פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 3 ועדת החוקה, חוק ומשפט 07/01/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 179 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום חמישי, כ"ג בטבת התשפ"א (07 בינואר 2021), שעה 10:52 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים) (תיקון), התשפ"א–2020 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר עמית הלוי – מ"מ היו"ר איתן גינזבורג ניצן הורוביץ עופר כסיף אוסנת הילה מארק מיכאל מלכיאלי משה טור-פז מוזמנים: יובל רויטמן – ראש אשכול רגולציה, משרד המשפטים דוד ימין – יועץ משפטי מדיניות רגולציה, משרד ראש הממשלה שירי נוימן – מנהלת תחום מדיניות רגולציה, משרד ראש הממשלה משתתפים (באמצעים מקוונים): שרונה עבר הדני – יועצת משפטית, משרד הבריאות חוה מונדרוביץ – ראש אגף בכיר רישוי עסקים, משרד הפנים נתנאל לפידות – משרד הבינוי והשיכון איציק דניאל – אגף התקציבים, משרד האוצר סתיו קבלו – יועצת משפטית, משרד התיירות גילי צימנד – ראש אגף תעשיות ורישוי ועסקים, המשרד להגנת הסביבה עינבל משש – ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה שושנה שטראוס – סגנית יועמ"ש, רשות האוכלוסין וההגירה נעמה פלאי – ממונה בכירה, רשות האוכלוסין וההגירה נפתלי קאייקוב – ראש אגף רישוי עסקים ע. נתניה ויו"ר האיגוד, מרכז השלטון המקומי מירה סלומון – ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי דרור לוינגר – ממונה ייעוץ משפטי, מינהל התכנון אבי שטרן – יו"ר ועדת תכנון ובנייה באלעד ניצן פלדמן – סמנכ"לית, התאחדות הקבלנים בוני הארץ נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים ניר קפלן – מנהל הרגולציה, התאחדות המלונות דן לרגמן – עו"ד, ההסתדרות הרפואית לישראל איתי גור אריה – יו"ר האיגוד לרפואת כאב, ההסתדרות הרפואית בישראל ייעוץ משפטי: אלעזר שטרן מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: אסתר מימון << נושא >> הצעת חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים) (תיקון), התשפ"א–2020, מ/1383 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה, אני מצטער על האיחורים, אבל אנחנו בימים לא סטנדרטיים, ועוד מצפות לנו ישיבות ארוכות היום כאן. אני מתנצל בפני כולם. הנושא הוא הצעת חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים) (תיקון), התשפ"א–2020. מי מציג? בבקשה. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> בתחילת משבר הקורונה, שתקף את מדינת ישראל בהפתעה כמו את שאר העולם, התעוררו המון בעיות. אחת הבעיות שהתעוררו כמובן זה התפקוד של המשק. התפקוד של המשק נפגע בגלל שהרבה עובדים לא יכלו להגיע לעבודה, חלק מהעסקים היו סגורים ממש וחלק מהעסקים היו מוגבלים. זה מהצד האחד של המשק. מהצד השני, משרדי הממשלה גם הם לא עבדו במצבת כוח-אדם מלאה. אחת הבעיות שהוצפו הייתה האם יספיקו לחדש את כל האישורים וההיתרים הרגולטוריים. בסדר גודל שמרני, אנחנו מעריכים בין 1,000 ויותר סוגים של אישורים, אין מספר מדויק. ההערכה שלנו מתבססת על זה שיש לנו בערך 200 רגולטורים, פלוס מינוס, ולכל רגולטור יכולים להיות בין 1 ל-10, לכן ההערכה שמרנית שאם יש חמישה או שישה לכל אחד, אנחנו בסביבות ה-1,000. ניסינו לייצר מה שנקרא "התמודדות רוחבית" עם העניין הזה, כי אי-אפשר שכל רגולטור יצטרך להגיע לכאן, לכנסת, בשביל לשנות את התקנות הספציפיות שלו והחוק הספציפי שלו, ועבדנו בניסיון לייצר הסכמה ממשלתית על מתווים בסיסיים. המתווה הראשון היה בתקנות שעת חירום, ששם קבענו תקופה קובעת, שזה אומר שאישורים רגולטוריים שיפוגו, יוארכו. קבענו לתקופה של חודשיים ונתנו הארכה. מייד כשאישרנו את תקנות שעת חירום, זה מה שנתן לנו אוויר לנשימה. הגענו לכנסת וחוקקנו חוק הוראת שעה, כשהוראת השעה האריכה את התקופה הקובעת עד ה-30 ביוני, קרי, לשלושה חודשים, והאריכה גם את תקופת ההארכה שניתנה לכל אישור רגולטורי לשלושה חודשים, פלוס אסטרטגיית יציאה, שהחודשיים שאחרי התקופה הקובעת קיבלו הארכה רק של עשרה שבועות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כולם או שזה הולך ביחס דיפרנציאלי? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> אז עוד לא הייתה דיפרנציאליות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מדבר עוד לפני. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> עוד לפני הדיפרנציאליות. הסמכנו את ראש הממשלה באותו חוק להאריך את התקופה הקובעת בשלושה חודשים נוספים פעם אחת, שבאופן אוטומטי מה שזה עשה, זה האריך את התקופה עד ה-1 בספטמבר, והאריך את הירידה אחרי זה גם בחודשיים. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> זה האריך את זה עד ה-30 בספטמבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> "עד ה-30 בספטמבר", הוא מתקן אותך. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> עד ה-30 בספטמבר, נכון. את הירידה אחרי זה בחודשיים. פעלנו להוציא את הצו הזה, ותוך כדי התחלנו לעשות עבודת עומק יותר משמעותית, כי היה לנו קצת יותר זמן, ויכולנו לעבוד טיפ טיפה יותר לעומק, ועבדנו על המתווה שמוצג פה היום, שזה המתווה הדיפרנציאלי. אני רק אציין שכבר בפעמים הראשונות אפשרנו לרגולטורים, לעסק ספציפי, שלגביו הוא מחליט שהוא לא זכאי להארכה, לא לתת לו את ההארכה. זאת אומרת, אם הוא מסתכל על עסק ספציפי ואומר שבשל ההתנהגות שלך, אני לא חושב שצריך להאריך לך אוטומטית, אז יש לו אפשרות להגיד לו לא. וכמובן שאפשרנו החרגות סוג, כשהחרגות סוג לא באות בהחלטה פרטית של הרגולטור, אלא הן אמורות להיות חלק מהמדיניות הממשלתית וכמובן המדיניות של הכנסת, כי אנחנו גם מגיעים לפה בשביל לאשר את זה. היו עסקים ואישורים רגולטוריים שהוחרגו לאור הסיכון שיכול להיווצר לאינטרס הציבורי אם יאריכו להם, ונתנו לשרים גם אפשרות אם הם יגלו בעתיד משהו שהם פספסו בהתחלה והם רוצים להחריג, הם צריכים את האישור של הממשלה וצריכים את האישור של הוועדה ויכולים לעשות את זה. זה עד עכשיו. עכשיו, אחרי שהיה לנו טיפ טיפה יותר זמן, וטיפ טיפה התעשתנו והתארגנו על עצמנו, עשינו טיפה עבודת עומק - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ניצלתם את הזמן בין סגר לסגר. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> עבדנו גם בסגרים, הכול בסדר. חשבנו על מסגרת דיפרנציאלית שמה שעומד בבסיס שלה, זה אומר שכל רישיון יכול לספוג עד שליש מתקופת אורכו המקורית בלי לפגוע באינטרס הציבורי שעליו הוא נועד להגן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה כבר הרבה יותר חכם. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> לקח לנו זמן. זו כמובן הייתה עבודה הרבה יותר ארוכה והרבה יותר מורכבת. התפיסה שעומדת מאחורי זה, שהמועד לרישיון לא ירד במעמד הר סיני, וזה שקבעו שנה, באותה מידה אפשר לקבוע שנה ושלושה חודשים. קבעו ארבע שנים, אפשר היה לקבוע חמש, זה לא מבוסס על אלגוריתם מתמטי מדויק. ולאור הנסיבות המשקיות ובהנחה שזה כמעט לא מסכן בכלל את האינטרס הציבורי, אפשר להסית קצת את נקודת האיזון, והמתווה אומר שהיתר רגולטורי שניתן עד לשנה, יקבל הארכה של שלושה חודשים, בין שנה לשנתיים יקבל הארכה של חצי שנה, ומעל שלוש שנים, יקבל הארכה של שנה. פה כבר נכנסנו לעבודה הרבה יותר משמעותית משתי סיבות: קודם כול, סדרי הגודל של ההארכות היו קצת שונים, ורגולטורים שקודם זה לא הפריע להם, עכשיו זה מאוד הפריע להם, ולכן התוספות קצת השתנו לגבי מה שמחריגים. בנוסף, חצינו את קו דצמבר-ינואר, כשיש כמות לא מבוטלת של אישורים רגולטוריים שמתחדשים סביב המועד הזה, ולכן בסבבים הראשונים שלנו, רגולטורים שזה לא כל כך שינה להם, עכשיו פתאום זה מאוד שינה להם. כמובן שימרנו את היכולת גם להחריג סוג, ויש החרגת סוג גם בתוספת השישית, וגם אם שר יגלה יותר מאוחר שהוא רוצה להחריג סוג, יש לו יכולת להגיע לממשלה ואז לפה ולהחריג את הסוג הספציפי הזה. שימרנו כמובן את האלמנט של עסק ספציפי, שלגביו הרגולטור חושב שהוא לא ראוי לאמון כי הוא עובד איתו ביומיום והוא לא ראוי לאמון הזה, אז לגביו הוא שולל את ההארכה האוטומטית. הכנסנו את התוספת הרביעית, ששם תפרנו חליפות מיוחדות לאישורים רגולטוריים מיוחדים, בשביל שזה יתפוס כמה שיותר ברשת הזאת, ויש כאלה שהמתווה הדיפרנציאלי שלנו לא התאים להם, הם היו צריכים שינויים מיוחדים, אז אותם הכנסנו לתוספת הרביעית. ודבר אחרון בעניין הזה, האחרון מבחינתי, בתוספת החמישית, ופה חשוב רגע להתעכב על זה, הכנסנו סמכות לשרים לייצר מתווה יציאה. באופן כללי כשיש רגולטור שעובד עם רישיונות לתקופה של שלוש שנים, חמש שנים או שבע שנים, הוא מסדר את העבודה שלו בצורה כזאת שבכל שנה הוא מתעסק עם שליש מהשוק, חמישית מהשוק או שביעית מהשוק, הוא לא מחדש את כל החבר'ה באותה שנה, אז הוא ערוך מבחינת משאבים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מקווה שזה יוצא מקרי ככה. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> הוא משתדל לבנות את זה ככה. משתדלים לסדר את המערכת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשאני אומר "לבנות את זה ככה", זה אומר שהוא החליט עכשיו חצי שנה לעכב אנשים מלקבל רישיונות - - << אורח >> דוד ימין: << אורח >> חלילה, הוא לא מעכב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - כדי שזה יהיה ביחד? את זה אני לא רוצה. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> מה שעושים בדרך כלל שנותנים לך רישיון זמני או רישיון עד סוף השנה הבאה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קיבלתי תשובה. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> בדרך כלל זה ככה, וזה לגמרי לגיטימי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשאמרת "מסדר", פחדתי, כי יש עודף רגולציה בפקידות שמסדרת לעצמה את העבודה. אתה יודע שהתפקיד שלך, כמשרד ראש הממשלה, זה גם להיאבק ברגולציה. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> זה התפקיד המוגדר שלי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בימים כתיקונם. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> בהגדרת התפקיד, גם בימים כתיקונם וגם היום. זה מה שאנחנו עושים. אנחנו צוות אגף מדיניות רגולציה במשרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מקווה שהקורונה תרד לנו קצת מסדר-היום, ואז נזמין אותך לפה לכמה דברים אחרים. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> בשמחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בשמחה, אני לא בטוח, אבל תהיה עבודה - - << אורח >> דוד ימין: << אורח >> להגיע לפה זה תמיד בשמחה. אני תמיד אגיע בשמחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - נכון, עמית? על זה יש תמימות דעים של כולם. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> שתי מילים על הצוות. אני היועץ המשפטי של צוות מדיניות רגולציה, לידי זו שירי נוימן. << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> אני מנהלת תחום אצלנו באגף. רק לחדד, אנחנו לא נלחמים ברגולציה, אנחנו נלחמים בעודף רגולציה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרתי "עודף רגולציה". קשיש, קשיש, אבל אני זוכר מה שאני אומר. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> ויובל רויטמן. << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> אני ממשרד המשפטים, ראש אשכול רגולציה, ובין היתר אנחנו מלווים את אגף מדיניות רגולציה במשרד ראש הממשלה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מי ראש האגף היום? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> אצלנו עמיחי פישר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התחלת להסביר מה התוספת שהוספתם עכשיו. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> התוספת הספציפית פה, לגבי אסטרטגיית היציאה. דיברנו על רגולטורים שמרכזים בשנה, נניח החמישית, אם זה רישיון של חמש שנים, וכשהקורונה, כולנו מקווים שהיא תיפסק באיזה מועד, אז יש אישורים רגולטורים שקיבלו הארכה ואישורים רגולטורים שלא קיבלו הארכה, ואז רגולטור כזה צפוי פתאום בשנה אחת לגלות שהוא צריך להתמודד עם עומס כפול. פתאום במקום עומס של שנה, עומס של שנתיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון, אלה שנדחו ואלה שלא. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> בדיוק אלה שנדחו ואלה שלא. לרגולטור כזה אפשרנו באמצעות השר כמובן לעבור בצו את הממשלה, להגיע לפה ולדחות את אלה שלא הוארכו בתקופה קצרה של עד חצי שנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במילים אחרות, השארתם גמישות תוך כדי תנועה כדי שלא ייווצרו עוולות. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> כן, וויסות מאוזן. הוא צריך להגיע לפה והוא יסביר. זה פחות או יותר. אני כן רוצה ששירי, שריכזה את נושא ההחרגות, שהיה מאוד קריטי, שתציג אצת את הרציונל ואת האחריות. << דובר >> משה טור-פז (כחול לבן): << דובר >> האם יש סיבה שהחרגתם את עקרון השליש לעקרון של חצי שנה? למה לא השארתם את כל השליש - - - << אורח >> דוד ימין: << אורח >> זה לא היה עקרון שליש מדויק, זה היה הארכה של עד שליש. אמרנו לעצמו שעד שליש יכולים לספוג. אנחנו חייבים להבין שאנחנו במדיניות ציבורית, שזה לא מדע מדויק, ועל זה אנחנו נמצאים במהלך שהוא מטא, הוא רץ על כל הרגולטורים. 1,000 אישורים רגולטוריים ומעלה, 200 רגולטורים. האם זה יהיה המוצר הכי מדויק בעולם? לא. אבל זו רשת שהשתדלנו לתפוס בה כמה שיותר בצורה כמה שיותר מאוזנת. << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> זה לא מהלך שגרתי שאנחנו עושים, אלא בתחילת הקורונה, בעקבות המצב, יזמנו את המהלך הזה. הוא מהלך שיש בו סיכון, משום שהכנסת קבעה מועדים לרישיונות או שזה נקבע בחקיקת משנה, ובאנו ואמרנו שאנחנו הולכים למהלך רוחבי, רחב, על כל האישורים הרגולטוריים, והייתה פה גם עבודה מאוד מקיפה שנדרשה לבחון כל אישור ואישור מול כל המשרדים, כדי לראות שהאיזונים הם אכן איזונים שמביאים בחשבון, מצד אחד את הרצון להקל על המגזר העסקי בתקופה המאתגרת הזאת, ומצד שני עדיין לשמור על האינטרסים הציבוריים שעומדים בבסיס הרגולציה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לתקן אותך בדבר אחד, ואני מרים להנחתה להמשך הדרך. זה לא רק לשמור על המגזר העסקי, יש פה גם דברים של רגולציה ורישיונות לאדם הפרטי. ומה שחסר לי פה מאוד למשל, ותתכוננו שאני מתכוון להעלות את זה, ואני לא מתכוון להעביר את זה אם זה לא יהיה בפנים, זה הנושא של עובדים בסיעוד, וזה חייב לבוא על אותו עיקרון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> רישיונות שהייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש שני סוגי רישיונות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> רישיונות עבודה ורישיונות שהייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש רישיון של האדם כמעסיק של עובד זר, והתוקף של השהייה של עובד זר. אני מתאר לעצמי שיגידו לי על כל מיני בעיות, אבל זה לא יכול להיות, בגלל שבסוף אנחנו לא דואגים רק למגזר העסקי, אנחנו רוצים לדאוג גם לאנשים האלה, ופה זו שאלה של חיים ומוות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מכיוון שכבר העלית את זה – אומנם זה לא בהקשר של האזרחים הפרטיים, זה בהקשר העסקי – פנו אליי כמה לגבי אישור שהייה לעובדים בענף הבנייה. בסופו של דבר החרגנו ותמיד הייתה בנייה. שוב לא מדובר בתקופת הקורונה, זה לא קשור לסגר כמובן, הארכת השליש הזאת רק נועדה כדי לאפשר לאנשי הבנייה. אנחנו רוצים את זה, וכידוע לכם זה מדד בפני עצמו. מבחינה כלכלית זה דבר משמעותי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תצרפו גם את זה, כי מבחינתי הדברים האלה צריכים לקבל ביטוי. << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> רשות האוכלוסין איתנו והם ישמחו להתייחס לנקודה שהעליתם. זה נכון שיש פה אישורים שהוארכו שהם של גורמים פרטיים, אבל המיקוד היה סביב גורמים עסקיים, כדי לאפשר שיקום, התמקדות בפעילות יצרנית שתורמת למשק בתקופה המורכבת הזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקשיבי, טוב שאת מסבירה את זה, וזה מצוין, אבל אני לא עושה את הוועדה כתוכנית לבקשתך, שיבוא מישהו שהאחריות שלו למקרר נופלת לו בדיוק בזמן לא טוב, ונסדר לו את העניין הזה. אני מדבר על דבר אחד, אני מסתכל כמובן על המשק, כי המשק זה גם האדם הפרטי בסופו של דבר, זה אנחנו, זה הכלכלה שלנו, אבל לא יכול להיות שיהיה מצב שבו כשאנחנו מבינים – הרי מה הרציונל של כל הדברים האלה? שאנשים לא מסוגלים עכשיו להביא את הניירת המתאימה, שאנשים לא יכולים לצאת מהבית בתקופות מסוימות – אי-אפשר להבין את הדבר הזה כשמדובר על עובד זר כזה או אחר שצריך להיות עם אדם קשיש, להגיד לו: סטופ, נגמר הזמן ואין קורונה. לא יהיה מצב שבעסקי יהיה קורונה ובזה לא יהיה קורונה. << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> כמובן. גם אמרנו והם ישמחו להתייחס. רק חידדתי, כי יש אזורים שבהם הקלנו יותר עם הסטנדרט שלנו להחרגה, שזה לא היה אחד מהם, אבל למשל רישיונות לכלבים על אישורי כלבת. המיקוד פה היה מיקוד עסקי. אתה צודק במה שאתה אומר, יש פה גם את השאלות האלה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הסטנדרט צריך להיקבע, כמו שאמר האדון ממשרד המשפטים, לפי איזון בין ערכים. כיוון שאין פה פגיעה, ההפך – הרי אנחנו לא פוגעים בבריאות, בתברואה או בדברים אחרים בהקשרים שחבר הכנסת אשר אמר וגם בהקשר של ענף הבנייה – אין סיבה לכאורה מבחינת הגדרת הסטנדרט, המדדים - - - << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> לא התייחסתי לאישור ספציפי, אמרתי בכללית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את רוצה להוסיף עוד משהו? << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> רק נחדד איך הרכבנו את רשימת ההחרגות. הייתה פה עבודת מטה מאוד מקיפה עם כל משרדי הממשלה, גם פנינו לכל משרדי הממשלה וניהלו איתם שיח ביחס לכל אחד מהאישורים שלהם, מה נדרש להחריג כי באיזון שבין התועלת שבהארכה לסיכון שעלול להיגרם מההארכה נכון שלא להאריך. היו גם שיקולים שונים, למשל מדובר בחלוקה של מכסות, שזה סוג של הטבה שהמדינה נותנת, או גישה למשאב טבע, כן אפשרנו החרגות לפי רשימה שבגדול היא סגורה, והיא מופיעה בדברי ההסבר, וגם התבססנו על רשימת ההחרגות הקודמת, כדי לוודא שלא יהיו אישורים שהוחרגו בפעם הקודמת וייפלו בין הכיסאות, כדי להבין האם הרציונל ביחס אליהם עומד. בנוסף, הוצאנו פנייה לציבור עוד לפני שזה עלה לאתר התזכירים עם אפשרות להתייחס, לאחר מכן זה עלה לאתר התזכירים עם רשימה כמעט מלאה והייתה אפשרות להתייחס. היו אלינו פניות נוספות להוציא דברים מההחרגות, ואני חושבת שלרובן הצלחנו לתת מענה. ככל שיעלו דברים ספציפיים, אשמח להתייחס. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> החוק עיוור לחלוטין, הוא לא מתעסק בשאלה אם האישור הוא רגולטורי לעסקים או אישור רגולטורי לאדם פרטי. הוא חל על כל האישורים הרגולטוריים שקיימים גם לעסקים וגם לאנשים פרטיים. מטבע הדברים, כשהגיעו אלינו משרדים עם התעקשות, לרוב זה הגיע למגזר העסקי, כי זה האישורים הרגולטוריים היותר כבדים, אבל החוק מטפל בכל האישורים הרגולטוריים, פרטיים ועסקיים כאחד. לא עשינו את הדיפרנציאליות הזאת אצלנו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה עם החרגת "אישורים אשר לחידושים מתלווה קורס ריענון שמטרתו שמירה על כשירות המפוקח"? מה המשמעות של החרגה של אישורים למי שצריך לעבור קורס ריענון? << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> נפרט קודם על הרציונלים המרכזיים, אם אתם רוצים. על שימוש במשאבי טבע וחלוקה דיברנו, אני חושבת שמובן למה אי-אפשר לעשות הארכה אוטומטית של הדבר הזה, כי מדובר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה, ברשותך איתן. אני רוצה להעלות את הנושא של הסיעוד, כי אם הם יצטרכו להתייעץ או לחשוב, שיהיה להם זמן עכשיו ולא אחר כך, ואחר כך נעבור לפירוט. אני מבין שאת ההצגה הכוללת סיימתם? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> כן, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו ניכנס לדיון, ותיכף נגיע גם לנושאים - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> אפשר לפני להעיר הערה ולשאול שאלה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> הערה אחת כללית לחברי הכנסת, שימו לב שזה סוג של חקיקה על עיוור. התהליך שהממשלה עברה הוא תהליך שלילי. הם פנו לרגולטורים ואמרו להם מה לא. יש להם מיפוי כללי מאוד, אבל אנחנו לא באמת יודעים עד הסוף על מה החוק חל. שימו לב לזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> צריך להגיד שזו הפעם השנייה שזה קורה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> נכון, זו הפעם השנייה שזה קורה. שאלה לנציגי הממשלה, כתבתי את זה גם במסמך. נשמח אם תוכלו להציג לוועדה את הלקחים. איך הדברים האלה עבדו בפועל? הרי בסוף מפוקח שיש לו אישור ביד צריך לדעת אם הוא כן בתוקף, לא בתוקף. הרגולטורים פנו למפוקחים? האם הם ידעו? הודיעו להם? הייתה אכיפה? לא הייתה אכיפה? אנשים קיבלו קנסות? התגלו בעיות? איך זה עבד בפועל? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נעשה את זה. אני רוצה כרגע להעלות את נציג משרד הפנים, רשות האוכלוסין, כי בוער לי לדעת קודם כול שאנחנו מדברים באותה שפה, כי אם לא, חבל על הזמן של הישיבה הזאת. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> קודם כול, אדוני, אנחנו לא מתנגדים למהלך. אנחנו מסכימים שצריך לבצע את האיזונים הנכונים. אני כבר יכולה לעדכן שבנושא ענף הסיעוד בוצעה הארכה כבר ממרץ עבור לספטמבר, וגם מ-31 בדצמבר עד ה-31 במרץ 2021 לעובדים זרים בענף הסיעוד, והיתרים למעסיקים בענף הסיעוד. ביצענו את האיזונים הנכונים, כפי שנאמר פה. ונכון, החוק הוא עיוור, הוא לא מבחין בין ענף לענף, ואנחנו ביצענו את האיזונים הנכונים, מתוך הבנה של הקושי של המטופלים ושל הענף. כך שאדוני, כבר קיימת הארכה עד ה-31 במרץ 2021, וניתן מענה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרד ראש הממשלה, מה שאומרת נציגת משרד הפנים שאותה הארכה, אולי אפילו יותר, כבר קיימת, היא בילד אין. אני לא יודע למה היא לא פה. אני רוצה לדעת בסופו של דבר שבפועל זה מה שקורה. אם זה בא מהכיוון הזה או מהכיוון הזה, זה לא מעניין. סתם אני שואל, מה ההבדל? למה זה לא נכלל? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> ובהמשך לשאלת היושב-ראש, האם מדובר על אותם תאריכים? כי הנציגה של משרד הפנים דיברה עד מרץ 2021, ופה, לפי החוק הזה, גם אישורים שיפקעו עד ספטמבר-אוקטובר, נדבר בדיוק על המועד, אבל עד סוף 2021, גם הם יוארכו. השאלה אם יש פער מסוים בין מה שנציגת משרד הפנים הציגה לבין ההחרגה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואם יש פער. למה? אני כבר אומר שאני חושב שלא צריך להיות פער. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אדוני, רישיון לעובד הזר ניתן לתקופה של שנה, גם על פי ההצעה כאן ההארכה היא של שלושה חודשים, וזה בדיוק מה שביצענו. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> נניח יפקע אישור לעובד זר בתחום הסיעוד ב-1 במאי 2021, לפי החוק הנוכחי כשההיתר הזה מוחרג הוא לא יוארך אוטומטית. האם לפי המתווה שלכם הוא כן מוארך? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא. כרגע מה שמוארך זה מה-31 בדצמבר עד ה-30 במרץ. זאת אומרת, מי שפג לו ב-31 קיבל שלושה חודשים הארכה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> השאלה למי שפג לו בפברואר, בחודש הבא, והוא עוד לא יספיק, בגלל הקורונה וכל זה. אין לו שליש אוטומטי. פה זה שליש פר כל אחד. פה זה מוחלט, קבוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. אני מבקש - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זאת הבעיה. אנחנו רוצים לכל אחד לפי התאריך שלו, שיהיה לו עוד שליש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש ואף דורש, שאותם פרמטרים שקיימים יהיו גם בנושא הזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> צריך יותר משליש. למה שליש? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אותם פרמטרים. אני לא רוצה סתם, אתה מבין? אני לא רוצה להגיד לשלוש שנים, לחמש שנים סתם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> ברור, אבל צריך להיות משהו אחיד לכולם. אם הוא עיוור, הוא עיוור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה זה לא נמצא כאן בחבילה הזאת עם אותם פרמטרים, גם האישורים של ההעסקה וגם האישורים של העובד עצמו? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אדוני, עוד קודם לחוק, כבר במרץ 2020, בהנחיית שר הפנים, הארכנו עוד קודם לחוק הזה של ההארכות הרגולטוריות, לא המתנו, וזה מתוך הבנה של הקושי של המטופלים. אם אתם נותנים פה מתווה אחר או שונה, היועצת המשפטית שלנו פה, אולי היא תוכל להרחיב מה ההבדל במתווה שאנחנו גיבשנו ועשינו, כפי שאמרתי, ממרץ 2020 עד ה-31 במרץ. אני לא מוצאת את ההבדל, אבל אולי היא תוכל להוסיף פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם היא נמצאת על הקו, בבקשה היועצת המשפטית. << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> כל המערך שלנו בענף הסיעוד – ההארכה של הרישיונות של העובדים הזרים וההיתרים נעשה באופן מקוון. גם את ההיתרים אנחנו מאריכים בכל פעם לארבע שנים. אנשים לא רוצים להסתפק בתקופות קצרות. אם יש עיכוב קצר, אז יסתפקו, אבל בגדול הם רוצים ודאות של כל התקופה, ולכל אדם שמעסיק עובד זר יש לו לשכה פרטית, יש לו גוף עסקי שאנחנו מפקחים עליו, שהוא עושה בשבילו את כל הפעולות מול הרשות באופן מקוון. מאחר שאנחנו מוסמכים לעשות את ההארכות של הרישיונות ושל ההיתרים בעצמנו, לפי שיקול דעת, לפי העומסים והבעיות שאנחנו רואים, העדפנו שנוכל לעשות את הפעולות האלה באופן יזום. אנחנו מודיעים ישירות ללשכות, שמודיעות ישירות לכל המטופלים, אחרת יש פה אי-הבנה ובלבול בציבור העובדים והמטופלים. הרשות, אפילו לפני שהיו תקנות שעת החירום הראשונות, אנחנו כבר הארכנו לכל מיני קבוצות. הארכנו כשהיה פער בין שני החוקים ולא הייתה הארכה, הארכנו לקבוצות שידענו שצריך להאריך להן. אנחנו עם יד על הדופק, פועלים בצורה רגישה. אנחנו מכירים את הפרטים של כל תתי-הקבוצות כדי להאריך במקרים המתאימים, ולכן לא רצינו להיכלל באופן אוטומטי ורחב, בלי פירוט ובלי הבנה בחוק. הפעם, אחרי שאנחנו כבר פעלנו במהלך השנה וניסינו – בכל פעם אנחנו עשינו את הפעולות ואחר כך היינו צריכים להלביש את הפעולות לפי החוק, ובתחום הרגיש הזה של עובדים זרים בסיעוד לדעתנו זה יוצר יותר אי-הבנה מאשר תועלת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני עדיין לא מקבל את התשובה. אני מבין את מה שאת אומרת, אפשר להגיד את זה על הרבה תחומים שהיו צריכים לבוא לפה ולהגיד: אנחנו רוצים להחליט לעצמנו, בגלל שיש לנו ספציפיות מאוד מיוחדת, ויש פה גם תחומים רגישים מאוד חוץ מהסיעוד, אבל כרגע, לפי מה שאנחנו מבינים, האישור שלכם, הכי גורף שקיים כרגע, הוא לפתחנו, הוא בעוד חודש וחצי חודשיים, כשאנחנו נמצאים עכשיו לקראת כניסה לסגר נוסף, ולכן אני לא מוכן שבתחומים אחרים אנחנו נותנים פה הארכות על פי הקריטריונים הללו ובדבר הזה לא, ולכן אני חושב שזה חייב להיכלל בפנים. אם יהיו התאמות שתרצו אחר כך לעשות, שמיטיבות עם האנשים, שבאות מתוך רגישות, אני מודיע לכם שאני אשמח. הרי בחוק יש אפשרות לתקן ולהביא את זה לאישור השרים ולאישור ועדת החוקה, ואני מודיע לך שאני אקבע את זה ראשון בסדר-היום, אבל כרגע אני כן רוצה, ואני אומר לנציגי הממשלה – אני מבקש לכלול את זה בהצעת החוק, שזה יחול בוודאי גם על עובדי הסיעוד. את אמרת שזה גם על ענפים נוספים. מה קורה לגבי הבנייה? זו שאלה שנשאלה פה קודם. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> אולי עוד שאלה בהמשך למה שהיושב-ראש אמר. בפעם הראשונה שהחוק נחקק פה לא הייתם בהחרגות. איך זה עבד אז? אז לא הוחרגתם וזה כן הוארך אוטומטית. האם זה גרם לכם בעיות? זה גרם איזה נזק או שההארכה האוטומטית עברה בסדר? << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> אני חושבת שנגרמו לנו ולציבור הרבה אי-הבנות, גם היו דברים שלא היו ברורים, הארכה על גבי הארכה, הארכה נוספת, לחלק אמרו כן, לחלק אמרו לא. ניסינו לפעול ברגישות ובצורה שהכי עוזרת לאוכלוסייה בישראל שמעסיקה עובדים זרים, אבל בכל פעם זה יצר אי-התאמות. אנחנו הארכנו, אחר כך זה הוארך בחוק, זה לא מתאים, זה כן התאים, זה כבר לא פג תוקף. באמת ראינו שבתחום הרגיש והסבוך הזה של הגירה על כל היבטיה, אנחנו בתור רשות האוכלוסין יודעים לפעול איפה שצריך ולא ראינו שהחוק כפה את זה עלינו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כולם יודעים. << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> לגבי ענפים אחרים כנ"ל. שוב, מדובר בענפים אחרים, זה ענפים עסקיים, וכל העבודה בענפים האלה מול המשרד שלנו נעשתה באופן מקוון. אף אחד לא צריך לצאת מהבית, מהעסקים האלה, כדי לפנות אלינו, אבל גם שם נתנו הארכות בעבר, חלק מההארכות הממשלה נותנת מתוך שיקולים רוחביים כלליים ולא באופן אוטומטי בלי שיקול דעת, ולכן ביקשנו שנוחרג. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה התפקיד שלנו. נשמע שאת באה עם הרבה כוונות טובות, אבל התפקיד שלנו לפקח שהכוונות שלך מתממשות בצורה המיטבית כפי שאנחנו חושבים. לומר שאנחנו עושים איך שצריך ואל תתערבו, זו לא תשובה שעוברת כאן, מבחינה נורמטיבית היא לא עוברת. אני שואל קודם כול לגבי ענף הסיעוד. לך מפריע שאתם תחליטו ברוח ההצעה שנאמרה כאן על ידי הממשלה, שכל אחד שנגמר לו האישור, לא משנה אם זה כמו שאמר היושב-ראש, ב-30 בפברואר, יש לו עוד שליש? הרי זה הקריטריון שמוצע כאן. << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> לא בדיוק. לא בדיוק שליש, אבל עד שנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שאומר עמית, וברור שכיוונתי לדעת גדולים, וחשבתי על זה, חשבתי להציע, והוא הציע אפילו יותר טוב. אני בא ואומר דבר אחד: אין לי בעיה אם אתם רוצים לקבוע כדי למנוע אי-הבנות וכל מיני בעיות. מבחינתי אפשר לקבוע את זה בחוק כאן בצורה ברורה יותר, ובוא נגיד שבענף הסיעוד, כדי שלא יהיו אי-הבנות, ומאחר שמדובר בענף רגיש וכו' וכו', תתני זמן סביב השליש, שהוא הדבר הכי גבוה שקיים בחוק כאן. נקבע עכשיו ששליש יהיה אוטומטי, ואז נגמר הסיפור, וזה לא יקפוץ בחצאי ימים ולא יהיו בעיות פרוצדורה והכול. אין לי בעיה, אבל אני רוצה את זה כאן בחוק. האם מקובל עלייך? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ועוד הערה בנושא הזה של עובדים זרים, גם בסיעוד וגם בענף הבנייה. הרי למה חבר הכנסת אשר מתרעם? מכיוון שנניח שאדם צריך להזמין עובד חדש, הוא לא יכול להזמין, הרי זאת הבעיה שלנו, שדה התעופה סגור, הוא לא יכול להזמין עובדים זרים חדשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אולי אפשר, הכול אפשר, אבל באי-ודאות שקורית כיום, ורק ברשות האוכלוסין היום כל כוח-האדם שלכם תפוס על בעיות אחרות למיניהן, לכן אני חושב, כמו שאומר עמית, שלא נסתפק בדבר הזה. לכן אני מציע שנהיה פרקטיים. אני יכול לתת לך זמן להתייעצויות, עשר דקות, רבע שעה, חצי שעה, לא יותר, ואנחנו בינתיים נתקדם עם ההקראה ועם השאלות שיש לחברי הכנסת, ונחזור אלייך, כשאני אומר עוד פעם: יש שתי אופציות, או שאתם נכנסים לרגולציה הזאת של החקיקה כאן, או שבגלל הבעיות שרק את יודעת יותר טוב מאיתנו, וזה בסדר, תבואי ותגידי: אני הולכת ברוח החקיקה הזאת ומציעה שתהיה תוספת של שליש לכל נושא העובדים הזרים וכו'. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> במילים אחרות, או שפשוט מורידים את ההחרגה מהתוספת השישית, או שמוסיפים החרגה לתוספת הרביעית עם התנאים המיוחדים. << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> בקשר לסיעוד, אני מבינה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא רק. אני מבקש גם לענף הבנייה, מכיוון שעד שלא ייכנסו עובדים חדשים, אתם פשוט מסכנים את הענף הזה, בלי קשר להוראות התברואה, שנדון עליהן בצוהריים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה אם ענף הבנייה צריך כל כך הרבה זמן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> עד שייכנסו עובדים חדשים. אם אתה גורם לזה שמשבוע הבא צריכים להחזיר את העובדים הזרים, ואין להם כלום עד מרץ, עד אפריל, אין לזה שום היגיון. אנחנו לא מסכנים את התברואה – על זה נדון בצוהריים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הרי האישורים בענף הבנייה הם לא אישורים של שנים רבות. נכון? כמה זה אישור בענף הבנייה בדרך כלל בהעסקת עובד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה יכול להיות השליש? האישור של עובד בסיעוד זה שנים, זה כבר יותר משמעותי. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> הוא מתחדש לשנה אחת בכל פעם, אדוני. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אנחנו מדברים על ההארכה, לא על חידוש. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> הרישיון ניתן לתקופה של שנה. הוא מוארך בהתאם לכללים מפעם לפעם לתקופות של שנה. זו התקופה המקסימלית. הוא לא מקבל רישיון שהוא מגיע לחמש שנים, הוא מקבל מקסימום לשנה אחת. הפער הוא שאנחנו הארכנו מה-31 בדצמבר עד ה-31 במרץ, ומה שאדוני אומר זה מהתוקף המקורי להאריך בשלושה חודשים. זה הפער. << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> יש עובדים זרים שנכנסים, אלפי עובדים זרים. הם נכנסים על אף הסגרים. עינבל באמת נלחמה בגלל הצורך של המעסיקים, ועובדים זרים נכנסים לארץ, אז לא צריכים לדאוג מהכיוון הזה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> מכל הענפים. << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> לגבי ענף הבניין יש פה את נתנאל לפידות ממשרד השיכון שרצה להתייחס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפני נתנאל, תחדד את מה שאמרת עכשיו. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> הפער הוא לא רק עניין של אורך הזמן, השאלה היא מתי האישור. זאת אומרת, הארכתם אישורים שהתוקף שלהם היה כנראה עד סוף דצמבר לשלושה חודשים קדימה, אבל השאלה היא מה קורה על אישור שלא פקע עכשיו, שיפקע בעוד חודשיים מעכשיו, שיפקע בעוד שלושה חודשים מעכשיו. השאלה אם גם הוא יוארך. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> כמובן שהתקופה מצטמצמת, אדוני, כי זו הארכה של תקופה. מי שבפברואר יקבל חודש אחד, ומי שבינואר מקבל שלושה חודשים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> היא ענתה. מי שבפברואר מקבל חודש אחד, ואנחנו אומרים שגם הוא צריך לקבל שלושה חודשים כמו כולם, מכיוון שעד פברואר בתקופה הזאת הוא לא יוכל להתארגן עם הכנסת עובד חדש, בגלל זה אנחנו כאן. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> זה הפער, וזה מה שביקשתם מאיתנו לבדוק. נכון? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עמית, תנהל רגע את הדיון. << מנהל >> (היו"ר עמית הלוי, 11:29) << מנהל >> << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> נתנאל ממשרד השיכון, רצית להתייחס. בבקשה. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לעניין התוקף של ההיתרים בענף הבניין זה מתנהל מדצמבר לדצמבר. כמעט לכל העובדים בענף הבניין יש לשנה קדימה, בגלל שבדצמבר האחרון כבר חידשו להם את ההיתרים במסגרת הפעילות הכללית הרגילה. אין כמעט בעיה בענף, למעט אולי מקרים חריגים, שאז אותה פעולה, כמו שאתם רוצים לעשות על הסיעוד, שהרשות עושה מלכתחילה שלושה חודשים, זה אמור לתת לנו את המענה, אבל הענף בכללותו מתנהל כמו שעינבל הסבירה, משנה לשנה, ולכן אנחנו לא צופים בעיה בהיבט הזה. זה דבר אחד. דבר שני, אנחנו מנחיתים כל הזמן עובדים חדשים. לקראת סוף השנה הנחתנו פה ביחד עם רשות ההגירה כמובן ומשרד החוץ עובדים מאוקראינה, אנחנו אמורים להנחית פה בתקופה הקרובה עוד עובדים מאוקראינה, מולדובה וסין, כך שאין בעיה של כניסה של עובדים, וגם אין בעיה מבחינתנו של הארכות של הוויזות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אליי פנו אנשים שאמורים לצאת עכשיו, בינואר-פברואר. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אתה מדבר על קבוצה מאוד מאוד מאובחנת של העובדים הוותיקים הסינים - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> בסדר, מי שצריך. מי שלא צריך, הרי ממילא זה לא יחול עליו. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> - - שהיו אמורים לצאת בתחילת 2018 וקיבלו הארכות נקודתיות. בעקבות טענות של התאחדות התאגידים ושל הקבלנים על זה שאנחנו לא מכניסים עובדים, הכנסנו לישראל מעל 6,000 עובדים, והיה הסכם איתם שברגע שנכניס את העובדים החדשים, הוותיקים יצאו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הבנתי. רק לסיום הנקודה הזאת, אם יש עוד קבוצה, גם אם היא קבוצה קטנה, שמסיימת רק בינואר-פברואר, כי עוד לא הגיע הגל החדש של העובדים שאתה מדבר עליו, הם צריכים עוד את שלושה החודשים הללו לכניסת העובדים החדשים. האם יש לך בעיה עם זה? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> העמדה שלנו שמכיוון שהיה הסכם בין המדינה לבין המעסיקים, שאנחנו מאריכים עבור הוותיקים לתקופה מסוימת עד שהמדינה תכניס עובדים חדשים, והכנסנו את אותם עובדים, אין צורך להאריך, וזה בלי קשר לקורונה פה. אלה עובדים שנמצאים פה מעבר לתקופה החוקית המותרת, והוארך להם באופן חריג עד שהמדינה תכניס עובדים נוספים תמורתם, וזה בוצע. ולכן אנחנו סבורים שאין צורך להאריך להם, בלי קשר כרגע לסיפור של הקורונה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה זה הגל החדש של העובדים שאתה מדבר עליו בעוד חודשיים שיגיע? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> באוקטובר הנחתנו פה 800 עובדים מאוקראינה, באוקטובר-נובמבר הם נחתו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הגל הבא, מתי הוא מגיע? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אנחנו מקווים שיתחילו להמריא מסין עוד לפני ראש השנה הסיני, שמתחיל באמצע פברואר. אנחנו אמורים לקבל תשובה בסוף השבוע מהסינים מבחינת התאריכים. אני מקווה שינחתו פה כולם לפני סוף פברואר, ואם לא, זה יהיה אחרי ראש השנה הסיני, בתחילת מרץ. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> השאלה היא על החודשיים. הפער הוא על החודשיים האלה. הפער שאליי פנו בכל אופן זה בדיוק לחודשיים הללו, כדי לאפשר לגל הזה להיכנס. השאלה אם אתה מתעקש על החודשיים הללו. אני אומר שוב, הכול פה תלוי נסיבות. אתה אומר שזה לא קשור לקורונה, זה נכון באופן כללי, אבל הקורונה מעמיסה על הרבה ממדי חיים שלנו, ולכן הדיון הוא על החודשיים האלה, כלומר עד שייכנס הגל הנוסף של העובדים אחרי ראש השנה הסיני, כמו שאמרת, שיעברו את ראש השנה בשלום ובשמחה, אבל שגם כאן נסתדר. זה הפער שאנחנו צריכים לגשר עליו. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> הסיפור הזה לא קשור להחרגה הרגולטורית, הוא קשור להסכם בין המעסיקים - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה קשור, כי הסיפור של הקורונה מעיק עליהם בהרבה הקשרים, כמו שאתה יודע הרי לא יוצאים לעבודה רגיל, לא חוזרים לרגיל, לא קונים. הכול יותר לאט. הדרישה לחודשיים במסגרת הכללית הזאת זו הדרישה שאני מדבר עליה. אנחנו נתחיל בהקראה של החוק. אנחנו גם מחכים לתשובת משרד הפנים, ואני מציע, נתנאל, שגם אצלכם תחשבו על החודשיים הנוספים הללו עד הגל הנוסף. לגבי ענף הבנייה בסוף זה חשוב לנו מבחינה משקית. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אני אצטרף להתייעצות של שושנה ועינבל ונחזיר תשובה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מאה אחוז. אנחנו מחכים לה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים) (תיקון), התשפ"א–2020 תיקון סעיף 1 1. בחוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים), התש"ף–2020‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, בהגדרה "אישור רגולטורי", בפסקה (3), במקום "אישור המנוי" יבוא "אישור, לרבות מסמך הנדרש לצורך מתן אישור, מסמך הנלווה להחלטה על מתן אישור או החלטה שהיא תנאי למתן אישור, המנויים". התיקון הזה מכניס להגדרה של אישורים רגולטוריים כל מיני מסמכים שיש להם תוקף זמני, שהם עצמם לא אישורים, אבל הם נצרכים לצורך אישורים, או שהם שלב מקדים לאישורים, או שהם נלווים לאישורים, בעיקר בתחום התכנון והבניה. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> המנויים בתוספת הראשונה – נזהרנו פה שאנחנו לא מחילים את זה על עולם שאנחנו לא מכירים, כי את האישורים הרגולטוריים אנחנו מכירים. זה קצת יותר מורכב. זה בא לתת מענה לכמה עניינים ספציפיים בתחום התכנון והבנייה, ולכן אם זה לא אישור רגולטורי, וזה רק זה, הוא צריך להיות כתוב מפורשות בתוספת הראשונה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> תיקון סעיף 2 2. בסעיף 2 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א)(1) – (א) ברישה, אחרי "שמועד פקיעתו" יבוא "המקורי" ובמקום "שחדל להתקיים" יבוא "שהתקיים"; (ב) בפסקאות משנה (א) ו-(ב), אחרי "ממועד הפקיעה" יבוא "המקורי"; זה תיקון של הבהרה. בנוסח הראשוני של החוק דובר על מועד הפקיעה. חשוב להבהיר שזה מועד הפקיעה המקורי, שלא יתפרש כאילו יש פה אישור חוזר ונשנה, שבכל פעם שזה פוקע זה מוארך אוטומטית מכוח ההוראה של החוק. הכוונה היא רק לפקיעה הראשונית, זאת אומרת, אין פה הארכה על הארכה. זה פוקע, זה מוארך פעם אחת. זה לא שאם זה יפקע בתוך התקופה זה יוארך פעם שנייה. זה רק הארכה אחת. זה התיקון העיקרי. (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) על אף האמור בכל דין – (1) תקופת תוקפו של אישור רגולטורי כמפורט להלן, שמועד פקיעתו המקורי חל בתקופה שמיום י"ב באלול התש"ף (1 בספטמבר 2020) עד יום עד יום כ"ג באלול התשפ"א (31 באוגוסט 2021) (להלן – התקופה הקובעת השנייה), תוארך בתקופה כמצוין לצדו (בסעיף זה – תקופת ההארכה), ויראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו עמד בתוקף גם בתקופת ההארכה, אלא אם כן הותלה או בוטל או שהתקיים תנאי המפקיע את תוקפו, או שהרשות הציבורית סירבה לחדשו, לפני תום תקופת ההארכה, לפי כל דין: זאת אומרת, אפשר החרגה ספציפית של מקרה ספציפי, שלא יקבל את ההארכה הזאת, אם יש את התנאים המוצדקים לכך. ופה זה המתווה הדיפרנציאלי. (א) אישור רגולטורי שניתן לתקופה של עד שנה – שלושה חודשים נוספים ממועד הפקיעה המקורי; (ב) אישור רגולטורי שניתן לתקופה של יותר משנה אך פחות משלוש שנים – שישה חודשים נוספים ממועד הפקיעה המקורי; (ג) אישור רגולטורי שניתן לתקופה של 3 שנים או יותר – 12 חודשים נוספים ממועד הפקיעה המקורי; (2) (א) ראש הממשלה רשאי, בצו, באישור הממשלה ובאישור הוועדה, להאריך את התקופה הקובעת השנייה לעניין פסקה (1), בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות משקיות חריגות או נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות זאת, ורשאי הוא לקבוע כי ההארכה לא תחול על אישורים רגולטוריים שיקבע. (ב) הארכת התקופה הקובעת השנייה בצו כאמור בפסקת משנה (א), יכול שתהיה כל עוד לא חלפו שלושה חודשים לאחר תום תקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 2 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020. יוצרים פה תקופה חדשה, התקופה הקובעת השנייה, תקופה של שנה, שבמהלכה האישורים שיפקעו במהלך התקופה הזאת, יחול עליהם המתווה הדיפרנציאלי. צריך לשים לב שאנחנו גם הולכים אחורה, ל-1 בספטמבר. כל מה שפוקע או פקע או יפקע מה-1 בספטמבר 2020 עד סוף אוגוסט 2021, כל מה שנופל בתוך בתקופה הזאת, יחול עליו המתווה הדיפרנציאלי. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> יש לי רק בעיה אחת. מי ששיש לו שנה, וזה פקע ב-2 בספטמבר, המשמעות היא אפס. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> על השנה הבאה אנחנו מדברים? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא. מספטמבר 2020. ב-2 בספטמבר 2020 זה פקע, עכשיו יש לו שלושה חודשים: ספטמבר, אוקטובר נובמבר. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> לא. אם פקע לו ב-2 בספטמבר, תלוי אם זה רישיון של שנה - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> נניח שיש לו רישיון של שנה. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> הוא קיבל שלושה חודשים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> עכשיו הוא הגיע לינואר. מה הוא עושה עכשיו? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> כמו כל אחד אחר שבסוף זה הסתיים. כל אחד מהרישיונות של שנה קיבלו הארכה של שלושה חודשים פעם אחת. אם זה פקע לו, לצורך העניין ביוני השנה, בספטמבר זה פקע. הוא קיבל שלושה חודשים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אין משמעות מעשית לחקיקה הזאת, כיוון שכל מי שיש לו עד שנה - - - << אורח >> דוד ימין: << אורח >> יש לה, כי יש לו משמעות רטרואקטיבית. ה-1 בספטמבר כבר עבר ואם אנחנו לא מתקנים את החוק עכשיו, זה אומר שהימים מה-1 בספטמבר עד חלוף שלושה חודשים הוא כאילו בלי רישיון. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> הוא היה בהפרה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הוא היה רטרואקטיבית בהפרה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> לא רטרואקטיבית בהפרה. הוא כבר בהפרה, ואנחנו מקילים עליו. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> אנחנו מתקנים לו את ההפרה, בדיוק. עשינו את כל המאמץ להגיע לכנסת כדי שלא נצטרך לייצר רטרואקטיביות, אבל אתם מכירים כמונו - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> יש סנקציות שהיו אמורות לחול עליו ולא יחולו עליו? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> לא שאלתי קודם את השאלה איך זה עבד, אם היו סנקציות או לא. כנראה שלא, אבל גם אם כן – חקיקה רטרואקטיבית היא בעייתית, אבל במובן הזה פה אנחנו מטיבים עם האזרח ולא פוגעים בו. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> לפי מה שהבנו זה לא עד ה-31 באוגוסט, אלא עד ה-31 בספטמבר, זאת אומרת, השנה לא תיספר מה-1 בספטמבר אלא מה-1 באוקטובר, וזה די משמעותי עבורנו. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> עד סוף ספטמבר. עד 31 בספטמבר 2021. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> בדיוק. עשינו כל מאמץ, וזה מהלך שהיה סופר מורכב, סופר קשה וסופר בתיאום מול הממשלה, בתקופת הקורונה והכול, וניסינו להגיע לפה שלא ייווצר מצב רטרואקטיבי, אבל לצערי לא הצלחנו. אנחנו כן יודעים שהרגולטורים בגזרתם ידעו להפעיל שיקול דעת בצורה חכמה, כי כולם היו איתנו על המהלך, ידעו והתקשרו אלינו על בסיס יומיומי לדעת מתי זה עובר. זה כבר היה בוועדת השרים, זה כבר היה בממשלה, והם עצמם הפעילו מדיניות של אי-אכיפה, כי הם הבינו שלבן אדם הזה אומנם פג הרישיון, אבל בעוד שבועיים בעזרת השם ובעזרת הכנסת יהיה לו רישיון, אז אני לא אפעיל עליו עכשיו אמצעי אכיפה, אבל מאוד חשוב להסדיר את זה אחורה מכל מיני סיבות, נניח לפעמים לבן אדם יש חוזה ביטוח שאומר שהביטוח בתוקף רק אם היה לו רישיון, אז אני רוצה להגיד שהיה לו רישיון. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> דבר נוסף, כמו שהיה בחוק המקורי גם פה יש אפשרות להאריך את התקופות האלה עד חצי שנה בכל פעם. בניגוד לחוק המקורי, ששם זה היה רק תקופה אחת, פה אפשר להאריך ביותר מתקופה אחת בצו באישור הוועדה. פה גם הוספנו גמישות מסוימת שההארכה לא חייבת להיות גורפת ב-100%, אפשר גם להחריג דברים מסוימים ולהגיד: אנחנו מאריכים לגבי כל הדברים האלה, אבל יש דברים מסוימים שאנחנו מחריגים מהארכה. וכן חשוב לומר שזה היה פסקת משנה (ב), כשכל ההארכות האלה, כל האופרציה הזאת, זה כל עוד יש הכרזה על מצב חירום בתוקף. ברור שאם תפקע ההכרזה הזאת, אין סיבה לכל ההארכות האלה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> ברור. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> (3) על אף הוראות פסקה (1), אישור רגולטורי המנוי בטור א' לתוספת הרביעית, שמועד פקיעתו חל במהלך התקופה הקובעת השנייה, כמפורט בטור ב' לצדו, יוארך בתקופה המנויה בטור ד' לצדו, ובלבד שאם מנוי בטור ג' לצדו תנאי להארכה כאמור – התנאי מתקיים, ויראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו עמד בתוקף גם בתקופת ההארכה, והכול אלא אם כן הותלה או בוטל האישור הרגולטורי או שהתקיים תנאי המפקיע את תוקפו, או שהרשות הציבורית סירבה לחדשו, לפני תום תקופת ההארכה, לפי כל דין. החוק מייצר תוספת רביעית, שהיא אומרת: יש לי סוג מסוים של אישורים, שאני כן יוצר לגביהם את ההארכה, זאת אומרת, המתווה של החוק חל עליהם באופן עקרוני אלא שהמתווה הדיפרנציאלי של השנה, שלושה חודשים, שנה עד שלוש שנים, חצי שנה, יותר משלוש, זה לא מתווה שמתאים להם, וקובעים להם מתווה, ונראה אחרי זה, כשנקרא את זה, מתווה ייעודי לכל אחד מהם מבחינת אורך התקופה או תנאים ספציפיים שצריך וכו'. (א2) על אף האמור בכל דין, תקופת תוקפו של אישור רגולטורי שמועד פקיעתו המקורי חל בתקופה של 13 חודשים לאחר תום התקופה הקובעת השנייה, והמנוי בטור א' לתוספת החמישית, יוארך בתקופה המנויה בטור ב' לצדו, ויראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו עמד בתוקף גם בתקופת ההארכה, אלא אם כן הותלה או בוטל או שהתקיים תנאי המפקיע את תוקפו, או שהרשות הציבורית סירבה לחדשו, לפני תום תקופת ההארכה, לפי כל דין."; זו התוספת החמישית, זה מה שקודם עו"ד ימין הסביר לגבי אותם אישורים. כדי למנוע את העומס של האישורים הארוכים האלה, יהיה אפשר לווסת את זה בטווח של עד חצי שנה. חשוב לציין שכרגע התוספת החמישית עומדת ריקה. אין בה כרגע פרטים מנויים, ויהיה אפשר לתקן אותה בצו באישור הוועדה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> התוספת החמישית זה אישור ראש הממשלה, שדיברת קודם, או שזה תוספת ולא קשור לעניין? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> לא. התוספת החמישית זה מה שאמרתי עכשיו. זה אותם המקרים שדוד קודם תיאר, שיש לפעמים רגולטורים שמחלקים את הטיפול באישורים – חמישית בשנה הזאת וכו'. ואם ייווצר מצב, בעקבות ההארכות פה, שייווצר עומס שבשנה אחת אותה - - - תצטרך לטפל בפי שניים אישורים שבדרך כלל הוא מטפל, יהיה אפשר להאריך מעט את האישורים, כדי להסתדר מבחינת ויסות העומס. (3) בסעיף קטן (ב)(1), במקום "על אף הוראות סעיף קטן (א)" יבוא "על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (א2)" ובמקום "כי הוראות סעיף קטן (א)" יבוא "כי הוראות אותם סעיפים קטנים"; זה תיקון התאמה בלשון של הנוסח. (4) בסעיף קטן (ג), אחרי פסקה (1) יבוא; "(1א) ההוראות לפי סעיפים קטנים (א1) ו-(ב) לא יחולו לעניין אישור רגולטורי או סוגי אישורים כאמור המנויים בתוספת השישית, ואם מנויים לצד האישור או סוגי האישורים תנאים – לא יחולו לעניין אותו אישור או סוגי אישורים בהתקיים אותם תנאים;" פה זה הוספה של התוספת השישית. התוספת השישית שאחרי זה נקרא זה כל המקרים שמוחרגים מהחוק הזה, שבהם האישורים לא יוארכו. פה חשוב לשים לב שיש הבדל בין התוספת השנייה לתוספת השישית. גם התוספת השנייה וגם התוספת השישית – שתי התוספות האלה מחריגות הוראות מכלל החוק הזה, אלא שפשוט התוספות מתייחסות לתקופות שונות. התוספת השנייה החריגה אישורים רגולטוריים מהתקופה המקורית של החוק, מה שהיה ההארכה הראשונית של החוק, שזה התחיל במרץ עד יוני ואחרי זה הוארך. והתוספת השישית מתייחסת לתקופה של מה שאנחנו עכשיו עושים ואין זהות בין התוספות. אנחנו נראה שיש דברים שהוחרגו בתוספת השנייה ולא הוחרגו בתוספת השישית, ולהפך. העובדים הזרים זו אחת הדוגמאות שלא הוחרגו אז וכן מוחרגים עכשיו. (5) בסעיף קטן (ד), בסופו יבוא "הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין בעל אישור רגולטורי המנוי בטור א' לתוספת הרביעית, אם נקבע, בטור ג' לצדו, כי תשלום אגרה כאמור הוא תנאי להארכת תוקפו". באופן עקרוני סעיף קטן (ד) קובע שההארכה של האישור היא אוטומטית. לא צריך לעשות שום דבר בשביל זה, לא חייבים לשלם אגרה, לא חייבים לפנות וכו', זה מוארך, אלא למעט אותם מקרים ספציפיים שמנויים בתוספת הרביעית, שבהם התשלום הוא כן תנאי להארכת התוקף. לכן אמרנו שהתוספת הרביעית שנקרא אלה אישורים שבהם נתפרה חליפה ייחודית לכל אחד ואחד מהאישורים האלה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כמה יש כאלה? כמה יש ברביעית מבחינת אישורים רגולטוריים? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> יש 15. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> 15, ולא בכולם עניין של אגרה ולא בכולם עניין של תשלום. העניין של הגשת בקשה, בחלק פשוט שינו את המבנה הדיפרנציאלי. זאת אומרת, לפי המבנה הדיפרנציאלי הגיעו לך 12 חודשים, אבל במקרה הספציפי הזה רצו תשעה חודשים. לא כולם בעניין של האגרה והגשת הבקשה. זה מפורט. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> נגיע לזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> תיקון סעיף 6 3. בסעיף 6 לחוק העיקרי – (1) האמור בו יסומן כסעיף קטן "(א)", ובו, ברישה, במקום "לתקן את התוספת הראשונה, את התוספת השנייה ואת התוספת השלישית" יבוא "לשנות את התוספת הראשונה, את התוספת השנייה, את התוספת השלישית, את התוספת הרביעית, את התוספת החמישית ואת התוספת השישית", אחרי "לעניין אותו אישור" יבוא "בכפוף להוראות סעיף קטן (ב)" ואחרי "לתוספת השנייה" יבוא "לתוספת הרביעית או לתוספת השישית"; תיכף נראה שהסעיף הזה הוא הסעיף שמאפשר לתקן כל אחת מהתוספות האלה בצו של השר, שממונה על אותו תחום, באישור של הוועדה. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> והממשלה כמובן. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> והממשלה. (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(ב) השר המוסמך לפי סעיף קטן (א) לתקן את התוספת הרביעית, רשאי, בצו, באופן האמור באותו סעיף קטן, ובכלל זה רשאי הוא להוסיף לטור א' שבה אישור רגולטורי שתקופת הארכתו תהיה שונה מתקופת ההארכה החלה לגביו לפי סעיף 2(א1)(1)(א) עד (ג) והתקופה תצוין בטור ד' לצדו, לשנות את התקופה המצוינת בטור ב' לצדו, לשנות תנאי המצוין בטור ג' לצדו או לשנות את תקופת ההארכה המצוינת בטור ד' לצדו, אם מצא כי מתקיימות נסיבות משקיות חריגות או נסיבות אחרות המצדיקות זאת, ובלבד שתקופת ההארכה שבטור ד' לא תעלה על שנה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הוא לא יכול לשנות את זה לרעה, לפי מה שקבענו כאן. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> לא. הוא יכול לשנות לרעה. ברגע שאתה כותב שהוא יכול לתקן את התוספת, המשמעות של התיקון זה אומר שאתה יכול לשנות את הכול. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> הוא יכול לשנות את זה - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> רק באישור הוועדה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה לא כתוב כאן. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> זה כתוב. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> כתוב "באופן האמור באותו סעיף קטן". אנחנו מפנים למה שיש בסעיף קטן (א). אם תסתכל בנוסח המשולב, תראה בצורה יותר טובה. אנחנו מפנים פה "באופן האמור באותו סעיף קטן" לסעיף קטן (א), שזה אומר שהשר הממונה רשאי בצו לאחר התייעצות עם ראש הממשלה, ובאישור הוועדה. כל המנגנון של התיקון הוא אותו מנגנון. (ג) השר המוסמך לפי סעיף קטן (א) לשנות את התוספת החמישית, רשאי, בצו, באופן האמור באותו סעיף קטן, להוסיף לטור א' בתוספת האמורה אישור רגולטורי שמועד פקיעת תוקפו המקורי חל בתקופה של 13 חודשים שלאחר תום התקופה הקובעת השנייה, ושתוקפו יוארך לתקופה שייקבע בטור ב' לצדו, אם מצא כי הדבר נדרש לשם ויסות העומס שצפוי להיווצר בקשר לחידוש האישורים הרגולטוריים לאחר התקופה הקובעת השנייה בשל הארכת התקופות כאמור בסעיף 2(א1), ובלבד שתקופת ההארכה שבטור ב' לא תעלה על שישה חודשים." אני רק אזכיר שהתוספת הראשונה מונה בהגדרה של מהו אישור רגולטורי – בהגדרה בסעיף 1 יש חלופות שונות של מה זה אישור רגולטורי – אחת החלופות זה האישורים שמנויים בתוספת הראשונה. יש רשימה של אישורים שונים שנחשבים כאישור רגולטורי, ופה רוצים להוסיף סוגים של דברים שבהגדרה הפשוטה שלהם הם לא אישור, אבל אותו רציונל חל לגביהם. זה סוג של מסמכים שנדרשים לצורך אישור – אולי הם יסבירו את זה – שיש להם תוקף זמני ויש את אותו היגיון. תיקון התוספת הראשונה 4. בתוספת הראשונה לחוק העיקרי, אחרי פרט (5) יבוא: "(6) מידע להיתר שנמסר למבקש לפי סעיף 145(א1) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965‏ (להלן – חוק התכנון והבנייה); (7) החלטה של רשות רישוי מקומית לפי סעיף 145(ב1) לחוק התכנון והבנייה; פה העירו לנו שצריך להוריד את המילה "מקומית". זה מוסכם עליהם? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> כן. זה מוסכם. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> כי יש רשויות שהן לא מקומיות. (8) מפת המדידה המוגשת במסגרת תכנית איחוד וחלוקה לפי תקנות התכנון והבנייה (תכנית איחוד וחלוקה), התשס"ט–2009 (להלן – תקנות איחוד וחלוקה); (9) מפת המדידה המוגשת במסגרת בקשה למידע להיתר ובקשה להיתר לפי תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו–2016." << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אני לא מכיר שיש מגבלה מתי להגיש מפת מדידה. אם אני יזם ואני צריך להגיש, לא מחייבים אותי להגיש עד 1 בינואר. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> למפת המדידה עצמה יש תוקף. מפת המדידה היא לא אישור רגולטורי. אותו דבר אם אני אגיד למשל שתיק מידע זה תיק המידע שעל בסיסו אני מוציא את היתר הבנייה, ותיק המידע גם הוא בתוקף לזמן מסוים. זה מקומות כאלה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> ולכן הוסיפו פה את הדברים האלה, למרות שהם לא אישורים, אבל אותו היגיון חל עליהם. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> יש רק הארבעה האלה במדינת ישראל? אתה יודע כמה אישורים רגולטוריים יש לממשלת ישראל היום? 2,000, 3,000? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> אמרתי בהערכה גסה: מעל 1,000. שוב, כרגע אנחנו עובדים על מהלך באמת עמוק. המהלכים שלנו הם יסודיים ואנחנו מנסים לעשות תהליך עמוק בנושא של אישורים רגולטוריים, והתחלנו את המיפוי - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לדעתי רק במשרד החקלאות היו 1,000 לא מזמן. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> מסופקני. ההערכה שעשינו שיש כ-200 רגולטורים, לכל רגולטור יש בין אחד לעשרה אישורים, לקחנו גרוסו מודו 5, אנחנו בסביבות ה-1,000 פלוס. אני מקווה שבתוך זמן מסוים יהיה לנו יותר מידע, כי אנחנו עובדים על זה כתהליך עומק לעשות סדר בעניין הזה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אני חושב שאתם צריכים לנצל – אני מנצל פה את המיקרופון ואת הקורונה כדי לומר לכם את מה שאמר פה יושב-ראש הוועדה – צריכים לנצל את תקופת הקורונה, שיצאו ממנה דברים טובים. בדיוק זה הזמן, אחרי שאתם צוללים פה לכל אישור ואתם בתקשורת עם הרגולטורים השונים, מה שלא צריך, להוריד. אני מכיר את זה ממשרד החקלאות. היו שם הרבה מאוד רגולציות, אולי לא כולם אישורים, אבל הרבה מאוד רגולציות שהיה אפשר לצמצם, להפוך אותם לתוצאתיים. יש הרבה עניינים בדבר הזה, אני בטוח שאתם - - - << אורח >> דוד ימין: << אורח >> זו העבודה שלנו, אדוני. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> צריך לנצל את הקורונה. הקורונה הביאה הרבה דברים רעים, צריך להוציא ממנה את הדברים הטובים, וזה אחד הדברים הטובים שיצאו ממנה. בסוף הקורונה חשפה את החולשה של המגזר העסקי אצלנו בישראל, למרות שהוא מחזיק אותנו. היא חשפה את החולשה שלו, וזה הזמן לאפשר לו להתרומם, בטח בתקופת הצמיחה שאנחנו נכנסים אליה. מתקופת החירום לשיקום והצמיחה ממש זה הזמן. יש לכם תפקיד מאוד חשוב עכשיו, כמה שיותר להקל במעבר הזה לצמיחה, זה דבר דרמטי. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> בהחלט. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> אנחנו נכנסים עכשיו לרשימה. הוספת תוספת רביעית, תוספת חמישית ותוספת שישית 5. אחרי התוספת השלישית לחוק העיקרי יבוא: "תוספת רביעית (סעיף 2(א1)(2)) טור א' טור ב' טור ג' טור ד' האישור הרגולטורי התקופה שבה חל מועד הפקיעה תנאי להארכה תקופת ההארכה (1) היתר לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה התקופה שמיום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2020) עד תום התקופה הקובעת השנייה 12 חודשים << אורח >> דוד ימין: << אורח >> אני יכול להסביר למה פה יש הגבלה שעשינו תחולה רק מה-1 בינואר 2021 כביכול. עד החוק הזה מינהל התכנון האריך את האישורים הרגולטוריים שלו באמצעות חוק משלו, וכרגע הוא החליט שהוא מצטרף אלינו, כי הוא הבין שזה קצת - - -, בשבילו תפרנו כמה חליפות. האישור הזה, אם זה פג עד ה-1 בינואר 2021, הוא כבר מוסדר מהחוק שלהם, אז אין צורך לטפל בו, ולכן אצלנו הוא מטופל רק מהתאריך הזה. << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> שלושת המקרים של התוספת הרביעית, הסעיף הראשון, השני והשלישי, נמצאים פה בגלל שמדובר בהארכה מקלה, שארוכה יותר מהמתווה שלנו. כלומר, מינהל התכנון פה באים לכיוון השוק אפילו מעבר למתווה. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> במקור הם היו אמורים לקבל שלושה, והם קיבלו 12. << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> חלק שלושה, חלק חצי שנה, אבל זה מתווה ארוך יותר שהם הסכימו לשאת בו. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> (2) מידע להיתר שנמסר למבקש לפי סעיף 145(א1) לחוק התכנון והבנייה התקופה שמיום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2020) עד תום התקופה הקובעת השנייה 12 חודשים (3) החלטה של רשות רישוי לפי סעיף 145(ב1) לחוק התכנון והבנייה התקופה שמיום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021) עד תום התקופה הקובעת השנייה 12 חודשים << אורח >> דוד ימין: << אורח >> 2021. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> נכון. זו טעות. זה 2021. גם בדברים הקודמים זה נכון. (4) רישיון מורה דרך לפי תקנות שירותי תיירות (מורי דרך), התשכ"ז–1967 התקופה הקובעת השנייה 12 חודשים פה התקופה היא על כל התקופה הקובעת השנייה, אבל ההארכה היא של 12 חודשים. אני חייב לומר שפה קיבלתי הערה מהיועץ המשפטי של ועדת הכלכלה, שהוא טען שהוא לא בטוח שבכלל יש צורך בדבר הזה, כי הותקנו ממש לאחרונה תקנות ואושרו תקנות בוועדת הכלכלה שהאריכו את הרישיונות של מורי דרך עד סוף דצמבר 2021. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> שזו התקופה הקובעת השנייה למעשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> לפי מה שאני מבין הם עובדים ברישיונות של שנתיים בכל פעם, ומי שעכשיו הוארך לו, הוארך לו לשנתיים - - - << אורח >> סתיו קבלו: << אורח >> השלמנו עכשיו, ממש כמו שנאמר. ב-22 בדצמבר סיימנו התקנת תקנות בהוראת שעה שמחדשת את הרישיונות של מורי הדרך ללא אגרה לתקופה של שנה, ונותנת להם את כל ההשתלמויות שהיו צריכות להיערך עד סוף השנה, עד סוף שנת 2020, להשלים אותן עד סוף שנת 2021, ולכן אנחנו מבקשים למחוק. הפריט הזה כבר לא רלוונטי למשרד התיירות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מי שנגמר לו הרישיון לצורך העניין או צריך השתלמות ב-31 במרץ 2021 או ב-31 ביוני 2021. מה המשמעות? << אורח >> סתיו קבלו: << אורח >> משרד התיירות עובד במחזורים של שנתיים. זאת אומרת, אתה משלם בסוף שנת 2020 לשנתיים קדימה, והחובה שלך היא למלא שתי השתלמויות שהן גם קדימה. זאת אומרת, אין מישהו שיצטרך להשלים השתלמות במהלך מרץ או כל חודש במהלך השנה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אין פקיעה באמצע השנה, הפקיעה היא רק בסוף השנה האזרחית. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> נוריד את הפסקה הזאת. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כן, זה חופף בסך הכול. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> הכנסנו את זה לבקשתם, ואז הם כנראה חששו שלא נגיע לפה מספיק בזמן, והם תיקנו את זה לבד. << אורח >> סתיו קבלו: << אורח >> התחלנו את התהליך באוגוסט, ואז החוק לא היה רלוונטי. כמו שעו"ד ימין אמר בהתחלה, זה היה לתקופות קצרות יותר. עדיין היינו באמצע תהליך וכבר הספקנו להשלים, ולכן אין צורך - - - << אורח >> דוד ימין: << אורח >> זה בדיוק מה שאמרתי. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> ההישג הכי גדול של האגף לפיקוח מדיניות, לפיקוח רגולציה - - << אורח >> דוד ימין: << אורח >> מדיניות רגולציה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> - - מדיניות רגולציה במשרד ראש הממשלה, הוא שהמשרדים עושים בעצמם, כך שזה הישג גם שלכם. << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> אפשר להעיר הערה על דברים שלא רשומים פה? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> עוד מעט. אנחנו נגיע לרשויות המקומיות, נפתלי. << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> מדברים פה על הארכת היתרים או רישיונות ויש דברים שלא מצוינים. למעשה יש פה עניין של היתרים זמניים שהם לא יוארכו בצורה טובה, ועסקים שכרגע סגורים ונמצאים בבעיה קשה, יהיו למעשה בלי אישורים. אנחנו מבקשים שההיתרים הזמניים יוארכו לא לפי משך ההיתר הזמני, אלא לפי משך הרישיון המקורי. לדוגמה, בית מלון, אם הוא נתקע עם היתר זמני, לא - - - בשלושה חודשים, צריך להאריך לו בשנה, כי עכשיו הם סגורים, הם נטושים, הם פגועים, המצב שלהם מאוד מאוד קשה. לפי דעתי זה דבר מאוד מתבקש. יש פה את כל האיגודים: בתי המלון, איגוד הברים והמסעדות. כל האיגודים מבקשים את זה. אנחנו מדברים כשלטון מקומי, כי העסקים נמצאים אצלנו. כבוד היושב-ראש, אני רק רוצה להגיד לך שלרישיון עסק הבקשה מתחילה ברשות המקומית ומסתיימת ברשות המקומית. אנחנו למעשה אלה שמתכללים את התהליך וגם מטפלים בבקשות, ולכן הזירה נמצאת אצלנו, ואנחנו רואים את העסקים מול העיניים קורסים ובמצב מאוד קשה, ואנחנו מבקשים שהדבר הזה יהיה חלק מהאישור שאתם כרגע הולכים לאשר בבקשה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> עצרנו ב-4, אבל כיוון שכבר נכנסת, אתה מדבר לא על תוקף של רישוי עסק רגיל, אלא על היתר זמני שהרשות המקומית נתנה? << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> הרשות המקומית נתנה היתר זמני - - - נתנו אותה התייחסות, נתנו היתר זמני. בום, אנחנו באזור חירום, נפלה קורונה עלינו, העסקים והמלונות נסגרו ומסעדות קרסו. מה אנחנו אומרים? אנחנו אומרים: בואו תתנו את הרישיונות לפי הרישיון המקורי שניתן במקור. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לכמה זמן רשות מקומית נותנת היתר זמני? << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> היתר זמני יכול להינתן עד שנתיים. תוקן החוק. פעם זה היה עד שנה, זה עד שנתיים. זה בדיוק הזמן. יש בעיה עם בתי מלון לדוגמה, הרישיון שלהם מעל שלוש שנים, הם כרגע קיבלו היתר זמני, נפלה עליהם הקורונה, לא נאריך להם עכשיו בשלושה חודשים כי הם במצב מאוד קשה, נאריך להם בשנה, ניתן להם זמן להיכנס לעניינים כמו שצריך. הסורים לא על הגדרות, הכול בסדר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> נפתלי, היום לפי החוק הקיים הסתיים האישור הזמני, השנתיים האלה. נתת להם עד שנתיים. אתה אומר: אתם מיציתם את היכולת שלכם, נתתם עד שנתיים, אתם לא יכולים לפי החוק הקיים להאריך יותר. על זה אתה מדבר? << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> נכון, אבל כרגע יש עסקים שעובדים עם היתר זמני. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הבנתי, והוא יפקע בעוד חודשיים-שלושה. << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> ההיתר הזמני שלהם כרגע פקע או עומד לפקוע, הוא כבר נעלם. הם לא פה ולא שם. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הבנתי. לפי החוק אתה לא יכול להאריך יותר. << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> לתת להם היתר לרישיון המקורי. אם הרישיון לבית מלון הוא מעל שלוש שנים, לתת להם אישור זמני לשנה, ואז למעשה אתה נותן להם זמן סביר לבוא ולהתמודד עם המצוקה שהם נתקלו בה. נמצא איתנו שמיר קפלן מהמלונות, אתה יכול לשמוע את הזעקות שלו, אני מדבר מההיבט של השלטון המקומי כרגע. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> נפתלי, הבנו את הסוגיה, רק התייחסות של משרד המשפטים. האם לפי החוק הקיים היום הם לא יכולים להאריך? רשות מקומית לא יכולה להאריך היתר זמני? << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> היא לא יכולה להאריך בלי הסדרה של נותני האישור. רישוי עסקים הולך לפי המחמיר. אם - - - אישור לשבוע, ההיתר הזמני יצא לשבוע, הוא לא יצא מעבר לזה. אני מדבר על עסקים שקיבלו היתר זמני, שכל משרדי הממשלה הסכימו לתת היתר זמני נגיד לשלושה חודשים. כרגע נפלה הקורונה, עת צרה ליעקב, אנחנו אומרים: בואו נאריך את ההיתר הזמני לפי הרישיון המקורי שהיה צריך לצאת לאותו פריט. אם זה מלון, זה מעל שלוש שנים, אז ההיתר הזמני יצא לעוד שנה, ואז לעסקים יש זמן להיערך, לטפל. שנה זה זמן שאפשר לבוא ולהציל את העסק שלהם. מדברים על עובדים זרים, עובדים זרים, בסוף לא יהיה עסק שיוכל לטפל בנושא הזה. << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אני אשמח להרחיב במשפט. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> נשמע התייחסות כללית של יובל ממשרד המשפטים, כדי שנדע מה המצב הסטטוטורי באופן כללי. << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> אני רוצה להתייחס ברמה קצת יותר כללית, משום שכמו שאמרנו, בחנו כל סוגיה וסוגיה באופן ספציפי כדי לבחון את הנסיבות הפרטניות וכדי לעשות את האיזונים הנכונים. הסוגיה הזאת עולה פה לראשונה. אנחנו לא יכולים על אתר לבוא ולומר שאנחנו נשנה את הכללים. מה שמבקשים כאן זה לשנות את הכללים שחלים. הוא מבקש על אישור שלדוגמה ניתן לשלושה חודשים, שלא נאריך בהתאם לטבלה שכתובה בהצעה שלנו לשלושה חודשים, אלא ניקח מראש את התקופה המקסימלית שאפשר היה לתת את הרישיון כרישיון קבוע. זאת אומרת, אם אפשר היה נניח לחמש שנים, ניתן שנה. זו שאלה שצריך לבחון אותה, צריך לבחון את הנסיבות בגינן ניתן מלכתחילה, מה הקטגוריות שניתנות בגינן מלכתחילה רישיונות זמניים לתקופה יותר קצרה. נניח אם נתנו לעסק רישיון לתקופה קצרה, כי חשבו שהעסק הזה צריך לעמוד בכל מיני סטנדרטים כי הוא מסוכן, האם במצב הזה אני אאריך לו בשנה? לא. אני ארצה להאריך לתקופה קצרה, אני ארצה גם להאריך בתקופה קצרה, כמו שהוא אמר בדוגמה שלו, שכל משרדי הממשלה נתנו לשלושה חודשים. משרד ראש הממשלה עבד מול כל המשרדים וליבן את זה באופן פרטני. יש פה סוגיה נפרדת, אנחנו יכולים לבחון את זה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה חוק הרשויות המקומיות? איפה זה מופיע? זה חוק רישוי עסקים? << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> זה חוק רישוי עסקים. אני נזהר מלהגיד - - - << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> רק הערה. לא מדברים עם השלטון המקומי, העסקים נמצאים אצלנו, רבותיי. אני אומר לכם מניסיון של 18 שנה לפחות בתחום רישוי עסקים, לא יקרה שום אסון אם יאריכו את התקופה לשנה. אם אתה יכול להאריך לשלושה חודשים, מה ההבדל בין שלושה חודשים לשנה? השנה זה צו השעה. צו השעה של עסקים שנמצאים בבעיה קשה וחייבים לעזור להם. זאת העמדה שלנו. אני מבקש מכם, תכבדו את הסוגיה הזאת. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> נפתלי, ההערה שלך נשמעה. ההערה שלך מאוד ברורה. המטרה של הממשלה גם מאוד ברורה, לעזור לעסקים. ההיגיון, הרציונל של מה שאתה אומר, לאפשר ההארכה זמנית, זה הרציונל של כל מה שאנחנו מדברים עכשיו. כיוון שלא נעשתה עבודה על זה, מה הרציונל בכל דבר, נצטרך להתייחס לזה. << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> יש לנו הצעה. << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> יש לנו הצעה פרטנית. הרי יש לנו את התוספת הרביעית, שמאפשרת לנו לקבוע תקופות אחרות לאישורים רגולטוריים. אנחנו נעשה עבודה מסודרת, ובמידת הצורך נחזור לוועדה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כשעשיתם עבודה פרטנית כמו שתיארתם, האם דיברתם עם הגוף הקטן הזה שנקרא "שלטון מקומי"? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה הם אמרו? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> חד-משמעית לא. התשובה היא חד-משמעית לא דיברו איתנו על ההארכה האחרונה הזאת. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> נשמח להתייחס. קודם כול יש את העולם של רישוי עסקים, כולו טופל. מה שאנחנו מדברים זה נישה בעולם של רישוי עסקים, זו הנישה של ההיתרים הזמניים. עבדנו בקבועי זמן מטורפים - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> פה מופיע רישוי עסקים? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא הגענו לזה עדיין. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> הוא כולל את רישוי עסקים. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> החוק כולל, ומה שמופיע עכשיו זה החריגים. הכלל הוא שזה חל על כל סוג - - - אלא אם כן הוא הוחרג, ואנחנו קוראים את החריגים עכשיו, אנחנו לא קוראים - - - << אורח >> דוד ימין: << אורח >> חוק רישוי עסקים פה. חוק רישוי עסקים נמצא בפנים, בוודאי שהוא נמצא בפנים. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הגורף הוא מה שלא. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> החוק קובע שכל אישור רגולטורי, הכול מוארך לפי המודל הדיפרנציאלי, למעט מה שמופיע בתוספות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אלה שכאן. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> לא. אני אסביר שוב. הכלל של החוק הוא שכל אישור רגולטורי - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> יוארך על פי הדיפרנציאליות שהוגדרה קודם, כולל רישוי עסקים. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> מוצע להוסיף פה שתי תוספות. התוספת השישית שאנחנו נקרא עוד מעט, שהיא מחריגה אישורים. היא אומרת: עליהם לא יחול בכלל המתווה, לא יוארך להם שום דבר. והתוספת הרביעית, שאנחנו אומרים שעליהם כן יחול, כן יוארך להם, אבל לא בדיוק אותו דבר, המתווה בתקופות טיפה שונות, עם תנאים טיפה שונים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לדוגמה, כדי להבין, היתר לחוק התכנון והבנייה - - - << אורח >> דוד ימין: << אורח >> במקור הוא היה לשנה. הוא היה אמור לקבל שלושה חודשים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הבנתי, והוא קיבל שנה. הבנתי, לטובה. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> לטובה. לפעמים זה יכול להיות טיפה לרעה, לפעמים טיפה לטובה. זו חליפה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה ההחרגות שעל פי התוספת הרביעית, החרגות שלא על פי המודל הדיפרנציאלי. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> בדיוק, "תפרנו חליפות". << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> צריך לזכור כל הזמן שהכלל הוא שזה חל על כל אישור רגולטורי, אלא אם כן נאמר פה אחרת. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הבנתי. רק לשאול את שאלת נפתלי. מלון שיש לו אישור לרישוי עסקים עד X – כמה זה מלון? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> בדרך כלל חמש שנים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אז הוא מקבל שנה וחצי אוטומטית? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> בוודאי. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> שנה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הוא מקבל שנה. תתייחס לנישה הזאת שנקראת "רישוי עסקים בעיריות". << אורח >> דוד ימין: << אורח >> אותו דבר. אין שום הבדל. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> יש רק נושא ההיתרים הזמניים. נשמע התייחסות של מירה מהשלטון המקומי, כדי שנבין איפה הפערים. תניחי רגע לשאלה אם דיברו או לא דיברו – אני לא אומר שזה לא חשוב, אבל נדבר על הנושא עצמו – מה הפער מבחינתך? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אדוני, כמו שציין יושב-ראש איגוד רישוי עסקים אצלנו, היינו מעוניינים, מתוך רצון להקל על עסקים שנמצאים בתהליך של האישור שלהם, כאשר הם נמצאים בתוך התהליך הזה, בהיתר זמני, שההארכה האוטומטית שלהם לא תיקח בחשבון את ההיתר הזמני, אלא תיקח בחשבון את תקופת הרישיון, וזאת משום, כפי שנאמר עכשיו, שאנחנו חוששים מצוואר בקבוק. זה לא נכון בשבילם שהם ייכנסו ביחד עם כל הזמנים המקוצרים, שנה זה לא כזה הרבה. אפשר לדבר על שנה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מירה, לכמה זמן ניתן היתר זמני ברשות המקומית או שזה גם דיפרנציאלי לפי סוג העסקים? << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> ובאיזה נסיבות, אולי כדאי שהיא תגיד. << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> לפי החוק, למעשה התקנות והצו, היתר זמני יכול להינתן עד שנתיים. פעם זה היה עד שנה. היום תיקנו את החוק, עשינו יחד עם משרד הפנים, עם השלטון המקומי, עם האיגודים השונים, הצלחנו לעשות רפורמה אדירה בתחום רישוי עסקים, שאמורה לעזור לעסקים. כרגע המצב של העסקים הוא בקנטים. אני מבקש את ה-playground הזה של השנתיים, שהוא קיים. זה מורכב? זה בכלל לא מורכב, אני חושב שזאת הדרך הנכונה לעשות את זה, כי אם אתה יכול לתת שלושה חודשים, אין הבדל בין שלושה חודשים לבין שנה. נתת יום, גם ביום יכול לקרות דבר הרסני, אבל כרגע אנחנו נמצאים בהריסות, אנחנו נמצאים בבעיה הכי קשה, עסקים נמצאים במצב – אני לא יודע איך אנחנו נצליח להעביר את הימים ואת החודשים קדימה שנצא מהדבר הזה, כי אנחנו עדיין לא יודעים לכמת את המצב. לכן אני אומר: אם אפשר לתת שלושה חודשים, אפשר לתת לשנה. ואם אי-אפשר לעשות את זה, אפשר לראות מה היה הרישיון או ההיתר של בן אדם לפני הסגר, ואפשר להאריך את זה עד שנה. ואז למעשה אנחנו לא פוגעים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני מבקשת להסביר את הדברים שנאמרו כאן, צריך התייחסות משפטית. אפשר, אדוני? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כן מירה, בבקשה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> חבר הכנסת גינזבורג זה לא מכבר ריכז ועדה בוועדת הפנים, שדנה בתקנות שנועדו להסדיר את ההיבטים הטכניים של הרפורמה. חלק מהנושאים שעלו שם זה בדיוק ההיתר הזמני, שבחלוף שנתיים, ככל שנותני האישור לא העבירו התייחסויות בזמן, כבר לא צריך את ההתייחסויות שלהם, אפשר לתת רישיון, נקודה. הרעיון היה לגרום לרגולטורים לעבוד ביעילות ובקלות. על אותו העיקרון, על אותו המשקל, באותו הכיוון, צריך לראות איך אפשר להקל, מתוך הבנה שיש כאן קושי גדול, ברישוי עסקים במיוחד יש צווארי בקבוק, וצריך לתת את ההארכה היותר גדולה וממושכת, כדי שלא תהיה בעיה לעסקים, גם ככה הם קורסים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה ברור. במהלך ההיתר הזמני אתם דורשים מבעל העסק, חוץ מלהשלים את הפרוצדורות, אתם בודקים נניח היבטי בטיחות. האם יש בדיקות תוך כדי השנתיים הללו או שההארכה הזאת של ההיתר הזמני לשנתיים היא רק בשביל לאפשר לו להתחיל לרוץ? כלומר, יש בדיקות בסיסיות, אני מניח, גם בשביל היתר זמני. << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך דבר מאוד מאוד חשוב. זה שלעסק יש רישיון, זה חשוב לו לגבי המון דברים. לא מזמינים לבתי מלון, אם לעסק אין רישיון עסק. כל המדינה עובדת בצורה כזאת. העסקים האלה עדיין מפוקחים על ידי שירותי הכבאות, על ידי משרד הבריאות ועל ידי מפקחי רישוי עסקים. מגיעים לבדוק, ואם רואים אסון באיזה עסק, באים, מבטלים את הרישיון וממשיכים באכיפה. רוב העסקים הם נורמטיביים. 90% מהעסקים הם עסקים מסודרים, שרוצים להתנהל כמו שצריך, וצריך לעזור להם, וזה הזמן שלנו, כמדינה, לבוא ולעזור להם. זה נורא פשוט. פשוט להיות פשוט. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> נפתלי, אין צורך לשכנע את המשוכנעים. אנחנו רוצים לעזור למגזר העסקי, רוצים לעזור לכל אזרח, זו גם חובתנו. בהינתן העובדה שגם היתר זמני ניתן – ככה זה נשמע מהם, אני לא בקיא בתחום הזה – הפיקוח נעשה גם במהלך ההיתר הזמני. כלומר, ההיתר הזמני הוא סוג של to bridge the gap, עד שאדם יתארגן ולאפשר לו בינתיים להניע את העסק שלו ולא לעכב אותו, כל עוד – אני מניח שעל פי החוק וההיתר הזמני, כל הגופים האלה, גם אדם שמקבל היתר זמני – הוא מחויב בכיבוי אש וכו' וכו', אם אני מבין נכון. << אורח >> חוה מונדרוביץ: << אורח >> אני יכולה להתייחס בבקשה? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא סיימתי את השאלה. אני שואל גם אותך וגם את ד"ר רוט ממשרד המשפטים, לכאורה הרציונל שאנחנו דנים עכשיו – בצדק אומר נפתלי – הרציונל הוא לאפשר לכל גוף שקיבל רישוי, בין אם הוא קיבל רישוי קבוע ובין אם הוא קיבל רישוי זמני, בסוף הוא קיבל איזה מנדט, ויש לנו בעיה במימוש המנדט, בין אם מימוש המנדט הוא לעבור מזמני לקבוע ובין אם להתנהל בקבוע. הוא צריך עוד איזה שלושה חודשים או שליש, או אפשר לעשות את זה פחות במסגרת התוספת הרביעית ולהגדיר את זה בצורה קצת שונה. למעשה הוא באותו סטטוס, אומנם הסטטוס שלו הוא בבעיה לעבור מזמני לקבוע, ולא מקבוע לקבוע, אבל עדיין זו אותה בעיה. למה הרציונל לא צריך להיות תקף לגביהם? העלית נסיבות, אבל אני מבין שהנסיבות הן לא - - - << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> תיכף משרד הפנים יתייחס לנסיבות הפרטניות של רישוי העסקים, אבל אני רוצה להגיד שתי אמירות כלליות. א', לגבי המספר של שליש שרץ פה, הוא לא בדיוק עולה בקנה אחד עם מה שכתוב בהצעה. עד שנה יש לנו שלושה חודשים, משנה עד שלוש שנים – שישה חודשים, ואחרי שלוש שנים – 12 חודשים. כל המועדים האלה משקפים איזון. באנו ואמרנו שמי שקיבל מראש רישיון לתקופה של שנה, והוא צריך לחדש את זה אחרי שנה, זאת אומרת, המחוקק או מחוקק המשנה חשב שיש הצדקה, שצריך לבדוק אותו באופן מהיר יחסית, אי-אפשר לתת לו רישיון לתקופה ארוכה, אלא צריך לבוא ולבדוק אותו אחרי שנה. באדם כזה אנחנו מוכנים "לספוג את הסיכון" של ההארכה בלי הבדיקה. הרי אנחנו מאריכים באופן אוטומטי, אנחנו לא עושים בדיקה נוספת לאדם הזה כמו שהציפייה הייתה, ואנחנו מאריכים לו את הרישיון, מאריכים את זה בשלושה חודשים. אם הוא קיבל מראש רישיון לתקופה יותר ארוכה, אנחנו מניחים שאפשר לספוג תקופה יותר ממושכת, וככה גם לגבי התקופה האחרונה, מי שקיבל מעל שלוש שנים, פה אמרנו עד שליש, עד 12 חודשים, וזהו, לא נאריך מעבר לשנה, מעבר לתקופה הזאת. קודם כול הרציונל של החקיקה הזאת זה האיזון, ואנחנו לא חולקים, וזאת המטרה של החוק הזה, שהוא בא ביוזמה שלנו, להקל על המגזר העסקי ועל כל מי שהחוק הזה חל עליו, לתת את ההארכות האלה. כך עשינו מיום שהקורונה התחילה, וכך אנחנו ממשיכים גם עכשיו. הנקודה הספציפית שמעלים כאן היא נקודה, שאני לפחות לא מכיר אותה מהדיון עד כה. ודאי צריך לבחון אותה בצורה רצינית. הרי על מה מדברים פה? מדברים על מי שקיבל רישיון זמני, ומקבל אותו לתקופה כשלהי, על הרישיון הזה חלות ההארכות, כפי שהן כתובות בחוק. זאת אומרת, אם אדם קיבל רישיון זמני לשנה וחצי, תחול עליו ההארכה, הוא יקבל שישה חודשים מכוח החוק. בא ואומר מרכז השלטון המקומי: אנחנו רוצים יותר, אנחנו רוצים אדם שקיבל רישיון זמני שיקבל יותר מאשר אדם שקיבל רישיון קבוע. אם אדם קיבל רישיון קבוע לשנה וחצי, הוא יקבל חצי שנה. באו מרכז השלטון המקומי ואומרים: אם אדם קיבל רישיון זמני לשנה וחצי, לגבי אותו אדם אנחנו רוצים שהוא יקבל יותר, אנחנו רוצים שהוא יקבל שנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מדויק, זה לא מה שהם אמרו. << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> להבנתי זה מה שמבוקש. אם הם רוצים את התקופות שכתובות בחוק, להבנתי זה חל על רישיונות זמניים ואין החרגה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אתה אומר שגם לגבי הנישה של היתרים זמניים בתוך הסעיף של רישוי עסקים בשלטון המקומי, גם לגבי הנישה הזאת חלים הדברים האלה. הרי הם יכולים לתת עד שנתיים, הם יכולים לתת לחודשיים, לשלושה, אז זה פרטני. לפי האישור שהוא קיבל באופן פרטני, הוא מקבל. כלומר, אם הוא קיבל לשנה, הוא יקבל שלושה חודשים, אם הוא קיבל - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עד שלושה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> - - עד שלושה הוא יקבל שישה חודשים, ואם הוא מקבל מעל שלושה, הוא יקבל 12, ומעל שלושה אין. בקיצור, שתי האפשרויות שלו זה או שלושה חודשים או שישה חודשים שהוא יקבל. נכון? << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> אם זה עד שנתיים. אני לא יודע להגיד לוודאות - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> החוק אומר עד שנתיים. << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> לפי מה שנאמר פה, אני לא אומר בוודאות - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כרגע הם מקבלים או שלושה חודשים או שישה חודשים, והם דורשים יותר. רק הערה כללית, שתדע. אם אתה עוקב אחרי נתוני הביטוח הלאומי, כל העסקים, לא חברת טבע וחברת צ'קפוינט, העסקים שנפגעו הכי קשה בגלל הסגר ובגלל הקורונה זה אותם בעלי עסקים, אפילו יותר מהקניונים – זה אותם חנויות ובעלי עסקים קטנים דווקא, דווקא אלה, לאו דווקא אלה שבהיתר זמני – בגדול, אם אתה מנתח את השוק שנפגע מהקורונה, החבורה הזאת, הנישה שדיברת עליה, הנישה לא של היתרים זמניים, הנישה של בעלי עסקים ברשויות המקומיות היא הנישה שהכי נפגעה. אלה האנשים שהעובדים שלהם מהחצי מיליון מובטלים שנוספו - - << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אתה צודק בצורה - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> - - בביטוח הלאומי, הייתה שיחה ארוכה עם מאיר שפיגלר. הנתונים שלהם שם. לכן מבחינת הרציונל יש היגיון להחריג אותם לטוב. לפי מה שאתה אומר, אתה אומר שקודם כול הם מקבלים שלושה חודשים ושישה חודשים. רק נקבל התייחסות של משרד הפנים ונחזור אליך נפתלי. חוה. << אורח >> חוה מונדרוביץ: << אורח >> שלום וברכה. אני רוצה רק לחדד מתי ניתן היתר זמני ומתי יש לזה כבר מענה בחוק. היתר זמני יכולים לתת מכמה סיבות, היתר זמני או רישיון זמני, שזה פחות מהתוקף שרשום בצו רישוי עסקים. פעם אחת שהעסק לא עומד בתנאי הרישיון, ולכן נותנים לו זמן להתארגן, אומרים: בינתיים ניתן היתר זמני, יתחיל לפעול, ותוך כדי הזמן הוא ישלים את התנאים, ואז הוא מקבל שלושה או שישה חודשים או שנה, תלוי כמובן מה הם התנאים שהוא נדרש להשלים. יכול להיות שעסק שלא עומד בנגישות, הוא יקבל היתר זמני. ויכול להיות עסק שההיתר לשימוש חורג שהוא מציג הוא קצר יותר מהתוקף ברישיון, ולכן גם רישיון עסק ייתנו לו קצר יותר ממה שמופיע בצו. ויכול להיות מצב שחוק רישוי עסקים מאפשר לתת היתר זמני במקרה שאין תגובה של נותני האישור בזמן. זאת אומרת, שולחים לנותני האישור את הבקשה לרישיון או הבקשה לחידוש. אם הם לא עונים במסגרת הזמנים, ניתן להוציא היתר זמני. אני רק אחדד ואומר שלמקרה האחרון הזה של מתן היתר זמני, כשאין תגובה של נותן אישור, יש היום מענה בחוק. זאת אומרת, לא צריך פה את חוק הארכת תקופות של אישורים רגולטוריים כדי לתת מענה. המענה כבר קיים בחוק רישוי עסקים. אם אחרי שעברה שנה, שלחו תזכורת לנותני האישור, עדיין הם לא הגיבו, יוארך ההיתר הזמני בשנה נוספת, ואם כעבור שנתיים עדיין לא הגיבו, זה יהיה רישיון רגיל. זאת אומרת, למקרה הספציפי הזה, שניתן היתר זמני, כי לא היה מענה, יש מענה בחוק רישוי עסקים, וצריך - - - בזה כאשר מגיעים להחלטה על תוקף ההארכה האחרונה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אנחנו מצמצמים את הדיון שלנו רק על היתר זמני שניתן בגלל זמן להתארגן לאישורים או לדברים שדרושים לבעל העסק, ולא בגלל הסעיף הזה של אין תגובה מהרגולטורים השונים. למה אמרת עד שנה? זה עד שנה או עד שנתיים? << אורח >> חוה מונדרוביץ: << אורח >> מלכתחילה נותנים עד שנה, ואחרי תזכורת נוספת לנותני האישור - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא נותני האישור, אני מדבר על האופציה שלאדם חסרה נגישות, הוא צריך זמן להתארגן. זה יכול לתת לו היתר זמני של עד שנתיים, כמו שאמר נפתלי? << אורח >> חוה מונדרוביץ: << אורח >> ניתן להאריך בשנה נוספת. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה שנה פלוס שנה. << אורח >> חוה מונדרוביץ: << אורח >> הנושא של שנתיים זה רק כשאין תגובה של נותן אישור, ואז ניתן להאריך בשנה נוספת. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה רק שנה, זה לא לשנתיים. לא בסעיף אין תגובה, כי בסעיף אין תגובה אנחנו לא דנים כאן, כי את אומרת שהוא בכל מקרה מחוץ לדיון הזה, מכיוון שיש לו פתרון בחוק רישוי עסקים. << אורח >> חוה מונדרוביץ: << אורח >> יש לו מענה בחוק רישוי עסקים. כשבעלי עסקים לא עומדים בכל התנאים הנדרשים, ההיתר הזמני יכול להינתן עד שנה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> עד שנה זה תלוי במי? בראש העיר? בראש אגף רישוי? מי מחליט אם זה חודש, חודשיים או שנה? << אורח >> חוה מונדרוביץ: << אורח >> בדרך כלל נותן האישור שמגיע ורואה שעדיין לא מתקיימים כל התנאים, לפי הסיכון במקום. בדרך כלל, זה לא גורף, אבל לפי הסיכון במקום הוא יגיד האם הוא נותן היתר זמני לשלושה חודשים, או לשישה חודשים, או לשנה. לפעמים נותן אישור מסוים יפרוס לאבני דרך, הוא יגיד: בתוך שלושה חודשים, אתם צריכים להתקין זה וזה, בינתיים יינתן היתר זמני לשלושה חודשים, לאחר מכן אנחנו נראה שאתם עומדים בזה, וצריך עוד להתקין ספרינקלרים וכו', ניתן היתר זמני לעוד תקופה. בדרך כלל ניתן האישור על פי הסיכון והזמינות להשלים את התנאים בעסק, זה התוקף - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> נותן האישור המתכלל הוא ראש אגף רישוי עסקים ברשות המקומית, נכון? זה לא כיבוי אש. << אורח >> חוה מונדרוביץ: << אורח >> נכון. הוא מעביר את תשובתו למחלקת רישוי עסקים ברשות המקומית, והרשות המקומית מחויבת לתת את ההיתר, לא יותר ממה שנתנו לה נותני האישור. היא לא תיתן יותר ממה שנתנו נותני האישור. אגב, גם היא יכולה להחליט שיש תנאים מבחינתה שלא התקיימו, והיא תיתן היתר זמני, אבל מבחינת נותני האישור, היא מחויבת להתחשב בדעתם. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> נפתלי, רק נסכם את ההגדרה, כדי שמשרד המשפטים יוכל להתייחס בצורה ממוקדת. אנחנו מדברים רק על ההיתר. לא על צעד של אין תגובה מנותני האישור, אלא רק על הסיפור של זמן התארגנות לעסק, שכיום יש לו רק עד שנה למעשה. אנשים שקיבלו היתר זמני של עד שנה וייפסק ההיתר שלהם במהלך החודשים הקרובים, ודורשים עוד ההארכה להיתר הזמני. זה יכול להיות בנסיבות שונות, יובל. << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> זה מה שאמרתי. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אתם רוצים זמן לגבש את עמדתכם בנושא? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> הוא אומר שממילא הם יקבלו שלושה חודשים לפי המתווה הקיים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אם זה עד שנה, הם יקבלו שלושה חודשים נוספים. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> הפער הוא שהם רוצים יותר משלושה חודשים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הבנתי. כל מי שסיים במהלך ינואר-פברואר, הוא מקבל שלושה חודשים נוספים. << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> חל עליהם החוק הרגיל. מה שהם רוצים שלא נסתכל על התקופה שהם קיבלו את הרישיון הזמני. התייחסות אחרונה שלך, נפתלי, כדי שנדע שאנחנו על אותו נושא. << אורח >> חוה מונדרוביץ: << אורח >> אם אפשר, אני רק רוצה לחדד. זה לא זמן התארגנות, עסק אמור לעמוד בכל התנאים כשהוא נפתח. כשמגיעים אליו ובודקים, לפנים משורת הדין נותנים לו היתר זמני, על אף שהוא לא עמד בכל התנאים, וחשוב את זה לחדד. זה לא שמלכתחילה ניתן זמן התארגנות, אלא שמלכתחילה היה צריך לעמוד בכל התנאים, וכיוון שחלק מנותני האישור נותנים היתר זמני, אגב לא כולם, יש כאלה שיגידו: לא. עד שלא תעמוד בכל התנאים, לא תקבל אפילו לא היתר זמני. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אנחנו עכשיו לא מחליפים - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אם אנחנו בענייני חידודים, אדוני, אם יורשה לי, ושנייה לפני שנפתלי מתייחס לשאלותיך, זה לא לפנים משורת הדין, זה לפי שורת הדין, כיוון שחוק רישוי עסקים הוא זה שמסדיר את ההיתר הזה. אנחנו לא נמצאים במצב שעושים טובות לעסק, אלא החוק והמחוקק היקנה איזונים ובלמים בין הרגולטור לבין הזכויות של העסק לעבוד ולעסוק. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אנחנו נקרא לזה "לפנים משורת הזמן", לא הדין. הדין נתן היתר זמני, וזה בסדר. חוה ממשרד הפנים, אני לא מתכוון להחליף כאן את ראש מחלקת רישוי עסקים שמגיע לשטח ובודק. אם הוא מחליט שלא, אז שלא ייתן היתר זמני. אנחנו מדברים על מישהו שנתן היתר זמני, והשאלה היא האם אנחנו מאריכים אותו. אז לפי החוק הזה – אגב, הערתך חשובה – בכל הנסיבות מאריכים לו בשלושה חודשים למעשה. לפי מה שאמרת עכשיו שהסעיף הזה בחוק רישוי עסקים נותן שנה, ממילא אנחנו מאריכים לו בשלושה חודשים. ורק כדי לחדד את הבקשה שלך, נפתלי, ואנחנו נחשוב על זה, אתה מקבל שלושה חודשים גם לפי החוק הזה, גם להיתרים זמניים. בקשתך – היא? << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> הבקשה שזה יהיה שנה. לא שלושה חודשים, אלא שנה. אם רוצים להקפיד, עד שנה. אני אומר לכם, המצב של העסקים, אני לא צריך להגיד לך, תיארת את זה היטב, כבוד היושב-ראש, נמצאים על עברי פי פחת, המצב שלהם קשה מאוד. הם רק פתחו, עכשיו תגיד להם: תביא את זה, תביא את זה. אין בעיה. אם אתם רוצים, בואו נעבור לשיטה אחרת. השיטה האחרת היא שגם ככה נותני האישור יכולים לבוא מתי שהם רוצים לבית העסק, מצאו שהעסק קיבל שלושה חודשים, יש איתו בעיה, נטפל בו נקודתית, אבל העסקים כרגע, כשחרב על צווארם, נמצאים במצב מאוד מאוד קשה, בואו נרחיב להם את האישור לשנה. אם אפשר את השלושה חודשים וניהלת סיכונים – כל מדינת ישראל נמצאת כרגע בניהול סיכונים – בואו נאריך להם עד שנה. זה מאוד מאוד מתבקש. מספיק שנותן אישור אחד יגיד: רבותיי, אני לעסק הזה לא מאשר, לא מאשר. הוא יגיד: הייתי בביקורת, מצאתי שהעסק הזה הוא עסק מסוכן, נטפל בו, זה לא בעיה. אבל לא נפגע בעסקים, וכרגע בתי מלון שהיו סגורים כל התקופה, מסעדות, ברים, אין להם בכלל זכות קיום, הם היו סגורים, כל המקומות האלה, עסקים קטנים שאין להם כלום. הם החזיקו בהיתר זמני, באה הרשות: לא, שלושה חודשים. זה לא הגיוני. לא הגיוני, לא צודק ולא נכון. זה הזמן של המדינה לבוא ולמען העסקים ולעזור להם בעת הזאת. לא יקרה שום דבר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> משרד המשפטים, אני אומר גם לנפתלי, אם ניתן היתר זמני סתם כי לא אספת טפסים מהעירייה ודברים מהסוג הזה, זה פחות בעייתי בעיניי, מה שמעלה כאן יובל, שאם אמרו לך את המכבה אש ניתן לך בעוד שבועיים, לא נסגור לך את כל העסק, וסיכוי שתהיה פה שריפה בשבועיים הקרובים לא יקרה, אז על זה הוא אומר: האם נאריך את זה עכשיו בעוד חצי שנה? גם ככה אנחנו מאריכים באופן אוטומטי בשלושה חודשים. זו מסגרת הדיון, אני לא אומר את דעתי. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> הרגולטור יכול להפוך את ההחלטה. לרגולטור יש זכות בחוק הזה. אם הוא לא מרוצה מהשנה, הוא יכול לקצר את זה. << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> החוק הזה קובע ברירות מחדל. הוא לוקח סיכונים, כמו שאמרנו, ועושה מהלך רוחבי. נתנו על כל מי שיש לו רישיון בעוד שנה, אמרנו שאנחנו מוכנים לספוג שלושה חודשים. באים ואומרים לי: לא, בהקשר הזה של רישיונות זמניים צריך לתת יותר. אנחנו לא יודעים לספוג את הדבר הזה. כותבים לי תוך כדי יועצים משפטיים של משרדי ממשלה. המשרד להגנת הסביבה כותב לי: אנחנו מתנגדים בתוקף לדבר הזה. זה משהו שצריך לבחון בצורה הרבה יותר מעמיקה מלקחת את הסיכון הזה. יש להם הארכה, החוק חל עליהם, אם יש הצדקה להרחיב את זה, יש את התוספת הרביעית, אפשר להוסיף אישורים ספציפיים ולהרחיב את זה. האמירה שכל רגולטור ספציפי עכשיו בעקבות הדבר הזה יצטרך ללכת ולפקח? יש אתגרי פיקוח קיימים גם היום על הרשויות המקומיות, ואנחנו לא יכולים לבוא ולומר שאנחנו עכשיו מאריכים בשנה והרשויות המקומיות, שאנחנו אומרים שבתקופת הקורונה הן מתקשות ממילא לעבוד, נבוא ונגיד: לא, עכשיו הן יעבדו ביתר שאת, אנחנו נשמור שהן יפקחו ביתר שאת יותר מאשר במצב הקיים. לכן להבנתנו בנקודה הזאת יש - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אני שומע מה שאתה אומר, אני רק אסמן לך איפה הקושי. אינשאללה, אם אנחנו מגיעים לדרכון ירוק או לאי ירוק, לפחות לגבי אוכלוסיית הסיכון, נוכל להקל. ברגע שנדע בוודאות שהזריקה השנייה עברה את אותם שני מיליון אנשים – חיסנו 70% מהאנשים באוכלוסיית הסיכון נכון להבוקר – ברגע שנשלים את הדבר הזה, נוכל לשחרר את השוק. תהיה לנו עדיין בעיה של תחלואה, אבל לא תחלואה ממיתה או תחלואה מסוכנת מאוד, ולכן הבעיה העיקרית, גם של האנשים הללו, היא הבעיה שעד חודש אפריל-מאי – זאת התקופה שאנחנו מדברים עליה – שוב, יש שתי החרגות, אני שם אותן על השולחן: האחת, שבעלי העסקים הקטנים ברשויות המקומיות הקטנות הם שונים מהחברות הגדולות ומהתעשיות הגדולות, ותיקח את זה לתשומת ליבך, והדבר השני הוא שאנחנו מדברים באמת – ואם נשחרר כצפוי, בלי מוטציות דרום-אפריקאיות ודברים כאלה שיכולים לסבך את העניין – אם אנחנו על הגל הנכון, זה אומר שבפסח, קצת לפני, קצת אחרי – אני חושב שהפער האמיתי כדי שהם יחזרו, פער אמיתי ביניכם לגבי הדבר הזה, הוא פער שבין שלושה חודשים להיתר זמני, שגם ככה מקבלים, נניח מי שעכשיו בתקופה הזאת, לבין לומר: אנחנו מאפשרים להם נניח שישה חודשים. בעיקר על זה מדובר. יגיעו לקיץ, אנחנו נהיה במקום אחר. אם לא נהיה במקום אחר, תמיד אפשר לחזור, אפשר לשנות כאן בתוספת הרביעית, להחריג לרעה או לא. אני חושב שזה הפער האמיתי. כולי תקווה ותפילה שאחרי אפריל, כולל מה שנחת כאן היום ברוך השם, הוא כזה שיאפשר לחנויות להיפתח. הן הכי נפגעות מהסיפור הזה. תדע לך, בתקופה הזאת, אני אומר את זה מהשכונה שלי, קריית מנחם בירושלים, אנשים הפסיקו ללכת לחנויות, הם קיבלו שם קנסות, הלכו למקום אחר. זאת אומרת, קהל הלקוחות גם השתנה. אחרי זה צריך לשחזר את קהל הלקוחות וזה צרה צרורה. באמת צרה צרורה. אני מבין את העניין העקרוני שלך, אני רק אומר שהפער בפועל – אגב, כמה עסקים יש להם היתר זמני היום בערך, מירה? על מה מדובר? מה התופעה האמיתית? עזבו שנייה את הניירות. כמה אנשים נניח בכל ה-250, קצת יותר מ-250 רשויות בארץ, יש להם היתר זמני היום? האם יש לך מושג? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני לא מכירה את הנתונים. יכול להיות שנפתלי יודע, בהיותו יושב-ראש איגוד רישוי עסקים, בכמה עסקים עם היתר זמני מדובר בפריסה ארצית. אני רק חייבת לומר שההיתר הזמני הוא תהליך לא כל כך ארוך, אבל היא הנותנת, שאם אפשר לוותר על נותני האישורים, כבר כשהם לא עונים, ולהתגבר על העובדה שהם לא התייחסו ולתת רישיון או לתת את ההיתר הזמני מלכתחילה, היא הנותנת שאפשר להאריך בשנה ולשים אותם במקום יותר טוב, ולא להכניס אותם לצוואר בקבוק. אם נפתלי מכיר את הנתונים הספציפיים שאדוני מבקש, אולי הוא יכול לענות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> תגובה קצרה ואנחנו ממשיכים. נחשוב על הסוגיה הזאת עוד לפני שאנחנו מאשרים כאן כל דבר. נפתלי, התייחסות קצרה שלך רק למספרים. << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> לעניות דעתי יש אלפי מקרים של היתרים זמניים, ואני אומר בלשון המעטה, כי היתר זמני זה כלי של נותני האישור לבוא ולתת אישור שהוא לא אישור קבוע, כדי לבחון את העסק בעבודה שלו, ולכן יש אלפי מקרים. אתה יכול לשאול גם את המלונות, יש מלא מלונות ומלא מסעדות וברים שתקועים עם היתרים זמניים. אני מאוד מבקש, כבוד היושב-ראש, שתעשו פה מאמץ כדי ללכת לקראת הדבר הזה, כי זה יציל המון עסקים שנמצאים עכשיו במצב הכי קשה שלהם, ומצפים מהמדינה שתהיה למענם. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> בסדר גמור. נמשיך בהקראה. נחזור להתאחדות המלונות, לניר קפלן, עוד מעט, כשנגיע לסעיפים. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> אנחנו בפרט 5, בתוספת הרביעית. פרט 4 ירד. (5) היתר פליטה לפי סימן ב' בפרק ד' לחוק אוויר נקי, התשס"ח–2008 (להלן – חוק אוויר נקי) התקופה שעד יום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021) הבקשה לחידוש ההיתר הוגשה עד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020) תשעה חודשים (6) היתר פליטה לפי סימן ב' בפרק ד' לחוק אוויר נקי התקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) עד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2021) או עד תום התקופה הקובעת השנייה, לפי המוקדם הבקשה לחידוש ההיתר הוגשה עד שנה לפני מועד פקיעתו המקורי שישה חודשים (7) אישור לפי תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות), התש"ך–1960 התקופה הקובעת השנייה 12 חודשים (8) אישור לפי תקנה 4 לתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ"ד–1964 התקופה הקובעת השנייה 12 חודשים (9) היתר לפי חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע"ד–2014 התקופה הקובעת השנייה 12 חודשים (10) אישור ליבוא מזון רגיש לפי סעיף 63 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015 (להלן – חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)), שטרם חלפו  ארבע שנים ממועד נתינתו התקופה הקובעת השנייה היבואן הגיש, 45 ימים לפחות לפני מועד הפקיעה המקורי של האישור, הצהרה על כך שלא השתנה אף פרט מהפרטים האמורים בסעיף 64(א)(2) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) ושילם אגרה לפי סעיף 64(א)(3) לחוק האמור 12 חודשים << אורח >> דוד ימין: << אורח >> "טרם חלפו ארבע שנים ממועד נתינתו" זה כי יש שני סוגים של - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> האישור לייבוא – טרם חלפו ארבע שנים ממועד נתינתו. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> שוב, זו חליפה מאוד מדויקת שתפרנו פה. יש שתי חליפות. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> מבחינת הניסוח זה לא כל כך ברור. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> אבל זו הכוונה. << מנהל >> (היו"ר יעקב אשר, 12:35) << מנהל >> << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> (11) אישור ליבוא מזון רגיש לפי סעיף 63 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), שחלפו  ארבע שנים ממועד נתינתו התקופה הקובעת השנייה היבואן הגיש, 45 ימים לפחות לפני מועד הפקיעה המקורי של האישור, הצהרה על כך שלא השתנה אף פרט מהפרטים האמורים בסעיף 64(א)(2) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), שילם אגרה לפי סעיף 64(א)(3) לחוק, האמור והגיש בקשה למתן אישור מוקדם לייבוא לפי סעיף 63 לאותו חוק לא יאוחר מ-45 ימים לאחר תחילת תקופת ההארכה 12 חודשים (12) אישור לייצור דגם רכב, לפי סעיף 21 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016 (להלן – חוק שירותי רכב) התקופה הקובעת השנייה 12 חודשים; (13) רישיון ייבוא רכב לשימוש אישי לפי סעיפים 31 ו-33 לחוק שירותי רכב התקופה הקובעת השנייה 12 חודשים; (14) רישיון יבואן זעיר לפי סעיף 44 לחוק שירותי רכב התקופה הקובעת השנייה 12 חודשים; (15) מפת מדידה המוגשת במסגרת תכנית איחוד וחלוקה לפי תקנות איחוד וחלוקה התקופה הקובעת השנייה 3 חודשים << אורח >> דוד ימין: << אורח >> צריך להוסיף פריט לתוספת הרביעית, זה כמובן מתואם עם המשרד לביטחון פנים ואושר בממשלה כמובן – אישור לרישיון נשק פרטי לפי חוק כלי ירייה, שישה חודשים. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> התקופה הקובעת תהיה? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> שישה חודשים. האריכו לשישה חודשים במקום שנה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הבסיס הוא לכמה שנים? << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> אני חושבת לשלוש שנים, זה היה אמור לקבל הארכה לשנה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה לרעה. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> זה לחצי שנה. זה כמובן מאושר בממשלה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> יש לי התוספת החמישית שהיא תוספת ריקה. זו התוספת שבה ייקבעו הדברים לוויסות העומס במקרים שהצטברו. הגענו לתוספת השישית. (1) אישור לפי חוק התכנון והבנייה, למעט מפות המדידה האמורות בפרטים (8) ו-(9) לתוספת הראשונה, וכן היתר לפי סעיף 145 לחוק האמור שאינו היתר לשימוש חורג שלפי דין טעון אישור של מוסד תכנון נוסף על הוועדה המקומית, מידע להיתר שנמסר למבקש לפי סעיף 145(א1) לחוק האמור והחלטה של רשות רישוי לפי סעיף 145(ב1) לאותו חוק, המנויים בפרטים (1) עד (3) לתוספת הרביעית; (2) רישיון לפי סעיף 3(ג) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט–1969; (3) רישיון יבוא בפטור ממכס לפי סעיף 2(ד) לצו יבוא חופשי, התשע"ד–2014 (בתוספת זו – צו יבוא חופשי); (4) רישיון יבוא לפי סעיף 2(א) לצו יבוא חופשי או לפי סעיף 2(א)(2) לצו ייבוא אישי, התשע"ט–2019, לטובין המסווגים בפרטי המכס המפורטים להלן: (א) 36.04 או 93.04.0020; (ב) 29.03.3000, 29.03.7000, 38.24.7000, 38.24.9000 או 39.07.2000; (5) רישיון יבוא טובין שניתן בידי רשות מוסמכת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, לפי צו יבוא חופשי; (6) היתר הפעלה לפי סעיף 8ג לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג–1963; (7) תעודת כושר טיסה לפי סעיף 63 לחוק הטיס, התשע"א–2011 (בתוספת זו – חוק הטיס); (8) פטור לפי סעיף 165 לחוק הטיס; (9) רישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016; (10) רישיון לפי חוק המים, התשי"ט–1959; (11) רישיון קדיחה לפי חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו–1955; (12) רישיון לפי חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001; (13) הסמכה לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז–1997; (14) רישיון לפי כלל 4 לכללי רשות שדות התעופה (כניסה לשטחים מוגבלים), התשמ"ג–1983; (15) פנקס ימאי או אישור שירות לפי תקנה 6 לתקנות הספנות (ימאים), התשס"ב–2002 (בתוספת זו – תקנות הימאים); (16) תעודת משיט או היתר להשטת אניית נוסעים קטנה, לפי תקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), התשנ"ח–1998; (17) אישור לפי תקנה 2 לתקנות הרוקחים (תנאי ייצור נאותים לתכשירים), התשס"ט–2008; (18) אישור רגולטורי לפי חוק משק החשמל, התשנ"ו–1996; (19) אישור רגולטורי לפי חוק החשמל, התשי"ד–1954; (20) היתר לפרסום תשקיף לפי סעיף 21 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968, או לפי סעיף 29 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994; (21) רישום בפנקס שמאי המקרקעין לפי סעיף 6 לחוק שמאי מקרקעין, התשס"א–2001; (22) רישיון נוטריון לפי סעיף 2 לחוק הנוטריונים, התשל"ו–1976; (23) רישיון לפי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב–1972; (24) רישיון לעסוק בתיווך במקרקעין לפי סעיף 2 לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו–1996; (25) רישיון מוביל לפי סעיף 5 לחוק שירותי הובלה, התשנ"ז–1997, ופרק שלישי לתקנות שירותי הובלה, התשס"א–2001; (26) רישיון רכב לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה ורישיון נהיגה שניתן לפי סעיף 10 לפקודה האמורה; (27) היתר לנשיאת פנס כחול מהבהב לפי תקנה 62(ב)(3) לתקנות התעבורה, התשכ"א–1961; (28) היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית לפי סעיף 46ד לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב–1972; (29) אישור רגולטורי לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח–1958; (30) תעודת היתר לייבא לישראל או לייצא ממנה פסולת חומרים מסוכנים לפי תקנות החומרים המסוכנים (יבוא ויצוא פסולת חומרים מסוכנים), התשנ"ד–1994; (31) רישיון ליבוא בעלי חיים לפי תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי חיים (יבוא בעלי חיים), התשל"ד–1974; << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שקשור להיתרי בנייה, אני מבין שיש התייחסות לזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> עוד שנייה מגיעים לשם. (32) רישיון ליבוא מוצרי כוורת לפי תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי חיים (הסדר יבוא מוצרי כוורת), התשמ"ב–1982; (33) רישיון כריתה, העתקה או הובלה של אילן מוגן או עץ בוגר, לפי סעיף 15 לפקודת היערות; (34) רישיון יבוא או רישיון יבוא בתנאי הסגר שניתן לתקופה קצרה משנה, לפי תקנה 2 לתקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי), התשס"ט–2009; פרטים 35 ו-36 אלה הפרטים שאנחנו מדברים עליהם עכשיו. אני אקרא אותם והיושב-ראש עוד רגע יתייחס אליהם. (35) אשרה ורישיון לפי סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952; (36) היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, התשנ"א–1991; אלה בדיוק הפרטים שמתעסקים באשרה ורישיון לפי סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל ובהיתר להעסקת עובד זר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבין שעד עכשיו, עמית, כשהחלפת את מקומי, לא הייתה תשובה סגורה עדיין. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תשובה לגבי העובדים הזרים בכלל. איתן הוסיף פה גם חקלאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לגבי העובדים הזרים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לגבי העובדים הזרים עוד לא קיבלנו תשובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה, משרד הפנים. יש תשובות? << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> התייעצנו ולגבי הסיעוד אנחנו ניתן את ההארכות בהתאם לתקופות שבחוק. אין צורך לתקן בחוק. מתוך זה שאנחנו ממילא רצינו להאריך, נאריך בתקופות האלה, ברוח החוק. לגבי הבניין, שגם עלה, מאחר שמשרד השיכון מתנגד, אנחנו - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> משרד השיכון ביקש להתייעץ על החודשיים שביקשתי עד הכניסה של העובדים הזרים מסין בעוד חודשיים, אחרי ראש השנה הסיני. על זה הוויכוח. להאריך בחודשיים את הקיימים, עד שייכנס הגל הנוסף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא להכניס אותם להארכה כמו שאנחנו עושים עכשיו לסיעוד? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה לא משנה, זה חודשיים או שלושה, אפשר גם לקצר לחודשיים, אבל התוספת: עד שייכנס הגל החדש". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש שהוא יעלה לדיון ויגיד את זה. משרד השיכון, הבעיה שלכם מתחילה מעבר לחודשיים? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אני אסביר, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תיתן לי את עמדתכם בצורה ברורה. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כלל העובדים בענף הבנייה – היתר העבודה שלהם הוא עד ה-31 בדצמבר 2021. אין בעיה איתם, למעט קבוצה אחת בלבד. מדובר על קבוצה של כ-1,200 עובדים סינים ותיקים, ששוהים בארץ מעל 13 שנים. הוויזה של אותה קבוצה פגה בעוד יומיים, ב-9 בינואר. הם נמצאים כרגע בארץ מתוקף הסכמה שנעשתה בין הממשלה, על דעת כל המשרדים, לבין המעסיקים, שאנחנו ננחית עובדים חדשים תמורת אותם עובדים ותיקים, ורק לאחר מכן הם יצאו. אנחנו הנחתנו את העובדים האלה, ועכשיו באים המעסיקים ואומרים: למרות אותה הסכמה, אנחנו מבקשים עוד הארכה, ועל זה ההתנגדות שלנו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> למה אתה מנחית בעוד חודשיים עוד עובדים? אם הנחתת את כולם, למה אתה מנחית בעוד חודשיים עוד עובדים? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לממשלה יש מכסה שהיא הקצתה לעובדים זרים. היום מתוך מכסה של 16,500 שוהים בישראל 14,300, ואנחנו מנחיתים כדי למלא את המכסה. בלי קשר. אנחנו מחויבים למלא את המכסה, ויש לנו הסכמים עם מדינות, עם סין, עם מולדובה, עם רומניה, עם אוקראינה, זה בלי קשר לאירוע הזה, הם נוחתים פה בימים אלה. יש נחיתות כל הזמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קודם כול, אתה אומר לי שמדובר כרגע רק על הקבוצה הזאת, ולגבי שאר העובדים בענף הבנייה, יש עד סוף השנה, אין בעיה עם זה. נכון? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל אותך ב"ארבע עיניים", שאף אחד לא שומע, אתה כמשרד השיכון או המדינה כמדינה, שיש לה פרויקטים להשלים והסינים נמצאים בפרויקטים שהם חשובים למדינה, אני חושב שהיית צריך לבקש עזרה מהוועדה כאן, מעמית וממני, שייתנו לך עוד חודשיים. אבל אם אתה חושב שלא טוב - - - << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אדוני היושב-ראש, הסיבה שאנחנו מתנגדים היא מכיוון שחלק לא מבוטל מאותם פועלים, כבר לא עוסקים בדיוק בעבודה על הפיגומים, הם עוסקים בתיווך קבוצות עובדים, הם עוסקים בסחר אחר, ולכן אנחנו מתנגדים לזה. תשים לב שאתה גם לא שומע פה את הקבלנים מבקשים את זה. מבחינת הקבלנים העמדה שלהם שהעובדים האלה עושים נזקים בענף בצורת ההתנהלות שלהם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני לא יודע להתייחס לטענה הזאת. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> זו טענה שעומדת בבסיס ההסכמה בין הממשלה למעסיקים, ובגלל זה נחתם הסכם. מה שמבוקש פה זה אישורים רגולטוריים - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> נפתלי, מוסכם על כולם שחסרה מכסה, לכן הוא משלים מ-14,500 ל-16,000, כי חסרים בענף הבנייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא מסתדר עם זה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הוא הסתדר עם זה בפברואר. אנחנו אומרים במקום להוציא את ה-1,200 איש האלה עכשיו, לאפשר להם לעבוד בבנייה עד סוף פברואר שהוא ישלים את המכסה. הרי כמו שאמרת זה אינטרס שלו שיהיו פה 16,000, כמו שהם אישרו. עכשיו אנחנו רוצים להשלים את המכסה הזאת מ-14,500. יש פה 1,200 שמשלימים את המכסה, והם צריכים לצאת. אנחנו אומרים: יצאו. עכשיו הוא אומר לי: לא, מה-1,200 האלה 75 או 750 מתעסקים בדברים אחרים. זה דבר שאני לא יכול להתמודד איתו. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> חבר הכנסת הלוי, אני אגיד משהו מאוד חשוב מבחינתנו. העמדה המקצועית שלנו היא זו. בסוף הכנסת היא הריבון, אתם צריכים להחליט. הצגנו את העמדה, ומה שתחליטו, אנחנו נכבד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רוצה להחליט החלטה שאני משאיר פה עודף עובדים שלא יהיה להם מחר - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא עודף. זה בתוך המכסה. חסרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל הוא אומר שהוא משלים את המכסה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בפברואר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל אותך עוד פעם. אתה רוצה, תעשה עוד פעם התייעצות, כי יש לנו עוד רבע שעה, 20 דקות דיון, אני מעריך. תעשה התייעצות. אם אתם חושבים שהאינטרס כרגע של ענף הבנייה הממשלתי וענף הבנייה שהוא לא ממשלתי, כי אתם גם עומדים מול ארגוני הקבלנים למיניהם – הרי האינטרס במדינת ישראל זה להאיץ בנייה, עד כמה שאני יודע, אם אותו דיליי של ה-1,200 האלה לא גורמים להאטה ולא צריך אותם, והם סתם יושבים לי ומבזבזים לי מקום, אז גם אני כריבון לא רוצה אותם פה. מה יש לי איתם? אבל אם אתם כמפעיל, לא כריבון – ריבון זה רק אנחנו, כמו שסיכמנו – אם אתם כגוף המפעיל שמסתכל על טובת המדינה וטובת המטרות שלה חושבים שכן אולי כדאי לא להכניס אותם בתוך השלושה חודשים, אלא לתת אולי לחודשיים, אני חשוב שהריבון יוכל לשקול את זה. אני מבקש את התשובה שלכם. אני לא הולך לקבוע לכם, אבל אני חושב שכדאי שתפתחו מנעד קצת יותר רחב כדי לראות, אולי זאת הזדמנות. אתה יודע, לפעמים יכול להיתקע איזה משלוח, יכול להיות שלא יגיעו, כן יגיעו. עם עודף תמיד יותר קל להתעסק מאשר עם חוסר. קח את הכמה דקות שלך. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אני אעשה טלפון ואני אחזיר תשובה עוד מעט. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> אדוני, לא הבנתי מה הוועדה מחליטה לגבי ענף הסיעוד? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שאמרה היועצת המשפטית עכשיו, היא אומרת שכוללים אותם בתוך - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> היא אמרה: אנחנו נעשה את זה בעצמנו, לפי מה שכתוב בחוק. << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> נתת שתי אפשרויות, אנחנו לא נתקן את החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה שזה יופיע בחקיקה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה יכול להופיע באופן כזה שמשרד הפנים יתקן בהתאם לתוספת - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה את זה בחקיקה עצמה - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> ברור. כמו כולם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - בנוסח כזה או בנוסח אחר, אני לא אריב איתך על זה, למרות שאני חושב שזה צריך להיות בנוסח הכללי. גם אם לא, אני רוצה את זה היום בחקיקה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה, אדוני היושב-ראש. אני מסכים שזה צריך להיות בחקיקה. אגב, זה צריך להיות בחקיקה כמו כולם, אחרת זה ייראה לא טוב. דבר שני, מה לגבי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפעמים הפוך. לפעמים דווקא ההחרגה הזאת נותנת אפשרות גם לקבל החלטות עצמאיות שדווקא הן יותר מיוחדות לתחום הזה בגלל הרגישות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אז יש לך החרגות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא אכפת לי. ואני אומר לך, יחד עם נציגי הממשלה, המנסחים למיניהם - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> זה לא עניין של ניסוח. בסוף זה עניין של השאלה אם אתם רוצים לקבוע את זה או שאתם נותנים לה את המנדט? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלעזר, אתה לא בהקשבה. אני לא נותן להם את המנדט להחליט את זה. אני רוצה את זה היום באישור. יש שתי אופציות, שבאישור אנחנו כותבים את זה כהחלטה שלנו, אבל ביצוע על ידם, או שאני יכול להכניס את זה לתוך - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> זה לא משנה, בסוף אנחנו כותבים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקשיב לי. זה כן משנה. קודם כול, ההחלטה הראשונה, ואני לא מחכה לשמוע את דעת הממשלה בעניין הזה, זו החלטת הריבון (להלן הריבון – אהלן) שההחרגה הזאת תופיע כאן בחקיקה היום, עכשיו יצטרכו להוסיף את זה. לגבי איזו דרך, האם בדרך להכניס ביחד עם כל הרשימה, ואז חל עליהם הכול ביחד, זו אופציה אחת שאני מעדיף, אבל אם בכל זאת משרד הפנים יגיד שהם מעדיפים שזה יהיה דווקא בחריגות, אבל זה יופיע כאן - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> חריגות של תנאים אחרים, של תקופות אחרות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא של תנאים, אלא שיחול גם עליהם - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אפשר לומר ככה: משרד הפנים יעניק אישורים, בהתאם לסעיף 1 לחוק ההארכה, לפי הסעיף הזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בואו נשמע אותה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> למה לא מה שהצעת? הצעת הצעה מצוינת. היושב-ראש הציע הצעה מצוינת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה. סבלנות. שומעים אותך, בבקשה. << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> שוב, הבנו את ההצעה של כבוד היושב-ראש אחרת, שהייתה אפשרות לחקיקה או אפשרות שתהיה הסכמה, שאנחנו נודיע פה לפרוטוקול, אבל אם בכל זאת אתם עומדים על חקיקה, עדיף שזה ייכנס עם כל הסייגים וכל ההוראות של החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאה אחוז. אני מבקש עכשיו בהקראה כבר להקריא את זה בצורה הזאת. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> זה אומר שבפסקה (36) אנחנו נכתוב: היתר להעסקת עובד זר, לפי סעיף כך וכך, למעט בענף הסיעוד. << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> גם ב-(35) וגם ב-(36), שזה יחול - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> נכון. צריך לכתוב "למעט ענף הסיעוד". << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה הוחלט לגבי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לגבי הבנייה, שלחנו את נציג משרד השיכון לשיעורי בית. קודם כול הוא הבהיר שההיתרים לעובדי הבנייה זה עד ה-31 בדצמבר 2021, כך שזה מכסה אותי. הבעיה היחידה זו אותה קבוצה של 1,200 עובדים סיניים, והוא הסביר שכבר הגיעה עכשיו קבוצה, שזה חלק מהסכמים ודברים מהסוג הזה, כבר הגיעו 1,200. אני אמרתי לו: לך תבדוק. אני לא אקבע אם צריך או לא צריך - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> גם לא שמענו פה את הקבלנים שממש רוצים את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרתי לו גם שאין לי עניין שיהיו פה סתם סינים שישבו ויפצחו גרעינים. אמרתי לו: אתה משרד השיכון בסוף, תבדוק מה האינטרס הלאומי כרגע, גם של הפרויקטים הממשלתיים שעובדים עם חברות סיניות וגם להאצת הבנייה, שזה עניין כלכלי חשוב מאוד. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> דובר על 1,200 שהם בתוך המכסה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרתי לו: אם תגיד לי שחשוב לכם שיהיה לכם אותם לפחות עד לפברואר, עד שמגיעה הקבוצה השלישית שצריכה להגיע, הוועדה תשמח לעשות את זה. ואם לא, נשקול את צעדנו. אני לא רוצה להכריח. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני מסכים איתך. אני חושב שגם אפשר לוותר על ה-1,300 האלה, אבל שיחזרו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. לכן שלחתי אותו לשיעורי בית, שייקחו אחריות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה לגבי רישיונות עסק? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סיעוד גמרנו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> היתר זמני לרישוי עסקים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה שהוא יגמור את ההקראה. נשאר לנו בשיכון תשובה ורישוי עסקים לגבי עסקים קטנים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> היתר זמני. זה לא קשור. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> היתר זמני של רישוי עסקים בשלטון המקומי, ברשויות מקומיות. << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> אנחנו מתנגדים להארכה של היתר זמני. אני אבהיר, היתר זמני ניתן במקרים שהעסק אינו עומד בדרישות ועלול לסכן את הציבור. זה מקרה שניתן היתר לפנים משורת הדין בשביל לתת לו זמן להתארגן. המשמעות של הארכת היתר זמני עלולה להיות סיכון הציבור. זה לא עניין של מה בכך. היתר זמני נועד לזמן קצוב. יש מענה בחוק להארכה משנה לשנתיים, אבל מעבר לזה בשום אופן לא ניתן ולא סביר לסכן את הציבור ואת הסביבה שלא לצורך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נחזור לעניין הזה בסוף הדיון. אין לי בעיה, אם את רוצה, לחשוב על פתרון. אולי זה לא יהיה בהיתר הזמני או שייתנו גרייס אחר. הכוונה שלנו היא לא לכבול דווקא את אותם אלה שנפגעו. תחשבי על הצעה אלטרנטיבית, מבלי לפגוע כמובן בבריאות הציבור, זה יהיה עדיף לכל הצדדים. כרגע נסיים קודם כול את ההקראה, ואז נחזור לדון בעניין הזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> אנחנו בפרט (37) לתוספת השישית. מה שאני קורא עכשיו זה דברים שיוחרגו מהחוק, זאת אומרת, לא תהיה להם הארכה אוטומטית. (37) היתר לפי סעיף 65 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט–1959; (38) אישור רגולטורי לפי חוק הנפט, התשי"ב–1952; (39) אישור רגולטורי לפי פקודת המכרות; (40) רישיון לעבודת גפ"מ לפי תקנה 2 לתקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ"מ), התשס"ו–2006; (41) היתר לפי סעיפים 13, 14 או 19 לחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד–1944; (42) הכרה במוסד מוכר לפי תקנה 10ג לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג–1973; << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא יודע אם עלה פה לדיון, חברי הממשלה שנמצאים פה ואלה על הזום, מה עם נושא של עובדי תעשייה, חקלאות, מסעדות, דברים מהסוג הזה? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> באיזה היבט, אדוני? << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> עובדים זרים? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> בהיבט של עובדים זרים או בכלל? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בהיבט של עובדים זרים. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> זה נמצא בפנים. הייתה פה חוה ממשרד הפנים. << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> לא. זה שושנה מרשות האוכלוסין מתייחסת לזה, כמו שהם התייחסו לסיעוד. << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> זה בדיוק מה שהסברנו בהתחלה. רוב הפעולות שאנחנו עושים, ההארכות הן מקוונות, אנחנו נותנים לפי הצורך הארכות כשיש, ולכן ההצעה הממשלתית היא לא לכלול את כל הדברים האלה ספציפית בחוק, כי אנחנו מדברים על הסדרה של סטטוס של בן אדם בארץ או של מעסיק בארץ, ובמהלך השנה ראינו את הסיבוכים שיש בזה, והצענו להחריג, כשאנחנו פועלים לפי סמכותנו להאריך את מה שצריך להאריך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם לא נכללים פה? << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> נכון. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> הם אומרים שהם נותנים את ההארכות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפי מה? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> לפי שיקול הדעת שלהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל משרד עכשיו יגיד: תפרק את הדבר הזה, ותן לי שיקול דעת על כל נושא. << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> כל מה שיש בתוספת הבסיסית זה דברים שהממשלה הגישה, שהם היו בשיקול דעת הרשויות. פה בסיעוד הסכמנו, כי אדוני הסביר את הדברים, אנחנו בכל אופן בכיוון הזה, אבל אנחנו לא חושבים שצריך לקבוע את זה - - - זה באמת נושא מורכב, יש כל מיני אוכלוסיות ותת-אוכלוסיות, ועד היום לא שמענו תלונות. אנחנו נפעיל את הדברים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה אם לא היה כדאי לשים את כל הקבוצה הזאת בחוק, לא רק הסיעוד, אבל להגיד שבמקרה הזה של עובדים זרים, אנחנו נותנים לכם את האפשרות מעבר, זאת אומרת, שתהיה לכם אפשרות להחליט גם מעבר. זה לא כמו אישורים אחרים, לאפשר לכם. אני רוצה לדעת קודם כול שהמינימום שקיים לגבי כולם קיים גם לגבי הענפים האלה. מה את אומרת? << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> שוב, התנסינו עם החוקים האלה שהאריכו אותם בכל השנה, ראינו בפועל שזה יוצר אנדרלמוסיה בתחום הזה, ברור גם שהפרשנות היא שההארכות הן בכפוף לנהלים הרגילים, ואנחנו חושבים שאין בזה צורך, וככה הצגנו את הדברים. הבנו שסיעוד זה יותר רגיש, ציבורית אתם רוצים לוודא שהדברים הוסדרו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לחקלאות גם יש רגישות. אם אני נותן למקצועות אחרים בפירוט שנמצא כאן, למה לא גם לחקלאות? למה לא לעוד ענפים אחרים שאתם מכירים בהם? הרי זה אישורים, זה לא דברים אחרים. הייתי מציע לשקול, משרד ראש הממשלה, שאתם מתכללי העניין – הייתי מציע לשקול להכניס את כל הדבר הזה בפנים, אבל כן לתת להם שיקול דעת מעבר לזה. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> את שיקול הדעת מעבר לזה יש לנו בילד-אין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז למה לא לשים הכול בפנים? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, רק לראש הממשלה. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> לא. כל רגולטור יכול בתוספת הרביעית בהמשך להחליט שהוא תופר חליפה ספציפית, באמצעות השר כמובן, לא בעצמו. השר בצו יכול לשנות את התוספת. הוא צריך את אישור הממשלה והוא צריך את אישור הוועדה, אבל זה לא משהו שרק רוה"מ יכול לעשות, שמו את זה בילד-אין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר עוד פעם, אני מציע בעניין הזה, למרות שהתחלנו עם הסיעוד כי זה קפץ הכי הרבה, גם מבחינה רגשית והומניטרית. אני חושב שזה צריך לחול על כל הקבוצה הזאת. אני לא רואה סיבה שהם לא יהיו כמו כל השאר. הרי אין פה שינויים, הכול הולך באופן דיפרנציאלי, אז מה הבעיה? למה להפריד אותם ולהשאיר כביכול את הכוח בידי מישהו אחר לעשות את זה? אם יש להם אפשרות לעשות יותר, אז יעשו יותר. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> במילים אחרות, אדוני היושב-ראש, אתה אומר: למחוק את פרטים (35) ו-(36) מהתוספת השישית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מהחריגה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> מההחרגה, שיחול עליהם הדין הרגיל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> עוד פעם, אני לא יודעת איזה פריט, אבל יש לנו הרבה סוגי רישיונות. המסתננים גם מוגדרים כעובדים זרים, יש מבקשי מקלט. ברגע שמוחקים את הפריטים האלה, אנחנו יוצרים עולם לא ברור. אם אתם מדברים על היצמדות לענפים של עובדים זרים שאתם מכירים: סיעוד, בניין, חקלאות, אנחנו נצטרך להתייעץ כי זה שינוי מאוד משמעותי לעומת מה שהוגש. צריך להגדיר את ההצעה, מה בדיוק רוצים. למחוק את כל חוק הכניסה לישראל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו ננסח את זה - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ב-(35) וב-(36) צריך להשאיר, למעט - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - בתחומים אחרים של חוק הכניסה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר'ה, כשמישהו מדבר - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> באיזה תחומים אתם רוצים? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יעקב אמר, הענפים הרגילים. הבנו עכשיו בדיוק מה הבעיה, למה זה מסבך. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> סיעוד, בניין, חקלאות? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> סיעוד, בניין, חקלאות – כן. הענפים האלה שרלוונטיים. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> עוד דברים? רק שלושת אלה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני לא בקיא. שושנה צריכה לומר. עכשיו הבעיה ברורה. ברור שצריך להגדיר אותה, לא צריך להתבייש בזה. צריך להשאיר אותם ב-(35), למעט הענפים שיופיעו - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> החרגה על ההחרגה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בדיוק. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> אולי שושנה תוכל לפרט, היא בטח יודעת יותר טוב מכולנו. << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> אולי נעמה יכולה לדבר, כי היא מבינה יותר בסוגי האוכלוסיות האחרות, ואז נחזור לעובדים הזרים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני מציע שתעבירי לוועדה פה את רשימת הענפים, ונעשה החרגה על החרגה, כדי לפתור את הבעיה. << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> אין לנו רשימת כל הענפים, ונעמה שרצתה לדבר, היא יכולה להסביר יותר לגבי הנושאים האחרים. שוב, תסבירו לנו מה אתם רוצים שנחריג, נתייעץ ונחזור מהר לוועדה. לגבי בניין, נתנאל חזר. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> - - - לעובד זר - - - << אורח >> דוד ימין: << אורח >> אפשר להציע הצעה? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> - - - הוחרג מחמישה ענפים. זה היה סיעוד, בניין, חקלאות, תעשייה ומסעדנות. יכול להיות - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אפשר להשתמש בזה, נכון? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> זו רק הצעת נוסח. אפשר גם להשתמש בברירת מחדל הפוכה, להגיד מה לא ימועט, ואז אתה קובע שהמסתננים - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> - - - << אורח >> דוד ימין: << אורח >> במקום לפרט מפורשות - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> החרגה על החרגה - - - << אורח >> דוד ימין: << אורח >> בדיוק. לעשות דבל נגטיב. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> ב-(35), (36) לכתוב: למעט בענפי - - - << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> אי-אפשר לעשות דבל נגטיב. יש לנו, אני חושבת, לפחות 100 סוגי אוכלוסיות שונות. ושוב, נעמה או יואל יוכלו לפרט. יואל אחראי לפחות על רשות האוכלוסין. ואז אולי נוכל לחזור לענפים של העובדים הזרים שאתם מבקשים לכלול, ולהתייעץ לגביהם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> שושנה, יש לי הצעה. למה לא לומר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> "למעט מסתננים", זה הכול. << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> זה לא רק מסתננים, יש עוד הרבה אוכלוסיות שיש בעיה לכלול אותן. אני מאוד מבקשת שתתנו לנעמה פלאי. היא התחילה לדבר והשתיקו אותה. היא גם מהלשכה המשפטית שלנו. אני עוסקת בעובדים זרים, היא מכירה את יתר האוכלוסיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נעמה פלאי, בבקשה. אני רק מבקש דבר אחד, אני רוצה שתכינו לי עכשיו רשימה, אני מקווה שלא תפספסו משהו, של הדברים המקובלים, הנורמליים, שאתם יודעים לעבוד עם זה. כמו שדיברנו: חקלאות, בניין, כמובן סיעוד וכל הדברים האלה, שיהיה לנו עכשיו לקרוא כאן בחוק, כדי שנוכל לסיים את העניין הזה. בבקשה, נעמה. << אורח >> נעמה פלאי: << אורח >> יש לנו הרבה מאוד סוגים של אשרות ורישיונות בחוק הכניסה לישראל, ולכן אם אנחנו רוצים להחריג את זה לנושא של עובדים זרים בתחומים הרלוונטיים, צריך לכתוב את זה באופן מפורש, ורק את מי שאנחנו מחריגים, מכיוון שההחרגה היא על ההארכות. ההחרגה הכללית היא על הרבה מאוד סוגים של אשרות ורישיונות, יש כאן רישיונות מסוג א'5, יש לנו תיירים ויש לנו הרבה מאוד סוגים של רישיונות, ולכן נצטרך מבחינת ניסוח לכתוב באופן מפורש את סוגי הרישיונות שמדברים על עובדים זרים. ב'1, זה נקרא, עובד זר, מסוג כך וכך. זה עניין של ניסוח, אבל לעשות את זה ספציפית ולא למחוק את כל פרט (35) בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מצוין. ב'1 מסוג כך וכך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תכינו כדי שבסוף ההקראה נתקן את זה. << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> לגבי בניין לא שמענו את משרד השיכון. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> לא הבנתי מה אמרת. היתר מסוג ב'1? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רק ב'1, כי יש גם תיירים. רק ב'1, שזה עובדים זרים, מסוג כך וכך. היא תפרט לך. היא תשלח לך עכשיו מפורט. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> נעמה, האם תוכלי לשלוח לי באיזה צורה את הניסוח? << אורח >> נעמה פלאי: << אורח >> אנחנו צריכות לתאם בינינו, שושנה ואני, וננסה לשלוח לכם. << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> אנחנו צריכים להתייעץ עם המשרד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תמשיך להקריא בבקשה, אדוני היועץ המשפטי. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> אנחנו בעמ' 13 בפרט (43). (43) היתר לעיסוק בקרינה לפי תקנות 3, 4 או 5 לתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש"ם–1980, והיתר למתן שירות לפי תקנה 8 ופרטים 5, 6 ו-7 בתוספת השנייה לאותן תקנות; (44) היתר לייבוא או לייצוא של ערך טבע מוגן לפי סעיף 33 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998, לעניין ערך טבע כאמור שחלה לגביו אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה) (ערכי טבע מוגנים), התשס"ד–2004; (45) היתר חירום לפי תקנה 9(ב) לתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התש"ן–1990; (46) הסמכת ממונים על פיצוצים, לפי חוק חומרי נפץ, התשי"ד–1954; (47) בדיקות רפואיות של עובדים החשופים לגורמי סיכון, שנדרשות לפי פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל–1970 (להלן – פקודת הבטיחות בעבודה); (48) תסקיר על בדיקה לגבי מעלית או עגורן צריח או לגבי מיתקנים או כלים טעוני בדיקה אחרים שהוצא לגביהם צו שיפור או צו בטיחות לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד–1954; (49) היתר לפי סעיפים 9(א) או 9א לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954; (50) היתר לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951; (51) אישור רגולטורי לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996; (52) היתר לפי חוק עבודת הנוער, התשי"ג–1953; (53) אישור רגולטורי לפי חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט–2018; (54) היתר לפי תקנה 8(א)(א1) לתקנות הדיג, 1937, ורישיון לפי סעיף 3 לפקודת הדיג, 1937; (55) היתר לפי תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים), התשמ"ח–1988; (56) רישיון לפי סעיף 3 לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג–2002; (57) היתר להקמה או להפעלה של מיתקן גז לפי סעיף 9 לחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א–2020." << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> צריך להוסיף בתוספת השישית החרגה נוספת? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> לפי החלטת הממשלה מותר להוסיף פה עוד פרט שזה הדרכון לפי חוק הדרכונים. סעיף 6 הוא הוראת שעה שמבהירה את פרט (57). הוראת שעה 6. בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום תחילתו של חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א–2020, כאמור בסעיף 92(א) לאותו חוק, יקראו את החוק העיקרי כך שבתוספת השישית, במקום פרט (57) יבוא: "(57) היתר להתקנת מיתקן גז פחמימני מעובה לפי סעיף 4 לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט–1989." סיימנו לקרוא. << מנהל >> (היו"ר עמית הלוי, 13:12) << מנהל >> << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> נשמע קודם את נתנאל ממשרד השיכון, שרצה קודם לדבר. כיוון שאנחנו עוד בתוך המכסה, נתנאל, מה אתה אומר לגבי ה-1,200 איש האלה, לאפשר - - - << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> התייעצתי עם המשרד ועם השר, ואחרי התייעצות פנימית עם גורמי המקצוע ועם לשכת השר, העמדה שלנו נשארת שאנחנו סבורים שלא צריך לבצע את ההארכה הזאת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני מסכים איתם. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> למה? זה בתוך המכסה. למה זה מפריע לך, איתן? הרי זה בתוך ה-16,000. זה בתוך המכסה. יש קבלנים שיש להם עכשיו עובדים, הם אומרים: אנחנו צריכים עוד חודשיים. זה בתוך המכסה. הממשלה מגדירה מכסה לעובדי בניין. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אם לכל העובדים הזרים בענף הבנייה יש ויזה, היתר שהייה בארץ, עד ה-31 בדצמבר 2021, ויש קבוצה מסוימת של 1,300, שיש להם הסתכלות מסוימת אחרת בעיני משרד השיכון – אני לא רוצה לפרט עכשיו בתוך הוועדה – לא נראה לי שבתוך המסה הגדולה - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הם יודעים מה עושים כל ה-1,300? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כן, כי הם בפיקוח. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אני אראה לך שלושה קבלנים שנדפקים מזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מציע לדבר על זה בסוף. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אתה משאיר את זה בצריך עיון? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. נשאיר את זה לסוף. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> ד"ר איתי גור אריה, בבקשה. << אורח >> איתי גור אריה: << אורח >> שלום לכולם, אני יושב-ראש איגוד רופאי הכאב וחלק מהר"י כמייצג של הרופאים. אני רוצה לדבר לגבי רישיון לקנביס. רישיון של קנביס שניתן למטופלים הוא רישיון שהוא למעשה גם מרשם. זאת אומרת, כל חולה שמקבל רישיון, הוא מקבל בדרך כלל רישיון לחצי שנה, שיחד איתו הוא מקבל הנפקה של שישה מרשמים לקנביס רפואי, שיספיק לו לחצי שנה. פעם בחצי שנה הוא חוזר לרופא שלו כדי לעשות הערכה וחוות-דעת נוספת, ואז הארכה חוזרת של הרישיון. כרגע המצב הוא שבגלל ההארכות האלה החולים האלה לא מגיעים לצורך הבדיקות, הם לא מוערכים על ידי הרופא, ובאופן אוטומטי, לא רק שהם מקבלים רישיון, הם גם מקבלים מרשמים. זאת אומרת, זה כמו שאתה תלך לרופא, תקבל מרשם לפניצילין ובהחלטת ממשלה יחליטו שאתה תקבל פניצילין לעוד שלושה חודשים. מעבר לכל זה, השם של הרופא מופיע גם על הרישיון וגם על המרשמים כאילו הוא זה שנתן את המרשם, למרות שזה מרשם רפואי לכל דבר ואין שום סיבה שהרופא ייקח אחריות על הדבר הזה. מצד שני, כמובן אנחנו לא רוצים לפגוע בחולים, כמובן אנחנו מבינים את הבעיות של הקורונה, אבל שירותי הרפואה במדינת ישראל נשארים פתוחים גם בתקופות הסגרים, זאת אומרת, בתי החולים פתוחים, המרפאות פתוחות, קופות החולים פתוחות, ככה שלמטופל אין בעיה לנגישות לאותם מקומות. ואם אנחנו מדברים על אנשים מבוגרים, שאנחנו לא רוצים שיצאו מהבית ולא ייחשפו לנגיף הקורונה, יש אישור של משרד הבריאות לבצע את ההערכות האלה בצורה של טלמדיסין, זאת אומרת, אתה יכול לנהל שיחה בווידיאו עם המטופל, בווטסאפ, ויחד איתו לעשות הערכה, להחליט שזה המצב הנכון, שאין לו תופעות לוואי, ואז להעלות, להוריד או לעשות כל דבר. כך שהחולה, המטופל, לא נפגע מזה שלא יהיו אותן הארכות טכניות. הפחד שלנו, מעבר להארכות הטכניות, שהן הולכות וחוזרות על עצמן, ואז החולים יוצאים מהסדר של הטיפול שלהם, הם לא מגיעים עם הערכות מרופא המשפחה שלהם, ואנחנו מסכנים אותם. תודה. << אורח >> דן לרגמן: << אורח >> אני מייצג את ההסתדרות הרפואית לישראל. בנוסף לכל הדברים שד"ר גור אריה אמר, אני רק אציין שפנינו בעניין הזה למשרד הבריאות גם בגרסה הקודמת של חוק ההארכות, ופנינו גם במכתב לאגף מדיניות ורגולציה. בפנייה הראשונה שלנו למשרד הבריאות הטענות שלנו נדחו בעניין הזה, לא היה הסבר מספק למה לא להחריג את רישיונות השימוש בקנביס רפואי מתחולת החוק – זה כמובן לא בסמכות של משרד הבריאות, אבל זה משהו שהיה חשוב מבחינתנו לציין – ולא קיבלנו בעניין הזה תשובה מאגף מדיניות ורגולציה, רק ראינו שבגרסה שהוגשה לדיון בוועדה, רישיונות השימוש לא נכללו בתוספת השישית או השנייה, בהחרגות, ואנחנו חושבים שנכון להוסיף אותם לשם, לאור העובדה שרישיונות שימוש רבים בפועל הם כבר מוחזקים על ידי מטופלים שלא ראו רופאים במשך תקופות מאוד מאוד ארוכות, ויכולים לקבל מוצרים כאלה בלי הערכה או פיקוח רפואי בכלל. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> נוהל קבלת האישור מהרופא לחולה שזכאי לקנביס רפואי זה לא כמו שאני מתקשר לרופא המשפחה ומקבל הארכה אפילו בטלפון? << אורח >> איתי גור אריה: << אורח >> הוא קצת יותר מורכב. אתה לא יכול להתקשר סתם לרופא, אתה צריך לשלוח לו מכתב מרופא המשפחה, שאכן ירדת בתרופות האחרות למשל, התרופות האופיואידיות שהן בעייתות או כל דבר אחר, שאין לך תופעות לוואי, ואז מאשרים לך. כן, אנחנו שולחים, אבל אז מוציאים לו רישיון, שזה רישיון ממוחשב, שנשלח לחולה במייל או בפקס, תלוי במה שיש, אבל בכל מקרה החולה לא נפגע. ברגע שאתה מוציא הארכה, משרד הבריאות שולח באופן ישיר למטופל רישיון ושלושה עד שישה מרשמים לשלושה חודשים עד החצי השנה הקרובה, אבל עדיין משאיר את השם של הרופא גם על הרישיון וגם על המרשמים, למרות שהרופא לא ראה אותו ולא אישר את המרשמים האלה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הבנתי. בהצעה שלכם עדיין מה שהוא נתן לו, שלושה, ארבעה, חמישה או שישה מרשמים, אתה אומר שבמקום שהתוקף שלהם יהיה לשישה חודשים, שיוכלו להאריך את זה לצורך העניין בחודשיים. << אורח >> איתי גור אריה: << אורח >> לא. אני אומר שאם אתה למשל מקבל טיפול רפואי, והרופא אומר לך: קח לשישה חודשים, תבוא אליי בעוד שישה חודשים, נחליט אם אתה רוצה לשנות את זה, לעלות את זה, להפסיק את זה, כל דבר שהוא. ברגע שאתה אומר: לא, על ידי הארכות טכניות אני ממשיך להאריך, אתה ממשיך לתת לו קנאביס בלי שום פיקוח רפואי. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> דוד, אתה רוצה להתייחס לזה? לא מדובר על הגדלת האישורים - - - << אורח >> דוד ימין: << אורח >> ברור, אדוני. אני מעדיף שמשרד הבריאות יתייחס לזה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> האם יש התנגדות להארכת רישיון לקנביס רפואי לחודשיים? לא הארכת המרשמים כמובן, אלא רק הארכת - - - << אורח >> איתי גור אריה: << אורח >> זה הולך ביחד. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כן, אבל זה לא הגדלה. בבקשה. << אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >> ברצוני קודם כול להבהיר, יש לנו מבחינת מטופלים המחזיקים ברישיונות לשימוש בקנביס למטרות רפואיות שתי קבוצות. יש קבוצה אחת, שבהתאם לצווי ביניים שניתנו על ידי בג"ץ, הרישיונות שלהם מוארכים ומוארכים שוב לתקופות מאוד מאוד ממושכות. החוק הזה לא רלוונטי, זה מוסדר תחת ההחלטות של בית המשפט, שגם שקל את השיקולים שלו, ואני לא חושבת שצריך להרחיב כאן בנושא הזה. בתקנות שעת החירום המקוריות אכן החרגנו את הרישיונות האלה לשאר המטופלים ולאחר חשיבה נוספת התקבלה החלטת מדיניות שבמסגרת החוק ההחרגה הזאת בוטלה. הדברים של ד"ר גור אריה וההסתדרות הרפואית הם אכן כבדי משקל, אבל צריך לשים לב ולמקד במה דברים אמורים. לגבי המטופלים שאינם נכללים תחת הצווים, מדובר לכל היותר בהארכה של שלושה חודשים, וכפי שהובהר גם בתחילת הדיון דנן, אין הארכות על הארכות. זו הארכה פעם אחת. בהינתן כל זאת, ולאחר שהדברים נשקלו, לא נמצא לנכון להחריג אותם במסגרת ההחרגות הנוכחיות. אני אוסיף שבמקרים פרטניים רישיונות מבוטלים. ולבסוף, לגבי ההודעות לרופאים, יש כאן בהחלט קושי מסוים, שזה חלק מהבעיה של הארכות אוטומטיות שמתערבות בשגרת העבודה הרגילה. יש לנו מערכת ממוחשבת שמטפלת בדברים, והיכולת שלנו להתחיל לשנות את המערכת כדי שפעולות אוטומטיות שנעשות כרגיל לא יתבצעו בגלל שנכנס לנו חוק שמשנה את הליך העבודה הרגיל, אנחנו פשוט לא עומדים בקצב השינויים. אבל בכל מקרה, אם יתעורר מצב שיש חשש או חשד שיבואו בתלונות כלפי רופא, שמא הוא אחראי להארכה האוטומטית, אנחנו נוכל לפרט ולאשר מתי זה כן נעשה בהמלצתו ומתי לא נעשה בהמלצתו. אנחנו גם מנסים לפתח את המערכת שתיתן מענה כדי שבמקרה של הארכה אוטומטית יהיה ברור שזה הארכה אוטומטית ולא הארכה על פי המלצה, אבל כאן אני חייבת לחזור ולהדגיש, זה קושי טכנולוגי. שינויים במערכת בסדר הגודל הזה זה מחייב פיתוח ולא תמיד אפשר לעשות את זה בסד הזמנים שמוצא. << אורח >> דן לרגמן: << אורח >> אם יורשה לי רק להתייחס במספר מילים למה שעורכת הדין, נציגת משרד הבריאות ציינה, הר"י השמיעה את הטענות שלה גם בעתירה שמתנהלת עדיין בבג"ץ. בצו ביניים שבג"ץ הוציא ביום 8 במרץ 2020, נוכח הטענות של הר"י, הוא קבע שההארכות הבאות מכוח צו הביניים צריכות להיות כפופות גם למעקב ופיקוח - - - << אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >> כאמור הארכות לפי הצו הן לא נשוא הדיון כאן. חד-משמעית לא. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לכם יש עמדה בעניין? << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> העמדה שלנו שזו ההחלטה המקצועית של המשרד בעניין הזה. גם אנחנו וגם משרד המשפטים חושבים כך. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> שתהיה הארכה אוטומטית בשליש? << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> מה שמשרד הבריאות הביע בעמדתו. אנחנו עם משרד הבריאות בעמדה שלו. << אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >> כאמור מדובר בהארכה של עד שלושה חודשים. אין רישיונות טיפול שהם מעבר לשנה. << אורח >> איתי גור אריה: << אורח >> זאת אומרת, ההארכה של אותם שלושה חודשים היא חד-פעמית. זאת אומרת, לא יהיה מצב - - - << אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >> היא חד-פעמית, אין הארכה על הארכה. << אורח >> איתי גור אריה: << אורח >> לא שאחרי חצי שנה עוד פעם הוא יקבל. << אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >> לא. זה לא המנגנון של החוק. וזאת להבדיל מהארכות שמתבצעות על פי צו בית משפט, שכאמור זה לא נושא הדיון פה. << אורח >> איתי גור אריה: << אורח >> אני חולק עליו כמובן, אבל זה צו בית משפט. כבר היום אנחנו נמצאים למעלה מחצי שנה בהארכות הטכניות האלה. למעשה לא צריכים להישאר חולים בהארכות האלה, כי כבר הארכתם - - - << אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >> כל פעם זה מנה אחרת של מטופלים שמקבלים את ההארכה - - << אורח >> איתי גור אריה: << אורח >> אני מבין, אני רק שואל שוב - - - << אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >> - - בהתאם לתקופת פקיעת הרישיון. << אורח >> איתי גור אריה: << אורח >> - - - לשלושה חודשים, אני הארכתי לו לחצי שנה עכשיו. האם הוא שוב זכאי לשלושה חודשים או לא? זהו? פעם בקריירה שלו מותר לו הארכה מינהלית? << מנהל >> (היו"ר יעקב אשר, 13:24) << מנהל >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תשובה. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> יובל, אתה רוצה להתייחס לחידוד המשפטי פה? << אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >> אציין שהשאלה של ד"ר גור אריה מעלה שאלה אחרת, שהיא רוחבית, לגבי כל החוק. במקרה שאדם קיבל רישיון לצורך העניין של שישה חודשים בתוך התקופה של השנה הקרובה וזה הוארך, ואחר כך קיבל עוד רישיון, האם הרישיון החדש צריך יהיה להאריך אוטומטית, כי זה נחשב רישיון חדש? להבנתי החוק מתייחס לרישיונות ולא לבעל רישיונות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סיימנו בזום וסיימנו הקראה, עכשיו יש לנו שלושה נושאים, ואני רוצה לסכם אותם ולהגיע להצבעה. לגבי הנושא של עובדים זרים, יש לנו רשימה – ניר קפלן, התאחדות המלונות, ממש בקצרה. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> כבוד היושב-ראש, שלום לך ושלום לחברי הוועדה. אנחנו תעשיית יצוא, 40% מייצוא השירותים של ישראל זה המלונות. אנחנו מעסיקים כרבע מיליון ישראלים האחראים ל-6% מהתוצר של המדינה. עד עכשיו לא נתנו לי זכות דיבור, ונאמרו פה דברים חשובים מאוד. בכלל אני שמח מאוד שסוף סוף יש לי זכות דיבור. נאמרו פה דברים כשאדוני היה וגם כשאדוני לא היה בעניין ההיתר הזמני. ההיתר הזמני הוא מאוד קריטי, בעיקר למלונות הקטנים, לעסקים הקטנים, המסעדות, אולמות האירועים, המכבסות – העסקים הקטנים שקורסים. אני לא מדבר כרגע בשם הרשתות. חצי מהחברים אצלנו בהתאחדות המלונות זה המלונות הקטנים, העצמאיים, המשפחתיים. למשל מלון אסטוריה בטבריה, מלון בן 100 חדרים, אבי זנדברג – המלון קיים כבר עשרות שנים. כמובן הוא עובר שיפוצים כל הזמן. 70 שנה הוא עם רישיונות עסק. הסתיים לו רישיון העסק בסוף 2019, הוא קיבל דרישה לחדש אישורים. אין לו שום בעיה, יש לו ספרינקלרים, יש לו הכול, אבטחה, כיבוי אש – הכול סבבה. הוא קיבל דרישות לאישורים. באו אליו למלון: תן לנו אישור נגישות חדש, אישור שהמצלמות טובות וכו', קח היתר זמני לשלושה חודשים. רצה הגורל ובחודש מרץ נחתה עלינו הקורונה וכל המלונות נסגרו. אדוני וחברי הוועדה חצי מהמלונות בישראל עדיין סגורים ולא נפתחו מאז חודש מרץ. גם בקיץ הם לא נפתחו. הדברים שאתם רואים באילת ובים המלח זה לא רוב המלונות בארץ. אותו עסק, אותו אבי זנדברג באסטוריה בטבריה יצא לחל"ת, הוא גם הבעלים, הוא גם המנכ"ל, הוא גם פקיד הקבלה והוא גם עושה את החשבונות. אין לו איך לעשות ולא היה לו איך לעשות את חידוש הרישיון, למשל לקרוא ליועץ הנגישות, שייתן לו עוד פעם אישור, שזה מלון שמוכר לרשויות, הוא לא חדש, יש לו את כל האישורים, הוא לא שינה שום דבר, יש לו ספרינקלרים, יש לו בטיחות, יש לו הכול. והוא קיבל היתר זמני לשלושה חודשים. ההצעה של משרד ראש הממשלה, שאני מאוד מעריך אותם, אבל ההצעה הזאת לא מספיקה. להאריך לו את ההיתר הזמני בעוד שלושה חודשים זו בדיחה. למעשה כבר עבר תוקף הרישיון שלו. תוקף הרישיון שלו הסתיים במרץ, בחלק מהמלונות התוקף הסתיים ביוני 2020, והם עומדים היום בפני שוקת שבורה. אלה עסקים שהם בעצמם הולכים, הם בעצמם עושים, מרימים את הביוב וכו', אין להם עובדים. כולם שם בחל"ת, הם לא ראו שקל הכנסה. אלה מלונות שעובדים על תיירות מחו"ל, הם עדיין סגורים. המצב הוא בקנטים. יש אצלנו עשרות פשיטות רגל. אדוני היושב-ראש וחברי הוועדה, עשרות פשיטות רגל. במסעדות – אני הולך פה בתל אביב, רח' בן יהודה סגור, באבן גבירול רבע מהחנויות סגורות, בדיזינגוף – סגורות. זה לא שהם סגרו, יש שלט להשכרה, זה פשיטת רגל. דיזינגוף, הרחוב הכי טוב לכאורה בעיר, שליש מהחנויות פה סגורות עם שלט להשכרה. המלונות, אתם לא רואים את זה, אבל יש עשרות מלונות בפשיטות רגל, בהליכים, עם כונס והכול. המצב רע. מה ביקשנו? ביקשנו בסך הכול שאת ההיתר הזמני יאריכו עד שנה, ופתרון שאולי אדוני יסכים לו, שנעשה שברירת המחדל תהיה שמאריכים את ההיתר הזמני למי שהיה לו, לעד שנה, ואם יש רשות ספציפית, יש לה בעיה עם עסק ספציפי, עם בית מלון ספציפי בחיפה, שמזהם לה את הקישון, לא יודע, או בירושלים, שאני לא יודע מה הוא עושה, היא תוכל להתנגד ספציפית לבית המלון הספציפי. אבל לפי הפארטו, 80%-20% – 80% הם שומרי חוק, בואו נעזור להם. אנחנו בקריסה. << מנהל >> (היו"ר עמית הלוי, 13:32) << מנהל >> << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> עוד פעם את ההצעה שלך. סליחה, לא הבנתי. כולם עד שנה, חוץ מ - - - << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> חברי משרדי הממשלה השונים הם אנשים שבעים, הם לא חוו את הקורונה. אנחנו כולנו בקיצוצי שכר, חצי מאיתנו בחל"ת, פשיטות רגל על ימין ועל שמאל. יש אנשים שעושים עובדתם נאמנה אומנם במשרדי הממשלה, אבל הם לא חוו קורונה, הם לא יודעים מה זה. הם אומרים: נראה לנו שלא צריך להאריך, נראה לנו שזה יספיק להם. מה זה "נראה לנו"? אנחנו בפשיטות רגל. אני מחייך מרוב עצב. אדוני, אנחנו צריכים עזרה. זה התפקיד של הכנסת. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> ניר, תודה רבה. לא הרגשתי שאף אחד ממשרדי הממשלה מזלזל פה בעסקים. השאלה היא רק איך לעשות את הדבר הכי טוב. רק לא שמעתי את ההצעה שלך. אתה מציע עד שנה, למעט מה? << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> ההצעה היא שברירת המחדל תהיה כזאת, שכל העסקים שהיו בהיתר זמני, יוארך להם ההיתר הזמני בשנה, למעט אלה שנותני האישור, כבאות, איכות הסביבה, משטרה, באופן ספציפי לא רוצים להאריך להם. למשל יש בית מלון שהוא עבריין סדרתי, והוא מוכר כעבריין סדרתי, ולא רוצים להאריך לו, כי הוא צפצף על החוק, אני לא שומר עליו, אין בעיה, לו ספציפית אל תאריכו את ההיתר הזמני. << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> אני מתחברת לבעיה ומבינה אותה לגמרי, אבל אני רוצה להציע מכיוון אחר. אני רוצה להציע שכל מי שהיה סגור ולא עבד, שיביא אישור על כך, תצהיר עורך דין שהוא סגור ולא עבד, יוארך לו לשנה. אנחנו לא חוששים ממי שסגור ולא עבד שעלול לזהם או לפגוע בסביבה, זה ברור לנו. זה חד-משמעית. לעומת זאת, כל האחרים שעובדים, קיבלו היתר זמני לשלושה חודשים, מכיוון שהם עובדים ועלולים לזהם ועלולים לפגוע בסביבה, לא יוארך להם לשנה. יפנו אלינו, רשות הרישוי, נעשה הערכת סיכונים, נוכל לאשר הארכה נוספת לעוד שלושה חודשים, אם הסיכון הוא נמוך. אבל ככלל ההארכה היא לשלושה חודשים, למעט מי שיביא תצהיר שהוא סגור ולא עובד. כמובן לגביהם ניתן להאריך לשנה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אבי שטרן, יו"ר ועדת תכנון ובנייה באלעד. בבקשה. << אורח >> אבי שטרן: << אורח >> אני מדבר לגבי הארכות של נושא רישוי ותכנון ובנייה, גם תב"עות וגם רישוי והיתרים. ההארכה שנוצרה היא מ-2021, שלושה חודשים או שישה חודשים, תלוי לפי סוג ההיתר. הייתה לנו כבר הארכה מכיוון ה-1 בינואר 2020 עד דצמבר 2020, אני חושב שזה קצת לא מספק לנו הארכה שתתחיל רק מעכשיו או רק מספטמבר 2020. אני כן אומר לעשות הארכת אישורים רגולטוריים בנושא תכנון ובנייה ורישוי. לא רישוי עסקים, אלא תכנון ובנייה וועדות רישוי. אם אפשר לעשות הארכה שתמשיך מההיתר הראשוני לעוד חצי שנה עד שנה, דברים שיועילו לוועדות הרישוי. דבר נוסף, אם אפשר, כל נושא המאשרים הנוספים, כמו משרד הבריאות, חברת החשמל, פיקוד העורף, אלה נושאים שאין בהם בעיות בטיחות להארכתם לעוד חצי שנה, שנה, אלה לא דברים שמשתנים. זה לא כמו רישוי עסקים וכדומה, שיש לנו דברים משתנים. יש לנו פקיד היערות וכל מיני גורמים נוספים שמאשרים. זה לוקח המון זמן, במיוחד בתקופה הזאת כל פעם אנחנו עובדים און אנד אוף, כל הזמן פתיחה-סגירה, גם האדריכלים, גם המגישים וגם מגישי התב"עות מאוד מתקשים בזה. נשמח שיהיה המשך הארכה ולא הארכה מחודשת, כי זה יגרום לפקיעה של אישורים. תודה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> תודה, אבי. יש הרי כמה היתרים שממילא החרגנו אותם ל-12 חודשים לטובה, היתר לפי סעיפים 145 - - - << אורח >> אבי שטרן: << אורח >> שזה יימשך כהמשך להארכה הראשונית שנעשתה מינואר 2020 ולא שנגרום לפקיעה עכשיו של אלה שלא הצליחו בשלושה החודשים האחרונים לייצר תשובות. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> בשביל זה אנחנו צריכים את דרור לווינגר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אני רק מוודא מה האישורים. כשאבי שטרן מדבר על אישורים של פיקוד העורף, דברים מהסוג הזה או הוראות של ועדות תכנון ובנייה, האם זה כלול בשלושת הדברים שמופיעים בתוספת הרביעית שאותם הארכנו לשנה, עד סוף 2021, או שיש פה עוד דברים בינך לבין משרד השיכון? נשמע את דרור. << אורח >> אבי שטרן: << אורח >> יש שם סעיפים של היתר לשנה, יוארך בשלושה חודשים או לחצי שנה. זה לא מספיק. לצערנו הרב - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אבי. אבי. אבי. << אורח >> אבי שטרן: << אורח >> - - - רת"א, רשות תעופה אזרחית וכדומה, זה דברים שלא משתנים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אבי, אני לא בקיא מספיק כדי לומר לך. היתר לפי סעיף 145 הוארך בשנה, לא בשלושה חודשים. << אורח >> אבי שטרן: << אורח >> זה נשמע מצוין, אבל אני צריך הארכה מההארכה הראשונה שנעשתה בינואר 2020. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הוחרג עד סוף 2021. << אורח >> אבי שטרן: << אורח >> מעולה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה כבר עשינו. << אורח >> אבי שטרן: << אורח >> כולל כל גורמי החוץ שמאשרים את הדברים, כמו כב"א, כמו רת"א, כמו חברת החשמל, כמו פיקוד העורף, פקיד היערות וכדומה, לא רק מפות מדידה וכדומה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> דרור ממשרד השיכון, בבקשה. האם יש פער עם הדברים האחרים, שלא נצא מפה עם שלושה היתרים ושכחנו בדרך דברים אחרים שכלולים בהם, ואנחנו רוצים להמשיך את ההיתר - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> רק שאני אבין. מה שאתם מעלים עכשיו, זה שבתכנון ובנייה, בהיתרי הבנייה, לאפשר הארכה בלי להיכנס לפרטים איזה מסמך? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא. בכל האישורים באופן כללי לחוק הזה יש סעיף אחד דיפרנציאלי שאומר שאישורים שהיו עד שנה, הוארכו בשלושה חודשים באופן אוטומטי, למעט החריגות שבתוספת השישית, עד שלוש שנים בשישה חודשים ומעל שלוש שנים בשנה. זה החוק. למעט הדברים שמופיעים בתוספת הרביעית, אתה רואה שהיתר לפי סעיף 145 קיבל 12 חודשים. למרות שהוא היה צריך לקבל שלושה חודשים או שישה חודשים, הוא קיבל 12 חודשים. עד כאן נכון, דוד? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> כן, אדוני. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> עכשיו השאלה היא האם חוץ מהשלושה האלה, יש עוד דברים בהיתרי בנייה שאנחנו מפספסים פה, מהדרישות של אבי שטרן, כמייצג פה את ועדות התכנון והבנייה המקומיות. דרור ממשרד השיכון, בבקשה. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> מינהל תכנון. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> אישורים שהם אישורים לפי חוק התכנון והבנייה, שמינהל התכנון אחראי עליהם, הם אותם שלושה אישורים שביקשנו להוסיף לחוק לתקופה של שנה. אישורים של גופים אחרים, אישורים רגולטוריים, שניתנים תוך כדי תהליך ההיתר הזה, הם לא אישורים שאנחנו אחראים עליהם, אנחנו לא יודעים לומר מה הם, וגם לא יכולים לקחת אחריות על אותם גופים אחרים שנותנים את האישורים. כלומר, ברגע שניתן היתר הבנייה, כבר לא צריך אישור של אף אחד. ההיתר מוארך, ואם הוא היה פוקע, הוא מוארך בשנה. מה שקורה תוך כדי תהליך ההיתר, אם יש גוף שצריך לקבל אישור שלו והאישור לא ניתן או האישור פקע, לא מכוחנו ולא מסמכותנו לתת את האישור הזה. אם הוועדה או רגולטורים אחרים בחוק ייתנו הארכות לאישורים שלהם - - - << אורח >> דוד ימין: << אורח >> לכאורה זה נופל לדיפרנציאליות הראשונה שלנו. אם זה אישור רגולטורי, זה שם. אבל נשמח לראות עם נותני - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אתה רוצה לתכנון ובנייה לאפשר 12 חודש. אם רצית לתת להיתר שכבר ניתן, למה אתה לא רוצה לתת גם לאישור שהוא שלב לפני כן? למה גם אותו לא תאריך? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> הבנתי, אדוני. רק חילקתי את זה לשני שלבים. האחד, לוודא עם נותני האישור שאנחנו נמצאים במקום שמדובר באישורים רגולטוריים, והשלב השני, שקופץ עכשיו, לבדוק איתם אם מבחינתם זה גם בסדר. << מנהל >> (היו"ר יעקב אשר, 13:41) << מנהל >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תשובה. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> אני חושב שאנחנו צריכים לקבל תשובה בשני היבטים. על פניו נראה שזה אישור רגולטורי, ולכן החוק חל עליו, אבל צריך לראות עם נותני האישור, אם הם מסכימים שגם אישורים מהסוג הזה יוחרגו בתוספת הרביעית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל האישורים שהם תלויי היתר, חייבים ללכת עם הקטר. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> אנחנו מסכימים. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> אני חושב שזה גם התיקונים שעשינו בהגדרה של אישור רגולטורי בסעיף 1. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> נכון, אבל אז פירטנו אותם בתוספת הראשונה, כי פחדנו שיש דברים שאנחנו לא יודעים מה הם. רק אלה שהכנסנו בתוספת הראשונה. את הספציפיים האלה לא הכנסנו בתוספת הראשונה. צריך לשמוע, אולי נותני האישור נמצאים איתנו ואפשר לשמוע אותם. זה הגיע אלינו כרגע. אנחנו לא מכירים את זה מלפני. אם זה היה מגיע לפני, היינו מנסים לבדוק קודם. אם אפשר, ננסה עכשיו, ואם לא, נחזור עם צו לוועדה. אנחנו מעדיפים עכשיו כמובן. אם מבחינת נותני האישור זה clear cut, אין סיבה שלא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מכסה מה שהתחלת להגיד עכשיו? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> לא. נותני האישורים צריכים לעלות ולהגיד אם הם מסכימים, כי כרגע פורט בתוספת הראשונה מה כן ומה לא. זה משהו שצץ כרגע. הגורמים הרלוונטיים במשרד הפנים? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> זה כל מיני רגולטורים. זו שאלה שצצה עכשיו, לא הכרנו אותה קודם ולא הספקנו לברר קודם. על פניו ההיגיון של אדוני הוא נכון. יכול להיות שיגידו לך כן או לא. אם נותני האישור נמצאים פה איתנו ויכולים לתת עכשיו תשובה פוזיטיבית, אנחנו נשמח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האם יש לנו כאן נציג כיבוי אש, נציג פיקוד העורף, רת"א, משרד הבריאות, פקיד היערות וכדומה הקשורים לנושא ההיתרים? חבר'ה, זו עבודה שלכם, לא שלנו. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> ברור אדוני. אם הם לא פה עכשיו, נשמח לנסות לחזור ולתקן את התוספת הרביעית ואת הראשונה עם צו בעוד שבוע או משהו כזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בצו ולא בחקיקה? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> כן, לא צריך לעבור שלוש קריאות. אני לא צריך לעבור שלוש קריאות ואני לא צריך לתקן חקיקה. אני צריך להגיע אליכם עם צו ולתקן את זה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בבניית בתים פרטיים, אני חושב שמה שמציק לאבי שטרן זה כיבוי אש. פיקוד העורף זה שכונות וכו', אתה לא מקבל - - - << אורח >> דוד ימין: << אורח >> פיקוד העורף צריך לקבל לממ"ד. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אם אפשר לקבל תשובה עכשיו ולהכניס את זה בתוספת, זה יחסוך להמון לאנשים שבונים. אני חושב שלזה מתכוון שטרן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא אומר לך שהוא יביא לך את זה בצווים. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> הגדלנו את זה לשלושה חודשים באופן אוטומטי, אבל עכשיו הדיפרנציאליות של ה-12 חודשים, יכול להיות שזה הגיוני. לא היינו שם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אם בשלושה חודשים נוסיף את זה בצו, אין בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לגבי השאלה ששאל אבי שטרן עם הארכה על הארכה, אמרת לו שלא צריך, עמית? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> ההארכה היא רק פעם אחת. אין הארכה על הארכה. באופן גורף אין הארכה על הארכה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בנושא של היתרי בנייה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה זאת אומרת אין הארכה על הארכה? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> כמו שאמרתי מתחילת הדיון, ההארכה היא פעם אחת. זה לא מוארך, ואם זה פוקע, זה מוארך שוב. זה מוארך פעם אחת. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה מוארך פעם אחת, רק שבכל מקרה ראש הממשלה יכול, כמו שכתוב פה, להאריך - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> לא. ראש הממשלה יכול בצו שהוועדה תאשר – הוא יכול לקבוע בתוספת הרביעית שזה לא יוארך לשלושה חודשים, אלא לשישה חודשים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לכן זאת האפשרות שלנו עכשיו, בחודש הזה, בשבוע הזה. אם אתה לא רוצה עכשיו לבקש אישור מכיבוי אש - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> זה לא יהיה שוב. לא תהיה עוד הארכה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא. תוגדר הארכה שונה, משלושה חודשים ל-12 חודשים, כמו שהם עשו להיתר הבנייה. אתה אומר בצדק, שהשלבים להיתר, אם רוצים שאדם יבנה בית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל ההיתר עצמו - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ההיתר עצמו הוא ל-12 חודשים, הוא בתוספת הרביעית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יצטרכו הארכה נוספת? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אחרי 12 חודשים? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> צריך לומר שיש ממילא סמכות לבקש הארכה להיתר ואפשר להאריך שוב בשלוש שנים נוספות את ההיתר. זו סמכות שיש לרשות הרישוי. אנחנו לא חושבים שנכון לתת הארכה אוטומטית של שנתיים על היתר שממילא התוקף שלו הוא שלוש שנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. מה נשאר לנו פתוח? עמית, השאלה אם הנושא הזה של דברים תלויי היתר נשאיר לצו? אתם אומרים שתביאו את זה? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> אנחנו אומרים קודם כול שנבדוק אם יש צורך, כי מה שדרור כרגע אומר, יכול להיות שכאשר מאריכים היתר, אז כל האישורים מקבלים הארכה אוטומטית. אנחנו לא יודעים. אני אומר שאם תהיה בעיה, נצטרך - - - << אורח >> אבי שטרן: << אורח >> כבוד היושב-ראש, מרגע מתן ההיתר יש סמכות גם לוועדה המקומית להאריך באופן חריג לכיוון שלוש שנים וכדומה. זה החלק הכי פחות בעייתי מבחינתנו. הבעיה היא עד להגעת ההיתר. שם המסמכים פוקעים, ושם אנחנו נותנים לאנשים לעבוד על פריילוף. הם עובדים סתם היום, כי הם עובדים על שינויים בין הגורמים המוסמכים שאפילו לא עונים, וזה כל גיליון הדרישות לכל היתר, גם לכל היתר וגם לכל תב"ע. שם התקיעה הרגולטורית שלנו, ועל זה אנחנו צריכים לשים את הדגש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אומר נציג לשכת ראש הממשלה שהוא חושב שהנוסח עכשיו פותר את זה. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> אני לא יודע. אם הוא פותר את זה, מה טוב. אם הוא לא פותר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הוא לא פותר, אני מבקש התחייבות שלכם להביא את הבקשה לשינוי, גם אם אותם משרדים מתנגדים. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> זה קצת בעייתי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נדון בשאלות שלהם, זה בסדר, אבל אנחנו הריבון. אתה זוכר מתחילת הדיון? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> כל יום אחרי "מודה אני" אני אומר את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. זה משהו אחר, זה ריבון אחר. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> המסגרת החוקית מאפשרת לכל שר, לראש הממשלה אין פה מעמד מיוחד, לכן אני לא יכול להתחייב, כי אני לא יכול להגיד לשר בכוח שישלח צו לכנסת. אין לי את הכוח הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם כך, אנחנו צריכים להיכנס לדיון אחר נוסף עכשיו, אני מציע שניתן לכם שעה פלוס, נצטרך להאריך את ההישארות שלכם פה, ותבדקו. יכול להיות שהמשרדים האלה, או אותם גופים, יגידו לכם מייד: אתה צודק, זה עובד ביחד, אין בעיה. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> נעשה כל מאמץ, אדוני. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> רישום לטאבו למשל. אתה הולך, הטאבו לא מקבל קהל היום. אתה רוצה לרשום את הדירה על שמך, אתה לא יכול. לי היה את זה עכשיו. הכול יתחיל מחדש. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> את האישורים הארכנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או שאני פותר את זה בשורה שאומרת לתת סמכות באותם דברים שהם תלויים, בלי להיכנס כרגע לפירוט שלהם. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> סמכות קיימת כל הזמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סמכות אם השר רוצה. אבל אם השר לא מבקש, אז מה? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> זה בדיוק המקום שאנחנו נמצאים. יש לנו שעה, אז ננצל אותה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אפשר להעלות את נתנאל? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אני פה וגם הצטרף אלינו איציק דניאל מאגף התקציבים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אם מדובר על הארכה אחרונה – אני שואל בגלל שפנו אליי מלשכת השר שלך – אם מדובר על הארכה אחרונה, ויוגדר פה שמדובר על הארכה אחרונה לאותם 1,000 איש ומשהו. האם מקובל עליכם שנגדיר תקופה קצרה לטובת הארכה אחרונה? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> מה משך התקופה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> דיברנו עד שלושה חודשים. תאמר לי איפה זה תופס אותך. העיקרון הוא להגדיר את זה כתקופה אחרונה. אני מבין אותך לגמרי, אגב, ומצד שני אני מבין את הצורך של הקבלנים, שהם אלה שכבר בקיאים ומנהלי עבודה. לא כולם, אולי חלק כמו שאמרת, עוסקים בדברים אחרים, אבל אני מכיר חלק שוודאי לא עוסקים, אלא בגלל שהם בקיאים. אני לגמרי אתכם בנושא המעבר של עובדים בלתי חוקיים להפוך פה לתושבים, ילדים ורישומים וכל החששות שמשרד הפנים מעלה וגם אתם. השאלה אם מדובר בהארכה אחרונה, האם זה מקובל עליכם? ולאיזה תקופה? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אם מדובר על מספר שבועות. שוב, באותו טווח זמנים שאנחנו מצפים שינחתו פה העובדים החדשים הנוספים נוספים שהבאנו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> נכון, אבל בתוך המכסה. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> הכול בתוך המכסה. אנחנו לא חורגים מהמכסה בכל מקרה. אני חושב שאולי אפשר יהיה, אבל יש פה גם את עמדת האוצר, שצריך לראות מה היא אומרת. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לפני איציק, מה העמדה שלך? לכמה זמן אתה יכול להארכה אחרונה? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אני חושב שבמקסימום עד סוף פברואר ננחית פה עד סוף פברואר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כלומר חודשיים. אתה מדבר על חודשיים. איציק, מה דעתך? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> חודש וחצי עד שזה יעלה במליאה. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> שלום לכולם. אני לא אחזור על הטיעונים ששמעתם כבר קודם. אני רק מצטרף לדעה של משרד השיכון, כמו שנתנאל הציג אותה, ונגיד שגם היינו שמחים להאריך את השהייה שלהם עד סוף חודש פברואר, עד המועד שבו נוכל להביא עובדים חדשים לענף הבנייה, כדי לא ליצור פער. היינו שמחים שהוועדה תקבל את העמדה של גורמי המקצוע בהקשר הזה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה מוסכם עליהם עד סוף פברואר, משך חודשיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על מה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 1,200 סינים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עד סוף פברואר? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן. הסכמה של האוצר ושל השיכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר גמור. להכניס את זה גם כן לחוק. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> נצטרך להכניס לתוספת הרביעית חריג ספציפי לגבי עובדים זרים לענף הבנייה, שתוקף ההארכה יהיה עד סוף פברואר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך לייחד את הקבוצה הזאת. זה לא כל העובדים הזרים. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> נתפור להם חליפה בתוספת הרביעית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה צריך את ההגדרה שלהם, הוא צודק. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תבדוק עם נתנאל, הוא מכיר את ההגדרה שלהם. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> ההגדרה שלהם זה כאלה שהרישיון שלהם עומד לפוג בימים הקרובים. אני בטוח שהלשכה המשפטית יודעת לנסח בדיוק לפי חוק הכניסה לישראל איך הוא מופיע, אבל בסוף כל יתר הענף נמצא עד 31 בדצמבר, איתם אין בעיה. זו ממש קבוצה מאוד ספציפית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> עובדים זרים שפג תוקף הרישיון שלהם, יוארך עד סוף חודש פברואר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שנשאר לנו זה נושא ההיתר הזמני של רישוי העסקים. שמענו את העמדה של המשרד לאיכות הסביבה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> רגע. העובדים הזרים, איזה תחום אתם רוצים שיוחרגו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מחכים לרשימה. משרד הפנים יש לנו רשימה של הסוגים שיוחרגו? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> הרשימה שמסרו לי, מה ששושנה כתבה לי שמבחינתם שלושת התחומים המרכזיים זה סיעוד, חקלאות ובניין. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא. מה שחשוב לה זה לא זה, חשוב לה שסוג האשרה תהיה ב'1 ולא - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> נכון. חוץ מסוג האשרה, מבחינת התחומים זה מה שהיא כתבה לי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תחריג את סוג האשרה. תאמר: ב'1. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא רוצה שזה לא יגלוש לתחומים אחרים. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> יש לך תחומים נוספים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואז מה זה אומר? זה אומר שהם בתוך כל התקנות - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> נכון. המודל הדיפרנציאלי יחול עליהם. ההארכה הדיפרנציאלית תחול עליהם. זו החרגה של ההחרגה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נחליט גם על זה אחרי ההפסקה. לגבי היתר זמני לרישוי עסקים, יש בזה היגיון, כי ההיתר הזמני הוא שונה מאשר היתר קבוע שמתגלגל משנה לשנה ואנשים יודעים מה הם צריכים להביא, וגם נתנו להם דחייה כמובן. ההיתר הזמני, כמו ששמענו גם את נציג המלונות, שדיבר על המלונות הקטנים, על עסקים קטנים, אני לא הולך כמובן לא על שנה, יש לנו כרגע שלושה חודשים, אני מציע להאריך בחודשיים, לתת להם ארכה של חודשיים, ותראו איך אתם מכניסים את זה בחקיקה. זו ההצעה שלי. שלושת הדברים האלה, כולל הנושאים תלויי היתר, נזמן את הישיבה, אני מעריך עוד שעה פלוס. זה יהיה בין הישיבות. בין הישיבה הבאה, לישיבה הבאה באה, שכפופה להחלטות של ועדת הכנסת. אני עושה כרגע הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:56 ונתחדשה בשעה 16:01.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני פותח את הישיבה. הצעת חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים) (תיקון), התשפ"א–2020. היינו צריכים לקבל כמה תשובות, נדבר על שלוש הנקודות או ארבע הנקודות שנשארו לנו. בבקשה. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> בנוגע לאישורים שנספחים להיתר הבנייה, שהעלה שטרן, אפשר להגיד שנשלחנו לחפש אתונות ומצאנו מלוכה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לנו בשורה טובה לעם ישראל. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> תיכף נבקש שדרור יציג את זה בצורה מפורשת, אבל כן נגיד שמסתבר שהעמדה של מינהל התכנון שהמנהג שהאישורים האלה מוקצבים לזמן מוגבל, היא לא אמורה להתנהג ככה, והם הולכים לתת הוראה שברגע שהבקשה להיתר התחילה או נקלטה, היא אוספת לתוכה את כל האישורים שניתנו לה, ולא רק לתקופת הקורונה, אלא בכלל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. נשמע את דרור, בבקשה, ונסגור את החלק הזה. לבשורה כזאת היית צריך לבוא עם חליפה ועניבה. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> יש אישורים שנדרשים לשלבים שונים בתהליך הרישוי. למשל מרבית האישורים בתהליך רישוי הבנייה נדרשים כתנאי לקליטת הבקשה להיתר בנייה. ברגע שנקלטה הבקשה להיתר בנייה, עצם הקליטה אמורה לבלוע את התוקף השונה שיכול להיות שכל גורם נתן לאישור שלו. ברגע שהבקשה נקלטה, התוקף הוא תוקף הקליטה. הוא לא תוקף שאמור להימשך עד מתן ההיתר. ואז אם אחד מהגורמים נתן אישור עם תוקף לשנה, ברגע שהבקשה נקלטה, זה כבר לא משנה שהתוקף פקע. ברגע שהבקשה נקלטה, היא נקלטה. יכולים להיות שלבים שונים, כלומר, יש אישורים שהם בשלב הקליטה ויש אישורים שהם בשלב בקרת התכן, שזה שלב מאוחר יותר במהלך הגשת הבקשה, אבל גם כאן, אם גורם מסוים, למשל פיקוד העורף, נתן אישור לתוכנית שהוא בדק, והיא עומדת בהוראות הדין והיא כוללת את רכיבי המיגון שנדרשים באותה בקשה, ברגע שהאישור הזה הוצג למהנדס הוועדה, והוא אישר ששלב התכן עבר ומוצה, התוקף של אותו אישור כבר לא רלוונטי, משום שהבקשה כבר עברה לשלב הבא. כמובן ברגע שמתקבל היתר הבנייה, הבנייה מתחילה, ואף אחד לא יאמר שיש אישור שניתן תוך כדי ההיתר וכרגע הוא פקע. דרך אגב, האישור היחיד שתקנות רישוי בנייה בכלל מציינות, נוקבות בהקשרים האלה, הוא אישור של מפת המדידה, שנתנו לו ביטוי בחוק. והתקנה קובעת בפירוש שתוקף של מפת מדידה הוא עד שנה אחורה, עד שנה לפני הגשת הבקשה. כלומר, גם אם עברה יותר משנה, ברגע שהבקשה כבר הוגשה ומצויה בטיפול במערכת, גם אם למפת המדידה עברה יותר משנה, לא אמורים לבקש מפת מדידה חדשה או אישור למפת המדידה. אלה דברים שנצטרך להעמיק בבירור שלהם מול הוועדות וליישר קו, אבל הכוונה כמובן היא שתוקף של אותו גורם לא ייגרר לכל אורך תהליך הרישוי. הוא יכול להיות תהליך ארוך, הוא יכול להימשך יותר משנה, ובוודאי הוא לא אמור לגרור אחורה את המגיש שוב לחדש אישורים שבמועד הבדיקה שלהם היו בתוקף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו צריכים משהו שזה יבוא לידי ביטוי כאן בחקיקה? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את זה אתם עושים רוחבי. אני מבקש שכאשר אתם עושים את זה, רק תכתבו גם את מנהל הוועדה, אני רוצה לראות את זה בעיניים. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אני אשמח בקצרה רק להגיב לעניין. דרור צודק, אבל כן יש אישורים שלא בפנים. אני אתן דוגמה. אם למשל חברת החשמל בשביל מתן ההיתר נותנת אישור של ביצוע עבודות תיאום, התוקף הוא לשנה, ואחר כך הקבלנים או היזמים צריכים לרוץ ולחדש את האישור הזה. בגלל זה כדאי שיהיה סנכרון. אם מאריכים את ההיתר, שיאריכו גם את התוקף של זה. אני מסכימה שלא הגיוני שזה יהיה, אבל זה המצב בפועל. כנ"ל לגבי פיקוד העורף שנותן תוקף שונה מהיתר הבנייה ועוד גופים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אומרים שלא. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> זה בדיוק מה שדרור ענה. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> מה שאני אומרת שאין התייחסות בפנים בסופו של דבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את לא יודעת מה מתייחס. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> להבנתי מהתקנות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דרור, שמעת את השאלה? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> חברת החשמל נותנת את האישור שלה בנקודת זמן עבור שלב מסוים. חברת החשמל לא נותנת אישור למתן היתר, חברת החשמל נותנת אישור עם הגשת הבקשה. אישור צריך להינתן בתחילת הדרך. ברגע שהבקשה נקלטה, תוקף האישור כבר נבלע בעצם ההחלטה על כך שהבקשה נקלטה. זה נכון לכל אישור ולכל שלב. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> זה לא מה שקורה בפועל. תוקף האישור - - - << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> אני מבין שזה לא קורה בפועל. אנחנו נעשה את ה-drill down מול הוועדות, מול הגורמים מוסרי המידע, ונעשה את יישור הקו, משום שבוודאי לאישור שאמור להינתן למועד הגשת הבקשה יש סיכוי לא רע שתעבור יותר משנה עד הרגע שיינתן ההיתר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דרור, תודה רבה. אם כך, זה נרשם בפרוטוקול והבשורה הזאת היא בשורה טובה. אני מבקש להיות מכותב ב-drill down. איך קראת לזה? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> to drill down. בהנחיות לוועדות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> down אני יודע מה זה. מה זה drill? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> קידוח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קידוח - - - << אורח >> דוד ימין: << אורח >> קידוח למטה. חפירה לעומק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תגיעו עד לעומק שלנו, למנהל הוועדה, כדי שאני אראה שה-drill down נעשה כמו שצריך, כדת וכדין. זה נושא אחד. הנושא השני, הנושא של העובדים הזרים. האם יש לנו את הרשימה של המקצועות שדיברנו עליהם? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> אני בסיועם של אנשי משרד הפנים ורשות האוכלוסין כבר ניסחתי את הסעיפים הרלוונטיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסמכויות של שר הפנים למשל בנושא הזה, כשאנחנו מכניסים את זה לחוק, זה דבר אחד, אבל אם הוא רוצה להאריך, לא לקצר, יש לו סמכות לעשות את זה בלי תקנות שמגיעות לכאן? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> לא תקנות, רק צו. גם בשביל להאריך הוא צריך להגיע לפה עם צו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בכל ההארכה? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> בכל ההארכה. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> חשבנו שבשינויים שהם מערכתיים, תרצו לבחון אותם לטוב ולרע, זאת אומרת, זה לטוב ולטוב. מצד אחד זה יכול לפגוע באינטרס ציבורי מסוים ומצד שני אחרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה להבין. אם מחר משרד הפנים בוועדות שלו מגיע להחלטה שהוא רוצה להאריך לעוד חודשיים בתחום מסוים - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> או לקצר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. לא לקצר. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> מעבר להארכה הזאת? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> הוא צריך להוציא צו ולהביא אותו לפה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היום הוא לא צריך להוציא צו? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> לא. אם זה נכנס עכשיו לחוק, זה כבר בחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. אם הוא לא נכנס עכשיו לחוק. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> אז אני אומר, צו. << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> אנחנו לא גורעים מהסמכויות הרגילות של המשרדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היום הוא עושה את זה גם בלי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא יכול - - - << אורח >> דוד ימין: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אולי אתה לא יודע על זה. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> אני אדייק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שהוא יכול היום. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> מה שהוא יכול היום בפלטפורמות הרגילות שלו, לא פוגעים לו. אנחנו הוספנו לו עוד פלטפורמה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לקצר בפלטפורמות שלו מתחת לחוק שלנו, זה הוא לא יכול. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> נכון, בלי לבוא לפה עם צו. << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> או פרטנית, פרטנית הוא יכול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לך את הרשימה? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> התחומים שדובר עליהם, שנמסרו לי, זה חקלאות, סיעוד ובניין. לגבי בניין קבענו הוראה ספציפית מאוד בעקבות מה שחבר הכנסת הלוי אמר, שמדברת על הרישיונות שפוקעים. הכנסנו את זה לתוספת הרביעית. אני אקרא את זה: רישיון ישיבה לפי סעיף 2(א2) בחוק הכניסה לישראל לעובדים זרים שמועסקים כדין בענף הבניין על ידי קבלני כוח אדם בעלי היתרים, לפי סעיף 10 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם – ההיתרים לקבוצה הזאת, לפי הבדיקה, מדובר על 1,200 איש שההיתר שלהם פוקע ב-9 בינואר, אז אנחנו מגדירים את זה פה, שהפקיעה בין ה-9 ל-10 - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בתפר, וזה יהיה עד 31 בפברואר 2021. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> עד 28 בפברואר. בפברואר יש רק 28. זה לגבי בניין, לגבי חקלאות וסיעוד, את זה אנחנו צריכים בתוספת השישית להחריג פרטים (35) ו-36). << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש בכל זאת בנושא של הסיעוד להכניס לכאן, אבל דווקא בסיעוד לתת חודשיים נוספים. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> אם אתה רוצה לקבוע תקופה ארוכה יותר לסיעוד, צריך להכניס את זה לתוספת הרביעית, לא לתוספת השישית. התוספת השישית זה החרגה מה לא נמצא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עזוב. לא כדאי. נעשה את זה ככה. כל הסמכויות שיש לשר – החוק הזה לא לוקח ממנו סמכויות שמוקנות לו היום בגין החלטות מינהליות שיש לו כוח לעשות אותן היום? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> כן, אדוני. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יותר מזה, הוא יכול בחודשים האלה לבוא עם צו - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> רק חשוב לציין, לעניין העובדים הזרים בקבוצה הזאת עם ההחרגה שחבר הכנסת עמית הלוי ביקש, שאנחנו כן צריכים לעשות תיקון לסעיף שנותן סמכות לשר להאריך את הדברים, לתקן את התוספת הרביעית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תיקון כאן בחוק? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלעזר, קיבלת. עם הנושא הזה סיימנו, תכנון ובנייה גם סיימנו, עכשיו יש לנו את הנושא של היתר זמני לרישוי עסקים. אני אומר באחריות רבה, אנחנו צריכים ללכת לקראת העסקים הקטנים, במיוחד אלה שנמצאים בתהליך של היתר זמני. זה לא כאלה שהאישורים כבר שוטפים, וצריך דווקא להקל אצלם. אני מקבל את ההצעה של חברי - - - << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> אנחנו יכולים להגיד מה הצעת הממשלה לעניין? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, בבקשה. אגב, אם יש דברים שאתם מתנגדים, מותר לכם להגיד. פה יש דמוקרטיה, בחדר הזה. << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> ההצעה של הממשלה שונה, וזאת ההצעה שאנחנו תומכים בה. דיברנו עם כל נותני האישור הרלוונטיים ברישוי עסקים, והם אומרים: היתר זמני, כשמו כן הוא, זמני, ולכן אנחנו לא חושבים שנכון להאריך אותו מעבר התקופה שלה הוא ניתן. כלומר, ניתן לשלושה חודשים – אנחנו מוכנים לתת עוד שלושה חודשים. ניתן לחמישה חודשים – אנחנו מוכנים לתת עוד חמישה חודשים. ניתן לחצי שנה – אנחנו מוכנים לתת עוד חצי שנה. זאת העמדה שמבטאת לעמדת הרגולטורים את האיזון הכי נכון בין ההקלה לבין הסיכון שעלול להיווצר מההארכה שהיא ארוכה יותר. << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> רק להוסיף עוד נקודה, עלול להתעורר גם קושי משפטי. בגלל היבטי השוויון אנחנו בוחרים פה, גם בהצעה שלנו – אנחנו בוחרים לתת תקופת הארכה ארוכה יותר לבעלי רישיון זמני מאשר רישיונות אחרים מכוח החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יש בעיה חוקית, יש לך אותה כבר בילד אין בתוכו. אנחנו מחריפים את הבעיה. << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> כבודו יודע יותר טוב ממני, מחריפים את הבעיה ברגע שאנחנו מגבילים את זה לתקופה. אגב, אנחנו גם מגדילים לתקופה יותר ארוכה מהתקופה המקורית, כשמלכתחילה זה היה שיקול הדעת המקצועי של גורמי המקצוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז פה אני שואל שאלה, ואני רוצה את הייעוץ שלכם. אני לא יודע אם יש רישיון זמני לחצי שנה או לשנה, אבל אני לא רוצה שזה יהיה במכפלות כאלה, צריך לשים פה איזה גג. אני רוצה שיקבלו את החמישה חודשים, אבל אם זה יגיע בסוף לאלה שיש להם שנה ועוד שנה ועכשיו עוד, הגזמנו לגמרי. השאלה אם אנחנו יודעים - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה שאתה אומר עכשיו על ההבחנה בין עסקים שמקבלים שלושה חודשים, שישה חודשים או שנה, זה בגלל שהרגולטורים עצמם כבר יודעים מה הדרישות. מלון צריך הרבה יותר דרישות וגם יודעים שיש פחות סיכון, ולכן הם הגדילו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל המכפלות - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יעקב, לכן היחס יהיה בהתאמה. אם אתה מוסיף שלושה חודשים או חצי שנה, אתה מוסיף ביחס למה שניתן ברגולציה ממילא, וזה בגלל הקורונה. אני רוצה לומר משהו לגבי מה שאמרה פה שירי ממשרד ראש הממשלה. לגבי העסקים הקטנים, אני מתעקש על תוספת חמישה חודשים, כי המשפטיזציה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני הולך איתך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני יודע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תנו לי רעיון איך אנחנו - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הדירוג ממילא קיים. זה שנתנו למלון שנה, אתה לא צריך להוריד לו. נתנו לו כי הסיכון יותר נמוך והצרכים יותר גדולים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה אתה נותן לו היום? אחרי שהוא קיבל - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אתה נותן לו שנה פלוס חמישה חודשים ולא שנה פלוס שלושה, זה ההבדל. הרי עד שנה אתה נותן פה שלושה חודשים. עזוב שנייה רישוי עסקים, שנתיים זה רק מקרה מיוחד שהרגולטור - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה שלושה חודשים ועוד חמישה חודשים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא. במקום שנה פלוס שלושה חודשים, או שלושה חודשים פלוס שלושה חודשים, אתה נותן לו שלושה חודשים פלוס חמישה חודשים, או שישה חודשים פלוס חמישה חודשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לעשות ככה, אני רוצה להגביל. החמישה חודשים שהצענו יהיו לאלה שמועד ההארכה שלהם הוא עד חצי שנה, כולל חצי שנה. מעבר לזה, זה יורד לשלושה חודשים. זו ההצעה שלי, ואני מבקש ממך לקבל אותה, והיא טובה והיא צודקת. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> דווקא מי שההיתר שהוא קיבל היה קצר יותר, יקבל תקופה ארוכה יותר ממי שקיבל מראש היתר זמני ארוך יותר? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני אסביר לך למה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי זה כבר עסק יותר מורכב, יותר גדול. אנחנו מדברים על העסקים הקטנים. << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> זה לא בהכרח העניין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע, זה לא הולך לפי גודל. אני יודע. << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> יכול להיות עסק שהוא מאוד מורכב ומאוד מסוכן, והוא קיבל שלושה חודשים בדיוק בגלל זה. יכול להיות עסק שהוא מאוד פשוט, אבל התיקון שהוא נדרש לעשות הוא תיקון בתשתית, ולכן זה לוקח יותר זמן, ולכן הוא יקבל שמונה חודשים למשל. אי-אפשר לגזור - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אבל הוא קיבל את השלושה חודשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקשיבי, גברתי. קודם כול, מה שאתם נתתם לו, הוא מקבל. אנחנו אומרים: חמישה חודשים נוספים. אבל אני בא ואומר: אני רוצה להגביל את עצמי, כי אחר כך זה יוצא משהו באמת מעוות. זה יהיה במצב שכבר ישכחו מה זה קורונה כשהוא יצטרך לחדש את העסק שלו, אם זה שנה, שנה וחצי ועוד חמישה חודשים. אין לזה הצדקה. << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> האישורים הזמניים האלה, לפי מה שאנחנו הבנו מהרגולטורים הם עד תקופה של שנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יפה. לכן אני בא ואומר שחמישה החודשים האלה - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אתה יכול לומר שמי שמקבל שישה חודשים ומעלה, מי שקיבל ארכה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יישאר בשלושה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יקבל שישה חודשים, כמו שהם הציעו. הם הציעו הקבלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מי שעד שישה חודשים, יקבל חמישה חודשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. ומי שיש לו חודש או חודשיים? או שאין דבר כזה? << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> חודש ומטה מוחרג מהחוק. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> פחות מחודש החוק לא חל עליו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בפחות מחודש יש החרגה. מחודש ועד שישה חודשים, יקבל - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> - - - חודש וחצי, חודשיים, יהיו לו שבעה חודשים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> נכון, אבל אני אסביר גם למה. אנחנו רוצים שהמשק יחזור בקיץ, לשם אנחנו הולכים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמו שידעו לקבל החלטה ולקחו פה ניהול סיכונים, יכולים לקחת גם את ניהול הסיכון הזה. << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> רק אולי להציע הצעה שהיא לא כעמדתו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו תהיה יועץ שלי, יועץ של יושב-ראש הוועדה. << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> בדיוק. לשיטתכם. אני מבין שמה שרוצה חבר הכנסת הלוי להגיע זה ל-1 ביוני. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לקיץ. שאנשים יוכלו - - - << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> אני הולך איתך. זו לא עמדת הממשלה, זו לא עמדתי. הבענו את עמדת הממשלה קודם, אבל אפשר לקבל את עמדתנו של השלושה חודשים, ארבעה חודשים, חמישה חודשים, ולכתוב שזה יוארך בשלושה חודשים או עד ליום ה-1 ביוני 2021, לפי המאוחר. ואז מי שמסתיים עכשיו, וצריך לקבל שלושה חודשים, יקבל עד ה-1 ביוני. מי שיקבל ב-1 במאי, יקבל שלושה חודשים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אוגוסט. אוגוסט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איזה תאריך אמרת? << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> הבנתי שרוצים לתת להם את החמישה חודשים שזה עד יוני, אבל אם אוגוסט, זה הרבה מאוד. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> החמישה חודשים לחודשיים שמסתיימים בסוף פברואר, זה באוגוסט. << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> אבל אז אתם נותנים שישה חודשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מדבר על ה-1 ביוני? << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> אתם תקבעו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. כיועץ. << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> אם אתם רוצים לתת חמישה חודשים, עסק שמחר בבוקר מקבל רישיון, נעשה חמישה חודשים ממחר בבוקר, מחר בבוקר מסתיים - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני לא דואג רק למחר, אני דואג לאדם שבפברואר, ואני אומר לך שלא עונים לו בחודש האחרון בעירייה וגם לא יענו לו בחודש הבא, ויענו לו אחרי שייגמרו כל הבידודים והכול, ויש מינימום של התחשבות. אתה לא נותן לו רישוי עסקים, אתה לא מאפשר לו. << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> אבל גם הוא יקבל עד ה-30 ביוני. הוא הציע לפי המאוחר מביניהם. כלומר, גם מי שייגמר לו בפברואר, לא יהיה אף אחד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני הולך על זה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אוגוסט. התקנה שאתה עושה עכשיו זה עד אוגוסט, נכון? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תלוי למי. << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> אז זה מעבר לחמישה חודשים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אתה מעביר שלושה חודשים עד אוגוסט, לכל מי שהגיש היתר עד אוגוסט. נכון, אלעזר? מה התקנה פה עכשיו? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> עד סוף אוגוסט, מי שההיתר שלו אמור לפקוע בתקופה הזאת מה-1 בספטמבר - - - << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> זה לא מאריך לו עד לאוגוסט. << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> אתה נותן לו שבעה חודשים וחצי. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> מה שיובל הציע זה דווקא רעיון מאוד טוב. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> חמישה חודשים ולא יוקדם מה-1 ביוני, אז אני אומר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שהוא אמר, המאוחר מבין שניהם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה בינואר היום. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יקיר, רק ביוני נסיים את החיסונים. זריקה שנייה מתחילה עכשיו. אני לא אומר סתם. אנשים יישארו בבידוד. אנחנו במיליון וחצי, את המיליון וחצי אנחנו עכשיו מחסנים ממוצאי שבת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 1 ביולי, נקודה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה שיעקב אומר. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> 1 ביולי או שלושה חודשים, והמאוחר מבין שניהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. אני מעלה להצבעה את - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מי שמגיש ב-1 במאי, הרי לפי החוק הזה יש לו שלושה חודשים, זה לא מסתיים ב-1 ביולי. << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >> לפי המאוחר. אנחנו לא גורעים לו. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> אם הוא יגיש עכשיו, הוא יקבל עד ה-1 ביולי. אם הוא הוא מגיש ב-1 ביולי, הוא מקבל שלושה חודשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש שזה יופיע בנוסח הזה. אנחנו מאשרים את הנוסח הזה. הצעת חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים) (תיקון), התשפ"א–2020, לפי הנוסח ולפי התיקונים, עם כל התיקונים שנאמרו ואנחנו מסמיכים את היועץ המשפטי לנסח אותם. מי בעד ירים את ידו. מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פה אחד. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> יעקב, אני רק מבהיר שהניסוחים האחרונים ייערכו מול משרדי הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמו תמיד. אני רוצה להודות למשרד ראש הממשלה. היה תענוג לעבוד אתכם ועם היועץ המשפטי של משרד המשפטים, ואני מודה לך גם על הייעוץ. אל תשלח לי חשבונית, כי אני לא יודע לממן את זה. << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> רצינו להגיד לך תודה. הבנו שהשתדלת מאוד שזה יקרה מהר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השתדלתי ואני אומר למנהל הוועדה: צריך לדאוג שזה יגיע ביום שני. להוציא את הדברים שצריך לכיוון מליאת הכנסת. << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> תודה רבה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:21. << סיום >>