פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 36 ועדת העבודה והרווחה 04/03/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 382 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שלישי, ד' באדר התשפ"ה (04 במרץ 2025), שעה 12:22 סדר היום: << הצח >> 1. סעיף 17 (חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 [פרק ד'] (מ/1822) << הצח >> << הצח >> 2. סעיף 18 (גמלאות לראש הרשות וסגניו) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 [פרק ד'] (מ/1822) << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר דבי ביטון יונתן מישרקי עפיף עבד מוזמנים: אריאל פרץ – עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר טל ישראלי – רכזת פיננסית, אגף תקציבים, משרד האוצר תהילה נתנאלי – מנהלת תחום בקרת הון אנושי ברשויות מקומיות, משרד הפנים מרב אמיר – עו"ד, לשכה משפטית, משרד הפנים מורן פרוינד – עו"ד, לשכה משפטית, הנהלת בתי המשפט ירון לוי – שופט בכיר, יו"ר נציגות השופטים הארצית מאיר כהנא – דיין, יו"ר נציגות הדיינים הארצית, בתי הדין הרבניים יצחק שמעוני – שופט בדימוס, חבר נציגות השופטים גלעד דוויק – יועץ, חברת קוצ'יק, נציגות שופטים יגאל ביבי – יו"ר, עמותת חברי כנסת לשעבר, וראש עיריית טבריה לשעבר שי דיקמן – בת דודתה של כרמל גת שנרצחה בשבי חמאס בעזה ייעוץ משפטי: יעל סלנט מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל סגנית מנהלת הוועדה: אורית ארז רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << הצח >> 1. סעיף 17 (חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 [פרק ד'] (מ/1822) << הצח >> << הצח >> 2. סעיף 18 (גמלאות לראש הרשות וסגניו) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 [פרק ד'] (מ/1822) << הצח >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלום וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. ד' באדר התשפ"ה, ולמספרם, ה-04.03.2025. יש לנו פה שני נושאים, סעיף 17 (חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית, והנושא השני זה (גמלאות לראש הרשות וסגניו) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית. אנחנו קיימנו כבר דיון בעניין הזה, והבנו שמשרד האוצר, יש לו חידושים בהצעה שלו, אבל לפני זה אני רוצה לאפשר לגב' דיקמן, בת דודה של כרמל גת הי"ד שנרצחה בשבי. בבקשה, גב' דיקמן. << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> תודה, יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. שלום ליושבי הוועדה ותודה שאתם נותנים לי להתחיל בדברים. אני שי, אני בת דודה של כרמל גת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> והאחיינית של כנרת, צריך להגיד. << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> והאחיינית של כנרת, נכון. תודה. כרמל וגם כנרת היו באותו הבית בקיבוץ בארי כשכרמל הגיעה למשפחה בשמחת תורה. כרמל, חוץ מזה שהיא הבת של כנרת ושהיא בת הדודה האהובה שלי, אחרי שהיא נחטפה הייתה שם ברשימה, ואפילו שם שעתיד היה להשתחרר ביום למוחרת הפיצוץ של העסקה. כשהעסקה של חודש נובמבר 2023 לא הושלמה, כרמל נאלצה להישאר עוד 328 ימים בשבי ולחכות לעסקה, ממש כמו שעכשיו העסקה לא מושלמת. כשעסקה חדשה לא הגיעה והמלחמה הגיעה במקומה, אז כרמל נרצחה בשבי. אתם דנים כאן, יושב-ראש הוועדה, בעניינים חשובים. תאמינו לי, אני לא רוצה לבוא הנה כל יום ולהפריע לסדר-היום של המדינה. זו ועדת העבודה והרווחה. המדינה הזאת צריכה להיות יצרנית ולהמשיך קדימה. אנשים צריכים להמשיך לכלכל אותה, לאפשר לה לצמוח, ואני גם יודעת שזה אפשרי. אני יודעת כי ראיתי את החטופים חוזרים, וכל אחד נותן יותר תקווה מהשני לשיקום. רק עכשיו ראינו את שגיא דקל חן חוזר אחרי 490 יום בשבי ואומר, "אני פיקס. יש לי ילדה חדשה", ילדה שהוא לא הכיר כי הוא היה כל הזמן הזה בשבי, אבל הוא חוזר עם חיוך ותקווה. ראינו את עומר שם טוב שחזר בשבת הזו עם חיוך על הפנים, ואחרי תשעה ימים במדינת ישראל, אחרי שהוא היה 500 יום בעזה, הוא כבר טס לארצות הברית כי הוא דואג לכולם. עולה על מטוס לארצות הברית. ראינו את מחברות השבי שלו. ראינו איך הוא שרד כל דקה. כל דקה היה כמה לאוכל, ואחרי תשעה ימים במולדת הוא כבר טס בשביל האחרים. ראינו את גדי מוזס שהמשפט הראשון שהוא אמר, אדם בן 80 שיצא מהשבי, "אני אשקם את ניר עוז". אני רואה את החיילים הפצועים שלנו שלא משלימים עם מר גורלם. כל אחד מרכיב לו פרוטזה. כל האינסטגרם שלי מלא בחיוכים של אנשים שמקפיצים כדור על רגל עם פרוטזה, ומשתקמים, משקמים ואפילו חוזרים לצוות שלהם, לכוח שלהם, להיות התקווה של כולנו לעתיד טוב יותר. אני רוצה לעבור הלאה, אבל לצעוד קדימה עכשיו זה לדרוך על האנשים שלנו שקבורים עכשיו באדמת עזה. חלקם קבורים כחללים וחלקם קבורים חיים. איך אנחנו יכולים לעשות דבר כזה? אני יודעת שיש עכשיו אפשרות להחזיר את כולם בפעימה אחת, להחזיר את כולם ביחד, ואני שומעת מכל עבר שמדינת ישראל בוחרת להחזיר חצי. חצי להוציא לחיים, לפרידה של המשפחות, וחצי להשאיר שם, ואני רוצה לשאול אתכם, את מי נציל ואת מי נשאיר? את נמרוד כהן שיצא בשבילנו ב-7 באוקטובר להגן על המשפחה שלי, להגן עלינו, אזרחי מדינת ישראל? יצא בלי לחשוב פעמיים בטנק מקולקל. כל שאר חברי הצוות שלו נרצחו. חלקם נחטפו, חלקם עדיין שם ונמרוד עכשיו חי שם. עכשיו החבלים קורעים לו בבשר. עכשיו כשאני יושבת כאן מולכם הוא רעב ללחם. את נמרוד נציל או נשאיר? באיזה חצי הוא יהיה? את רום ואיתן? ב-7 באוקטובר הם היו חלק מצוות האבטחה של הנובה. הם אבטחו שם בלי נשק וכשהמחבלים הגיעו הייתה להם הזדמנות להינצל, אבל הם בחרו לחזור פנימה לאש ולהציל אנשים אחד אחרי השני. הם טיפלו בפצועים. רום חייך לאישה שהייתה פצועה אנושות והוא אמר לה, אל תדאגי, את תהיי בסדר. אני אדאג לך. והוא דאג לה והיא חזרה כדי לספר. היא בחיים. הם לא ויתרו עליה. הם גם ראו מרחוק אישה שנראתה פצועה. הם התקרבו אליה והם הבינו שהיא אינה בין החיים, וכדי שלא יחללו את הגופה שלה הם חפרו בור. הם הטמינו אותה בבור. הם צילמו את המיקום המדויק ולא הפקירו אותה שם, לא לחילול גופתה ולא לחטיפת גופתה. הם מנעו את החטיפה שלה, והם עשו את זה בידיעה שמאחוריהם יש מדינה. הם הצילו את מי שהם יכלו בידיעה שאנחנו נציל אותם. את רום ואת איתן אנחנו נציל או שנשאיר מאחור? ביום שבת הקודם קיבלנו לידינו שישה אנשים בחיים, את אלי-יה כהן שחזר לארוסה שלו, זיו. הוא חשב שהיא נרצחה במיגונית המוות. הוא גילה שהיא ניצלה ואחרי 500 יום גם הוא חזר אליה. קיבלנו את טל שוהם שחזר לאשתו עדי ולילדים נווה ויהל. עדי, נווה ויהל שוחררו בעסקה הראשונה ואחרי 500 יום טל חזר אליהם בחיים. קיבלנו את אברה ואת הישאם אחרי עשר שנים. עשר שנים שהם לא ראו את אימא ואבא, לא דרכו על אדמת ישראל. קיבלנו את עומר שם טוב ואת עומר ונקרט שחזרו למשפחות שלהם, וכשכולנו צהלנו שקיבלנו את האנשים שלנו בחזרה, ארבע משפחות הסיקו את הבשורה שהאהוב שלהם לא יחזור אליהם בחיים. מתוך הידיעה שאלה ששת החיים, הם נאלצו להבין שהאהובים שלהם הם ארבעת הנרצחים. איציק אלגרט, אני בטוחה שאחיו דני דיבר פה בפניך, בין אם הסכמתם עם האופן ובין אם לא. הוא לחם כדי להחזיר בחיים את אח שלו, אח שלו איציק ששיחק "ארץ עיר" עם ילנה טורפנוב במנהרה. הוא נלחם כדי שאח שלו שהיה חי, יחזור הביתה בחיים. איציק נרצח בשבי. שלמה מנצור – את המאבק של אחותו הדסה אין אחד שלא העריץ במדינה הזאת. היא לא ויתרה לרגע על אדם בן 85, ומי מאיתנו היה מוותר על סבא שלו בשביל הסיכוי שיחזור הביתה בחיים? מי מאיתנו היה מוותר? אין לנו זכות. צחי עידן ואוהד יהלומי, שניהם אנשי משפחה עם אישה וילדים והורים שחיכו להם. כולנו ראינו את המעמד שממנו נלקחו צחי ועומרי, ובו צחי עם ידיים מגואלות בדם כי הן היו טבולות בדם של הבת שלו שהמחבלים רצחו. גם אותו אימא שלו ראתה בסרטון מהשבי כי הוא היה בחיים, כי אפשר היה להחזיר אותם בחיים. עכשיו יש הזדמנות להחזיר את כולם בחיים בפעימה אחת. אנחנו יודעים מה מצבם. כולנו, ואני יודעת שגם אתה, יושב-ראש הוועדה, שמענו את העדות של אלי שרעבי. אנחנו יודעים באיזה תנאים הם מוחזקים ואנחנו יודעים שסכנת מוות מרחפת מעל ראשיהם, ואנחנו עושים עכשיו בחירה. אתם מתארים לעצמכם שאת אושוויץ היו משחררים בטפטופים? שחצי היו מוציאים וחצי משאירים במחנות לרעוב? איך אנחנו, מדינת ישראל, עושים את הבחירה הזאת עכשיו? ואני יודעת, חבר הכנסת ישראל אייכלר, שאתה לא תומך בזה. אני יודעת שאתה תומך בשחרור של כולם. אני יודעת, אבל אני גם יודעת שכל עוד זה מתרחש ואנשים שלנו עכשיו מתחת לאדמה נמקים, אנחנו כאן העומדים מין הצד והבטחנו לעצמנו, לעולם לא עוד. אני גם יודעת שכל הציבור בישראל רוצה להחזיר אותם הביתה. אני ראיתי את הציבור שלנו יוצא יום אחרי יום השבוע ללוויות, ללוויה העצובה ביותר בעולם של שירי, אריאל וכפיר, ללוויה אתמול של איציק, ללוויה של צחי, ואני בטוחה שמחר כמו ביום ראשון לשלמה, אז גם מחר ללוויה של אוהד. לא רק בלוויות אנחנו נמצאים בסולידריות ענקית. אנחנו מגיעים לכל מקום בארץ, לכל גבעה ולכל חווה. משני הצדדים של הקו הירוק אנחנו ביחד בזה. אני שומעת את הציבור כולו אומר, תצילו קודם כל את האחים שלנו. אני שומעת גם את הציבור של הציונות הדתית שאיבד יותר מכולנו במלחמה הזאת, אומר, אנחנו לא רוצים לשלוח את החיילים שלנו להילחם עם יד אחת קשורה מאחור, לשלוח אותם להיכנס ולצאת מאותם האזורים, לשים את עצמם בסכנה כדי להיזהר על החטופים ולסכן גם את עצמם וגם את החטופים כמו שקרה לבת הדודה שלי. זה לא אשמתם וזה לא מגיע להם וזה לא מגיע לכולנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה ושנשמע ונתבשר רק בשורות טובות. אני מודה לך על הדברים המרגשים. כולם פה איתך ברגש ובביטוי של הכאב והצער והתקווה. אני מודה לך. ברשותך, אנחנו נעבור לנושא שהוא ממש קטן לעומת הנושאים הגדולים שדיברת עליהם, אבל אנחנו נאלצים לעשות את זה. << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> תוכל רק להגיד לי, חבר הכנסת אייכלר, אם אתה תומך בפעימה אחת שתשיב את כולם? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני יכול להגיד לך את העמדה שלנו שהייתה מאז ועד היום, שכל הצעה מעשית להצלת חטופים, ואני אפילו אוסיף להבאה לקבורה של חללים, אנחנו נתמוך בזה. << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> האם אתה חושב שהיא מעשית, ההצעה להשיב את כולם עכשיו כשיש לנו את הגיבוי של טראמפ? כשאנחנו עכשיו מפרים את ההסכם, אז בוודאי נוכל להפר אותו אחרי שנחזיר את כל החטופים? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את זה אף אחד מאיתנו לא יודע וגם אני לא, מה שיהיה. אנחנו יודעים מה שאנחנו - - - << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> מי שאנחנו מחליטים להיות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו לא מחליטים. יש מי שמחליט בעולם. לא אנחנו המחליטים. אני ראיתי כבר ניסים כאלה של שחרור של אנשים שאת סיפרת עליהם, שהיה קשה מאוד להאמין שהם יצאו משם. אנחנו זוכרים, סליחה שברח לי השם, שחמש וחצי שנים הוא ישב. << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> גלעד שליט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גלעד שליט. פה "זכינו" שאחרי 50 יום חזרו, ואז אחרי שחזרו כמה אנשים אחרי 50 יום, אמרתי, אם הם חזרו, יש סיכוי ותקווה לאחרים לחזור. לא ידעתי איך. גם היום אני לא יודע איך. אני רק מקווה ומתפלל שכולם ישובו לבתיהם בשלום ובשמחה, ושלא נדע עוד צער. << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> אני גם מתפללת. סבתא שלי במחנות הריכוז קיוותה והתפללה, כי לא הייתה מאחוריה מדינה שתחליט להחזיר אותה. האנשים שלנו בשבי מקווים ומתפללים, אבל לנו יש את היכולת להחליט. גם האנשים שחזרו בעסקה הראשונה, 105 אנשים שחזרו בחיים, זו הייתה החלטה. אתה נבחר ציבור שמקבל - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אני לא רוצה לקלקל את האווירה החזקה והעוצמה שאת השפעת פה על האנשים. עשית את זה טוב. << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> מה שחשוב הוא לא האווירה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם אנחנו ניכנס לדיסקוסיה לגבי מה שאחרים יעשו, זה לא אני ולא את - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היה מרגש וחזק מאוד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נכון. אני ממש מודה לך ומצטער שאנחנו צריכים לעבור לנושאים הפשוטים. << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> תודה. תודה לכם. שנהיה מי שאנחנו רוצים להיות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה, השופטים או האוצר? מי אתם רוצים שיפתח בסיכומים? אני מעדיף את האוצר כי זה אנשי מקצוע שהם מביאים את החוק. בבקשה, מה הסיכומים? << אורח >> אריאל פרץ: << אורח >> שלום, אריאל פרץ, משרד האוצר. לאחר מספר ישיבות עם נציגות השופטים, גם אתם כחלק, גם נציגות הדיינים לגבי היתכנות לתת איזה שהיא תוספת לכל הגמלאים שיושפעו משינוי שיטת ההצמדה שבנדון, בסופו של דבר הוסכם, והנציגות גם קיבלה החלטה אצלה בתוך הבית, על תוספת של 7.09% בפריסה על פני חמש שנים החל מ-2026 ועד שנת 2030. בנוסף יש עוד סעיף שנוסף פה, שיוקרא עוד רגע, שמדבר על שנת הפרישה של הגמלאי, שבה יש חודשים שהוא עדיין היה פעיל לעומת חודשים שהוא כבר היה גמלאי. עבור החודשים שהוא היה פעיל הוא יקבל לפי שכר הפעילים, ועבור החודשים שהוא היה גמלאי הוא יקבל לפי מדד המחירים לצרכן. אנחנו שמחים שבסוף הגענו למתווה מוסכם. עכשיו הוא יוצג בפני הוועדה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה, היועצת המשפטית תציג לנו. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> יש פה שורה של תיקונים שמבטאים את מה שהסביר אריאל, וסימנו אותם בצהוב כדי להקל על עצמנו. בעמוד הראשון בהגדרה של "המדד הקודם" הייתה סיפה שדיברה על העדכון הראשון. הסיפה הזאת מתייתרת ולכן היא ירדה, משום שאחרי זה נראה שיש הוראה ספציפית שמדברת על העדכון הראשון. זה תיקון אחד. התיקון השני הוא עמוד 2 במחיקת ההגדרה "מועד המעבר". אני אזכיר שבדיון הקודם דיברנו על זה שמועד המעבר הוא 1 באפריל. כרגע בגלל מה שתיאר פה אריאל, אין עניין של החלה רטרואקטיבית באופן שפוגע או משהו כזה, ולכן הורדנו את ההגדרה של מועד המעבר, ובכל מקום כתבנו את המועד הרלוונטי לאותו מקום, כשנגיד שהמועד הרלוונטי בעיקרון הוא ה-1 בינואר. תיכף נסביר את כל השינויים. לגבי "המשכורת הקובעת", זה למשל התיקון הראשון שקשור למועד המעבר. אמרנו, לגבי נושא משרה שחדל לכהן עד יום 31 בדצמבר 2024 – רכיבי המשכורת המובאים בחשבון לשם חישוב הקצבה בעד חודש ינואר 2025, לפי החלטת הגמלאות. בפסקה 2 לגבי נושא משרה שחדל לכהן ביום א' בטבת (1 בינואר 2025) או לאחריו, רכיבי המשכורת המובאים בחשבון לשם חישוב הקצבה בעד החודש שלאחר החודש שבו חדל לכהן, לפי החלטת הגמלאות. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> זה לא הנוסח שאצלנו. מה שאת מקריאה כרגע זה יותר חדש ממה שאצלנו. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה הנוסח שעלה לאתר. עלו אתמול שני נוסחים לאתר. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> באיזה שעה הוא עלה? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> עלו שני נוסחים לאתר. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> כנראה לנו יש את זה שקדם לו, כי מה שאת מקריאה עכשיו, אני לא מוצא את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תקשיב למה שהיא מקריאה. זה מה שאני עושה. כשיש לפעמים נוסח שונה, אני אומר, אנחנו מצביעים כפי שהקריאה היועצת המשפטית. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> חלק מהשינויים פה הם שינוים של צורה, של איך החוק יראה מבחינת שינוי נסחות, וחלק מהשינויים הם שינויים מהותיים. כאן אנחנו אומרים שמי שחדל לכהן עד 31 בדצמבר 2024, כלומר הוא כבר גמלאי פעיל במועד הזה, לוקחים בחשבון את רכיבי המשכורת שמובאים בחשבון לצורך חישוב הקצבה בעד ינואר 2025, לפי החלטת הגמלאות. לעומת זאת מי שחדל לכהן אחרי ה-1 בינואר 2025, לוקחים את רכיבי המשכורת של החודש לאחר החודש שבו הוא חדל לכהן. בנוסח הקודם זה היה 1 באפריל מועד המעבר, ועכשיו אנחנו מדברים על 1 בינואר 2025. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> הנושא של חישוב היחסים מבוצע לפי השכר הממוצע במשק, לא לפי הפעילים כי הפעילים הרי מוקפאים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> בואו נשלים את כל התמונה ואחרי זה אם יש משהו שפספסנו, תאירו את תשומת ליבנו. זה כמובן נוסח שגם האוצר עברו ואישרו שמקובל עליהם, וגם הנהלת בתי המשפט עברה והעירה. התיקון הבא הוא בעמוד 3 בסעיף קטן (ב). התיקון מבטא את מה שדיברנו פה על העדכון הראשון. נקריא את כולו כדי שיהיה ברור. (ב) המשכורת הקובעת של זכאי לפנסיה תקציבית תעודכן בחודש העדכון של כל שנה, בעד קצבת חודש ינואר ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> עברנו על ההגדרות בדיון הקודם. עכשיו החידוש, זה העדכון הראשון, מה שהצגתם פה שייעשה באופן יחסי. אולם לגבי נושא משרה שחדל לכהן ביום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) או לאחריו, תעודכן לראשונה המשכורת הקובעת של זכאי לפנסיה תקציבית, בחודש העדכון שלאחר השנה שבה חדל נושא המשרה לכהן, כמפורט להלן: << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> מי שפורש אחרי ה-1 בינואר, אז ההוראה הזאת של העדכון הראשון היא חלה לגביו, ומה היא אומרת? היא בדיוק אומרת את מה שאריאל הסביר פה מקודם, שלגבי החלק בשנה שבו הוא היה עובד פעיל, אז העדכון יהיה עדכון של שכר ממוצע כמו עובד פעיל, ולגבי החלק שבו הוא היה גמלאי מתוך השנה הזאת, אז ייקחו את שיעור עליית המדד. קיבלנו כל מיני הערות שזה יוצא קצת מורכב חישובית, אבל זה הדבר. אמרנו – (1) בשנה הראשונה לפי שיעור עליית השכר הממוצע ב-1 בינואר שלאחר השנה שבה חדל לכהן לעומת השכר הממוצע ב-1 בינואר בשנה שבה חדל לכהן, כשהוא מוכפל במספר החודשים שכיהן בשנה שבה חדל לכהן, ומוחלק ב-12. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה החלק שבו הוא היה פעיל. (2) לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם, כשהוא מוכפל במספר החודשים שלאחר החודש שבו חדל לכהן בשנה שבה חדל לכהן ומחולק ב-12. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> התיקון הבא הוא בעמוד 5. התיקון בעמוד 5 זה התוספת האחוזית שדיבר עליה אריאל. בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), חדל נושא משרה לכהן עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), ייווסף למשכורתו הקובעת המעודכנת לפי הוראות סעיף זה, עדכון נוסף בינואר של כל שנה, בשנים 2026 עד 2030, בשיעור של 1.418% מהמשכורת הקובעת המעודכנת בעת העדכון באותה שנה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זאת אומרת שרק לגבי מי שחדל לכהן עד 31 בדצמבר 2025, אנחנו מוסיפים כל שנה בינואר, בשנים 2026 עד 2030 – 1.418%, וזה כמובן כל פעם מתווסף לעדכון הקודם במנגנון כמו ריבית דריבית. אני לא יודעת אם זה בסוף יוצא 7.09 או לא. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> זה יוצא 7.35. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לפרוטוקול תמיד כדאי לדייק ולא רק לפרוטוקול. זה במנגנון של ריבית דריבית. את אותם תיקונים בדיוק אתם יכולים לראות לגבי חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו). זה ממש אותם תיקונים. כל מה שהצגנו פה רלוונטי גם לגבי ראש הרשות וסגניו בשכר. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> הם יודעים את זה? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הנוסח פורסם באתר הוועדה. הוזמן המרכז לשלטון מקומי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ברור שההסדר המיטיב הזה יחול על כל נושאי המשרה הכלולים בהצעת החוק, בלי הבדל. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> נושאי המשרה וראשי רשויות וסגניהם בשכר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בלי הבדל ביניהם. בבקשה, מי רוצה להעיר? << אורח >> ירון לוי: << אורח >> אני רוצה להגיד, הייתה לנו ישיבה מאוד סוערת ביום שישי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שופטים יכולים להיות סוערים? << אורח >> ירון לוי: << אורח >> אני מוכן להזמין אותך לישיבת נציגות ותראה איך היא מתנהלת. היו לנו אורחים והם באמת שאלו אותי, זה שופטים? היה מאוד סוער כי זה נושא מאוד טעון. בסופו של דבר ברוב קולות אכן ההצעה התקבלה, אבל ההתנגדות הייתה התנגדות קשה ונחרצת. התחייבתי לספר, ביקשו ממני כל שופטי בית המשפט המחוזי באר שבע, שהם מתנגדים מכל וכל להצעה. יש לנו כאב בטן גדול במיוחד בגלל תהליך הפרישה של שופטים, שופטים שהודיעו כבר עכשיו בשנה הזו על פרישה, אבל מועד הפרישה שלהם, בגלל ההתנהלות של הפרישה של שופטים, צריך לסיים משפטים שהם התחילו, לכתוב, אז הוא חל במהלך 2026. אני ביקשתי לברר בכמה שופטים מדובר. בסך הכול עשרה ונדמה לי שיש דיין אחד. ביקשנו להחיל את ההסדר גם עליהם או שתהיה לפחות ועדת חריגים שתבדוק את זה. זה לא יגרום לנפילה בתקציב המדינה, עוד עשרה שופטים. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> אולי נקדים לדברים של השופט לוי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גם ממך ביקשו שתגיד לפרוטוקול את כל מה שדנתם בפנים? << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> ממש לא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז למה אתה עושה את זה? << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> אני אגיד משהו לגבי המשא ומתן כולו, כיוון שאני הייתי בצוות המשא ומתן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה לא עבירה שהיית בצוות המשא ומתן, אבל לא כולם צריכים לדעת את זה. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> אגיד מה הנקודה שכן צריכים לדעת, כי לדעתי זו נקודה שחשוב שגם האוצר ייקח בחשבון וגם חברי הוועדה ייקחו בחשבון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> בעצם הפיצוי נותן מענה אך ורק לגמלאים שכבר הם גמלאים. אלה שמכהנים ועתידים לפרוש בשנים הקרובות לא מקבלים שום פיצוי. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הפיצוי של ה-1.418%? << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> כן. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה כל מי שיחדל לכהן עד סוף 2025. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> נכון, עד סוף 2025. מי שפורש החל מ-01.01.2026 שזה סמוך ונראה, הם יודעים בדיוק מי הם ומתי הם פורשים. זה דבר ידוע. לחברי הכנסת אולי זה לא ידוע אבל אצל שופטים זה ידוע. מדובר על בין עשרה ל-20 דיינים והנוסח אומר 30 שופטים, שאין לנו מענה ולא קיבלו שום פיצוי. הם אמרו לנו, תיראו, אתם ייצגתם אותנו אבל לא נתתם לנו שום מענה, כלומר הציבור הגדול מקבל מענה, שכבר גמלאים, ואנחנו לא, אז חשוב לומר את זה לפרוטוקול. מה שהבנו מהאוצר, שמכיוון שצפויה עלייה משמעותית ב-01.01.2026 לפי השכר הממוצע במשק, אז סביר שאת זה הם כבר יקבלו ולכן אל להם לדאוג מה-7% שחסרים. אני אומר את זה כאן לפרוטוקול מכיוון שאנחנו במלחמה ויתכן שחלילה יהיו דברים שאנחנו לא צופים כיום, ויהיה צריך לתת מענה לציבור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. מי עוד רצה להעיר? << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> אני יועץ מחברת קוצ'יק של נציגות השופטים. ליוויתי אותם בתהליך המשא ומתן מול משרד האוצר. אני אחדד רק שני דברים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רק משפט אחד אני רוצה, כי אני עוד צריך להיכנס להצבעות. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> בסדר, שני דברים. אחד, הנקודה הזאת של העדכון, אני אלייך בעיקר בהערה וגם לך, אריאל, בסמנטיקה. העדכון הראשון של שופט שמסיים את הקדנציה שלו במהלך שנה, לפחות מהדברים שאני שמעתי בנוסח, שהוא יקבל זה בינואר. ההיגיון של התיקון הזה שעשינו היה שהוא יקבל את הגמלה שמגיעה לו מהמועד שהוא פרש. שופט שפורש ביוני של שנה נתונה, לצורך העניין זכאי לגמלה, להבנתנו, מחודש יוני עם הגמלה הגבוהה יותר. נכון שהמספר הסופי יבוא רק בחודש ינואר, אבל הזכאות שלו צריכה להיות מחודש הפרישה שלו. הוא לא צריך לחכות חצי שנה לקבל את העדכון הראשון של הצמדת הגמלה. קודם כל המשכורת הקובעת שלו. זאת הייתה רוח השיחה לפחות עם אנשי משרד האוצר, שהוא יקבל את זה גם אם זה תשלום רטרואקטיבי. בינואר יש לי לצורך העניין את השכר הממוצע במשק. אני יודע שהוא עלה לצורך העניין ב-3%. לצורך הפשטות, חצי מהדבר הזה זה 1.5%. פרש ב-1 ביולי, צריך לקבל את ה-1.5% הזה רטרואקטיבית מיולי עד דצמבר, ובינואר לקבל את ההשלמה של ה-3% האלה ואת הקומבינציה הזאת, מדד המחירים לצרכן. זאת הערה אחת. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> זה לא כתוב כאן? << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> זה לא כתוב. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> זה לכאורה הכוונה פה. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> אני לא מבין את זה ככה. אני מבין שאתה מקבל את זה מינואר קדימה. לא מקבל את זה רטרואקטיבית. חיפשתי את המילה. לא מצאתי. << אורח >> אריאל פרץ: << אורח >> את מה שעלה בשנה שחלפה אתה מקבל בינואר. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> בואו נעשה מקרה בוחן, אוקיי? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אין לי עניין בזה. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> אין לי עניין אבל צריך להבין את הבעיה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מנחש שאתה מדבר אולי באדם אחד או שניים. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> אני פורש במשך השנה, והשאלה אם אני צריך לשלם על הדבר איזה שהוא קנס? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה שהאוצר יסביר לפרוטוקול את התשובה של האוצר בעניין הזה. << אורח >> אריאל פרץ: << אורח >> ראשית, רק נזכיר שאחת מהתוספות שניתנו פה, לא הקראנו אותה הפעם כי הקראנו אותה שנה שעברה, מדברת על עליית שכר הפעילים שהוקפאה בשנת 2024 והיא תינתן בכל מקרה בעדכון הראשון ב-2026 למרות שהיא לא ניתנה לפעילים השנה, אז כבר שיהיה על השולחן. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> זה נמצא בחוק - - - << אורח >> אריאל פרץ: << אורח >> פה שמנו סעיף. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> יש פה גם הוראה אבל זה נוגע להקפאה הספציפית הזאת. << אורח >> אריאל פרץ: << אורח >> נכון. בכל הנוגע לעדכונים, הרי עדכונים תמיד נעשים ב-1 בינואר גם לפנסיה תקציבית, גם לפנסיה צוברת, כשהמנגנון הוא שמסתכלים על העלייה בין המדד שהיה בדצמבר בסוף שנה לבין דצמבר בשנה שלפניו, כמה עלה המדד, ואת זה נותנים ב-1 בינואר של השנה שבדיוק מגיעה. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> אני חולק עליך, אריאל. המשפט הזה נכון לגבי פנסיה צוברת. הוא לא נכון לגבי פנסיה תקציבית, וזה תיקון החקיקה שאסי מסינג אמר שהעברתם גם לגבי גמלאי המדינה, שהם יקבלו באופן יחסי במהלך שנת הפרישה. אני לא מדבר על 2025 ואני גם לא מדבר על 2026. אני מדבר על 2040. יש לי שופט שפורש באמצע השנה. הפעם הראשונה שאתה אומר, אני מעדכן לו את הגמלה או מעדכן לו את זה לא על בסיס ינואר שנקבע המספר. יש מספר חדש באמצע השנה, ואתה אומר, אני מתעלם מזה. להבנתי זאת לא הייתה כוונת המשורר, אסי מסינג שהציג שאני מוכן לתת את הדבר הזה. הכוונה פה באמת ובתמים שהשופט במשך השנה יקבל את העדכון הזה גם לחודשים האלה. זה יכול להיות אפילו 11 חודשים. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> זה לא מה שכתוב פה בסעיף ב'? << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> אני לא מבין את זה ככה. אני לא משפטן. אני קורא שהעדכון הזה נעשה מינואר של שנה העוקבת. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> זה נעשה כי כתוב פה – המשכורת הקובעת היא ככה וככה. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> מתי היא תעודכן? ביום הפרישה צריך להיות. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אנחנו נמצאים תוך כדי שנה. אתם לא יודעים לנחש מה יהיה השכר הממוצע ב-1 בינואר של השנה שאחרי, לכן במועד הפרישה, אריאל, תקנו אותי, אני לא אוצר, אין לכם שני מדדים של שכר ממוצע שאתם יכולים להשוות ביניהם ולעדכן. לכאורה את העדכון של תחילת שנה של השכר הממוצע הוא כבר קיבל כעובד פעיל. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> הוא לא קיבל. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> המשכורת שאיתה הוא יצא לקצבה. אני מעדיפה שאתם תגידו את זה כי אתם גורמי המקצוע, לא אני. << אורח >> אריאל פרץ: << אורח >> חשבתי שזה היה ברור. אני אנסה שוב. בסוף המשכורת הקובעת ביום של הפרישה, מתגבשת. ממנה גוזרים את אחוזי הקצבה ואז למוחרת אתה כבר מתחיל לקבל קצבה. העדכון של המדדים נעשה בינואר על בסיס עליית המדדים שהייתה בשנה שחלפה, בשנת הפרישה, יחסי, חלק של עליית שכר הפעילים בחודשים שהיית פעיל, והחלק היחסי של עליית מדד עבור החודשים שהיית גמלאי. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> לתפיסתי הוא צריך לקבל את העדכון של החלק היחסי של השכר הממוצע במשק, רטרואקטיבית ממועד פרישתו. נכון, אני יודע את זה בינואר, אבל אני מבקש לשלם את כל ההפרשים האלה רטרואקטיבית לשופט שפרש בפברואר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל בעצם כשהם יוצאים לקצבה, נניח יצא לקצבה במרץ, אחרי שעודכן לו ב-1 בינואר של אותה שנה כעובד פעיל. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> בגין שנה קודמת. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> בגין שנה קודמת, ברור. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> אנחנו לא מחפשים את השנה הקודמת. אני מחפש את העדכון שמגיע לשופט במהלך תקופת פרישתו. << אורח >> אריאל פרץ: << אורח >> על בסיס מה? על בסיס המדד החודשי? << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> כן, על החלק היחסי. נניח שהשכר הממוצע במשק כמו שאמרתי, עלה ב-3%. אני מצפה ששופט שפורש באמצע השנה יקבל את המחצית הזאת – 1.5% כפול שישה חודשים, 9% גמלה. יכול להיות שזה לא כסף, יכול להיות שזה לא חשוב אבל זה עניין עקרוני. << אורח >> אריאל פרץ: << אורח >> במקום שזה יקרה בינואר? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הוא יקבל השלמה בעצם. מה שהוא מבקש, הוא לא ידע את המדד הזה באמצע השנה. הוא ידע את המדד הזה רק בינואר שאחרי. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> אמת. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> את אותו מדד שמתפרסם בדצמבר, ממה שאני מבינה, והוא אומר, תנו לנו את ההשלמות על התקופה רטרו. לא תשלמו לנו מ-1 בינואר את המעודכן, אלא תשלמו לנו אחורה ממועד הפרישה. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> נכון. << אורח >> אריאל פרץ: << אורח >> אבל לא יודעים מה יהיה העלייה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה קורה בכל המשק בעניין הזה? הרי זה נוגע לכל אחד. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> זה התיקון שהעברתם לגמלאי שירות המדינה. נתתם לכסון באופן יחסי לתוספות השכר שניתנו במגזר הציבורי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה קורה בכל המשק? << אורח >> אריאל פרץ: << אורח >> המנגנון הזה לא קיים בשאר המשק, כי יש פה יציר כלאיים מיוחד של בתוך שנה מסוימת לתת - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רציתי לדעת אם זה הנוהג במדינה או לא. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> זה הנוהג במדינה. אני לא איש אוצר ואני אומר לך. עשיתם תיקון חקיקה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה אומר שזה הנוהג. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה אתה אומר? << אורח >> אריאל פרץ: << אורח >> זה לא הנוהג כי זה המקרה הראשון שבו מייצרים עדכון מדדים היברידי באותה שנה. << אורח >> גלעד דוויק: << אורח >> תקרא את נספח ד' להסכם המסגרת של שנת 2008 עם האלכסון, עם תיקוני החקיקה שהייתם צריכים להעביר את זה. אני הבנתי שזה התעכב ובסופו של דבר אתם מקדמים את הדבר הזה כרגע, שזאת תהיה השיטה לגבי מגזר ציבורי. תחשוב על גמלאים בשירות המדינה שאתה אומר לו, אוקיי, עכשיו אני נותן תוספות שכר פעם בשלוש שנים. אם אתה לא פה, אתה לא מקבל את התוספת. אם אתה פה או פה או פה, אתה מקבל אפס. באה ההסתדרות, אמרה, זה לא הגיוני, כמו שאנחנו אומרים שזה לא הגיוני, ועשיתם את התיקון הזה. אתם עושים את התיקון הזה בצורה כזאת שבסופו של דבר זה התחדד עם אסי בדיון. מורן, תעזרי לי, שאמר אסי, זה חל רק על גמלאות ולא חל על פדיונות. אתם זוכרים את המשפט הזה? << אורח >> ירון לוי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ראש עיריית טבריה, ביקשת להגיד משהו. << אורח >> יגאל ביבי: << אורח >> כן, אני רוצה לומר משהו. רבותיי, זה פעם ראשונה שמפרידים בין הגמלאים של חברי הכנסת לחברי הכנסת, בין השופטים הגמלאים לשופטים. זה תקדים מסוכן. אני לא יודע מה אתם מתפשרים על זה בכלל? אני רוצה לומר לחברי הכנסת עצמם. הם זרקו כאן פצצה, האוצר. הם רוצים תקדים. הם התחילו איתנו שזה כסף קטן, ולא התחילו עם חברי הכנסת. הבאים בתור זה אתם, חברי הכנסת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו בכלל לא בחוק הזה כי אין לנו פנסיה תקציבית. << אורח >> יגאל ביבי: << אורח >> לא, העדכונים וכל זה. אתם לא בחוק הזה אבל אתם מקבלים לפי השכר הממוצע במשק ואנחנו לפי המדד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הדבר האחרון שאתה יכול לעשות לנו זה להגיד שאנחנו נוגעים בדבר, כי אז אני לא אוכל לקיים את הדיון. אין לנו ניגוד עניינים כי אנחנו לא בפנסיה תקציבית, ואל תכניס אותנו לעניין הזה. << אורח >> יגאל ביבי: << אורח >> עשרות שנים היינו בדיוק כל התנאים של חברי הכנסת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שמעתי מה שאמרת אבל תשמע מה שאני עונה. אני עונה גם לך וגם לפרוטוקול שחברי הכנסת דהיום אינם בחוק הזה. אין לנו פנסיה תקציבית. << אורח >> יגאל ביבי: << אורח >> הם יהיו בחוק הבא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו לא. אנחנו בפנסיה צוברת. אין לנו שום קשר עם הדבר הזה. << אורח >> יגאל ביבי: << אורח >> כן, אבל אתה היום ממשיך לקבל לפי השכר הממוצע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא רוצה לדבר על מה שאני מקבל כי אני גם לא יודע כל כך. << אורח >> יגאל ביבי: << אורח >> חברי הכנסת מקבלים לפי השכר הממוצע. מחר - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה מדבר על מחר שזה יבוא על השולחן? נדבר אז, בסדר. היום זה לא על השולחן. << אורח >> יגאל ביבי: << אורח >> התקדים הוא שלנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה צודק. << אורח >> יגאל ביבי: << אורח >> מחר יעשו את זה עליכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כדי שאנחנו לא נהיה בניגוד עניינים, אנחנו חייבים להיות מנוטרלים מכל הנושא. זה לא שייך לזה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה פשוט לא הנושא כרגע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה לא הנושא. << אורח >> יגאל ביבי: << אורח >> אנחנו מתנגדים בכלל לכל החוק הזה. הוא לא צריך להיות. מה שהיה שנים צריך להמשיך הלאה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שמענו את ההתנגדויות, שמענו את התמיכות. אנחנו יכולים לגשת להצבעה? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לא. יש לנו את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה לשמוע את חברת הכנסת ביטון על הנימוקים של ההסתייגויות. בבקשה, ניגש להצבעה על ההסתייגויות ולנימוק ההסתייגויות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, יש לנו שני מקבצים, מקבץ אחד של ה-150 שאני אדבר לגביו, ולאחר מכן נעבור להסתייגויות האחרות ששם אנחנו גם נעשה הצבעות. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> רק נגיד במילה, שההסתייגויות הגיעו אלינו ממש קצת זמן לפני הדיון. לא הספקנו לעבור על כולן. חלק מהן הן הסתייגויות חלופיות ולכן זה יהיה מספר מצומצם יותר של הסתייגויות בסך הכול, בסדר? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> גם מהעשר את רוצה להוריד? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לא. אנחנו נבחן אותן עניינית. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני מדברת על ה-150. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ה-150 זה מקבץ אחד. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לא תהיה אחת אבל גם לא יהיו 150. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, תודה רבה. בהמשך לדברי משפחת החטופים, זה כבר משפחות החטופים, אדוני, 515 ימים, 59 חטופים. תודה לאל חלקם חזרו, אבל כולנו ראינו את המראות, את הדאגה, את הדיווחים המאוד קשים על ההתעללות בהרעבה, ההתעללות הגופנית, ובואו נודה על האמת, אנחנו לא יודעים הרבה על מה שבאמת קרה שם. חרף העובדה שבאמת מרבית החטופים מנסים לשתף אמנם במינונים קטנים, אין ספק שהם נמצאים בציר הרוע שצריך להכחיד, שצריך להעניש. כבוד היושב-ראש, השבוע היה שבוע מטלטל. אני לפחות מצאתי את עצמי "מבלה" ממשפחה למשפחה. ניחום אבלים של משפחת ליפשיץ, לוויה של מנצור. גם משפחת ביבס שחרף העובדה שהם ביקשו שזה יהיה לוויה פרטית, אני המתנתי שהלוויה תסתיים, שהמשפחה תלך, ולא עמד ברוחי לא לעלות לקבר. אני לא יודעת אם אדוני יודע, אבל את כולם קברו בארון אחד, את הילדים עם האימא, והתמונה מפורסמת, איך היא יצאה איתם אותו יום כשהיא נחטפה, המבט המבועת, המפחיד של שירי. נסעתי לכיסופים והתעקשתי להדליק לה נר נשמה, גם לה וגם לילדיה, ולעמוד על הקבר. מה שאי אפשר להתעלם, זו חלקה בקיבוץ שם, בבית העלמין, ששייכת לניר עוז, זאת אומרת זה קברים שעוד לא החזירו לניר עוז כי אי אפשר כרגע לקבור. אתה מסתכל בצד שמאל, יש את הוריה של שירי, ואתה מבין ששלוש דורות קבורים כאן, שב-7 באוקטובר רצחו את הסבא והסבתא של כפיר ואריאל, ועכשיו בקבר ליד יש את שירי, את אריאל ואת כפיר, ואתה אומר, ריבונו של עולם, יש לנו מדינה. אנחנו לצערנו קוראים לזה שואה שנייה. תמיד חשבנו שהייתה לנו שואה אחת, ושואה שהיא כואבת ומלווה אותנו, ומי מאיתנו לא נמצא במחנות השמדה והולך ושומע את הסיפורים ורואה את הנעליים הנוראיות של ילדים קטנים, ואתה לא מאמין שב-2023 חילות המפלצות האלה הגיעו לאן שהגיעו ועשו טבח נוראי ללא הבחנה, ילדים, נשים. אני רוצה להגיד לך, אדוני, שנשאלה פה השאלה האם זה נכון לעשות פעימות, לא פעימות. אני באופן אישי לא מאמינה בפעימות. אני מאמינה שצריך לסיים את הסאגה הזו. הרי ניצחון כבר לא יהיה. זה לא סוד, נכשלנו. אנחנו רואים את התחקירים. התחקירים הם חמורים מאוד. הייתה הפקרה מדאיגה. כמובן אדוני יושב שבאותו יום, שאני תושבת שדרות, גם אחרי הבית שלי ירדו מחבלים, הספיקו לירות. למזלי בחרו להמשיך לתחנת משטרה שהייתה 100 מטר, שם קיפחו את חייהם עשרה שוטרים, ולדעתי עוד שני אנשי ימ"ר שהיו. ביתי שהייתה בקיבוץ כפר עזה, עכשיו הם מקבלים את התחקיר. הם קיבלו את התחקיר של כפר עזה, אדוני. החתן שלי אמר לי, דבי, אני יודע שניצלנו בנס, אבל לא האמנתי מה גודל הנס. סך הכול ארבעה-חמישה בתים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חשבתי על זה כששמעתי את התחקירים. את סיפרת לי על הנס, אבל מה ששמענו אתמול מראה שזה היה בלתי נתפס. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה נס גדול. אני מסתכלת על התחקירים ואני אומרת לך, אני רואה את נחל עוז ואני רואה את הכול, אבל כשאתה יודע שאתה בא לקבר של משפחת ביבס, האימא והילדים, מה שעובר לי בראש, זה יכלו להיות הנכדים שלי. זו יכלה להיות הבת שלי, כי זה באמת סך הכול ארבעה-חמישה בתים. שם הצליחו לעצור חמישה מחבלים. אחת לשבועיים אני עושה להם, קוראת לזה יום סבתוש. בגלל שרוב הזמן אני עסוקה, אני מביאה אותם בשישי-שבת. יש לי ארבעה נכדים, מכל ילדה, יש לה בן ובת, ואני מביאה אותם אליי, משחררת את ההורים ורוצה זמן איכות, אדוני. יש משהו יותר טוב מנכדים, מילדים? הנכדה מכפר עזה אמרה לי משפט שבאמת לא חשבתי שאני אתקל בו. היא אמרה לי, "סבתא, את חברת כנסת. למה את לא מחזירה את גלי וזיו שהם חברי קיבוץ כפר עזה?". זה קצת קשה כי זה מתקיל אותך. אמרתי לך, "היא-לי, למה את מתעסקת?", כי אנחנו אחרי ארוחה ומשחקים במשחקי קופסה. היא אמרה, "ככה". "רק אמילי חזרה ודורון שהייתה מדריכה חזרה, וגם אותם אנחנו רוצים. אנחנו לא יכולים לחזור לקיבוץ." ואתה מבין שהילדים האלה אמנם לא נחטפו בפועל, אבל הם חטופים. הם חיים את ה-7 באוקטובר. גם כשהחתן שלי שהוא בכיתת הכוננות דיבר על התחקיר והיינו בארוחה, אז היא אמרה, "סליחה, סליחה, יושבים פה ילדים, אל תזכירו לנו את הנורא מכל." אני מדברת על ילדה בת תשע שברור לי שזה ילווה אותה כל החיים שלה. וכן, הם מקבלים שיחות והם נמצאים עכשיו בקיבוץ רוחמה ויש להם הפעלות וכו', אבל הם חוזרים למיטה שזה לא המיטה שלהם, זה בקיבוץ רוחמה, זה קרוואן, זה לא הבית המרווח שהיה להם. מה שהדהים אותי, אדוני, אתה יודע שאת הצרכים שלהם הם עשו בפח של קיטי, כי הם היו 22 שעות. פח של קיטי זה פח צבעוני, ורוד, של ילדים, שילדות אוהבות. בשבוע שעבר כשהייתי אצלה בבית, אז היא הוציאה פח והיה של קיטי. אני חשבתי, בכל זאת אולי יהיה לה איזה טראומה. אמרתי לה, "ואי, היא-לי, קיטי?" אז היא אמרה, "כן, סבתא. אי אפשר לנצח אותנו." מחד, אתה רואה, אדוני, את הכאב, את הקושי, ומצד שני אתה גם רואה את הבשלות שלהם לאט-לאט להתחזק, לכן אני חושבת שיש לנו באמת חובה, ראשית, להביא את כל החטופים שלנו. הם במצב נורא. הלכתי לנחם את משפחת ביבס, ואני רוצה להגיד לאדוני, אני לחצתי יד לירדן ואין שם יד. יש מעטפת של בשר. הרזון הזה שיכול להיות שאנחנו רואים בטלוויזיה, הטלוויזיה נוטה גם קצת למלא. היה רזון. היו עצמות. אני הרגשתי שאם אני עושה רק ככה, אני מפרקת, אז אנחנו כבר מבינים. מי שראה את ירדן לפני שהוא נחטף, מדובר בהרעבה מטורפת, שלא לדבר על ההתעללויות שהם עברו שם. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לחשוב שבסוף אנחנו נוכל להתעלם או חלילה שהם ישלמו שם מחיר. אני אגיד לאדוני, אני שמעתי את דבריה של השרה סטרוק, שלא תהיה ברירה כנראה או אולי לוותר על כמה חטופים. זה לא עובר לי בגרון, כי אני לא יודעת אם היא הייתה אומרת את זה חלילה אם הבן שלה או הנכד שלה היה שם. אני חושבת שגם לפעמים אם יש דעות שאת מאמינה בהן, אולי הן לא צריכות להיאמר בקול רם כי יש אוכלוסייה מאוד גדולה של אנשים שמחכים, של סבים וסבתות שמחכים לחטופים שלהם. אנחנו צריכים להיות זהירים בלשוננו, בטח כנבחרי ציבור. אנחנו צריכים להבין שאנחנו צריכים לגלות אמפתיה. למזלנו זה דילג עלינו אבל זה יכול היה לקרות לנו וזה היה חמור. גם אתמול כל האירועים, ואני שמחה שיושב-ראש הכנסת יבדוק את זה. אנחנו לא יכולים לראות שמשפחות שכולות מקבלים מכות. אני מצפה מאנשי אבטחה לגלות אנושיות. אני ראיתי תמונה מזעזעת שמישהו חונק. אני מניחה שגם הוא התפרע וכו'. אנשים איבדו פה ילדים, את היקר להם מכול. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לנתק את הרגש שלנו, את היהדות שלנו. אסור לנו לעמוד על דם רעך ופדיון שבויים. אנחנו אנשים מאמינים. הבנתי שהיו שם גם כל מיני תנועות שלא היו צריכות להיות, או כל מיני קיצונים, אבל משפחות שכולות הם קודש קודשים. אף אחד מאיתנו לא צריך, לא יכול להחליף את הכאב ואת הצער שלהם שילווה אותם כל החיים. מהמקום הזה אני חושבת, כבוד היושב-ראש, אנחנו צריכים להיות מאוד נחושים כאן, ואתם בטח ובטח מהקואליציה. אני יודעת שהמקום שלך ושל המפלגה שלכם במקום הנכון, אבל אתם צריכים יותר ללחוץ. די עצוב לי שחטופים צריכים לנסוע לטראמפ עם המטוס של מרים ולא בכנף ציון שהוא שלנו, של מדינת ישראל. זה לא מטוס פרטי. את חטופים אנחנו יכולים לשלוח גם עם המטוס הפרטי ששייך למדינת ישראל. אני כבר אמרתי שלמרים אדלסון ולנשיא טראמפ מגיע פרס נובל לשלום, כי זה עצוב שמדינה שהיא מדינה שהיא חברה, היא גם זו שתקבל החלטות בעבורנו, ומצליחה גם להשיג הישגים. אני רוצה להאמין שראש הממשלה שהשיקולים שלו, לצערי מרביתם ידועים, יתעשת על עצמו ויבין שבסוף ההיסטוריה תזכור אותו רק על מעשיו. הוא רוצה להיות צ'רצ'יל, הוא מתיימר להיות צ'רצ'יל? כדי להיות צ'רצ'יל, בוא תעשה את הדברים שאמורים להיות. תציל את בני עמך, ואם צריך ועדה, תקים ועדה. זה לא אם צריך. אנחנו צריכים לתת תשובות לציבור. לי מגיע תשובות. גם אני רוצה תשובות להבין איך באותו יום בכפר עזה לא היה אף אחד, כשאני, אדוני, מתכתבת. אראה פה התכתבויות מזעזעות, שאגב רק עכשיו אני חוזרת אליהן. באותו יום היה לי מאוד קשה. ואז אני רואה שאני כותבת לבת שלי, "מה קורה"? והיא רושמת לי, "איפה הצבא?" ואני אומרת לה, "אתם שומעים אותם?" והיא אומרת לי, "יורים על שכנים". אני אומרת לה, "מה עם הילדים?" הנכדים שלי, ואז היא אומרת לי "צבא, צבא". אתה מבין את חוסר האונים. אמנם עברו דרכי, אבל בגלל שהיו מלא שוטרים, אז באיזה שהוא שלב במצלמות הבנתי שאני פחות או יותר מוגנת. היו מקומות שלא היו מוגנים. בשדרות נרצחו מעל 60 איש. אופקים. לא מדברת על הנובה. אתה לא יכול לפגוש את ההורים. החוק הזה, אדוני, שבאמת תודה רבה לך שליווית והיית שם, שאסור לפטר בני משפחה בשנת השכול הראשונה, זה בעצם מגיע באמת מההורים האלה של הנובה ששלחו ילדים לחגוג מסיבת שלום. זה הצעירים שלנו. הם חיים את זה. טוב להם עם זה ובסוף הם חוזרים בארונות. הייתי רוצה, אדוני, גם לשתף אותך. תראה את האבסורד. אמנם יש את ה-7 באוקטובר, אבל לפני שבועיים בערך ערכנו בשדרות יום לזכרה של אלה אבוקסיס. מי שזוכר את אלה אבוקסיס, ילדה בת 17, מדהימה. היא עצמה התקרבה מאוד לדת והלכה לעשות פעילות, ובחזרה הביתה עם אחיה הקטן, 2005, רקטה. היא בוחרת להשכיב את אח שלה, לשכב עליו והיא בעצם נהרגת. הרקטה פוגעת בה והיא נהרגת. ילדה מדהימה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כמה שנים? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 20 שנה עברו. ב-2005 האירוע היה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> צריך לקנא בימים ההם שכל אחד ואחת, זכרנו. כל המדינה זכרה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כן, כבודד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לכן שאלתי אם כבר עברו 20 שנה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כן, אני גם. כשהאימא הזמינה אותי, אמרתי לה, 20 שנה עברו? ולראות את אח שלה שהוא היה קטן ופתאום הוא מדבר באותו ערב. רק כמה מילים על אלה. אלה התחנכה בגנים דתיים והייתה מאוד אהובה. היה לה שיער מתולתל, פנים עגולות, תמיד זרחו. לאחר כיתה א' עברה אלה מבחני מיון של מכון ויצמן, התקבלה לכיתה ב' בבית ספר למדעים באלון. הייתה ילדה מאוד חכמה, מאוד מקובלת, תמיד מוקפת בחברים. בשעות הפנאי היא אהבה לנגן על חלילית. במסיבת כיתה ו' היא הייתה הכוכבת. אלה המשיכה לכיתה ז' במקיף הכללי במדעים, אולם אט-אט התחזקה בכיוון היהודי-התורני. היא עברה ללמוד באולפנה בצביה בנגב, מקום שהתאים לה מאוד. למדה בו עד יום מותה. בנוסף היא הייתה פעילה בסניף בני עקיבא. אגב, באותו יום היה מצב ביטחוני לא מזהיר בשדרות, ואימא שלה אמרה לה, "אולי לא תלכי?", כי היא הייתה מדריכה. היא אמרה, "אימא, גם אם יבוא ילד אחד, אני לא יכולה לאכזב", ובאותו יום היא ביקשה לקחת את אח שלה. אימא שלה אמרה לה, "אולי לא תיקחו אותו היום?" היא אמרה לה, "אימא, אני מבטיחה לך לשמור עליו", והיא הולכת לפעילות. היא עושה את הפעילות בבני עקיבא, היא חוזרת וקורה הנורא מכל. אני רוצה רק להקריא את מה שאימא שלה הקריאה בערב יום הזיכרון. "אלה שלי, איך חלפו להם כבר 20 שנה? אני עדיין לא מאמינה שאת לא איתנו. מחכה להתעורר מהחלום והחוסר שלך כל כך מורגש. היית תלמידה מצטיינת. עברת את הבגרויות בהצלחה והיית לא פחות ממצטיינת בדרך ארץ שלך ובמעשייך. אדוני העניק לנו אותך, ילדה מדהימה, נדיבה, בעלת לב ענק שתמיד חושבת על כולם. תמיד חשבת איך לשמח, איך לעזור, איך להקל על הקושי של האחר. אזכיר חלק בקצרה, איך דאגת לשמח חברה עצובה בברכה או בציור, איך תפעלת גמ"ח מזון לנזקקים, להביא משלך ולהזכיר לאחרים. לאסיפת הורים האחרונה הגענו אני ואבא, והמורה לימור קיבלה אותנו בשמחה ומייד אמרה, "למה באתם? לא הייתם צריכים. יש לכם ילדה מיוחדת. גידלתם אותה לתפארת, עם נתינה אין-סופית. אני מתפללת שהבת שלכם תהיה כמו אלה, כמו השם שלה." בשבת האחרונה כשרצית ללכת לסניף בני עקיבא בו הדרכת, ביקשת ממני שתמיר יבוא איתך. אמרתי לך שאני מפחדת וביקשתי שלא תלכי. אמרת לי, "אימא, החניכים שלי מחכים לי." הבטחת שתשמרי על תמיר, וקיימת. סוככת עליו בגופך מהרסיסים, ובזכות מעשה הגבורה שלך הוא כאן איתנו. אלה שלי, 20 שנה עברו. שמך הולך לפנייך ואת בלב של כולם. כמה בנות מצווה למדו וחקרו על אלה הגיבורה, כמה תלמידים לומדים עלייך, על מידותייך בבית הספר, וזה עושה לי נחת. אלה, אהובה שלי, אני בטוחה שאת נמצאת עכשיו במקום טוב ושטוב לך, ואת שומרת ומשגיחה עלינו מלמעלה. מי ייתן ומשיח צדקנו יגיע במהרה ויגאל אותנו ונוכל להיפגש בתחיית המתים, במהרה. אוהבת אותך ומגעגעת אין-סוף, אימא." << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אמן, אמן. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת, אדוני, שזה מספר. << אורח >> יגאל ביבי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אני רוצה להדגיש עוד פעם שיהיה גם רשום, ברור. אנחנו מתנגדים לתקדים המסוכן הזה, שזה פעם ראשונה ב-70 שנה שהפרידו אותנו, את הפנסיונרים מחברי הכנסת. אני מצטער שאני לא טיפלתי בזה יותר יסודי עם שר האוצר וכל זה. אני חושב שזה לא בסדר הנושא הזה, שזה תקדים מסוכן, וכסף לא ייתן לאוצר. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. קשה לי לעבור מהדברים שלך שהם היו כל כך ברום המעלה, לרדת להצבעות, אבל אני חייב לעשות את זה. בבקשה, היועצת המשפטית. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> יש לנו את הקובץ של 150 ההסתייגויות שמונחות פה לפניכם, שהן הסתייגויות שהן לא מהותיות. הן הסתייגויות שהן רובן לזמן דיבור וחלקן גם חלופי כמו שאמרנו, אז אני חושבת שאפשר לעשות על זה הצבעה כמקבץ, בעצם מ-1 עד 150. זה הכול תיקונים שונים לסעיף 17. פעם מבקשים להחליף את המדד, פעם את חודש העדכון, פעם סתם מילים, פעם במקום "שאר" להגיד משהו אחר. בגדול זה הסתייגויות שהן באמת לא מהותיות, ולכן אני חושבת שאפשר להצביע עליהן בבת אחת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד ההסתייגויות של יש עתיד להצעת חוק הגמלאות לנושאי משרה? ירים את ידו. מי נגד? שלושה. הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגויות נפלו ויהיה עליהן זכות דיבור במליאה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> יש כאן קובץ נוסף של חברי הכנסת מיש עתיד. אולי אני אקריא אותם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כאמור, הם הגיעו ממש עכשיו אז אנחנו ננסח אותם. מה שחלופי נסדר גם בהתאם. זה נכון גם על הקודם. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מצביעים לפי סעיפים? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> נצביע ככה ואחרי זה אתם תרשו לנו לעשות עבודת ניסוח. אני אקריא ונצביע אחת-אחת. בסעיף 17 להצעת החוק, בסעיף 1(ג)(א) במקום "החלטה שהתקבלה לפי סעיף 1" יבוא – החלטה שהתקבלה לפי סעיף 1 ובלבד שניתנה לעובד אפשרות ערעור עליה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את רוצה לנמק את זה? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה, נמקי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני אמשיך ואומר שנושא של ועדת חקירה חייב להתקיים. המשפחות דורשות את ועדת החקירה. אני חושבת שמחובתנו לכבד ולתת תשובות. ועדה ממלכתית פונה בעיקר למצוא את האשמים. יותר נכון שנבין מה היו המחדלים, שחלילה לא נמצא את עצמנו ב-7 באוקטובר נוסף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. מי בעד הסתייגות 1? מי נגד? שלושה. הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגות נפלה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות 2, בסעיף 17 להצעת החוק. בסעיף 1(ג)(א) אחרי "של סוג משרה בה כיהן" יתווסף – לפרק זמן של 36 חודשים רצופים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את רוצה לנמק עכשיו או אחרי הסעיף הבא? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כמו כן, אדוני, אנחנו בימים אלה עומלים וטורחים, ותקציב המדינה יבוא כנראה להצבעה. חשוב מאוד לדעת שיש לא מעט סעיפים בתקציב המדינה שלדאבוני לא תמיד רואים את טובת הציבור, והשיקולים הם שיקולים לא הוגנים. מצופה בסוף להבין שיש פה עם אחד, מדינה אחת, ובהחלט לכולם מגיע באופן שווה ונכון, ומצופה שכך יראה התקציב הקרוב. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני הייתי מאוד שמח אם היה בשביל כולם כל החוקים התקציביים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> יש הרבה בשביל כולם. אפשר לוותר קצת על קואליציוני, לעגל פה ושם ותראה איזה יופי, כולם יקבלו, כולל עמותות מזון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני חולם שנים שלא יהיה בכלל תקציב קואליציוני, שהכול יהיה בבסיס התקציב, כמו כל אזרחי ישראל. מי בעד הסתייגות מס' 2? מי נגד? שלושה נגד. הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגות נפלה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות מס' 3, בסעיף 17 להצעת החוק, בסעיף 1(ג)(א) במקום "לגבי אותו סוג משרה" יבוא – לגבי אותו סוג משרה תוך התחשבות בהיקף המשרה בפועל. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, יש לי את הזכות להיות ביחד איתך כאן בוועדת העבודה והרווחה שעוסקת בלא מעט צרכים. בימים אלה, אדוני, נתקלתי בסוגיה הזו שחטופים שחזרו, אז מכירים בהם ב-50% נכות שזה נראה לי אבסורד. אני הגשתי הצעת חוק ואני מקווה שאני אוכל לקבל עליה גם פטור, שיש להכיר בחטופים שחזרו, ודי לנו להסתכל, אפילו אין צורך שיגישו מסמכים, להכיר בהם בשנה הראשונה ב-100% נכות ולאחר מכן שתיבחן נכותם. זה לא יעלה על הדעת שהם מגיעים כחושים ובטוח עם בעיות בריאותיות, ויש לשנות את הוראת החוק הזו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד הסתייגות מס' 3? ירים את ידו. מי נגד? הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגות נפלה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות מס' 4, בסעיף 17 להצעת החוק, בסעיף 1(ג)(א) - אחרי "החלטה שהתקבלה לפי סעיף 1" יתווסף – תוך שקיפות מלאה בפרסום הקריטריונים שנקבעו. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> בהמשך למה שאמרתי, זאת אותה סוגיה. היא נכונה והיה כאן דיון. כבוד היושב-ראש נתן לי את הזכות לנהל את זה, אבל בסוף אני באמת רוצה להפיק מזה שנצליח לסייע. זה בעניין מחלות נדירות. יש מחלות נדירות וגם בהם מכירים 50%. ההורים אמורים להגיש ניירת וקצת להיטרטר עם הילד. אני מדברת על אבחנות מאוד קשות. ישב פה אבא שיש לו ילדה על כיסא גלגלים, לא מתפקדת, צרכים, ילדה בת 11. ההזיה הזו שהמחלות מוכרות בביטוח הלאומי כ-50% וצריך עדיין לקחת את ההורים האלה, לגרום להם לבוא לבדיקות, אין לזה מקום והם צריכים להיחשב כמו נכות שמוכרת מראש, כ-75% או 100%. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. מי בעד הסתייגות מס' 4? מי נגד? הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נפל. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות מס' 5, בסעיף 17 להצעת החוק, בסעיף 1(ג)(א) במקום "כיהן" יבוא – כיהן בפועל ולא במינוי זמני או זמני חלקי בלבד. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אדוני, חלק מהפעילות שלנו כאן, מאחר ואנחנו פועלים לגבי אנשים עם צרכים מיוחדים, יש את הנושא של אפוטרופוס, שמגיל 18 הורים נדרשים להגיש בקשה לאפוטרופוס, ובנוסף הם גם צריכים לשלם אגרה של 500 שקלים. אגב, גם זה הצעת חוק שנמצאת ואני מקווה שנקדם. יש לפטור את ההורים מאגרה. אין סיבה שהורים לילדים עם צרכים מיוחדים, שברור שהם יהיו אפוטרופוסים, כי ילד אוטיסט לא ידע לנהל לצערי את החשבון שלו, והלוואי והוא היה מגיע לגיל 18 והיה מבריא. לא ברור לי בכלל למה אפוטרופוס לא הולך באופן אוטומטי אם מצבו הרפואי לא השתנה, ומדוע הורים צריכים לשלם 500 שקלים אגרה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השתכנענו בדברים אבל זה לא נוגע לסעיף. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ברשותך, זה ההסתייגויות. לפחות נשכיל ואולי נוציא מפה משהו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד הסתייגות מס' 5? מי נגד? הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגות נפלה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות מס' 6, בסעיף 18 להצעת החוק, בסעיף 2(ב)(א) במקום "החלטה שהתקבלה לפי סעיף 2" יבוא – החלטה שהתקבלה לפי סעיף 2, ובלבד שנבחנה בהתאם לקריטריונים שוויוניים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אפשר לנמק. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה, אדוני, לשתף אותך שביום חמישי התקיים בבנייני האומה ערב הוקרה לנפגעי איבה. היו מטעם הביטוח הלאומי. היו כ-1,000 משתתפים. היה מחמם את הלב לראות את ההשקעה, לחשוב שביטוח לאומי, יש לו על גבו היום במציאות שלנו לטפל ביתומים ואנשים עם מוגבלויות. היה ערב מאוד מרגש. הייתה חטופה, סוסנה, שדיברה. בנוסף הייתה מוזיקה טובה ופינקו אותם במתנה, בעציץ עם פרח תבלין, שבסוף זה לא העציץ כמו התקווה הזו לראות שמשהו צומח, ובעיקר שהמדינה והביטוח לאומי מחבק והוא שם בשבילם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. מי בעד הסתייגות מס' 6? מי נגד? הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגות נפלה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> בסעיף 18 להצעת החוק, בסעיף 2(ב)(א) אחרי "ראש רשות פלוני" יתווסף – שכיהן תקופת כהונה מלאה או לפחות מחצית מתקופת כהונתו החוקית. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> היום חבר הכנסת, יו"ר השדולה לצמצום פערים, בצלאל, קיים מפגש הוקרה לעמותות למלחמה בעוני. אני יודעת, אדוני, שאתה מודע לרצון להקים מנהלת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היה אתמול דיון על זה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כן. אמרנו שהתקדמתם צעדים קטנים. אני מקווה שהם יהיו הרבה יותר גדולים. 2025, אין שום סיבה שבמדינת ישראל יהיו אנשים רעבים. מישהו צריך לתכלל את זה. אני מצדיעה לכל העמותות, לכל הארגונים האזרחיים שלצערי לא פעם באים בנעלי מדינת ישראל, ממשלת ישראל, והמעט שצריך לעשות זה באמת לגבות אותם, כי הם יודעים להביא את סלי המזון. עצוב לי שאנחנו בכלל במעמד הזה, אבל לפחות אם המדינה והממשלה לא עושה, אז שיעשו את זה הם. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד הסתייגות מס' 7? מי נגד? הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הסתייגות 7 נפלה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות 8. בסעיף 18 להצעת החוק, בסעיף 2(ב)(א) במקום "ולאחר פטירתו של ראש הרשות" יבוא – ולאחר פטירתו של ראש הרשות בתנאי שלא הורשע בעבירה שיש עימה קלון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אולי בגלל המקצוע שלי מהעבר כאפוטרופה לאנשים מבוגרים שילדיהם מבקשים להיות אחר כך האפוטרופוסים שלהם וגם לילדים מיוחדים, השבוע התרגשתי מאוד לפגוש אימא שמסתבר שבאחד השלבים באתי לבחון את ההתאמה שלה לגבי ילדה. היא זכרה ואני לא זכרתי. היא אמרה, "וואו, איזה כיף". כשאתה רואה אותם קטנים ואתה רואה את הצרכים שהם צריכים, ואתה מסתכל על הדמות שאתה רוצה לסמוך עליה, כי בסוף אתה צריך לרשום חוות דעת. זה כל כך נכון שאנחנו מצליחים להשאיר את הילדים האלה בתוך המשפחות שלהם, שהדמות העיקרית שלהם תישאר שם ולא יהיו בהוצאה מהבית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד הסתייגות מס' 8? מי נגד? הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגות נפלה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות מס' 9. בסעיף 18 להצעת החוק, בסעיף 2(ב)(א) אחרי "הזכאי לפי החלטת הגמלאות" יתווסף – ובלבד שהתקיימה בחינה מחודשת של הזכאות בהתאם למצבם הכלכלי של השארים. את רוצה שאני אקריא גם את 10? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> בסעיף 18 להצעת החוק, בסעיף 2(ב)(א) במקום "בן שנפטר לפני שחדל לכהן" יבוא – בן שנפטר לפני שחדל לכהן, ובתנאי ששירת בפועל לפחות שלוש שנים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לנמק, בבקשה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אני יכול לנמק במקומך? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רוב הדברים שהיא אמרה אתה יכול להסכים. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לנמק במקומה. אפשר? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא מקובל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, השבוע נתקלתי בכתבה, וגם הורים שפונים אליי, שנאלצים להוציא ילדים ממסגרות, מהבתים הפרטיים שלהם, בין בגלל סכסוכים של הורים ובין אם לפעמים מצבם הכלכלי של ההורים בכי רע. אחד המבחנים שיש, שיכולה להגיע לפעמים עובדת סוציאלית, לפתוח את המקרר ולהבין שלצערנו המקרר ריק, ושזה כנראה גם פוגם במסוגלות הורית. אני זועקת את הזעקה שאומרת שגם אם היה והגענו וראינו, אנחנו צריכים לחשוב איך בין רגע עם תקציב ממלאים את המקרר הזה, שמים סומכת, מכניסים אותם למסגרות עד 18:00. עצם העובדה להוציא למסגרות חוץ-ביתיות זה עצוב. אני פגשתי ילדים שהוצאו בגיל 12. פגשתי אותם בגילי 18 ואין להם מחילה. הם אומרים, אנחנו לא נסלח למדינה כי אנחנו בסוף לא גדלנו. יכולתם לטפל בהורים שלנו ולתת להם כסף, במקום הכסף שהוצאתם עלינו. אני חושבת שהתפיסה בעולמנו צריכה להשתנות. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד ההסתייגויות 9 ו-10 ביחד? מי נגד? << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> נגד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגויות הוסרו. ההסתייגויות של ישראל ביתנו ומהמחנה הממלכתי, אנחנו אישרנו להצביע על ההסתייגויות בלי שיבואו לנמק. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> נקריא אותן טיק-טק. בואו נתחיל עם ההסתייגויות של ישראל ביתנו. הסתייגות מס' 1 שמתקנת את סעיף 1(ג)(ב) על הגבלת המשכורת הקובעת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד ההסתייגויות? אחד. מי נגד? הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגות הוסרה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות מס' 2 בקובץ שלפניכם מדבר על תיקון סעיף 1(ג)(ב)(1) – "דחיית העדכון הראשון בשנים נוספות". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד ההסתייגות של ישראל ביתנו? אחד. מי נגד? שלושה. הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגות הוסרה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות מס' 3 – תיקון סעיף 1(ג)(ג) – "הגבלת הוספות פנסיוניות למשתכרים גבוה". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגות הוסרה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות מס' 4, תיקון סעיף 1(ג)(ג)(1)(ד) – "פיקוח פרלמנטרי על העדכונים השנתיים". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד ההסתייגות של ישראל ביתנו? מי נגד? הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגות הוסרה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות מס' 5 בקובץ שלפניכם – "מנגנון השהיית העדכון בתקופות משבר כלכלי". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד ההסתייגות? מי נגד? אחד בעד, שלושה נגד. הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגות הוסרה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות מס' 6, תיקון סעיף 1(ג) – "צמצום שיעור ההעלאה המצטברת". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד הסתייגות מס' 6? מי נגד? הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגות הוסרה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות מס' 7 של ישראל ביתנו – "הוספת פיקוח על שיטת החישוב". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגות הוסרה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות מס' 8 – "החרגת בעלי הכנסות נוספות מהעדכון". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגות הוסרה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות מס' 9 – "השהיית עדכון למשכורת הקובעת בתקופת משבר כלכלי". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגות הוסרה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות מס' 10 ואחרונה, "קביעת תקרת עדכון לפנסיות גבוהות". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגות הוסרה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אוקיי, סיימנו עם ישראל ביתנו. << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >> חד"ש תע"ל רוצים להצטרף ליד עתיד אבל הצבענו כבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה רק עכשיו הגיע? << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >> מה המשמעות? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני יכול להצביע גם עליהם אם את רוצה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הם מבקשים להצטרף ליש עתיד. שיביאו דף חתימות בהתאם. הם מצטרפים להסתייגויות שלכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו ההסתייגויות של המחנה הממלכתי. אפשר להצביע ביחד? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> נעשה את זה מהר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> סעיף 1(ג)(א) –המילים "נושא משרה זכאי" יימחקו, לפי החלטות הגמלאות. הסתייגות מס' 1 אפשר להצביע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגות הוסרה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות מס' 2 – במקום "דצמבר 2024" יבוא – ינואר 2025. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגות הוסרה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות מס' 3 – במקום "חדל" יבוא – המילה הפסיק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגות הוסרה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> "מועד המעבר", הורדנו את ההגדרה אז יכול להיות שזה כבר לא רלוונטי, אבל אולי אפשר לשנות את המועדים בתוך הצעת החוק. בסדר, אפשר להצביע על הסתייגות 4. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד 4? מי נגד? הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגות הוסרה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אוקיי. הסתייגות מס' 5 – במקום "ינואר" יהיה פברואר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגות הוסרה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> במקום "2024" יבוא – 2025. הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגות הוסרה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> עכשיו יש כאן עוד סריה. מתחילים עוד פעם ממס' 1 כי זה הסתייגות ל-18. "לאחר מדד המחירים לצרכן", המילים - "שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה" – יימחקו. אפשר להצביע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד ההסתייגות של המחנה הממלכתי? מי נגד? הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגות הוסרה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> במקום "דצמבר 2024" יבוא ינואר 2025. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגות הוסרה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> במקום "מועד המעבר 3 בפברואר" יבוא – 1 בפברואר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגות הוסרה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות מס' 4 – במקום "ינואר 2025" יבוא – פברואר 2025. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את כל ההסתייגויות האלה אי אפשר לעשות ביחד? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זאת אחרונה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגות הוסרה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> יש עוד שתיים. במקום "חודש ינואר" יבוא – חודש מרץ, ובמקום "חדל לכהן" יבוא – הפסיק לכהן. אפשר להצביע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד שתי ההסתייגויות? מי נגד שתי ההסתייגויות? הצבעה לא אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגויות הוסרו. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> יש לנו עוד משהו? אמרת לי עכשיו? << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >> חד"ש-תע"ל מצטרפים ליד עתיד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> קודם כל הם לא פה אז ממילא אנחנו לא צריכים להצביע עליהם. שנית, הם הצטרפו ליש עתיד כאשר זה כבר הוסר, אז זה כבר לא רלוונטי. אם הם ירצו רשות דיבור, אין לי בעיה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כמובן בהצעת חוק הזאת אם הם הגישו הסתייגויות במקומות אחרים, אז רשות דיבור לא תהיה להם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה את רוצה לעשות? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אני חושבת שאפשר לאפשר להם כי הצבענו על ההסתייגויות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לאפשר להם מה? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> להצטרף ליש עתיד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> להצטרף ולדבר במליאה? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> עם ההסתייגויות של יש עתיד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מבחינת הוועדה אין לנו בעיה. העניין הזה שייך למליאה, אבל מבחינתו ההסתייגויות הוסרו כולן, כל אלה שהיו פה וכל אלו שהועלו פה. הייעוץ המשפטי יבדוק את הפרוצדורה של זכות הדיבור שלהם. זה לא אנחנו נעשה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אנחנו נבדוק את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה לגשת להצבעה על עצם הצעת החוק. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> על סעיפים 17 ו-18 להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית בנוגע לנושאי משרה ברשויות השלטון ורשויות מקומיות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לפני שאני הולך להצבעה, אני רוצה לקבל בברכה את חבר הוועדה החדש, חבר הכנסת עפיף עבד, וחבר הכנסת מישרקי. מי בעד הצעת החוק כפי שהוקראה על ידי היועצת המשפטית, יעל סלנט? ירים את ידו. שלושה. מי נגד? אין מתנגדים, אין נמנעים. הצבעה אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> החוק אושר ויעלה לקריאה שנייה ושלישית למליאה. אני רוצה להודות לכל האורחים ולכל המשתתפים ולכל מי שהיה פה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רק הייתי חייב לומר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> האקדמיה ללשון החליטה בדצמבר 2017 לגבי אפוטרופוס, שצורת הנקבה של אפוטרופוס היא אפוטרופסית או אפוטרופסה וברבים אפוטרופסים, וזאת על אף שלפי ספרות חז"ל צורת הנקבה היא אפוטרופה וצורת הרבים היא אפוטרופים. לא משתמשים בלשון חז"ל בדור הזה לצערנו, אז אתה צדקת. אומרים אפוטרופסית או אפוטרופסה. << אורח >> מאיר כהנא: << אורח >> אבל בגמרא זה אפוטרופה. << אורח >> ירון לוי: << אורח >> אנחנו הולכים לפי הגמרא. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> רק לפי הגמרא. איזה ימות משיח. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אומר, ברוך שהאקדמיה הגיעה לדעתי. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> השופטים הצהירו פה שהולכים לפי חז"ל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:39. << סיום >>