פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



27
ועדת הכלכלה
05/01/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 175
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"א בטבת התשפ"א (05 בינואר 2021), שעה 10:00



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק דחיית מועדים לביצוע בדיקות של מיתקני גז (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התשפ"א–2020 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב מרגי – היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין
הילה שי וזאן


מוזמנים: 
	גל נוי אפרת
	–
	מנהל מחלקה בכירה, משרד האנרגיה

	חן בר יוסף
	–
	מינהל הדלק והגז, משרד האנרגיה

	נטע שפירא
	–
	עו"ד, משרד המשפטים




משתתפים (באמצעים מקוונים):
	שלמה אביטן
	–
	מנכל - גז יגל בע"מ, חברות הגז

	אבי פרל
	–
	מנכ"ל ובעלים, מרכז הגז, חברות הגז

	ניצן ארבל
	–
	עו"ד, סופרגז, חברות הגז

	עומר גורדון
	–
	סמנכ"ל תפעול, אמישראגז, חברות הגז





ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון
אביגיל כספי

מנהלת הוועדה:
עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
אסתר מימון


<< נושא >> הצעת חוק דחיית מועדים לביצוע בדיקות של מיתקני גז (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התשפ"א–2020,  מ/1372 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת  ועדת הכלכלה של הכנסת, 5 בינואר 2021, כ"א בטבת התשפ"א. הצעת חוק דחיית מועדים לביצוע בדיקות של מיתקני גז (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התשפ"א–2020. בבקשה, משרד האנרגיה.

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

שלום, בוקר טוב לאדוני היושב-ראש, לוועדה, הצעת החוק הזאת באה למנוע מצב עגום שבו מצאנו את עצמנו בתחילת אירוע הקורונה, בעקבות החוק שקובע שבכל חמש שנים חייבים לבדוק מערכת גז בשל הסכנה הבטיחותית שמצויה בה, כשהיו אנשים ובתים שלא ניתן להיכנס אליהם בשל מחלת הקורונה וחברות הגז נאלצו לנתק מגז. זאת מציאות לא רצויה, והחוק הזה בא להסדיר אותה. 

הוא מסדיר אותה בתהליך שהוא תהליך סדור ובטוח. דחייה קצובה בזמן של מועד הבדיקה ודיווח, על מנת שנוכל לפקח שלא סתם מתחיל פה תהליך של מדרון חלקלק של אי-בדיקות גז, אלא דיווח מסודר של אותו בעל בית, בעל דירה, שהוא לא יכול לקיים את הבדיקה, או שהוא בבידוד או שהוא חולה חלילה או מישהו מבני ביתו חולה או בבידוד, ולכן הוא מבקש שהבדיקה לא תיערך אצלו. החברה תחזיק בתיעוד הזה ותקבל דחיית מועדים לביצוע הבדיקה, ולא תבצע בכך שום הפרה של החוק שהיום מחייב אותה לא יותר מחמש שנים. ככה לא ננתק אנשים וגם יתבצעו הבדיקות ואף אחד לא יידבק שלא לצורך.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

את זה התקנות האלה באות להסדיר?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זאת הצעת חוק, זה תיקון חקיקה ראשי.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

הצעת חוק ממשלתית. אתה אופטימי שהיא תעבור בתקופת הפגרה?

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

אני מקווה מאוד.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

בואו ננסה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

האם אתם רוצים להסביר קצת לגבי המצב המשפטי היום, לרבות לעניין מדיניות האי-אכיפה ותיקון החקיקה שעבר בחודש יוני, אם אינני טועה, חוק הארכת תקופות?

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

מבחינת המצב המשפטי היום, לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי), וגם לפי תקן ישראלי 158, שזה תקן רשמי, ספקי הגז חייבים לבדוק כל מיתקן שהם מספקים לו גז אחת לתקופה, רוב המיתקנים זה אחת לחמש שנים, מיתקנים מסוימים זה אחת לשנה. בנוסף, הם מחויבים לבצע בדיקה לפני תחילת אספקת גז למיתקן לפני הפעם הראשונה שמפעילים את אותו המיתקן וגם לפני שמתחילים לספק גז למיתקן בעקבות החלפת ספק גז.

היה חוק הארכת תקופות שאפשר דחייה גורפת של כל הבדיקות לתקופה קצרה, וזאת הייתה הוראת שעה שהיא לא בתוקף כבר כמה חודשים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

סליחה שאני קוטע. היה חוק מקיף שעוסק בכל האישורים הרגולטורים, רישיונות, היתרים וכו',  ונקבע בו סעיף ספציפי לעניין בדיקות גז.

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

נכון. בתקופה הביניים היועץ המשפטי לממשלה אישר למשרד האנרגיה מדיניות של אי-אכיפה שתואמת להצעת החוק שמובאת בפני הוועדה כעת.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

נתחיל לקרוא.

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

הצעת חוק דחיית מועדים לביצוע בדיקות של מיתקני גז (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התשפ"א–2021
	הגדרות
	1
	בחוק זה –	

	
	
	"בדיקה של מיתקן גז" – אחת מאלה:

	
	
	
	(1)	בדיקה תקופתית של מיתקן גז לפי סעיף 14(5) לחוק הגז (בטיחות ורישוי) ולפי ת"י 158;

	
	
	
	(2)	בדיקה של מיתקן גז לפי סעיף 8א(א) לחוק הגז (בטיחות ורישוי), הנדרשת בשל החלפת ספק הגז המספק גז למיתקן הגז;

	
	
	"גז" – גז פחמימני מעובה כהגדרתו בחוק הגז (בטיחות ורישוי);

	
	
	"חוק הגז (בטיחות ורישוי)" – חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט–1989‏;

	
	
	"חוק הגז הפחמימני המעובה" – חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א-2020;

	
	
	"מיתקן גז" – מיתקן גז כהגדרתו בחוק הגז (בטיחות ורישוי), המשמש לצריכת גז לשימוש ביתי;

	
	
	"המנהל" – מי שמונה לפי סעיף 3(א) לחוק הגז (בטיחות ורישוי) למנהל לענייני גז פחמימני מעובה;

	
	
	"ספק גז" – בעל רישיון ספק גז לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי);

	
	
	"צרכן גז" – מי שרוכש גז לשימוש ביתי;

	
	
	"ת"י 158" – תקן ישראלי ת"י 158 חלק 4 – "מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ"מ): בדיקות".



 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

סעיף ההגדרות. האם יש הערות? נציגנו בזום, אם אין הערות אנחנו מצביעים על סעיף ההגדרות. מי בעד סעיף ההגדרות? 

הצבעה

אושר.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין מתנגדים, אין נמנעים. אושר. 

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

	דחיית מועד לביצוע בדיקה של מיתקן גז  בתקופה שעד יום תחילת חוק הגז הפחמימני המעובה
	2
	2. (א)	על אף האמור בסעיפים 8א(א) ו-14(5) לחוק הגז (בטיחות ורישוי) ובת"י 158, בתקופה שמיום תחילת חוק זה עד יום תחילת חוק הגז הפחמימני המעובה, ספק גז רשאי, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד), להמשיך לספק גז למיתקן גז גם לאחר שחלף המועד האחרון שנקבע לפי הסעיפים והתקן האמורים לביצוע הבדיקה של אותו מיתקן גז, אם מתקיים אחד מאלה:

	
	
	
	(1)	צרכן גז, או מי מטעמו, הודיע לספק הגז, בכתב, ובכלל זה באמצעים אלקטרוניים, כי מתקיים אחד מאלה:

	
	
	
	
	(א)	בדירת הצרכן שוהה אדם עם ממצא מעבדתי חיובי לנגיף הקורונה החדש 2019 (Novel Coronavirus 2019–nCoV) (להלן – נגיף הקורונה) או אדם עם תסמינים להידבקות בנגיף הקורונה כמשמעותם לפי פקודת בריאות העם, 1940 (בחוק זה – פקודת בריאות העם);

	
	
	
	
	(ב)	בדירת הצרכן שוהה אדם שחלה עליו חובת בידוד לפי  פקודת בריאות העם;

	
	
	
	
	(ג)	כניסה של אדם מטעם ספק הגז לדירת הצרכן עלולה לסכן את כל הבגירים השוהים בדירה בשל גילם או מצבם הרפואי;

	
	
	
	(2)	המנהל אישר לספק הגז, מראש ובכתב, שלא לבצע בדיקה של מיתקן הגז במועד שנקבע לביצועה כאמור, לאחר ששוכנע כי מתקיים אחד מאלה:

	
	
	
	
	(א)	25% או יותר ממי שמבצעים בדיקות של מיתקני גז מטעם ספק הגז נעדרים מעבודתם בשל מחלה או בשל כך שחלה עליהם חובת בידוד לפי פקודת בריאות העם;

	
	
	
	
	(ב)	מתקיימות נסיבות מיוחדות הנוגעות להתפשטות נגיף הקורונה, שבשלהן לא ניתן לבצע בדיקה של מיתקן גז במועד שנקבע לביצועה כאמור.



 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

קודם כול, תסבירי לנו – אצלי התעוררה השאלה – האם את רוצה שהמנהל ייתן אישור על כל בקשה ובקשה? " המנהל אישר לספק הגז, מראש ובכתב, שלא לבצע בדיקה של מיתקן הגז במועד שנקבע לביצועה כאמור, לאחר ששוכנע כי מתקיים אחד מאלה".

<< אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

זה לא החולה בדירה. זה אירועים אחרים. זה האירועים שמפורטים אחרי פסקה (2).

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

האם זה אישור כללי? האם זה אישור לגבי כמה מיתקני גז?

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

לא. זה אישור כללי אם המצב הוא מצב מאוד חמור. זה יכול להיות אישור כללי – באזור הזה יש לך המון טכנאים חולים או נסיבות מיוחדות להתפשטות הנגיף. אנחנו מכירים ערים שהפכו להיות אדומות – יהפכו להיות סגולות או שחורות ויגידו: אף אחד לא נכנס לפה, אז המנהל יגיד לחברת הגז: אתה את המיתקנים של העיר הסופר אדומה הזאת, אתה יכול לא  - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני חושב שמה שכיוון אליו יושב-ראש הוועדה הוא לגבי התיבה שלא לבצע בדיקה של מיתקן הגז במועד שנקבע לביצוע כאמור. יכול להשתמע מכאן שמדובר על איזה אישור ספציפי מאוד.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

ככה עולה, אלא אם כן זו לא הכוונה.

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

אנחנו מדברים על (2)(ב)?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כל פסקה (2).

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אולי התחלנו מהסוף. תסבירי את מה שקראת עד עכשיו.

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

סעיף 2 הוא סעיף עיקרי בחוק. הוא קובע שאם מתקיימים תנאים שמפורטים בסעיף הזה, שהם קשורים לקורונה, ספק הגז יהיה רשאי לספק גז למיתקן, גם בחלוף המועד שנקבע לבדיקה. בסעיף 1 זה טעמים שנעוצים בצרכן עצמו, שבדירה של הצרכן יש חולה קורונה, או אדם עם תסמינים להידבקות בנגיף הקורונה, או אדם בבידוד, או אדם שכניסה של טכנאי עלולה לסכן אותו בשל גילו או מצבו הרפואי.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

סעיף 1 זה אם הצרכן הודיע לספק הגז. מבחינתו הוא מתעד את זה?

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

כן. עוד לא הגענו לזה, אבל יש חובת תיעוד.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

עד כאן הקטע הזה שהצרכן והספק מבינים שיש סכנה או עלולה להיות סכנה. מה סעיף 2 אומר?

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

זה באמת סוג אחר של עילות לדחיית הבדיקה, ובעילות האלה נדרש אישור בכתב של המנהל, כשהאישור יכול להינתן גם לכמות של מיתקני גז, זה לא חייב להיות למיתקן גז ספציפי.
 
 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אם יש עיר אדומה? מה זה 25%? למה?

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

25% זה 25% מהטכנאים שלו שלא מתפקדים, כי הם חולים או מבודדים. זו כמות מסיבית, זה אירוע קשה לחברה. המנהל ייתן לה אישור, שהוא צריך להחליט מהו.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

מה הנסיבות המיוחדות?

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

הנסיבות המיוחדות של פסקה (ב) זה יותר סוגיה של עיר אדומה, או עיר מעבר לאדומה, חסומה לגמרי. גם בערים אדומות לפעמים כן ניתן להכניס בשירותים חיוניים טכנאים, אבל במקרים המיוחדים האלה יינתן אישור ספציפי לעיר הזאת, לשכונה הזאת וכן הלאה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אלה סעיפים מאוד כלליים, לכן השאלות מתעוררות, ואני מאמין שיתעוררו גם דוגמאות כאלה ואחרות שאתה ואני לא מכוונים אליהן וספקי הגז לא חשבו עליהן. נראה בהמשך. נראה לי שזה מאוד כללי, אבל אין בעיה.

 << אורח >> נטע שפירא: << אורח >>   

הסיבה שיש סעיף כללי כזה, כי ההתנהגות של הווירוס, ראינו גם אחורה, לא תמיד צפויה, ומדובר פה באיזה חוק שצריך לתת מענה לחובה שמוטלת בחקיקה ראשית, ולכן הייתה חשיבות ליצור סעיף סל, סעיף רחב שפתאום תהיה התפתחות לא צפויה, ועוד חודש הממשלה תחליט על סוג מסוים של סגרים שלא תיארנו לעצמנו שנגיע לשם ותצטרך סמכות, ובסוף יש חקיקה ראשית שצריך להתגבר עליה. יש פה סמכות מאוד מסוימת, מאוד נקודתית, שצריכה לאפשר את הגמישות.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

מאחר שזה בהוראת שעה, אנחנו לא נדקדק.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני רוצה להעיר כמה דברים לגבי הסעיף כפי שהוקרא עד עכשיו. קודם כול, התיקונים שמופיעים ב"עקוב אחר שינויים" הם בעקבות הערות שהעברנו למשרד האנרגיה, כאשר ההערה הראשונה הייתה למעשה ליצור סיווג או חלוקה של ההסדר המוצע לתקופה של עד כניסתו לתוקף של חוק הגפ"מ. כפי שאנחנו זוכרים, חוק הגפ"מ צפוי להיכנס לתוקף ב-1 ביולי השנה, ולמעשה עד אז חל חוק הגז (בטיחות ורישוי), לאחר מכן מ-1 ביולי, וככל שחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש, "חוק המסגרת" מה שנקרא, ימשיך להיות בתוקף, כי כרגע הוא בתוקף עד ה-30 ביוני, יהיה הסדר אחר שגובר על הוראות חוק הגפ"מ בשינויים מסוימים. נגיע לזה כשנדון בסעיף 2א.

שאלה ראשונה לגבי הרישה של סעיף קטן (א). ציינתם כאן את סעיף 8א, שקובע שספק גז צריך לבדוק מיתקן גז ולוודא את תקינות המיתקן טרם אספקת הגז לצרכן הגז, ולאחר מכן נכתב כאן שהספק רשאי להמשיך לספק גז למיתקן גז גם לאחר שחלף המועד האחרון שנקבע לפי הסעיפים והתקן האמורים. סעיף 8א לא קובע תקופה או מועד אחרון לביצוע הבדיקה, הוא למעשה אומר שיש חובה לבדוק את המיתקן לפני תחילת אספקת הגז. יכול להיות שכאן צריך לשלב איזה דיוק בנוסח ולומר שהספק יהיה רשאי, או להמשיך ולספק גז, אם אנחנו מתייחסים לבדיקה התקופתית אחת לחמש שנים, או לספק גז, למעשה לספק גז לאחר החלפת ספקי הגז ללא צורך בביצוע אותה בדיקה מקדמית או בדיקה ראשונה. אני מבין שגם לכך הייתה הכוונה.

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

נכון. זאת הייתה הכוונה, מקובל עלינו לחדד כאן את הנוסח כך שהוא יבהיר את הכוונה הזאת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בסדר. אנחנו נוסיף את החידוד הזה. שאלה נוספת לעניין הסיטואציות שנוגעות לצרכן הגז. בפסקת משנה (א) למעשה מדובר על אדם, או שהוא חולה בקורונה, כלומר, נמצא במעבדה חיובי, או עם תסמינים להידבקות בנגיף הקורונה, כלומר, הוא עוד לא קיבל תוצאה חיובית, אבל התסמינים הם אותם תסמינים שמוגדרים היום בצו בידוד בית, בצו שהוצא לפי פקודת בריאות העם. בפסקת משנה (ב) מדובר על חובת בידוד. השאלה אם אין חפיפה בין הסיטואציות האלה, כי לאחר מכן תקופת דחיית המועד לביצוע הבדיקה היא שונה, ולכן הנפקות היא לגבי הדחייה של המועד לביצוע הבדיקה.

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

יש חפיפה מסוימת בין אדם עם תסמינים לבין חובת הבידוד. בעקבות ההערה הזאת אנחנו חושבים שיכול להיות שמתאים יותר להעביר את הסיפה של (א), את "אדם עם תסמינים" ל-(ב) "בדירת הצרכן שוהה אדם שחלה עליו חובת בידוד", כלומר, כך ש-(א) יהיה חולה – "בדירת הצרכן שוהה אדם עם ממצא" - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

יש מצב שאדם עם תסמינים והוא עדיין לא בקטגוריה, לא כזאת ולא כזאת. איך הסביר היועץ הצעיר ממשרד המשפטים? התקופה הזאת מבולגנת, ומערכות כבדות שמתנהלות עם משמעת כבדה, בתקופה הזאת אתה רואה שלא מחמירים. בודקים תחושות, חששות, יכול להיות שאין אף אחד. סיפור אישי: אתה הולך לסופר לקניות, יש חברי כנסת שעושים קניות, אני עושה קניות, אני אוהב לעשות קניות, אתה רואה מישהי מתקשה, היא רצה מהשקית לעגלה, אני אומר: אפשר לעזור לך? היא אומרת לי: ברצון, רק שבתקופה הזאת אני נשמרת. אמרתי: אני מכבד. יש כאלה שלא ייתנו לך להיכנס גם אם אין להם שום תסמינים, הם לא מכניסים הביתה אדם זר, או שאני לא יודע איפה אתה מסתובב ועם מי הסתובבת אתמול. אני חושב שצריך להשאיר את זה, אם זו הכוונה. אם אתם כבר באים בהוראת שעה לאפשר דחייה, וספק הגז אומר: מה אתה רוצה, הבן אדם לא מוכן להכניס אותנו – הוא לא רוצה, קורונה, חרדות. זה בהוראת שעה, אבל מה שתחליטו.

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

דבר אחד אני מזכיר, אנחנו לא בודקים את אמיתות ההודעה, אבל להגיד שכל מי שלא בא לו שייכנס אליו טכנאי הביתה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אני לא שקרן, אין לי תסמינים ואני לא בבידוד, ואני לא רוצה שתיכנס אליי הביתה בתקופת הקורונה.

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

זה יכול להיות מדרון חלקלק, אדוני, זה הפחד שלנו.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

כל הוראת שעה זה מדרון חלקלק.

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

זה עומד מול הצורך הבטיחותי בבדיקה. רק אדם שאומר - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

צריך לזכור שהמשמעות של הבדיקה, יש לה משמעות בטיחותית.

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

יש לה הרבה משמעות לחיים של אנשים, אבל אני מזכיר שיש לנו את (ג). (ג) אומר שיש סיכון לבגירים ששוהים בדירה, גיל או מצב רפואי. לא אמרנו רק מי שבבידוד או מי שחולה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אגב, מדוע כתבתם שמדובר על סכנה של כל הבגירים השוהים בדירה?

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

האדם הבגיר בדירה, שהוא עם מחלת לב או כל מחלה אחרת, הוא יכול בתוך הדירה לסגת אחורה ולתת לבן אדם צעיר יותר בדירה לקבל, הוא לא מסתובב בכל הבית.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אתם כנראה לא מכירים את מציאות הקורונה. יש מציאות חיים שאם אחד נדבק בבית שלו, כמעט בוודאות כל הבית נדבק. במקום אידיאלי, פסטורלי שיש מרחבים, יש בתים של משפחות שאם אחד נדבק, בלתי נמנע, גם אם יישמרו, ששאר בני הבית יידבקו. אנחנו באים להוראת שעה, באים להבין את המציאות. זה לא חוק שיהיה מדרון חלקלק. הרי הקורונה תעבור, הוראת השעה הזאת תסתיים והחוק יחזור לקדמותו. אתה כבר טורח, כבר עושה, אפשר להשאיר גמישות. זאת דעתי, אבל תחליטו.

 << אורח >> נטע שפירא: << אורח >>   

היושב-ראש, כשיש מישהו חולה, מספיק חולה אחד בדירה. לצורך העניין בית עם עשרה נפשות, לא נכנסים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

הייתה שאלה על כל הבגירים.

 << אורח >> נטע שפירא: << אורח >>   

זה רק בבידוד. כשיש מישהו שיצטרך להיות בבידוד כי הוא שהה ליד מישהו, אז אנשים אחרים שהם לא בבידוד יכולים לקבל את הטכנאי.

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

גם בבידוד מספיק שאדם אחד בדירה בבידוד. "כל הבגירים", כתבנו את זה רק לגבי הסיכון שלהם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הסיטואציה בפסקת משנה (ג), אני מבין שהיא מתייחסת למצב שבו כל הבגירים באותו משק בית הם בקבוצת סיכון, למשל מפאת גילם.

 << אורח >> נטע שפירא: << אורח >>   

כן. לשאלה הקודמת, אפשר ב(א) להשאיר רק את החולה ב(ב) להשאיר את הפוטנציאל לחולים, שזה המבודדים ואנשים עם תסמינים. כאשר אם אדם עם תסמינים יתברר שהוא חולה, הוא כבר ייכנס לקטגוריה של (א), של חולה. ואז תקופת הדחייה היא ארוכה יותר, תקופת הדחייה לביצוע הבדיקה. בעקבות ההערה של הייעוץ המשפטי של הוועדה, אנחנו חושבים שנכון יותר להעביר את החצי האחרון של (א) ל(ב).

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אני מציע להמשיך לקרוא עד סוף 2, ונפתח את זה לדיון.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

סליחה, לגבי ההערה שלך, אנחנו חושבים שאולי כן נכון לשקול לחדד את הנוסח בהקשר הזה, זאת הערה נכונה לעניין האישור שנותן המנהל לספק הגז. השאלה אם לא נכון להבהיר כאן שמדובר על אישור שיכול להינתן, בין היתר לגבי אזור מסוים או לגבי כמה מיתקני גז?

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

מקובל. בסדר גמור.

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

זה מקובל.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

(ב)(1).

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

	
	
	
	(ב)(1)	ספק הגז יבצע בדיקה של מיתקן גז שביצועה נדחה לפי הוראות פסקאות (1)(א) או (ג) או (2) של סעיף קטן (א) בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום חודשיים מהמועד האחרון לביצועה (בסעיף זה – תקופת הדחייה); ואולם, התקיים לגבי בדיקת מיתקן גז, בסמוך לתום תקופת הדחייה, האמור באותן פסקאות, רשאי ספק הגז להמשיך לספק גז למיתקן הגז גם לאחר תום תקופת הדחייה, ובלבד שיבצע את הבדיקה בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מחודשיים לאחר תום התקופה האמורה.

	
	
	
	(2)	ספק הגז יבצע בדיקה של מיתקן גז שביצועה נדחה לפי הוראות
פסקה (1)(ב) של סעיף קטן (א) בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שלושה שבועות מהמועד האחרון לביצועה.

	
	
	
	(3)    ספק גז שלא ביצע בדיקה של מיתקן גז שביצועה נדחה במועד כאמור בסעיף קטן זה, יראו אותו כמי שלא ביצע בדיקה של מיתקן גז בניגוד להוראות סעיף 8א(א) או 14(5) לחוק הגז (בטיחות ורישוי).



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני מציע שתסבירי את התיקון.

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

לפי סעיף קטן (ב), בנסיבות של חולה או שכניסה של בודק מטעם ספק הגז עלולה לסכן אותו, או בנסיבות של (2), שזה אישור של המנהל בכתב, הדחייה שתינתן היא של חודשיים, ואם לפני תום החודשיים מתברר שעדיין מתקיימת אחת מאותן עילות, תהיה דחייה של חודשיים נוספים. כלומר, בסך הכול - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

צריך עדיין אישור. אם מדובר על סיטואציה של פסקה (2) צריך אישור - - -

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

נכון. צריך אישור נוסף של המנהל, ואם זו סיטואציה של (1), צריך עדיין הודעה בכתב של הצרכן שהוא חולה או שכניסה עלולה לסכן אותו. ואז תקופת הדחייה המקסימלית בנסיבות האלה היא של ארבעה חודשים.

לעומת זאת במקרה של אדם בבידוד או מה שביקשנו עכשיו לשנות, אדם עם תסמינים, תהיה דחייה אחת של שלושה שבועות, כשבשני המקרים הספק יצטרך לבצע את הבדיקה בהקדם האפשרי, אם אפשר לפני תום התקופה הזאת של חודשיים או של ארבעה חודשים או של שלושה שבועות, לפי העניין, כמובן שעדיף לעשות את זה כמה שיותר מוקדם.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

צורת המסמוך של הפנייה בין הצרכן לספק – האם מספיק בהודעה טלפונית?

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

חשבנו שנדרשת כאן הודעה בכתב - - -

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

זה יכול להיות סמ"ס ווטסאפ, כל דבר כזה, מייל – כל דבר אלקטרוני שאפשר.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

גם מוקדי השירות, היום כולם מוקלטים. יש כאלה שאין להם סמ"ס, קח קשיש בן 80 או קשיש בת 80, תוסיף לה קצת רעידות. אני יודע מה יענו לי. אימא שלי כותבת בווטסאפ, עד 120 שנה בריאות איתנה, אבל לא כולם ככה.

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

אפשר אדם מטעמו שיעשה את זה. האם החברות יצליחו לשמור הקלטות? אני מזכיר, אנחנו צריכים תיעוד של הדבר הזה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אתם נכנסים רק בדיעבד.

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

כן, אנחנו מגיעים לבדיקות תקופתיות בסוכנויות ורואים שאכן המיתקנים שלהם נבדקו בזמנים הנכונים. כאשר יש דירה שאין לה בדיקה, אנחנו מצפים למצוא תיעוד שמסביר למה לא הייתה בה בדיקה. אם הוא יודע להצמיד הקלטה לדבר הזה, שיצמיד הקלטה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

התיעוד פה יכול לעזור גם לספק וגם לצרכן.

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

אני לא יודע אם הוא ידע להצמיד את ההקלטה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

לא כדי להציל את עצמו, גם את הספק. אתה אומר שסמ"ס, הודעה קולית - - -

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

הודעה קולית על פניו נשמע לנו יותר מסובך לתעד ולהצמיד לאירוע.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אני חושב שצריך לאפשר הודעה קולית.

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

אפשר, אבל שיהיה כמובן מוצמד.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

או או.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תגיד מה האופציות שאתם מוכנים לקבל.

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

אמרנו, כל הודעה בכתב, כמובן גם בכתב יד וגם אלקטרונית, ולפי בקשת היושב-ראש אנחנו יכולים גם הודעה קולית, ובלבד שהיא מוצמדת לבדיקה או להיעדר הבדיקה הרלוונטית.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה זה הודעה קולית? זה אומר שאם אני כצרכן מתקשר ומקליטים אותי זו הודעה קולית?

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

אין דרך אחרת.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

הספק צריך להוכיח את חפותו לצורך העניין. אם יש לו הודעה קולית, הוא שומר עליה, יש לו אותה מוקלטת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

צריך להבהיר שמדובר בשיחת טלפון. אתם תוכלו לקבל את התיעוד דרך ההקלטה, אבל לא הודעה קולית, שלא ישתמע שצריך להתקשר לאיזה מוקד ולהשאיר הודעה קולית. זה החידוד.

ה << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

הספק מחזיק מטעמו הודעה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני שואל מה מוטל על הצרכן. פסקה (1) מדברת - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

על הצרכן רק להודיע. בפרקטיקה אתה מתקשר בסוף למוקד של החברה. הטלפון של החברה זה מוקד, זה לא מוקד בחירום. באותו טלפון שאתה מזמין את הגז אתה גם מודיע.  

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

אני מזכיר שוב, כל החובות הן חובות ספק, הן בכלל לא חובות צרכן. חובת הספק היא להחזיק תיעוד. אדוני ביקש להרחיב שהתיעוד הלגיטימי - - - 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

הם טורחים להודיע לנו לטובת שיפור השירות: הרינו להודיעכם שכל השיחות מוקלטות. נשמע בהמשך. סעיף קטן (ג).

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

	
	
	(ג)	ספק הגז ישמור את ההודעה שקיבל מאת צרכן הגז או מי מטעמו לפי הוראות סעיפים קטנים (א)(1) או (ב)(1) סיפה, למשך שנה, לפחות.


 
פה זה כולל לשמור גם את ההקלטה של שיחת הטלפון, ככל שההודעה נמסרה בטלפון.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

נשמע אם זה אפשרי. אם לא, נחזור. אני מסרב להתרגש. זו הוראת שעה. אני מאלה שמאמינים שהקורונה, נתמודד איתה בתוך חודשיים-שלושה - -

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

הלוואי.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

- - למרות כל מיני אנשים שרוצים להאריך את זה פה בכנסת, כנראה הם חיים מזה.  הם לא יאשרו לנו כל מיני תקנות שהממשלה החליטה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

משרד הבריאות.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

משרד הבריאות עד עכשיו, מכל משרדי הממשלה זה המשרד היחיד שלמרות הקשיים האובייקטיביים שלו, מתמודד בגאון לעומת משרדים אחרים. ואם תרצו שמות, אין לי בעיה – משרד החינוך שלא יודע להתאים את עצמו לשום דבר.

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

אנחנו מבקשים לצרף את משרד האנרגיה לטובים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

תגיד תודה שאני לא נכנס בכם, עזוב. פרגנו ללקוחות בלבן, מגיע להם. זה לא מובן מאליו, ההתמודדות היומיומית של מערכת הבריאות. ואנחנו כאן בכנסת, בגלל שיקולים כאלה ואחרים, חברי הכנסת מרשים לעצמם לקחת על עצמם, אני לא יודע איזה רוחב כתפיים יש להם. הגל הקודם פרץ בגלל מערכת החינוך וחשש מפופוליזם של הורים ולכן לא אישרו, ועכשיו שוב חזרו על אותה טעות, כשזה מחולל ההדבקה הגדול ביותר. צריך לומר את האמת, ומי שכועס עליי, הטוויטר שלי פתוח, שיכתוב לי מה שהוא רוצה. בבקשה.

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

אני רוצה רק להבהיר שדחיית המועד, כשמדובר בסיבות שנוגעות לצרכן היא רק לגבי אותה דירה שבה מתגורר הצרכן, ולא לגבי דירות אחרות באותו בית משותף למשל. אין פה דחייה גורפת של בית שיש בו הרבה דירות, רק לגבי הדירה הספציפית שבה מתגורר הצרכן.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אותו צרכן. ברור.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

והבהרנו שהאישור יכול להיות גם למיתקן גז ספציפי, לכמה מיתקני גז, לאזור מסוים. את זה נחדד בנוסח.

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

כן, זה בסעיף 2.

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

	
	
	(ד)	על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), התקבלה אצל ספק גז קריאה בנוגע לתקלה או לחשש לתקלה במיתקן גז, או שנודע לו על כך בדרך אחרת, והתקלה או החשש מחייבים לבדוק בלא דיחוי את מיתקן הגז, לא יחולו על מיתקן הגז הוראות הסעיפים הקטנים האמורים מהמועד שבו נודע לספק הגז כאמור.



זו הבהרה שהדחייה של הביצוע של הבדיקה של המיתקן לא תחול במקרה של תקלה או חשש לתקלה. במקרה כזה ספק הגז יצטרך - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

פיקוח נפש דוחה הכול.

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

בוודאי. הוא יצטרך לבצע את הבדיקה בכפוף לנוהל - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

 נלביש אתכם מחלצות, כל חליפות המיגון.

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

יש נוהל של משרד הבריאות שמתייחס לכניסה של עובדים חיוניים לדירות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הוא בתוקף הנוהל?

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

לפי מה שנמסר לנו ממשרד הבריאות – כן. קיבלתי אתמול - - -

 << אורח >> נטע שפירא: << אורח >>   

זה פורסם בנובמבר.

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

ממשרד הבריאות קיבלתי אתמול את הנוהל. אם לא ניתן להיכנס לדירה לפי הנוהל של משרד הבריאות, הספק יצטרך לנתק את אספקת הגז למיתקן בשביל למנוע סכנה מהמיתקן.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אורחינו בזום – התייחסות.

 << אורח >> עומר גורדון: << אורח >>   

קראנו סעיף ארוך, יש לי מספר הערות ואני מבקש להגיב.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

תתחיל. ראשון – ראשון, אחרון – אחרון.

 << אורח >> עומר גורדון: << אורח >>   

תודה. אנחנו נמצאים במציאות מאוד מאוד לא פשוטה, וכולם מכירים אותה לצערנו, שנמשכת כבר כמעט שנה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

ולכן הבעיה בסעיף?

 << אורח >> עומר גורדון: << אורח >>   

שנייה אחת, כבודו. העניינים לא פשוטים, ובמקום שהתקנה או החוק או איך שזה יוגדר בסוף יבואו לייעל את התהליך, וייקבע תהליך פשוט והגיוני - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

מה אתה מציע?

 << אורח >> עומר גורדון: << אורח >>   

אני תיכף אתייחס.

- - אנחנו יוצרים איזה מנגנון כאילו אנחנו יוצרים פה חוק לכל החיים. אני חושב שזה לא הגיוני.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אז מה אתה מציע?

 << אורח >> עומר גורדון: << אורח >>   

אנחנו מבקשים פה מספר דברים שהם לא הגיוניים, ואני רוצה להסביר, ואני מדבר פה על המציאות שקורית.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אני לוקח את הדברים שלך ברצינות. אתה בא ואומר: תקשיבו, המצב מורכב. מה אתם עכשיו מייצרים לי איזה חוק כאילו הקורונה הולכת להתנחל אצלנו שנים. תנו לנו איזה תהליך פשוט מאוד. השאלה, האם יש לך הצעה אלטרנטיבית?

 << אורח >> עומר גורדון: << אורח >>   

יש.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

בבקשה. הרי באת ואמרת שכל המנגנון שאנחנו מייצרים עכשיו, לא צריך אותו. תן לי מנגנון חלופי, תאמר לי מהו.

 << אורח >> עומר גורדון: << אורח >>   

צריך את החוק הזה וצריך את התקנה הזאת, כי אחרת כולם יעברו על החוק. אבל התקנה הזאת אמורה להיות תקנה פשוטה - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

זה חוק.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה חוק.

 << אורח >> עומר גורדון: << אורח >>   

- - חוש פשוט ליישום, ואני אסביר. אנחנו מתייחסים כאילו כל הדברים פועלים על מי מנוחות ולכולם יש עודף עובדים. אנחנו צריכים לזכור שגם המשרד, הבק אופיס האחורי שלנו, בכל החברות נפגע, וגם שם יש פחות כוח-אדם. אנחנו לא יכולים לקבל מהלקוחות - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

ידידי המלומד, דבר איתי במספרים. דחיית מועד ביצוע, סעיף 2. איפה הבעיה שלך? עזוב אותי מנאומי מוטיבציה.

 << אורח >> עומר גורדון: << אורח >>   

הבעיה הראשונה זה כל התיעוד של הלקוח.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

על איזה סעיף אתה מדבר? ממה שקראנו איזה סעיף עם בעיות?

 << אורח >> עומר גורדון: << אורח >>   

אני אגיד לך לפי הסדר. בסעיף הראשון זה (1), שהוספנו לו כרגע את האופציה להקלטה. ואני אומר שוב, מאוד מאוד מורכב לשמור הקלטות, בטח כשצריך לדלות אותן מכל ההקלטות באון ליין או בזמן נתון, כי ההקלטות לא נשמרות לעד.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

תאמין לי, אם יהיה לי ויכוח איתך על גובה התשלום, אתה תמציא לי הקלטה, מתיבת נוח אתה תוציא לי.

 << אורח >> עומר גורדון: << אורח >>   

ממש לא. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

בסדר, יש קושי. אני חושב - - -

 << אורח >> עומר גורדון: << אורח >>   

רק שנייה, תן לי בבקשה להתבטא. אתם לא שומעים מה שאני רוצה להגיד.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אני רוצה לעזור לך להיות תכליתי. אין לי זמן.

 << אורח >> עומר גורדון: << אורח >>   

אני מבין שאין לך זמן, אבל יש - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

רגע. אני מדבר, ואתה תקשיב לי. אתה רוצה שאני אקשיב לך, תקשיב לי. אני אייעל את הדיון, ואם אני צריך להאיץ בך, אני אאיץ בך. לגבי הקלטה, אנחנו מסכמים שנדון בזה שוב. הסעיף הבא. מה הבעיה?

 << אורח >> עומר גורדון: << אורח >>   

לא. הקלטה זו יכולה להיות אחת מהאופציות, אבל אני חושב שהאופציה ההגיונית זה שהספק יתעד את זה. לא צריך בכל דבר לעשות כאילו כולם רמאים, שקרנים וגנבים. הרי בסך הכול מה שיקרה אם ידחו את זה בחודש, בחודשיים או בשלושה, הספק בסוף יצטרך לעשות את הבדיקות האלה. אם לספק יש אפשרות לעשות את הבדיקות, אין לו סיבה לדחות אותן.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אתה יודע איפה הבעיה? אני רוצה להגן עליך, כשמחר יהיה איזה אסון ויבוא הצרכן ויתכחש לבקשה שלו.

 << אורח >> עומר גורדון: << אורח >>   

יהיה תיעוד במערכת המחשובית עם תאריך של השיחה עם הצרכן.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

בבית המשפט הוא יאמר – אני רוצה לעזור לך.

 << אורח >> עומר גורדון: << אורח >>   

אתה צריך להבין שיש מצבים שמגיעים ללקוח, דופקים לו בדלת, והוא אומר: אני לא נותן להיכנס. אין הקלטה. הוא לא שולח לך שום דבר.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אוקיי. בוא נשמע הערות נוספות.

 << אורח >> עומר גורדון: << אורח >>   

הערה שנייה, הנושא של כל הבגירים ובכלל הכניסה לבתים. מהניסיון שלנו ברגע שיש חשש, לא נותנים להיכנס. האנשים אומרים: הבן שלי יקבל אותו, הוא יידבק, ואז הוא ידביק אותנו. ההגדרה של "כל הבגירים" היא הגדרה לא נכונה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

מה עוד?

 << אורח >> עומר גורדון: << אורח >>   

הנושא של ה-25%, כשטכנאים בבידוד, או במצב מחלה, או חוסר כוח-אדם. אם אנחנו מגיעים למסקנה שרק 25% יכולים להקל על הספק בנושא של הבדיקות, למעשה המסקנה שכל ספקי הגז הם ב-25% עודף כוח-אדם, כי אם הוא ב-24% או ב-20%, הוא נדרש להמשיך לבצע את כל מה שהוא נדרש ביומיום.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

הלאה. מה עוד? 

 << אורח >> עומר גורדון: << אורח >>   

כולנו יודעים, כולל משרד התשתיות, מה המצב של הטכנאים וכוח-האדם במשק, שהוא בחוסר גדול מאוד, אז לא יכול להיות שמתייחסים ל-25% כאופציה ראשונה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

מה האחוז האלטרנטיבי מבחינתך?

 << אורח >> עומר גורדון: << אורח >>   

לדעתי מעל 5%. לא מדובר פה על דחייה של עשרה חודשים ולא מדובר על שנים, זו דחייה של חודשיים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

מה עוד?

 << אורח >> עומר גורדון: << אורח >>   

וגם בעניין של חודשיים פלוס חודשיים, ברגע שאנשים לא רצו לתת לך להיכנס לבית – כולנו מקווים, כמו שאמרת, שבעוד חודשיים הכול ייגמר, אנחנו מאוד נשמח, כולנו, כל מדינת ישראל וכל העולם, אבל אם זה לא יקרה, ובשביל זה כותבים את מה שכותבים – אז מי שלא נתן אחרי חודשיים ואחרי עוד חודשיים, גם לא ייתן אחרי ארבעה חודשים. ולכן כל התקנה הזאת צריכה להיות קשורה איכשהו לתקנות הקורונה שקיימות במדינת ישראל. ברגע שיוכרז שתקנות הקורונה נגמרו, תקופת הקורונה נגמרה, החוק הזה נמחק.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

תודה. הערות נוספות?

 << אורח >> אבי פרל: << אורח >>   

אני רוצה להוסיף כמה דברים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

לא שכחנו אותך, אבי פרל. בבקשה, אדוני. אני רוצה שתתייחס לבעיות.

 << אורח >> אבי פרל: << אורח >>   

אך ורק לבעיות. תודה. אדוני, אני לא יודע להגדיר מתוקף מה באים כל הרעיונות האלה, אני מאמין שזה אפילו לא יעבור בכנסת כי כבר לא תהיה כנסת, אבל אני לא מבין בשביל מה מתעסקים – ב-25 ביוני 2020 נקבעה תקנה והיו הנחיות כל כך ברורות, נוחות, טובות, ברורות וקצרות, ואני מקריא: החל מהמועד האחרון לביצוע בדיקה תקופתית לגבי מיתקן גז המשמש צרכן גז ביתי בלבד, בתקופה שבין כך וכך. בואו נקבע מהיום כמו שהיה בין ה-10 במרץ עד ה-30 ביוני. אני מציע בבקשה להאריך את התקופה באופן גורף וכללי. לא צריך עכשיו להתחיל לחכות לאישור של הלקוח, ולא עלינו למחלה זו או אחרת. 

אנחנו כולנו מתפללים ופועלים ומתחסנים על מנת שהמחלה הזאת תעבור מאיתנו, ונוכל לפעול בצורה יותר נורמלית. כרגע לרדת לרזולוציות של הוא יכתוב לי, וככה היה וככה לא היה? אדוני היושב-ראש, אני מקבל היום הודעה ממשרד הבריאות שהיה חולה, ואתה בבידוד, אחרי חמש דקות משרד הבריאות מבטל את זה. אני מבקש, אדוני, לעשות את זה פשוט - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אבי, תודה. רק תסתכל עליי.

 << אורח >> אבי פרל: << אורח >>   

תן לי רק לסיים. אדוני, לעשות את זה פשוט, מעכשיו לעוד חמישה-שישה חודשים, כשהתקווה שלנו שהמחלה תעבור, ואז נעזוב את התקנה. יש את התקנה הקודמת שהייתה עד ה-30 ביולי.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אבי, הבנתי אותך. אתה אומר: יש מצב קורונה, בואו נדחה את כל סוגיית המועדים והחיובים שיש בחוק עד לגמר הקורונה, לחצי שנה, בלי כל הפרוצדורות.

 << אורח >> אבי פרל: << אורח >>   

ככה זה היה. סליחה, כבודו, ככה זה היה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אני יודע, אמרתי לך שיש לי תחושה שכבר הייתי בסרט הזה. אמרתי את זה בתחילת הדיון.

 << אורח >> אבי פרל: << אורח >>   

כבודו, אני רוצה לסיים רק עוד דבר אחד, הכי חשוב שאסור לנו לטעות. לכל הצרכנים בישראל יש בדיקה תקנית בתוקף, אדוני. אנחנו גם מדברים על בדיקה תקופתית נוספת בתום חמש השנים, אבל בתחום חמש שנים אם זה עוד חודש, או עוד חודשיים, או עוד שלושה, או עוד חצי שנה, אדוני היושב-ראש, לא יקרה שום דבר. בסך הכול שרירותית זה היה חמש שנים, הייתה יכולה להיות בדיקה תקופתית לשש שנים. זה לא כצעקתה. חבל על הביורוקרטיה, ולשים לנו עוד מקלות בגלגלים בנוסף למחלה ולקשיים היומיומיים שאיתם אנחנו מתמודדים. תודה, אדוני.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

תודה. הערות נוספות?

 << אורח >> שלמה אביטן: << אורח >>   

אני חושב שכל התקנה שרוצים לכתוב פה כרגע - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

שלמה, הם לא מבינים איך זיהיתי אותך. גילוי נאות, הוא שכן שלי, בן המושב. בבקשה, אדוני.

 << אורח >> שלמה אביטן: << אורח >>   

אני אומר שהתקנה הזאת באה לחפור לנו בורות לכתבי אישום. אם הלקוח רוצה ואם הלקוח כך וכך. מי נתן לי סמכות לבקש מלקוח מסמך רפואי, אישור רפואי שהוא צריך להביא לי? מי אני שאני יכול לבקש ממנו אישור שהוא בבידוד או לא בבידוד? היום עובדים שלי טוענים שהם נכנסו לבידוד, קשה לי אפילו לבקש מהם. יש מה שנקרא "הגנת הפרט", אני לא יכול להיכנס לשום תיק רפואי, אני לא יכול להיכנס לשום דבר.

אני חושב שבמסגרת התקופה הזאת, שייתנו לנו X אחוזים מכלל הצרכנים שלנו שיהיה אפשר לדחות, סבירות של 25% מכלל הצרכנים שלנו, שתהיה לנו אפשרות להזיז. נגיד ש-75% אפשר לעשות, 25% – לא, מכל מיני סיבות, כמו שיש אנשים כרגע שאומרים: אדוני, אל תיכנס אליי הביתה, אני לא יודע איפה היית לפני כן.

טכנאי שיוצא לבצע בדיקות תקינות, הוא צריך לבצע בערך 15 בדיקות תקינות ביום, הוא בילה ב-15 בתים, כשבתוך 15 הבתים האלה התגלה אחרי יומיים באחד הבתים שהיה חולה קורונה, והוא נדרש להיכנס בבידוד. מה קורה עכשיו עם 15 הבתים שהוא ביקר בהם באותו יום?

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

שלמה, תודה.

 << אורח >> שלמה אביטן: << אורח >>   

הרי תוצאות הבדיקות באות רק אחרי 24 שעות או 36 שיש מאומת שהיינו לידו. אני חושב שלכתוב את החוק הזה, עם כל הכבוד ליועצת המשפטית, ולבר יוסף, לחפש אותנו בשביל לשים לנו מקלות בגלגלים ולשים אותנו בבית משפט? גם ככה על כל שטות מריצים לבית משפט. אני חושב שזה טרדה לחברות הגז וזה חוק מיותר. אם משרד הרישוי נותן דחייה של טסטים על מכוניות ונוסעים על הכביש, ולא קורה כלום, כשיש שם גם בלמים, גם תאונות דרכים, גם הגה וגם הכול, מותר להם לדחות שלושה-ארבעה חודשים, מותר להם לנסוע על הכביש ללא תשלום - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

שלמה, תודה. הרעיון מובן. עוד הערות? חסר לנו יותם אדמי.

 << אורח >> ניצן ארבל: << אורח >>   

אני רוצה להעיר.

 << אורח >> שלמה אביטן: << אורח >>   

יותם נעלם.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

נעלם לי יותם אדמי.

 << אורח >> ניצן ארבל: << אורח >>   

אני מדברת בשם יותם אדמי.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

בגלל זה קפצת.

 << אורח >> ניצן ארבל: << אורח >>   

אני רוצה להעיר בנוגע לסעיף 2(ב)(2). הייתי רוצה להאריך את התקופה של שלושת השבועות לחודש. למעשה מה שקורה שיכול להיות שהלקוח נכנס לבידוד בדיוק בתקופה שבה הייתה צריכה להיות מבוצעת הבדיקה, ולמעשה זה מותיר לחברה שבוע בלבד לבצע את הבדיקה הזאת לאחר הדחייה, שזה יכול להקשות על ספק הגז בתקופה כה קצרה להשלים את הבדיקה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

מה עוד? אין עוד הערות?

 << אורח >> ניצן ארבל: << אורח >>   

זו הערה שלי. הייתה לי הערה גם בנוגע להקלטת השיחה שהעלית.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

נתייחס לזה. לא באתי להקשות, באתי לעזור. אם זה בעיה, נוריד אותה. חן בר יוסף, התייחסות בבקשה להערות כולן. למה צריך את כל ה-F35? באים להרוג יתוש עם F35. יש פה בעיה, יש תקופה בעייתית, זו גם הוראת שעה, גם הדחייה היא של חודשיים ועוד חודשיים. תן דחייה. זה בדיוק ביקורת של אחת לחמש שנים. תעשה הערה מיוחדת, תחריג, אלא אם כן יש חשש מצד הספק או מצד הצרכן לתקלה או למשהו. למה לא?

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

נסביר. חוק דחיית המועדים היה טיפול בשוק למצב של שוק. מדינת ישראל נכנסה פה לאירוע שאף אחד בעולם לא הכיר, ונתנה מענה שהוא מענה גורף, טוטלי, רב-תחומי בבת-אחת.

 << אורח >> עומר גורדון: << אורח >>   

הוא במצב יותר גרוע היום.

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

זה היה המענה, הוא היה מענה כולל וגורף. רק שנבין, כשהתקרב המועד של סוף דחיית המועדים, פנינו לחברות הגז בשביל להבין לכמה התגלגלנו, היו שם אלפים, אם לא עשרות אלפי מקרים ברמה ארצית כוללת של בתים שנדחתה הבדיקה בהם. זה מה שבדקנו, זה התשובות שקיבלנו – חייבים להאריך את החוק, יש לנו עשרות אלפי דחיות מועדים.  

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אתה מתייחס לחוק הארכת התקופות, לחוק הכללי שציינו קודם.

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

נכון. לאט-לאט עברנו למצב שבו אנחנו מבינים שתיכף אנחנו נכנסים לחורף, אנחנו כבר בתוך החורף, צריכת הגז עולה וכן הלאה, הבנו שאנחנו מתחילים לצבור פער שיהיה מאוד מאוד קשה אחר כך להשלים אותו. אני מזכיר שגם בחודש הבא, שאליו דחית את הבדיקה, הרי גם שם מחכים לך עוד כמה אלפים, ואחריו עוד כמה אלפים. אנחנו מייצרים פה פקק שלעולם לא נוכל לפתור. 

ואז נכנסה השיטה החדשה שהיא השיטה שמוצעת פה בהצעת החוק, וכמו שהסבירה היועצת המשפטית, דה-פקטו היא כבר פועלת. היא פועלת תחת מה שנקרא "מדיניות אי-אכיפה", שאושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה. במסגרת הזאת אנחנו מאשרים כל פעם בחודשיים. היועץ המשפטי לא בקלות מקל על אי-אכיפה, ובכל חודשיים אנחנו נדרשים לבצע בדיקה כזאת.

ביקשנו מהחברות אחרי חודשיים, לפחות מחלק מהחברות, הגדולות שבהן: חברים יקרים, בכמה בדיקות עשיתם שימוש באותו פטור? אני מקריא של חברה אחת, שאר החברות אפילו לא שלחו מספרים. הן אמרו: טוב שיש את החוק הזה, הוא חשוב, בינתיים לא עשינו בו שימוש.

חברה שכן עשתה בו שימוש. באוקטובר הייתה צריכה לבדוק 8,311 בתים, היא נמנעה להיכנס בגלל בידוד רק ל-33 דירות ובגלל חולים בתשע דירות. בנובמבר – 8,741 בדיקות בוצעו, 17 לא בוצעו בגלל בידוד ושמונה לא בוצעו בגלל חולה. בגלל זה נעשה מאסה מטורפת של דחיית מועדים שכנראה לא נדרשת? היא בוודאי נוחה, אז בוא נדחה את ההוצאה ובוא נדחה את הבלגן.

עברנו למשהו הרבה יותר כירורגי ומדויק, הוא גם בטוח לצרכן. אני לא יודע על המון ספקים או טכנאים, אף אחד לא סיפר לנו שעשרות או מאות טכנאים שלו נדבקו ולא שהם הדביקו, להבדיל ממערכת החינוך, כמו שאדוני הזכיר בבוקר.

ולכן החוק הזה הוא חוק המידתי, הוא עושה שכל. לא ביקשנו תעודת חולה מאף אחד, שלמה אביטן, או לא זוכר מי אמר את זה. הוא לא צריך תעודת חולה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

חן בר יוסף, עכשיו תתייחס להערות. נימקת למה נדרש החוק ולא דחיית מועדים.

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

לכן הדחייה היא דחייה נקודתית. זה דבר אחד. דבר שני, לא נדרש להביא תעודת חולה. יהיה לך סמ"ס, ווטסאפ, הודעה או הודעה קולית מהלקוח שאומר: אני מבודד בבית. תחזיק את זה. זהו. לא יותר.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

לא צריך שום תעודה, שום כלום. הודעה קולית, סמ"ס.

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

הודעה מטעם הלקוח שאומר: אני מבודד, מישהו חולה בבית, אנחנו זוג זקנים, אנחנו שני חולי לב. Enough is enough. קודם כול, זה מאוד מצומצם, זה לא מאוד רחב ולא בעיה להשיג את זה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אם אני כותב לו: אל תבוא לבדוק. היית אמור לבוא יום ראשון, אל תבוא, בגלל הקורונה אני לא רוצה שתבוא לבדוק.

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

את זה לא אפשרנו.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

למה?

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

לא אפשרנו.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אני חושב שאתה צריך להשאיר. זה לא הספק, זה הצרכן מבקש.

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

לכמה זמן לא תבוא?

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

לקורונה.

 << אורח >> נטע שפירא: << אורח >>   

זה היבט בטיחותי. צריך לדבר על ההיבט הבטיחותי. בסוף לבדיקות האלה יש אפקט בטיחותי.

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

גם זה שלא בדקתי אותך מסכן אותך לא פחות. תתרחק, תצא מהמטבח, הבית צפוף, תיצמד לחלון. אני נכנס, עושה כמה פעולות במטבח ויוצא.

 << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >>   

יש צרכנים שמפחדים מזה.

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

אני לא אומר שאין צרכנים שמפחדים, מהגז הם לא מפחדים, אבל חלילה זה יכול גם לפגוע בהם. גם הבדיקה הזאת היא לא בדיקה בשביל לייפייף את המערכת, זאת בדיקה בטיחותית. זה איזון בין שתי סוגיות ששתיהן מצילות חיים. לא אמרנו שלא. דרך אגב, יש אנשים מבוגרים שלא שמחים שמישהו נכנס להם הביתה בלי קשר לכלום. אני יכול להבין אותם, אבל מה לעשות.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אמרתי לך שיש לך מזל שזו הוראת שעה. קדימה.

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

לעניין אחוזי חולים, מבודדים, נדבקים של חברות הגז. בטח חברות גז גדולות, אבל גם קטנות, יש להן עשרות טכנאים והם צריכים לאזן ביניהם. האם כבר ב-5% הראשונים? באוגוסט אני בטוח שיש להם יותר - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אני יכול להיות חוצפן? אל תתייחס לטענה של 5%. היא לא רצינית, היא לעג לאינטליגנציה שלי ושל כל מי שיושב פה. זה המשפט שרציתי לומר בסוף, והזכרת לי אותו. אם הוא היה אומר: תקשיב, 15%-10%, 5% זו סטייה שלא נספרת בכלל.

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

בחופשה באוגוסט, כשאנשים יוצאים לחופשות, אין לו יותר מ-5% שלא מגיעים לעבודה?

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

חודש במקום שלושה שבועות, כי שלושה שבועות ישאירו אותנו רק עם שבוע לתיאום. אם זה הצורך, אנחנו יכולים לחיות עם זה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

זה ברור. טענה לגיטימית. מי בעד סעיף 2 עם התיקון של החודש?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ועוד תיקונים נוספים שהיו לאורך ההקראה. 

הצבעה

אושר.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין מתנגדים, אין נמנעים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כולל התיקון של ההודעה הקולית?

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אני חושב שלא. אם קשה להם והם לא יכולים לשמור, אפשר לוותר על זה. איך שזה במקור.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז נמחק. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

לא באתי להקשות, אני בא להקל. אני חושב שזה בא להקל עליהם.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

2א.

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

	דחיית מועד לביצוע בדיקה של מיתקן גז  בתקופה שמיום תחילת חוק הגז הפחמימני המעובה
	2א.
	בתקופה שמיום תחילת חוק הגז הפחמימני המעובה, יחולו הוראות סעיף 2 בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

	
	
	1. בסעיף קטן (א), במקום הרישה עד המילים "ספק גז רשאי" יבוא "על אף האמור בסעיפים 25(ב) ו- (ו) לחוק הגז הפחמימני המעובה ובת"י 158, ספק גז או סוכן כהגדרתו בחוק האמור (להלן – סוכן) רשאי";

	
	
	1. בסעיף קטן (ב)-

	
	
	
	1. בכל מקום, אחרי "ספק הגז" יבוא "או סוכן";

	
	
	
	1. במקום פסקה (3) יבוא: "ספק גז או סוכן שלא ביצע בדיקה של מיתקן גז שביצועה נדחה במועד כאמור בסעיף קטן זה, יראו אותו כמי שלא ביצע בדיקה של מיתקן גז בניגוד להוראות סעיף 25(ב) או (ו) לחוק הגז הפחמימני המעובה".



 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

תסבירי לנו.

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

כפי שהסביר קודם היועץ המשפטי של הוועדה, חוק הגז הפחמימני המעובה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

עדיין לא נכנס לתוקף.

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

נכון. הוא נכנס לתוקף רק ב-1 ביולי 2021, ועד אז חל ההסדר שקבוע בחוק הגז (בטיחות ורישוי). מכיוון שסעיף 2, שעכשיו הוועדה אישה, מתייחס להגדרות ולסעיפים שקבועים בחוק הגז (בטיחות ורישוי), אנחנו מציעים בעקבות ההערות של הייעוץ המשפטי של הוועדה, לקבוע סעיף למקרה שבו ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה תוארך מעבר ל-30 ביוני 2021, ובתקופה שיתחיל חוק הגז הפחמימני המעובה לקבוע שיחולו אותן הוראות שקבועות בסעיף 2, בשינויים המחויבים, כלומר, בשינויי ההגדרות, בשינויי הסעיפים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

כשמדברים על יולי ויוני וקורונה, אני מציע לכל אלה שקיבלו החלטות או לא אפשרו קבלת החלטות, שבעטיין עוד נתייחס ביוני-יולי לקורונה, שיכינו את עורכי הדין שלהם לוועדת החקירה.

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

גם אנחנו מקווים כמובן שלא יהיה צורך בזה בתקופה הזאת, אבל למקרה שכן, במקום שנצטרך לחזור להליך של תיקון חוק, שלא ברור מה יהיה המצב באותה תקופה ואם יהיה מי שיאשר את זה, אנחנו מציעים להשאיר את הסעיף הזה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

יש הערות? אני חושב שלא צריכות להיות הערות.

 << אורח >> עומר גורדון: << אורח >>   

כבוד היושב-ראש, אני מבקש להעיר לגבי הסעיף הקודם, למרות שאישרת אותו, כי המיקרופונים היו סגורים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אתה יודע למה סגרתי את המיקרופון? כי התפרצת באמצע הדיון. בבקשה.

 << אורח >> עומר גורדון: << אורח >>   

אני חושב שאת ההקלטות תשאיר אם כולם קיבלו את זה. מי שיוכל, ישתמש. כשנוכל, נשתמש. כשלא נוכל, לא נשתמש.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אתה רשאי להשתמש בהקלטה. אם הוא יוכיח לך בהקלטה - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הרגע הצבענו שלא.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

השאלה אם זה חובה.

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

הוא לא חייב, אבל אם הוא מסתמך על הודעה של צרכן שנמסרה בשיחת טלפון, הוא יהיה חייב לשמור תיעוד של השיחה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

הוא אומר: תשאירו את זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הדרישה היא דרישת כתב.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

השאלה מה החוק מחייב. דרישת כתב בלבד?

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

כן. על זה הצבעתם הרגע.

 << אורח >> עומר גורדון: << אורח >>   

זה בדיוק העניין. אנחנו מבקשים להשאיר את ההקלטה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

תחליטו אתם. מישהו אמר שההקלטות זה בעיה, זה פרוצדורה. אין לי בעיה - - -

 << אורח >> עומר גורדון: << אורח >>   

אמרתי שזה לא נותן פתרון. לא אמרתי שזה לא אפשרי. אולי בחלק מהמקרים זה אפשרי.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אי-אפשר, צריך להצביע על זה מחדש. נצביע על הסעיף הבא, נכניס את זה עוד פעם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

צריך רוויזיה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

נעשה רוויזיה, נעשה את כל הפרוצדורה. בבקשה. יש הערות? נצביע על 2א. מי בעד 2א?

הצבעה

אושר.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין מתנגדים. 2א אושר. אנחנו עכשיו חוזרים, פותחים את הדיון. מי בעד פתיחת הדיון מחדש?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא צריך לפרסם את זה בסדר-היום.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אז אין הקלטה. אני לא מפרסם. אין לנו זמן לזה. 3 – תוקף.

 << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >>   

	תוקף
	3.
	חוק זה יעמוד בתוקף בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 2 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020‏, ואולם ראה שר האנרגיה כי בנסיבות העניין אין צורך בדחיית מועדי בדיקות למיתקני גז לפי חוק זה, רשאי הוא לקבוע  בצו תקופת תוקף קצרה יותר.



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מדוע אתם נדרשים לסמכות הזאת של שר האנרגיה לקצר את התקופה?

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

אני מזכיר, דבר אחד, שאת החוק הזה ניסחנו כבר לפני מספר חודשים, ייתכן שהממשלה, הכנסת מסיבותיה שלה תאריך את תקופת חוק הקורונה רחוק מאוד. יראה השר או יחשוב שמצד אחד יש שימוש יתר, או סכנה, או יותר מדי אירועים של גז שנובעים מזה שלא היה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

יכול להיות שהממשלה תאשר מסיבות כלכליות ומסיבות כאלה ואחרות.

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

אני חושב שבטיחותית נכון חודשיים קודם להפסיק את זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לעניין הסמכות הזאת של שר האנרגיה, מדובר בסופו של דבר על קיצור תוקפו של חוק ראשי. קיצור תוקפה של הוראת שעה, שקבועה בחקיקה ראשית. קיצור כזה שנעשה בצו מובא ככלל לאישור ועדה מוועדות הכנסת, זה לא דבר שנעשה רק בצו של שר בממשלה. זה מה שמקובל לקבוע בחקיקה, ממה שאני מכיר. גם ההכרזה על מצב חירום טעונה אם אינני טועה אישור של ועדת החוקה. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין לך ברירה אחרת, תכניס את זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה שיכול להיות, אני כאן פותח את השאלה הזאת לדיון - - -

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

 כבר עכשיו אנחנו בתקופת בחירות, זה יכול - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה שאני שואל, אם אפשר אולי, בגלל שאנחנו יודעים שאנחנו עומדים בפני תקופת בחירות, וזאת יכולה להיות בדיוק התקופה הרלוונטית, לקבוע שהצו הזה יובא, לאישור ועדת הכלכלה, ואם ועדת הכלכלה לא הוקמה, לאישור ועדה אחרת מוועדות הכנסת שתקבע הכנסת. אם ועדת הכלכלה פעילה, כמובן זה יובא לכאן.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

גם אם לא ייכתב ועדת הכלכלה, אני חושב שיש מנגנון שמביא את זה לוועדת הכספים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אין. התמודדנו בשאלה הזאת בדיוק בפגרות הבחירות - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

הזיכרון הקצר שלי אומר שוועדת הכספים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בהצעות חוק, לא בחקיקת משנה. אם מדובר על חקיקת משנה שמובאת לאישור ועדה ספציפית שנקובה, צריך לומר במפורש.

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

ועדת הכלכלה או ועדה מוועדות הכנסת?

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

תנסחו את זה, או ועדה שתקבע הכנסת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אם ועדת הכלכלה לא הוקמה. כלומר, רק בסיטואציה הזאת ורק בגלל הנסיבות המיוחדות.

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

לא הוקמה או לא מתכנסת?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אין דבר כזה לא מתכנסת. אם היא קיימת, היא תתכנס.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

פה זה לא קשור למצבי רוח. הערות לסעיף 3? אין הערות. מי בעד אישור התוקף לסעיף 3? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

עם התיקון שהוספנו כמובן.

הצבעה

אושר.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אין מתנגדים. אין נמנעים. הישיבה נעולה. תודה רבה. אני חושב שהחוק הזה בא לעזור גם לחברות, גם לצרכנים וגם לכם. תודה רבה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:07. << סיום >>