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

אין לי את הנתונים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

כי אין לך. זה מה שאני רוצה לומר. אל תמכרו לי סיסמאות. אמרתי לך שתפרט.

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

מה זה נקרא לתעדף?

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אנחנו רוצים לתת יותר מכסות למי שיעבור ללולי חופש וזה יהווה תמריץ לאלה שלא עם לולי חופש לעבור ללולי חופש. אני שואל כמה כבר עברו. בלי כסף זה לא יהיה.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

אני מסכים אתך אבל מי שעוסק בכסף נמצא לשמאלי. 

 << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

תעדוף של אחוז אחד סטיית תקן, זה לא נחשב תעדוף.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

פעם הייתי שר, בין 2009 ל-2013, עשיתי קומבינה מול אגף התקציבים כדי לשחרר עודפים כלואים. אמרו לי שיש לי חצי מיליארד עודפים מחויבים וזה התקציב. שאלתי מה אני יכול לעשות עם זה ואמרו לי כלום. אז שחרר אותי מהם. אמר שאם הוא משחרר, שאחתום לו. אמרתי שאני אעשה אתם משא ומתן. אמרתי שתוך חמש שנים, חסל את זה. על כל 100 מיליון, אני רוצה 30 מיליון לפיתוח. הוגן? בשוטף. הוא הסכים אתי. באתי לאלי ישי, היה יושב ראש המפלגה, ואני מספר לו את זה. הוא אמר לי שהוא לא מה אני עשיתי עם האוצר, אבל לפי הניסיון שלו שלא אתלהב מהר כי באוצר, אתה יושב אתם, פותחים לך את הלחמנייה, מורחים את החרדל, שמים את הנקניקייה אבל לא שמת לב שהוא שם שקוף. אתה לוקח את זה, הנקניקייה מחליקה ונשארת עם הלחמנייה. זה האחוז האחד. זה היה לשם הבדיחה וכדי לנסות לרכך את הטונים שלי. 

תפרט לי. הנה, יש לך חמש-שש דקות, תן לנו פירוט, לא בסיסמאות ולא בהערכות כלליות.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

איפה נרשמים לדיבור?

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אצלנו בוועדת הכלכלה לא נרשמים. כולם מדברים.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אני אורח כאן. הגעתי לכאן פעם ראשונה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

כולם מדברים אצלנו. חבר ועדת הכלכלה מן המניין. מתמיד.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

כפי שכבודו אמר בהתחלה, בלי תקציב יהיה מאוד קשה לתעדף. 

 << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אם אפשר לשאול שאלה קטנה. אתה שאלת כיצד התבצע התעדוף. אנחנו רוצים לדעת מה התבצע.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

זה מה שהוא אומר. 

 << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

נפתח המשפט האומר שכל עוד אין תקציב אי אפשר לבצע.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אנחנו כרגע דנים עניינית בנושא הביצים.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

היום כ-95 אחוזים עדיין מגודלים בלולי סוללה. 1.9 אחוז באורגני ו-3.2 אחוז בחופש. כלומר, מעל חמישה אחוזים בגידול ללא כלובים. כמו שכבודו אמר בתחילת הדיון, ללא תקציב יהיה קשה לעשות את המעבר ללולים הקיימים. מכסות חדשות לא ניתנו כבר כמה שנים ולכן עכשיו, כאשר אנחנו מבקשים לתת את המכסות, שלוש או ארבע שנים לא היו מכסות חדשות, אנחנו נותנים את התעדוף ומנסים לעודד את החקלאים לגדל ללא כלובים.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אתם יודעים שאם לא יהיה תקציב, הם לא יעברו למעוף.

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

הם יודעים.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

אני מפריד בין לול קיים לבין מכסה חדשה. בלול קיים, אני מסכים אתך לגמרי.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אם יש לי לול קיים שיכול להכיל עוד 1,000 מטילות בלי בינוי, בלול הקיים, אני לא אקבל את המכסה?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

זה לא קשור לדיון הזה. נגיע לדיון הזה אחר כך. זה לא בסעיף הזה.

אנחנו בתקנות מבקשים להביא גם תוספת רוחבית עם הטבה ללולים ללא כלובים ומכסות חדשות שגם שם אנחנו מבקשים לתת העדפה ללולים ללא כלובים ולתת העדפה לקבוצות מסוימות של חקלאים בחלוקת המכסות החדשות כפי שמפורט בתקנות, ליישובי צמודי גדר, ליישובי עוטף עזה, למגדלי פטם שהפסיקו לגדל וכמובן לאוכלוסיית המיעוטים. אנחנו רוצים לתת כ-10 אחוזים שמיועדים רק להם.

בנוסף אנחנו מבקשים שהתוספת הרוחבית תינתן באופן זמני כי לצערנו גילינו שיש חקלאים שמקבלים את התוספת ולא מגדלים את התוספת אלא מספסרים ומוכרים אותה. לכן אנחנו מבקשים שהתוספת תינתן באופן זמני לשנה אחת וביום שהחקלאי יגדל לאת התוספת בצמוד למכסתו, בשנה העוקבת היא תהפוך לתוספת קבועה כי המדינה נותנת משאב כדי לגדל ולא לעשות עליו ארביטרז'. 

בנוסף אנחנו מבקשים ליצור הקלות במקום הגידול למגדלים חדשים כדי לאפשר להם. אנחנו יודעים שלגדל מכסה אחת בודדת קשה ולא כלכלי להקים ולכן אנחנו מבקשים בתקנה להקל ולאפשר למגדלים חדשים – מה שלא היה בעבר – להקים לול משותף כל עוד הבעלות בלול היא של כל המגדלים כי חשוב לנו לשמור על הייצור העצמי. הבסיס לשמירה על התכנון בענף הזה, הוא ייצור עצמי. לכן אנחנו רוצים שהבעלות של הלול תהיה של כל המגדלים החדשים ושיקימו בלול הזה.

 << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני מבין שכל התעדוף הוא בזה שאתה מגביל את המכסה. אתה לא נותן לחקלאי שום דבר כדי שישפר את המצב.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לא. רק במכסות. תעדף במכסות.

 << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה מה שנתת לו. זה התעדוף. 

 << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אלי, אני מבין שלא התרשמת מאחד אחוז.

 << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> 

כך תכלא עוד 400,000 תרנגולות בכלוב.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

יש לי אחר כך שתי הערות לתקנות עצמן, אבל אני רוצה שאלה מקדמית. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

אדוני היושב ראש, עוד משפט חשוב ששכחתי להגיד. אנחנו גם רוצים להסתמך על עצמנו ולהגדיל את הייצור העצמי. אנחנו צריכים את הביצים אתמול ולכן בתקנות אנחנו עושים את האיזון בין המגדלים הקיימים בלולים המיושנים לבין לולים שעומדים בכל הדרישות הווטרינריות כי אנחנו צריכים, בטח בתקופה הזאת, לעמוד ולהמשיך לספק את התוצרת לאזרחי ישראל בכל התוצרת החקלאית ובעיקר התוצרת מן החי. לכן התקנות מאזנות בין כל הצרכים. הכי קל לומר להביא יבוא, אבל כמו שהיושב ראש אמר בפתיחה, זה לא הפתרון הכי עדיף כי גם שם אנחנו לא יודעים איך מגדלים את הביצים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לא. אנחנו יודעים.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

משרד החקלאות, שאלת תם מקדמית. מה המשמעות של לאשר עכשיו בנובמבר מכסות 2020? הרי הביצים כבר שווקו.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אנחנו כבר בדצמבר.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

אני אסביר. אני מפריד את התשובה שלי לשני סוגי התוספות - התוספת הרוחבית למגדלים קיימים והתוספת למגדלים חדשים. ברגע שהוועדה מאשרת והשר חותם על התקנות ומאשר את התוספת הרוחבית, היא נכנסת לתוקף רישומי לכל המגדלים והיא לא נעלמת. כל מגדל, המכסה הרשומה שלו גדלה באופן אוטומטי וביום האכלוס מחדש התוספת נכנסת לפועל. אורך חיי להקה הוא בין 17 חודשים ל-24 חודשים ולכן גם התוספת, גם אם היינו בתחילת השנה, לא נכנסת לתוקף, לא מיד ואפילו לא באותה שנה קלנדרית אבל כל מגדל קיים, התוספת נרשמת לו במועצה והזכאות נשמרת ליום האכלוס. לכן התוספת הרוחבית, אין לה משמעות לתאריך. אתה צודק שיש משמעות למכסות החדשות, אנשים צריכים להגיש את הבקשה ובאמת העיתוי כרגע הוא קצת בעייתי, והיו לנו דיונים פנימיים גם עם הלשכה המשפטית של הוועדה וגם עם יושב ראש הוועדה לגבי העיתוי של המכסות החדשות. גם היושב ראש אמר שאנחנו לא יודעים היכן אנחנו נמצאים מבחינת היכולת להעביר את 2021. לכן אם 2021 לא יאושרו וחלילה הכנסת תיפול, לפי סעיף 38 לחוק הכנסת תקנות 2020 יהיו בתוקף ואז נוכל להאריך גם את ההגשה של המכסות. לכן אנחנו מנסים, בעקבות המצב, לשמור על כל האופציות כי אנחנו רוצים את המכסות החדשות.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תודה. 

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> 

צריך להבין מהדברים שלו שבאמת אם יאושרו מכסות לשנת 2021, לרבות התוספות שהובאו עכשיו בתיקון הזה, זה מייתר את התיקון של עכשיו.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

בסופו של דבר אנחנו יושבים כאן לשם מטרה אחת, שהאזרח הפשוט יקבל מה שצריך, יקבל ביצים בריאות, טובות, באיכות טובה ובמחיר סביר ונגיש לכולם. זה מה שצריך לעשות. לא צריך להתחכם יותר מדי. יש אנשי מקצוע שיושבים והם צריכים לתת את הדעת בנושא הזה. יש אחריות על המדינה איך לעשות את זה ויש עלינו אחריות לפקח שאכן זה יקרה. זה מה שצריך לעשות. שלא יביאו לנו כל מיני סיפורים ודברים מפה לשם, חלוקה, תעדוף כולי אלא יאמרו תכל'ס לקראת מה אנחנו הולכים. אנחנו לקראת שנה חדשה והשאלה היא האם נישאר באותו מצב.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תרשום את השאלות ותענה אחר כך במרוכז. אני מבקש להוסיף לשאלתה ומבקש לקבל מגמות בקטע של תוספת משקים לחברה הערבית.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

בדיוק. בחברה הערבית כמעט ואין.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אני מבקש לדעת מה המגמות כאשר מאז החלטתם לתעדף אותם, כמה הצטרפו. 

חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

בוקר טוב אדוני, תודה רבה על רשות הדיבור. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אמרתי דברי פתיחה בדם לבי ואף אחד לא פרגן להם.

 << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

חכה שתגיע אלי. 

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

תודה על הדברים הנכוחים שאמרת בפתיחה. כולנו יודעים, ואני חושב שיש הסכמה מקיר לקיר, שמגדלי העופות לביצים יושבים כולם בפריפריה, רובם ככולם משקים משפחתיים שאילולא היו קיימים לא הייתה להם פרנסה. כולנו רוצים שהמצב הזה יימשך. אני מברך את משרד החקלאות על כך שהוא בא עם הצעה להגדלת המכסות וחושב שזה דבר מאוד מאוד חשוב.

על מה אני מתרעם, אדוני היושב ראש. אנחנו כולנו רוצים להיות מדינה מודרנית ולדאוג לרווחת בעלי החיים שאנחנו מגדלים אותם, שהם משרתים אותנו ובוודאי אנחנו צריכים לעבור בתוכנית מסודרת מלולי תאים ללולי מעוף. זה תהליך נכון וצריך לעשות אותו. אבל לא יכול להיות מצב שזה יושת על החקלאים. מדובר על חקלאים שנמצאים בפריפריה, שהם מוציאים את הלחם שלהם באמת בזעת אפם וזאת לא איזושהי אמירה, עובדים קשה מאוד עם מתח רווחים מאוד נמוך, עם מכסות יחסית קטנות למגדלים ולא יכול להיות שיבוא כאן באיזושהי רפורמה ויטילו עונשים על מי שלא הולך לרפורמה מצד אחד ומצד שני לא ייתנו את הפלטפורמה לעשות את מה שצריך בשביל לעבור לשם.

אני חושב שהמדינה צריכה לקחת את העניין הזה. אני חושב שבמכסות האלה לא צריך להתנות את המכסה בלולים. כל זמן שהם עומדים בקריטריון בריאותי, צריך לאפשר לאכלס אותם גם אם אלה תאים. יש חקלאים שהשקיעו מאות אלפי שקלים בלולי הטלה חדישים שנמצאים קרוב לבתים ואלה לולים שעונים על כל סטנדרט. לכן לא צריך להתנות את זה אלא לתת להם את המכסות, לתת להם להמשיך ולהתפרנס.

בד בבד עם זה המדינה צריכה לעשות תוכנית איך מוציאים את הלולים החוצה מהמושבים אבל זה אומר שהמדינה לוקחת אחריות, לא נותנת למושבניק לרוץ למינהל מקרקעי ישראל, לרוץ לוועדות התכנון שזה תהליך ארוך ויקר שאף אחד לא יכול לעשות אותו וגם לאף אחד אין את האמצעים הכלכליים לעשות את זה. המדינה צריכה לקחת את העניין הזה כפרויקט, למצוא את השטחים המתאימים מחוץ לישובים, לעשות את התכנון בצורה מרוכזת. יתרה מזאת, הם צריכים לקחת את המקום של הלולים הקיימים במושבים ולהגיד להם שללולים האלה תוכלו לבנות בית נוסף בלי לקחת מהם קנסות. לתת להם תמריצים אמיתיים ולבנות את הלולים. שיחזירו את ההלוואות האלה ב-20 שנים, ב-30 שנים קדימה, באיזשהו מס על הביצה או משהו כזה. לא להטיל את זה עליהם כי אחרת אנחנו נאבד את החקלאים האלה וכאשר נאבד את החקלאים האלה אנחנו נאבד את התושבים על גבול הצפון.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

נמצא אתנו פרופסור אבי שמחון, יושב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, והוא רוצה להתייחס. בבקשה.

 << אורח >> אבי שמחון: << אורח >> 

תודה אדוני היושב ראש. דבר ראשון, אני מסכים כמעט עם כל דבר שאתה אמרת. באמת הדרך הנכונה לעשות את הרפורמה הזאת היא על ידי זה שהאוצר יסבסד את המעבר ללולים שהם או יותר גדולים או לולי מעוף אבל בכל מקרה אי אפשר להמשיך עם הלולים הנוכחיים הקיימים, גם משיקולים של צער בעלי חיים – ואני גדלתי בבית שהתפרנסנו מלולים ואני יודע מה זה – וגם משיקולים של בריאות. שוב, בגלל שיקולי הבריאות היה הסכם בין החקלאים והממשלה שלא יגדילו את המכסות בלולים הקיימים. זה היה ההסכם.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

הסכם לא צלח.

<< אורח >> אבי שמחון: << אורח >> 

בא משרד האוצר והציע הרבה מאוד כסף לתת לחקלאים, בדיוק כמו שטענת שצריך לעשות. אתה יודע מה? הציעו 100 מיליון שקלים שמשרד האוצר יעביר ישירות לחקלאים על מנת לאפשר להם להקים את הלולים המשודרגים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אם אני לא טועה, 380 מיליון שקלים.

 << אורח >> מרדכי אלקבץ: << אורח >> 

350 מיליון.

<< אורח >> אבי שמחון: << אורח >> 

100 מיליון שקלים. מה שקרה עם זה, מנכ"ל משרד החקלאות, מר נחום איצקוביץ', אמר שהוא את ה-100 מיליון השקלים האלה לא רוצה בלולים אלא הוא רוצה במשהו אחר. אתם נותנים לי 100 מיליון שקלים, אז תנו לי את ה-100 מיליון שקלים ואני אעשה אתם מה אני רוצה. כולנו – בוודאי אתה אדוני היושב ראש – יודעים שמשרד האוצר לא פשוט נותן כסף ולך תעשה מה שאתה רוצה. התוצאה הייתה שכן נתנו חלק מהכסף אבל לא את כל הכסף. 

אני חוזר ואומר שצריך באמת, בדיוק כמו שהצעת, לתת ללולנים כסף על מנת להפוך את השדרוג של הלולים שלהם לכדאי עבורם. אנחנו לא מצפים שהם יביאו את הכסף הזה מהבית. אנחנו לא מצפים שהם יעשו משהו אחר. אנחנו מצפים שהמדינה, כך צריך לנהוג, תיתן להם כסף על מנת לשדרג את הלולים שלהם. מי שתקע את זה, זה לא משרד האוצר. בדרך כלל באמת משרד האוצר הוא הפושע בעניינים האלה אבל לא הפעם. 

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

אם זה נכון, אולי באמת אם לא נאשר, יהיה לחץ.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

פרופסור שמחון, ברשותך, 100 מיליון שקלים, זאת לא הרפורמה המדוברת. ה-100 מיליון, כנראה זאת תוכנית סיוע כזו או אחרת.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

לא. במסגרת תוכנית האצה של הקוביד, נתנו 95 מיליון שקלים למשרד החקלאות לפתח את כל החקלאות. האוצר רצה במחטף להעביר את הכול לטובת הלולים ועכשיו הם מנצלים את זה לומר שלא רצינו לעשות את הלולים אלא רצינו לעשות דברים אחרים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תודה. תראה מה עשית אבי שמחון. עכשיו האוצר רוצה להגיב.

 << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> 

אני אשמח להגיב לזה. אני הייתי מעורב בכל התהליך הזה מהיום הראשון שלו ואפילו סיכמתי אותו עם משרד החקלאות והם חזרו בהם ברגע האחרון. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אל תדבר אתי על ה-100 מיליון שקלים. אל תדבר אתי על משבר הקורונה. דבר אתי על ה-380 מיליון שקלים שלא צלח. למה לא צלח?

 << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> 

הייתה הצעה של 340 מיליון שקלים בה היה הסכם רפורמה שכלל גם הורדת מחירים לצרכן וגם השקעות בלולים. בצד של החקלאות לא חתמו על ההסכם. היה ליל התקציב, כבר הכול היה מוכן, הצד שלנו היה מוכן לחתום, הם חזרו בהם ברגע האחרון. אחרי שנה הם באו ואמרו שהם רוצים את ההסכם הזה.

 << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> 

באיזו שנה זה היה?

 << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> 

ב-2018.

 << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> 

מי היה שר האוצר?

 << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> 

כחלון.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

זה בעשור האבוד של משרד החקלאות. יותר חשוב מי היה אז מנכ"ל משרד החקלאות.

 << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> 

רק להבהיר. חשוב לחדד ולשים דברים על השולחן. משרד האוצר בא והציע כסף. הצד השני של השולחן לא הסכים לחתום על ההסכם ובמשך שנה הוא לא נחתם. אחרי שנה באו וביקשו את הכסף. בינתיים כבר לא היה את הכסף. הכסף לא נשמר.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

פרופסור שמחון, אתה רוצה להוסיף משהו?

<< אורח >> אבי שמחון: << אורח >> 

אני רוצה לומר שאני חושב שהקו שאתה היושב ראש מוביל הוא באמת הקו הנכון. אנחנו מצפים מצד אחד לשדרג את הלולים וחייבים לשדרג את הלולים. מצד שני זה נכון שאנחנו מצפים שהאוצר יממן את זה, אבל כשהאוצר בא לממן את זה אי אפשר לומר לו קח את הכסף שהתכוונת לשים על הלולים ותעביר אותו למשהו אחר.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

למה שהמדינה לא תיקח את זה על עצמה, תמצא את השטח, תבנה את הלולים ותיתן את זה בליסינג לחקלאים? אחרת העסק הזה לא יעבוד.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

המדינה לא מבצעת. 

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

המדינה יכולה לבצע. משרד החקלאות יבצע.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

פרופסור שמחון, תודה. חבר הכנסת אלי אבידר, בבקשה.

 << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

תודה רבה אדוני היושב ראש. שמעתי את דבריך בתחילת הדיון וזה היה מדהים. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

ש"סניק יאמר תפיסת עולם כזאת? תגיד לי, איך לא נפלת מהכיסא?

 << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה היה מדהים. אני כבר העברתי ליועצת הפרלמנטרית שלי שתודיע ליעקב אשר שיש לו במה להשתפר וביקשתי שייקח את הפרוטוקול וילמד אותו.

עכשיו בוא ניכנס לעניין. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אתה יודע למה שאלתי?

 << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני יכול להמשיך. אני דיפלומט ממשרד החוץ.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אני בן 60 ותמיד יש כאלה שמתפלאים לגבי. הם חושבים שירדתי מאיזה עץ או יצאתי ממערה. אני לא יודע למה. מתפלאים ולא יודע למה.

 << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אנחנו בצד הזה אוהבים לחבק את העצים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תודה. רק תיזהר לא לטפס עליהם.

 << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

הגישה של משרד החקלאות לא מפתיעה אותי והדבר הזה אפילו מעציב אותי. לא יתכן שאתם לא הצלחתם להגיע ב-2018 ועד לרגע זה אתם רוצים להגדיל מכסות ואתם הולכים לקבע את המצב כפי שהוא. כלומר, הגדלת המכסה תשאיר אותנו באותה סיטואציה כאשר התעדוף שלכם היחידי הוא בהגדלת המכסה. אפילו אין עבודה כלכלית שהלולן או בעל הלול ידע שאם הוא מקבל הגדלת מכסה, תינתן לו אפשרות להגדיל את ההכנסה שלו באיקס אחוזים והאם זה בכלל יממן לו את ההגדלה או את שינוי המתווה של הלול שלו. אני לא חושב שיש כאן אפשרות להטיל על אותו חקלאי את האחריות גם לעשות את השינוי הזה מתוקף תקנה וגם לעשות את התחשיב של מה יצא לו ומה לא יצא לו. אתה אוטומטי מכניס אותו לסיטואציה בה הוא ינסה לעשות קומבינות. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

אם כן, מה ההצעה?

 << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

ההצעה צריכה להיות חד משמעית שאתה מגדיל כאן את המכסה וצריכה להיות תמיכה כלכלית ישירה תוך מפת זמנים שכל בעל לול חייב לעשות את זה. אי אפשר להמשיך את המצב שבו אנחנו מגדלים במדינת ישראל בתנאים כאלה שהם לא אנושיים. 

אני מסכים עם יושב ראש הוועדה. הפתרון הוא לא יבוא. יש לנו את זה בענף אחר, בענף הבשר. יש את המשלוחים החיים. זאת קטסטרופה. נקודה. אי אפשר להמשיך עם זה וגם את זה משרד האוצר מעכב. גם את זה. שר החקלאות, כל שבוע כשאני רואה אותו במליאה ושואל אותי, אומר לי שיש ועדה שדנה, עוד שנייה היא תגיע לפתרון. הפתרון הוא לא יבוא. הפתרון הוא למצוא לזה פתרון כאן בארץ, לא לפגוע בחקלאים, להוביל אותם יד ביד כדי להביא אותם למצב שהם הופכים להיות יותר נאמנים לרוח התקופה שהיא יותר אנושית ויותר פותרת את הבעיה של איכות הסביבה. הלולים האלה פוגעים באיכות הסביבה. נקודה. אפשר לבנות לולים חדשים שייתנו מענה שלא יזהמו את מקורות המים. תודה רבה אדוני.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תודה. שמואל לויט, בבקשה. אין לך מה לומר? זה דיון כללי. אני לא עושה צחוק מחקיקה. למרות שזאת חקיקת משנה, אנחנו מקיימים דיון עומק והדברים נרשמים בפרוטוקול. חכמים היזהרו בדבריכם. לכן אני רוצה לדעת את העמדה שלך. העלינו סוגיה של 2020 ו-2021, סוגיה של השדרוג ואני רוצה לדעת את העמדות של המועצה. מתי המועצה הולכת להתכנס כדי לקבל החלטה? 

 << אורח >> שמואל לויט: << אורח >> 

קודם כל, מקובלים עלי דברי חברי הכנסת שלמעשה מיקדו את הבעיה. רוצים לדרוש מהחקלאים דרישות ומצד שני לא מעמידים את המימון שנדרש לזה. בהתייחס לזה, אנחנו לקראת כללי 2021 צריכים לדעת האם המדינה הולכת לשים כסף או לא הולכת לשים כסף כי התקנות הן שונות. אנחנו והמגדלים רוצים להתקדם. מבינים שהענף לא יכול להישאר כפי שהוא. המגדלים עושים כל מאמץ, המגדלים יחד עם המועצה ביוזמתם, וחרף התנגדות שהייתה בזמנו ממשרד החקלאות, העמידו על הרגליים את ניטור הסלמונלה שנעשה מאמצע שנת 2017. לולא המגדלים, לא היה ניטור סלמונלה. המגדלים והמועצה עשו את השירות הזה. אנחנו יודעים שצריכים להתקדם, אנחנו יודעים שהכיוון הוא לולים נטולי כלובים אבל לבצע את כל הרפורמה הזאת - - -

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

אבל לא נעשה כלום בנדון.

 << אורח >> שמואל לויט: << אורח >> 

לא. דווקא כן. 

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

מישהו נעמד על הרגליים האחוריות שלו?

 << אורח >> שמואל לויט: << אורח >> 

היה חקלאי בספסופה שלא רצה לחכות עד שתהיה רפורמה ושדרג על חשבונו ללול נטול כלובים והשירותים הווטרינריים לא מאשרים לו לאכלס.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

ללא היתר.

 << אורח >> שמואל לויט: << אורח >> 

מכריחים אותו לאכלס לול ישן.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

תקרא לנו.

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

חבל מאוד. איפה המועצה? מה המועצה עושה?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

הנושא נדון גם בערכאות משפטיות. הבן אדם בנה את הלול ללא היתר.

 << אורח >> שמואל לויט: << אורח >> 

יש כאן סוגיה שתגיע בהמשך בנושא סמכויות השירותים הווטרינריים בעניינים שנוגעים לוועדת בניין ערים. אני חושב שזאת התערבות לא נכונה ולא במקום. המרכיבים של הרפורמה הם לא רק מיקום הלולים. בינתיים מתעסקים עם הרבה דברים שהם בשוליים ומעכבים את כל הדיונים בנושאים העיקריים. לפני חצי שנה התעסקו עם נושא של רצפות בטון ללולים, שזה אבסורד שאין כדוגמתו. אחר כך הם הבינו שזאת לא התניה שיכולה לעמוד. אין כאן חשיבה כוללת היום.

 << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

למה היא לא יכולה לעמוד? באנו לשמוע אותך.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אני שואל אותך שאלה. אתה אומר שזה לא הדיון. הרציונל של רצפת בטון הוא לא הדיון. הרציונל היה לדרוש רצפת בטון כדי שלא יחלחל למי התהום. לקרקע.

 << אורח >> שמואל לויט: << אורח >> 

לא. אני אסביר. הרציונל היה שאין לו תיקוף על ידי גורמי מקצוע אחרים, היה שלול 2000 ישן, שממילא לא זה המקום שהוא צריך להיות בעתיד יוכרח על ידי השירותים הווטרינריים לעשות רצפות בטון.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

למה? יש לך תשובה?

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

עורכת הדין אפרת ורד מהלשכה המשפטית במשרד החקלאות.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

מה היה הרציונל של רצפת הבטון?

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

דוקטור רם כץ, רופא וטרינר ראשי לבריאות העוף נמצא אתנו ב-זום ואני חושבת שאפשר לתת לו לענות על השאלה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

בבקשה. תגיד לנו למה רצפת בטון ואני ויודע למה אני שואל.

 << אורח >> רם כץ: << אורח >> 

רצפת הבטון נדרשת מתוקף תקנות רישוי עסקים. אנחנו כמובן חושבים, כמו שאמרו הדוברים לפניי, שצריכים לעבור - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לא. תעצור. זה שדרש את זה ברישוי עסקים, למה הוא דרש רצפת בטון? 

 << אורח >> רם כץ: << אורח >> 

זאת אחת מהדרישות של רישוי עסקים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

למה דרשו? אני שואל למה דרשו.

 << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> 

מה הרציונל של זה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אני רוצה לדעת למה דרשו.

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אני יכולה להסביר מה יש בחוק.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

למה לך? אני כאן בשבילך.

 << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אחת הבעיות בוועדה הזאת היא שמדברים עם מסכות ואנחנו שומעים קול ולא מבינים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תאמין לי שזה יותר נעים מאשר באוקטבות גבוהות. אני סובל אותך במליאה כל הזמן.

 << אורח >> רם כץ: << אורח >> 

המטרה של רצפת בטון היא שאפשר יהיה לנקות ולחטא את הלול. זה דבר ראשון. המטרה הנוספת היא בהיבט של הגנת הסביבה למניעת חלחול של מים למי תהום. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

כשאני שוטף את רצפת הבטון, עם מה אני שוטף אותה? עם ים של מים שמחלחלים למי תהום. 

 << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אבל אתה צריך לעשות ניקוז.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תודה אדוני. שאלתי את השאלה, מצאתי את התשובה ונתתי מה שרציתי לתת. שמואל, תתייחס ל-2020, לתקנות. אל תתייחס לכל הרפורמה. אתה רוצה דיון בוועדת הכלכלה על הרפורמה?

 << אורח >> שמואל לויט: << אורח >> 

אני אשמח מאוד. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

למה אתה לא מבקש?

 << אורח >> שמואל לויט: << אורח >> 

אני אבקש.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אל תלין על כך שלא היה דיון על הרפורמה. זה שיושבים וחושבים שהזמן עובד לטובתכם, אתם טועים טעות חמורה. הרכבת נסעה, יצאה מהרציף. אתם תפסידו אותה.

 << אורח >> שמואל לויט: << אורח >> 

כדי להשלים את המשפט. לגבי 2021, אנחנו חושבים שמה שצריך לעשות זאת תוכנית הרמונית כוללת שכוללת את כל הרכיבים, תקציב מצד אחד, ביטול הנשרה, גיל אחיד.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

עוד פעם רפורמה. תקנות 2020 ו-2021, תענה לי. 

 << אורח >> שמואל לויט: << אורח >> 

2020 ו-2021, המועצה תמשיך את הדיון בו היא התחילה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לוחות זמנים.

 << אורח >> שמואל לויט: << אורח >> 

במהלך השבוע. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אני יכול לקבוע דיון לאמצע השבוע הבא?

 << אורח >> שמואל לויט: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אתה יכול להתחייב לי?

 << אורח >> שמואל לויט: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

היושב ראש, אתה לא יכול להתחייב שתקיים דיון.

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

מה יהיה בדיון הזה?

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אתה בודק את היכולות שלו?

 << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא. אנחנו נפזר את הכנסת. אתה לא יכול להתחייב.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אתה יכול לפזר את הממשלה. לא את הכנסת. אנחנו נעשה קריאה שנייה ושלישית. אותו אחד לא הרג אותו אלא רק הוציא לו את הנשמה לאט לאט. תקשיב, הדקה ה-99.99, שם הוא יקבל.

שאלתי שאלה. אתה יכול להתחייב על לוחות זמנים?

 << אורח >> שמואל לויט: << אורח >> 

אנחנו בתוך שבוע יכולים לקיים את הדיונים במועצה.

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

תקיים דיונים, ואז מה?


 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

רגע. אחר כך יש לנו את משרד המשפטים, עבודה בירוקרטית. אני רוצה לסיים עם זה בשבוע הבא כאן בוועדה. אתה מסוגל להתחייב לי שזה יקרה?

 << אורח >> שמואל לויט: << אורח >> 

אני יכול להתחייב שבשבוע אנחנו מסיימים במועצה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

מתי אתה מכנס את המועצה? בעברית פשוטה. מתי אתה מכנס את המועצה?

 << אורח >> שמואל לויט: << אורח >> 

אנחנו נכנס. יש לנו הליכים מוקדמים של הנהלת קרן ביצים. נסיים את הדיון.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

מפא"י כבר נקברה, עשו עליה גילוי מצבה ואתם עובדים עם אותן שיטות? עוד לא התייעלתם?

 << אורח >> שמואל לויט: << אורח >> 

אנחנו עובדים בצורה מאוד מסודרת וגם עומדת בכל המבחנים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תודה רבה. אם אתה לא ממהר, גם אני לא ממהר. הדיון ממשיך. אני לא ממהר לשום מקום. אם הוא לא ממהר, למה אני צריך למהר? המועצה לענף הלול לא ממהרת, אז למה אנחנו צריכים למהר?

חברת הכנסת תמר זנדברג.

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

תודה רבה אדוני היושב ראש. חברות וחברים, כמה הנחות יסוד לדיון הזה. קודם כל, משק הביצים כמו משק החקלאות כולו, לדעתי חייב להמשיך להתבסס על משק מתוכנן ועל מכסות. זאת הדרך בה מדינה עם חוסן לאומי, חוסן תזונתי, חוסן כלכלי וחוסן אזרחי שומרת על אזרחיה, על החקלאות שלה, על האדמה שלה, על האזרחים שלה. אנחנו לא רוצים לסבסד את הביצים או את התוצרת האחרת מיוון או מספרד או מאיטליה או מסין או מכל מקום אחר. זאת נקודה. לכן פתיחה ליבוא, לדעתי לא באה בחשבון ואנחנו צריכים לעמוד על הרגליים האחוריות כדי שזה לא יקרה. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לעקור אותה מן השורש.

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

בדיוק. בתוך זה צריך לומר את האמת. בענף הביצים והלולים - אתמול עשינו כאן צעד גדול קדימה בנושא בקבוקי הפלסטיק וגם שם ישראל באיחור של כמה עשרות – ישראל באיחור של כמה עשרות אלא שכאן סובלים בעלי חיים ולא פלסטיק. זה לא עניין של בקבוקים אלא של יצורים חיים. 94 אחוזים מהתרנגולות במדינת ישראל עדיין בלולים שנאסרו לשימוש בלמעלה מ-35 מדינות כאשר רוב התרנגולות באיחוד האירופי כבר מזמן לא בלולים האלה וכרבע מהתרנגולות בארצות הברית כבר מזמן לא בלולים האלה. בישראל, אתם רואים את זה, זה דף A-4, זה השטח שיש לתרנגולת ממוצעת מה-94 אחוזים אלה. כך זה בישראל. זאת מציאות שנגמרה, אי אפשר להשלים אתה, עברה מן העולם, איננה, לא קיימת. זאת הנחת יסוד שנייה וחשובה לא פחות.

עכשיו השאלה איך משלבים בין שתי ההנחות האלה והדרך היא פשוטה, בדיוק כפי שציינת אדוני היושב ראש, באמצעות כסף. אין מה לעשות, זה יעלה כסף לעבור לעולם הזה. אבל זאת חובה לעבור לעולם הזה וזה חיוני לעבור לעולם הזה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

זה גם כלכלי. 

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

זה גם כלכלי. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

מחר-מוחרתיים אנחנו נהיה אי בודד גם במשק הביצים.

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

בדיוק. לא רק שזה כלכלי אלא אנחנו בעולם של תפוצת מחלות. זה גם בריאותי. אני אשמח לשמוע, לפני שנמשיך בדיון, לא רק את עמדת המכסות במשרד החקלאות אלא את עמדת השירות הווטרינרי. מה השירות הווטרינרי אומר על הבריאות, בריאות בלבד כשירות וטרינרי מבחינת רווחת בעלי החיים ומבחינת תפוצת מחלות. בהמשך המצב הזה הקיים, זאת סכנה לעופות ולבני האדם.

כל זה, שוב, אלה מושכלות יסוד עד עכשיו. עכשיו השאלה מה עושים. אני חושבת שאנחנו כוועדה, צריך להיות לנו רגע והרגע הזה הוא עכשיו בו אנחנו נגיד שאנחנו לא ממשיכים בעולם הקיים. יש לנו עכשיו כוח. מה שגנץ למד בדרך הקשה, כשיש לך כוח, אתה משתמש בו.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אל תמהרי.

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

אתה לא משחרר אותו ואז אתה רודף אחרי הכוח שהיה לך.

 << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

פתחו קורס חדש. 

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

בדיוק. מושכלות יסוד לא למד. עכשיו זה הכוח שלנו. אם אנחנו עכשיו נשחרר את המכסות, אז שלום, נבדוק אותנו בעוד שנה, בעוד שנתיים, בעוד עשר שנים, לא יודעת כמה, בפעם הבאה. לא. עכשיו זה הרגע וברגעים כאלה, בדקה ה-99,99, כפי שאמרת קודם לכן, שם קורים הדברים. אז בואו, יש לנו 45 דקות עד פתיחת המליאה, תביאו את הכסף עכשיו, אנחנו רוצים לראות אותו כאן. תאמינו לי שברגעים כאלה, לפני אישור תקציב, לפני אישור מכסות, לפני יציאה לבחירות, אלה הרגעים בהם דברים קורים. בואו אנחנו כוועדה ננצל את הרגע הזה שניתן בידינו, לא נאשר את התקנות האלה. עלה על הדעת שאנחנו עכשיו נאשר מכסות ללולים חדשים שיפעלו בשיטה הישנה? הרי זה אבסורד שאין כדוגמתו. 

לכן אני אומרת שזה הרגע. בואו נראה את הכסף, בואו נראה איך הוא מחולק, בואו נפרוס תוכנית רב-שנתית, אנחנו אנשים הגיוניים, אנחנו לא רוצים מהפכות ברגע אחד אבל המהפכה הזאת חייבת להתחיל ממקום כלשהו והרגע הוא עכשיו. תודה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תודה. מוטי אלקבץ.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

מסכים אתך בכל חוץ מזה שלא החקלאים צריכים לשלם את המחיר הזה.

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

אני אמרתי שהחקלאים צריכים? לא אמרתי את זה.

 << אורח >> מרדכי אלקבץ: << אורח >> 

מזכיר ארגון מגדלי העופות, מושב ספסופה בגליל. קודם כל, כבוד היושב ראש, אני רוצה להודות לך על הפתיח של דבריך. אני גם מודה לחברי הכנסת, אחד אחד, גם אם אמרו דברים שלא כל כך אהבתי אבל בסך הכול אני חושב שנוכל להגיע להסכמות.

תרשה לי לא להתייחס כמה דקות לתקנות. מדי יום אנחנו מותקפים בתקשורת כאילו אנחנו אלה שגורמים ליוקר המחיה במדינת ישראל. אתמול היינו עדים תוכנית חסכון, בה הופיע כתב שמשקף את האג'נדה של קהלת וכל מיני ארגונים כאלה והעלה שם נתונים שלא יכולנו להתווכח כי לא הוזמנו.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

הימין הכלכלי החדש.

 << אורח >> מרדכי אלקבץ: << אורח >> 

כן. שאול פנדמסקי. הוא קודם כל העלה נתונים שהם לא נכונים והוא צייר אותנו כאילו המכסות ניתנו רק לעדות המזרח. אני אף פעם לא חש איזה שהם רגשי נחיתות בעצם היותי כזה אבל אני לא מסיכם עם זה כי 30 אחוזים לפחות הם במרכז הארץ. כידוע לכם בפריפריה אלה עדות המזרח ובמרכז הארץ דווקא לא ויש להם מכסות. 30 אחוזים מהענף במרכז הארץ ודרומה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

גם בקיבוצים יש מעדות המזרח.

 << אורח >> מרדכי אלקבץ: << אורח >> 

גם שם יש. הוא כנראה נפל בדבריו. אני יכול לסלוח לו.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לא. זה לא נפל. אלה אנשים שהעובדות לא מבלבלות אותם ויש להם משנה סדורה והם מקבלים במה. אל תצטנע, מוטי. אלה אנשים עם משנה סדורה שהעובדות לא מבלבלות אותם ולהם יש פתחון פה והם מקבלים במה.

 << אורח >> מרדכי אלקבץ: << אורח >> 

ענף ההטלה מהווה פרנסה עיקרית ל-2,000 משפחות בגליל, ביניהן ממרגליות, כפר יובל, אביבים, דובב, זרעית, מוצרים שמאוישים באזרחים שנמצאים שם. נמצא לצדי, לימיני, חברי הטוב שמעון ביטון ניצול אוטובוס הדמים, אוטובוס הילדים של אביבים, שאביו נורה ונהרג באוטובוס ושמעון היה מהפצועים הקשים ביותר. לימים שמעון הוא יושב ראש ועד אביבים. אמו של שמעון, אלמנה, נשארה שם ופרנסתה העיקרית היא מגידול לול ביצים. נכון, שמעון ואני ישבנו באוצר וחתמנו על מתווה של 340 מיליון שקלים. מי שלא חתם, זה משרד החקלאות בראשותו, לא של השר, של מנכ"ל המשרד שהוביל דרך קשה מאוד כדי קודם כל לממש את האג'נדה של קהלת, לפרק את התכנון - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

וקראו לו המנכ"ל בן אליהו, למי שלא יודע.

 << אורח >> מרדכי אלקבץ: << אורח >> 

כן. הוביל דרך קשה מאוד נגדנו ובין היתר הוא דרש מהשירותים הווטרינריים - שלא הסכימו כי הם יודעים שזו דרישה מטומטמת – רצפות בטון בלולים. זאת דרישה מטומטמת. זאת דרישה שאין לה שום היגיון. הלשלשת של העופות היא מתחת לקירוי והיא לא נרטבת ולא מזהמת את מקורות המים של מדינת ישראל. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אבל הניקיון של הלול.

 << אורח >> מרדכי אלקבץ: << אורח >> 

להיפך.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

להיפך. ניקיון בלי זה, זה יבש. בניקיון עם בטון זה רטוב. 

 << אורח >> מרדכי אלקבץ: << אורח >> 

יש לולים מעטים כאלה במדינת ישראל שרצפת הבטון שלהם – שאלה לולי סולרה והרצפה שלהם היא רצפת בטון – וזה מפגע תברואתי סביבתי שבלתי ניתן לחיות לידו כי הלשלשת לא מתייבשת והיא מהווה מקור שמושך זבובים ומושך מזיקים. ביקשנו ממומחים והגישו לנו עבודה ששוללת את הדרישה הזאת. רצפת הבטון הייתה מקבעת את הלולים בתוך הישוב, וחוץ מזה, מה שרצה בן אליהו היה שרצפת הבטון לא תיעשה באמת. הוא רצה לאלץ אותנו לממש את הרפורמה בכספנו והוא אמר שעד ה-1 ביולי 2019, מי שלא יעשה, לא יוכל להכניס את הלולים.

 << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

עזוב. אנחנו נרדוף אותו. בוא נתקדם.

 << אורח >> מרדכי אלקבץ: << אורח >> 

היום השירותים הווטרינריים הבינו שזאת דרישה לא מידתית ולא נכונה. קבעו את ה-1 במארס 2021 כתאריך שבו לולים שלא יעמדו בדרישות רישיון עסק ולא יצאו החוצה או לא יראו צעדים שכרוכים בהרבה כסף לצאת החוצה, לולים כאלה לא יאוכלסו. גם לולים שנבנו בכספי המגדלים, מתוך ידיעה שזה לול זמני, הם יצאו כשיהיה אזור גידול מסודר, כשהמדינה תביא תקציב כפי שחתמנו שמעון ואני – ומי שלא חתם זה בן אליהו - והמדינה תעשה בדיוק כמו שהיא עשתה ברפורמה ברפת. ברפורמה ברפת שמו מיליארד שקלים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תודה. עצור כאן. אסף, המנכ"ל הנוכחי יהיה מוכן לחתום על ההסכם הזה?

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

אם האוצר יהיה מוכן לממן, אני בטוח.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אנחנו נעיר את האוצר מתרדמתו. אם הוא הסכים פעם, למה שלא יסכים היום? אפשר לשמוע את עמדת האוצר?

 << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> 

אני לא מבין כל הזמן פונים אלי בשאלה כשאנחנו שמנו 100 מיליון שקלים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

עזוב את ה-100 מיליון שקלים. ה-100 מיליון שקלים, סיכמנו, זאת תקופת הקורונה ולא מדברים עליה. היה הסכם לגבי 340 מיליון שקלים. נכון? מי שלא חתם עליו זה בן אליהו. מי שלא יודע, זה עשור אבוד של משרד החקלאות. נציג פורום קהלת, הימין הכלכלי החדש האגרסיבי. הוא לא חתם. היום יש מנכ"ל שכנראה יהיה קשוב. המגדלים מוכנים. חוץ מלחבוט בהם, הם מוכנים. הם אומרים לך שהם מוכנים להיכנס להסכם הזה ולגמור עם הסאגה הזאת. האם האוצר יהיה מוכן לחזור? מתי היה ההסכם הזה?

 << אורח >> מרדכי אלקבץ: << אורח >> 

ב-2018.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

האוצר יהיה מוכן לחזור להסכם 2018? החקלאות – כן. מה עם האוצר?

 << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> 

אין לנו את הכסף עכשיו.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אנחנו נמצא. קודם כל, אם היה כסף, הייתם מוכנים?

 << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> 

אני לא יודע להגיד.

 << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> 

הרפורמה הזאת היא רפורמה שצריך לחשוב עליה היטב כיוון שלא מדובר בלולי מעוף או בלולי חופש. אלה כלובים מאובזרים. יש הרבה בעיה עם הרפורמה הזאת.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אצלי הכול או לא כלום, אמרתי בתחילת הקדנציה.

 << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> 

אם עושים משהו, צריך לעשות אותו כמו שצריך.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

הלוואי ואני יכול. אני שואף לשם. מיקי, את לא ברשות דיבור. מוטי, תסיים.

 << אורח >> מרדכי אלקבץ: << אורח >> 

בהסכם שנחתם אין ציון לאיזה סוג של לול. אני באופן אישי תומך ומברך, רק שהמדינה תעמיד תקציב כדי לאתר אזורי גידול נוספים כי אנחנו צריכים להבין שלולי חופש דורשים יותר שטחים. אנחנו מברכים, אנחנו נתמוך בזה, אנחנו נשמח להיות שותפים למהלך כזה אבל שהמדינה תיתן. אין לנו שום התנגדות. יותר מזה, אני קורא לכם כאן, ענף הפטם עובר היום משבר לא נורמלי ואנחנו מייצרים הרבה יותר עופות כי מונעים מאתנו לקיים הסדר ומונעים מאתנו להגדיל את הענף הזה, לא בתכנון, אנחנו לא רוצים תכנון, אנחנו רוצים הסדר רך שיביא להלימה בין הכמות הנצרכת לכמות שאנחנו מייצרים במחיר מפוקח. אין שום בעיה אבל אנחנו מייצרים כי המדינה – פרופסור שמחון וקהלת – חושבים שאנחנו רוצים לחזור לתכנון. לא רוצים לחזור לתכנון. אנחנו מייצרים הרבה יותר עופות ושוחטים הרבה יותר עופות משזקוקים להם והמגדלים מפסידים. אף אחד לא נהנה מזה, רק רשתות השיווק שהן היחידות שנהנות מהענף הזה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תודה. 

 << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> 

היום אנחנו לא עוברים על התקנות?

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אם נספיק, כן. למה לא? גם הצבעה, אם נספיק. ואם מישהו ירצה רוויזיה, גם נספיק.

 << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> 

כשנגיע לתקנות, אני אשמח להתייחס.

 << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

שרק הכנסת תתפזר ולא דברים אחרים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אנחנו לא מפזרים כלום. אנחנו בונים על מנסור עבאס.

 << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

דוקטור מנסור עבאס.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

דוקטור מנסור עבאס, יושב ראש רע"מ.

 << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

ראש התנועה האיסלאמית, הפלג הדרומי.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

עידו רול, בבקשה.

 << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, נחזור ללולים. לי חשוב לומר כאמירה מקדמית שחייבים לאמץ גישה הומנית יותר בכל הענפים. משרד החקלאות צריך לקדם את זה לא רק בענף הלולים בו אנחנו דנים אלא בכל ענפי החי. נקודה. מדינת ישראל לא נמצאת במקום טוב והיא צריכה לעשות התקדמות משמעותית. אבל כאשר מקדמים רפורמה, בעיניי זאת לא חכמה לבוא לוועדה עם רפורמה ולהגיד רפורמה יש, אין כסף. קודם כל, זה החלק הקל יותר יחסית. כשבאים לכאן, לדעתי לפחות, אולי היושב ראש יגיד משהו אחר, אנחנו לא אמורים להיות הפרויקטור של רפורמות שמגיעות לכאן, עם כל הכבוד. מביאים רפורמה, צריך לבוא עם איזשהו תיאום בסיסי גם על הכסף. לבוא ולומר אני רוצה לקדם חקיקה אבל כסף אין לי, זה לא עובד.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

כאילו אנחנו הממשלה. אבי שמחון מופיע לי ב-זום ובוכה. אתה היועץ הכלכלי לראש הממשלה, תביא את הכסף.

 << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אמנם הוועדה מגדילה ראש אבל התפקיד שלנו הוא לא לא לייצר כסף.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אנחנו מתעללים בבני אדם וחסים על בעלי חיים. טוב שלפחות חסים על בעלי חיים, אבל על בני אדם לא חסים. מפזרים כנסת, מכנסים כנסת, מפזרים כנסת. 

 << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

כולם מבינים באמת שכל דבר שהוא הומני ובריא יותר, ברוב המקרים עולה יותר. כמו שעשו ברכבים היברידיים הטבת מס, אי אפשר לבוא ולומר שצריך לעבור לגידול חופש או לגידול בלולי מעוף ולומר שזה יקרה מעצמו. אנשים, בטח בעלי עסקים שהם לא תאגידים גדולים, אי אפשר לצפות מהם להכניס יד לכיס כל פעם שהמדינה רוצה לקדם רפורמה. 

מילה למשרד החקלאות. זאת לא חכמה להצביע על האוצר כשאתם לא עשיתם את המינימום ולהגיד שאחוז אחד תעדוף במכסות, זה לעג לרש. זאת לא רפורמה, זה לא לתעדף וזה לא ירוק אלא זה לזרותך חול בעיניים של הוועדה. בנוסף לכסף שלא תיאמתם מראש, הבאתם לכאן משהו שבאמת התירוץ קלוש. מה זה אחד אחוז? איזו רפורמה בעולם התקדמה בגלל שאמרו שאתה תקבל אחד אחוז במכסות? זה לא אפוי, זה לא ראוי וזה לא מספיק טוב. גם האוצר צריך להבין שהחלק שלו הוא באמת נדרש.

 << אורח >> מרדכי אלקבץ: << אורח >> 

לול חופש מקבל בבסיס 25 אחוזים יותר.

 << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אני מתייחס עכשיו לשינוי.

 << אורח >> מרדכי אלקבץ: << אורח >> 

צריך לדעת שהאחד אחוז הוא בנוסף.

 << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אני יודע ואני מתייחס לשינוי.

 << אורח >> מרדכי אלקבץ: << אורח >> 

אני לא יודע אבל הוא מקבל 25 אחוזים יותר.

 << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אני יודע. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תודה. נמצא אתנו ב-זום אבי פנקס. הוא יציג את עצמו.

 << אורח >> אברהם פנקס: << אורח >> 

חבר הנהלת המשמר החברתי וגם יושב ראש עמותה למען חיות משק. אני שמח על הרוח החיובית שקיימת בישיבה לכיוון של רווחת בעלי חיים. אני רוצה להתייחס לדבר אחד. כולם מדברים כאן על תקציב, וזה בוודאי מה שתוקע את העניין. אני רוצה לומר ליושב ראש הוועדה, לחברי הכנסת ולכולם שבמשרד החקלאות דנו על אפשרות לפתור את הבעיה אבל הם כנראה לא רוצים לפתור את הבעיה. הפתרון הוא שביצי החופש תחת פיקוח מחירים כאשר הלולן מקבל 20 אגורות יותר על ביצה ומזה הוא מממן את לול. תוך שנה הוא יקבל 300-200 אלף שקלים מה-20 אגורות האלה ותוך שלוש-ארבע שנים הוא יכול לממן. משרד החקלאות יודע את זה, הוא דן על זה, המנכ"ל דן על זה אבל עדיין מעדיפים להילחם האם לקבל 100 מיליון שקלים או 300 מיליון או 500 מיליון שקלים. אפשר כאן לקדם את הרפורמה בלי שזה יעלה ליצרן.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

גם כך אנחנו עם מחיר ביצה יקר יחסית. תודה אדוני.

 << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> 

תודה רבה אדוני היושב ראש על זכות הדיבור. כל חברי הכנסת כאן, בואו נגיד את האמת. התיקון הזה שמשרד החקלאות מבקש להביא כאן לאישור שלנו, אני רואה בזה שם מכובס לפעולה שהמשמעות שלה היא הנצחת עבירה מאוד קשה על חוק צער בעלי חיים. בנוסח התקנות הזה אתם מבקשים מאתנו לדחוס עוד 400,000 תרנגולות בתנאים ובצפיפות קיצונית, בכלובים שבאמת אסור לנו כבר לגדל בהם תרנגולות. זאת מדיניות רבות שנים, ארוכה, שכבר משרד החקלאות כושל בשינוי שלה כבר שנים. כמו שתמר הזכירה, 94 אחוזים מהתרנגולות בתעשיית הללים בארץ מוחזקים בכלובים כאלה. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

איך הגעת למספר הזה של 400,000?

 << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> 

 זאת המשמעות של החמישה אחוזים הטלת מכסות. עשינו חישוב. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

כמה ההגדלה הכללית?

 << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> 

המכסה הזאת, היא חמישה אחוזים. נכון?

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

כמה זה במספרים?

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

110 מיליון ביצים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אם את אומרת 400,000, זאת אומרת שיש לנו 100 – כדי לעגל את המספרים שלא נסתבך – יש לנו מיליון. את אומרת לי ש-40 אחוזים מוחזקים בתנאים של לולים לא תקניים.

 << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> 

לא. אני אומרת שהמשמעות של התוספת מכסה הזאת, זה אומר לגדל עוד 400,000 תרנגולות.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

בפריסה, כמה הם לולי חופש?

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

חמישה אחוזים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אחר כך נקבל תשובה ממשרד החקלאות. תמשיכי.

 << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, אנחנו יודעים שהיום לפחות יותר מ-1,800 תאגידי מזון ברשתות קמעונאיות בכל העולם שהחליטו לעבור לשימוש בביצים שהמקור שלהם הוא מלולי חופש או מעוף. אנחנו יודעים שאם אנחנו נמשיך לגדל ביצים כך, ישראל לא תוכל עוד מעט לשווק ביצים לתאגידים שכפופים להסכמים בין-לאומיים כאלה. זה צריך להיות האינטרס של כולם לעבור ללולי מעוף וללולי חופש. 

אני רוצה לומר עוד משהו. יש לי כאן מסמך שבזמנו העביר ראש השירותים הווטרינריים. הוא מדבר על הסוגיה הבריאותית. אנחנו נמצאים בתקופה של פנדמיה.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

הנציג שלו כאן. דוקטור רם כץ.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

הוא לא בוקש זכות דיבור. אין לו מה לומר.

 << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> 

אני מוכנה להעביר לכם את המכתב. להמשיך לגדל תרנגולות בצורה כזאת, זה להביא עוד מגיפות למדינת ישראל. אנחנו יודעים שכל המגיפות, כולל מגיפת הקורונה, באו כתוצאה של אכילת בעלי חיים שהביאו אתם את הנגיף הזה וגם כל שפעות העופות. התוצאה היא תוצאה של גידול לא נאות ושל תנאים וטרינריים קשים. אנחנו חייבים לשנות את דרך המחשבה שלנו ולצערי הרב משרד החקלאות כשל כמעט עשור בהבאת הרפורמה הנדרשת.

לכן אני מציעה, ויש לי גם הצעת חוק פרטית שהגשתי בנושא הזה, שככל שיש צורך בתוספת של הגדלת מכסות – ואני אומרת לכם בכנות שאני לא בטוחה שיש צורך כזה – צריך לשנות את התקנות שנוגעות לתוספת כך שכל תוספת מכסה, במיוחד תוספת ממכסה שניתנת ללולים החדשים, הם חייבים להיות לולי מעוף או לולי חופש. אי אפשר שאנחנו נגדיל מכסות בלולי זבל. אי אפשר. זאת טעות שאסור לנו לעשות אותה בשלב הזה בשנת 2020 ואני בטוחה שיש כאן הרבה מאוד מחבריי שלא יצביעו על הנוסח הזה של התקנות.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

מר ביטון, בבקשה אדוני.

 << אורח >> שמעון ביטון: << אורח >> 

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני ממושב אביבים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

איפה זה מושב אביבים למי שלא יודע?

 << אורח >> שמעון ביטון: << אורח >> 

מקום שאוהבים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

בדיון הקודם סיפרתי שכאשר הייתי מאובטח, המאבטח תמיד היה מקדים. המאבטח היה אומר, תעלה על כביש החוף, סע ישר, ישר, תגיע למחסום של החיזבאללה ותחזור 100 מטרים.

 << אורח >> שמעון ביטון: << אורח >> 

אביבים נשאר באותו מקום והשכנים הכי קרובים שלנו אלה החיזבאללה אבל לשמחתי לא הם אלה שמרתיעים אותנו אלא אותי מרתיע מה שקורה היום באמצעות הרשתות החברתיות, השירותים הווטרינריים, רווחת העוף עומדת לנגד עינינו, בריאות הציבור עוד יותר עומדת לנגד עינינו ואין סיבה בעולם שאנחנו נפסול כל תוכנית של גידול בתנאים עודפים ולטובת רווחת העוף ובלבד שיהיה תקציב שיממן את הדבר הזה. לא יכול להיות שאימא של שמעון ביטון, בת 75 היום, תיקח מיליון שקלים כהלוואה, ומה היא תשאיר לנכדים שלה? נדוניה של פשיטת רגל? בסוף צריך להרוויח את המשכורת. אם המדינה תכניס את היד לכיס, כמו שקרה ב-16 בינואר 2018, אז הבאנו הסכם עם שר האוצר כחלון בסכום של 330 מיליון שקלים, שזה לא נותן מענה מלא אבל גם שם נתנו את חלקנו לטובת הציבור בהפחתת מחיר הביצה כדי לעזור ליוקר המחיה. וראה פלא, מי שאמור להוביל את המהלך הזה, מנכ"ל משרד החקלאות, לא מגיע לדיונים. מורה לפקידות במשרד לא להשתתף בשום דיון. אני הייתי במשכן הזה עשרות שעות.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

מה הוא עושה היום?

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

יועץ לענייני תקציב של כחול לבן.

 << אורח >> שמעון ביטון: << אורח >> 

אני שמח שהוא כבר לא נמצא במשרד. אני יודע שהיום במשרד יש נציגות של מנכ"ל ושר שמבינים את הצורך. ב-16 בינואר נדחינו על ידי כך שלא נחתם הסכם שהאוצר הביא כסף. אני שמח שהוזכר כאן על ידי האוצר שמשרד החקלאות בראשותו של המנכ"ל לא נחתם.

התקדמנו שלב נוסף. בתאריך 30 ביולי 2019 במשרד ראש הממשלה, באמצעותו של המתווך, חבר הכנסת ניר ברקת, עשינו שעות שלמות והגענו למתווה שכרגע מנצלים את המתווה הזה לרעה ומוציאים ממנו שורה אחת – תוספת תינתן רק ללולים שיעמדו בדרישות. המתווה הזה היה בכפוף לתקציב. אפשר להביא את חבר הכנסת ניר ברקת ולשאול על הדברים.

 << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

ניר ברקת לא בא לנו טוב.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לא בא לך טוב.

 << אורח >> שמעון ביטון: << אורח >> 

אדוני היושב ראש, גם ההסכם הזה לצערי לא יצא לדרך. לעניין התוספת הרוחבית של ארבעה אחוזים, בלולים שאחד ויחיד כינה אותם לולי זבל, בן אליהו, ואני לא רוצה להגיד מה שיש לי להגיד.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אני רואה שבן אליהו עשה רעות רבות.

 << אורח >> שמעון ביטון: << אורח >> 

כן. כן. בשבילי הוא היה איום יותר גדול מהחיזבאללה.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, אסור לנו כוועדה להפעיל את העונש על המגדלים ולא לתת להם את ךהמכסה אלא לחייב את משרד החקלאות ואת האוצר לבוא עם תוכנית.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תודה. ביטון, תסכם.

 << אורח >> שמעון ביטון: << אורח >> 

אני אסכם. כשגילו את המנהרות ביישובי הגדר בגבול הצפון, ביניהם גם הישוב שלי, ושאלו אותי איך אתה ישן בלילה והאם אני מוטרד מזה. התשובה היא לא. גופי כולו צלקות. אני לא מוטרד מזה. הטרידה אותי המנהרה שחפרו לי במשרד החקלאות. הטריד אותי שהמשפחות האלה לא יתפרנסו מהלול כי זה מקור הפרנסה היחיד. תבינו. כשאימא של שמעון הולכת ללול, אין לה חלופה אחרת. אין לה מרכז יום לקשיש. אין לה מרפאה בישוב. אין לה חוגים. אין לה כלום. יש לה את הלול והיא נכנסת אליו שבע פעמים ביום. הוא דואגת לעופות האלה בדיוק כאילו הם הילדים שלה כי זה מקור הפרנסה, זה מקור התעסוקה ואי אפשר לשכוח את זה.

אני חייב לומר לאדוני היושב ראש שיש תוכנית שנקראת מגן הצפון, למגן אותנו בחומות ועוד חומות ועוד גדרות. יש כסף לזה. אני מוותר על כל המיגונים האלה. אני מבקש דבר אחד, מיגון כלכלי. זה מה שממגן אותי ולא חומות. 

אני מבקש דבר אחד. 1 במארס 2021, איגרת של השירותים הווטרינריים אומרת לנו בישובים האלה שמי שלא יעבור ללול משודרג, לא יוכל לחדש. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

בכספו.

 << אורח >> שמעון ביטון: << אורח >> 

ודאי מכספו. אומר יותר מזה דוקטור אסף. לא מעניין אותי התקציב. אל תדבר אתי על כסף. אני סוגר לך את הלולים באביבים. 110 משפחות מתפרנסות מזה ואני סוגר לך את הלולים באביבים, בזרעית, בשומרה, במרגליות. נסגור את הלולים כי הרי אין לי מה לעשות שם.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אני אמרתי לך שאני באמת רוצה לגמור את הסאגה הזו של הלולים אבל כן המדינה תכניס את היד לכיס ותשים כסף. אם מישהו יסגור את הלולים שלך בלי שהוא ישפה אותך, אני אסגור לו את המשרד שלו. לוועדה הזו הוא לא ייכנס גם אם הוא יסיר את זה. הוא לא ייכנס לוועדה הזאת.

 << אורח >> שמעון ביטון: << אורח >> 

אני אומר לך שמגן הצפון היום, לקחו לי אדמות חקלאיות, מיגנו אותי בחומות ועוד חומות ועוד גדרות.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תודה שמעון. תודה. מעיין בוסקילה. 

 << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יעקב, יש מליאה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

מי שממהר למליאה, שיעלה למליאה. מעיין, תמתיני.

יצחק פינדרוס, בבקשה.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, בכנות אני אומר לך שאני יושב כאן מבולבל. אתמול לא הבנתי את הנתונים והיום אני בטח לא מצליח להבין אותם. המדינה בעד שוק חופשי. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

סליחה. כדי להרגיע את הנוכחים, אני מודיע שאנחנו קובעים ישיבה על התקנות ביום רביעי הבא, לשנים 2020 ו-2021. תביאו את ה-2021. אם תביאו, יהיה. אני אומר לכם שאם לא תביאו את 2021, תביאו את זה שבוע אחר כך, לא יהיה. עכשיו לכו ותעשו את חשבון הנפש שלכם. פרוטוקול, היוועצות מוקדמת, כללי הניהול של מפא"י, לא יודע.

 << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא תהיה היום הצבעה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לא תהיה. הודעתי. ביום רביעי הבא. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

כבוד היושב ראש, אני לא מצליח להבין את השיטה הזאת. יושבים במועצת הלול, קובעים מכסות לפלוני ולאלמוני ואז אומרים שיש בעיה של יוקר המחיה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לא לפלוני אלמוני. נוסחה.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

בכנות אני אומר לכם שאני לא מצליח להבין את הנוסחה הזאת. לא מבין מה זה הדיון הזה, איך זה מתחלק ואז נותנים עשר לזה ו-15 לזה ו-20 לזה. החלוקה לא ברורה לי.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אולי אני אעזור לך. אם כולם היו לולי חופש או לולי מעוף, הייתה הגדלה אחת רוחבית. אם לא היו ישובים חדשים, הייתה הגדלה רוחבית. אם לא היו עיוותים קודמים בגלל קרבה לזה, להוא, לאגודה הזאת ולחברות הזאת, לא היה צריך לעשות היום שיישובי העוטף כך ואלה החדשים כך, והמגזר הערבי שהיה מקופח, לתת לו היום כך.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אני חושב שהדיון היה צריך להיות איך מבצעים את השיטה הזאת. השיטה הזאת היא לא טובה. שנית, כשרוצים לעשות רפורמה ורוצים לדרג את הלולים ללולי מעוף וללולי חופש, ורוצים פיצוי, זה נכון ואני מסכים אתך. האוצר צריך לשים את היד בכיס ולתת פיצוי, אבל אני חושב שזה ברור ואני לא הצלחתי להבין כאן ממה שקראתי, שה-160 מכסות חדשות, מה שיש כאן החדש, אמור להיות בכללים החדשטים.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

ברור.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אז אתה לא מאפשר ללולים הישנים את תוספת המכסות. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

מכסה חדשה מחויבת לעמוד בכל התנאים המחמירים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אסף, אל תצהיר הצהרות שלא תוכל לעמוד בהן אחר כך. היית צריך להתאפק עם ההצהרה שלך. אם אתה חושב שוועדת הכלכלה תאשר תקנות בלי לקיים עליהם דיון ואם חברי הכנסת ישתכנעו שצריך לשנות אותן, אנחנו נציע לכם לשנות אותן. אם לא תרצו ואנחנו נשתכנע שלא נאשר, אז לא נאשר.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

חד וחלק. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

הנה, אני אומר לך שיהיו שינויים בתקנות. תרצה לדעת מה הם, דבר אתי במהלך השבוע הזה כי יהיו שינויים.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

אני אומר רק משפט אחד, אם יורשה לי להשיב אדוני היושב ראש. עניתי תשובה לחבר הכנסת פינדרוס.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

שמעתי מה ענית ולא רציתי שתסיים את מה שענית. תעצור. אל תאמר. לטובתך וגם לטובתי.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

אני מתעקש. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אני לא מרשה לך. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אני מקווה שהם עומדים בכללים של נושא הבריאות. שנית, אם כבר מדברים בשיטות מפא"יניקיות של חלוקה, הם גם חלק ממפא"י. אני מעדיף שזה לא יהיה כך. אני אומר את זה ברצינות, אבל אם מדברים על זה.

מ-2017 לא אישרו את התקנות עד היום. כשאתה מגדיר ישובים חדשים, אתה מגדיר לפי היום. למה נענשים, בגלל שאנחנו התעסקנו, לא רוצה להגיד לך במה. אנחנו הולכים בשעה 11:00 להתעסק עוד פעם בשטויות האלה. כל הישובים האלה צריכים להיענש? כל הישובים שב-2017 היו ישובים חדשים, מאז לא אושרו תקנות, לא אושרו מכסות, הם צריכים לקבל עונש? למה? גם לולים חדשים, גם עומדים בכללי הבריאות.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

ישוב חדש, אלה חמש שנים. ברור שצריך לפתוח גם להם. ישובים חדשים, צריך ללכת אחורה מאז הייתה הקצאת מכסות, עד חמש שנים.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

בצלאל, אני מתחיל לפחד כי ביומיים האחרונים יש יותר מדי דברים שאנחנו מסכימים עליהם ואני אלך לעשות חשבון נפש.

בנושא של יישובי עוטף עזה. מסתמכים על החלטת הממשלה במקום על החקיקה. יש הגדרה בחקיקה מה זה ישוב עוטף עזה שהיא הגדרה יותר פוליטית ויש הגדרה בחקיקה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

בחקיקה זה לא פוליטי?

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

החקיקה יותר רחבה. אתה יודע את זה. אתה יודע איך הליכי חקיקה עוברים. קצת פחות מפא"יניקיות שמזכיר הממשלה כתב. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

רציתי את הדיוק.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

בוועדה אצלך כאן יושבים אנשים מעוד סיעות ומעירים הערות ואתה מקבל אותן, גם אם הם מישראל ביתנו בטעות. אבל בממשלה זה לא עובד כך ומי כמוך יודע את זה. היית גם חבר בממשלה ואתה יודע איך מתקבלות שם החלטות. אני מבקש שההחלטות יבואו לידי ביטוי. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תודה רבה. בבקשה גברתי.

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

תודה רבה על זכות הדיבור. אני חייבת לומר שדעתי די נוחה מהדברים שאני שומעת כאן.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תציגי את עצמך.

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אני יועצת ראש הממשלה לזכויות בעלי חיים. יש כאן כמה נושאים שכן חשוב לי. אני לא אחזור על דברים. השורה התחתונה, יש כאן משהו שנמשך שנים רבות והגיע הזמן לשנות אותו.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

הדברים שאמרנו לא מצאו חן בעיניך?

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אמרתי דעתי נוחה. הקדמתי ואמרתי. יחד עם זאת, יש כמה דברים שעדיין צריך לשים לב אליהם. אנחנו חייבים להגיע לאיזשהו מתווה עם הסדר לגבי מעבר ללולים החדשים. אנחנו מדברים על זה. יחד עם זאת, אני עד היום לא קיבלתי שום נתון על כך שמבקשים העלאה רוחבית בלולים האלה ויש צורך באותן ביצים. אני מדברת על 2020, מה שאמר חבר הכנסת סמוטריץ'. מהנתונים שאני יודעת לא חסרות ביצים היום בשוק וכאשר נותנים העלאה רוחבית, לא רק מדובר במאות אלפי תרנגולות.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אם לא חסר, למה מייבאים?

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

כרגע לא מייבאים.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

לא חסר כי מייבאים.

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

מייבאים ביצים. בפסח ובראש השנה. כשמשמידים תרנגולות בגלל מחלות.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אסף, אתה לא בר ביות. אני מדבר במושגים של משרד החקלאות. אצלי אין דבר כזה.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

אבל זה לא נכון מה שהיא אמרה.

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

מדובר לא רק במאות אלפי תרנגולות שהולכות לסבול בתנאים לא אנושיים וגם לא לתרנגולות. יש גם את נושא האפרוחים שגורסים אותם במדגרות ואף אחד לא מדבר עליהם. כל אפרוח בתעשיית הביצים נגרס מיד אחרי שהוא בוקע מהביצה. 

אתה התעקשת עם אלי על הסיפור הזה של ה-100 מיליון בגלל הקורונה וזה מעצבן אותך אבל חשוב לזכור שכאשר אנחנו יושבים במקומות האלה ונותנים את האופציה, נותנים את הכסף, גם אם זה עוד לא אותו מתווה של ה-300 מיליון, וכבר שמעתי 330, 340.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

ברשותך, תני לי לומר משפט. עם כל הכבוד, אנחנו ועדה שמפקחת על עבודת הממשלה. יש לי רגישות כשבא נציג משרד ממשלתי וכביכול הוא מלין. אם הממשלה רצתה שזה ילך ללולים, שתצבע את הכסף ללולים.

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אני רוצה להסביר לך שזה היה אמור להיות צבוע ללולים ללא כלובים ולא הצלחנו להגיע למתווה הזה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אל תלינו.

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

הדבר האחרון שהוא חשוב ואני חושבת שזה משהו שאנחנו דנים בתוך הצוותים הבין-משרדיים. כמו שאמר חבר הכנסת אלי אבידר על המשלוחים החיים וכולי, אם הלולנים צריכים לדאוג לניטור סלמונלה ולא משרד החקלאות, ומשרד החקלאות גם אמון על חוק צער בעלי חיים שעדיין אין תקנת אחזקת עופות במדינת ישראל, זו הזיה. היום אפשר להתאכזר לבעלי חיים, מה שנקרא, באופן ממוסד. לא הם צריכים לדאוג לניטור המחלות וגם לא משרד החקלאות צריך לדאוג לצער בעלי חיים כי בשני הדברים האלה כנראה שיש כשל.

אנחנו מבקשים לדון בנושא הזה של העלאה רוחבית ובמיוחד לדרוש שהלולים החדשים שייבנו, אלה לולי מעוף וחופש ואפשר לבנות אותם לגובה, לאכלס הרבה מאוד תרנגולות גם בלי חצר לצורך העניין, רק שלא יחיו את החיים האלה ושהרפורמה עם מאות המיליונים תלך ללולים ללא כלובים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

מעיין, בבקשה. תציגי את עצמך.

 << אורח >> מעיין בוסקילה: << אורח >> 

בוקר טוב. תודה רבה לך היושב ראש יעקב מרגי על זכות הדיבור. אני שומעת כמובן את כל המלים וכל הדברים. אני רוצה לספר שאנחנו זוגות צעירים שהגענו ליישב את האזור במושב יערה, להמשיך את החקלאות של ההורים שלנו.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

איפה זה יערה? לא כולם יודעים. לא כולם היו במילואים בצפון.

 << אורח >> מעיין בוסקילה: << אורח >> 

כמה קילומטרים מהחיזבאללה. אני פונה מתוך מקום שאני שומעת על רווחת העופות.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תמסרי בבקשה דרישת שלום לחבר הכנסת לשעבר והשר לשעבר יצחק וקנין תושב יערה.

 << אורח >> מעיין בוסקילה: << אורח >> 

אני פוגשת אותו. בהחלט אני אמסור לו. אני פונה מתוך המקום שאנחנו הזוגות הצעירים הגענו והתיישבנו במקום. לקחנו משכנתאות מאוד מאוד גבוהות. אני שומרת על רווחת העוף יותר מאשר על הרווחה של הילדים שלי. הגענו לכאן ואנחנו ללא פרנסה. גם בקורונה נפלו לנו העסקים. אני ללא הכנסה. אנחנו מחכים כל כך הרבה זמן. כבר משנות ה-90 לא היו לנו תוספות בישוב יערה, במושב היפה הזה. אני באמת חושבת שאנחנו צריכים גם לדון לגבי אותם זוגות צעירים שהגענו והתיישבנו ואנחנו רוצים להתפרנס בכבוד. עם חילוקי הדעות בין ועדת הכלכלה לבין מועצת הלול והאוצר לגבי הלולים החדשים, התקציבים, אנחנו נשמח שקודם כל תאשרו לנו שנוכל להתפרנס. ברגע שתגיע ההחלטה לעבור לרפורמה ותקציבים יאושרו, כמובן אנחנו יחד עם כולם נעבור ונעשה מה שצריך. כרגע אנחנו נופלים בין הכיסאות.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תודה. אני חייב לסיים ויש לנו עוד כמה דוברים. תודה רבה לך. בהצלחה ביערה. דוקטור רם כץ.

 << אורח >> רם כץ: << אורח >> 

המטרה של השירותים הווטרינריים היא לדאוג בתחום של בריאות העוף, רווחת העוף, בריאות הציבור. הלולים במצבם הקיים לא מאפשרים את זה, בטח שלא מבחינת רווחת העוף, שזה ברור, וגם מבחינת שליטה על התפרצות של מחלות. אנחנו רואים את זה במשך כבר שש-שבע שנים כשיש את מחלת ניו-קסל שמסתובבת בלולים בצפון בלי יכולת שלנו לשלוט ולמגר אותה כאשר מדי פעם היא פורצת במקומות אחרים בארץ ואנחנו מצליחים למגר ולחזור למצב שאין הכפלה.

אנחנו מודאגים מאוד מהאפשרות שתיכנס ללולים האלה שפעת העופות ואז לא נוכל להשתלט על זה כמו שקורה עכשיו עם הניו-קסל. 

המטרה של השירותים הווטרינריים היא לעבור למצב שהלולים יעמדו כולם בכל הדרישות. כיום אנחנו מאפשרים אכלוס בלולים שלא עומדים בדרישות, רק בשלוחת ההטלה ולא בשלוחות אחרות, וצריך גם להזכיר את שאר ענף הלול. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אתם מאפשרים את זה בכל מקרה, גם אם אין לו מטרג' ואין לו שטח?

 << אורח >> רם כץ: << אורח >> 

לא. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תאמר את זה לצורך האיזון. זה חשוב.

 << אורח >> רם כץ: << אורח >> 

יש שטח מינימלי למטילה, 350 סנטימטרים מרובעים, שטח קטן מאוד, ומכיוון שלא אושרו התקנות של רווחת המטילות בהן נקבע שהמינימום יהיה 750 סנטימטרים מרובעים, כרגע זה השטח. כמובן שזה שטח קטן ביותר ואנחנו צריכים כמה שיותר מהר להגיע למצב שכל העופות מקבלים לפחות 750 סנטימטר למטילה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לו יצויר שאנחנו מאשרים את המכסות ומשק זכאי להגדלה, יבדקו אם יש לו את אותו מרחב מחיה לפי התקנות הישנות? אם אין לו, הוא יקבל את המכסה?

 << אורח >> רם כץ: << אורח >> 

כל הלולים כבר כיום, יש מה שאנחנו קוראים קיבולת לול. באנו ללול, מדדנו מה גודל הכלוב שלו, הכפלנו בכמה מטילות יכולות להיכנס כך שיהיה להן לפחות 350 סנטימטרים מרובעים ואז הכפלנו במספר הכלובים וזאת קיבולת הגבול.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אני אחדד את השאלה. אני לא יודע למה אני לא שואל ברור. מי שבתפוסה מלאה ומקבל עכשיו לפי הקריטריונים הגדלה, הוא יקבל או לא יקבל?

 << אורח >> רם כץ: << אורח >> 

לא. הוא לא יקבל.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תודה רבה. זה מה שרציתי לשמוע. אנחנו מציירים כאן תמונת מצב. רבותיי, גם כשיש לי דעה מגובשת, אני מבקש בדיונים לומר את הדברים בשקיפות מלאה ובצורה מאוזנת. תודה רבה לך. בדיון הבא נצטרך את ההתייחסות שלך.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

משהו כללי. לגבי נוסח תקנות, אני מצטרף למה שאמר חבר הכנסת פינדרוס. בתקנות יהיו שני דברים. יש את התקנות החדשות ונאמר כאן ברור רק ללולים חדשים. יש את התקנה הרוחבית. התוספת הרוחבית הזאת, צריך להבין ממה היא נובעת וזה מה שאתה ביקשת לקבל נתונים. אם היא נובעת מהצורך לעזור ללולים לשרוד יותר כלכלית כי המכסה קטנה והיא לא מספיקה, זה דבר אחד.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

גם וגם וגם.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> 

אם היא נובעת מהצורך להגדיל את כמות הביצים כי המשק הישראלי צריך יותר ביצים, ארבעת האחוזים האלה שווים בין 200 ל-300 מיליון שקלים בשווי. אפשר אותם לא לתת רוחבית אלא לתת אותם למי שיעשה לולים חדשים ואז במקום לקחת כסף ממשרד האוצר, 300 מיליון שקלים, לשים 300 מיליון שקלים בשווי. אין בעיה לתת למי שהתחייב תוך שבע שנים להקים את הלול החדש. כרגע יש מכסות ועם זה שאני איש שוק חופשי, אני לא חושב שהכול דרך הכסף. אני רוצה אמצעי ייצור בהתיישבות ספר. אני בעד. המצב קיים היום. החקלאים קיימים, יש להם מכסות, ברוך השם הם מצליחים כלכלית, אני מאוד מקווה כך. אם אתם הולכים להגדיל כי המשק הישראלי צריך יותר ביצים, בסוף המכסות האלה הן משאב כלכלי, יש להן שווי, בסוף השוק סוחר בהן. ארבעה אחוזים היום שווים בין 200 ל-300 מיליון שקלים. בואו ניתן את ההגדלה הזאת למי שהתחייב לאיקס שנים לבנות את הלולים האלה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תודה רבה. הישיבה נעולה. הישיבה הבאה בנושא הזה תתקיים ביום רביעי הבאה בשעה 9:00 עד 11:00. תתכוננו. גם משרד החקלאות, גם שירותים וטרינריים, גם המועצה וגם המגדלים. תודה רבה לכם.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:58. << סיום >>