פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



21
ועדת הכלכלה
14/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 153
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ח בכסלו התשפ"א (14 בדצמבר 2020), שעה 9:04



סדר היום:
 << נושא >> סיוע לעסקים בתקופת משבר הקורונה << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב מרגי – היו"ר
קרן ברק
תמר זנדברג
אימאן ח'טיב יאסין
אוסנת הילה מארק
יבגני סובה
אנטאנס שחאדה
הילה שי וזאן


חברי הכנסת:
אוסאמה סעדי
רפי פרץ


מוזמנים:
	טל הראל
	–
	פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

	זיו נאור
	–
	פיקוח על הבנקים, בנק ישראל 

	מירי סביון
	–
	רשות המסים

	שלמה נס
	–
	עו"ד ורו"ח נציג ראשי המגזרים, לשעבר ראש הצוות במשרד הכלכלה לטיפול במשבר העסקים בקורונה, מומחה בהצלת עסקים

	ירון סלע
	–
	יו"ר ארגון מכוני הכושר




משתתפים באמצעים דיגיטליים:
	עמית מרזאי
	–
	ממונה ערבויות מדינה, חשכ"ל, משרד האוצר

	קארין ארביב
	–
	סגנית יו"ר, עמותה למחול תרבות הגוף והתנועה

	מוניב בדר
	–
	סמנכ"ל, עמית בייתקום בע"מ

	יוסי פתאל
	–
	מנכ"ל, לשכת מארגני התיירות נכנסת לישראל

	תומר מור
	–
	מנכ"ל, עמותת מסעדנים חזקים ביחד




מנהלת הוועדה:
עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
עופרה ארגס – חבר המתרגמים

סיוע לעסקים בתקופת משבר הקורונה


 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, היום ה-14 בדצמבר 2020 כ"ח בכסלו תשפ"א. הנושא על סדר היום הוא סיוע לעסקים בתקופת משבר הקורונה. בנק ישראל והאוצר, הממשלה, יחד עם הכנסת יצרו מתווה ראשון, מתווה שני, לא אחת נדרשנו לתת רוח גבית לבנק ישראל לקבל החלטות, למפקח על הבנקים, והטענות מגיעות לאורך כל הדרך.

מצד אחד שמענו את הטענות, מה שהיה אפשר לשפר, דחפנו והאוצר אכן שיפר בחלק מהדברים. אבל המשבר הזה הולך ומתמשך וגם עם החיסון וגם אם המדינה כולה תחוסן עד אמצע 2021 עדיין ההשלכות של המשבר, הצלקות מהמשבר הזה לעולם העסקים, למשק הישראלי ייקח זמן. יש מתווים ואני חושש שמשרדי הממשלה, המפקח על הבנקים, בנק ישראל, כולם יתחילו לשים רגל על הברקס, להוריד את הרגל מדוושת הגז ולהתחיל לסגת מהמתווים, ואני חושב שזה לא נכון, זה יהיה חסר אחריות. זה יביא נזק למשק הישראלי.

יש לנו כמה שאלות. לפני כן, נמצא איתנו רו"ח שלמה נס שייתן לנו סקירה בסוגיה הזו. קודם כל מה התכניות של בנק ישראל לגבי מתווה ההלוואות. אנחנו רוצים לקבל תשובות. אני יודע שאמרתי אולי בגלל ששמנו את הנושא על סדר היום, ראינו את הפרסום משבוע שעבר, אנחנו רוצים לדעת בדיוק ולקבל סקירה מפורטת. אנחנו כן רוצים לשמוע אם כל סוגיית הקרנות, אנחנו מקבלים טענות, כן אושרו, לא אושרו, כמה אושרו. היה דיון ונתנו לנו נתונים. אם אתם לא ערוכים לכך אז תוך כדי דיון תנו לנו נתונים. אני יודע שגם מהקרנות היו צריכים לתת מענה לגבי ההלוואות. יש תלונות שהבנקים גם הם שוקלים את צעדיהם ומתנהלים לא במקביל, לא ביחס ישר למדיניות של בנק ישראל ומשרד האוצר. זרקתי את זה לא בסדר כרונולוגי ולא קראתי מהכתב, אני אומר לכם מה מגיע אלינו לוועדת הכלכלה, לחברי הכנסת והייתי רוצה לשמוע ממך שלמה, תן לנו סקירה פחות או יותר מזווית הראייה של העולם העסקי, כל הסקטורים שאתה מייצג ובא איתם במגע. אנחנו נשמע גם את בנק ישראל, משרד האוצר וחברי הכנסת. יש לנו אורחים חשובים בזום שכולם ודאי ירצו להתייחס. בבקשה אדוני.

 << אורח >> שלמה נס: << אורח >>  

בוקר טוב. תודה רבה אדוני היו"ר על כך שזימנת את הישיבה הזאת. לצערי המערכת במגזר העסקי, מערכת הסיוע למגזר העסקי לא מספקת ולא עובדת. נמצאים איתנו כאן גם בזום ואני מדבר בשם המסעדות, אולמות האירועים, המלונות, ענפי הספורט והכושר, כל ענף התיירות, התאחדות סוכני הנסיעות, האמרגנים, חברות ההסעה ועוד, מגזרים שלמים שנמצאים במצב מאוד קשה.

כולנו מבינים שאלו מגזרים שתקופה ממושכת מוצאים את עצמם ללא הכנסות או עם הכנסות מינימליות מה שמקשה עליהם מאוד גם לעמוד בפירעון ההלוואות ותשלומי האשראי שלהם. בישיבה של היום אני רוצה לדבר ולהתרכז בנושא של הבנקים, בנושא הזה כי זה נושא דרמטי ואני אומר את זה ואתם יודעים שאני קצת מכיר את זה, אם לא תעשו משהו, מאות אלפי עסקים ואני לא מגזים, מאות אלפי עסקים בזמן הקרוב ימצאו את עצמם בחדלות פירעון ובפירוק. והדבר הזה מאוד דרמטי, מה שדנים פה היום.

כשהחל המשבר למען ההגינות אומר את זה, בסיוע של שר הכלכלה הקודם אלי כהן, וח"כ קרעי פנינו לבנק ישראל והוא נתן אישור למערכת הבנקאית לדחות בשישה חודשים את מערכת האשראי למגזר העסקי, מה שסייע להרבה מאוד להחזיק מעמד, אבל החצי שנה הזאת עוברת וחלקם עדיין סגורים ומוצאים את עצמם במצב שהם לא יכולים לעמוד בפירעונות האשראי שלהם, והבנקים שמגיעים לדו"חות הכספיים השנתיים צריכים עכשיו לבוא ולראות איך מצמצמים אשראים וסוגרים אותם, ומה עושים, ואחרי זה צריכים להכניס בדו"חות הכספיים, והדבר הזה הוא מאוד מאוד בעייתי.

אנחנו מדברים על עסקים שבימים רגילים הם עסקים נהדרים. אני יכול להביא לכם דוגמאות של עסקים גדולים ומצוינים שעכשיו הם במצב של התרסקות מוחלטת. רק כתוצאה מהקורונה. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מעבירים אותם את התקופה הזאת ומאפשרים להם לחזור לפעילות נורמלית ותקינה.

אני רוצה לעשות את זה בצורה מסודרת של כמה נושאים שונים. הדבר הראשון המרכזי, זה כמו שנתנו להם בתחילת המשבר דחיית אשראי לחצי שנה, חלק מהענפים האלה שהם ענפים פשוט סגורים, אולמות אירועים והתיירות וגופים אחרים, חייבים לתת הארכה נוספת. אי אפשר, הם לא יכולים לשלם את ההלוואות שלהם במצב שהיום הם סגורים. המשמעות היא שבעוד חודש או חודש וחצי אנחנו אומרים להם "גמרנו, זה סגור", כולם ייכנסו לפירוק. אין דרך אחרת. חייבים לתת להם הארכה נוספת. ובעניין הזה, אני חושב שלהיפך, אני יודע שגם בעולם עשו צעדים כאלה, בעולם עוברים את הסגר השני מאוחר יותר ממדינת ישראל, בהקשר הזה בנק ישראל חייב לתת אוקיי לבנקים, כי בנק ישראל אמנם נתן מכתב לבנקים שהוא מבקש לשקול באהדה, אבל כשהבנק צריך לשקול לקוח-לקוח, הם אומרים לנו בכנות, ואני מדבר עם מנכ"לי הבנקים, הם לא יודעים מתי הם יחזרו לפעול. איך הם יכולים לבוא ולתת התחייבות מתי הם פורעים את זה? צריך לתת להם תקופה מסוימת, כמה חודשים עד שהם יחזרו לפעול ולראות איך אחר כך לאט-לאט הם חוזרים בצורה תקינה.

אז הדבר המרכזי, שזה הנושא המרכזי שאנחנו מבקשים, זה נושא של דחיה נוספת של פירעונות האשראי למגזר העסקי, זה מינימום חצי שנה עד שהם יחזרו לפעול נורמלי, אבל גם כשהם יחזרו לפעול כולנו מבינים שזה ייקח זמן, עדיף לתת שנה. לא קורה שום דבר, אף בנק לא יתמוטט, אבל העסקים צריכים את זה בשביל להחזיק מעמד.

הנושא השני שמתקשר לנושא הזה זה מערך ההלוואות בערבות מדינה. המדינה קמה והכריזה במסיבות עיתונאים כמה מיליארדים נותנים למגזר להציל אותו. בפועל אדוני, אם מסתכלים על הנתונים, פחות מ-5% מההלוואות ניתנו למגזרים המסוכנים. ואני אסביר למה זה, זה נורא פשוט. 

קודם כל כשגוף רוצה לבקש הלוואה, אתם צריכים להבין שהוא צריך להכין ספר. אני לא מגזים. יש 24 דו"חות שהוא צריך להגיש, מדו"ח סילוקין ודו"ח הלוואות בבנקים וכושר ההחזר שלו ודברים נוספים, אני לא אלאה אתכם כי הזמן קצר, זה להגיש ספר. ובפועל לא מקבלים. הם לא מקבלים. אנחנו מלווים עשרות אולמות, עשרות מסעדות וגופים ואף אחד מהם לא מצליח לקבל הלוואה כזאת. למה? למה זה קורה? נוצר מצב בעצם שלבנקים, הרי נתנו את זה לבנקים, שהבנקים יתנו הלוואות. זה לא שהמדינה אמרה "אני נותנת אשראים למגזרים המסוכנים שיחזיקו מעמד" נתנו את זה לבנקים של העסקים, שיתנו להם את זה.

דבר ראשון באו והגבילו את ערבות המדינה. גם במקרה של הענפים בסיכון הערבות בסופו של דבר מוגבלת על כל תיק האשראי של הלקוח. זאת אומרת הבנק מוצא את עצמו במצב שאם קורה משהו, הוא אומר "רוב הסיכון נופל עלי, למה שאני אגדיל את האשראי ללקוח הזה? זה בסוף ייפול עליי". דבר שני, המדינה קבעה שהביטחונות שיש לבנק על ההלוואות הרגילות שלו ישרתו גם את ההלוואות החדשות. זאת אומרת נניח שלבנק היו בטחונות בשיקול האשראי שלו ועכשיו נותנים הלוואה חדשה, הוא דופק מיד את הביטחונות שלו. למה שהבנק יעשה את זה? דבר שלישי, באו וקבעו שבעצם אי אפשר בהלוואות החדשות האלה לפרוע אשראים קיימים. אז נוצר מצב שמעמיסים על העסקים עוד הלוואות חדשות. כמה עסקים במדינת ישראל מסוגלים לפרוע בארבע שנים 30% מהמחזור שלהם הלוואות? כמה מסוגלים יהיו לפרוע את זה?

אתה צריך להראות לבנק לפי דרישת המדינה, האוצר דורש שתראה כושר יכולת פירעון. איך אתה יכול להראות כושר יכולת פירעון כשאתה מעמיס עליך עוד הלוואות וכך הלאה? זה מראש אומר שלא רוצים לתת להם. ואומרים להם, גם מי שהבנק מוכן לתת לו, זה לא יעבוד. כי אין לו יכולת להראות בתזרים עתידי שיש לו כושר פירעון. חלק מהענפים גם לא מסוגלים מתי הם יחזרו לפעול. האולמות לא יודעים מתי יפתחו אותם וכמה, וכן טייק אווי או לא טייק אווי למסעדות, וכך הלאה. איך אתה יכול להראות שאתה מסוגל בעוד חצי שנה לפרוע או לא לפרוע? אתה לא יודע להראות תכנית בכלל.

כל הדברים האלה מביאים לכך שנוצר מצב שהבנקים לא נותנים הלוואות למגזרים המסוכנים כמעט בכלל, וכמה שתנסו להתווכח איתי אני אראה לכם את הנתונים, זה לא עובד בפועל, בשטח זה לא מגיע, לכן המגזרים האלה שהם הכי נדרשים והכי נזקקים לאשראי הזה לא מקבלים אותו.

אני רוצה להציע הצעה שאני חושב שבנק ישראל צריך להצטרף אליה ולשמוח עליה. אני יודע שהבנקים ישמחו עליה וגם העסקים ישמחו עליה. אין שום סיבה שנניח שהמדינה החליטה להקצות מיליארדים לסייע למגזרים בסיכון, שחלק מהאשראי הזה לא יילך גם לפרוע אשראים קיימים. לא צריך להעמיס עליהם עוד אשראים חדשים. חלק מזה, 50%, 60% יכול לסייע גם לפירעון אשראים חדשים, ואז הבנק ירגיש נוח שלא מגדילים פתאום את האשראי בהיקפים מטורפים שאי אפשר לעמוד בהם - - -

 << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >>  

השאלה אם יש לבנק אינטרס. הרי פה ההלוואה היא בריבית כזו, והוא רוצה למכור כסף ביותר כסף.

 << אורח >> שלמה נס: << אורח >>  

נכון. את צודקת. הריבית על ההלוואות בערבות מדינה נמוכה יותר מהריבית הקיימת.

 << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >>  

למה נראה לך שהבנקים רוצים את טובת האזרחים או את טובת העסקים. הם מחפשים למכור כסף ביותר כסף.

 << אורח >> שלמה נס: << אורח >>  

כן אבל הם היום עומדים במצב של לקוחות שלא בטוח שיכולים להחזיר להם. ועם הלוואה בערבות מדינה - - -

 << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >>  

אל תדאג, הבנק לא נותן שקל אם אין לו 2.5 שקלים בצד.

 << אורח >> שלמה נס: << אורח >>  

יש בעיות כאלה, אבל לא ניכנס רגע ספציפית. גם לבנקים יש אינטרס להפחית את הסיכון, שחלק מהאשראי יהיה אשראי בערבות מדינה כמו שהמדינה רוצה לעשות את זה. לעסק זה כדאי, זה מפחית את עלויות הריבית שלו, לבנק זה כדאי ולמדינה זה כדאי. זו הדרך שחלק מהאשראי הזה לפחות יזרום וכן יגיע לעסקים שיוכלו לקבל אותו.

 << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >>  

שלמה, בסוף צריך לדעת אם זה לבנק כדאי. הבנק מנהל פה את העניינים, לא אנחנו.

 << אורח >> שלמה נס: << אורח >>  

נכון, וחלק מהביקורת היא גם על הנושא של הבנקים, אבל הבנקים, בסופו של דבר זה לא עובד. את יודעת למי הבנקים נותנים את ההלוואות? ללקוחות חזקים.

 << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >>  

ברור. מה אמרתי? אם אין לך 2.5 הוא לא נותן לך שקל.

 << אורח >> שלמה נס: << אורח >>  

- - - אבל ללקוחות בסיכון, לקוחות שצריכים אותן, הענפים שהכי צריכים אותן לא מקבלים אותן. לכן אנחנו מציעים בהקשר הזה לאפשר שאחוז מסוים מההלוואות בערבות מדינה יוכל ללכת לפירעון אשראים קיימים, זה יעזור לבנקים, זה יעזור לעסקים, זה יעזור לכולם לקבל אותם ולרדת מהדרישה המטורפת הזאת של להראות עכשיו יכולת פירעון כשאתה עוד לא יודע מתי אתה נפתח. יש עסקים שבמובנה צריך לסייע להם, לתת להם את זה. אחר כך נדון בהמשך איך אנחנו מסייעים להם.

יש נושאים אחרים אדוני היו"ר, נמצאים פה ראשי המגזרים. אני מבקש לשמוע אותם גם על הגבלת החשבונות וגם על חיזוק בטחונות ודברים נוספים שעומדים בפניהם. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

אנחנו נשמע אותם. תודה. ח"כ אימאן ח'טיב בבקשה.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

כבוד היו"ר, בוקר טוב, חברים וחברות. אין ספק שהדיון הזה והסוגיה הזאת גובה מחירים מאוד מאוד גבוהים ואנחנו כבר מתחילים לראות את התוצרים שלה. חשוב לי לציין שהיום ב-12:00 מתקיימת הפגנה מול הכנסת של בעלי המסעדות. בעלי המסעדות הם אחד מהענפים שנפגעו קשות כמו בעלי האולמות, וכל העסקים הקטנים שאין להם את היכולת הכלכלית להחזיק עוד יותר ולנשום עוד יותר, במיוחד עסקים שנפתחו בשנה שעברה או בתחילת השנה, שקיבלו הלוואות כדי לפתוח את העסקים האלה, אף אחד לא היה יכול לצפות מראש שתהיה מגפה עולמית ואין ספק שמי שצריך לתת את היד ולהכניס אותה עמוק עמוק לכיס הם הממשלה והרשויות שלה. 

הבנקים בסופו של דבר צריכים לקבל, אנחנו יכולים להבין את האינטרס של הבנקים, היינו מצפים יותר שהבנקים יבואו לקראת הלקוחות שתמיד ניזונו מהם וקיבלו מהם המון רווחים. בסופו של דבר הרווחים של הבנקים הם מהעסקים, לא משנה אם קטנים או גדולים, הם קיבלו בסופו של דבר לפי גודלם. 

לכן הייתה ציפייה גם מהמקום הזה שהבנקים יעמדו לצידם, אבל אם זה לא קורה, כי בסופו של דבר הבנק הוא גם גוף עסקי. מי שצריך לדאוג לזה היא המדינה. המדינה צריכה לדאוג לתכנית ולמתווה הוגן וברור ולאפשר הלוואות אפילו עומדות בלי ריביות, לתת זמן של שנה עד שהכל חוזר לשגרה, העסקים מתחילים לפעול ולהחזיר שתהיה להם את היכולת להחזיר את ההלוואות. 

אין מה לדבר יותר, אני חושבת שאנחנו חוזרים ומדברים על אותם דברים והגיעה שעת מעשה. לא משהו אחר. תודה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

תודה. ח"כ הילה שי וזאן בבקשה.

 << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >>  

תודה. כמה סוגיות בכל הקשור לסיוע. בהרבה מהדיונים אנחנו מתייחסים לכל האנשים שנופלים בין הכיסאות. אני רוצה לציין שרבים מאלה שנופלים בין הכיסאות זה דווקא העסקים הצעירים. צריך להבין, הם בסופו של דבר מנוע הצמיחה שלנו ואנחנו מפילים אותם בכך שאנחנו לא נותנים להם תקווה. צריך להבין שהיום במשבר הנוכחי עסקים שקמו ב-2019, 2020, אלה עסקים שתכננו את הקמת העסק כבר קודם לכן והמדינה לא נותנת להם מענה, לא בדמות מענקים, לא בדמות שום דבר אחר.

אנחנו חייבים לאפשר את ההתייחסות, לדאוג להתייחסות לאותם עסקים שגם אם כמו ב-2019 ו-2020 יש דרכים, אני שמעתי את נציגי האוצר שאומרים שאין דרך למדוד אותם, אין מחזורים קודמים. יש דרכים למדוד גם עסקים כאלה, אפשר לבדוק מה ההוצאות, מה הארנונה, מה השכירויות, אפשר לבצע אומדנים לעסק גם אם הוא קם ב-2019, 2020 וגם אם אין לו גלגולים קודמים, זו החובה שלנו לעשות את זה. אלה עסקים צעירים, אלה חבר'ה צעירים.

דבר נוסף, המענקים לצערי לרוב, אני לא רוצה להגיד לעג לרש, אבל הם באמת לא מספקים. אבל מעבר למענקים שהמדינה נותנת אנחנו צריכים קודם כל לוודא שאנחנו עוזרים להם בצמצום ההוצאות הקיימות. יש עסקים שמשלמים שכירויות לרשויות מקומיות. אני ודאי יודעת שהקופה של הרשות המקומית גם ככה מצומצמת, המדינה צריכה לתמוך ברשויות המקומיות כדי שהן יעזרו לעסקים בשכירויות, בארנונה, בתשלומים נוספים.

 << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >>  

את רוצה להכניס את הרשויות המקומיות לתוך שכירויות של אנשים פרטיים?

 << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >>  

את לא מקשיבה.

 << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >>  

אני מקשיבה מאוד.

 << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >>  

יש הרבה מהעסקים, אני אתמול ביקרתי בשלושה מהם, שהרשות היא זו שמשכירה לעסקים.

 << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >>  

אז מה את רוצה שיקרה פה?

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

שיפוי.

 << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >>  

אני רוצה שהמדינה תתמוך ברשויות המקומיות כדי שהן יוכלו לעזור לעסקים הקטנים והבינוניים שנמצאים בשטחן.

אנחנו חייבים הגיון וסדר בהחלטות. אין לנו את זה היום. אנחנו אומרים את זה בכל דיון, אנחנו נמשיך לפתוח קניונים ולא נאפשר פתיחת מסעדות באוויר הפתוח, ציינה פה את זה חברתי אימאן, אנחנו נאבד את האמון הציבורי, אנחנו כבר איבדנו לצערי את רובו. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

נא לסכם. אין לנו הרבה זמן.

 << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >>  

אני הגשתי לפני מספר שבועות שאילתה למשרד הפנים וביקשתי לאפשר את ההטבה של ארנונה לעסקים סגורים גם לסוחרים, כי מה שקורה היום שההטבה הזאת ניתנת לבעל העסק ובעל העסק לא רוצה להעביר את ההטבה הזאת לשוכר כי מותר לו את זה רק פעם אחת, והוא אומר "אני אשמור את זה, זה שלי" ואותו סוחר ששוכר את העסק לא מקבל, הוא מחויב בארנונה למרות שהעסק סגור. אנחנו חייבים לדאוג לזה מול משרד הפנים.

דבר אחרון, חל"ת. אמרנו את זה בעבר, אין אינסנטיב, ואנחנו שומעים את זה מיותר ויותר בעלי עסקים, אני יודעת שגם חבריי שומעים את זה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

אבל הדיון עכשיו זה מול בנק ישראל. זה לא התכנית הכלכלית.

 << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >>  

הדיון הוא סיוע לעסקים במשבר הקורונה. לסיום אני אשמח לקבל תשובה אם אכן מה שהוצג לנו פה אלה האחוזים הנכונים באשר להלוואות בערבות מדינה. הנתונים שאצלי קיימים הם עדיין לא מספקים אבל הם יותר קרובים ל-50%, 40%, ולא 5%. אם זה נכון אז זה באמת בעיה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

תודה. אוסאמה סעדי. נא לקצר בבקשה.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

בוקר טוב כבוד היו"ר. באמת הזעקה של בעלי העסקים היא זעקה אמתית והמצב הוא קשה. עכשיו שמענו גם מעו"ד שלמה נס שמאות אלפים עומדים בסכנת סגירה והבנקים לצערנו לא עוזרים. לא עוזרים במיוחד כשמגדירים את הענפים האלה כמסוכנים ואז לא נותנים הלוואות. בין אם זה מסעדות, בין אם זה אולמות, בין אם זה תיירות. כל הענפים האלה שעד עכשיו סגורים, ובאמת נפגשנו עם בעלי מסעדות בצפון ביום שבת שעבר, והיום יש להם הפגנה מול הכנסת והם החליטו שהם הולכים לפתוח ב-21 לחודש. 

אנחנו מדברים על תקופה של חגים, כריסמס, שנה חדשה, זו התקופה של המסעדות והעסקים האלה. אם עכשיו לא ניתן להם לפתוח שמשרד הבריאות ייתן מתווה כפי שהתאמץ ועשה באילת ובים המלח, אפשר לעשות לבעלי המסעדות האלה.

אני אומר גם מבחינת ההלוואות, אני הגשתי ביום רביעי שעבר הצעת חוק לדחות את העניין הזה של הגבלת שיקים. עשינו את זה למספר חודשים אבל עכשיו כבר לא עושים. אנחנו כבר לקראת סגר שלישי, העסקים האלה עדיין סגורים ושר המשפטים אמר שהוא יבדוק את זה עם בנק ישראל. בואו ניתן להם את זה כפי שעשו עם המשכנתאות לעוד חצי שנה.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

גם כשזה היה הקיים הגבילו.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

העניין הזה של העסקים החדשים שעכשיו יש עוד מעט דיון מהיר בוועדת הכספים, שהעסקים האלה שלקחו הלוואות פתחו את העסק ואז מיד נפלו. אלה דווקא צריך לעזור להם יותר מאשר לעסקים ותיקים ומבוססים, ולא צריך להזכיר כמובן את העניין של הצעירים בני 18, 20 שהם לא מקבלים כלום.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

שום סיוע. תודה. אוסנת בבקשה.

 << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >>  

קודם כל תודה רבה על הדיון הזה. אני לגמרי מצטרפת לכל מה ששמענו מעו"ד שלמה נס, אני חושבת שהוא אמר את הדברים בצורה ברורה. אני רק רוצה לחדד שתי נקודות. נקודה ראשונה, יש פה משבר מטורף שפוקד את כל העולם. היחידים שלא לוקחים חלק בנטל הם הבנקים. הבנקים הם היחידים שלא לוקחים חלק בנטל. מלבד זה שדוחים לאנשים את ההלוואות, אבל כבר אנחנו מבינים שהם משלמים ריבית מופקעת על דחיית ההלוואות, זה מצד אחד. בחלק השני, אם אתה רוצה לקבל הלוואה בערבות מדינה אתה צריך להראות שהעסק שלך הוא סופר בריא והיום אין כמעט עסקים בריאים, וזה הדבר האבסורד בכל העניין. 

אני חייבת לומר, ואני אומרת את זה גם בנימה אישית, לי יש ילד שנמצא בענף האירועים ואני יודעת מה זה להיות בענף האירועים. אני אומרת לכם, אם אנחנו לא מנשימים אותו כל חודש כדי לעמוד בהתחייבויות שיש לו, הוא מזמן קורס. אז עדיין יש עוד איך שהוא לתחזק את העניינים, אבל בסוף, כשאתה מגיע לבנקים והם במקום מתחת להכנס מתחת לאלונקה, ולא היה מישהו במשק שלא נכנס מתחת לאלונקה, הבנקים נשארים במגדל השן.

תראו, אני אומרת לך אוסאמה, זה נכון שצריך לפתוח עסקים אבל אני לא רוצה לפתוח עכשיו מסעדות כשאני מבינה שאולי נתוני התחלואה, היום אנחנו נמצאים ב-1,700, אני לא יודעת מה זה יעשה לנו.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

איך פתחו את כל הקניונים פתאום? כל הקניונים. מה זה?

 << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >>  

רגע. אני חושבת שגם הסיפור של איים ירוקים לא כל כך מתאים לסיפור של מסעדנות כי אנחנו מבינים שכשאנשים מתחילים להוריד את המסכות שלהם ואוכלים ונוגעים, יש בעיה עם המסעדנות ויש בעיה גם עם עולם האירועים, למרות שאני נמצאת בפוזיציה, אמרתי את הדברים כדי שמה שנקרא לא אהיה בניגוד עניינים. 

אני אומרת לכם, הסיפור פה הוא הבנקים. אם אנחנו לא נרתום אותם למשימה הזאת, אנחנו נמצא את עצמנו בדיוק בחדלות פירעון של מאות עסקים. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

סיכום.

 << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >>  

לסיכום. יש שתי נקודות שלדעתי הבנקים יכולים לתת פה פתרון ברמת ה-SOS. אחד כמו שדיברנו, וזה מתקשר לדיון שקיימתי בנושא ה-BDI וקיבלנו על זה תשובות. דבר נוסף, אי אפשר לספור לאנשים האלה את השיקים. כשאתם סופרים להם את השיקים, הרי המשבר הזה יום אחד ייגמר ואז נמצא פה עשרות אלפי אנשים שנמצאים מוגבלים, המשק הזה לא יוכל לנוע לעולם אם לא ניתן להם את האופק הזה. לכן אני אומרת, אם הבנקים לא ייכנסו פה מתחת לאלונקה אנחנו נמצאים בקטסטרופה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

תודה. יבגני סובה. זו הזדמנות לומר לך מזל טוב. נולדה לו בת שלישית.

 << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >>  

מזל טוב.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

תודה. אבל תיכף יהיו לילות ללא שינה. קודם כל תודה רבה על הברכות. בהקשר של הברכות אני חייב להגיד שקיבלתי מלא ברכות בפייסבוק, בין הברכות היו ששאלו אותי 'מה, בתקופה כזאת אתה מחליט להביא ילד שלישי, במצב כזה', ואז מישהו כתב 'בטח, הוא חבר כנסת אז הוא חושב שהוא יכול'. וזה מאוד העציב אותי. משום שדווקא אי היציבות הכי גדולה זה פה בכנסת, והרבה אנשים שבאים לכנסת כשליחות לא חושבים על זה כאי יציבות.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

מקום העבודה שהחזקתי בו הכי הרבה שנים בקריירה שלי זה הכנסת.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני בסך הכל שנה וחצי כאן, אבל אני חושב שהמקום הזה הוא הכי לא יציב מכל המקומות במדינה. אבל בחזרה למצב העסקים. נמצא כאן בחוץ ירון סלע שהוא יו"ר ארגון בעלי העסקים בענף הספורט והכושר. אני חושב שבהזדמנות אחרת אני מניח שגם תוכל לתת לו להשתתף ולדבר.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

הוא רשום לזכות הדיבור. הלוואי והייתי יכול להכניס את כולם.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

מקסימום אני אצא ותכניס אותו. אבל למה אני אומר את זה? משום שהניתוק מהממשלה, מחברי הכנסת, יש ניתוק מוחלט. אחת הטענות הקשות כלפי הממשלה שהיא פשוט מנותקת. אני לא מדבר על הבנקים, בנקים זה עסק פרטי, כמובן שהמדינה צריכה להיות גם רגולטור לבנקים וגם לתת הקלות. אבל הניתוק הזה בא לידי ביטוי בשטח.

אני אתן דוגמה. למשל אם יש לך מכון כושר, מסעדה או כל עסק אחר שהמדינה סגרה, אז אתה כמדינה תבטל את הארנונה. אל תיתן ארנונה 25%. מדוע אני כבעל דירה שמשכיר אותה לא משלם מס עד גובה של 4,500 שקל ואם אין שוכרים בדירה, אני הולך לעירייה, מודיע שאין שוכרים בדירה ואני מקבל פטור מלא מארנונה. אז למה בעל עסק לא יכול לעשות דבר כזה? אם אתה כמדינה פוטר אותו מתשלום ארנונה לכל תקופת השהות שהעסק סגור, אתה מוריד ממנו לפחות 12% של הכנסות.

אני אתן עוד דוגמה. לגבי מס הכנסה. הרי נגמרת שנת 2020. עד מארס-אפריל יתחילו לעשות את הדו"חות על 2020. אתה יודע איזה בלגן זה יהיה? אנשים בחודשים האלה לא שילמו מסים. מס הכנסה יתחיל להסתכל בחשדנות יתרה לעסק שמדווח ירידה משמעותית בהכנסות, ולא בגלל קורונה. אתה יודע שיש עסקים שעובדים בקורונה. אז ההקלות במס חייבות לבוא עכשיו, לא אחרי דובאי, לא אחרי חיסון ולא אחרי בחירות. עכשיו צריכות להיות הקלות במס.

דבר נוסף אחרון אדוני היו"ר, בהקשר למכוני כושר, אם כבר הזכרתי את זה, יש בסך הכל 2,500 מכוני כושר בישראל שזה 2,500 בעלים, אולי אפילו פחות. אין להם יכולת להקים מפלגה, אין להם יכולת לעשות מפלגה בתוך מרכז המפלגה, לכן אנשים לא שומעים אותם.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

מפלגה בהתהוות.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

מה שאני אומר שההכנסות מ-2,500 מכוני כושר זה מיליארדי שקלים לקופת המדינה, ולא נראה את הכסף הזה. זו הבעיה. אני קורא לך בוא תקרא למשרד הפנים, ראש הממשלה, נעשה כאן הקלות במתן ארנונה והקלות במס, וסוף סוף נוכל לפחות להראות שוועדת הכלכלה מסייעת לעסקים קטנים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

תודה. ח"כ אנטאנס. בקצרה.

 << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

בוקר טוב אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת. נכון, אנחנו מדברים על בעיה רצינית, מצוקה רצינית במיוחד לעסקים בחברה הערבית וכל המנגנון לקבלת הלוואות מהמדינה או בערבות מדינה, אמנם אחוז הניצול של העסקים בחברה הערבית דומה מאוד לאחוז הניצול, בדקתי את הנתונים של משרד האוצר ורשות המסים, כמעט אותו אחוז ניצול, אבל מבחינת הסכומים בגלל שהעסקים בחברה הערבית הם עסקים קטנים, כמעט 99% הם עסקים קטנים ובינוניים, הסכומים שהם מקבלים הם נמוכים מאוד בהשוואה לחברה או לכלכלה הישראלית. ויש מצוקה אמיתית. דיברו על מסעדות שיש להם הפגנה היום, שהענף הזה כמעט חוסל ובמיוחד מסעדות חדשות שלא יכולות לקבל את התמיכה מהממשלה, במיוחד שנפתחו ב-2019 ו-2020 ויש כאלה שפתחו. ענף האירועים והאולמות, ענף הספורט, הם קורסים.

הכלכלה בחברה הערבית בנויה על שירותים, מסחר ועל מסעדנות, בעיקר בסופי שבוע ובואו נגיד, אורחים שמגיעים מחוץ לישובים. בסגר השלישי יש קטסטרופה, עסקים קורסים. לכן נאלצים לפתוח ובאים ושואלים למה התחלואה בחברה הערבית ממשיכה לעלות. כי כולאים אותם בישוב הערבי, שמים בטונדות בכניסה וערימות עפר בכניסה לישובים, אבל מאפשרים כמעט תנועה חופשית ורגילה בתוך הישובים ורוב התחלואה בתוך המשפחה וקרובי משפחה.

לכן אדוני היו"ר, צריך מנגנון חשוב פה. תגמול והתמודדות עם בעיית העסקים בחברה הערבית, מנגנון שיתאים לנתונים של העסקים, עסקים קטנים עם רווחיות נמוכה מאוד, ואם למישהו חזר שיק לפני שנתיים או שלוש הוא לא יכול ליהנות מההלוואות. לכן אני דורש שהוועדה תפנה או תתבע מהממשלה ומהבנקים לבנות מתווה במיוחד לעסקים - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

תודה. אני רוצה לקבל התייחסות בסוגיית ההלוואות, הארכת המשך דחיית ההלוואות. ההצעות שהציע רו"ח ועו"ד שלמה נס לגבי השימושים של אותן הלוואות. דבר שני, הבנתי שנציג החשכ"ל איתנו, אני מבקש התייחסות לגבי הלוואות לעסקים בסיכון מהקרנות. ובכלל כל סוגיית מתווה הסיוע לעסקים בהמשך. 

 << אורח >> טל הראל: << אורח >>  

אני מבנק ישראל. אני מודה על ההזדמנות לדבר על נושא מאוד חשוב וגם להציג צעד מאוד משמעותי שפרסמנו ביום חמישי וזאת הזדמנות להגביר את מודעות הציבור לצעד הזה, לגבי סיוע ללקוחות עסקיים.

דובר פה על קידום דחיית תשלומים לחצי שנה. בעצם מה שגובש זה שהחל מה-1.1.2021, המועד שבו עומד לפוג המתווה הנוכחי, ייכנס לתוקף מתווה של דחיית תשלומים לשנה ללא שיקול דעת. מתווה שכל הבנקים ללא יוצא מן הכלל נרתמו אליו, אימצו אותו ומחויבים לו.

מה אומר המתווה הזה? המתווה אומר שכל הלקוחות שנמצאים בסטטוס של דחיה, מדובר ב-60,000 לקוחות עסקיים, עסקים קטנים ועסקים זעירים, יהיו זכאים לדחיית תשלומים אם הם מראים פגיעה במחזור הפעילות שלהם ב-25% במשך שלושה חודשים לא רציפים. 

במידה ומדובר בהלוואות עד 500,000 ₪ תהיה דחייה לשנה של התשלומים ללא שיקול דעת, ואם מדובר ביתרת הלוואה מעל 500,000 ₪ בדחייה אוטומטית של שישה חודשים. דובר פה על הריבית שהיא ריבית גבוהה – הריבית היא לא גבוהה, אלא הריבית ההסכמית, ריבית של הלוואה. הדחייה תהיה ללא כל עמלה, ופרישת התשלומים בסוף תקופת הדחייה, בסוף השנה תהיה לאורך יתרת ההלוואה או לסוף תקופת ההלוואה.

מדובר בצעד שנועד להקל על הקשיים התזרימיים ולהחזיר את הלקוחות ללוח תשלומים מאוד מאוד מקל, זה יביא להפחתה של בערך 70% ומעלה של ההחזר החודשי, הלוואה ממוצעת לתקופה של שלוש שנים וזה יכול להביא לדחייה של 85% מההחזר החודשי וזה צעד מאוד חשוב ומשמעותי שכל הבנקים מחויבים אליו.

לגבי הנושא של מתן עוד אשראי ללקוחות, אני מסכימה עם מה שאמר פה עורך הדין הנכבד. לא הפתרון לכל אשראי הוא מתן עוד אשראי. לפעמים צריך סיוע של מענקים וצריך לקחת את זה בחשבון. לגבי פירעון אשראי מהקרן באשראי אחר, את זה צריך להפנות לנציגי משרד האוצר שיתייחסו לתנאי הקרן.

זה בעקרון המתווה שבא להראות שאכן יש פה הקשבה לציבור, הקשבה לצורך, סיוע ממשי ללקוחות העסקיים כדי שיצלחו את התקופה הזאת וינסו לחזור לשגרת עסקים רגילה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

אני מברך. אני לא רוצה לקשור כתרים, אבל פעם שניה שבנק ישראל באמת קשוב גם לפניות שלנו וגם לדיונים בוועדת הכלכלה, כי תמיד זה היה סמוך, ואין לי בעיה עם זה. אבל אחת הבעיות של משבר הקורונה זה חוסר האמון ואי הוודאות, ויפה שעה אחת קודם. תאריכים הם לא דבר בהפתעה. 

רבותי, חוסר הוודאות בעולם העסקי הוא מתסכל. הוא לא פחות קשה מהמשבר הכלכלי והבריאותי. לכן בנק ישראל רואה את המגמות, אנא, לתת קודם. כי זה בא בסמוך. אני שמח שהדיון הזה מתקיים, ההודעה של בנק ישראל הוציא מונחת לפניי ואני שמח שהיא יצאה, אבל אני יודע שזה היה בבנק ישראל עוד לפני כן. זה יכל לצאת קודם. זו הערה בונה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

יש נציג משרד הפנים שנמצא כאן? בעניין הארנונה אולי אפשר משהו.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

נציג החשב הכללי בבקשה. תתייחס לנושא העסקים בסיכון.

 << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >>  

אני ממונה ערבויות מדינה בחשכ"ל. אני מצטרף לטל, אני חושב שהדיון הזה בהחלט דיון חשוב ונדרש. אני רוצה להציג את הנתונים ואז להתייחס לדברים כדי שתהיה נקודת פתיחה זהה. אנחנו הקמנו את הקרנות במטרה לסייע לעסקים ואני חושב שהנתונים שאנחנו רואים היום הם נתונים שאפשר לחלוק עליהם, כיוון שיש עסקים שנדחים אבל יש גם עסקים שמאושרים. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

תן לנו נתונים, מה היו הציפיות שלכם, מה הקציתם, כמה בקשות הוגשו וכמה נדחו.

 << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >>  

אנחנו הקצינו במנות את הכספים לתוך הקרן לעסקים קטנים ובינוניים שהקמנו עבור הקורונה. תחילה פתחנו קרן של 4 מיליארד, לאחר מכן 8 מיליארד, הגדלנו ל-8 מיליארד, השלב השלישי היה הגדלה ל-14 מיליארד ולאחר מכן הגדלה ל-18 מיליארד. כל הכספים האלה כבר נוצלו.

היינו לפני כחודשיים-שלושה בוועדת הכספים, ביקשנו הכפלה של הסכום, בעצם הגדלה של הסכום מה-18 מיליארד, קיבלנו הקצאה של עד 18 מיליארד נוספים וכרגע אנחנו נמצאים מעבר למה שציפינו, ואנחנו נהיה פה ככל שהעסקים יצטרכו את הסיוע שלנו ונקצה את הכסף כל פעם מראש כדי שלא ייווצר הפער בין הביקוש להיצע של הגופים המממנים. 

אני רוצה לומר שפועלים היום בקרן 11 גופים מממנים. יש שבעה בנקים, יש ארבעה גופים חוץ בנקאיים ויש גם חברות כרטיסי אשראי וגם חברות אחרות. יש פה היצע אשראי גדול וגם תיאבון סיכון שונה של כל אחד מהשחקנים ואינטרסים שונים של כל אחד מהשחקנים להצטרף.

לגבי הנתונים, אז כמו שאמרתי, בעצם 102,000 בקשות הוגשו לקרן. אוכלוסיית העסקים כמובן גדולה יותר, היא מונה בין 600,000-800,000 עסקים. רשות המסים יודעים את הנתונים יותר טוב מאתנו, אבל מה שאני מנסה לומר שמתוך ה-100,000 עסקים כמעט 61,000 עסקים קיבלו הלוואות, אושרה להם הלוואה. בעצם אושרו 61,000 הלוואות. זה שיעור אישורים גבוה, כשמסתכלים על זה במסלול הרגיל - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

 זה גם אישור דחיה גבוה. 40% זה אישור דחיה גבוה. השאלה אם אתה יודע, תן לי מאפיינים לדחייה.

 << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >>  

אין בעיה. אני רק אומר שה-61,000 הלוואות אושרו בסכום של כ-21 מיליארד שקלים, סכום משמעותי מאוד. אגב, הרוב המכריע שלו אושר בשלושה החודשים הראשונים של המשבר, כלומר החל מאפריל. אתה צודק, יש 60% אישורים בקרן במסלול הכללי וכ-67% אישורים במסלול המוגבר. אנחנו דווקא סבורים שמדובר בשיעור אישורים גבוה מאחר ויש לנו את נקודת הייחוס של הקרנות טרום הקורונה, שם שיעור האישורים היה נמוך אפילו מ-50%, כאן נוכח הגידול בסיכון ואי הוודאות אנחנו רואים גידול בשיעור האישורים.

אני רוצה לומר משהו לגבי הדחיות, ואני אתחיל להתייחס לאמירות של עו"ד שלמה נס שאגב שוחחתי איתו בעצמי כמה פעמים וטיפלנו גם בבעיות ספציפיות יחד. אני רוצה לומר שכשהבנקים בוחנים את האשראי הם נדרשים לבחון שני דברים עיקריים. אחד שיש צרכי אשראי, וכאן כנראה שאין מחלוקת, והסוגיה השניה היא סוגיית היכולת לפרוע את האשראי, זה נובע גם מסוגיות פיקוחיות שאני מניח שטל וזיו יוכלו להתייחס אליהן אחר כך, אבל אלה שני הכללים ולכן הרבה מהעסקים באמת מקבלים אשראי וחלק מהם לא מקבלים אשראי.

מאחר ומדובר באשראי שצריך להחזיר ולא במענקים, נכון היה גם לצפות שיהיה שיעור דחיה מסוים ועכשיו אפשר להתווכח האם שיעור הדחייה נכון או לא נכון. אני רוצה לומר על זה עוד משהו. אנחנו עושים בקרות שוטפות על כל הדחיות, גם רנדומליות וגם ספציפיות. עו"ד שלמה נס יודע שבתיקים הספציפיים שדיברנו עליהם יחד אפילו הפנינו החוצה לבדיקה אובייקטיבית והחזרנו פנימה. אני יכול לומר לוועדה שבביקורות הרנדומליות שלנו כ-47% מהתיקים שנדונו אצלנו בבקרה חזרו לבנק או לגוף המממן ואושרו. אנחנו ממשיכים לעשות את זה במנות מאוד גדולות, והמטרה היא לייצר תהליך שנותן את המענה עד הקצה לעסקים.

תראו, לבנקים יש סמכויות לאשר הלוואות, בחלק מהמקרים אין להם סמכויות לדחות הלוואות וכשמבקשים לדחות את ההלוואות באותם מקרים אנחנו מצרפים לדיון נציג ציבור, לא פקיד ממשלתי אלא איש אשראי שיצא מהמערכת הבנקאית והמטרה שלו לשבת בדיון ולדון מחדש בבקשה במידה ויש איזו שהיא המלצה לדחות את הבקשה. זה כשלעצמו מייצר עוד תהליך שאמור להגן על העסקים.

הטעות הגדולה מבחינתנו היא טעות שבה העסקים צריכים אשראי, יכולים לקבל אשראי, עומדים בקריטריונים ולא מקבלים ובזה אנחנו מנסים לטפל מצד אחד. מצד שני צריך לזכור שאלה כספי בנק שצריך לעמוד בכללים של רגולציה, של צרכים ופירעון ואת הדברים האלה אנחנו מבקשים לאזן.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

רק אני מקווה שתנאי הרגולציה והביטחון לכספי הבנקים בתקופת הקורונה, כפי שהמדינה יודעת לקחת סיכונים ואפילו ללוות כסף וכסף לא קטן, כדי להחיות את המשק, אני חושב שבשוליים הרחבים של הרגולציה הבנקאית היה שייך לרווח אותם קצת.

 << אורח >> שלמה נס: << אורח >>  

זה עבודה בעיניים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

רגע. אני אתן לכם.

 << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >>  

אני לא רוצה להכנס למגרש שאני לא יכול לדבר עליו, אבל ככל שאנחנו מדברים על הקרן לעסקים קטנים אז הסרנו לחלוטין את כל הבירוקרטיות ואת כל התהליכים. בעצם יצרנו תהליך קצר של שתי דקות, אפשר לעשות אותו באמצעות האייפון או המחשב, של הגשת בקשה. אין בירוקרטיה של טפסים שהמדינה מבקשת, יש תהליך בדיקה רגיל שהבנקים והגופים החוץ בנקאיים - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

הביטחונות. רמות הסיכון. תראה, אולי לא הבהרתי את עצמי. אם ענף המסעדנות היה נחשב בבנקים ענף בסיכון לפני הקורונה, איך אתה חושב שיתייחסו אליו היום כשהוא בא לבקש הלוואה?

 << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >>  

אני רוצה להחזיר אליך את השאלה אדוני היו"ר, לא בחוצפה אלא בניסיון לענות על השאלה. כיוון שאם כך היינו מצפים ששיעור האישורים באותו ענף יהיה נמוך מהממוצע בקרן. מה שאנחנו רואים הוא דווקא שהשיעור גבוה יותר מהממוצע בקרן. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

אתה לא עונה בחוצפה. אתה עונה לי על מה שאני רוצה לדעת. לכן שאלתי.

 << אורח >> עמית מרזאי: << אורח >>  

אוקיי. תודה. כשמסתכלים על ענף המסעדות וההסעדה, גם שירותי הסעדה פרטיים וגם מסעדות, רואים ששיעורי האישורים נעים בין 67%-68% מהבקשות שמוגשות. הממוצע בקרן כמו שאמרתי עומד על 61%. כלומר שיעור האישורים גבוה מהממוצע וניתן פה מענה מעבר לממוצע, שזה נתון שהוא חיובי כשלעצמו.

אני לא מוריד את זה מהשולחן, יש פה סוגיות נקודתיות של הלוואות ספציפיות שיש להם סיפורים ספציפיים ובהם אנחנו מטפלים מול העסקים וגם מול ראשי האיגודים וגם מול אנשים כמו שלמה נס שעושים דברים נהדרים בחזית הזאות, אנחנו מטפלים בהן אחת-אחת.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

תודה. אני רוצה לעבור לענף השלישי של הדיון, זה המשך תכנית הסיוע לעסקים. אתה אמור לענות או שיש גורם נוסף מהאוצר? כל סוגיית החל"תים, המענקים, המענקים הסוציאליים, החזר הוצאות קבועות. מי אמור לתת לנו מענה? בבקשה.

 << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >>  

אנחנו עוד ננהל איתו שיח?

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

לא. ניהלנו קודם. חצי שעה קודם. אני אתן לך את רשות הדיבור.

 << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >>  

לא, אני רוצה לדבר איתו.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>  

אני מרשות המסים. אני יכולה להתייחס לסוגיית המענקים להוצאות הקבועות והסוציאליות. קודם כל חשוב לי לתת את הנתונים כדי שיהיו פה לנגד עיני חברי הוועדה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

שיהיה עבר הווה ועתיד גם. העתיד לא פחות חשוב.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>  

אני כרגע אתייחס למענקים שכבר שילמנו. עד עכשיו שילמנו במענקים גם הסוציאלי וגם ההוצאות הקבועות סכום של יותר מ-21.5 מיליארד שקלים. המענק הסוציאלי שהוא יותר מ-12 מיליארד ומענק הוצאות הקבועות לעסקים הקטנים שזה עסקים עם מחזור של עד 300,000 שקלים שולמו יותר מ-2.8 מיליארד שקלים ובמענק של ההוצאות הקבועות לעסקים במחזור של מעל 300,000 שקלים שולמו כמעט 7 מיליארד שקלים. אלה הסכומים שבסך הכל שולמו עד עכשיו.

לגבי עסקים חדשים, אני אומרת שוב, עסקים שהוקמו עד סוף 2019 למעשה זכאים למענקים לפי התכניות הרגילות, זאת אומרת גם עסק שפעל חודשיים בשנת 2019 יכול להיות זכאי גם למענק הסוציאלי ואז החישוב הוא לפי ההכנסה הממוצעת בתקופה שבה הוא פעל, וגם למענק של ההוצאות הקבועות, שוב, לפי המחזורים ואנחנו פשוט משווים את זה לתקופה יותר קצרה כי אין לנו שנה שלמה בשנת 2019.

לאחרונה גם העברנו תיקון שבו נעשית התאמה לגבי הירידה במחזורים לגבי אנשים ששהו בחופשת לידה או בשירות מילואים בתקופות הבסיס כדי שתהיה התאמה להכנסות שלהם בתקופת הבסיס, ולכן גם עסקים כאלה זכאים למענקים. בנוסף, לעסקים שהוקמו בינואר-פברואר 2020 זכאים למענקים של הוצאות קבועות בשיעורים של 3,000, 4,000 שקלים אם זה עוסק פטור או עוסק רשום.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

מירי, סליחה שאני קוטע אותך. כשאת אומרת הוצאות קבועות, זה 15% מהמחזור של העסק. שיהיה ברור. כי זה משתמע כאילו הוצאות קבועות זה 100% מכסה את ההוצאות. לא, זה 15% מהמחזור, שזה כלום.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>  

מטרת המענק של ההוצאות הקבועות היא לכסות את ההוצאות הקבועות שאי אפשר לחסוך כשעסק יורד בפעילות והמקסימום שהוא יכול להגיע אליו זה 15% מהמחזור.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

עד מתי ההוראה הזו?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>  

כרגע ההוראות הן עד סוף השנה הזאת.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

עד ל-31 לדצמבר.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אתה מבין אדוני היו"ר שזה לא נותן שום מענה כי רק ארנונה לוקחת 10% מההכנסות של העסק.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>  

לא, בארנונה נתנו פטור.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא נתנו פטור. 25% לשנה. זה לא פטור.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

רגע. תן לה להשיב.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>  

לא נכון.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

מה לא נכון? או שלושה חודשים או 25%.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

חברים, יבגני, זה לא הדיון. בבקשה גבירתי.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>  

בנוסף ניתנו הטבות בארנונה, זה לא באמצעות רשות המסים. הטבות בארנונה לעסקים שנפגעו מעל 60%, מעל 80%, זו הטבה נוספת. ההטבות שמקבלים עסקים שנפגעו בצורה קשה מהמדינה זה גם בארנונה מצד אחד ובנוסף את מענק ההוצאות הקבועות.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>  

תתני את ההבהרה לגבי הארנונה כדי שהוויכוח בינינו יסתיים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

היא אמרה על הארנונה.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>  

אבל הוא טוען שזה לא נכון.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

את אומרת באופן גורף זה לא היה באופן גורף. זה רק לעסקים שנפגעו ב-70%?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>  

זה היה מעל 60% ומעל 80%, שוב, זה מאוד - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

והמדינה שיפתה את הרשויות המקומיות. תודה. 

 << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

ההטבה של הארנונה נגמרה.


 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>  

לא. היא לא נגמרה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

אנחנו קוראים בזאת לשר האוצר, וזה יופיע בסיכום, לקבל החלטה צופה פני עתיד ל-2021, לגבי המשך התכניות. אני לא יודע איך עושים את זה מבחינה חוקית, משפטית, כשהממשלה מקרטעת ואין לי מילה יותר מתאימה להתנהלות של הממשלה בהיעדר תקציב, אבל זה מה שיש, ואני חייב לעשות את עבודתי ולקרוא, והחוסר אונים הזה שהחברה הישראלית נמצאת בו בגלל היעדר תפקוד של הממשלה בסוגיות קרדינליות בניהול המשבר הזה, אני חושב שצריך לומר את זה היום ואני אומר את זה ללא מורא והלוואי והייתי יכול לבחור מילים קשות יותר כדי לומר את זה. אנחנו קצת נוגעים מלמעלה על מצוקת המשק הישראלי, על העסקים, ואנשים בפלנטה אחרת מתנהלים בחיים בנדמה לי ומתעסקים לא רציניים. בבקשה ח"כ קרן ברק.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>  

קודם כל אני מתנצלת על האיחור. היה לי עיכוב אישי. אני פשוט נכנסתי בתחילת הדברים של עמית מרזאי, והדברים שהוא אמר, כמה דברים. מכיוון שאני חברה בוועדת הכספים אנחנו מתעסקים בזה לפחות שנה, דבר שני, אני יו"ר ועדת המשנה שלך לעסקים קטנים ובינוניים אז מן הסתם הוא אמר כאן דברים שלכם אולי הם נשמעים חדשים אבל הם מובן מאליו. לפני הקורונה אף אחד לא יכל לקחת הלוואות בערבות מדינה, הן היו בלתי אפשריות, זה היה כזה ספר, היית צריך חברות מתווכות, 2% מכלל האוכלוסייה השתמשה בערבויות האלה כי היה בלתי אפשרי להשתמש בהן.

הצעד הראשון אולי שאני עשיתי בתור חברת כנסת היה ביום שהתחילה הקורונה, לכתוב מכתב ולדבר עם שר האוצר דאז משה כחלון כדי לשנות את כל מתווה ההלוואות בערבות מדינה ולשמחתי באמת דווקא רוני חזקיהו, אפשר להגיד בהקשר הזה דברים מאוד טובים עליו, הוא הבין את צו השעה ושינה את כל המתווה. לכן אי אפשר בכלל להשוות עם מה שהיה לפני כן כי לצורך העניין זה היה אירוע אחר, לא היו הלוואות בערבות מדינה, 2% זה כמו אפס. 

לכן אנחנו יצרנו מנגנון חדש לחלוטין של הלוואות בערבות מדינה. אין מה להתלות על מה שהיה לפני כן כי זה לא היה. וברגע שזה לא היה, עכשיו במצב החדש הזה, אנחנו ועדת כספים, עשינו מסלול כזה ומסלול כזה ומסלול שאנחנו המצאנו אותו שם זה היה מסלול לעסקים בסיכון מאוד גבוה. ולמסלול העסקים בסיכון גבוה במיוחד בעצם הקרן הזאת, פחות מחצי ממנה בכלל מומשה. זאת אומרת שיש פה כשל, זאת אומרת שמה שהוא אומר לא סביר, הבנקים נותנים אשראי, כל הזמן הם מנופפים בקריסת הבנקים. יש כאן קריסת הבנקים וכאן לתת אשראי לעסקים בסיכון גבוה, יש אמצע שבו אפשר שהבנקים לא יקרסו ועדיין לתת אשראי.

כבוד היו"ר, אתה לא צריך להיות גאון הדור בשביל להסתכל על עסק ולהבין שאם הוא מוכר חליפות לחתונה ואין חתונות, אז כרגע יכולת ההחזר שלו היא אפס. אבל אם עוד חצי שנה החתונות יחזרו, זה יקפוץ מאפס ל-100. לא צריך להיות גאון הדור בשביל להבין את זה ועדיין הם מתייחסים לעסקים האלה כסיכון מאוד גבוה, והם לא נותנים, לעסק לחליפות או לבגדים כאלה לא נותנים אשראי. אז משהו במנגנון לא עובד, ואם היינו עוברים עסק-עסק היית מבין שההתייחסות שלהם היא לא ההתייחסות הנכונה.

יותר מזה, אני רוצה להגיד לך עוד משהו כבוד היו"ר. הכי עצוב זה שהבנקים לקחו את זה, ופה אני אומרת בכעס גדול על הבנקים, הם לקחו את המנגנון הזה למתן הטבות ללקוחות שהם אוהבים, שיכולת ההחזר שלהם גבוהה. הם באים ללקוחות המועדפים שלהם ונותנים להם את ההלוואות האלה כי יש להם כסף בקופה ולמי שצריך הם לא נותנים. וזה המצב.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

תודה. בנק ישראל תוכלו להתייחס לזה.

 << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

אם אפשר אדוני היו"ר, לקרן לעסקים בסיכון, הייתה קרן כזאת.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>  

יש קרן כזאת. היא לא מנוצלת.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

אתם לא שומעים אחד את השני? הבחור נתן לך נתונים.

 << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

לסיכון לא. הוא נתן כללי.

 << אורח >> שלמה נס: << אורח >>  

עובדים עליכם בעיניים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

יוסי פתאל בבקשה.

 << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >>  

שלום רב אדוני היו"ר. קודם כל לא נמאס לי לחזור על דעותיי בוועדה והדברים חשובים מאוד. תמיד אפתח את דבריי בזה שאני מצטער שלא הקמת את חדר המצב שדיברת עליו. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

הלוואי.

 << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >>  

כשנתנו את האשראים המצב היה קשה. בינתיים הוא השתפר ועכשיו הוא קשה מאוד. כולם הניחו שברבעון האחרון תהיה חזרה לעבודה, זה לא קרה ולכן חייבים לעשות איזה שהוא ארגון מחדש של ההחלטות בנושא של הפירעון. זה לא רק לעזור לעסקים, חשוב לי להדגיש, ענף התיירות הנכנסת זה ענף היצוא הרביעי בגודלו של מדינת ישראל. 

לא היה עולה על דעתכם לתת לענף היצוא הביטחוני שהוא בערך בגודל שלנו ותורם פחות מאתנו למקום העבודה ליפול. 140 חברות, 2,000 עובדים, מייצרים 10% ממקומות העבודה בפריפריה, אין תשובה. אנחנו עם אפס פעילות מאונס כי המדינה לא רק שלא מרשה לתיירים להכנס היא גם מסרבת לשרטט אופק כיצד זה יהיה.

אדוני, בוועדה שלך פשוט לא דיברו אמת אנשי משרד הבריאות. המתווים והמצגות פשוט לא יצאו אל הפועל. אנחנו עוד לא ביקשנו להכניס תיירים, רק להתכונן לקראת הגעתם. גם זה לא קרה. לגבי הסטטיסטיקות, לגבינו אם ידרשו מאתנו להשיב את האשראים שנתנו מכל סוג, זה גזר דין מוות. אין כלכלן, לא בשנה א' ולא פרופסור שעסק שנמצא מאז מארס באפס הכנסות יכול להחזיר הלוואות. רשות המסים אגב קובעת שאנחנו כבר לא קיימים, מבקשים איתנו בחזרה את הכסף.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

תודה יוסי. נסתפק בזה כרגע. יהיו עוד דיונים. תומר מור בבקשה.

 << אורח >> תומר מור: << אורח >>  

תודה רבה על זכות הדיבור. שלוש נקודות שהן נורא משמעותיות מבחינתנו ששמנו לב, דיברו פה על נתונים של האחוזים הגבוהים כביכול של האישורים. חשוב לשים אותם בקונטקסט, מדברים על האישורים, לא מדברים על הסכומים. מרבית הבקשות שמתבקשות לא מתקבלות בסכומים המבוקשים כך שבפועל הסכומים שמאושרים נמוכים משמעותית הרבה יותר ממה שבפועל התבקשו. משכך, הדבר הזה בפועל יוצר פער מאוד משמעותי בתזרים ובהון החוזר של העסקים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

מה הפערים באחוזים? תראה, אדם יכול לבקש כמה שהוא רוצה.

 << אורח >> תומר מור: << אורח >>  

הפערים גדולים מאוד, זה יכול להגיע ל-50% ומעלה, שזה משהו משמעותי. כשעסק מבקש הלוואה של 200,000, 300,000 שקל על בסיס המחזורים והיכולות שלו, כשהוא מקבל אישור רק ל-100,000 שקל כבוד יו"ר הוועדה, מה נראה לך שהוא עושה, שהוא מוותר על זה? לא. הוא לוקח את זה כי אין לו ברירה אחרת. ואז בעצם מה שקורה הוא לוקח כסף מאונס, הכסף לא מספיק לו ובפועל יצרת פה חוסר, למה? כי על פניו בנתונים רשום שהוא קיבל, רשום שאושר, אבל בפועל ידו קצרה מלהושיע והסכום אינו מספק. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

תודה. ירון סלע.

 << אורח >> ירון סלע: << אורח >>  

קודם כל תודה רבה לכולם. היו"ר מרגי, תודה רבה לך. אני יו"ר ארגון מועדוני הכושר ובעלי העסקים בתחום הכושר. חברים, אנחנו לקראת קטסטרופה כלכלית וחברתית. יושב כאן עו"ד נס, הוא יודע להסביר לכם מה זה אומר שאנחנו בדרך לעשרות אלפי פושטי רגל, והעצוב הוא שיש מה לעשות. אני לא מבקש מהבנקים להכנס מתחת לאלונקה כי הם כבר נכנסים והם עסק פרטי. משרד האוצר חייב להכנס, לגבות את הבנקים, לעצור את פירעון ההלוואות לעסקים שלא עובדים ולא יכולים לשלם.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

אתם נהנים ממענק סוציאלי?

 << אורח >> ירון סלע: << אורח >>  

אנחנו עסקים גדולים. לא, מענק סוציאלי לא - - - פעימה שלישית.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

אתם מקבלים החזר הוצאות קבועות?

 << אורח >> ירון סלע: << אורח >>  

מקבלים. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

יש לכם הטבות בארנונה?

 << אורח >> ירון סלע: << אורח >>  

יש לנו הטבות בארנונה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

עובדים בחל"ת יש לכם?

 << אורח >> ירון סלע: << אורח >>  

עובדים בחל"ת יש. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

ואתם מבקשים דבר אחד, לחזור לעבודה.

 << אורח >> ירון סלע: << אורח >>  

אנחנו ביקשנו לחזור לעבודה, ואתה, יו"ר הוועדה, הייתי אצלך בוועדת כלכלה, קראת למשרד הבריאות.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

משרד הבריאות מסרב לשתף פעולה.

 << אורח >> ירון סלע: << אורח >>  

יפה, אז אם הוא מסרב והוא מסרס אותנו ועוצר אותנו ושכר הדירה שלנו בלבד עומד על 17%, יושבים כאן נציגי האוצר - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

מה אתה מצפה מהאוצר לאור כל הנתונים האלה?

 << אורח >> ירון סלע: << אורח >>  

משרד האוצר צריך להכנס ולהודיע שהעסקים שנפגעו בצורה קשה, ויש הגדרה לצורה קשה, קבעו כבר 60%, שייקחו את כל ההלוואות שלנו קודם כל ויעצרו אותם ושלא נשלם לא ריבית ולא את ההלוואה עד סוף השנה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

תודה. אחרונת הדוברים, ואני מתנצל מכל מי שלא הספקנו. קארין ארביב. לאחר מכן נשמע את שלמה נס ואת ההתייחסות של בנק ישראל והאוצר אם צריך. קארין ארביב בבקשה.

 << אורח >> קארין ארביב: << אורח >>  

תודה על זכות הדיבור. אני בעלת המרכז לאמנות המחול בחולון וחברה בעמותה למחול תרבות הגוף והתנועה. אני רוצה להסביר בקצרה על בתי הספר למחול ועל המגזר הפרטי. אנחנו בעצם עסק עונתי. העבודה שלנו עונתית. כלומר מספטמבר עד יוני הורים רושמים את ילדיהם כשנת לימודים רגילה ומקבילה לכל דבר. בתי הספר למחול שרובם נמצאים בבעלות פרטית - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

גבירתי, בואי נעשה את זה יעיל. אין לנו הרבה זמן. יש לי דקה לתת לך.

 << אורח >> קארין ארביב: << אורח >>  

אני עושה את זה יעיל. אני מבקשת לקבל את זכות הדיבור. מה שאני אומרת מאוד חשוב. אנחנו עדיין סוחבים את ההשלכות כעסקים פרטיים של הסגר מה-15 למארס. אמרתם שעסק טוב שיודע להתנהל יכול להחזיק מעמד בין חודש לחודשיים. אנחנו במצב של הישרדות מזה כעשרה חודשים, מהסיבה הפשוטה שכשהורה רושם את הילד לפעילות עונתית, אם אנחנו עדיין סגורים אין לנו רישום. זה אומר שמבחינת ההכנסות - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

מה את מצפה, מה את רוצה. אנחנו מכירים, לכולם יש ילדים.

 << אורח >> קארין ארביב: << אורח >>  

קודם כל מבחינת ההקלות שיש לנו אנחנו לא מקבלים הקלות, מבחינת הקלות בשכירות, מבחינת הקלות בארנונה. אנחנו רוצים שיתייחסו אלינו כעסק עונתי לכל דבר. זאת אומרת כל העניין של הרישום של הלקוחות, כל העניין של בחינה של הכנסות מול הוצאות זה משהו שהוא קריטי לנו. כשתפתחו את החזרה לפעילות לקוח יקנה את השירותים של המגזר הפרטי. אצלנו הורים יבואו ויגידו "נתראה בספטמבר 2021". עשרה חודשים ללא הכנסות. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

גבירתי תודה. יהיו עוד הזדמנויות. תודה. מוניב בדר בבקשה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אי אפשר גם להכניס אותם לספורט תחרותי. אם היה ספורט תחרותי לפחות היה אפשר. זו באמת סוגיה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

את כולם. פחות או יותר את כולם. בקשה מוניב בדר.

 << אורח >> מוניב בדר: << אורח >>  

בוקר טוב אדוני היו"ר. תודה על ההזדמנות שניתנת לנו להציג את הפגיעה שלנו במשבר. אני סמנכ"ל של חברת עמית בייתקום, זו חברת תוכנה שהוקמה כמיזם כלכלי חברתי בפריפריה בצפון במטרה לתת נגישות לתעסוקה בתחום ההייטק לתושבי הפריפריה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

מה הבעיות. דבר על הבעיות והפתרונות.

 << אורח >> מוניב בדר: << אורח >>  

אוקיי. אנחנו קמנו בשנת 2016, עשינו כברת דרך עם לחימה בחסמים ובעיות ובתחילת שנת 2020 סוף סוף התחלנו לראות פירות של העמל הרב והכסף שהשקענו והתחלנו שלושה פרויקטים, אחד של פיתוח תוכנה, אחד של בדיקות תוכנה ופרויקט שלישי כקבלן משנה של אינטל חיפה, השמת כוח אדם בחצר הלקוח. 

אנחנו התחלנו בפברואר עם מחזור שנע סביב ה-100,000 שקל, שמונה עובדים, עם תכנית התפתחות עד סוף השנה, היינו אמורים להגיע לכ-20 עובדים וכ-300,000 שקל מחזור, ואנחנו אחרי חודשיים נאלצנו להוציא את כולם לחל"ת ולהפסיק את הפעילות. היום למעשה נפגענו ב-90%.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

תודה אדוני. בהזדמנויות נוספות. שלמה נס בקצרה, התייחסות.

 << אורח >> שלמה נס: << אורח >>  

אני אגיד לכם רק במילה. האנשים מנסים לעשות עבודה טובה שם, אבל אם תשימו לב, פחות מ-10% מהמגזר העסקי קיבל הלוואות.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

איך?

 << אורח >> שלמה נס: << אורח >>  

אלה הנתונים שהוא אמר. 800,000 עסקים, 60,000 קיבלו. עסקים קטנים בעיקר. אני אומר לכם שזה לא מגיע, זה לא עובד. ואני אומר את זה כאן פתוח ובצורה הכי ברורה, שתצטטו אותי אחר כך.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

אבל לא כל ה-800,000 ביקשו.

 << אורח >> שלמה נס: << אורח >>  

בנק ישראל נתן לקטנים. אם לא תינתן גם לבינוניים ולגדולים הארכת אשראי לשנה הקרובה יקרסו מאות אלפי עסקים, זה יהיה רשום עליכם, בנק ישראל והאוצר. זה מה שיקרה. אני אומר לכם את זה פתוח. צריך לתת הארכת אשראי לכל העסקים, גם הבינוניים והגדולים, חלקם ענפים סגורים ולענפים סגורים חייבים לתת את זה, אין ברירה. בלי תוספת ריבית, בלי חיזוק בטחונות, בלי קיצוץ מסגרות. כל הדבר הזה, חייבת להתקבל החלטה עכשיו, זה דבר אופרטיבי ומעשה שיחזיק עסקים. הבנקים גם לא רוצים מאות אלפי עסקים שיקרסו.

דבר שני, גם באשראי הקיים, בגלל שלענפים הסגורים צריך לאפשר פרישה לתקופה ארוכה יותר, אפשר לעשות את זה כדי שיוכלו להחזיק מעמד, והלוואות בערבות מדינה כמו שאמרתי קודם לכן, שהאוצר ייתן אישור שעד 50% מזה יכול ללכת לפירעון אשראי קיים. כך כולם ייהנו מזה וזה יעבוד, אחרת לא נותנים את זה.

דבר שלישי, נושא הגבלות החשבונות, חייבים לפתור את זה כי אם לא יפתרו, יהיו עשרות אלפי חשבונות מוגבלים שאף אחד לא רוצה את זה, וענפים בסיכון שזכאים לקבל סיוע צריכים לקבל את הסיוע. לא צריכים להראות יכולת או לא יכולת. כולם מבינים שאולמות האירועים ומכוני הכושר, מי שסגור צריך לקבל סיוע. הוא לא צריך להגיש ספר עב-כרס של 400 עמודים כדי להראות שיש לו יכולת החזר. הוא לא יודע מתי הוא יחזור לפעול בכלל. זה צריך להיות פשוט. החלטות לתת להם סיוע שיעבוד, אחרת אתם תשלמו את המחיר.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

תודה. ח"כ תמר זנדברג בבקשה.

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >>  

אני רק אוסיף מילה. אני חושבת שהמשבר הזה, לא צריך להציג אותו. חלק מהדיון הזה שעקבתי אחרי חלקו מרחוק הוא כאילו שאנחנו חודש בתוך האירוע ולא עשרה חודשים. אני מצטרפת לדבריך. יש לנו פה אירוע שלא צריך בכלל, איזה קריטריונים? מה אתם רוצים? 75% מהמשק סגור ואנחנו באופוריית החיסונים אבל זה יכול לקחת לנו עוד חודשים ואולי אפילו שנים ואולי אפילו שנים ארוכות לשקם מחדש את הכלכלה. אין מקום בעולם שבו המדינה לא נכנסת לנעליים ועוזרת, לצפות מהעסקים האלה להסתדר לבד זה לא יקרה וצריך לפצות אותם, לשפות אותם ולעטוף אותם ועכשיו. תודה.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>  

אני רוצה להגיד עוד מילה. אם נתנו הלוואות, וזה גם הביקורת שלי על בנק ישראל ואמרתי את זה לכל מי שהיה שם. אם דחו את מועד פירעון הלוואות אז בתחילת המשבר ואמרנו "אנחנו דוחים את מועד הפירעון בחצי שנה" מה קרה בחצי השנה הזאת? מצבם נהיה יותר טוב? הוא לא נהיה יותר טוב. אז אם הם לא יכלו לפני, זה א'-ב' של הגיון. הרי הם לא קיבלו כסף מהשמיים בזמן הזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

תודה. זיו נאור את רוצה להוסיף משהו?

 << אורח >> זיו נאור: << אורח >>  

כן. אולי קצת נסבר את האוזן.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

 בבקשה. בקצרה.

 << אורח >> זיו נאור: << אורח >>  

אני מנהלת את היחידה הכלכלית בפיקוח על הבנקים. אני רוצה לסבר את האוזן מבחינת אחוזים. למעלה מ-20% מהעסקים הקטנים קיבלו מענה של דחיית הלוואות במהלך התקופה של המשבר, למעלה מ-50% מהעסקים האלה חזרו לשלם כרגע את ההלוואות. מתוך העסקים האלה אנחנו יוצרים את המתווה והם יקבלו את אותו מענה שטל הציגה בתחילת הדברים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>  

תודה. אני מודה לכל מי שהשתתף. הוועדה קוראת להנהגת המדינה להתעשת למרות העיסוק הרב במשבר הפוליטי ולקבל את ההחלטות הנכונות בהקלה במשבר הכלכלי.

הוועדה מברכת את בנק ישראל על גיבוש המתווה למתן אשראי לעסקים קטנים וזעירים בפירעון הלוואות, כמו כן להרחיב את המתווה לעסקים גדולים ובינוניים. 

הוועדה קוראת לשר האוצר לקבל בהקדם החלטה על הארכת התכנית הכלכלית לסיוע של המדינה לעסקים במשבר הקורונה לרבות ערבויות מדינה לאשראי באמצעות קרנות, מענקי הסיוע וסיוע בתשלומי הארנונה. 

כל התכנית הכלכלית כפי שאישרנו אותה פעמיים, צריך היום – לא מחר, היום, לתת אופק בהיר למשק הישראלי.

הוועדה בדעה שמשרד האוצר צריך לשפר את התכנית ולהתייחס גם לעסקים שפועלים במחזוריות עונתית. הוועדה קוראת להאריך את התקופה המחייבת בהגדרת חשבון מוגבל בהתייחס לתקופת הקורונה.

אנחנו נמשיך לקיים דיונים בסוגיות האלה. שוב, העיקרון המנחה זה לתת בהירות, ודאות לעולם העסקי, לעולם הכלכלי, לקבל את ההחלטות מבעוד מועד והדברים נאמרו פה בצורה ברורה.

אני עדיין חושב ומסכים איתך, עו"ד שלמה נס, שאחוז העסקים מכלל המשק הישראלי שנהנה מאותו אשראי שנתנה המדינה באמצעות הבנקים והגורמים החוץ- בנקאיים הינו אחוז קטן ויש לקחת סיכונים, המדינה יכולה להרשות לעצמה לקחת סיכונים. הבנקים לא צריכים לקחת סיכונים. אם המדינה מקבלת החלטה, שתתן את הערבויות לבנקים. הערבויות צריכות לבוא מהמדינה, זה תפקיד המדינה לקחת סיכונים ולהזרים חמצן כלכלי למשק הישראלי. תודה רבה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:12. << סיום >>