פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 6 ועדת החינוך, התרבות והספורט 23/03/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 410 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום ראשון, כ"ג באדר התשפ"ה (23 במרס 2025), שעה 10:30 סדר היום: << הצח >> 1. דיור סטודנטים מתוך הצעת חוק למתן הטבות למשרתים במילואים, התשפ"ה-2024, של ח"כ משה סולומון << הצח >> << הצח >> 2. פטור מאגרה בכניסה לאתרים מתוך הצעת חוק למתן הטבות למשרתים במילואים, התשפ"ה-2024, של ח"כ משה סולומון << הצח >> << הצח >> 3. סבסוד קייטנות מתוך הצעת חוק למתן הטבות למשרתים במילואים, התשפ"ה-2024, של ח"כ משה סולומון << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר יבגני סובה חברי הכנסת: איימן עודה מוזמנים: שנהב אור – רפרנטית ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר דרור גרנית – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ערן יעקב הוליץ – עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד החינוך רותם קס – עו"ד, יועצת משפטית, משרד הביטחון תמר רביב – ראש אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה אסף ויניגר – מרכז המחקר והמידע של הכנסת, כנסת ישראל ד"ר נטע משה – מרכז המחקר והמידע של הכנסת, כנסת ישראל איתי לשם – רמ"ט מנכ"לית, רט"ג, רשות הטבע והגנים רונית מורן – ראש אגף כלכלה ותקציבים, רשות הטבע והגנים אור סיון – עו"ד, לשכה משפטית, רשות הטבע והגנים עמרי גולן – עו"ד, הלשכה המשפטית, המועצה להשכלה גבוהה עומר בן חמו – סמנכ"ל, תנועת המילואימניקים "דור הניצחון" משתתפים באמצעים מקוונים: דבורה מרגוליס – ראש מנהלת ועד ראשי האוניברסיטאות ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: רוני סלומון, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיור סטודנטים מתוך הצעת חוק למתן הטבות למשרתים במילואים, התשפ"ה-2024, פ/349/25 << נושא >> << נושא >> פטור מאגרה בכניסה לאתרים מתוך הצעת חוק למתן הטבות למשרתים במילואים, התשפ"ה-2024, פ/349/25 << נושא >> << נושא >> סבסוד קייטנות מתוך הצעת חוק למתן הטבות למשרתים במילואים, התשפ"ה-2024, פ/349/25 << נושא >> << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, כ"ג באדר תשפ"ה, 23 במרס 2025, בנושא הצעות חוק, ארבע הצעות חוק – עוד לא מיזגנו נכון? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, יש פה שלושה סעיפים שהם מתוך הצעה שמוזגה בוועדת הכנסת – הקייטנות, כניסה לאתרים ומעונות זה מאותה הצעת חוק שמפוזרת לצורך הדיון בין וועדות אבל מוזגה בוועדת הכנסת. וההצעה הרביעית – תגמול למשרתי מילואים, זאת הצעה שפיצלנו ויש בה סעיף שעוסק בעדיפות לדיור במעונות לסטודנטים שאותה הגיוני היה לצרף לכאן, כי זה אמנם לא חופף ומדובר בהסדר אחר אבל זה באותו נושא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. יש פה פטור מאגרת כניסת אתרים, מתוך הצעת חוק למתן הטבות למשרתי מילואים. סבסוד קייטנות מתוך הצעת חוק למתן הטבות למשרתי מילואים, דיור סטודנטים מתוך הצעת חוק למתן הטבות למשרתי מילואים והצעת חוק תגמול למשרתים בשירות צבאי או אזרחי באקדמיה. טוב, בבקשה תמי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> היה לנו דיון אחד בשניים מהסעיפים – הנושא של הקייטנות והנושא של דמי הכניסה לאתרים שהתחלנו לדון בהם. ועכשיו אנחנו בדיון השני. קיבלנו גם הערכה תקציבית שהייתה נכונה לנוסח של הצעת החוק המקורי. הנחנו על שולחן הוועדה נוסח שאחרי שיח עם המציע המרכזי בנושא הקייטנות ודמי הכניסה, אוהד טל, גם אני לא רואה פה את המציעים האחרים שהגיעו אבל בכל אופן זה נוסח שמצמצם את הקבוצות הזכאיות רק לקבוצות של משרתי מילואים ששירתו בהיקף חריג, אבל כמובן שעל כל הנושא של הימים וההגדרות נצטרך לדון. אגיד גם שזה לא נוסח שהוא על דעת משרדי הממשלה, היה לנו שיח סביב הנוסח הזה. הם יגידו את עמדתם אבל יש החלטת ממשלה שעובדים עליה שעוד לא התקבלה והיא נוגעת ל-2025 וכוללת חלק מהעניינים כאן. אבל העמדה באופן כללי היא שזה לא משהו שבשל לחקיקת קבע בגלל השינויים בהיקפים של השירות ובגלל התקופה החריגה. אבל שוב, הם יסבירו את עמדתם טוב יותר. הנושאים הם שונים והאנשים שנוגעים לכל נושא הם שונים והודענו שנתחיל עם הנושא של קייטנות. לגבי הנוסח פה בהקשר של הקייטנות, היו מספר נושאים שעלו פה ורוח הדברים בוועדה הייתה מסוימת אבל לא היו החלטות שהתקבלו. בין היתר עלתה השאלה האם דווקא לקייטנה או לפעילות פנאי כלשהי אחרת שהמשפחה שותפה בה. האם קייטנה שהיא צריכה להיות צמודה דווקא לתקופה שמשרת המילואים לא נמצא בבית? ופה דווקא הרוח והדיון בוועדה לקח לכיוון של לא להצמיד את זה אלא באמת לתמוך במשפחה, בוודאי כשמדובר בתקופה כזו של 100, 200 או 300 מאות ימי מילואים. גם אם בדיוק הוא חזר עדיין המשפחה צריכה את החוסן ואת התמיכה. זה מה שעלה כאן. גם לא רצו דווקא להיצמד לקייטנות מסוימות. מבחינת הזכאים הכיוון היה לכוון למשרתי מילואים שהיו בשירות פעיל, גם בהצעה המקורית דובר על היקף חריג אבל שם כן הייתה הבחנה בין 'חרבות ברזל' לשירות בשגרה. כאן זה לא בא לי ביטוי. בדיון פחות נגענו בזה. בנוסף, הייתה גם שאלה לגבי הצורך להוכיח שבאמת הילד היה בקייטנה, זאת אומרת יש פה איזה בירוקרטיה, היו דעות לכאן או לכאן הבנתי מהמציע בשיח לפני הישיבה הזו שהוא כן רוצה שיהיה מדובר כרגע על קייטנה שיצטרכו להביא איזשהו אישור לזה. אולי אחר כך שוב יסבירו לנו וירעננו את זיכרוננו על מה שקיים היום אבל דובר פה על כך שהיום לפי החלטות הממשלה יש איזשהו מענק שניתן על חודשי יולי אוגוסט של 1,500 שקלים למשפחה של משרת מילואים שיש לה ילדים עד גיל 16, אם הוא שירת חמישה ימים לפחות ביולי אוגוסט בלי שצריך להראות אישור על קייטנה, מתוך הנחה שאחוז מאוד גבוה שולחים את הילדים בחודשים האלה לקייטנות, אבל עדיין רעיונית יש פה איזה רעיון של זיקה, כי דורשים את השירות בחודשים האלה. יש בנוסף בהחלטות החדשות שהתקבלו אגב 'חרבות ברזל' מענק קייטנות שהוא נפרד לקייטנות אחרות מסוימות, של החגים האחרים, ששם כן צריך להביא אישורים. יש את שני הדברים. כרגע כאמור זה לא צמוד לתקופה אבל כן נדרשת הוכחה שהשתתף בקייטנה. יש כמובן את העניין של הסכומים. שאני מזכירה שבהצעה המקורית דובר על 700 שקלים פר ילד. פר קייטנה, בלי שום הגבלות. היה גם ברור בוועדה שזה יכול להצטבר לסכומים אולי לא סבירים. בסוף הרי זה תקציב מסוים שאפשר גם להקצות אותו אחרת, אפשר גם להקצות אותו לתוספת לתגמול במילואים שזה משרתי המילואים, כשפה זה רק האלה עם משפחות. כלומר צריך לעשות איזה שהם איזונים. בהחלטת הממשלה דובר על 500 שקלים לקייטנה לילד הראשון, אחר כך 250 לכל ילד נוסף, עם גבול מרבי של 1,000 שקלים בסך הכול. אז גם פה נתנו את המבנה הזה של סכום ואחר כך איזשהו סכום מקסימלי למשפחה, אבל לא קבענו את הסכומים תלוי גם בתקציב. זה לגבי המבנה, ויש פה הרבה שאלות שצריך לקבל עליהן החלטות. אולי נשמע פה מה מתגבש לקראת החלטת הממשלה ל-2025 ומה עמדת המשרדים באופן כללי לגבי הסעיף הזה ונתקדם משם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נתחיל קודם כל ממשרד האוצר כי אני מבין שבטח צריכים אותם גם בוועדת כספים. בבקשה. קודם כל מה העמדה שלכם לגבי הצעת החוק? תקציבית, לא תקציבית, העלויות. << דובר >> שנהב אור: << דובר >> היי, שנהב אור, משרד האוצר אגף תקציבים. אז יש פה סעיפים רבים בהחלטה הזאת חלקם תקציביים וחלקם לא. כשאנחנו מדברים על - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אנחנו בנושא הקייטנות. << דובר >> שנהב אור: << דובר >> אני אתחיל בנושא מימון קייטנות. כרגע אם אני מבינה נכון לא ניתן סכום שבו זה יתחיל אז אני לא יודעת להגיד מה ההערכה התקציבית הרלוונטית. כפי שתמי אמרה, הנושא הזה נמצא בדיונים במסגרת החלטת ממשלה, עדיין לא יודעים באיזה היקף ולכמה זמן, אבל זה כרגע חלק ממה שנידון. כמו שכבר אמרתי גם בוועדות קודמות, אנחנו סבורים שכרגע אם מדובר בחקיקת קבע – עדיין מוקדם לבצע חקיקה כזאת כשאנחנו עדיין לא יודעים מה יהיו היקפי ימי המילואים שיהיו בכל אחת מהשנים האלה, ולכן גם המספרים שכתובים פה – 50 ימים, 20 ימים – אנחנו לא יודעים להגיד האם זה ייחשב בשנים הבאות כמשהו חריג או לא חריג. האם זה בהכרח מספר שנכון לקבוע עבורו הטבה שכזו? שאלה נוספת שנשאלת מהנוסח הנוכחי - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לאור מה שאנחנו שומעים בוועדת חוץ וביטחון, נראה שבשנים הקרובות אלו יהיו ימי המילואים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אנחנו עדיין לא יודעים להגיד. אני לא יודעת מה הולך להיות היקף ימי המילואים בשנה הבאה ולכמה אנשים. כרגע הדברים האלה נמצאים בסימן שאלה. בנוסף ,כמו שגם תמי ציינה – עוד נקודה שלא כתובה פה, זה האם רוצים להעניק את ההטבה הזאת בעבור ימי מילואים שנעשו בתקופת הקייטנות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, אז לא. כרגע העמדה היא שלא. << דובר >> שנהב אור: << דובר >> אם העמדה היא שלא, וזה משהו שיינתן בלי קשר אם ימי המילואים נעשו בתקופה הזאת או לא, בגדול זה קצת שם סימן שאלה על המטרה של הדבר הזה כי היום יש הטבה למי ששירתו במילואים בחודשי הקיץ. אם שירתו מעל חמישה ימים במהלך יולי-אוגוסט – מקבלים על זה 1,500 שקלים. זו הטבה קבועה שניתנת בשגרה, היא לא קשורה להטבות הנוספות שניתנו במהלך מלחמת חרבות ברזל, וברגע שזה לא ניתן בהקשר כזה, זו הטבה כספית לכל דבר. היא לא באמת קשורה או לא קשורה להאם הילד היה בקייטנה או אם האם או האב היו במהלך שירות מילואים בתקופה הזאת. המטרה שעומדת מאחורי ההטבה הזאת – אם אחד ההורים נמצא בשירות מילואים בתקופה הזאת, להקל על ההורה השני ולתת הטבה כדי שהילד יוכל להיות בקייטנה בתקופה הזאת. אם בזמן הזה אף אחד מהם לא חסר ושניהם נמצאים בבית, לעמדתנו אין סיבה להעניק הטבה כזאת. זה כמו כל הטבה כספית אחרת – שרתת כמות ימים מסוימת ניתן לך כך וכך שקלים. זו המשמעות שלה ברגע שאין תלות אם שרתת או לא שרתת במילואים, ויכול להיות שהדבר הזה כבר מקבל מענה בשגרה או יכול לקבל מענה בדרכים נכונות יותר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> גם ביולי-אוגוסט, הרי יכול להיות שמישהו שירת חמישה ימים בתחילת יולי, ושלח את הילדים בסוף אוגוסט לקייטנה. כלומר, יש פה איזשהו רצון לתמוך במשפחה. לתת לה כלים להקל על שני בני הזוג, בוודאי על בן הזוג שנשאר יותר לבד בבית עם הילדים, אבל בכלל לחזק את המשפחה. אני חושבת שגם פה האמירה שאם מישהו היה 50 ימים במילואים במהלך שנה, אז המשפחה - - ואפשר גם לקבוע תקופה של יותר, אגב בהצעה המקורית דובר על 60, ובחרבות ברזל 100 אם אני לא טועה, זאת אומרת תקופות יותר ארוכות. רוצים לחזק את המשפחה ולתת לה כלים להתמודד עם התקופה הזו, שלא מתחילה ונגמרת ביום שהוא חוזר מהמילואים. הרי כולנו יודעים את זה שההתמודדות המשפחתית היא כל התקופה. << דובר >> שנהב אור: << דובר >> כן, פשוט אם מישהו שירת בינואר אין קשר בין זה לבין לתת לו עבור קייטנה בקיץ. שוב, המשמעות של מה שאנחנו אומרים פה זה לתת לו הטבה עבור זה שהוא שירת כמות ימים משמעותית זה לא בהכרח קשור אם הילד נמצא או לא נמצא בקייטנה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, נכון, נכון. בסדר, אני אומרת גם על יולי אוגוסט, זה לא הוצמד ישירות לימים שיש היעדרות מהבית. פה אולי זה נמתח קצת יותר, מצד שני זה גם הרבה יותר ימים, פה זה חמישה פה מדברים על 50 ימים. << דובר >> שנהב אור: << דובר >> זה חמישה ימים מקבילים. חמישה ימים - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הימים ביולי אוגוסט צריכים להיות מקבילים לקייטנה? שהילד יוצא באותם ימים שהוא נעדר? << דובר >> שנהב אור: << דובר >> אם אני לא טועה אז כן. זה מה שזה אומר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> התשובה היא כן. אני מכיר את זה מהמילואים שלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משרד הביטחון אמר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש פה נציג משרד הביטחון? << דובר >> רותם קס: << דובר >> אנחנו נבדוק את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חמישה ימים ביולי ואוגוסט. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר, אבל זה חייב להיות בימים שהילד גם יא לקייטנה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה לא צריך להיות בימים של הקייטנה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא התשובה היא לא << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חמישה ימים ביולי ואוגוסט במהלך השישים יום. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יפה זה מה שאמרנו, ללא קשר לשהות של הילד בקייטנה עצמה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר, אבל ברור שיש פה שאלה של התכלית. זה עלה גם בישיבה הקודמת שהייתה אמירה, אולי הם ירצו לצאת לטיול משפחתי ביחד, למה אנחנו דווקא מעדיפים קייטנה? וזו שאלה לגיטימית בהחלט, שאלת התכלית. לחזק את המשפחה לחזק את המשרת. לתת הטבה. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> אבל הנקודה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רק שם לפרוטוקול בבקשה. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> דרור גרנית, משרד המשפטים. כמו שאומרת עורכת הדין סלע, יש פה שאלה של התכלית כי כשאתה כורך את זה להיעדרות – בוא נניח האב למרות שכמובן יש גם נשים שמשרתות במילואים, אבל לשם הקלות של הדיון – אם אתה בא ואומר יש לי תא משפחתי, אחד ההורים נעדר ממנו לטובת מילואים כי שלפנו אותו בכפייה לשירות והוא נעדר מחייו למשך זמן מסוים. אנחנו מבינים שזה מפיל נטל כבד מאוד גם על התא המשפחתי ואנחנו רוצים לעזור להורה האחר שנשאר עם הילדים בתקופת ההיעדרות של ההורה שנלקח למילואים, ולכן על התקופה הזאת אנחנו אומרים בוא נקל עליך, נדאג למסגרת, בטח ובטח בחגים וחופשות בקיץ כשאין מסגרות שוטפות לילדים. זו תכלית אחת שמאוד ברור שאתה כורך קשר מאוד הדוק בין ההיעדרות של אחד ההורים לבין ההקלה על התא המשפחתי ועל ההורה האחר בזה שאתה מייצר מסגרת. אם לעומת זאת אתה מנתק את הזיקה הזאת, ואתה אומר שאתה נותן את זה כהטבה. גם אם שרתת בינואר אתה יכול לקבל את ההטבה ביולי, אז כל מה שעשית זה לתת כסף ואם אתה רוצה לתת כסף – תן כסף. למה אתה נותן דווקא קייטנה? מה ההיגיון לתת דווקא קייטנה? אולי הם רוצים להשתמש בזה בדרך אחרת? אולי הם רוצים לנסוע לחו"ל? אולי לעשות פעילות אחרת. בנוסף, אם זה רק כסף, זה מחדד את חוסר ההיגיון, או את חוסר ההגינות בזה שיש - - לצורך הדיון אם יש לך משרת מילואים שהוא בן 22 רווק, אין לו ילדים, ומצד שני משרת מילואים שהוא בן 35 נשוי עם ילדים, אם זה רק כסף – למה לזה אתה נותן הטבה ולזה לא? הם שניהם נשאבו מחייהם נקראו למילואים, שירתו לצורך הדיון באותה יחידה, באותו שירות עם אותה רמת סיכון באותו משך זמן – למה לזה אתה נותן הטבה ולזה לא? כלומר, ברגע שניתקת את הזיקה ההדוקה בין עצם שירותו של אחד ההורים לתקופת קיומה של הקייטנה, אתה נקלע פה לכל מיני שאלות. שינוי התכלית משליך על - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, אבל בזה אתה צודק, אילו מי ששירת ביולי אוגוסט חמישה ימים, התקופה הייתה צריכה להיות מקבילה לתקופה שהילד נמצא בקייטנה. אבל זה לא המצב. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> כאשר מדברים על זה ושוב זו הטבה שקיימת כבר זמן רב. היא חוזרת אחורה בזמן - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, אבל שם אתה לא שואל על תכלית ההטבה. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> אתה צודק אדוני היו"ר, אני מנסה להשיב. זו הטבה שלהבנתי נקבעה לפני המלחמה. הייתה קיימת בעבר, ושם הייתה תפיסה שאמרה היות שבמילא מספר משרתי המילואים היה יחסית ממוקד וקטן ומצומצם באופן יחסי בכלל אוכלוסיית המדינה, הלכו על משהו יותר גמיש ואמרו שדי לנו בזה שעשית ביולי אוגוסט כמה ימים, כדי שניתן לך את ההטבה הזאת גם אם אין חפיפה מלאה. עכשיו אנחנו הולכים להטבה שאמורה להיות הרבה יותר מרחיבה מבחינת היקף המגלים שיהיו זכאים לה מעצם העובדה שיש לנו מספר הרבה יותר גדול של משרתי מילואים. ולכן אנחנו קובעים פה קריטריונים אחרים וזה בתוך הקשר שבו אנחנו רואים גם לנגד עינינו בשנים הקרובות, כפי שאדוני ציין, משכי מילואים ארוכים יותר שיתפרסו לאורך השנה. כל הבנייה של ההטבה, בטח ובטח וזה חוזר לשאלה אחרת שהיא גם שאלה שעורכת הדין סלע הזכירה, זו השאלה האם נכון לקבע את זה בחקיקה ראשית. כלומר, יש אלמנט של גמישות שדברים משתנים, אנחנו מבינים שיש דינמיות בין לפני המלחמה ועכשיו בתוך המלחמה. אנחנו מבינים שגם בתוך המלחמה יש תנודות. זאת אומרת, היינו בשנה מאוד מאוד עצימה. אולי עכשיו דברים או יירגעו או אולי יחריפו, אנחנו לא יודעים. לכן נדרשת איזושהי גמישות ועכשיו אנחנו באים ומקבעים את זה בבטון של חקיקה. אבל בתוך הדבר הזה אני אומר – מה שנקבע בעבר, לפני המלחמה, מתוך גישה קצת יותר גמישה. כי הנסיבות היו אחרות, כי המספר היה מצומצם, כי רצו להקל על משפחות והיו קצת יותר גמישים בדבר הזה – עכשיו אנחנו באים ועושים את זה באיזושהי הסתכלות אחרת עם מערך איזונים אחר, לכן השאלה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה גם רצון המחוקק. בגלל הכמות, גם של ימי המילואים, וגם של מי שבא ונותן את ימי המילואים האלה. המחוקק בא ואומר שהוא רוצה לבוא ולתת הטבה לאותו איש מילואים ולא משנה אם הוא שירת בינואר, אני רוצה לתת איזושהי הטבה אבל אני לא רוצה לתת לו סתם כסף. אני אומר שאני נותן לך הטבה, יש לך ילדים. בסוף אתה צריך למצוא זמן איכות עם אשתך או עיסוקים כלשהם, ואתה מוצא את הדרך להביא לו את ההטבה הזאת דרך ימי קייטנות ואתה מבקש לראות הוכחה שאכן הילד נכנס לקייטנה. זאת אומרת, מצד אד אתה רוצה לתת את ההטבה הזו אבל אתה אומר אני מגביל אותה בצורה מסוימת ואני מכוון אותה למטרה מאוד ספציפית. השאלה היא אם אתם רואים בזה פסול. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> אני לא דיברתי במושגים של אדוני היושב-ראש. אני רק אומר - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, אני אומר האם אתה רואה פסול בתכלית. כי בסוך אתה בא ואומר בואו תמקדו את תכלית החוק. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> אני אומר שאם תכלית החוק היא לבוא ולהקל על משפחות בזמן ההיעדרות - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לאו דווקא בזמן ההיעדרות. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> זאת בדיוק השאלה. אם התכלית היא לשים - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני אגיד להשלמת התמונה, שיש לנו את הסעיף של "עבור כל ילד". שהוא אומנם לא אצלנו אבל הוא מאוד קשור כשאנחנו מדברים פה על התכלית ועל הסתכלות תקציבית. זה לא כל כך משנה באיזו וועדה זה, זה חלק מההצעה. יש סעיף שהועבר לחוץ וביטחון שאומר 500 שקלים לכל ילד, אני לא יודעת בדיוק איפה זה עומד עכשיו. אולי מישהו מאלה שהיו שם בוועדות - - - << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> בקייטנות? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, בלי קשר לקייטנות. סעיף אחר. שהוא באמת לא דורש הוכחה של קייטנה. זו תמיכה בעצם במשרת שיש לו ילדים, תמיכה במשפחה שאפשר להשתמש בה לכל מטרה. זה קצת דומה לאם היינו קובעים את זה פה בלי לדרוש שזה הולך דווקא לקייטנות. זה אולי קצת דומה ל-1,500 שקלים למרות ששם כן ניסו ליצור באיזושהי דרך זיקה לקייטנה אבל זה יכול להיות גם פעילות משפחתית אחרת, הרי לא צריכים להביא שם אישור לקייטנה. ויכול להיות שאם העמדה היא שרוצים לתמוך במישהו שיש לו ילדים ומשפחה, אבל לאו דווקא לדרוש את הבירוקרטיה שכרוכה בלהראות שזה קייטנה ושהיית בימים שהם בדיוק צמודים לקייטנה, אלא באמת להוסיף איזשהו סכום ולתאם עם חוץ וביטחון שהסעיף הזה ביחד יקבל איזשהו סכום מבחינה תקציבית. חוץ מזה דרך נוספת שאפשר היה ללכת בה אם רוצים מצד אחד לעגן משהו בחקיקה, שכן יש לזה משמעות מבחינת האכיפה של זה והאמירה שיש בזה, אבל לא לקבע משהו מעתה ועד עולם כי אנחנו מבינים שהתקופה היא חריגה, לייצר איזושהי הוראת שעה שהיא לתקופה של שנתיים או שלוש מתוך הבנה שהן יראו אחרת ושאפשר יהיה לבחון אותה בהמשך ולשנות אותה. זו גם איזושהי הצעה. סליחה דרור. רוצה להמשיך? קטעתי אותך. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> אני חושב שהצבת - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה מאוד מתחבר לסעיף ההוא, וזה או לכאן או לכאן. זאת אומרת לייצר סעיף שהוא לא דורש אישור על קייטנה והוא לא דורש זיקה, ולצידו את הסעיף של הסכום לכל ילד – אין בזה טעם. אז זה בעצם אותו סעיף. יכול להיות שאם מתעקשים על קייטנה, אז כן חשוב שהזיקה הזו לשירות להיעדרות של אחד מבני הזוג היא כן משמעותית, או לפחות סביב תקופה. גם אם זה לא באותם ימים, אבל שזה היה במהלך אותם חודשיים שלושה שהוא נעדר, אז לתת את הקשר בין הדברים. משרד הביטחון פה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן בבקשה. << דובר >> רותם קס: << דובר >> אתחיל עם איזושהי אמירה כללית שהיא משמעותית לנו ואני חושבת שהיא גם חוצה את הסעיף הספציפי הזה ואנחנו גם מן הסתם נתייחס לשאלה ששאלתם. קודם כל, מבחינתנו אנחנו כמובן תומכים בכל הטבה שניתנת למשרתים, ודאי למשרתי המילואים ודאי ללוחמים. כמו ששנהב התייחסה קודם, אנחנו עמלים בימים אלה על החלטת הממשלה ועל קידומה ואנחנו חושבים שהיא עתידה לתת לפחות מענה מסוים לחלק ניכר מהסוגיות. ביחס לשאלה ששאלתם במענק קייטנות הקיים היום, הקבוע, של חודשי הקיץ – אין דרישה של חפיפה של השירות במקביל לשירות המילואים. משרד המשפטים גם התייחסו לזה, זה משהו שהוא ארוך ימים, חמישה ימים בסופו של דבר אבל זה אחד המענקים שניתנים כיום. כמובן כמו ששנהב התייחסה, במסגרת החלטת הממשלה אנחנו מתכננים לקדם גם את הסוגייה של הקייטנות מתוך הבנה של החשיבות של משרתי המילואים והנטל המשפחתי הכבד שמוטל עליהם בשנת מילואים כל כך מאומצת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בהסדר שצפוי להיכלל, אני לא יודעת אם כבר אפשר להגיד על זה או לא, אמור להישמר אותו מודל שהיה ב-2024? זאת אומרת של קשר בין ההיעדרות לקייטנה, והסכומים פחות או יותר. << דובר >> רותם קס: << דובר >> אני עדיין לא יודעת להתייחס לסכומים. באופן כללי זה הרציונל שמוביל את ההסדר כיום אבל הפרטים עדיין לא נסגרו. כלומר לא היינו רוצים חלילה להטעות את הוועדה. השיח בין המשרדים נמשך בימים אלה אנחנו מקיימים אותו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> והוא בכל מקרה בא בנוסף למענק של יולי אוגוסט, זאת אומרת מענק הקייטנות שבהחלטת הממשלה כמו שהיה בשנתיים האחרונות. << דובר >> רותם קס: << דובר >> נכון. לא אמורה להיות חריגה מהמתווה הזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עוד מישהו רוצה להתייחס? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> השאלה פה לאיזה כיוון הולכים. אפשר לקרוא, יש גם דברים שאפשר לדייק אותם בנוסח אבל בסוף הרבה נגזר מההחלטות המהותיות האלה – האם זה באמת תקציב פר קייטנה, האם כורכים - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב, נתחיל לקרוא - - - << דובר >> שנהב אור: << דובר >> אני אציין רק נקודה אחרונה בקשר לסעיף הזה. כמו בכל יתר הסעיפים בהצעה הזאת – אין לה כרגע מקור תקציבי. זו הצעת חוק תקציבית, במידה ויוחלט לקדם אותה היא תצטרך לחזור לוועדת שרים לחקיקה כדי לעבור לקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מבחינת הנוסח אני מקריאה. גם יש כאן שאלה איפה ממוקם הסעיף כרגע, כי בעצם בהצעת החוק המקורית זה היה חוק שעמד בפני עצמו לגבי הטבות למשרתים. ככל שזה עוסק רק במשרתי מילואים, אני חושבת שהיה נכון למקם את זה בחוק שירות המילואים שיש שם פרק שאומנם לא מפורט עדיין ברזולוציות האלה, זה גם היה יכול להיות סעיף יותר כללי, אבל שם יש פרק של "תגמולים זכויות והוקרה למשרתי מילואים". יש שם סעיפים כלליים יותר לגבי היכולת של כל גוף ציבורי לתת הטבות ושהן לא ייחשבו לאפליה כל עוד הן סבירות ומידתיות, וגם את ההוראה הכללית שמדברת על החלטות הממשלה של ועדת השרים לענייני מילואים. לא יודעת אם הם מתכנסים ומקבלים את ההחלטות האלה מדי שנה, בתקופה הזו כן, שמכוחן ניתנות הטבות. זה ההחלטות שאנחנו מכירים. ככל שזה יתקדם יהיה נכון לדעתי למקם את זה שם. השתתפות במימון קייטנות למשרת מילואים בהיקף חריג 5 (א) מי שביצע שירות מילואים בהיקף חריג יהיה זכאי להשתתפות במימון קייטנה, בסכום הקבוע בתוספת לילד לקייטנה, ובסכום מרבי שלא יעלה על הסכום הקבוע בתוספת לשנה למשפחתו של משרת המילואים. הרעיון פה הוא שהסכום לא יהיה קבוע בסעיפי החוק עצמם אלא בתוספת שאפשר לשנות אותה קצת יותר בקלות בצו של שר, כמו חקיקת משנה. לגבי ההגדרה של שירות מילואים בהיקף חריג, זאת הגדרה שכן מקובלת, משרד הביטחון תקנו אותי אם אני טועה. זה כן גובש בתיאום אתכם ההגדרה שמדברת על 50 ימים ומעלה של שירות מילואים או אם זה ביחידה לוחמת, נגיע להגדרה, 20 ימים ומעלה במהלך תקופה של שנה. גם פה הרעיון הוא לפרוס את זה. טוב, תכף תתייחסו לזה. לסעיף (א) יש מישהו שרוצה להתייחס? חוץ מההערות העקרוניות ששמענו עליהן. טוב אז אתקדם ל-(ב). << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> רגע, רק לעניין ה-20 ימים, כמדומני שיש הצעה אחרת שנידונה בהקשר אחר של הקבלה לשירות המדינה, ושם נדמה לי ששם דובר על 50 ימים, ועל 40 ימים ללוחם. בקיצור נדמה לי ש-20 זה מעט ביחס למה שדובר שם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> או-קיי. זה מבוסס על נוסח שגובש בוועדת הכלכלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין שם הגדרה. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> לא, לא בסעיף חוק אלא היה שם בעצם סעיף מסמיך ונקבע - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נקבע שום הסדר. הכול בסדר אני מציע חוק אז אני עובד עם שרון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> טוב נבדוק. אני יודעת שיש הרבה הגדרות אבל מבחינת מה שהתגבש לקראת החקיקה הזו, לפחות מול ועדת הכלכלה, בסוף לא התקיים הדיון אבל זה היה הנוסח שגובש. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> 20 ימים? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כמובן עוד פעם, אפשר גם לשנות את הימים, יש גם שאלה כמה אנשים היום היו עומדים בהגדרה הזו, לפי השנים האחרונות לפחות 2023-2024, מה צפוי ב-2025. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נבדוק את זה ונהיה מתואמים עם וועדת כלכלה כדי שהדברים יהיו בהלימה אחת. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> לא אז השאלה היא אם אנחנו מסתכלים לפני או אחרי 'חרבות ברזל' שכמובן שינתה את התמונה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נכון. לא אבל הבנו שיש דיונים גם בין משרדי הממשלה לגבי שינוי ההגדרות. גם של משרת מילואים פעיל שהיה עד היום 20 ימים בשלוש שנים ובאמת הזמנים השתנו, וגם לגבי איזושהי דרגה נוספת של מישהו שמקבל יותר הטבות. אז אולי על זה כן תתייחסו – איפה זה עומד הדיונים האלה ומה הכיוון, האם זה מה שניסחנו או משהו אחר. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> לגבי חוק שירות מילואים כפי שהוא עומד היום, התפיסה הייתה שהמחוקק רצה להגביל את הצבא ואת האופן שבו הוא מפעיל את ימי המילואים כדי שלא יהיה ניצול יתר כפי שהיה לפני החוק. לכן ב-2008, כשחוקקו את חוק שירות המילואים קבעו שההסדר יהיה תלת שנתי, כלומר חייבו את הצבא לתכנן קדימה בזמן את הקריאה לשירות מילואים וגם קבעו מגבלות של תקופה מקסימלית שאפשר לקרוא לקבוצות שונות של מילואימניקים לפי דרגתם, כלומר אם הם חוגרים או קצינים, או מפקדים שאינם קצינים. בהתאם לזה גם קבעו תקופות מקסימום לשירות. כל זה נעשה ב-2008 מתוך מגמה לחייב את הצבא לתכנן את כוח האדם קדימה. מזה נגזרה החלטת ממשלה שבאה ואמרה – 20 ימים על פני שלוש שנים יהיה משרת מילואים פעיל למי שאינו קצין וההגדרה הזו רצה כבר הרבה מאוד שנים ושומשה בכל מיני הקשרים ובהחלטות ממשלה שונות שנתנו הטבות למשרתי המילואים. חרבות ברזל כמובן משנה את התמונה במובן הזה שהיקף המילואים שנעשה חרג בהרבה מקווי המקסימום שקבע חוק שירות המילואים וגם די שברה את המסגרת התלת שנתית כי קרו במהלך שנת 2024, וגם בתוך התקופה של החודשים האחרונים של 2023, וגם מאז 2025, כלומר בשנה וחצי שהמלחמה מתנהלת, אנשים נקראו לתקופות ממושכות הרבה יותר במסגרת הרבה יותר מרוכזת של זמן. וזה מחייב בחינה מחודשת של ההסתכלות על ההגדרה של משרת מילואים פעיל. משרד הביטחון פרסם לציבור תזכיר שבו הוא מבקש לשנות ולתקן את חוק המילואים, ובין היתר הוא ביקש לשנות את המסגרת התלת שנתית לחד שנתית. התיקון הזה בינתיים לא התקדם מעבר לפרסום תזכיר, הוא בשיח פנים ממשלתי. ולכן כרגע הוא לא משקף את הדין הקיים. הוא משקף איזשהו מחשבה שהייתה בצבא ובמשרד הביטחון בנקודה מסוימת בזמן. זהו. אני אומר את כל זה רק כהקשר לדברים. אנחנו לא יודעים עוד להגיד מה יצא מהדבר הזה כי אפילו השיח המקצועי בעניינו לא הושלם, וממילא לא הגיע לוועדת שרים לחקיקה, וממילא לא הונח על שולחן הכנסת. זה עוד לא התקדם במובן הזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> טוב, אז אני אקרא את (ב) – )ב) הזכאות להשתתפות לפי סעיף זה תהיה לקייטנות בתקופה של 12 חודשים במהלך השנה הקלנדרית שבה השלים את צבירת ימי המילואים או במהלך השנה העוקבת. שוב, אם קושרים את הקייטנה לתקופת ההיעדרות אז – לא רלוונטי, אבל אם אומרים שזו תמיכה במשפחה לתקופה שהיא מתמודדת עם השירות של אחד מההורים אז יכול להיות שהוא סיים בסוף דצמבר את ה-50 ימים ואנחנו רוצים לאפשר לו גם בשנה שלאחר מכן לנצל את ההטבה הזו. לזה זה רלוונטי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם נמצא לנכון שאכן צריך לעשות איזון יותר טוב ויותר צמוד, יכול להיות שצריכים להגביל את זה לחצי שנה ואולי זה מתכוון יותר לתכלית החוק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כלומר שאפשר יהיה לנצל את זה במהלך מספר חודשים, אתה אומר שישה שהם צמודים - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ואז יש לזה קשר יותר ישיר מההיעדרות של בן הזוג לכניסתו לקייטנה. נשים את זה כהערה, נשקול. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> או-קיי. עכשיו זה היה גם במקור – (ג) ההשתתפות לפי סעיף זה יכול שתינתן לבן זוג או להורה אחר של ילדו של משרת המילואים, אם הילד נמצא בחזקתו ובלבד שלא יינתן כפל השתתפות עבור אותו ילד. (ד) פה זאת ההגדרה – )ד) בסעיף זה –"שירות מילואים בהיקף חריג" – שירות מילואים שביצע חייל מילואים בהיקף שלא יפחת מאחד מאלה: (1) 50 ימים ומעלה, במצטבר, במהלך תקופה של שנה קלנדרית; (2) 50 ימים ומעלה ברצף במהלך תקופה של 12 חודשים, בשנה קלנדרית אחת או שתיים; (3) 20 ימים ומעלה, במצטבר, במהלך תקופה של שנה קלנדרית, ובלבד שחייל המילואים הוא לוחם / משרת ביחידה לוחמת / בייעוד קדמי; פה מבחינת ההגדרה הבנתי שמדברים על ייעוד קדמי, כשמדובר על מילואים מדובר על ייעוד קדמי. איך אומרים? הוא משרת ביחידה בייעוד קדמי? זה הניסוח הנכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, זה משרת ביחידה של ייעוד קדמי בהתאם לפקודת הצבא. אפשר מן הסתם להיסגר על הנוסח אבל גם בחוקים אחרים זה מופיע כך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בהתאם לפקודות הצבא. או-קיי. גם לגבי ילד – הגדרה של ילד, אני יודעת שבמענק קייטנות המיוחד מדובר על גיל 14, במענק קייטנות של יולי אוגוסט מדובר על גיל 16 ופה כשדיברנו אז שוב תלוי אם זה פר ילד בלי קשר לקייטנה ואז זה יכול להיות לכל המשפחה והם עושים פעילות משותפת שהם יבחרו אבל קייטנות נראה לי שלא כל כך הולכים לפעילויות מעל גיל 16, אז הגיוני להצמיד את זה לשם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> או-קיי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל אם יש התייחסויות לגיל הילד. אף אחד לא – שקטים. ולגבי קייטנה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תתייחס איימן. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בוקר טוב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בוקר אור. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש הגדרה לקייטנה בחוק "הקייטנות (רישוי ופיקוח)", זו הגדרה רחבה יחסית – מקום שבו מתנהלת פעילות יום יומית מאורגנת של נופש וחברה לקבוצת ילדים, לתקופה קצובה ורצופה של מספר ימים לפחות, בתקופת חופשת הלימודים מבית-הספר; אם רוצים שיהיה איזשהו אישור שהיא פועלת כדין וקיבלה גם אישור מהמנגנונים הקיימים בחוק אפשר לכתוב – "קייטנה שניתן לה אישור לפעול לפי חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח)". משרד החינוך, אני רואה. << אורח >> ערן יעקב הוליץ: << אורח >> כן, אם אפשר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן בבקשה. << אורח >> ערן יעקב הוליץ: << אורח >> תודה אדוני, ערן הוליץ, משרד החינוך. לפי חוק הקייטנות יש שני שלבים באסדרה – יש אישור חינוכי ויש רישיון עסק. האזכור פה של המילה "אישור" עלול להשתמע שאולי מספיק רק אישור חינוכי, וזה לא המצב. אז אני הייתי מציע אולי לדייק משהו בסגנון – "קייטנה שניתן לה אישור ורישיון כפי הנדרש לפי חוק הקייטנות". "כפי הנדרש" – כי יש את - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל לא תמיד צריך רישיון. << אורח >> ערן יעקב הוליץ: << אורח >> יפה. לכן כפי הנדרש. כי אישור חינוכי במרבית המקרים צריך, רישיון יש כמובן את הפטורים לכן זה כפי הנדרש. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> צודק. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> רק שאלה לסדר, זה לא החוק של הסטודנטים, נכון? זה לא הדיון על הסטודנטים, נכון? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה על משרתי מילואים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הסעיף השלישי עוסק בעדיפות במעונות לסטודנטים משרתי מילואים, אבל עכשיו אנחנו עדיין בעניין הקייטנות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עכשיו אנחנו בסעיף הראשון בקייטנות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> או-קיי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אתה מתכוון לרוויזיה איימן? << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, קיבלתי מהעוזרים שזה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אה, אז זה בהמשך, בהמשך. הוא הנושא השלישי. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בהמשך. כן הצעת חוק זכויות הסטודנט זה מה שקיבלתי או-קיי אז אגיע יותר מאוחר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זהו עכשיו השאלה היא אם רוצים שהנוסח יבטא חלק מהדברים שעלו פה, למשל – לקבוע את זה כאיזושהי הוראת שעה לתקופה, למשל לצמצם את התקופה שתהיה יותר צמודה למועד השירות, למשל לקבוע סכומים ברוח הסכומים שהיו בהחלטת הממשלה עם הגבול הזה של 1,000 למשפחה, ואז להעביר את הנוסח המתוקן הזה לקבלת הערות והתייחסות גם תקציבית ואת כל הנתונים. כי הסכום שהוערך שהיה 60 מיליון בישיבה הקודמת הוא היה על סמך נוסח אחר. נצטרך פה הערכה מחודשת. יכול להיות אגב שאם זה חופף בעצם למה שהחלטת הממשלה תיתן, אז לפחות ל-2025 יש מקור תקציבי הרי לא יקבלו כפל גם מכוח החלטת הממשלה ואפשר גם לכתוב את זה במפורש כמו שהיה בזמנו. כלומר לכתוב בהחלטת הממשלה כפי שאמרו בזמנו בהקשר אחר מכוח "מדים ללימודים", ואז לא יקבלו מהחלטת הממשלה. ואז יש לזה מקור ככל שהממשלה מקצה ורק ל-2026-2027 ואז זה מעגן את זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מישהו רוצה להתייחס? טוב. אני מציע שנלך כרגע על חצי שנה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מה? נדבר על חצי שנה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ונלך על הוראה קבע. נפרסם את זה ככה, ונראה איפה זה מתגלגל. נשמע את ההערות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ומבחינת גיל הילד – 16? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 16, כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> או-קיי. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> 16 כמובן מרחיב את המעגל, זאת אומרת מרחיב את המעגל ומגדיל את סכום העלות התקציבית זה במובן לנו ה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, כן ברור. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה תואם את המענק של יולי אוגוסט אבל לא את המענק שהיה עד גיל 14 בהחלטת ממשלה. אפשר גם ללכת על גיל 14. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> ויוזכר ביחס להצעתו של יושב הראש שלהגדיל את זה לחצי שנה – שוב יש פה שאלה של אם אנחנו צמודים לתקופת השירות, אז המחשבה בהצעת המחליטים אמרה בואו נצמיד את זה גם לקייטנות ספציפיות שאנחנו יודעים שאין מסגרות חינוך, כלומר שיש חופשות ארוכות ממערכת החינוך – בחנוכה בפסח, בחגים וכמובן בקיץ. לא בחגים, בחנוכה, בפסח בקיץ כמובן וב- - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בהגדרה של קייטנה מוטבע שזה בתקופות חופשות בית ספר, אבל אין אמירה דווקא קייטנה כזו או אחרת, שאגב זה חגים יהודיים, אם יש מישהו דרוזי שרוצה דווקא לשלוח בתקופה אחרת. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> בסדר, אני אומר את זה רק בגלל ההצעה של היו"ר שדיברה על חצי שנה ממועד - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> סיום צבירת הימים. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> מהשלמת המכסה של ה-50 או ה-20 ימים, לפי העניין, והשאלה איזה חגים כן או לא ייפלו באותה חצי שנה. כלומר שכן או לא מתקיימות בהן קייטנות. כי אם לממשל אדם משלים את התקופה שלו בינואר פברואר - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> במהלך 12 חודשים, שתי שנים קלנדריות. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> אז חצי שנה יהיה אוגוסט, כן יהיה לו גם את הקיץ. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש לו רק את הקיץ. שממילא קיים. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> צריך לחשוב על זה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא הגיוני שזה יחפוף אם מקבלים מענק עבור קייטנות באותה תקופה. זה כן צריך יהיה אולי להכניס הוראה שתמנע כפל. גם אם זה לא מול אישור קייטנה. גם היום מענק הקייטנות הוא לא עבור יולי אוגוסט, נכון? הנוסף. בהחלטת הממשלה. מה? << דובר >> שנהב אור: << דובר >> יש גם מענק בנוסף להחלטת הממשלה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זאת אומרת אפשר לקבל פעמיים, גם את ה-1,500 וגם עבור קייטנה ביולי אוגוסט? << דובר >> שנהב אור: << דובר >> אם אני לא טועה כן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, כי זה לא זה לא קשור. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> קשור ולא קשור. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, כי ה-1,500 הם לא קשורים לקייטנה, הוא יכול לעשות עם זה מה שהוא רוצה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> רעיונית זה הגיע כדי לתת איזשהו פיצוי על קייטנה. בפועל לא דורשים את האישור אז נותנים כפול. בסוף אפשר לתת כמה שרוצים זה רק שאלה אם זה הגיוני או לא הגיוני כי עבור קייטנה בחודשים האלה כבר קיבלו משהו. וגם זה בסוף אם זה נספר או לא נספר במקסימום למשפחה זה משמעותי. כלומר אם אתה קובע מקסימום 1,500 וכבר קיבלו מכוח המענק הזה אז מישהו אחר. זה לא אמור לבוא לחשבון מישהו אחר, זה סך יותר גדול של תקציב של הוצאה. צריך לשלב פה הוראה לגבי מי שנפצע ולכן לא השלים את המכסה שהוא לצורך העניין יחשב. יש לנו הוראה כזו שהייתה ועדיין נמצאת בהוראת השעה בחוק זכויות הסטודנט שמדברת על כך "שיראו את מי שראש אגף כוח אדם בצבא ההגנה לישראל, או מי שהוא הסמיך, קבע כי נפצע במהלך שירות כאמור באותן פסקאות ועקב הפציעה עבר לשרת בשירות מסוג אחר או הפסיק את השירות – כמי שהשלים את מלוא התקופה הנדרשת לפי אותן פסקאות". גם בהקשר הזה זה יהיה רלוונטי לשלב את זה. השנה העוקבת לא יהיה רלוונטי אלא פשוט שישה חודשים אחרי שהוא השלים את מספר הימים שנותנים לו את ההטבה. מבחינת הסכומים, אם זה תוספת אז עדיין צריכים להכניס את זה. השאלה היא אם אתה רוצה להכניס את הסכומים שנמצאים היום בהחלטת הממשלה שזה 500 ועוד 250 לכל ילד נוסף, ועד 1,000 במקסימום. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ניצמד להחלטת הממשלה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> או-קיי. זה יהיה בתוספת. וגם נכניס סעיף שמאפשר לשנות את התוספת בצו של השר שאחראי כאן. השאלה אם בהקשר הזה זה שר החינוך או שר הביטחון. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> למה שר החינוך? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> קייטנות. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> כן אבל זו שאלה באיזו אכסנייה אנחנו שמים את זה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נכון, אם זה בחוק שירות ביטחון, מה שנשמע לי הגיוני וגם לזה אני אשמח להתייחסות כי בסוף כשאני מנסחת זה צריך לבוא בתוך איזשהו חוק - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שר הביטחון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז נשמע לכם הגיוני שזה יהיה - - - << דובר >> רותם קס: << דובר >> אנחנו נצטרך לבדוק את זה. מן הסתם לשאלת האכסניה יש מורכבויות אחרות – מה מוסדר בחוק שירות המילואים ומה לא – כמו שהיועצת המשפטית לוועדה ציינה, יש שם סעיף הסמכה רחב יותר אבל אין התייחסויות לדברים קונקרטיים. אנחנו נשמח לבדוק את זה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לכאורה אפשר גם להכניס הטבה בחוק הקייטנות אבל היום אין שם הוראות מהסוג הזה. << דובר >> רותם קס: << דובר >> למשל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה יכול להיות או פה או פה, מקום אחר אני לא רואה. << דובר >> רותם קס: << דובר >> אנחנו נשמח לבדוק את זה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> או-קיי. אז צריך תשובה לגבי זה ומזה נגזר גם השר הרלוונטי. << אורח >> ערן יעקב הוליץ: << אורח >> לא אנחנו חושבים שזה לא אמור להיות בחוק הקייטנות. חוק הקטנות עניינו רגולציה, פה זה הטבות. עולם אחר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יותר מתאים להטבות למשרתי מילואים. אבל נחכה לתשובה על זה. או-קיי אז נעבור לנושא דמי הכניסה לאתרים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> פה מדובר על תיקון חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה. היה גם תיקון לחוק רשות העתיקות שנכלל בהצעת החוק אבל מכיוון שהם לא גובים דמי כניסה בנפרד משמורות טבע וגנים לאומיים, כלומר אם האתר נמצא בתוך שמורה או גן לאומי – דמי הכניסה נגבים - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> דרך רט"ג. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, דרך רט"ג. אין טעם בתיקון הזה, הצענו להוריד אותו. לגבי ההסדר עצמו, תכף נשמע גם את הגורמים, אבל רק נגיד שיש היום תקנות שהותקנו שקובעות פטורים והנחות, בין היתר גם פטורים והנחות לאוכלוסיות הרלוונטיות. במקור הייתה פה הגדרה מאוד רחבה של האוכלוסיות שכללה גם מי ששירת אי פעם בשירות צבאי או לאומי. אני חושבת שבישיבה הקודמת כבר מובן שרוח הדברים היא לקחת את זה לכיוון של משרתי מילואים, ואולי אפילו גם פה משרתי מילואים שעשו שירות בהיקף חריג, ולכן ניסחנו את זה בכיוון הזה. זה גם יצמצם את ההיקף וגם יהיה יותר מוצדק. היום למשרת בסדיר כשהוא תוך כדי השירות יש פטור וגם למי שבשירות לאומי ואזרחי, ולמשרתי מילואים יש הנחות, אבל על זה אולי יפרטו לנו אנשי רשות הטבע והגנים. עדיין יש פה חריגה מההסדר במובן הזה שהיום ההסדר מסמיך לקבוע בתקנות את כל הפטורים וההנחות והיה הגיוני שבעצם הפטורים, גם אם רוצים לקבוע אותם, ייקבעו בתקנות ולא רק בהקשר הזה בחקיקה ראשית. לכן גם יש פה הצעה לחלופה שהיא יותר רחבה שהיא אומרת שבהקשר הזה ייקבע פטור או הנחה בתקנות, אבל ההצעה המקורית ביקשה לקבוע את זה בצורה מפורשת בחקיקה. ואז ככל שניסינו לנסח את החלופה הזו הלכנו גם על הכיוון של משרת מילואים בהיקף חריג עם אותן הגדרות. יש פה שאלה גם לגבי בני המשפחה. דווקא בהצעה המקורית דובר רק על המשרת, אבל פה בדיון עלה שזאת סוג של הטבה שהיא מתאימה כהטבה משפחתית, ודווקא המשרת עצמו הרבה פעמים לא יוכל בכלל ללכת כי הוא נמצא בשירות. אז גם פה השאלה לאיזו תקופה זה רלוונטי – האם זה לשנה שאחרי, או לחודשים הצמודים לשירות, והאם זה רלוונטי למשפחה שלו. לפני שנקרא אולי נשמע באמת את ההתייחסויות העקרוניות. מבחינת הסכום, האוצר אמרו אז 60 מיליון אבל שוב זה היה מחושב על סמך נתונים אחרים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אור סיון בבקשה. רט"ג. << אורח >> איתי לשם: << אורח >> אדוני יושב-הראש, אני אתחיל. איתי, ראש המטה של המנכ"לית. אני יכול להגיד כמו שיהורם גאון אומר – "זה מתערבב ומתערבל", כי גם נגענו בזה בישיבה הקודמת. מצד אחד אני עוזר ועובד ברט"ג, מצד שני למעלה מ-300 ימי מילואים בשנה וחצי האחרונות כמפקד גדוד במילואים. עצם הדיון והרצון להיטיב ולתת פה את הבמה הנכונה לאנשי מילואים מרגש אותי מאוד. העובדה שזה נעשה בכמה צירים, כמה וקטורים שונים – גם בכנסת גם בממשלה – זה מרגש ואני חושב שעצם זה שאדוני יושב הראש מקצה זמן ומתייחס למקום הזה, זה בעיניי נכון מאוד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חובתנו. << אורח >> איתי לשם: << אורח >> ותודה רבה. אני חושב שיש פה משהו שגם נגעה בו תמי לפני רגע – דיוק של אוכלוסיית היעד מהפעם הקודמת. מצד אחד צמצום לאנשים שבאמת עושים את שירות המילואים, מצד שני הרחבה למקום של המשפחות. אני חושב שלפחות בגישה שלנו יש מולי את הנתונים ספציפית של הגדוד שלי, בסוף הולכים לשים פה לא מעט משאבים, התאמה למאפיינים של האנשים שיקבלו את ההטבה. היום, אם אני מסתכל רגע על הנתונים, זה נוגע למשהו בין 30% ל-40% מהאנשים שמשרתים אצלי כלוחמים קרביים. למעלה מ-50% הם בני 21 עד 29, כשהחלק העיקרי הם בני 21 עד 25 ולא בטוח שהמשפחה והמשאבים שניתן פה הם באמת תואמים למה שחייל שכרגע השתחרר ירוויח אם יקבל מנוי מטמון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> האמירה שזה יותר מדויק, יותר נכון כרגע? << אורח >> איתי לשם: << אורח >> אני חושב שצריך התאמה נוספת. כי אם הולכים לשים עכשיו 70 מיליון שקל, ואנחנו לא מכירים היטב את הנתונים. רק בישיבה שעשינו ביום חמישי קיבלנו את הנתונים על ה-180,000 ומה מתוכם משפחות, אבל רונית תתייחס לזה עוד שנייה בהיבטים התקציביים. אני חושב שזה סכום גדול מאוד מאוד ולא בהכרח ייתן מענה לכולם ולדעתנו נדרשת פה התאמה נוספת. אני חושב שהדבר המרכזי, ונגע בו גם יושב הראש בסיום הישיבה הקודמת שהייתה, זה מה המקורות התקציביים לדבר הזה. בסופו של דבר, רשות הטבע והגנים, ופה אני אומר "זה מתערבב זה מתערבל" נמצאת בשנים מאוד - - - << אורח >> רונית מורן: << אורח >> אני אדבר על זה. << אורח >> איתי לשם: << אורח >> תדבר על זה רונית, אבל בסוף צריך לתת את ההבנה שחייב שיהיה פה מקור תקציבי בבסיס התקציב וזה הדבר שהכי מטריד אותנו. יש פה עוד היבטים באיזה ציר זה צריך להיות כי יש פה גם החלטות ממשלה שנעות וגם חקיקה, ניגע בזה עוד שנייה, אבל ככלל אנחנו אומרים בוודאי – מבורך, צריך לראות שזה תואם וצריך שיהיה לזה מקור תקציבי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני רק אשאל, אמרת שצריך לעשות עוד התאמות לגישתכם. איזו התאמה הייתה - - - << אורח >> רונית מורן: << אורח >> אני אמשיך. אני רונית מורן מנהלת אגף כלכלה ותקציבים ברשות. כמו שאתם יודעים אנחנו רשות סטטוטורית, חלקה ממומנת על ידי המדינה לנושאים של שמירת טבע, אבל כל מה שקשור בקליטת מבקרים, כל האתרים שלנו מעל ל-80 במספר, יש לנו אגרת כניסה ויש לנו באמת בתקנות – ואור תפרט – הנחות ייעודיות לאוכלוסיות כאלה ואחרות, אבל אלו הנחות מצומצמות. אנחנו למעשה מתנהלים עם חשבון בנק. זאת אומרת שכל הטבה שתיתן היא תרד לנו מהתקציב בחשבון הבנק ותביא אותנו למצב של קושי לעמוד בניהול ותפעול כל מנגנון של שמירת טבע ומורשת. ולכן אני חושבת שהדבר החשוב, מעבר לזה שכולנו תמימי דעים שאוכלוסיית אנשי המילואים צריכה לקבל הכרה כזו או אחרת כמו שהמחוקק יחליט, אנחנו נהיה חייבים לקבל מקור תקציבי. מבחינתנו הצעת החוק הנוכחית מדברת על כך שמי ששירת במילואים בתנאים כאלה ואחרים יקבל את ההטבה של כניסה לחינם לאתרי הרשות. אנחנו רוצים להציע שני דברים. הדבר הראשון הוא שזה לא יהיה כניסה חינם גורפת לכלל אתרי הרשות, אלא מנגנון שהוא יותר יעיל וזה כרטיס מטמון – כרטיס מנוי לשנה, אפשר לשנתיים, לתקופה שאנחנו נגדיר. כרטיס המטמון נותן מאפשר כניסה חינם לכ-90% מאתרי הרשות. רכבל מצדה זה כן בתוספת תשלום, או חניוני לילה או יש איזה שהם אתרים עם פעילות נוספת של רחצה או דברים כאלה, אז שם כן יש השתתפות של המנוי. אבל זה יהיה הרבה יותר נוח לתת את זה דרך כרטיסי מנוי כמו שהיום חלקם יכולים לקנות כמועדוני הסתדרות, מועדוני חבר, מועדונים כאלה ואחרים. לתת את הכרטיס הזה ללא תמורה. הכרטיס הזה גם נוח מבחינת המשפחה, אבל העלות שלו עם ההנחה מקסימלית שיכולה להיות לכל קבוצה של כ-100 אלף משרתי מילואים זה כ-35 מיליון שקלים. כלומר, אם אוכלוסיית המילואים היא פי שניים, זה שיפוי תקציבי שהוא צריך יהיה להיות לא רק בבסיס התקציב, אלא כזה שלא יחטוף פלאטים ושלא ירד לאורך השנים אלא להפך – הוא יצטרך להיות מוצמד לשיעור האגרות שלנו כי אחרת יכול להישחק לאורך השנים. אני אתן לאור לעשות השלמה של כל החלק המשפטי. אם רוצים כרטיס מטמון אך ורק לאותו משרת מילואים זה באמת עלות מופחתת של קצת פחות מחצי, אבל שוב, השאלה היא מה המטרה ואיזו אוכלוסייה, אנחנו כולם רוצים להיטיב ואת זה המחוקק ומי שמתקצב יצטרך לקבל את ההחלטה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מינוי מטמון מגביל את מספר הילדים? איך זה עובד? << אורח >> רונית מורן: << אורח >> לא, לא. מעל 3 ילדים זה אותו מחיר. גם אם יש לך עשרה ילדים או שלושה ילדים זה אותו מחיר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שזה 350 שקל בערך? << אורח >> רונית מורן: << אורח >> לא, זה אחרי הנחה. כרטיס מנוי היום לשלושה ילדים זה 513 שקלים. לקחתי בחשבון שאפילו ניתן הנחה, לכן אמרתי 350. חלקם גם אין להם משפחות שלושה ילדים, חלקם בודדים אז - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עשית איזשהו ממוצע. << אורח >> רונית מורן: << אורח >> איזשהו ממוצע. אני מפנה לכם את אור, לעשות השלמה וסגירה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בבקשה אור. << אורח >> אור סיון: << אורח >> אור סיון מהלשכה המשפטית ברט"ג. כמו שנאמר היום כבר ניתנות הנחות לחיילי מילואים, למשרתים בכניסה לאתרים שלנו יש 25% הנחה לכל חיילי המילואים. לא בהכרח למילואים חריגים. בנוסף יש גם 15% הנחת כניסה למילואימניק ולבני המשפחה שלו לחניוני הלילה. ומעבר לזה יש מנוי מטמון שנעשה דרך בהצדעה, זה בשיתוף עם משרד הביטחון ששם יש סבסוד נוסף למנוי הכניסה. << אורח >> רונית מורן: << אורח >> שמי שמסבסד זה משרד הביטחון. << אורח >> אור סיון: << אורח >> שמשרד הביטחון מסבסד אותו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מסבסד בכמה? << אורח >> רונית מורן: << אורח >> 50 שקלים בערך. << אורח >> אור סיון: << אורח >> 50 שקלים למנוי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז בעצם הדלתא זה העלות התקציבית של הדבר הזה. << אורח >> רונית מורן: << אורח >> את צודקת אבל היום הוא מסבסד 10,000 מנויים. כלומר, אם הוא יצטרך לסבסד 100 או 200 אלף מנויים, אז לא בטוח שיש לו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זאת אומרת השאלה כמה תקציב הם מקצים היום לצורך הדבר הזה. << אורח >> רונית מורן: << אורח >> היום זה בערך חצי מיליון שקל. זה לא משמעותי. << אורח >> אור סיון: << אורח >> ורק אני אגיד לגבי המסגרת, יש שתי חלופות שהצעתם. אנחנו מבינים את ההיגיון וגם אנחנו דיברנו על זה שבדרך כלל קובעים את האגרות וההנחות בתקנות שלנו, אבל בגלל שכל המהלך כאן הוא מהלך כולל, שמדבר על איך מחלקים את העוגה, הרי רוצים לתת גם הטבות תחומים נוספים, אז אנחנו רואים קושי לפצל את זה ולקבוע שזה יהיה תיקון בתקנות שלנו. זאת אומרת, לדעתנו זה כן צריך להיות בחשיבה כוללת לגבי כל ההטבות. קידום החקיקה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל כן לעשות את זה בתוך החוק שלכם, בסעיף שקובע את האגרות כניסה ושירותים. לא להכניס את זה בחוק שירות מילואים - - - << אורח >> אור סיון: << אורח >> אנחנו חושבים שכן. היה נכון להכניס את זה לחוק שירות מילואים. לא לחוק שלנו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זאת אומרת, כרשימת הטבות מיוחדות למשרתי מילואים בהיקף חריג. << אורח >> אור סיון: << אורח >> נכון, כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> או-קיי. בסדר זה אפשרי. << אורח >> אור סיון: << אורח >> ואז אם יהיה צריך לתרגם את זה אלינו אז נעשה את התרגום. כמו שלמשל בחוק לאנשים עם מוגבלויות קבעו פטורים ותנאים, אז בסוף כמובן אנחנו מעניקים אותם אבל זה ניתן במקור בחוק עצמו, לא בחוק שלנו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> או-קיי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אגב יש לזה ביטוי בהחלטת הממשלה המתגבשת לעניין הזה, של הטבות בגנים ובשמורות טבע? << דובר >> שנהב אור: << דובר >> אני אתייחס להחלטה באופן כללי אנחנו מתנגדים להצעה. כאמור גם כמו הסעיף הקודם מדובר בסעיף תקציבי שכרגע לא מוקצה לו מקור. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא הבנתי. מתנגדים או פשוט אין מקור? << דובר >> שנהב אור: << דובר >> אני מאגף תקציבים. אני מתנגדת כי אין מקור. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. << דובר >> שנהב אור: << דובר >> סיבה נוספת להתנגדות – אנחנו חושבים גם שזו הקצאה לא נכונה מכיוון שבסוף מוצע להקצות פה תקציב מאוד גדול לאנשים שלא בהכרח מעוניינים בכלל לקבל את ההטבה. יהיו פה הרבה מאוד אנשים שיהיו זכאים לקבל כניסה בחינם שלא יממשו אותה בכלל ולכן אנחנו חושבים שזו הקצאה לא נכונה. נשאלנו במסגרת ההחלטה הנוכחית, הנושא עדיין נמצא בדיונים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הבנתי. אתם יכולים להעביר את התקציב לרט"ג לפי ביצוע. מה הבעיה? << דובר >> שנהב אור: << דובר >> זה כרגע לא מה שמונח על השולחן. זו לא ההצעה הזאת. אבל בכל מקרה בין אם כך או בין אם כך, אין לנושא הזה מקור תקציבי. אם יש שאלות נוספות אני אשמח לענות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מקור תקציבי נצטרך למצוא. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן אפשר לשאול שאלה – למה דווקא לפעילות פנאי הזו ולא לפעילויות פנאי אחרות ואז לייצר איזה תקציב שיתאים גם לרצונות של אנשים מגוונים, ולא דווקא רק כניסות. למרות ששוב אפשר לטעון את הטענה הזו גם לגבי הנחות ופטורים שניתנו עד היום למשרתי מילואים - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זאת אומרת שיכול להיות היה נכון לבנות איזושהי קופסה ואז המשרת עצמו היה בוחר אם הוא רוצה רט"ג, או רוצה מוזיאונים, או רוצים משהו אחר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן. אז באמת זה יותר קשה. צריך לראות איזה שר אחראי על מה. זה קצת דומה להוראות הכלליות שקיימות כבר היום בחוק שירות מילואים והביטוי שלהם או בהחלטות ממשלה או בכל מיני הטבות כמו יש פה. ראינו בתקנות שיש הנחה למשרתי מילואים, יש את הסעיף הכללי בחוק שירות מילואים שאומר שניתן לתת הטבות כל עוד הן סבירות ומידתיות זה לא ייחשב כאפליה, ובאמת עשו בו שימוש בתחומים שונים ונתנו כל מיני הנחות ופטורים והטבות כאלה ואחרות. אז קשה לעשות את זה דרך התיקון הזה, אבל אולי כראייה כוללת של הממשלה זה כן כיוון. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> אני רוצה להתייחס למספר נקודות. לגבי ההצעה של אדוני לעניין תשלום על פי ביצוע, זה אומר רטרואקטיבי. אולי האוצר ירצה להתייחס, אבל מה שזה אומר זה שהתשלום יינתן בשנה נתונה ביחס לשנה הקודמת, לצורך הדוגמה. בסוף שנה, בינואר 2026 יבואו ויגידו בשנת 2025 כך וכך אנשים ניצלו את ההטבה אז השיפוי שמגיע לנו הוא כזה וכזה. אני לא יודע איך זה עובד מבחינת דיני תקציב וחשבות, זה אולי משרד לאוצר יתייחסו, או נציגי - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משרד האוצר, טכנית זה אפשרי? << דובר >> שנהב אור: << דובר >> אני לא יודעת להגיד כרגע. אני צריכה לבדוק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ראינו שזה הרבה פעמים עובד ככה, גם בתחום הזה של - - - << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> באמירה יותר כללית, הזכירה עורכת הדין סלע את סעיף 20 לחוק המילואים. אני רק רוצה להגיד שיש בחוק שירות המילואים שני סעיפים שהם שונים, אחד שאותו הזכירה עו"ד סלע – כשהממשלה קובעת הטבות שהן סבירות ומידתיות, זה לא ייחשב אפליה. זה סעיף אחד. סעיף אחר הוא גם סעיף שמחייב את הממשלה ואומר לה – יבואו השרים, תגבשו רשימת הטבות. הוא גם נוקט לשון חיוב, זאת אומרת ממש לשון עשייה, אפילו לא לשון רשות, ואומר ששרי הממשלה יקדמו הצעות למשרדיהם. ובדבר הזה שרים שונים בדברי חקיקה שונים, הסדירו בתקנות שונות, וגם החלטות ממשלה וגם בדברים שאפילו לא הגיעו כדי החלטת ממשלה אלא החלטות פנימיות של המשרדים כל מיני הטבות למשרתי המילואים. בכל מיני תיקים בכל מיני הקשרים. גם החלטות הממשלה שהוזכרו פה שהן החלטות שמתכללות הסתכלות ועושות איזושהי אגרגציה ואומרות שהמשרד הזה ייתן כך והמשרד הזה ייתן כך. גם עכשיו דובר פה על עוד הצעה בסגנון הזה, הן גם כן מכוח אותו חוק שירות מילואים. כך שבאופן עקרוני, ההצעה שפה על השולחן, אני אומר את זה בזהירות, היא לא נדרשת מבחינה חקיקתית. זאת אומרת, סמכות ליתן הטבות למשרתי המילואים קיימת ומופעלת בפועל גם בהחלטות ממשלה גם בחקיקת משנה של שרים שונים, כפי שהוזכר פה בדוגמה שלנו של רט"ג – שרים להגנת הסביבה התקינו תקנות ונתנו הנחות ופטורים וכדומה ספציפית למשרתי מילואים – ולכן במובן הזה ההצעה פה לא משנה באופן יסודי את ההסדר המשפטי הקיים, במובן הזה שהסמכויות קיימות. פה מבקשים לקבוע פוזיטיבית שיינתן להם פטור. ואז זה מעורר לנו סדרה ארוכה של שאלות גם שעלו פה – עד כמה זו הקצאה נבונה, וכמה אנשים כן או לא יעשו בשימוש, וכמה זה עולה, ומאיזה כסף זה יבוא, ואיך זה כן או לא מתכתב עם ההסדרים הרגילים של רט"ג כי המטמון הוא לא חוסך את כל העלות אלא רק ב-90% מההקשרים. זה מתחיל להיות מסובך. לכן אנחנו אומרים וחברתי מהאוצר אמרה שהם מתנגדים לזה כי אין לזה מקור תקציבי. אני אומר שמשפטית הדבר הזה לאו דווקא דרוש ועושה הרבה רעש במערכת מבחינת הנורמות הקיימות. גם את זה צריך לקחת בחשבון. שוב, זו לא התנגדות לרעיון המהותי אלא מבחינת האסדרה שלו, חקיקה זה כלי מאוד גס למשהו שבכלים מנהליים יודעים להסדיר אותו בצורה הרבה יותר עדינה ומדויקת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני מניחה שאם תבוא לפה הצעה של רט"ג לתיקון של התקנות שלהם שכבר יעשו את הסיכום עם האוצר ויגידו שהם הולכים לתת כרטיס מטמון למשרתי מילואים בהיקף חריג, עושים תיקון בתקנות. כנראה שחברי הכנסת היו אומרים שאין בעיה, ושם לא יכניסו את הסעיף לחוק. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> גם זאת כמובן אפשרות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה היה מספק. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> יש מספר אפשרויות נוספות שנשקלות וחושבים עליהן, על לייצר – אדוני קרא לזה קופסה, אפשר לקרוא לזה בכל מיני שמות אחרים – מנגנון שיאפשר למשרת להגיד אני רוצה לקנות כרטיס להופעה ואני רוצה לקנות כרטיס לחו"ל, ואני רוצה ללכת למוזיאון, ואני רוצה ללכת לשמורת טבע. לאפשר את הגמישות הזאת. שוב, חקיקה היא כלי גס שבעצם מחייב אנשים ללכת דווקא לקבל כרטיס מטמון בעוד שמישהו יגיד שבילוי הפנאי שלו זה ללכת להופעות מוזיקה. אני אומר את הכול בזהירות. חלילה זה לא מתוך התנגדות לעצם הרעיון להיטיב עם משרתי המילואים. השאלה היא רק מה הכלי המתאים לזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. תמר אביב בבקשה, המשרד להגנת הסביבה. << אורח >> תמר רביב: << אורח >> בוקר טוב. אז השרה להגנת הסביבה באופן עקרוני תומכת ברעיון של הטבה לאנשי מילואים באמצעות פטור מתשלום דמי כניסה, כל עוד יימצא המקור התקציבי עבור רט"ג עבור שיפוי בהיקף שמדובר פה. מדובר על עשרות מיליוני שקלים. הדבר נכון גם אם מדובר בהצעת החוק הזאת וגם אם מדובר בתקנות שהשרה מתקננת אותם בחוק גנים לאומיים ושמורות טבע. זאת אומרת, גם אם זה בתקנות, כביכול זה משהו שאפשר לעשות אותו כבר החל מהיום בבוקר, אבל צריך למצוא לפני כן את המקור התקציבי לזה. המקור התקציבי הוא כמובן לא ממקורות המשרד להגנת הסביבה, א' מכיוון שאין את התקציב במשרד, וב' כי רשות הטבע הגנים היא רשות ממשלתית עצמאית שפועלת באופן עצמאי עם תקציב משלה שמתגבש כל שנה, תקציבי 2025 עדיין לא הסתיימו אבל צריך לכלול את זה כבר עכשיו אם רוצים גם כן להכניס אותם לתוקף כבר בשנת 2025. כפי שנאמר זה באמת משהו שעקרונית הוא בסדר, והתקציב פה הוא עניין מהותי. תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. בבקשה ממ"מ. << דובר >> נטע משה: << דובר >> ד"ר נטע משה, מהמחלקה לפיקוח תקציבי בממ"מ. התייחסות קצרה לעניין השיפוי. מבחינה טכנית אנחנו יודעים שבעבר האוצר העביר בזמן הקורונה לרט"ג תקציבים, נכון רונית? זה כתוב בדוחות הכספיים. אני חושבת שלעניין הזה של להעביר בדיעבד משהו אז האוצר ידע לעשות את זה. הדבר השני, חבר הכנסת אנחנו מכירים ממפעל ההזנה, זאת אומרת דברים כאלה של תשלום על פי ביצוע וצריכה בפועל הם דברים שנעשים כדרך שבשגרה וזה נאמר גם לוועדה. שאם לא היה ביצוע לדוגמה בזמן המלחמה, זו דוגמה טובה למפעל ההזנה, אז לא העבירו. והתקנה גדלה או קטנה על פי מה שהיה הצורך בפועל. זאת אומרת מהסיבות הטכניות האלה, אני חושבת שיש טעמים אחרים לדון אבל בעניין הזה יש תקדימים. << דובר >> שנהב אור: << דובר >> כמובן שבהרבה מאוד מקומות אחרים יש תקציבים שמועברים על פי ביצוע. יש פה מורכבויות נוספות שאני לא יודעת כרגע לומר האם עבורן יכול להינתן תקציב על פי ביצוע או לא וכמו שאמרתי קודם – נצטרך לעשות את הבדיקה ולחזור עם תשובה לוועדה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> או-קיי. אז מבחינת הנוסח, אם נסכם את הדברים שעלו פה, אני מבינה שדווקא לפחות מבחינת רשות הטבע והגנים – מעדיפים הוראה יותר מפורטת ולא הסמכה כללית, אם הבנתי נכון. ושהיא תהיה בחוק שירות מילואים באיזושהי רשימה של הטבות ייחודיות למשרת מילואים בהיקף חריג. והנוסח יהיה "מבלי לגרוע מהוראות שנקבעו או ייקבעו לפי סעיף 9 לחוק רשות הטבע והגנים" – אגרות כניסה ושירותים 9 (ב) מי שביצע שירות מילואים בהיקף חריג, בן זוגו וילדיו יהיו פטורים מתשלום ופה ההצעה היא – "עבור כרטיס מנוי, כמשמעותו לפי חוק גנים לאומיים ושמורות טבע" – במהלך השנה שבה השלים את צבירת ימי המילואים או בשנה העוקבת. גם פה זאת שאלה כי גם יכול להיות שהוא השלים בדצמבר ואנחנו רוצים לתת לו את ההטבה לשנה. דווקא פה אני חושבת שאם זה כרטיס שנתי אז יהיה הגיוני שזה יחול ככה. ופה שוב ההגדרה של שירות מילואים בהיקף חריג כמו קודם. גם פה צריך להכניס את העניין של הפציעה – של הפצועים שיחשבו כאילו השלימו את התקופה. ואלה הדברים לעניין הנוסח הזה אלא אם כן יש למישהו משהו נוסף. אלה השינויים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עומר רצית להגיד משהו, לא? << דובר >> עומר בן חמו: << דובר >> כן, תודה רבה. זו לא הצעת החוק שבאתי בעניינה, אני רק רוצה להעיר לגבי ההנחות שניתנות למילואימנקים היום בתור מי שצורך את השירותים האלה – הן מאוד מאוד זניחות. זה שקלים בודדים. זה בדרך כלל 18 שקלים 15 שקלים, כל פעם שאני מגיע. זה לא שהיום המצב הוא שיש איזושהי הנחה משמעותית למילואימנקים. לפחות זאת החוויה שלי בצריכת השירותים. << אורח >> רונית מורן: << אורח >> ברט"ג זה 25%, אז אם גובה האגרה הוא 31 שקלים, אז יהיה בערך שבעה שקלים וחצי. << דובר >> עומר בן חמו: << דובר >> כן אבל יש ילדים ויש זה ובקיצור - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, אז עכשיו באמת מדובר על כרטיס מנוי משפחתי, שהוא ברוב האתרים תופס, נכון? << אורח >> רונית מורן: << אורח >> מעל ל-90%. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, וזה לכל המשפחה. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> בעניין הסעיף שהקראת, אני מבין שאמרת מנוי כהגדרתו - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש כרטיס מנוי בתקנות לפי חוק שמורות טבע. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> זהו, אז בתקנות, זה לא בחוק. אז צריך רגע מבחינת נוסחות לדייק - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לפי. כשאומרים לפי החוק הכוונה גם לחקיקת משנה שמכוחו. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> לא, זה בסדר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ואם צריך נגדיר מה זה כרטיס מנוי בסעיף עצמו. זה כבר עניין של נוסח. או-קיי, אז זה לעניין הזה. אנחנו מגיעים לנושא של - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נשלח את המציעים להתחיל לגייס את הכספים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן. עדיפות במעונות סטודנטים. בתוך המסגרת של הדברים אני אומר שהוועדה חוקקה כבר תיקון לחוק זכויות הסטודנט כהוראת שעה לשנתיים – התשפ"ה והתשפ"ו שקובע שתינתן עדיפות, יינתן משקל גם לשירות מילואים כלוחם אבל גם לקבוצות אחרות שנפגעו או פעלו באופן מיוחד בתקופת חרבות ברזל. כללנו שם גם מי שהוא חייל משוחרר, הוא גם זכאי. ההגדרה שם כן מפנה למי ששירת כלוחם וזה חמש שנים אחרי תום השירות. גם מפונים וגם חטופים ומשפחותיהם ומשפחות של נעדרים. אז כל האוכלוסייה הזו קיבלה לפי הוראת השעה עדיפות לשנתיים. והקצאה, שבעצם ההוראה אמרה שהמוסדות יקצו 25% עד 30% מהמקומות במעונות לאוכלוסיות האלה אבל אם לא היה ביקוש, אז יוכלו כמובן את אותם מקומות להקצות לאוכלוסיות אחרות. תכף נסביר מה מובא לפנינו בהצעות החוק, אבל אגיד באופן כללי שיש לנו פה כל מיני סוגים של הטבות והתאמות והקלות לסטודנטים שמשרתים במילואים – יש את זה כבר מזמן ואנחנו הוספנו וחידדנו – התאמות בלימודים עצמם, כל מיני הקלות לגבי הקורסים, המטלות, דחיית מועדים, שהן באמת יותר מותאמות לקושי ולצורך הספציפי של הסטודנטים. הייתה חקיקה בנושא של הקלות בתנאי קבלה שנקבעו כחלקן כהוראת שעה וחלקן כקבע. שגם באו לתת איזשהו מענה לפגיעה בנגישות ללימודים שנגרמה לאוכלוסייה הזו, בעיקר בעקבות התקופה הנוכחית של השירות האינטנסיבי. גם הבאנו כל מיני התייחסויות לנושא של לוחמים והקושי בריכוז והקשיים שהם חווים בעקבות השירות. ופה בעצם מדובר על הטבה במעונות, שכן יש איזושהי שאלה מקדמית לגבי התכלית שלה וההצדקה לה, ואולי גם נשמע פה את המשרדים בהקשר הזה, כי בסופו של דבר מעונות, מעבר לכך שהמקומות מוגבלים בדרך כלל זאת הטבה שניתנת אל מול קושי כלכלי לממן דיור במעונות, או למשל אוכלוסיות עם מוגבלות שצריכות להיות קרובות ונגישות ויש מעונות מותאמים, או לכל מיני קבוצות שמגיעות יחד כקבוצה ומקצים להם מקומות במעונות. נשאלת השאלה למה באמת לאוכלוסיית משרתי המילואים מוצדק להקצות מקומות במעונות. להבדיל למשל מהטבה בשכר לימוד או הטבה בשכר דירה, שהיא גם קשורה למגורים, אם רוצים להקל בלימודים גבוהים ולהקל על השתלבות בהשכלה גבוהה אחרי שירות המילואים. ולסמן שרוצים להקל, ולפרגן ולהוקיר את השירות, אז יש הרבה דרכים לעשות את זה וגם עושים את זה בהרבה דרכים. אבל לגבי המעונות ספציפית זאת שאלה שצריך להתייחס אליה. אני חושבת אולי בתחילת הדברים להתייחס לזה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כבר תיקנו באיזו הצעת חוק - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בהצעת חוק של משה פסל, לא הגדרנו 25% במעונות? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 25% עד 30%, כן. באמת שם אני חושבת שזה נקבע כהוראת שעה בין היתר בגלל הראייה של התקופה הספציפית הזו כחריגה, שבה באמת אנשים ששירתו 200 ו-300 מאות ימים והיו בלחימה, וגם פה הקדשנו את זה יותר ללוחמים, הקושי שהם חווים בכל הרמות ומקשה על השתלבות בהשכלה גבוהה מצדיק לעזור איפה שאפשר וגם להקצות את המקומות במעונות. אבל כשבאים לדבר על הוראת קבע ל-20 שנה ו-30 שנה קדימה – זה יותר מורכב להצדיק את זה. אז אולי נתחיל עם זה ואחר כך ניגע בהוראות הספציפיות. בעקבות הוראת השעה ביקשנו מהממ"מ לאסוף נתונים לגבי היישום. כי יש לנו כבר שנה אחת שבה זה יושם וזה גם נתון שחשוב יהיה לבחון אותו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז בואו נתחיל מהממ"מ. אסף בבקשה. << דובר >> אסף וינינגר: << דובר >> תודה רבה. כמו שאמרה תמי אנחנו התבקשנו על ידי הייעוץ המשפטי לוועדה לכתוב מסמך בנושא יישום הוראת השעה. אנחנו פנינו למוסדות האקדמיים שחברים בור"ה וור"ם וביקשנו מהם להתייחס לאופן שבו הם מיישמים את אותה הוראת שעה. קיבלנו תשובה מ-16 מוסדות – שש אוניברסיטאות, עשר מכללות. זה לא הכל אבל זה נותן לנו תמונה טובה של 70% בערך מכלל המיטות לסטודנטים שיש במעונות סטודנטים בארץ. מהתשובות עלה שלמרות שיש שונות גדולה בדרך שבה המוסדות הסדירו את הוראת השעה, בסופו של דבר רובם ככולם פעלו כדי ליישם אותה בדרך שמתיישבת עם נהלי הקבלה שלהם ועם מאפיינים שייחודיים לכל מוסד. אני אתקדם לנתונים אבל לפני שאני אציג אותם אני אגיד מספר דברים ביחס אליהם. אני אתחיל מהסוף ואגיד שהתשובות של רוב המוסדות נכתב שכל מי שנכללים בקבוצות הזכאות שנכללו בהוראת השעה, וביקשו מגורים במעונות – קיבלו מענה. לא היה אף סטודנט שנמנה על הקבוצות האלה שלא קיבל מעונות למעט מקרה אחד של המכללה האקדמית תל אביב שהתייחסה אליו. ושציינו שלמרות מאמצים לתת עדיפות למשרתי מילואים, לא הייתה אפשרות לתת מענה לכולם בגלל ביקוש גדול בקרב משרתי מילואים. אחוז גבוה של משרתי מילואים שלומדים במכללה. אבל יחד עם זאת 23% מקרב מי שמתגוררים במעונות היו משרתי מילואים. אחרי שאמרתי את זה, אני אגיד שבנתונים שקיבלנו אנחנו ראינו שיש כמה בעיות לגבי האופן שבו הנתונים האלה סופקו לנו. חלק מהמוסדות התייחסו בעיקר או רק למשרתי מילואים, למרות שבהוראות השעה יש קבוצות נוספות. חלק מהמוסדות השיבו שאין להם יכולת לספק נתונים על חלק מהקבוצות שמתגוררות במעונות שלהם. האוניברסיטה העברית והטכניון לדוגמה ציינו שהם לא יכולים לספק מידע ביחס לחיילים משוחררים זכאים, וביחס למפונים שמתגוררים במעונות. הדבר הזה מעלה סימן שאלה ביחס ליכולת של המוסדות לאתר את מי שנכללים באותן קבוצות זכאות מקרב כלל מי שמבקשים מעונות. דבר נוסף שעלה מהתשובות של המוסדות הוא קושי לזהות את מי ששירתו במילואים כלוחמים. חלק מהמוסדות ציינו שאין להם יכולת לבדוק את אופי השירות של המשרתים ואם הם לוחמים או לא לוחמים. אחרי כל ההקדמה הזו וכל ההסתייגויות אז אני אגיד מה בכל זאת ראינו בנתונים. אז מהתשובות של המוסדות שקיבלנו מהם את הדיווחים עלה שבשנת הלימודים הנוכחית מתגוררים במעונות הסטודנטים שלהם בסביבות 2,200 סטודנטים שדווחו כמי שנמנים על קבוצות הזכאות שנקבעו בהוראת השעה. הם מהווים בסביבות 15% מהסטודנטים שמתגוררים במעונות. רובם, מתוך 15% אלה, השתייכו לקבוצת הזכאים בשל שירות מילואים, כ-65%, ו-31% השתייכו לקבוצת הזכאים בשל היותם חיילים משוחררים זכאים. אם אני מתייחס רק למשרתי המילואים, שפה זה ביחס להצעות הנוכחיות, אז הם היוו כ-9.5% מכלל מי שמתגוררים במעונות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כמה מיטות סך הכול יש היום במעונות? << דובר >> אסף וינינגר: << דובר >> בסביבות ה-26,000 מיטות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> או-קיי. << דובר >> אסף וינינגר: << דובר >> מהתשובות של המוסדות ראינו זה שיש שונות גדולה מבחינת שיעור הסטודנטים שעליהם המוסדות היו יכולים לדווח כמי שנמנים על קבוצות הזכאות מכלל מי שמתגוררים במעונות. זה נע בין 5% במכללת בית ברל, ל-40% באוניברסיטת תל אביב, באמת שונות מאוד גדולה. אבל כמו שאמרתי בחלק מהמקרים התאפשר למוסדות לספק נתונים רק ביחס לחלק מקבוצות הזכאות, ולכן יכול להיות שבפועל השיעור, אם הם היו יכולים לספק ביחס לכולם, היה בפועל גבוה יותר. מה שכן ביחס למילואים אנחנו כן ראינו ששם רוב המוסדות יכולים היו לספק את הנתונים, ואפילו קבוצה רחבה יותר שהיא לא רק של לוחמים אלא של כלל משרתי המילואים. דבר אחרון, ובזה אני אסיים, בתשובה של רוב המוסדות צוין שהוראת השעה לא הובילה לאיזשהו שינוי בתמהיל של המתגוררים במעונות, ושאוכלוסיות שנכללות בקבוצות הזכאות היו ממילא מקבלות מענה דומה גם ללא הוראת השעה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זאת אומרת שאלנו אם זה פגע באוכלוסיות אחרות והם ענו שלא. << דובר >> אסף וינינגר: << דובר >> חלק השיבו שזה לא פגע. לא קיבלנו איזושהי תשובה שממנה אפשר לקבל אינדיקציה שנפגעו אוכלוסיות אחרות. תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> או-קיי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אפשר לקחת את זה לשני כיוונים. כיוון אחד, שלא היה צריך את זה – גם ככה היו מקבלים מענה. כיוון שני שזה לא פגע באף אחד אז זה לא מפריע. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. עמרי בבקשה. << דובר >> עמרי גולן: << דובר >> עו"ד עמרי גולן מהלשכה המשפטית של המל"ג. אנחנו תומכים בעיקרון שעומד בבסיס הצעת החוק למתן עדיפות במעונות לחיילי מילואים, יחד עם יתר ההטבות שניתנות לסטודנטים בכללים ובמתווה שנחתם בין המוסדות לבין צה"ל. גם כמובן לסטודנטים הורים שבני בנות הזוג שלהם משרתים במילואים, ולאו דווקא למשרתים עצמם. באותה נשימה חשוב לציין גם שהקמת מעונות סטודנטים זה חלק מהעצמאות המנהלית של המוסדות להשכלה גבוהה וכבר היום יש כללים, ברמת חקיקת משנה, שמאפשרים למוסדות להעניק הטבות למשרתי מילואים, כולל הכרה בשירות מילואים לצורך זכאות לקבלת מעונות. התיקון לחוק הסטודנט שנעשה ביולי האחרון שדיברנו עליו – הוראת השעה – הרחיב את הזכויות לסטודנטים ששירתו במלחמת חרבות ברזל וגם למפונים אגב, היו שם עוד אוכלוסיות שנכנסו תחת אותה כותרת. ולצורך האחידות אנחנו חושבים שכל ההוראה בנושא צריכה להיות בחוק זכויות הסטודנט, זה מוזכר גם בחוק קליטת חיילים משוחררים. לדעתנו ההתייחסות צריכה להיות בחוק זכויות הסטודנט. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, עוד מעט נגיע לסעיפים עצמם. << דובר >> עמרי גולן: << דובר >> וחשוב לציין גם שהקביעה, שהיום זה מופיע בסעיף ב(1) להצעה לפיה "המוסד יקצה מקומות דיור ומעונות בשיעור של לא פחות מ-30% מכלל מקומות הדיור" כמו שנאמר פה בממ"מ היא לא מבוססת על מסד עובדתי. ולפי הנתונים שלנו וגם הנתונים הציגו כאן מה-ממ"מ, בתקופת הוראת השעה, בתקופת המלחמה, הייתה ניצולת של 15% בלבד. כלומר התקרה קצת גבוהה ממה שאנחנו - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שזה ממוצע, כלומר למוסדות. << דובר >> עמרי גולן: << דובר >> נכון, הממוצע. למשל באוניברסיטת תל אביב אנחנו יודעים שהיה ניצול אפילו מעל 30%. אבל בסופו של דבר החוק מתייחס לכלל המוסדות ואנחנו רואים שהתקרה היא גבוהה. ולכן אולי אנחנו מעדיפים להותיר את שיעור ההקצאה לשיקול הדעת של המוסדות בהתאם למצב העובדתי בשטח. אני חושב שגם דבורה מרגוליס נציגת ור"ה נמצאת בזום, ואולי תרצה להוסיף בהקשר הזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני יודעת שגם צה"ל נמצאים בזום. לא יודעת אם הם ביקשו - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, תביאו אותה בינתיים. משרד הביטחון בינתיים. << דובר >> רותם קס: << דובר >> כן. טוב, אז כמובן גם אנחנו תומכים במתן ההטבות והסיוע למשרתי המילואים. עמרי להתייחס לזה עכשיו, בוודאי שזו גם עמדתנו. אני אציין שני דברים ביחס גם לתיקון המוצע בחוק קליטת חיילים משוחררים. קודם כל אנחנו תומכים בזה שהטבות יינתנו למשרתים, מוצע בהצעה שיינתנו גם הטבות וסיוע למי שלא שירת וביקש להתנדב בשירות לאומי אזרחי ובקשתו סורבה, לזה צריך לומר – אנחנו מתנגדים ואני אגיד את הטעם הפרקטי בנוסף לעניין העקרוני. גם הרשות השירות לאומי אזרחי אומרת שאין להם יכולת בכלל לבדוק את האירוע הזה, אז גם אנחנו רוצים לצמצם את האירוע למי ששירת. כמובן, העדפות יתרות גם משרתי המילואים ולמי ששירת כלוחם. אנחנו מצטרפים לאמירה שהאכסנייה הנכונה היא בחוק זכויות הסטודנט, אנחנו לא חושבים שנדרש פה איזשהו תיקון לחוק חיילים משוחררים עמדתנו דומה למל"ג בעניין זה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> או-קיי. לעניין התכלית לא כל כך התייחסו אבל בסדר - - - << דובר >> רותם קס: << דובר >> התכלית שאנחנו מציינים, והתייחסת לעניין תכלית ואני אזכיר גם בדיונים שהתקיימו בזמנו, אנחנו סבורים שגם התכלית של הוקרה היא תכלית ראויה בהקשר הזה. כלומר, מי ששירת יותר ודאי זכאי לקבל עדיפויות ומשאבים שהם משאבים שהמדינה בסף מקצה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, אבל מעונות זה סוג של משאב ייחודי, שהמטרות שלו אני חושבת קצת שונות, אבל אני שואלת גם את המשרדים בהקשר הזה. << דובר >> עומר בן חמו: << דובר >> אפשר להתייחס לטענה הזאת? בתור ארגון מילואים? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני אתן לך עומר. אתה רשום לי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל אתה רוצה שכבר נסביר את הסעיפים עצמם ונתייחס אליהם? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> או-קיי, אז בואו רגע באמת ניגע - - - << דובר >> אתי דנן: << דובר >> - - - ור"ה? רציתם - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ברמה העקרונית היא רוצה? לפני שניכנס - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, היא מחוברת? כן תעלו את ור"ה. ור"ה ורעות אחריה מברעם. בוקר טוב דבורה. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> שלום רב, תודה רבה. תודה על ההזדמנות להתייחס. אני אתחיל מהסוף ומהדברים הברורים מאליהם – לא היה סטודנט שביקש, מילואימניק או בת זוג לפי כל הכללים, שביקש מעונות לא בתשפ"ד, בשיא המלחמה, לא בתשפ"ה ולא עכשיו כשאנחנו נערכים לתשפ"ו שמבקש ולא יקבל מעונות בהיותו מילואמניק. אבל הנתונים כפי שהוצגו לכם מדברים על בין 13%-15% של ניצול של המקומות האלה, וכמובן שיש מוסדות שבהם מדובר בהרבה הרבה פחות. יש כאן כן משאב מוגבל וברור לחלוטין שזה משהו שבא על חשבון משהו. למשל, סטודנט ממשפחה שהוא דור ראשון להשכלה גבוהה מבאר שבע שעבד מאוד מאוד קשה והתקבל ללמוד בטכניון, ובשבילו המעונות בטכניון זה בדיוק ההבדל בין אם הוא ילמד שם או לא, לא יקבל מעונות כי אם מאיזו שהיא סיבה הוא לא נופל בקטגוריה של מילואים אבל מילואימניק שגר צמוד לטכניון בחיפה אבל הוא מילואימניק יקבל, נשמע קצת לא סביר. והמוסדות הוכיחו והראו לאורך השנים, בטח בשנתיים האחרונות, שהם יודעים לעשות את התיעדוף הזה ולבחון כל מקרה לגופו ולדאוג שכל מי שצריך לקבל – יקבל. מילואימניקים ברור שהם בראש התור, זה היה וזה יהיה, אבל לחייב לתת 30% כשאולי אין 30% ואולי לפעמים גם לא היו 10%, כי אנחנו לא יודעים מה יהיה מצב השירות בדיוק באותו שנתון ובאותו אזור מגורים – זה מיותר לגמרי. אנחנו כמובן לא מתנגדים לעקרונות שמאחורי הסעיפים האלה בחוק, נהפוך הוא, רק מבקשים לאפשר ולשמור למוסדות את היכולת להפעיל את שיקול הדעת ולשמור להם על העצמאות בהחלטה הספציפית הזאת. כמובן נשמח שזה גם לא יהיה בחקיקה כי כמו שנאמר קודם זה לא בהכרח מחויב במציאות בכלל אבל בהינתן שזאת המסגרת שבה דנים, אז לפחות לשמור על המוסדות את שיקול הדעת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל חשוב לומר שאנחנו לא מחייבים אתכם להשאיר את ה-30% עד סוף הסמסטר. אם בסוף הרישום לא התמלא ה-30% כמובן זה מתבקש להעביר את זה לאוכלוסיות נוספות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ברור, אבל אם בכל זאת יש לך משרתי מילואים שמבקשים ומגיעים ל-30% אז הם יבואו לפני אוכלוסיות אחרות שיכול להיות שאם תבדוק פרמטרים אחרים, למשל כלכליים, היו קודמים להם אבל הם לא היו לוחמים או לא היו במספר ימים הזה או בכלל לא מכל מיני סיבות. אגב יכול להיות שהם רצו מאוד לשרת אבל לא לקחו אותם מכל מני סיבות, או לא לתפקיד כזה או אחר. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> אני רוצה לתת נימוק נוסף אם אפשר, לסבר את האוזן. אוניברסיטה תל אביב למשל – המעונות באוניברסיטת תל אביב זולים בהרבה מאשר לשכור דירה בעיר. ברור לחלוטין שיש תמריץ מאוד מאוד גדול גם למי שאולי יכולים להרשות לעצמם אחרת לבקש את ההטבה הזאת, שזאת הטבה שהיא מאוד מאוד משמעותית לאנשים שהרקע הסוציואקונומי שלהם שונה, אחר ולא מאפשר. ושוב אני אומרת, תנו לאוניברסיטאות לנהל את התמהיל הזה. הראינו, הוכחנו, הממ"מ מאשר את זה. אני חושבת שהמל"ג מכיר את זה גם כן. לא ייפגע שום מילואימניק, אבל אנחנו כן עלולים לפגוע באוכלוסיות אחרות שגם בהן הכנסת רוצה שנטפל ונתייחס ובצדק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מה שכן אפשר היה להציע גם להאריך את הוראת השעה, כי באמת בתקופה כמו שאנחנו נמצאים בה היום ההצדקה יותר ברורה לנו אבל בעתיד לא בטוח שעם כל השיקולים האחרים זה מוצדק להקצות. או לצמצם את ההקצאה זה גם משהו שאפשר לשקול כי בסוף ראינו שהממוצע זה 15% ו-30% זה הרבה. אולי נדבר על הסעיפים שלפנינו או שיש עוד מישהו? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז אני אתן רק לרעות להתייחס. רעות אופיר ור"ם. לא בזום? או-קיי. << דובר >> אתי דנן: << דובר >> מי עוד יש לך שם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נועה אביגיל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי? << דובר >> אתי דנן: << דובר >> נועה אביגיל. לא ביקשה להתייחס. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> או-קיי. עומר בבקשה, ואז אנחנו נתקדם. << דובר >> עומר בן חמו: << דובר >> כן, תודה רבה. אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו לגבי סטודנטים. אז ככה לגבי זה שלא צריך - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עומר בן חמו, 'דור הניצחון'. << דובר >> עומר בן חמו: << דובר >> כן. לגבי זה שלא צריך חקיקה ומספיק שהאוניברסיטאות ינהלו את זה, אז אני אומר – עכשיו יש את כל הסיטואציה הזאת של חרבות ברזל ובאמת יש קשב, אבל אנחנו עשינו מילואים גם לפני חרבות ברזל וגם לפני זה זאת הייתה התמודדות, לפחות לקרבים וזה משהו כמו אחוז-שניים באוכלוסייה. זה שיהיה לנו קשב היום, אני לא יודע איפה נהיה עוד חמש-שש שנים לכן כן נראה לי שצריכה להיעשות חקיקה יותר רצינית. לגבי התכלית והזכירה את זה נציגת משרד הביטחון – בסוף המילואימניקים הם הראשונים לבוא כשצריך להגן על המדינה, הם הראשונים לקפוץ, הם הראשונים לסכן את החיים שלהם – אני בהחלט חושב שתגמול – כן, זאת תכלית ראויה. תנו למי שמשרת ולמי שנלחם ומי שראשון להסתכן, להרגיש שהוא גם ראשון כשהוא צריך את המדינה לא רק שהמדינה צריכה אותו במובן הזה. ומעבר לזה כל העניין הכלכלי אני חושב – וזה פחות או יותר קבוצת הגיל שלי, קצת פחות – אין כמעט סטודנט שמבחינה כלכלית יכול לשכור דירה בתל אביב וזה לא משפיע עליו. זאת אומרת, הטיעון הכלכלי, מחירי הדיור בארץ, שזה נושא אחר – הוא טיעון שנכון כמעט כל מי שנמצא במעמד סטודנט. ולכן אני חושב שעיקר העניין הוא ההוקרה ושיש מקום בעניין הזה לתת עדיפות למילואימניקים. ואם לא מגיעים ל-30% – מצוין. אבל אם מגיעים אני חושב שזה מסר שהוא בכל הנושאים אבל במיוחד פה – כי סטודנטים וגם חיילים משוחררים זה המילואימניקים הכי פעילים, צריכים להיות ראשונים. וטיעון התכלית הוא בהחלט ראוי ונכון גם אם העניין הוא רק הוקרה ולא מעבר לזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. עוד מישהו רוצה להתייחס? או-קיי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מבחינת הסעיפים עצמם יש לנו שתי הצעות כאן. אחת הצעה לתיקון חוק קליטת חיילים משוחררים, שהיא יותר כללית. מצד אחד הקבוצה שהיא מתייחסת אליה בהצעה המקורית, כמו שנאמר פה כבר, היא קבוצה מאוד רחבה שמוגדרת כ"תורם למדינה" – תיקון חוק קליטת חיילים משוחררים 19ב. (ב)"תורם למדינה" – כל אחד מאלה: (1) חייל משוחרר שטרם חלפו 7 שנים ממועד שחרורו מהשירות; (2) מי ששירת בשירות מילואים לא פחות מ14- ימים במהלך השנה הקודמת; (3)מי שטרם חלפו 7 שנים מהמועד שבו נדחתה בקשתו להתנדב לשירות לאומי או לשירות לאומי-אזרחי. אני חושבת שכבר בישיבה הקודמת רוח הדברים הייתה שצריך להתמקד יותר במשרתי המילואים לעניין הזה. ואולי אפילו בקבוצה יותר מצומצמת מבין משרתי המילואים. כבר היום, בכללי זכויות הסטודנט, בהמשך לסעיף מסמיך בחוק שהוא סעיף כללי שהיה עוד לפני שעשינו את התיקונים של חרבות ברזל, יש הוראה שאומרת – כללי זכויות הסטודנט (התאמות לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים) .11 מלגות, מעונות ונקודות זכות אקדמיות (1) מוסד יהיה רשאי להכיר בשירות מילואים כפעילות המזכה בנקודות זכות לצורך – (1) בחינת זכאותו לקבלת מלגות; (2) בחינת זכאותו לקבלת מעונות. זאת אומרת, ההסמכה הכללית קיימת. פה גם בחוק קליטת חיילים משוחררים היום יש הוראה שמתייחסת למתן הטבות במוסדות לימוד ואומרת שמוסד להשכלה גבוהה וכל המוסדות האחרים בחוק זכויות הסטודנט – תיקון חוק קליטת חיילים משוחררים 19ב. רשאים לקבוע כי בקביעת הזכאות לדיור במעונות או להטבות כלכליות אחרות, יינתן משקל, בין השאר, להיותו של המבקש חייל משוחרר. זה נשאר. הרצון פה היה להתייחס לדיור במעונות. ספציפית כאלה שנבנו בתמיכת המדינה ולתת שם משקל יתר. אני חושבת שאם יכנס תיקון בעניין הזה בחוק זכויות הסטודנט, שילך ברוח הוראת השעה, בניואנסים שנחליט עליהם זה ייתן את המענה המתאים למה שגם הוועדה פה ראתה לנכון בישיבה הקודמת. אני ניגשת לתיקון שמוצע בחוק זכויות הסטודנט. אז קודם כל ההבדל הראשון מול הוראת השעה זה שזה מוצג כהוראת קבע ולא כהוראת שעה. זה הבדל ראשון. כאמור אפשר גם לחשוב על הארכה נוספת של שנתיים או משהו כזה, אבל פה מוצע הוראת קבע. הבדל נוסף שמדובר שההקצאה היא - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מתי ההוראת שעה אמורה לפוג? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> היא נכונה גם לתשפ"ו. זהו לשנתיים. היא אמורה להשפיע גם על הזכאות למעונות בשנת הלימודים הבאה. וגם עניין התקופה הקובעת שם אולי טעון תיקון, התקופה הקובעת היא לעניין מתי שירתו במילואים, והיא כבר הסתיימה מזמן וגם לא הוארכה על ידי שר החינוך, הייתה שם סמכות להאריך אבל זה לא הוארך ולכן מי שנגיד השתחרר והתחיל לשרת רק אחרי שהסתיימה התקופה הקובעת הוא לא ייכנס לקבוצת הזכאים. עוד - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה > האוכלוסייה שם יותר רחבה אבל. בהוראת השעה אנחנו לא מדברים רק על אנשי מילואים אנחנו מדברים על מפונים, ועל - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נכון, נכון. זה הבדל נוסף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה הבדל חשוב. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> עכשיו גם לעניין משרתי המילואים יש הבדל. פה מדובר על כל משרת מילואים פעיל שההגדרה היא 30 ימים לפחות ועם עדיפות מיוחדת לקרבי או מה שאנחנו קראנו לוחם. ובהוראת השעה דובר רק על לוחמים, בין אם זה חייל משוחרר זכאי – זהו הגדרה שמתייחסת למי ששירת כלוחם, וגם לגבי משרתי המילואים. אז גם פה זה מרחיב את האוכלוסייה. צריך לשים לב גם לזה. וגם לעניין שיעור ההקצאה אנחנו דיברנו על 25% עד 30%. פה מדובר על 30% לפחות, שזה אולי כבר באמת קצת חורג מהסביר, בטח להוראת קבע. אבל באופן כללי אני חושבת שהנטייה פה כן להעדיף ללכת בכיוון הזה, אולי עם מיקוד רק במי ששירת ביחידה קדמית כי כן יש את ההוראות הכלליות של לתת משקל לשירות המילואים. ובהקצאה אולי לדבר על משהו שיותר תואם את המציאות והוא גם פחות מגביל את המוסדות אל מול אוכלוסיות אחרות שזקוקות לכך. אין פה גם את ההוראה לגבי הפצועים אבל אני מניחה שלא תהיה התנגדות להוסיף אותה מבחינת העמידה בתקופות שמזכות. זה לגבי הנוסח, אם רוצים אפשר רגע לקרוא אותו ואז לשמוע התייחסויות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, כדאי לקרוא אותו ואני כן מציע שאנחנו נעשה איזשהו שיח פנימי גם עם הממצאים לאור הנתונים של הממ"מ. אני כן מתחבר למה שנאמר על ידי עומר. זה נכון שכרגע אנחנו בתקופה שעם ישראל קשוב, אבל סביר להניח שבסוף הזמן יקהה את החושים ולא בטוח שכולם יהיו קשובים כפי שקשובים היום לכן אני כן מציע להכניס את זה כהוראת קבע. אולי באחוזים נמוכים יותר ולהיצמד למה שקורה היום במציאות, למרות החריגות ולמרות המלחמה אנחנו אומרים שהגענו ל-15%, יכול להיות שזה צריך להיות מה שאנחנו נכניס בהוראת הקבע. ככה להיצמד גם למציאות בזמן קצה, ואז זה נותן איזשהו איזון. לא לעלות ל-30%, מצד שני אם בזמן קצה הגענו ל-15% אז אני מאמין שה-15% האלה יוכלו לתת את המענה גם לתקופות רגועות יותר. << דובר >> אסף וינינגר: << דובר >> וה-15% הם ביחס גם לאוכלוסיות זכאות נוספות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נכון. << דובר >> אסף וינינגר: << דובר >> כשמבודדים רק את אנשי המילואים אנחנו מגיעים ל-9.5%. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני לא יודעת לאיזו אוכלוסייה רוצים לתת את העדיפות פה, אבל יש גם את ההגדרה שדיברנו עליה בסעיפים הקודמים של משרת מילואים בהיקף חריג, שאז נותן בתוך ההגדרה כבר עדיפות גם ללוחמים כי זה פחות ימים אבל עדיין מתייחס גם לשירות אחר שהוא ממושך מאוד. זו גם אפשרות למרות שהתכלית קצת שונה אבל בכל זאת זה יכול להיות רלוונטי גם כאן. כרגע הסעיף פה אומר – חוק זכויות הסטודנט 19א2. )א) על אף האמור בהוראות לפי סעיף 19א לעניין דיור במעונות הסטודנטים, ובלי לגרוע מחובת המוסד לשקול את מכלול השיקולים והנסיבות הנוגעים לעניין, מוסד יעניק עדיפות לסטודנט או למועמד לשם קביעת זכאותו למעונות, בשל היותו משרת מילואים פעיל; כאמור פה ההגדרה זה 30 ימים לפחות, אני מניחה בשנה שקדמה. מבין משרתי המילואים הפעילים תינתן עדיפות למי שהוא משרת מילואים קרבי; שוב, אמרנו פה ששירת ביחידה בייעוד קדמי. )ב)(1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), מוסד יקצה מקומות דיור במעונות סטודנטים, בשיעור של לא פחות מ-30 אחוזים מכלל מקומות הדיור במעונות סטודנטים של המוסד, לסטודנטים ומועמדים שמתקיים לגביהם האמור בסעיף קטן (א); בקביעת השיעור יביא בחשבון המוסד את מאפייני המוסד, ובכלל זה את מספר מקומות הדיור במעונות הסטודנטים, את מאפייני אוכלוסיית הסטודנטים במוסד וצורכיהם ואת אפשרויות הדיור האחרות בסביבת המוסד; (2) יפחת מספר הסטודנטים הזכאים לדיור במעונות מ-30 אחוזים, רשאי המוסד להקצות את מקומות הדיור הנותרים לכלל אוכלוסיית הסטודנטים ומועמדים של המוסד. אתה אומר שזה הכיוון אבל צריך לעשות פה שיח עם המציעים לגבי 15%, להוסיף את העניין של הפצועים ומבחינת האוכלוסייה עצמה ללכת לכיוון של משרת מילואים בהיקף חריג? כן. << דובר >> עומר בן חמו: << דובר >> למה צריך חריג אם לא מגיעים למספרים? למה צריך ללכת למקום של החריג ולא לכל המילואימניקים אם בכל מקרה לא מגיעים למספרים? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסופו של דבר מי שבכל מקרה מקבל את המענה מקבל, הוא לא צריך את הוראת העדיפות. מתי הוראת העדיפות רלוונטית? כשיש שניים שזקוקים למקום, אחד לפי הקריטריונים הרגילים ואחד מגיע כמשרת מילואים. ואז באמת שאלה למי רוצים לתת את התוספת הזו. יכול להיות ממה שהבנו שבסך הכול כל אל מול הביקוש למעונות, המיטות שיש היום – נותנים מהן מענה בסך הכול, ובאמת גם לא שינו את התמהיל, אז כנראה לא פגעו באוכלוסיות. אבל בסוף העדיפות משמשת אותנו כשאין מספיק מקומות וצריך לבחור בין שניים. ואז השאלה היא אם רוצים לתת לכל משרת מילואים או רק למי שעשה מעבר. זאת שאלה. להחלטתכם, כלומר אפשר להחליט כך ואפשר אחרת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נעשה שיח פנימי גם עם המציעים. פשוט הם לא פה. יבגני רוצה להתייחס? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא. אני רק שואל – איפה חברי הקואליציה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> איך? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> איפה חברי הקואליציה? לא גייסת? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כולם בכספים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כולם בכספים, הבנתי. למקרה של גיוס אתה תקרא להם מהכספים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> קודם כל אנחנו לא בהצבעות אבל גם אם כן, יש פה תמימות דעים, אופוזיציה וקואליציה - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תגיד שאתה סומך עליי פה בהצבעה. שאני אמלא את תפקיד הקואליציה בשבילך בדיון הזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בהחלט. זה קונצנזוס. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בדיוק זה חוצה גבולות. אין ויכוח פוליטי לגבי חיילי מילואים. אז מה שאתה תגיד צריך להוביל ולקדם. נכון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. אז אנחנו נביא נוסח מתוקן לקראת הדיון הבא. ניתן למשרדים גם להביא את ההערות שלהם. נשלח את המציעים להביא את הכספים ולמצוא מקור תקציבי ואנחנו נקווה שמשרד האוצר יעזור גם לנו בנושא. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לעניין הזה אגב אין הערכה תקציבית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין מקור תקציבי כי גם אין עלות להצעת החוק הזאת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, לסעיף הזה. לנקודה הזאת. יש פה את הקייטנות שיש להן - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סעיפים אחרים זה בדיון אחר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסופו של דבר את העלות של המעונות משלמים הסטודנטים. זה רק נותן להם עדיפות לקבל את המקום. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שנהב כבר הביעה את עמדת האוצר בשתי הנקודות הנוספות. טוב אני נועל את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:15. << סיום >>