פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 9 ועדת הכספים 25/02/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 600 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"ז בשבט התשפ"ה (25 בפברואר 2025), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> סעיפים 11 ו-13 (שינוי מודל החשבוניות הפיקטיביות) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל חמד עמאר אורית פרקש הכהן נאור שירי חברי הכנסת: דבי ביטון מוזמנים: גד רחמני – רפרנט שירותים מיוחדים באג"ת, משרד האוצר ישי פרלמן – עוזר חקיקה ראשי, רשות המסים טל כהן – מנהלת תחום תכנון וכלכלה, ברשות המסים שי דותן – מנהל תחום בכיר מע"מ, רשות המסים גל אסף – רכז שירותים מיוחדים באג"ת, משרד האוצר תומר אזרזר – מנהל תחום ביקורת חשבונות, רשות המסים יהונתן אזרזר – יועץ למנהל רשות המסים לילי אור – עוזרת ראשית מחלקה משפטית, רשות המסים יואל חלימי – מנהל אגף בכיר שומה וביקורת מע"מ, רשות המסים דודי גבאי – עובד בפ"ש ת"א 4, רשות המסים נסיה טובול – עובדת פ"ש ת"א 4, רשות המסים מחמוד אגבאריה – עובד בפ"ש ת"א 4, רשות המסים נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל טיראן ששון – סמנכ"ל כלכלה ורגולציה, איגוד לשכות המסחר ג'ק בלנגה – מ"מ נשיא לשכת רואי חשבון ויו"ר ועדת מסים ליאת נויבירט – יו"ר ועדת מע"מ ומכס, לשכת עורכי הדין סטלה ניאזוב – בעלים אלי חי עיבוד שבבי בע"מ ליאור גור – צוות כנסת וממשל, פורום העצמאיים והפרילנסרים מבית ההסתדרות אמיר קינן – סגן נשיא לשכת יועצי המס רונן סולומון – התאחדות המלאכה ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סעיפים 11 ו-13 (שינוי מודל החשבוניות הפיקטיביות) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024, מ/1822 << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בוקר טוב, אנחנו היום יום שלישי, כ"ז בשבט, ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום סעיפים 11 ו-13 (שינוי מודל החשבוניות הפיקטיביות) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית – הכנה לקריאה שנייה ושלישית. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> כמו שכבר ציינו בישיבה הקודמת, בחקיקה הזאת אנחנו מציעים, אחרי הצלחת הפיילוט והיישום הטכנולוגי בחשבוניות ישראל, אחרי שהורדנו את הרף ל-20,000 מתחילת השנה, להאיץ את הורדת הרף ל-5,000 כבר השנה. אנחנו מודעים לכך שזה כרוך בהוספת מספר עוסקים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה אנחנו משנים את החוק עכשיו? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אנחנו משנים את החוק עכשיו משתי סיבות: אחת, ראינו גידול משמעותי בחשבוניות מעבר לגידול הטבעי בעסקאות מתחת ל-20,000. הרף הוא 20,000. ראינו גידול משמעותי בעסקאות שלא עוברות במערכת שאין איך להסביר אותו מעבר לזה שמנסים לעקוף את המערכת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז בוא נלך מהשקל הראשון. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אני מוכן לקבל אם זאת הצעת הכנסת. אנחנו מציעים 5,000, שזה תואם את הסכום שבו מדווחים דיווח מפורט. לגבי היישום הטכנולוגי והנטל על העסקים, הוכח שהמערכת עובדת. יש בערך 7%,8% של עוסקים חדשים שיצטרפו ורשות המסים ערוכה לקלוט. רשות המסים כבר קלטה 280,000 עוסקים, כשנשארו 24,000 עוסקים שהיא תעזור לקלוט. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אין ספק שהמטרה היא מטרה חיובית, אבל אני שומע פה את העצמאים שאומרים שזה בלתי אפשרי, שזה מקשה עליהם, שהם נתקלים בהרבה מאוד בעיות, שזה מפריע להם לעסקים היום יומיים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ניהלתם מגעים עם לה"ב? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> ניהלנו מגעים עם נשיאות המגזר העסקי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> קיבלתי הודעה בבוקר מסגן נשיאות המגזר העסקי. הוא טוען שאין הסכמות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כמו למשל רועי כהן. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> השיח שהיה לנו הבוקר עם דובי אמיתי היה על כל החקיקה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> דובי אמיתי לא מייצג את כל העסקים הקטנים, הוא מדבר על העסקים הגדולים. מי שמייצג את העסקים הקטנים ואת העצמאיים זה רועי כהן. צריך לשמוע גם אותו. גם הם מבינים את הנושא הזה של המלחמה בהון השחור ומבינים שהמלחמה הזאת נכונה, אבל צריך גם לשמוע - - << אורח >> גד רחמני: << אורח >> הוועדה ביקשה מאיתנו להגיע להסכמות גם בשאר הנושאים שנוגעים להון השחור. עשינו שיח כולל על הכל והגענו להסכמות על כל הנושאים, גם על הרף של 5,000. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בלה"ב טוענים שאין הסכמות. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אני מבין שיש פה קצת מחלוקות, שזה בסדר, אבל סיכמנו - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> צריך רואה חשבון לנושא הזה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רשות המסים, חסר כסף בתקציב המדינה? << אורח >> גל אסף: << אורח >> חסר הרבה כסף. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אחרי שאמרתם אתמול שאין בעיה להעניק הטבות מס לתורמים של פורום קהלת למרות שהיא עמותה פוליטית-מפלגתית, הבנתי שאין בעיה של כסף בתקציב המדינה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה ההבדל בין להוציא בקשה של 5,000 לבין להוציא בקשה של 20,000? << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> אין הבדל. צריך להירשם וצריך להזדהות כדי לקבל מספר הקצאה. זאת מערכת טכנולוגית שעובדת היום וערוכה לקבל את כל המספרים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה זמן לוקח להוציא? << אורח >> תומר אזרזר: << אורח >> כמה שניות. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> הקמנו מערכת דיגיטלית שאין כמותה כיום גם בעולם. לוקח 0.2 שנייה לקבל מספר הקצאה, שזה מהיר יותר אפילו מסליקה של כרטיסי אשראי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מציע מהשקל הראשון. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> יש חברות ועסקים שבית התוכנה שלהם ערוך מהשקל הראשון. אנחנו ערוכים לקלוט את כל החשבוניות, גם מהשקל הראשון. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> למה אתם צריכים להביא את זה דרך חוק ההסדרים? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זו מלחמה בהון השחור. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אנחנו רואים גידול במי שלא עובר במערכת מתחת ל-20,000 - חלקו פיקטיבי - ואנחנו נמצאים בשנה קשה שבה אנחנו צריכים מקורות הכנסה. אנחנו מעדיפים להביא את מקורות ההכנסה מההון השחור, לא מהעלאת מע"מ או קיצוץ בקצבאות כאלו ואחרות. אנחנו הולכים למקום שלא אמור לפגוע בעסקים נורמטיביים. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> מלכתחילה רצינו את ה-5,000 אבל היה חשש טכנולוגי. החשש הזה התפוגג. מי שנמצא פה יכול להעיד שהמערכת עובדת ללא תקלות ובצורה מהירה, נוחה. החשש הטכנולוגי כבר לא קיים, אין בעיה לרדת גם בסכום. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> נכון שיש דברים שהצלחנו להגיע להבנות, אבל אנחנו רוצים לראות את התמונה הכוללת. כרגע עובדים בשיטת הסלמי, כל פעם מביאים משהו בנפרד. היה מתווה לגבי החשבוניות שעבר בוועדה הזאת לפני כשנה וחצי והחלטנו לעשות אותו באופן מדורג. היו קשיים שהעסקים התמודדו מולם, כאשר הקשיים האלה זה עלויות כספיות גם מול בתי התוכנה וגם מול מנהלי החשבונות. רואי החשבון ויועצים למיניהם גזרו כל אחד את הקופון שלו בדרך. ככל שאנחנו יורדים במדרגה - ה-5,000 האלה יגיעו מתי שהוא - אנחנו מכניסים עוד ועוד עסקים. אותם 30,000 עסקים שהולכים להיכנס למעגל הזה, הם עסקים קטנים ובינוניים, אפילו זעירים, שהולכים לחטוף עלויות של הטמעת מערכת. יש עסקים שעובדים בשטח שההתממשקות מול רשות המסים בעיתית עבורם. אני מבין את הצורך של רשות המסים להוריד ל-5,000. נפגשנו לפני יומיים וניסינו לחשוב על כל מיני מתווים ופתרונות. גם הרב גפני אמר לנו לבוא ולנסות לחשוב בנפש חפצה. נכון שזה יכאב לעסקים בכיס, אבל אנחנו יודעים שהמצב קשה ויש בור בקופת המדינה שצריך לכסות בגלל כל המלחמה. אם רשות המסים עומדת על הבריקדות ולא מוכנה לזוז מילימטר, כשאנחנו הסכמנו לזוז - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הוא אומר שכן הגיעו אתכם להסכמה. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> בנושא הזה אין שום הסכמה, הם מתעקשים על ה-5,000 מיידית. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, הם אמרו מדורג. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> איזה מדורג? הלוואי מדורג. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אמרנו לרדת ל-5,000 השנה. הגענו להסכמות על זה עם נשיאות המגזר העסקי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ההסכמה היא לרדת ל-5,000? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> כן. בדיונים נאמר לנו שאין עלויות נוספות בהתחברות למערכת. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> יש עלויות. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אנחנו עדיין מעמידים יישום חינמי, תמיכה טכנית מלאה בכל שלבי התהליך. אנחנו ניתן זמן התארגנות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> יכול להיות שהגעתם להסכמות על חלק מהדברים ועל חלק לא. מה ההסכמות? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> הסכמנו על הכל. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> לא הסכמנו על הכל. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> על מה התפשרתם? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> בנוגע לחשבוניות ישראל הגענו להסכמה שיורדים ל-5,000 השנה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> עם מי הגעתם להסכמות? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> עם נשיאות המגזר העסקי ולשכת יועצי המס. היה לנו שיח עם ירון גינדי ועם דובי אמיתי הבוקר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה רועי כהן טוען שאין הסכמות? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> על מה הסכמתם? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה ההסכמה בחוק הזה? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> תיקון החקיקה היחיד שאנחנו מציעים פה מדבר על לרדת ל-5,000 השנה, אבל זה חלק ממכלול של עוד צעדים. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אין על זה הסכמה. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> עם ג'ק לא הגענו להסכמה ועם נשיאות המגזר העסקי כן הגענו להסכמה. יש דברים שבהם התפשרנו, אתם תראו בדיון הבא. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בחוק הזה לא התפשרתם על כלום. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> לא התפשרנו. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מה אם נחריג את מי שיש לו עסק או מחזור של עד מיליון שקל? << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> בנינו מתווה שנותן מענה לכלל העסקים, לאו דווקא על פי מחזור. לרדת לשקל אנחנו כרגע לא רוצים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אז 5,000. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הוועדה בנתה מתווה שבו היא לקחה בחשבון הוראות שעה, נקודות יציאה מתוך המערכת הזאת. אתם אומרים שזה הוכיח את עצמו, אבל יש כאלה שטוענים שיש פה עדיין טעויות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא רק טעויות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הרעיון היה לתת איזו שהיא תקופת היערכות, רק לא באמת ניתנה תקופת היערכות. אתה יודע כמוני שהמערכת התחילה לפעול במאי, לא בינואר. הוועדה החליטה לבנות מתווה שיורד מ-25,000 שקלים ל-5,000 שקלים באופן מדורג עד שנת 2028. עכשיו אתם באים ומבקשים לבטל באופן חד את כל המתווה, פשוט לקצר בבת אחת את כל התקופה, זאת למרות שאפילו שנה אחת מלאה לא הייתה. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> המערכת עלתה ב-1.1.2024 באופן וולונטרי, כשלא מעט חברות נכנסו למהלך וקיבלו מספרי הקצאה. ב-5.5 חייבנו את כולם להיכנס. נכון, היו קשיי קליטה בנושא ההזדהות בכלל, לא בנושא הקצאות, אבל נערכנו בהתאם, ליווינו את כל העסקים. החברים פה יכולים להעיד על ההיערכות של רשות המסים בתוך המודל הזה. מכיוון שהיה חשש טכנולוגי הלכנו על המתווה הזה, אבל החשש היום כבר לא קיים. אתם חייבים להבין במה מדובר - אנחנו רואים מידי יום מיליארדים של שקלים של הון שחור, הון אפור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מיליארדים ביום? << אורח >> תומר אזרזר: << אורח >> יש 1,400,000,000 ביום. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> יש גם את הסכום הזה כפרטני. סך הכל זה מיליארדים. אנחנו מדברים על מיליארדים של הון שחור שאנחנו עוצרים על ידי המתווה הזה של מודל חשבוניות ישראל. ברגע שהמערכת עובדת צריך ללכת עד הסוף. אנחנו מדברים על פיצולי חשבוניות, אנחנו מדברים על סכומים שיורדים מתחת לרדאר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין אחד מאלה שיושבים כאן שלא רוצה להילחם בהון השחור, כולל אנשי עסקים. אנחנו הולכים לשנות חוק קיים, חוק שחוקקנו לא לפני הרבה זמן. אני רוצה שתגיעו עם טבלאות, אפילו של חודש אחד, להראות מה השתנה מ-1 בינואר עד היום. אם אתם מדברים על מיליארדים, זה אומר שיש לכם נתונים, טבלאות. אני מבקש שתגיעו עם טבלאות מסודרות לפני שנצביע על הכל. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> הראינו בוועדה מצגת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מדבר על מצגת אמיתית. הראיתם מצגת מינואר? << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> לא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה נתונים מ-1 בינואר עד עכשיו, לראות מה קרה. מה קורה אם מישהו נותן לך 5,000, 5,000 ועוד 5,000? מה אתה יכול לעשות לו? האם המערכת עוצרת אותו? << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> זה בדיוק מה שקורה היום. אם נרד לסכום של 5,000 - נמנע את זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך אתה יכול למנוע את זה? << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> ב-20,000 הם עושים את זה 19,990. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה קורה במצב של 20,000, 20,000 ועוד 20,000? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני בעד המאבק בהון הבלתי חוקי ומאוד מעריך את העבודה שלכם, זאת למרות שהחלטתם, בניגוד לנהלים של עצמכם, להעניק הטבות מס לקהלת. כשהגעתי לכנסת לפני ארבע שנים הגעתי מהפרקטיקה, הכרתי היטב את הקשיים של העסקים הקטנים ואת הדינמיקה של העסקים הקטנים מול רשות המסים. אני מודה שלא יצא לי לעבוד עם המערכת הזאת אז אולי אני מכיר את זה קצת פחות, אבל הדבר האחרון שאנחנו צריכים לעשות עכשיו זה לפגוע בעסקים הקטנים. אחרי תקופת הקורונה ואחרי תקופת המלחמה חייבים להיות מאוד מאוד זהירים בנושא הזה, חייבים לאזן בין המאבק בהון הבלתי חוקי לבין השמירה והצמיחה של העסקים הקטנים. אני אשמח לשמוע את האנשים מהפרקטיקה, להבין את הקשיים בעבודה מול המערכת הזאת. אני בטוח שהמערכת הזאת היא מערכת מדהימה, אבל אני עדיין משוכנע שיש פה ושם קשיים שאנחנו חייבים להבין לעומק לפני שאנחנו מקבלים את ההחלטה הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו לא צריכים כל פעם להצטדק כחברי כנסת שאנחנו נגד ההון הבלתי חוקי. אתם יכולים לכתוב מה שאתם רוצים, לשלוח אלינו כתבים איך שאתם רוצים, אבל אנחנו לא מפחדים מהדברים האלה, אנחנו הולכים בדרך הישרה, במה שאנחנו מאמינים. אגף התקציבים ורשות המסים יכולים להגיד שהם לא יודעים, שזה לא קשור אליהם, אבל מבחינתי זה כולכם - בראש וראשונה אגף תקציבים. תכתבו בעיתונים, תמרחו אותנו כמה שאתם רוצים, אפילו תפתחו עיתון על ינון אזולאי, אבל אני לא רואה אתכם. סליחה שאני מדבר אליכם ככה, אבל זה כבר נמאס, זה מגעיל, זו צורה שלא מכבדת אתכם ולא את המקום הזה. האוצר מתדרך נגדנו, נגד חברי קואליציה ואופוזיציה. אנחנו פה לטובת העצמאים, אנחנו פה לטובת האנשים הקטנים, לטובת עסקים. יש לנו דעה ולא יכול להיות שכל פעם תשימו פה חוק שמבטל את הדעה שלנו. המערכת היא מערכת מעולה, אף אחד לא אמר שלא, וראיתי איך היא עובדת, ראיתי את המיליארדים ואת המיליונים, אבל הבעיה היא שלא הייתם איתה שנה. לא ביקשנו שתישארו עד 2028. זה בסדר שבאתם עכשיו לבקש פחות. כולם אמרו שהכל בסדר, שהכל טוב, שאפשר לרדת, אבל דבר אחד שכחתם, וזה שהשנה הזאת, שהייתה שנת מלחמה, לא הייתה בפול טיים, לא כל העסקים היו שם. אנחנו מבקשים שלא תורידו את זה ל-5,000 עכשיו, שניקח עוד קצת זמן. << אורח >> ליאת נויבירט: << אורח >> גם לשכת עורכי הדין מתנגדת להון השחור ומברכת על המערכת. אמנם המערכת עלתה לאוויר ב-5 במאי 2024, אבל היא עלתה כמערכת פיילוט. מה זה אומר? שמ-5 למאי 2024 ועד 31 לדצמבר 2024 לא יכלו לעצור חשבוניות. ב-1.1.2025 המערכת התחילה לראשונה יישום מלא, מה שאומר שרק ב-23 לפברואר הוגש דוח ינואר לראשונה, הדוח שכולל מספרי הקצאה וחשבוניות שעצרו את היישום שלהן. כשאני באה ומבקשת מספר הקצאה ולא נותנים לי, אני יכולה ללכת לשימוע, אני יכולה ללכת לדיון, אני יכולה למשוך את הבקשה שלי לאפיק חשבונית עם מספר הקצאה. אני חושבת שצריך לתת תקופה של בחינה של המערכת בפועל, כולל היישום שלה, כולל המצב שרשות המסים עוצרת מספרי הקצאה. ביקשו פה החברים המכובדים לראות מה המערכת העלתה בינואר, כמה מיליארדים חסכנו. צריך לבדוק את זה על פני פרק זמן של חצי שנה, לראות איך היישום בפועל. במקביל, וכמו שציינו פה, המצב בשטח, במיוחד של העסקים הקטנים בצפון ובדרום, הוא קשה. העסקים לא מסוגלים היום להכניס מערכות חדשות, להשקיע כספים, ולכן גם מהסיבה הזאת צריך לתת עוד פרק זמן כדי לבחון בפועל את הדברים. אני מברכת על העבודה הנהדרת של חברנו פה מרשות המסים כדי שהכל יתפקד כמו שצריך, אבל עדיין צריך לבוא ולראות בשטח מה ילד יום. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> הגענו להסכמות עם רשות המסים על תיקונים שנדרשים בחקיקה הזאת. מאחר והחקיקה הייתה מהירה ובפיילוט, הגענו לחמישה תיקונים נדרשים. יש לנו מחלוקת עם רשות המסים אם הם צריכים להיכנס לנוסח החוק או להיות בהוראת ביצוע, כשאנחנו חושבים שהתיקונים האלה חייבים להיות בחוק, על מנת להשלים את החוק הזה בצורה ראויה ולאורך זמן. נשארו במחלוקת שני סעיפים: העיתוי והסכומים. כמו הרעיון של להוציא את כל המחזורים עד 120,000 שקל או יותר, שזה רעיון שאני מברך עליו, כך צריך לחשוב על להוציא עסקים קטנים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אפשר לבדוק אותו. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> כרגע יש חלוקה בין עוסקים. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> עוסק פטור לא צריך חשבונית ולא צריך גם הקצאה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> גם את העוסקים המורשים שהם עסקים זעירים עד 120,000 שקל צריך להוציא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עוסקים זעירים זה במס הכנסה, זה לא במע"מ. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> נכון, אבל זה נתפס על מע"מ. אנחנו חושבים שהשנה אסור לגעת בזה. גם אם החוק יתוקן, ב-1 בינואר 2026 זה צריך לרדת ל-10,000 וב-1 בינואר 2027 ל-5,000. מה שסוכם זה שיתאפשר גם למוציא וגם למקבל לפנות במשך חמש שנים להנהלת רשות המסים ולבקש מספר הקצאה. רשות המסים גם הסכימה שבמקרה ויתגלו חשבוניות שאין עליהן מספרי הקצאה בידי העוסק שקיבל אותן, הוא יוכל לפנות במישרין או באמצעות זה שהוציא אותן ולקבל מספר הקצאה או אישור כמסמך אחר על מנת לקזז את התשומות האלו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הסיכומים מקובלים על רשות המסים? << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> מקובל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה לא בחקיקה? << אורח >> תומר אזרזר: << אורח >> כי כבר קיים המנגנון הזה בחוק. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> אנחנו מוכנים לחדד את זה בהוראת הביצוע. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אנחנו לא מסכימים שזה יהיה בהוראת ביצוע, אנחנו רוצים שזה יהיה בחוק. << אורח >> תומר אזרזר: << אורח >> בסעיף 38 קיים המונח "מסמך אחר" שרשאי לאשר המנהל. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> למה זה מפריע? << אורח >> תומר אזרזר: << אורח >> אין צורך להוציא אותם מ-38. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אם זה לא פוגע בהוראת חוק אחרת, מה הבעיה? << אורח >> תומר אזרזר: << אורח >> כי בהוראת ביצוע אני מסביר איך צריך להתנהל. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> לא על כל תיקון הולכים לשנות את החוק. יש הוראת ביצוע שאנחנו עומדים מאחוריה ומפרסמים אותה. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> מה אם מחר ירצו להאריך את זה עוד? נצטרך לחזור לחוקק את זה שוב בחקיקה ראשית? << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אני חושב שהנושאים שהעליתי הם נושאים שלא מספיק בשבילם הוראת ביצוע, שזה עניין של פרשנות. בתי המשפט אמרו לא פעם שהוראת הביצוע זו פרשנות של רשות המסים. אנחנו גם רואים שינויים בהוראות הביצוע שהם חד צדדיים. אם יש לכם קושי בניסוח של הסעיף, למרות שאני יודע שיש לכם אלופים בניסוח, אני אכתוב את הסעיף. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> זה לא העניין. לגבי כל סעיף שסיכמנו אתה רוצה לתקן את החוק? יש את סעיף 38 ואת סעיף 116. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אתה צודק, אבל ביום הראשון כשאמרתי שצריך תיקון חוק אמרת הוראת ביצוע. הסעיף השני שהוסכם זה שאדם שקיבל חשבוניות לפני הקמת העסק ועדיין לא היה לו עוסק מורשה, יוכל לפנות עם החשבוניות האלו למנהל מע"מ. פה אתם חייבים לאשר לו מסמך אחר. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> זה סעיף שכבר קיים. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אמנם זה קיים, אבל למען הסדר צריך שהוא יוכל לפנות ולקבל אישור לקזז או לקבל מספר הקצאה. זה משליך גם על מס הכנסה, כי בעוד שעה כשנעשה דיון על מס הכנסה נראה שההוצאה לא תוכר לו. צריך שיינתן אישור ומספר הקצאה גם אחרי זמן והתארגנות להקמת העסק. לפעמים יש מצבים במשק שהחשבונית לא יוצאת על שם העוסק שזכאי לקזז תשומות. אם בן אדם שוכר נכס ממישהו גדול, החשבוניות של החשמל, של המים ושל עוד הוצאות יוצאות למשכיר - השוכר הוא הנגזרת של המשכיר - ואז הוא בא עם חשבונית של חברת החשמל שלא על שמו, של תאגיד המים שלא על שמו. הוסכם על ידי רשות המסים שיינתנו אישורים, כאשר כרגע המחלוקת היא אם האישורים האלה יינתנו לגופים ספציפיים כמו חברת החשמל ותאגידי מים או באופן גורף. אני מבקש שהאישור יהיה באופן גורף. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ואם זאת חברת ניקיון? << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אני חושב שזה צריך להיות אישור גורף. << אורח >> תומר אזרזר: << אורח >> אנחנו מסכימים על הגופים הגדולים. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> אי אפשר לתת גורף, אנחנו צריכים לבחון את זה. << אורח >> סטלה ניאזוב: << אורח >> אתם רק יודעים לקחת גורף. לתת גורף אתם לא יכולים. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> אנחנו מתייחסים לכל גוף בצורה פרטנית. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אם אני שוכר משרד בבניין גדול ויש חברת ניקיון, החשבונית יוצאת לחברה ואני משלם אותה. זה בדיוק כמו החשמל והמים. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אי אפשר לפנות אליכם עם כל חשבונית כזאת, זה לא יעבוד. זה גם לא יכול להיות בנוהל. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אם הייתי משלם על הניקיון של המשרד שלי בכנסת, הייתי מקבל חשבונית של חברת כפיר. מה הייתי עושה עם זה? << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> אתה מסכים איתי שחברת חשמל זה לא כמו חברת הניקיון שאותה אני צריך לבדוק. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> מה אם זה קניון? << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> האישורים האלה ניתנים גם היום לאותן חברות. אם יפנה גוף גדול, נבחן את זה וניתן לו את האישור. אנחנו לא מסכימים לתת גורף. << אורח >> תומר אזרזר: << אורח >> לא רק גוף גדול, גם העוסק עצמו יכול לפנות למשרד מע"מ ולקבל אישור ספציפי. היום הכל נעשה מקוון. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אני חושב שגם קניונים גדולים שמשכירים נכסים יכולים לקבל אישור באופן קבוע. גם אם השוכרים יפנו, הם יפנו פעם אחת כדי לקבל אישור, לא כל חודש. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> זה ברור. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> על העסקים הקטנים שנותנים שירותים נוכל להתפשר בנוהל. אם אני שוכר נכס, אני אוכל להגיד לכם: אלה נותנים לי חשבוניות, נא לאשר את כל המס לכל תקופת השכירות. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> קניון או חברת חשמל זה - - << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> יש בנייני משרדים בתל אביב שיש בעלים אחד שמשכיר את כל הבניין. אם הוא פונה ומקבל אישור - - << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> הוא מקבל אישור לכולם. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אז נקבע מנגנון. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> תקבע מנגנון, זו לא בעיה, אבל אתה מבין שזה לא צריך להיות גורף? << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> הבנתי. << אורח >> סטלה ניאזוב: << אורח >> יש לי עסק כבר 29 שנה. את כל מה שבנינו אני ובעלי בנינו ב-20 אצבעות. נורא עצוב לי שהשם הוא חשבוניות פיקטיביות. האם מבחינת מס הכנסה ורשות המסים כולם גנבים? מה זה פיקטיבי? אנחנו 30 שנה בעסק ובחיים לא הוצאנו חשבונית פיקטיבית. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> אני שמח. << אורח >> סטלה ניאזוב: << אורח >> אני לא מבינה למה לקרוא לזה פיקטיבי כאילו כולנו גנבים. כולנו משתדלים לשלם מס כמו שצריך, ואנחנו גם משלמים הון תועפות. מ-1 בינואר 2024 עד מאי 2024 ניסיתי להתקשר למס הכנסה ולא הייתה תשובה, כל הזמן הייתה תקלה. אני לא מפעל גדול, אני מפעל של 25 עובדים, ועד שהסתדרנו לקח המון זמן. היום על כל חשבונית שאני מוציאה אני מקבלת מספר הקצאה. שילמנו הון תועפות לחברות כמו אינטנגו. כל החברות החיצוניות לקחו הון תועפות בשביל לסדר לנו את העניין הזה. עלה לנו כמעט 50,000 שקל. אם אתם אומרים שזה לא עולה כסף והכל כל כך בקלות, זה קודם כל לא נכון. לעסק שיש הכנסה, 50,000 זו עוד הוצאה, אבל יש עסקים קטנים כמו סנדלרים, כמו לק ג'ל שאין להם את הכסף בשביל לסדר את זה. מי שירצה להוציא חשבונית פיקטיבית יוציא שש פעמים 5,000 ואתם לא תשאלו שום דבר, אתם תתנו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה שאת אומרת זה שהמערכות מוכנות וזה מטיל נטל. << אורח >> סטלה ניאזוב: << אורח >> זה באמת נטל. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> נראה לי שבלק ג'ל אין 5,000. << אורח >> סטלה ניאזוב: << אורח >> אל תדאג, יש יותר. אתם מעוניינים שהעסקים הקטנים והבינוניים יעשו בשבילכם את העבודה, אבל זה לא תקין. אני צריכה להחזיק עוד פקידה שכל היום תעשה את הדברים האלה. אתם אומרים שזו לא הוצאה, אבל זה לא נכון. אני אצטרך להעסיק פקידה שכל היום תתעסק עם מספר הקצאה, עם לשלוח, לקבל, לראות שיש טעות, שאין טעות. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> כל נושא של ההתחברות לחשבונית ישראל כרוכה בשני שלבים. יש את שלב ההתחברות הראשונית של כל עסק שלפעמים הוא קצת מורכב. בעסקים שטיפלנו ראינו שאנשים התגברו על זה והמערכת עובדת חלק וטוב. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> זו הזדהות לשירותים של רשות המסים. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> כל מי שיש לו אזור אישי ביצע את ההזדהות, כשכמעט לכולם יש היום אזור אישי. אני חייב לפרגן לרשות המסים על כך שהמערכת שלהם עובדת טוב. לגבי כל הנושא של מספר הקצאה לאחר שמתחברים, לפחות במערכות שמפיקות חשבוניות, חשבונית ירוקה, המערכת עובדת אוטומטית. אני אישית לא מרגיש שום שהות בהפקה של מספר הקצאה. זה כמו שאנחנו מאשרים כרטיס אשראי בסופר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז איפה הבעיה? << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> מה כן? צריך לתת זמן התארגנות לעסקים כדי להטמיע את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת "להטמיע"? << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> לאחד שאין אזור אישי, לאחד שצריך לבצע את ההתחברות, או לאחד שצריך איזו שהיא התאמה עם חברת החשבוניות שלו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אזור אישי זה רבע שעה. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> זה פעם אחת. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> יכול להיות שצריכים לתת זמן התארגנות של כמה חודשים לכל העסקים להירשם, להיכנס, להתאים את התוכנה. אנחנו בהחלט בעד להוריד את זה ל-5,000. בניגוד לחברים פה מנשיאות המגזר העסקי שאמרו שלא מסוכם עליהם, אני יודע מירון שהוא ודובי סיכמו עם שי וזה מקובל עליהם להוריד ל-5,000. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> אנחנו מתנגדים לבקשה להוריד מיד ל-5,000 שקלים. חייבים לקחת בחשבון את המצב של העסקים הקטנים אחרי המלחמה והקורונה. כדאי לעשות את זה בצורה מדורגת, להיצמד למתווה שהוועדה החליטה עליו. כמה כסף האוצר ורשות המסים הולכים להכניס לקופת המדינה מהורדת הרף? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> 100 מיליון השנה. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> עם הדיווח המפורט זה יהיה מאות מיליוני שקלים. אנחנו חושבים שיותר מראוי שהאוצר יפריש מאותם מאות מיליוני שקלים לטובת העסקים הקטנים. יש הרבה דברים שהעסקים הקטנים צריכים עזרה וכל פעם מחדש מחפשים מימון ולא מוצאים. יש אפשרות לעשות את התיקון הזה שהוא חשוב וראוי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> למה זה מפריע לכם להכניס את הדברים בחקיקה? אם אין לכם שום בעיה עם הסיכומים האלה, איפה הבעיה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יש חזקה פרשנית שאומרת שאין המחוקק משחית את מילותיו לריק, שזאת חזקה שיש לה משמעות בערכי משפט. קביעת הוראות נוספות מייצרת שאלות פרשניות של למה הכנסנו את זה, יכולה לייצר כל מיני אירועים שאנחנו לא מתכוונים להגיע אליהם. משהו קבוע שאנחנו יודעים איך הוא מפורש אנחנו מעדיפים להשאיר. אם יש מחלוקת לגבי האם זה נצרך או לא נצרך, זה משהו שכדאי לפתור אותו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר ביחס לכל אחת מההוראות איך אפשר להחיל אותן. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> לגבי הארכת מועדים יש את שני הסעיפים שג'ק כיוון אליהם, שזה סעיף 38 וסעיף 116(א). 116(א) זה הארכת מועדים לקבלת תשומות מעבר לחצי שנה, כשאנחנו נותנים את זה עד חמש שנים. אנחנו נכלול שגם מספרי הקצאה וחשבוניות שלא נדרשו עד חמש שנים יקבלו מספרי הקצאה וייכללו במסגרת הסעיף הזה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אני מתנגד באופן מוחלט. לפני שלוש שנים אמרת שאתה לא מסכים שתהיה סמכות למנהל רשות המסים לתת מספר הקצאה בדיעבד. בגלל זה כתבנו את 40ב וקבענו תנאים קשים מאוד. באת וקבעת לפני כמה חודשים שרק במקרים של נפילה משקית אתה מוכן לתת. בחודשים האחרונים קצת הגמשת את עמדתך ואמרת שאתה מסכים גם חמש שנים לתת מספר הקצאה לחשבונית שאיננה. רוח החוק היא שלך, כשלמנהל רשות המסים אין סמכות. הסכמנו בחודש או בחודשיים האחרונים שתיתן את המספר הזה גם חמש שנים. אני מבקש מאוד שזה ייכנס לחוק, שזה לא יישאר הוראה פרשנית. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> 40ב זה גורף. << אורח >> תומר אזרזר: << אורח >> ג'ק מדבר על נוהל שיצרנו לגבי תקלה גורפת כשיש תקלה בענן של רשות המסים ואין מספרי הקצאה לאף אחד. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תסביר למה אתה מתנגד שזה ייכנס בחקיקה. << אורח >> תומר אזרזר: << אורח >> למה שג'ק מדבר עליו יש פתרון בחוק. סעיף 38(א) אומר שניתן לנכות מס תשומות באמצעות הצהרת ייבוא, חשבונית מס, מסמך אחר שאישר המנהל, שזה במשרד מע"מ אזורי קורה. אם למנהל יש אישור לאשר מסמך אחר לפי הסעיף, המסמך האחר לאו דווקא חייב לשאת מספר הקצאה. מה שחייב לשאת מספר הקצאה זה חשבונית מס לפי סעיף 47. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> איפה כתוב בחוק שהמנהל רשאי? << אורח >> תומר אזרזר: << אורח >> ב-38(א). << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> זה לא כתוב. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מה לגבי הסעיף השני? << אורח >> תומר אזרזר: << אורח >> סעיף 116(א) זה הארכת מועדים, זה סעיף שקיים. בחוק מע"מ ניתן לדרוש תשומות עד חצי שנה. אם עברה חצי שנה, פונים למנהל ומסבירים לו שהתשומה אכן שייכת לעסק וניתן לדרוש אותה עד חמש שנים. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> חמש וחצי שנים. << אורח >> תומר אזרזר: << אורח >> נכון. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> ה-5,000 זה רף שקיים אצלנו במסגרת הדוח המפורט, זה רף סביר, זה רף שהאינסנטיב לפצל בו עסקאות לא לגיטימיות יפחת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם מישהו מוציא 20,000, 20,000 ועוד 20,000 באותו יום, מה קורה? << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> במסגרת ההקצאה נבחן את העסקאות של 20,000, 20,000 ו-20,000. ככל שזה לא לגיטימי ברור שהוא לא יקבל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תוך שניות אתה יכול לבדוק? << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> כן, זה המודל. << אורח >> סטלה ניאזוב: << אורח >> כל חשבונית שאני מבקשת אתם בודקים? << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> כל עסקה שאת עושה בסופר עם כרטיס אשראי. << אורח >> סטלה ניאזוב: << אורח >> הסופר לא מעניין אותי, אני מדברת על העסק שלי. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> זה אותו מנגנון. כשאת מעבירה כרטיס אשראי בודקים אם הכרטיס לא מזויף, אם יש בעיה עם האשראי שלך. אותו דבר ברשות המסים, כל חשבונית שמשודרת אנחנו בודקים. << אורח >> גל אסף: << אורח >> ב-20,000 אתה יכול להכניס מגוון מאוד גדול של הוצאות. מתחם הסבירות לכל ייעוץ ב-5,000 נהיה מאוד תמוה. ברור שהרף של האפס זה אידיאלי, אבל אנחנו נצמדים להסכמות עם נשיאות המגזר העסקי ונשארים ברף של ה-5,000. כמות הסיפורים שתוכל לספר על מתחת ל5,000 הרבה יותר נמוכה. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> גם חשבונית מתחת ל-5,000 לא נכנסת לדיווח המפורט, שזה הדיווח החודשי שבו רואים את כל החשבוניות ונותנים את הזיכוי במס תשומות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תענה על השאלות של חברי הכנסת. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> הצגנו בוועדה כמה פעמים את הנתונים של שנה שעברה, של 30 מיליארד לתקופה של שבעה חודשים לגבי חשבוניות שחשודות כפיקטיביות. מתוך זה המע"מ הוא כשישה מיליארד. לא יצטרכו להקליד חשבוניות ידנית, יוכלו לשאוב את כל הנתונים ממערכת חשבוניות ישראל לדיווח המפורט וככה להקל על הדיווחים של העסק. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> זה אותו אחזור שביקשתם. << אורח >> גל אסף: << אורח >> לגבי ההקלות על מחזור, מה שחבר הכנסת דלל הציע, כל רף שאנחנו נותנים ארגוני הפשיעה מנצלים. אחרי שקבענו רף של 20,000 גדלו החשבוניות מתחת ב-10%, ב-17%, בגידולים שהם לא ברי קיימא בינואר. הבאנו את הדוגמה של עסק עם אפס מחזור, עסק שלא עושה כלום ומשתלטים עליו, מוציאים המון חשבוניות, מעבירים את הבעלים, מפסיקים לייצר. בדרך הזאת גונבים מיליונים. בסוף ארגוני פשיעה הם חכמים, הם יגידו שהם עושים המון עסקים קטנים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם הם חכמים הם ינצלו גם 5,000. אין לזה סוף. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> אנחנו נעצור אותם ב-5,000. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו במרדף מתמיד בגלל שהם חכמים, שזה בסדר, רק שזה לא טיעון. << אורח >> גל אסף: << אורח >> כבר היום הם לוקחים עסקים עם אפס מחזור. הם לוקחים עסק שלא עושה כלום, חברה פיקטיבית לחלוטין, מתחילים להנפיק חשבוניות ואחרי חודש נעלמים מהעיר. בגלל זה אנחנו דורשים שזה יהיה על כל העסקים גורף. חבר הכנסת בליאק, אתה צודק, אבל בסוף אנחנו פה במידתיות ובסבירות, שזה להיצמד לרף של 5,000. ברור שהאידיאל היה מהשקל הראשון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> השאלה אם במרדף הזה אנחנו לא מכסחים עסקים טובים? << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> אנחנו נציין את כמות העסקים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני מבין את כל מה שאתם אומרים, אני חושב שצריך להילחם, זה בסדר, וגם אפשר לחשוב וליישם, אבל מה שמפריע לי בכל זה, ואני אומר את זה לאורך כל הדרך בכל הישיבות, זה אותם אנשים, אותם עסקים קטנים יחסית שלא נמצאים בלופ של רואי החשבון, של טכנולוגיה. מה הם צריכים לעשות? אתם מוציאים אותם עבריינים. יש לא מעט עסקים של 300,000, 400,000, 500,000 שהולכים לרואה חשבון פעם בשנה. לך עכשיו ותתקין את המערכת, לך תקבל הכשרה, לך עכשיו לרשות המסים. אם ניקח את הדוגמה של תושבי חוץ, הם רוצים לשלם שכירות על דירה ולא יכולים, אין להם את התו, אין להם את השובר. יש קושי באותם עסקים שכן רוצים לשלם. מישהו צריך לתת להם את הפתרון – הדרכה, הכשרה, כל מיני דברים. לא כל דבר זה רואה חשבון. לרואה חשבון זה מבזבז זמן הדברים האלה. רואה חשבון לא לוקח משהו שהוא לא 10,000 שקל בשנה. עסק קטן שמשלם 10,000 שקל לרואה חשבון זה לא הגיוני. צריך להילחם בהון השחור, אין ספק, אבל רוב העבודה שאתם מבקשים נעשית על ידי העסקים עצמם, אם יש להם את כוח האדם, או על ידי רואי חשבון. אתם צריכים להתחשב בדברים האלה. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> ניתן היום להפיק חשבוניות בשתי דרכים: דרך הנהלת חשבונות ודרך פנקסים ידניים. אנחנו לא מדברים על הסנדלר שהמחזור שלו קטן ולא על הלק ג'ל, אנחנו מדברים על מחזורים מעל 5,000 שאנחנו רוצים להחיל עליהם. 95% מהעסקים האלה עובדים דרך בית תוכנה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בוא נדבר על ה-5%. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> יש לי פתרון גם לאותם 5%. אותם 95% יתחברו, ייכנסו לאזור האישי, וכמו שקורה מעל 20,000 כך גם יקרה ב-5,000. לגבי אותם 5% שעובדים ידני והם כן בפלח הזה שאמורים להיכנס פיתחנו יישום ידני, יישום אינטרנטי, אפילו דרך אפליקציה חינמית של רשות המסים שאפשר להקליד את העסקה ולקבל מספר הקצאה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> על כל חשבונית ידנית? << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> על כל חשבונית, ובגלל שזה ידני הוא רושם את המספר הזה בפנקס. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה חלק ממערכת הנהלת חשבונות? << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> בדיוק כמו שהוא עושה היום. כשאתה מוסר חשבונית ידנית, אתה נכנס לאפליקציה, מקליד את השדות שאתה צריך, לוחץ אנטר, מקבל מספר הקצאה, את אותו מספר בן תשע ספרות, רושם אותו על החשבונית בתוך הפנקס ומוסר אותו ללקוח. אנחנו נתנו ודאות, מה שאין היום, לבדיקת אותן חשבוניות. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> ברור לך שזה אחרי שהוא נרשם. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> הוא נרשם לאזור האישי לכל השירותים המקוונים של רשות המסים, לאו דווקא חשבוניות ישראל, וזה לוקח רבע שעה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אחרי שהוא מזין את החשבונית הזאת הוא לא צריך לעשות דיווח מפורט. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אתם מקיימים הכשרות? יש פרסום על זה? << אורח >> גל אסף: << אורח >> יש מוקד שעשה בורדינג ל-100,000 איש. עכשיו, אחרי שנתקן את החקיקה הזאת, הוא יצטרך לעשות בורדינג ל-24,000 איש. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אבל ה-24,000 האלה בעייתיים פי 10 מכל ה-100,000. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> הוכחנו שאנחנו יודעים לפלח גם את אותה אוכלוסייה קשה של המפונים בזמנו. עזרנו להם, רשמנו אותם, והכל עבר בצורה מצוינת. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> פונים אלי חברי דירקטוריון במקום מסוים שמוציא חשבוניות אולי 10 פעמים בשנה והמחזור שלו הוא אולי 300,000. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> הוא עושה את זה בשניות פה, הוא לא צריך בית תוכנה, הוא לא צריך כלום. בתוך אתר רשות המסים יש הדרכה, כולל סרטונים שמכוונים איפה לוחצים, איפה רושמים. יש לנו גם מוקד שירות לקוחות, כוכבית מסים. עשינו אין ספור הדרכות בלשכות, מרחוק ומקרוב הדרכנו את כולם. ככל שצריך עוד, יש במוקד שירות לקוחות ובאתר סרטוני הדרכה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> האם יש פתרון טכנולוגי לעסקים קטנים של 120,000 שקל שאולי מוציאים פעם בשנה חשבונית של 6,000 שקל? האם יש לך אפשרות לתת לצד השני לקזז מע"מ ולהגיד שאתה לא מחיל על עסקים עד 120,000? אם אין פתרון טכנולוגי אנחנו תקועים פה. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> הפתרון הוא עוסק מורשה או לא עוסק מורשה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> האם אתה מוכן לתקן את הנוהל כך שעסקים עד 120,000 יוכלו להוציא שתי חשבוניות של 4,000 שקל? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שהם עוסקים מורשים. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> אתה נותן לו לפצל חשבונית? זה בניגוד לחוק. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> עד 120,000. << אורח >> תומר אזרזר: << אורח >> היום הוא 120,000, מחר הוא 121,000. איך אוכפים את זה? << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> לא אוכפים. קבעתם בנוהל שאם מישהו יפצל את אותה עסקה באותו יום הוא עשה עבירה פלילית, נכון? אם קוסמטיקאית עושה הרצאה של 6,000 שקל ואין לה מספר הקצאה, היא תקועה מול אותה חברה שהיא נתנה לה שירות. היא עוד לא נרשמה. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> אז שתירשם. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אנחנו לא רוצים שהיא תסתבך עם הרישום. << אורח >> יואל חלימי: << אורח >> הרישום הוא ממש פשוט. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אנחנו נתחיל בהקראה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> תיקון חוק 11. בסעיף 38 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב ההתייעלות לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 (בפרק זה – חוק ההתייעלות הכלכלית הכלכלית) - זה בעצם הפניה לסעיף בחוק ההסדרים שבו נקבע כל המנגנון של חשבוניות ישראל. (1) בכותרת השוליים, במקום " – הוראת שעה" יבוא "והוראת שעה"; יש חידוד בכותרת הסעיף שמודיע שיש פה גם תיקון קבע. (2) בסעיף קטן (א), במקום הרישה יבוא "בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (בסימן זה – חוק מס ערך מוסף)"; הפתיח שמופיע היום קובע הוראת שעה. הבקשה כאן היא לשנות את זה ככה שזה יהיה פתיח של חיקוק קבוע. (3) סעיף קטן (ב) – בטל; סעיף 38(ב) קבע את כל מתווה הוראת השעה. הבקשה כאן זה להוריד אותו כדי לאפשר ירידה מיידית ל-5,000. (4) בסעיף קטן (ג), ברישה, במקום "בסעיפים קטנים (א) ו-(ב)" יבוא "בסעיף קטן (א)"; לאור הביטול של סעיף קטן (ב) צריך להתאים את הנוסח של הרישה. (5) סעיף קטן (ד) – בטל. יש פה ביטול של הסעיף שמאפשר לשר האוצר להתקין צווים שמשנים את המתווה. תיקון 13. סעיף 38 לחוק ההתייעלות הכלכלית כנוסחו בסעיף 11 לחוק זה יחול על חשבוניות חוק מס שהוצאו מיום התחילה ואילך; לעניין זה, "חשבונית מס" – כהגדרתה בסעיף ההתייעלות 47 לחוק מס ערך מוסף. הכלכלית – תחולה יש פה הבהרה שאומרת שהתיקון הזה לא חל באופן רטרואקטיבי אלא רק על חשבוניות מס שמוצאות מיום התחילה ואילך. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> יש שלוש סוגיות שעלו פה שצריך למצוא להן פתרונות. לא הצלחתי להבין את העניין של התסבוכת בחקיקה. אם מרגיע את המגזר הציבורי שיש איזו שהיא בהירות בחוק בעניין הזה, צריך יהיה למצוא פתרון איך תהיה יותר בהירות בנושא הזה, בנושאים שהוסכם עליהם. לעסק קטן של 120,000 שקל שחזקה עליו שהוא לא עסק חד פעמי - אם הוא חי מ-1,000, 2,000, 3,000 ופעם אחת היה לו 6,000 - אין פתרון. האם שקלתם לעשות את זה מדורג מכיוון שזה עובד תקופה? אנחנו חיכינו שזה יעבוד שנה וחצי, אבל זה לא עובד שנה וחצי. האם שקלתם לעשות את זה מדורג ב-2026 וב-2027? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתה מתכוון לכך שזה ירד ל-10,000 ב-2026 ול-5,000 ב-2027. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> העמדה שלנו היא לרדת ל-5,000 השנה. יש לזה גם השלכות על הכנסות המדינה. אנחנו רוצים שזה יהיה במכה, שיעזרו לכולם באותו מעמד. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תנסו להגיע בשלוש הסוגיות שהעליתי, לראות אם יש איזה שהוא חידוד ופתרונות בנושא של העסקים הקטנים ובנושא של החקיקה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה צריך לעבור איזה חצי שנה ואולי אחרי זה לרדת. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> צריך איזו תקופה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> קחו מ-1 ביוני. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> קיווינו שתהיה לנו שנה של פיילוט, ואני זוכר את הדיונים, אבל לא הייתה שנה של פיילוט. בואו תנסו לראות איך אנחנו משתפרים. אני חושב שאת הנושא הזה מיצינו להיום. תנסו למצוא איזה שהוא מתווה שיפורים בעניין ותעדכנו אותנו. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אני מבקש שהסעיפים שדיברנו ייכנסו לחוק. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:25. << סיום >>