פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 29 ועדת החינוך, התרבות והספורט 04/01/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 138 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שני, כ' בטבת התשפ"א (04 בינואר 2021), שעה 13:00 סדר היום: << נושא >> מדיניות פתיחת מערכת החינוך ומעקב אחר יישום האכיפה, נתוני התחלואה וההשלכות הנפשיות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר יאיר גולן ווליד טאהא עופר כסיף תהלה פרידמן מוזמנים: יפה בן דוד – מזכ"לית, הסתדרות המורים צופית גולן – סגנית יו"ר הנהגת הורים הארצית, הנהגת ההורים הארצית משתתפים (באמצעים מקוונים): אינה זלצמן – מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך עינב לוק – מנהלת אגף בכיר שפ"י, משרד החינוך מירום שיף – יו״ר, הנהגת ההורים הארצית ערן דורון – ראש המועצה האזורית רמת הנגב, מרכז השלטון המקומי פרופ' חגי לוין – יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל ד"ר צחי גרוסמן – יו"ר איגוד רופאי הילדים, ההסתדרות הרפואית בישראל פרופ' רונית קלדרון – איגוד רופאי בריאות הציבור רועי חומרי – עמותת עלם משה טור-פז – איש חינוך דנה קורן – הורה זואי קורן – תלמידה ליהי הראל – תלמידת כיתה ה' שיר הראל – תלמידת כיתה ב' רון שרף – תלמיד כיתה י"ב מנהלת הוועדה: יהודית גידלי רישום פרלמנטרי: מאיר פרץ << נושא >> מדיניות פתיחת מערכת החינוך ומעקב אחר יישום האכיפה, נתוני התחלואה וההשלכות הנפשיות << נושא >> << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> שלום לכולם, היום יום שני, כ' בטבת התשפ"א, ה-4 בינואר 2021. אנחנו כברק בתקופת הבחירות ובכל זאת ועדת החינוך של הכנסת זכתה להיות פקטור מאוד רלוונטי בעת המשבר הזה, בטח בימים שבהם רוב מדינת ישראל עסוקה בלאן מערכת החינוך שלנו הולכת ומה יהיה איתה. יזמנו את הדיון הזה היום בכוונה להעמיק וללמוד כמה שיותר את הנתונים של כל המשרדים, שכרגיל לא יהיו נתונים אחידים. אנחנו מעוניינים לעקוב גם אחרי יישום האכיפה או היעדר האכיפה. צריך לומר את האמת: אנחנו יודעים שיש בעיה גדולה מאוד בנושא האכיפה ומיד נוכל לשמוע על כך. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> צריך לשאול קודם אם יש סגר או אין סגר. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> גם נכון. מחר, על פניו, קבינט הקורונה אמור להתכנס ולקבל החלטות בהקשרי הסגר, בין השאר בנוגע למערכת החינוך. כמובן שיש לנו אחר כך את האפשרות להתכנס ולהחליט איך אנחנו מגיבים להחלטות הקבינט כפי שידענו לעשות בעבר. אומר משהו שהוא בבסיס הכול: מי שעוקב אחרי הוועדה יודע שלאורך כל התקופה אנחנו עקביים ושיטתיים ביחס שלנו למערכת החינוך. אנחנו כל הזמן עושים את המרב כדי להשאיר את מערכת החינוך פתוחה, גם את החינוך הבלתי-פורמלי וגם את הגנים. אנחנו עושים את זה במקביל לכך שאנחנו אחראיים, איננו פותחים רק כדי להגיד שפתחנו. חלק מהדברים שחברי הכנסת רצו לפתוח – אני חשבתי שזה מעל ומעבר ולא צריך לפתוח את הכול. גם היום וגם בשבוע הקרוב אנחנו נשקול את צעדנו בשום שכל תוך מעקב אחרי מצב התחלואה הפיזית, וגם תוך כדי שאנחנו מזכירים למשרד הבריאות שהוא אחראי על בריאות הציבור. בריאות הציבור זה גם מצבם הנפשי הקטטוני של הילדים וההשלכות ארוכות הטווח שיש לסגר הזה על החברה הישראלית. אנחנו נמצאים במצב שהכי קל לסגור את הכול, לעשות סגר כללי על מערכת החינוך, לתת נתונים מאוד דרמטיים ומפחידים – אני אומר זאת באופן כללי ולא על משרד הבריאות – את הנתונים שמפשטים את הפילוח לאוכלוסיות אף פעם לא נותנים. יש מסע מאוד אגרסיבי שמאומץ גם על ידי התקשורת, המגמה היא לשקף נתונים דרמטיים על עלייה ולהתעלם מדברים שפרופסורים בכירים חושבים. אני חושב שאחת המטרות של הדיון היא לייצר העמקה בלי שאנחנו חייבים לקבל החלטה בסוף הדיון. היום לא תתקבלנה החלטות, אנחנו מקבלים החלטות – על פי החוק – רק כתגובה למה שקבינט הקורונה והממשלה מחליטים ולא להיפך. כאן אנחנו מתבקשים לגבש קו חשיבה. חבר הכנסת וואליד טאהא, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מסכים עם הפתיח שלך שבוועדת החינוך כל הזמן פעלנו ודאגנו שמערכת החינוך תתפקד. כמובן שהכול בהתאם להנחיות ולכללים ובהתאם לשמירה על בריאות הציבור. אני לא אוהב כל הזמן לשמוע שכל פעם שמתכוונים לעשות צעדים אז ראשית כל פוגעים במערכת החינוך. בכל העולם אוכפים סגרים ומשאירים את מערכת החינוך מתפקדת בהתאם לכללים, אצלנו פוגעים קודם כל במערכת החינוך. כאשר סוגרים את מוסדות החינוך אנחנו לא באמת משאירים את התלמידים בבתים ואז לא בטוח שאנחנו מונעים מהם היחשפות לנגיף. אנחנו צריכים לדאוג שמערכת החינוך, בהתאם לכללים ובהתאם להנחיות של בריאות הציבור. מערכת החינוך צריכה למצוא את הנתיב על מנת לתפקד. יש המון תלמידים שזקוקים למעורבות של המחנכים ושל המטפלים ולכן יש להתחיל לדבר על חיסון לצוותים ולא על סגירת המערכת. אני אתייחס גם בהמשך, תודה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תודה, חבר הכנסת טאהא. אתה צודק מאוד, אני לא מצליח להבין למה אין תיעדוף לצוותי ההוראה בקבלת החיסונים. זה היה מאפשר לנו להשאיר את המערכת פתוחה בבטחה. גם כך המורים והמורות עושים עבודת קודש כבר חודשים, במקום לחסן אותם אז מחסנים כל מיני מקורבים גם אם הם בני 35. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> בחלק מהמקומות נתנו חיסונים לאנשים שלא באוכלוסיית הסיכון. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> נכון. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> ועדיין, אדוני היושב-ראש, הנתונים מראים שהילדים אינם גורם תחלואה. עדיין, כל הנתונים מראים זאת. חיסון אנשי הצוות יכול להוביל לפתירת הבעיה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> חד-משמעית. חבר הכנסת גולן, בבקשה. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> ניסיתי להגיע לנתונים הפנימיים של משרד החינוך. עשיתי זאת בהצלחה. גיליתי שמה שמשרד החינוך קורא לו "אירועים פתוחים", אירועים שלא הצליחו לעקוב אחרי כל שרשרת ההדבקה, כ-80% זה בחברה החרדית. כוונתי לא רק לערים חרדיות אלא גם לשכונות חרדיות בתוך ערים מעורבות ובתי ספר של חברה זו. מבחינת סגל ההוראה: 78% מהאירועים הפתוחים הם במוסדות חינוך של החברה החרדית. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אלו נתונים של משרד החינוך? << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> כן, לא חושפים את זה אבל אלו הנתונים הפנימיים. אם יורדים לרזולוציה של בית ספר –ואני אומר לשבחו של משרד החינוך שמציג נתונים ברזולוציה עד רמת כל בית ספר בארץ – אפשר ממש לבודד את המקומות המסוימים או לסגור כיתות ושכבות מסוימות. השאר יכול להישאר פתוח. הסירוב המתמשך לעבודה דיפרנציאליות ומקצועית, להגיע עד הכיתה האחרונה והמרחב האחרון – זה פשוט עוול לילדי ישראל. כשאנחנו מסתכלים על זה ברמת בית הספר אנחנו רואים שיש כמות מטורפת של מוסדות שאין בהם תחלואה או שהתחלואה היא מינימלית, זה דבר פנטסטי. אנחנו הולכים להשית סבל בל-יתואר על אזרחי ישראל וילדי ישראל כי אנחנו לא מוכנים לעבוד דיפרנציאלית. אם לא היו נתונים אז הייתי אומר שאין מה לעשות ואנחנו לא יכולים להגיד איפה יש בעיה ואיפה אין בעיה. הנתונים של משרד החינוך הם מרשימים, אפשר להגיע לרזולוציה גבוהה ולתת את ההנחיות באופן מדויק. אם לא עושים זאת, הסיבה היחידה היא פוליטית ולא רצון להילחם בקורונה, תודה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תודה לחבר הכנסת גולן. נתחיל בנציגי משרד החינוך. אינה זלצמן, בבקשה. אני רואה שעינב לא פה. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> עינב גם פה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אז אני מאפשר לכם לבחור, שלא כמו שאתם מאפשרים לרשויות המקומיות. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> לגבי הנתונים אריה יתייחס בהמשך. עמדת המשרד, כפי שנאמר בכל מקום, היא שצריך להפעיל את בתי הספר באופן דיפרנציאלי לפי מדד תחלואה בכל היישובים ובכל הגילאים. אבל, אנחנו מבינים ושומעים מה קורה. יש עלייה בתחלואה וצריך לאזן את הדברים כדי שנצא מחוזקים ובריאים יותר. השר קיבל את הצעת ראש הממשלה שמדברת על כך שכיתות גן עד ד' ימשיכו בלימודים וגם כיתות י"א–י"ב שתכף יש להן בגרויות חורף וחשוב שהתלמידים יוכלו ללמוד לקראת הבחינות. כיתות ה'–י ילמדו מרחוק על פי החלטת הממשלה, השר קיבל את ההצעה הזו. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני רוצה להגיד שאין שום החלטת ממשלה כזאת. מה שאת אומרת שזה ששר החינוך – אני לא אתקוף אותך על זה, את זה אני אעשה מולו – אבל אני רוצה לתרגם: שר החינוך מודיע לפני שהקבינט מתכנס שהוא מסכים לוותר על חצי ממערכת החינוך שתישאר בבית. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> ההחלטה היא מה-23 בדצמבר, בוא נדייק. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני מאוד דייקתי בדבריי. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> גם אני. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> שר החינוך אומר את מה שהוא אמר בשבוע שעבר, יוצא לאולפנים ומספר איך הוא נלחם על כל הילדים כשבינתיים הוא מסכים מראש לוותר על חצי מהם. אלו העובדות. מפה אפשר להתקדם ואני אומר לך את זה, אינה, בהערכה רבה, זו לא אשמתך. הציבור צריך לדעת את עמדתו הרשמית של מדינת ישראל. המשרד לא מנסה להילחם על פתרון עבור כיתות ה'–י' ומניח להם להישאר בזום בלי שאנחנו יודעים כמה זמן הסגר הזה יימשך. אם את רוצה אפשר לעבור לאריה, זו לא עמדה שלך, פשוט צריך שמי שרואה אותנו יידע את האמת. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אריה לא נמצא, אפשר לעבור לעינב. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> עינב לוק, מנהלת אגף שפ"י, בבקשה. << אורח >> עינב לוק: << אורח >> שלום לכולם, אני רוצה להציג את הנושא ואת ההיבטים הרגשיים שכרוכים בסגירת מערכת החינוך או בסגירתה החלקית. אנחנו ערים לכל המציאות הנפשית שכרוכה בסגירת חלק מהכיתות בבתי הספר. המצוקות הרגשיות, תחושת הבדידות ועוד. אנחנו עושים את כל המאמצים לתת מענים גם מקרוב וגם מרחוק. ככל שמערכת החינוך תהיה פתוחה, ותלמידים יוכלו להגיע לבתי הספר, המענים הרגשיים והטיפוליים יינתנו להם בתוך בתי הספר. ככל שהילדים נמצאים מרחוק אנחנו מנסים להכשיר את צוותי החינוך לאתר גם מרחוק, לקיים שיח רגשי מרחוק, לתת תוכניות שמדברות על נושא של חוסן, חיזוק חוסן נפשי ועוד. מושקעים הרבה מאוד מאמצים ומשאבים בחיזוק אנשי המקצוע – יועצים ופסיכולוגים – כדי שנוכל לתת את כל המענים הנדרשים. העמדה של משרד החינוך היא לנסות להביא את הילדים ככל הניתן לבתי הספר. זה נובע מדאגה לרווחה הנפשית של התלמידים, לצורך שלהם להיות עם בני גילם. זהו צורך בסיסי וחשוב ואנחנו נעשה הכול כדי להמשיך לתת את כל המענים המתבקשים לתת מענים טיפוליים רגשיים. המענים שאנחנו נותנים הם גם לצוותי ההוראה, לתת מענים למורים שזקוקים לתמיכה ולליווי. זה הדבר המרכזי שעומד לנגד עיננו. המציאות המורכבת מקשה על ההיבטים הללו ומחייבת להיות כל הזמן עם היד על הדופק, לאתר ולזהות ולעזור. אני תקווה שנוכל לתת מענה עד כמה שניתן. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> עינב, תודה, יש לך נתונים? ברור שאתם מנסים לתת מענה, אבל מה המצב בשטח, כמה פניות יש, כמה מנותקי קשר יש, איפה הדברים עומדים? << אורח >> עינב לוק: << אורח >> הנתונים שאיתי לא נכונים להיום, אבל יש לנו נתונים לאורך כל התקופה. שאנחנו בודקים את הדברים, גם מתוך דיווחים של יועצות שמספרות מה הפניות שמגיעות אליהן. הפניות המרכזיות הן בנושאי בדידות, מצוקות רגשיות, קשיים - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> עינב, יש לך מספרים? << אורח >> עינב לוק: << אורח >> בבתי הספר היסודיים 60% מהיועצות שענו על סקר אמרו שהנושא העיקרי הוא נושא של בדידות חברתי. בחטיבת הביניים 67%, בחטיבה העליונה 63%, יש נתונים שמתייחסים לאחוז הפניות שמגיעות ליועצות החינוכיות. אנחנו נמשיך - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> יש לי שאלה: יועצת כותבת אצלה את הפניות, האם יש אפשרות להגיד: "בחודש נובמבר פנו כך וכל תלמידים וב-2020 פנו כך וכך תלמידים" האם יש נתונים כאלו? אתם עוקבים אחרי זה? << אורח >> עינב לוק: << אורח >> אנחנו עוקבים, כרגע אין לנו את הנתונים, כשיהיו – אמסור לוועדה. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> עוד הערה חשובה: צריך לזכור שתלמידי כיתות ז,ח,ט,י לא ממש היו בבית הספר בחודשים האחרונים, במיוחד ז,ח,י שזה יועצות חדשות לגמרי. הסיכוי שהם יפנו למבוגר מתוך בית הספר שהם פגשו אותו אולי 10 פעמים הוא אפסי. הם אפילו לא מכירים את מדריכי המוגנות שאמורים להיות בתוך בתי הספר כי הם לא היו בבתי הספר. זה יפה שפונים ליועצות, יש גם דרך לפנות ליועצות, זו, ויאה דולורוזה גילינו את זה כשניסינו. גם אם רוצים לפנות, הילדים כלל לא מכירים את הגורם המייעץ, הם לא פגשו אותם בחטיבות שאלו קבוצות הסיכון הגדולות ביותר. הם היו בסך הכול שבועיים בבית הספר מאז תחילת השנה. הם לא מכירים איך נראה בית הספר. הם יפנו למישהי זרה שהם ראו בריבוע זום ויגידו לה שקשה להם? הם לא פונים לאנשים שהם מכירים אז הם יפנו לאדם זר? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תודה, צופית. עינב, אני מבין שיש מעקב ושהנתונים לא יוצגו פה. << אורח >> עינב לוק: << אורח >> ליועצות מגיעות פניות והן מנטרות את הנתונים. אנחנו מנסים בדרכים שונות לאסוף את הנתונים ולוודא שהילדים שפונים, הדברים העיקריים מגיעים קודם כל למחנכות של הכיתות. מייצרים קשר עם מחנכת הכיתה ודרכה מפנים את הפניות לאנשי המקצוע, למחנכים ולפסיכולוגים. המשימה העיקרית שעומדת לנגד עיננו זה לתת את המענים לא רק לילדים שפונים אלא לזהות באופן אקטיבי. כל המורים עברו הכשרה שנושאה זיהוי ילדים, איך מקיימים שיח רגשי מקרוב ומרחוק, במטרה להיות בקשר רציף עם הילדים. אנחנו לא מחכים לפניות ומשקיעים רבות ביצירת קשר. זה אחד הדברים המשמעותיים שמורים עושים היום, הם בודקים את שלומם ורווחתם של התלמידים ובמידת הצורך מעבירים לאנשי המקצוע. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אריה מור יצטרף לצורך הבאת נתוני המשרד או שלא? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אריה יעלה עוד מעט, הוא יגיע מעט באיחור. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> נשמע את מזכ"לית הסתדרות המורים, הגברת יפה בן דוד, שמכבדת אותנו פה בנוכחותה הפיזית. << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >> שלום, הנושא מאוד חשוב ולכן חשוב לנו להגיע פיזית, אני מודה לכם עבור ההזמנה. מדובר בנושא חשוב וכאוב. איני יודע על אלו נתונים מדברים נציגי משרד החינוך. אנחנו יודעים, הווצאפ שלי מוצף בהודעות אודות בתי ספר שסגרו אותם, במורים שנכנסו לבידוד. 80% מהזמן של המנהלים מופנה לבידודים, לחקירות האפידמיולוגיות, זה לא יעלה על הדעת שמנהל בית ספר צריך לבצע חקירה אפידמיולוגית אבל זה קורה. כבר לפני שבועיים ניתנה הנחייה למנהלים ממשרד החינוך לא לדווח על נוכחות. אז איך יודעים מה קורה בבתי הספר? זו הנחיה שניתנה למנהלי בתי הספר. יש פה מורים בבידוד וילדים בבידוד. למעלה מ-40% מהילדים לא מגיעים לבתי הספר, ההורים חוששים ולא שולחים את התלמידים לבתי הספר. יש גנים שנסגרים ולא מדברים על זה. אני מצפה מוועדה החינוך, אנחנו מקבלים פניות מהורים ומחברי כנסת וזה עדיין לא מחלחל למשרד החינוך, צריך לעשות צעדים, אם לא עושים צעדים זה לא מזיז לאף אחד. אנחנו הכרזנו על סכסוך עבודה ואם עד 12 בינואר צוות הוראה שמעוניינים להתחסן לא יתחסנו – אנחנו נשבית את המערכת. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> הסבירי איפה הנושא הזה עומד, למה הם לא יכולים להתחסן כעת? << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >> אני אגיד לך: זה כל פעם משתנה. כשהכרזתי על סכסוך העבודה, באותו יום התקשרו אלי ממשרד הבריאות וממשרד החינוך. אמרו לי: אנחנו נותנים תיעדוף וכנראה שבשבוע הבא נתחיל לחסן. אני דיברתי גם עם כמה מחלקות ומנהלי בתי חולים והם אמרו לי שמונעים מאיתם לחסן עת עובדי ההוראה. אומרים להם: "אם אתם תחסנו את עובדי ההוראה אנחנו ניקח לכם את החיסונים". ראינו את זה גם במקומות שעצרו את החיסונים. אני אומרת לכם עכשיו שאנחנו מתחסנים כמו גנבים בלילה. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> רגע, הממשלה התחייבה על עדיפות לעובדי הוראה. את צוחקת, אבל אני מנסה להבין ברסמי איפה זה עומד. << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >> אני קטונתי, אתם חברי כנסת, כמה דברים התחייבות ולא עמדו בהם? אני מאמינה למה שמבוצע. עיריית תל אביב התגייסה יחד עם איכילוב ותקתקו את זה. קראנו למורים ולעובדי ההוראה להתחסן. בא משרד הבריאות ופשוט עצר את החיסונים. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> רם, יש פה אנשים שיכולים להגיב לזה? << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >> אני רוצה להגיד - - - << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> זה חמור כי בחלק מהמקומות קופות החולים הורידו את גיל המתחסנים מ-60 ל-55 כי לא היה מספיק ביקוש לחיסונים. במקום שהמדינה תנהל בצורה מאוד דקדקנית מי ראשון מי שני, כשברור שעובדי ההוראה צריכים להיות בעדיפות. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> הם התחייבו על זה. << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >> אנחנו מדברים עם כל העולם, מה אנחנו לא עושים? איני מבינה למה אנחנו צריכים להילחם על משהו שמובן מאילו. מה יקרה, אם ציבור עובדי ההוראה לא יתחסנו אז בתי הספר פשוט ישותקו. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> פתחנו את הדיון עם זה. << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >> אני אומרת דבר כזה, בואו נקשיב למשרד הבריאות, אם משרד הבריאות אומר היום שהמצב מאוד קשה והתחלואה גבוהה, אנחנו רואים את זה בבתי הספר ובגנים. אז אוקיי, החלטתם לסגור? תסגרו עשרה ימים, שבועיים, כמה שהחלטתם. אבל צריך להתנות בצורה חד-משמעית את הסגר בכך שבמהלכו יחוסנו צוותי ההוראה. המדינה צריכה להבין שאם היא מחסנת את צוותי החינוך, המערכת יכולה לעבוד כסדרה עד סוף השנה ולא משנה איזה סגר יהיה. כל עוד לא עושים את זה הם פשוט מסכנים את צוותי ההוראה. לא יעלה על הדעת שהם יעשו זאת. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> יפה, הם לא מסכנים רק את צוותי ההוראה, הם מסכנים גם את התלמידים. << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >> אין ספק. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> ההדבקה היא בקנה מידה רחב. אנחנו יוזמים כמדינה כינוס שלהם בכיתות, אז חובה עלינו לחסן שם. ברור שאי-אפשר לבודד את המפיץ הראשי כי אם אתה מבודד אותו אז אין הוראה. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל אולי נשמע תשובות מהמשרדים, שנדע איפה זה עומד. << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >> זה לא עומד, הם לא עושים, הם אמרו שיש ועדה של 45 אנשים שצריכים להחליט והם החליטו - - - אני רוצה לסכם בפניכם את הבעיות. משרד הבריאות נתן הנחיות כדי שנוכל לשמור על הבריאות. אין אפשרות לשמור על מרחק, לא בגנים ולא בכיתה, יש כיתות עמוסות שיש בהן 35 ילדים. הנושא של עטיית מסכות, הילדים מסירים והילדים רודפים אחריהם כל היום כמו שוטרים. כמה אפשר לרדוף אחרי הילדים בנושא זה? מאחר שהנחיות אלו לא מיושמות אז גם לא מחסנים? למה אתם מחכים? הרי נפטרה כבר גננת. מה אתם רוצים, ריבון העולמים, שיקרה כדי שיזעזע את המדינה. בתקופת משבר הקורונה ראיתם כמה צוותי ההוראה עובדים קשה, זה הזמן להגיד: "אנחנו מעריכים את העבודה שלכם ורוצים שהמשק ייפתח". אבל המשק לא יכול להיפתח אם צוותי החינוך לא יחוסנו. אז מה משרד הבריאות רוצה? רוצים להשאיר את המערכת פתוחה ושצוותי החינוך יאכלו אותה בבריאות שלהם. אני אומרת שחייבת להיות אכיפה. אם הייתי אם לילדים קטנים לא הייתי שולחת אותם כדי שחלילה לא יידבקו בבתי הספר. יתרה מזאת, אני מצפה מהנהגת ההורים שלא ישלחו את הילדים עד שיחוסנו צוותי ההוראה, ואז אני רוצה לראות את משרד הבריאות לא מחסן, ואז אני רוצה לראות את כולם בתקופה כזו שלא יחסנו את צוותי ההוראה. אם לא ניתן שוט על משרד הבריאות כדי שיתעורר, אני אומרת לכם, אנחנו נסגור שוב ושוב. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> יפה, אני רוצה רק לתקן אותך בדבר אחד: אני חושב שגם את היית שולחת את הילדים שלך אם היו אומרים לך שבבית הספר שלהם אין תחלואה. יש הרבה בתי ספר בישראל שאין בהם תחלואה ואין סיבה שלא יעבדו. << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >> אני חולקת על דעתך. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אלו הנתונים. << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >> היום אין בית ספר שאין בו תחלואה, אין בית ספר שאין בו מורים בבידוד. יצאה הנחיה של משרד החינוך שאם חמישה ילדים מאומתים אזי בית הספר ייסגר. אני רוצה להגיד לכם שיש מעל המספר הזה ועדיין לא סוגרים את בית הספר. כשפניתי לבכירי משרד החינוך ואמרתי להם: "זו הנחיה שלכם, אתם נתתם אותה" הם אמרו לי: "מי סיפר לך?". זה מה שמעניין את המשרד, מי סיפר לי, מי אמר לי שכך המצב. מאות מורים בבידוד, גנים נסגרים. הנושא של החינוך הגופני: אמרו שבמקומות פתוחים לא צריכה להיות הגבלה למורים לחינוך הגופני. שילמד כמה שהוא רוצה. מה עשו? נתנו למורה אחד ללמד 16 קבוצות. מה קרה? המורה הזה נדבק בקורונה ו-450 ילדים יושבים בבית. זה נראה הגיוני? גם בשטחים פתוחים דרושה הגבלה. אף פעם לא התחננתי, אבל אני מוכנה להתחנן בשם צוותי ההוראה: עשו משהו בעבורם, לא בשליחת מכתב כי זה לא עובד, אף אחד לא סופר אף אחד פה. אני חושבת שרק בצעדים דרסטיים, להגיד שנלך לסגר אבל לא ניתן להחזיר את מערכת החינוך אם אנשי מערכת החינוך לא יחוסנו. זה לטובת עובדי ההוראה, לטובת המשק, ובעיקר לטובת בריאות התלמידים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תודה, יפה, עבור הדברים החשובים מאוד. חברת הכנסת פרידמן, בבקשה. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אני רוצה להסכים שאני מסכימה עם כל מילה של יפה. אם יש כאן אנשי משרד הבריאות, אני אשמח להבין למה הפרתם את ההתחייבות שנתתם. בשבוע שעבר יושב-ראש הקואליציה וכן שר הבריאות התחייבו שתינתן קדימות לצוותי ההוראה. היינו בחדר כשזה היה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> פעם ראשונה שמיקי זוהר מתחייב למשהו ולא עומד בו. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> התחייבה הממשלה ואני חושבת שיפה צודקת בדבריה. דבר שני, אני כן חושבת שיש בעיה עם זה שאנחנו כל הזמן בגישת "הכול או כלום" – או שהכול סגור או שהכול פתוח – יש כנראה פער בין מועצות אזוריות שבהן המצב טוב יותר לבין ערים שבהן המצב פחות טוב. משרד הבריאות מסרב לדיפרנציאליות. אני מרגישה שזהו המלחמה שלנו בוועדה – לנסות כל הזמן לדחוף לדיפרנציאליות. הדבר הזה מתקיים מאז כשנה. כולנו יודעים שסירבו לסגור ערים אדומות כשאפשר היה לעשות זאת, הסירוב נבע מסיבות פוליטיות, וגם עכשיו זה כך. מתווה הישיבות קרס, יש 900 חולים בישיבות גבוהות, יש 90 חולים בישיבת חברון שהיא אחת מישיבות הדגל. אז סוגרים אותה? לא סוגרים. כולנו מכירים את הנתונים. חוסר המוכנות לעבוד בצורה דיפרנציאלית הוא בעוכרנו. אני חוזרת על הקריאה לתת יותר סמכות לרשויות. אתמול ראיתי ראשי רשויות שהחליטו לסגור. אני חושבת שזה צעד מעורר הערכה שראש רשות לוקח אחריות. את מספרת שבתל אביב חיסנו את צוותי ההוראה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> עד שעצרו להם. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אני אומרת - - - << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >> אני אומרת לכם את האמת אני פשוט פוחדת לומר איפה אנחנו יודעים שמחסנים גיל 50 ומעלה. אנחנו רק נגיד ומשרד הבריאות יעצור את זה. לכן אני אומרת שאנחנו מתחסנים כמו גנבים בלילה. ראשי רשויות עושים הסכמות עם מנהלי קופות חולים ואנחנו שולחים להם הודעות. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> זו בושה, כי ראשי הרשויות מגלים פה התנהלות אחראית בניגוד לממשלה. הדבר השלישי שאני רוצה להגיד הוא שצריך לחשוב שאם הולכים שוב לסגר, וחס ושלום יסגרו גם את הכיתות הנמוכות והגנים, אז צריך לחשוב גם על מענק להורים. הורים עובדים, מפחיתים שעות עבודה. או שנפחית שעות עבודה או שנזניח את הילדים, אלו שתי האופציות. יש ירידות בהכנסות של אנשים אז צריך לחשוב על מענק טיפול בילדים. לא יכול להיות שהציבור נושא על הגב את כל הנטל. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> התמיכה במשפחות היא להילחם נגד ההחלטות הגורפות, להתעקש על כך שמערכת החינוך תופעל באופן דיפרנציאלי. אני חושב שאפשר להציג את הנתונים של ועד ההורים הארצי, הנתונים מבהירים שניתן להגיע לדיפרנציאליות גם במצב של תחלואה. התחלואה בחברה החרדית היא כל כך גבוהה עד שזה צובע כאילו המצב קטסטרופלי בכל החברה בישראל. המצב הוא לא קטסטרופלי, אפשר לעצור אותו. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> בשביל זה צריכים שהרמזור יתעדכן אחת לשבוע, אני לא יודעת למה הוא מתעדכן בקצב הזה. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> צריך לתת את הגמישות הניהולית - - - << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> מסכימה. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> - - - שבאמת יבוצע. אני יכולה להגיד לך שהרשויות יודעות לנהל את זה מצוין לפי בית ספר, הן יורדות לרזולוציות - - - << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> מסכימה לגמרי, אבל לפני שאנחנו ממשיכים בדיון אנחנו צריכים לשמוע את משרד הבריאות. יש התחייבות שהופרה ואנחנו רוצים לשמוע את הסיבות לכך. למה צוות הוראה לא מחוסנים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> פשוט רציתי שאלמנט ההפחדות יגיע אחרי כמה דקות של דיון. צופית, את רוצה להציג נתונים? << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אתחיל ואגיד אם מדינת ישראל תחליט שהיא מתייחסת שוב בצורה גלובלית ותחליט ללכת לסגר, אנחנו חושבים שלא יכול להיות שהמורים יחזרו לפני שהם חוסנו. אם הולכים פה לסגר, ואנחנו לא בעד סגר, אבל אם נלך לסגר צריכה להיות העדפה ברורה בחזרה. כמו שצוותי הרפואה קיבלו עדיפות, גם צוותי ההוראה צריכים לקבל עדיפות. זה צריך להיאמר בצורה ברורה. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> לא רק להיאמר אלא גם להיעשות. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> נכון. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> ( מכאן והלאה מלווה את דבריה בהקרנת מצגת) נסתכל קצת על הנתונים: אלו נתונים של משרד החינוך נכון לאתמול. תסתכלו על הפילוח לפי שכבות גיל: אנחנו לא באמת רואים הבדל, לא בין גם חובה לשאר גילאי הלימוד. למה יש הפרדה וחושבים שש שכבות הן הבעיה הקטסטרופלית. אזכיר שארבע מהשש מגיעות רק ליומיים בשבוע לכמה שעות בודדות. אם יש כזו הדבקה כשהילדים האלו לא בבית הספר, אז תחשבו מה יהיה כשהם ימשיכו. בבית ספר יש לכל הפחות שליטה על שרשרת ההדבקה, אפשר להפעיל את "מגן חינוך" שהגיע הזמן לכך. ניתן להפעיל אותו וצריך להפעיל אותו פעם בשבוע על מנת לנטר את התחלואה. את השקף הזה לא כל כך רצינו להציג בתחילה, אבל הגענו למסקנה שהגיע הזמן שמשרד הבריאות יפסיק להסתכל על מדינת ישראל בשחור ולבן. בכחול זה התחלואה הכללית בכל שכבות הגיל, הכתום זה התחלואה בחברה החרדית. אנחנו לא רוצים להפנות אצבע מאשימה כלפי אף אחד. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אלו הנתונים. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אלו הנתונים של משרד החינוך. לא יכול להיות ש-50% מהתחלואה נמצאת במגזר אחד, ואם ננתק אז נראה שבעצם המצב אצלנו הוא לא כזה קטסטרופלי. התייחסנו פה לשקפים שמשרד הבריאות הציג בדיון בשבוע שעבר. הוספנו עליהם את החיצים שבאופן מאוד נוח משרד הבריאות החליט להתעלם מהם בשבוע שעבר – מתי פתחו את המסחר ואת הקניונים. אם תסתכלו על גרף העלייה גם בשקף הזה וגם בשקף הבא, אני פשוט הכנסתי את הגילאים שהם בספק אצלנו. שימו לב, תראו שמתי שפתחו את המסחר ניכרת קפיצה בתחלואה, לא מתי שהחזירו את כיתות ז' או י'–י"ב או את כיתות ה'–ו'. הקפיצה התחילה כשפתחו את הקניונים, ועוד לא דיברתי על נתב"ג שפתוח באופן קבוע. השקף הבא מציג את החבר'ה בגילאי בגרות. אוטוטו בגרויות והילדים האלה לא לומדים. אני מחזירה את ההצעה שעלתה פה לפני שבוע של י"א–י"ב שילמדו גם בערים אדומות – תחת בדיקות – אין שום בעיה לתת לילדים להגיע למוסדות החינוך. העלייה הגדולה לא התחילה כשפתחו את י"א–י"ב, העלייה הגדולה התחילה כשפתחו את המסחר, כשהילדים האלו לא ראו את בית הספר, אפילו לא בדמיון. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אני רוצה לומר שכהורה לבן בכיתה י"א, רמת ההישגים בהידרדרות נוראית. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> ברור. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אי-אפשר באמת ללמוד בכל הלמידה מרחוק. מה שהם הפסידו עד היום הוא נורא. צריך לתת תוכנית נפרדת שאומרת איך מגבירים את הלימוד האיכותי יותר ולא איך מטילים עליהם עוד מגבלות. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> גם בשקפים הבאים תוכלו לראות שלקחנו את השקפים של משרד הבריאות והוספנו להם שני נתונים מאוד חשובים: פתיחת הקניונים ופתיחת המסחר. גם אם נתקדם עכשיו בגרפים, אנחנו נראה שבערים אדומות יש קפיצה בתחלואה. לאורך כל הדיונים אנחנו מדברים על פתיחה באחריות, לא מדברים על פתיחה גלובלית ופריצת גבולות, אנחנו מדברים על אחריות ציבורית, ואחריות ציבורית היא להסתכל דיפרנציאלית. אם יש לנו אפס תחלואה בתוך מוסד חינוכי, גם אם הוא בעיר כתומה, אין שום סיבה שהוא יהיה סגור אם יש בו אפס תחלואה. זו הירידה לרזולוציה שיש בידי הרשויות ואין בידי משרד החינוך והבריאות. הגיע הזמן שיתחילו ליישם אותה בפועל. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> גם במשרד החינוך יש נתונים על פי רזולוציה טובה. יושב-ראש הוועדה, למשרד החינוך יש רזולוציה גם לגבי פילוח לפי מוסדות בתוך הערים האדומות. יש מוסדות - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> הרזולוציה שלהם מצוינת. רק שבינתיים איש הנתונים שלהם עוד לא עלה. אני מקווה שזה מקרי והוא תיכף יצטרף אלינו, אריה מור. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> בשקף הבא אנחנו רואים ערים כתומות ואדומות שיש בהן בלגאן. בערים צהובות וירוקות – לא. אז אין שום סיבה שבערים הללו לא ילמדו. אין שום סיבה לסגור את כל ילדי ישראל בבית רק כי מישהו רוצה לייצר אווירת סגר, כי מישהו לא מצליח לאכוף את הסגר, כי מישהו לא רוצה - - - << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> כי אין סגר. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אתה יכול להגיד את זה, אני לא, אבל אם מישהו רוצה לייצר פה אווירה של בלגאן אז אנחנו נסגור את הילדים ניקח אותם ואת ההורים כבני ערובה, במקום לעשות את מה שצריך ללא שיקולים פוליטיים. בשקף הזה אנחנו מציגים את רשימת 20 הערים בהן התחלואה הגבוהה ביותר במערכת החינוך: ירושלים, בני ברק, מודיעין עילית, בית שמש - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> זה על פי משרד החינוך. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> כן, על פי משרד החינוך. תראו, ברור שלא צריך ללמוד בערים האלו. וגם שם, פוטנציאלית, בעיר כמו ירושלים שהיא עיר ענקית אי-אפשר להתייחס אליה כיחידה אחת. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> יש שכונות ירוקות בירושלים ויש שכונות אדומות בירושלים. מכיוון שירושלים בנויה גיאוגרפית בצורה שיוצרת חלוקה אז אין בעיה. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> זה היה נכון עד שהחליטו שעובדי הוראה משכונות אדומות יכולים ללמד בשכונות ירוקות. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> בזה צריך לטפל. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> השקף הבא מציג חתך מחוזות. מחוז תל אביב, ירושלים, מרכז – תסתכלו על כמות התלמידים לעומת כמות התלמידים בחינוך החרדי. המספרים הם 5,743 במחוז החרדי לעומת 1,306 בממלכתי בירושלים, 1,234 במרכז, 779 בתל אביב. ושוב, אני לא מפנה אצבע מאשימה כלפי אף ציבור, ממש לא. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> זה לא קשור לאשמה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> את צריכה לתת את הנתונים וזה בסדר גמור. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> היא צודקת שהיא אומרת את זה, שלא יגידו שיש פה השמצה. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> איני מתמקדת בציבור מסוים. אני אומרת שאם יש בית ספר שיש בו התפרצות אז צריך לסגור אותו וזה לא משנה מהיכן מגיעים התלמידים. השקף הבא מתייחס לדבריה של עינב לוק, שאני מאוד מכבדת. יש כאן אינדיקציה שמתבססת על דוח של עלם שיצא השבוע. אנחנו רואים החמרה לעומת השנה שעברה. תסתכלו מה קורה כאן, תסתכלו על המספרים. מדובר רק במי שהגיע לעלם. הם לא מגיעים ליועצות, הם לא מגיעים למדריכי מוגנות. אזכיר שבסגר הקודם החליטו לסגור את סיירת ההורים כי אין בה צורך, הילדים לא מסתובבים בפארק. תסתכלו טוב על מה שקורה פה. בדידות – 1,495 מול 599 ברבעון מקביל לפני שנה. אלימות פיזית, מילולית ומינית – 1,853 לעומת 519 ברבעון מקביל בשנה שעברה. שימוש בסמים – 1,989 לעומת 725. דיכאון וחרדה – 2,272 לעומת 516. שימוש באלכוהול – 2,478 לעומת 962. הנתונים הללו מדברים בעד עצמם, זו המחלה של הקורונה, והיא הרבה יותר מסוכנת. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> המגיפה הנפשית. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> הממוצע פה זה פי שלושה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> וזה רק הפניות. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> זה רק מי שאנחנו יודעים עליו ומי שאזר אומץ וביקש עזרה. תחשבו כמה ילדים לא מבקשים עזרה. המורים שלהם זה ריבוע בזום. יפה, ברור שאין לי שום טענות למורים, המורים בסדר גמור. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> אין פה שום הפתעה, כולנו ידענו שזה יקרה. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> המורים עושים עבודה נהדרת, אבל כשהילד שלי מכיר את המורה רק דרך ריבוע, הסיכוי שהוא יפנה אליה כשהוא במצוקה הוא נמוך. לא בגלל שהמורה לא נהדרת ומקסימה, אלא בגלל שהוא לא יעשה את הצעד כי זה דורש ממנו הרבה מאוד יוזמה והוא פשוט לא יעשה את זה. בנוגע למה שיפה אמרה פה קודם: אם נסתכל על השקפים הבאים נכון לאתמול, יכול להיות שהיום המספרים אחרים, 93.38% מגני הילדים אין בהם חולה מאומת אחד, לפי נתוני משרד החינוך אתמול. << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >> זה לא נכון, חברים. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אלו הנתונים של משרד החינוך. << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >> משרד החינוך בעצמו נתן הנחיות לא למסור נוכחות, אז איך הוא יודע? << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אני לא יודעת, אלו הנתונים - - - << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >> יש הרבה בעיות גם בגנים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> נסכים שעל כל אתגר בנתונים משרד החינוך כנראה שיש מקביל אחד לפחות בנתוני משרד הבריאות. רק ככה כדי לשים את זה בקונטקסט. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה אופטימי. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אנחנו פשוט שמים פה את הנתונים. ב-46% מבתי הספר היסודיים אין אפילו מאומת אחד, למה הם סגורים? למה הילדים האלה צריכים לשבת בבית? אין סיבה טובה. מבודדים שכבה, מבודדים כיתה, מבודדים קפסולה. ושוב, אני עדיין טוענת שהמורים עומדים בחזית וצריכים לקבל חיסונים. << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >> זעקת המנהלים היא שהם לא יכולים להפעיל בית ספר כאשר 11 מורים נמצאים בבידוד. המנהלים לא יכולים לתפעל מערכת בצורה שכזו. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> - - - הרשויות ולחסן - - - << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> יפה, לא בכל בתי הספר יש 11 מורים חולים. הרי יש במשרד החינוך דיפרנציאליות יוצאת מן הכלל, יודעים להגיד איזה בית ספר בעייתי ואיזה לא. מה שלא בעייתי – שיפעל. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> 45.5% מבתי הספר העל-יסודיים אין בהם מאומת אחד. אלו נתונים מאתמול ב-06:00. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> דרמטי. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> משרד החינוך מדבר על "גמישות ניהולית"? הגיע הזמן שיתנו גמישות שכזו. מנהל יודע, עירייה יודעת, אני יכולה להגיד שבעיר שלי עושים את זה נהדר. אז אנא. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> צופית, תודה רבה. אני מקווה שאריה מור לא ירגיש שהמצגת שלו מיותרת אחרי כל הנתונים שהצגת. ערן דורון, יושב-ראש מועצת רמת נגב ויושב-ראש ועדת החינוך של כל המועצות האזוריות. << אורח >> ערן דורון: << אורח >> שלום לכולם, לאחר בדיקה שביצענו הבוקר בכלל המועצות האזוריות אנחנו מתנגדים לחלוטין לסגירת מערכת החינוך במקומות שמוגדרים ירוקים. אצלי יש היום חולה מאומתת בכיתה ב' ועוד חולה בגן שהן בנות אותה המשפחה. לא קרה שום דבר, עצרנו את שרשרת ההדבקה תוך שעה, המערכת ממשיכה לפעול, מי שצריך ללכת לבידוד הולך לבידוד וזהו. רצים מהר מדי לסגור את כיתות ה'–י' גם במקומות שזה לא נצרך. ביצענו בדיקות במרבית המועצות האזוריות. גם בגליל העליון שמונה 29 יישובים, אז שני יישובים הם צהובים ושאר היישובים ירוקים. אני לא מבין את ההיגיון במכסחת הדשא הזו. אני מחזק את חברי הוועדה ומבקש שתעשו ככל יכולתכם על מנת למנוע סגירת כיתות ה'–י' או את כלל הכיתות והגנים, זו תהיה טעות ואין בכך היגיון. המערכות שלנו עובדות, הילדים מרוצים, אנחנו רואים את מה שזה עושה ולכן אני מאוד שמחתי על מה שמשרד החינוך עשה. למשרד החינוך יש משלט פנטסטי שהצליח להפעיל מערכת מניעה מצוינת, צריך להגיד להם יישר כוח. למעלה מ-70% במועצות האזוריות מעל גיל 60 התחסנו. למעלה מ-80% מעל גיל 75 התחסנו כבר. זה אומר שקבוצות הסיכון התחסנו, עובדי ההוראה מתחסנים עכשיו. מה קרה? תנו לילדים להגיע לבית הספר, זה מה שצריך. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> ערן, תודה רבה עבור הצגת העמדה החשובה. יש לך נתונים לגבי מאומתים במועצות האזוריות? << אורח >> ערן דורון: << אורח >> אדאג שתקבלו את הנתונים כשאנחנו נדע אותם. לא בדקתי את הכול אבל מתוך מה שבדקתי אז למעלה מ-90% מהמועצות האזוריות הן מועצות ירוקות לגבי התת-יישובים, אז יש שם גם יישובים אחד כתום ויישוב אחד אדום, אבל מרבית המועצה ירוקה וניתן לעשות את האבחנה בין היישובים הירוקים לאלו שאינם, זה כל הרעיון של הרמזור. לא אנחנו המצאנו את שיטת הרמזור, צריך ליישם אותה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> חד-משמעית, יש כמה אנשים שעדיין מפחדים ליישם את זה. אנחנו מטפלים בזה. תודה, ערן, עמדתך חשובה מאוד ומשיקה לעמדת הוועדה כפי שהיא כבר כמה חודשים. << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >> רם, קיבלתי עכשיו תוצאות של גליל עליון: שלושה בתי ספר סגורים, בכל בית ספר בין 3–6 כיתות בבידוד בממוצע, אנשי צוות בבידוד – 10–16. מלבד זאת כ-30% מהתלמידים לא מגיעים ומספרם עולה מיום ליום. איני מבינה על אלו נתונים נשענו הדוברים שלפני, הם בדיוק הפוכים מהנתונים שאנחנו מקבלים מהשטח. הייתה הנחייה של משרד החינוך לבתי הספר - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני לא מכיר את זה, הייתה הנחייה רשמית כזו? << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >> הייתה הנחייה לא לתת נוכחות, זה מנהלי בתי הספר - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> זו הנחייה רשמית או שמישהו אמר ככה - - - << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >> לא, זו הנחייה של המשרד. הדברים נעשים אחרת לעומת הנתונים שהוצגו פה. המשוואה פשוטה: יש חיסונים – מערכת הבריאות תפעל. אין חיסונים – אז אין מה לעשות, צריך לסגור. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> חבר הכנסת כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, צופית הציגה קודם את השקף והזכרנו את זה כבר כמה פעמים פה. גם מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה שמה על זה דגש, ולפני זה כבר ראינו שהנזק שנגרם כתוצאה מהסגר בכלל ומסגירת מערכת החינוך בפרט גדול בהרבה מהתועלת, אם בכלל קיימת תועלת. הנזק הנפשי שנגרם לילדים – נפשית, רגשית ופיזית – בנוסף למה שנאמר קודם על אלכוהוליזם ועל דיכאון ועלייה בפשיעה. חברים, זה נזק שהשפעותיו ארוכות טווח, מדובר בנזק דורי. אנחנו צריכים לקחת בחשבון את הדברים הללו ולחשוב היטב כשאנחנו שוקלים על כף המאזניים את הנזק מול התועלת. הנזק הרבה יותר גדול. ברירת המחדל שלנו צריכה להיות פתיחה של מערכת החינוך בהתאם למגבלות של שכונות, אזורים, בתי ספר, יישובים שבהם יש התפרצות. ההסתייגות היחידה – וכאן אני מסכים עם מה שאמרה יפה ואני יודע שגם ההורים – יש קונצנזוס שמי שתוקע אותו בינתיים זה משרד הבריאות. אי-אפשר לצפות מעובדי הוראה שייכנסו למוסדות הלימוד בלי שהם מחוסנים. זו דרישה לא אנושית, דרישה שאדם ישים את חייו בכפיו כשיש אפשרות למנוע את זה. אני מסכים עם המשפט האחרון של יפה: יהיו חיסונים – תיפתח המערכת, לא יהיו – לא תיפתח המערכת. זה דבר בסיסי שאני לא רואה שום אפשרות להתנגד לו, זה היגיון צרוף. משהו לגבי תהייתה של חברת הכנסת פרידמן: הייתה לנו ישיבה קודם, בוועדת החוקה, עם שר הבריאות. שאלתי את שר הבריאות, או יותר נכון, אמרתי, אמרתי שאני דורש תיעדוף של עובדי ההוראה בחיסון לטובת פתיחת מערכת החינוך. שר הבריאות אמר שני דברים בהקשר הזה: שמי שדורש בדרך כלל לא מקבל, כשאני לא יודע אם הוא כיון את זה אלי או אל הסתדרות המורים. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> הוא שכח רק שגם הם בוחרים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> הדבר השני שהוא אמר זה כך - - - << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> עופר, אתה צריך לדרוש יפה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> הוא אמר שלא הוא קובע את התיעדוף של המחוסנים, קובעת זאת ועדת מקצועית שיושבים בה 45 אנשים. 44 מתוך 45 התנגדו לתיעדוף עובדי ההוראה. זה מה שאמר השר. << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >> אני בטוחה שחברי הוועדה התחסנו. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אפשר לדעת מי הם חברי הוועדה? גילוי נאות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> איני יודע. כולנו יודעים שיש בעיה גם עם השקיפות, חיסיון של 30 שנים על הפרוטוקולים של קבינט הקורונה. יש פה אוסף של דברים והכול מתחבר להכול. השר עצמו, לזכותו ייאמר, אמר שהוא בעד שתהיה שקיפות והוא מוכן שכל הדברים שהוא אומר יפורסמו. אבל זה לא העניין האישי, אני אומר פה שני דברים שלדעתי הם מאוד משמעותיים לדיון שלנו, למרות שהם נאמרו בוועדה אחרת: אחד זה הנושא של הוועדה המקצועית שלכאורה קבעה שאין תיעדוף לעובדי הוראה. והדבר השני שהוא פחות חשוב לענייננו שמי שדורש ודופק על השולחן – סופו שלא ייענה. זה עניין שאני מעדיף לא להתייחס אליו כי הוא לא רלוונטי לדיון. בהנחה שבאמת יש ועדה מקצועית אז אנחנו צריכים להסתכל על כל הנושא הזה באופן מערכתי. לא מפתיע אותי שצופית הציגה נתונים מסוימים ויפה הציגה נתונים אחרים ומשרד הבריאות נתונים אחרים, ומועצת החרום הציבורית שמורכבת מאנשי מקצוע מציגה נתונים אחרים אף היא. אחזור על המטאפורה של הפילוסוף קרל פופר: הוא אמר שיש דמיון בין מדען לבין דייג. שניהם, דרך משל, זורקים את הרשת. הם לא יודעים מה יצא להם, הם צריכים להסתדר עם מה שיוצא להם. כך זה הדייג וכך זה המדען. המדען מחפש ממצאים, ברגע שהוא מוצא אותם הוא חייב להסתדר איתם גם אם הם סותרים את מה שהוא רצה לגלות. אבל, מוסיף פופר, כל אחד קובע מראש איפה הוא זורק את הרשת מתוך הצפי מה ייצא לו. הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות מציגים בפני הוועדות את מה שהם מעלים בחכתם, הם לא מזייפים נתונים. העניין הוא שהם מטילים את הרשת באזור שהממשלה רוצה ולא איפה שצריך. יוצא מכך שהנתונים המתקבלים משרתים אג'נדה פוליטית ולא את הבריאות של הציבור. תפקידנו כמחוקקים, ובוועדת החינוך ספציפית, להאיר את הנושא הזה וגם להתעקש על מקום השלכת הרשת. כשנעשה את זה אנחנו נגיע לתיעדוף של עובדי ההוראה, והבעיה של מערכת החינוך תיפתר. לכל הרוחות, זה הדבר הכי פשוט. יש לחסן מידית ואפשר לגמור עם זה בתוך ימים בודדים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> חד-משמעית. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש לחסן מידית את כל עובדי ההוראה ולפתוח את מערכת החינוך בהתאם. ואם יש ועדה מקצועית שקובעת אחרת אז כנראה שצריך להיאבק על זה והמאבק צריך להיות משותף להורים, למורים ולתלמידים בגיבוי שלנו. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תודה לחבר הכנסת כסיף, נשמע את דוקטור אפרת אפללו ממשרד הבריאות. שלום לך, מה שלומך? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> היה יכול להיות יותר טוב אם היינו בשבוע שעבר מקבלים את התקנות שהגיעו לוועדה. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> זה היה משנה את הנתון של 50% תלמידים חרדים - - - << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> זה היה מאפשר לכיתות י"א–י"ב ללמוד שזו אחת הטענות שעלו פה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> יכולתם לשנות את זה ולא רציתם. פנינו אליהם ארבע פעמים מאז ובחרתם שלא לשנות את זה. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אתם החלטתם לא לאשר את התקנות. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני מכבד אותך, אני מקבל. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אני רוצה להגיד שכל האמירות שנאמרו עד עכשיו קרוב לשעה מובילות לכיוון אחד, יש הרבה תחלואה בכל המדינה, לא רק במגזרים. אני מרכזת את הנתונים שמגיעים למשלט הלאומי. יש התפרצויות בגנים, חטיבות, בתי ספר יסודיים, תיכונים, מגזר חרדי, מגזר ערבי, מועצות אזוריות, בכל מקום. אי-אפשר לומר שזה רק במקום אחד - - - נקודה אחת. התחלואה גואה בכל המדינה ולא ממתינה לאף אחד. בכל האירועים המורכבים שאני מרכזת יש כמויות גדולות של תלמידים. זה לא תלמיד אחד או שניים, אנחנו מדברים על חמישה, שישה ושבעה תלמידים ואפילו יותר, עובדי הוראה, סייעות, מורים, צוותים, גננות מטפלות. זה מגיע מהקהילה אל החינוך ומהחינוך בחזרה לבתים. זו מערכת אחת, אם אנחנו לא נעצור רגע הכול לשבועיים או שלושה בכל המדינה – שום דבר לא ישתנה. בשבוע שעבר דיברנו על אחוזי תחלואה במערכת החינוך, היו כ-37%. אתמול ושלשום כבר 42% מהתחלואה במדינת ישראל קשורה בחינוך. תלמידים, מטפלות, גננות, מורות וכולי. אי-אפשר להתעלם מהמספר הזה. אני יודעת שיש פה אמירה לגבי דיפרנציאליות, אי-אפשר בנקודת הזמן הזו, היום, לדרוש דיפרנציאליות. אי-אפשר, זה פשוט בלתי-אפשרי. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> למה אי-אפשר? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> כי זה בכל מקום. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> את מייצגת את משרד הבריאות. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> - - - תבוא - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע, אתם בעצמכם, בכל ההחלטות שלכם, עזבי את זה שלא הייתה אכיפה במשך חודשים, גם עכשיו מה שאתם מציגים כנראה מחר לקבינט זה דיפרנציאלי, אז על מה את מדברת? אתם מציעים איפה לפתוח. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אני לא יודעת על מה אתה מדבר. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אה, לא? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אני הכנתי את הנתונים, אני יכולה להראות לך - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> ההצעה בשבוע שעבר - - - << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> בקלאנסווה, טבריה, רחובות, באר שבע, אני לא יודעת - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע, רגע - - - << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> תקשיב, הנתונים - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע - - - << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> הנתונים מבחינת משרד הבריאות, התחלואה היא רוחבית. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אל תבלבל אותם עם עובדות. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אפרת, עני לשאלה פשוטה: בשבוע שעבר אתם הבאתם לפה הצעה שמחולקת על פי שיטת הרמזור. אני צודק, או לא? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקיי, תודה רבה. אז אתם אומרים שאפשר לעשות דיפרנציאלי, על מה את מדברת? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> לא, בשבוע שעבר זה היה בכל המקומות, בלי רמזור, גנים–ד' בכל הרשויות ו-י"א–י"ב בכל הרשויות. לא היה פה שום רמזור בשבוע שעבר. אתם הפכתם את ההחלטה הזו והחלטתם שברשויות צהובות וירוקות ילמדו וכך ביטלתם את החלטת הממשלה, רם. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> את זה שמעתי כבר. ביטלנו את החלטת הממשלה, נכון, מה לעשות, אנחנו הכנסת, תפקידנו הוא לפקח על עבודת הממשלה. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אז לא, ההחלטה שלנו הייתה לא לפי רמזור, זה לא לפי רמזור - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> ב-י"א–י"ב אתם הגשתם לפה אפשרות שם ילמדו בערים האדומות בלבד. זה למה? כי יש מדיניות ולא פועלים באופן רוחבי אלא מקבלים החלטה לפי סדרי עדיפויות. אתן לך להמשיך אבל אני לא אוהב שלה מדייקים בפרטים. אתם אלה שמקבלים החלטות באופן דיפרנציאלי, אז זה לא הגון להגיד שאי-אפשר לעשות זאת. לא באמת אפשר - - - << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אפשר, לא היום. בנקודת הזמן היום זה בלתי-אפשרי. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> גם בשבוע שעבר אמרת את זה. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> רצינו לפני חודש חיסון מהודק בזמן שהיו 1,500 –2,500 חולים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> איזה ריסון מהודק? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> רצינו לעשות דיפרנציאציה בלי לפגוע במערכת החינוך. זה לא קרה - - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> משרד הבריאות מתעלם מכל ההשלכות ההרסניות האחרות - - - << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> - - - בנקודת הזמן של היום זה פשוט לא אפשרי. אנחנו עומדים על 6,000 וזה רק ילך ויעלה עד שנראה השפעה של הדברים שקורים. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> ומה קורה עם החיסון לעובדי ההוראה. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> כמו שאמר שר הבריאות לחברי ועדת החוקה: יש ועדה מאוד מקצועית שמורכבת מ-45 אנשי מקצוע מתחומי בריאות, משפטים, אתיקה. הוועדה הזו קובעת את התיעדופים ואנחנו מתנהגים בהתאם לכך. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> את יכולה לספר רגע על הוועדה? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> מאיפה זה הגיע? איפה זה היה עד עכשיו? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> איני יושבת בוועדה, אני לא יודעת מה - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא שמעתי על הוועדה הזו. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> גם אני שמעתי על זה רק הבוקר. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> - - - אני רואה את המסמך הסופי של הוועדה. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> את יכולה לפרט את הרכב הוועדה? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אני לא מכירה, אני רואה רק את המסמך הסופי. לצערי אני לא יכולה להיות בכל מקום. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> בשבוע שעבר הייתה התחייבות, אם ניתנה התחייבות בלי סמכות אז זה דבר מאוד חמור. הממשלה התחייבה על זה, משרד הבריאות התחייב על זה. עכשיו אתם אומרים שהעברתם את הסמכות למישהו אחר. מה זאת אומרת? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> צרי לי, איני מכירה התחייבות. אני מכירה אמירה ששר הבריאות אמר כרגע בוועדת החוקה. לא הייתי נוכחת במעמד ההתחייבות ולכן אני לא יודעת במה מדובר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> ממתי הוועדה הזו קיימת? מה המנדט שלה? מי כינס אותה? אף אחד מאיתנו לא שמע על זה. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> שוב, אני לא יודעת, אני באמת לא יודעת להגיד לכם. אבדוק ואחזיר תשובה, אין שום בעיה. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אנחנו נשמח. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> איך מצפים לאמון של הציבור, כולל מורים, הורים ותלמידים, כשאף אחד לא יודע מימינו ומשמאל? איך אפשר שהציבור ישתף פעולה עם הנחיות של משרד הבריאות כשבמשרד הבריאות לא מכירים את הוועדה הזו? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> זה שאני לא יודעת להגיד מה הרכב הוועדה לא אומר שמשרד הבריאות לא יודע מי בוועדה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא שאלתי אפילו מי בוועדה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> שנייה, חברים, אנחנו מנסים לשמור על תרבות דיון. אפרת, אם מישהו מעיר לך אז את יכולה להקשיב שנייה ולחכות שהוא יסיים. כך גם להיפך. לא צריך שכל פעם - - - << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אני מתנצלת. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני אומר את זה לכולם. ברור שלא על כל דברי משרד הבריאות יש הסכמה, זה לא אומר שאנחנו צריכים לנהל קרבות של צעקות. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אני אומרת שזה שאני לא יודעת מי יושב בוועדה לא אומר שאין שקיפות ושלא יודעים מי הנציגים. זו לא ועדה סודית, אני אעביר את כל הפרטים בהמשך לוועדה. אני גם שומעת פה שני קולות, מצד אחד אתם אומרים שלא פותחים את מערכת החינוך אם המורים לא מתחסנים, ומצד שני אתם אומרים שאין תחלואה בחינוך. אז אתם מבינים שיש פרדוקס בדברים. יש תחלואה במערכת החינוך, אין ספק שצריך לסגור כרגע ולעצור את התחלואה. לגבי החיסונים: אנחנו - - - זה יקרה. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה הקשר, אני לא מבין מה הקשר? << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> - - - מתחסנים ומורים לא? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אפרת, אני אומר את זה באמת בהערכה גדולה: את צריכה להיות הגונה. אף אחד לא אמר שאין תחלואה במערכת החינוך, זו אמירה חסרת אחריות. העלו ספק לגבי פרשנות הנתונים, לגבי הדיפרנציאליות של איפה יש יותר חולים, לגבי מי מדביק יותר ומי נדבק, אף אחד לא אמר שאין תחלואה. הדיון הזה מתקיים בגלל שהמצב מורכב ולא חד-משמעי כמו שמשרד הבריאות מנסה לתאר. אם היינו הולכים עם משרד הבריאות המדינה מזמן הייתה נסגרת לשנה, היו אפס נדבקים והיינו יוצאים מהקורונה. אחר כך היינו נדבקים עוד פעם אבל לא חשוב. אנחנו מנהלים סיטואציה מורכבת שיש בה הרבה סדרי עדיפויות וצריך לקבל החלטות קשות, כל העולם עושה את זה. גם אנחנו מנסים לחשוב מה נכון לגבי מערכת החינוך, אף אחד לא אמר שאין חולים במערכת החינוך, בואו נוריד את זה מסדר היום. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> משרד הבריאות פרסם הבוקר נתונים, הכול מופיע בתקשורת. המשרד פרסם מקומות שיש בהם תחלואה בכל סוגי המסגרות הקיימות. זו אחריות של כולם לעצור רגע ולתת לקורונה לרדת קצת. עם כל הקושי, גם לי יש ילדים במערכת החינוך, ההשפעה היא ברורה, אני חושבת שלאורך כל הדרך משרד הבריאות הוכיח שאנחנו כן דואגים לבריאות הנפשית וניסינו למצוא את הפתרונות. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> משרד הבריאות הוכיח את זה? לא. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> - - - כמובן שזה משהו שהוא בצד. כרגע, סליחה, אני מאוד מקווה שאתם חיים בתוך עמינו ואתם רואים מה קורה. << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >> אני חושבת שאתם, נציגי משרד הבריאות, לא חיים בתוך עמנו. כולם מבינים שעובדי הוראה צריכים להתחסן ראשונים. אני שמעתי מנהלי בתי חולים ופרופסורים, אין אחד שלא אמר שעובדי ההוראה צריכים להתחסן באופן מידי. מעניין מאוד שבפעם הראשונה אנחנו שומעים על הוועדה האמורה, אנחנו לא יודעים מי יושב בוועדה, עוד לא שמעתי רופא אחד במדינת ישראל שלא אמר שצריך לחסן את עובדי ההוראה באופן מידי. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> ועדת החינוך צריכה לפנות לוועדה הזו כדי לבדוק מתי צוותי ההוראה מתחסנים? איך אנחנו יכולים לדעת? << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >> אם שר הבריאות אומר שמי שדורש לא מקבל - - - << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> כרגע יש תיעדוף - - - << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> את מה שאמרת אנחנו שמענו, אבל איך אפשר לגשת לוועדה כדי להבין לפי התיעדוף מתי מגיעים לצוותי החינוך? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> איני יודעת, אבדוק את כל פרטי ההתקשרות עם הוועדה ונציגה. אנחנו נעביר לוועדת החינוך את הנתונים. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> צוותי חינוך ובריאותם משפיעים על כל המשק. אני לא מבין את התיעדוף הזה. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> יש מסמך תיעדוף שיצא ואפשר להעביר אותו. כרגע עובדי הוראה נמצאים שם אבל לא במקום הראשון. עדיין לא הגענו ליכולת לחסן את כל בני ה-60 ומעלה. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> צוותי הוראה צריכים להיות יחד עם צוותי רפואה. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> יש הרבה מאוד קשישים שנמצאים בבתים ולא מצליחים להגיע אליהם, זו האוכלוסייה שכרגע נמצאת - - - << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >> אבל צעירים אתם כן מחסנים. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> זהו האוכלוסייה שנמצאת כרגע בתיעדוף. אנחנו עושים את כל המאמצים כדי להגיע לכיסוי חיסוני מקסימלי באוכלוסיות שנמצאות בסיכון. לאחר מכן יגיעו עוד חיסונים ואנחנו נמשיך לטפל בשאר האוכלוסייה. << אורח >> יפה בן דוד: << אורח >> משרד הבריאות הוציא את הנושא של תיעדוף. כאשר היה צוותי רפואה ראשונים, אחר כך מעל גיל 60 ואחר כך השב"ס והמשטרה יחד עם צוותי ההוראה. מה אנחנו רואים? שהם מתחסנים וצוותי ההוראה לא מתחסנים. אני לא רוצה לחשוב שאנחנו בני ערובה של מישהו. זה מה שמביא אותי לידי הבנה שגם אנחנו וגם התלמידים בני ערובה. לא יעלה על הדעת שעובדי הוראה לא יתחסנו. לי נאמר על ידי בכירים במשרד הבריאות שבתחילת השבוע יחוסנו. עכשיו אנחנו שומעים שהם לא בתיעדוף להתחסן. אני רוצה לומר לך שאנחנו מתחסנים כמו גנבים בלילה, יחד עם רשויות, קופות חולים ובתי חולים. אנחנו אפילו לא אומרים היכן קיבלנו את החיסון. זה נראה לך באמת תקין? שמחסנים צעירים ולא מחסנים את עובדי ההוראה? כשאומרים שיש עודף של חיסונים ואתם לא רוצים לאבד אותם, אז למה לא מזמינים את עובדי ההוראה? למה מזמינים צעירים בני 20 ו-30? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> הזמן עובר וכמעט לא דיברנו עם נציגים. פרופסור צחי גרוסמן, יושב-ראש איגוד רופאי הילדים. צהריים טובים. << אורח >> צחי גרוסמן: << אורח >> צהריים טובים. אתייחס לשני דברים: המטרה שלי לא הייתה לדבר על החיסונים, אני יכול להגיד לכם בצורה ברורה שמבחינת התיעדוף, עובדי ההוראה נמצאים במסמכים הרשמיים של משרד הבריאות כקבוצה מספר 2, הקבוצה שאחרי 60 ואחרי צוותים רפואיים. איני יכול לומר בשם המשרד האם זה יקרה בפועל או שיקדימו אותם כל מיני צעירים שהתגנבו לתור. רק לידיעתכם, המסמכים הראשונים מציבים את צוותי ההוראה בקבוצה מספר 2 כאמור. אני רוצה לגשת לעניין של הסגר ומערכת החינוך: תראו, מה שאנחנו יודעים, אנחנו אומרים שבמדע אפשר לשחק עם המספרים איך שרוצים וכל גוף יכול לשחק עם המספרים בדיוק לפי האג'נדה שלו. מכל העולם, ואנחנו אומרים זאת שוב ושוב, בכל העולם יש גבול מאוד ברור בין ילדים עד גיל 10 לבין ילדים מעל גיל 10, הן מבחינת ההדבקה והן מבחינת ההידבקות, זה נתון כלל עולמי. כשמשרד הבריאות, לפני חודשיים, פרסם דוח – שערורייתי בעיננו – שילדים מדביקים יותר ממבוגרים, אנחנו יצאנו חוצץ נגד העניין הזה ואמרנו שמשרד הבריאות קיבץ את כל הילדים מגיל אפס עד גיל 19 לקבוצה אחת. לא נכון היה לעשות זאת, יש בפירוש חלוקה לעד גיל 10 ומגיל 10 ואילך. הובאו כאן נתונים אודות מספר מאומתים בכל כיתה שזה זהה לכל הכיתות, זה לא אומר שום דבר מפני שיש פרמטר הרבה יותר חשוב והוא אחוז החיוביים. אחוז החיוביים בגילאי אפס–10 הוא הרבה יותר נמוך מאחוז החיוביים ב-10–19. אנחנו בהחלט חושבים שיש מקום לבצע סוג של דיפרנציאליות. אני יודע שהוועדה בראשותך, אדוני, החליטה אחרת בשבוע שעבר. אני חושב שפשרה היא כואבת לכולם ותאמין לי שאנחנו רואים מאוד את הקשיים הרגשיים של התלמידים. בשבוע שעבר היה במרפאה שלי ילד בין שמונה שחזר לגמגם, ילד בן שבע שחזר להרטיב, ילד שהולך לישון עם ההורים – אנחנו רואים את זה כל הזמן ואנחנו לא זקוקים לנתונים של האגודות שעוסקות בכך. הרופאים חווים זאת במרפאות שלהם. יחד עם זאת, אנחנו חשים בצורך הכואב לאזן בין ההגנה על הילדים לבין ההגנה על הסבא והסבתא באותן משפחות עם ילדים, שלא ימותו – ממש כך. קבענו בעמדה הרשמית שלנו לעשות חלוקה בין אפס–10 לבין 10–19. זו עמדה שרצוי שתתקבל. העמדה הזו תכאב לכולם – למורים, להורים, לסבים – אבל פשרה שכואבת לכולם היא כנראה הפשרה הנכונה. אנחנו חושבים שצריכים להשאיר את הגנים עד כיתות ד' פתוחים ולסגור את כיתות ה'–י' עם כל הכאב והצער על אותם מתבגרים שסובלים מכל הבעיות שפורטו כאן. הסבא והסבתא של המתבגרים הללו חשובים לנו לא פחות מהם. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> צחי, סליחה, אתה מציע את מה שהממשלה הציעה בשבוע שעבר? << אורח >> צחי גרוסמן: << אורח >> נכון, אנחנו תומכים בעמדת הממשלה. אני חושב שהעמדה הזו, זו לא דיפרנציאציה ישראלית, זו לא המצאה ישראלית. אם תעבור על הספרות המדעית מכל העולם, כל הניסיון שהצטבר באירופה ובארצות הברית. גם באירופה עכשיו כל בתי הספר התיכוניים סגורים - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא, לא, לא, זה לא נכון בכלל. אני מזמין אותך להיכנס למפת האו"ם ולראות שמה שאמרת רחוק מהמציאות. אין שום מחלוקת עם הטיעונים המדעיים שלך, קטונתי מלהתווכח. אני אומר שאם לוקחים את העולם, אז לצד הנתונים המדעיים צריך להסתכל גם על המדיניות. המדיניות היא שרוב מוחלט של בתי הספר בעולם לא סגורים, ודאי לא באופן מלא, רובם גם לא באופן חלקי. זה בגלל שחלק מההחלטות מבוססות על מדיניות ולא רק על מדע. זה בסדר - - - << אורח >> צחי גרוסמן: << אורח >> אני מסכים איתך על זה, אבל רק הבוקר עשינו משאל בזק בין קולגות באירופה. רוב התשובות מפרידות בין בית ספר יסודי לתיכון. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> הגילאים באירופה שונים מעט. אפשר כל הזמן לראות באתר של האו"ם מה פתוח ומה סגור. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אנחנו הצגנו פה את הנתונים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני מקבל את האמירות הכלליות שלך, רק בזה לא דייקת. << אורח >> צחי גרוסמן: << אורח >> רבותיי, אנחנו משתדלים להתרחק מהפוליטיקה. אבל כל מי ששומע את הדיונים בוועדות ובממשלה, אי-אפשר להתחמק מכך שכל נושא נגוע בפוליטיקה כזו או אחרת. אני ממש מצר על כך. זו מגמה שצובעת את הנתונים על פי אג'נדה פוליטית. אנחנו מנסים לייצג את הילדים בלבד. העמדה שלנו לעשות את החלוקה מתחת ל-10 ומעל ל-10 נטועה עמוק בפרסומים מדעיים רבים שמתפרסמים בספרות העולמית בנושא ההדבקות בבתי ספר. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני מכבד את מה שאמרת, גם כאן אתה פורט לי על הנימים של מי שלמד חינוך. הכול פוליטי, אבל גם במדע יש פוליטיקה וגם אצל מי שמממן מחקרים. זה בסדר, העולם מתנהל כך, כל המדינות מתנהלות כך. בתוך הדבר הזה התפקיד של הכנסת, של משרד הבריאות וגם של הרופאים הוא לנסות לנתק ככל שאפשר ולקבל את ההחלטה שמיטיבה עם רוב הציבור. זה יכול לנבוע משיקולי בריאות פיזית, בריאות נפשית – כי גם לזה יש מחירים כבדים – ובסוף מגיעים להחלטה. לומר שאנחנו אובייקטיבים והשאר פוליטיים, אני חושב שזה לא מדויק. תודה רבה עבור דבריך, אני שמח שעלית לשידור והשתתפת בדיון. פרופסור רונית קלדרון, בבקשה. << דובר >> רונית קלדרון: << דובר >> שלום, חלק מהבעיות שאנחנו רואים, בעיה אחת היא בעיית הבידודים הרחבים שנגרמים בגלל שברגע שיש ילד מאומת זה מכריח כיתה שלימה להיכנס לבידוד. אנחנו רואים את המעברים של מורים שגורם לזה למורה אחד גורים לבידודים של תלמידים רבים. אנחנו רואים גם כמה אירועים של הדבקות-על שמטרידים אותנו. כל זה גורם לי לחשוב שאנחנו צועדים לקראת סגר מלא. בסיטואציה כזו, יכול להיות שיש לסגור את המערכת לתקופה מוגדרת מראש. כל הסיפור של עד גיל 10 ומגיל 10, אני חושבת שהוא סיפור ידוע וברור לכולם. זה גם די ברור מנתוני משרד החינוך שהתרומה של הילדים להגברת התחלואה היא קטנה. יחד עם זאת, כל הבידודים הענקיים, והמוטציה הבריטית שאנחנו לא יודעים מה חזותה, יכול להיות שצעדי המניעה דורשים הגבלות בעת הזאת לתקופה מוגדרת מראש. אם כל המשק יהיה מושבת אולי זה יהיה פחות בעייתי להשבית את מערכת החינוך לשבועיים. אני אומרת זאת בצער כי אני חושבת שמערכת החינוך היא יקרה ושלילדים נגרם עוול גדול ונזק. כמעט אף סקטור לא הושבת רבות כמו מערכת החינוך. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> מה לגבי הדיפרנציאליות. איך את מרגישה עם זה שאפשר להצדיק סגירה כללית, למה בגלל שיש תחלואה גדולה בחלק מהערים במרכז הארץ אז אנחנו צריכים להשבית את בתי הספר ברמת נגב, לדוגמה. << דובר >> רונית קלדרון: << דובר >> נגיד שאם יש עדיין יישוב ירוק אז בוודאי שהוא לא צריך להיענש. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> חצי מהמדינה ירוקה או צהובה. << דובר >> רונית קלדרון: << דובר >> אני חושבת שנתון זה כבר לא נכון. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> כך אני מכיר, אפשר לוודא זאת שוב. חלק ניכר הוא ירוק ואי-אפשר להתעלם מזה. << דובר >> רונית קלדרון: << דובר >> אם אתה רואה - - - ודאי שאין בה בעיה. כיום אני חושבת שרוב מערכת החינוך העל יסודית היא כבר מושבתת דה-פאקטו כי חלק ניכר מהיישובים הם כתומים ואדומים. בטח בהגדרות החדשות של משרד הבריאות. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> זה לא מדויק. ממה שאנחנו קיבלנו ברביעי האחרון זה היה 51%. << דובר >> רונית קלדרון: << דובר >> ככל שיש יישובים ירוקים, הם לא צריכים לשלם את המחיר. באופן עקרוני היינו צריכים לומר שמערכת החינוך שאינה חרדית לא הייתה צריכה לשלם את המחיר של מה שקורה במערכת החינוך החרדית. באופן מעשי אנחנו רואים שאין שום אכיפה דיפרנציאלית ביחס לאוכלוסייה החרדית. אני לא רואה את האפשרות להסתכל באופן דיפרנציאלי. אם יש בתי ספר ירוקים אז בבקשה, אני חושבת שביחס לאוכלוסייה זה די נמוך, בטח בירושלים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תודה לפרופסור קלדרון. זואי קורן היא תלמידת כיתה ה.' היא ואמא שלה, דנה, נמצאות איתנו. שלום לכן. << אורח >> דנה קורן: << אורח >> שלום, זואי היא תלמידת כיתה ה' והיא בת 10. אני מורה בתיכון בדרום תל אביב. אני משמשת כאן בשני כובעים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> נשמח לשמוע מה דעתכן על המצב. << אורח >> דנה קורן: << אורח >> בשבוע שעבר, ברגע ששמעתי על החלטת הוועדה, קראתי בצהלה: "יש אלוהים וקוראים לו רם שפע". אני מאוד שמחת על ההחלטה האמיצה שקיבלת. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> הלכת קצת רחוק, אבל בסדר. << אורח >> דנה קורן: << אורח >> אני מאוד מודה לכם משום שחווינו את הסגר הראשון והשני, זואי הייתה בכיתה ד' בסגר הראשון, השנתון של היה האחרון לחזור בשנה שעברה. חווינו את שני הסגרים הראשונים בצורה מאוד קשה. זואי תוכל לשתף לגבי הקושי הרגשי והלימודי שנבע מכך, הקושי להתרגל לטכנולוגיות החדשות ולא לקבל את התרפיה שהיא מקבלת בבית הספר. << דובר >> זואי קורן: << דובר >> בקפסולות של הכיתה שלנו אני לומדת עם הקפסולה שלי בחדר מורים, הקפסולה השנייה לומדת בספרייה. בסגרים ממש לא הצלחתי בזום, לא הבנתי כלום, כל הזמן היו תקיעות והמורה לא שמה לב שהיא הייתה במצב השתק. היה גם משעמם. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> הצלחת להקשיב בזום? << דובר >> זואי קורן: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> מה הכי חסר לך עכשיו? << דובר >> זואי קורן: << דובר >> להיות עם כל הכיתה שלי. << אורח >> דנה קורן: << אורח >> עכשיו יש לנו חצי שגרה. זואי לומדת ארבע שעות בלבד בקפסולה, לומדים בחדר המורים ולומדים במדרגות, אבל עדיין זה הרבה יותר טוב מלחזור לסגר. << דובר >> זואי קורן: << דובר >> אני באמת מעדיפה את זה יותר. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> ברור, אפשר בהחלט להבין אותך. זואי, את רוצה להגיד עוד משהו למי שמקשיב? << דובר >> זואי קורן: << דובר >> אנחנו שומרים על ההנחיות, יש כמה ילדים שלא שומרים ואני לא אזכיר שמות. אנחנו מנסים לשמור כי אף אחד לא רוצה לחזור לזום. << אורח >> דנה קורן: << אורח >> כמה שעכשיו הכול חלקי, זה עדיין הרבה יותר טוב ממה שחווינו עד אמצע נובמבר. תודה עבור ההחלטות. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תודה לדנה וזואי. נמצאות איתנו אורלי וליהי ממשפחת הראל. ליהי היא תלמידת כיתה ה'. << אורח >> ליהי הראל: << אורח >> צהריים טובים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> מה יש לכן להגיד על המצב, מה הייתן רוצות שיקרה? << אורח >> ליהי הראל: << אורח >> קשה בזום, קשה להקשיב ולהתרכז. גם למורים קשה להשתלט על התלמידים. הרבה פעמים יש בעיות באינטרנט, המחשב לא עובד, בעיות במשימות, יש עומס. הילדים בודדים, ההורים הולכים לעבודה והילדים נשארים לבד. אין מי שיעזור לילדים בבית. אי-אפשר להיפגש בגלל הסגר ובית הספר זה כל מה שיש מבחינה חברתית. הרבה ילדים גם כל הזמן בטיק-טוק ובמשחקי מחשב כי אין מה לעשות. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> איך קוראים לאחות שיושבת לידך. << אורח >> ליהי הראל: << אורח >> קוראים לה שיר והיא בכיתה ב'. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אז שיר הולכת לבית הספר כרגע. << אורח >> ליהי הראל: << אורח >> אני לא מבינה למה צריך לסגור את בית הספר אם העיר שלנו ירוקה. אנחנו מהוד השרון. גם לא היו חולים אף פעם בבית ספר. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לאורך כל התקופה לא היו חולים בבית הספר? << אורח >> ליהי הראל: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> כל הכבוד לבית הספר. << אורח >> ליהי הראל: << אורח >> אז למה לסגור? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> גם אנחנו חושבים שצריך לעשות הכול כדי לא לסגור, אנחנו לא מחליטים לבד ואנחנו יודעים שליד הוד השרון יש הרבה אנשים שכן נדבקו בקורונה. כל הזמן צריך לראות איך שומרים על הבריאות של כולם – הילדים וההורים – וגם לנסות לאפשר לכם לשמור על שגרת לימוד כמה שיותר. אנחנו מנסים למצוא את הפתרון שיעזור לכם. אנחנו מאוד מודאגים מזה שאת הרבה בבית וזה קשה ומשעמם. מה הכי חסר לך מזה שאין שגרה של בית ספר? << אורח >> ליהי הראל: << אורח >> אני לא יכולה להיפגש עם חברות ולא עם המשפחה. הרבה פעמים אני משועממת, ההורים שלי הולכים לעבודה ואין מה לעשות. גם אין חוגים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> את צודקת, אני מאוד מקווה שבגלל שיש המון חיסונים ויותר ממיליון ישראלים חוסנו אז אולי ממש בתוך כמה שבועות נוכל להחזיר את החוגים, את בית הספר, את תנועות הנוער, גם את האפשרות לפגוש משפחה. אני מבטיח שאנחנו ננסה כמה שיותר מהר, לצד ההסתכלות על הקורונה. ננסה לאפשר לכן להיות פעילות כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תודה רבה לכן ולהורים שלכן. שמחתי להכיר אתכן. יום טוב, מהכנסת. << אורח >> ליהי הראל: << אורח >> צהריים טובים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אתן נהדרות, העליתן חיוך על הפנים של כולנו. אני חושב שגם האמירה של זואי קורן מקודם שהיא לא תזכיר שמות היא אמירה שהוועדה תנציח. אני רוצה להעלות את משה טור-פז שתוך 24 שעות יהפוך רשמית להיות חבר כנסת. נברך אותך, אנשי חינוך בכנסת זה תמיד דבר טוב. << אורח >> משה טור-פז: << אורח >> שלום, תודה רבה. צהריים טובים לכולם, כבוד גדול להגיע לכאן, לוועדת החינוך של הכנסת, הפעם בתור מצטרף לעתיד. אני רוצה לדבר בזכות הנורמליות. אני חושב שרוב הציבור בישראל רואה את המראות הקשים של התחלואה, היינו מקבלים סגירה של המערכת לו זה היה הדבר האחרון שקורה. נאמרו כאן דברים מאוד חשובים: מודל הרמזור, להבחין בין רשויות ירוקות לאדומות. זה מתבקש וחבר שלא מקשיבים לעיקרון שקובעים. הדבר השני, הקול החזק שהושמע פה מפי יפה בן דוד ואחרים. לחסן את המורים כפי שהתחייב משרד הבריאות כי באמת המורים הם המבצעים של מערכת החינוך. הדבר האחרון, מערכת החינוך היא מערכת של ביטחון לאומי, לכן יש לסגור אותה אחרונה ולפתוח אותה ראשונה. אם לא תהיה ברירה וכל המשק ייכנס לסגר אז כנראה שגם מערכת החינוך תיכנס לסגר והציבור יקבל את זה. אבל הקול המדהים של התלמידות ששמענו כאן אומר שזה לא הגיוני, לא הגיוני שכל כך הרבה דברים פתוחים. לא הגיוני שכל כך הרבה מערכות עובדות ומערכת החינוך, שהיא העתיד שלנו, סגורה. זה פשוט לא ייתכן ולכן אני מצטרף לקול שהוועדה הזו משמיעה לתת עדיפות למערכת החינוך, לחסן את המורים, ובכל מקרה להתייחס לסגירת המערכת כמוצא אחרון. את זה אני מביא כאיש חינוך, והחל ממחר כחבר כנסת, תודה רבה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תודה רבה ובהצלחה מחר בהשבעה. אתה מרגיש שזה זמן חריג להיות מושבע, אני יכול להגיד לך שבשנתיים האחרונות היו רבים כאלו שהרגישו. אני חבר כנסת כבר שנה וחצי ועדיין לא נאמתי את נאום הבכורה שלי, כנראה שגם לא אנאם. כל אחד והחריגות שלו בהקשר הזה. צרת רבים חצי נחמה, אתה יודע. << אורח >> רון שרף: << אורח >> שלום לכולם, אני רון, תלמיד כיתה י"ב ממודיעין. שמעתי את כל אנשי המקצוע מדברים בזכות הדיפרנציאליות. אני חושב שהדיפרנציאליות הרבה יותר טובה מאשר סגירה גורפת של שכבות לימוד שלמות. עלינו זה לא משפיע כי תלמידי כיתה י"ב לומדים לבגרויות אבל יש לי אח בכיתה י' ואח בכיתה ה' ויש לי אח שהתחיל מגמה בתחילת שנה וכבר פרש ממנה בגלל שהוא לא הצליח ללמוד דרך הזום. מלבד הנזק הלימודי שנוצר, שאפשר לתקן אותו בעזרת הקלות בבגרויות, יש את הנזק החברתי שדובר בו רבות. יש פי ארבע תופעות של דיכאון וחרדה מאשר בשנים קודמות, פי שלוש תופעות של שימוש באלכוהול ופי 2.5 שימוש בסמים. זה נוראי וממה שאני שומע בפורומים שאני נמצא בהם זה באמת דבר נפוץ. אם מתבגרים שבקושי עם ההורים שלהם מדברים, אפשר לחשוב כמה מתבגרים יש שצריכים את העזרה ולא מעיזים לפנות לצוותים שיכולים לעזור להם. אני מאמין שאם יחזירו את המערכת באופן דיפרנציאלי, אני מעדיף שמי שבעיר כתומה לא ילמד אבל מישהו שבעיר ירוקה כן ילמד, גם אם הוא שנתיים מתחתי ופחות צריך את זה מהבחינה הלימודית, יכול להיות שהוא צריך את זה יותר מהבחינה החברתית. יש לי בכיתה ילדים שכל חייהם החברתיים מתרכזים בבית הספר, בלי בית הספר הם נשארים בלי חיי חברה והם נשארים בודדים. זה מגיע גם לפגיעות עצמיות. הייתי ממליץ להשתמש בשיטת הרמזור. אבקש גם לתת אפשרות למבודדים לבוא להיבחן בבחינות החורף הקרבות. הרבה בתי ספר לא מכניסים תלמידים ללימודים בבית הספר עצמו כי הם פוחדים שברגע שיש חולה אחד בקפסולה אז כל הכיתה תיכנס לבידוד ותפספס את הבגרות. ככה הם נשארים ללמוד רק בזום. אם אפשר לגרום לבתי הספר לתת לתלמידים מבודדים להיבחן. זה לא כזה קשה, אפשר לייחד חדר לכך וזה יהיה מעולה, תודה רבה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תודה רבה. מרום שיף, יושב-ראש הנהגת ההורים הארצית, אתה חסר לנו פה, טוב שאפשר לראות אותך בזום. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> שלום לכולם, אני פונה בתחינה למשרד הבריאות: מה שקורה כרגע בשטח, למעשה אין סגר ברחובות. האנשים איבדו את האמון בתהליכים שאתם מנסים להתוות, וזאת למרות הקיפי התחלואה שעולים. זה אומר משהו, זה אומר שהתהליך הוא לא תקין. הילדים שלנו אינם אמצעי לסגור את ההורים בבתים. אין טיפת היגיון בכל מה שאתם אומרים. אין הבדל בין תחלואה לילד בכיתה ב' לילד בכיתה ח'. אי-אפשר להגיד "תסגרו את ה'–י". למה? אין לזה בכלל הסבר. ילד בכיתה ח' פוגש את הסבים שלו וילד בכיתה ג' לא פוגש? משהו בשיטה שלכם לא עובד. אני רוצה להגיד שאיבדתי את האמון. ביקשנו יחד עם הסתדרות המורים חיסונים למורים. אתם לא נותנים להם חיסונים, זה לא מעניין אתכם, מערכת החינוך לא עומדת בראש סדר העדיפויות שלכם. ביקשנו בדיקות של תלמידים שמבקשים את זה כדי להוריד את מקדם ההדבקה בתוך בתי הספר. אתם לא מאפשרים לקדם את הפרויקט הזה כדי שמערכת החינוך באמת תוכל לעבוד. עושה רושם שכל מה שאתם רוצים לעשות הוא לסגור את מערכת החינוך על מנת להחזיר את ההורים לבתים, זה הדבר היחידי שמעניין אתכם כי אתם לא מבצעים אכיפה במדינת ישראל. את זה כל אחד במדינה יכול לראות. הגיע הזמן שמערכת החינוך תשוב לראש סדר העדיפות של כולנו ותהיה האחרונה להיסגר, הראשונה להיפתח תמיד. בגלל שזו מערכת מסודרת עם תו סגול שאפשר ברגע אחד לסגור 2.5 מיליוני ילדים ו-5 מיליוני הורים בבתים אז קל לכם ללחוץ על ההדק והרבה יותר קשה לבצע אכיפה להחלטות שאתם קיבלתם. איך אתם מצפים שנאמין לכם ונסמוך עליכם, אתם רואים איך הציבור מגיב לדבר הזה, הוא פשוט עושה מה שהוא רוצה והוא לא סומך עליכם. איני קורא לאף אחד להפר את ההחלטות. אנא מכם, שימו את מערכת החינוך בראש סדר העדיפויות של כולנו ותתנהגו בהתאם. דבר ראשון שנדרש הוא חיסון של צוותי ההוראה, יום אחד תקדישו לדבר הזה ותראו איך זה קורה. מחסנים ביום מעל 150,000 אנשים במדינת ישראל, ביום אחד נגמור לחסן את כל המורים ונגמור את הפרשה. כך נוכל לנהל את מערכת החינוך בנפרד מכל מה שקורה פה, תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תודה רבה לך. נמצא איתנו רועי חומרי מארגון עלם, שלום לך. << דובר >> רועי חומרי: << דובר >> שלום לכולם. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> נשמח לשמוע אותך, אם יש בידך נתונים אז בכלל מצוין. << דובר >> רועי חומרי: << דובר >> יש בידי המון נתונים. ממש צר לי על המקום שאליו הדיון הזה התגלגל, בעיני זה ממחיש את גודל הפער בכל מה שנוגע לדאגה לשלומם של בני נוער וצעירים. עינב סיפרה על הנחיית צוותי ההוראה. הייתי שמח לדעת כמה משאבים נתנו לתגבור הנושא הזה. דיברה אפרת אפללו על חינוך ותגבור מערך הפסיכיאטריה, הציגו לנו מספרים: כמה תגברתם, במה תגברתם. אנחנו נמצאים כבר עשרה חודשים בתוך המשבר הזה, כל מערכת החינוך מתכווננת לסגר או לא סגר. כמעט ולא נותנים מענה למה שיקרה ברמה החינוכית, הרגשית. יש פה כיפופי ידיים, בואו נצא מתוך נקודת הנחה שיהיה סגר. מה עושים עם הנוער, מה עושים עם הילדים, מי רואה אותם ונוגע בהם? אין שום דיון בנוגע למה יקרה ביום שיהיו פה החיסונים. אין שום תוכנית סדורה ששיתפו בה גורמי מקצוע אחרים לגבי סיוע לנוער שמתמודד עם משבר. הילדות בנות ה-10 תיארו זאת היטב במילים שלהן. ועדה שלימה על חיסונים או לא חיסונים. שמשרד הבריאות יציג מקדמים ושיפתרו את הדבר הזה. ילדים מגלים נטיות אובדנות, דיכאון, חרדה. זורקים את המספרים כאילו זה כלום. מה עושים עם הדבר הזה? בכל הדיונים שאני מסתכל מדברים על מיטות פנויות בחדרי מיון. אני מנהל את מערך המיון של הרחוב, אני מנהל מערך שמטפל בבני נוער וילדים שמסתובבים ברחוב. אני בתפוסה מלאה, זה מעניין מישהו? מה עושים עם זה שיש החמרה במצב, מי עושה עם זה משהו. חוץ ממשרד הרווחה שנתן תקציבים להגדלת האיתור והסיוע, לא נעשה דבר. אני לא מבין מה יקרה ביום שאחרי, אני לא מבין איך יוצאים לפגוש את בני הנוער בבתים ובקהילות. במדינה שיש עשרה חודשי קיץ בשנה אפשר לשבת מתחת לעץ ולראות איך ילד מרגיש, לגעת בו. כמות הפעמים שהמילה "מרחוק" נזרקה לחלל האוויר בדיון היא מחפירה. די עם ה-"מרחוק". צאו לפגוש את הילדים מקרוב, צאו לגעת בהם, לראות אותם ולהקשיב להם. זה העתיד שלנו והם מופקרים. גם אם יש סגר יש מה לעשות. יש איך לצאת, לגעת ולהקשיב. יש מה לעשות ולא עושים את זה. הוועדה הזו צריכה להרים את הנושא הזה לראש התורן, לא להתעסק בכיפופי ידיים על נתונים מול משרד הבריאות. זה כאילו ילד רואה את שני ההורים שלו מתווכחים והוא לא מעניין אותם. אתם - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רועי, אני מאוד מכבד אותך, מה שאנחנו אומרים פה הוא בדיוק חלק ממה שאתה אומר גם אם זה לא במילים שלך. אותם כיפופי ידיים גרמו לזה שהשבוע הילדים פגשו פחות את המילה "מרחוק" ופגשו יותר מורים. אז בוא נכבד את האמת. אני מסכים איתך באופן חד-משמעי, וטוב שאתה מעלה את זה שלא מספיק עסוקים במה שיקרה ביום שאחרי. זה נכון, אבל אי-אפשר להגיד שאף אחד לא מתעסק במצבם הנפשי של הילדים כי אחרת לא היינו מקיימים את הדיון. << דובר >> רועי חומרי: << דובר >> תשאל את עינב כמה משאבים הוסיפו לה - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> שאלתי אותה, היא לא נתנה נתונים. ביקשתי נתונים בהשוואה לשנת 2019 והיא אמרה שאין לה. << דובר >> רועי חומרי: << דובר >> אז גם על זה צריך לשים דגש. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אנחנו מסכימים. << דובר >> רועי חומרי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש נתונים למשרד החינוך איך נראית נשירה בעידן הזום? מישהו יודע להגיד את זה? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא, אתה צודק. אני מחזק אותך. << דובר >> רועי חומרי: << דובר >> מי צריך לקבוע את המדד הזה? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> נחזור למשרד החינוך אולי יש חידושים בנוגע לנתונים. << דובר >> רועי חומרי: << דובר >> הדיונים הללו צריכים להיות מתורגמים לעוד ועוד פרקטיקה שתדאג לילדים והילדות. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני מסכים. תודה עבור הדברים החשובים. משרד הבריאות והחינוך, יש התייחסות שאתם רוצים להעביר לקראת סוף הדיון? דוקטור אפללו, בבקשה. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> טוב, לגבי הוועדה לתיעדוף חיסוני קורונה שהזכרתי בתחילת הדיון: בראש הצוות עומד דוקטור בעז לב. אתם מכירים אותו ואת פועלו לאורך השנים, מדובר באיש מקצוע מהמובילים בתחום. בנוסף חבר בצוות רופא מחוז חיפה, פרופסור רשפון, מומחה בכל מה שקשור לחיסונים. ובנוסף חבר דוקטור טל ברוש. בצוות הזה חברים אנשים מכל הדיסיפלינות: משרד הבריאות, משרד המשפטים, מומחים מבתי החולים ברחבי הארץ. לא אקריא את כל הרשימה. הוועדה קיבלה כתב מינוי מידי מנכ"ל משרד הבריאות, היא עובדת ימים כלילות כדי לתת את ההנחיות המתאימות והנכונות לפי המאגר שקיים כרגע. כמו שאמר פרופסור צחי גרוסמן: עובדי הוראה נמצאים בתיעדוף הזה. כולם מכירים את המסמך שמלמד על כך, זהו מסמך פומבי. אני מופתעת שחלק מהיושבים בישיבה לא מכירים אותו. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> פעם בחצי שעה אתם מפציצים את מדינת ישראל בנתונים אז לא כולם מצליחים לעקוב. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> מסמך תיעדוף הביניים פורסם ב-23 בדצמבר הוא מסמך שעובדי ההוראה נמצאים בו. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> שם הם שניים בסדר העדיפויות, נכון? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> צריך לסיים לחסן את גילאי 60+. אנחנו עדיין לא חיסנו את כולם, יש הרבה אנשים שצריך להגיע אליהם ולוודא - - -חייבים ללכת להתחסן - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אפרת, כמה זמן, להערכתך, ייקח לחסן את בני 60+? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> איני יודעת, יש הרבה שנמצאים בבתים ואנחנו צריכים להגיע אליהם. יש אחוז לא מבוטל של כאלו שהגיעו אבל יש כאלו שעוד לא. האחריות שלנו כמשרד הבריאות היא לוודא שהאוכלוסייה הזו תחוסן ובזה אנחנו מרכזים את מלוא המאמצים שלנו. לגבי עובדי הוראה, הם נמצאים במסמך התיעדוף. כרגע כמות החיסונים מוגבלת ואנחנו לא יכולים לקחת מקבוצות הסיכון שהוועדה שהזכרתי הגדירה, ולהגיד שאנחנו מעבירים את זה לעובדי ההוראה. גם עובדי ההוראה יקבלו. בואו נאזר במעט סבלנות ונעצור במקביל את התחלואה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תודה, אפרת, אנחנו מקשיבים קשב רב ואני מקווה שאת חשב בזה. האם נציגי משרד החינוך רוצים להתייחס לנתונים, אריה מור? ירד משידור. פרופסור חגי לוין, בבקשה. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> אני מודאג כשאומרים: "אין ספק". אני חושב שאסור לנו לפעול באופן אוטומטי. בוודאי שצריך דיפרנציאליות, אין שאלה בכלל, לא ייתכן שאנחנו לא רואים את הנתונים בחלוקה לפי זרם החינוך ומתייחסים בשונה לפי מידת הסיכון. בוודאי שצריך לאפשר לרשויות המקומיות לעבוד בצורה דיפרנציאליות. הרמזור מסתמך על נתונים מלפני עשרה ימים ואנחנו צריכים נתונים מעכשיו. הרשות המקומית יודעת הכי טוב מה קורה בכל רגע נתון וצריך לאפשר לה לסגור מהר כשהיא רואה התגברות תחלואה, וצריך לאפשר לה לפתוח מהר כשאפשר לפתוח. ודאי שצריך לאפשר למידה בחוץ, בכל שלב צריך לאפשר את הלמידה הזו. לגבי החיסונים: שורש הבעיה הוא שאף גורם מקצועי לא יודע כמה חיסונים יגיעו ומתי. ידיעת נתון זה תאפשר להגיע לעובדי ההוראה לפי התיעדוף של הוועדה המצוינת של משרד הבריאות שקבעה אותם בקבוצת התיעדוף השנייה. הנעלם הגדול שרק הפוליטיקאים יודעים אותו זה כמה חיסונים יגיעו ומתי. את הפלונטר הזה צריך לפתור עכשיו. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> מסכים איתך על הכול. תיקון אחד: ככל שאני יודע, רק אדם אחד יודע לגבי כמות החיסונים. הפוליטיקאים שאני מדבר איתם לא יודעים נתון זה. תודה, אמרת פה דברים חשובים מאוד ביחס לדיפרנציאליות וללימודים בשטח פתוח. אני מודה לכולם עבור ההשתתפות בדיון. קיימנו דיון בן שעתיים, לא קיבלנו נתונים משמעותיים בנוגע לאכיפה לגבי בתי ספר בערים אדומות. אנחנו יודעים שהמצב קשה, לעיתים אין אכיפה בכלל. רצינו לקבל את הנתונים ולא קיבלנו. אחר כך משרד הבריאות אומר: עכשיו כבר אי-אפשר לעשות שום דבר ובמשך כמה חודשים נמנע מלהתעמת עם מי שלא מפחד להתעמת איתו. ההתפרצויות בערים האדומות זה כמעט חצי מהתחלואה בחינוך ברחבי הארץ אבל את זה לא מדגישים. ככל שאני יודע, כרבע מהתחלואה היא בקרב הילדים שלא היו בבית הספר כבר חצי שנה. איך אפשר לטעון שרוב התחלואה היא בתוך בית הספר? זה אבסורד, ילדים מכיתות ה'–י' כלל לא היו בבית הספר למעט עשרה ימים מאז תחילת השנה. זה כל כך ציני לדבר על זה כחלק מהנתונים. לא ראיתי פושים שמשרד הבריאות מוציא כשהוא מסביר שיש אחוז גבוה של ילדים חולים כאשר הם בכלל לא בבית ספר. על זה אנחנו נדבר אחרי שהקבינט יקבל את ההחלטות שלו ואנחנו נצטרך להגיב. תודה רבה לכולם, יש לי עוד הרבה מה להגיד אבל לא נעשה את זה כאן. אני מעריך את כל הדעות ששמענו כאן ואת התלמידות והתלמידים שדיברו. אני מתנצל בפני מי שלא הספקנו לשמוע. ככל שאני פה אז נערוך עוד דיונים ונוכל להמשיך לגעת בנושאים האלה ולעשות כל מה שאפשר כדי לייצג את מערכת החינוך, את ההורים, את הילדים, ולא לתת לשיקולים אחרים שהם לא תמיד מספיק מהותיים להוביל. אנחנו עושים זאת תוך כדי שאנחנו קשובים. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:10. << סיום >>