פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 42 הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 11/03/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 129 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שלישי, י"א באדר התשפ"ה (11 במרץ 2025), שעה 14:30 סדר היום: << נושא >> מתן פתרונות לעובדים זרים שאינם מיומנים בענף הבניין – ישיבת מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: קרן גלבוע – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה ישי לוי – מנהל אגף בניין זרים, רשות האוכלוסין וההגירה שלמה ברג – עו"ד, עוזר ליועץ המשפטי, משרד הבינוי והשיכון אריאל פרטוש – מנהל תחום קשרי חוץ ועובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון אביבית אסרף – מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה זיו בילאוס – רח"ט קש"ח וזרים, משרד החוץ נטע אשל כץ – לשכה משפטית, משרד החוץ אורי יצחקי – מרכז תחום, אגף כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה שרה דיאמנט – מנהלת תחום בכיר, משרד הכלכלה והתעשייה נטע בן ישי – מנהלת תחום תוכניות עבודה, משרד התיירות איציק גורביץ – סמנכ"ל ומנהל אגף כוח אדם, כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ דן ורשבסקי – יו"ר איגוד מנופאים ורכז מקצועות בניין, הסתדרות העובדים הלאומית ואאיל עבאדי – מנהל חטיבה ארצי, הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל יעקב גרשון – בעלים, נאות הכוכב ג.ק בע"מ אברהם מאיר קטייב – מנכ"ל נאות הכוכב ג.ק בע"מ גדעון בנדר – מנכ"ל עמותת דף חדש דוד אבוחצירא – מנכ"ל תאגיד נליאן להבאת עובדים זרים רביב סיון – חבר בוועדת עובדים זרים של לשכת עורכי הדין אפרים בנוב – מנכ"ל התאחדות המלאכה והתעשייה אשדוד והדרום משתתפים באמצעים מקוונים: מוטי עזרן – מנהל תחום משפט קיבוצי, התאחדות התעשיינים מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מתן פתרונות לעובדים זרים שאינם מיומנים בענף הבניין - ישיבת מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שלום לכולם, אני מתנצלת על האיחור. מתקיימות הצבעות בוועדת הכספים, אז כנראה שאני אצטרך אולי לקצר את הישיבה אם יקראו לנו. יום שלישי בשבוע, י"א באדר התשפ"ה, 11 במרץ 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא מתן פתרונות לעובדים זרים שאינם מיומנים בענף הבניין. הוועדה קיימה מספר ישיבות בנושא בשנה האחרונה. הוצפו רוב האתגרים. מפרוץ המלחמה קיימת מצוקה וחוסר משווע בידיים עובדות בעניין הבניין בגלל המחסור של כ-90,000 הפועלים הפלסטינאים. דבר שהביא את הממשלה להגדלת המכסה של הבאת העובדים הזרים לענף הבניין והבאתם של אלפי עובדים זרים לענף. בישיבות האחרונות הוצפנו בתלונות של עובדים זרים שהגיעו לישראל לא מיומנים ולא מקצועיים לאחר שעברו מיונים במדינת מוצאם, בעיקר מהודו, והגיעו לישראל בהבאה באמצעות ההסכמים הבילטרליים. גם נציגי התאגידים והקבלנים עדכנו את הוועדה על עובדים זרים שהגיעו לישראל כשהם חסרי ניסיון והכשרה בסיסים. העובדים הזרים שהגיעו לענף הבניין מפרוץ המלחמה היו צריכים להשלים במהירות את הפערים הגדולים שנפתחו בעקבות האטה בקצב הבנייה, לצמצם את המחסור בשוק הדירות ועצירת הזינוק במחירי הנדל"ן. ביולי 2024 פרסמה רשות האוכלוסין הנחיה שאפשרה העסקת עובדי בניין בענף התעשייה במפעלים מוכרים חיוניים למשק ובענפי התשתיות הלאומיות ורשות העתיקות. ההנחיה נועדה לתת מענה לטענות שעלו בוועדה של עובדים זרים שהגיעו לישראל מהודו לצורך עבודה בענף הבניין כלא מיומנים ולתלונות שהתקבלו מעובדים זרים מהודו כי התאגידים לא מאתרים עבורם מקומות עבודה. הנחיה זו הייתה תקפה לשלושה חודשים ומאז לא התאפשר יותר מעבר של העובדים הזרים. הוועדה קיימה ישיבות בנושא העובדים הזרים לענף התשתיות. בישיבות נציגי משרד התחבורה הסבירו שהמכסה שניתנה לענף בהחלטת הממשלה תחולק לשניים: 2,200 עובדים מיומנים ועוד 2,800 עובדים שלא צריכים להגיע כמיומנים בעבודות בענף. הועלתה הצעה על ידי התאגידים לאפשר את העברת העובדים הזרים שנמצאו לא מיומנים מענף הבנייה לענף התשתיות. בקטגוריה של העובדים שאינם צריכים להיות מיומנים. אני מפנה בהמשך שאלה לרשות האוכלוסין וההגירה אם אפשר לקדם מהלך כזה. הישיבה מתקיימת לאחר פניותיהם של נציגי התאגידים שטענו שבחודשים האחרונים רבים מהמפעלים קיבלו היתר להעסקת עובדים זרים במסגרת הקצאה פרטית ולכן לא צריכים יותר את העובדים של התאגיד ושוב אותם עובדים מוצאים את עצמם מחוסרי עבודה. מדובר בנזק כלכלי לתאגידים, נזק לעובדים שיש להם חוסר ודאות וחוסר יציבות ויכול לעורר נזק דיפלומטי. בנוסף עלתה על ידי התאגידים הצעה לאפשר העברת עובדים זרים לא מיומנים לענפים שונים בצפון ובדרום, לצורך התאוששות ושיקום היישובים שנפגעו במלחמה. אנחנו נתחיל. אני רוצה שנשמע מהתאגידים על המצוקות ועל ההצעות לפתרונות בנושא. אנחנו נתחיל עם גדעון בנדר, בבקשה. << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> גברתי יושבת-ראש הוועדה ודיקלה מנהלת הוועדה. אני גדעון בנדר, מנכ"ל דף חדש, עמותת התאגידים של עובדי כוח אדם זר. קודם כל אנחנו מסכימים עם כל מה שנאמר בהתחלה. אני חושב שאנחנו נמצאים במקום שבו ברור לכולם שלתאגידים יש כמויות לא סבירות של עובדים שהם אינם מיומנים. אני לא אחזור על כל מה שנאמר, כי אנחנו באמת מסכימים בסיפור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תציף, כדי שנקבל תשובות. את הבעיות, את האתגרים. << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> אז הבעיה היא שבשנת 2024 ובהמשך גם הגיעו המון עובדים זרים שלא מיומנים ולא יודעים בכלל להרים פטיש, ברמה הזאת. אבל היה צורך מאוד גדול של עובדים. הם הגיעו ב-g2g ומאז אנחנו מנסים להתנהל עם האירוע. הקבלנים לא רוצים אותם, קשה לקבל עליהם שכר שהוא שכר הולם שמכסה את העלויות. נעשו כל מיני דברים כדי לנסות לפתור את הבעיה הזאת. מהכשרות שיש, חלק מהעובדים באמת הוכשרו ועובדים בענף הבנייה. אבל יש הרבה מאוד עובדים בכל תאגיד, באחוזים שהם לא הגיוניים, שהם עדיין אינם מיומנים ולא ניתן למצוא עבורם מקומות עבודה. כפי שידוע, אנחנו עדיין מחויבים לתת 236 שעות לכל עובד. כשאתה לא מצליח למצוא קבלן שמוכן לקחת אותם, יש גבול כמה קבלנים מוכנים לקחת עובדים כלליים שהם אינם מיומנים. המצב הוא כזה שהוא תקוע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מדובר בהרבה מאוד עובדים? << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> כן. העובדים שהגיעו עשרות אחוזים של עובדים שהם לא מיומנים שהגיעו לארץ. המצב הוא כזה שלא ניתן לשלוח את אותם עובדים חזרה. התאגיד לא יכול לבוא ולהגיד העובדים האלה לא מיומנים, בואו נשלח אותם. גם אם כן, מדובר במספרים מאוד נמוכים, אלה לא המספרים שבאמת מהווים את העיקר של מה שהתאגיד נתקע בו. והעלויות מאוד גבוהות, האגרות מאוד גבוהות והכול בסוף משפיע על התאגידים עצמם. התאגידים, האינטרס שלהם זה למצוא להם עבודה. זאת אומרת, עובד זר שיושב בבית, גם אם אתה משלם לו, מוצא פתרונות, לא משנה, אתה נמצא באיזה שהוא מקום שאתה רוצה בכל מקרה. כי בסוף התאגיד מרוויח על אותו עובד, הוא רוצה שאותו עובד יעבוד. יש כל כך הרבה ענפים ותתי ענפים בענף הבנייה שמשוועים לכוח אדם. שמביאים כוח אדם, רוצים להביא כוח אדם חדש לתעשייה. אנחנו במצב שפה יש לנו עובדים ולכן אנחנו מאוד מסכימים גם עם מה שנאמר פה על תשתיות. אם רוצים 2,600 עובדים בתשתיות שהם לא מיומנים, במקום להביא אותם יש לנו פה עובדים קיימים שאנחנו תקועים איתם ומנסים כל יום למצוא להם עבודה. בואו נעביר אותם לשם. אם זה הפתרון המהיר והקל, אנחנו מאוד תומכים בדבר הזה. בנוסף לזה, יש תתי ענפים בתוך ענף הבנייה שטרום תקופת האסון ב-7 באוקטובר שנה שעברה עבדו בתתי הענפים האלה. הם היו במשאבות בטון, הם היו מנופאים, עבדו במזגנים. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> לא מנופאים. << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> לא מנופאים, סליחה. עבדו בעבודות נוספות שהיום אנחנו לא יכולים להכניס את העובדים הזרים בתוך אותם תתי ענפים. היום אנחנו יודעים שהם משוועים לכוח עבודה. אם אנחנו יכולים לתת אותם גם שם, זה יכול לפתור. וזה להשאיר אותם בתוך ענף הבנייה בפנים, לעבוד את כל השעות שאפשר לתת להם והכול. זה משהו שהוא מאוד מאוד נצרך. בנוסף יש גם ענף החקלאות, מלונאות. כולם משוועים לעובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> העובדים שציינת הלא מועסקים, כמה חודשים כבר הם לא מועסקים? << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> זה יכול להיות מהיום שהם הגיעו. אז אנחנו מדברים על אפריל 2024. לא שהם לא מועסקים. מוצאים להם עבודות, אבל קשה למלא להם את כל השעות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, לא מוצאים להם. הם לא מיומנים, הם לא מתאימים. << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> כן, הם לא מתאימים. אז מוצאים להם עבודות מסביב. לא בשעות מלאות. בסוף התאגיד משלם מכיסו על אותם עובדים שהוא לא מצליח למלא את השעות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ואתה לא מקוזז בגינם? על אלה שתקועים לך ולא מתאימים? << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ואתה מדווח עליהם? << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> מדווחים עליהם. אז יש שליחה של חלק מהם הביתה, לא במספרים גדולים. 100-200, אני שמעתי מספרים שנשלחו חזרה לארץ המוצא שלהם. אנחנו לא ברמה, אנחנו מדברים פה על אלפים. אנחנו לא מדברים פה על מספרים קטנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תכף נשמע את רשות האוכלוסין. מי עוד רוצה מהתאגידים? << אורח >> אפרים בנוב: << אורח >> אפרים בנוב, מנכ"ל התאחדות המלאכה והתעשייה אשדוד והדרום. גם בוועדה קודמת אנחנו טענו שכל אחד שפנוי אנחנו יכולים לקלוט. כי הפערים אצלנו הם גדולים וכל פער אצלנו הוא קריטי. לעיתים יש לי עסקים שבהם יש שלושה ו-20 עובדים. בעצם כל פער הוא בין 5% ל-50% יכול להיות. אם מתוך שלושה חסר אחד זה יכול להיות פער של 30%. ואם מתוך 20 חסר אחד זה 5%. זאת אומרת, הפערים הם קריטיים. לכן כל עובד כללי שיכול להיות טוב לייצור, לנגריה או למאפיה או לאריזה או כל דבר אחר, העיקר שיש לו ידיים ורגליים, כמו שאומרים, יכול לעשות עבודות כלליות, הרי זה מבורך. ואנחנו יכולים לקלוט כמאות עובדים כאלה בכל הארץ. אני מייצג את הדרום, אבל כרגע אני מייצג כאן את התאחדות המלאכה בכלל. לכן הנושא הזה הוא דחוף לנו. כי העסקים האלה, בעיקר מאפיות, העסיקו הרבה ערבים. והחוסר ברגע שהם עזבו, דרך אגב, הם עבדו גם במשמרות. יש מאפיות שעובדים במשמרות. לכן החוסר שנוצר בעקבות הפערים האלה הוא קריטי ועסקים קורסים. אני מחר הולך לבקר נגרייה בכפר עזה. פשוט עסקים קורסים בגלל הפערים בכוח אדם. יש עסקים שנרשמו לקבלת עובדים, שילמו כספים, מאות, ובעצם פג תוקף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל יש לכם הקצאה, לא? יש הקצאה לענף שלך. << אורח >> אפרים בנוב: << אורח >> לא, מה זאת אומרת הקצאה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, למאפיות. << אורח >> אפרים בנוב: << אורח >> מה זאת אומרת הקצאה? אין מושג כזה הקצאה? אם עכשיו, אין משהו כללי. זה לא שעכשיו אני מחכה - - - << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אתה יכול להביא עובדים זרים? << אורח >> אפרים בנוב: << אורח >> אני אישית לא יכול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, למאפיות. אני יודעת שחלף פלסטינאים. << אורח >> אפרים בנוב: << אורח >> עוד פעם, אין לנו מושג כזה כהתאחדות המלאכה, יש לנו מספר שאני יכול להביא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> פניתם למשרד הכלכלה? << אורח >> אפרים בנוב: << אורח >> כן, אנחנו פנינו. פשוט הפנינו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ונכנסתם ללינק? קיבלתם אישור והכול? << אורח >> אפרים בנוב: << אורח >> עוד פעם, הלינק שנכנסנו והזמנו אני יכול, יש לי 20 עובדים נגיד במאפייה מסוימת. בעצם 10% זה שני אנשים. שני אנשים אני יכול להזמין. שילמתי עבורם, אבל אני לא יכול לקבל, כי גם פג תוקף. ואם לא פג תוקף, אין את מי לקחת ואין מאיפה לקחת. זה לא שאנחנו עכשיו רוצים שיעשו את זה הזמנה פרטית. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> תעבירו אלינו בבקשה את הפנייה שהעברתם למשרד הכלכלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ואנחנו נזרז את זה, בסדר? << אורח >> אפרים בנוב: << אורח >> העברנו את זה בשעתו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי בערך? << אורח >> אפרים בנוב: << אורח >> לפני חודשיים. הקודמת, בוועדה הקודמת את ביקשת את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> העברת? << אורח >> אפרים בנוב: << אורח >> בוודאי. רונן היה פה גם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז בסוף הדיון אנחנו נשב ונדבר, נראה את זה ונעשה את הכול כדי לזרז את זה. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> אני ממשרד הכלכלה ואני אשמח גם לסייע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הנה גם פה, נציגה ממשרד הכלכלה והיא תזרז לך. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> אני אשמח לבדוק את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעולה, תודה. << אורח >> אפרים בנוב: << אורח >> בסדר. << אורח >> דוד אבוחצירה: << אורח >> צוהריים טובים גברתי יושבת-הראש, מכובדיי כולם. דוד אבוחצירה, אני מנכ"ל של נליאן, תאגיד חדש להבאת עובדים זרים. קצת היסטוריה, וישי פה יגיד לי אם אני טועה. כשהעובדים הגיעו מהודו ב-g2g ולא בדקנו אותם ולא ראינו אותם ולא ידענו מיהם והם נחתו פה. עשו לנו פה חקירת שב"כ האם העובדים האלה הם מקצועיים או לא. ישבו פה קבלנים והסבירו להם. זרקנו אותו פעם אחת. וזה לא נעים, אנחנו לא הבאנו אותם כדי לעשות להם עוול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> והם נבחנו שם? << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> והם נבחנו שם והם נבחנו פה עוד פעם ועוד פעם. ובימים האלה, כאשר זרקו אותו מקבלן לקבלן אנחנו היינו צריכים לשלם 236 שעות. ובסופו של דבר גם המוטיבציה שלהם ירדה כי הם ראו את החברים שלהם עובדים והם לא עובדים והם יושבים בבית ואנחנו צריכים לשלם להם על זה. אז הם התחילו לשתות. יש משהו משותף לכל העובדים, ישי, חצי מהעובדים פה נהיו אלכוהוליסטים. אני אוסף שיכורים בלילה מכל מיני מקומות ואני צריך להתמודד איתם. למה? כי אין לי עבודה בשביל העובדים האלה. מעבר לזה שהם בורחים, מעבר לזה שהם כן עובדים, הם עובדים בשחור. הם עובדים בכל אותם מקומות, במסעדות שצריכים אותם, במלונות, הם הולכים והם מוצאים עבודה בשחור. יש לי 150 עובדים, מתוכם 43 ברחנים ממאי שעבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> וזה מדווח, נכון? << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> בוודאי שזה מדווח. מעבר לזה, היום בבוקר קמתי, אנחנו בתקופת מעבר. וגם, הם לקחו את הרגליים עוד שלושה, סרילנקים, עכשיו זו תופעה חדשה. הם גם לקחו את הרגליים בבוקר והלכו. אני צריך לשלם על זה, נכון? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תכף נשמע את רשות האוכלוסין. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> אז יש פה בעיה. כי כמו שאמרו פה ידידיי, האנשים האלה כבר נחתו בארץ. אני לא זוכר את השם של היועמ"שית, דיברתי איתה באופן אישי, תזכירי לי שאת שמך. עו"ד קרן, אני אמרתי לה, האנשים האלה כבר בארץ ואנחנו לא רוצים לפגוע בהודים, כי אנחנו עשינו איתם הסכם בילטרלי. אבל צריך להפעיל פה קצת גמישות מחשבתית. האנשים האלה כבר בארץ. אנחנו לא רוצים לפגוע בהודים שהסכימו לשלוח לפה אנשים. אז הם כבר פה, אז תעבירו אותם לחקלאות. יש לי אח שרוצה לפתוח עסקים. הוא אומר לי דודו, אני לא פותח כי אין לי עובדים. פונים אליי, אומרים לי. יש המון מקומות. הוא לא יפתח. יש את כל האפשרויות, אבל ביום יום אין עובד. עובד ערבי-ישראלי, תסלח לי, מגיע אליו, אומר לו אני לא שוטף כלים. אין שום בעיה אחי, תהיה שופט, הכול בסדר. אני רק אומר לך, זו המציאות. מי שמתמודד היום אלה בעלי העסקים שאין להם עובדים. וזה עולה לכולנו פה במנה שאנחנו מזמינים. אז אני אומר שזו הפכה להיות כבר מציאות בלתי אפשרית, כי אני פונה לאכיפה, ופניתי כמה פעמים לאכיפה. הם לא עובדים בלילה, הם לא עובדים בחג, הם לא עובדים בשישי, הם לא עובדים בשבת. כאשר זה היה במשטרת ישראל זה לא היה ככה. אני בא משם. כאשר ההגירה עבדו במשטרת ישראל זה היה פשוט מאוד. אם הם רוצים אני אסביר להם איך תופסים את הברחנים. אז הברחנים האלה, השבוע ראיתי דבר מדהים. אישורים של עובדים שהגיעו לכאן, הודים שלנו, יש לו אישור פליט. מישהו מכיר פה איזה שהיא מלחמה שיש בהודו? יש בהודו מלחמה? איך הם פליטים? איך הם הגיעו למצב שהם פליטים? יש לי אישורים שהוא פליט. ומה כתוב, הכי מצחיק? שאסור לו לעבוד. אז ממה הוא יחיה? << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא יעבוד, אבל בשחור. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> לא, מה פתאום, הם לא עובדים בשחור. מה פתאום, נראה לך? << אורח >> קריאה: << אורח >> בלי לעבוד, למה שיעזבו? << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> הם פליטים. איך הם פליטים? איך האנשים האלה פליטים? בן אדם שבא להתארח פה במדינה. היה תיאום ציפיות איתו שהוא בא להיות בענף הבניין. ובן-האדם הזה לא רוצה לעבוד. זה בסדר. זה בסדר, גם אני אם אני לא רוצה לעבוד. אין בעיה, שיעבור אליו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זו בעיה חדשה שהתעוררה, שעלית עליה? << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> כן, השבוע ראיתי את זה. לא האמנתי. איך הם פליטים? איך הם מאשרים דברים כאלה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דיברת איתם? << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> לא, לא. אין. אני רוצה להבין, אנחנו דיברנו על זה. הם נמצאים כבר בארץ. תעבירו אותם לחקלאות, תעבירו אותם לתעשייה, תעבירו אותם למלונאות. תעבירו אותם לכל הענפים, כי הם פה בארץ. אבל אנחנו ממשיכים לשלם עליהם 1,800 ומשהו שקלים, ואני משלם שכירות ואני משלם ביטוחים. ואני שם 700 שקלים ביציאה מהארץ, כי מחר הוא יכול ללכת ומגיע לו. יש לי קולגות בקפריסין, יש לו קולגות ביוון, שיש להם שם, הם מביאים עובדים זרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מינהל האכיפה לא פה. ואנחנו נקיים דיון במיוחד למה שהעלית עכשיו. זה חשוב. אנחנו רוצים להביא את זה לוועדה. זה לא מקרה יחיד בטח. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> יש שם אנשים טובים. צריך שמישהו שם פשוט מאוד יבין שיש כאן תופעה נוראית. באולם מקבלי הפנים של מדינת ישראל בנתב"ג באו לקחו לי עובד. אני הייתי קצין משטרה בכיר. באו לקחו לי עובד. הוא אומר לי 'זה אח שלי, אני לוקח אותו'. ובא עובד של משרד הפנים, אומר לו 'תזדהה בפניי'. הוא אומר לו 'אני לא מזדהה בפניך, תביא משטרה'. אולם מקבלי הפנים של מדינת ישראל. לוקח לי את העובד שאני ממתין לו חודשיים, שאני משלם עליו. הוא מקבל את הוויזה, ביי, הוא עושה לי שלום. גם אחר כך הוא הסכים לתת לי אותו לעוד יומיים ובאו גנבו אותו מהבית. באו לקחו אותו מהבית. אז מה עוד צריך לקרות במדינה הזאת? אני מדבר פה על תופעות פשיעה שנוצרות בחסות המדינה. המדינה מייצרת פה תופעות פשיעה. יש פה מאפיה מולדבית, יש פה מאפיה אוזבקית. יש פה סינים, שזה בכלל, מרוויחים, את שמעת שבוע שעבר, 25,000 שקלים. פרופסור בהדסה עין כרם לא מרוויח את זה. וחצי מזה בשחור. אז אנחנו נמצאים בסיטואציה שהיא בלתי אפשרית. אנחנו נקראנו לדגל, לפתוח תאגידים. ביקשו מאתנו דרישות מפה עד להודעה חדשה כדי להקים תאגיד במדינת ישראל. והלכה למעשה העבירו את האחריות אלינו ואנחנו נמצאים זבש"כם, סליחה על הביטוי. כן, זו המציאות. וגם כשרוצים להתגמש אפשר להתגמש. כשהעבירו אותם לתעשייה שינו את זה ל-182 שעות. סליחה, עובד לא רוצה לעבוד? הוא רוצה לעבוד. הקבלן לא רוצה להעסיק? הוא רוצה להעסיק. אז בשביל מה ה-236 שעות האלה? מה זה עושה? עובד שיעבוד את השעות, בבקשה. עובד שלא יעבוד את השעות, זה תיאום ציפיות ביני לבין הקבלן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היית בדיונים הקודמים? << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> אני פה בדיונים ממרץ שעבר. אני נמצא פה ואני מנסה להבין למה הנהלים שנכתבו על ידי בני אדם, ואני הייתי כותב נהלים במשטרת ישראל. צריך לשנות אותם, זה לא תורה מסיני. אלה נהלים מיושנים, נהלים דרקוניים, שפשוט מאוד כובלים אותנו ברמה הזויה. אנחנו פה לטובת העובד. אנחנו רוצים לאפשר לעבוד לעבוד. אבל אם משהו לא מסתדר, מה לעשות? המציאות יותר חזקה מכולנו. המציאות היא דינמית. אז יש פה איזה אירוע שלא חשבנו עליו. אז בואו נחשוב ביחד איך לתת מענה. אני אומר לכם, יש פה תופעה של שכרות. ואני לא רוצה שחס וחלילה מחר העובדים שלנו ילכו, יפגעו באזרחים בלילה כי הם שיכורים. והם פוגעים אחד בשני והם רבים בגלל שהם שיכורים. היה לי עובד שהיה בבית חולים בגלל שמכרו לו אלכוהול מזויף. ויש פה תופעה. יש פה תופעה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני חושבת שאפשר לקבוע פגישה מעבר לפורום הזה. אנחנו נזמין אותך ונציגים. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> בשמחה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נשמח שתתרום לנו. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה שאמרת עם הנהלים גם. איציק גורביץ, בבקשה. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> שלום, אני איציק גורביץ מהתאחדות הקבלנים. אנחנו סבורים שאם יש עובדים שהם לא מסוגלים להיקלט באתרי הבנייה כן יש לבחון את האפשרות להעביר אותם במסגרת העובדים הלא מיומנים לתשתיות. הם נמצאים כבר בארץ. לפחות אנחנו יודעים שיש להם דופק, שהם יודעים ללכת, שהם יודעים, יותר מזה הם עברו תקופה של אוריינטציה בישראל. לכן יש יתרון לאפשר להם לעבור למיקסר של התשתיות. מה שכן נדרש להגדיל מאותו עובד לא מיומן. כדי שהדברים יהיו תחומים וברורים. שזה לא יהיה לא גחמה של העובד, לא גחמה של התאגיד, לא גחמה של הקבלן ולא גחמה של משרד ממשלתי זה או אחר. צריך להגדיר את זה. מי הוגדר לא מיומן. התועלת שתנבע מכך זה שלפחות אותם עובדים בהודו שממתינים, שעברו מיונים תקינים, מסודרים, שיטתיים, הם יוכלו להיקלט פה. כי כרגע זה יוצר תדמית שלילית מאוד על מדינה שלמה, שאגב, יש בתוכם עובדים מאוד מיומנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. נתחיל עם רשות האוכלוסין. אני אשאל כאן שאלות ואנחנו רוצים שתתייחסו למה שכאן העלו. אתה רוצה להתייחס או שנתחיל עם השאלות שלי? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אני מציע שתתחילי בשאלות ואנחנו נתייחס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר. אז ראשית, מהי מכסת העובדים הזרים בענף הבניין? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> ישי לוי, מנהל אגף בניין. את רוצה לגמור? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם אתה יכול לפרט להבאה פרטית וכמה בהסכמים בילטרליים. תן לנו סקירה. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אני אתן סקירה כללית. המכסה הכללית היום בענף הבניין בישראל היא 80,000 לתאגידים, 25,000 לחברות הביצוע. עוד 5,000 לשיפוצים. סך הכול 110,000. ועוד 5,000 לתשתיות תחבורה. סך כל הכניסות היום שנכנסו לישראל החל מה-7 באוקטובר בענף הבניין יש לנו 14,888 כניסות בסגמנט הפרטי. וכ-14,618 בסגמנט הבילטרלי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. כמה עובדים זרים בענף הבניין נמצאים היום בישראל? זה נתת לנו תשובה? 14,000? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> לא, זה כניסות שהיו מהמלחמה. היום בישראל יש כ-58,000 עובדים בישראל, כולל האי חוקיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול לפרט צפי הגעת העובדים הזרים לענף הבניין? עובדים זרים הצפויים להגיע בקרוב ומאלה מדינות? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> יש לנו מאגר של עובדים הודים ב-g2g שממתינים בהודו. כ-2,000 עובדים. זה לענף הבניין. אני מאמין שהתייחסות, אני רוצה שתהיה התייחסות גם לסיפור המבחנים שאמורים להתקיים גם החודש, הן ממולדובה והן מסרילנקה. משרד הבינוי יפרט על זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר גמור. האם אתם מוכנים לבחון את הצעות התאגידים להעברת העובדים הלא מיומנים בבניין למכסת העובדים הלא מיומנים שנקבעה בענף התשתיות? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> זה גם מתכתב עם השאלה של הדברים שנאמרו על ידי התאגידים. ראשית, אז כן צריך לציין שהסיפור הזה מוכר. העניין של עובדים שהגיעו לא מיומנים אנחנו גם עשינו את הוויסותים הנדרשים ונתנו את הפתרונות האפשריים. אז אני כן חושב שתיבחן האפשרות הזאת להשמה בתשתיות, אבל זה יקרה רק לאחר שנקבל את האינדיקציות במסגרת איזון התיקים והמשאבים שיש לנו בכל שנה. שאנחנו נדע כמה כמות הבלתי מועסקים שבאמת נפלטו מהתאגידים והם לא מיומנים. נוכל לקבל את האינדיקציות האלה רק לאחר איזון התקן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בערך? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> זה בתהליכים. בגלל שהשנה היו עיכובים, כמות התאגידים והיתרים שהתקבלו מאוחר וכו', אז אני מאמין שזה יהיה עד סוף אפריל לדעתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם אתם מוכנים לבחון את ההצעה של התאגידים להעביר עובדים זרים לענפים שלהם לצורך שיקום אזורי תקומה וחבל הארץ בצפון ובדרום? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אותה התשובה. בוודאי, זה תלוי באינדיקציות שאנחנו נדע. כי אני אגיד, ברגע שאנחנו מקבלים מספרים בעלמה אנחנו לא יכולים לתת התייחסות שהיא מדויקת. כלומר, הם עכשיו זורקים. הרי מהודו התקבלו 6,972 עובדים הודים מתחילת המלחמה. הודים בילטרלי זה 6,972. שמתוכם ווסתו לעבודות ארכיאולוגיות, תשתיות, שיפוצים, במסגרת הנוהל שעזר לוויסות עובדים לא מיומנים – כ-862 עובדים. אז אנחנו צריכים לקבל אינדיקציות כמה בלתי מועסקים באמת יהיו שהם גם לא מיומנים. שנוכל באמת לווסת אותם למקומות האלה. אנחנו לא אטומים, בתוך עמנו אנחנו חיים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה זה הנתון של 862? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> 862 אלו העובדים שווסתו לענף התעשייה, עבודות ארכיאולוגיות, שיפוצים ותשתיות בשלושה חודשים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הנוהל הזמני? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> נכון. דרך אגב, אני רוצה להתייחס, גברתי יושבת-הראש, לגבי הסיפור של דוד אבוחצירא. אם העלית שהעובדים האלה, מתי הם הגיעו אליך העובדים ההודים? << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> מאי. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> למה לא ויסתת אותם לתעשייה? << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> ויסתנו אחוז מסוים. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> למה אחוז מסוים אם הם לא מיומנים? << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> כי חלק מהם כן הסכימו להעסיק אותם. כי לא היו עובדים, אז הם הסכימו להעסיק אותם. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> כלומר, ניתנה לך אפשרות לבצע השמה. למה לא מימשת אותה? << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> לא השמה. לא כל הקבלנים מוכנים לקחת את הזמן. חלק מהקבלנים כן. אנשים טובים, מבינים. כמו שהיה עם הסינים, יש תהליך של חלק מהקבלנים שבאמת עם רצון טוב מוכנים, כי הם משלמים על זה. שים את עצמך בנעליים של הקבלן. אני רוצה בן אדם שיגיע מחר בבוקר ויתחיל לעבוד. לא כולם כאלה. יש כאלה, החלפתי לו אחד, החלפתי לו שתיים, החלפתי לו שלושה. ואז העברנו אותם לתעשייה. זה התהליך. אין פה משהו שאני יכול להמציא אותו. המציאות יותר חזקה ממני וממך. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אנחנו לא מדברים על המצאות, אני מדבר על פרקטיקה. אם העובד הגיע במאי והוא לא מיומן. וניתן חלון אפשרויות לביצוע השמה. למה זה לא קרה? זה העניין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נתת לו צ'אנס כאילו? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> ראית ממאי עד ספטמבר. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> זה פשוט. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> לא, אני שואל. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> שנייה. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> ממאי עד ספטמבר, אני בכוונה מתעכב על כך. אם ממאי עד ספטמבר נתת לו אפשרות להעסיק במספר הקבלנים, אם אתה רואה שהוא לא מקצועי. נפתח לך חלון הזדמנויות, למה לא מימשת אותו? << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> בוודאי שמימשנו. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אז אני לא רואה בעיה. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> קיבלנו אישור לחלק. בסדר, עד שקיבלנו אישורים וזה, נגמר הזמן. סגרתם. היה עד איזה שהוא שלב שאי אפשר היה להמשיך. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> ומאז העובד נהיה בלתי מיומן, באותו רגע? << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> לא. אני אומר לך, הם ברחנים. ברגע שהם עבדו במזגן, עוד פעם אני מסביר לך, המציאות פשוטה. הוא עבד במזגן, הוא לא יחזור לעבוד בבניין. הוא רוצה לעבוד בתעשייה עכשיו. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אז ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר. אתה אומר לי עכשיו אני אקח עובדים כאלה, בגלל שהוא עבד במזגן הוא לא יחזור לבניין. אני אקח את העובדים הללו, אני אווסת אותם לתעשייה. אתה יודע מה יקרה לך באתרים? גם בעובדים הטובים שלא עובדים? כולם יברחו לך. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> אתה רוצה לחנך את העובדים? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אני? אני חושב שהשטח מדבר. ברגע שתווסת עובדים, גם הטובים יעברו לך. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> אתה יודע, אני עובד מול קבלן. הקבלן שלי רוצה עובד שיבוא ויעבוד. שנייה. הוא עובד, יום אחד הוא לא עובד אני מחויב בחוזה שלי איתו להחליף לו את העובד. אני מחליף לו את העובד למחרת, הוא מחליט. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אתה תאגיד בניין. אתה צריך לזכור שאתה תאגיד בניין, אל תדבר על חקלאות. אל תדבר על ענפים אחרים. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> אני דיברתי על חקלאות? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> דיברת על לווסת עובדים לחקלאות, הזכרת את זה. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> לא, אני דיברתי על זה שאני לא אמשיך לשלם עליו על זה שהוא יושב ומשתכר לי בחדר. והמדינה שהביאה לי אותו חתול בשק, תקרא לזה איך שאתה רוצה, חתול בשק, אנשים הלכו, לא יודע מה קיבלו עבור זה להביא לפה אנשים שהם לא מיומנים. והם יושבים אצלי ומקבלים משכורת והם עושים עבירות פליליות ואני צריך ללכת לשחרר אותם מבית מעצר. אז בבקשה, שהמדינה שהחליטה לא להתייעץ בי. להביא בן אדם לפה למדינת ישראל והוא לא עושה, הוא לא מסוגל לתת את מה שהוא אמור לעשות. אז הוא בורח. הם ברחו. אני מדבר איתך מתוך 150 עובדים ברחו לי 43. תעשה חשבון. למה? כי הנוהל הזה מייצר את התופעה של הברחנים. במדינה אחרת חברת השמה עובד שלא עומד בתנאים של המעסיק שהביא אותו אנא ממך, במטותא, תחזור למדינה שבאת ממנה. פה הוא הופך גם להיות פליט. פה הוא יכול להמשיך לעבוד בשחור. למה? כי אף אחד לא אוכף. יש לך אולי איזה מסמך שאומר מה כמות האנשים שגורשו במהלך 2024? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> 230 הודים. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> יופי. וכמה ברחנים יש סך הכול? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> זה לא רלוונטי. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> אלפים. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> זה לא רלוונטי. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> זה כן רלוונטי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא לא מטפל בתופעה של הברחנים. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> זה כן רלוונטי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נקיים דיון. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> בוודאי, זה דיון בנפרד. התופעה של הברחנים היא תופעה ידועה וקיימת ולא מעכשיו ולא משנת 2024 וגם לא משנת 2025. תופעה ידועה ועל זה צריך באמת לקיים דיון בנפרד. אבל צריך להתייחס באמת פרטנית גם לפתור את הסוגייה הזאת שבאמת יש פה איזה שהיא מצוקה מבחינת התאגידים. אנחנו מבינים אותה מצד אחד. מאידך, נפתחה מכסה לתעשייה. אנחנו לא צריכים עכשיו לדאוג לכלל הסקטורים האחרים שתאגידי הבניין אלה העובדים שהגיעו לעבוד בבניין. אנחנו מבינים את המצוקה. צריכים ליצור מצב אופטימלי וזה ייבחן, כמו שאני אמרתי, במסגרת האיזון תיקים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יפה. << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> הבעיה היחידה זה שאיזון תיקים נעשה פעם בשנה. ועכשיו אם הגיעו עובדים זרים חדשים שהם לא מיומנים תקוע איתם שנה שלמה עד שיהיה איזון תיקים שנה הבאה. ואנחנו כבר מגיעים לאפריל. ועכשיו עוד שנייה, אתה אומר רק בסוף אפריל נדע מה קורה. זה עוד ארבעה חודשים שהם ממשיכים להיות איתנו. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> ראשית, אני לא חושב, אתה יודע, אני לא רוצה להגיד אני לא חושב. אני רוצה להאמין שלא יגיעו לפה עוד עובדים לא מקצועיים. אני רוצה להאמין. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אני אתייחס לזה, אפשר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עכשיו אתה רוצה? << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> רוצה להאמין ובסוף התאגידים צריכים לשלם על זה. זו השורה התחתונה. בסוף אם זה לא עובד, מי משלם? התאגיד צריך לשלם על זה. אתה לא מאפשר להוציא אותו. זה לא כמו שיש העברה ברצון פעם ברבעון. איזון תיקים נעשה פעם בשנה וכל שאר הזמן אתה תקוע עם העובד. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> זה לא מדויק. אבל לא נרחיב פה, חבל על הזמן של הוועדה. << אורח >> קריאה: << אורח >> תגיד, יש דבר כזה הכשרה? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> משרד הבינוי יתייחס לזה. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אני רוצה רגע להתייחס. אריאל פרטוש, מנהל תחום קשרי חוץ ועובדים זרים במשרד הבינוי והשיכון. אני רוצה רגע להתייחס לכמה דברים שנאמרו פה. ראשית, לא יגיעו יותר עובדים לא מיומנים. אוקיי? גם העובדים הראשונים שבאו, אי שם בינואר של 2024, בשני הסבבים הראשונים ששם היו בעיות של חבלי לידה, מדינה חדשה, מבחנים ממקור ראשון, מקומות חדשים למעשה. יבשת כמעט חדשה. לא בחנו שם. היו בעיות ומן הסתם אנחנו פרסמנו, שינינו, תיקנו מה שהיה צריך לתקן, טיפלנו במה שהיה צריך לטפל. אם זה מהצד שלנו, אם זה מהצד של רשות האוכלוסין וההגירה, ואם זה מהצד של ההודים עצמם. כל המבחנים שנערכו החל מחודש אפריל בערך שנה שעברה היו, אלה אותם מבחנים ספציפיים, אבל מבחינת איך מסתכלים, כמויות, זמן שניתן לבחינה, כמות בוחנים שבוחנת – כל הדברים האלה השתנו לטובה. וכרגע כל העובדים שנבחנו עכשיו הם מיומנים. אוקיי? גם העובדים שהגיעו בהתחלה, אני חולק על זה שהגיעו לא מיומנים כולם או אלפי מיומנים כמו שאמרנו. מדברים על 7,000 עובדים שהגיעו בבילטרלי. עוד בערך מספר דומה שהגיעו בפרטי. ויש המון קבלנים והמון תאגידים שמרוצים מהם ועובדים. אלה תאגידים וקבלנים שהיה להם סבלנות. שלקחו עובד ובדקו אותו. מר אבוחצירא, אתה אמרת מקודם שיש לך הסכם עם הקבלן שאם הוא לא עומד לך לדרישות אתה מחויב להחליף אותו. אתה רשמת שם כמה זמן מינימום הוא חייב לתת לעובד? להסתגלות, להבנה, להכשרה, לאוריינטציה, להכרה? עובד שהגיע ממדינה חדשה, מדרכים חדשות, טכניקות חדשות שהוא לא מכיר. יש את הסבלנות הזאת? זה בא מהשטח? << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> זה משתנה מקבלן לקבלן. הנה, יושבים פה התאחדות הקבלנים. יש קבלן שהוא צריך לעמוד בזמנים. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אז אני אומר שנדרשת פה סבלנות. יצא להודים שם רע. חלק נכון, חלק לא נכון. צריך לטפל בתדמית הזאת. יש לנו 3,000 עובדים הודים מיומנים טובים. מבחנים שנעשו היטב, עם צוות מיומן, שמחכים להגיע ולא רוצים לקחת אותם רק בגלל אותם 2,000 שהיו בהתחלה. כמו שהיא אמרה ל-15,000 הודים שנמצאים כרגע ועוד פוטנציאל של מספר דומה ואפילו יותר. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> יש תאגידים שקיבלו לפני חודש דייגים ומוסכניקים. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> לא, אני לא מוכן לשמוע את זה. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> אתה לא מוכן לשמוע, אבל זה השורה התחתונה. כאשר מדברים איתם ממש מבינים מה הם עשו. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> סלח לי, מה זה דייגים? כי בן אדם מגיע למבחן מקצועי. אם הוא דייג הוא לא עובר את המבחן המקצועי. יכול להיות שהוא היה גם דייג, או גם כמה דברים שהוא היה בהודו, אבל הוא עבר את המבחן המקצועי ואתה לא נותן לו הזדמנות כי הוא אמר לך אני דייג. אז אתה ישר החלטת אין לי מה לעשות עם בן האדם הזה. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> לא הבנתי. אתה חושב שהקבלנים מוכנים לשלם את הסכומים בשביל הזמן הזה לשבת ללמד אותו הכול מאפס? כשאתה מדבר עם הקבלן הוא אומר לך אני מלמד אותו מאפס הכול. אז הוא צריך לשבת עכשיו תקופה מאוד ארוכה. וגם מה עם אותם עובדים שגם אחרי שמלמדים אותם הם עדיין לא יודעים? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אז פה יש את הנקודה הזאת שאנחנו צריכים להפריד בין עובדים שנתנו להם הזדמנות כנה להראות שהם עובדים והם יכולים לעבוד ולתת את הסבלנות. וגם עם הסינים והמולדבים שהיו בהתחלה כולם התלוננו הם לא יודעים והם לא מבינים ולא מבינים מילה באנגלית ובטח לא בעברית ורצו להעיף אותם. אבל היום אני אתן לך סיני אתה לוקח אותו בשמונה ידיים. נכון? << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> אתה מבין שהאינטרס של התאגיד הוא שהעובד יעבוד. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> נכון, נכון. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> לכן אם אני בא ואומר שיש לנו בעיה אמיתית ורצינית של עובדים לא מיומנים, אין לי אינטרס להגיד את זה. אני רוצה שהוא יעבוד. ואם הוא לא עובד הוא כנראה באמת לא מתאים לענף הבנייה. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אוקיי, אני אומר, אני מבין אותך. אני מבין את הבעיה. אני רק אומר לא להכליל. אנחנו מדברים פה על כ-2,000 נגיד במקרה הגרוע של עובדים לא טובים. חלקם כבר עזבו. חלקם אנחנו הורדנו, רשות האוכלוסין וההגירה הורידה אותם מהמאגר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם עזבו את המדינה הכוונה שאתה אומר שהם עזבו? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> לא, לא, אלה עובדים שנבחנו אבל לא הזמינו אותם. החלטנו פשוט לא להזמין אותם. להוציא אותם מהמעגל. הם רוצים, יבואו לעשות בחינות נוספות ייכנסו חזרה למעגל. לא ברשות האוכלוסין. 1,000 עובדים. אז אני אומר, לא להכליל עכשיו מדינה שלמה, תת יבשת שלמה של 1.4 מיליון איש על אותם 2,000 במקרה הגרוע שהיו. אלה שיש להם בעיה אנחנו נעבוד על זה. אנחנו מחכים לתקציב להכשרות, נעשה הכשרות בארץ. ננסה לעשות הכשרות בחו"ל. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> מה התאגידים עושים בינתיים? בינתיים מה עושים? כל ה-"נעבוד על זה" זה המון זמן. זה בסוף כל חודש 236 שעות. זה סכומי עתק. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> בינתיים צריך לתת להם הזדמנות. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> בינתיים תנו להם לעבוד בענפים שצריך אותם. אני אומר לך בתשתיות שהוא צריך אותם. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> לא, לא, לא. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> אז אני צריך, התאגידים צריכים לשלם על זה בינתיים? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אבל אני אסביר. ברגע שאתה עושה את המהלך הזה אתה אומר אני מרים ידיים, ההודים לא טובים. אתה שולח מסר שכל ההודים לא טובים. << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> אז אל תפיל את זה עליי. תן לי אחוז מסוים, לא יודע, של עובדים שאני לא חייב לתת להם 236 שעות. אתה מפיל את זה כרגע, אתה אומר אנחנו בבעיה. אין בעיה, אתה מסכים איתי שאנחנו בבעיה. כולנו בבעיה. אבל מי משלם על זה? התאגידים צריכים לשלם על זה. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> לא, לא, אתה מתבלבל. אנחנו לא בבעיה. אתה הבאת לי עובד. אתה לא מכיר את ההיסטוריה של הוועדה הזאת. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אני מכיר את הוועדה. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> יושב-ראש הוועדה ביקש מכם להראות לו טופס של מבחן. עד היום אתם לא מסוגלים להראות לו טופס של מבחן. עד היום, טופס אחד. הוא ביקש מכם, נכון, ואתם לא הייתם מסוגלים להביא לו? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אפשר לענות רגע? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, כן. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> כל הטפסים היו בהודו ואנחנו ביקשנו ושילמנו שישלחו את כל הטפסים לישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הם היו מושחרים, לא? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> חלק כבר הגיעו לפה בארגזים. אנחנו נפתח. אין לנו שום דבר להסתיר. אין לנו שום דבר להחביא. כל הטפסים אצלנו. אנחנו נעבוד. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אפשר לקבל אותם? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אפשר, נביא לוועדה הבאה, אפשר לשלוח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דף אקסל. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> זה לא באקסל. אלה טפסים. יש כמובן גם אקסל מסכם, אבל אלה טפסים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כי היה הכול מושחר, לא? לפי הפרוטוקול שקראתי הטפסים היו מושחרים. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> יכול להיות שמה שהועבר אליכם מבחינת פרטיות, אז הושחרו הפרטים של הבן אדם עצמו. אבל הטופס עצמו איך הוא נראה ואיך הוא מולא. זה טופס בחינה. זה טופס של הבוחן, הבחינה. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> עבר, נכשל? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> כן, כן. עבר, נכשל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם הוא עובר את המבחנים והוא לא טוב בפרקטיקה? << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> לא, ההסבר שמישהו עבר את המבחן ומי שעלה למטוס מישהו אחר לגמרי. זה לא אותו בן אדם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זו אחריות של? << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> זה אני לא יודע. << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> בסוף זה נורא פשוט. רואים עובדים שיש איתם בעיות, אתם מסכימים איתנו ובסוף אומרים התאגידים אתם צריכים בינתיים לשלם את המחיר עד שבעוד X חודשים אנחנו נמצא לזה פתרון. ופה הבעיה. זה לא הבאה פרטית. לא הבאנו אותם ב-b2b, הגיעו ב-g2g. המדינה צריכה לקחת אחריות על זה. אז הבאתם עובדים לא טובים. אתם יודעים שהם לא טובים. תבואו תגידו לתאגידים יש לכם ככה וככה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם תביאו בהבאה פרטית הם יהיו מצוינים? << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> הבאה פרטית זו בעיה שלי, אני הבאתי בהבאה פרטית, אני עשיתי לו בחינה, הבאתי אותו לפה. אני לא יכול לבוא למדינה בטענה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ומה תעשה אם הם לא טובים העובדים שהבאת אותם בהבאה פרטית והם לא טובים, הם גרועים. מה תעשה איתם? << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> שם אני בבעיה. שם המדינה תבוא אליי בטענות תגיד לי 'שמע, אתה בבעיה'. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> אין בעיה. << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> G2g אין לי, שוב, אני מזמין מספר ומקבל בן אדם בסוף. מגיע בן אדם, המדינה אומרת אנחנו באמת, יש בעיה, יש פה עובדים שהם לא טובים. ייקח לנו חודשים, בינתיים אתם תשלמו את המחיר. אתם תשלמו את המחיר על הבעיה שלנו. שזה לא הגיוני. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> סליחה כבוד יושבת-הראש, יש לי שם חברת השמה. כל עובד שמגיע לפה זה עובד שאני מוודא שזה אותו עובד שעבר את המבחן. יש היום המון אמצעים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בהבאה פרטית? << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> אנחנו בעולם גלובלי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה יצא לך להביא? והם היו כולם מעולים? << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> לא. הוא לקח אותם בחזרה. החתמתי אותו על חוזה שהוא לקח את האנשים האלה בחזרה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גורביץ, ביקשת. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> אני חושב שאנחנו נכנסים אולי לנקודה הלא נכונה. קודם כל, התאגידים צודקים במובן הזה שאם המדינה אחראית, דרך אגב, גם אנחנו מעורבים בכל התהליך. אם המדינה אחראית המדינה צריך להביא את המוצר הטוב. כשאני בוחר את העובדים שלי אני בוחר אותם, אני מסתכל על עצמי אם טעיתי או לא, אין לי על מישהו אחר להסתכל. בכל זאת אני חושב שיש פתרון לסוגייה הזאת. לתחום את הבעיה, להגיד מה באמת, מי באמת הבעייתיים וכן להביא אותם לתחום של התשתיות, כי אין שום סיבה שהעובדים האלה שכבר נמצאים פה, שכבר יש להם, כבר התרגלו נניח למעסיק, למנטליות, לגלגל את. וזה יכול לנקות את החשש של התאגידים לגבי הבאה עתידית מאותה מדינה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני רוצה להמשיך בבקשה בשאלות. במעבר לשנת 2025, באיזון התיקים של התאגידים, כמה עובדים זרים לא המשיכו לעבוד עם התאגידים בשל חוסר המקצועיות שלהם? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אי אפשר לדעת כרגע. אלה אינדיקציות שתתקבלנה רק לאחר ביצוע איזון. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יש לכם נתונים בינתיים? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> הנתונים כרגע לא, מינוריים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שאלה נוספת: להבנתנו העובדים הזרים לא המשיכו לעבוד אצל התאגידים בשנת 2025 בשל חוסר מקצועיותם. תופסים עדיין את מכסת התאגיד, למרות שהתאגידים דיווחו על חלקם כלא מיומנים. מה הרשות עשתה בנושא? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> הדבר הזה, ראשית כן שווה להתייחס, כי בשנת 2024 בוצע ניכוי מכסה הן לתאגידים והן לחברות הביצוע על ידי מנכ"ל הרשות דאז. החלטה תתקבל, איך שהיא תתקבל הנושא הזה יועבר לדיון אצל מנכ"ל הרשות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם אתם מנהלים משא ומתן עם מדינות נוספות להבאת עובדים זרים לענף הבניין, ומהיכן? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> התייחסות של משרד החוץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אפשר בבקשה, משרד החוץ? << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> כן, בהחלט. אשמח להתייחס. בילאוס זיו, ראש חטיבה קונסולרית במשרד החוץ. לגבי השאלה על הבאה ממקומות נוספים, אז כן, אנחנו נמצאים בתהליך מואץ. חזרנו זה עתה משתי מדינות נוספות שאנחנו מנסים, גם מתאילנד וגם מקמבודיה. זה מתקדם טוב. יש שיתוף פעולה גם של המדינות עצמן, יש נכונות מהצד שלהם להתקדם ולחתום על הסכמים להבאה של העובדים. העבודה היא תמיד התאמות, כי בסך הכול אנחנו לא מתחילים מאפס את השבלונה של ההסכמים, הם קיימים. רק צריך להתאים מידי פעם לדרישות החוק המקומי במדינות האחרות ולדרישות. עיקר הדגש שלנו הפעם הוא גם כשאנחנו נוגעים בנקודות שהעליתם: לראות איכויות, כדי שלא נעבוד לחינם ונמצא את עצמנו בנקודה. אז אנחנו בודקים גם איכויות, גם פוטנציאל מספרית. שההסכם לא יהיה הסכם על הנייר, אלא שיהיה הסכם שניתן ליישם אותו ולהביא את המספרים הנדרשים. נדרשים פה מספרים גדולים. << אורח >> קריאה: << אורח >> מה המספרים? << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> בהתאם למכסות. את המספרים אנחנו גוזרים לא לבד, אלה המכסות שמאושרות. החלוקה נעשית על ידי רשות האוכלוסין וההגירה ומסיטה אותם למקומות בהתאם לפוטנציאל. אבל הפוטנציאל צריך להיות שם, אחרת אין טעם. לא נשקיע המון מאמץ על חתימה על הסכם ובסוף נראה שאחרי הבאה של כמה עשרות אין פוטנציאל יותר של עובדים נוספים ואז בזבזנו את זמננו לשווא. זה בנקודות האלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי בערך להערכתך? << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> תראו, אנחנו אחרי מפגש שלישי כבר עם תאילנד ולפני מפגש נוסף עם קמבודיה. יהיה לנו מפגש נוסף בקמבודיה, אני מדבר כבר בחודש-חודשיים הקרובים. למרות החג אנחנו מכניסים דברים כבר לפני החג ומיד אחרי חג הפסח. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> תאילנד זה הסדר יישום על הסכם קיים? << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> כן. אנחנו נצטרך לעשות גם הסכמי יישום נוספים, כיוון שנכון להיום אנחנו מביאים מתאילנד רק עובדי - - -- << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> באיזה מתכונת הובאו? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> במסגרת פרטית. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> פרטית. והעובדים שאנחנו הבאנו עובדים חקלאות יש. אנחנו צריכים להביא, לבניין הביאו פרטי. זה לא g2g, זה b2b. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לי שאלה נוספת. אתה יכול לעדכן אותנו לגבי הבאת העובדים הסיניים? אנחנו מבינים שבבניין חודשו השיחות. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> כן. פנינו לסינים. זה נושא שכבר נמצא איתם בדיון. אנחנו מקווים שנגיע גם לתוצאות. ההחלטה כמובן אצלם, כי הם צריכים להסיר את ההתנגדות שיש להם בגלל המצב המלחמתי פה ואזהרת הנסיעה שיש להם. אני מקווה שאנחנו נצליח, בואו נהיה אופטימיים. שלא תהיה לנו הדרדרות אחורה ואז אנחנו ניעצר שוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לי שאלה נוספת לישי. קיבלנו תלונות שהעובדים הזרים שמגיעים לענף הבניין הם נוחתים בנתב"ג, מקבלים אותם בחניון בנתב"ג, במקום פתוח קר ולא מכבד. בעבר קיבלו את העובדים בתוך שדה התעופה במקום מכובד. האם אתה יכול להגיד אם המיקום השתנה? האם אתם פועלים לשנות את המיקום? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> ההחלטה היא של רשות שדות התעופה. אם יש פה נציג של משרד התחבורה, אני גם הייתי שמח לקבל התייחסות ממנו. אבל ההחלטה היא של רש"ת. שתיים, הוצעו מגוון פתרונות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם בשיח איתם? דיברתם איתם? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> יש שיח, קיים שיח, מתקיים שיח. אני יודע להגיד, ההחלטה עצמה, באמת, היא של רשות שדות התעופה. זה לא שום, פער שנוצר. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> היינו שם וסיכמנו דברים ולא התגלגלו. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> עם מי סיכמתם? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי בערך? מתי סיכמתם? << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> לפני ארבעה חודשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> וואי, הרבה זמן עבר. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> זה דבר שצריך להיפתר ברמת רש"ת. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> מקבלים אותם בחניון, בגשם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נפנה לרשות שדות התעופה. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> בהחלט, אני מסכים לחלוטין שהצורה והדרך הם לא מקובלים. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> - - - ונכתבו בפרוטוקולים. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> יוצעו מגוון פתרונות טכנולוגיים גם לייתר את התהליך, גם עתידית. במקביל גם הוצע לבצע שאטל למתחם אמר באזור בנתב"ג. זה דבר שיכול לגרום, אני לא רוצה להרחיב, זה להכביר במילים. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> בתוך נתב"ג. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אני לא מדבר בתוך נתב"ג, זה נסיעה עם שאטלים לתוך מקום אחר. ולא קרוב לטרמינל 3. בתוך האזור של נתב"ג. אני לא חושב שזה דבר שהוא ייצור, דבר שייטיב עם התאגידים וגם עם העובדים. אני לא רוצה להכביר במילים, אבל זה נתון שאנחנו יודעים אותו. הפתרונות באמת צריכים להתקבל מרשות שדות התעופה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רשות שדות התעופה, בסדר. יש שאלה כמה עובדים זרים חזרו לארצם לאחר שדיווחו עליהם שהם לא מיומנים? אתה יכול להגיד? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> הנתון שיש לנו, וציינתי אותו קודם, כ-230 עובדים. חלקם בגין אי מיומנות. אבל הפילוח שנעשה, כלומר מתוך ה-230 חלק אם אני לא טועה, בסביבות ה-50% מתוך ה-230 זה בגין אי מיומנות רק שחזרו לארצם. לא כולם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נמשיך למשרד הבינוי והשיכון. האם פנו אליכם תאגידים וקבלנים לתלונות על עובדים זרים שאינם מיומנים? ואם כן, מה עשיתם בנושא? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> ראשית כל, דיברנו פחות או יותר על העניין הזה. קיבלנו פה ושם תלונות. קיבלנו גם פידבקים חיוביים מצד שני. כמו שאמרתי, אנחנו עובדים על תהליכי מיון טובים יותר, או מדויקים יותר, נקרא לזה כך. כבר הטמענו את השינויים. הולכים להטמיע שינויים עם הספק החדש שנבחר למיונים. נעשה איזה שהוא שדרוג גם של המבחנים, שיהיו קצת יותר ורסטיליים וגמישים שנוכל לשנות דברים גם במהלך הבחינות עצמן, כדי להבטיח שהעובדים שמגיעים באמת מיומנים. זה כבר החל לפני זה ונמשיך הלאה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם אתם פועלים להכשרות של העובדים הזרים הלא מיומנים שהגיעו לעבודה? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> שוב, אנחנו צריכים קודם כל להגדיר מה זה לא מיומנים ומי החליט מי מיומן ומי לא מיומן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה, עדיין לא הגדרתם מה ההגדרה של לא מיומן? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> לא. שוב, מה זה הגדרה? אם עובד הלך לקבלן ואחרי יומיים הוא זרק אותו, אבל הוא יודע לעבוד וקבלן אחר ייתן לו הזדמנות והוא יוכל לעבוד – מבחינתי הוא מיומן. << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> גם מבחינתנו הוא מיומן, נמצא לו עבודה. הבעיה היא שזורקים אותו מארבע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל מה הסיבה שקבלן זורק עובד? אבוחצירא, מה הסיבה שקבלן זורק עובד? מה הסיבה? הוא אומר שקבלן זרק עובד. בגלל שהוא לא מיומן, נכון? << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> יכול להיות. חסר סיבות? יכול להיות שבן-האדם בא שיכור לעבודה. זה לעלות עכשיו למגדל. אנחנו דיברנו על הבעיה המרכזית, על התקשורת. כשאנחנו על זה אנחנו עובדים. אנחנו מנסים על כל 10 עובדים לשים מישהו שהוא יודע לדבר או ערבית או אנגלית. אבל כמו שאתה אמרת, יש עליהם כבר כתם, הם לא רוצים אותם. הקבלנים לא רוצים אותם. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> זה שהוא בא שיכור זה לא אומר שהוא לא מיומן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> לא, אני לא אמרתי. אני לא נכנס לזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, הוא אומר שיש הרבה סיבות. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> אני נותן לך את העובד. אתה הקבלן, אתה יודע עכשיו, אם מנהל העבודה שלו אומר לו 'שמע, הבחור לא מספק את הסחורה'. מי אני שיכול לבוא להגיד לו לא? הוא מקשיב למנהל העבודה שלו. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אז זה רחוק מלהגיד שהוא לא מיומן. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא לא אמר, הוא אמר שיש הרבה סיבות שזורקים עובד. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> אני אומר שיש הרבה סיבות. פעם אחת תקשורת, פעם שנייה יכול להיות שהוא בא לא זה והוא לא מבין מה רוצים ממנו. פעם שלישית - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> בוא נדבר רגע על הלא מיומנים. יש הכשרה או אין הכשרה? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אני יכול רגע להשלים בבקשה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הנה, הוא עדיין לא סיים את דבריו. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> תודה. תנו לי להשלים ואחרי זה באמת תשאלו או תעירו, אין שום בעיה. אני אומר, כשאני אומר מה זה להגדיר לא מיומן צריך להחליט בינינו. לעשות חשיבה ולבדוק. אם עובד קיבל מספיק זמן להראות שהוא מיומן או לא ומספיק אתרים או קבלנים. להחליט. אם יש עובדים באמת שנתנו להם הזדמנויות והם לא יכולים ורואים שהם לא מיומנים. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> אבל זה לא עובד ככה. יש פה קבלנים, תשאל את הקבלנים. אני צריך לתת להם שירות. אם הוא לא רוצה, אז מה אני אמור לעשות בזה? איך אני אמור לעשות את זה? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> קבלנים צריכים סבלנות. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> למי? אתה אומר לי את זה? תגיד להם את זה. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אמרתי את זה גם להם. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> תגיד להם את זה. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אמרתי את זה גם לקבלנים. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> יש לי חברים קבלנים שהוא אומר אין בעיה, הוא לא מתאים לבניין. אני גם קבלן תשתיות. תן לי אותו שיהיה בתשתיות. תן לי אותו שיהיה בנושאים אחרים בבניין. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> ברגע שהוא קבלן של גם וגם, פה הייתי חושש. יש לו אינטרס. אז אני אקח אותו לפה ואני אשחק איתו. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> אתה מכיר משהו בעולם הזה שהוא לא אינטרס? הכול בחיים מתחיל ונגמר באינטרס. בוא, משהו חדש. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אנחנו צריכים להחליט ולבדוק ולהחליט בינינו מה זה עובד לא מיומן. באיזה שלב אנחנו כבר אומרים אוקיי, הוא באמת לא מיומן. יש גם לא מיומנים, אני לא אגיד שלא. כנראה שהיו תקלות. יש כאלה וצריך להחליט מה אנחנו עושים איתם. או להעביר אותם או לשלוח אותם הביתה או להחזיר אותם. ולקחת את כל מגוון השיקולים. לנסות לעשות באמת - - - << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> אז בוא אני אגיד לך, עשינו מחקר בנושא. בוא, עם החברים הקבלנים שלנו. הוכחנו. אני אספר לך מה המחקר. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אפשר לקבל אותו? << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> תשמע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, לא, בכתב, לקבל את המחקר הוא רוצה. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> אז אני אומר לך מה המחקר עכשיו. זה פשוט, זה קצר. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> כן, אני רוצה לשמוע. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> המחקר הוא פשוט. ברגע שמנהל עבודה אין לו תקשורת עם העובד, אם מנהל העבודה הוא בן מיעוטים ורוב מנהלי העבודה הם בני מיעוטים, ואין לו תקשורת עם הודי, הוא מעדיף לעבוד עם פלסטינאי. אז הוא אומר לקבלן - - - << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> ועם סיני הוא עובד? << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> שנייה. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> רגע, ועם סיני הוא עובד? שלא מבין אנגלית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עם סיני שלא דובר אנגלית הוא יעבוד איתו? << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> אני לא יודע. אני אומר לך מה איתי, מה היה איתי. מה הסיבות שהעובד שלי לא עבד. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אני סתם נותן דוגמה. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> אני לא יודע. אני אומר לך לגביי. ואז אני הבנתי שאם אני לוקח את אותו עובד והוכחתי לו לאותו קבלן שמנהל העבודה היה ישראלי לא הייתה בעיה עם העובד. זה גם אנקדוטה. אתה מבין שיש פה אירוע? יש פה אירוע שאולי מנהל עבודה ערבי מעדיף את החבר'ה הפלסטינאים, יש לו תקשורת איתם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כרגע אין פלסטינאים. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> נכון. זה בדיוק היה העניין. ואז הוכחנו שהעובד בסדר. אבל עשינו עם זה משהו, לא השארנו את זה באוויר. אבל יש פה הרבה בעיות. יש אחד שלא מדבר אנגלית. מנהל עבודה ישראלי שהוא לא מדבר אנגלית. אז הוא אומר לבעל הבית שלו תשמע, העובדים האלה לא טובים. למה? כי הוא אומר לו אחד, הוא עושה שתיים. יש פה בעיה של תקשורת. יש פה כל מיני דברים שמייצרים סיטואציה שהיא בלתי אפשרית. הוא רוצה להתקדם בפרויקט. זה בדיוק העניין. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אבל מה שאתה מתאר עכשיו זה לא ספציפית ייחודית להודים. גם המולדבים לא מדברים אנגלית. והסינים לא מדברים אנגלית. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> אבל זה לא מקצועי להגיד את זה. דן ורשבסקי, איגוד מנופאים ורכז מקצועות הבניין בהסתדרות לאומית. זה לא מקצועי מה שאתה אומר, ואני אסביר לך גם למה. גם הסינים וגם המולדבים נמצאים המון שנים וכשבאה חבורה פשוט משלבים אותם לתוך הצוותים של הבניין שקיימים והם משתלבים. להודים אין את זה. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> נכון, כרגע אין את זה. זה יהיה. זה יגיע. גם לסינים לא היה את זה בהתחלה וגם למולדבים לא היה את זה בהתחלה, כי לא היו פה סינים ולא היו פה מולדבים. ולא רציתם אותם, אבל לקחתם אותם בסוף. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> אני אל תגיד לי, אני לא קבלן. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אני אומר בכלליות. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> יש פה גם חוסר תקשורת משווע של צוות אחד יש פה חמש שפות. ואני נתקל בזה, כי אני בסופו של דבר אמור לטפל בזה. אני עכשיו שואל אותך אני שאלה. מה עושים עם הפועל הזה שלא יודע לעבוד? הוא לא יודע לעבוד. או שהוא, בוא נגיד ככה, נשים הכול על השולחן. יש גם פועלים שמגיעים עצלנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש גם כאלה. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> והם לא רוצים לעבוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> העיקר שהם רוצים פרנסה. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> - - - כל היום זבל והכול. אבל בסופו של דבר זה המדינה שלי, כן? מה עושים איתם? אתה אומר לו הוא תשלם וההוא יושב בבית. << אורח >> אפרים בנוב: << אורח >> תביאו לנו אותם, נו באמת. מה עושים איתם? << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> מה עושים עם האנשים האלה? << אורח >> אפרים בנוב: << אורח >> אנחנו משוועים לאנשים האלה, תעבירו אותם אלינו. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אני לא אומר תשלם ותתמודד עם המצב. << אורח >> אפרים בנוב: << אורח >> תיקח אותם לסיעוד, שיעבוד שם. הוא רוצה מזגן, הוא רוצה זה. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אני אומר תנסה, תעשה את כל המאמצים מבחינתך כמעסיק להוציא את המיטב מהעובד שלך. ואם אחרי שעשית את כל המאמצים ההוגנים לתת לעובד את ההזדמנות ההוגנות. עובד, שוב אני אזכיר, עובד שהגיע מתרבות אחרת, גם תרבות מקצועית מה שנקרא, של בניין, וגם תרבות בכלל אחרת. שלא יודע את השפה. לתת לו הזדמנות הוגנת. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> זה בערך שנתיים. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> גם אתה כשאתה עובר עכשיו לעבודה אחרת אתה תצטרך זמן הסתגלות. ובטח אם זה יהיה במדינה אחרת. לא? היית מצפה לא אחרי יומיים שלושה שיגידו לך לך הביתה? << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> אני פחות פרימיטיבי מהם, אז יכול להיות זה יהיה יותר מהר. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> לא, אל תגיד פרימיטיבי. אנחנו לא נכנסים לעניינים. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> אבל אנחנו אחרי, אחי. אנחנו כבר אחרי, אתה יכול לשאול את ישי. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> בלוד מסתובבים כל היום כי אין להם מעש. אבל זו בעיה שלנו. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אני אומר נקודתית העובדים הספציפיים, כמה מספרם? 700, 800, 900, לא משנה כמה, שניתנו להם הזדמנויות ושניתנה להם אפשרות הוגנת לעבוד בעיסוק שלהם, שאמור להיות העיסוק שלהם. אם הם לא הצלחנו, נבדוק אופציות אחרות. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> אבל זה בדיוק מה שקרה. אתה יכול לשאול את ישי. איך הוא הסכים להעביר אותם לתעשייה? הוכחנו ששלושה קבלנים זרקו אותם. מה עוד אני אמור לעשות? יש לך עוד איזה רעיון? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> 6,800, כמה העברתם? << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> 8,000. 800, סליחה. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> כמו שאמרתי, 6,962 הגיעו מהודו בבילטרלי. מתוכם 862 ווסתו לתעשייה. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> פחות מ-10%. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> 1,462 הוגשו. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> מתוך 7,600 עברו? כמה אמרת? אני נותן לך 15%, סתם. אז על ה-15% האלה אתה מכליל על כל ה-100%? << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> לא. אבל מה עושים עם אלה שכן? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אז אני אומר, אנחנו נבדוק ונבחן את האופציות שעומדות. << אורח >> יעקב גרשון: << אורח >> בינתיים אז לפחות תדחה את האגרות. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אני לא יכול לדחות אגרות. זה לא אצלי. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> אבל אתה מבין שיש בעיה? גם הפועלים האלה לא מקבלים שכר. בואו נשים, את האמת, נגיד את האמת. אף אחד לא ישלם לפועל שלא יודע לעבוד ולא עובד. חייב, זה אתה יודע, בוא תראה כמה אני. אבל מצד שני, יש לך גם תאגיד שהוא גם עובד לא יכול לעבוד והוא לא מקבל משכורת וגם תאגיד מחזיק מישהו שהוא לא רוצה אותו. אז תטפלו בזה, כי זה לא ישתנה. תטפלו. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אז רגע, הפתרון עכשיו שכל עובד שמגיע למדינת ישראל ואנחנו נותנים לו שבוע ניסיון. << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> אנחנו לא מדברים על שבוע, כולנו יודעים שזה לא שבוע. אנחנו מדברים על חודשים. בשונה ממה שאמרת לגבי חברות. << אורח >> קריאה: << אורח >> אמרת ממאי. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> זה מה שאני אומר, אנחנו צריכים להחליט מהו פרק זמן. << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> אבל אני לא יכול להכריח. ההבדל הוא שאני לא יכול להכריח את הקבלן לקחת את העובד. זה לא כמו חברה רגילה שאתה אומר ניתן לו זמן. אי אפשר להכריח את הקבלן לקחת אותו. אם זה היה עובד אצלי, נגיד הייתי מכריח אותו לעבוד. אבל בסוף אני בא עם הקבלן. ואני לא יכול להכריח אותו לקחת את העובד. אז תן לי פתרון. אז אין לי בעיה, חודש-חודשיים ואני יכול לבוא אליך ותעיף אותו? זה לא קורה. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אנחנו כבר בדיבור בינינו גם עם כמה תאגידים וגם קבלנים, לעשות איזה שהוא כנס לקבלנים ולתאגידים. להראות את הדוגמאות הטובות ודברים, את העובדים שכן יודעים לעבוד מה שנקרא ועושים את זה טוב. מקווים לעשות את זה בקרוב ונקווה שזה לפחות תדמיתית ישפיע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> קיבלתם תקציב מהאוצר להכשרות? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> לא קיבלנו תקציב עדיין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עדיין לא? אבל אתם אמורים? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אנחנו אמורים כבר, זו אולי הוועדה השלישית נראה לי או הרביעית שאני פה. אנחנו מחכים ל-10 מיליון שקלים של התקציב מהאגף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא קשור לוועדת הכספים, לזרז את זה? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> ביקשנו, הסברנו. גם שבוע שעבר, אנחנו מבקשים את זה כל הזמן. אין תקציב כרגע. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> אני יכול לשאול משהו את משרד החוץ? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לשנייה. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> משרד החוץ, היה לנו שיח עם השגריר או השגרירה המולדבית, משהו כזה, לגבי הסיפור של המולדבים. האם יש איזה מנוף למשרד החוץ על אותן מדינות, לכל אותם ברחנים. אנשים שמגיעים לפה. כי אף אחד לא נותן לנו פתרון. הרי במדינה שלהם הם לא יתנהגו בצורה כזאת. מולדבים שבאים לפה, שהם ברחנים, הם לא יבואו יותר לעבוד במדינת ישראל. האם אנחנו יכולים לעשות איזה שיתוף פעולה אם אותן מדינות, עם כל אלו שעובדים פה בשחור. שבורחים מהתאגידים, באים לפה. יש תיאום ציפיות, אתה צריך לבוא לעבוד להיות פה בבניין. הוא לא מתאים לבניין, תחזור למדינה שלך. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> אני אענה לך, כי זה קיבל התייחסות גם משפטית. הבעיה פה היא משפטית והיא הרבה יותר גדולה מהשיח עם המדינות. המדינות עצמן, בצד שלהן בוודאי שלא נותנות יד לזה. אין להן, הן לא מעוניינות, זו תופעה שנחשבת גם בצד שלהן כתופעה פסולה. הם רואים אותה, הם מכירים אותה. היא מתאפיינת גם בעוד נושאים, אגב, אתה רק נגעת בקצה קרחון של הבעיה. כי הבעיה היא ענקית. זה גם כאלה שמגיעים, ואתה הזכרת את זה קודם, שמגיעים RSD, בקשת מקלט מדיני ממדינות. בחלק מהמקרים שאנחנו נתקלים זה הרי ברור שאין שום, המקלט המדיני זה פיקציה, זה בכלל לא נכון. עצם ההגשה זה איזה שהוא ניסיון לגרור זמן ולמנוע שבאותו זמן הוא יכול להישאר ועוד למצוא עבודות בשחור מסביב. בחלק מהמקרים, לפחות חלק גדול, הכלי הזה שהוא משתמש בו ברור לנו. הטיפול בזה הוא לא פשוט. המדינה לא נותנת לזה יד. המדינות שמהם באים, האפשרות לגרש ולהחזיר היא אפשרות שקיימת, אבל היא קשה. היא קשורה בעוד המון נושאים משפטיים שחייבים להיעשות לפני שעושים כזו פעולה. עכשיו אני אגע רק בעוד נושא שאתם דיברתם עליו ואני אתייחס, כי זה גם חשוב. גם בהסכמים, כשאנחנו מדברים על ניוד עובד שהגיע לכאן תחת הסכם מסוים לתחום מסוים ואנחנו מניידים אותו לתחום אחר – צריך לזכור שיש לזה גם היבט משפטי גם כן. בהסכם עצמו, זה הסכם שמאפשר לנו להביא את העובדים לתחום אחד, לאותו תחום שהבאנו אותו. וזו הסכמה בין מדינות. כלומר, אם עשינו ניוד, אז צריך לתת לזה התייחסות משפטית כדי לראות שאחד, העובד מסכים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה, אין עיגון בהסכם? << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> בהסכם מבוסס התחום שהוא יועסק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם הוא מגיע לענף הבניין? << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> אז הוא צריך לעבוד בענף הבניין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הוא לא מתאים. נתנו לו צ'אנס והזדמנויות. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> נכון. אז צריך לראות שאנחנו עושים את זה בצורה שאחד, זה בהסכמתו של העובד עצמו. בהסכמה של המדינה שחתמה. כי בהסכם עצמו נחתם שהוא בא מתחום אחד לתחום שני. צריך לזכור עוד משהו, זה אתם מכירים כולם, אני לא אחדש לכם. אנחנו מדברים על קהילות סגורות. אלה קהילות שמדברות ומידע עובר במהירות שיא מעובד אחד לעובד שני. אם הם יזהו פוטנציאל שהוא הגיע לעבודה בתחום אחד, אבל במקרה והוא לא כל כך טוב או שהוא לא מבצע את התפקיד לשביעות רצונכם, אז מעבירים אותו לתחום אחר שנחשב מבחינתם ליותר אטרקטיבי, אז גם אתם עלולים למצוא את עצמכם בבעיה. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> אבל הם עושים את זה עכשיו בשחור. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> אבל אם הוא יזוהה שהוא מועבר בצורה לגיטימית לתחום אחר שהוא יותר אטרקטיבי, אתם עלולים גם להימצא בבעיה שפתאום תהיה לכם נשירה גם מקרב העובדים. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> אז אתה פשוט משאיר את הבעיה אצלי בתאגיד. זה מה שאתה אומר, אתה משאיר את הבעיה אצלי בתאגיד. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> פראיירים מרוויחים פחות. אין להם טעם, הם באו להרוויח כסף. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> אז זה מה שאני אומר לכם, להיפך. << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> אני רוצה שהוא יעבוד בבניין, זה ברור לכולם. אני רוצה, פשוט לא יכול. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> מה שאני אומר, אני לא אומר להשאיר את הבעיה. צריך לטפל בה, כמו שאמרתם, ואנחנו גם בעד לאפשר את הניוד. אני לא חוזר בי. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> אבל אם עובד בא להרוויח 7,000-8,000 שקלים ברוטו בענף הבניין, או שהוא ירוויח 6,000 בענף אחר. לאן הוא ילך? << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> מה שאני אומר שאנחנו בעד לאפשר את הניוד הזה, כי הוא בסוף עובר לענף אחר שגם שם הוא נדרש והוא נותן פתרון למשק ואנחנו רוצים לתת פתרון למשק. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> בן-אדם שלא טוב לו בבוקר לבוא לעבודה שלא יבוא. זה לא משנה מאיזה מדינה הוא. אני הבאתי אותו לבניין. המדינה לא מסוגלת להחזיר אותו למדינה שלו. אנחנו עכשיו, רק ברצון. אין פה עבדים. הקימו אותנו כדי שזה לא יקרה. אז לכן מה שאני אומר לך, אם כל ההודים רוצים לעבוד מחר בתעשייה, תפדל. אין לנו שום בעיה עם זה. אני משלם עליו. אם אתה היית משלם עליו אתה לא היית מדבר בצורה כזאת. אני משלם על עובד שיושב בבית ולא עושה כלום ולא מתאים למקצוע שלו, שהחבר'ה האלה שיושבים פה הביאו אותו. הביאו אותו ובחנו אותו ובכל זאת קיבלנו חתול בשק. אני משלם 1,800 שקלים ועוד הוצאות. אנחנו צועקים פה כבר למעלה משנה. ההסכמים הבילטרליים לא מעניינים אותנו. אנחנו משלמים כסף, המון כסף. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> אני שוב חוזר. אני חוזר ואומר על הדברים, אנחנו מקבלים את מה שאתם אומרים. אנחנו בעד האפשרות לנייד, אנחנו לא נגד. אתה מדבר כאילו אני נגד. שוב אני חוזר, אנחנו בעד האפשרות הזאת. רק צריך לעשות, לזכור שיש להם כאן היבטים משפטיים שצריך לזכור אותם. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> מרצון, הוא רוצה. מרצון, רצון אדם כבודו. שילך, יעבוד במלונאות. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> אני לא אמרתי נגד. שוב אני אמרתי, צריך לסגור את ההיבטים המשפטיים של זה וזה אפשרי. ולסגור, לעשות את זה בצורה מבוקרת, כדי שזה לא יהפוך להיות שיטת עבודה. אלה שני הדברים שצריך לזכור. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> אבל שיטת העבודה מתייחסת למי שמרוויחים פחות - - - אחרים. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> איפה הוא רוצה לעבוד? << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> אם הוא רוצה לעבור אז זהו. מי שיודע לעבוד, מי שבא והוא לא מיומן והוא יודע שבסוף הוא ייפלט, הוא ילך לתעשייה בפחות כסף. מי שמיומן בחיים לא יעבור למקום אחר, כי הם מרוויחים המון כסף בענף הבניין. אז להגיד שעכשיו יראו תופעה. חבר'ה, זה שקר. אבל פשוט צריך לתת להם, כי בסופו של דבר זה קריסה גם של המעסיקים וגם של אותם מסכנים, עובדים, שאני רואה אותם בדרך הביתה מסתובבים ושותים ברחובות. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> יש חלק מהעובדים שמראש לא באו לעבוד בבניין. הם שמו בראש שיש לו קרוב משפחה בישראל שעובד בסיעוד או בחקלאות ובא לעבוד בחקלאות. אז אולי צריך, לדעתי צריך להקים ועדה של כל המשרדים שיושבים שם, עם נציג של התאגידים, נציג התעשיינים, נציג ההסתדרות. וכל בקשה שתוגש לעובד תיבדק על ידי ועדה כזו ויאושר אם כן להעביר אותו או לא להעביר אותו. ויכוח, ביקורת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רשמנו. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> עם המינון הנכון. << אורח >> קריאה: << אורח >> מה הבעיה לעשות טופס לגבי עובדים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש פה הצעה טובה. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> סליחה רגע, ההצעה הזאת יכולה להיבחן. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> הוא ממאי, יש לו עובדים ממאי שעדיין הוא לא מסתדר איתם. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אתה רוצה שאני אגיב? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תן לו. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> ההצעה הזאת יכולה להיבחן. היא צריכה להיות מאוד מתוחמת לעובדים ספציפיים שהגיעו בתקופת זמן מסוימת שאנחנו יודעים שיש לגביהם בעיה. ושאנחנו נבחן את ההזדמנות שניתנה להם, נאמר את זה ככה, ומשם נבחן את זה. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> כמה זמן. כמה זמן? זה עולה לי כסף. כמה זמן? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> צריך לבדוק. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> 10 עובדים ברחו שבוע שעבר. הנה, יגידו לך פה, לכפר עקב. לעבוד שם, כי רצו להרוויח עוד שקל. אבל כשהם נקלעו לבעיה לאן הם התקשרו? כל משטרת ישראל וכל צה"ל הלכו להוציא אותם. הם על המטוס? הם על המטוס? הם לא על המטוס. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> זה יום חמישי שעבר. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> הם ברחנים. הם צריכים להיות על המטוס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו עושים דיון בנושא עם כל הגורמים. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אתה מכניס פה שני נושאים שונים. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אבל אנחנו מכריחים אותם לעשות את זה, חבר. אנחנו מכריחים אותם להגיע לנקודה הזאת. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אבל אני לא יכול לדבר. אני מנסה לענות לבן אדם אחד ואתה שואל שאלה אחרת. יש לי חלוקת קשב טובה, אבל לא עד כדי כך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה, תן לו להשיב. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> תנו לי, אחד-אחד. מה שאתה מכניס פה אלה שני נושאים שונים. יש פה גם נושא של ברחנים ויש נושא של העובדים הלא מיומנים. אלה שני נושאים שונים, זה לאו דווקא מתחבר. ברחנים תמיד היו, תמיד יהיו. יש לנו ברחנים בחברות הביצוע ויש לנו ברחנים כמובן גם בבילטרלי. זה קיים גם לעובדים הכי טובים שיש שבורחים, רוצים לעבוד בשחור, רוצים לא משנה מה. זה נושא אחר. זה נושא לרשויות האכיפה, שצריכים לתפוס את הברחנים האלה וזה מופנה גם לרשות האוכלוסין להוריד אותם מהמכסה, לא להוריד אותם מהמכסה. זה נושא אחר, אל תערב אותו עם אותם עובדים לא מיומנים. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> הם הודים, רק הסיבה הזאת. הם הודים. תבדוק. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> הודים ויש מולדבים ויש ברחנים מכל מקום. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> לא, אלה שהלכו לכפר עקב, לרשות, לעבוד. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אתם מביאים מקרים ספציפיים שהם לא מכלילים. << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> אז מה אתה רוצה, לא ספציפי? אני לא מבין מה אתה רוצה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא מדבר במקרו. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> כל מקרה ספציפי של ברחנים תפנה לרשויות. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> אתה הבאת עובדים לא מקצועיים, מה אתה פונה אליי? אתה הבאת עובדים לא מקצועיים. מה, מה לא מובן פה? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> שוב אתה מכניס שני נושאים שונים לאותו משפט. מי שברח תפנה עם זה לרשויות שצריך לפנות. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> אבל עזוב, אתה הבאת עובדים לא מקצועיים. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אם זה לא מיומנים ולא מקצועיים, אמרתי נבחן, נבדוק ונחליט מה אנחנו עושים איתם. זה הכול. לתחום את זה, לבדוק, מי בדיוק, לאיזה תקופת זמן, על איזה כמות עובדים אנחנו מדברים. אנחנו לא נבחן עכשיו את כל 15,000 העובדים ההודים שנכנסו לישראל מאז המלחמה. לא יקרה. יש עובדים מצוינים וטובים. יש עצלנים. עצלנים יש גם בכל מקום, גם ישראלים עצלנים. אנחנו לא ניכנס לזה. << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> אבל ישראלי אני יכול לפטר, זה ההבדל. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> גם אותו אתה יכול לפטר. << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> איך אני אפטר אותו? איך? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אתה יכול לחזור. << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> איך אני אחזיר אותו? החזירו מתוך כמה? 58,000 החזירו 200 ומשהו עובדים? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> יכול להיות שחלק צריך להחזיר. << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> באחוזים זה לא, זה נכון? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> תדייק בנתונים. << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> לא, אני לא זוכר כמה. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אל תגיד מתוך 58,000 החזירו 230. << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> אז מתוך כמה? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אני אמרתי את הנתונים. זה פרוטוקול, חבל. << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> אין בעיה, אתה יכול לחזור בבקשה? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אני אמרתי. << אורח >> קריאה: << אורח >> 6,972 אני חושב. << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> לא, אני מדבר על כלל העובדים הזרים, לא ספציפית על ההודים. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> מכלל העובדים הזרים הוחזרו הרבה יותר, תדייקו בנתונים. אני התייחסתי אך ורק להודים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אריאל, אתה יכול להתייחס לגבי מכרז המיונים? איפה זה עומד? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> המכרז הסתיים. יש לנו ספק חדש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי הוא הסתיים? קיבלתם? זכה? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> הסתיים מזמן. היה קצת עיכובים של החוזה ודברים משפטיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי זה? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> הספק החדש זה מכללת לימודי חוץ. ואנחנו כבר מוכנים למיונים בשבוע הבא במולדובה עם הספק החדש ושבוע לאחר מכן בסרילנקה. ובהמשך לשאר סבבי המיונים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משרד התיירות, נטע בבקשה. << אורח >> נטע אשל כץ: << אורח >> להתייחס פה קודם כל לעניין שהמלונאים אכן באמת משוועים לעובדים, אנחנו נשמח לקחת כל עובדים. כמובן בהסכמה משותפת וכו'. אבל אנחנו זוכרים בערגה את ההודים שהיו פה בתחילת שנות ה-2000. היו פרויקט מוצלח. אנחנו רוצים אותם חזרה ויפה שעה אחת קודם. כי המימושים האחרים של ה-g2g שלנו עדיין בזחילה. הסרילנקים עדיין לא פה, הפיליפינים עדיין עם אזהרת מסע. אם יש פה בארץ עובדים שהם רלוונטיים אנחנו נשמח. גם לניוד, גם לכל פתרון. הצילו, בקיצור. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יופי. בזום עכשיו מוטי עזרן, התאחדות התעשיינים. << אורח >> מוטי עזרן: << אורח >> צוהריים טובים, תודה רבה. קודם כל, ציינו בוועדה את נושא ההעברה שהתאפשרה במסגרת שלושה חודשים מיוני עד ספטמבר פחות או יותר, מהבניין לתעשייה, תחת קריטריונים מאוד דווקניים של תעשייה חיונית או היתרים לא ממומשים. אפשר לראות כבר בפרק הזמן המאוד קצר הזה שהביקוש לעובדים היה מאוד גדול. השמה של כ-1,000 עובדים זה לא דבר מובן מאליו בפרק זמן כזה קצר. זה מראה באמת שיש צורך אקוטי בעובדים זרים בתעשייה. זה ניכר גם במסגרת המכסות שקיימות בתעשייה, הביקושים עולים על ההיצע. לכן כל עובד זר מהודו או מכל מדינה אחרת שמתאפשר מעבר שלו, כמובן בהסכמה, לתעשייה, אנחנו נשמח לקלוט. חלון ההזדמנויות הזה היה מאוד קצר ולכן גם אני מניח שהמספרים הם מאוד יחסיים. אבל אם מישהו היה מאפשר את זה לטווח ארוך יותר או בתנאים אופטימליים יותר מבחינת מגבלות, אנחנו בטוחים שהמספרים היו הרבה יותר גדולים. וזה רק מעיד על הצורך המאוד גדול בתעשייה. כן אפשר וזה כן התבצע ואפילו בהצלחה מאוד גדולה אני חושב. זה win win situation ואני חושב שככל ויש צורך כזה, ונשמע מתוך הדברים בוועדה עד עכשיו שיש - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אתם רוצים או לא? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ישי, תענה לו בבקשה. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> הוא לא שאל שאלה, אבל אני אתייחס. אני מכיר את הצורך. גברתי יושבת-הראש, אני מכיר את הצורך שלהם. ואני יודע שהעובדים שווסתו לתעשייה הם כרגע הם שם. ואני, זה לא משהו שלא התייחסנו אליו גם במסגרת הוועדה. הצורך שלהם קיים. הצורך של הבניין הרבה יותר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. << אורח >> מוטי עזרן: << אורח >> אין מחלוקת על זה, גברתי. אנחנו לא חולקים על צרכים. פשוט ברגע שיש מצב שבו במקום אחד יש עובדים שכרגע לא נקלטים במסך זמן מאוד ממושך וכן במקום אחר הם יכולים להיקלט בצורה אופטימלית יותר, לתת מענה לצורך אקוטי במשק, אנחנו חושבים שזה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אתם מוכנים לבחון את הנושא? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אמרנו, כן, כן, התייחסנו לזה במסגרת השאלות של גברתי שאמרנו שבמסגרת האיזון תיקון לשנת 2025 אנחנו נראה, נקבל את האינדיקציות. לאחר קבלת האינדיקציות אנחנו באמת נוכל לראות הכצעקתה האם באמת חוסר, כמות הלא מיומנים, כמות הבלתי מועסקים היא כזאת דרמטית, שמתבקשת השמה ל-א', ב' ו-ג' וזה יבוא כמובן להמשך בחינה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לשכת עורכי הדין, רביב סיון. << אורח >> רביב סיון: << אורח >> כן גברתי. רציתי לשאול שאלה שהיא יותר מופנית לרשות האוכלוסין. איך פותרים את העניין הטכני בהקשר של העסקה, נניח שכן מצליחים להגיע למצב שבו מעסיקים אותם בתעשייה. איך פותרים את זה היות ונוהל תעשייה בעצם מחייב העסקה ישירה ולא באמצעות תאגידים? זה ברמה הטכנית. באופן כללי, מבחינת הוועדה, אני יכול להגיד כפי שאמרו פה חברים רבים ואין טעם לחזור, יש פה להערכתנו win win situation היות ויש מצד אחד מחסור במסגרתו המעסיקים משוועים לעובדים זרים, בעיקר מה שנקרא עבודות פיזיות. מצד שני יש פה עובדים שתקועים בישראל באיזה שהוא סטטוס לא ברור ויושבים פה ואין צורך שאני אפרט, כיוון שכבר הדברים נאמרו. לכן אין שום סיבה להערכתנו, מבחינת הוועדה בהקשר הזה, כן לאפשר להם לעבוד באופן שהוא חוצה ענפים ולאו דווקא בענף אחד ספציפי. דיברו פה מהתיירות, אני יודע על מסעדנות. אני יודע באמת על ענפים רבים. בנוסף רק הערה אחרונה. אני יודע שכן יש לחצים שמופעלים על ידי כל מיני איגודים בעיקר על ידי מעסיקים, על ועדת המנכ"לים. כדי לפתוח מכסות נוספות. בו זמנית כאן בישראל כרגע יש עובדים שיכול להיות שהם יכולים למלא באופן מיידי את התפקודים ואת הפונקציות שנדרשות במקום פשוט להתחיל לבצע את כל הפרוצדורה של בחינה, הבאה ופתיחת מכסות נוספות לענפים השונים על מנת להביא עובדים זרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אורי יצחק, אתה גם יכול להתייחס? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אני יכול רק להגיד משפט אחד? פשוט אני שומע את זה כבר כמה. צריך להבין שלהביא עובדים בהסכם בילטרלי יש לנו צד שני. הצד השני צריך לאשר את הדברים האלה. אנחנו לא יכולים לקחת את העובדים, להשתמש בהם איך שאנחנו רוצים כאילו זה איזה חפץ. עובד הגיע לבניין, אוקיי? לפי הסכם בילטרלי, לפי החוזה שהוא חתם איתו, הכול. הוא אמור לעבוד בבניין. אם אתה רוצה לתת לו שינוי לאיזה שהוא ענף אחר זה דורש גם בדיקה משפטית של ההסכם הבילטרלי, ואני לא משפטן, יש משפטנים אחרים. גם בדיקה מול העובד עצמו אם זה מה שהוא רוצה בכלל. גם אם הצד השני, במקרה הזה ההודי, אם זה מוסכם עליהם בכלל שאנחנו ניקח את העובדים שלהם, נשחק איתם ונעשה איתם מה שאנחנו רוצים, לא יודע, מלונאות, תעשייה ועוד 50,000 ענפים אחרים. << אורח >> גדעון בנדר: << אורח >> אתה אומר הודים, זה - - - הודים לצורך העניין. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> כן, לא רק הודו, לא משנה. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> אתה לא איתנו. הוא לא עובד בניין. הקבלן אמר לך שהוא לא עובד בניין. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> הוא נכנס לפה כעובד בניין. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> אין לך אפילו את הטופס של המבחן שלו. הוא הגיע לפה, הוא לא עובד בניין. הוא לא עובד בניין. שלושה קבלנים זרקו אותו. על מה אתה מדבר? הוא לא עובד בניין. הם שלחו לך. אני מייבא בעלי חיים מחו"ל. אתה יודע איך אני מייבא ואני מוודא שבעל החיים - - - << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אני מאוד מקווה שלא עשית את ההשוואה. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> לא, לא, לא קשור להשוואות. אל תיקח את זה לשם. איך אני מוודא שבעל החיים הגיע. שמים לו צ'יפ כדי לדעת. אני לא יודע מה אתה בחנת. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אז לשים צ'יפים על העובדים? << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> ומה הבאת לי. אני יודע שהקבלן לא רוצה אותו. עכשיו מה אתה אומר לי? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> מה זה ההשוואות האלה? << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> מה הקשר? אני מסביר לך. אומרים לך אנשים יכול להיות שזה לא אותו בן אדם שבחנת. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אני אומר לך שיש לי את כל הטפסים, אוקיי? יש הכול, חלק בדרך, חלק אצלנו. << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >> הוא אמר את זה שנה. שנה הם אומרים את זה. הנה, יש פה את דיקלה פה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אריאל, בוא נסכם לפרוטוקול, מתי אתה מעביר את הטפסים? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> את רוצה את כל ה-15? כמה? יש לנו עשרות אלפים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, דוד, תביא את השמות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> שמות של העובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר? ואנחנו נתווך. אז אני צריכה לעלות לוועדת כספים. אני אומר את הסיכום. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה דיווח על בחינת תיקון הנוהל, כך שיתאפשר לעובדים הזרים הלא מיומנים בבניין לעבוד בענף התשתיות בקטגוריית העובדים הלא מיומנים ובענף התעשייה ובשאר הענפים עד ליום 1 באפריל 2025. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה דיווח על החלטת הרשות על ניכוי המכסה של התאגידים העובדים הלא מיומנים כך שלא יתפסו את מכסת התאגיד. הוועדה תקיים דיון בקרוב שיוקדש לנושא האכיפה כלפי העובדים הברחנים בהשתתפות ראש מינהל אכיפה ועל יתר הבעיות שהציגו בדיון נציגי התאגידים. הוועדה מבקשת ממשרד האוצר מידע על העברת התקציב להכשרות, שאמור לעבור למשרד הבינוי והשיכון. הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון לבחון את האפשרות להקים ועדה בהשתתפות משרד הבינוי, רשות האוכלוסין, נציגי התאגידים ונציג ההסתדרות, כדי לבחון פרטנית את העובדים הזרים הלא מיומנים. תודה, אני נועלת את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:50. << סיום >>