פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 20 הוועדה המשותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לדיון בהצעת חוק קליטת חיילים משוחררים 14/12/2020 מושב שני פרוטוקול מס' 1 מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לדיון בהצעת חוק קליטת חיילים משוחררים יום שלישי, כ"ט בכסלו התשפ"א (15 בדצמבר 2020), שעה 10:00 סדר היום: סדר היום: << הצח >> הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 23 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מענק חד-פעמי נוסף), התשפ"א-2020 << הצח >> (מ/1374) נכחו: חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר חוה אתי עטייה טלי פלוסקוב אנדרי קוז'ינוב אלכס קושניר חברי הכנסת: אלעזר שטרן מוזמנים: טל שטראוס – יועמ"ש, משרד הביטחון וצה"ל ליטל שורץ – חיימ"ש, משרד הביטחון וצה"ל שפרה שחר – מנכ״לית, עמותת בית חם לכל חייל משתתפים (באמצעים מקוונים): יעל אגמון – רכזת ביטחון באגף תקציבים, משרד האוצר דרור גרנית – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יואב ארבל – יועמ"ש, רשות השירות הלאומי-אזרחי ייעוץ משפטי: יעל סלנט מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: אושרה עצידה << נושא >> הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 23 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מענק חד-פעמי נוסף), התשפ"א-2020, מ/1374 << נושא >> << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בוקר טוב, היום יום שני, 14 בדצמבר 2020, כ"ח בכסלו התשפ"א. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הקליטה ולוועדת העבודה והרווחה בנושא: הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים – הכנה לקריאה שנייה ושלישית. זה נכון שהנושא הזה היה צריך לבוא לוועדת העבודה והרווחה כי אנחנו מתעסקים בכל הנושאים. לחבר הכנסת דוד ביטן הייתה בקשה מיוחדת שזה יעבור אליו כי הוא אמר שהוא נוגע בנושא הזה ושהנושא הזה חשוב לו, והסכמתי איתו שהנושא הזה יעבור אליו, לוועדה משותפת בניהולו. אני באמת מצטער שהוא לא מנהל את הוועדה, אבל דיברתי איתו והוא אמר לי שהוא לא רוצה שהחיילים שצריכים לקבל את המענקים יחכו ולכן הוא מבקש שאני אנהל. כולנו כאן מאחלים לו החלמה מהירה. הצעת החוק היא ממשלתית. נציגת משרד הביטחון, בבקשה. << אורח >> טל שטראוס: << אורח >> למעשה, הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק חיילים משוחררים ולהוסיף מענק למשוחררי 2020 באופן מדורג: 4,500 שקלים יינתנו למשוחררים בודדים ולמשוחררים שבעת שירותם היו זכאים לתשלומי משפחה, 1,800 שקלים יינתנו למי ששירת לפחות 22 חודשים, ו-1,000 שקלים יינתנו לכל יתר המשוחררים ב-2020. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מי זה "כל היתר"? << דובר_המשך >> טל שטראוס: << דובר_המשך >> כל החיילים המשוחררים, מי ששירת לפחות 12 חודשים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא רק חיילים. << דובר_המשך >> טל שטראוס: << דובר_המשך >> לא, גם משרתי שירות לאומי. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מאה אחוז, גם שירות לאומי. את שאר הסכומים השירות הלאומי לא מקבל? << דובר_המשך >> טל שטראוס: << דובר_המשך >> ב-22 חודשים אין בעיה כי יש כאלה שמשרתים גם שנתיים בשירות לאומי. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> הם מקבלים? << דובר_המשך >> טל שטראוס: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> גם את ה-4,500 שקלים? << אורח >> טל שטראוס: << אורח >> לגבי ה-4,500 שקלים, שאלו הבודדים וזכאי תשלומי המשפחה, למיטב ידיעתנו אין הגדרה של משרת שירות לאומי בודד ברשות שאושרה על-ידי שר הביטחון כפי שנדרש בחוק קליטת חיילים משוחררים. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש. << אורח >> טל שטראוס: << אורח >> עד כמה שאני יודעת, אין גם הגדרה תשלומי משפחה או מקבילה לתשלומי משפחה כמו שניתן בצבא. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אם אנחנו נשים הסתייגות שאנחנו רוצים שגם הם יקבלו, אתם תמשכו את החוק? << דובר_המשך >> טל שטראוס: << דובר_המשך >> השאלה היא האם יש הגדרה לאותם משרתים? אם יש הגדרה למשרת בודד ש - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אם הוא משרת אז ההגדרה לא צריכה למנוע. אם הוא לא משרת, לא מגיע לו. בואי נתחיל שאם הוא משרת, מגיע לו. אם הוא לא משרת, לא מגיע לו. << דובר_המשך >> טל שטראוס: << דובר_המשך >> אבל אם הוא משרת לפי חוק קליטת חיילים משוחררים, החוק דורש שגם משרת בשירות לאומי שהוא בודד, למשל, יהיה מוכר. תהיה הגדרה קבועה, שר הביטחון יאשר אותה. כנ"ל לגבי תשלומי משפחה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אני דווקא חושבת שאין דין חיילי צה"ל משוחררים כדין משרתי שירות לאומי. צריכים לזכור שמשרתי שירות לאומי הם אזרחים שתמיד יכולים לעבוד ללא אישור עבודה מיוחד. אם הם מבריזים או מאחרים יום אחד, הם לא הולכים לכלא ולא נענשים. חיילי צה"ל נמצאים תחת מסגרת הרבה יותר נוקשה, ורק אם הם מקבלים אישור עבודה הם יכולים לעבוד. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אני לא דתי, אני גם נוסע כל שבת לים, אבל יש כלל גדול בתורה האומר: זה נהנה וזה לא חסר. אני לא אומר שהחיילים לא יקבלו. << דובר_המשך >> שפרה שחר: << דובר_המשך >> אני מסכימה איתך, אבל הרבה פעמים חורה לי שמשווים את התנאים של החיילים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> זה לא קורה לך פה בוועדה. אנחנו עכשיו גם בזמן קורונה, אנחנו לא בימים רגילים. << דובר_המשך >> שפרה שחר: << דובר_המשך >> אני מקבלת את ההערה שלך לגבי האמרה: זה נהנה וזה לא חסר. אני חושבת שזו מידה מאוד יפה. אין לי, חס וחלילה, משהו נגד המשרתים בשירות לאומי. אבל שירות לאומי יכול להיות גם ארבע ושש שעות ביום. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> גם לו אין אהבה גדולה לחרדים. יחד עם זאת, הוא חושב שאם הם משרתים, מגיע להם. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא ידעתי שיש לי פה כל כך הרבה דוברים. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> כבוד היושב-ראש, יש כאלה שמשרתים שירות לאומי במשך ארבע שעות ביום ויש חיילי צה"ל שמשרתים 24/7, שלא ראו בית חמישה או שבעה שבועות. יש עוצר יציאות בגלל הקורונה. זו לא אותה הוויה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> יש גם חיילי צה"ל שמשרתים 8/5, והם החלק הארי. אני אומר את זה כאבא לשלושה קצינים ששירתו 24/7. לא כל הצבא הוא מקשה אחת. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> שני הבנים שלי שירתו 24/7 כי שניהם היו בחוד החנית בצה"ל. אחד היה מ"פ בהנדסה ואחד היה לוחם - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מצוין. << דובר_המשך >> שפרה שחר: << דובר_המשך >> בואו נייחד אותם ונעלה אותם ולהם מגיע יותר – זה הכול. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, אני חושב שאנחנו צריכים להסתכל על המהות של החוק הזה ולמה הוא נוצר. הוא נוצר בגלל הקורונה. המטרה היא לסייע לכל מי שמשרת את המדינה, ולא משנה עכשיו איפה, לאחר השחרור. מצבם של אותם צעירים, ולא משנה איפה הם שירתו, אם בצה"ל או בשירות לאומי, הוא זהה. הם לא יכולים למצוא עבודה, הם נמצאים בקשיים. אני מסכים איתך שלוחמים ואלו שמשרתים בצה"ל תמיד צריכים להיות בעדיפות, אבל במקרה הזה אנחנו מדברים על אזרחים צעירים ששירתו את המדינה, ולא משנה איפה הם שירתו. לכן, אני מסכים עם מה שאומר היושב-ראש. חייבים להכליל את כולם, גם את אלה שמשרתים בשירות הלאומי. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אני מסכימה, אבל - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> גברתי, סליחה. אמרת את דברך. את תדברי פה רק כשתקבלי אישור. האם עוד מישהו רוצה להתייחס? בבקשה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אני רוצה להבהיר. טל אמרה את זה, אבל שיהיה ברור. כולם מקבלים את המענקים של 1,000 שקלים חדשים ו-1,800 שקלים חדשים, גם מי שמשרת בצה"ל, ולא רק צה"ל, גם משמר הגבול, משטרת ישראל ושב"ס – כל מי שמוגדר בחוק שירות מוכר אחר וגם שירות אזרחי ושירות אזרחי-לאומי. את המענק המוגדל של 4,500, שזה הדלתא הנוספת הזו מה-1,000 או מה-1,800, תלוי מה הזכאות, לא מקבל מי שמתנדב, שאלו המתנדבות, או מי שמשרת בשירות לאומי-אזרחי שאלו תלמידי ישיבות. משיחות מקדימות שערכנו הם לא מקבלים כי לעניין חייל משוחרר בודד שקבוע בחוק שצריכים להיקבע כללים של מנהל הרשות לשירות אזרחי, והוא פשוט לא קבע כללים. לכן, להבנתי, אין לנו דרך לאפיין אותם. אולי כדאי לשמוע את נציג השירות הלאומי-האזרחי. לגבי תשלומי משפחות – משיחות מקדימות שערכנו הבנו שבתשלומי משפחות יש אלמנט כלשהו של מבחן הכנסה. כן יש לעניין שירות לאומי-אזרחי לגבי החרדים, הם מקבלים דמי כלכלה. זה גם תלוי בשאלת המצב המשפחתי, אם הוא נשוי, נשוי פלוס ילד. אבל זה לא מותנה במבחן הכנסה, אלו דמי כלכלה שהם פיקס בהתאם למצב המשפחתי, בין היתר. לגבי חיילים בודדים – אנחנו במצב עוד יותר קשה כי אין דרך לאפיין אותם. לגבי תשמ"ש – אני לא יודעת, מה שחברי הוועדה יחליטו כמובן, אולי אפשר ללכת לשאלת דמי הכלכלה המשולמים להם. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שאלת הבהרה לגבי המתנדבים – המתנדבים בתוך השירות הצבאי, אלו שהם לא מחויבי גיוס ומתנדבים לשירות צבאי ומשלימים 12 או 22 חודשים, זכאים לקבל את הכסף הזה? << אורח >> טל שטראוס: << אורח >> כן, והשלים 12 חודשים. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ומה עם מח"ל? << אורח >> טל שטראוס: << אורח >> אותו דבר, כל המשרתים 12 חודשים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> 12 - זה המענק הקטן. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני מדבר איתך על המענק הגדול. אני שואל על המענק הגדול. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא מקבלים. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מח"ל – מתנדבי חוץ לארץ, שבאים ומשרתים פה, לא מתאזרחים, ואחר כך הרבה מאוד מהם משתחררים ואז מתאזרחים. << אורח >> טל שטראוס: << אורח >> ככל שהם מוכרים כחייל בודד, הם מקבלים את המענק המוגדל. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> האם מתנדבי מח"ל מוכרים כחיילים בודדים בחוק? << אורח >> טל שטראוס: << אורח >> הגורמים המקצועיים באגף חיילים משוחררים יבררו עכשיו לגבי מתנדבי מח"ל. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> נציג משרד המשפטים, תן לנו הגדרות, בבקשה. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> לעניין החיילים המשוחררים הבודדים – צריך לומר שיש פה את הסיפור עם ההגדרות ויש פה את הצד הכספי. נציגי האוצר יתייחסו לצד הכספי, אבל רק אגיד בכותרת שכשהצעת החקיקה הזו גובשה היא גובשה על סמך איזשהו תחשיב מסוים ושינוי ההגדרות עשוי לשנות את התחשיב. נציגי האוצר בוודאי ירחיבו על זה. לעניין ההגדרה – בשירות האזרחי לא הוגדרו מי הם משרתים בודדים. זאת אומרת, אין היום המשגה כזו, למרות שבמציאות יש כנראה משרתים שהם בודדים. אבל אין איזושהי הגדרה חוקית קבועה שנמצאת בנהלי הרשות שעושים בה שימוש ומשתמשים בה באופן שוטף. לכן, החוק הזה הוא לא הוראה קבועה אלא הוראה חד פעמית שהיא הוראה זמנית למענק חד פעמי והאנשים שזה יחול עליהם הם אנשים שכבר סיימו את שירותם ובעת שירותם האזרחי לא הייתה הגדרה כזו, לכן הם ממילא לא נהנו מההגדרה הזו, לא נכללו בה, ולכן אי אפשר לייצר החלה רטרואקטיבית. זאת אומרת, התוצאה תהיה שבשביל להעניק את המענק אנחנו עכשיו נכיר בהם רטרואקטיבית שהם היו בודדים בעת שירותם, שיכול להיות שנגמר כבר, אבל יכול להיות שנגמר כבר לפני שלוש-ארבע שנים. התוצאה של זה היא קצת אבסורדית. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אתה מדבר רק על אלה שהשתחררו ב-2020, אתה לא מדבר אחורה. אתה מדבר רק על 2020, זה מה שהחוק אומר. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> סליחה, זה נכון. אבל עדיין אנחנו מדברים על מי שהוא כבר חייל משוחרר. זאת אומרת, הוא סיים את שירותו. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, אבל במהלך השנה האחרונה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בשנת 2020 סיים את שירותו ובינואר יקבל. עכשיו אני רוצה שתתייחס גם לינואר 2021, וזה עוד שלושה שבועות. מה יקרה אז? תפעילו את הראש, תהיו יותר יצירתיים. תחשבו רחב, אל תהיו מקובעים בקופסא וזה מה יש לנו. אנחנו נמצאים בסיטואציה שאנחנו לא אוהבים אותה. יחד עם זאת, אנחנו רוצים לנסות ולמצוא פתרונות לאנשים שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים למצוא להם פתרון. למה אנחנו לא חושים ומאריכים את התקופות ואומרים: עד מרץ 2021 לכל מי שהשתחרר? אנחנו בתקופת קורונה, זה לא הולך להשתנות בחודשיים-שלושה הקרובים. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> כמו בדמי אבטלה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כפי שאמרה חברת הכנסת חוה אתי עטייה, מרחיבים את התקופה עד יוני כמו בדמי אבטלה. למה לא מאריכים את התקופה עד יוני? למה לא חושבים טיפה יותר? טיפה. זה דרישה מופרזת ממשרד המשפטים? מילא אתם לא כותבים תקנות. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> ההצעה היא הצעה של משרד הביטחון בשיתוף פעולה עם משרד האוצר במטרה למצוא פתרון נקודתי. משרד המשפטים הוא לא האבא של ההצעה הזו במירכאות. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אבל אתם יכולים להעיר הערות. << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >> לעניין משך הזמן – אני לא צריך לומר לאדוני היושב-ראש שיש איזושהי מידה של חוסר ודאות לגבי התמשכותה של הקורונה, לכן הרבה מאוד מהחקיקה בדבר הזה נעשית כהוראות שעה קצרות מועד, מתוך מחשבה שבהמשך אנחנו נאריך את הוראות שעה או נתקן אותן או נשלים אותן בהתאם להתפתחות הדברים. אני לא אומר פה שום דבר מהפכני בדבר הזה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> ה-benchmark שלנו זה דמי חל"ת. אלה שחשבו, אמרו: יש לנו דמי חל"ת. אנחנו נותנים דמי חל"ת עד יוני 21', זה ה- benchmark. זה גם החלק הארי של האוכלוסייה ושל הכסף. הכי הרבה אנשים נמצאים בחל"ת, זה מאות אלפים. אבל אין מאות אלפי חיילים. למה לא הולכים לפי ה- benchmark ואומרים יוני 21'? זה הקו המנחה לכל הוראות השעה בעניין הקורונה. אני מבין שהזמן שלנו הוא זמן בטל, חברי הכנסת יכולים להתכנס ולשבת בישיבות על תיקון הוראת שעה כזו ואחרת. יש לנו הרבה זמן. אנחנו מקבלים משכורת גלובלית ואולי אנחנו מקבלים יותר ממה שאנחנו שווים. יחד עם זאת, תחשבו שזה עסק פרטי ושאתם צריכים להיות יעילים ולהעיר את ההערות שלכם. עשרים שנה אני בכנסת ואני רואה שאם למשרד המשפטים לא מתאים משהו אז הוא אומר את דברו. פה הייתם צריכים לשים נקודה ולהגיד: על מנת שלא נשב פעם, יש לנו מספר תקנות עם הוראת שעה וכמשרד המשפטים אנחנו מציעים: ראשית, תוקף ההוראה – יוני 21'. כל מי שהשתחרר עד יוני 21' – אם הוא מצא עבודה אז הוא מצא עבודה, אם הוא לא מצא עבודה, נתייחס. שנית, אוכלוסיות שלא כתבנו לגביהן תקנות, כי אנחנו כל היום עסוקים ולא יוצא לנו במשרד המשפטים לרשום תקנות. אין לנו זמן, אנחנו עסוקים בדברים גדולים. אלעזר, תקנות הם דברים קטנים, בייחוד שזה נוגע לחיילים, נכון? אז אנחנו לא מוצאים זמן. תעבוד מסודר כאילו זה עסק פרטי, כאילו אתה בא בבוקר ואומר: יש לי עסק משפחתי. אני מפרנס את אשתי ואת ילדיי מהעסק הזה, איך אני עושה את זה מושלם ואיך אני גורם שלא יהיו לי נזקים עתידיים - שנוכל להגיש הצעת החוק מסודרת, מושלמת, בלי חורים. אבל את זה אני מתקן בהוראת שעה כזו ואת ההוא נתקן בהוראת שעה אחרת. אני רציתי לגמור את זה, לפזר את העבודה, תודה רבה ולהתראות. אני מדבר אליו, אבל אני רוצה שגם משרד האוצר ישמע, כי הייתה פה הצעה להעלות את התוקף ליוני 21', במקביל לחל"ת, בשביל לא לעשות עוד פעם הוראת שעה. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> לגבי ההשוואה עם החל"ת – המחשבה לגבי החל"ת הייתה שחיילים משוחררים לא הספיקו לרכוש את תקופת הזכאות לדמי אבטלה ולתחליפו כדמי חל"ת. לכן, ההוראה היא למי שהשתחררו בשנה הזו, כי לא היה להם את הזמן אחורה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מה ההבדל בין ה-31 בדצמבר ל-1 בינואר? האם הוא כבר כן יספיק? כאחד שגמר בהצטיינות לימודי משפטים באוניברסיטה העברית, תן לי תשובה מושכלת לשאלה הזו. << דובר_המשך >> דרור גרנית: << דובר_המשך >> בתל אביב – הכול בסדר. שוב, לאיזה אוכלוסייה הייתם רוצים להרחיב את ההוראה כי ההוראה מתייחסת כרגע לאנשים שמסיימים את שירותם בשנת 2020 מתוך מחשבה שאותה קבוצת אוכלוסייה היא קבוצת האוכלוסייה שנקלעת לתוך המשבר, ולכן לא יהיה לה אפשרות לרכוש את תקופת ההכשרה לדמי אבטלה או חליפו כדמי חל"ת, ולכן אנחנו באים ומעניקים להם את המענק הפרטני הזה. שוב, אני מנסה להבין איזה קבוצה אתה חושב שמתפספסת פה. כלומר, לאיזה קבוצה הייתה רוצה להרחיב את ההוראה? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> עד יוני 21'. נציגת האוצר, בבקשה. << אורח >> יעל אגמון: << אורח >> עלות הגדלת הזכאים עד יוני 21' היא עוד כ-65 – 70 מיליון שקל. זה עוד 50% מעלות החוק, אפילו טיפה יותר. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כמה אנשים ייהנו מהחוק הזה? << דובר_המשך >> יעל אגמון: << דובר_המשך >> יש 70,000 איש בשנה שמקבלים מענקי שחרור בשירות לאומי ובצה"ל. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מה עלות החוק? << אורח >> יעל אגמון: << אורח >> 132 מיליון שקל לשנה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> עשית חיתוך חודש יוני – חצי, 50%. << אורח >> יעל אגמון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> זאת אומרת, בגלל כסף החלטתם שמגיע למי שמשתחרר ב-2020 ולמי שמשתחרר ב-2021 לא מגיע, למרות שאתם שמים 100 מיליארד שקל על תופעות הקורונה. 100 מיליון תשלומים, ואת מחליטה ש-60 מיליון לא מגיע. << אורח >> יעל אגמון: << אורח >> אני לא מחליטה, את זה החליטה הממשלה. אני באה ומסבירה את המשמעויות. הגדלת החוק תעלה בין 60 ל-70 מיליון שקל. כמו שדרור אמר, גם בפעם הקודמת הבאנו איזושהי הוראת שעה לחיילים משוחררים ועכשיו אנחנו מביאים עוד אחת. אנחנו מאוד מקווים שעם תחילת החיסונים המצב ישתפר והחיילים המשוחררים כן יוכלו יותר בקלות להצטרף לשוק העבודה, ואנחנו לא חושבים שנכון כרגע להאריך את תקופת החוק מעבר לזה. אנחנו גם חושבים שיש הבדל בין האוכלוסייה של מקבלי חל"ת לבין חיילים משוחררים שכן יכולים למצוא עבודה בשליחויות ובכל מיני מקומות אחרים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אם אנחנו מעלים הסתייגות ומאשרים, האם אתם מושכים את החוק או לא מושכים את החוק? << אורח >> יעל אגמון: << אורח >> אני צריכה לחזור לשר שלי ולבדוק. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> תחזרי ותתני לי תשובה. אם אתם אומרים שאתם מושכים את החוק, אז יכול להיות שתמשכו את החוק ואז אל תיתנו לאף חייל. יכול להיות, זה יהיה השיקול של הוועדה. תעשי חושבים. כמה זמן את צריכה בשביל לחזור? << אורח >> יעל אגמון: << אורח >> זה חוק גם של שר הביטחון, אלך לבדוק גם עם שר הביטחון וגם עם שר האוצר ואחזור עם תשובה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כמה זמן אתם צריכים? << דובר_המשך >> יעל אגמון: << דובר_המשך >> אני אנסה לתפוס אותם. אני אדבר עם הרמ"ט של שר האוצר ואני אראה כמה זמן הוא צריך בשביל לארגן כזו שיחה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אוקיי. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> וגם שיעדכנו את הקבוצה ושיגידו לנו על מי מדובר. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> תעדכנו את כל הקבוצה. << אורח >> יעל אגמון: << אורח >> מה זה אומר לאפיין? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> תנו לנו יותר נתונים. << אורח >> יעל אגמון: << אורח >> אין לי נתונים על חיילי צה"ל, לאכ"א ולקרן יש נתונים והם אלו שיכולים לתת. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> יעל, אני מכיר אותך ואני יודע שאת מגיעה מסודרת, ואת יודעת. כבר עבדנו שעה ורבע יחד. << אורח >> יעל אגמון: << אורח >> נכון, אבל במקרה של חיילי צה"ל הנתונים הם באמת אצל אכ"א ולא אצלי. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לא חיילי צה"ל, אנחנו מדברים על המענק המוגדל של ה-4,500 למי שהוא משרת בשירות לאומי- אזרחי או בשירות לאומי. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> תני לנו יותר נתונים לגבי החיסכון התקציבי שאתם עושים לגבי אלה שצריכים לקבל את ה-4,500 שקל. << אורח >> יעל אגמון: << אורח >> אני לא מבינה עד הסוף למה אתם מתכונים. אני אבקש שהיועצת המשפטית תחדד איתי אחרי זה בדיוק מה אתם רוצים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כמה אנשים לא יקבלו את ה-4,500 שקל בגלל שהם לא מוגדרים בודד חיילים? << אורח >> יעל אגמון: << אורח >> לא, כל מי שמשתחרר משירות לאומי גם זכאי. אני מציעה שאני והקרן לחיילים משוחררים והיועצת המשפטית של הוועדה נעשה אחרי הדיון שיחה ונבין בדיוק על איזו אוכלוסייה אתם מדברים כי לי זה לא ברור עד הסוף. אני לא מבינה עד הסוף איזה אוכלוסייה אתם רוצים להחריג או חושבים שהיא מוחרגת. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אבל רצינו להצביע היום. אנחנו לא רוצים להחריג, אנחנו רוצים לקחת אוכלוסייה שלא מוגדרת ולראות אם היא זכאית. היא לא מוגדרת כי אתם לא הגדרתם. << אורח >> יעל אגמון: << אורח >> שוב, מי האוכלוסייה הזו שלדעתכם היא לא מוגדרת? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> בקבוצה של המענק הגבוה, של ה-4,500, של הבודדים ושל התשמ"ש - מי שנכנס שם זה רק חיילים משוחררים במובן הצר. כלומר, מי שהשתחרר מהצבא וכל הנלווים של השב"כ, משטרה, וכל השירות המוכר. מי לא נכנס לשם? מי שהוא חייל בודד ששירת בשירות לאומי או בשירות לאומי-אזרחי ומי שהוא חייל בודד שזכאי לאיזושהי מקבילה לתשמ"ש כי אין תשמ"ש בשירות לאומי אזרחי, יש כל מיני דמי כלכלה כאלה שלא מותנים במבחן הכנסה. אנחנו רוצים להבין איך מאפיינים את הקבוצה הזו, ואולי בזה תוכל לעשות לנו גם הרשות לשירות לאומי-אזרחי כי זה באמת הגדרות שלה. << אורח >> יעל אגמון: << אורח >> עכשיו הבנתי את הכוונה, יעל. אנחנו נברר לכם את זה. השירות הלאומי באגף יושב אצל רכז תעסוקה איציק דניאל, ואני אעשה גם איתו שיחה וננסה לראות אם יש משהו שאנחנו - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יעל, לפני שבועיים הגענו בוועדת הקליטה להסכם שחיילים בודדים בשירות, שהיו זכאים להיתר עבודה, יקבלו חלף דמי אבטלה – 1,500 שקלים, עד סוף יוני. אנחנו מבינים שהדבר הזה לא נסגר. רציתי לדעת מה קורה. << אורח >> יעל אגמון: << אורח >> כמו שסיכם חבר הכנסת ביטן בדיון, זה משהו פנימי בתוך צה"ל. צה"ל אמור לעשות את זה. זו שאלה שצריך להפנות אליהם. להבנתי, זו הייתה בקשה של חבר הכנסת ביטן מצה"ל. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתמול נפגשתי עם צה"ל ואין להם תשובה. היא מעבירה את האחריות לצה"ל, אבל צה"ל אמרו לי שהם מחכים למשרד הביטחון. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> זה אותו דבר. << אורח >> יעל אגמון: << אורח >> בכל מקרה, זו לא שאלה לאוצר, זו שאלה למשרד הביטחון וצה"ל. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש פה מישהו שיכול לענות על זה? << דובר >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר >> זה מאוד חשוב. האם יש מישהו בזום? << אורח >> ליטל שורץ: << אורח >> בדקתי, מח"ל מוגדרים כבודדים. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מח"ל זה מתנדבי חוץ לארץ. הם מוגדרים כבודדים - מצוין. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> מה המענק שיקבלו מח"ל? << אורח >> ליטל שורץ: << אורח >> המענק הגבוה, הקבוצה הראשונה של 4,500 שקל. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אני רוצה להאריך את התאריך עד יוני. נציגת משרד הביטחון, מי הגיש את החוק? אתם או האוצר? << אורח >> טל שטראוס: << אורח >> זה במשותף. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אם אנחנו מאריכים את המועד עד יוני, את מושכת את החוק? תבדקי. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז את משרד הביטחון. האם את יודעת לענות על חלף דמי אבטלה או לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << דובר >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר >> לא, היא אומרת שצה"ל יודע. זה לא חיילים משוחררים, אלו חיילים שיש להם זכות עבודה. מדובר בסך הכול ב- 935 חיילים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אנחנו נעביר את החוק ונאריך את התקופה עד יוני. אני אעשה רוויזיה ואתן להם זמן להביא תשובות. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם לגבי שירות לאומי וגם לגבי זה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> הכול יהיה עד יוני. אני אבקש רוויזיה אחרי שנעביר את זה. אני אתן לכם עד סוף היום לתת תשובות. לא נראה לי שציבורית תוכלו למשוך את החוק הזה. בחיים צריך לדעת לקחת סיכונים. זה סיכון מחושב. דרור, מה יש לך להגיד? << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> אני מצטער, לא שמעתי מה שאמרתם כי כל הדקות האחרונות של הדיון הייתם על שקט. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כשאנחנו דרשנו דמי אבטלה לחיילים משוחררים, הטענה של משרד הביטחון ומשרד האוצר הייתה שהם לא עשו בדיוק חצי שנה של תקופת ההכשרה. דרשנו לבטל את זה ומשרד האוצר התנגד. הוחלט אז ששלושת החודשים האחרונים לשירות ייחשבו כניסיון עבודה. חודש יוני 21' זה תום תקופת הסמכויות המיוחדות. אפשר להגדיר את זה אחרת: עד תום תקופת הסמכויות המיוחדות. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> ההגדרה לא מעניינת, אם יקבעו את התאריך, שיגדירו מה שהם רוצים. לא משנה איך קוראים לילד אם הוא ישנו. אם יש ילד אתה יכול לקרוא לו: חיים, משה, אלכס, ומה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הטענה היא שהחיילים ימצאו עבודה עד סוף 2020, אבל זה מענק חד-פעמי, זה 4,500 שקל ואתה לא סוגר עם זה את החודש. אתה בקושי משלם שכירות. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> האם עוד מישהו רוצה להתייחס? << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> טל, את לא יודעת על חלף דמי אבטלה? אומרים לי שאת זו שמטפלת בזה? << אורח >> טל שטראוס: << אורח >> לא, לא אני. לא הייתי בדיון בשבוע שעבר, אבל אני יכולה לתת לכם סטטוס איפה זה עומד. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו מאוד נשמח. << דובר >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר >> אנחנו מבקשים. זה לגבי 935 חיילים שמשרתים כרגע ו - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה היה בוועדה של דוד ביטן לפני שבועיים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אבל זה לא שייך לחוק הזה פה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אנחנו מנצלים את זה שהם פה. << דובר >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר >> זה לא שייך, אבל אם הם כבר פה אז - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אני אבקש ממך לשבת איתם בסוף הדיון, את לא חייבת לקבל, והוא ישאל אותך את כל השאלות שנשארו לו מלפני שבועיים. << דובר >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר >> לפני שבועיים התקבלה החלטה והשאלה היא איפה זה. הייתה החלטה – זה בדיוק העניין. אין ביצוע. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זו הייתה החלטה והיא לא מיושמת. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> זה לערב מין בשאינו מינו. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זה אותם חיילים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא, אלו אחרים. << דובר >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר >> חיים, אבל אנחנו יודעים שאם אנחנו מעלים פה בוועדה נושא כלשהו אז אתה יודע - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אני הבטחתי לדוד שהיום אסיים לו את החוק. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תאמין לי שאם הוא יידע שסיימת לו את חלף דמי אבטלה הוא ישמח - זו יוזמה שלו. << דובר >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר >> גם את זה הוא התחיל, זה היה בוועדה שלו. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כן, אבל זה בוועדה שלו וזו הוועדה המשותפת שהוא היה צריך לנהל. הוא נתן לי הנחיות איך לנהל אותה. אנחנו נעבור להקראה. יעל, בבקשה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> "הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 23 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מענק חד-פעמי נוסף), התשפ"א–2020 תיקון סעיף 18ג 1. בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994‏ , בסעיף 18ג – (1) בכותרת השוליים, במקום "מענק חד-פעמי" יבוא "מענקים"; (2) במקום סעיף קטן (א) יבוא: "(א) חייל משוחרר שסיים את שירותו הסדיר..." זה לא יהיה בשנת 2020 אלא החל מינואר 2020 ועד יוני 2021. "...החל מינואר 2020 ועד יוני 2021 זכאי לקבל מאוצר המדינה, באופן חד-פעמי, את המענקים המפורטים להלן: (1) מענק בסכום של 500 שקלים חדשים..." זה כבר המענק שחוקק בעבר וחוזרים אליו בגלל השינוי של הסעיף. "...(2) מענק אחד מהמענקים המפורטים להלן, לפי העניין: (א) חייל משוחרר בודד או חייל משוחרר אשר במהלך שירותו הצבאי אושרה בקשתו לתשלום משפחתי, בהתאם להוראות חוקת התשלומים למשפחות חיילים בשירות חובה כנוסחה בפקודות הצבא – 4,500 שקלים חדשים;..." פה לא נכנסים החבר'ה של השירות לאומי-אזרחי. אם לא יתנו לנו הגדרה מי הם האנשים האלה, אין לנו דרך להכניס אותם לחוק. אנחנו תלויים ברשות לשירות לאומי-אזרחי, ואולי יש לה פה נציג בזום. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> נציג הרשות לשירות אזרחי, בבקשה. << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> בוקר טוב. אנחנו היינו בשיח גם לפני הדיון בוועדה הזו לגבי אפשרות להכניס את המשרתים שלנו גם לתוך המדרגה השלישית. לגבי משרתים בודדים - לצערי, עד היום טרם עודכנו הכללים ברשות. הייתה בעיה תקציבית מול האוצר' שכנראה נפתרה בימים האחרונים, אבל עדיין אין לנו נהלים שלפיהם עובדים. לכן, זה לא היה רלוונטי להצעת החוק הזו. לגבי הקבלה לחיילים שמקבלים תשמ"ש – על זה דיברנו אתמול גם עם נציג משרד הביטחון וגם עם הצבא. לגבי זה עלתה הצעה שגם משרתים נשואים אצלנו יקבלו את המדרגה הזו. זה נכון שלא נעשות לגביהם הבדיקות שנעשות לגבי החיילים. אבל בהחלט יש לנו אצלנו קבוצה של משרתים בשירות לאומי- אזרחי, ומדובר בעיקר על חבר'ה חרדים שהם נשואים, והייתה הצעה לאשר אולי להם את התוספת. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כמה אנשים כאלה יש לכם? << דובר_המשך >> יואב ארבל: << דובר_המשך >> בערך 1,000 אנשים כרגע בשירות. זה אומר שאם מדובר לפי התקופה המקורית, מדובר בערך על 500 איש שסיימו בשנת 2020. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> באיזה קבוצה הם נכללים? אבל מי האנשים האלה? אתמול אמרת שגם אותם אין לנו דרך לאפיין. איך תאפיין אותם? מה לכתוב? << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> אני יכול לאפיין אותם רק בתור משרתים בשירות לאומי-אזרחי שהם נשואים – זה האפיון שאני יכול לתת לכם. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הם נשואים בלי ילדים. << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> לא, רובם הגדול עם ילדים ועקב כך הם מקבלים דמי כלכלה יותר מוגדלים אצלנו. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אם אני מבינה נכון את מה שאתה אומר, אתה אומר שלגבי החיילים המשוחררים הבודדים כרגע אין לנו מה לעשות, אבל אתה אומר שלגבי המקבילה למי שמקבל תשלומי משפחות, אפשר ללכת למי שמקבל דמי כלכלה והוא נשוי פלוס ילד. כלומר, מי שמקבל דמי כלכלה לפי תקנות שירות לאומי-אזרחי (דמי כלכלה והיקף השתתפות של גוף מפעיל), ולהגיד שמי שמקבל דמי כלכלה לפי התוספת הראשונה בהרכב של נשוי פלוס אחד הוא יוכל להיכנס למענק הגבוה. האם זה מה שאתה מציע? << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> זו אפשרות שהעלינו אתמול. מדובר על כ-500 איש אם מדובר - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> ומה ענו לכם? אם אנחנו מאריכים את התקופה זה כ-1,000, וזה סדר גודל של 6 מיליון שקל. 4,500 כפול 1,000 כפול 12, נכון? << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> לדעתי, אם תאריכו בחצי שנה זה לא יהיה עוד 500, זה יהיה עוד 250 בערך. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> 750 כפול 12 כפול 4,500 – זו הנוסחה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 40.5 מיליון. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> זה ידפוק לנו את התאריך. אני לא עוצר בשביל זה את החוק. תסגרו את זה עם האוצר ועם משרד הביטחון, ואז נעשה שינוי בחוק. << דובר >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר >> נכון. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אוקיי, כרגע אנחנו משאירים את זה כמו שזה, רק הארכנו את התקופה. "(ב) חייל משוחרר ששירת 22 חודשי שירות לפחות – 1,800 שקלים חדשים...;" פה ייכנסו כל החיילים המשוחררים, גם המתנדבים, וגם שירות לאומי-אזרחי. "...(ג) חייל משוחרר אחר – מי שלא נכנס באחת מהקטגוריות הקודמות יקבל 1,000 שקלים חדשים. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כלומר, כל מי שלא השלים 22 חודשי שירות יקבל 1,000 שקלים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אלא אם הוא במדרגה הגבוהה, ב-4,500. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ברור, אבל זה מ-12 חודשים עד 22 חודשים. מי שהוא מתחת ל-12, לא מקבל. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> יש כל מיני הגדרות מיוחדות בחוק איך סופרים את 12 החודשים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כן, צריך לעשות נקודה. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ברור, זה פחות רלוונטי. הכוונה שלי שיהיה ברור – עד 12 חודשים לא מקבלים. מ-12 עד 22 חודשים מקבלים 1,000. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> נכון, כן. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסדר גמור. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> האם חייל בודד, שהשתחרר אחרי שמונה חודשים מכל מיני סיבות, יקבל? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה? איפה זה כתוב? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> היא אמרה מעל 12. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני מדבר איתך על המדרגה הגבוהה. במדרגה הגבוהה לא כתוב תקופת שירות. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה נכון שאתה לא רואה את זה פה, אבל בתוך ההגדרה של חייל משוחרר בחוק כתוב: מי שסיים את שירותו הסדיר, אף אם שוחרר כדין לפני תום התקופה שהוא חייב בה, ובלבד שהוא שירת 12 חודשים לפחות. אומרים אז שאם הוא משוחרר מטעמי בריאות ייקחו גם את זה בחשבון. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הערה לגבי שירות לאומי – אני חושב שאם נפריד בין בודדים לנשואים אולי אז תוכל להגיע לפתרון כי יש הבדל בין נשואים לבודדים. אם נתרכז רק בבודדים אולי נוכל - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מאחר ואנחנו בסיטואציה שאנחנו לא יודעים מה יילד יום וכמה זמן תחיה הכנסת הזו, ואם אתה רוצה לתת לחיילים האלה, שהם החלק הארי, את מה שמגיע, היה צריך להעביר את זה ואחר כך לעשות תיקונים. אם אנחנו במצב רגיל, אני מחכה שבועיים כי זה רטרואקטיבי - נחכה שבועיים-שלושה. יכול להיות שבעוד שלושה שבועות הוועדה הזו לא תהיה ואז החיילים האלה לא יקבלו. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני איתך. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> גברתי, בבקשה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> יש מעט מאוד חיילים שמשתחררים מצה"ל אחרי פחות מ-12 חודשים בגלל פציעה או מחלה והם לא זכאים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא יקבלו. יש לזה התייחסות בחוק, תקראי את החוק. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> תסתכלי על ההגדרה "חייל משוחרר". << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> סליחה, אחר כך תשבי איתה ותסבירי לה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> "...בסעיף קטן (ב) במקום "בסעיף קטן (א)" יבוא "בסעיף קטן (א)(1)..." – זו ההוראה שדיברה מתי ישולמו ה-500 שקלים ואנחנו רק משמרים אותה. "...אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: מענק כאמור בסעיף קטן (א)(2)..." - וזה המענקים החדשים -... "ישולם לחייל משוחרר בתוך 30 ימים מיום שירותו הסדיר, ולעניין חייל שסיים את שירותו הסדיר לפני יום פרסומו של חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 23 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מענק חד-פעמי נוסף), התשפ"א–2020, – עד יום ט"ז בטבת התשפ"א..." זה לא טוב כי אנחנו מאריכים פה את התקופות. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> נכון, תשני את התאריכים. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זה בסדר כי זה רק מי שהוא רטרואקטיבי. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה בסדר. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מי שהשתחרר במהלך 2020 יקבל עד ה-31. אם תצליח להגדיל את התקופה אז מי שישתחרר ב - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא "אם נצליח". << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כשתצליח, סליחה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה כבר בחוק, זה מה שהוועדה החליטה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> הוועדה החליטה אבל הם יכולים להגיד שהם מושכים את החוק ואז אנחנו עושים רוויזיה. אנחנו נחליט. אם הם מושכים אותו - נבטל אותו, או שהם יתנו לנו את התקופה. << דובר >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר >> כן, הכי נכון. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אתם תחשבו. אם אתם לא נותנים לנו, נבטל. נבטל את החוק - שלא יהיה בכלל. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אז כרגע הוועדה מצביעה על מי שהשתחרר החל מינואר 2020 עד יוני 2021. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מתי נגמר החל"ת? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לגבי דמי אבטלה וגם המענקים של ה-67 ומעלה - מדברים על יוני 2021. אני לא מאוד בקיאה בדמי אבטלה אבל העניין הוא שאם ירד שיעור האבטלה מתחת - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מאה אחוז – אותו דבר פה, הראשון ביוני 21'. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לדעתי, 30 ביוני. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אבטלה זה עד ה-30? << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אני לא טועה, כן. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> עד ה-30 ביוני. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> רגע, יחד עם המנגנונים של ירידה באחוזי אבטלה? זה נורא מסובך. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אז עד יוני 2020, בסדר. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מאה אחוז. מי בעד? ירים את ידו. הצבעה בעד – פה אחד הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 23 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מענק חד-פעמי נוסף), התשפ"א-2020, אושרה << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> נמצאים כאן חמישה חברי כנסת וכולם תומכים בהצעת החוק כהכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני מבקש רוויזיה. אנחנו מחכים לכם, יהיו לנו תשובות. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:50. << סיום >>