פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 34 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 23/03/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 135 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום ראשון, כ"ג באדר התשפ"ה (23 במרס 2025), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> סיור הוועדה במועצה האזורית עמק המעיינות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר מוזמנים: נועם מוזס – מנהל תחום חקלאות ימית, משרד החקלאות וביטחון המזון עמית סויה – מרכז פיתוח פרויקטים, חקלאות ימית, משרד החקלאות וביטחון המזון ליטל יוסף – מתכננת אזורית, משרד החקלאות וביטחון המזון סלימאן זועבי – סגן מנהל מחוז העמקים, משרד החקלאות וביטחון המזון מיכאל דיוויס – מרכז בכיר פיקוח, אגף מחצבות ומכרות, גיאולוג, משרד האנרגיה דוד קלנר – אגף לתכנון פיזי, מתעסק עם אנרגיה, פרויקט תפוז וועדה מחוזית, משרד האנרגיה אורנה עידו ליכטמן – ראש החטיבה לפרויקטים ביחידה להתיישבות, משרד הביטחון. ראסם נאטור – מנהל תשתיות ופיתוח, מינהל אזורי תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה אפרת עופר – סגנית מנהלת מרחב צפון, רשות מקרקעי ישראל שמס עזאם – מנהל פרויקטים, אגף כלכלה ומחקר, משרד לשיתוף פעולה אזורי איהאב חסון – קצין הגמ"ר חטיבה 417 איתמר מטיאש – ראש מועצה, עמק המעיינות מיכל אקרמן – סגנית ראש המועצה, עמק המעיינות זוהר אביגד – מנהלת לשכת ראש המועצה, עמק המעיינות תאיר קליימן – מנהלת מחלקת אסטרטגיה, אגף קהילה, מועצה אזורית עמק המעיינות יאיר אור – מנכ"ל החברה הכלכלית, מועצה אזורית עמק המעיינות ציון דקו – מנהל מו"פ, עמק המעיינות, חוות עדן ברק גולדשמיט – חוקר, מנהל פעילות סלמון המעיינות, חוות עדן חנוך קלסנר – ד"ר חוקר במו"פ מדגה, חוות עדן נועם – עובד במו"פ, עמק המעיינות, חוות עדן חן פלור – מנכ"ל, ארגון מגדלי הדגים אלעד ערמון – דובר מועצה, עמק המעיינות עדי – הדובר של חבר הכנסת עודד פורר ייעוץ משפטי: איתי עצמון מנהל הוועדה: אמל ביבאר רכזת פרלמנטרית: עינב בן מגן רישום פרלמנטרי: מעיין שבתאי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור הוועדה במועצה האזורית עמק המעיינות << נושא >> (סקירת ראש המועצה עמק המעיינות) << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> אנחנו רוצים להתחיל בבקשה בסבב קצר, היכרות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סבב היכרות של כולם. אני עודד פורר, יושב-ראש הוועדה נגב-וגליל. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> איתמר מטיאש, ראש המועצה. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> מיכל אקרמן, סגנית. << דובר >> עמית סויה: << דובר >> עמית סויה, משרד החקלאות, מרכז פרויקטים בחקלאות ימית. << דובר >> מיכאל דיוויס: << דובר >> מיכאל דיוויס, משרד האנרגיה, אגף מחצבות, גאולוג ואחראי על הפיקוח. << דובר >> דוד קלנר: << דובר >> דוד קלנר, משרד האנרגיה באגף לתכנון פיזי. מתעסק עם האנרגיה, גם עם פרויקט תפוז ועם הוועדה המחוזית. << אורח >> שמס עזאם: << אורח >> שמס עזאם מהמשרד לשיתוף פעולה אזורי, אגף כלכלה ומחקר. << דובר >> ראסם נאטור: << דובר >> ראסם נאטור, משרד הכלכלה, מינהל אזורי תעשייה. << דובר >> איהאב חסון: << דובר >> איהאב, קצין הגמ"ר חטיבה. << דובר >> אורנה עידו ליכטמן: << דובר >> אורנה עידו ליכטמן, ראש החטיבה לפרויקטים ביחידה להתיישבות, משרד הביטחון. << דובר >> ליטל יוסף: << דובר >> ליטל יוסף, מתכננת אזורית, משרד החקלאות. << דובר >> סלימאן זועבי: << דובר >> סלימאן זועבי, סגן מנהל מחוז. << אורח >> אפרת עופר: << אורח >> אפרת עופר, סגנית מנהלת מרחב צפון ברשות מקרקעי ישראל. << דובר >> נועם מוזס: << דובר >> נועם מוזס, מנהל תחום חקלאות ימית, משרד החקלאות. << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> אמל, מנהל הוועדה. << דובר >> זוהר אביגד: << דובר >> זוהר, מנהלת הלשכה. << דובר >> עדי: << דובר >> עדי, הדובר של עודד. << דובר >> תאיר קליימן: << דובר >> תאיר, מנהלת היחידה האסטרטגית במועצה. << דובר >> יאיר אור: << דובר >> יאיר, מנהל את החברה הכלכלית, עמק המעיינות. << דובר >> אלעד ערמון: << דובר >> אלעד, דוברות מועצה. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> ברוכים הבאים, תודה לכולם שבאתם מקרוב ומרחוק. אנחנו מאוד שמחים לארח את הוועדה בעמק המעיינות. נציג את עיקרי הדברים וננהל דיון קצר. יש משרדי ממשלה רבים ונושאים רבים. ניסינו להתמקד בשניים-שלושה דברים שחשוב לנו להעלות פה כי לא נוכל לדבר על הכול. תוך כדי אפשר לשאול, להעיר, להגיד ונרחיב. יהיו לנו שתי תחנות ביקורים בשטח. תחנה ראשונה ניסע לשער ירדן, מעבר הגבול עם ירדן. אזור סחר בין-לאומי שאנחנו רוצים לקדם אותו יחד עם משרדים, בשיתוף פעולה אזורי, משרד התחבורה ועוד משרדים שנכנסו לאחרונה, משרד החוץ, מחר אנחנו אצל סגנית השר, משרד הכלכלה, היה פה ביום חמישי השר עם כל הצוות. והתחנה השלישית והאחרונה, שנאכל בה ארוחת צוהריים קלה, תהיה בחוות עדן, חוות הניסיונות שלנו, מחקר ופיתוח, המו"פ. נפגוש את פרויקט הסלמון ונרחיב על תחום החקלאות ועוד. זו התוכנית, ננסה להיות ממוקדים. מוזמנים לשאול, להעיר. שמחים שאתם פה. (הצגת מצגת) סקירה קצרה על מועצה אזורית עמק המעיינות. כפי שאתם רואים היא שוכנת על הגבול המזרחי. 25 יישובים, 16,000 תושבים. בנתוני משרד הפנים מגיעים ל-17,000. בסיום החומש הקרוב נגיע קרוב ל-20,000 תושבים. ביחד עם בית שאן, אני מציין את זה בכוונה, אנחנו נהיה באזור 50,000 במרחב פה. זה חשוב, רבים מהדברים שזורים אחד בשני. יישובים מגוונים, מושבים, קיבוצים, מושבה, יישוב קהילתי. אנחנו עושים פה התיישבות, בונים יישוב חדש על הגלבוע בעזרת רבים שסביב השולחן הזה. המקום שופע מעיינות, 250,000 דונם. חצי מהשטחים הם שטחים חקלאיים. שטחים פתוחים, אתגר לא קטן בעולם של החזקה וטיפול בשטחים פתוחים ולהפוך אותם למנוף. חינוך, אנחנו מאוד גאים בזה. יש לנו שני בתי ספר לחינוך מיוחד בהגדרה שלהם ותוכניות משלבות רבות לחינוך מיוחד. באחד התיכונים יש לנו חטיבה שלמה לילדים אוטיסטים בתפקוד גבוה, משולבים לחלוטין בתוך המרחב. הנושא היום הוא פחות עולם החינוך אף שמבחינתנו הוא בראש סדר העדיפויות. המרקם של האוכלוסייה פה הוא מרקם מגוון. יש פה יישובי חומה ומגדל ולפני כן מנחמיה, מושבה בת 123, 124. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גם הייתה מועצה לתקופה מסוימת. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> הייתה מועצה מקומית, אוחדה אלינו ב-2006. מיכל ואני אנחנו שנה בתפקיד, שנה וכמה ימים. עבדתי במועצה לפני כן, מיכל באה מהמגזר הפרטי העסקי, מעולם חקלאות, יין, יקבים. ניהלה את יקב תבור. בשילוב שלנו שמנו כמה וכמה יעדים. בהקשר הזה מנחמיה, אחד היעדים היה לחבר אותם שירגישו חלק מהמועצה. הם אוחדו ב-2006 אך לתקופה ארוכה לא תמיד הרגישו בבית וזו משימה. מצד שני מנחמיה ומיטל שזה יישוב בן ארבע עם שכונה זמנית, כל הרצף הזה על כל האוכלוסיות, דתיים, חילונים, קיבוצים ומושבים, זו משימה חשובה. אנחנו גאים בה ועושים אותה לא רע. יש תמיד במה להשתפר. כחזון של המועצה התמצית היא שכל ילדה וילד בעמק המעיינות ירגיש בבית, שזה שלו, ירגיש שייך, מחובר. כל התושבים פה בסולידריות אזורית שרצה למרחב. בימים אלה זה מקבל משנה תוקף, בחברה הישראלית זה חשוב, אולי מפה תצא בשורה לעוד מקומות. זו המשימה. כל האתגר, העבודה והפיתוח נועדו בשביל התכלית הזו. לפני שנה יצאנו לדרך אחרי שנה של העמקה ומיפוי בכל המרחב וכל האתגרים. רצינו לחווט את כל המערכות לשלושה וקטורים מרכזיים כשבמקביל הבוקר התנענו באופן רשמי את התהליך האסטרטגי של עמק המעיינות, 20 ו-35. היה פה ראש מועצה ותיק, גם חבר וגם מדריך, יורם קרין, מי שמכיר אותו. הוא היה פה 17 שנה, רצנו על חזון שהתחבר ועכשיו אנחנו בתא שטח הבא לתכנן את העשור הבא. התנענו היום באופן רשמי בתוך ההנהלה את התהליך הזה, היום בבוקר. עד אז חיווטנו את כל המערכות בשלושה מיקודים. מיקוד ראשון, נושא הספר. אנחנו לא חיים פה בתודעת פריפריה במובנים השליליים שלה. ספר, גאוות יחידה של התיישבות, היסטוריה של התיישבות, חקלאות, ביטחון, ביטחון מזון. אנחנו מחסן של לא מעט תחומים. נהיה היום בסיפור של אמופסי וענף המדגה והדגים. רואים הרבה מאוד משימתיות בהתיישבות פה וכל מי שמגיע לפה, אנחנו לא באים בואו תעזרו לנו, אנחנו אומרים בואו תצטרפו להתיישבות וציונות בשנת 2025. יש עוד משמעויות רבות, גם תודעתיות לחברים ואני חושב שזה מושך אנשים להתחבר לדבר הזה. בימים אלה מפתחים ומקדמים שכונה בכפר רופין, 170 מטרים מגדר הגבול. - - - ממש על הגדר. בבית יוסף אנשים מאות מטרים בודדים מהגדר. אין פה דירות להשכרה, המועצה בצמיחה מתמדת של 3% פסיק משהו, במרחב הכפרי זה אחד הגבוהים, הרבה שנים היינו הכי גבוהים. זה לא רק בגלל קורונה ומלחמה אלא באים לפה מהרבה סיבות של התיישבות וקהילה. המיקוד השני הוא שזו קהילה של קהילות. 25 קהילות, 25 יישובים, צביון שונה, זהות שונה. לפעמים לנו מרחוק נראה ששני יישובים שכנים הם אותו הדבר. כל יישוב עם סיפור, נרטיב, גאוות יחידה. זה משליך על כל עבודת המועצה, לייצר שירותים פנימה ליישובים ולאפשר לקהילות להתחזק בכל ההיבטים, מביטחון ועד רווחה, פיתוח ועוד. המיקוד השלישי הוא פיתוח כלכלי שלקחנו על עצמנו כמשימה. שנים רבות זה פחות היה במיקוד, התעסקו במועצה בחינוך ובקהילה. עכשיו הנושא הוא פיתוח כלכלי. אנחנו ביחסי ארנונה של נע למגורים ומגורים לא מספיק טוב. הגדרה של פארק תעשייה, פארק צבאים. המינהל מתוכנן ברמ"י, הם שואפים לקדם את זה ולשים על זה דגש פה. אזור הסחר הבין-לאומי שנדבר עליו. יש פה כמה מנועי צמיחה משמעותיים לאזור כולו. גם הפארק וגם אזור סחר. הפארק לגמרי, עם בית שאן 50-50. אזור הסחר הוא מנוע של כל האזור. כל הנושא יושב על קודם כול אמון בתוך המערכות, אמון כמו חמצן, מרגישים בו רק כשהוא חסר. יש לנו אתגרים אך יש פה חוויה טובה שעובדים פה בשותפות. מליאת המועצה שמורכבת מ-25 נציגים של כל יישובי המועצה. רוב ההחלטות והדיונים הם פה אחד ואם לא אז זה לא כי קבוצת יישובים החליטה אחרת, אלא דיונים לגופו של עניין. שורה פה אמון משמעותי. המשימה היא לייצר אחריות משותפת לאזור כולו וסולידריות אזורית ושיתוף פעולה חוצה גבולות ומגזרים. בכל היבט שלא תחשבו עליו, גם מגזרים מוניציפליים, מועצות שכנות, מדינת ירדן, מגזרים עסקיים, בית שאן כמובן ואחרים. יש ארבע מטרות אסטרטגיות. צמיחה, להטמיע את התשתיות, שיפור השירות, הקמנו פה אגף שירות ומערכות מידע. נכנסנו לעולם של השירות הדיגיטלי בצורה הרבה יותר חזקה. הבאת רוב השירותים לאפשרות דיגיטלית, שיתופי פעולה שונים ושייכות. נעמיק בכמה נושאים. הנושא הראשון שאי אפשר להתעלם ממנו, נושא הביטחון. יש לנו גבול עם ירדן קרוב ל-40 קילומטר בקו אווירי. זה מרחב בכותרות, תקצבו 5 מיליארד שקלים לחיזוק המכשול, מתחיל מצמח דרומה. אנחנו מרגישים בשטח את תחילת ההתעסקות בזה. כביש 90 מזרחה הוגדר כשטח ביטחוני מיוחד בתהליך משפטי ארוך ושיתוף פעולה טוב עם המועצה. היחידה להתיישבות מעורבת חזק מאוד בפרויקטים שלא ראינו כמוהם. לא נמצא פה הקב"ט כי כל הרבש"צים שלנו נמצאים בטייסת ברמת דוד. יש לנו שיתוף פעולה עם הטייסת, כל שבוע יישוב אחר מתאמן עם טייסים, החברת מסוקים בנקודות ביישוב לזהות דמויות. - - - אנחנו מתעסקים בזה הרבה וכל הצוות, הרבש"צים נסעו לרמת דוד לראות את התחקירים של ה-7 באוקטובר, בעיקר לחזק את שיתופי הפעולה. אחד מחברי המליאה הוא טייס, זה מחזק לנו מאוד את הנושא. הגבול המזרחי וכל סיפור המכשול וההכנסה של הגופים הירוקים. דיברנו על זה עם שר הביטחון, כשהוא היה פה לפני שבועיים. לנו יש רשות ניקוז ירדן דרומי, יש לנו קק"ל שפועלים, ושחקנים משמעותיים מאוד שכשבונים מכשול צריך לזכור שיש פה שטחים חקלאיים, להיזהר מהצפות, לנהל נכון את כל המרקם האקולוגי, זה נושא מאוד חזק. תפיסת העבודה שלנו היא באשכולות, יישובי הירדן, ופה אדוני היושב-ראש, אנחנו צריכים עזרה של כל שחקן כי יש פה אבסורד שזועק לשמיים, שלושה יישובים צפוניים מערבית לכביש 90, מנחמיה, גשר וחמדיה, הוגדרו בחלוקת גבולות הגזרה של הצבא, מערבית לכביש 90, זה מביטחון לאומי, משרד לביטחון לאומי. אין לנו כלום נגד המשרד הזה, אוהבים את מג"ב, עובדים אתם מעולה. לא הגיוני שמי שחיים על הגדר, מאות מטרים בודדים יוחרגו על ידי משרד הביטחון. עמדת פיקוד מרכז, גם האלוף הקודם והנוכחי, הייתה להשאיר את זה בצבא, משרד הביטחון. סגן ראש המל"ל תמך בעמדה הזו אך עדיין לא הכריעו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא הכריעו? << דובר >> אורנה עידו ליכטמן: << דובר >> לא הכריעו בסוגיה הזו, שבעה יישובים כאלה. יש גם בעמק הירדן. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> עמק הירדן ארבע ואצלנו שלושה. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> פנינו עידן ואני ביחד, זה היה אצל הרמטכ"ל והוא תמך בזה. היינו אצל יולי אדלשטיין, יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון. עזוב שלא הכריעו, כרגע חמשת היישובים שמוקפים באמצע, יישובי העומק של המועצה, מסילות, ניר דוד וכן הלאה, לא מופיעים באף רשימה של אף גורם. שלושת העליונים בגלל שהיחידה להתיישבות, יחידה רצינית, הם מתקצבים מרכיבי ביטחון. הם מרחיבים את גבולות הגזרה שלהם כרגע בתיאום עם החטיבה. יש פה נציג של 417. אנשים רציניים, אנשים טובים עושים עבודה טובה. מדינת ישראל החליטה החלטה לא הגיונית, כולם מבינים את זה ואף אחד לא מסוגל לשנות את זה. כרגע שמונת היישובים האלה לא מתוקצבים באף רשימה באופן פורמלי. הגענו עד לרשימות של סגן הרמטכ"ל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אלה השלושה שלכם, וחמישה - - - << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> לא, כולם שלי. החמישה במרכז המועצה שהם צריכים לבוא למשרד לביטחון לאומי, ניר דוד. חמשת אלה. מרכז המועצה. שלושת אלה צריכים להישאר במשרד הביטחון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שאלה למשרד הביטחון. חוץ מעמק המעיינות ועמק הירדן יש עוד מועצות עם סוגיות דומות? אין בגבול הצפוני? << דובר >> אורנה עידו ליכטמן: << דובר >> יש לנו סוגיה אחת בגברעם בעוטף עזה. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> היה יישוב אחד שפתרו. << דובר >> אורנה עידו ליכטמן: << דובר >> הייתה לנו סוגיה אך בכל זאת אנחנו מונחי צה"ל לגבי - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מטה אשר, מעלה יוסף, אין לכם שם בעיות כאלה? << דובר >> אורנה עידו ליכטמן: << דובר >> אין לנו שום בעיה. שבעת היישובים האלה. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> אחת המוטיבציות שלנו להזמין אתכם, אומר בכנות בתוך הסרט הזה, מהרגע שנבחרנו אנחנו מתעסקים בזה. המועצה, קודמנו, נלחמו בהחלטת כולה. עשינו פה דיוני עומק ואמרנו אי אפשר להילחם בהחלטה כולה כי היא הגיונית בחלקה. חמשת היישובים האלה, הגיוני. בית השיטה וכו', הם לא שונים, הגיוני שיעבור למג"ב. במג"ב נערכו יפה ונפגשנו עם כל המפקדים של מג"ב. כרגע הם לא רשומים במג"ב כי אף אחד לא החליט. יצא שאנחנו קירחים מכאן ומכאן. האשכול השלישי, אשכול הגלבוע. יש פה את מעלה גלבוע, מירב, מיטל ומלכישוע. יש שם שני יישובים, מיטל ומלכישוע. הפרדנו שם סמלי יישוב, ועדת גבולות עם משרד הפנים. יש שם ארבעה יישובים שזה אתגר מסוג אחר. הצבא עושה את עבודתו, הגדילו פה את הכוחות. הית"ם שלנו הוכפלה, היו פה שתי פלגות, עכשיו יש ארבע פלגות, כיתות הכוננות מתוחזקות. חנכנו גדוד חדש, גדוד חרב-שאול באוגדת גלעד המזרחית. ביום שישי היה להם מסע כומתה וחנכנו אותם. בהיבט הזה אנחנו מרגישים שעושים עבודה טובה. יש פה את האבסורד הזה, ולחזק את המכשול מהר. תקצוב עד הביצוע זה זמן שמישהו חייב להיות על הדבר הזה. התפיסה שלנו שהיישוב הוא בליבה, הדברים ברורים ולא נחזור על זה. מילה על היישוב החדש מיטל בגלבוע. יישוב אנרגיה ממשלתית חזקה. כל פיתוח המגרשים, יש פה 60 משפחות שרכשו מגרש, בשלבי התחלה של תכנון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מגרשים של כמה זה? << דובר >> יאיר אור: << דובר >> בין 400-250, תלוי בתמהיל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה המחירים שזה נמכר פה? << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> 350 בערך, מפותח. << דובר >> יאיר אור: << דובר >> המחיר של עלות הפיתוח או של רמ"י? << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> ביחד. רמ"י אין לנו עדיין. רמ"י זה אירוע. << דובר >> יאיר אור: << דובר >> משרד השיכון זה פיתוח מראש של משרד השיכון. הוא משווק והמשתכנים עובדים מולו. 350,000 שקלים עולה עלות פיתוח מגרש. לקרקע המחיר המינימלי 100,000 שקלים שרמ"י לוקחת על מגרש במיטל, של 400 - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סדר גודל של 0.5 מיליון שקלים. << דובר >> אורנה עידו ליכטמן: << דובר >> אנחנו מממנים את מרכיבי הביטחון ביישוב הזה. כל מרכיבי הביטחון. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> הבעיה שלנו עם היישוב הזה, רמ"י, צר לי לומר את זה, החלטה 86, הסיפור הזה תקוע והמגרשים. אנחנו שולחים משפחות למינהל ולא חותמים להן הסכמי חכירה, גם שם וגם בעוד יישובים. יש מאבקי כוחות גדולים מלמעלה, מישהו צריך להכריע את הסיפור הזה. היום במרחב הכפרי כולו, הציגו לך את זה במפגש הקודם שהיינו בו, יש שם אלפי משפחות שממתינות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היישוב הוא דתי, מעורב? << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> מעורב, דתיים עם חילוניים, צביון שלהם. הם בעד שיווק. למרות שהירי על הציר הזה לא מעט וגם תוקצב דרך התיישבות ציר עוקף אחורי, כאשר אוטובוס במצב של ירי. יש ביקוש ויש אגודה קהילתית, יש הכול. יש שתי בעיות. א', הסיפור של לסגור את העסקות. ב', מרכז היישוב, האנטנה. האנטנה בהסכמות שלנו למדינה נשארת, אין ויכוח על זה, יש בסיס שעוטף אותם. הבסיס הזה כרגע, יש הסכמות עם כולם שצריך להצטמצם לעשרה דונם סביב האנטנה. כרגע, כשהוא לא מפונה הוא תוקע 50 ומשהו מגרשים, קווי ביוב, קווי מים. הייתה לנו פגישה לא מזמן עם המינהל ועם משרד הביטחון. זה חונה במינהל, המינהל צריך לתת פה תג מחיר ולראות מאיפה מביאים את הכסף. 2025 יישוב חדש לחלוטין על הגלבוע, זו דרמה לגלבוע, זה מחזק את השירותים, יכולת לספק שירותים וכדומה. פארק צבאים, פארק התעשייה המשותף שלנו, זה הפארק הנוכחי, קיבוץ שדה נחום נמצא פה. תחנת הרכבת, תהיה פה באזור הזה. אירוע די אסטרטגי לאזור, נגיש מאוד לרכבת, בתהליכי גדילה, כרגע בשלבי פיתוח. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עם מי הוא משותף לכם? << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> בית שאן. שותף מלא. מיכל וסגנית ראש העיר ביחד עם ועדת האכלוס. פונים מפעלים, רק בשנה האחרונה אישרנו מעל עשרה מפעלים חדשים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך השת"פ שלכם עם בית שאן? << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> מדהים. זה נכס אסטרטגי מבחינתנו. קיבלנו בשורה חשובה מאוד לאזור, שסבסוד הפיתוח עלה מ-75% ל-90% ממפעלים. זו הבשורה שקיבלנו ביום חמישי ולנו זה דרמטי, זה מייצר תחרות מול פארקים אחרים. כרגע מתוכננת הגדלה שלו, כל ההרחבה הזו, כאן, אנחנו רוצים להאיץ עוד 500 דונם הגדלה, זו חתיכת מנוע לאזור. בנוגעי לשותפות עם העיר. מצד אחד יש איחוד רשויות, ומרחב כפרי ועיר אלה שני דברים שונים. מי שמכיר מרחב כפרי ורשות עירונית אלה שני דברים שונים. מצד שני החיבור שלנו, אנחנו רואים בעיר נכס, גם הם רואים בנו. ההבנה שלנו שעיר חזקה, עמק חזק, היא הבנה גורפת. אנחנו בקשרים מאוד טובים עם ממלאי התפקידים. השבוע ביום רביעי או שלישי, כל עובדי המועצה והעירייה הולכים להעביר בוקר שלם ביחד במסגרת השותפות. יש לנו שותפות משותפת עם קליבלנד. מרגש פה מאוד חצי מרתון, 45 שנים היה של עמק המעיינות. השנה חנכנו אותו ביחד עם העיר לזכר נופלי כל האזור והוא יהיה במשותף. הוא גם נכנס לעיר וילדי המרכז למוזיקה של העיר וה"מי עמק" ניגנו בכיכרות. התמונה במרכז השקופית היא מינהלת משותפת של השטחים הפתוחים. גם את השטחים הפתוחים במרחב, עם השחקנים, משרד החקלאות, רטל, רשות ניקוז. כל השחקנים כולם, נמצאים סביב שולחן משותף. כשאנחנו בדיונים על מה נעשה בנחל אבוקה ואיך לשפר אותו ואין - - - קיבלנו תקציב מהקש"פ. שותפים בתכנון גם אנשים מהעיר מתוך הבנה שהאזור הזה כולו הוא של כולם ואם לכולם יהיה אכפת ממנו וירגישו שזה שלהם, הכול ייראה אחרת. אפילו ברמת החניות, אנחנו מקדמים חוקי עזר של כחול לבן, ההבנה שלנו מיועצים משפטיים שהנחת תושב תהיה משותפת לעיר ולעמק, ברמה של הופעות בתיאטרון, הסבסוד זהה לעיר ולעמק. מנסים לייצר פה מרקם ישראלי מאוד קרוב ולשרשר את זה עד אחרון העובדים שלנו. זו הייתה מדיניות של קודמינו בתפקיד, המשימה שלנו היא להביא לזה קיימות, להכניס את זה לתוך המערכות, התהליכים, אנחנו מתעסקים בזה רבות. מעט שער הירדן, גם נהיה שם בשטח. מה שאתם רואים פה זה פרויקט. אני לרגע מסתכל על המפה, כתוב פה הדמיה של הגשר. הגשר כבר בנוי, גשר שהמועצה האזורית בנתה באמצעות החברה הכלכלית. התפיסה הכללית מדברת על אזור סחר בין-לאומי משותף שחי כבועה. האזור הישראלי והירדני, שניהם יהיו סגורים בגדר. אתה נכנס מירדן, תוכל לעבור לישראל אך תצא בלילה חזרה לירדן. אתה לא בא עם דרכון, אלא עם תעודת זהות. הרעיון היה, בצד הירדני יש אבטלה של קרוב ל-650,000 מובטלים במרחב הזה. הצד הישראלי צריך אזור למפעלים, לפעמים הוא רוצה "מיוצר בירדן" ולא "מיוצר בישראל". כבר היום יש מפעל בצד הירדני, מפעל ישראלי של משואות יצחק. הצד הישראלי עוד לא זז ולא יצא למכרזים, זה עם המינהל, אגיד על זה מילה עוד רגע. הרעיון הוא לשרת מרחב, זה לא הציר היבשתי שמדברים עליו, כמה קילומטרים בודדים צפונית יש את מעבר גשר שייח' חוסיין שגם הוא בתהליכי הגדלה. זה אמור להיות אזור שבצד הירדני זו תעשייה כבדה. הצד הישראלי זה מסחר ותעסוקה. בעבר כשהדבר הזה הונע והייתה התעניינות של אוניברסיטאות מחוץ לארץ ובתי חולים פרטיים מחוץ לארץ, ואמור לשרת את האמירויות ואת המפרץ ודברים טובים מאוד. זה שקע בבוץ עמוק, בסוג של סכסוך בין המדינה למועצה ולקבלן. בימים אלה יש הצעה לכמה שנים בגישור. השופט בדימוס מני מזוז הוא המגשר הנוכחי. המועצה הסכימה להצעת המגשר. המדינה צריכה לעצור את האירוע הזה כי מי שמרוויח היום מזה אלה עורכי הדין של כולם, וכולם מפסידים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי במדינה אחראי על זה? << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> שיתוף פעולה אזורי זה הווקטור המרכזי. השר דודי אמסלם. המנכ"ל של השר היה פה כמה פעמים. איך שנבחרנו, שבוע אחרי זה הוא בא עם כל הצוות. מאוד קואופרטיביים, רוצים להוציא את העגלה מהבוץ. אנחנו כמועצה לא מסוגלים להתמודד. רוצים לקדם עבודות בשטח, גדרות וביצוע. אנחנו לא יכולים להתקדם בלי שנסיר את העננה הזו, כי התביעה המשפטית המיותרת הזו שלא נכונה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי תובע את מי? << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> הקבלן לא קיבל מהמועצה את 8 המיליון האחרונים. המועצה ביקשה את זה מהמדינה. על בסיס ההרשאה היו הסכמות, כן כתוב, לא כתוב, לא אכנס לכל הפרטים הקטנים. ברגע שהמועצה פנתה למדינה, המדינה לא רק שלא הסכימה, גם השיתה על המועצה עוד 7 מיליון. יצא ש-15 מיליון שהמדינה תובעת מהמדינה, הקבלן מהמועצה. כל הסרט הזה יושב עם הצעת גישור אחת שהתקבלה לפני שנה וחצי והמדינה סירבה. התחלפו ממלאי תפקידים, מנכ"לים, שרים. התמונה שאתה רואה פה עם כל השחקנים, בתמונה היה מנכ"ל משרד החוץ, מנכ"ל משרד שתפ"א ומנכ"ל עוד משרד, כלכלה? שלושה מנכ"לים, רמ"י והאוצר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למי מחכים כרגע? << דובר >> יאיר אור: << דובר >> שהמדינה תסכים לגישור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שתפ"א, יש לך מה לומר בעניין הזה? << דובר >> ראסם נאטור: << דובר >> המשרד לשתפ"א יחד עם משרד התחבורה, מנסים לקדם את הליך הגישור. הייתה פגישה ביום חמישי ויש נכונות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי צריך להכריע? השר אמסלם? << דובר >> ראסם נאטור: << דובר >> השר אמסלם יחד עם משרד התחבורה. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> שני המנכ"לים, חד-משמעית מוכנים. הם כתבו לי את זה. מישהו צריך להגיד לעורכי הדין האלה. המדינה שוכרת משרד חיצוני שזכה בפיס. מישהו צריך להתעורר ולהגיד "חברים, הזנב מכשכש בכלב". אם תוכל לעזור לנו בזה, יהיה מדהים. זה מנוע, תאיר הכינה נייר פוטנציאל כלכלי. גם לנו וגם לעיר זו דרמה מטורפת של תעסוקה ושל הכנסות והכנסות פסיביות. בתוכנית הכוללנית שלנו, היא בהפקדה עכשיו ויש הגדלה של תא השטח הזה. משרד הכלכלה היה פה השבוע. זה מחכה לתקצוב של דרך מסוימת, משרדי ממשלה, והמינהל יוציא את זה למכרז ונתקדם. ציינו פה את פרויקט תפוז, תאגיד פוטו-וולטאי אזורי. הוא הסכמה אזורית כללית - - - לפני שותף. זה הפרויקט הוא התחיל מתוך הבעיה שבתיקון 27 לחוק המים, המועצה האזורית מרחב ועמק המעיינות נפגעה קשות מהנושא של האמבטיה הארצית. הרצון היה טוב, לחלק זה עשה טוב ולחלק רע. אצלנו זה הוביל בפועל לייבוש של בריכות דגים רבות. הן מיובשות לחלוטין, נראה חלק מהפתרון היצירתי לבעיה היום בצוהריים. דה-פקטו, היום בעמק מסתובבות לא מעט בריכות דגים מיובשות. האוצר רצה לשפות אותנו על זה, לתמוך ביוזמה של סולרי מעבר למכסה של האגודות. זו הקומה הראשונה בקצרה מאוד. הקומה השנייה, מושבים קיבוציים הקמת המדינה, חלוקת קרקעות, חלוקת מים. כולם עסוקים בלייצר פה תפיסה שהבית הזה שייך לכולם, אגודת המים האזורית היא אגודה בבעלות כל היישובים. גם המושבים וגם הקיבוצים נכנסנו למושבים לפני שלוש שנים, אפילו האגודה למען הקשיש, הכנסנו את כל יישובי המועצה. בעבר היא הייתה של קיבוצים. אמרתי שאני לא מתקצב עמותה של קיבוצים, רק עמותה של כל היישובים, והם נכנסו לכל היישובים. התפיסה אומרת שהנכסים פה של כולם. כחלק מהמנגנון הזה, באו מהמושבים לקיבוצים, אמרו נעשה העברת קרקעות אחד מהשני בהסכמה, נבנה את התאגיד הזה, נייצר הכנסות ומראש יש פיצוי עודף למושבים על פני הקיבוצים לנצח. יש פה יחידות, 4,000 יחידות. 270 יחידות למושב, 180 לקיבוץ. זה הפיצוי. הקומה השלישית כדי שזה יקרה, הפרויקט הזה חייב להיות פרויקט ציבורי, הוא לא יכול להיות פרויקט של כמה אגודות. הפכנו אותו לציבורי בכמה דרכים. א', נכנסנו המועצה והעיר ביחד לתוך האירוע. אנחנו עסוקים עכשיו בלבנות את התאגיד הנכון עם משרד הפנים. פארק התעשייה יהיה כנראה שותף כזה או אחר. חברה כלכלית עושה את התכנון היום, כל הגופים הירוקים תומכים בזה. על כל דונם סולרי, חצי דונם חוזר לטבע. באחו לח, השבה, מים וכן הלאה. יש פה הסכמה גורפת, נייר שאותנו מרגש לראות אותו תמיד. אין הרבה ניירות כאלה שכולם חותמים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה הבעיות? << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> כרגע במינהל. היינו אצל ינקי לפני כמה שבועות, מיכל ואני יחד עם ראש העיר. ינקי הנחה, פעם ראשונה שאומרים יש פרויקט, להקים צוות משותף למחוז, למטה, למועצה ולעיר. אנחנו עכשיו ביצירת הדבר הזה, לייצר מתווה, יכול להיות שאנחנו בפריצת דרך. שם אנחנו נמצאים, זה פרויקט דרמטי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה כרגע מחכים מהמינהל? << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> לאישור של מתווה שנציג לו. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> עכשיו אצלנו הכדור, אנחנו צריכים לבנות מתווה. << אורח >> אפרת עופר: << אורח >> אולי חשוב להגיד מה שביקשו לעשות, לא הייתה שום תשתית נורמטיבית לעשות את זה כי זה לא תואם את החלטת המועצה שעל פיה אנחנו עובדים, היא המערכת החוקים הפנימית שלנו. כדי לתת קרקע בתור מכרז למטרות כאלה, חייב להיות סעיף שמאפשר לנו. יש תעסוקה במשבצת ורוב היישובים שנמצאים בתוך הפרויקט הזה ניצלו את האפשרות שלהם לעשות תעסוקה משבצת בכלל וגם כל מיני אנרגיה מתחדשת, אם זה סולרי, אם זו אגירה שאובה. מה שהם רוצים לעשות פה חורג מכל הכללים של החלטות מועצה, גם מבחינת מכסת התעסוקה, גם מבחינת מיזם משותף. זה משהו שכבר במשך שנים אנחנו מנסים לראות אם אפשר למצוא את הדרך איך לעשות את זה, ולהתאים את הפרויקט להחלטות כדי שזה יהיה ישים. ממש לאחרונה המנכ"ל של רמ"י בא עם הצעה חדשה, רעיון למתווה חדש שאולי יאפשר ללכת על הפרויקט הזה, זה הצוות שקם. הרצון קיים ואנחנו לא תוקעים בצורה שרירותית. אנחנו פועלים לפי כללים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה זה אומר? צריך לשנות את ההחלטות של מועצת המינהל, זו לא "הלכה למשה מסיני". << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> המינהל יצטרך להבין, נכון שזה מעבר למכסה שכל יישוב עשה אותה. יש פה בריכות דגים באמצע שטחי חקלאות שננטשו. הן יבשות לגמרי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה כבר שטח מופר, אין מה לעשות. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> מי שמכיר את האדמה של בריכת דגים, להחזיר את האדמה הזו לחקלאות, לא אפשרי. היא כבר מלאה בחומרים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הנושא ברור. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> עכשיו מבחינה נופית זה לא הולך לשנות את פני הנוף בגלל שאנחנו רוצים לשים את הפוטו-וולאטי בתוך בריכת הדגים, שזה מהפכני. אלה לא הסוללות של הבריכה אלא ממש בתוך הבריכה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמדומני על בריכת דגים אפשר לשים סולרי. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> נכון, נקרא אגרו-וולאטי. << אורח >> אפרת עופר: << אורח >> זה לא אגרו, נשתמש במינוח הנכון. אגרו-וולטאי זה על חקלאות. זה דו-שימוש. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> לגדל דגים בבריכה זו חקלאות. << אורח >> אפרת עופר: << אורח >> אבל אין דגים. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> השאלה מה הוא שואל. << אורח >> אפרת עופר: << אורח >> מבחינת בריכות דגים קיימות, אפשר לעשות דו-שימוש. - - - << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> על בריכות דגים שהם מגדלים, עשו בריכות פוטו-וולטאים צפים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם אשים בבריכה הזו 100 מיליליטר מים ואשים שם דגי זהב. זה האבסורד. << דובר >> אורנה עידו ליכטמן: << דובר >> לכאורה זה עומד בזה. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> הרעיון הוא לא לרמות את המערכת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם אנחנו צריכים ללכת רק עם הראש בקיר, ילכו גם מהצד השני עם הראש בקיר. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> לא חושבת. זה לא הראש בקיר, לכל החלטה יש את ההיגיון, את הצדק החלוקתי. כל הפרויקטים הסולריים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מדינת ישראל עשתה את כל הטעויות האפשריות עם הפרויקטים הסולריים. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> אנחנו מוגדרים אדוני, כסוג של מחסן האנרגיה של מדינת ישראל על ידי רשות החשמל ומשרד האנרגיה. ישבתי אתמול, במקרה פגשתי את היועץ המשפטי של רשות החשמל. כל התוכניות פה, יש שלושה תחמ"שים בדרך לבנייה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה אתם לא הולכים על החלטת ממשלה בעניין הזה? << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> זה צומת. החלטנו ואני חס וחלילה לא נגד, המחוז איתנו בכל דבר ושותפים מדהימים. אמרנו למינהל, החלטות הן לא תורה מסיני, מותר גם לגעת בהן, בואו ננסה לעבוד בדרך המלך. אם המינהל יגיד לנו ללכת לממשלה, נלך לממשלה. אנחנו מאוד ממלכתיים ועובדים לפי הסדר. יש פתח, המתווה - - - כניסה, הוא מתווה לא ישים. אף יישוב, כל אלה ישימו את החתימות שלהם. ינקי מבין את זה ואנחנו בונים את זה. הכנסנו את בית שאן, זו מניית זהב לפרויקט. כל היישובים פה הסכימו שבית שאן תהיה מניית זהב של 500 יחידות, הכנסה פסיבית של כמה מיליונים בשנה. זה כלום, 1 דונם. אם ייתנו עוד יותר יקבלו על הדבר הזה. לכן אנחנו אומרים חברים, זו החלטה חריגה, יש פה חבל ארץ, צריכים מנועי צמיחה. יש לנו פה שמש בשפע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה שר האנרגיה בעניין? << דובר >> דוד קלנר: << דובר >> שר האנרגיה תומך בזה. תומך ומקדם את זה גם מול מינהל התכנון. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> היינו גם אצלו והוא מאוד תומך. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> תומך בכתובים ומינהל התכנון היה פה בשבוע שעבר. זה הולך להיות - - - מיכל את רוצה להמשיך? << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> הריבוע הכי חשוב שם זה הערך הלאומי שמשנה מציאות אזורית. מבחינתנו זה. חקלאות, יש לנו פה מו"פ, אחד מתוך המו"פים היחידים ששרדו בארץ. מו"פ שהתחיל להתפתח בשנים האחרונות כאחד המו"פים האטרקטיביים ביותר. החקלאות פה היא לא סתם אירוע או אפיזודה חולפת בעמק. היא ממש חלק מהערכים שלנו, מהצביון ומהעוגנים הכלכליים שלנו. רוב העמק מתפרנס מחקלאות. אם נמקד את החקלאות ונמפה אותה, יש לנו פה הרבה חקלאות מים, חקלאות של מדגים. מה שקרה עם תיקון 27 לחוק המים, שגרם למים לעלות פה פי יותר משניים, וגרם לחקלאים רבים לזנוח את החקלאות המסורתית הרגילה, גם בבריכות דגים, גם בגד"שים, בעיקר בבריכות דגים, הביאה אותנו מעבר לרצון לעשות את תאגיד תפוז, הביא אותנו לרצון לחשוב על חדשנות, איך אפשר עכשיו לנצל את זה שיש פה בריכות דגים רבות, ידע רב ואנשים רבים שרוצים להתעסק בענף הזה. איך אפשר לקחת את כל הדבר הטוב הזה ולחשוב על הקומה הבאה של ענף המדגה במדינת ישראל. עלה רעיון של גידול של דגי איכות, לא הדגים המסורתיים קרפיון, בורי, אמנון, אלא לעשות קפיצה לכיוון דניס, לברק וברמונדי. תוכלו לראות היום גידול סלמון, זה נשמע כמעט אבסורדי או הזוי אפילו, שבעמק החם במדינת ישראל מגדלים את הדג שזקוק לקור הרב בעולם. זה עובד בינתיים ועובד מדהים, תראו את זה היום במו"פ שלנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה עם פרופ' זוהר אתם עושים? << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> כן. בדיוק. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> יש גם תיאום איתו, כן. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> בהחלט. הוא כבר היה פה פעמיים וכל הזמן מתייעצים איתו ועובדים איתו בצורה רציפה. יש פה הרבה שותפים לפרויקט הזה. המועצה היא חלק ממנו כי כל הסיפור הזה היה צריך להיות בתוך מתקן גדול בשדה אליהו. אנחנו רוצים לעבור לגידול ענף המדגה בצורה שונה, לא בצורה הרגילה של בריכות דגים בטבע אלא לנצל כל בריכת דגים ולעשות לידה מדגה שהוא נקרא מדגה מתועש. אלה מילים לא יפות אך אלה מדגים שעל כל דונם במדגה מתועש אתה יכול לגדל כמות דגים של 100 דונם במדגה בשטח פתוח. זה עולם אחר, לראות את החקלאות של ענף הדיג אחרת לגמרי. זה לחשוב חדשנות, להכניס חברים צעירים לענף החקלאות. אם משרד החקלאות שינה בתקופה האחרונה את השם שלו לביטחון המזון, אנחנו מרגישים שהעמק הזה יכול להיות ביטחון מזון אדיר בעולם הדגה. דגים היום נצרכים על כל שולחן בישראל ברמה שאין שני לה בעולם, בטח לא דג הסלמון, אין שני לו בכמות הצריכה. אנחנו צריכים לעבוד בכמה וקטורים בסיפור הזה, גם לקבל אישור לעשות מדגים מתועשים בעמק. זה משהו שקצת קשה לבלוע אותו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ממי? << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> את זה כבר קידמנו שבוע שעבר. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> זה מקודם. צריך הסכמות של הרבה משרדים. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> מינהל התכנון בתיאום עם משרד החקלאות היו פה שבוע שעבר כל הצוות של רפי אלמליח, הבינו את האתגר ויוחלט על הקמת צוות פונקציונלי להביא את המתווה וגם את זה אולי נפרוץ כמשהו חדש. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> הסלמון הוא כרגע פיילוט שהאינקובציה שלו והגידול של עד 150 גרם יהיה אצלנו במו"פ ואנחנו מעבירים את הדגיגונים האלה למתקן שאנחנו בונים בימים אלה בקיבוץ שדה אליהו, שם יגדלו עד 5-4 קילוגרמים ויצאו לשיווק. כל המחזור הזה עד השיווק, שנבחן כלכלית כל צעד וצעד, אם הוא יצליח הוא יהיה משהו מוצלח מאוד, נוכל לעשות פה מהפכה שאין שנייה לה בעולם הזה. זה שיא החדשנות. מעבר לזה יושב שם על השולחן חוק המים. זו הפעם הראשונה שאני לא בכנסת כשוועדת הכלכלה דנה על חוק המים. אנחנו בטירוף על החוק הזה כדי לשנות מציאות בחזרה ולהחזיר אותנו למחירים של מה שהיה לפני תיקון 27. אנחנו מקווים היום שיהיה דיון אחרון. עוד ועוד דברים, יש לנו פרויקט אדיר של אגרו-וולטאי שקורם עור וגידים בימים אלה בתוך המו"פ של 110 דונם על סוגי חקלאות שונים. גם גד"ש, גם מטעים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה במסגרת קול קורא שמשרד החקלאות הוציאו בעבר, שהיה עוד בזמני? << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> נכון. << אורח >> אפרת עופר: << אורח >> אני רוצה להגיד לגבי החווה, היא לא מוסדרת, אין לכם חוזה. אנחנו עכשיו עובדים על הסדרה של כמה חוות חקלאיות. אני ממליצה מאוד, חוזה חכירה, לא היתרי בנייה. זו חווה בלי חוזה, גם לא משלמים כל השנים. יש לכם שתי דרכים להסדיר. דרך הקצאה ישירה למועצה, זה קצת יותר מורכב, הקצאות כאלה עוברות לשר האוצר לאישור פטור, ברמת הגולן זה מתעכב לנו זמן רב בגלל זה. אפשרות אחרת היא דרך משרד החקלאות, שזה דרך הדיור הממשלתי שהחוק לא חל, לא עובר ועדת פטור, לא שר האוצר, זה מסלול מהיר. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> זה ברמת ההקצאה. אנחנו עובדים ברמת דמי חכירה. << אורח >> אפרת עופר: << אורח >> כשמסדירים חוזה גם משלמים. כרגע צריך להסדיר חוזה, אני הכתובת, אפשר לפנות אליי בפנייה, אסביר לכם בדיוק מה צריך לעשות. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> בתב"ע התקדמנו מאוד. הרבה שנים לא הייתה תב"ע. היא עכשיו בוועדה מחוזית, ממש בדיון האחרון שם. << אורח >> אפרת עופר: << אורח >> אנחנו יכולים להסדיר חקלאי גם בלי תב"ע. כשיהיה לכם תב"ע תוכלו לעשות את כל המבנים וכל הדברים הנוספים שאתם צריכים. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> מילה על קנ"ט שמופיעה פה במשרד החקלאות. זה נושא שביקשנו להגיע לשר מחר, מקווה שזה יקרה. יש לנו דרמה של נזקי טבע, מגדלי עגבניות, גידול שני, לא מבטחים אותם. זה גורם פה לחקלאים לשקול את צעדיהם. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> זה קשור להתחממות הגלובלית, שינויי האקלים. מחזור שני של עגבניות ששותלים פה בעמק, הוא קורה בטמפרטורות שקנ"ט לא מוכנה לבטח. פתאום בבת אחת חקלאים שהתרגלו לשני מחזורים כי יש פה חקלאות ענפה של עגבניות חממה אצל כל המושבניקים, שעל זה הם חיים כבר 80-70 שנים ופתאום אומרים להם שהם לא יכולים לבטח את המחזור השני של השתילה וזה הופך להיות לא כלכלי. אנחנו לא מאשימים את קנ"ט, ההתחממות הגלובלית קורית. במיוחד אם מדברים על ביטחון מזון, צריך למצוא פתרון. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> צריכים את העזרה של המדינה להתערב כדי לגרום לדבר הזה להמשיך. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> - - - סבסוד לעמק המעיינות, אלה נקודות שקשורות אך ורק לעמק המעיינות. זה לא מאפיין אף עמק אחר. << אורח >> אפרת עופר: << אורח >> זה לא נכנס במסגרת נזקי טבע? לא נכנס במסגרת הפסד של נזקי טבע? << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> הם לא מוכנים יותר לבטח. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא מוכנים לבטח כי זה כנראה סיכון גבוה מדי. השאלה מה האינטרס להיכנס למחזור שני אם אתה יודע שהסיכון שלו כל כך גבוה? << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> לייצר עוד עגבניות. כמות העגבניות שניתן - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה צריך את הביטוח כי כנראה שלא יהיה לי - - - << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> עדיין, האזרחים צריכים את העגבניות. אם משרד החקלאות היה אומר שיש פה עודף עגבניות - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זו לא שאלה אם עודף עגבניות או לא. אני אומר לכם כמועצה, עד עכשיו כל מה שהצגתם לי, עשיתם את זה. התיקון, המשבר הגדול של תיקון 27 לחוק המים, הוביל אתכם לאירוע משנה מציאות. האירוע של הסלמון, גם משנה מציאות מבחינת תפיסת החקלאות. יכול להיות שקנ"ט יכול לתת עוד שנתיים-שלוש, בהסתגלות. יכול להיות שצריך לחשוב על חלופה. שינויי האקלים, חקלאים כועסים עליי בהיבט הזה, בהקשר של הרפורמה לחקלאות אך זה הסיפור. שינויי האקלים משנים את החקלאות בכל העולם. אם אנחנו נמשיך לרצות שיבטחו אותנו על משהו שכבר לא עובד, זה יכול להיות לתקופת הסתגלות. צריך למצוא מה מתאים לאזור הזה והאירוע הזה. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> ברור לנו שאנחנו לא יכולים להמשיך לדרוש כל הזמן עוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כנראה גם אם עכשיו כל העולם כולו ייכנס למשבר, נראה טמפרטורות הולכות ועולות. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> אירועי קיצון כאלה ואחרים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ענבים שבעבר גידלו בחבל שמפיין בצרפת, אי אפשר לגדל שם. בריטניה שלא גידלה מעולם ענבים, שם מגדלים את ענבי השמפיין. העולם הזה, אנחנו צריכים להסתגל אליו, לא לנסות לכפות שימשיכו לגדל ענבים איפה שכבר אי אפשר לגדל. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> המילים שלך אחת לאחת אמרתי לחקלאים ועדיין הם מצפים שלפחות - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה קשה. צריך לתת להם את ההסתגלות. אני לא השר. תבואו מחר לשר, הפגישה צריכה להיות לא רק הסתגלות. אנחנו צריכים שלוש, ארבע, חמש שנים הסתגלות שבהן נצטרך תמיכה לחדשנות, לענפים מסוימים. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> או לעשות חממות כמו באירופה שמבוקרות אקלים ואז אתה לא חי - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> פה יש לכם אפשרות מבחינת אנרגיה של שמש, בהיקפים שאין באירופה. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> כמו שמקררים פה מים לסלמון בצורה שהיא חדשנית כל כך שאנשים לא מבינים, חושבים שאנחנו מבזבזים אנרגיה על קירור המים, אבל הפוך. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> שר האוצר כשהיה פה לפני כמה חודשים, דיבר בהיבט שהוא רוצה לתקצב, להביא תוכניות שיראו את החדשנות. זה הסיפור, המדינה פה על סעיף אחד, לא ניכנס אליו, שקשור לאותו סיפור, שאנחנו צריכים את זמן ההיערכות ואת התאמות, זה פלט מדגים, משרד הבריאות. את המשבר הזה עצרנו. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> עוד מנוע שאנחנו עובדים עליו ממש בימים אלה, בדיוק רצתי עכשיו מהפורום תיירנים הראשון שהקמנו, בדיוק יצאתי ממנו הרגע. אנחנו מבינים שהעמק שלנו קולט בשנה כ-1.5 מיליון תיירים. זה ממש צולם אצלנו בעין מודע בתוך פארק המעיינות. 1.5 מיליון תיירים זה דבר שעובר פה. מה שהם משאירים פה זה בעיקר טינופת, זבל, אשפה, גודש תנועתי וחניות על כל שדה רענן. לא משאירים פה אף לא שקל אחד. אנחנו מבינים שחסרות לנו פה מיטות, אטרקציות ומקומות הזנה, חסר איך לנהל את הדבר הזה. 1.5 מיליון תיירים, זה מנוע כלכלי מטורף. היום אנחנו בונים ממש מודלים גם לניהול שטחים פתוחים, מודלים כלכליים שיודעים לקיים שטח פתוח. עוד אבסורד של מדינת ישראל שאומרת למועצות שיש להן שטחים פתוחים רבים. תפתחו את זה 24/7 שזה ייראה גם כך בהתאם. אתם לא יכולים לקחת כסף על חניה, כניסה, כלום. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> כשמקדמים תב"ע בוועדה המחוזית לדרך ולחנייה, אנחנו צריכים להתחייב שלא נגבה על זה תשלום כחול לבן עתידי. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> אנחנו עושים פעולות רבות לבנות מודלים כלכליים שיידעו לקיים שטח פתוח ובכלל את המועצה שלנו, איך לנהל את התיירים שמגיעים הנה. הקמנו שולחן תיירות במועצה עם שמונה אנשים שכל אחד מחזיק וקטור אחר של עשייה, אחד שקשור לתב"ע ואחד שקשור לציר של לינה, אחד שקשור לציר אטרקציות. כך אנחנו עובדים כרגע עד שיהיה אגף תיירות שיצדיק את זה. הקמנו צוות שנקרא מאני טיים, כל תפקידו הוא ללוות, להראות שאנחנו מועצה פרואקטיבית, יודעת ללוות כל יישוב שיש לו תב"ע תיירותית ורוצה לעשות משהו איתה. הצוות מגיע אליו ועוזר לו מהיום הראשון, איך להתחיל להפוך את התב"ע הזו למשהו מקיים, נכון ומותאם לאזור שלו. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> זה צוות מועצתי שמיכל מרכזת אותו עם מהנדס המועצה, מנכ"ל החברה הקרקעית והיחידה האסטרטגית שבא לעבודה ואומר יש לכם תב"ע לא מנוצלת או מבנים שהם כבר פילים לבנים שנים רבות. הוא ניהל יזמים שמגיעים למרחב, עושים את ההתאמה הזו, למצות פה נכסים. יש פה כמה וכמה יישובים שנעזרים ונעזרו בצוות הזה ודברים זזים. זו דרמה כי גם בתיירות, בניצול פה בתב"ע של לינה, 7% ניצול בערך. לא מנצלים. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> אין לנו יכולת לאכוף, אין לנו יכולת. מגודרים כינרת, משהו שמתאים לנו לעשות גם פה בצורה כזו או אחרת. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> תוכנית יותר כוללנית. אנחנו מקדמים פה כבר ארבע, חמש שנים, מתעסקים בזה, בסוף התקופה של ההתנגדויות, עוד רגע בהפקדה. משמעותית מאוד, יש פה ועדה מקומית עצמאית, עצמאים עובדים פה קבועי זמן טובים, בדקנו את עצמנו מכל הכיוונים. כל יישוב, מינהל תכנון מוביל את זה פה בצורה מאוד אינטנסיבית, נכנס לתוך היישובים. יש פה - - - יוסטמן, צריך להגיד, לילה-לילה בכל יישוב, עם ועדים, עם כל השחקנים. תהליך ארוך, מרתק, עם תוצרים מעניינים. כל יישוב יש לו תוכנית. צבאים, בהגדלה מופיע פה, משרת את זה. גם בשער ירדן, כשראיתם את התב"ע הקיימת המאושרת. יש פה עוד תוכנית להגדלה, אולי בעתיד עוד הגדלה וכן הלאה. גשר שחוסם נמצא ליד קיבוץ מעוז חיים, היום התב"ע היא תפעולית, עובדת באופן הזה. יש הגדלה של 100 דונם נוספים שאנחנו עסוקים עכשיו בהגדלה שלהם. נראה לי שמבחינת עיקרי הדברים שהיה לנו חשוב לשים על השולחן, שתכירו, גם בעולמות הביטחון של הפיתוח הכלכלי האזורי, יש שני מרחבים שהיינו מאוד צריכים את עזרת הממשלה והשחקנים השונים לקידום ופרואקטיביות. אנשים שאנחנו עובדים מולם, מרגישים מעולה. יש כתובת ואוזן קשבת. יש כמה מקומות שצריך להיות יצירתיים, לקחת את זה קומה אחת למעלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לסכם את החלק הזה כי אני לא חושב שיש לנו עוד פעם שאנחנו יושבים כך מסודר. אתחיל ממה שאולי הדבר הכי חשוב ורוצה לברך עליו, שיתוף הפעולה שלכם עם בית שאן. הסינרגיה בין רשות עירונית למרחב כפרי, היא דרמטית לשני הצדדים. אתם חייבים את העיר שתיתן לכם שירותים עירוניים, והעיר חייבת אתכם כמרחב כפרי מעבר. אני מברך על שיתוף הפעולה בין הרשויות. אנחנו מכירים את הסיפורים שהיו סביב כל האירועים פה, זו דרמה חיובית וזה מפתח להצלחה. מבחינת מה שעושה השלטון המקומי פה, חשוב להגיד את זה. אני אומר את זה לממשלה, כי הממשלה חייבת לתת כתף בנקודות האחרות. הנושא של משרד הביטחון, מג"ב, לגבי היישובים עמק הירדן וגם עמק המעיינות, ארצה לעשות על זה דיון בכנסת. יכול להיות שנעשה אותו כדיון סגור, חסוי, לא מפורסם, כדי שטיעונים שונים יעלו שם, בוודאי כמה נושאים ביטחוניים, שלא יגידו לנו אנחנו כן באים בגלל זה, לא באים בגלל זה, כדי לנסות לסגור את זה יחד עם משרד הביטחון ומשרד לביטחון לאומי בין מג"ב לבין צה"ל. יכול להיות שקיום הדיון יזרז את התהליכים. נקבע דיון, מעריך שזה יהיה רק אחרי פסח. לגבי הסכמי החכירה ביישוב מיטל, לא הצלחתי להבין מה הבעיה ברמ"י בסיפור הזה. << אורח >> אפרת עופר: << אורח >> זה התחיל מזה שהשתנתה החלטת מועצה האומרת איך יוקצו מגרשים בפטור ממכרז ביישובים קטנים. מה שאמור להיות השינוי הכי גדול, כדי שהפרסום יהיה כמה שיותר לכלל הציבור, שכל מי שחפץ לגור ביישובים כאלה, יהיה חשוף. לא מכרזים, זה יהיה סוג של פרסום כמו מכרז, ההקצאה היא כמו שעושים את זה במסגרת הרשמה בהגרלה בוועדת קבלה. זה שינוי בתהליכים שנמצא בפרקליטות המדינה כדי לראות איך עושים אותם, איך מורידים הנחיות מטה, איך בדיוק זה ייעשה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היישוב הזה כבר יצא לדרך. << אורח >> אפרת עופר: << אורח >> מבחינתנו הוא לא יצא. הרבה פעמים תהליכים שעושים בתוך - - - << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> מה זאת אומרת הוא לא יצא. באיזה היבט הוא לא יצא? << אורח >> אפרת עופר: << אורח >> הכוונה היא שאותן משפחות שכביכול כבר נמצאות בתהליך, אנחנו לא יודעים על קיומן. זה תהליך שמתחיל עוד לפני שמגיעים למינהל. המשפחות החדשות שדיברת - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מרגע שהתחיל תהליך, היו שינויי החלטה, הם יכולים לחול משינוי ההחלטה קדימה. מי שהיה בתוך התהליך צריך לפעול לפי - - - << אורח >> אפרת עופר: << אורח >> יש הוראות מעבר. עד מועד מסוים אנחנו מחילים את ההחלטות הישנות ומאותו מועד, מי שבא אחרי, מחילים. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> אפרת, ינואר 2024. << אורח >> אפרת עופר: << אורח >> אני לא יודעת להתייחס לגבי אותן משפחות ספציפיות. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> עד ינואר 2024 מקבלים את האנשים להסכמים. מינואר 2024 עברה שנה וחצי כמעט, עוד מעט שנה ורבע. אנשים שבאים למינהל, שוכרים פה דירות, תוקעים את כל הרצף. זו הזיה. << אורח >> אפרת עופר: << אורח >> זה קצת לא הוגן להתקיל אותי על משהו שלא היה בסדר יום ללא הכנה מראש. אם היית אומר לי את הנושא הייתי באה מוכנה ואומרת לך על אותן משפחות, מה בדיוק הסטטוס שלהן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בואי נסכם דבר כזה. אני מבקש לוועדה, לקבל מהמינהל בכתב, התייחסות לגבי סטטוס הסכמי החכירה של היישוב מיטל ומתי הסיפור הזה הסתיים, לגבי אלה שנמצאים בתהליך. << אורח >> אפרת עופר: << אורח >> אם אפשר לקבל רשימה של אותן משפחות שאתם מבקשים לדעת את הסטטוס שלהן. כל בקשה, רשימה מרוכזת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> המועצה תעביר מכתב לוועדה שיועבר לרמ"י. אני רוצה להיות באמצע כדי לקבל את המידע משני הצירים. לגבי משרד לשיתוף פעולה אזורי, אמסלם, מירי רגב. אני מוכן לפנות לשני השרים בכתב. לא רוצה שזה יזיק באירוע הזה מאחר והמנכ"לים כבר היו פה. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> זה לא יזיק. תגיד להם ששמעת, יודעים שהעמדה שלהם איתנו. מישהו צריך לנער את עורכי הדין, זה הסיפור. המנכ"לים מאוד קואופרטיבים. שניהם היו פה, שניהם אתנו בקשר, בוואטסאפ. שניהם רוצים שזה ייפתר. משהו שם בדרך, אני לא יודע איפה זה נעצר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם תוכלו, להעביר לי בכתב בצורה מסודרת את הפרטים כדי שאני אוכל להוציא מכתב לשני השרים. << אורח >> אפרת עופר: << אורח >> זה פותר את הנושא של כביש גישה שאמור לחבר לכביש הראשי? הבנתי שזה אחד האירועים שאף אחד לא מצא לו תקציב. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> זה גם אחד האירועים. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> את צודקת, יש שלושה שלבים. זה הראשון. השלב הבא, זה יבוא לממשלה לתקצב את זה. אמרנו שנעשה שולחן עגול עם משרדי ממשלה. << אורח >> אפרת עופר: << אורח >> אני מבינה שאין מי שיתקצב את האירוע הזה. משרד התחבורה לא מוכן לתקצב למרות שזה אמור להיות בתחולת עבודה - - - << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> זה לא שהם לא מוכנים. הם התנדבו לקחת חלק נכבד מה-80 מיליון שהם טוענים שזה זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לגבי פרויקט תפוז. הוא פרויקט אסטרטגי לא ברמת המועצה אלא ברמת המדינה, גם כשאני מסתכל בהיבט האנרגטי. מהיכרותי עם המערכות, לא תוכלו להימלט להערכתי מהחלטת ממשלה שתכפה החלטה על מועצת רשות מקרקעי ישראל. << אורח >> אפרת עופר: << אורח >> זה לא בכפייה. יש לנו החלטת - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הממשלה תחליט, תנחה את המועצה לקבל החלטה בעניין. לא תוכלו להימלט מזה. אני אוציא מכתב לשר האנרגיה שמבקש ממנו לקדם החלטת ממשלה לגבי פרויקט תפוז, ולקדם אותו בהקדם האפשרי. אני כנראה מתפרץ לדלת פתוחה, אבל אולי זה ייתן עוד דחיפה. לגבי נושא החקלאות הימית, מה שהעלה פה רמ"י, תנסו לעשות את הסדרת הקרקע כמה שיותר מהר. - - - נתנה גם את המתווה המהיר דרך משרד החקלאות בהיבט הזה, זו החלטה אסטרטגית נכונה אך זה בדיוק המעבר שאותו צריך לעשות. זה מעבר בין אם זו חקלאות ימית, בין אם חקלאות אחרת, בין אם זה לגדל את העגבניות בחקלאות אינדור, כמו שמגדלים במקומות אחרים בעולם. האירוע של ללכת לקנ"ט ולבקש, שישנו את הכללים כדי שנוכל להמשיך לגדל, אפילו שזה לא כלכלי, זה לא יחזיק מים לאורך זמן. זה יכול להיות באפר לתקופה מסוימת להתארגנות במשהו אחר. האזור הזה הוא אזור מדהים מבחינת היכולות שלו בתיירות, גם בעוד מכלול דברים. המהפכה היא מהפכה של חקלאות חדשנית. אגיד פה לרמ"י, זה לא לך, זה ויכוח שהיה לי בעבר. האגרו-וולטאי הוא המפתח הכי משמעותי באירוע, בטח באזור כזה שהוא רווי בשמש. זה העתיד של החקלאות במדינת ישראל, הנכון ביותר יהיה לשנות לגמרי את הכללים בחקיקה. זאת למשל רפורמה שהייתה מתאימה לחוק ההסדרים במובנים מסוימים. אין סיבה שבשדה שמגדלים משהו ואפשר לשים עליו סולרי, גם אם זה בתוך שדה פתוח, לא יהיה. לא על 30%, למה לא על 40% או 50%? לא יודע בהיקפים. השאלה מה מתאים ומה נכון. יש אזורים שלמים שהאגרו-וולטאי יכול לשנות דרמטית את הכלכליות שלהם, לסייע למדינת ישראל גם בהיבט האנרגטי וגם בהיבט החקלאי בדרום, שמגדלים ענבים, במצפה רמון, בירוחם. אם עושים את זה אגרו-וולטאי, התנובה של הכרם עולה כי זה מייצר איזון נכון יותר של הטמפרטורות. יוצר הצללה טבעית. << אורח >> אפרת עופר: << אורח >> אנחנו מאוד תומכים באגרו-וולטאי. יש לנו גם החלטות מועצה. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> לצערנו משרד החקלאות קצת לוקח אחורה כדי לראות מה בדיוק - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה צריך להיות לא בהיקפים של 500 דונם. צריך להיות בהיקפים של מאות אלפי דונמים בעיניי. זה המפתח הנכון שזה שווה הרבה כסף למי שמקבל את זה. צריך למצוא את האיזון הנכון. זו השקעה נכונה ובלבד שהיא לא באה במקום חקלאות. לראות רק שדות זכוכית, זה לא מה שאנחנו רוצים לראות. חקלאות שבין המטעים ובין הכרמים שלה יש גם זכוכיות, זה העולם שאנחנו חיים בו. זו המדינה שאנחנו חיים בה. << דובר >> סלימאן זועבי: << דובר >> כפי שידוע לכולם, יש מעקב ואם לא תהיה חקלאות מתחת לפוטו-וולטאי, התוכנית בטלה. התוכנית מותנית בכך שיש המשכיות. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> מפוקח ומבוקר. שלא יהיה הרוב שקר. תגיד מילה לפני שאנחנו יוצאים למסלול. אנחנו יושבים פה במטווח. זה היה מטווח היסטורי של המועצה. בנוגע ליצרנות שמייצרת, הפכנו את המטווח למרכז תרבותי, חברתי. יש פה סדנאות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש מחסור במטווחים היום. (סיור תצפית על הגבול המזרחי גשר שייח' חוסיין) << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> דיברנו על הבנייה שלו והצד הישראלי. החלק הזה מעלינו, הייתה פה מינהלת שבנתה את הכול. פה צריך לומר שכל התהליכים מול המינהל היו מהירים ויעילים מאוד. גם ההשבה ליישובים, נתנו פה קרקע, קיבוץ טירת צבי בעיקר. כל התהליך של הכשרת המרחב מול הרשויות אצלנו עבד מעולה ומהר. השלב הבא זה לגדר את השטח, את הבועה הירדנית ואז לגדר את הבועה הישראלית, התב"ע שלנו הולך באלכסון אחורה ולצאת למכרז. שלושה שלבים חסרים לנו. א', לסיים את האירוע המשפטי הזה, נקווה שעוד מעט הוא מאחורינו. ב', להביא תקציב, החלטת ממשלה ותקציב לדרך שדיברנו. נסענו עכשיו בציר שהוא לא הציר העתידי. מקביל אלינו קצת מערבה, ציר שאמור להתחבר בתא שטח הראשון לכביש של טירת צבי, שדה אליהו, שבאנו ממנו. בעתיד אמור להתחבר לכביש 71 שמגיע לגשר שייח' חוסיין. סחורות לא אמורות לעבור פה. האזור הזה מסחר ותעסוקה והאזור ההוא הולך להיות תעשייה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה אמורות לעבור סחורות? << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> בגשר שייח' חוסיין. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> שם יש הגדלה של המתקן. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> בגזרתנו כמובן. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> מעוז חיים. קיבוץ הבא שעל הציר פה, כמה קילומטרים בודדים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היעד הוא שאפשר יהיה לקחת סחורה מפה עד לאמירויות, דרך היבשה. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> נכון, רק לא מהאתר הזה. האתר הזה ממנף את היתרונות של אזור בעלות ירדנית, פועלים, כוח עבודה זול ואינטרסים כאלה ואחרים של כל האזור, להביא לפה רפואה, אקדמיה, פיתוח וכו'. עכשיו אנחנו במהלך מול רכבת ישראל, משרד התחבורה ורכבת ישראל ייכנסו לתוכנית החומש. הולאם השטח לשתי מסילות. יש מסילה אחת, רכבת המטען יוצאת לבית שאן ורכבת הנוסעים רצה על אותה מסילה. הכול מוכן, הלאימו את השטח, פיתחו וכו', צריך לפתח מסילה כפולה צופה פני עתיד על מה שהולך לקרות פה. ההגדרה של 100 דונם של גשר חוסיין פלוס מה שהולך לקרות פה, תהיה הרבה יותר תעשייה שתרצה לעבור לישראל ואחרי זה למזרח התיכון דרך הציר הזה. כל המרחב הזה הוא מרחב שאמור לייצר פה תנועה משמעותית. מבחינה ביטחונית, אתה רואה - - - 7 באוקטובר, זה אזור שהיה פחות נצפה מבחינת אמצעים צבאיים כאלה ואחרים. בכל תא השטח הזה יש חדירות רבות מאוד. חדירה אחרונה הייתה יותר צפונה מפה ונהרגו שלושה מהגרי עבודה. מבחינתנו כל חדירה זה פח"ע, לא מתעסקים בזה. הצבא הגיב מהר ויפה מאוד. ההיבט הזה הפך להיות סוג של נתב. ב-10 באוקטובר, שלושה ימים אחרי האירוע, עבר פה בחור ירדני, עלה על הגשר ובא לעשות בדיקת שטח. נער שבמקרה לא היה בבית ספר, כיתה י"ב, עבר על טרקטור, במקרה זה הבן שלי, ותפס את המסתנן במטע התמרים, עשה לו נוהל מעצר חשוד זריז והבין במה מדובר. הקיבוצים שמו פה מחרשות וכלים לחסום. לאחר מכן הגיעו הבטונדות. להבנתנו, באיזון בין ביטחון לפיתוח כלכלי, דווקא לפתח את האזור ולמגן אותו, כי תהיה פה הרבה יותר נוכחות ומי שצריך לאבטח אותו זה רשת. המרחב יהפוך להיות מרחב שוקק חיים, ייתן תשובה כלכלית ותשובה ביטחונית למרחב שכיום הוא די מוזנח ולא נצפה. לא נכחתי בשלבים האלה אבל כמו ששמעתי, התוכנית הייתה לחבר את זה לכיוון נחל בזק. סוג של משולש גבולות פלסטין, ישראל, ירדן, מעין משולש. היה דיבור, לא קרה. מצאו את השטח הזה, לי אין תשובה למה לא חיברו אותו לשיחח' חוסיין, אולי מישהו פה יותר יודע להגיד את זה. את הבועה הזו אנחנו רוצים לחלץ, לפתח אותה. המשרד לשיתוף פעולה אזורי, כדי לקדם את ההחלטה, ביקש מאתנו התחייבות שלא נחסום שום תהליכי פיתוח, הפוך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי בנה את הגשר הזה? << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> חברה כלכלית. מדינת ישראל באמצעות החברה הכלכלית, משרד התחבורה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מתי? << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> יאיר, מתי הסתיימה הבנייה? << דובר >> יאיר אור: << דובר >> 2018, 2019. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> זה סיום הבנייה. חמש שנים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שייח' חוסיין זה גם במועצה? << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> כן. שלנו לגמרי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איזה סחורות אפשר להעביר שם? הבנתי שיש שם בעיה. << דובר >> יאיר אור: << דובר >> אגריגטים עוברים שם, מכולות. יש מכונת שיקוף, רוצים להרחיב את זה למכונת שיקוף, לעוד מכונות. היום עוברות מכולות, משאיות מטורקיה בעבר. טורקיה לא עושה איתנו אך גם המעבר היבשתי מחיפה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אגריגטים, יש שטח תפעולי? כי צריך לפרוק. << דובר >> יאיר אור: << דובר >> יש שטח תפעולי מצפון למעבר בחכירה של רשת מול מעוז חיים. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> אני לא מכיר שם בעיות. אנחנו בקשר די טוב עם החבורה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הגשר שלהם פחות טוב משלכם, לא?. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> המעבר שלהם? לא מכירים את זה כחסם. היינו לא מזמן בישיבת עבודה ורווחה, עם האנשים. צוואר בקבוק זה קצב השיקוף של המשאיות ואחרי זה העומס על התנועה. כביש 71 בתהליך, אני לא יודע מי בא דרך כביש 71, הוא בתהליך הרחבה והגדלה די משמעותית. התוכניות העתידיות, שגם הרכבת תרד עד לגשר עצמו. יש מתווה של הרכבת, תב"ע מאושרת, לא מתוקצבת בשום צורה, לרדת מבית שאן צפונית, בגלל השיפוע האדיר שזה לרדת לפה. יש עיקוף גדול סביב חמדיה, צפונית לחמדיה עם גשר מעל הכביש, מעל כביש 90 ולרדת לעומק הזה. זה מה שחשוב לנו שאנשים יראו בעיניים. הושקעו פה מיליונים, יש פה נכונות, כולם רוצים, גם משרדי ממשלה. רמ"י מחכים שיגידו להם קדימה, נצא למרכז. יש פה כביש מתוקצב. כולם רוצים. הדבר הזה שהיה צריך לעשות דיון, יש פה שתי החלטות ממשלה שהתקבלו, אחת על הגשר כולו ואחת על המעברים עצמם. היה שלב שרצו שנאשר בניה, את המעבר עצמו בשביל הצד הירדני. מבחינתנו זה לא האירוע, האירוע הוא על הצד הישראלי. צריך לראות את זה כפרויקט אחד ועל זה אנחנו מתעקשים. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> התחילו להיחלם פה חלומות כל כך גדולים על הצד הישראלי ברמה של רפואה מתקדמת לשים פה ורפואת מרפא. בגלל שזה ציר מאוד ייחודי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עוד יהיו. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> גם בעזרתכם. כמו שאמרת בסיכום שלך, יש משהו בדחיפה של ועדה שרואה את הפיתוח של נגב וגליל, אנחנו הנגב של הגליל, זה בדיוק השילוב. אנחנו צריכים פה את העזרה שלכם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> פה אתה צריך לסיים את האירוע עם שתפ"א. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> שזה עניין של תשובה ולסיים את זה, עניין של כלום. הוא טס לחוץ לארץ השופט. שבועיים-שלושה אפשר לסגור את זה ולצאת לביצוע, שולחן עגול. להביא את כל השחקנים, המשרדים, רמ"י. האוצר היה פה, מאוד מתעניין בזה, העיר מאוד מחכה לזה. באירוע הקודם היה גם ראש העיר, כולם מחכים לזה, צריך לחלץ את זה. לנו חשוב שתרגישו את זה ברגליים. מכאן אנחנו נוסעים למו"פ עדן. חוזרים לקיבוץ עין הנצי"ב וממנו לכיוון שלוחות. (חוות עדן, מיזם גידול דגים) << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> ברק וחנוך חוקרים פה, חלק מהמיזמים פה. ציון בבקשה, עודד וכל הצוות. << דובר >> ציון דקו: << דובר >> ברוכים הבאים לחוות עדן. אנחנו נמצאים בחוות עדן ששייכת למועצה האזורית, נמצאים במו"פ החקלאי שלנו. המו"פ החקלאי מתמודד, עודד מכיר את זה מתקופתו כשר החקלאות כשביקר פה וראה את הפעילויות. אנחנו מנסים לבצע שני דברים. א', להביא טכנולוגיות חדשות לעמק שלנו. ב', להסיר חסמים. הסרת חסמים, חדקונית, ועוד כל מיני דברים כאלה. דברים חדשניים להביא לאזור כמו מה שתראו כאן. יש מצעים מנותקים וכדומה, אבל אני רוצה לדבר מעט על הדגים. לצערי, בשנים האחרונות ענף המדגה סובל מאי-חדשנות. 12,000 דונם זה מה שהיה לנו בעבר. התבססנו בעיקר על אמנונים, קרפיונים ובסים. השוק הלך לדניס, לברק, בס, סלמון. לא היינו במקום הזה, זו טעות שלנו. אני שמח, מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא, והתחלנו להיכנס לנישה הזו. החוקרים האלה, ברק וחנוך, הכול לזכותם. עשו פה עבודה יפה, מחוברים לפרופ' יוני זוהר שהוא המנטור שלנו כאן. אני יכול להגיד עליהם רק דברים טובים. הם מחוברים למשרד החקלאות כאן, לנועה ולחברים האחרים. כולם ביחד החליטו להרים את הסיפור הזה. התוצאות עד כאן משביעות רצון. אנחנו מקווים שההמשך גם יהיה כך וכרגע מעביר ההצגה לשניכם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם במקור מהאזור? << דובר >> חנוך קלסנר: << דובר >> עין הנצי"ב, שדה אליהו. << דובר >> ברק גולדשמיט: << דובר >> אני ברק, מנהל את הפעילות של סלמון המעיינות ואת מה שקשור לבניית הפיילוט בקיבוץ שדה אליהו, מתוך רצון לקדם ולבחון שאלות מחקריות ייחודיות לאירוע הישראלי וגם כדי לייצר תשתית לבחון טכנולוגיות שהן ייחודיות לישראל, שלא מוכרות במרחב המוכר בתעשיות חילוף מים. הקמנו את האתר הזה, חנוך יסביר מה עושים בפועל. פה אנחנו מלטפים את הגב של הדגים, מכירים את הדג, הסלמון, הטיפול במים, טכנולוגיה, הממשקים למיניהם. מתחילים כבר לבחון רכיבים, קומפוננטים טכנולוגיים שאנחנו אוספים מכל מיני תעשיות קרובות. ישראל היא מעצמה בהתפלת מים ומט"שים ובנושא של אנרגיה. ראינו את זה מהצד שחבל שהתעשיות הישראליות לא מכירות את השדה של חקלאות מים. הן לא מכירות כי הבטא סייט שמצוי פה בישראל, לא מספיק אטרקטיבי להם, לא מוסבר להם כמו שצריך. משכנו לפה מספר טכנולוגיות שאנחנו בוחנים כבר. על פי תוכניות KPI's כאלה ואחרות, נפעל ליישם אותן בצורה יותר מסחרית תעשייתית בהמשך. פה אנחנו מתחילים את ההדגמה, את הגידול, את הביו-מסה שתמשיך לשדה אליהו, וזו התשתית. נקרא לזה האתר הישן או אתר א', כדי שבכל המגרש הזה, יהיו פה עוד עשרה תקנים של חקלאות מים מודרנית שמתאימה לדרישות של הציבור בישראל היום, ותיקח את הענף מהמקום שהוא נמצא בו היום, למקום גבוה יותר. להחזיר עטרה ליושנה. הייתה עטרה רצינית לענף הזה לפני כמה שנים. הוא יכול לחזור לשם בעשייה נכונה. << דובר >> חנוך קלסנר: << דובר >> ברק התחיל מהסוף, התשתית והבסיס פה הוא שאנחנו מגדלים סוגי דגים. יש לנו יכולת בשטח הפתוח, לגדל סל מסוים של דגים וזה לא בהכרח הסל האולטימטיבי מבחינת מה שהשוק רוצה, מבחינת היכולת שלנו לפדות מחירים גבוהים. זו הייתה המחשבה, לשנות רעיון ולהגיד בסדר, לא מה אני יכול לייצר, אלא מה השוק רוצה, איפה אני יכול להשיג את הפרמיה שלי והאיכות שאנחנו רואים את זה גם בענפי חקלאות אחרים. כמו שברק אמר, יש את הפרויקט בשדה אליהו, הפרויקט של הפיילוט של 40 טון. אנחנו נכנסנו כמתקן משולב, יש פה גם גידול של סלמון במקביל. אנחנו עושים פה פרויקט גידול של דניס. המטרה שלנו היא לבסס את הגידול של דגי איכות שיהיו רלוונטיים לשוק מהבחינות שדיברנו ומה שברק אמר, אנחנו על הדרך מייצרים פה פלטפורמה במיוחד למשקים. אנחנו מאמינים למשקים שלנו, פלטפורמה שתאפשר לנו להכניס פה טכנולוגיות. היום במשקים רוצים לעבור לגידול לברק. יש להם חסמים, אנחנו רוצים לעזור להם בחסמים האלה. מדברים פה על דניס, על סל של דגים שיהיה רלוונטי וזה מה שאנחנו רוצים לקדם פה במערכות שלנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> המערכות מדברות על גידול סגור, לא פתוח. << דובר >> ברק גולדשמיט: << דובר >> עכשיו ניכנס פנימה, המערכת מבוקרת, נשלטת, ברמת הטמפרטורה, גם ברמות החמצן. הדג גדל בסביבה האופטימלית לגידול. זה לא כמו בכלובים שלוש שנים גידול. פה אנחנו מדברים על שנה ועשרה חודשים גידול. החיים שלו כל הזמן בתוך הנקודה האופטימלית מבחינת הגידול שלו. גם בנושא ההזנה, מביאים לפה את המזון המתאים ביותר לדג הזה. אנחנו פועלים למשוך לישראל את יכולת ייצור המזון עם החברות שמגיעות מבחוץ. << דובר >> נועם: << דובר >> אנחנו שמחים מאוד שהנושא מתקדם פה, זה דובר בעבר לא מעט. הקבוצה הזו לקחה הובלה ואנחנו גם עוזרים במה שאנחנו יכולים. אפילו לקחנו תקציב מסוים וקטן מההחלטה של אילת. שמנו פה, כי יש פה נושאים, בייחוד בנושא שנדבר עליו בהמשך, של ההיבטים הסביבתיים באילת, שהוא סילוק חנקן. פה הם עושים משהו חדשני ואנחנו רוצים להיות איפה שיש חדשנות בתחום הזה, כך שגם לפה נכנסים. כל הרעיון הזה של גידול דגי איכות משולב עם דגי בריכות, עומד בבסיס התוכנית האסטרטגית שגם זה מופיע בהחלטה שאתה הובלת. אנחנו רואים פה יתרון גדול, השילוב הזה. זה נותן מצב של כדאיות כלכלית משופרת לדגי איכות, עוד יתרונות לדגי בסיס ועוד יתרונות לדגי איכות. יש פה סינרגיה שתמחרנו אותה בשקלים. אנחנו מאמינים בזה ויכולים לשנות את התמונה לכדאיות הכלכלית של דגי בסיס שהם מגדלים פה והיום הם סובלים מאי-כדאיות. המהלכים פה ממש פורצי דרך וגם יש להם השפעה רחבה גם על התוכנית האסטרטגית הלאומית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה משרד החקלאות משקיע בהם? << דובר >> חנוך קלסנר: << דובר >> השילוב שלנו עם המחקר ועם הפיתוח של מרכז החדשנות, הצלחנו לאגום תקציבים שהגיעו ממספר תוכניות של משרד החקלאות. לאור היכולות והתוצאות, בשנה האחרונה קיבלנו תוכנית נוספת מהמדען, שתלווה אותנו בשלוש השנים הקרובות ומתעסקת בעיקר בכל הנושאים החדשניים, אנרגיה, היתכנות כלכלית, טכנולוגיות שבאות ליישם. סדר גודל של 750,000 שקלים. נועם דרך המשרד עוזר בעוד 80,000 שקלים. אנחנו מלאים ברעיונות ורק מחכים לקבל עוד אפשרויות שונות. << דובר >> אורנה עידו ליכטמן: << דובר >> פרויקט משדה אליהו שיקבל 2.3. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 2.3 ממשרד החקלאות? << דובר >> אורנה עידו ליכטמן: << דובר >> נכון. << דובר >> ציון דקו: << דובר >> עודד, מיכל לוי תקצבה כאן תוכנית מחקר ב-250,000 שקלים לשנה, לשלוש שנים. אלה היו 750,000 שהוצע כאן. << דובר >> סלימאן זועבי: << דובר >> הערה לגבי גידול דג דניס במתחם סגור. אני מכיר מפעל ברמת נגב למטה. יש להם מפעל גדול, בריכות אליפסות כאלה. הבנתי שהדג דניס חייב מים מלוחים, לא מלוחים מאוד. << דובר >> ברק גולדשמיט: << דובר >> לא הייתם בטירת צבי? << דובר >> חנוך קלסנר: << דובר >> זו דוגמה שמתחברת. << דובר >> ציון דקו: << דובר >> נספר להם בארוחת הצוהריים. << דובר >> חנוך קלסנר: << דובר >> יש לנו פרויקט שאנחנו משתמשים במי תמלחת לפעילות חדשנית לגידול דג דניס בטירת צבי. כיום אנחנו עומדים על 30 טון בשנה האחרונה של דג דניס. אנחנו מנסים לעזור למשק לנצל את המים האלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מבחינה כלכלית כשימכרו דגים, מי המוכר? החברה הכלכלית של היישוב? << דובר >> ברק גולדשמיט: << דובר >> הוקמה חברה שנקראת סלמון המעיינות. קיבוץ שדה אליהו הוא היזם המוביל בחברה הזאת, הוא זה שימכור את הדגים. יש לה שותפים פרטיים שנכנסו. חברה שנקראת כד הקמח 26. עוד חברה שנקראת אלתית, סלמון בעברית. קבוצה של יזמים מאשדוד שהגיעו מענף הבנייה עם קשר לייבוא סלמון באופן ספציפי. אחד מיבואני הסלמון הגדולים. הוא דחף אותם למצוא - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה כסף הם השקיעו? << דובר >> ברק גולדשמיט: << דובר >> אנחנו תוך כדי תנועה, הכול הושקע פה, 15 מיליון שקלים בשדה אליהו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יפה. << דובר >> ציון דקו: << דובר >> חברים, אנחנו נכנסים פנימה. מאוד מבקש ומתנצל, מי שהיה בפנים ומכיר את המתקן, יבוא אליי בהזדמנות אחרת ופרטית. כל האחרים מקבלים מחנוך ערדליים, לובשים אותם, נועלים אותם. << דובר >> ברק גולדשמיט: << דובר >> שתי בקשות. אל תגעו במים, הם קרים. אלה 12 מעלות, אל תגעו בהם. תראו בעיניים, אחרי שתעלו לבמות לראות את הדגים, לא להרים ידיים בהפתעה. תשמרו על אווירה רגועה ולא להתפזר. (התכנסות לסיכום הסיור) << דובר >> ציון דקו: << דובר >> ברוכים הבאים לחברת עדן, מועצה אזורית עמק המעיינות. (הצגת מצגת) כמה דברים שלי חשוב להציג אותם. הטריטוריה של המועצה האזורית, כ-250,000 דונם אדמה, מתוכה 120,000 דונם זו חקלאות במגוון ענפים, לכן המועצה הזו היא מועצה חקלאית. חוות עדן שם, הכיוון הכללי, כביש 90 צפון, מדרום. כביש 71 מזרח, ממערב. מעבר הגבול שייח' חוסיין נמצא בדיוק כאן. המקום שהייתם בו הוא אזור טירת צבי, אזור הסחר החופשי נמצא פה בדרום ובית שאן כמובן נמצאת באמצע. מבחינתנו זה אזור חקלאי מאוד גדול, חשוב לנו מאוד. חוות עדן לא סתם נמצאת כאן, היא מנסה לתת מענה למגדלים שלנו במה לעשות, איך לעשות ולהתקדם קדימה. מבחינתנו הענפים המובילים שבהם אנחנו עוסקים. גד"ש, מתוך ה-120,000 דונם, בין 60,000 ל-70,000 דונם אלה גידולי שדה. חשובה לנו החיטה, המספוא שאתם רואים בחוץ, התלתן, גידולי המקשה ואחרים. יש לנו חממות, מטעים, בעיקר במורדות הגלבוע. כמובן שהתמרים נמצאים בחלק המזרחי שלנו, זיתים לשמן. ענפי החי, יש כאן גם רפתות, לולים ודגים. סיפרנו קצת על הדגים, כרגע אנחנו באתגר מאוד גדול לקחת את הדגים כיתה אחת למעלה. << דובר >> ציון דקו: << דובר >> יותר מכיתה אחת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איזה לולים יש לכם פה, לעטרה? << דובר >> ציון דקו: << דובר >> פטם. יש לנו במעטפת מסביב, את בקר אדום-אדום תנובה, את עוף טוב גדול שנמצא כאן, בית בד, ומפעלים בעיקר למיון ואריזה, ביניהם גם דגים, זה חשוב לנו מאוד. הגבול המזרחי שלנו הוא גבול עם ירדן, ראיתם אותו. יש לנו ממשקים עם הירדנים. אחד הממשקים שלנו הוא חדקונית הדקל. כולם יודעים מה זו חדקונית הדקל? << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> החיפושית המכוערת הזאת. עושה הרבה נזק. << דובר >> ציון דקו: << דובר >> עושה הרבה נזק, בעיקר לתמרים ואנחנו כאן מרכז המחקר הארצי של החדקונית, זיהוי וגילוי מוקדם, גם בהדברה או לפחות התמודדות איתה. החקלאות כאן מתחילה להתפרס, ללכת לכיוונים נוספים, לכיוון התיירות ולכיוונים נוספים, אנחנו תקווה שזה ימשיך להיות כאן. המו"פ החקלאי, המחקר הכללי, עודד מכיר את זה טוב, היה גם אצלנו כאן, חשוב לנו. חשוב שאנחנו נלך קדימה. ראיתם במתקן הרבה שילוב של טכנולוגיה אזורית וטכנולוגיה ישראלית. ראיתם הרבה העזה ואופטימיות, הרבה נחישות, במיוחד כששני החברים כאן, אני שמח שכך זה יהיה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> המו"פים החקלאים באופן כללי שהיו במשבר מבחינת התקצוב שלהם היום? << דובר >> ציון דקו: << דובר >> היום אנחנו בסדר. קרן קיימת השלימה 30 מיליון. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> מה שמשדר החקלאות, הקרן הקיימת הוסיפה. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> מה שמשרד החקלאות ירד, הקרן הקיימת הוסיפה. << דובר >> ציון דקו: << דובר >> גם משרד החקלאות קצת מזנב אחרי האלטרנטיבות. די התייצבנו. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> תא השטח הבא, אנחנו מדברים על התחברות, גם עוסקים בזה בימינו, ההתפתחות של המרכז, התחברות למרכז אקדמאי גדול כזה או אחר. אנחנו בתוך תהליכים כאלה ואחרים, תוך מחשבה עתידית להקים פה מרכז מחקר שיתעסק בעולם של אנרגיה וקיימות. זה היעד שהצבנו לעצמנו. יש צוות, מיכל מובילה עם כל השחקנים שאנחנו בוחנים. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> זה אחרי בחירת החזקות של העמק ומה אנחנו יכולים לתת שעוד לא נעשה בארץ. זה מרגיש לנו הדבר הנכון לכאן. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> - - - ייחודיות ויתרון יחסי, גם עולמות של ESG אולי, כרשות מקומית ראשונה שרוצה להיכנס לדבר הזה תוך בחינה, לבחון את כל המרחב הזה שאנחנו נמצאים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עם מי אתם בקשר? << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> מיגל, תל חי, יכול להיות שנפתח עוד אפיקים. יש התעניינות מחוץ לארץ. אנחנו יותר מאשר בהתחלה. קיבלנו החלטה ואחרי שמחליטים זה החלק הקשה, עכשיו אנחנו מסתערים ומתעסקים בזה לא מעט. הצטרף אלינו חן מארגון מגדלי הדגים, מנכ"ל הארגון. כשדיברנו על משרד החקלאות על הדגשים, יש פער אחד שיש לנו בארגון שמאוד חשוב שתכירו. חלק מהבקשה שלנו לפגישה עם השר מחר. חלק אנחנו מכירים. << דובר >> חן פלור: << דובר >> נעים מאוד. גידול הדגים כחלק מביטחון המזון ובריאות הניזון, זה החלבון מן החי הבריא ביותר גם לאדם, גם לסביבה והנכון ביותר. כרגע הארגון מגיע לגודל מאוד בעייתי. בכלל גידול הדגים בארץ הגיע לגודל קריטי מבחינת כל התומכים והכדאיות הכלכלית של היקף הארגון. חשוב לזכור שהמכסים הורידו אותם והתחרות מול הייבוא היא משמעותית. אנחנו צריכים לראות סביב הנושא הזה, איך אנחנו מאפשרים גידול שהוא טוב למשקים, נכון לכלכל אותם, וגם מאפשר לתחום הזה לצמוח. הגידול בארץ הגיע לגודל של 5% מהצריכה. אם הצריכה השנתית היא בערך 200,000 טון דגים בשנה, מתוך זה מגדלים בישראל מעט מאוד, כמו שאמרתי, 5%-8%. גם בתוכנית ארוכת-השנים ל-2050, מדובר על להגיע ל-100,000 טון בערך, עם הכלובים בים ועם הכול ביחד. זה מצריך את כל התמיכה והחיבור כדי לאפשר את הצמיחה הזו. כרגע אני אחרי סבב בכל המשקים. הבעיה העיקרית ופה טמון השינוי, כרגע לא רואים עתיד כלכלי. אנחנו כולנו סביב כלכלה. לצערנו בחלק מהמקומות הציונות חשובה אך לא עובדת לבד ופה צריך לראות איך מאפשרים לפחות כשלב ביניים, את התמיכות כדי לאפשר לה להגיע לשלב הבא לעצמאות ולגידול עצמאי. זה אפשרי, רק צריך לתת את ההזדמנות הזאת לענף, להגיע לשם. אם הסתובבתם, אפשר לראות בתמונה פה שהרבה מאוד מקו הגבול מוחזק על ידי בריכות ודייגים והוא חלק גדול מהנוף ומהדי-אן-איי של העמק פה, לכן הוא קריטי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה מהבריכות נשארו פה? << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> נשארו. אנחנו עדיין 80% מהמעיינות ומגידול הדגים לצריכה המקומית. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> זה חלק ממה שדיברת בהקשר של העגבניות. ממה שראינו פה מקודם, מבינים שנדרש שינוי, שנדרש המהלך הזה, התהליך המדורג הזה של לצאת משלב אחד לשני. פה יש סיכום בין האוצר למשרד החקלאות שנפל שם בין הכיסאות, מנסים לחלץ אותו כי זה קריטי למערכת. << דובר >> חן פלור: << דובר >> הדגים שהיום מוכנסים למים כבר לא נתמכים ובנתונים הקיימים היום לא מראים משקפת, הם דגים הפסדיים עבור המשקים, חשוב להבין את זה. בשביל לתפוס את הענף הזה ולתת לו אפשרות לצאת צעד קדימה, חייבים לתת פלסטר. זה לא ענף גדול, אלה לא תקציבי עתק. בתקציבים יחסית קטנים, אפשר לעשות את השינוי. זו הבקשה, החשיבות להכיר ולהבין את המורכבות של הענף. זה החשש שלי הוא מהרגע שירדו עוד כמה שחקנים, ולא צריך פה הרבה. בסך הכול היום יש בתוך הצוות שלי 15 משקים ועוד מעט מאוד לוויינים קטנים. הכדאיות של התומכים שלנו, אם זה תכשירים עם התוויות לתחום המדגה, אם זו תערובת ספציפית וייעודית וכו'. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה אחוזים מהגידול הוא פה, כמה זה באשדוד? << דובר >> חן פלור: << דובר >> פה זה לפחות 80%. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> 80% דגי בריכה שהצריכה המקומית אוכלת בישראל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> וה-20% הנותרים, אלה הבריכות? << דובר >> חן פלור: << דובר >> יש בנגב, - - - - שאנחנו רוצים להרחיב. היום בארץ כבר שנים רבות עיקר הגידול הוא פה. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> מאז ומעולם. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> אפילו בביטחון המזון, אחרי משרד החקלאות, זה חלק מהותי באירוע המרחב הזה פה. << דובר >> חן פלור: << דובר >> אנחנו חושבים שאם המקום הזה לא ימשיך לפרוח, יהיה קשה גם לפתח חקלאות בים. זה מכלול אחד, יש פה הקשרים רבים, גם בנושא של מכוני מזון, מכוני רוויה, יש פה קשים רבים מאוד. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> זה אקו-סיסטם שלם סביב הדבר הזה. הדבר הכי חשוב, כשעוברים לסיפור של המדגה המתועש יותר עם החדשנות הזאת, אמרתי את זה בהתחלה אבל זה אולי אחד הדברים החשובים, לתת גם אופק לכל מי שלומד היום אגרונומיה בפקולטה או במכון וולקני, וכאגרונום רוצה להיכנס לענף החקלאות אבל אין לו את החדשנות מסביב. זה בדיוק עונה על הכול. << דובר >> חן פלור: << דובר >> יש פה שלם אחד שהולך ונעלם. כשלא מאמינים בעתיד, לא משקיעים בחדשנות, לא בונים דור צעיר. אני עזבתי את הענף כשהייתי ילד, משכתי רשתות. זה לא היה פה, אלא יותר בחוף, אני מעין המפרץ במקור, היום אני מכפר מסרי. אני זוכר את הענף הזה כענף משמעותי של נסיעות למזרח ולחוץ לארץ. היינו בחזית העולמית. אני לא מדבר על מובילים או לא מובילים, היינו בחלק העליון של העולם. חזרתי אחרי 35 שנים והיום אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל, העולם הרבה לפנינו ברוב המקרים, צריך רק לאסוף ולעשות את ההסתגלות לטכנולוגיה. אני רואה אנשים עם תשוקה וניצוץ בעיניים שרוצים לקחת אותנו קדימה. יש לישראל את הכלים, את המקום, הסביבה ואת הידע ללכת לשם, רק צריך לאפשר שוב להאמין בעתיד ואת הדחיפה הקטנה הזאת. אני מאוד מאמין בענף, יש בו פוטנציאל גדול. אנחנו צריכים את הדחיפה הקטנה כדי להגיע לשם. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> אסכם את כל מה שניסינו להראות לכם בשעות האחרונות. יש אתגרים רבים, גם אתגרים שצריכים להטריד אתכם, בעיקר במרחב הצפון, תחום האשפה והפסולת, הטמנה וכו'. חיפשנו את הייחודיות שלנו, דברים ממוקדים, רובם בלי השלכות רוחב אדירות. נגיעה שלכם במקומות האלה תהיה דרמטית לאזור וחבל הארץ הזה. מצד אחד, לקחנו את עולם הפיתוח האזורי ואת ההבנה של כל הצמיחה שקורית פה, פיתוח כלכלי, שער ירדן, פארק צבאים, שיתוף פעולה טוב עם רמ"י, לגבי חוזה חכירה של משתכנים, נכין לך את החומר, מה שביקשת. תפוז, נשמח מאוד לעזרה שלך כמו שתיארת עם השרים הרלוונטיים. אולי החלטת ממשלה שתורה לרמ"י, או שנמצא את המסלול, אנחנו בתוך תהליכי העבודה האלה. ומהצד השני של ענף המדגה, פיתוח החדשנות אל מול השינויים שקורים פה, והביטחון בקצה, דיון שאמרת שתקבע, צריכים את העזרה שלך שם, לסגור את הפינה הזאת. רוב הדברים בתנועה ובכיוונים שסוכמו. פרט אחד מגוחך, סיווג היישובים. חייבים דיון שמישהו יחלוט את האירוע הזה. זו המניפה שבחרנו לשים היום. אנחנו מודים לכם מאוד שהסכמתם לבוא ושבאתם, עם כל המשרדים הרלוונטיים, השותפים המשמעותיים, כל אחד בתחומו. אנחנו עובדים טוב בשוטף עם האנשים. כיף לעבוד עם אנשים שמבינים זה את זה, רואים בזה מטרה משותפת, אחריות משותפת, אמון גבוה, שלוש המדרגות ששמנו, זה ממש שם. איפה שאנחנו צריכים את העזרה שלכם מלמעלה, תנו לנו. אנחנו רוצים לעבוד ויודעים לעבוד. לפעמים צריכים לחלץ כל מיני החלטות כאלה ואחרות שאת המערכות פה אצלנו למטה זה תוקע. זה מה ששמנו היום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מישהו רוצה להוסיף משהו? << דובר >> ברק גולדשמיט: << דובר >> רציתי לשאול על פארק צבאים. תב"ע - - - הרחבה? << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> יש הרחבה, מעטפת של כל מה שראית שקיים, זה מאושר, בשלבי פיתוח, התחלה של פיתוח. תב"ע נוספת, ה-,500 עוד לא מתוכננת, המינהל מוביל את התכנון. דיברנו על זה במינהל לתכנון, להתחבר לשולחן העגול כדי לייצר תמהיל וזהות. משרד הכלכלה היה פה, מינהל הפיתוח של ברקת תעשייה, אלי כהן וחבריו. התשובה היא לא. << דובר >> ברק גולדשמיט: << דובר >> רציתי להעלות המלצה. הפארק יושב על אבן בזלת. אבן בזלת היא נצרכת בתחום של הסלילה, היא מאוד יקרה. אם אנחנו במשרד מנסים - - - << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> יש לנו כבר מחצבה אחת בעמק של בזלת. בוא לא נהפוך את - - - << דובר >> ברק גולדשמיט: << דובר >> לא למחצבה. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> לנצל את המשאבים, את האבנים. << דובר >> ברק גולדשמיט: << דובר >> זה נקרא ניצול מוקדם. מה שעושים, מורידים את מפלס המגרש בכמה מטרים כדי ליצור עודפים. את עדיין ממשיכה לפתח מגרש אבל כמה חודשים לפני את מוציאה את האבן ואז את גם מרוויחה, יכולה להוריד עלויות של פיתוח כי האבן הזו שווה כסף רב. יש לכם מחצבת בזלת אך עדיין יש מחסור בבזלת - - - הארץ. אפילו מכניסים בזלת קצת מירדן. זה רווח לשני הצדדים מבחינתכם. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> ניקח את התיק הזה לפיתוח. << דובר >> נועם: << דובר >> בהשראת החלטת הממשלה 1442, ששמה לה אתגר לפתח את אזור הדרום. אולי יש מקום להחלטת ממשלה נוספת, בייחוד בנושא הזה של המדגה. אני מניח שהיא לא יכולה להתרכז רק פה, מכיוון שפה עיקר הפעילות, בהכרח תהיה לזה השפעה גדולה. אם אפשר, תחשוב על דרך מסוימת שכן יהיה אפשר באמצעות החלטת ממשלה, אולי גם לקדם את התוכנית האסטרטגית שאנחנו בונים וגם לקדם צרכים חשובים באזור הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתייחס לזה. אני אתחיל מאיפה שנועם סיים. זה ברור שהחלטת ממשלה נדרשת כהמשך. החלטות ממשלה צריכות להתקדם ולהתקבל באופן שוטף. לא יודע להגיד לך מה בהכרח צריך להיות בה, התוכנית האסטרטגית שמופיעה בהחלטת הממשלה על אילת וחבל אילות שביקשתי שתציגו לי אותה לקראת זה שאתם תתקפו אותה כמשרד, צריכה לגעת בזה ואז התוכנית האסטרטגית, אתה יכול לגזור עוד החלטות ממשלה נוספות. בהקשר האקדמי, אני יודע שאוניברסיטת חיפה נכנסה חזק לתחום חקר הים. הם כבר בתוך האירוע הזה, אפילו יחד עם עוד רשות נוספת ליד הים התיכון, זה בהחלט המחקרים האלה, מחקרים רלוונטיים כמחקר ופיתוח מעבר לזה. מה שראינו פה עם הסלמון, אני חייב לומר שאני מאמין בזה מאוד, אני מקווה שאני לא טועה. << דובר >> מיכל אקרמן: << דובר >> אם אתה טועה, אתה יושב פה בין מיליארד טועים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> המפתח הוא ערך כלכלי והיכולת להפוך את החקלאות לחקלאות כלכלית. לחקלאות יש ערך מבחינת מדינת ישראל, ברמת התמיכה הישירה. זה עניין של תפיסת עולם, זאת תפיסה העולם שלי. צריך לתמוך בחקלאות כחקלאות, לא משנה מה היא עושה. כל המשמעויות שהיא עושה של תפיסת שטח, של מקום, מזון וכו'. ייצור של 5% מהדגים שנצרכים במדינת ישראל זה לא ביטחון במזון, זה שימוש לא נכון במונח הזה. יש מקום לענף הדיג במדינת ישראל, אפשר שענף הדיג יוכל לקפוץ מדרגה, אך לא יכול להגיד שהוא חלק מביטחון המזון כשהוא מייצר 5%. כמו שהחיטה, זה נחמד אך 90% מגיע מחוץ לארץ. הביטחון במזון שלנו בגרעינים הוא היכולת שלנו לאחסן אותם. בענף הזה הטכנולוגיה היא הדבר המשמעותי. ככל שהיו מגיעים להסכמים מול המשרד, אני לא שם היום, אך הם צריכים להיות כאלה, שנותנים תמיכה בדיוק לדברים האלה, להשקעות למחקר ופיתוח כדי שהדור הצעיר ייכנס פנימה לחקלאות כשיש לו חלום על הזהב, לא רק על לעבוד עבודת כפיים ולהוציא את הלחם. כשמסתכלים על היי-טק, החברים האלה טובים בדיוק כמו החברים בתל-אביב, גם הם רוצים ליהנות מהאקזיטים. בענף הזה יש מקום לעולם הזה אך הוא חייב לבוא עם משהו אחר, מה שראינו כאן הוא אחר, אני מאוד מאמין בו. זה הדין גם לגבי עגבניות. התפקיד של המדינה, לתת את היכולת להתגבר על הפער, גם למדגה, לעגבניות מול קנ"ט. אם הטמפרטורות כאלה שאתה לא יכול לעשות עוד מחזור, קנ"ט לא יצליח לפתור את השינוי בטמפרטורות כך שיכול להיות שצריך לגדל משהו אחר וזה לא בהכרח עגבנייה. יכול להיות שיצליחו לגדל עגבניות בטמפרטורות האלה, אני לא יודע. מדינת ישראל הצליחה להוציא חקלאות איפה שאף אחד לא האמין שתהיה. השיקול הכלכלי חייב להיכנס לתוך העולם הזה. בתוכניות שראיתי של המועצה, הוא נכנס. בדרך, כשנסענו משם לפה דיברתי עם המנכ"ל של שתפ"א על שער הירדן, הוא כמובן מאוד בתוך האירוע. יש שם מחלוקת שלהם עם תחבורה, על מי יביא את הכסף. אני יודע שהוא עומד להיפגש עם החשב הכללי, מקווה שזה ייפתר. ככל שאני אוכל מהמקום שלי בכנסת לנסות לדחוף את זה, נדחוף את זה. תפעילו אותנו כשתראו. לפחות נכונות של השרים קיימת שם. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> כן, ציינתי את זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כל טלפון כזה מייצר עוד לחץ. << דובר >> איתמר מטיאש: << דובר >> חד-משמעית, לכן אמרתי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מודה לכם על הסיור, היה מאוד מעניין. ביקור בסלע הדגים שלך היה מאתגר. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:21. << סיום >>