פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 4 הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה 08/12/2020 מושב שני פרוטוקול מס' 91 מישיבת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה יום שלישי, כ"ב בכסלו התשפ"א (08 בדצמבר 2020), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> סיור ועדה במעבדה לבדיקות קורונה בנתב"ג << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר יואל רזבוזוב מוזמנים: אמנון שמואלי – ביקורת גבולות, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים שושי אייזנברג הרץ – מנהלת היחידה למניעת אובדנות, משרד הבריאות יעקב גנות – מנכ"ל רשות שדות התעופה שמואל אמסלם – מנהל חטיבת שירות לנוסע, רשות שדות התעופה יורם שפירא – סמנכ"ל מסחר ופיתוח עסקי, רשות שדות התעופה לירון קרסין – מעבדת Check2fly בנתב"ג, חברת אומגה חגי לוין – פרופ' יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל דוד שפרכר – עו"ד, מציג מתווה לפתיחת השמים מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: ס.ל., חבר תרגומים << נושא >> סיור ועדה במעבדה לבדיקות קורונה בנתב"ג << נושא >> << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> אנחנו לא באנו רק לראות בדיקה, אלא רצינו אולי לתת מעטפת. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> להבין את הכול, כן. << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> אז בוא נגיד, אם אנחנו הולכים שנה אחורה אז פה בנתב"ג היה הומה אדם, הומה נוסעים והומה מקבלי פנים. עברנו את שנת 2019 ב-25 מיליון נוסעים והפכנו להיות נמל תעופה מהגדולים, השתייכנו לנבחרת של הגדולים, כי גדולים זה 25 מיליון נוסעים ומעלה, ככה נחשבים הגדולים. פעלו פה למעלה מ-100 חברות תעופה, בימים טובים גם 140 חברות תעופה. הטסנו ל-200 יעדים ב-60 מדינות. השנה, בינואר, פברואר ומרץ עברו 3.5 מיליון נוסעים, שזה המשיך את האפקט של 2019, ומאז פרוץ הקורונה חלה ירידה משמעותית בתנועת הנוסעים, למעלה -98% ירידה בתנועת הנוסעים והמטוסים. אנחנו נסיים את השנה בערך ב-4.4 מיליון נוסעים, כשעברו 3.5 מיליון נוסעים בתחילת השנה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לפני מרץ. << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> כלומר ממרץ יעברו פה 900,000 סך הכול. החודש, נובמבר, סיימנו אותו ב-150,000 נוסעים שטסו ב-35 חברות תעופה שפעלו בחודש הזה. אמרנו שפעלו פה למעלה מ-100 חברות תעופה, אבל בעידן הקורונה, בשגרה הזאת של הקורונה, מספר חברות התעופה שפועלות ירד בצורה משמעותית. מאז פרוץ הקורונה, שזה הגיע בהפתעה, אנחנו התמודדנו פה עם הוצאת הזרים, הקוריאנים, האיטלקים שהיו פה. זה הפתיע אותנו, אנחנו ייחדנו להם את המבנה הזה, מבנה ארעי בחניון 25, אוהל גדול, עשינו את כל התהליך שלהם, לאט לאט למדנו את השגרה הזו והיום אנחנו נמצאים בעיצומה של שגרת הקורונה. אנחנו התאמנו את כל התהליכים בנתב"ג ונוספו הרבה מאוד תחנות בתהליכי הנוסע הנכנס והיוצא. ככלל נתב"ג פועל בשישה תהליכים עיקריים, תהליך נוסע יוצא, תהליך נוסע נכנס, תהליך מטוס יוצא, תהליך מטוס נכנס, כבודה יוצאת וכבודה נכנסת. אם אנחנו רואים את התהליכים האלה אז אנחנו יודעים כל אחד מה התרומה שלו בתהליך. למשל בתהליך נוסע נכנס יש לנו למעלה משישה שותפים לתהליך, זה אנחנו, רשות ההגירה והאוכלוסין, המכס, המשטרה, חברות התעופה, חברות שירותי הקרקע, כל אלה נמצאים בתהליך הזה. אם אני יודע מה התהליך אז אנחנו יודעים להתאים במה התרומה השולית שלי כדי שהתהליך יעבוד, כי בסופו של דבר נתב"ג הוא לא מחנה צבאי, נתב"ג הוא מקום של פאן שאנשים יוצאים ונכנסים לארץ ולכן אנחנו משתדלים לתת רמת שירות הכי טובה שיכולה להיות בנתב"ג. עכשיו אנחנו נראה גם את תהליך נוסע יוצא וגם את תהליך נוסע נכנס, אנחנו גיבשנו תו שקיבל תוקף שהוא נקרא התו הכחול לנמלי התעופה והתו הכחול לחברות תעופה, הוא מקביל לתו הסגול שאנחנו מכירים. בתו הכחול הזה אנחנו הכנסנו את כל המגבלות ואיך אנחנו יכולים לטפל, הקו המנחה הוא בריאות הציבור וכמובן בריאות הנוסעים. אז אנחנו תיכף נראה את תהליך הנוסע היוצא, נראה גם את תהליך נוסע נכנס עם כל התחנות הנוספות, אנחנו נראה מה שנמצא פה משמאלנו ותיכף אני אסביר על זה גם כן ונראה כמובן את המעבדה. אנחנו כרשות שדות התעופה התכוננו כבר לדבר הזה שנקרא תהליך נוסע נכנס בעידן הקורונה ואנחנו רואים מה קורה בכל העולם, שהרבה ממדינות העולם דורשות בדיקות PCR או כל בדיקה אחרת בכניסה לארץ היעד ולכן אנחנו כבר נערכנו ויצאנו למכרז שתהיה חברה שתוכל לתת את השירות בתהליך נוסע יוצא ובתהליך נוסע נכנס, וזה שירות. בתהליך נוסע יוצא זה שירות לכלל הנוסעים, כל מי שנוסע לכל מדינה שדורשת בדיקה כזו או אחרת יכול להגיע לפה, כמובן ברישום, תיכף יסבירו על התהליך, הוא יכול להירשם, יכול לבצע את הבדיקה, ללכת הביתה, לחכות לתוצאה ולהגיע בשעת הטיסה להמריא לארץ היעד. אתם בטח תדונו בוועדת הקורונה בתקנה החדשה שכנראה תיכנס לתוקף בהתאם למה שעלה אתמול בקבינט, אנחנו ראינו את הנולד ואמרנו שכנראה שאין מנוס מלשלב בדיקות ולשלב בידודים או לקצר בידודים ולכן נערכנו שבתהליך נוסע נכנס יהיה ניתן לבצע בדיקות קורונה. נכון להיום יש לנו את בדיקות ה-PCR, אבל החברה במכרז שאנחנו יצאנו אליו יכולה להתאים את עצמה לכל בדיקה נדרשת. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> מה עושים אנשי פריפריה? אתה אומר שאנשים באים, עושים בדיקה ונוסעים הביתה, מה קורה עם אנשים שגרים רחוק? << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> ככלל, אמרתי זה שירות, היות שאנחנו נתב"ג אנחנו נמצאים באזור המרכז. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> זה לא סתם שירות. זה משהו שאנחנו מחייבים את הנוסעים, זה לא סתם שירות. << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> לא, זה שירות לנוסע. הנוסע שנדרש בארץ היעד שלו בבדיקת PCR הוא חייב להצטייד בבדיקת PCR שלילית שברוב המדינות היא תקפה ל-72 שעות. באנו אנחנו, הרשות, ואמרנו שניתן להם אפשרות לעשות גם כאן את הבדיקה, מה גם שקופות החולים עושות את זה גם בפריפריה לטסים לחו"ל ויכולים לקבל את זה אפילו – הצבנו פה עמדות של מכבי וכללית שיכולים להוציא את האישור באנגלית לארץ היעד, אבל אנחנו כרשות נותנים בנוסף לזה שירות לכל נוסע שרוצה לטוס וצריך את הבדיקה, אז הוא יכול להגיע לפה. הוא יכול להירשם מראש, הוא מקבל את הזמן המדויק שהוא צריך להגיע, הוא מגיע לפה, אין לו זמני המתנה ארוכים, הוא עושה את הבדיקה, הולך ומחכה לתוצאה שלו. << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה ארבע שעות, בדיקה מהירה, נכון? << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> לא, תיכף נפרט את זה. הבדיקה שאנחנו עושים היא עד 14 שעות, הם מחויבים לתת תוצאה עד 14 יום במחיר שהוא הרבה יותר זול מכל הקופות ומכל מה שעושים בבתי החולים, וגם את זה הם יפרטו. אם נוסע נכנס, אם זה יהיה מנדטורי, זה בנתב"ג, אני לא שולח אותו לשום מקום. (בהמשך הסיור) << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> קודם כל שלום, ברוכים הבאים למעבדת Check2fly בנתב"ג. שמי לירון קרסין, אני מיזמי הפרויקט ואנחנו מפעילים את המעבדה בשיתוף עם המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. התהליך מתחיל כשאדם מחליט שהוא רוצה לבצע בנתב"ג את הבידוק. הוא נרשם, נכנס לאתר שלנו Check2fly.co.il, הוא מחליט מתי הוא רוצה להיבדק, האם הוא מגיע לפה כנוסע יוצא או כנוסע חוזר, האם הוא רוצה לבצע את הבידוק פה בטרמינל או בדרייב אין שאנחנו הקמנו בשער תמר. הכול לבחירתו של הנבדק. האדם מחליט אם הוא מעוניין בבדיקה איטית של 14 שעות, או מהירה שאנחנו בימים הקרובים נכניס גם, אנחנו יודעים לבצע במעבדה את כל הסוגים של הבדיקות והוא מקבל סלוט למועד שהוא בחר. הוא מגיע לפה עם שלושה דברים, עם דרכון בתוקף, עם כרטיס טיסה ל-72 השעות הקרובות או שהוא נחת בארבע השעות החולפות ועם אישור שהוא שילם ונרשם למועד הרלוונטי ואז הוא נכנס. הוא מציג את כל הדברים האלה, מאמתים שזה האדם, שאין פה איזה שהן בעיות אחרות, הוא מקבל שני דברים מהעמדה הזאת, תור להליך הדיגום ומדבקה למבחנה. ברגע שאנחנו מסיימים את התהליך פה יש לנו צוות של נהגים שכל רבע שעה עוברים ולוקחים עם רכב חשמלי באופן אוטומטי את הדברים ששייכים למעבדה ובתוך המעבדה מבוצע תהליך הבדיקה, אנחנו מיד נציג את זה בהרחבה. << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> עכשיו אנחנו נעלה לאולם היוצאים, נראה את התהליך המקוצר של נוסע יוצא. בשלושה השבועות האחרונים כמעט שאין פעילות בטרמינל 3 כי העתקנו את הפעילות לטרמינל 1. אנחנו עושים פה עבודות תשתית במערכת ה-HBS אנחנו מחליפים את מערכת ה-IT, מערכת המחשוב של כל ה-HBS, בגלל זה העתקנו את הפעילות לטרמינל 1, ביום ראשון בבוקר כל הפעילות חוזרת פה לטרמינל 3, לכן נראה משהו מקוצר פה בטרמינל. (בהמשך הסיור ) << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> - - - 74,000 נוסעים, מבין כל ה-74,000 הנוסעים האלה התגלו ב-14 יום מאז הנחיתה 576 מאומתים, שלא בהכרח שהם נדבקו בחו"ל. שימו לב שזה 0.77%, זה הרבה פחות גם מה-R שלנו והרבה הרבה פחות ומנתוני התחלואה. עכשיו, מה הם עשו? הם עשו 140 חקירות אפידמיולוגיות. זו הבעיה הכי גדולה, האכיפה. מכל ה-74,000 נוסעים האלה שהגיעו עשו רק 140 חקירות כאלה והגיעו למספר הזה, 576 מאומתים. אז זה נכון שאנחנו חלשים באכיפה, ככל שתהיה אכיפה יותר גדולה – גם בכל התהליכים שאנחנו עושים פה, אם לא תהיה אכיפה אז כלום לא שווה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אכיפה במה, בבידודים? << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> אכיפה בבידודים, אכיפה בעיקר בבידודים, בכתובות שהוא נותן. אם הוא נותן כתובת שהוא מוכיח בידוד איכותי, אז שהוא נמצא בכתובת הנכונה הזאת ולא סתם נתן כתובת ואחר כך אתה לא מוצא. תיכף כשנגיע לתהליך נוסע נכנס אתם תשמעו את ראש אשכול ביקורת גבולות אז אתם תבינו כמה מנסים. גם זה. פרסום ואכיפה אלה שני הדברים שאנחנו חוטאים בהם. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> למה לא עושים בדיקה כשנכנסים ואז מאפשרים ארבעה-חמישה ימים, שזה עוד טווח זמן, וגם אם זו תשובה שלילית, ארבעה-חמישה ימים ואז נשחרר? ואז אנחנו נדע באמת מי הביא את זה איתו. << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> אמרנו שראינו את הנולד ויצאנו למכרז כדי לתת את הבדיקה. כי אנחנו מאמינים שאין מנוס, כמה שמשרד הבריאות יתבצר בעמדותיו של בידוד, לא בידוד, להוריד את הבידוד, בסוף הוא יתגמש, אין לו ברירה כי כל העולם מתגמש. למשל בלונדון הם הורידו את זה לחמישה ימים תמורת שתי בדיקות. גם אצלנו בתקנה החדשה הם הורידו ל-12 יום, אני מקווה שיורידו לעשרה ימים ואז יהיה אינטרס לכל נוסע שנכנס להיכנס לבדיקה. גם היום אנחנו רואים הרבה שנכנסים והם לא מחויבים בבדיקה, שהוא אומר, ואללה, ישבתי במטוס, הייתי בטורקיה, אני רוצה להיות בטוח כי אני הולך למשפחה שלי. הוא מגיע לפה, נרשם, או שהוא נרשם באפליקציה ונבדק. המעבדה הזאת והתהליך עובד לא הרבה זמן, נכון לעכשיו יותר מ-15% מאלה שנבדקים הם נכנסים ואנחנו מאמינים שככל שהמודעות תהיה יותר גדולה ככה אנשים ייבדקו. << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הבדיקה של הנכנסים והיוצאים היא באותו מקום? << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> כן, גם פה. לכן חשוב הפרסום והמידע. לא מנדטורית הולכים למלונית, הולכים – כי היום מה אנחנו משדרים? אם תגיע מטורקיה נשלח אותך למלונית. לא, לך לבדיקה, יכול להיות שאתה בכלל בריא, אתה לא מדביק את המשפחה שלך. זה ההסברה והמודעות. ככה אני מאמין. << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שתי הבדיקות שעכשיו רוצים לקצר לעשרה ימים, אחת הבדיקות תיעשה פה בכניסה? << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> פה. זה בהחלטה, זה נמצא בהחלטה ועל ידי הזכיין. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא יכניסו לפה זכיינים אחרים כי הוא זכה. << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל עדיין הוא לא חייב, הוא יכול לעשות שתי בדיקות במקום אחר. << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> לא, כל המנגנון החדש עם הבדיקות עם המלונית ולקיצור זמן הבידוד החיוב יהיה שהבדיקה הראשונה תהיה פה בנתב"ג והבדיקה השנייה תהיה בבית או במלונית. אבל הבדיקה הראשונה חייבת להיות פה בנתב"ג כי אם אתה מתחיל לשלוח אתה לא יודע אם ביצע, לא ביצע. << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה ייכנס לתוקף מחר או מחרתיים. אמור להיכנס לתוקף. << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> ביום ראשון, הם מתכננים שזה יהיה ביום ראשון. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אומרים שיש קצת בעיה עם המתווה הזה. אתם מכירים את זה? << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> אני מכיר, אנחנו קיימנו דיון בבוקר עם כל ה - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> ומה עושים עם זה? מתקנים את זה או שאמרתם והתעלמו? << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> את מדברת על התהליך החדש? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כן. << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> קודם שתתקבל החלטה, אנחנו לא ראינו החלטה. המתווה שמתגבש הוא שכל מי שמגיע ממדינה בוהקת אדומה מחויב במלונית, אלא אם כן הוא מסכים להיבדק פה בנתב"ג ומוכיח בידוד איכותי הוא יילך הביתה. אבל אם הוא לא מוכן להיבדק הוא נשלח למלונית. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אני חייבת להגיד לכם שזה נשמע נורא. << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> זו ההחלטה הזאת ש - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> זה נשמע נורא. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש בעיה משפטית עם זה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תקשיבו, אנחנו מאבדים את זה לגמרי. << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> אנחנו מיישמים. קודם כל הרשות, אמרתי לכם בפתיח, אנחנו משתדלים לתת פה אווירה אזרחית לחלוטין, של הנאה ככל הניתן וחוויית שירות לנוסע. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אני באה מהמקום שאם אתה לא נותן לאזרח את התחושה של האחריות ואתה כופה עליו איבדת אותו, אז הוא כבר לא אחראי לכלום. זאת אומרת הם לא מבינים את התהליכים שעוברים האנשים. << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה כל מדינה אדומה או רק טורקיה בינתיים? << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> לא, החוק אומר שהם יכולים לחייב בדיקה או מלונית, למנוע להגיע לכנסת, עד ארבע מדינות, מעל ארבע מדינות הם חייבים להגיע לביקורת של הכנסת, עכשיו זה ועדת חוקה או אצלכם. זה החוק. לכן הם יתחילו בטח במדינה, שתיים, שלוש, עד ארבע. << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בדיקה זה הגיוני. בדיקה בחזור זה הגיוני. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כן, אבל כשאתה אומר לאנשים: אתה נכנס ואם אתה תיבדק עכשיו ותיבדק עוד חמישה ימים אתה תוכל לצאת, זה עושה שכל וכולם ירצו לשתף פעולה. << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אבל כשאתה אומר להם: אם אתה לא תיבדק אני לוקח אותך למלונית, מה, אנחנו כולאים את האנשים? לא הבנתי מה קורה כאן. << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, צריך להגיד: אנחנו מקצרים לך את ימי הבידוד, רק תיבדק. << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> לכן התחנה היא בסוף. הרי בתפיסה של פיקוד העורף, של משרד הביטחון, התפיסה היא כשהוא יורד ישר דוחפים לו את המטוש. אנחנו לא, אנחנו הלכנו דווקא בסוף, אמרנו שלנוסע יהיה אינטרס, לך תיבדק, לך הביתה, הוא מעביר את הנתונים למשרד הבריאות, משרד הבריאות רואה שהוא נבדק בנתב"ג, יעשה עוד בדיקה, אפשר לשחרר אותו מהבידוד. << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מי משלם על הבדיקה? << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> הוא משלם. במתווה החדש המדינה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> וכל זה בעצם ובסוף הוא יהיה ב-12 ימי בידוד? גם עם שתי בדיקות? << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> נכון להיום לא תיקנו את זה, כן. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בקיצור חצי דרך. << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, צריכים לעשות עוד – שאנשים - - - << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> שליש דרך, זה אפילו לא חצי. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בשביל מה? אנשים יוצאים מבידוד אחרי עשרה ימים או 12 ימים גם בלי שתי הבדיקות האלה. << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> הבנתי שמקצרים את זה לעשרה ימים. אם אתם רוצים לשמוע מהכיוון שלי, מה אני חושב שהאבסורד הכי גדול? האבסורד הכי גדול זה שהיום יש מדינות שאומרות שבשביל להיכנס אליהן צריך בדיקת PCR ואז אנשים מגיעים עם דרכון רפואי, או מאיתנו או מכל מקום אחר, זה בכלל לא משנה, אבל הם עולים על המטוס ובמטוס יש גם אזרחים של אותה מדינה, האזרחים פטורים מביצוע בדיקת PCR ואולי חלק מהם מדביקים אותם בזמן הטיסה. כלומר אזרחים שלנו שטרחו, שילמו, עשו בדיקה, הכול בסדר, עלו על המטוס, הם כבר לא מוגנים באופן מוחלט. מה שצריך לקבוע, שזה לא האינטרס של מדינת היעד שיגיעו אליהן עם בדיקות קורונה, אלא האינטרס שלנו כמדינה שכל מי שיוצא מאיתנו יעלה על מטוס ואנחנו נדע שהמטוסים האלה תקינים ונקיים מקורונה. היום אנחנו נמצאים במצב שאנחנו מסכנים את האנשים שלנו, הם מגיעים לשם, יכולים לחלות ובחזור הם מדביקים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> ברגע שאני קולטת את האנשים חזרה ובודקת אותם, אז אני פותרת כמעט את הסיפור שהם נדבקו במטוס בדרך לשם וחוזרים עם זה. << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> כן, אבל למה לגרום להם להידבק מלכתחילה? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כן, זה סיפור אחר. << אורח >> יורם שפירא: << אורח >> אבל אתה לא יכול להחליט בשביל איזה שהיא מדינה שהיא תעשה בדיקה בשביל לצאת מישראל. << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> לא בשביל המדינה, תעשה את זה בשבילך. ברגע אתה שולח מישהו הרי בסוף הוא חוזר. << אורח >> יורם שפירא: << אורח >> זה קשה. יותר קל להחליט על אלה שנכנסים שכל מי שנכנס שיעשה בדיקה. << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> אם רוצים, משרד הבריאות מתייחס אלינו במונח, זה לא מילה שלהם, זה gatekeeper, אם אנחנו רוצים להיות gatekeeperאז כך צריך לעבוד, הרמטית. << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> דיברנו על שגרת הקורונה והתו הכחול ושגרת החיים שלנו נסובה סביב הריחוק החברתי. בימים כתיקונם יכולנו להעביר פה 57 טיסות בשלוש שעות, 57 המראות בשלוש שעות, בגלל שיכולנו להיות צפופים. היום אנחנו מקצים עשר טיסות בשלוש שעות בגלל שאין לנו שטח רצפה בגדול ובנקודות השירות. אבל התהליך מתחיל דווקא בשער הכניסה. כאן שער הכניסה, כל מי שמגיע מחויב להראות הצהרת בריאות שהוא מילא כבר באתר משרד הבריאות. לא היה לו ויש כאלה שיש להם טלפונים לא חכמים, טלפונים כשרים, שאין להם טלפונים מתקדמים, העמדנו להם עמדות בחוץ שהם יוכלו למלא לפני שהם נכנסים, גם נתנו להם אפשרות להדפיס את ההצהרה כדי שיהיה להם. הם נכנסים, תשאול, בודקים להם חום ומתייגים אותם עם סרט כזה ביד ואז כל נוסע בכל תחנות השירות יודעים שהוא עבר את כל התהליך מבחינתנו, יש לו הצהרת בריאות. כשהוא מגיע זה משרה ביטחון גם לנותני השירותים, הבחור הזה כבר נבדק וגם אנחנו יודעים מי נמצא, רק נוסעים, אין מקבלי פנים ואין מלווים. אתם רואים בטרמינל, אין מקבלי פנים, כי עכשיו תהליך נוסע נכנס מתבצע כרגיל פה בטרמינל 3, אבל אין מקבלי פנים. אז התהליך זה שהוא נרשם, נמדד לו החום, הוא מתויג ונכנס, הולך לטיסה שלו. כאן אנחנו מקצים, שימו לב, כאן עמדת האפיון. כל העמדות שלנו הן עמדות מוגנות בפרספקט או בזכוכית, אינטרקומים מונגשים. כל נוסע שמגיע חייב להגיע לדלפק. פעם היינו עושים הכול אוטומטית, לכו לקיוסקים, תעשו, הם אפילו לא ראו דיילת, אבל עכשיו בגלל כל המגבלות בעולם וכל כך הרבה מסמכים שנדרשים בתהליך הנסיעה אז אנחנו מחייבים אותם להגיע לדלפק לבדוק בדיקות PCR, אשרת כניסה, ויזה וכו' וכו'. כאן אולם המבואה, יש לנו 129 דלפקים ופה אנחנו מקיימים את כל תהליך נוסע שקשור לטיסה. בהמשך יש לנו את עמדת הבידוק של כבודת היד והגוף, שאנחנו מכירים אותה מהטיסות שלנו, שגם היא מותאמת לריחוק החברתי. שימו לב שיש לנו מדבקות על הרצפה כל שני מטרים. אנחנו מרחיקים גם רוחבי וגם אופקי, שיהיה מרחק כזה. בכל מקום בתחנות השירות יהיה אלכוג'ל, גם בעמדות של בידוק כבודת היד והגוף וגם בעמדות ביקורת גבולות, איפה שאמנון אחראי, בתהליך נוסע יוצא. שם בתהליכים האלה אנחנו עושים אוטומטית, כמעט ללא מגע יד אדם, כי הכנסנו מבעוד מועד מערכות ביומטריות כך שהיום זה פתוח לכל הדרכונים, הוא יודע לזהות את כל הדרכונים וניתן לצאת מהארץ ללא מגע יד אדם וללא חיכוך נותני השירות. משם כמובן מגיעים לדיוטי פרי. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לדיוטי פרי רגיל? << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> כן. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> אני רוצה רק לשאול, אם יש מקרה חיובי, מודיעים לכם ממשרד הבריאות או שאתם בדקתם בעצמכם, נוסע חוזר או נוסע נכנס או יוצא חיובי? מה נוהל הפעולה? מה עושים? << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> אם הוא מתגלה בחוץ קוראים למד"א, לוקחים אותו לאמבולנס לבית חולים ושם הם ממשיכים את הטיפול. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> לא חייב בית חולים. << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> אנחנו לא הסמכות. אין לנו סמכות. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> בסדר, מד"א. << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> אם זה באולם אז יש לנו עמדת מרפאה גם שם ואנחנו קוראים למד"א, אמבולנס, מפנים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אבל באופן עקרוני הוא לא אמור לקבל את התשובה כאן, הוא אמור להגיע עם התשובה לכאן. << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> לא, הוא שואל בתשאול. עכשיו שאלה אחרת - - - << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איך בתשאול הוא הגיע חיובי? לא הבנתי. << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> בדקו לו חום, הוא בדק לו חום. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> אני שאלתי את השאלה, קיבלתם הודעה ממשרד הבריאות שנוסע שעבר בשדה התעופה לפני יומיים נמצא חיובי מה עושים? << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> ביוצא או בנכנס? << אורח >> חגי לוין: << אורח >> פעם אחת יוצא, פעם אחת נכנס. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> הוא לא יכול לצאת, כי אם הוא יוצא הוא לא היה יוצא מפה אם לא הייתה לו תשובה, הוא צריך לחכות לתשובה. << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> לא, אני מבין את השאלה שלו, הוא מדבר מה קורה במקרה שמישהו התברר שהוא חיובי אחרי שהוא המריא. אחרי שהוא המריא, יש חקירה, לוקחים את רשימות הנוסעים, מודיעים לכולם. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> איך הוא יכול להתברר חיובי אחרי שהוא המריא? << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> יכול להיות שהוא נבדק והוא טס. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אבל אז הוא לא היה נכנס - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> למשל קודם כל אם הוא אזרח לא ישראלי הוא יכול לעבור כאן. << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> אני אעשה סדר. אם הוא נבדק בעיר, שלושה ימים לפני, או יום לפני, הוא עדיין לא קיבל תשובה והוא לא חייב את הבדיקה בטיסה, יש הרבה מדינות כאלה שהם לא חייבים, הוא סתם נבדק. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אוקיי, אם זו מדינה שהוא לא חייב. << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> ואז פתאום מגלים. אם לפני שהוא הגיע לפה, מערכת משרד הבריאות יודעת לדווח לו, היא מכלילה, וגם באמצעות המערכות המשטרתיות, היא מכלילה אותו שהוא מסורב יציאה מהארץ ואז כשזה מגיע לאמנון זה עולה לו אוטומטית, הבחור הזה חולה או שהוא מבודד ואסור לו לצאת ולכן הוא יכול לעלות, קנס, משטרה. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> אבל יש לכם יכולת לדעת איפה הוא היה בשדה התעופה? אם הוא עבר בשדה התעופה, לצורך החקירה האפידמיולוגית, אפשר לדעת עם מי הוא היה, עם מי הוא נפגש, איפה הוא אכל? האם יש יכולת לבצע את החקירה האפידמיולוגית? << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> אם נרצה לעשות חקירה דקדקנית, אנחנו כרשות יכולים לספק להם את הכלים, לחוקרים. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> אולי צריך למשל אפליקציה וולונטרית שיודעים איפה הוא היה בזמן שהוא היה בשדה התעופה? << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> אתם המחוקקים תעשו - - - << אורח >> חגי לוין: << אורח >> אתם יודעים איפה הוא ישב בטיסה, למשל? זה ידוע? << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> אני יכול להגיד איפה הוא ישב בטיסה, איפה ה - - - של הצ'ק-אין, באיזה שעה הוא עבר את המעבר הזה, אני יכול להגיד באיזה שעה הוא עבר את המעבר השני, באיזה שעה מדויקת. זה אני יכול לתת להם, למי שחוקר, לבעל סמכות, נגיד משרד הבריאות. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> יש חוקרים שהוכשרו בתוך הרשות או הכול משרד הבריאות? << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> משרד הבריאות. אנחנו חוקרים לעובדים, אני אחראי קורונה בנתב"ג, אנחנו מינינו עובדים שלנו שהם יודעים לעשות חקירות אבל בקרב העובדים, הם לא לטובת הנוסעים. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> היו לכם מקרים כאלה שחקרתם? << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> ודאי, כל יום. אפילו נוסעים, גם אם נוסע התגלה, כמו שאמרנו, אם הוא מאומת, אנחנו יודעים מי בסביבה שלו, אנחנו בודקים, כמה זמן הוא עמד לידו. אנחנו יודעים דרך המצלמות לזהות את זה, דרך המכשיר הנייד שלו. לגבי העובדים. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> אתם עושים בדיקות סקר לעובדים? בדיקות PCR כסקר? << אורח >> יורם שפירא: << אורח >> לא, אבל אנחנו הולכים להכניס את זה? כמובן אי אפשר להכריח את העובדים, אבל אנחנו הולכים להכניס שהעובדים יילכו להיבדק כאן במעבדה. << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> בחוזה הוא מחויב לקבל את כל עובדי המתחם הזה. המתחם, לא רק הרשות. הרשות, חברות התעופה, הוא מחויב לקבל אותם. << אורח >> יורם שפירא: << אורח >> אני יכול להגיד לך שחברות התעופה, לפחות הישראליות, אומרות שהן הולכות להכניס את העובדים שלהם, צוות האוויר, לבדיקות קבועות במעבדה. בשבילם, הם רוצים שהעובדים לא יעלו - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> המעבדה, אני מבינה, עובדת משבע בבוקר עד שבע בערב? << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> המעבדה עובדת ככל שנדרש. אנחנו עכשיו הרצנו פה את עמדות הדגימה ועמדות הרישום משבע בבוקר עד שבע בערב. << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> עד שמונה. << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> עד שמונה עכשיו. אנחנו כל הזמן מכניסים, הם מחויבים 24/7. << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> ברגע שיש לי עמדת דיגום שהיא עובדת נניח עד שמונה בערב זה אומר בהכרח שהמעבדה עובדת 24/7, שזה מה שקורה בפועל. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כן, אבל אני רוצה לדעת אם אנחנו מסוגלים לתת את השירות הזה לאורך כל ה - - - << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> חד משמעית. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לא, כי אם זה עובד עד שבע בערב? << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> לא, יש תקופת הרצה, היא נגמרת בסוף השבוע הזה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> מיום ראשון זה 24 שעות? << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> כן. תקופת ההרצה שלו נגמרת כי לא רצינו להפעיל ואז – רצינו ללמוד. << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> אני החלטתי על דעת עצמי להקדים את סיום תקופת ההרצה ליום ראשון, שזה ה-13 בחודש, כי אנחנו רוצים להיות ערוכים לפי הרפורמה החדשה לתת מענה 24/7 כבר מיום ראשון לחוזרים. << אורח >> יורם שפירא: << אורח >> אנחנו לא נהווה צוואר בקבוק בתהליך. נתב"ג יהיה ערוך לתת את כל שירותי ה - - - << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> אתמול אישרו לו את שיטת הפולינג. היום המעבדה שיש פה בנתב"ג, שלהם, יודעת לפחות 800 בדיקות בשעה. כלומר אם תעשו 800 כפול זה אז יש לנו - - - << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> הרבה יותר. << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> היא כמו המדינה, היכולת של המעבדה הזאת היא יכולת כמו כל הבדיקות שמתבצעות במדינה. << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> היום, כבר היום אנחנו יכולים במעבדה, תיכף נגיע לשם אז תראו את זה בעין, לתת 60,000 בדיקות ביממה, 60, פי שלושה מהדרישות של המכרז. כבר היום. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> אם יוחלט על סגר לילי נניח מהשעה חמש איך זה ישפיע על הפעילות של נתב"ג? << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> בתקנות הקודמות היה כתוב למי מותר לצאת מהבית, מי שהולך לטיסה, אם יש לו כרטיס טיסה תקף, אני מאמין שגם עכשיו זה יהיה. (בהמשך הסיור) << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> אנחנו נמצאים כרגע במעבדה שלנו, המעבדה מחולקת לשתי מעבדות. על פי הדרישות של משרד הבריאות מעבדה זה שלושה חדרים, חדר קליטה, חדר הפקה, חדר PCR. כדי להגדיל את הקפסיטי וגם לייצר סוגיה שאנחנו לא נתמודד עם חלילה בעיות הדבקה או בעיות אחרות טכניות יצרנו שתי מעבדות, אחת שתיים שלוש פעם ראשונה, אחת שתיים שלוש פעם שנייה. זה בעצם המעבדה. התהליך מתחיל כשדגימות מגיעות מבחוץ לחדר קבלה ומפה הן נכנסות או לפה או לפה, דרך החלונות שאתם רואים פה מימין. פה נכנסות הדגימות, יש לנו דלתות חד כיווניות, כלומר נכנסים הדלת מבפנים סגורה ולהיפך וכך אנחנו מכניסים את הדגימות לחדר הקליטה, שזה החדר המזוהם ביותר שיש לנו פה במעבדה. מפה אנחנו מתפצלים לשני סוגים של בדיקות, בדיקה איטית ובדיקה מהירה. אני אראה בזריזות את הבדיקה האיטית, התהליך מתחיל בתנורים שאתם רואים כאן, 20 דקות, 65 מעלות והדגימה מתה, מתה, אבל עדיין לא ברמה שאי אפשר לזהות אם זה היה או לא היה קורונה. לאחר מכן היא עוברת דרך החלון המקביל לחדר הבא ושם נראה לכם את המשך התהליך. כל זה הבדיקה האיטית. אנחנו ממתינים שדלת תיסגר בשביל שהדלתות האחרות תיפתחנה. זה כמו בספארי שהאריות לא יברחו. אם נניח היינו עוצרים ברמת רגישות לא 40, כמו שאנחנו עושים, אלא 35, אז היה סיכון, במרכאות, לפספס את המחלימים. אני לא חושב שזה דבר בעייתי דרך אגב לפספס את המחלימים. מה זה מחלים? זה אדם שהוא כבר סיים את המחלה, הוא לא מדביק אף אחד, אבל עדיין - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אז למה אתה צריך למצוא אותו? לסטטיסטיקות? לא הבנתי מה זה. << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> אני לא צריך את זה. << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא מכניס את האנשים לבידוד. << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> הוא לא מכניס אף אחד לשום דבר, הוא מחלים כבר, הוא לא מדבק. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אבל מה אני צריכה אותו? סליחה, למה אני צריכה אותו חוץ מזה שהוא מעוות לי את הסטטיסטיקה, מכניס את כולם לפאניקה ואני גם מכניסה אותו לבידוד וגם את כל הסביבה שלו. זה נזק מטורף. << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> אני אתן לך תשובה. הגרף של ההדבקה ושל החולי מתחיל בצורה מאוד מאוד חדה והוא יורד. אם אני בעצם עליתי וירדתי, ה-35 נמצא פה או פה, כלומר המחלימים ואלה שבעוד 12 שעות או יום יהיו חולים. זאת אומרת אם אני אומר שאני רוצה שתהיה לי רמת רגישות של 35 אני בהכרח לא מפספס את אלה שהם מחלימים, שזה חיסרון, אבל אני גם לא אפספס את אלה שרק עכשיו פיתחו את המחלה ושבעוד יום כבר יהיו ברמה גבוהה. זה מה שמשרד הבריאות עומד עליו. אי אפשר לדעת אם אנחנו נמצאים פה או פה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כמה סירקלים יש במקומות אחרים בעולם? << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> מה שקורה בעולם זה - - - << אורח >> יורם שפירא: << אורח >> כל מדינה אחרת. << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> כל מדינה קובעת מה - - - << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין את הסטנדרט של WHO? << אורח >> יורם שפירא: << אורח >> אנחנו מאוד גבוהים. << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> בדיוק. אנחנו ברמה הכי גבוהה שיש. 45 זו הגדרה של מכונה. נראה לכם את התהליך המהיר ותבינו. תוך 45 דקות יודעים אם זה חיובי או שלילי. זו המשמעות של התהליך המהיר. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 45 דקות? << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> 45 דקות. ומכיוון שגם פה אני עושה פולינג ואני לוקח בחשבון אפשרות שאני אצטרך לפתוח פעם, אולי אפילו פעמיים את הדגימות, אז הוגדר שאנחנו נותנים תשובה תוך ארבע שעות, אבל בפועל אני יודע לתת תשובה מהמכשיר הזה תוך 45 דקות. << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה רמת הדיוק? כמו שם? << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> יותר גבוהה. << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז למה לא משתמשים רק באלה? << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> יקר באופן מחריד. << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הבדיקה יקרה יותר או הציוד? << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> לא הציוד, הריאגנט, שזה החומר המתכלה. אם יש מדפסת יש את הטונר, הטונר של המדפסת. << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה זה יקר? בכמה אתה מוכר בדיקה כזאת? << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> 135 שקלים. << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עדיין המדינה משלמת על PCR זול בסביבות ה-300. פה הבדיקה היקרה 145, שהיא תוך 45 דקות? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> ואחר כך אומרים למה אנחנו שואלים על המחירים. << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> אני אגיד לך, אם אתה שואל על המחיר אני יכול לתת תשובה מה ההבדל במחירים. נורא פשוט, האוכלוסייה. אני יכול לעשות את זה זול כל כך בזכות העובדה שציינתי כבר קודם שאחוז החיוביים שלי הוא נמוך כל כך. אם הייתי נותן שירות לציבור אז היה לי 4% חיוביים, 4% חיוביים לא מאפשר לי לעשות את זה במכשיר הזה. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> במהיר אתה גם עושה פולינג או לא? << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> בוודאי. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> אתה יודע להגיד מה הרגישות והסגוליות של המכשיר הזה ושל המכשיר ההוא? << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> פה זה יודע לתת 45 צייטלים. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> לא, אבל הרגישות והסגוליות של הבדיקה. << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> הייתי מביא לפה את אנשי המעבדה שייתנו לך תשובה יותר מוסמכת ממני בהקשר הזה. << אורח >> יורם שפירא: << אורח >> למרות שהוא חצי איש מעבדה - - - << אורח >> חגי לוין: << אורח >> סליחה על השאלה, החוזה בין המדינה לביניכם? << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> לא, יש לה חוזה רק איתם. << אורח >> יורם שפירא: << אורח >> לא, יש לה חוזה איתנו, עם רשות שדות התעופה. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> הוא שקוף, הוא פורסם, הוא זמין? << אורח >> יורם שפירא: << אורח >> בוודאי, הוא ציבורי לגמרי, זה מכרז פומבי. << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, זה הלך למשפט. << אורח >> יורם שפירא: << אורח >> אנחנו עדיין במשפט, זה עוד לא הסתיים. << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> תודה שבאתם. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לך. (בהמשך הסיור) << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> פעם היו יורדים מהמטוס, הולכים עושים ביקורת גבולות, לוקחים את המזוודה ויוצאים. היום זה נהיה קצת יותר מורכב מזה. בגלל שיש לנו סוגי אוכלוסיות שמגיעות לכן למען הנוחות אנחנו הפרדנו בין האוכלוסיות האלה, מה הכוונה? לא בקונוטציה שלילית, אלא לקחנו, כל אלה שמגיעים מהמדינות הירוקות בזרוע D, יהיה להם תהליך מיוחד שלהם, וכל אלה שמגיעים מהמדינות האדומות יהיו בזרוע B ו-C. יש לנו ארבע זרועות פה, זרוע אחת היא בשיפוצים לכן אנחנו לא משתמשים בה. משתדלים להעמיד את כולם צמודי שרוול. יש לנו מקרים מיוחדים שאנחנו מביאים אותם באוטובוסים. התהליך, כמו שאמרתי, יש כמה דילמות, כמה שאלות שנשאל, זר, ישראלי, יש לו אשרה, אין לו אשרה, הולך לבידוד, לא הולך לבידוד, תיכף אתם תראו את זה, וכל זה באחריות – חיפשנו גוף שיעשה את זה ומי שאחראי על חוק הכניסה לישראל זו רשות ההגירה והאוכלוסין ביקורת גבולות ולכן הטילו עליה את הסמכות הזאת וגם יש להם את הסמכויות בחוק, אז הטילו עליהם את המשימה הזאת ואת זה הם עושים. אנחנו נפגוש את אמנון שמואלי, שהוא ראש אשכול ביקורת גבולות. (בהמשך הסיור) << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> ברוכים הבאים, אני מקווה שבאתם ממדינה ירוקה ולא ממדינה אדומה. למעשה התהליך שלנו מתחיל מהירידה מהמטוס. לפני הירידה במטוס צוות שלנו עולה, כורז לנוסעים מה הם הולכים לעבור, לא בכל טיסה, אבל בטיסות מרכזיות זה מה שאנחנו מבצעים. אנחנו יודעים מראש האם הטיסה היא ירוקה או אדומה, בתוך האדום יש ירוק ובתוך הירוק יש אדום וזה מה ש - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תסביר לי את זה. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> בן אדם שבא בטיסת קונקשן אם הוא בא ממדינה ירוקה והוא בא דרך טורקיה, או הפוך, או שהוא היה במדינה ירוקה, אבל שבוע לפני כן הוא היה במדינה אדומה אז הוא צריך להשלים ימי בידוד. זה מה שאנחנו בודקים, מאיזה מקום הוא הגיע וכמה זמן הוא למעשה נמצא בתהליך. אנחנו מבצעים כאן הפרדה בין ישראלים לזרים, לא רק בין ישראלים לזרים, את הנעזרים, את כל מי שאנחנו מזהים שהוא לא יצליח להסתדר אנחנו מפנים אותו לפה, כי יש כאן פינות המתנה, כיסאות, ואנחנו יכולים לעזור להם. כמו כן אנחנו מבצעים חלוקת עומס בין השרוולים. במשמרות צהריים אנחנו יותר חזקים אז אנחנו פותחים כמה שרוולים, משנעים את הנוסעים, מוודאים מ-א' עד ת' שהוא ביצע את כל המטלות שהוא היה צריך לבצע. למה ישראלים לזרים? בדרך כלל הטיסות של הזרים אלה טיסות שתוך חצי שעה עד שעה ממריאות. בן אדם לא יכול להגיע לארץ, על פי הצו כדי להגיע לארץ אתה צריך לקבל אישור מוקדם ולהשתייך לאחת מהקטגוריות שדיברנו עליהן כבר בוועדה. הזר נכנס לפה, הישראלי לכאן, כאשר אם זה מתערבב לנו בין ישראלים לזרים לרוב זה בגלל שהישראלים זקוקים לעזרה, נעזרים וכדומה, אני מעדיף לגמור את כל הטיפול שלהם כאן ולא לטרטר אותם במספר תחנות. למעשה מה שאנחנו רואים כאן זה את אזור הישיבה, אזור המתנה לתשאול ואזור התשאול. אנחנו מקפידים שהם יישבו אחד על אחד, שאם מישהו חולה המגע איתנו יהיה קצר ויהיה מעבר לפרספקט. ברוך ה' עד היום האנשים שלנו לא נדבקו למרות שעברו דרכנו חולים מכל המקומות. עד היום לא כי הקפדנו מאוד על הכללים בכל התחומים, גם בהושבה שלהם, גם בתזמון שלהם, גם בחלוקה. לכן מדי פעם אנחנו מקבלים איזה שהיא תלונה, אז יש לנו פה ממונים שהתפקיד שלהם לוודא שזה מבוצע. לפעמים חמש דקות או שלוש דקות משהו לא מסתדר אז יש התערבות. מה שאנחנו עושים כאן, יש לנו פה את הרשימה. תעלי איזה מישהי, סתם לצורך העניין, לדוגמה. אנחנו סורקים לה את הדרכון, אנחנו רואים שהילד הזה קיבל אישור כי הוא עלה לנו ירוק, הוא קיבל אישור מראש אז אני כבר יודע שהבן אדם הזה רשאי להיכנס לארץ. במקרה הוא אברך, סטודנט. אנחנו נכנסים, בודקים שהוא מילא את הטפסים, בדרך כלל החברות האמריקאיות מקפידות, הוא ממלא את הכול. אם הוא מילא את הכול, אם הוא במקרה מילא אנחנו רושמים את האסמכתא של משרד הבריאות, בודקים שהוא יילך לבידוד ראוי, ואם לא אז אנחנו - - - << אורח >> חגי לוין: << אורח >> איך בודקים? מה זה בודקים שהוא הולך לבידוד ראוי? << אורח >> יורם שפירא: << אורח >> לאן הוא הולך, שואלים אותו. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> שואלים אותו, בוודאי. הכול פה זה שאלות. חבר'ה, הכול פה וולונטרי, בקורונה הכול היה וולונטרי. אני מזכיר לכם, בהתחלה זה היה סגור ולאט לאט הכול הפך להיות וולונטרי, גם אם אני יודע שהוא הולך למשפחה עם עשרה ילדים אין לנו יכולת להוציא אותו משם. היה בהתחלה, אילצנו אותם ללכת למלוניות, אבל זה נחסם בחקיקה ראשית, נדמה לי. אנחנו מוודאים שהוא הולך. אם הוא זר ואין לו בידוד ראוי אני מסרב אותו ושולח אותו בחזרה. אם הוא ישראלי אין לי ברירה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> יופי, שלחת אותו בחזרה, לאן הוא הולך? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> באותה טיסה. הנה, הטיסה נמצאת פה באחד השרוולים, בידוק ביטחוני וחזרה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> ואז הוא עולה בחזרה לטיסה ואמור לחזור לאיפה שהוא היה? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> לארץ המוצא. << אורח >> יורם שפירא: << אורח >> סירובים לא חייבים להיות בריאותיים, סירוב יכול להיות מהרבה סיבות. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> הסירוב יכול להיות אם הוא הגיע ללא אישור, הסירוב יכול להיות אם לבן אדם אין בידוד ראוי כשהוא הצהיר מלכתחילה שיש לו בידוד ראוי, כי זה בהצהרות של משרד הבריאות, אז הוא מסר הצהרה כוזבת, אני מחזיר אותו. במקרה שלהם לסטודנטים יש אחריות של הגוף, אשי שלמון נתן לכל מוסד ומוסד אישור. אם הוא במוסד שיש לו אישור אז המוסד אמור לדאוג לבידוד. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> מה ההגדרה של בידוד ראוי? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> בידוד ראוי, בן אדם שחוזר לדירת שלושה חדרים עם שירותים אחד ומקלחת אחת עשר נפשות זה לא בידוד ראוי, זה לא בידוד בכלל. << דובר >> קריאה: << דובר >> בידוד זה חדר עם מקלחת ושירותים. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> יש כללים מה זה בידוד ראוי. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> הוא יכול לקחת חדר במלון. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> מלון לא נחשב לבידוד. מה שכן, דירות נחשבות לבידוד. אם יש לו דירה, צימר, זה נחשב לבידוד. מלון זה לא בידוד, לא מאושר על ידי משרד הבריאות. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, יש פה נציגה שכל מה שלא כל כך ברור בנושא הבריאותי היא הכתובת לנושא הזה. הבן אדם שבדקנו שיש לו בידוד ראוי, אנחנו נותנים לו אישור מעבר, מפה הוא הולך לעמדות הביומטריות. הכול אצלנו אוטומטי. לצורך העניין עשינו פיתוחים מיוחדים לקורונה שיהיה לנו מינימום מגע עם הנוסעים. הכול אוטומטי, הוא עובר לא מעט נקודות בקרה במהלך הדרך. הנושא שכרגע הכי מפריע לנו זה הנושא של המחלימים. יש רשימה של 300,000 מחלימים, אני עשיתי פיתוח טכנולוגי שאני יכול לקלוט את המחלימים וכבר באישור, ב-gate pass שהוא מקבל יהיה כתוב לו מחלים ואז הוא הולך הביתה, הוא לא צריך לא לעבור פה ולא לעבור שם ולא לעבור לשום מקום. יש לנו קצת בעיה עם הנושא הזה, לקבל את הנתונים. לצערנו יש הרבה ישיבות, אבל אין תוצאות. אם אני אקבל את המחלימים - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> למה לעשות את זה פשוט אם אפשר לעשות הכול קשה? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> אני לא יודע, למה לעשות קשה? << אורח >> חגי לוין: << אורח >> קודם כל כדאי לתכנן שגם למתחסנים תהיה פונקציה כזו של מתחסנים. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> אז אמרתי, מבחינתנו הכנו את הפלטפורמה. לא שמישהו כפה עלינו, אנחנו הכנו את כל הפלטפורמה, אנחנו רוצים לעזור. אם אני אקבל את הרשימה של המחלימים בממשק נגמר הסיפור. מה שאני מקבל כרגע בממשק זה אם הבן אדם מילא טופס ואיזה סוג טופס הוא מילא. אם הוא מילא טופס כניסה לישראל, כלומר טופס ירוק, אז ב-gate pass מופיע לו ירוק, אם הוא מילא אדום מופיע לו אדום. אני מתשאל אותו פה מה הוא מילא ומה הוא מציג, אם הוא מילא ירוק והוא אדום במקום הוא מקבל 5,000 שקל קנס. במקום אנחנו רושמים לו קנס, זה עובר מפה לאוזן והתופעה מצטמצמת. מסתבר שהקנסות עושים את שלהם. זה שהם מחכים לחנינה זה אופרה אחרת, אבל זה עושה את שלו. מפה הוא ממשיך, הוא יורד, אנחנו נרד במהלך הדרך ונראה כמה בקרות הוא עובר. (בהמשך הסיור) << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> היא שואלת למה אני לא עושה פה את הכול. אי אפשר לשמור על זה, זה 60-50 איש, לפעמים יש לנו שעות שיש לנו 800 ו-900 ו-1,000 איש בשעה שזה בעייתי. הפינות האלה בדרך כלל מוקצות למחלימים. בן אדם שטוען שהוא מחלים, גם אם הוא הציג לי טופס, בגלל הזיופים אנחנו עושים שאילתה למשרד הבריאות, הם עונים לנו. אם הם עונים שהוא מחלים, אנחנו באופן יזום רושמים לו מחלים עד ה-31 בדצמבר 2021. בפעם הבאה שהוא יבוא הוא יהיה 'מחלים'. אני מדבר על סדר גודל של 100, 150, 200 איש ביום. בן אדם יכול להגיד לי שהוא מחלים ובאמת הוא מחלים, אבל הוא מחלים חו"ל והוא לא עומד בקריטריונים של הארץ. אני פה מכניס אותו לבידוד והוא ממשיך מול המרפאה המקומית שלו. בשורה התחתונה אף אחד לא עובר אותנו בלי בידוד ובלי תשאול. כל הנוסעים, אם היינו יכולים לסמוך רק על ההצהרות שלהם אז זה היה גן עדן, אנחנו לא שם. אני אגיד דבר שהוא יותר חמור, גם בן אדם שאומר לי: אני לא מתכוון ללכת לבידוד, אין לי מה לעשות איתו. ידענו ואנשים אמרו לנו את זה בפרצוף. פתאום אתם מתפלאים שיש במגזר החרדי, במגזר הערבי, יש עלייה. ידענו, הם הגיעו לפה והם אמרו שהם לא יילכו לבידוד ואין מה לעשות. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> ואם אדם מבקש מלונית? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> מלונית? הנה, פה, פיקוד העורף במקום. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> מתאמים לו, אין בעיה? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> אנחנו לא רק שבעד, אנחנו גם מעודדים. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> ואם הוא לא אזרח ישראלי? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> לא אזרח ישראלי אני לא חייב לו שום דבר, הוא חוזר הביתה, אנחנו לא מממנים תושבי חוץ. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> אין לו אישור כניסה מיוחד? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> כן, אני לא מממן תושבי חוץ. אני מזכיר לכם שחלק מהעובדים שלנו עדיין בהסגר, אתה רוצה שאני אתן לממן מלוניות לתושבי חוץ? לא הגיוני. (בישיבת הסיכום) << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> קודם כל תודה רבה על האירוח ועל סיור באמת מאוד מעמיק עם הנכונות להיענות גם לשאלות הקשות שלא תמיד נוח לנו בסביבה שלהם, אבל אני אומרת שכשהדברים על השולחן כמו שהם אז קל גם לטפל, להתמודד, לראות מה אפשר לעשות יותר טוב. אז באמת תודה כי זה לא מובן מאליו. אני חושבת שמרבית הדברים עלו תוך כדי סיור, גם ראית שלא יכולנו להתאפק אז שאלנו את השאלות ומה שכן הייתי רוצה למסגר פה בשיחה זה בעיקר להבין איפה אתם רואים את האתגרים עכשיו ואיך אתם חושבים שאנחנו יכולים לעשות את זה יותר טוב אם אנחנו רוצים גם לדאוג לענף התעופה. אנחנו רוצים בסוף להחזיר את השדה לחיים, חוץ מההשפעות של זה, פנים ארציות, כלכלה וכו', אנחנו רוצים שהשדה יחזור, והשאלה אם יש דרך, אם זה באמת משהו שהוא אפשרי, ואם כן אז איך נכון לעשות את זה, איך אנחנו צריכים להיערך כדי שאנחנו נעשה את זה נכון? וחגי, כמובן אם לך יש שאלות או התייחסויות אז גם, ברשותך. << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> השגרה, שאנחנו קראנו לה שגרת הקורונה, תלווה אותנו בטח בשנה הקרובה, גם אם יהיו חיסונים וגם אם לא יהיו חיסונים. ראיתם בסיור שהתהליך נהיה הרבה יותר ארוך, הרבה יותר נקודות חיכוך בין נוסע לנותן שירות כזה ואחר והאתגר שלנו, קודם כל, כמו שאמרנו בסיור, נערכנו לאתגר הזה מבחינת שאם נידרש לשלב בדיקות ובידודים או רק בדיקות נתב"ג, הרשות בכלל, גם ברמות, ערוכה לנושא הזה, לבצע את זה גם בתהליך נוסע יוצא וגם בתהליך נוסע נכנס. האתגר הכי חשוב הוא אחד, הסברה, להביא את המידע לציבור הנוסעים, הממשקים בין כל גופי הממשל. המידע צריך לעבור בצורה טובה בין כל גופי הממשל כדי שבכל השרשרת של הבדיקה, האכיפה והחקירה ידברו באותה שפה על אותו מאגר מידע, שגם שם חסר לנו ולפשט את התהליכים. אני חושב שאנחנו יכולים לסמוך על ציבור הנוסעים, אנחנו יכולים בהסברה נכונה להסביר להם שכל התהליכים שאנחנו עושים זה למען בריאותם. אנחנו קראנו לנתב"ג, אם שמתם לב בכל השלטים, 'למען בריאותך', 'למען בריאותך תישמר'. אגב אנחנו גם הכרזנו על נתב"ג והצטרפנו לנמלי תעופה - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> רגע, סליחה, איפה הנציגה של משרד הבריאות. אין לנו אף נציג של משרד הבריאות? << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> היו בסיור למטה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אוקיי, אני איתך. << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> אנחנו נמנים עכשיו על נמלי תעופה מובילים בעולם שקראנו לזה נתב"ג נקי מעישון. למשל בנתב"ג בכל הטרמינלים, מה שפעם היה עמדות עישון אנחנו מפרקים אותן, פירקנו, סגרנו אותם ונתב"ג ללא עישון. אז עם הסברה נכונה, עם מערכות שיודעות לדבר אחת עם השנייה וכמובן עם כל ההכנות שאנחנו עשינו, כי גם אם יהיה חיסון אז זו תהיה תחנה שנשאל האם יש לך חיסון או אין לך חיסון, הכוונה שהוא יצטרך להגיע עם איזה אישור שהוא התחסן. לכן אני אומר בשנה הקרובה זה ילווה אותנו. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> זה מזעזע אותי מחדש כל פעם, אני חייבת להגיד לכם את זה. קשה לי לשמוע את זה אפילו בשיח. אנחנו לא עושים את זה על שום דבר אחר, זאת אומרת אין פה איזה מחלה אחרת שאנחנו אומרים: תראה לי אישור שהתחסנת. תקשיבו, צריך לחשוב איך עושים את זה בצורה אחרת שיהיה קל להכיל אותה, כי זה משדר כפייה וזה משדר תיוג של האנשים וזה עושה לי תחושות מאוד קשות. זה לא אתה, אני יודעת, זה האחריות של משרד הבריאות, אבל ייצא פרוטוקול, שמשרד הבריאות ישמע את זה, חייבים למצוא דרך לעשות את זה נכון, פשוט נכון, להבין את ההשלכות של כל החלטה שמתקבלת. << אורח >> לירון קרסין: << אורח >> אני אשמח תיכף להתייחס, אבל לעניין שאת אומרת, יש מושג בספרות המדעית שלHIV exceptionalism, של התייחסות ייחודית ל-HIV, שזאת כמובן גישה לא נכונה. מה שצריך לעשות עם ה-HIV זה לנקוט בפעולות למניעת מחלות שמועברות בצורה מסוימת באופן גורף ולא לתייג ספציפית את מחלקת ה-HIV. אז גם כאן, צריך למנוע תחלואה נשימתית בשדה התעופה בוודאי, אבל לא צריך לתייג את המחלה הזאת כאיזה מחלה שהיא שונה מכל המחלות שהכרנו, כי היא לא, היא עוד מחלה שנוספה לנו - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לא, זה עושה גם דמוניזציה, תקשיבו מה זה יוצר בין אנשים. נניח שעכשיו אנחנו בשדה ואתה רואה שיש אנשים שהם מחוסנים ואחרים לא והפחד אחד מהשני. בואו, בסוף כולנו מפחדים להיבדק, כולנו רוצים לשמור על עצמנו, על הסביבה וזה, אבל התחושה שזה יוצר בין אנשים. אני חושבת שזאת אמירה למשרד הבריאות, לחשוב איך בונים את זה נכון כשלוקחים בחשבון את כל ההשלכות, גם הפסיכולוגיות, של הדבר הזה כדי שאנחנו נוכל לעזור לכם לנהל פה שגרה קצת יותר שפויה בתוך המורכבות. << אורח >> יורם שפירא: << אורח >> מבחינתנו בסוף זה לפתוח את השמים באופן מלא. יש את המסלול של החיסונים והתהליכים הבריאותיים ויש את המסלול של תחושת הביטחון לנוסע. אנחנו מבחינתנו, הפתיחה של השמים באמת תהיה בסופו של דבר כשבדיקות יקצרו ימי בידוד. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> זה בדיוק הסיפור, זה מה שצריך לעשות, ככה צריך לעודד את האוכלוסייה, אני מסכימה איתך. << אורח >> יורם שפירא: << אורח >> זה הכול. אם אתה אומר לבן אדם, אתה תעשה שתי בדיקות בכניסה לארץ ושתיהן שליליות יצאת מבידוד, זה ייתן מוטיבציה לאנשים ללא כפייה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אנשים לבד יעשו, יהיה לכם פה תור שאתם תצטרכו לחשוב איך מתמודדים עם התור, לא איך מתמודדים בלהביא את האנשים. << אורח >> יורם שפירא: << אורח >> אין לנו בכלל ספק, נכון. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> זה הסיפור מבחינת הפסיכולוגיה של האנשים, אם אנחנו רוצים באמת את שיתוף הפעולה שלהם. << אורח >> יורם שפירא: << אורח >> צריך לזכור שרשות שדות התעופה מפעילה את כל מעברי הגבול היבשתיים ואת כל שדות התעופה האחרים בישראל. זאת אומרת מרגע שיהיה איזה שהוא תהליך שייבנה בנתב"ג, שכמובן זה העיקר והמרכזי, את אותו תהליך נוכל להעתיק לשדה התעופה רמון, שהוא שדה התעופה הבינלאומי שכרגע אין בו טיסות בינלאומיות. אבל במידה שיוחלט שיש תהליך וגם שדה התעופה רמון יקבל את ה – שוב, רמון זה בעיקר לזרים, לא לישראלים, אני לא מדבר על הפנים ארצי, אני מדבר על הבינלאומי. אם יפתחו את השמים, אם יהיה בידוד ויוכלו קודם כל לישראלים ואחר כך למבקרים הזרים, אם זה משפחות, אם זה אנשי עסקים, אם זה תיירים סתם, זה מה שיעשה את התהליך, בלי זה לא נצליח. את רואה את זה היום במדינות אחרות. ברגע שאנחנו מדינה ירוקה או כמו מדינה אחרת ירוקה מחייבים לעשות בדיקה בכניסה, שלום על ישראל ונגמר הסיפור. זה מה שיפתח את השמים, זה מה שייתן את החופש לאנשים, את היכולת לנוע בעולם, שהיום היא מאוד מאוד מוגבלת. למה אנחנו עומדים על 150,000 נוסעים בחודש? שזה חצי, זה 75,000 לכל כיוון, כי אין לאן לטוס, זה דבר אחד, וכשאתה חוזר לארץ אתה בבידוד. אלה הדברים. זה מאוד פשוט. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אוקיי, שמואל, אתה רוצה להוסיף משהו? כי אני עצרתי אותך עם העניין של הדרכון. << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> אנחנו רואים בזה הזדמנות שאתם נמצאים פה לראות מקרוב מה עובר על מפעל שזה מפעל חיוני וגם מפעל של המדינה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לגמרי. << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> אנחנו נותנים שירות לציבור הנוסעים, למדינה. ככל שיהיה מוקדם יותר כל מה שאמרתי קודם אנחנו, כמו שאמר יורם, באמת - - - << אורח >> יורם שפירא: << אורח >> אנחנו ערוכים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אוקיי. נציגת משרד הבריאות, מבחינת סמכויות, את נכנסת אחרי שניהלנו פה שיח על העניין של החיסונים ומעברים וכו', דיברנו גם במהלך הסיור על זה שרוצים לעודד בדיקות בחזרה לארץ, יש לנו פה את האפשרות ואת הפסיליטיז והכול, אבל אם יגידו תיבדקו ואחר כך אתם נמצאים בבידוד 12 ימים איזה מוטיבציה יש לי להיבדק? אז לא צריך, אם אני גם ככה ב-12 ימי בידוד. השאלה איך אנחנו עושים את זה אמיתי, אנחנו חושבים לפני המעשה. אני מחייכת כי אני אמרתי השבוע משפט שאתמול ראיתי שגם אתה השתמשת בו, התחושה היא פה שאנחנו פה בסוף מחשבה במעשה תחילה, אנחנו קודם כל עושים, אחר כך אנחנו חושבים. העניין של לקצר את ימי הבידוד ואז כל מי שנכנס יודע שהוא עושה בדיקה כשהוא חוזר, אחרי ארבעה, חמישה, שבעה ימים, לצורך העניין, בדיקה נוספת ואז הוא משוחרר, לאנשים עצמם תהיה המוטיבציה לעשות את זה, לא נצטרך לשכנע אותם אפילו. זה מתכתב גם עם העניין של המתווה של אנשי עסקים, ואני רואה שדוד נמצא איתנו כאן, אז אנחנו תיכף נאפשר לו לדבר, אבל גם, מתווה שיושב כבר הרבה מאוד זמן על שולחן שר הבריאות, באיזה שהוא שלב שמעתי שזה נחתם ועבר למשרד הכלכלה, אני אשמח לקבל הודעה רשמית לקבל מה באמת קורה עם המתווה הזה, זה משהו שנידון אצלנו בדיונים, ולראות איך אנחנו משחררים גם את צוואר הבקבוק הזה. את יודעת להתייחס, או שאת צריכה לשאול מישהו מהמשרד? << אורח >> שושי אייזנברג הרץ: << אורח >> אני בכלל לא מתוכננת לכאן, אני הנציגה הפרקטית, זאת שעושה בשטח ונמצאת פה אפשר לומר 24/7, אבל אני כן יכולה. אני שמחה להיות פה, לכבוד הוא לי כמובן, כל ההערכה באמת ואני לא אגיד מעבר לזה, אבל אין מילים. אני כן יודעת, קודם כל, אנחנו מפה מהשטח לוחצים על כל מיני דברים, הנושא הזה של קיצור ימי הבידוד עלה גם הבוקר בישיבה, אני יודעת שזה כן נמצא בדיונים מואצים, לנו אפילו נאמר הבוקר שהם מקווים שתוך חודש הם יסיימו לבנות את המתווה של קיצור ימי הבידוד לעשרה ימים ולא ל-12. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בשביל זה צריך חודש ימים? אנחנו לא בונים פה כור אטומי, אנחנו בסך הכול מקצרים ביומיים, ואגב היה צריך לעשות את זה מזמן, כבר נמאס לי להגיד כמה זמן אנחנו נמצאים באירוע הזה. << אורח >> שושי אייזנברג הרץ: << אורח >> טוב, אז ברור לך שאני לא בדרג מקבלי ההחלטות. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> זה לא אלייך, הפרוטוקול בסוף יוצא אז שמשרד הבריאות יקרא את זה, בסוף יש גבול כמה אפשר למשוך. << אורח >> שושי אייזנברג הרץ: << אורח >> אני מסכימה, מהניסיון הפרקטי בשטח אני חושבת שהתסכול של כולנו מאוד גדול, זה נכון, אני חושבת שגם מודעים לזה במשרד, שכל כך הרבה דיבורים היו ובסך הכול קיצרנו ל-12 ימים. אז אנשים אומרים, בסדר, נו, עד שאני אעשה עוד בדיקה ועד שאני אצא אני אחכה עוד יומיים, עם כל הבלגן הזה. אני מאמינה ואני יודעת שהיום יש הרבה מאוד רצון והרבה יותר הקשבה באמת לציבור ולראות איך מקדמים את זה ולהקל כי בסוף אנחנו פה לטובת האזרח, לא באים לעשות דווקא. אמרתי בהתחלה, אני לא מרגישה שאני במלחמה, אני מרגישה שאנחנו שומרים על הבריאות של האזרחים ופה יש הזדמנות שאני חושבת שהיא לא נמצאת בשאר הארץ, איזה שהיא סביבת עבודה נפלאה של שיתופי פעולה. יש פה תשתית מצוינת של שותפות באמת נפלאה, אנחנו כולנו פה בזרועות שלובים. שווה לנסות את זה אפילו בתור פיילוט כזה בכל הארץ, איך מתמודדים יפה עם הסיפור הזה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אני חייבת להגיד שדווקא בגלל שראיתי עכשיו את התשתיות, ראיתי את האפשרות, ראיתי את הסדר והארגון, ראיתי עד כמה אתם ערוכים, למה לא לנצל את זה כמו שצריך עד הסוף? אגב, זה גם ישרת את האינטרס, לפחות האינטרס הגלוי, של משרד הבריאות לבדוק כמה שיותר, באמת להפוך אתכם לשומרי הסף פה מבחינת הכניסה והיציאה מהמדינה, ישרת את מספר הבדיקות שאומרים שכל הזמן רוצים להגדיל אותו, הרי בסוף מי נבדק פה? אזרחים ישראלים ואז אנחנו יכולים לדגום יותר אנשים. בקיצור, אתם משרתים את כל המטרות שכל הזמן שמים לנו ככה בנקודות, אבל לא משתמשים בזה בצורה אופטימלית, לא ממקסמים את האפשרות הזאת. << אורח >> יורם שפירא: << אורח >> אבל זה נראה שזה הולך לשם. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אני מאוד מקווה. << אורח >> יורם שפירא: << אורח >> לפחות ההחלטה של אתמול ואם היא תתקבל עכשיו בממשלה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> איזו החלטה, של לבדוק את כל מי שנכנס? << אורח >> יורם שפירא: << אורח >> לא, כרגע מדברים על מדינות אדומות. בסדר, זה צעד ראשון. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תקשיב, זה לא מעניין, כי אם הם יוצאים בסוף לבידוד של 12 ימים, תחכה להם שיבואו. << אורח >> יורם שפירא: << אורח >> לא, זה ברור. ברור שצריך מה שנקרא תמורה לאגרה, זאת אומרת תעשה את הבדיקות, אתה בריא, סתם חבל, כל יום בידוד עולה כסף, צריך לזכור. << אורח >> שושי אייזנברג הרץ: << אורח >> יש כאן עניין של הכלים, לתת את הכלים שנדרשים לתוך הסיפור הזה, אנחנו בכל זאת מדברים על ציבור ישראלי. אני בהתחלה דיברתי אחרת, ואחרי תשעה חודשים כבר רבתי עם רשות האוכלוסין שזה לא יכול להיות הגישה הזו של אנשים שמזייפים, מה זאת אומרת מה פתאום, איך יכול להיות? יכול להיות אחד או שניים, אבל גיליתי פה הרבה דברים אחרים לאכזבתי הרבה, אבל עדיין אפשר. אם בונים את הכול נכון יש פה תשתית שאפשר לעשות עם זה. << אורח >> יורם שפירא: << אורח >> אני לא חושב שבבסיס אנשים באים לזייף. בבסיס אנחנו כולנו שומרי חוק. יש פה אינטרס לכולם לא להיות חולים. אתה לא רוצה להיות חולה, נקודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בוא אני אגיד לך דבר פשוט, אם יהיה פה היגיון והדברים יהיו ברורים אף אחד לא יצטרך לזייף כי הוא יודע שמה שיש זה מה שקורה, אבל מרגישים כל הזמן שמשחקים פה איזה משחק אז הציבור משתתף במשחק הזה. זה מאוד פשוט. << אורח >> דוד שפרכר: << אורח >> שלום לכם. כמו שאתם יודעים, אני מחודש אוגוסט כתבתי מתווה לפתיחת השמים והמתווה שלי מסתבר יותר ויותר שאני חושב שאני צדקתי מחודש אוגוסט כשאני אמרתי שחבל היה בכלל לעשות איזה שהיא התייחסות למדינות ירוקות ואדומות, אלא בעצם לתת טיפול שווה ורוחבי לכולם. לצערי הרב, אני מגיע להרבה ישיבות בוועדת הקורונה, ואני מאוד מודה ליפעת על האמון ועל הכול, ואחר כך גם כל מיני התערבויות עם נציגים של משרד הבריאות ומה שאני רואה, כל אחד כל הזמן אומר א' עושה ב', אומר ב' עושה ג' וכו' וכו', כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן. אני בקשר כמעט יום יומי עם ד"ר שלמון, יש בינינו התערבות טובה מאוד, אבל מה שאני חשתי זה שלד"ר שלמון, שלדעתי הבין באמת בהכרח של אותו המתווה עם בידוד מקוצר, יש התנגדות במשרד ובעיקר מד"ר אלרעי פרייס. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לא, אל תפתיע אותנו. << אורח >> דוד שפרכר: << אורח >> שעומדת בראש בריאות הציבור, ללא שום פשרות להגיע לאיזה שהיא הידברות איתה, מכיוון שכאשר אנחנו אומרים אוקיי, בואו נשים את הכול על השולחן, לדוגמה הנתונים המדעיים, לדוגמה הנתונים האפידמיולוגיים וכאשר לדוגמה הייתה הסאגה לפני מספר ימים להפוך את כל העולם למדינות אדומות ואחר כך הסאגה השנייה להפוך את איחוד נסיכויות המפרץ למדינה אדומה, אבל אחר כך אמרו לא, היא יכולה להיות ירוקה כי לדוגמה באיחוד נסיכויות המפרץ זה המקום שעושים הכי הרבה בדיקות קורונה בעולם. אני הלכתי לבדוק, אני ושותפיי, באמת את הנתונים ואנחנו מצאנו שסך הבדיקות שמבצעים באמירויות פלוס מינוס אותו הדבר כמו בישראל בצורה יחסית, לא יותר ולא פחות, ומבחינת נתוני הדבקה יש הדבקה. ואתם יודעים שאנחנו טענו גם בדיונים הקודמים שלדעתנו חלק מהנתונים למדינות הם בכלל לא מדעיים ולא אפידמיולוגיים, ולא להגיד בעצם שהשיקולים האלה הם כדי להפחית את התחלואה בישראל, אלא שיקולים מדיניים פוליטיים. ומכאן אני באמת קורא ואומר, מוכרחים, וזה מה שיפעת והוועדה וחברי כנסת עושים שבועות אם לא חודשים, ממש מתוך איזה שהוא ערוץ הידברות אינטלקטואלי מול משרד הבריאות שנוכל באמת להביא את כל הנתונים. איך ייתכן לדוגמה שכשאני נוסע, ואני נוסע לא מעט לדובאי לעבודה, אוקיי, אני עושה בדיקה בישראל, אני עושה עוד בדיקה שנייה, ובין שתי הבדיקות, מה שרצינו לעשות גם פה בישראל, אני בעצם בבידוד מקוצר של כמה שעות בדובאי ואחר כך אני הולך לעבודה ואני עובד רגיל. אני כמובן שומר על כל הכללים של ריחוק חברתי, של המסכה וההיגיינה והכול, אבל אני מנהל בעצם חיים עסקיים נורמליים כעורך דין שם. פה מה שקורה ועשרות ואם לא מאות טלפונים ומיילים שאני ועוד כמה אנשים מקבלים, של אנשי עסקים, כי בעצם הם גם כן חלק גדול מאוד בישראל שבכלל שכחו אותם, כלומר זה לא בעלי חנויות קטנים, זה לא מכוני כושר וכו', שאני מכבד את כולם, אבל אנשי עסקים, הם לא כל כך זועקים ויש חלקם שהתמוטטו לחלוטין. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> דוד, אני, ברשותך, רגע רוצה למקד. משום שאנחנו נמצאים בשדה אני רוצה רגע לצמצם את זה למתווה החדש, אתה אמרת שיש לך השגות על המתווה שעכשיו דנים בו, ממש ברגעים האלה שאנחנו יושבים כאן. << אורח >> דוד שפרכר: << אורח >> קודם כל אני לא בדיוק יודע מהו המתווה מכיוון שכל יום מתפרסם משהו שונה לחלוטין. השר גנץ אתמול פרסם מתווה עם עשרה ימים בידוד ושתי בדיקות וכו' ולפני מספר ימים דובר על איזה שהוא מתווה שהיה נראה דומה למתווה שלי, אלא בעצם שהשר, מה הוא רצה לעשות? להקים איזו שהיא ועדה וכל איש עסקים היה מחויב לבקש היתר מהוועדה לפני שהוא יוצא לחוץ לארץ. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> סרבול מיותר. << אורח >> דוד שפרכר: << אורח >> הדבר הזה הוא לא מקובל. לדוגמה, אני באופן אישי כעורך דין, יהיה לי אסור להופיע בפני ועדה כזאת מכיוון שלי אסור יהיה לפרט בפני הוועדה את מי אני הולך לפגוש ועבור מי אני הולך לפגוש, אני נהנה על פי חוק מחיסיון עורך דין-לקוח. ואני לא היחיד ככה, רופאים, פסיכולוגים, רואי חשבון וכו'. אנחנו באמת מוגנים בחוק. זה יוצר מצב אבסורדי ולא לעניין. שוב, ממש לא לעניין. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> קודם כל, דוד, תודה על הדברים. מעבר להיבט שאתה מציג כאן, של היכולת של עורכי דין או יכולת של בעלי עסקים נוספים לפרט את המהות שלשמה הם נוסעים יש פה עניין של סרבול ואחרי כל כך הרבה חודשים באירוע הזה היינו צריכים שהדברים יהיו יותר פשוטים, לא יותר מורכבים ומסובכים. << אורח >> דוד שפרכר: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אז אני מקווה שיתקבלו שם החלטות טובות. אנחנו כמובן נאמר את דברינו, גם לגבי ימי הבידוד שנדרשים כדי לעודד יותר בדיקות. אתה בטח ראית, אני ראיתי היום לראשונה שהשדה ערוך באמת לעשות את מה שצריך, רק צריך לתת לו לעשות את זה ובאמת לעגן את זה בתקנות. אז תודה רבה על הדברים, דוד, אנחנו נמשיך להיות בקשר ולעקוב כמובן. << אורח >> דוד שפרכר: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חגי, אתה רוצה לומר משהו לפני שאנחנו מסיימים? << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> לגבי המתווה של אנשי עסקים מחו"ל זה דווקא עובד. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> איך? << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> איש עסקים מחו"ל, שהוא מוגדר כאיש עסקים על ידי משרד הכלכלה, מצורף מכתב של משרד הכלכלה, הוא יכול לשלוח לרשות ההגירה והאוכלוסין, משרד הכלכלה שולח לרשות ההגירה והאוכלוסין שהנוסע הזה מגיע ממדינה כזו ויש לו אישור, הם מאשרים אותו והוא נכנס לעד 96 שעות. אפילו אם הוא מגיע ממדינה אדומה הוא נכנס לעד 96 שעות ללא צורך בוויזה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כן, אם הוא נשאר בסביבת העבודה שלו והכול. << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> יש הגבלות. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אבל גם שם הוא צריך לעשות פרוצדורה מול משרד העבודה והכלכלה והמינהל והכול מאוד - - - << אורח >> שמואל אמסלם: << אורח >> חד משמעית. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> אני אשמח להגיד כמה נקודות. קודם כל תודה לך ותודה על הכנסת האורחים היפה שנתנו לנו כאן והעשייה היא מרשימה ורואים כאן את החיבור ואת הניסיון למצוא פתרונות, וזה גם מתחבר למה שאנחנו אומרים בוועדה כל הזמן, שצריך לראות איך ולא מתי או האם, אלא איך. אי אפשר להשבית את עורק החיים של המדינה שהוא חיוני של שדה תעופה מרכזי וצריך לראות איך מפעילים אותו. עכשיו פה יש לנו גם את ההזדמנות, ואני מאוד מאוד מקווה, גם אתם כאן וגם המדינה כמדינה, לדעת לקחת את ההזדמנות הזאת בשתי ידיים כי תראו, יש, וצריך להכיר בזה, יש סיכון למגיפות ולהתפרצויות אחרות חוץ מקורונה והאמת ששדה תעופה זה מקום שבו אנשים עלולים להידבק, זה דבר ידוע מהספרות המדעית, והפעולות שאתם עושים עכשיו יוכלו לשרת אותנו גם לצמצום הדבקה במחלות אחרות, בוודאי ההחלטה שלכם על שדה תעופה נקי מעישון זה דבר פנטסטי שמציל חיי אדם וזה בדיוק סוג הדברים שאנחנו צריכים. אנחנו צריכים לצאת מכאן building back better, להפוך את נתב"ג, להפוך את מעברי הגבול שלנו לבטוחים יותר ובריאים יותר וטובים יותר וזה מה שצריך לעשות, זה דורש השקעה גם מהמדינה, לא רק מהגופים בשטח, אלא גם מהמדינה איך היא עושה את זה. החמרות יתר מזיקות. דווקא כאפידמיולוג אני אומר שכשאנחנו מחמירים איפה שלא חייבים אנחנו גורמים נזק כי אז אנחנו מפספסים את העיקר. לגבי הבידוד של החוזרים. יש פה סוגיה מקצועית אמיתית מורכבת, וזה מבחינת כמה זמן אתה צריך לבודד אם אתה עושה בדיקות. אני דווקא אומר, הבדיקות כשלעצמן הן כלי חשוב, הן לא הכלי היחיד, אנחנו הקמנו ועדה מקצועית של האיגוד ובהחלט מסתמן הכיוון שלנו לפחות כפיילוט, אבל אם אתה עושה שתי בדיקות אתה יכול לקצר את משך הבידוד לחוזרים מחו"ל. ועובדה שזה הרי נעשה בישראל לאוכלוסיות מיוחדות. אם זה טוב לכל מיני וי איי פיז אז למה זה לא טוב לציבור הרחב? כן צריך ללכת בכיוון הזה לפחות כפיילוט. ובכלל כל הגישה, וקצת כן מצער אותי שאנחנו נמצאים כאן היום, כי חלק מהדברים האלה יכלו להתבצע לפני חצי שנה ויותר. זה לא נכון להתייחס לדבר הזה כאל מבצע - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כאילו עכשיו זה קרה. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> כן, מבצע חד פעמי, אלא לתכנן לטווח ארוך איך אנחנו מייצרים שגרת חיים, ואני באמת אומר לצערי זה לא מסתיים כאן, תהיינה גם מגיפות בעתיד, אבל נבנה עכשיו את התשתיות שישרתו אותנו. אני מזכיר, יש את ה-international health regulations לפיהן היה נכון להקים יחידה אפידמיולוגית בנתב"ג, אמרנו את זה גם לפני עשר שנים. אם זה היה מבוצע היינו היום במצב טוב יותר. יש כאן נציגת משרד בריאות קבועה, זה נהדר, זה חשוב מאוד, אבל שזה לא יהיה משהו שפתאום ייעלם ולא יישאר כלום, אלא זה הזמן להקים את היחידה האפידמיולוגית הקבועה בנתב"ג, זה יעזור לנתב"ג כי זה ייתן לו קשר ישיר למשרד הבריאות וזה יעזור למשרד הבריאות כי זה ייתן לו קשר ישיר לנתב"ג וכך אנחנו נוכל לקצר ולשפר את התקשורת. אז אני קורא לך ולממשלה לעשות את הדבר המתבקש הזה בהקדם. << דובר >> קריאה: << דובר >> שהיא לא תהיה יחידה של נתב"ג. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> של משרד הבריאות, יחידה אפידמיולוגית של משרד הבריאות קבועה בנתב"ג שנותנת שירות לנתב"ג ושירות לאזרחי ישראל שעוברים בנתב"ג. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> קודם כל תודה רבה, פרופ' חגי לוין. אתה אומר 'לך ולממשלה', הלוואי שהייתי מנהלת את זה, אני חושבת שחלק מהדברים היו מתנהלים קצת אחרת. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> לפחות את מקשיבה, זה כן. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לא, זה התפקיד שלנו כוועדה, לבוא ולצאת בקריאה באמת לממשלה ולרכז את הדברים כי בסוף, ממה שאנחנו רואים כאן, יש פה שיח ברור לגמרי שאנחנו רוצים לעודד – אגב, אני הולכת עם השיח של משרד הבריאות, רוצים לעודד בדיקות, תעשו את זה בצורה שתתמרץ את האנשים, שתביא אותם, שהם ירצו להיות חלק מהדבר הזה, תקצרו את ימי הבידוד בצורה משמעותית. אתה דיברת על וי איי פי, אם הסיפור הוא רפואי אז הוא אחיד לכולם, כי זה לא משנה, השם שלנו לא מגן עלינו מהנגיף והמוצא שלנו לא מגן עלינו והמקום שממנו אנחנו מגיעים בארץ לא מגן עלינו, בסוף זה עניין רפואי. אם אפשר חמישה ימים אז אפשר לכולם, תעשו בדיקה לפני, תעשו בדיקה אחרי, הרבה אנשים ירצו להיות חלק מהדבר הזה. אני שמחה מאוד שהמעבדה תעבוד 24/7 החל מהשבוע הבא. נכון? מה-13 בחודש, כי זו גם סוגיה שעלתה. אני לגמרי מסכימה, אמרתי את זה גם בדיוני הוועדה, הבדיקה לשבים צריכה להיות בלי קשר מאיזה מדינה הם באים, אנחנו לא מטיסים את המדינה, אנחנו מטיסים את הבן אדם. יכול לבוא בן אדם חולה ממדינה ירוקה ויכולים לבוא הרבה אנשים בריאים ממדינה אדומה, אז אנחנו בסוף צריכים לבדוק את האנשים והבדיקות רלוונטיות לכולם. לכן ההתייחסות בעיניי צריכה להיות שווה וגם פה צריך לשנות את הקונספציה. דבר נוסף שאנחנו רוצים להתייחס אליו זה הנושא של אנשי עסקים, שחייבים חייבים לזרז את המתווה, הרבה מאוד אנשי עסקים שצריכים לצאת החוצה ואנחנו מעכבים אותם פה בלי שום סיבה. ואני רוצה להודות לכם, שוב, באמת על ההיערכות. אנחנו שמענו הרבה הרבה תהודה סביב הסיפור של השדה והבדיקות וכו', אז אני באמת רוצה לומר יישר כוח על ההיערכות, על איך שזה נראה, על זה שאתם באמת כבר בתוך זה וכל מה שנשאר זה לתת לכם לעבוד, פשוט לא להפריע לכם. << אורח >> יורם שפירא: << אורח >> לתת לעם ישראל לטוס. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> ולתת לעם ישראל לטוס, חד משמעית. כשאומרים לתת לכם לעבוד זה שעם ישראל יטוס ושאנחנו נחזיר לאיזה שהיא שגרה. << אורח >> יורם שפירא: << אורח >> אנחנו עובדים בשביל הנוסעים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כן, לגמרי, אז שוב תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:10. << סיום >>