פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



35
ועדת העבודה והרווחה
11/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 387
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, י"א באדר התשפ"ה (11 במרץ 2025), שעה 11:12


סדר היום:
 << נושא >> הצעת הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות זמני, מענק התארגנות ומענק חד פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון


חברי הכנסת:
אלון שוסטר

מוזמנים: 
	הדיל יונס
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	איתי כהן
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

	שקד כסלו
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

	שירה גרשון
	–
	אגף תקציבים, משרד האוצר

	אבי חיימוב
	–
	כלכלן, משרד התיירות

	בנטי יעקב
	–
	משרד התיירות

	אושרה דנוך
	–
	רשות המיסים

	צחי חכמון
	–
	מנהל תחום בכיר, המוסד לביטוח לאומי

	שרית דמרי דבוש
	–
	עו"ד, סגן היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

	ציפי ציון
	–
	רשות האוכלוסין וההגירה

	אופיר יחזקאלי
	–
	עו"ד, ממלא מקום וסגן ראש עיריית קריית שמונה

	רות פרמינגר
	–
	עו"ד, יו"ר ועדת חקיקה, ארגון נפגעי פעולות איבה

	בקי כהן קשת
	–
	עו"ד, הפורום למאבק בעוני

	מאירה בסוק
	–
	יועצת משפטית, נעמ"ת




ייעוץ משפטי: 
יעל סלנט

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> הצעת הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות זמני, מענק התארגנות ומענק חד פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל << נושא >> 


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שלום וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. י"א באדר התשפ"ה, 11 במרץ 2025. י"א באדר זה היום שבו מתחילים כבר בקריאת המגילה, לפי המשנה, בעיירות ובכפרים שלא יכולים להגיע. אחר כך יש בי"ב ובי"ג וי"ד ובירושלים ט"ו. השנה גם בירושלים אנחנו נקרא בי"ד, ביום שישי, את קריאת המגילה. 

אם אפשר לפתוח, ראיתי שכתוב שבסוף המגילה כתוב "ובכל מעשה תוקפו וגבורתו פרשת גדולת מרדכי הלא הם כתובים בספרי פרס ומדי". שאל - - - אברהמסקי, המגילה הקדושה זה חלק מהתורה? מה המשמעות של הפסוק הזה? אם אתם רוצים לדעת מה מרדכי הצדיק עשה לכו תקראו בספרי פרס ומדי. מי הולך לקרוא בספר פרס ומדי? מה זה? אז הוא אמר שהתורה רצתה לומר שמגילת אסתר אינה סיפור היסטוריה. אם אתם רוצים את ההיסטוריה תקראו בספרי פרס ומדי. זה דבר השם, המגילה היא למעשה חלק מהתורה הקדושה וסיפורי הניסים זו השפעה לא רק בימים ההם, אלא גם בזמן הזה. לכן אל תתייחסו לזה כאל סיפור היסטורי. את זה תקראו במקום אחר. המגילה היא מגילת קודש. 

אז יצא שנזכה באמת לשמוח בפורים ושיהיה פורים שמח ועד פורים שיהיה שקט ושלווה ושלום. 

ניגש לדיון עצמו: הצעת הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות זמני, מענק התארגנות ומענק חד פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל. שזה הסכם בין האוצר לביטוח הלאומי. ואני מניח שהנחת היסוד של ההסכם הזה שרוצים שאנשים יוכלו לשוב לבתיהם בשלום, אלה שיש להם בתים ואלה שתיקנו את הבתים שלהם. 

כדי שהם יוכלו לחזור הביתה צריך לעזור להם אחרי שהם היו כל כך הרבה זמן בגלות מסוימת. אם זה במלונות או במקומות שאינם הבית שלהם, ואין כמו הבית, אז נתתם משהו להתארגן. גם מענק התארגנות, גם מענק הסתגלות זמני וגם מענק חד פעמי. 

מי מציג? 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

שקד כסלו, הלשכה המשפטית במשרד האוצר. 

אז באמת, כפי שציין יושב-הראש, כרגע בהסכם אנחנו מבקשים לעגן שלושה סוגי מענקים: מענק חד פעמי שישולם לתושבים שאין מניעה ביטחונית לחזור ליישובים שלהם החל מיום שבו הם יצאו ממתקני הקליטה במימון המדינה או מיום שבו הפסיק להשתלם להם מענק האכלוס העצמאי או מענק ההסתגלות, בהתאמה. 

מענק הסתגלות שניתן בגין חודשים ינואר-פברואר 2025 למי שחזרו באופן מדורג לבתיהם לצורך הסתגלות והוא משולם במקום מענק האכלוס העצמאי. ומענק התארגנות שהוא למעשה נועד לסייע בהתארגנות לשיבה הביתה ומשקף איזה שהוא נזק שההנחה היא שכנראה נגרם לתכולה הביתית שהייתה בשל השהייה הממושכת מחוץ לבית, בגלל הפינוי או הריענון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אוקיי. הביטוח הלאומי, מה יש לכם לומר? 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 

שרית דמרי מהלשכה המשפטית בביטוח לאומי. כפי ששקד אמרה, זה באמת שלושה מענקים שונים: מענק ההסתגלות הוא לתקופה של ינואר-פברואר. מענק חד פעמי ומענק התארגנות זה למי ששב עכשיו לביתו. 

אנחנו נערכים כך שלגבי מענק ההסתגלות והמענק החד פעמי כבר בשבוע הבא הטפסים יעלו לאתר הביטוח הלאומי. ולגבי המענק ההתארגנות, המטרה באמת שלקראת תחילת חודש אפריל, עוד לפני פסח, גם אנשים יוכלו למלא את הטפסים ולקבל בהתאמה את הכספים בעד המענקים האלה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

אולי תגידו רק בכמה מילים, אמרתם את המסגרת. אבל לא הסברתם דבר ראשון על החלטות הממשלה שהתקבלו לגבי איזה יישובים אנחנו מדברים שאין מניעה ביטחונית לחזור אליהם. שאני מבינה שזה רלוונטי למענק החד פעמי ולמענק ההתארגנות. 

דבר שני שחסר לי זה הנושא של, אתם נותנים את מענק ההסתגלות בעצם על ינואר-פברואר. ומענק האכלוס לגבי לגבי היישובים האלה ספציפיים או אחרים אמור להיגמר עד ה-28 בפברואר. אז תגידו גם על זה כמה מילים, כי זה חלק מהרקע ונראה לי שחסר. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

בסדר גמור, אז אני אסביר. למעשה באמת החלטות הפינויים נמשכו, החלטה שהתקבלה בדצמבר 2024 הייתה עד יום 28 בפברואר 2025. באותה עת התקבלה החלטה ב-12 בינואר 2025, התקבלה החלטה שדיברה על המענק החד פעמי ועל מענק ההתארגנות. מתוך הנחה שתקבל הממשלה החלטה בהתבסס על חוות דעת ביטחונית מתאימה שאין מניעה עוד לשוב ליישובים. רצינו לתת ודאות כמה שיותר מוקדם לתושבי היישובים, לדעת מה בעצם תהיה, מה יהיו המענקים שהם יקבלו לצורך השיבה הביתה. כדי שהם יוכלו לכלכל את צעדיהם קדימה. 

אז באמת התקבלה החלטה על כך שאין מניעה ביטחונית לשוב ליישובים בצפון הארץ. בעצם כל היישובים בצפון הארץ שפונו בהתאם להחלטות ממשלה התקבלה החלטת ממשלה שהם יכולים לשוב הביתה, בהתבסס על חוות דעת ביטחונית. 

אני כן אומר שבהחלטה המקורית שהתקבלה, שהחל מה-1 במרץ 2025 אין עוד מניעה ביטחונית לשוב ליישובים בצפון, היה גם היישוב נתיב העשרה בדרום. ההחלטה הזאת תוקנה ביום ראשון האחרון. שאז קיבלה הממשלה החלטה בהתבסס על חוות דעת ביטחונית עדכנית שלמעשה יש מניעה ביטחונית לשוב ליישוב נתיב העשרה. לכן הוא הוסר מההסכם כרגע, מהנוסח שמונח לפניכם, ביחס למענק החד פעמי. 

לכן למעשה המענק החד פעמי רלוונטי רק ליישובים שאין מניעה ביטחונית לשוב אליהם. שאלו היישובים בצפון הארץ, בהתאם להחלטת הממשלה שהתקבלה. מענק ההסתגלות, כאמור, הוא רלוונטי לכלל היישובים שהיו בחודשים ינואר-פברואר 2025 במניעה ביטחונית. והוא למעשה נועד לאפשר לאנשים לשוב באופן מדורג הביתה לצורך הסתגלות. 

מענק ההתארגנות באמת רלוונטי כרגע רק ליישובים בצפון. אני אומר שהיישובים בדרום ממילא יכולים לפנות במסלול שיש ברשות המיסים, לבקש שם מענק עזובה, מבוסס שומה. הם אינם חלק ממענק ההתארגנות שמדובר בו כאן. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

ובעצם למה?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

למה הם אינם חלק ממענק ההתארגנות? תקומה עד היום פעלו על בסיס כל מיני מתווה שיקום או מתווה שיקום יישוביים. הם היו ברובד היישובי ושם היישוב קיבל החלטה על תקציבים שניתנו לו וכיצד לעשות בהם שימוש. 

כמו כן, הם נתנו כל מיני פתרונות דיור זמניים ליישובים שבהם מדובר כאן בדרום הארץ, יישובים שהם עדיין במניעה ביטחונית או שמטעמים של המצב הפיזי של היישוב לא ניתן לשוב אליהם. במסגרת המענקים האלה, במסגרת מתווה פתרון הדיוק הזמני ניתנו מענקים לפרט. מכל הטעמים האלה סברנו יחד עם תקומה שאין מקום להכניס אותם למענק ההתארגנות. 

אני כן אזכיר שאף אחד מהיישובים בדרום כרגע לא יצא ממניעה ביטחונית ולכן כרגע גם יש מניעה ביטחונית מלשוב לאותם יישובים. אבל ממילא המחשבה הייתה שנוכח הדרך שבה ניתנו המענקים לפרט עד היום ובגלל שרוב המענקים ניתנו ברמה היישובית והיישוב יצר לעצמו איזה שהוא מתווה שיקום שבמסגרתו ניתנו גם מענים לבתים שנפגעו, נכון ביחס לאותם יישובים להמשיך באותו רובד שהוא הרובד היישובי. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

שזה בעצם משהו שלא קרה בצפון, לגבי הצפון. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

נכון. לגבי הצפון לא ניתנו בכלל פתרונות דיור זמניים ברמה היישובית, נכון לעת הזאת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אוקיי. יש עוד שאלות? 

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> 

כן. 

עו"ד מאירה בסוק, נעמ"ת. א', על כמה כסף מדובר? פשוט אנחנו מדברים באוויר. והדבר השני, מה קורה עם מפונים מהצפון שלא המדינה פינתה אותם אלא הם התפנו בעצמם, כי המצב שלהם מאוד גרוע?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

בקשר לתושבים שהם אינם תושבי יישובים שפונו, רועננו, בהתאם להחלטות ממשלה, המענקים האלה אינם חלים לגביהם. כמו ששאר המענקים ששולמו עד היום במסגרות של יישובים שפונו או רועננו לא חלים לגביהם. מתנהלות בעניין הזה גם עתירות משפטיות בבית המשפט. ניתנים מענקים אחרים ברמה היישובית וכל הדברים האלה באמת הוצגו בהליכים המשפטיים שמתנהלים. 

בקשר לסכומים, מפורטים גם בהחלטת הממשלה וכרגע בטיוטת ההסכם שמונחת בפני הוועדה הסכומים שניתנים למשפחה, כלומר למבוגר ולילד. הסכומים הכלליים מפורטים בהחלטת הממשלה. יכול להיות ששירה תוכל להתייחס. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני חושב שאנחנו נקרא את זה בתוך ההסכם בוועדה, במליאה. יש לי שאלה, יש הבדל בין מי שנמצא בבית מלון או במרכז קליטה לבין מי שנמצא באכלוס עצמי בהסכם הזה?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

ביחס למענק ההתארגנות לא. ביחס למענק החד פעמי כן. מי שנמצא במענק אכלוס עצמאי החל מה-28 בפברואר 2025 זה לא ישתלם לו יותר, ביישובים שהם כבר אינם במניעה ביטחונית. אלא הם יעברו לקבל את המענק החד פעמי, בהתאם לבקשה שיגישו כמובן ולעמידה בתנאים. 

מי שנמצא בבית מלון יכול להישאר בו עד ה-7 ביולי 2025 והוא יקבל את המענק החד פעמי בהתאם למועד שבו הוא ייצא וכך גם ייגזר גובה המענק שהוא יוכל לקבל. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

באופן הולך ופוחת. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

נכון. בדיוק כפי שנעשה ביחס לדרום, למען הסר ספק. במובן של גובה המענק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש איזה אפליה בין אלה שנמצאים במלון לבין אלה שנמצאים בדירה שכורה?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

לטעמנו לא. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל אמרת שהם לא יקבלו. 

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> 

בדיוק. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 

לגבי המלון זה יהיה תלוי במועד שהוא יוצא מהמלון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל למה באכלוס העצמי זה לא?

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 

כי הוא מפסיק לקבל את התשלום. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

ב-28 בפברואר, בעצם אמרתם קודם, מפסיקים מענקי האכלוס בנוגע לתושבי הצפון. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 

נכון. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

שזה אומר מה? אם הם צריכים להישאר זה יהיה מכיסם הפרטי? 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

חלילה. יש מענק חד פעמי שנועד לאפשר להם להישאר מחוץ ליישוב ככל שהם ירצו לסיים את שנת הלימודים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

רגע, אני רוצה להבין בדיוק. כי יש, אני לא כל כך הבנתי. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

גם אני רוצה להבין. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

המענק הזה ניתן גם למי שהיה עד עכשיו באכלוס עצמי. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא רק מי שהיה במלון. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

לא. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כי קודם שמעתי שאת אומרת שרק מי שהיה במלון. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

אז אני מתנצלת, אולי לא הייתי ברורה. 

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> 

נכון, גם אני הבנתי ככה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

יש לכם שני תנאים: יש לכם את התנאי שקיבל מענק אכלוס או מענק הסתגלות, שזה בעצם, הם לא חיים ביחד, זה אחד מחליף את השני. זה גם אותם סכומים בדיוק. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

נכון. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

זה תנאי אחד. מי שקיבל את זה ב-28 בפברואר יהיה זכאי למענק החד פעמי. זה תנאי אחד. 

תנאי אחר הוא תנאי לגבי אלה ששוהים במלונות וזה מתווה הולך ופוחת של סכום, ככל שהם יוצאים יותר מאוחר מהמלון. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

נכון. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

תכף נראה קונקרטיזציה של זה, במספרים עצמם. אבל גם מי שהיה באכלוס עצמאי בהחלט זכאי למענק אם הוא היה זכאי לאכלוס עצמאי או להסתגלות ב-28 בפברואר. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אבל עדיין העלויות של המלונות הם יותר עלויות מאכלוס רגיל. אז למה יש כאן? יש איפה ואיפה, כי בסוף מי שנשאר במלון מסבסדים לו מלון. ומי שנמצא באכלוס, כי הוא עבר לדירה, כי לא יודעת מי מכם, אדוני, יודע מה זה להיות מפונה במלון. שאתה נמצא עם הילדים, שאין פרטיות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כולם יודעים הכול, כן. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא צריכה לתאר לך אדוני. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו היינו שם, אם את זוכרת. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

בדיוק. כשאני היום רואה מלון אני, באמת, אני חייבת לומר שזה יותר טראומה מחוויה. העובדה שכאן בעצם מי שהיה בדירה, כי הילדים שלו צריכים להמשיך, כי זה גם חלק מהריפוי שלו, כי באמת צריך לראות מה קורה בצפון. אדוני, אני אומר לך שאנחנו חזרנו גם בפברואר, אגב. מי שהיה במלונות ורצה לחזור, כי הצבא אמר שאפשר, פיקוד העורף. וזה היה זוועה, כי המלחמה המשיכה, כי בתי ספר לא נפתחו. כי רצינו להיות אידיאולוגים. ועשינו נזק לעצמנו. כי אלו שבחרו לא לחזור נשארו שם עד אוגוסט. אתה מבין? כי הצליחו לרפא. 

גם פה צריך להתייחס לצפון בדיוק כמו שקרה בשדרות. ואני אגיד גם לאדוני שאני גם ניהלתי מאבק על אלו ששבו ומתקומה יש 40 מיליון שקלים שעכשיו התושבים ששבו צריכים לראות איך המנגנון של אלו שלא חיכו עד אוגוסט. כי בסך הכול הם חזרו למקום שלא נתן את התשובות. ואני מאוד מבקשת, תבדקו מה שקרה אצלנו בדרום. כי הכי קל זה להחזיר. 

אנחנו גם רוצים, אגב. תבינו, הם רוצים לחזור, ואין כמו לחזור לבית. אבל עדיין צריך לזכור שהאנשים האלה עברו, הם אולי עברו פחות טראומה, אבל הם הסכנה שלהם הייתה בדיוק, אצלנו טבחו, אצלם זה היה רגע מטבח. ולכן גם פה, עצם העובדה שאלה שגרים בדירות ואלה שבמלון, אז אלה שבמלון סבבה, יישארו עד יולי ואולי באיזה שהוא שלב גם תהיה להם חוויה, כי הם ייכנסו לקיץ וכו'. אבל אלה שנמצאים בבתים, למה לא צריך לגבות אותם? 

למה הם עכשיו, איזה שהוא מענק שאחרים היו מקבלים אותו אותו דבר, מדוע הם צריכים להיות מופלים? משהו פה לא עובד במערכת, אני מתנצלת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני חייב להודות שלא הבנתי מה שאת אומרת. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

היא אומרת מי שיישאר במלון, מי שיישאר בדירות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

רגע, אני רוצה להסביר לך למה לא הבנתי. לא בגלל שאני קשה הבנה. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

לא, כי אני רוצה שהם ייכנסו ויראו את הפורמט שהיה בדרום. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני שאלתי האם יש אפליה בין אלה שנמצאים במלון לבין אלו שבדירות. על זה את מדברת, נכון?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

כן, כן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז הם אמרו במפורש שאין אפליה. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אוקיי, שיסבירו איך. הם אמרו שהם לא משלמים יותר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתם רוצים להקשיב למה שאנחנו מדברים? 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

תסבירו לנו במספרים. מה קורה לאלה שבמלון ואלה שנשארים?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני הבנתי נכון מכם שאין אפליה בין בתי המלון לבין?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

בוא נדבר במספרים, כבוד יושב-הראש. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

אז אני רגע אסביר ואז אני חושבת ששירה תוכל להתייחס למספרים בצורה יותר טובה ממני. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

תסבירי לי מי שהחליט להישאר כרגע, לא לחזור הביתה, בדירה. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

אז אני רגע אסביר. המענק החד פעמי משתלם גם לאלה וגם לאלה בגובה משתנה. מי שקיבל עד היום מענק אכלוס עצמאי או מענק הסתגלות יקבל מיד ב-1 במרץ 2025, בהתאם לבקשה שיגיש ולכך שיעמוד בתנאי הזיקה ליישוב, יקבל מענק חד פעמי. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

על כמה הוא עומד?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

אני רגע אסיים. המענק החד פעמי הזה - - -

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

לא, כי אתה יודע, תחשב שכירות. שכירות זה איזה 5,000. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא, אנחנו נקרא את כל הסעיפים. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

המענק החד פעמי הזה בהחלט נועד גם לשמש אותו כן להתארגנות, ככל שהוא יחליט לשוב לביתו ביישוב המפונה. וכן כדי להישאר ביישוב שאליו הוא פונה ולאפשר לילדים שלו לסיים את השנה באותה מסגרת חינוכית. אנחנו סבורים שהמענק נותן מענה הן לזה והן לזה. במובן הזה המענק החד פעמי כן חושב גם לפי סדר גודל של שכר דירה ממוצע והוצאות מחיה. לכן אנחנו סבורים שהוא נותן מענה למקרים האלה. 

מי שנמצא במלון זו קבוצה אחרת שבחרה להישאר במלון על המורכבויות, כפי שאת ציינת שהיה בהמשך המגורים במלון לאורך תקופה כל כך ארוכה. הם קיבלו מענה שונה. מדובר כאן בשתי קבוצות שונות שקיבלו מענה שונה עד עכשיו. מי שנמצא במלון, בהתאם למועד שבו הוא יחליט לצאת מהמלון, יקבל מענק חד פעמי בגובה משתנה בהתאם למועד העזיבה. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

החלק היחסי של פרק הזמן שהוא זה. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה בסדר, התשובה, הבנת?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אני רוצה לראות את המספרים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה עכשיו נקרא את המספרים. אבל היא ביקשה הגברת, מה השם?

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> 

בקי כהן קשת מהפורום למאבק בעוני. רציתי עוד פעם לשאול, שרית אמרה לגבי המועדים. ואני רציתי להגיד, מתי הם מקבלים את הכסף ההסתגלות? מישהו שהוא חוזר לשם ומוצא שהחשמל, התנועות בחשמל הרס לו את כל מכשירי החשמל בבית וכו' והוא רוצה לחזור. מתי הוא בפועל יוכל לקבל את הכסף כדי לעשות את התיקונים האלה? זו שאלה ראשונה. 

שאלה שנייה, שהיא אולי יותר לחברתי באוצר. על האוכלוסיות, אנחנו יודעים, ההחלטה היא שאין מניעה ביטחונית בכולם. אבל אנחנו גם יודעים שיש הבדלים משמעותיים בין יישובים שונים, לבין יישוב שכנראה אין אפשרות כל כך לחזור אליו, כמו מטולה. ולכן בעצם בפועל היישובים הם כנראה לא יחזרו לשם. ואז בעצם השאלה היא אם בעצם במענק שניתן להישאר בדיור, שאנחנו יודעים שיורד למיטב הבנתי ל-70% אם אני לא טועה מהסכום הקודם. בעצם נוצר מצב שעלול להיות מצב שאנשים לא יכולים, לא מניעה ביטחונית, אלא מבחינה אזרחית. שהבתים, הכבישים לא עובדים וכו'. אני חושבת שכולם מכירים את המציאות. אין כבישים, אין שירותים. ולא יהיה להם בעצם את אותו סכום להמשיך לגור. 

אלה שתי השאלות, תודה. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 

אני אתייחס. ביחס למענק הסתגלות, שהוא מדבר על חודש ינואר-פברואר ומענק חד פעמי. אלה שני מענקים שעתידים ברגע שאנחנו נחתום על ההסכם, תחילת שבוע הבא, אמצע שבוע הבא כבר יעלו הטפסים. אנשים יתחילו למלא ואז בסמיכות כמה שיותר מהר נתחיל גם לשלם את התשלומים למענקים האלה. 

לגבי מענק ההתארגנות, שזה המענק שלכאורה לסייע על זה, זה לא לפצות אבל לסייע. 

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> 

לאפשר לתקן כדי שאפשר יהיה להיכנס לבית, שהוא כולו לא עובד. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 

המענק הזה אנחנו נעשה כל מאמץ שזה יעלה בתחילת חודש אפריל הטופס. נכון? אני יכולה להעריך את זה?

 << אורח >> צחי חכמון: << אורח >> 

כן, כן. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 

ותשלום לפני חג הפסח. גם פה זה פיתוחים שאנחנו עושים אותם כמה שיותר מהר כדי לאפשר לאנשים לקבל את הכספים. 

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> 

זאת אומרת שהם אמורים בעצם לחזור עכשיו, אבל בעצם רק עוד חודש וחצי בעצם עד שיהיה להם את הכסף כדי לתקן חלונות ומכשירי חשמל?

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 

את המענק החד פעמי הם יקבלו לפני. אבל זה לא לצורך תיקון הבית. אם הבית נהרס עקב - - -

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> 

לא נכון. אנחנו לא מדברים על מס רכוש. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הדברים שלך, השאלה שלך הייתה ברורה והתשובה של הביטוח הלאומי גם הייתה ברורה. אז נעבור לגב' פרמינגר מנפגעי האיבה. 

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> 

רק אם אפשר השאלה של האוצר לא ענתה. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

אני רגע אתייחס לגבי השאלה של מטולה ובכלל יישובים שבשל הנזק הפיזי יכול להיות שלא ניתן לחזור אליהם. באותה החלטת ממשלה 2677 שאליה התייחסתי קודם שבה נקבע המענק החד פעמי ומענק ההתארגנות הייתה גם התייחסות לצוות שיוקם ויבחן באמת את המצב הפיזי של היישובים. כדי להבטיח שאכן לא תתקבל החלטה על חזרה ליישוב שפיזית בשל המצב וההרס בו לא ניתן לחזור. הצוות ערך את הבחינה הנדרשת ומצא באופן ספציפי ביחס למטולה ושאר היישובים, למעט היישוב מנרה, כפי שהוצג גם לממשלה וגם לבג"ץ בעתירה שהגישה מטולה. שחרף המצב הפיזי במטולה, שהוא בהחלט לא פשוט, מצב התשתיות שם ומצב השיקום שנדרש בכלל היישוב לא מונע חזרה של התושבים. 

כמובן שתושבים שהבית שלהם נפגע בשל נזק מלחמה מקבלים את כלל המענים ממס רכוש, לרבות שכר דירה חלופי. אבל לא מצאו שלא ניתן בכלל לחזור ליישוב. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. גב' פרמינגר מנפגעי פעולות איבה. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> 

תודה. אני רוצה לשאול, ואני שואלת אותך שרית. אנחנו יודעים, אני שומעת שהם צריכים למלא טפסים. אני יודעת שיש אנשים שיש להם קושי עם למלא טפסים. א', קושי למלא טפסים. ב', בכלל להיות מודעים שהם זכאים. אני שואלת, מאחר ואנחנו כבר מלווים אותם הרבה זמן, בוודאי אתם, למה לא עושים את זה בפוש? למה אתם לא פונים אליהם ופותחים איזה שהוא ערוץ לסייע להם למלא טפסים ולהגיש את כל מה שצריך להגיש? 

אני חושבת שאנחנו כן רוצים לסייע להם. בוודאי ובוודאי גם ביטוח לאומי, מכל מה שאני יודעת. לכן אני אומרת, בואו נלך עוד צעד אחד קדימה. זה באשר לנושא של מילוי טפסים ובכלל להגיע לאנשים שיידעו שהם זכאים. 

הדבר השני, המענק הזה להסתגלות הראשונית הזה, זה מענק שהוא מאוד חשוב. והאנשים האלה, את יודעת, הם כבר על האדים האחרונים של היכולות, גם הכלכליות שלהם הרבה פעמים. למה לא לעשות את זה מלכתחילה ולאפשר להם את זה מראש על פי רשימה, שוב, שיש לכם. ואם אין לכם, אז לעבוד עם הרשות המקומית ולטפל בהם, לתת להם את השירות באמת.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

כל מענק ההסתגלות הוא בכלל על ינואר-פברואר. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> 

אני מדברת על ההתארגנות. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 

אז כפי שניתן לראות, מענק ההתארגנות מחייב אדם לוותר על האפשרות לקבל מענק מבוסס שומה מרשות המיסים, ממס רכוש. לכן זה לא יכול להיות אוטומטי. הוא צריך להסכים לזה. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> 

איך הוא יידע את זה בכלל?

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 

זה כתוב קודם כל בהסכם. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> 

זה כל כך מסובך. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 

זה גם יהיה כתוב באתר וזה גם יהיה כתוב בטופס. 

כן אני יכולה להגיד לך שמבדיקה שעשה, יושב איתנו צחי חכמון, מנהל תחום בכיר שעוסק במענקים האלה. אנחנו יודעים ש-99% מתושבי הצפון שלא היו בבתי מלון תבעו, אני חושבת שאפילו יותר, תבעו וקיבלו את מענקי האכלוס. כלומר, התושבים מכירים את המנגנון של למלא את הטפסים. הם מכירים וממלאים את הטפסים. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> 

הם קיבלו עזרה?

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 

שוב, ככל שיש אוכלוסיות ייחודיות שיש להם קשיים כמו אוכלוסיות אזרח ותיק, אז יש לנו את אגף לייעוץ לקשיש ולבני משפחתו. שאנחנו מסייעים להם במילוי טפסים, אנחנו מסייעים להם במילוי טפסים לסיעוד, לאזרח ותיק וגם נוכל לסייע להם בטפסים האלה, ככל שיהיה למישהו קושי. אפשר למלא את זה, אפשר שמתנדב ייצרו איתו קשר טלפוני ויסייע לו. אנחנו נפעל ואנחנו נעשה, בטח באוכלוסיות מיוחדות. צחי, אתה רוצה להוסיף?

 << אורח >> צחי חכמון: << אורח >> 

כן, משהו קטן. בנוסף יש לנו מוקד טלפוני ארצי, כוכבית 6050. יש לנו שם נציגי שירות ייעודיים לסיוע במילוי טפסים. המתווה הזה עבד גם בדרום ויעבוד באופן מצוין גם בצפון, אין לנו ספק. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> 

ובאשר לסיוע? לקבל אותו יותר מהר?

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 

אנחנו כרגע עובדים. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> 

לא באפריל. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 

אנחנו נעשה כל מאמץ כדי להקדים. אבל אם את זוכרת, יש לנו גם את המענק ל-7 באוקטובר שרק עכשיו העלינו כבר את הטפסים ואנחנו רוצים גם לשלם אותו כמה שיותר בדחיפות. אז אנחנו עובדים במקביל על כמה מענקים. אנחנו כן עושים את כל המאמצים מבחינה מערכתית לשלם את זה כמה שיותר מהר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. כן, ברור. אז אנחנו נתחיל. יש לנו פה אורח מהצפון, הגעת מקריית שמונה? 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

אני במקרה ישנתי בירושלים. אבל הגעתי אתמול בלילה מקריית שמונה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שלום עליכם. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

שלום לכולם, אופיר יחזקאלי, חבר מועצת העיר בקריית שמונה. אנחנו מכירים היטב את כל המענקים ופיצויים וכו'. אני רוצה להגיד ברשותכם כמה מילים. 

אחד, מענק מה שנקרא הראשון, קראתם לו הסתגלות. ברור, זה בעצם משהו שהעלינו. כי בעצם גם אנשים שנשארו בקריית שמונה היו ממלאים פרטים כאילו הם פונו, כדי לקבל את מענק האכלוס והיום סידרנו את זה שגם אם אנשים חזרו לקריית שמונה במהלך ינואר ופברואר, אז מה שנקרא הם יכולים להצהיר שהם חזרו לקריית שמונה והם מקבלים גם לפני שהיה את ההחלטה הסופית על העניין של המניעה ביטחונית. אז אני מברך על מענק ההסתגלות שעושה בזה סדר. 

לגבי מענק השיבה, ששיניתם אותו למענק התארגנות. נכון, אני צודק?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

יש מענק התארגנות ויש מענק חד פעמי. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

החד פעמי זה מה שהיה נקרא מענק השיבה. ראיתי את הדיון שלכם על המלונות ובין הזה. אין ספק שיש הבדל, אבל אני לא אפתח את הדיון הזה מחדש, כי היה על זה גם בג"ץ ובג"ץ דחה את העתירה ואני מבין את מה שקורה פה. כי בסוף המדינה לא רוצה להמשיך לממן את המענקים של ה-200 ו-100. 

גם לדוגמה, אני נותן לך דוגמה ממני. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה זה 200 ו-100?

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

בוא אני אתן לך דוגמה עליי. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

מענק האכלוס. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

אני אתן לך דוגמה עליי. יש לי שלושה ילדים. אשתי ירושלמית במקור, שכרנו דירה בירושלים. אני נמצא בנקודה שאני צריך להחליט אם אני מחזיר את הילדים שלי לקריית שמונה או אם אני משאיר אותם פה כדי לסיים את שנת הלימודים פה. אם אני מטלטל אותם עוד פעם או שאני מסיים. 

כרגע ההבנה שלי שאני משאיר אותם פה, אני לא מטלטל אותם. אבל אני שוכר דירה. יש לי התחייבויות, אני צריך לשלם ארנונה בירושלים, אני צריך לשלם מים, אני צריך לשלם הכול. אני צריך לשלם כפול. אני צריך לשלם משכנתה עדיין על קריית שמונה ושכירות פה. 

לכן היה את מענק האכלוס כל חודש. בעצם הממשלה באה והורידה את זה ב-40% והיא נותנת במקום 200 ו-100 כל חודש היא נותנת חד פעמי בהורדה של 40% כמו בדרום. אני לא אתווכח על זה, עוד פעם, לדעתי זו תקלה. אבל זה כבר עבר בג"ץ ונדחה. וברור לי שפה לא יפתחו את זה מחדש. 

הבקשה היחידה שיש לי, וזה כן עשיתם בדרום. שהתאריך ליציאה היה 17 לחודש, לא ב-7. מה קרה עכשיו? פה בהסכם זה ה-7. אנשים היו, ישבו על מזוודות, חיכו להחלטת בג"ץ. ההחלטה הסופית של בג"ץ ניתנה רק אתמול. ובעצם יש אנשים שבכל זאת נשארו בבתי מלון ועכשיו מה שקרה, בגלל שהם חיכו, המענק שלהם נחתך בחצי. 

אז מה שאני מבקש שהמדינה פה תלך לקראת וכל מי שנשאר במלונות, ותנו לאנשים לעשות את פורים איפה שהם נמצאים כרגע. אם הוא נמצא בתל אביב או בירושלים או במקומות אחרים. ותנו לנו עוד הארכה של 10 ימים של אנשים שהם חוזרים, שהם יוכלו לחזור, להישאר ולא לפגוע להם במענק החד פעמי בחזרה. אני חושב שזה fair enough ואני חושב שהמדינה צריכה ללכת לקראת הדבר הזה. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> 

חד משמעית, ממש. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

טוב, אנחנו נדבר על זה. נשמע הגיוני מה שאתה אומר, נדבר על זה בהמשך. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

זו נקודה אחת לגבי החד פעמי. 

לגבי מענק ההתארגנות, לדבר על זה עכשיו או בהמשך? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, עכשיו. אני רוצה שההקראה תהיה שוטף, אז תאמר עכשיו. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

מענק התארגנות בעצם ההבנה שלו שהבתים היו עזובים במשך שנה פלוס ולכן נותנים 10,000 למבוגר ו-5,000 לילד, אנחנו מברכים על זה. יחד עם זאת, צריך להבין שיש הרבה אנשים שהבתים שלהם נפגעו גם ככה. נגיד עכשיו לצורך העניין בית נפגע מרסיסים, מטיל שפגע, ויש פגיעות בבתים. והלכו החלונות או אפילו נפגע מקרר או נפגעו דברים בתוך הבית. 

אני רוצה בבקשה שיהיה מאוד מאוד ברור פה שזה לא מונע מאנשים לקבל את המענק הזה. זה צריך להיות מאוד ברור ומאוד על השולחן. כי כרגע הניסוח פה הוא ניסוח עמום. אני לא מבין איך הוא הולך להתנהל. הולך להיות בלגן שלם סביב הסיפור הזה. כבר אנשים אומרים לי תקשיב, אנחנו כבר הגשנו בקשה בתחילת המלחמה. קיבלנו סכום של כסף מסוים, כי פגע לנו טיל בבית. אז מה עכשיו? אני לא זכאי לעזובה? לא היו לי עוד נזקים? לא היו לי בבגדים, לא היו לי עוד דברים? היו לי לא מעט נזקים. אז גם פה אנחנו צריכים להיות מאוד ברורים בנוסח שאנחנו נותנים ושיהיה ברור שזה לא סותר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. אתה ביקשת, כן?

 << אורח >> בנטי יעקב: << אורח >> 

בנטי ממשרד התיירות, מנהל חמ"ל. אני רק רוצה פשוט לחדד את הנקודה ששקד פה וגם ביטוח לאומי העלו פה. בהתאם להחלטה 2677, בעצם ההחלטה האחרונה, שבעצם 2785, סליחה. מתוקף ההחלטה הזאת משרד התיירות הקים ועדה שנקראת ועדת החריגים. שבמקרים מסוימים תיבחן האפשרות להחזיר אותם אנשים זאת בתנאי שהם עדיין לא לקחו את מענק האכלוס. מי שלא לקח את מענק השיבה עדיין יכול להגיש בקשה למשרד מתוקף ההחלטה. אנחנו בעצם יכולים לתת את האפשרות לחזור לבתי המלון אם הם מתחרטים. זה אחד. 

לעניין הזה של הדירות, אני אחדד עוד נקודה. נכון, זה לא רק בתי מלון, אלא יש גם דירות במימון המדינה, שאנחנו אמונים עליהם. אז אם אופיר, אתה החלטת שאתה שוכר באופן עצמאי, ואני יודע את זה שיש את זה בשוק החופשי, אתה גם יודע היטב שיש לך חברים ששוכרים דירה בירושלים במימון המדינה. ואנחנו משלמים עליהם. אז יש את האפשרות הזאת גם לבצע את המעבר הזה. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

עכשיו?

 << אורח >> בנטי יעקב: << אורח >> 

כן. אם תגיש בקשה. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> 

הנה דוגמה של זכות שלא יודעים עליה. 

 << אורח >> בנטי יעקב: << אורח >> 

שנייה רגע. לא, זה כתוב בהחלטת ממשלה, חברים. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> 

לא, אבל מי קורא את החלטות הממשלה? תורידו את זה לאנשים. 

 << אורח >> בנטי יעקב: << אורח >> 

למה אנחנו פה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא, הוא מדבר על ועדת חריגים, הוא לא מדבר על כלל. 

 << אורח >> בנטי יעקב: << אורח >> 

לא, לא, שנייה רגע. חברים, בואו אני אגיד לכם משהו. אני ב-28 לא 28, ב-27 וב-26, אני מניח שגם אתה קיבלת, אופיר, הוצאתי חידוד לנהלים. אנחנו כמשרד הוצאנו מכתבים לכל הרשויות, גם עם מתקני האירוח בהתאם לאורכה שהתקבלה. וגם חידדתי גם טלפונים. יש לנו מוקד שעומד ומסביר. הדברים האלה ידועים בשטח, זה לא חדש. אני רק באתי פה לחדד את הנקודה. 

על כן היה ויש אנשים שרוצים לעשות את המעבר הזה, הם יכולים להגיש בקשה. ואם הבקשה מוצדקת ונכונה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

איפה הם מגישים את הבקשה?

 << אורח >> בנטי יעקב: << אורח >> 

אצלנו בחמ"ל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תן כתובת. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 

צריך להבהיר שאם הוא ממשיך במתווה הזה המשמעות שהוא לא יהיה זכאי למענק החד פעמי. 

 << אורח >> בנטי יעקב: << אורח >> 

ברור, ברור. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

טוב שהבהרת את זה. 

 << אורח >> בנטי יעקב: << אורח >> 

לא, לא, אני אמרתי בתנאי. ברור. זה תנאי בסיסי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

רק במקרים חריגים שאדם מוכן לוותר על המענק. בסדר. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

בסדר, בנטי, אתה יודע, יש לנו הרבה שעות ביחד. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני חושב שאפשר להתחיל לקרוא את ההסכם עצמו. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

זה לא יעבור עכשיו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ואם יש באמצע מישהו שרוצה להעיר באמצע, על סעיף מסוים אז הוא יוכל. אבל אני רוצה לאפשר ליועצת המשפטית יעל סלנט לקרוא בשקט. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

אנחנו גם נעצור בדרך גם בנקודות. 


הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל 


 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

אנחנו קצת נקצר. ההסכם הוא בין ממשלת ישראל ובשם מדינת ישראל לבין המוסד לביטוח לאומי. 


הואיל:	וביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) החלה מתקפה משולבת על מדינת ישראל, שכללה ירי טילים ופשיטת גורמים עוינים ברחבי הארץ ובעיקר בדרומה, אשר הובילה להכרזת הממשלה על מלחמת "חרבות ברזל", אשר הובילה, בין היתר, לפינוי של יישובים הסמוכים לגבולות הדרום והצפון מתושביהם;
והואיל: 	ובפרק הזמן שחלף מאז פרוץ המלחמה קיבלה ממשלת ישראל החלטות כמפורט להלן שעניינן הסדרת פינוי או ריענון אוכלוסייה מיישובים באזורי גבולות הדרום והצפון ומתן סיוע לתושביהם (החלטות אלו והחלטות נוספות שיתקבלו לעניין זה יקראו להלן – החלטות הפינויים): 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

כאן מפורטות כל החלטות הממשלה שהתקבלו בעניין. דילגתי קצת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

קודם כל, תודה רבה שדילגת על העמוד הזה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

המסמך לא ממוספר, סליחה. 

והואיל:	וביום י"ז בחשוון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) נחתם בין הצדדים הסכם מכוח סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי, לאחר התייעצות עם מועצת המוסד ועם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אשר פורסם ברשומות ביום י"ח בחשוון התשפ"ד (2 בנובמבר 2023), בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל (להלן – הסכם אכלוס עצמאי);

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

פה בעצם אמרתם שמענקי האכלוס לגבי תושבי הצפון נגמרו ב-28 בפברואר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה שנקרא הסכם אכלוס עצמי. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 


והואיל:	וביום ט' בטבת התשפ"ד (21 בדצמבר 2023), ביום כ"ד בתמוז התשפ"ד (30 ביולי 2024) וביום י"ג בשבט, התשפ"ה (11 בפברואר 2025) פורסמו ברשומות תיקונים להסכם אכלוס עצמאי, אשר האריכו את תוקף הזכאות לקבלת מענק מכוחו וקבעו בו תיקונים נוספים כפי שמפורטים בהם; 

והואיל:	וביום ה' בטבת התשפ"ה (12 בינואר 2025) התקבלה החלטת ממשלה מס' 2677 שעניינה "הארכת סיוע המדינה לתושבי יישובי הצפון והדרום באזורים המפונים ומתן סיוע לטובת חזרתם הביתה, וכן תיקונה מיום מיום כ"ו בטבת התשפ"ה (26 בינואר 2025) (להלן תיקרא החלטה זו כפי תיקונה מזמן לזמן – החלטת ממשלה 2677), שבמסגרתה הוחלט ליתן את המענקים המפורטים בהסכם זה; 

והואיל: והמוסד מוכן לבצע את תשלום מענק ההסתגלות, המענק החד-פעמי ומענק ההתארגנות, בהתאם להוראות הסכם זה, לאחר שהתמלאו התנאים האמורים בסעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי).
לפיכך הוסכם והותנה בין הצדדים כדלהלן:
1. מבוא: 
המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

1. הגדרות: 
"בני זוג" – לרבות בני זוג ידועים בציבור שהתגוררו יחד; 
"הפסקת שהייה במתקן קליטה" – הפסקת שהייה במתקן קליטה שלאחריה לא משולם לזכאי או בעדו, לפי העניין, תגמול אחר בעבור אכלוס ולינה במימון המדינה;

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

שקד, זאת אומרת שבהפסקת שהייה במתקן קליטה ההגדרה הזאת תופסת גם את הדירות שדיבר עליהן נציג משרד התיירות. גם זה בעצם שהייה במימון תגמול בעבור אכלוס ולינה במימון המדינה. נכון?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

כל שהייה שהיא במימון המדינה אכן. 

 << אורח >> בנטי יעקב: << אורח >> 

אכן זה תופס. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

אכן זה תופס. ותכף נראה את הנפקות של זה בעצם, איך זה משפיע על המענק החד פעמי. 


"זכאי" – תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים שהתגורר ביישוב ערב מועד הפינוי או ההוצאה להתרעננות של אותו יישוב והוא רשום במרשם האוכלוסין כתושב אותו יישוב נכון לאותו מועד וכן בעל זכאות שאינו במרשם האוכלוסין כהגדרתו בתיקון לסכם בדבר מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל, כפי שפורסם ביום י"ג בשבט התשפ"ה (11 בפברואר 2025);

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

זו בעצם הגדרה שדנו בה פה בוועדה. אתם רוצים להסביר בכמה מילים על הגדרת זכאי, גם מבחינת זה שהוא צריך להיות תושב יישוב וגם מה קורה כשהוא לא תושב יישוב? בתיקון למענק האכלוס שהיה. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

הזכאי כאן זה בעצם הגדרה שכוללת את התיקונים שנעשו בהסכם הקודם שנדון בוועדה. ולמעשה כבר אושרו על ידי הוועדה ונחתמו. מדובר בתושב שהיה תושב יישוב מפונה ערב היישוב כמו שנדון ואושר אז. גם בתושבים שלא רשומים, אבל מסיבות מהותיות ועדה שהוקמה מצאה שהם אכן תושבי היישוב. למעשה זה פשוט אנחנו כוללים כאן כרגע דברים שכבר אושרו על ידי הוועדה בדיון הקודם בתיקון הקודם להסכם. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

אבל לגבי מענק אכלוס. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

נכון, כן. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 

למשל סטודנטים שיוכרו על ידי הוועדה שהוקמה ברשות האוכלוסין, בשיתוף עם - - -

 << אורח >> בנטי יעקב: << אורח >> 

לא, ועדה שממליצה. אנחנו רק השותפים. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 

ועם מס הכנסה, נכון. והם יקבעו לגבי אנשים שאינם רשומים במרשם האוכלוסין, האם הם תושבים מהותיים והם גם ייכנסו לתוך ההסדרים במענקים האלה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

ובכל מקרה צריכה להתקיים זיקה ליישוב ערב המלחמה. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 

נכון. 

 << אורח >> בנטי יעקב: << אורח >> 

המשפט המרכזי זה בעצם שמרכז החיים שלהם היה ערב הפינוי, זה הבסיס בעיקרון של ההגדרה. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

נעשה דיון רחב ומהותי בהגדרה הזאת כבר בדיון הקודם של הוועדה, ולכן אני לא בטוחה שיש צורך שוב לדון בדברים עכשיו. אנחנו פשוט חוזרים על הדברים שכבר אושרו על ידי הוועדה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

לגבי מענק האכלוס?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

מכילים את ההגדרה של זכאי גם לעניין המענקים. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

כן. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> 

אנחנו ראינו בחקיקה רבה פה נושא של הגדרת בני זוג. ודיברנו גם על בני זוג שהם לא ידועים בציבור, אבל מצבים של הורים גרושים למשל. עכשיו אני שואלת, כדי שלא יהיה עוד פעם דרישות של משפחות שהם, משפחה אחת זכאית או האם זוג שהוא מגדל ילדים והם שניהם לא חיים באותו בית, האם הם זכאים בכפילות? כדי שנדע מה להשיב להם. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 

הזכאות היא לאדם. השאלה אם הם בני זוג רלוונטית, אנחנו כבר נגיע לזה, למענק התארגנות. לצורך שאלה אם הם יכולים להגיש את המענק מבוסס שומה. כבר נגיע לזה, נחדד את זה. 

לגבי הורים גרושים, אז בעד הילדים משתלם לרוב למי שמשתלמת קצבת הילדים. זה הכלל בכל המענקים שעשינו. כמובן יש מקרים חריגים שאנחנו היו לנו מקרים כאלה במהלך המלחמה של הורים, שאחד מההורים גר ביישוב מפונה ואחד מההורים לא גר ביישוב מפונה. ככל שהילדים נמצאים בחזקתו של ההורה שמתגורר ביישוב מפונה או יש משמורת משותפת, אז הוא יקבל בעד הילדים האלה גם את המענקים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נמשיך, כן. 


 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 


"ילד" – כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי, של זכאי, ובלבד שטרם מלאו לו 18 שנים, והזכאי זכאי בעדו לקצבת ילדים, ואם הזכאי הוא הורה אומנה – גם ילד כהגדרתו בחוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016, המושם באומנה אצל זכאי;
"יישוב" – ובכלל זה עיר ומועצה מקומית, שבהתאם להחלטות הפינויים תושביו, כולם או חלקם, פונו או הוצאו להתרעננות, ולעניין מענק חד-פעמי ומענק התארגנות – היישובים המנויים בהחלטת ממשלה מס' 2785 מיום כ"ו בשבט התשפ"ה (24 בפברואר 2025) כפי שתוקנה בהחלטת ממשלה מיום ט' באדר התשפ"ה (9 במרץ 2025) – אביבים, אדמית, בצת, ברעם, דוב"ב, דישון, דפנה, זרעית (כפר רוזנואלד), חניתה, יובל, יערה, יפתח, יראון, ראש הנקרה, מטולה, מלכיה, מנרה, מעין ברוך, מרגליות, משגב עם, מתת, נטועה, ערב אל עראמשה, קרית שמונה, ע'ג'ר, שומרה, שלומי, שתולה, אבן מנחם, אילון, בית הלל, גורן, גורנות הגליל, דן, הגושרים, כפר גלעדי, לימן, מצובה, סאסא, צבעון, רמות נפתלי, שאר ישוב ושניר;

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כולם בצפון פה?

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

כולם בצפון. מילה על למה כתבנו כפי שתוקנה ב-9 במרץ?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

כמו שהתייחסתי גם קודם, אני אומר שוב. בעצם בהחלטה המקורית שהתקבלה בקשר להמשך הפינויים החל מיום 1 במרץ 2025, היה גם היישוב נתיב העשרה בדרום בתוך ההחלטה. ביום ראשון האחרון התקבלה החלטת ממשלה מתקנת לאותה החלטת ממשלה על המשך הפינויים, בהתבסס על חוות דעת ביטחונית עדכנית, שלפיה ביישוב נתיב העשרה כן יש מניעה ביטחונית לשוב ליישוב. לכן תוקנה ההחלטה המקורית, נתיב העשרה הוסר ממנה ובהתאמה גם לא נמצא כאן. לכן באמת הגדרת היישוב לעניין מענק חד פעמי ולעניין מענק ההתארגנות כולל רק את היישובים שאין עוד מניעה ביטחונית לשוב אליהם, שהם היישובים בצפון הארץ, כלל היישובים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

ולגבי ההסתגלות זה לא חל התנאי הזה. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

לגבי הסתגלות זה לא חל. ממילא מדובר רק על חודשים ינואר-פברואר 2025, שבהם כלל היישובים האמורים עדיין היו במניעה ביטחונית. 

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> 

וכל היישובים האלה, אלה יישובים שלמעשה קיבלו אישור מהממשלה להתפנות. אם למשל אני אתן לך דוגמה, גשר הזיו, הוא לא כתוב אז האנשים שהתפנו מעצמם לא יקבלו שום מענק מהמענקים האלו. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

כמו שהתייחסתי קודם, המענקים האמורים ניתנים רק למי שהממשלה קיבלה החלטה לפנות או להוציא אותם להתרעננות. הם אכן היישובים שמפורטים כאן, שכעת יכולים לשוב כי הסתיימה המניעה הביטחונית בעניינם. כן, כן, מי שבחר באופן עצמאי להתפנות או לצאת להתרעננות, זה אכן לא חל לגביו. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

דרך אגב, אני יכול להגיד לכם מהשטח, שיש בלגן גדול עם כל אלה של שינוי כתובת. והמנגנון של ועדת החריגים לא ברור איך הוא עובד. אני אשמח מאוד שתגידו פה מילה לאנשים, איך, מה הם צריכים לעשות? כי אני אומר לכם שאני נתקע עם משפחות עם ילדים שגרו בקריית שמונה לפני ויש פה טירוף סביב הדבר הזה. גם עצרנו להם את מענקי האכלוס, עצרתם להם. גם הם לא יקבלו את המענקים האלה. 

חבר'ה, אני אומר לכם מה קורה בשטח. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> 

הבעיה עם המבחן אתה אומר. מבחן התושבות. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

אנשים העבירו כתובת חודש אחרי, או לא היה להם בראש, היו במילואים, הם גרו כמה שנים בקריית שמונה, הם לא שינו את הכתובת. במשך חודשים הם קיבלו. ואז בגלל הגדרה הזאת, שאגב, אני לא הייתי בה, פספסתי את הדיון הזה, לא הייתי פה, אחרת היינו רבים על זה. אבל כבר הגדרתם את זה ככה ועכשיו ההגדרה הזאת ממשיכה גם למענקים האלה, החד פעמיים. 

אני אומר לכם שיש עם זה בלגן שלם. הסיפור פה של ועדת החריגים הוא לא עובד. ואני אשמח מאוד - - -

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 

יש שתי קבוצות, אני רוצה להסביר. ועדת החריגים עוסקת בסטודנטים בעלי דירות, כאלה שמעולם לא קיבלו מענק אכלוס והם ייקבעו מעין מעמד מיוחד שנקרא תושב מהותי בהתאם למסמכים שהם ימציאו. להבנתי ועדת החריגים אמורה לפעול בימים הקרובים. זו ועדה לא של ביטוח לאומי, היא של רשות האוכלוסין בשיתוף עם מס הכנסה. ויש, כבר פורסם במסגרת התיקון למענק אכלוס את כל התנאים להיכנס לתוך ועדת החריגים. 

אתה מדבר על כאלה שהם היו תושבי היישוב, אבל במועד של היציאה לפינוי לא היו רשומים ורק תיקנו לאחר תקופה כזו או אחרת. ממה שאנחנו יודעים, כבר למאות, והייתה כאן נציגת רשות האוכלוסין תוכל להתייחס, כבר למאות אנשים אנחנו הבנו שזה מעל 600 או 700 איש. כבר תוקן להם באופן אוטומטי את הרישום נכון לערב הפינוי עוד לפני ה-7 באוקטובר. 

ביחס לעוד כ-1,000, אני לא זוכרת את המספר המדויק, יותר מ-1,000 אנשים, הם התבקשו, נשלח להם S.M.S שאומר אתם צריכים להשלים מסמך כזה או אחר. ברגע שהם ישלימו יהיה גם תיקון אוטומטית של כתובת המגורים. ואנחנו בהתאמה גם נשלח להם S.M.S שאומר הנה, נפתחה לכם אפשרות גם להגיש מענק אכלוס בעד החודשים ינואר פברואר, ובהתאמה גם את המענקים האלו.

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> 

סליחה, הפנייה הזאת לאנשים, את יכולה להגיד עוד קצת על איך היא נעשית? האם היא נעשית נגיד גם ברוסית?

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 

אני לא יודעת, זה לא פנייה שאנחנו עושים. 

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> 

מי מפנה?

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 

רשות האוכלוסין עשתה בדיקה של למעלה, כל מי שהגיש תיקון רישום מרשם האוכלוסין, עד 30 בנובמבר 2023, הם עשו בדיקה אוטומטית לכל מי שתוקן לו מרשם האוכלוסין בצפון. אם אני זוכרת את המספרים זה כ-2,000 איש. אז נעשתה בדיקה אוטומטית, בלי שאנשים בכלל היו צריכים לפנות. בערך ל-600-700 כבר תוקן המרשם. וליתר שלחו להם הודעה שאומרת אתם צריכים להמציא מסמכים נוספים. 

את רוצה לתקן אותי?

 << אורח >> ציפי ציון: << אורח >> 

שלום, ציפי ציון מרשות האוכלוסין וההגירה, שלום כבודו וכל המכובדים. 

אני רוצה לעשות הפרדה בין מה שאת אומרת. יש את ועדת החריגים של הסטודנטים, משכירים ושוכרים, שזה לא קשור בכלל למה שאנחנו תיקנו. רשות האוכלוסין לקחה באופן יזום פילוח של אקסלים של אנשים שמה-7 באוקטובר עד ה-30 בנובמבר לא שינו את הכתובת שלהם ואנחנו מאפשרים להם לבצע את זה רטרו רק בתימוכין של מגורים בפועל. זאת אומרת, מה שקרה בדרום אנחנו נתנו ישר פתיחה של שינויי מען רטרו וישר קיבלנו את כל התימוכין. למי שיה מגיע שינינו, למי שלא. 

באו הצפוניים ואמרו רגע, רק ב-30 בנובמבר נתתם לנו אופציה להגיש בקשות לשינוי מען, לתיקון שינוי המען, לתיקון שינוי המען. לכן אנחנו אמרנו נכון, ננסה לראות מה קורה בקבוצת האנשים האלה שמה-7 באוקטובר עד ה-30 בנובמבר גם הגישו במקוון וגם הגישו דרך רשות האוכלוסין לשינוי מען. ואנחנו בודקים אותם באופן יזום. ממש כמו שאמרה העמיתה שלי מביטוח לאומי, כמעט 600 ומשהו כבר תוקן להם טרור ואושר. יש כמעט 1,500 ששלחנו להם מכתבים, אנחנו לא עובדים ב-S.M.S. להגיע לרשות האוכלוסין. אגב, היא פתוחה, כל בן אדם שהיום נמצא בירושלים כמוך יכול לגשת לרשות האוכלוסין בירושלים, לאו דווקא לקריית שמונה, ואנחנו בודקים את זה. 

לגבי הוועדה השנייה של החריגים, היא עוד לא קמה. לכשהיא תקום אנחנו נטפל בה. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

לא, החריגים זה לסטודנטים או לכולם?

 << אורח >> ציפי ציון: << אורח >> 

חריגים זה רק סטודנטים, משכירים ושוכרים. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

יש לי בן אדם, לצורך העניין, שגר בקריית שמונה כמה שנים. 

 << אורח >> ציפי ציון: << אורח >> 

בעלי בתים. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

יש לי בן אדם בקריית שמונה כמה שנים. הוא לא שינה את הכתובת. הוא לא שם לב לזה, פשוט גר בעיר. ואחרי זה, במהלך המלחמה, אני אומר לך, אני יחד עם ענת, מנהלת ביטוח לאומי, הלכתי איתו ואיתה יד ביד ונלחמנו כדי להעביר לו את הכתובת. ודיברנו עם צפת, עם רשות האוכלוסין. בסוף אמרו טוב, נעביר לך מפברואר 2024. ואז מה שקורה עכשיו בעצם הוא קיבל את מענקי האכלוס כל חודש. עכשיו מחודש שעבר הפסיק לקבל את מענקי האכלוס. הוא גם לא יקבל את המענקים האלה. 

 << אורח >> ציפי ציון: << אורח >> 

אני רוצה לומר דבר אחד: בחוק המרשם אין רטרו. יש מיום ההודעה. סעיף 17 אומר שכל בן אדם, כל אזרח צריך להודיע לרשות האוכלוסין על כל שינוי שהוא עושה. סעיף 19 לחוק אומר שאתה בא אליי לרשות האוכלוסין, אומר לי ציפי, אני גר בתל אביב, אני מעבירה אותך. 

נוצר מצב של טרלול, כל המדינה יודעת מה קרה אחרי ה-7 באוקטובר. והמדינה לקחה על עצמה לבוא לאנשים, ואגב, אנחנו לא חייבים, להגיד להם תשמעו, זה המון כסף, בואו תשנו את הכתובות. אתה היום, הרי כתובת זה משהו רוחבי. כדי שעיריות ידעו אם לבנות בתים, אם לבנות בתי ספר. אני רוצה לדעת מי גר פה, כמה ילדים יש פה. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

לא, יותר מזה, אתם עצרתם - - -

 << אורח >> ציפי ציון: << אורח >> 

לא עצרנו. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

אתם עצרתם את הרישום לקריית שמונה במשך חודשים שלמים. אל תגידי לי לא. 

 << אורח >> ציפי ציון: << אורח >> 

רגע, אני אומרת לך. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

אני אומר לך, אני יודע טוב מאוד. 

 << אורח >> ציפי ציון: << אורח >> 

עד ה-1 ביולי, אני אומרת לך את ההנחיה. עד ה-1 ביולי 2024, שזה המון זמן, זה שנה, נתנו לאנשים להגיע אלינו, ותאמין לי, זה אלפים. אתה לא רוצה להיות במקום שלי. זה אלפים. אם אתה רוצה לדבר פרטני על המקרה, אני אבדוק אותו, אין שום בעיה. אבל אנחנו משנים כתובת רטרו למי - - -

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

אין בעיה. מה שאני אומר, תייצרו איזה שהיא ועדת חריגים שמאפשרת לאנשים - - -

 << אורח >> ציפי ציון: << אורח >> 

אין, נתנו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הדברים שלך, אתה מדבר על מקרים פרטניים. אז באמת, העניינים הפרטניים צריכים להיות מטופלים אצל הרשות. אתה תבוא איתם, תוכיח או תשכנע שהם גרו לפני והם יתקנו את זה. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> 

אבל אדוני, הם סגרו את ועדת החריגים. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

אין בעיה. אבל הוא אומר שוועדת חריגים רק לסטודנטים, זה מה שהיא אומרת. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> 

הם סגרו את ועדת החריגים ביולי 2024. אז מי שרוצה לבוא להלין או להתלונן או לערער אין לו מקום. אין לו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני הבנתי ממך שיש לו אפשרות מקרים פרטניים לבדוק אצלך. אם הוא יוכיח שאדם כן היה גר?

 << אורח >> ציפי ציון: << אורח >> 

היום אני כבר לא בודקת רטרו, כי אין רטרו בחוק. עד ה-1 ביולי זה המון זמן, נתנו שנה לבוא אלינו. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

נמצא במילואים כל הזמן. 

 << אורח >> ציפי ציון: << אורח >> 

גם אנשי המילואים הגיעו אלינו דרך ייפויי כוח, דרך אנשים. טיפלנו באלפי בקשות. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> 

אבל אדוני, עצם העובדה שסוגרים את ועדת העררים הזאת היא פשוט בעייתית. אתה יודע, יש אנשים שיש להם יוצא מן הכלל. גם אם הם יגידו להרבה 'לא', אבל יש כאלה שבדין צריכים לקבל. אני חושבת שדבר כזה צריך להקים אופציה לאנשים לאפשר להם לערער ולהציג בפנייך או בוועדה את המצב הספציפי שלהם. תמצאו שלא מגיע, אל תתנו. אבל תמצאו אולי שמגיע כן, ומן הדין, מן הצדק, מן המוסר, שכן תיתנו להם? יש הרבה אנשים שלא כל כך פעילים וכל כך יודעים את הכול. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

אותה ועדת חריגים של הסטודנטים תפתחו אותה גם לכאלה. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> 

נכון. מה הבעיה?

 << אורח >> ציפי ציון: << אורח >> 

היא לא שלי. הוועדה של הסטודנטים היא של משרד האוצר. רשות האוכלוסין היא רק צד. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> 

ציפי, אנשים לא מכירים את ההבחנה בין ביטוח לאומי וביניכם. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

אבל זה מה שקורה לי. בואי, אני אכניס אותך לקבוצת ווטסאפ של אלפי אנשים שאומרים הלכתי לאוכלוסין, שלחתי לאוצר, שלחתי לביטוח לאומי, שלחתי לפה, שלחתי לשם. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> 

זה טרלול. 

 << אורח >> ציפי ציון: << אורח >> 

אני לא גורם מפצה. רשות האוכלוסין היא לא גורם מפצה. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

את לא גורם מפצה והוא זה לא האחריות שלו. 

 << אורח >> ציפי ציון: << אורח >> 

לא, לא, לא. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

והיא לא בודקת. ובסוף התושב בקצה נתקע. זה מה שקורה. זה מה שקורה, חבר'ה, בואו. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 

אני מנסה להבין, אם הוא הגיש בפברואר, כלומר הוא הגיש בתקופה שהייתה את ועדת החריגים הזאת. את תעביר לה את הפרטים, נבדוק את המקרים הפרטניים. השאלה מתי האנשים האלה הגישו. אם הם הגישו בתקופה - - -

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> 

שרית, ואם הגיש באוגוסט או בספטמבר?

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 

אני לא יודעת. 

 << אורח >> ציפי ציון: << אורח >> 

הפסיד, הפסיד. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 

אנחנו לא קיבלנו היקפים של טענות של קבוצה כזאת גדולה. עיקר הטענות היו ביחס לאנשים שהיו עד סוף 30 בנובמבר וזה מטופל כרגע. יש מקרים חריגים בקצה. תעביר, נבדוק. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

אני רוצה, אין בעיה. מה שאני אומר אבל, אחד, למי להעביר? שתיים, אני לא רוצה שזה יעבור דרכי כל דבר. אני רוצה לפרסם לציבור ושהציבור יפנה בצורה מסודרת לכתובת ממשלתית. תחליטו מי, אוצר או ביטוח לאומי, רשות אוכלוסין, תחליטו איפה ומה. תנו רגע איזה טלפון, איזה אימייל. ושאפשר לשלוח את האנשים. אני רואה מה קורה. שולחים אותו מפה לשם, משם לפה. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 

לא שלנו, אני לא יכולה להתחייב על משרד ממשלתי אחר. אני לא יכולה להתחייב. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> 

אדוני, אף אחד לא רוצה לקחת את הסיפור הזה של ערר. ואני חושבת שמן הראוי שהוועדה תיתן את התשובה לנושא הזה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

בסוף זה משהו שמתנהל בממשלה. ולכן הממשלה היא זו שצריכה לתת את התשובות. במהות יחליטו חברי הכנסת מה שיחליטו, אבל הממשלה צריכה לדעת, זה קול שצריך מטעמה להקים מנגנון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש אופציה שלישית והיא האופציה הכי סבירה בעיניי, שהיות ולא מדובר באלפים. אם מדובר באלפים זה לא אותנטי. אם מדובר בבודדים, שאתה יודע שעדיין לא נרשמו גם בפעם הראשונה וגם בפעם השנייה. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

יש כל מיני בעיות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עד שנה וחצי, אז מקרה פרטני אחד. אז תיקח את המקרה הפרטני. אני בטוח שאם תיגש לביטוח הלאומי עם המקרה הזה, היא תבדוק את זה. והיה אם תוכיח שהאיש הזה באמת היה גר אז היא תאשר את זה. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

לצערי אדוני זה לא פרטני. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא פרטני? אם זה לא פרטני ומדובר באלפים, אז תבדוק מה, איפה פה הכשל. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

אנחנו לא מכירים טענות בהקשר הזה, בטח לא בהיקפים משמעותיים כמו ששרית ציינה. ניתן לזה פתרון, כמו שרשות האוכלוסין התייחסה לדברים. ניתן לה פתרון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם אתה מדבר על אלפים, אז משהו פה, יש פה איזה כשל שאנחנו לא יודעים, אז צריך לבדוק את זה. אבל אם מדובר בפרטני אני בטוח, וזו דעת הוועדה, שהביטוח הלאומי יטפל בזה באופן פרטני. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> 

אדוני, אז הבהרה, וכשזה יבוא לרשות האוכלוסין אז היא גם תוכל לתת טיפול לאלה שאחרי יולי 2024. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את החוקים של רשות האוכלוסין אני לא מכיר, את הביטוח הלאומי אני מכיר היטב. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> 

הם צריכים לתת את ה-clearance. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

גב' פרמינגר, את מכירה את הביטוח הלאומי. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם את מביאה מקרה פרטני אנושי, יש עם מי לדבר שם והם יבדקו את זה. ואם האיש הזה באמת היה גר בקריית שמונה לפני המלחמה, הם יזכו אותו. 

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> 

אדוני, אפשר שאלה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה אומר השכל הישר. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> 

אוקיי. 

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> 

אדוני, אפשר שאלת הבהרה קצרה מאוד? אולי זה יעזור לנו. 

ההארכה שאמרת שניתנה עד ה-1 ביולי לשנות רטרואקטיבית למרות שהחוק לא נותן. האם הייתה חקיקה ספציפית שנתנה לכם את הסמכות? אם כן, אולי צריך להאריך אותה. ואם לא, אז מתוך - - -

 << אורח >> ציפי ציון: << אורח >> 

אני לא משפטנית. 

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> 

כי להבנתי, אני לא יודעת, אולי מישהו יוכל לעזור לי. אם זו הייתה החלטה פנימית של המערכת לתת את האורכה הזאת, אז אפשר לתת החלטה פנימית שוב פעם. אם הייתה חקיקה חיצונית וצריך להאריך אותה, אז זה מקומה של הוועדה לתקן. אז אולי אפשר לבדוק איפה מעוגנת האפשרות כן לתת רטרו, מה שקודם לא הייתה אפשרות. זו סוגייה ראשונה. אם אפשר לבדוק, אולי זה יועיל. 

סוגייה שנייה היא הצעה קצרה מאוד. יש מגוון, אנחנו לא נמצאים הרבה בצפון, אבל בזמן המלחמה הוקמו שולחנות עגולים של משרדי הממשלה בהובלת משרד המשפטים. לשם יכלו להציף גם ארגונים וגם נציגי רשויות סוגיות שעולות שוב ושוב. אם תהיה הקמה של שולחן כזה אני מאמינה שהיא תפתור הרבה הרבה בעיות שבין משרדים שאנשים מתארים 'הגעתי מפה, הגעתי לשם'. אם יהיה כזה שולחן זה נתן המון מענה רוחבי שפתר בעיות. הצעה אם אפשר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

שקד, אתם יודעים לענות על הסוגייה שעלתה פה?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

בקשר לשאלה הנוגעת לרשות האוכלוסין, האם זה נעשה במסגרת חקיקה או פרשנות? 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

כן. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

לא. אני מציעה שרשות האוכלוסין תבדוק. אני יכולה לנסות לבדוק במקביל. 

בקשר לשאלת השולחנות העגולים, כפי שציינת, זה היה בהובלת משרד המשפטים. אני לא מדברת בשמם, אבל כרגע יש את מטה היישום תנופה לצפון שזה חלק מתפקידם. לתכלל את כל האירוע הזה ביחד לתושבי הצפון. 

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> 

יש שם נציגים של משרדי הממשלה, כמו בשולחנות? בסדר, תודה. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

הם פונים למי שצריך ופועלים בשיתוף פעולה עם מי שצריך. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

אבל שקד, בנוגע לדיון שעלה פה בנוגע להגדרה זכאי זה חורג בעצם, זה גם רלוונטי להסכם הזה, אבל זה בעצם רלוונטי גם למענקי האכלוס שכבר שולמו וחלקם אפילו הסתיימו. זאת אומרת שככל שצריך תיקון הוא תיקון הרבה יותר רחב מההסכם הזה. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

אני בהחלט חושבת שזה חורג מגדרי הדיון כאן. אבל אנחנו נעשה, אני אנסה לעשות את הבדיקה במקביל ואם תהיה תשובה בזמן הוועדה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

לגבי ההסכם הזה זה רלוונטי. אני רק אומרת, הוא יכול להשפיע גם על מענקי האכלוס שכבר תוקנו פה בוועדה ושולמו. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

בהחלט. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

אנחנו בהגדרה מינהלת תקומה. 

"מנהלת תקומה" - כמשמעותה בהחלטת ממשלה מס' 980 מיום ד' בחשוון התשפ"ד (19 באוקטובר 2023) ובהחלטת ממשלה מס' 1127 מיום כ"ז בכסלו התשפ"ד (10 בדצמבר 2023);
"מענק אכלוס עצמאי" – מענק המשולם בהתאם להסכם אכלוס עצמאי;
"מענק הסתגלות " – כמשמעותו בסעיף 3 להסכם זה; 
"מענק התארגנות" – כמשמעותו בסעיף 5 להסכם זה; 
"מענק חד-פעמי" – כמשמעותו בסעיף 4 להסכם זה; 
"מענק מבוסס שומה" – מענק המשולם בהתאם לסעיף 9 להחלטת ממשלה 2677; 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

את זה אנחנו נראה בעצם במענק ההתארגנות, בעצם איך המענק מבוסס שומה, מה היחס בינו לבין מענק ההתארגנות. 


"מתקן קליטה" – מקומות לינה שבהסדר עם הממשלה או מי מטעמה שניתנו לתושבי יישובים שפונו או שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל;

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> 

סליחה אדוני, אני מתנצלת, לפני שהולכים לסעיף השני אני רוצה רק להגיד משהו ולחדד, כדי שלא נצא מטעים את האנשים. גם אם שרית, גם אם ביטוח לאומי יקבל עכשיו בקשה של בן אדם פרטני היא לא יכולה לעשות אוברולינג על ההחלטה של רשות האוכלוסין אם רשות האוכלוסין תבוא ותגיד סליחה, אין לך סמכות לעשות את זה. אז אנחנו אולי נפנה אליה בבקשה, אבל היא לא תוכל לאשר. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 

לא אמרתי שאנחנו נעשה אוברולינג. אמרנו שאנחנו יכולים לסייע להעביר את הפניות אם יש פה פניות פרטניות. להעביר את זה לגורם המתאים ברשות האוכלוסין, לבדוק את המקרה הפרטני. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> 

אבל רשות האוכלוסין אומרת מראש שאין לה סמכות לעשות את זה. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 

אני לא יודעת. אני לא יודעת מה המקרה הפרטני. הוא אומר שהוא הגיע, שבן האדם הפרטני הזה הגיע בפברואר והמציא מסמכים שמעידים שהוא תושב כבר הרבה שנים. אז צריך לראות מה היה במקרה הפרטני. יכול להיות שסתם הייתה טעות שלא נתנו לו אחורה. צריך לראות. אני יכולה לסייע ביחס למקרה הפרטני להעביר לבן האדם ברשות האוכלוסין שיכול לבדוק אותו. אני לא יכולה לעשות שינוי כתובת. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> 

אז רק לפרוטוקול נגיד שאם יש אירוע שהוא אחרי יולי 2024 את לא יכולה לשנות. אז ראוי שייאמר פה שרשות האוכלוסין לשנות. בואו נחדד את זה. אנחנו יכולים לרצות ואפשר לבדש. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה, אנחנו נמשיך בזכאות למענק ההסתגלות. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 


1. זכאות למענק הסתגלות 
זכאי יקבל מענק הסתגלות בסך של 200 שקלים חדשים ליום בעדו ובסך של 100 שקלים חדשים ליום בעד ילדו, עבור כל יום שבו הוא נמצא בביתו ביישוב לצורך הסתגלות החל מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) או מיום חזרתו באופן מדורג לביתו ביישוב, לפי המאוחר, ועד ליום ל' בשבט התשפ"ה (28 בפברואר 2025), ובלבד שמתקיימים בו כל אלה: 
2. לפני חזרתו כאמור הזכאי או ילדו, לפי העניין, שהה במתקן קליטה מכוח החלטות הפינויים או ששולם להם או בעדם מענק אכלוס עצמאי. 
2. לא משולם לזכאי, בעדו או בעד ילדו, לפי העניין, עבור אותם ימים, מענק אכלוס עצמאי או תגמול אחר בעבור אכלוס ולינה, על ידי מנהלת תקומה או לפי הסדר אחר במימון המדינה, לרבות בשל שהות במתקן קליטה. 
2. הזכאי שב באופן מדורג לביתו לשם הסתגלות והתארגנות לחזרתו או לחזרתו או לחזרת המשפחה כולה. 

1. זכאות למענק חד-פעמי 
3. זכאי שמתקיימים לגביו אחד מהתנאים המנויים בסעיף קטן (ב) יקבל מענק חד-פעמי בעדו ובעד ילדו בהתאם לקיומו של תנאי מהתנאים שבפסקאות (1) עד (4) בו או בילדו, לפי העניין, ובסכום שנקבע לפי אותן פסקאות, לפי העניין: 
0. אם הפסקת השהייה במתקן קליטה הייתה עד ליום ז' באדר התשפ"ה (7 במרץ 2025), או שהוא היה זכאי למענק אכלוס עצמאי או למענק הסתגלות בעד יום ל' בשבט התשפ"ה (28 בפברואר 2025), – סך של 15,360 שקלים חדשים למבוגר, וסך של 7,680 שקלים חדשים לילד; 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

זאת אומרת שבמדרגה הגבוהה יהיו זכאים כאלה שהפסיקו את השהייה במתקן קליטה עד ה-7 במרץ, או כאלה שהיו זכאים ב-28 בפברואר למענק אכלוס או למענק הסתגלות. ופה בעצם רלוונטית ההערה שהעיר קודם אופיר, שה-7 במרץ זה מועד שכבר חלף. כלומר, כל האנשים שיצאו עד ה-7 במרץ יכלו להיות זכאים למענק בדרגה הגבוהה, אבל בעצם לא יכלו לתכנן את ההתנהגות שלהם כדי לקבל את המדרגה הגבוהה, כי התאריך הזה חלף. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

אז לגבי זה רק נציין שהחלטת הממשלה שגם בה נקבע המועד ונקבעו הדברים נתקבלה כבר ביום 12 בינואר 2025 וזאת בין היתר כדי באמת לתת ודאות לתושבי היישובים שהצפי היה שתוסר לגביהם המניעה הביטחונית החל מיום 1 במרץ 2025. הדברים קיבלו ביטוי פומבי הן בהחלטת הממשלה, הן בהודעות של השרים בהקשר הזה. ולכן נכון לעת הזו אנחנו לא סבורים שיש מקום לשנות את המועד. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

אני חושב שעם כל הכבוד - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

רגע, תן לי להשיב. הוועדה כוועדה איננה יכולה לעסוק בדברים שאינם רלוונטיים. איך אמרה זאת, נציגת רשות האוכלוסין, שאת לא יכולה לשנות רטרו? אנחנו הוועדה גם לא עוסקת ברטרו. אז אם אתם רוצים להוציא את הסעיף תגידו לנו. אם אתם רוצים שאנחנו נדון בו, אנחנו צריכים למצוא איזה שהיא אפשרות לאנשים שנניח, אני רוצה לציין שאנחנו קיבלנו את ההסכם הזה רק שבוע שעבר. ב-25 בפברואר, סליחה.

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

אני רק אציין, 25 בפברואר - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז 25 בפברואר זה הגיע? אז 10 ימים? לא, 15 יום? היום ה-11 במרץ. לפני שבועיים זה הגיע. ואני חושב שאין לנו אפשרות לדון על משהו שכבר חלף. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

אני כן אציין שזה לא שונה ממענק ההסתגלות שניתן בגין חודשים ינואר-פברואר 2025, במובן הזה. יש בדבר מורכבויות, הן ביחס לתושבים שכבר שינו את מצבם בהתבסס על ההנחה שב-7 לחודש זה יהיה המצב, אלו המענקים שיתקבלו. הן ביחס להחלטה שקיבלה הממשלה בהקשר הזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זאת אומרת אין אפשרות שניתן עוד שבוע שבועיים למי שיוצא מעכשיו. אם אתם מעוניינים לרוקן את בתי המלון אז תגידו מעכשיו מי שיוצא בעוד שבועיים מקבל 15, אחר כך הוא מקבל חצי. מקובל עליי. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

אין - - - על בתי המלון, אלא לאפשר לתושבים שנמצאים כרגע במתקני שהייה במימון המדינה לקבל החלטות שקולות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

איזה החלטה שקולה על משהו שהיה?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

לכן אני אומרת, הדברים קיבלו דברים פומבי עוד קודם לדיון הזה ולחתימת ההסכם. בין היתר בהחלטת הממשלה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

על מי זה כן חל הסעיף הזה? מי שכבר יצא?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

כן, מי שיצא. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה יצאו, את יודעת? יש לכם נתון?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

יש נתונים נכונים על מי שחזרו ליישובים. אני לא חושבת שיש פילוח. 

 << אורח >> בנטי יעקב: << אורח >> 

52,000 שבו לביתם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כבר שבו?

 << אורח >> בנטי יעקב: << אורח >> 

כן, נכון להיום יש במתקני אירוח 5,200 בערך. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

זה לא אומר שהם שבו לביתם. הרוב המכריע, חבר'ה, 30% מהעיר חזרה. הרוב המכריע בפינוי עצמי, נמצאים בחוץ. 

 << אורח >> בנטי יעקב: << אורח >> 

זה במתקני האירוע אני מדבר במימון המדינה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

אבל מי שמקבל מענק אכלוס מקבל. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

אני מבין. אבל אני אומר שיש אנשים שנמצאים, זה לא הרבה, זה לא יעלה לך הרבה כסף. גם בטווח הארוך זה יחסוך לך, כי את משלמת על מלון הרבה יותר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

טוב. כדי ליעל, יחזקאלי, כדי לנהל את הדיון אני רוצה להספיק לקרוא את הסעיפים הנוגעים לזה. ואחרי זה אני ממילא צריך לסגור את הישיבה ב-12:20. בדיון הבא נחזור לנושא הזה. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

רציתי לברר אם היישובים נגיד כמו מנרה, מטולה, אם תושבים שאין להם בית או אין להם אפשרויות לחזור?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הם אמרו מפורשות שמי שלא יכול לחזור, תגידו אתם, למה אני להגיד?

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> 

שהמדינה לא אישרה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שמעתם את השאלה של חה"כ שוסטר? מה התשובה?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

שמעתי, התייחסתי לזה גם קודם, אני אתייחס לזה שוב. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל ממה בקצרה. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

בשמחה. הוקם צוות בהחלטת הממשלה שתפקידו היה לבחון את הדברים, בהתבסס על נתונים שהתקבלו בין היתר ממס רכוש, סיורים שנעשו ביישובים. מצא צוות שביחס ליישוב מטולה ולשאר היישובים בצפון שאינם מנרה אין מניעה מבחינת ההרס הפיזי ביישובים של התשתיות ובכלל של הבתים. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

לפעמים זה נקודתי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הכלל, מה הכלל אומר?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

מצאו שאין קושי לחזור. חוץ מהבתים שכמובן נהרסו באופן קונקרטי ומקבלים פיצויים ממס רכוש ושכר דירה חלופי. ביחס ליישוב מנרה המצב הוא אכן מעט שונה. טרם גובש פתרון לגביו למיטב ידיעתי. יש שיח עם היישוב כדי למצוא פתרון מתאים לאופי הקהילה. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

אבל בית בקריית שמונה שספג פגיעה ישירה וכולו נשרף. אי אפשר לחזור לבית. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

תקבל מענה ממס רכוש. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

מקבל מענה. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

מענה ממס רכוש של מה?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

שכר דירה חלופי, כמובן. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

ואת המענקים האלה?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

בוודאי. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

גם מקבל. את המענק החד פעמי וכל זה. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

כן. נאמר לגבי מענק ההתארגנות שאם הוא ביקש, אם הוא תבע את מס רכוש גם על התכולה הביתית לפי תקנות חפצים ביתיים, הוא קיבל את המקסימום לפי ההרכב המשפחתי הוא לא יהיה זכאי למענק ההתארגנות במגבלות האלו. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

אבל גם אם הוא נמצא נגיד במתקן קליטה יכול להיות שהוא לא יהיה זכאי למענק החד פעמי. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

לא. מענק ההתארגנות הכול תלוי בתנאים של מענק ההתארגנות ובאופן קונקרטי בתביעה שהוא הגיש למס רכוש. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

לא, אבל גם במענק החד פעמי. אם הוא נמצא במתקן קליטה הוא לא יהיה זכאי. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

אם הוא נמצא במתקן קליטה בוודאי שלא. גם אז הוא לא יקבל, למיטב ידיעתי, את שכר הדירה החלופי ממס רכוש אם הוא נמצא במלון במימון המדינה. הוא יקבל מימון - - -

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אני רק רוצה לוודא. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

- - - אחד בלבד. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אני רוצה לוודא. מי שהבית שלו נהרס ומקבל מימון, תבע, לא תבע, אני לא יודע, אני מניח שהוא מקבל. מן הסתם הוא תבע. אז גם הוא, אותו אנחנו רוצים לעודד להגיע. אני מניח שהוא לא יקבל את תיקון הצינורות. את התיקון נגד עכברים. אבל את העידוד, לא יודע איך אתה קורא לזה, את החד פעמי הוא צריך לקבל. הבנתי. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

בוודאי. אלא אם כן, כאמור, הוא נמצא במלון במימון המדינה. ואז הוא יקבל אותו בהתאם לתנאים של היציאה מהמלון. גובה המענק משתנה. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

טוב. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו נמשיך את הסעיפים האחרים שנוגעים למספרים, השוני במספרים. 

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> 

אדוני, אפשר עוד משפט אחד?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא. אני מצטער, אבל פעם הבאה. יהיה עוד דיון בהסכם הזה. 

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> 

בכל זאת, אם כבודו יחליט אחר כך על המועד נפספס את האפשרות לעודד. אם תגיד לאנשים תצא תוך שבוע, תקבל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ההחלטה תהיה ביום ההצעה. אנחנו לא מצביעים היום. אז נוכל הכול לעשות. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

אנחנו בפסקה 2. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כל זמן שלא הצבענו אפשר לעשות כל מה שאפשר. 




 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 


0. אם הפסקת השהייה במתקן קליטה הייתה ביום שחל בתקופה שתחילתה ביום ח' באדר התשפ"ה (8 במרץ 2025) וסיומה ביום ג' בניסן התשפ"ה (1 באפריל 2025) – סך של 7,680 שקלים חדשים למבוגר, וסך של 3,840 שקלים חדשים לילד; 
0. אם הפסקת השהייה במתקן קליטה הייתה ביום שחל בתקופה שתחילתה ביום ד' בניסן התשפ"ה (2 באפריל 2025) וסיומה ביום ג' באייר התשפ"ה (1 במאי 2025) – סך של 3,840 שקלים חדשים למבוגר, וסך של 1,920 שקלים חדשים לילד; 
0. אם הפסקת השהייה במתקן קליטה הייתה ביום שחל בתקופה שתחילתה ביום ד' באייר התשפ"ה (2 במאי 2025) וסיומה ביום ה' בסיוון התשפ"ה (1 ביוני 2025) – סך של 1,920 שקלים חדשים למבוגר, וסך של 960 שקלים חדשים לילד. 
3. זכאי יקבל מענק חד-פעמי רק אם בתקופה שלגביה הוא מבקש לקבל את המענק מתקיים לגביו אחד מאלה – 
1. יש בבעלותו נכס למגורים ביישוב שאינו מושכר לאחר;
1. הוא צד לחוזה שכירות בתוקף לגבי נכס למגורים ביישוב;
1.  הוא מתגורר ביישוב בנכס למגורים שבבעלותו של אדם אחר ובלבד שהנכס לא מושכר לאחר, או אצל אדם שההוא צד לחוזה שכירות לגבי נכס למגורים ביישוב, או שהוא הצהיר שבכוונתו להתגורר אצל אדם כאמור.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

שקד, אולי תתנו משפט על התנאים המהותיים של סעיף קטן ב'? 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> 

באמת בגלל חלוף הזמן ובגלל תקופת הפינוי הארוכה ההנחה הייתה שיש אנשים שפונו, אבל כבר לא שומרים על זיקה ליישוב המפונה. העתיקו את מגוריהם באופן קבוע ליישוב אחר ולכן אנחנו מבקשים כאן באמת לוודא שקיימת עדיין זיקה ליישוב המפונה כתנאי לקבלת המענק. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו יכולים לעשות הפסקה? אנחנו נקיים דיון נוסף בהסכם, בעזרת השם, מתי שייקבע על ידי המנהלת והצוות. הגענו עד לשני המענקים. נשאר לנו מענק אחד תשלום המענקים לפי הסכם זה. ואנחנו נדון שוב על הסעיף שהוא בעצם לא רלוונטי למעשה לרוב האנשים, של התאריך שכבר חלף. אנחנו נעשה דיון גם על זה בדיון הבא. 

ישיבה זו נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:23. << סיום >>