פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 31 הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים 11/03/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 3 מישיבת הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים יום שלישי, י"א באדר התשפ"ה (11 במרץ 2025), שעה 14:00 סדר היום: << נושא >> הצגת פעילות רשות האסדרה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר מוזמנים: ד"ר יעל קריב-טייטלבאום – ממונה רגולציה רוחבית, משרד המשפטים יואל בריס – יו"ר רשות האסדרה, רשות האסדרה ד"ר מיכל לרר – ראש תחום, מרכז המחקר והמידע (ממ"מ), הכנסת נילי אבן-חן – מנכ"לית, רווח נקי טיראן ששון – סמנכ"ל רגולציה, איגוד לשכות מסחר נתנאל היימן – התאחדות התעשיינים איתן צפריר – יו"ר ועדת האסדרה, לשכת עורכי הדין ניר קפלן – סמנכ"ל רגולציה, התאחדות המלונות רונן לוי – יו״ר האיגוד, איגוד המוסכים אינגריד הר אבן – יועצת משפטית, איגוד המוסכים עלמה ארליך – מקדמת מדיניות, פורום ארלוזורוב זהר אלטמן-רפאל בעז אברמן – – מנהלת תחום ממשלה, לובי 99 לובי 99 ד"ר יצחק קליין – עמית בכיר, פורום קהלת עידו פיק – המרכז להעצמת האזרח רעות קליינברגר – המרכז להעצמת האזרח מנהלת הוועדה: אפרת מורלי רישום פרלמנטרי: מוריה אביגד רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצגת פעילות רשות האסדרה << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלום לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים ובקרה על החלטות ממשלה. לפני שנתחיל את סדר-היום של הוועדה נזכיר כי מציינים היום בכנסת את יום האישה, שחל ב-8 לחודש. חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, יושבת-ראש הוועדה לקידום האישה מעמד האישה, שהיא גם חברה שלי, כינסה דיון עם מעל ל-500 נשים מדהימות, מכל הזהויות, לוחמות, משפחות שכולות, חטופות שחזרו. הייתי בפאנל של ללי דרעי, שבנה סעדיה נפל בקרב, ואיריס חיים, שאיבדה את יותם באירוע טרגי, שבו כמעט נחלץ אך נורה ע"י כוחותינו. איזה נשים, איזו עוצמה ואיזו רוח – מצד אחד של גבורה ומצד שני של אחדות אז. אני רוצה להצדיע לכל הנשים שהיו שם וגם לפנינה על היוזמה המרגשת הזאת. אנחנו תמיד זוכרים את החטופים לפני הכול ואני לובש כל יום חולצה של חטוף או חטופה שטרם שבו. היום אני לובש את החולצה של ענבר היימן ז"ל, בת 27 מחיפה. ענבר גדלה בפתח תקווה, התגוררה בשנים האחרונות בחיפה. שם גם, במשך שלוש שנים, חנכה ילדים במועדוניות בשכונת הדר. הגיעה לנובה בתור הלפרית, תומכת ברוקדים ובמבלים שלא חשים בטוב. בשעה 13:00 הצליחו המחבלים להדביק אותה ואת השניים שהתחבאו עמה, פריאל ביטון ורום דהרי. אחד המחבלים איים עליה בסכין יפנית והיא קפאה והחלה לבכות. פריאל הסתער על המחבל עם קרש וצעק לה לברוח, אז תפסו אותה שני מחבלים על אופנוע ונעלמו. "ידענו שהזמן שאול", אמרו הוריה. ביום ה-70 למלחמה הודיע צה"ל שענבר כבר לא בחיים וגופתה מוחזקת ע"י חמאס. מאז שענבר נחטפה אומני גרפיטי בארץ ובעולם ממלאים את הרחובות בכיתוב FREE PINK למען שחרורה. "ענבר הייתה כוכבת בסצנת הגרפיטי", סיפר עליה ערן גולוב, אומן ציורי גרפיטי, "במאבק להשבתה עשינו מה שאנחנו יודעים כאמנים, כתבנו את השם שלה בענק בכל מקום, עכשיו הפרויקט שעשינו להשבתה, שבו צבענו את הארץ בוורוד, הפך לצערי לזיכרון שלנו. ענבר הייתה אמיצה בטירוף ונשמה טובה". ענבר ונועם בן-זוגה הכירו בלימודי תקשורת חזותית לפני כשנתיים. הם נהגו לנסוע ביחד למשחקי כדורגל של מכבי חיפה ולצייר ביחד במקומות לא שגרתיים. "אני לא מסוגל לדמיין את מה שהיא עוברת", אמר נועם. נועם מספר שענבר היא העוגן המשפחתי, לא רק שלו אלא גם של הוריה, חיים ויפעת, ושל אחיה הצעיר עידו. אני מצטט: "ענבר תמיד ראתה את האור והצבע באנשים", אומרת אימה יפעת, "היא חיה את החיים עם נתינה אינסופית". בטרם התבשרו על מותה אמרה אימה "אני סומכת עליה, היא תעזור לאחרים שם ותחזק אותם. היא אדם שמקבל את כולם. פעם, בתוך כל ההתנדבויות, שאלתי אותה אם היא מקבלת שכר, אז היא ענתה לי שהעשייה שלה היא השכר". לאחר שהתבשרו על הירצחה אמרה אימה שהיא מרגישה את נשמתה של בתה סובלת ולא נחה כל עוד היא בעזה. זוהי חובתנו המוסרית להחזיר את ענבר לקבורה בישראל לצד שאר החטופים שעודם בעזה, מי לשיקום ומי לקבר ישראל. ראינו מה התנאים וסכנת החיים, צריך להביא את כולם מהר ככל הניתן, ממש בשבועות הקרובים. עד אז אנחנו נזכיר אותם תמיד בכנסת, הם יהיו על ליבנו ומול עיננו ובראש סדר היום שלנו. אנחנו היום ממקדים דיון כללי ראשון בהצגת פעילות רשות האסדרה. רשות האסדרה קמה בהחלטות ממשלה מתוך רצון לייעל ולשפר את תהליכי הרגולציה והאסדרה במשרדי הממשלה, בחקיקה ובכל הכלים בהם הממשלה פועלת מול האזרחים. אמנם הרשות צעירה אבל היא נכנסה לתקופה סוערת, גם למלחמה, ולדבר הזה בוודאי יש השפעות על ביסוס פעילותה. קיימתי פגישת היכרות אישית את ראש רשות האסדרה ואנחנו נפעל בשותפות, אך יחד עם זאת, הוועדה הזאת בהגדרתה היא המקום למעקב ובקרה גם על רשות האסדרה, גם על כל המאסדרים שנמצאים במשרדי הממשלה וגם על כל תהליך שיש בו רגולציה, חסמים ופגיעה באזרחים ביישום של החלטות ממשלה וכל היבט חקיקתי אחר. אנחנו רוצים לשמוע היום סקירה כללית ותמונה כללית. הדובר העיקרי יהיה ראש רשות האסדרה. יש פה גופים נוספים שנאפשר גם להם לדבר. כבר בשבוע הבא הוועדה תדון בנושאים מאוד מאוד ספציפיים שנוגעים בפוטנציאל לתיקוני רגולציה שיביאו ממש בשורה לאזרחי ישראל. אנחנו נבחר את הנושאים הקריטיים, הנושאים שמשפיעים על החיים, הנושאים שאפשר עוד לתקן בהם – לא ניתוח לאחר המוות אלא ניתוח שמביא תוצאה ומביא חיים – ונהיה נחושים מול משרדים שלא פתוחים לבחון את מה שקורה אצלם בהיבטי רגולציה, וגם נרומם משרדים שעושים את הצעד הזה, קשובים, משנים, מתקנים, מתאימים רגולציה וחקיקה ותהליכים למה שראוי בעת הזאת, מה שיכול להקל על אזרחים, לחסוך להם זמן, לחסוך להם עוגמת נפש, לייצר פשטות, לייצר אוניברסליות ושוויוניות של שירותים ממשלתיים ולמנוע עוולות שנובעות עודף רגולציה. הדבר הזה גם יכול להשפיע על יוקר המחיה ועל היבטים אחרים של יעילות ואפקטיביות של הממשלה והכלכלה הישראלית. נתחיל עם מצגת של ראש רשות האסדרה ואחר כך נאפשר גם לגופים נוספים, ממשלה ואחרים, להתייחס. בבקשה. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> תודה רבה, אדוני, גם על ההיכרות שעשינו קודם וגם על ביסוס העבודה המשותפת, שאני בטוח שתועיל ותביא תוצאות כי אנחנו נמדדים לפי תוצאות. בשקף הבא אנחנו רואים את יעד העל של הרשות. אני מציע לקחת רגע לראות אותו כי זה משהו שבעיניי הוא בסיסי, יסודי, על-מגזרי, על-מפלגתי, הוא נוגע לכולנו. אני אתעכב לרגע על הלוגו שלנו. הלוגו של רשות האסדרה הוא לא מסור חשמלי או גרזן, הוא משפך. היעד שלנו הוא לקחת את הרגולציה הקיימת והעתידית ולמקד אותה כדי שהיא תהיה מדויקת ומועילה, כדי שכל פרט ברגולציה יהיה כזה שישפר את איכות החיים של אזרחי ישראל ותושביה, ואני אגיד עוד דבר שהוא אולי לא פחות חשוב – תחזק את אמון הציבור. הנכד שלי, עברי, שאל אותי בשבוע שעבר: סבא, מה זה רגולציה? וזה היה נפלא כי זה הכריח אותי לחדד במילים של ילד בן חמש למה לנו כל העניין הזה. אמרתי לו: לפעמים כשאני אוסף אותך ואת טוב מהמסגרות שלכם אנחנו עוצרים בדרך הביתה לקנות פיצה, אמרתי: איך אנחנו יודעים שהגבינה לא מקולקלת? איך אנחנו יודעים שמי שאפה את הפיצה רחץ ידיים והפיצה לא מלוכלכת ולא תעשה לנו כאב בטן? אמרתי לו: זו רגולציה, זה כדי שהמוכר יוכל למכור את הפיצה, אני אוכל לקנות את הפיצה ולאכיל את הנכדים שלי ואני אדע שהכל בסדר. רגולציה היא לא מילת גנאי, היא הכרח במידה הנכונה. אני תמיד אומר, אני לא הייתי מפקיד את המשכורת שלי בבנק ולא הייתי קונה ביטוח פנסיוני אם לא הייתי יודע שיש רגולטורים חזקים, עם שיניים, שיודעים לאכוף התנהגות ראויה על הבנקים ועל קרנות הפנסיה וחברות הביטוח. זה ההיבט של איכות החיים, אבל יותר מזה, זה ההיבט של אמון הציבור. בניית האמון לאורך כל השרשרת. כשרשות הרגולציה בונה אמון עם הרגולטורים, הרגולטורים בונים אמון עם המפוקחים שלהם, בסופו של דבר זה מתגלגל בקצה לאמון בין הצרכן לבין הספק של המוצרים, השירותים, כל הדברים האלה. בשקף שלפניכם ניתן לראות את חמשת התפקידים המרכזיים שלנו: אנחנו מייעצים לממשלה – הפירוט נמצא פה; אנחנו מסייעים לרגולטורים – לפעמים אומרים עלינו: אתם הרגולטור של הרגולטורים, אנחנו יותר עזר מאשר כנגדו, אנחנו מנסים לסייע, ללוות והיכן שצריך כמובן גם נציף את הכשלים והבעיות; אנחנו מקדמים את המקצועיות של הרגולציה בממשלה, כל רגולטור הוא מומחה בתחומו. הערב של השתי הזה – של מומחיות בבריאות, רווחה, מזון, תחבורה וכל הנושאים – הוא של מדיניות רגולציה, של מומחיות רגולציה, של עריכת תהליכי שיתוף ושיקוף והערכת עלות תועלת. יש לנו את הבקרה על זרם הרגולציה. אנחנו תמיד מדמים את זה לאמבטיה – יש את האמבטיה שהתחילה להתמלא 75 שנה לפני שרשות הרגולציה נולדה, חלק מהדברים שאנחנו מטפלים בהם הם אפילו נושאים מהמנדט הבריטי. הבקרה על שינוי הרגולציה נוגעת לזרם, למה שחדש, מה שנעשה ב-2023, 2024 ו-2025. במקביל – ובזה נתמקד עוד מעט – אנחנו נוקטים יוזמה לטפל במי האמבט, ברגולציה הקיימת, בוחנים אותה וממליצים על שינויים כדי לתקן. יש לנו פה גם שיתופי פעולה מאוד מוצלחים עם חלק ממשרדי הממשלה ואתעכב על כך גם בהמשך. האבנים הגדולות שלנו ב-2025 הן ששת הנושאים שמופיעים כרגע בשקף. נושא גדול ומרכזי הוא נושא רישוי העסקים, נושא כאוב, כבד, מסורבל, נושא שהממשלה עוסקת בו שנים רבות, עוד בגלגוליי הקודמים כנער אוצר. אנחנו מנהלים את הוועדה לרישוי עסקים שעוסקת במפרטים אחידים מטויבים שיקלו על העסקים, פעם אחת בהפחתת דרישות מיותרות ופעם שנייה בניסיון לפשט את הנוסחים והבירוקרטיות שנוגעים לתחום רישוי העסקים. אנחנו בקשר רציף עם המשרדים. היעד העליון שלנו הוא כמובן לא לבקר או לתת ציון לרגולטורים השונים אלא לתת להם את הכלים, את הרצון ואת היכולת לעשות רגולציה טובה בעצמם. אנחנו תמיד אומרים שהיעד העליון הוא לייתר אותנו, שיידעו כבר לעשות הכול לבד ולא יצטרכו אותנו. כמובן שאנחנו פה לזמן ארוך אבל זה יעד חשוב. התוכנית היזומה לשיפור הרגולציה: השנה – ואני אגיד כבר שגם בשנה הבאה – אנחנו מתמקדים בנושאים שנוגעים ליוקר המחיה ואנחנו מחפשים נושאים שהם גם ישימים וגם בעלי אימפקט. זו הנקודה המתוקה שבה אנחנו יכולים באמת לעשות השפעה. אנחנו מרכזים את ועדת החריגים לעניין מה שטוב לאירופה. הבוקר היה לנו דיון מהותי ראשון של הוועדה. זו ועדה חשובה, ועדה מורכבת, זה רכיב חשוב ביישום הרפורמה הכלכלית המרכזית של הממשלה בתחום הייבוא של התאמת הרגולציה בישראל לזו האירופאית בתחום מוצרי צריכה. יש לנו יחידת בקרה על שינוי הרגולציה, כאשר אנחנו מתמקדים בפגם המהותי. נכון שהיה טוב לקחת את מי שיש לו ציון 85 ולהביא אותו ל-95 ואולי גם ל-100, אבל המוקד שלנו הוא בנכשלים ובנכשלים שיש השפעה רעה לכישלונות שלהם. זה המוקד שלנו בתחום הבקרה. יחידת הבקרה היא גם זו שמוציאה את הדוח השנתי. הדוח השנתי שלנו לשנת 2024 יצא עוד לפני פסח – כיוונו לסוף מרץ, ייתכן שזה יהיה בשבוע הראשון של אפריל, אבל כך או כך זה יהיה עוד לפני פסח. כשזה יצא כמובן גם נשמח להציג את זה בפניך. אנחנו נמצאים בדיון שנביא אותו לדירקטוריון שלנו. בניגוד לרוב הגופים הממשלתיים, לנו יש מליאה שמשמשת כמעין דירקטוריון שלנו, ארבעה עובדי מדינה ושלושה נציגי ציבור. יש לנו שם דיון, בין השאר על עניין דוח 2023. היו הערות, בעיקר מעמותת "רווח נקי", השגות על אופן המדידה שלנו, אנחנו נבחן את זה ובמידת הצורך בדוח 2024 נכלול תיקונים ל-2023. אבל זה עוד להקדים את המאוחר. אחרי שזה יהיה כמובן שנציג את זה לראש הממשלה ונשמח להציג את זה גם פה. זה צריך לעבור בוועדת החוקה לפי חוק ואנחנו נגיע גם לפה. מאגר האסדרה הלאומי – יש לנו בחוק אתגר להביא עד ל-1 ביוני את מאגר האסדרה הלאומי. זה אתגר טכנולוגי עצום. אבל עוד יותר מזה, האתגר המינהלי של איסוף כל ההנחיות התקפות של כלל הרגולטורים, לצד מיפוי של הרגולטורים ושיוך של הרגולציות אליהם, זה אתגר איסופי מאוד משמעותי. אלה ששת האתגרים הגדולים שלנו. אנחנו כרגע עומדים על 14 תקנים של עובדים ברשות הרגולציה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מאיזה סוג? איך זה מתפלג? << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> אין לי את ההתפלגות המדויקת אבל אני כל הזמן אומר שאנחנו עובדים בתוך משולש של כלכלה, מדיניות ציבורית ומשפטים. כל רגולציה היא מדיניות, יש לה היבט כלכלי עסקי ויש לה היבט משפטי מאוד משמעותי והייתי אומר שההתפלגות שלנו היא בערך כזו, אולי קצת יותר משפטנים, כי הם גם בלשכה המשפטית וגם בעבודה המקצועית. אני בעוונותיי גם בא מרקע משפטי. זה העיסוק שלנו. 14 עובדים ועוד 14 סטודנטים או יועצים במיקור חוץ. זה סדרי הגודל של העובדים אצלנו. אמרתי שאני רוצה להתמקד בתוכנית היזומה – התוכנית היזומה עוסקת בשיפור והפחתה של הרגולציה. הבאנו פה ארבע דוגמאות של נושאים שאנחנו מטפלים בהם. אני כבר אגיד למען הגילוי הנאות, לעניין סעיף 2 אני לא יושב-ראש רשות הרגולציה אלא הסגן שלי, גיא מור, בגלל שיש לי ניגוד עניינים אישי בכל הנוגע לטסטים לרכב. לגבי רישיונות הנהיגה, הפחתת מספר השיעורים שהם תנאי לגשת לטסט תחסוך לציבור הישראלי כ-350 מיליון שקל בשנה. מעבר לחיסכון הכספי כמובן שיש פה גם היבט של ימי המתנה, הציפייה להיות נהגים. חשוב לי להגיד פה לגבי האמירה "אבל הגדלת את הסיכון", שהדוח שלנו לעניין רישיונות הנהיגה "תנאים מקדימים לרישיון נהיגה" – דוח מאוד קריא ובהיר – מעלה דרך הסקירה שהגורם המרכזי לתאונות דרכים בקרב בני נוער הוא לא המיומנות, הוא ההתנהגות. כלומר, אם נער או נערה חוזרים ממסיבה ויש מאחורה שלושה חברים שצורחים לו באוזן, או חוזר מאוחר אחרי מסיבה ללא שינה, או חלילה גם אחרי צריכה של אלכוהול, אלה הדברים. כלומר, יש ההעברה של המוקד משאלת מיומנויות הנהיגה לעבר התנהגות ואחריות בן הנוער, בדגש על אחריות ההורים בחינוך ובהכוונה שלו לפני שהוא מקבל את המפתח: מי יהיה איתך באוטו, מתי אתה חוזר, אתה לא שותה, כל הדברים האלה. אתם רואים את זה גם מושלך במיקוד של הרלב"ד לחבילת ההדרכה להורה של הנהג החדש. אז זה לא שאתה אומר "בוא נפחית רגולציה, נגדיל סיכון". פה זו דוגמה מדהימה להפחתת רגולציה שמכוונת למשהו שהוא לא רגולטורי, הוא יותר חינוכי הדרכתי, והוא זה שמאפשר לנו להתמקד בעיקר ולהוריד נטל במיותר. זו בדיוק תנועת המשפך שדיברתי עליה קודם. טסטים לרכב – למרות שאני לא מטפל, אני רק אציג – היום לא צריך ללכת למכון ולמעבדה כדי לראות מה מצב הרכב, לרוב הרכבים החדשים יש מחשב פנימי מובנה שנותן את כל ההתראות. אז במקום לבדוק פעם בשנה את כל מנגנוני הרכב, אפשר לרווח את הטסטים, לסמוך על המחשבים הפנימיים וזה חיסכון עצום בכסף, מיליארד ורבע שקלים, שזה שווה ערך לכמה מהפכות אחרות. אבל מעבר לכך זה גם ימי המתנה, אנחנו מדברים על 1.2 מיליון ימי המתנה בשנה. זה משמעותי מאוד לאיכות חיי האזרח. אחסנת נפט, תחנות דלק והנושא של הקמת בתי מטבחיים, שהוא חלק מהשחרור שלנו מהמנדט הבריטי. הבריטים ציירו על המפה אזורים שבהם מותר לקיים בתי מטבחיים, זה מיותר. כמובן שוועדות התכנון ידעו איפה אפשר או אי אפשר, ראוי או לא ראוי, להקים בתי מטבחיים. אני מקווה שזה לא יהיה ליד גן הילדים של הנכדים שלי. בשביל זה יש את הליכי התכנון, לא צריך להסתמך על מפה של הוד מלכותה. רישוי עסקים – כמו שאמרתי, נושא מאוד מורכב. יש לנו כמה נושאים שכבר אושרו בוועדה. אנחנו שואפים להביא את כולם לחתימת ראש הממשלה עוד לפני הפסח. המרכולים, שזה מכולת, ירקן – חיסכון של 190 מיליון שקל בשנה, זה שווה ערך למענק תקציבי. תחשבו אם אגף תקציבים היה אומר: כל מכולת שכונתית מקבלת 15,000 שקל כל שנה מכאן ועד עולם, זו הייתה בשורה די גדולה – אנחנו עושים את זה רק בכיוון ההפוך. זה בין 15,000 ל-20,000, תלוי בגודל ובתנאים. 190 מיליון השקלים האלה מורכבים מהמון דברים קטנים. היום כל מכולת צריכה להחזיק שלושה מקררים נפרדים, עכשיו הוא יוכל להחזיק מקרר אחד עם מחיצות. המחיצות לא יהיו חייבות להיות קבועות, הן יוכלו להיות ניידות. אז אם היום יש לו יותר ירקות ופחות חלב ומחר יש לו יותר חלב ופחות בשר, הוא יוכל להזיז את המחיצות. זה דבר שהוא מאוד משמעותי. יש עוד כהנה וכהנה הקלות למרכולים. הנושא של אבטחה בפרק המשטרה, הדוגמה הכי בולטת זה כשיש ח' של חנויות מסחריות. כל חנות מעל 800 מטר, לפני השינוי שנחתים עליו את רוה"מ, הייתה צריכה שומר בכניסה. זו עלות גדולה וגם תועלת שהיא לא בהכרח מאוד משמעותית כי השומר הזה לא בהכרח לוחם פעיל. יוכלו להציב לוחם שנמצא בשירות מילואים פעיל, רובאי לפי מה שנקבע שם בהתאם לתנאים, על אופנוע במרכז ויהיו לחצני מצוקה. אז לא יהיה מישהו שיבדוק כל תיק שנכנס אבל יהיה מישהו הרבה יותר אפקטיבי על אופנוע במרכז מגרש החניה. זה חיסכון אדיר לחנויות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ההצעות האלה עברו כבר? << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> הן כולן עברו בוועדה, אני צריך להביא אותן לחתימת ראש הממשלה. הליכי חקיקה בישראל הם לא פשוטים, אנחנו בהליכי נסחות ועריכה לקראת צו שיחתום עליו ראש הממשלה ואז שלושת הדברים האלה יהיו בתוקף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לראש ממשלה בישראל יש צווים? הוא נהיה טראמפ? יש צווים? צו נשיאותי? << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> זה לא צו נשיאותי, זה צו לפי כוח רישוי עסקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא שמעתי שיש לראשי ממשלה בישראל צו. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> תקנות מכוח החוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא צו, לא קוראים לזה צו. << אורח >> איתן צפריר: << אורח >> ראש הממשלה הוא גם שר, שר יכול להתקין תקנות. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> אני לא יודע להגיד האם במקרה הזה קוראים לזה צו או תקנה אבל זה חתימת ראש הממשלה. לדעתי זה צו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מתי הדברים האלה יתקדמו? << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> הכוונה שלנו לנו היא להביא את הדברים שאושרו בוועדה עוד לפני הפסח. זה חמץ שאני צריך לבער. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באיזו ועדה? << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> הוועדה הבין-משרדית לרישוי עסקים שאני יושב הראש שלה. הוועדה הזאת היא ועדה גדולה מאוד, מיוצגים בה כולם אבל כולם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואלה ההמלצות שלה? << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> אלה ההמלצות שלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שצריכות לקבל תוקף חוקי? << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> כן. העבודה בוועדה הזאת היא מאוד קשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה אומר שעד אחרי פסח הדברים האלה יהיו כבר בביצוע? << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> זה לשים את היד שלי באש, אני מקווה מאוד שכן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא מספיק סיפרת לנו על השנתיים האלה, מיום שקמתם, הבנתי שגם המלחמה השפיעה עליכם. אנחנו רוצים להבין מבחינת איוש, כוח אדם, זמינות לעבודה. << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> יש לנו כרגע 18 תקנים בתקציב, 14 מתוכם מאוישים. התקופה של המלחמה הייתה כמובן מאוד מורכבת. בינואר 2023 התחלנו לפעול וקבענו לעצמנו יעד – בהתחלה רבעון שני ובסופו של דבר רבעון שלישי – להיות בפעילות מלאה, כולל מערך של בקרה על הרגולציה השוטפת ומוכנות להגיש גם דוח שנתי. רבעון אחרון של 2023 לא היה משהו, כחצי מעובדי הרשות דאז היו במילואים, שניים מהסמנכ"לים שלי עברו במהלך המלחמה, האחד חזר לצבא קבע – אחרי חודשים ממושכים של מילואים ביקשו ממנו לחזור לצבא קבע והוא נענה – האחרת עברה להיות סמנכ"לית במנהלת תקומה. זו הייתה תקופה מאתגרת. אחד הדברים שכן עשינו בתקופה הזאת זה חוק של הארכת מועדים של רישיונות, אתר שריכז את כל ההקלות בעקבות המלחמה של המשרדים השונים. עכשיו הרשות כבר חזרה, 14 תקנים מאוישים מתוך 18 התקנים שיש לנו. אגף תקציבים – בתקווה גם שיעבור תקציב המדינה – ייתנו לנו את המנה הבאה. אני לא רוצה להגיד עדיין מספרים של התקנים לעבודה כי אנחנו עוד לא סגורים. אנחנו נשענים הרבה מאוד על עבודת סטודנטים, הרבה מזה בתחום של ניטור וניתוח של הרגולציות בזרם. זה מחייב מעקב שוטף וזה נושא שנשען מאוד על עבודת סטודנטים. יש לנו גם סטודנטים בנושאים אחרים, יש לנו סטודנט מעולה שמתמקצע עכשיו בתחום רישוי העסקים. תקציב הרכש שלנו הוא 5 מיליון שקלים בשנה, לא התקציב של התשתיות, של השכירות, אלא תקציב הרכש. כמעט כולו הולך ליועצים. יש לנו לא מעט צורך ביועצים בתחומים הנדסיים. שאלת על המומחיות, על סוגי האנשים שיש אצלנו, אמרתי כבר שיש לנו אנשי מדיניות, אנשי כלכלה ואנשי משפטים, אין לי מהנדס. בתחילת הדרך חשבתי שיהיה לי לפחות אחד כזה אבל כרגע מאשרים לנו רק לקחת מהנדסים במיקור חוץ עד הוק, שזה מעט מכביד אבל זה משהו שאנחנו כרגע לפחות מסתדרים איתו. אנחנו יושבים בבית הדפוס ועתידים לעבור לקראת סוף השנה הזו לכאן, ליד המכון הגיאולוגי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למי אתם כפופים? << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> לראש הממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם ארגונית? ניהולית? << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> בחלק מהדברים אנחנו פועלים עצמאית, יש דירקטוריון, אבל אנחנו עובדים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם קמתם מתוקף חוק, לא? << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> כן. << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> אז החוק הגדיר את העצמאות שלכם או הכפיפות? << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> החוק הגדיר שאנחנו כפופים לראש הממשלה. כרגע אין לנו מטה מלא - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כשאתה אומר "ראש הממשלה", זה גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה? << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> אנחנו עובדים בצורה מאוד צמודה עם מטה משרד ראש ממשלה, עכשיו עם המנכ"לית, ובענייני הוועדה ליוקר המחיה כמובן גם עם פרופ' שמחון. אנחנו עובדים גם צמוד מאוד להורה ההיסטורי שלנו – יחידת הרגולציה קמה בתוך יחידת חברה וממשל. היום אנחנו יחידה נפרדת אבל כמובן שיש לנו הרבה מאוד ממשקים. גם הרבה מאוד ממובילי הרגולציה המשרדיים פועלים בתוך יחידות האסטרטגיה שמדווחות לסמנכ"לית לחברה וממשל במשרד ראש הממשלה. אז יש הרבה מאוד ממשקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם אתה בחוסר תקציב וכוח אדם? << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> אנחנו בבנייה של כוח האדם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כשאתה אומר "בנייה", זה תקנים לא מאוישים או להציע הצעה חדשה ולגייס לזה כסף חדש? << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> יש לי ארבעה תקנים לא מאוישים. בהתקשרויות אנחנו מדביקים עדיין את הצרכים שלנו ואת התקציב שיש, אבל בתקנים אני מקווה מאוד שהמנה הבאה שנקבל – כשנוכל להתחיל לאייש אותה – תאפשר לנו לעשות פעילויות שכיום אנחנו לא מספיקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מתקשה לאייש את התקנים האלה בגלל רמת שכר? מאיזו סיבה? << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> אנחנו נמצאים בשיח עם הנציבות על רמות שכר בעיקר בתחומי המומחים. זה גם נוגע לחלק מהמשרדים שמתקשים להחזיק מומחים, גם ביחידות הרגולציה וגם בחלק מהיחידות המקצועיות. אחת הדוגמאות שעולה היא בתחום רישוי העסקים של הגנת הסביבה, שזה נוגע הרבה מאוד למפעלים לתעשייה הזעירה. הם מתקשים מאוד להחזיק מומחים לתחום כיוון שהתחרות בשוק מאוד מאתגרת. מומחה לתחומי טוקסיקולוגיה בוודאי ירוויח יותר בחוץ מאשר ביחידת רישוי העסקים של משרד הגנת הסביבה. למרבה הצער זה מהדברים שאנחנו מתמודדים איתם. אני חייב להגיד שכרגע יש לנו שיח מול הנציבות והוא שיח מאוד פתוח ומאוד טוב. אני מקווה גם שם להבקעה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. משרד המשפטים רוצה להוסיף, להתייחס? << אורח >> יעל קריב-טייטלבאום: << אורח >> בשמחה. ד"ר יעל קריב-טייטלבאום, ייעוץ וחקיקה כלכלי. אנחנו מברכים על הקמת הוועדה ועל העיסוק בנושא החשוב הזה. אנחנו ליווינו את הרשות, את החוק, עוד מהשלבים הראשונים של ההקמה. צריך להגיד שזו רשות עצמאית שהוקמה מכוח חוק והיה תהליך מאוד משמעותי שנעשה עד היום. צריך להגיד שאנחנו בשני כובעים, גם כמשרד המשפטים וגם נציגים במליאה, בדירקטוריון שהזכיר יושב-ראש רשות האסדרה. אז אנחנו מלווים מאוד מאוד מקרוב, יש הרבה מהלכים שנעשים גם היום ואנחנו בהחלט מצפים לדיונים כאן. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם שבעי רצון מהתקדמות ההקמה, הביצוע, האפקטיביות? היה לכם חזון בנושא?. << דובר_המשך >> יעל קריב-טייטלבאום: << דובר_המשך >> כן, היה בוודאי חזון והייתה שותפות מאוד משמעותית שהולידה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה תחום שאת אחראית עליו באופן ישיר במשרד? << דובר_המשך >> יעל קריב-טייטלבאום: << דובר_המשך >> כן, בהחלט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה זמן את בתפקיד? << דובר_המשך >> יעל קריב-טייטלבאום: << דובר_המשך >> ארבע שנים וחצי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז ליווית את הכול. << דובר_המשך >> יעל קריב-טייטלבאום: << דובר_המשך >> כן, משלב מאוד ראשוני. הייתה שותפות שלנו יחד עם משרד האוצר ויחד עם משרד ראש הממשלה, שקמה מתוך ההבנה שהרשות הזו קיימת בכל העולם – אנחנו בעצם היינו המדינה האחרונה שהקימה את רשות הרגולציה – ראינו איך זה נראה בעולם ומה הרשויות האלה עושות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זו דרישה של ה-OECD? << דובר_המשך >> יעל קריב-טייטלבאום: << דובר_המשך >> כן. חלק מהתהליך שנעשה גם מול ה-OECD, כולל בקרות שה- OECDעשה ספציפית על מדינת ישראל, היה שנדרשת ההקמה, נדרש גם מנדט בחקיקה עצמה שייתן יותר כוח ומשמעות למהלכים האלה. אנחנו בעיכוב של 20 או 30 שנה אחרי מדינות מתקדמות אחרות בהקשרים האלה. אז היה בהחלט חזון. מישהו פעם אמר לי שעל כל שעה שאתה משקיע בגיבוש רפורמה בממשלה אתה צריך אחר כך 30 שעות ביישום. היישום בממשלה הוא תהליך קשה, מורכב, החל מגיוס כוח אדם. אז בהחלט לקחנו בחשבון שההקמה תהיה תהליך שלוקח זמן. רק לאחרונה באמת הושלם איוש של הרבה מהתקנים ואנחנו עכשיו רואים עשייה מאוד משמעותית, אבל כמובן שהפוטנציאל הוא להרבה מעבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש ויכוח האם הקמה של רשויות נוספות, ובמיוחד רשויות שיש להן סמכות לבקרה על משרדי ממשלה, מייעלת את עבודת הממשלה או מכבידה עליה והאם אנחנו רואים את רשות האסדרה כמו עולמות מבקר המדינה והייעוץ המשפטי ואז מתייחסים לזה כחלק? אני לא יודע, זה עניין של טעם, אבל יש מי שיגיד שזה יכול להכביד ולעכב תהליכים. אתם רואים את הרשות הזאת אחרת? << דובר_המשך >> יעל קריב-טייטלבאום: << דובר_המשך >> זה בהחלט היה החשש הכי משמעותי שעמד לנגד עינינו כשהצבנו וחשבנו על ההקמה של הרשות והרבה גם תלוי ביישום ובאופן שבו המנגנונים האלה מופעלים. אנחנו כן רואים, גם מהאופן שבו הגופים האלה פועלים בעולם וגם מהדרך שבה רשות הרגולציה עבדה עד היום, שבשביל היכולת להניע תהליכים, לפתוח את כל צווארי בקבוק, לזהות את החסמים אתה צריך פקידות רצינית וזה חלק במנגנון שהוא ממש הכרחי. אגב, יש כבר צעדים שנעשו. למשל, ניקיון האביב, פרויקט מאוד גדול בשיתוף פעולה עם הכנסת של זיהוי ואיתור פרויקטים רבים, הצעות חוק שהיו תקועות בשלבים שונים והנעת מהלך משמעותי לקדם אותם בצורה מהירה שיובילו להפחתת נטל מהירה. אלה בדיוק סוג המהלכים שבהם הרשות יכולה להיות הגורם שמייצר את המסלולים המהירים האלה לקידום הפחתות נטל רגולטורי עודף וכו'. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, יעל. עמותת "רווח נקי", בבקשה. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> עמותת "רווח נקי" עושה איסוף של כל הדאטה, מה שלצערי לא קיים בממשלה. אנחנו אוספים את כל הנתונים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ספרי משהו כללי על העמותה, על ההיסטוריה שלה ואחרי זה על הרגע שבו היא מתחברת לרשות האסדרה. אנחנו רוצים לפעול בקונטקסט וזו פגישה ראשונה, אנחנו רוצים מבט מאקרו על הדברים. << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> בסדר גמור. עמותת "רווח נקי" הוקמה על ידי לפני ארבע שנים וקצת, אחרי שהייתי מנכ"לית עמותת "צדק פיננסי" ולפני כן 16 שנים סמנכ"לית כלכלה ומחקר בתנועה לאיכות השלטון. אני מטפלת בנושא של הרגולציה כבר הרבה הרבה שנים בכל מיני כובעים. הייתי עוד בשלבים שה-OECD הגיע לפה והוצאנו ניירות מדיניות עוד בכובע הקודם שלי, בתנועה לאיכות השלטון, לגבי הצורך בהקמת רשות האסדרה, הצורך בפיקוח, בבקרה, בהעלאה של כל הרגולציה בצורה שקופה. אלה דברים שאני עוסקת בהם הרבה שנים, לצד טיפול בהרבה רפורמות כלכליות אחרות שלא ארחיב עליהן. את הפרויקט הזה התחלנו בשיתוף פעולה עם הממשלה באופן שבו ראינו אז, לפני שרשות האסדרה קמה, את אגף מדיניות רגולציה במשרד ראש הממשלה. הוא בהגדרה אמר לנו שאין לו יכולת וכוח אדם לעשות בקרה, שהוא יותר הגזר ואם אנחנו רוצים, שנהיה המקל. אז לקחנו את התפקיד הזה. היינו בשיח בזמנו, עוד בזמן שגיא מור היה במשרד החקלאות, על מתודולוגיה. לקחנו מתודולוגיה שנבנתה באקדמיה בארצות הברית, עשינו לה התאמות, לאחר מכן לקחנו את התוצאות שהיו כאן ועשינו מחקר משווה מול מובילי מדיניות רגולציה, עשינו סקירה בינלאומית של עוד מתודולוגיות של בקרות והוצאנו מאמר שפורסם לא מזמן במרכז חת על מתודולוגיה הבקרה שאנחנו ממליצים לרשות האסדרה לאמץ. מי שרוצה לקרוא 80 עמודים, זה נמצא שם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אימצו? << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> אימצו כמעט את הכול, לשמחתי. את רוב הדברים אימצו אבל לצערי לא יישמו. יואל לא דיבר על זה אבל בשיחות שלי – יואל, תתקן אותי אם אני טועה – היעד שרשות האסדרה הציבה לעצמה זה לא 100% בקרה כמו אצלנו אלא 20% בקרה, וגם ב-20% בקרה היא לא עומדת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 100% על מה? 20% ממה? << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> אנחנו עושים 100% בקרה על כל דוחות RIA שמפורסמים באתר החקיקה הממשלתי, קודם זה היה באתר של משרד ראש הממשלה. זה היעד שאני לקחתי על עצמי, 100%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> על כל RIA שנעשתה? << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> כלRIA שעולה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה כאלה יש בשנה? << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> כל הנתונים האלה כבר יופיעו. אני רק אגיד שזה הולך וגובר. אני שומעת על התקציבים ואני אומרת: וואי, אם היה לי 10% מהתקציבים האלה, מה יכולתי לעשות. אבל אנחנו עדיין, עם כל זה שבאמת - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מאיפה התקציב שלך? << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> אנחנו עוברים בעיקר בשיתוף פעולה עם ארגונים אחרים. יש לנו גם תקציב מהקרן לחלוקת כספי תובענות ייצוגיות, גם תורמים פרטיים ואנחנו מקוששים מהגורן ומהיקב, פחות או יותר. אני חייבת להגיד ששום דבר לא מובטח. אני מצליחה מדי שנה לארגן תקציב, אני לא יודעת מה ילד יום. אנחנו לא סתם לקחנו על עצמנו אתגר של 100%, כי חשבנו שראוי לתת איזושהי תמונה, אם אתה לא עושה 100% אתה לא יכול לתת איזושהי תמונה מאוד מאוד רחבה של מה שקורה אלא אתה לוקח מפה ומשם, ואולי כשהרשויות תטמענה את הבקרה – ועוד מעט נראה את הרמה הנמוכה שהן עושות את זה – אז אפשר יהיה לוותר ולרדת באחוזים אבל בוודאי לא במצב שאנחנו נמצאים היום. אני רק אסייג שאנחנו מתחייבים לעשות 100% כשיש לנו זמן שיתוף ציבור של שלושה שבועות כמו שמקובל. לפעמים משרדים, מסיבות לא ברורות ולא מוצדקות, מורידים את זה לשלושה ימים, לחמש שעות, לכל מיני דברים כאלה, באתגר הזה אנחנו לא מסוגלים לעמוד. שווה גם לדבר על זה כי רשות האסדרה, בפניות אליה, טענה שזה לא במגרש שלה, אבל אם רוצים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה לא במגרש? << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> הנושא של הזמן שניתן לשיתוף ציבור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא מעוגן בחקיקה? << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> זה לא מעוגן בחקיקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז הוא נתון לפרשנות? אני מניח שהוא עמד במבחן של עתירות, זכות הציבור לדעת ולהתייחס ולפעול. << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> אני לא יודעת, רק מקובל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נעשה על זה דיון, תרשמו את זה. יהיה דיון בוועדה על זמן החשיפה לציבור, מי מחליט, מתוקף איזו סמכות. << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> לא רק זה, יש לנו פרקי זמן שהם מועדים לסכנה, בערב יום כיפור מפרסמים בדרך כלל מלא רגולציות כי הם יודעים שאין בעצם זמן, כי יוצאים לכיפור לשלושה ימים ואז יש לנו את סוכות וחופש, זה פטנט אחד. אני יכולה לתת את כל הפטנטים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אלה שפרסמו ערב יום כיפור מרגישים שזה מצווה לעשות את זה, זה מטה את הכף - - - << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> לגמרי, מצווה שהציבור לא יראה את מה שהם עושים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מול הקדוש ברוך-הוא. הם לא רואים בזה חטא, זו מצווה, זה מקדם אותם לקראת גזר הדין. << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> הפעם הבאה שאתם תראו זה או-טו-טו, לפני פסח, זה גם אירוע שקורה. אנחנו נערכים בחמ"ל לקראת המועדים האלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חמ"ל? אז את ב-100% בקרה עלRIA . << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> כן, עד היום. עובדים קשה. << אורח >> איתן צפריר: << אורח >> אני רק רוצה להגן על חברי. הנוהג לפרסם רגולציה לפני יום כיפור זה היה נוהג של משרד האוצר ומי שחסם אותו וסיים אותו היה היועץ המשפטי של משרד האוצר, יואל בריס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז לא תהיה לך עבודה עכשיו ביום כיפור. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> זה לא קשור, הוא כבר לא בתפקיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז הם חזרו? << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> זה לא רק האוצר, לאוצר יש צרות אחרות, הוא פטר את עצמו מלעשות RIA. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ראש הרשות, מה לגבי הדרישה הזאת ל-100% בקרה עלRIA ולמה 20% כיעד? << אורח >> יואל בריס: << אורח >> העבודה ש"רווח נקי" ונילי עושה היא מדהימה והכרחית ומועילה לכולנו. היעדים שלנו טיפה שונים והיו לנו גם דיונים על זה. העבודה של "רווח נקי" נותנת תמונה מאוד מעמיקה על כל התמונה, כאשר אנחנו מחפשים את הפגמים המהותיים, את הדברים הגרועים שיש להם השפעה שאנחנו יכולים לחסום או לשנות. חלק מהדוחות שלנו שלא פורסמו זה כי הוצאנו טיוטת דוח אדום ואז או שהמשרד לקח צעד לאחור והפסיק את התהליך, יש לנו כמה כאלה, או שהוא - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמו שיש "דיאלוג בחשיכה" במוזיאון יש לנו פה רגולציה בחשיכה. כשאתה אומר שהיעדים שלך שונים זה למשל אותה הקלה פוטנציאלית בתחום רישוי רכב וכו', שזה לא בא מתוך RIA אלא מוטיבציה של תהליכי שיפור של רגולציה? המשימות שלך הן לא רק בקרה על תהליכיRIA אלא לזהות רגולציה קיימת ולהציע למשרד בלי שהוא פרסם RIA לשנות רגולציות? << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> אמת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואיפה את נכנסת בתחום הזה? << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> אני רוצה רגע להתייחס למה שיואל אמר. נעבור לשקופית 11 ישירות וזה פשוט יסביר את זה. זה הפגם המהותי שדיבר ראש רשות האסדרה עליו, זה כל הדוחות האדומים שרשות האסדרה לא עלתה עליהם. למה היא לא עולה עליהם? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי קבע שהם אדומים? << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> אני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אולי אחרים יחשבו שזה לא אדום? << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> נכון, אבל הדוחות האלה נשלחים למשרדים והמשרדים, אם הם רוצים, מערערים על הקביעה שלנו. לעתים הם מערערים, אנחנו עושים איתם דיונים ואם יש טעות אנחנו מעדכנים. הדוחות שמופיעים פה בשקף - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את לא נותנת להם זכות להתייחס לפני פרסום? << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> אני שולחת להם. אם הם שולחים את זה כטיוטה אנחנו מעירים להם לפני הפרסום. ובכל מקרה, אם הם מערערים ודנים איתנו ואנחנו משתכנעים שהם צודקים אנחנו מתקנים ובאתר שלנו מופיע רק הדוח המתוקן ולא הדוח הראשוני. זה ממש תהליך והם משתפים פעולה, עם כל זה שזו בקרה וכאילו משהו מאיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משתפי הפעולה זה המאסדרים במשרדים? << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם עובדים מולך? << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את מוציאה להם כרטיס אדום והם אומרים לך: תשמעי, זה לא בסדר? << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> הם מבקשים ללמוד והם עושים פגישות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הם קיבלו את הזכות להציג בפנייך לפני שקיבלו כרטיס אדום? << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> כיוון שאנחנו גוף אזרחי וולונטרי הם עושים מה שהם רוצים, רק בדרך כלל, כיוון שהם יודעים שכוונתנו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אנחנו לא רוצים שהם יעשו מה שהם רוצים, אנחנו רוצים שהם יעשו מה שטוב לאזרחים. << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> מולנו. ולכן אני אומרת וחוזרת למה שהיה פה קודם, בשביל לאתר דוחות עם פגם מהותי צריך לבחון את הדוחות, אם אתה לא בוחן דוחות אתה לא יודע שיש פגם מהותי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מציאות בעייתית שלא מתקיימת לגבי ה-RIA, סתם איזה נוהג גרוע שפוגע באזרחים שנים רבות ושהרשות מתעסקת בו, לא יופיע אצלך כבקרה על RIA, הוא קידום רגולציה שלא נולדה מבחינה שלRIA של איזה משרד. << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> א', כל רגולציה שעומדת בקריטריונים המשפטיים של אסדרה לפי חוק עקרונות האסדרה מחויבת ב-RIA. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רק אם מישהו יזם חקיקה. << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם מישהו רץ לחקיקה, תקנה או החלטת ממשלה הוא חייב RIA , אבל אם יש מצב לא טוב במשרד ממשלתי, של רגולציה רקובה, אבל אף אחד לא התחיל לעבוד שם, באה רשות האסדרה ואומרת: תראו, התפקוד בנושא הזה לא טוב, לא בגלל חוק שהם יזמו אלא שהיא שמה שם להם את האצבע על משהו, כמו רישיונות הנהיגה, הרכב, או שיעורי נהיגה, זה לא יופיע אצלך כ-100% בקרה. זו יוזמה. << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> זה לא בקרה, זו יוזמה, זה תחום שאנחנו שאנחנו לא מטפלים בו אבל אפשר יהיה לטפל בו או להתייחס אליו אם הנושא של מאגר האסדרה ימולא לפי דרישות חוק עקרונות האסדרה, וזו עוד בעיה מאוד מאוד קשה שנכון להיום לא קורית אלא אנחנו בהארכות אינסופיות של - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הארכה של מה? << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> של רשות האסדרה את הדרישות כלפיה בחוק עקרונות האסדרה, להעלות את כל מלאי האסדרה שיהיה נגיש לציבור. אם הוא יהיה נגיש אפשר יהיה גם להתייחס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומי נתן את הארכה? עשיתם עתירה? << אורח >> יואל בריס: << אורח >> ראש הממשלה. יש שני שלבים בהקמת המאגר, השלב הראשון היה ב-1 ביוני 2023, שהתייחס רק לחקיקה הראשית. במהלך יוני 2023 העלינו את המאגר של החקיקה הראשית, ואני אגיד ביושר, הוא לא טוב, הוא לא מספיק טוב, הוא קשה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה אתם מצחקקים שם? << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> אם אתה תראה את המאגר הזה פה על המסך אתה תבין. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> בגלל שזה לצאת ידי חובה. הם העלו מאגר שחוץ מלעשות "וי" כאילו שעמדו בדרישות החוק, כאילו, אין לו שום משמעות. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> בדיוק. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> אז בגלל זה צוחקים. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> אבל אני הראשון שמודה בזה. הפרויקט הזה הוא פרויקט מחשובי עצום והוא פרויקט של איסוף מאוד עצום. כשהכנסת קבעה בסוף 2021 שהוא יהיה מוכן עד יוני 2023, כנראה לא חשבו על זה שהרשות תקום רק בינואר 2023. כדי לצאת ידי חובת החוק העלנו מאגר שהוא בסיסי. אני מודה, אני הראשון, ואמרתי את זה, הוא לא טוב. אנחנו עובדים על משהו הרבה יותר טוב. יש לזה עלויות, יש לזה קושי מחשובי, והקושי הגדול, אני כבר אגיד, הוא באיסוף. צריך שרשות הכבאות, ורשות שוק ההון, ובנק ישראל וכל הרגולטורים, יוציאו את כל הרגולציות, שזה כולל פרה-רולינג שהם הוציאו פעם או איזשהו מכתב למפוקחים, כל הדברים האלה צריכים להיכלל בפנים. לכן אנחנו עובדים על זה ונכון שכאשר יהיה לנו מאגר רגולציה לאומי – שיהיה דומה בעיני רוחי למאגר החקיקה הלאומי שהכנסת הקימה, שהוא פרויקט מחשובי עצום והוא כבר פועל ויש לכם מנהלת סופר מוכשרת לתחום הזה, אבל זה דבר שייקח מעט זמן – יהיה יותר קל לעשות גם את הבקרה על הקיים. יש פערים בין המדידה שלנו למדידה של נילי אבן חן ומאגר עמותת "רווח נקי". אחד הדברים שצריך גם לשים לב אליו זה האחוזים, ה-100% של "רווח נקי" הוא קצת יותר קטן מה-100% שלנו כי אנחנו ב-100% כוללים גם איתור של דברים שלא פורסמו. נכון ש-20% שלנו – ואנחנו שואפים ל-25% – הם קטנים יותר מה-100% של "רווח נקי" אבל ה-100% שלנו גדול יותר מה-100% שלהם. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> זה לא מה שכתוב בדוח השנתי של - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם יודעים שמשרד ממשלתי יכול לעשות מיזם משותף עם עמותות, 50% מהכסף, 50-50? אתם יודעים מה זה מיזם משותף? << אורח >> יואל בריס: << אורח >> אני כתבתי את הסעיף בתפקיד קודם. תקנה 3.30 כתבתי בתפקיד קודם, ב-2009. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז תעשה מיזם משותף איתם. אם הם גם עושים אז אולי שיהיה שיתוף פעולה ולא התנגחות. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> אין התנגחות, אנחנו ביחסים טובים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מתי אתה מסיים את המאגר הזה? זה חוק, לא? << אורח >> יואל בריס: << אורח >> כרגע תאריך היעד הוא ה-1 ביוני, אני מקווה שלא נזדקק להארכה נוספת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משהו חוסם אותך? מישהו עוצר אותך? << אורח >> יואל בריס: << אורח >> הדבר היחיד הוא שזה פרויקט ענק. חלק ממנו אצלי, חלק ממנו במשרדים, אצל הרגולטורים, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם "ישראל דיגיטלית". << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> בשקופית הבאה אנחנו רואים את הממוצע השנתי של הציונים של כל משרדי הממשלה והמאסדרים וכמות הדוחות שלהם החל מ-2019, כולל, עד 2024. משרד האוצר עם דוח אחד עם ציון גרוע, הוא בסוף לא עשה דוח RIA, אבל תסתכלו על מנהל התכנון, 20 רגולציות בציון של 43, לעומת רשות התעופה האזרחית עם הציון הכי גבוה, 74, וכל המשרדים פה מדורגים בסך - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מינהל התכנון גרוע והתעופה טוב? << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> מינהל התכנון גרוע והתעופה מאוד מאוד טוב, כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואין הרבה מצטיינים, מעל 70. << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> כן. 74 זה הממוצע שלהם. רשות התעופה האזרחית עולה בהתמדה במשך השנים. אני חושבת שגם השנה היא תהיה יותר גבוהה. אבל אפשר לראות את המשרדים החלשים, את התכנון, את האנרגיה, את הבריאות, עם הרבה רגולציות וציון מאוד מאוד נמוך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה הניסיון שלך מול המשרדים לגבי רמת האיכות של ה- RIAשהם עושים? << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> כן. אני רק אגיד שהבדיקה היא על 28 - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נשמח להתייחס לגרף הזה בזימון המשרדים האלה. אנחנו גם נשמח לדעת שהתפיסה פה דומה לזו של שרשות האסדרה, שיש הלימה ביניכם ואין ויכוח גדול מדי על המסקנות האלה, אבל את זה נשאיר לבדיקה אחרת. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> יש לפעמים פערים אבל אני חושב שבגדול כנראה שנגיע לתוצאות לא מאוד שונות. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> א', רשות האסדרה מקבלת מאתנו כל דוח. גם כל פעם שאנחנו רואים שיש פגם מהותי אנחנו מתריעים ושולחים אליהם, כשאנחנו רואים שיש השפעה משקית. יש לנו שיתוף פעולה בעבודה איתם. אני רק אגיד שמבחינה מעשית עד היום - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך יכול להיות שגוף כזה, לכאורה רציני, שגורל תכנון המדינה אצלו ויש שם אנשים שנאמנים לחשיבה אסטרטגית ארוכת טווח מבוססת מידע ודאטה מקבל ציון כזה נמוך ב- ?RIA << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> צריך להסתכל על הדוחות שלהם. הם בדרך כלל מסמנים את המטרה, חושבים שהם יודעים איזה רגולציה צריך לעשות, הם בעיקר לא עושים סקירה בינלאומית, הם לא בודקים עלויות. הייתה לנו עכשיו רגולציה שהבאנו לרשות האסדרה על כל הנושא של איטום מבנים. איטום מבנים זה דבר שהוא מהותי, יש לו השפעה משקית מאוד מאוד גדולה והם בחרו לעשות רגולציה ישראלית ייחודית על אף שגשם זה לא דבר שמייחד את מדינת ישראל ואפשר היה ללמוד ממדינות אירופה או ממקומות אחרים שבונים ומתמודדים עם בעיית הגשם. אז הם החליטו שצריך לעשות משהו מאוד מאוד ייחודי למדינת ישראל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מנהל התכנון? << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> מנהל התכנון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בלי RIA ראויה? << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> בלי כלום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בלי חלופות, בלי מודלים מהעולם. << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> זו הייתה רגולציה שקיבלה ציון מאוד מאוד נמוך. לפי חוק עקרונות האסדרה, רגולציה שיש לה השפעה משקית – ולזו לעמדתנו הייתה השפעה משקית, גם שלחנו דוח אקסל מאוד מפורט למה אנחנו חושבים יש לה השפעה משקית – וגם שיש לה פגם מהותי מחויבת בבקרה של רשות האסדרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יצא לכם, על החלטות שמצאתם כלא ראויות מתוקף ההליך הלא ראוי והמסקנה הלא נכונה, לפעול במישור משפטי, בג"צים? << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> לא, אנחנו מתריעים לרשות האסדרה ומנסים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא היו גופים אחרים שפעלו מולם בבג"צים על מסקנה או על הליך לא ראוי? << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> יש רגולציות שאנחנו מטפלים באופן אישי, כמו שכחת ילדים ברכב שלא עשו לה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את זה אני מכיר, אני התעסקתי בזה. << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> נכון, אז זו דוגמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, נילי. מיכל לרר, אגף המחקר והמידע של הכנסת. << אורח >> מיכל לרר: << אורח >> אני מבינה את האתגר המחשובי ואת האתגר המנהלי, הם נשמעים באמת אתגרים גדולים. רציתי לשאול איך אתם ניגשים לזה, האם יש איזשהו סדר עדיפויות לתעדף רגולציות שהן יותר חשובות ועם השפעה יותר גדולה על פני רגולציות משניות עם השפעה יותר מצומצמת? רציתי להפנות גם שאלה נוספת לרשות האסדרה ולעמותת "רווח נקי": אתם בעצם עושים את כל תהליכי הבחינה אקס-פוסט ואקס-אנטה של דברים שמועלים לאתר חקיקה, האם הכול עולה שם? << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> לא, ממש לא. << אורח >> מיכל לרר: << אורח >> אז איך אתם מקבלים נגישות גם למה שלא עולה? << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> זו בדיוק הבעיה. זה בדיוק המשלים. אם מאגר האסדרה היה עולה כמו שצריך ואם כל דבר היה נמצא שם – והשאיפה שלנו גם הייתה שאם משהו לא נמצא שם אז הוא גם לא תקף, כי אחרת אין שום סנקציה; אפשר לשים את זה במגירה, אפשר לדרוש את זה, אפשר לנופף בכל שלב ולהגיד - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מה שאת קוראת "בחשכה". << דובר_המשך >> נילי אבן-חן: << דובר_המשך >> כן, ואז אי אפשר לדעת מזה ואתה, כמי שרוצה לציית לחובות, לא יודע מה עומד בפניך. לכן מאגר האסדרה הוא כל כך חשוב. וחשוב בעיניי – ודעתי לא התקבלה כשחוקק חוק עקרונות האסדרה – שמה שלא נמצא שם, אחרי שנותנים פרק זמן ואיזשהו מנגנון, פשוט לא יהיה תקף; אחרת אתה לא יוצר ודאות כלפי האזרח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש היגיון בדברייך. יכולים להביא הצעת חוק של הוועדה לתיקוני חקיקה. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> יש שתי הצעות חוק - - - << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> אבל היא לא נותנת פתרון לזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> של הממשלה? של מי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פניות שחסמתם אותן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה קרה עם ההצעות האלה? << אורח >> יואל בריס: << אורח >> הן בוועדת החוקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עברו טרומית? << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> עברו טרומית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והלכו לישון טוטלית, כמו כל מיני חוקים כאלה? << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> אני לא יודע להגיד על עומק השינה. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> אבל יש שם גם מנגנון שהוא לא מהווה פתרון. מה שיש בהצעת החוק הקיימת בעיניי אינו מהווה פתרון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טוב, תודה רבה. רק תשיב למיכל. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> שלושה דברים: אחד, שיתוף הפעולה שלנו עם הממ"מ הוא מאוד משמעותי כיוון שרוב הרגולציות, גם אלה שהן תקנות ולא חקיקה ראשית, מגיעות אחר כך לכנסת. אם, כשזה מגיע לכנסת, זה מגיע עם הדוח שלנו, ואולי עמדה, בקרה – אנחנו ממשלה ואתם בכנסת אבל אנחנו יכולים להביא את התשתית שלנו כחלק מדיון בכנסת – זה בוודאי דבר מבורך. גם ישבתי על זה עם יושבי-ראש הכנסת, הקודם והנוכחי, וגם עם הממ"מ, בדיוק על הממשק החשוב הזה. לעניין המאגר, הקושי הוא קודם כל התשתית הטכנולוגית. ברגע שתהיה התשתית הטכנולוגית המשרדים יצטרכו להזין. אני יכול למשוך אבל מי שיצטרך לדחוף את הרגולציה לתוך המאגר זה יהיה כל רגולטור. כמו שאמרה נילי אבן חן, כרגע אני יכול רק לעודד ולתמוך, אין לי סנקציה, ובכלל אנחנו עובדים בעולם שהוא נטול סנקציות מבחינת רשות הרגולציה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אפשר לגבות מחיר ציבורי, תפקודי, תקשורתי ממי שלא עושה את העבודה. << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את זה הוועדה יכולה לעשות. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם רק צריכים להגיד לנו מי לא עושה. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> כן, ההיבט הציבורי והתקשורתי ודאי שיהיה עלינו. כרגע אנחנו עדיין - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפילו לא הייתי קורא לזה תקשורתי. החוק הזה הוא ביסודו זכות הציבור לדעת איזה משרד מתאמץ לתקן את עצמו ואיזה משרד בולם תהליכים של תיקון התפקוד שלו. << דובר_המשך >> יואל בריס: << דובר_המשך >> בעניין הניטור, יש לנו סטודנטים שיושבים כל יום על האתרים של הרגולטורים השונים ועל האתר המרכזי של הדיגיטל הממשלתי ומחפשים את הרגולציות שלא פורסמו באתר החקיקה, וכמובן שמדי פעם גם הארגונים מציפים בפנינו ואומרים: שימו לב, יצא מייל לחמישה גורמים מפוקחים שבעצם זו רגולציה חדשה ואז אנחנו יודעים לטפל בה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. לובי 99, זהר אלטמן, בבקשה. << אורח >> זהר אלטמן-רפאל: << אורח >> הרשות פועלת כבר כמה שנים, אנחנו חושבים שהייתה לה תקופת ינוקא עם הרבה קשיים, כפי שגם מוצג פה, ונראה לנו שעכשיו באמת – אני מקווה, כמו שנשמע מדבריכם – שיש איזו עמידה על הרגליים ועם הפנים קדימה וזה מה שאנחנו מקווים שיהיה. אני רוצה להתייחס לשתי סוגיות: אחת, אנחנו חוזרים לשאלה שנשאלה בנוגע לבקרה על זרם האסדרה. יו"ר הרשות אמר שאתם מתמקדים במקרים שבהם יש פגמים מהותיים. אנחנו באמת מנסים להבין כיצד אתם מאתרים את המקרים האלה אם לא צוללים לעומקם של הדוחות. אם אנחנו מסתכלים על הנתונים של שנת 2024, מתוך 106 אסדרות שהגיעו, הרשות החליטה לא לייעץ ב-84, לרוב בשל מגבלת משאבים ותעדוף. מתוך 16 המקרים בהם היא החליטה לייעץ, רק 8 חוות דעת באמת פורסמו, ולגבי הנותרות, הם לא הצליחו לעמוד בזמנים, בשל חלוף הזמן היא כבר לא יכולה לייעץ. גם לגבי השיקולים, האם לייעץ או לא לייעץ, "מגבלת משאבים ותעדוף" זה מאוד כללי ולא מאפשר להבין באמת מה עמד בבסיס ההחלטה האם לייעץ או לא, מה שבעיננו חשוב לא פחות, לפעמים אף מהייעוץ עצמו. איזה שיקולים עומדים בבסיס ההחלטה האם להיכנס לדוח הזה וללוות את התהליך הזה או לא? זה בעינינו משהו שצריך בהחלט לתת לו מקום יותר מעמיק מאשר שלוש מילים של "מגבלת משאבים ותעדוף". סוגיה שנייה היא לגבי מאגר האסדרה. אנחנו השתתפנו לאחרונה בהליך של הרשות לבניית ואפיון המאגר. אנחנו מבינים שכרגע הוא לא מכוון בכלל לפנות לגורמים המפוקחים בשוק עצמו אלא יותר לעורכי דין או לארגונים חברתיים. בעינינו זו המהות. המהות היא שאותו בעל עסק שרוצה עכשיו לדעת איזו רגולציה חלה עליו בתחום שבו הוא עוסק יוכל להיכנס למאגר ובקלות ונוחות להצליח להתמצא ולהבין מה חל עליו בכל ההיבטים השונים, אם זה בתחום של רישוי עסקים ואם זה בתחום של כבאות והצלה, בכל התחומים. אנחנו קוראים לכם לעשות את הצעד הזה. אני מבינה שזה תהליך מורכב וברור, בוודאי עם כל תתי הנחיות והחוזרים שלא מעוגנים בשום מקום חוץ מבמייל בין המפקח לבין המפוקח, אבל בעינינו זו מהות המאגר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, זהר. פורום קהלת, יצחק קליין. << אורח >> יצחק קליין: << אורח >> תודה רבה. במקום לשאול שאלות אני אעיר ברשותך שתי הערות: אחת, צריכים לשפר בחקיקה את תאריך תקיפות הרגולציות בישראל. אם לא נאמץ מדיניות שרגולציה שמופיעה במאגר היא שם בגלל שהרשות שמה אותה והרשות לא תשים שום רגולציה באתר אלא אם כן המשרד הרלוונטי יעביר את הרגולציה דרכה, אז אין דרך להכריח את הרגולטורים לציית לחוק ולשפר את הרגולציה. הערה שנייה, בחמש מדינות אנגלוסקסיות: ארצות הברית, קנדה, בריטניה, אוסטרליה וניו זילנד – יש מקומות שזה עובד יותר טוב ויש מקומות שזה עובד פחות טוב – יש ועדה של הרשות המחוקקת שמוסמכת לומר לרגולטורים: הרגולציה הזאת היא יוק, אנחנו פוסלים אותה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יודע מה המקבילה של זה בכנסת ישראל? יש לך את ועדת כלכלה שמפקחת על שמונה משרדים כלכליים ואם יש חקיקה שהיא לא ראויה היא לא תקדם. כך אנחנו עושים כאן, כך עשיתי כיושב-ראש ועדת כלכלה. << דובר_המשך >> יצחק קליין: << דובר_המשך >> הבעיה היא רגולציה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסוף רגולציה מקבלת חוק, תקנה או צו. בסוף זה חייב לבוא לכנסת. אין רגולציה שלא עוברת בכנסת. << דובר_המשך >> יצחק קליין: << דובר_המשך >> יש המון, הרוב הייתי אומר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אולי אתה מדבר על נהלים או על דברים אפורים. << דובר_המשך >> יצחק קליין: << דובר_המשך >> הם יכולים לשנות את השם ולהתחמק מהחוק. אין חוק שאומר שהדבר צריך להיות מונח על שולחנך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הכנסת יודעת לתפוס את הממשלה רק בתהליכי חקיקה או תקצוב, בשאר הדברים זה יותר נזיפות, אור השמש ובקרה. << דובר_המשך >> יצחק קליין: << דובר_המשך >> באוסטרליה זה עובד יפה מאוד, בקנדה זה עובד בסדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה אתה אומר על המינוי של אילון מאסק לתפקיד? זה גם קשור, לא? זה גם אנגלוסקסי. << דובר_המשך >> יצחק קליין: << דובר_המשך >> אפשר לחתוך הרבה דברים עם גיליוטינה אבל זה בדרך כלל מיועד לתפקיד אחד בלבד, דברים עדינים יותר צריכים לעשות עם סכין ניתוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה, ואת זה אומר פורום קהלת. רשמתי לפניי את ההערה האחרונה. << דובר_המשך >> יצחק קליין: << דובר_המשך >> את זה אומר יצחק קליין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך. אני גם מסכים איתך. כל תהליך של שינוי צריך להיות סדור, חכם ובר קיימא ולא עונתי ואופנתי. איגוד לשכות המסחר, טיראן ששון. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> אנחנו מעריכים מאוד את הכוונות בבסיס הקמת הרשות ואנחנו גם חושבים שהעקרונות שעומדים בבסיס חוק עקרונות האסדרה הם עקרונות חשובים מאוד, אבל אני חייב להגיד שאנחנו מרגישים שהרשות לא בהכרח מממשת את הפוטנציאל שלה. הרעיון בבסיס הרשות זה שהרגולטור מגיע ומסתכל הרבה פעמים באופן צר על האינטרס שעליו הוא מגן, אם זה ביטחון הציבור, אם זה איכות הסביבה, אם זה כל דבר אחר. הוא לא תמיד לוקח בחשבון אינטרסים אחרים ואינטרסים משקיים רחבים. הרשות נועדה בדיוק לדבר הזה. הליכי ה-RIA והתהליך שהם מגבשים, סקירה בינלאומית, בחירת חלופות וכו', מדברים בדיוק על זה. אבל זה שאנחנו פה מדברים רק על מאגר ורק על הליכי RIA וכמה ביקורת הם עושים על הליכי RIA – 25% או 20% – זה בעיניי מדגיש את הבעיה. אנחנו מצד אחד רואים עוד ועוד רגולציות שלא עושות תהליך נכון ולא עושות תהליך תואם, אין סקירות בינלאומיות, אין בחינת חלופות נכונה שעוברות ומתקדמות בכנסת ישראל וממשיכות והופכות להיות חקיקה וחקיקת משנה וכו'. מהצד השני אנחנו לא רואים מספיק ניסיון לחתוך בבשר החי, אנחנו לא רואים מספיק ניסיונות לגשת לרגולטורים ולשנות רגולציות בעייתיות שקיימות היום ופוגעות, בין במגזר הפרטי ובין במגזר העסקי, ונראה שיש איזושהי נטייה להימנעות מוחלטת מעימותים עם רגולטורים אחרים או עם משרדים אחרים, שזה דבר שלפעמים הכרחי כדי להגיע לתוצאות שאנחנו רוצים. כדי ליצור מצב אחר, שבו באמת הרשות ממצה את התפקיד שלה ובאמת מובילה למשטר רגולטורי טוב יותר פה, לדעתנו הרשות חייבת להיות לוחמנית יותר כלפי משרדים אחרים ולטפל בבעיות שבאמת בוערות במשק הישראלי, גם אם זה בניגוד לעמדה נוכחית של רגולטור שתופס ומזהה אינטרס צר מסוים כזה או אחר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה להגיד שני דברים, אחד גם בהמשך לדבריך אבל גם בהמשך לדברי יצחק. הוועדה הזאת תדון בכל הסוגים, גם מה שהוא לא חוק. אם אתה יודע על תיקון עוול או תפקוד ממשלתי שלא הגיע אפילו לרמה פורמלית של חשיפה לציבור, כל מידע שיש לכם שדורש בירור ובקרה, אנחנו נביא את האנשים לכאן. << דובר_המשך >> טיראן ששון: << דובר_המשך >> יש המון כאלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נעשה בקרה על רגולציה בחשכה. כל רגולציה שמישהו יודע שנעשית בחשכה, אנחנו נביא אותה לאור היום. נביא את המשרד לתת דין וחשבון למה הוא עושה רגולציות בחשכה, או למה הוא לא מפרסם דוחות של RIA שיש לו, או למה הוא עושה מחטפים של חשיפה לציבור, מפרסם זמן קצר מדי ללא אפשרות באמת להגיב. אנחנו מחפשים את הנושאים האלה, מחפשים את הנושאים שיש בהם פגיעה באינטרס הציבורי, פגיעה בתחרות, פגיעה בחלשים, פגיעה ביעילות, בזמן היקר של אזרחים, גם אם זה אפילו לא נכנס למסלול פורמלי, גם נהלים שלכאורה לכנסת אין בקרה עליהם. תביאו לנו נוהל לא הגיוני ואנחנו נעשה עליו דיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חשוב מאוד. << דובר_המשך >> טיראן ששון: << דובר_המשך >> יש לנו רשימות ארוכות כאלה ונשמח לשבת עם יו"ר הוועדה גם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוועדה מגבשת לעצמה עכשיו כ-30-40 דיונים לחודשים הקרובים, הדיונים צריכים להיות כאלה שמשפיעים מידית על החיים של אנשים, זה מה שאנחנו רוצים, וקונקרטיים ומעשיים. כל מי שיהיה לו נושא כזה חם, שהוא עוול או מחדל, מניפולציה או הסתרה, כל סוג של פעולה לא ראויה כלפי האזרחים, תביאו למנהלת הוועדה, עמוד אחד על כל נושא, נימוק למה צריך לדון בו, מי צריך להיות בדיון, מה ההישג הנדרש של אותו דיון ואיך זה משפיע כלכלית או באופן אחר, באופן דרמטי, על החיים של אזרחים במדינה. תודה לך, טיראן. איתן צפריר, בבקשה. << אורח >> איתן צפריר: << אורח >> שלום לך. קודם כל, אני נמצא פה בתפקידי כיושב-ראש ועדת האסדרה של לשכת עורכי הדין. זו בדיוק הוועדה שהוקמה בלשכת עורכי הדין, המקבילה שלך, שהתפקיד שלה הוא לקדם את חוק עקרונות האסדרה ואת רידוד הרגולציה והסרת החסמים במשק הישראלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה זמן היא קיימת? << דובר_המשך >> איתן צפריר: << דובר_המשך >> היא הוקמה באמצע שנה שעברה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה מעשיה? << דובר_המשך >> איתן צפריר: << דובר_המשך >> אנחנו קודם כל מקדמים את שיתוף הפעולה עם רשות האסדרה. יש מספר סוגיות בוערות שנמצאות על הפרק, אחת מהן זה ללמד את הרגולטורים, אנחנו מדברים על תורה חדשה. חוק עקרונות האסדרה גיבש תורה חדשה לגיבוש רגולציה. אם בעבר כל רגולטור היה עושה שבת לעצמו והיה מחליט באיזו דרך הוא בודק אם הרגולציה הזאת היא cost-effective, או מחליט אם להשוות אותה למה שקורה בעולם או לשתף את הציבור, היום יש סטנדרט, יש סטנדרט אחיד שכל הרגולטור צריך להקפיד לעבוד על פיו. כמו כל דבר חדש, זה לא הולך בקלות. שמעתי פה הרבה ביקורת על רשות האסדרה, שהיא חלשה מידי, שאין לה שיניים, אני חושב שהתפקיד החשוב ביותר והמרכזי ביותר של רשות האסדרה, לפחות עד עכשיו, והיא עמדה בו בצורה יוצאת מן הכלל, הוא תפקיד מחנך. היא הצליחה לייצר, בעקבות חוק עקרונות האסדרה, מדריך לקביעת רגולציה עם מבחנים, עם אמות מידה, וכל הרגולטורים, ללא יוצא מן הכלל, פועלים על פיו, כולל אפילו הרבנות הראשית, שאחרי אלפיים שנה גם התחילה לפעול על פי חוק עקרונות האסדרה ובוחנת מחדש את כל הפעילות שלה בהתאם לדוחות RIA שהיא צריכה לעשות. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> איזה דוחות RIA? אני לא ראיתי אחד שלהם. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> אין, גם לא תראי. זה כעלה תאנה, שום דוחות. << אורח >> איתן צפריר: << אורח >> אז אני כן חושב שרשות האסדרה עושה את עבודתה במגבלות שהחוק קבע בצורה טובה. נכון שתמיד יש מקום לשיפור וזה סוג של אפרוח שמצמיח נוצות, אני חושב שצריך לתת לה את הזמן שלה. זה פעם אחת. פעם שנייה, אני מאוד מאוד מתחבר לוועדה הזאת. אני חושב שהוועדה להסרת חסמים זה הדבר הכי חשוב כיום בתחום הרגולציה ואני מציע גם שאנחנו, כוועדה של לשכת עורכי הדין שמטפלת בתחום הזה של הסרת רגולציות וגם סוג של משפך של יועצים משפטיים מכל מיני חברות ומשרדים בסקטור הפרטי, נשתף פעולה עם הוועדה ויחד עם רשות האסדרה, שהיא גם שותף חשוב, וגם עם העמותה החשובה הזאת, אולי נוכל באמת לייצר פה איזשהו אימפקט משמעותי ולייעל את הרגולציה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. א', אנחנו רוצים שותפות עם כולם ואנחנו רוצים שהוועדה הזאת תהיה משמעותית, ולכן ככל שתביאו נושאים אמיתיים, חזקים, כואבים, אנחנו לא פוחדים. הוכחנו את זה גם בנגב גליל וגם בוועדת כלכלה. נטפל בכולם, בלי יוצא מן הכלל. דיברת על אימפקט ובתוך ה-RIA אחת המילים היא אימפקט אז זה טוב. איגוד המוסכים, רונן לוי, בבקשה. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> תודה רבה. אני הייתי שותף בהקמת ה-RIA יחד עם משרד ראש הממשלה, הייתי נציג להב. אני רוצה קודם כל לתקן: כשאתה כותב על ההפחתות במוסכים – אנחנו הצלחנו, אחרי מאבק מאוד מאוד גדול, לבטל את התוספות. לא היו שום הפחתות, אלא היו הרבה תוספות שהצלחנו יחד עם המשרד לביטחון פנים. מי שעשה את זה בסוף זה המשרד לביטחון פנים ולא רשות האסדרה. אני צריך באמת להגיד להם תודה, הקרדיט להם מלא על זה שחסכנו לציבור המוסכים כחמישה מיליארד שקל סתם על כל מיני תקנות ותקנים שאני לא יודע אם מישהו לא חיבר אותם למישהו שמייבא תקן מסוים. הצלחנו בסוף להתגבר על זה אבל לא עשינו את זה יחד עם רשות האסדרה אלא עם בט"פ ואני מודה להם על זה. שניים, יש אסדרה עכשיו שהלכנו עליה לבג"ץ עם הרשות לשוק ההון, שבעצם מונעת ממאות מוסכים לקבל לקוחות. אני גם דיברתי אתמול עם הבחור מרשות האסדרה. המפקח על הביטוח עושה מה שהוא רוצה. צריך להסתכל גם בתוך האסדרות האלה שמונעים מאנשים לקבל לקוחות, כי בשביל מה אתה עושה רישיון ונותן לאנשים אפשרות לקבל רישיון לעבוד ובסופו של דבר באה הרשות ומחליטה שחברת ביטוח תחליט מי כן ומי לא? נכון להיום יש רק 200 מוסכים לכל חברת ביטוח שמורשים לתקן מכוניות מתוך 5,500 מוסכים ואנחנו לא רואים בכלל שהם ספרו את רשות האסדרה. אין RIA וגם בתוך הרגולציה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> על איזו רשות אתה בביקורת? << דובר_המשך >> רונן לוי: << דובר_המשך >> רשות שוק ההון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שמעתי שהם פטורים מבקרה. << דובר_המשך >> רונן לוי: << דובר_המשך >> למה הם פטורים? הם רשות מוסדית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משרד המשפטים, אתם חיים עם זה בשלום? << אורח >> יעל קריב-טייטלבאום: << אורח >> החוק קבע פרק נפרד לתאגידים שהם רגולטורים, זה בעיקר הרגולטורים הפיננסיים, בנק ישראל, רשות ניירות ערך, גם תאגידים אחרים. רשות שוק ההון הייתה בעצם בתהליך להפוך להיות תאגיד ולכן הוחלט לפרק זמן זמני להכליל אותה תחת הפרק של התאגידים. הם עדיין מחויבים, יש להם מכוח החוק חובת RIA עצמאית שלהם, הם חייבים בהרבה מאוד מהחובות של החוק, הם פשוט לא כפופים לפיקוח ולבקרה של רשות האסדרה. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> זו התוצאה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם חושבים שזה טוב? << אורח >> יעל קריב-טייטלבאום: << אורח >> היו לנו על זה הרבה דיונים בוועדת חוקה בזמנו. גם בארצות הברית וגם בבריטניה מקובל שהרגולטורים האלה הם לא תחת הבקרה של גוף הבקרה המרכזי אבל הם כפופים לחובה מאוד משמעותית מכוח החוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היה לנו בארצות הברית Subprime למרות שהם גופי ענק. שם מצאנו כשל. << דובר_המשך >> יעל קריב-טייטלבאום: << דובר_המשך >> בארצות הברית – וגם התחיל תהליך מאוד מאוד יפה בישראל – הרגולטורים הפיננסיים ביקשו, הם באו ל-OIRA, לגוף בארצות הברית, וביקשו את ההדרכה שלו. זה תהליך שאנחנו רואים שקורה גם בישראל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז למה לא תכפיפו אותם? << דובר_המשך >> יעל קריב-טייטלבאום: << דובר_המשך >> זה נעשה אבל זה נעשה בצורה וולונטרית, תאגידים לא כפופים לממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה, תנועת נוער? חלק על פי חוק וחלק וולונטרי? אם זה טוב זה טוב ואם זה רע זה רע. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> אנחנו תלויים ברצונו הטוב של פקיד. << דובר_המשך >> יעל קריב-טייטלבאום: << דובר_המשך >> מי שמוקם מכוח חוק כתאגיד, תאגיד סטטוטורי, לא כפוף לממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוועדה שלנו תבחן את הנושא הזה ואם היא תמצא לנכון היא תביא תיקון חוק להכפיף את הגופים האלה ל-OIRA, גם אם במקור חשבו שלא צריך אך המציאות מראה שאולי גם הם צריכים שמישהו יסתכל עליהם מדי פעם. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> הם פטורים גם מחוק הגנת הצרכן אבל זה כהערת צד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום. << דובר_המשך >> רונן לוי: << דובר_המשך >> העניין של הטסטים גם כמובן משפיע עלינו, הם לא פנו אלינו בכלל. אנחנו הערנו הערות, הם אמרו שלהערות, אחרי שהם כבר הוציאו, אין משמעות. שניים, אני גם לא מבין, אם אתה רוצה להוזיל את העלויות, למה אתה לא מוזיל את האגרות לציבור ואתה הולך לעוור את עיני - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> על הטסטים יהיה פה דיון ואז תוכלו להתייחס לזה. << דובר_המשך >> רונן לוי: << דובר_המשך >> על הטסטים זה חשוב מאוד כי הם הלכו הפוך מההיגיון, כי אנחנו גם כך עם 80 ומשהו הרוגים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא בקיא בזה, אני לא רוצה להתייחס עכשיו, נקדיש לזה דיון. << דובר_המשך >> רונן לוי: << דובר_המשך >> דבר שני, מי קובע את הנושאים. שלוש, אני רק אומר לך, כבוד היושב-ראש, שהרבה פעמים ה-RIA משמשת לרעה, מנצלים לרעה, משתמשים בה כעלה תאנה לחקיקות רעות. אני לא יודע מי מכיר אבל אני מכיר כאלה שכתוב שהם עושים איזה נוהל ולא בחקיקה, עשינו RIA. הם שומעים כאילו את הציבור, לא עושים עם זה שום דבר, רושמים: עשינו, שמענו, יאללה בית"ר. מה שהם הביאו זה מה שיעשה ואין באמת התחשבות בצרכים של העסקים עצמם. לכן אנחנו רואים את יוקר המחיה רק עולה. דבר נוסף זה כמובן מטרות החקיקה והביצוע. אין שום קורלציה. אתם רואים שיוקר המחיה רק עולה, הכול סיפורים, מטרות-מטרות ובסוף אתה רואה את האמת. אם אתה צרכן ואזרח פה במדינה אתה רואה את האמת, שזה בדיוק הפוך. חוק ההסדרים, אותו דבר, מי מפקח עליו? יש שם בוכטות של חקיקות, אתה יום אחד מתעורר עם איזה 2,000 עמודים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה נקרא בליץ בחשיכה. << דובר_המשך >> רונן לוי: << דובר_המשך >> נכון. זה לגמרי חשיכה. אנחנו, ראשי הארגונים, כל היום בועטים לנו לשער מאות מאות כדורים ואנחנו לא יכולים להשתלט על זה. איך אפשר לייצג אנשים עם עסקים קטנים במדינה הזו בצורה הזו? אני לא יודע. צריך כבר לסדר את הדבר הזה. אנחנו לא יכולים לייצג את האנשים שלנו בשיטה הזו של הרשות. דבר אחרון זה שאותם מפקחים שמוציאים את האסדרות האלה לטובת אותם מפוקחים עובדים אצלם. בחקיקה הזו שאני מדבר עליה, הבן-אדם שהניח את החקיקה – כאילו חקיקה, זו חקיקת משנה של המשנה של המשנה אבל היא משפיעה מאוד מאוד על החיים שלנו – שבוע אחר כך יצא החוצה, פרש, ואני אומר לך שאם זה המכרז לעוד חודשיים, ל-1 במאי, בעוד חודשיים, אם הוא לא עובד באחת החברות המפוקחות, אני לא יודע מה. אני אומר את זה און דה רקורד. זה ניגוד עניינים חריף. אי אפשר. זה החיים שלנו. פותחים עסקים, מקבלים רישיונות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ונערי אוצר שיוצאים לשוק הפרטי? << דובר_המשך >> רונן לוי: << דובר_המשך >> הוא מניח את החקיקה בעצמו, מקדם אותה, ואחרי שנה עובד אצל מפוקח אחרי שהוא השיג לו מיליארדים. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> עזוב. << דובר_המשך >> רונן לוי: << דובר_המשך >> למה "עזוב"? << דובר_המשך >> נתנאל היימן: << דובר_המשך >> כי הם לא נמצאים פה, אתה מכתים אנשים שלא נמצאים בחדר. << דובר_המשך >> רונן לוי: << דובר_המשך >> אני לא מכתים שום דבר, אני אומר את המציאות, זו המציאות, המציאות הזו קיימת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. פורום ארלוזורוב, עלמה ארליך, בבקשה. << אורח >> עלמה ארליך: << אורח >> כרגע אין לנו מה להוסיף אבל אנחנו נמצאים פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז דלתנו פתוחה גם בפעם הבאה אם תרצו להשלים. היו פה גם נציגי המרכז להעצמת האזרח והלכו, אנחנו גם נשמע אותם בהמשך. נתנאל היימן, התאחדות התעשיינים, בבקשה. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> קודם כל, אדוני, ברכות על הוועדה, הוועדה שלך היא מאוד חשובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את זה נדע בעוד שנה. << דובר_המשך >> נתנאל היימן: << דובר_המשך >> היא חשובה בעצם הקמתה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש בה פוטנציאל. אנחנו משתדלים שהוועדות שלנו יעבדו אבל רק עוד שנה נדע עשינו. << דובר_המשך >> נתנאל היימן: << דובר_המשך >> אם תשיג עשירית מההישגים שהשגת בעירייה אז אנחנו בסדר. לגופו של עניין, בואו נזכור רגע את מהות החוק, הרי החוק לא הגיע בחלל ריק, יכלו 70 שנה לחוקק אותו, אבל הגענו לאיזשהו מצב שהרגולציה בישראל עברה איזשהו גבול שהעסקים כבר לא יוכלו להתמודד איתו והאזרחים משלמים עליו בעלויות עודפות. אם אני לוקח איזושהי פריזמה של ארבע שנים מאז שהחוק עבר ובוחן האם האזרחים קיבלו את השירות שהם נדרשים לרשות האסדרה, לדעתי לא. יואל הציג פה מצגת ושני דברים לא ראינו בה: אחד, לוחות זמנים – לא היה מקום אחד שהיו לוחות זמנים במצגת; שניים, את האימפקט עד היום. אנחנו נכנסים פה לאיזשהו דיון של משאבי אנוש על התקן הזה והתקציב הזה – זה לא הדיון. וכל מה שאמרתי היה נכון אם לא הייתה מלחמה. ברגע שהייתה מלחמה אנחנו בעצם מבזבזים את ההזדמנות עוד יותר. אתה בעצם מבזבז משבר. הגענו למצב שבמקום להגיד: אנחנו נמצאים במלחמה שהכריעה הרבה עסקים, העלתה את הנטל על הרבה עסקים בגלל שיש לנו אנשים במילואים ומחסור בעובדים והכל, ואחת הדרכים שלנו להגדיל את הפריון, להוריד את העלויות לעסקים זה בעצם להוריד רגולציה. מגיע חוק ההסדרים, מגיע התקציב – שום רפורמה, שום רפורמה ברגולציה. לא רק שאין שום רפורמה ברגולציה, אנחנו מקבלים משאית של רגולציה מטעם רשות המיסים, מטעם משרד האוצר ומטעם משרדים אחרים והקול של הרשות דומם. כרגע אני אומר בשם העסקים ששאלתי אותם על רשות הרגולציה: אנחנו לא מקבלים את השירות הזה. אני חושב שאם אתם לא תעברו למוד של "אנחנו באנו לשנות, אנחנו באנו לתת תמורה לכסף" אז אנחנו נמשיך לדשדש ויכול להיות שאנחנו נצטער שבכלל תמכנו בחוק הזה מראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרת דברים נוקבים אבל גם חכמים במובן הזה שכל רשות שקמה בישראל צריכה להראות תפוקות, השפעות ותועלות כלפי האזרחים והדבר גם צריך להיות מדיד בזמן, כמות ויעדים. הוועדה תעשה את הבקרה הזאת גם על הרשות והיא תצטרך לשנס מותניים ולהציג דברים בצורה מאוד מסודרת על פני זמן. אם יש לנו תכונה אחת זה שאנחנו קרציות. אנחנו עד הסוף. אז אנחנו נותנים פתח ב"נועם דרכיו לנו הודיע", אבל אנחנו דורשים שינוי, התקדמות ומעשים ואנחנו נסתכל על תפוקות ותוצאות. כן ראיתי שם פוטנציאל מאוד גדול להשפיע על האזרחים. אנחנו נקיים את הדיונים האלה, למשל ברעיונות מתקדמים מאוד במשרד התחבורה בסוגיה של רישיון רכב, שעות לימוד. הדבר הזה כמעט חל על כל אזרח ואם אכן זה יקרה בקרוב יהיו שם תוצאות, אבל אני מסכים איתך שהדבר הזה צריך להיות מדיד, ברור ועם תפוקות. יש נסיבות מקלות של המלחמה – מקלות מבחינת הקמה של רשות ממשלתית בזמן מלחמה – אבל אתה צודק שמשבר ופגיעה בכלכלה ובאזרחים בישראל השנה מאפשרים מעשים שבדרך כלל אנחנו לא עושים וזו ההזדמנות שלנו לשנות נהלים ודרכי עבודה. אם לא היינו עושים את זה, לא היינו מצליחים לשלם למאות-אלפי אנשי מילואים כל כך מהר בכל מיני סוגי תשלומים ולהקים כל מיני מטות תפקודיים שיטפלו בסוגיות שהמלחמה מעלה. אז כולם צריכים להיכנס לדריכות ולהציג תפוקות. התאחדות המלונות, ניר קפלן, בבקשה. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> כבוד היו"ר, ראשית, ברכות. אני סמנכ"ל הרגולציה בהתאחדות המלונות, אני גם משקיף מטעם המגזר העסקי ברשות האסדרה אצל יואל בריס ואני סגן יו"ר ועדת הרגולציה בלשכת עורכי הדין עם איתן צפריר. בהתאחדות המלונות אנחנו מייצגים 450 בתי מלון, 42,000 עובדים בכל רחבי הארץ. אצלנו המשכורת והתנאים הם עדיפים בפריפריה הגאוגרפית. המשכורות אצלנו גבוהות יותר מהחלופות האחרות, למעט באזור מפעלי ים המלח, ששם המשכורות במפעלים יותר גבוהות. אנחנו גם מארחים מפונים בעת משבר, זאת אומרת, אנחנו עושים ציונות. להפעיל בית מלון בישראל, כבוד היו"ר, עולה פי שניים יותר יקר מאשר בגרמניה. עשינו השוואה, שישה בתי מלון, פתאל בישראל מול פתאל בגרמניה, אותם נהלים, אותם מנהלים – הישראלים פה גם עובדים שם – להפעיל בארץ עולה פי שניים בגלל רגולציה. הסיפור שלנו זה גם הסיפור של המסעדות, אולמות אירועים, חדרי כושר, כל הלואו-טק בארץ, אנחנו באותה סירה. להפעיל פה עסקים של לואו-טק עולה יקר יותר מאשר בארצות המערב בגלל הרגולציה. זה, בסופו של יום, הורס את החלום הציוני כי לא לכולם היום יש סטארט-אפים, צריך גם את משק הלואו-טק, זה 95% מהמשק, ואנחנו כרגע בצרות. שמחתי מאוד על הדברים שאמרת, שהוועדה עכשיו רוצה לקבל ניירות, כבר הסתמסתי עם החבר'ה במשרד וזה בתהליך הכנה. שתי סוגיות שאני כבר חושב עליהן לדיון, בהסכמתך כמובן, הן: מכון התקנים – אנחנו עדים לרגולציה עקיפה דרך מכון התקנים, ששם זה נקבע מבחינתנו במחשכים וזה מייקר מאוד את התפעול; עניין שני הוא בוטיקי ולא בוטיקי, זה נושא המצילים בבריכות השחייה. אנחנו רוצים שהם יישארו אבל רק בישראל המציל הוא שלוב ידיים ואסור לו לעשות כלום. אנחנו חושבים למשל שבבריכה שיש לה מערכות AI ומצלמות, המציל יישאר אבל הוא יוכל לעשות עוד עבודות, למשל, לחלק את המגבות ואז אני לא צריך בהכרח את איש המגבות, חיסכון של 84 מיליון שקל בשנה. נפגשנו עם משרד הפנים, הם לא מוכנים לשמוע, למרות שהיום יש AI ומצלמות, זה לא מה שהיה פעם. אנחנו נשמח אם הוועדה תמצא לנכון גם לבחון את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נדון בכל נושא אמיתי שמשרת את הציבור והאזרחים. אנחנו רוצים להקל על עסקים, אנחנו רוצים צמיחה במשק, אנחנו רוצים להיות תחרותיים ביחס לעולם. המלונאות הישראלית לא תחרותית ביחס לעולם ואנחנו בעד כל דבר שיכול לאפשר את זה. אבל נקודת המוצא זה האינטרס הציבורי הכללי הרחב, כמו גם לא לפגוע באוכלוסיות מוחלשות, לראות שהחלש ביותר לא נפגע מתהליכים של שינוי. אתם תביאו נושאים ואנחנו מתחייבים לדון בהם. זה מאוד מאוד חשוב לנו. מה גם שמלונאות זה שם כללי להמון סוגי מלונאים וגם שם צריך לפשט, יש גסטהאוסים - - - << דובר_המשך >> ניר קפלן: << דובר_המשך >> צימרים, הוסטלים, כפרי נופש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפשר לבוא לקראת דווקא בדברים האלה לפי גודל וסוג פעילות ולא להפיל על כל אחד את כל הרגולציה, אבל אנחנו נעבוד ביחד איתך על הדברים. אני רוצה לסכם את הדיון. קודם כל, אנחנו מודים לכל נציגי הממשלה, הגופים והעמותות שהשתתפו בדיון. אנחנו רואים חשיבות גדולה בבקרה על כל תהליכי הרגולציה והחסמים שמפריעים במשרדי הממשלה לשרת את האזרחים, להקל עליהם, להוזיל עלויות, לחסוך זמן לאזרחים, לתת להם שירות פשוט ואפקטיבי. אין לנו פרות קדושות. אנחנו מדינה שפרות זה לא קדוש. אנחנו מדינה שרוצה להיות מודרנית, מתקדמת, מתפקדת, שמשרתת את כלל האזרחים באופן שווה. אנחנו אספנו פה נושאים ובשבועות הקרובים נביא אותם ונרד לרמת רזולוציה יותר גבוהה בתוך משרדי ממשלה קיימים, גם הזדמנויות לשיפור ותיקונים, גם משרדים שלא משתפים פעולה עם זכות הציבור לדעת ולא עושים תהליכים סדורים שבהם מתקבלות החלטות שבסוף פוגעות באינטרס הציבורי מכיוון שלא הביאו מודלים מהעולם, לא בחנו חלופות, לא עשו תהליך תכנוני ראוי ומדויק. אנחנו גם נבקש מרשות האסדרה להתייחס להערות שנאמרו כאן, גם לבחון את ההחלטה של בקרה רק על 20% או 25% מתהליכי ה-RIA ולהגדיל את המספר הזה כדי לקבל תמונת מאקרו השוואתית בכל משרדי הממשלה כל שנה, מי עושה את העבודה ומי לא עושה את העבודה, להציג לוועדה לוחות זמנים קצרים ומחויבים להשלמת המאגר שנותן את התמונה הגדולה ומאפשר מתוכו לשלוף את תהליכי ה-RIA שאנחנו רוצים לבחון ולאפשר שקיפות לציבור ולכל מי שעוסק בדבר הזה. אנחנו מזמינים את כל הגופים להביא בעיות יסוד, סוגיות קריטיות ותקלות אקוטיות במשרדי ממשלה בתחומים של חסמים, רגולציה, אי מימוש החלטות ממשלה, אי מימוש חקיקה שנעשתה עליה רגולציה, כל דבר שיכול לשפר את הטיפול באזרחים. אנחנו כבר נפעל במהירות. בשבוע הבא ובעוד שבועיים שני דיונים עם משרד התחבורה גם על רישיון רכב וגם על שעות לימוד, ששם אולי אפשר להביא בשורה לאזרחים. נשמע את עמדתם. אני יודע שבסך הכול שהמשרד שעשה בתוך עצמו את התהליך ורוצה לקדם אבל צריך להכריע את הדברים האלה ולהביא אותם לגמר מימוש ובשורה לאזרחים. אנחנו ניקח גם סוגיות רוחב, נזמין את מנהל התכנון לתת לנו תשובות למה יש לו ציונים נמוכים בתהליכי RIA. מדי פעם נזמין גם שרים שקשורים ונדרשים לתת תשובות על הדבר הזה. אני מודה לכל מי שהגיע היום, תהיו בקשר עם אפרת אורלי, מנהלת הוועדה, דלתנו פתוחה ונעבוד ביחד. תודה רבה. אני נועל את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:00. << סיום >>