פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
07/01/2021


מושב שני

פרוטוקול מס' 181
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום חמישי, כ"ג בטבת התשפ"א (7 בינואר 2021), שעה 18:00


סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הידוק הגבלות), התשפ"א-2021 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
עמית הלוי – מ"מ היו"ר
קארין אלהרר
איתן גינזבורג
ניצן הורוביץ
עופר כסיף
תהלה פרידמן
אריאל קלנר

חברי הכנסת:
יעל רון בן משה
משה טורפז
רם שפע


מוזמנים: 
	מיכל גולדברג
	–
	משנה ליועמ"ש, משרד הבריאות

	שרון אלרעי פרייס
	–
	ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

	גאל אזריאל
	–
	מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	אפרת פרוקציה
	–
	משרד האוצר

	עופר לוי
	–
	משרד התחבורה

	אינה זלצמן
	–
	משרד החינוך

	מיכל מנקס
	–
	מרכז השלטון המקומי

	קרן חן-סופר
	–
	יועצת משפטית, איגוד לשכות המסחר

	אורי בוצ'נבסקי
	–
	יועמ"ש מינהלת האכיפה, משטרת ישראל

	שלומי יחיאב
	–
	יו"ר התאחדות הסטודנטים

	צופית גולן
	–
	יו"ר הנהגת ההורים

	רויטל לן כהן
	–
	עו"ד, איגוד הורים לילדים צמי"ד

	עמיחי גבאי
	–
	פעיל הליברלים בליכוד




ייעוץ משפטי: 
גור בליי
ניצן רוזנברג

מנהלת הוועדה:
אסף פרידמן

רישום פרלמנטרי:
יפעת קדם

 << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הידוק הגבלות), התשפ"א-2021 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

ערב טוב לכולם, אנחנו מתכנסים כאן לאשר את תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש. יש לפנינו ארבעה נושאים: הגבלת הפעילות, תחום החינוך, הגבלת מקומות העבודה ונושא התחבורה. נתחיל בהקראה.

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הידוק הגבלות), תשפ"א-2021

בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 12ה, 23, 24, 25, 27 ו-44(ד)(2) לחוק 
סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף – 2020
(להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מתקינה הממשלה 
תקנות אלה:

פרק א': כללי

1. מטרתן של תקנות אלה להדק בתקופה הקובעת את ההגבלות שבתקנות לפי החוק
והמפורטות בתקנות אלה לשם מניעת התפשטות נגיף הקורונה.

2. בתקנות אלה – 

"התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ד בטבת התשפ"א (8 בינואר 2021) עד 
יום ח' בשבט התשפ"א (21 בינואר 2021);

"תקנות הגבלת פעילות" – תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה
החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות), התש"ף-2020;

"תקנות החינוך" – תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש
(הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך), התש"ף-2020;

"תקנות התחבורה" – תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש
(הוראת שעה) (הגבלת פעילות בתחום התחבורה), התש"ף-2020;

"תקנות מקומות עבודה" – תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה 
החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה), התש"ף -2020;

פרק ב': תקנות הגבלת פעילות

סימן א' – הוראת שעה

3. בתקופה הקובעת יקראו את תקנות הגבלת פעילות בשינויים המפורטים בסימן זה. 

4. בתקנה 1 לתקנות הגבלת פעילות, בהגדרת "ספורטאי מקצועי", בפסקה (2), בסופה
יבוא "וכי הקבוצה נרשמה לתחרות או למפעל לפני יום כ"ד בטבת התשפ"א 
(8 בינואר 2021)".

5. בתקנה 2 לתקנות הגבלת פעילות – 

(1) בפסקה (3), הקטע החל במילים "או השתתפות בפעילות ועד סופה" – יימחק;

(2) במקום פסקה 17 יבוא:

"(17) (א) יציאת אדם לטיסה משדה תעופה עד שמונה שעות לפני מועד 
המראת הטיסה ובלבד שהתקיים אחד מאלה:

(1) הטיסה היא למטרה מהמטרות המפורטות 
בפסקאות (2), (3), (7), (10), (13) ו-(14) או למטרת
חזרה של אדם אל מקום מגוריו הקבוע הנמצא מחוץ
לישראל;

(2) הנוסע רכש כרטיס טיסה עד יום כ"ג בטבת תשפ"א
(7 בינואר 2021) ויש לו אישור בכתב על רכישת כרטיס
הטיסה במועד כאמור;

		(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), המנהל הכללי של משרד התחבורה
		והבטיחות בדרכים רשאי לאשר לאדם לצאת ממקום המגורים לטיסה,
		גם אם לא התקיים האמור בפסקות משנה (1) ו-(2) לפסקת משנה (א), 
		אם נמצא לדעתו כי צורך הומניטרי או צורך אישי מיוחד מצדיק זאת;
		החלטה לעניין אישור כאמור תהיה בכתב ומנומקת;

		(ג) אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מאדם לצאת לטיסה שלא משדה
		תעופה למטרת שפורטה בתקנה זו;".

6. בתקנה 4 לתקנות הגבלת פעילות – 

(1) בתקנת משנה (א), במקום "עד 20 עשרים אנשים בשטח פתוח ועד 10 אנשים
במבנה, ואם מקום ההתקהלות כולל גם מבנה וגם שטח פתוח - עד 20 אנשים"
יבוא "עד 10 אנשים בשטח פתוח ועד 5 אנשים במבנה, ואם מקום ההתקהלות 
כולל גם מבנה וגם שטח פתוח – עד 10 אנשים";

(2) אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

"(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין חתונה, ברית והלוויה, "התקהלות
מותרת" - עד 20 אנשים בשטח פתוח ועד 10 אנשים במבנה, ואם מקום ההתקהלות
כולל גם מבנה וגם שטח פתוח – עד 20 אנשים."

7. בתקנה 7 לתקנות הגבלת פעילות – 

(1) פסקה (5ב) – תימחק;

(2) בפסקה (6), במקום "בלבד" יבוא "כהגדרתו בפסקאות (1) עד (3) להגדרת 
"ספורטאי מקצועי" או בעבור אימון של ספורטאי מקצועי כהגדרתו בפסקה (4)
לאותה הגדרה";

(3) בפסקה (7), בפסקת משנה (א), במקום "ובלבד שלא יפעלו מיתקנים משותפים"
יבוא "ובלבד שמטרת השהייה במקום אינה נופש או בילוי ושלא יפעלו מיתקנים
משותפים".  

8. בתקנה 10 לתקנות הגבלת פעילות – 

(1) בתקנת משנה (א), במקום "העולה על 10" יבוא "העולה על 5";

(2) בתקנת משנה (ב)(2), במקום "לא יעלה על 20 בשטח פתוח ו-10 במבנה" יבוא
לא יעלה על המספר האמור בתקנה 4(א), לפי העניין".

9. בתקנה 11א לתקנות הגבלת פעילות, בתקנת משנה (ב), במקום "בתקנה 4(א)" יבוא
בתקנה 4(א) או (א1), לפי העניין".

10. אחרי תקנה 19 לתקנות הגבלת פעילות יבוא:

"סייגים לעניין	19א. אין בתקנות אלה כדי לפגוע בעבודתם של עובדי חברי הכנסת,	
עובדי חברי הכנסת,	של עובדי הערכאות השיפוטיות, ושל עובדי לשכת נשיא המדינה
עובדי הערכאות  	ככל שנדרשת לשם מילוי תפקידם של נושאי המשרה האמורים, 
      השיפוטיות ועובדי 	לפי העניין."
                   לשכת נשיא המדינה

סימן ב': תיקון

11. בתקנה 21 לתקנות הגבלת פעילות, במקום "כ"ה בטבת תשפ"א (9 בינואר 2021) יבוא 
"ח' בשבט התשפ"א (21 בינואר 2021)".

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

רציתי לשאול לגבי הנושא של היציאה. איפה כתובה ההחרגה הספציפית של ההפגנות? צריך להיות ברור שלא רק היציאה להפגנות מותרת מעבר ל-1,000 מטר, אלא גם בשטח פתוח מותר להתכנס יותר מההגבלה שמופיעה פה.

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>   

אין כאן תיקון של תקנה 4(ג) לתקנות הגבלת הפעילות שקובעת איך אפשר להתקהל בהפגנה. אם יש קבוצה של מתקהלים במסגרת הפגנה, קבוצה של הרבה אנשים שלא שומרים על מרחק של שני מטרים, הם יעברו על העבירה של התקהלות ככל שהם יסרבו להוראה של השוטר להתפזר. העניין של ה-10, 5 אנשים או 20 אנשים לא חל על הפגנות, ואין שינוי בעניין הזה. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

פרק ג: תיקון תקנות החינוך

סימן א' – הוראת שעה

12. בתקופה הקובעת יקראו את תקנות החינוך בשינויים המפורטים בסימן זה.

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

13. בתקנה 1 לתקנות החינוך – 

(1) במקום ההגדרה "בחינות" יבוא:

"בחינות" – בחינות בתחום הרפואה והבריאות;";

(2) ההגדרה "בחינות הסמכה" – תימחק;

(3) במקום ההגדרה "פנימייה" יבוא:

"פנימייה" – מסגרת שבה מתגוררים תלמידים המספקת או מיועדת לספק לתלמידים
מגורים ומעטפת חינוכית, חברתית או טיפולית במשך כל שעות היממה כולל לינה, 
לרבות מוסד תורני המקיים פעילות כאמור, והכל ובלבד שהתלמידים שוהים בה 
לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות, ופנימייה כאמור בסעיף 10(ג)(5) לחוק, ולמעט
מסגרת חוץ-ביתית;".   

(4) במקום ההגדרה "תקנות הגבלת השהייה במרחב הציבורי" יבוא:

"תקנות הגבלת פעילות" – תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה
החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות), התש"ף-2020;". 

14. בתקנה 2 לתקנות החינוך – 

(1) בתקנת משנה (א), אחרי "לתלמידים הלומדים בו" יבוא "ולעובדים בו";
(2) בתקנת משנה (ב), פסקאות (2א) עד (2ג) – יימחקו;

(3) במקום תקנת משנה (ג) יבוא:

"(ג) אין באמור בתקנת משנה (א) כדי למנוע את פתיחת המוסד לכניסת 
עובדי המוסד שהגעתם הכרחית לצורך קיום היכולת ללמד מרחוק ולקיים
הוראה מקוונת או לשם קיום היכולת של עובדים אחרים לעבוד מהבית, 
לשם לקיחת ציוד, לשם תחזוקת המוסד או תיקון ליקוי הנדרשים בדחיפות
לשם שמירה על שלמות המוסד, לשם שמירה על המוסד, לשם חלוקת 
תשלומי שכר לעובדי המוסד, או להמשך הפעילות התפקודית של המוסד,
והכל בכפוף להוראות תקנות אלה."

15. בתקנה 3 לתקנות החינוך, המילים "המקיים פעילות כמפורט בתקנה 2(ב)(1) עד
(2ג)" – יימחקו;

16. בתקנה 4 לתקנות החינוך, המילים "המקיים פעילות כמפורט בתקנה 2(ב)(1) עד
(2ג)" – יימחקו;

17. בתקנה 5 לתקנות החינוך, ברישה, במקום "כמפורט בתקנה 2(ב)(1) עד (2ג)" 
יבוא "כמפורט בתקנה 2(ב)(1) ו-(2)".

18. בתקנה 6 לתקנות החינוך, במקום "בתקנה 2(ב)(2א) עד (2ג) ובסעיף" יבוא "בסעיף";

19. בתקנה 7 לתקנות החינוך – 

(1) בתקנת משנה (א), במקום "בתקנה 2(ב)(2א) עד (2ג)" יבוא "בתקנה 2(ב)(2);

(2) תקנת משנה (ו) – בטלה;

20. בתקנה 8 לתקנות החינוך, במקום המילים "המקיים פעילות כאמור בתקנה 2(ב)(1) 
עד (2ג)" – יימחקו;

21. בתקנה 9 לתקנות החינוך, במקום תקנת משנה (א1) יבוא: 
 
"(א1) על אף האמור בסעיף 3ה(ב)(1) לצו בידוד בית, בפעילות כאמור בסעיף 
10(ג)(1) לחוק, תלמידים בכיתות א' ומעלה ואנשי הצוות יעטו מסכה בכל עת,
לרבות בהסעה לפעילות כאמור וממנה, למעט בעת אכילה או בפעילות גופנית."

22. בתקנה 10 לתקנות החינוך, בתקנת משנה (א), במקום "כאמור בתקנה 2(ב)(1) עד (2ג)"
יבוא "כאמור בתקנה 2(ב)(1) ו-(2)".

23. בתקנה 11 לתקנות החינוך, המילים "המקיים פעילות כאמור בתקנה 2(ב)(1) עד (2ג)" –
יימחקו".

24. בתקנה 12(א) לתקנות החינוך, במקום "כאמור בתקנה 2(ב)(1) עד (2ג)" יבוא "כאמור
בתקנה 2(ב)(1) ו-(2)".

25. בתקנה 13 לתקנות החינוך – 

(1) בתקנת משנה (א), במקום "כאמור בתקנה 2(ב)(1) עד 2(ג)" יבוא "כאמור
בתקנה 2(ב)(1) ו-(2)".

(2) בתקנת משנה (ג), במקום "כאמור בתקנה 2(ב)(1) עד 2(ג)" יבוא "כאמור
בתקנה 2(ב)(1) ו-(2)".

26. בתקנה 14 לתקנות החינוך, בתקנת משנה (א), במקום "כאמור בתקנה 2(ב)(1) עד 2(ג)"
יבוא "כאמור בתקנה 2(ב)(1) ו-(2)".

27. בתקנה 15 לתקנות החינוך, במקום "כאמור בתקנה 2(ב)(1) עד 2(ג)" יבוא 
"כאמור בתקנה 2(ב)(1) ו-(2), ובמקום "לפי הוראות תקנה 24, 28א ו-28ב"
יבוא "לפי הוראות תקנה 24".

28. בתקנה 16 לתקנות החינוך, ברישה, במקום "כאמור בתקנה 2(ב)(1) עד 2(ג)" 
יבוא "כאמור בתקנה 2(ב)(1) ו-(2)".

29. בתקנה 17 לתקנות החינוך, תקנת משנה (ג) – בטלה;

30. בתקנה 18 לתקנות החינוך, במקום "כאמור בתקנה 2(ב)(1) עד 2(ג)" יבוא 
"כאמור בתקנה 2(ב)(1) ו-(2)".

31. בתקנה 21(א) לתקנות החינוך, במקום "כמפורט בתקנה 2(ב)(2א) עד (2ג) או
בסעיף 10(ג) לחוק או בפנימייה" יבוא "כמפורט בתקנה 2(ב)(1) ו-(2)".

32. בתקנה 22 לתקנות החינוך, במקום "כאמור בתקנה 2(ב)(1) עד 2(ג)" יבוא 
"כאמור בתקנה 2(ב)(1) ו-(2). 

33. בתקנה 24 לתקנות החינוך –
	
(1) ברישה, המילים "בתקנה 2(ב)(2א) עד (2א4) ו- (2א7) עד (2ג) וכאמור" –
יימחקו;

(2)  פסקה (1א) – תימחק;

(3) בפסקה (3), פסקאות משנה (א), (ג) ו-(ד) – יימחקו.

34. תקנה 24א לתקנות החינוך – בטלה.

35. בתקנה 28 לתקנות החינוך – 

(1) בכותרת השוליים, במקום "חינוך בלתי פורמאלי" יבוא "מתנדבים";

(2) במקום "חינוך בלתי פורמאלי" יבוא "מתנדבים".

36. תקנות 28ב עד 28ז לתקנות החינוך – בטלות.

37. בתקנה 29 לתקנות החינוך – 

(1) בפסקה (2), המילים "והמסלול שנקבע בידי בעל המוסד – יימחקו;

(2) בפסקת משנה (3) – 

(1) בפסקת משנה (ב) פסקת משנה (1) – תימחק;

(2) בפסקת משנה (ב)(2), המילים "מסלול סגור" – יימחקו;

(3) אחרי פסקת משנה (ג) יבוא:

"(ד) על אף האמור בפסקאות משנה (ב) (2) ו-(ג), בעת שעומדות בתוקפן
הגבלות על היציאה ממקום המגורים לפי תקנה 2 לתקנות הגבלת פעילות, 
אם יצא תלמיד משטח הפנימייה אל מקום מגורים אחר, הוא לא יוכל
לחזור לשטחה."

38. התוספת החמישית לתקנות החינוך – בטלה.
 

סימן ב': תיקון
	
39. בתקנה 37 לתקנות החינוך, במקום "ב' בשבט התשפ"א (15 בינואר 2021)" יבוא 
ח' בשבט התשפ"א (21 בינואר 2021)".

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

נתחיל עם תקנות הגבלת פעילות. התיקון שמגביל יציאה של אנשים ממקום מגורים נכנס בתיקון מס' 21. כאן הידקנו את המגבלות. אם עד היום איסור ההתקהלות היה עד 10 אנשים במבנה ו-20 אנשים בחוץ, היום זה משתנה לעד 5 אנשים במבנה ועד 10 אנשים בחוץ, כשיש לזה חריג אחד: קיום חתונה, ברית או הלוויה. לגבי הטקסים הספציפיים האלה יישאר חריג של 10 אנשים במבנה ו-20 אנשים בחוץ, כשאני מזכירה שיציאה לאותם טקסים מותרת אך ורק לקרוב משפחה. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >>   

ובבתי כנסת?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

איסור התקהלות בבתי כנסת יהיה כמו האיסור הכללי - עד 5 אנשים במבנה ו-10 אנשים בחוץ. מדובר פה בהחמרה משמעותית. זה נדרש בשל מצב התחלואה. יש פה איזה שהוא תיקון לגבי ספורטאים מקצועיים. עד היום מי שיכלו להתאמן ולהתחרות היו אך ורק ספורטאים מקצועיים. נעשה פה איזה שהוא צמצום לגבי ספורטאים מקצועיים שמשחקים בליגות, כך שהם יוכלו להתאמן אך לא להתחרות. 

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

אם יש ברית בבית כנסת, מה גובר?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

ברית. השארנו לחנויות המזון לפעול כפי שהן פעלו עד היום, כדי לא ליצור היסטריה סביב חנויות המזון. חנויות המזון וחנויות למוצרי היגיינה הן החנויות היחידות שיוכלו לפעול כמו שהן פעלו עד היום. שם בכוונה לא נגענו.

תיקון נוסף שנעשה זה ביטול האפשרות של השתתפות בתכניות יום לאזרחים ותיקים, כשהחריגים שקיימים היום למסגרות הרווחה נשארו כפי שהם. נגענו רק באותן פעילויות להפגת בדידות של אזרחים ותיקים במרכזי יום. 

תיקון נוסף שנעשה זה הגבלה על יציאה לצורך טיסה לחו"ל, כשהכוונה פה היא טיסה מחוץ לישראל.  

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>   

נשמטה לנו כאן מילה בנוסח. במקום יציאת אדם לטיסה משדה התעופה, זה יהיה טיסה לחוץ לארץ, כדי שלא תהיה מניעה לטוס בתוך ישראל.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

הגבלנו את אפשרות היציאה לטיסה. אפשרות היציאה לטיסה מוגבלת כעת רק למי שרכש כרטיס עד ה-7 בינואר, שזה היום. מי שמתכנן לרכוש כרטיס טיסה מיום זה ואילך, זה צריך להיות לאחת המטרות שפירטנו כאן: טיפול רפואי, מעבר דירה, או חזרה של אדם שמקום המגורים שלו הוא מחוץ לישראל. בנוסף, קיימת ועדת חריגים של המנהל הכללי של משרד התחבורה שתוכל לאשר מקרים פרטניים מטעמים הומניטריים או אישיים, אם קיים צורך מיוחד שמצדיק זאת. 

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>   

סעיף 44(ד)(2) לחוק קובע שאם יש הגבלות שעלולות להשפיע על העבודה של עובדים של חברי כנסת, של שופטים או של לשכת נשיא המדינה, חייבים לקבוע סייגים בתקנות שיאפשרו את עבודתם. היינו חייבים להוסיף את הסייג הזה, כדי שעוזרים פרלמנטרים ועובדים שמלווים את השופטים או את נשיא המדינה יוכלו להמשיך להגיע לעבודה וללוות את נושאי המשרה האמורים.

 << דובר >> משה טור-פז (כחול לבן): << דובר >>   

ראיתי שפעילות פוליטית גם מוחרגת, נכון?

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>   

פעילות פוליטית זה בתיקון אחר שדיברנו עליו היום. מה שהוחרג זו לא פעילות פוליטית לכשעצמה, אלא היערכות לבחירות לכנסת או לבחירות מקדימות של מועמד או של עובד או נותן שירות מטעם מועמד או מפלגה, כשמועמד הוגדר באופן רחב ככה שהוא כולל שר, סגן שר, חבר כנסת, ומי שהודיע שהוא מתכוון להתמודד בבחירות לכנסת או בבחירות מקדימות. 
 
 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

גם עובדי ממשלה.

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>   

עובדי ממשלה הם עובדי מדינה לכל דבר ועניין, הם מטופלים בתקנות מקומות עבודה. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

הם מוחרגים גם ככה.

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>   

הם לא מוחרגים לגמרי. הם נחשבים לעובדים חיוניים שיכולים להגיע למקום העבודה שלהם במכסה מצומצמת בגלל המגבלות של הסגר. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

עוזרי חברי הכנסת לא מוגדרים כעובדי מדינה בהקשר הזה?

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>   

הם לא מוגדרים כעובדי מדינה.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

בהחרגה הזאת הם מקבלים יותר מעובדי מדינה?

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>   

כן, הם מוחרגים לגמרי מהמגבלות. 

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

נקודת המוצא שלי לא השתנתה מאז ששמענו מומחים טוענים פעם אחר פעם שהנזקים הבריאותיים של כל סגר, בנוסף לנזקים הכלכליים והחברתיים, לא נופלים ואולי אף עולים על התועלת שבסגר. 

אם כל המומחים אומרים שיציאה לפעילות ספורטיבית לא מזיקה, למה למנוע את זה? אני לא מבין את ההיגיון בלמנוע ספורט מאנשים. 

לא יעלה על הדעת לבטל את ההיתר ליציאה לצורך פעילות להפגת בדידות עבור אזרחים ותיקים שאינה טיפול סוציאלי חיוני. אנשים, תחשבו על ההורים שלנו ועל הסבים שלנו. לא יעלה על הדעת שיהיה כזה ביטול. כולנו יודעים שבדידות, בעיקר עבור אזרחים ותיקים, היא מכה. שמענו את פרופסור יעקב גינדי, מומחה לגריאטריה, שאומר שבגלל הבדידות יש תופעה של קשישים שמתאבדים על ידי הפסקת אכילה. לא יעלה על הדעת שנסכים לכזה דבר. מה פשר העניין של טיפול סוציאלי חיוני? מי קובע את זה? האם אדם שמרגיש בדידות נוראית והוא על סף התאבדות זקוק או לא זקוק לטיפול סוציאלי חיוני? האם טיפול סוציאלי חיוני הוא רק למי שמוגבל בגופו? אני חושב שהסעיף הזה הוא לא פחות מפשע כלפי האזרחים הוותיקים. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

אני מניח שרפואה נפשית נכנסת להגדרת בריאות, אבל עוד מעט נשמע.

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

יכול להיות. אני חושב שצריך לאפשר לכל מי שסובל מבדידות אפשרות להפיג את הבדידות הזאת על ידי קרוביו - כמובן במסגרת המגבלות הנדרשות, אם זה מסכות, מרחק וכו'. אני לא בא ואומר שנאפשר לכל הנכדים לחבק את הסבים שלהם.  

 << אורח >> עמיחי גבאי: << אורח >>   

אני פונה לוועדה בנוגע לספורט יחידני. בעולם הצלילה, שהוא בתוך המים, לא ניתן להידבק. אני לא מבקש היתר לקורסים, אני מבקש שכל מי שיש לו רישיון צלילה בישראל יוכל לצלול. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

לפי סעיף 6(א) לחוק יסוד כבוד אדם וחירותו כל אדם חופשי לצאת מישראל. זאת זכות חוקתית שאפשר לפגוע בה רק בעמידה בתנאי פסקת ההגבלה. ההגבלה פה לגבי יציאה מהארץ מעוררת קושי לא מבוטל, בהתחשב בזה שיש אמצעי שפגיעתו פחותה: השימוש במלוניות. לצאת ממדינה דמוקרטית זו זכות מאוד יסודית ובסיסית. כיצד ניתן להצדיק את המניעה הזאת כשיש אמצעי שפגיעתו פחותה מבחינת המידתיות? 

שאלה שנייה שעלתה בדיון בסבב הקודם של התקנות, שגם היא תלויה ועומדת בדיון בבג"ץ, זה הנושא של ההגבלה על חנויות של מוצרי חשמל שיכולות למכור רק מוצרי חשמל. אני מבין שלגבי החנויות האחרות, אם זה מזון, בתי מרקחת ואופטיקה, אין מגבלה שהוטלה, הן יכולות למכור כל דבר. עלו טענות בהקשר הזה בנוגע לשוויון מול חנויות אחרות. עלו טענות מצד חנויות הצעצועים והבגדים על כך שסופר יכול למכור צעצועים או בגדים בשעה שהן לא יכולות למכור כי הן סגורות.    

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

	ישנה עתירה תלויה ועומדת בבג"ץ לגבי החריג של מקום שעיקר עיסוקו מכירת מזון ומוצרי היגיינה. אותם מקומות לא יכולים למכור ללא הגבלה מוצרים אחרים. עדיין צריך להתקיים בהם מבחן העיסוק, כשעיקר העיסוק הוא מזון או מוצרי היגיינה. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

הוא שואל לגבי חנויות חשמל שעיקר העיסוק שלהן זה מוצרי חשמל. למה לא להחיל עליהן את אותה אמת מידה?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

בתיקון הקודם הבהרנו שאם חנויות למוצרי חשמל רוצות להיות פתוחות לפי החריג של מוצרים חיוניים, הן יכולות למכור אך ורק את אותם מוצרים חיוניים, וגם פירטנו בתקנה במה מדובר. גם מגבלת התפוסה לגביהן היא מאוד מצומצמת, היא יחס של אדם לשבעה מטרים רבועים, ולא יותר מארבעה אנשים. לגבי חנויות מזון התלבטנו ארוכות בעניין. בג"ץ גם שלח אותנו לבחון את הדברים. זה נכון שאולי מבחינה בריאותית טהורה היה נכון לאפשר אך ורק את המכירה של אותם מוצרי מזון כי אין מחלוקת על כך שמוצרי מזון הם מוצרים חיוניים, אבל כשנעשה הניתוח כולל ההיבטים המשפטיים, ראינו שמדובר בחנויות שגם ללא קשר לקורונה מכרו לא רק מזון אלא עוד מוצרים. כשניסינו להתחיל לומר אלה מוצרים הן יוכלו למכור בנוסף למזון, ראינו שאין אפשרות אמיתית לעשות את זה. בשביל אדם אחד מטריה ביום גשם זה מוצר חיוני שהוא חייב לרכוש כרגע, בשביל אדם אחר מוצר חיוני יהיה זוג גרביים שבמקרה הוא מוצא ליד הקופה. אין לנו באמת אפשרות לבודד במה מדובר, לכן החלטנו להשאיר את התקנה כפי שהיא.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

את יכולה לומר רק מוצרי חשמל, לא דברים אחרים.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

בחנו את האפשרות לבודד רק מזון ומוצרים חיוניים. היו התייעצויות נרחבות בתוך הממשלה עם משרדי הממשלה הרלוונטיים ועם רשות התחרות, אבל המסקנה ברמה המשפטית הייתה להישאר עם החריג כפי שהוא כעת.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

	כי מוצרי חשמל הם פחות חיוניים?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

לגבי חנות למכירת מוצרי חשמל חיוניים יש חריג נפרד. זה נכון שעיקר העיסוק בחנויות מזון צריך להיות מכירת מזון, אבל לפי התקנה כעת, ולא שינינו את זה, הן לא מחויבות למכור אך ורק מזון. שקלנו את הדברים והגענו למסקנה שהפתרון הנכון ביותר הוא להשאיר את התקנה כפי שהיא.

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

מדוע זה הפתרון הנכון?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

כי אחרת היינו צריכים לצמצם את זה למזון פלוס עוד כמה מוצרים חיוניים. לא יכולנו לנקוב במה הם אותם מוצרים חיוניים שאותו סופרמרקט יוכל למכור בנוסף למזון. גם עלתה טענה מבחינת המשטרה שהיא לא תוכל לאכוף את זה. אם נכתוב מוצרי מזון ומוצרים חיוניים נלווים נוספים, נצטרך לתת למשטרה רשימה של המוצרים שמדובר בהם, ואנחנו לא באמת מסוגלים לתת רשימה כזאת. אם סופרמרקט יחליט לנצל את הסגר ולמכור צעצועים וטלוויזיות, זה לא יעבור, כי עיקר העיסוק לא יישאר מזון, הוא כבר יהפוך לחנות שהיא חצי מזון, חצי דברים אחרים.   
   
 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

לא נכון, כי עדיין עיקר העיסוק של סופר גדול יהיה מזון. גם אם הוא יפתח אזור שלם של צעצועים, 80% מהסופר - -

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

אם הוא יפתח אזור שלם של צעצועים, זה בכלל לא בטוח. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

את יכולה להתייחס להגבלת הטיסות?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

מדובר פה באיזון בין אינטרסים. בשלב הזה, כשיש את המוטציות מהנגיף, יש חשש מאוד משמעותי. זה נכון שהבידוד במלונית לאלה שחוזרים מחו"ל נותן פתרון, אבל זה לא נותן פתרון מלא. המוטציה מאוד מטרידה את משרד הבריאות, לכן נדרש עוד הסדר בנוסף להסדר של המלוניות. כן נעשו פה איזונים, כמו שציינת, וכן נעשו פה החרגות, אבל בעת הזאת המטרה היא שאנשים לא ייסעו ויסתובבו בעולם לצרכים שלא נקבנו בהם בתקנה, שהם צרכים די רחבים, ויביאו את המוטציה לכאן.


 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

    יש פה צורך לעמוד במבחן של קשר רציונאלי. הבעיה היא בחזרה לארץ, כשבחזרה לארץ יש לכם סל של כלים, אם זה לשלוח לבידוד בית או למלונית. למנוע ממישהו לנסוע לחו"ל בגלל שמודאגים ממה יהיה כשהוא יחזור? תטפלו במה יהיה כשהוא יחזור. יש פה זכות חוקתית נכבדה שאתה מחויב לתת לה מענה, והמענה הוא לטפל במגוון של צורות במי שחוזר. איך אתם יכולים להצדיק מבחינה חוקתית מניעה של יציאה מלכתחילה בהקשר הזה?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

החרגנו מקרה של אדם שיוצא שלא על מנת לשוב. גם החרגנו מקרה של אדם שיוצא לצורך מעבר דירה. הבעיה שלנו, כמו שאתה אומר בצדק, היא עם אותם אנשים שיוצאים וחוזרים. הבעיה שלנו היא אכן עם החזרה שלהם. זה נכון שיש פתרון בדמות הבידוד, אבל זה לא פתרון הרמטי כי אחוז מאוד ניכר מהחוזרים מקבלים פטור ממלונית. מי שמתחייב לעשות שתי בדיקות פטור מהמלונית, הוא עובר לבידוד ביתי, אבל הבידוד הביתי הוא גם לא הרמטי. אנחנו נמצאים בפני סכנה מאוד מאוד משמעותית מהמוטציה, לכן נדרש פה צעד נוסף, וזה הצעד הנוסף שאנחנו נוקטים בו. 

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

אנחנו נמצאים במגיפה שהיא מגיפה דוהרת, מגיפה עם מעל 7,500,8,000 חולים מאומתים ליום. אני מכירה את נאום הדייג, הדג והרשת. הדייג, הדג והרשת לא מסביר איך בפעם הקודמת שהייתי בוועדת חוקה, שזה היה לפני 10 ימים, היו 660 חולים קשים וקריטיים, והיום יש 916. עלינו בכמעט 300 חולים קשים וקריטיים. זה לא מוסבר על ידי הדייג, הרשת, הבדיקות שעושים וכו'. מקדם ההדבקה הוא 1.25, שזה אומר שאנחנו מכפילים את המספרים כל שבועיים. לפני חודש היינו במצב של רמזור. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

מעולם לא השתמשו ברמזור.

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

לפני חודש היינו במצב ש-20% מתושבי מדינת ישראל היו ביישובים אדומים וכתומים, היום אנחנו במצב ש-20% מתושבי מדינת ישראל הם בירוק וצהוב, 80% הם באדום וכתום. אלה נתונים של מגיפה משתוללת. 

מרגע שמתקבלות ההחלטות עד הרגע שההחלטות מיושמות, עד הרגע שרואים את ההשפעה בשטח, עוברים ימים. אם אנחנו מסתכלים על ההחלטה על סגר בפעם הקודמת, אנחנו רואים שההחלטה על הסגר קרתה כשהיינו ב-2,900 חולים יומיים בממוצע שבועי ועל 4,160 חולים באותו יום ממש. מרגע שנכנסנו לסגר היינו על 5,345. המספרים המשיכו לעלות עד שהגענו ל-9,000. אנחנו היום נמצאים במצב של 8,000 מאומתים ליום, וזה עוד לפני שהתחלנו בכלל את הסגר. כשאנחנו אז הרמנו את הברקס, שזה היה ב-4,000, הגענו ל-9,000. עכשיו אנחנו מרימים את הברקס ב-8,000. צריך להבין שהמספרים עוד יעלו. אנחנו לא נמצאים במצב שאנחנו יכולים להגיד: בוא נחריג את זה, בוא נחריג את זה, בוא נשאיר את זה פתוח, בוא נשאיר את זה פתוח. היינו במצב הזה כשהיינו ב-1,500 מאומתים ליום, ואז אמרנו: לא צריך סגר, צריך ריסון מהודק. עברנו את השלב הזה. צריך להבין שהמצב כרגע הוא מצב של קטסטרופה. אם מועצת החירום הלאומית טוענת במסמך שלה שאנחנו ממציאים דברים, שאנחנו נותנים הערכות שווא, אז בואו תסתכלו על חוות הדעת האפידמיולוגית שקיבלתם. התחזית שהצגנו ב-6.12 לקבינט ישראל מומשה אחד לאחד במספר המאומתים, כשלצערי הרב התחזית של הקשים אפילו החמירה ממה שאנחנו הצגנו, יש הרבה יותר חולים קשים ממה שצפינו. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

מה להערכתך יקרה באי יציאה לסגר בשבועיים-שלושה הקרובים מבחינת הגרפים והתחלואה?

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

זה אומר שאם אנחנו היום נמצאים במקדם הדבקה של 1.25, בעוד שבועיים-שלושה זה פשוט יהיה כפול. אם אנחנו היום ב-8,000 מאומתים ליום, בעוד שבועיים נהיה עם 16,000 מאומתים ביום, כשיחד עם זה עולים גם החולים הקשים. 

לגבי הגבלת פעילות – אין הגבלה לפעילות ספורטיבית. אפשר לצאת לפעילות ספורטיבית בלי הגבלת מרחק, רק שאתה לא יכול לנסוע באוטו ולהתחיל להסתובב. אי אפשר לשמור על סגר במדינת ישראל כשכל אחד נכנס לאוטו ומתחיל להסתובב. אם אנחנו רוצים שיהיה פה סגר הרמטי שבו אנחנו מצליחים להוריד באופן דרמטי את שיעורי התחלואה, אי אפשר שכל אחד ייכנס לאוטו וייסע לאן שהוא רוצה. אם הבן אדם יכול להגיע למקום הצלילה שלו ברגל, הוא מוזמן לעשות את זה. 

אני מבינה את הצורך של הפגת בדידות אצל קשישים. דווקא בתקופה הזאת, עם כל התחלואה המטורפת שיש, הפעילות הזאת שבה קשישים באים במגע אחד עם השני ועם אנשים שמפעילים אותם מסוכנת להם. זה לקחת קשישים, לשים אותם ביחד במצב שבו הם עלולים להידבק. ראינו הדבקות ב"מגן אבות", כולל באנשים שכבר חוסנו מנה ראשונה, כמו אש בשדה קוצים. אם אתם דואגים לקשישים האלה, כדאי שבשבועיים האלה שבהם התחלואה גואה במדינת ישראל לא יהיה מצב שאותם קשישים מתאגדים לאיזה שהוא מקום שבו הם עלולים להידבק, לחלות ולמות. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אמרת שהסגר יהיה יותר משבועיים.

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

קשה לי להעריך כמה זמן זה יהיה. מאוד יכול להיות שזה יהיה יותר משבועיים, אבל בוא נתחיל בשבועיים. אני אגיד לכם מה שונה הפעם מהפעמים הקודמות. הפעם נכנס פה האלמנט של החיסונים. אנחנו מחסנים את האוכלוסייה ביעילות מאוד גבוהה. את האוכלוסייה מעל גיל 60 חיסנו מעל 70%. אני מקווה שהדבר הזה יביא לאפקט כך שבעוד שבועיים נראה פחות תחלואה קשה ותמותה. אף אחד מאיתנו לא רוצה להמשיך את הסגר הזה יותר ממה שנדרש. גם אנחנו, ואולי זה מפתיע, לא נהנים ממנו. 
 
 << דובר >> משה טור-פז (כחול לבן): << דובר >>   

החיסונים לא ייפגעו מהסגר?

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

לא. אתה יכול לצאת לחיסונים בסגר, זה חלק מפעילות רפואית. אין ספק שזה חייב לקרות בסגר. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

מה לגבי השאלה של גור?

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

שינינו את העניין של בידוד כפוי, כי הסיפור של המלוניות לכל החוזרים לא עובד. בין 50% ל-70% היו עם החרגות. אנחנו יכולים לעשות את זה לגבי מדינות מסוימות שיש בהן סיכון מאוד גבוה, אבל להגיד שכולם יצאו ויחזרו למלוניות – זה לא עובד. מעבר לזה, גם יש סיכון להדבקה בהתקהלות בשדה תעופה.    

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>   

לעניין קשישים והפגת הבדידות – נכון שכרגע מבטלים את החריג של יציאה מהבית לאותם אנשים מבוגרים, אבל עדיין נשאר החריג של אדם שיכול לצאת מביתו כדי לסייע לאדם במצוקה או לאדם שצריך סיוע. 

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

יצרנו מתווה עם המשרד לשוויון חברתי בנוגע לאיך לעשות מגע בטוח עם אנשים קשישים. 


 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>   

לגבי העניין של חנויות למוצרי חשמל - כרגע הן יכולות למכור רק מוצרי חשמל. בחנויות שעיקר העיסוק שלהן הוא מכירת מזון או מוצרי היגיינה, השארנו את מבחן עיקר העיסוק. גם אם כלל האוכלוסייה יכולה להזמין דברים דרך האינטרנט, עדיין יש אוכלוסיות שקשה להן עם זה. יש דברים שצריכים אותם מיד שהם לא מזון או מוצרי היגיינה, לכן אנחנו חייבים להשאיר סוג אחד של מקומות שבו יהיה את מגוון המוצרים החיוניים, וזאת מבלי לעשות את ההבחנות המדוקדקות של מה חיוני ומה לא חיוני.  החיוניות של המוצר היא הרבה פעמים בעיני הרוכש, בעיני הצרכן. קשה שהממשלה תקבע מה חיוני למי. 

 << אורח >> קרן חן-סופר: << אורח >>   

יש הגדרה של מוצרים הדרושים לתיקונים חיוניים במערכות התשתית של הבית. תיקונים לאופניים, שזה דבר מאוד חיוני לוולט ולשליחים, הופיעו באתר התו הסגול, רק משום מה ירדו. העניין של תחזוקת מערכות תשתית של הבית יוצר המון בלבול ותהייה מצד עסקים שפונים אלינו בשאלה: האם הכוונה היא רק לתשתיות של הבית, או מדובר גם בתיקונים חיוניים בפני עצמם. אשמח להבהרה בעניין הזה. 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

הבהרנו שהכוונה היא רק לתיקונים חיוניים במערכות התשתית של הבית. בסגר השני פירשו את זה כאילו כל חנות רהיטים יכולה להיות פתוחה. חד משמעית לא. הכוונה היא אך ורק לאותן חנויות שעוסקות בתיקונים חיוניים בתשתיות של הבתים. 

	התיקון לגבי מוסדות חינוך מדבר על סגירת כל המוסדות ללומדים ולעובדים בהם, למעט החינוך המיוחד. כמובן שזה לא פוגע בלימוד המקוון. ההוראה המקוונת ממשיכה כרגיל. 

 << דובר >> רם שפע (כחול לבן): << דובר >>   

זה פוגע מאוד, כי כל אלה שהיו אמורים לעשות את זה מתוך המוסד, לא יכולים.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

יש חריג לעובדים שנדרשים להגיע למוסד החינוך לצורך הפעלה של אותן מערכות. 
 
 	החרגנו פה את כל אותן פנימיות של ילדים בסיכון וכל אותן פנימיות לילדים שהפנימייה היא עבורם חלופת בית. לגבי הפנימיות הרגילות, אנחנו לא מדברים על פנימייה ממגזר אחד או ממגזר אחר. אכן יש תחלואה בפנימיות. אם אנחנו סוגרים את הפנימיות, המשמעות היא שכל תלמידי הפנימיות מתפזרים לבתיהם ומפיצים את התחלואה, לכן אמרנו שמי שנשאר בפנימייה לא יוצא ממנה. אם הוא יוצא הוא לא יכול לחזור. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >>   

 אנחנו מדברים על קבוצת מוסדות שהיו בהם 900 חולים, ואתן יודעות את זה כמוני. מתווה הישיבות קרס. עכשיו אתם אומרים: אותו אנחנו ממשיכים. יש מורים שנכנסים ויוצאים. אל תעשו הצגה, תגידו שיש איפה ואיפה באכיפה.  

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

מה ההצעה? לקחת את אותם חולים ולפזר אותם בכל הארץ? 

  << דובר >> משה טור-פז (כחול לבן): << דובר >>   

ההצעה היא לעשות הבחנה בין פנימיות לנוער בסיכון לבין פנימיות רגילות. אין סיבה שבית הספר למדעים ואמנויות בירושלים או ישיבה קטנה בתל אביב יהיו בזמן הזה מוחרגים. כשמדברים על נוער בסיכון, זה הגיוני, אבל כשמדברים על פנימייה, אז יש בישראל עשרות אלפי ילדים בפנימיות. אי אפשר למנוע מהמורים להיכנס ולצאת, כי המורים לא ייכנסו לסגר של 30 יום יחד עם הישיבות. רק ההחרגה הזאת שווה אלפי חולים. יש כ-25,000 ילדים ונוער בפנימיות לנוער בסיכון וכ-100,000 ילדים ונוער בפנימיות רגילות. 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

אין יותר מוסדות פתוחים וסגורים. 

 << דובר >> משה טור-פז (כחול לבן): << דובר >>   

יש בישראל 60 כפרי נוער. צריך לזכור שרוב הצוות גר בכפר, לכן זה משק סגור. זה לא נכון לגבי ישיבות ובתי ספר אליטיסטיים שלומדים בפנימייה. חבל שלא עושים את ההבחנה בין ילדים ונוער בסיכון לבין כל השאר. בסעיף 29 כתבתם שתלמיד שיצא משטח הפנימייה לא יוכל לחזור. מה זה "לא יוכל לחזור"? עד מתי?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

כל עוד קיימות בתוקפן המגבלות של הסגר.  

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

למה יש פה את הדרישה של ה-30 ימים?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

אם התקופה של ה-30 ימים נופלת בתוך הסגר, הם יצטרכו לשהות שם יותר מ-30 ימים.

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

מדוע לא להסתפק ב-14 ימים של הסגר עצמו?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

כי אני לא יודעת ממתי הם שוהים שם. יכול להיות שהם שוהים שם כבר 29 ימים. אם הם ירצו להמשיך להישאר שם, הם יוכלו להישאר שם. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >>   

30 יום ממתי?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

כל עוד יש סגר הם לא יוכלו לצאת ולחזור. 
   
 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

לי אין חלופה, אבל יש לי הצעה, למרות שעכשיו מקדמים גם ככה חיסון למערכת החינוך. אלה שמשאירים בתקנות, שזה גם החינוך המיוחד וגם המסגרות הפנימייתיות, צריכים להיות בעדיפות. כדאי לתעדף אותם עכשיו.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >>   

  אני הייתי מפזרת כל מי שהוא לא נוער בסיכון, ולו רק בגלל אמון הציבור. זה דבר חמור הדבר הזה. זה דבר פוליטי פר אקסלנס.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

היא אומרת לך שזו קפסולה. 


 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >>   

אין קפסולה. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

את מדברת על אכיפה.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >>   

לא. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

אם אנשים עזבו את המקום לא כמו שמוצע כאן, זה כבר משהו אחר. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >>   

הפגיעה באמון הציבור נובעת מקביעת כלל שאי אפשר לאכוף אותו כי הוא נקבע אך ורק מסיבות פוליטיות. אנחנו יודעים מאיפה זה מגיע. יש קבוצת אוכלוסייה מסוימת שיש לה כללים אחרים מכל קבוצות האוכלוסייה אחרות. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

 מה את אומרת לגבי ההפגנות? לבטל גם את ההפגנות? את בעד אמון הציבור. בוא נחזק את אמון הציבור ונפסיק את ההבחנה הלא דמוקרטית הזאת בין הפגנות לבין - - 

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

ההצעות של משרד הבריאות הן לא הצעות פוליטיות. אנחנו אומרים מה שאנחנו חושבים שמבחינה בריאותית הוא יותר נכון. כל מדינת ישראל נמצאת בסגר. אני יכולה להגיד לילדים האלה שנמצאים בפנימיות, שהן יכולות להיות ישיבות או פנימיות אחרות סגורות, שהם נשארים בפנימיות, ואני יכולה להגיד להם שהם מתפזרים לבתים ובבתים הם בסגר. כרגע הילדים האלה, לא משנה מאיזה מגזר הם, כבר נחשפו אחד לשני, כבר מדביקים אחד את השני. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >>   

 זה נכון לגבי כל הילדים. גם ילדי כיתה ד' נחשפו אחד לשני ואת מפזרת אותם הביתה. יש קבוצה אחת שיש לה כללים אחרים, שזה לא פייר.

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

אני לא מסכימה. לא מפה זה נובע. אם אני לוקחת קבוצה, שאת בעצמך אומרת שיש בתוכה תחלואה, ומפזרת אותה בתוך מדינת ישראל, הם יהיו בתוך בתים שתהיה בהם הדבקה פי 1,000 יותר. המטרה שלי היא לשמור על בריאות הציבור. אין לי הסתכלות פוליטית, אין לי הסתכלות מגזרית. יש פה קבוצה עם תחלואה גבוהה. כרגע הם סגורים אחד עם השני. את החשיפה שלהם הם כבר עשו. אם אני לוקחת ומחזירה אותם הביתה, אני פשוט חושפת את המשפחות שלהם לתחלואה הרבה יותר גדולה.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

בוודאי בשבועיים האלה.

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

 בייחוד כשיש סגר וכולם נמצאים בבית.


 << דובר >> משה טור-פז (כחול לבן): << דובר >>   

	ההחלטה להחריג את החינוך המיוחד נראית ראויה, זאת לאור הקושי להחזיק את הילדים ואת הוריהם בבית במצב של סגר, אבל יחד עם זאת, לא יכול להיות מצב שהצוות בחינוך המיוחד, שזה כמה עשרות אלפי עובדים, עדיין לא מחוסנים. למרות שנאמר שהם יחוסנו, זה עדיין לא קרה. מדובר על פחות מיום חיסונים מרוכז אחד. אני רוצה להקריא משהו שכתבה לי מורה בבית ספר לחינוך מיוחד: "בשבועות האחרונים אנחנו חווים בחינוך המיוחד תחלואה קשה ובידודים רבים, חוסרים רבים של צוות עקב התחלואה והבידודים. כתוצאה מהחוסרים סייעות ומורות נכנסות להחליף צוות במספר רב של כיתות וככה נוצרת הדבקה חדשה ונרחבת. תלמידים וצוות נכנסים לבידוד, חוזרים ממנו, ויומיים אחר כך נכנסים שוב לבידוד. בנוסף, צוות שלא מכיר את התלמידים המורכבים נכנס לכיתות ולא יודע איך לטפל בהם – מה שמסכן אותם. התלמידים גם נוסעים בהסעות ונדבקים שם. בנוסף, בצוהריים מגיע צוות אחר של הצהרון וכך החשיפה והתחלואה גדלה. הכי מתסכל זה שדורשים מאיתנו להמשיך לעבוד אבל לא מוכנים לחסן אותנו". על ידי המילים האלו אנחנו רואים איך הכשל שהביא אותנו כמדינה לסגר 3ב או 4 הוא כל כך חמור. אתם אמנם מסכימים להחריג את החינוך המיוחד, אבל מבצע קטנטן של כמה עשרות אלפי עובדים עוד לא קרה. נאמרו פה אמירות בעבר, למיטב ידיעתי, על זה שיחסנו את החינוך המיוחד, אבל בסוף אנחנו לא רואים מורי חינוך מיוחד שמתחסנים. איך הגענו לסגר היום בלילה כשרוב מורי החינוך המיוחד עדיין לא מחוסנים? 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

הערה חשובה. אם אנחנו נכנסים לסגר שבו אנחנו מחריגים את החינוך המיוחד, אנחנו חייבים להקדים את החיסון של העובדים שנמצאים שם.  

 << אורח >> שלומי יחיאב: << אורח >>   

אני רוצה להתייחס לרצון למחוק את תקנה 2(א)(5), את התקנה שמדברת על מתן גישה לתשתית או ציוד חיוני במוסד להשכלה או הכשרה מקצועית לבגירים ותלמידים הזקוקים לכך לצורך השתתפות בלימוד מקוון. המשמעות של מחיקת התקנה הזאת אומרת שיהיו סטודנטים במדינת ישראל שהסגר הקרוב הולך להיכנס לתקופת המבחנים שלהם והם הולכים לאבד את הסמסטר הזה. יש לנו סטודנטיות וסטודנטים שאין להם אמצעים טכנולוגיים בבית. אנחנו מבקשים מחברי הכנסת ומהצוות המקצועי לא למחוק את התקנה הזאת. 

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני רוצה לחזק את מה ששלומי אמר ולכוון את תשומת הלב לאוכלוסיות קונקרטיות. עלה בוועדת החינוך המון המון פעמים הנושא של סטודנטים שאין להם אמצעי קצה ו/או תשתיות. מדובר בעיקר על סטודנטים חרדים. אני לימדתי תקופה במכינה החרדית של האוניברסיטה העברית, לכן אני יודע שיש סטודנטים שאין להם אפשרות להתחבר למחשבים. כנ"ל לגבי סטודנטים ערבים ואוכלוסיות מוחלשות אחרות. אני פונה לוועדה ומבקש לא למחוק את הסעיף הזה, בעיקר כשמדובר בתקופת המבחנים. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

לאן הם הולכים? הם הולכים לחבר כדי לקחת מחשב? 
 
 << דובר >> רם שפע (כחול לבן): << דובר >>   

אם הם מגיעים לקמפוס יש להם פתרון. 

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

הסעיף הזה, עד כמה שאני זוכר, מאפשר לעד 10% מהסטודנטים להשתמש באמצעים בתוך הקמפוס. 

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>   

האם אפשר לשמוע מתי מתחילה תקופת המבחנים?


 << אורח >> שלומי יחיאב: << אורח >>   

ממש עוד שבוע.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

תקופת המבחנים לא תתחיל בעוד שבוע, כי אחת ההחמרות שעשינו זה שלא יהיו בחינות בתקופת הסגר. 

 << אורח >> שלומי יחיאב: << אורח >>   

זו אימרה לא נכונה. תקופת המבחנים קיימת בתצורה מקוונת מרחוק. הסטודנטים עושים את המבחנים מרחוק על ידי כל מיני מערכות זום. המשמעות היא שאותם סטודנטים שלא תהיה להם גישה לאותן תשתיות יאבדו את התואר שלהם.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

מבחנים שנערכים פיזית לא יתאפשרו, אבל מבחנים בזום – כמובן שכן. 

 << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >>   

מאחר והחריגו את המסגרות של החינוך המיוחד הנפרדות בלמידה עד שעה 14:00, לקחו לעצמם כמה אנשים במערכת החינוך דרור להחליט שגם המשלבות שמלוות את הילדים המשולבים שלומדים בתוך מערכת החינוך הרגילה יעבדו רק עד השעה 14:00, למרות ששיעורי הזום מתקיימים לעיתים גם יותר מאוחר מהשעה 14:00. כנ"ל לגבי תלמידים משולבים שזכאים להסעות. נאמר להורים שלהם שהם יוכלו להשתמש בהסעות אך ורק עד השעה 14:00, גם אם בפועל הם לומדים במרכזים עירוניים או מגיעים לעשות את השיעור בתוך בתי הספר ומסיימים לאחר השעה 14:00. צריך לראות איך אפשר לנסח את זה באופן שלא יאפשר את החירות היצירתית הזאת. 

דבר נוסף הן כיתות המב"ר. כיתות המב"ר גם אמורות להיות פתוחות. למרות שהן עומדות בקריטריונים של סעיף 10(ג), בחלק מבתי הספר כבר הודיעו לילדים ולהורים שכיתות המב"ר לא ילמדו, בטענה שחלק מכיתות המב"ר שייכות לאגף שח"ר, חלק לא שייכות לאגף שח"ר. אין לזה שום הצדקה. כיתות מב"ר הן כיתות מב"ר. לא צריך לעניין את ההורים והתלמידים מה נמצא מאחורה, זו צריכה להיות קופסה שחורה מבחינתם. זה שירות שהוגדר לתלמידים בסכנת נשירה שצריכים תמיכות מיוחדות. צריך לוודא שכל כיתות המב"ר נמצאות בתוך החריג, לא רק חלקן. 

	בתי הספר אמורים להיות פתוחים עבור תלמידים משולבים שמגיעים לקבל את השירות בתוך בית הספר. היו חלק שאמרו רק יומיים בשבוע, היו כאלה שאמרו רק שלושה ימים בשבוע. כדאי לוודא שהדבר כתוב בצורה מדויקת. 

 << אורח >> צופית גולן: << אורח >>   

מכיוון שאנחנו מדברים על למידה בצורה אחראית ובטוחה לילדים ברור לכולנו שהסגר עכשיו הוא בלתי נמנע, אבל אנחנו דורשים שהסגר הזה ייאכף בכל הרשויות, בכל המגזרים, בכל בתי הספר. לא יכול להיות שיהיו כאלה שילמדו וכאלה שלא. אם יש תחלואה במוסד מסוים, אין בעיה, תיקחו אותם למלונית ותסגרו אותם שם כך שהצוות לא ייכנס ולא ייצא. 

צריכה להיבנות פה אסטרטגיית יציאה מהסגר, שלא בעוד שבועיים או בעוד שלושה שבועות נתחיל לדון איך, כמה ולמה. צריך שיהיה ברור לכולם שהילדים הם הראשונים לצאת, הם הראשונים לחזור למוסדות הלימוד. הגיע הזמן שהחינוך יהיה מעל לכל במדינה. 

דבר נוסף שחשוב לנו זה החיסונים לצוותי ההוראה. הם חוזרים לעבוד בעוד שבוע או בעוד שלושה, הם צריכים להיות מחוסנים עד אז. חשוב לנו שהחינוך המיוחד יקבל מענה לכל אורך הסגר. זה כולל גם את הילדים שיש להם סל מוסדי, לא סל אישי, שמשום מה כבר 10 חודשים מוצאים את עצמם כמו ילד חורג של המערכת. 

חשוב מאוד שבסגר הזה יתנו דגש על כל העניין הרגשי והנפשי של הילדים. כל מדריכי המוגנות, כל מדריכי הנוער חייבים להמשיך לעבוד, חייבים להחריג אותם ברשויות ולוודא שהם עובדים. אנחנו יודעים שהנוער מסתובב בפארקים, אנחנו יודעים שהאלכוהול והסמים כבר התחילו והם גואים וגואים וגואים. המדריכים שמסתובבים, שהם הכתובת של הילדים שלנו, צריכים להיות שם, צריכים להיות מוחרגים. 

דבר נוסף שאנחנו רוצים זה הארכה מחודשת של כל הבגרויות. תחזירו את זה בתור ימים בקיץ, הזום לא יעיל ולא עובד.

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

קיבלנו פנייה מהמועצה לשלום הילד לגבי הנושא של הפנימיות, לגבי ה-30 ימים - למה אי אפשר להגביל את התקופה ל-14 ימים או לפחות לתקופת התקנות. הטענה הייתה שלא הגיוני לקבוע מראש חובה לשהות בפנימייה במשך 30 ימים, יש ילדים שצריכים לקבל שירותים מהקהילה. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

הם יכולים לצאת אבל לא לחזור.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

הבהרנו שההוראה הזאת לא חלה על אותן פנימיות של ילדים בסיכון ופנימיות של ילדים ללא עורף משפחתי. ההוראה הזאת חלה על הפנימיות הרגילות שמשמשות כמוסד לימודי. לאותם ילדים בפנימיות הרגילות אנחנו נותנים שתי אפשרויות: או להישאר בפנימייה לפחות עד תום תקופת הסגר, או לחזור הביתה. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

למה 30 יום?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

ה-30 יום נשאר מהמתווה של הפנימיות הסגורות. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אז תעשו את זה 14 יום. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

מה ההסבר לקביעה הזאת?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

אנחנו לא רוצים שבתקופת הסגר הם יצאו ויחזרו. התקופה של ה-30 יום הייתה גם בסגר הקודם. זה נקבע כאחד התנאים לפעילויות של הפנימיות. מכיוון שמדובר בפנימיות ששוהים בהן לא מעט ילדים תקופה ממושכת, מן הסתם הם לא כל הזמן נמצאים עם מסכות. צריך לזכור שהם ישנים יחד, הם אוכלים יחד, הם מצחצחים שיניים יחד, יש להם שירותים משותפים. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

 למה מראש להגיד 30 יום אם כל הסגר הזה קבוע לשבועיים?

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

הפער הוא פער של שבוע.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

מדובר בילדים שגם ככה המזל שלהם הוא לא מי יודע מה. בואו ננסה להקל עליהם.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

אנחנו לא מדברים על הפנימיות של ילדים בסיכון. ההוראה של ה-30 יום היא חלק מהוראת השעה של הסגר. כשהוראת השעה של הסגר תסתיים, הם יחזרו לכללים הרגילים של הפנימיות.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

תציינו לעצמכם לתקן את זה, אם זה יתאפשר. 

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

מה קורה עם המורים שאמורים ללמד בחינוך המיוחד?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

הם מוחרגים. 

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

האם נותנים פתרון לילדים שלהם בבית? 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

החינוך המיוחד מוחרג, הוא אמור לפעול. יש אפשרות לקיים מסגרות של חינוך בלתי פורמאלי לילדי עובדים חיוניים. זו אפשרות שהייתה קיימת עוד בתחילת הקורונה, כשעבדנו לפי צו בריאות העם (הגבלת פעילות של מוסדות חינוך). מדובר במסגרות עם תנאים מאוד מצמצמים. לא מדובר בכל העובדים החיוניים שמוחרגים לפי תקנות מקומות עבודה, אלא במקרה בו שני בני הזוג עובדים במפעל קיומי או כשמדובר בהורה יחידני. 

 << דובר >> רם שפע (כחול לבן): << דובר >>   

איפה הם צריכים לשים את הילדים שלהם? לאימא שמלמדת בחינוך המיוחד ולבן זוג שלה שעובד בכוחות הביטחון, או להיפך, אין שום פתרון. זה המוני אנשים שאנחנו צריכים למצוא להם פתרון. 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

השאלות האלו לא חדשות. כמו שאמרת, מדובר בהרבה מאוד אנשים. אנחנו לא רוצים ליצור פה מערכת חינוך אלטרנטיבית. אם ניצור פתרון לכל ילדי העובדים החיוניים, חצי מהילדים במדינת ישראל ילכו למערכות חינוך אלטרנטיביות. 

 << דובר >> רם שפע (כחול לבן): << דובר >>   

    מה הם יעשו? 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

מה הפתרון לאותם ילדים של עובדים חיוניים?

 << דובר >> רם שפע (כחול לבן): << דובר >>   

אם אין פתרון, לא צריך לאשר את הדבר הזה. צריך לעשות כל מה שאפשר שהדבר הזה יקבל מענה. המוני משפחות תקועות. 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

התקנות בעניין הזה לא שונו מאז הסגר הראשון. 

 << דובר >> רם שפע (כחול לבן): << דובר >>   

אני מקבל מאות פניות. מה עושה אימא שמלמדת בחינוך המיוחד ויש לה ארבעה ילדים בבית? איזה פתרון יש לה?

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אני רוצה לדעת מה הפתרונות ומי אחראי. אני מבין שיש למערכת הבריאות פתרונות, אם זה במסגרת בתי החולים, אבל לא לכולם יש פתרונות. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

	האם נכון לומר שבהחלטה הזאת אנחנו אומרים לזוג הורים שהם עובדים חיוניים שהמוסד החיוני שבו הם עובדים צריך למצוא פתרון?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

התקנות לא קובעות מי הגורם שאחראי לזה. התקנות קובעות שילדים עד גיל שלוש יוכלו להמשיך ללכת לפעוטונים, במידה ושני ההורים שלהם הם עובדים חיוניים.     

 << דובר >> רם שפע (כחול לבן): << דובר >>   

תפקידנו לקבוע מי אחראי. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

הייתי שמח אם השלטון המקומי היה אומר לי שהרשויות המקומיות פותחות גנים ייעודיים, פעוטונים ייעודיים לאותם עובדים חיוניים. 

 << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>   

  אנחנו פותחים, כמו בסגר הקודם, מרכזי יום לילדי עובדים חיוניים שנדרשים לעבוד, אם זה לילדי מורים לחינוך מיוחד ולילדי מורים לנוער בסיכון. 

 << דובר >> רם שפע (כחול לבן): << דובר >>   

אתם אחראים על זה כמשרד?

 << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >>   

אנחנו בשיתוף עם השלטון המקומי. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

האם השלטון המקומי ערוך לפתיחת המסגרות לילדים של עובדים חיוניים?

 << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>   

יש שיתוף פעולה מדהים בין כלל הנוגעים בדבר – משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי. אנחנו היום הפצנו נוהל לפתיחה של מרכזי יום לילדים של עובדי החינוך המיוחד ולילדים של עובדי נוער בסיכון. אנחנו נערכים לקלוט אותם. הייתה הצלחה גדולה גם בסגר הקודם. אנחנו צופים לכמה אלפי ילדים שיקבלו מענה. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

מה עושים עם אותם ילדים שלא נמצאים במסגרות החובה?

 << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>   

עם כל הכבוד, עד גיל שלוש אין לנו שום מתקן ראוי שעומד בתקנות כאלו ואחרות, לכן אנחנו לא יכולים לקחת אחריות. אנחנו כן יכולים לקחת אחריות, ואנחנו אכן עושים את זה, על ילדים מגיל שלוש עד גיל 12. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

האם אתם יודעת מה עושים עם ילדים עד גיל שלוש?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

עד גיל שלוש זה אותן מסגרות פרטיות. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

מה קורה עם ילדים בני שלוש שלא רשומים ברשות המקומית? האם קולטים אותם על אף שהם לא רשומים אצלכם?

 << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>   

תעודת הכניסה למרכז היום הזה היא היות הילד בן של עובד חיוני שמפעיל מסגרת לחינוך מיוחד או מסגרת לילדים ונוער בסיכון. אם ההורה לא גר בשטח השיפוט שבו הוא עובד ובכל זאת בוחר שהילד יהיה בשמרטפייה במקום שבו הוא עובד, אנחנו מקבלים גם את זה. אנחנו רוצים להקל. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

 אני מדבר על כל עובד חיוני, אם זה רופא, אם זה עובד במפעל ביטחוני, לא רק עובדי מסגרות החינוך.

 << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>   

יש שתי מסגרות שהרשויות המקומיות תפעלנה. האחת היא מתוקף היות הרשות המקומית מקיימת במשותף עם משרד החינוך את מוסדות החינוך של החינוך המיוחד. בשל הקורונה והסכנה של פתיחת שמרטפיות בתוך בתי חולים וקופות חולים, נעתרנו לבקשת משרד הבריאות ואנחנו פותחים את המקום לשמרטפיות שהמשרד בעצמו הפעיל. נעתרנו לדבר הזה, כדי לאפשר לצוותי הרפואה לעשות את עבודת הקודש שלהם.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

מה לגבי עובדים חיוניים שלא במערכת הבריאות או במערכת החינוך?
 
 << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >>   

מפעל חיוני יכול לספק שמרטפייה לעובדיו החיוניים. הרשויות המקומיות הן לא מפעל חיוני של מדינת ישראל. מפעל חיוני מורשה לפתוח לילדי עובדיו שמרטפייה. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

זה אומר שיש פה אוכלוסייה גדולה שלא מקבלת מענה. יש ילדים לעובדים חיוניים בישראל שאם מקום העבודה לא מספק שמרטפייה או איזו שהיא מסגרת, אין להם מענה. צריך לראות מה עושים עם זה. 

 << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>   

יש אפשרות לקחת שמרטף הביתה, או לשים את כל הילדים של משפחה גרעינית אצל שמרטף או שמרטפית במשפחה אחרת. 

  << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

צריך לראות איך מוצאים פתרונות נוספים חוץ מהפתרון השמרטפי הזה. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אנחנו בסגר שלישי בלי מענה לדבר הזה.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

מה התשובה לגבי הסטודנטים?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

  היה חריג של מתן גישה לתשתיות באוניברסיטה לסטודנטים שאין להם. החריג הזה בוטל. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

 מה זה "עובד חיוני המועסק במפעל למתן שירותים קיומיים"?

 << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>   

מדובר ברשימה שנמצאת במשרד העבודה והרווחה. אלה עובדים שהמדינה יכולה לחייב אותם להגיע לעבודה. זאת רשימה הרבה יותר מצומצמת. 

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>   

חוק הסמכויות לא עוסק בריתוק עובדים. אנחנו מדברים על הגבלה להגיע לעבודה, לא על חובה להגיע לעבודה. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

אני חושב שצריך להגדיר את מועדי ב' כמועדי א' לסטודנטים, ולתת מועד ג'. אני לא רואה ראש אוניברסיטה שלא מאפשר מועד ג' אחרי שלא אפשרו נגישות במשך שבועיים בגלל סגר. אתה יודע למי מאשרים מועד ג'? למקרים הרבה יותר אזוטריים. אם במקרה הזה לא יאשרו מועד ג', זה יעלה הרהורים לגבי ההשכלה הגבוהה.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

 אנחנו נבחן את הדברים מול המועצה להשכלה גבוהה, נראה מה הפתרונות שהם מציעים.  

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

אתם עומדים על המחיקה של 2(א)(6)?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

כרגע לא. אולי האוניברסיטאות יכולות לספק איזה שהוא פתרון לאותם סטודנטים בדמות מחשב נייד. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

מה עמדתך לגבי כיתות מב"ר או כיתות משלבות?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

מב"ר זה חינוך מיוחד. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

אני מבקש שאנשי משרד החינוך יבהירו לבתי הספר את עמדת משרד הבריאות לגבי בתי ספר משלבים וכיתות מב"ר. אנחנו ממשיכים לתקנות מקומות עבודה – הוראת שעה, ולתקנות התחבורה.

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

פרק ד': תקנות מקומות עבודה – הוראת שעה

40. בתקופה הקובעת יקראו את תקנות מקומות עבודה בשינויים המפורטים בפרק זה.

41. בתקנה 1 לתקנות מקומות עבודה – 

(1) אחרי הגדרה "מועצה דתית" יבוא:

"הממונה" – כל אחד מאלה, לפי העניין:

(1) לעניין משרד ממשלתי – נציב שירות המדינה;

(2) לעניין רשות מקומית – המנהל הכללי של משרד הפנים;

(3) לעניין מועצה דתית – סגן המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת;

(4) לעניין מוסד להשכלה גבוהה – יושב-ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב";

(2) בהגדרה "מעסיק", בסופה יבוא "ולעניין תקנה 3(א) כל מעסיק";

(3) אחרי ההגדרה "מעסיק" יבוא:

"מפעל תומך ביטחון" – מקום עבודה שאינו תעשייה ביטחונית, המספק שירותים 
ומוצרים הדרושים לצורך המשך פעילותם התקינה של כל אחד מאלה:

(1) משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון;

(2) הוועדה לאנרגיה אטומית;

(3) המטה לביטחון לאומי;

(4) צבא הגנה לישראל;

(5) המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים;

(6) שירות הביטחון הכללי;

(7) משטרת ישראל;

(8) שירות בתי הסוהר;

(9) הרשות הארצית לכבאות ולהצלה;

(10) הרשות להגנת עדים";


(4) אחרי ההגדרה "משרד ממשלתי" יבוא:

"עבודות בינוי" – לרבות פיתוח, פינוי ותחזוקה של שטחים ציבוריים ושל תשתיות
הנוגעות למבנה ולשטחים ציבוריים;

"עבודות תשתית" – פעילות פיתוח, תחזוקה ובינוי של תשתיות התחבורה, אנרגיה,
תקשורת, מים וביוב";

(5) אחרי ההגדרה "צו בידוד ביתי" יבוא:

"רשות מקומית" – לרבות חברה עירונית וועדה מרחבית לתכנון ובנייה";

(6) אחרי ההגדרה "תאגיד" יבוא:

"תעשייה ביטחונית" –כל אחד מאלה:

(1) אלתא מערכות בע"מ;

(2) התעשייה האווירית לישראל בע"מ;

(3) רפא"ל – מערכות לחימה מתקדמות בע"מ;

(4) התקני מצב מוצק (המ"מ) בע"מ;

(5) אלביט מערכות בע"מ;

(6) תומר חברה ממשלתית בע"מ;

(7) חברה בת כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 של חברה
המנויה בפסקאות (1) עד (6) וחברה קשורה כהגדרתה באותו חוק 
לחברה המנויה בפסקאות האמורות."

42. במקום תקנה 3 לתקנות מקומות עבודה יבוא:

"שהיית עובדים	3.(א) מעסיק לא יאפשר הגעה של עובד למקום עבודה, אלא אם 
במקום עבודה	כן התקיים אחד מאלה, לפי השיעור הקבוע לצידו, אם קבוע,
			ובהתקיים התנאים שקבועים בתקנת משנה (ב):

(1) מקום עבודה שתחום פעילותו מפורט בתוספת השנייה,
ובלבד שהעובדים הכרחיים לשם אספקת המוצר או השירות;

(2) מפעל למתן שירותים קיומיים כהגדרתו בחוק שירות 
עבודה בשעת-חירום, התשכ"ז-1967;

(3) מפעל בעל היתר מיוחד להעסקת עובד בשעות המנוחה
לפי סעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, 
שניתן כדי שלא לפגוע בתהליך העבודה – מספר העובדים
שהותרו בהיתר או 30 אחוזים ממצבת העובדים, לפי 
הגבוה מביניהם;

(4) מקום עבודה שעוסקים בו בעבודות בינוי או בעבודות
תשתית, שאינן כוללות התקהלות במבנה סגור – 100 
אחוזים ממצבת העובדים; לעניין זה, "מבנה סגור" – 
מבנה שהותקנו בו 70 אחוזים ממספר החלונות והדלתות;

(5) משרד ממשלתי, רשות מקומית, מועצה דתית, מוסד
להשכלה גבוהה שתחומי פעולתם אינם מפורטים 
בתוספת השנייה, במתכונת חירום כפי שיורה הממונה, 
בהיקף כוח האדם המזערי הדרוש, ובלבד שלא תיפגע
אספקת שירותים חיוניים;

(6) תעשייה ביטחונית ומפעל תומך ביטחון – 60 אחוזים;

(7) כל עובד של מקום עבודה שהותרה פעילותו לפי תקנות
הגבלת פעילות, ותקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם
נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של 
מוסדות המקיימים פעילות חינוך), התש"ף-2020;

(8) חברה שעומדת בתנאים בפסקאות (1) ו-(2) להגדרת
"מפעל טכנולוגי מועדף" בסעיף 51כד לחוק לעידוד 
השקעות הון, התשי"ט-1959, לשם תחזוקה ותפעול של
מערכות החברה;

(9) כל מעסיק, אם כניסת העובד נדרשת לשם תחזוקת 
המקום או לשם תיקון ליקוי הנדרשים בדחיפות לשם 
שמירה על שלמות מקום העבודה, שמירה על המקום, 
ביצוע משלוחים, תשלומי שכר או כל עובד אחר שהגעתו
הכרחית להמשך הפעילות התפקודית של מקום העבודה,
וכן הגעה למקום העבודה לשם לקיחת ציוד או ביצוע 
עבודות לצורך מתן שירות חיוני אצל לקוח, לרבות קיום
היכולת של עובדים אחרים לעבוד מהבית;

(10) מבלי לגרוע מפסקה (9), הגעה של עובד לשמירה
או טיפול בילדים בביתם או לטיפול בילדים במשפחה 
גרעינית אחת בביתו;

			(ב) מעסיק שלו מעל עשרה עובדים רשאי לאפשר שהייה של עובדים
			במקום העבודה כאמור בתקנת משנה (א), בהתקיים כל אלה:

(1) המעסיק מינה ממונה על ענייני קורונה שיהיה אחראי
על שמירת הכללים המנויים בתקנות 4 ו-5;

(2) המעסיק יידע את העובדים במקום לגבי הכללים 
שבתקנות 4 ו-5 באמצעות הצבת שלט לעניין זה במקום
העבודה, במקום בולט לעין;

(3) המנהל הכללי של מקום העבודה והממונה על ענייני
קורונה חתמו על הצהרה בנוסח הקבוע בתוספת 
הראשונה."

43. בתקנה 4(5) לתקנות מקומות עבודה, במקום פסקת משנה (ג) יבוא:

"(ג)מעסיק רשאי לאפשר קיום פגישות מקצועיות בהשתתפות של לא יותר
מ-10 אנשים, ובכלל זה מי שאינם עובדיו;".

44. בתקנה 10 לתקנות מקומות עבודה – 

(1) בפסקה (1), במקום "3(1)" יבוא "3(ב)(1)";

(2) בפסקה (2), במקום "3(2)" נאמר "3(ב)(2)";

(3) בפסקה (3), במקום "3(3)" נאמר "3(ב)(3)";

(4) בסופה יבוא:

"(4) מעסיק שאפשר כניסה של עובדים למקום העבודה או שהייה
של עובדים במקום העבודה בניגוד לתקנה 3."
   
פרק ה': תקנות התחבורה – הוראת שעה

45. בתקופה הקובעת יקראו את תקנות התחבורה בשינויים המפורטים בפרק זה.

46. בתקנה 7(א) לתקנות התחבורה –

(1) בפסקה (1) – 

(1) בפסקת משנה (א), במקום "49" יבוא "32";

(2) בפסקת משנה (ב), במקום "45" יבוא "30";

(3) בפסקת משנה (ג), במקום "75" יבוא "50";

(4) בפסקת משנה (ד), במקום "75" יבוא "50";

(5) בפסקת משנה (ה), במקום "75" יבוא "50";

(6) בפסקת משנה (ו), במקום "75" יבוא 50";

(7) בפסקת משנה (ז), במקום "45" יבוא "30";

(8)  בפסקת משנה (ח), במקום "75" יבוא "50";

(2) בפסקה (1א), במקום "על 75%" יבוא "על 50";

 << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>   

החלק של מקומות עבודה מבוסס על הסגר שעשינו ביום כיפור. ברירת המחדל היא אפס עובדים שמגיעים למקומות העבודה, למעט החריגים שנקבעו בתקנות, ואני אסקור בקצרה את רשימת החריגים. יש את התוספת - היא מפורסמת אצלנו באתר - של העובדים החיוניים; יש את רשימת הקיומיים, שזאת הרשימה שנמצאת במשרד העבודה, ויש את המפעלים בעלי היתר עבודה בשבת שחייבים לעבוד 24/7. נתנו להם: או לפי ההיתר שניתן להם, או 30%, לפי הגבוה מביניהם. בינוי בחוץ נחשב רק כש-70% מהדלתות והחלונות הותקנו. במקומות כאלה יש אפשרות לעבוד בתפוסה רגילה. משרדי ממשלה והרשויות המקומיות עובדים במתכונת חירום, והכל בהתאם להחלטת הממונה שרלוונטית להם. מפעל טכנולוגי מועדף יכול לעבוד לשם תחזוקה וטיפול מערכות באופן מינימאלי. לכל מעסיק יש יכולת להגיע למקום העבודה למקרים הבאים: תחזוקה, תיקון ליקויים, שמירה, תשלום שכר, תיקון ליקויים בבית של לקוח. גם עובדים שמאפשרים לעובדים אחרים לעבוד מהבית יכולים להגיע למקומות העבודה. אם יש מקום גדול שיש כמה עובדי מחשוב ששולטים בכל המערכות, גם הם יכולים להגיע לעבודה. חוץ מהחריגים שעכשיו אמרתי לא ניתן להגיע בכלל למקומות העבודה. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

מיכל, את רוצה להתייחס לגבי הפחתת התפוסה בתחבורה?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

כן. עד היום התפוסה הייתה עד 75% בתחבורה הציבורית. התפוסה צומצמה לעד 50% מהתפוסה המותרת, כדי לצמצם מגעים, התקהלויות.

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

תהיה הגברה של התדירות של כלי התחבורה? האם הנושא של תיקון אופניים נכנס בפרט 11 בתחבורה, בפרט שמדבר על מרכזי שירות, מוסכים ושירותי דרך, לרבות שירותי גרירה וחילוץ?

 << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>   

כן, אופניים זה כלי תחבורה. אם מישהו נשען על אופניים כדי להגיע למקום העבודה שלו, זה מבחינתנו המוסך.     

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

גם למקומות עבודה חיוניים שמפורטים בתוספת השנייה לא כל עובד יכול להגיע באופן חופשי,  רק עובדים שהכרחיים לשם אספקת מוצר או שירות.  

 << אורח >> עופר לוי: << אורח >>   

התקנות התחבורתיות מחולקות לשניים. יש הגבלת תפוסה קטגורית בתקנות, ויש את נושא התדירות ושינויי המסלולים שמסורים לסמכותו של המפקח על התעבורה. כמובן שהמפקח על התעבורה יפעיל את התחבורה בהתאם לצרכים שישנם, כדי להפחית את הצפיפות באוטובוסים. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

אפרת, אני מבין שניתן עכשיו, בניגוד לסגר של יום כיפור, מענה מפורש לנושא של טיפול בילדים. אז עלה הנושא של שירותים שמגיעים לבית. דיברת על תחזוקה וכן הלאה. האם ניקיון גם נכנס באותה מסגרת?

 << אורח >> אפרת פרוקציה: << אורח >>   

כן, ניקיון נכנס בגדר תחזוקה. שאלו אם אפשר להביא ספר הביתה. זה, כמובן, לא תחזוקה, זה לא ניתן. כל מה שהוא בגדר תחזוקה וניקיון הוא אפשרי. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

נוספה פה עבירה פלילית, שגם הייתה קיימת פעם קודמת, על מעסיק שמאפשר כניסה של עובדים למקום עבודה או שהייה של עובדים במקום העבודה בניגוד להוראות שנקבעו, כלומר בניגוד לאיסור ולחריגים. זו עבירה שעונשה קנס בסך 14,400 ₪. צריך להבין שזו לא עבירת קנס שנאכפת על ידי פקחים, אלא עבירה פלילית רגילה, כתב אישום שאפשר להגיש נגד אותו מעסיק. 

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>   

התוקף של חלק מהתקנות בסט הנוכחי היה אמור לפוג בשבועיים הקרובים, לכן יש סעיפים של הארכת תוקף רק לשבועיים האלה.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

עד 4 בפברואר?

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>   

לא, עד 21 בחודש.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אני רואה שתוקפן של התקנות יהיו עד 4 בפברואר.

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>   

זה תוקפן של תקנות מקומות עבודה.  
	  
 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

האריכו לתקופה המקסימאלית האפשרית את סט הבסיס של התחבורה, החינוך, מקומות עבודה והגבלת פעילות. לגבי הגבלת פעילות המקסימום הוא 21 בינואר, ולגבי האחרים זה 28 ימים. הם קבעו את הסגר כהוראת שעה למשך שבועיים. כשהוראת השעה של הסגר פוקעת, אתה נשאר עם סט הבסיס שהוא עד התקופה המרבית של התוקף. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

 שזה 4 בפברואר?

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

תלוי בתקנות. בתקנות מקומות עבודה תוקנה הוראת התוקף הכללית כך שהן יחולו עד 4 בפברואר 2021, והן כוללות את כל ההוראות של תו סגול שימשיכו לחול. כל התיקונים של הסגר, של סגירת מקומות עבודה, מולבשים על זה כהוראת שעה עד 21 בינואר.

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>   

לא היה צריך להאריך את התוקף בתחבורה, כי התוקף הוא מעבר לעוד שבועיים. לעומת זאת, הגבלת הפעילות והחינוך היו אמורים לפוג בשבועיים הקרובים, לכן יש הארכת תוקף עד 21 בינואר, שזו התקופה של הוראת השעה הנוכחית. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

אני אדאג  הלילה יחד עם רם שפע לגבי שינוי המועד לסטודנטים מ-ב' ל-ג' ומ-ג' למועד נוסף, כדי לאפשר לאנשים שאין להם הנגשה טכנולוגית. הדבר השני זה פנייה לבתי הספר, שתהיה הבהרה לגבי מב"רים, לגבי בתי ספר משלבים. כל אלה כלולים בחינוך מיוחד, כמו שהובהר כאן, וכל אלה דורשים פתיחה או מתן שירותים בהתאם. הפתרון לגבי ילדים של עובדים חיוניים שאינם עובדי בריאות או הוראה יהיה דרך המעסיק. סיכמנו שמשרד הבריאות יבחן בשבועיים האלה את עניין קיצור השהייה בפנימייה.  אנחנו מבהירים שהאחריות היא על כל אדם באשר הוא אדם לא לפגוע באחר, אבל האחריות באכיפה היא של המדינה. אין דבר כזה שנמנעים מאכיפה במצב של פיקוח נפש. אם זה פיקוח נפש, המסורת שלנו היא די ברורה בעניין. אנחנו מחויבים לאכוף באופן מלא ושוויוני. אני מבקש מבכירי משרד הבריאות להתייחס לאסטרטגיית היציאה. שלא נתחיל לדון בה בעוד שלושה שבועות, אלא שהיא תהיה כבר עכשיו אצלכם בחשיבה. הבשורה לאזרחי ישראל היא שמיליון חיסונים נוספים של "פייזר" הגיעו. אני מאוד מקווה שגרף החיסונים יפגוש את התחלואה במקום שנוכל כולנו לצאת לאביב שמח. קחו אוויר, אזרחי ישראל, אלה שבועיים-שלושה קשים, הם לא נעימים לאף אחד, הולכים פה על גשר צר מאוד בין התברואה והשמירה על הבריאות שלכם לבין כל הדברים ששמעתם כאן הערב, אבל כל זה בסופו של דבר למען הרווחה החברתית הכללית של כולם. כולנו באותו צד בעניין הזה. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר 

אני מבקש לשמוע התייחסות ממשטרת ישראל בנוגע לאכיפה.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

היו טענות על אכיפה לא שוויונית, על אכיפה לא מלאה.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אני לא מוטרד מהסיפור השוויוני. איך המשטרה נערכת לאכוף את הסגר הזה לאור התחושה  שהסגר שהיה עד היום לא נאכף וכולם הרגישו שלא היה סגר? בסוף הסגר בא לידי ביטוי גם מכוח אמון הציבור בממשלה, מבחינת לעמוד בכללים שנקבעו, אבל גם מכוח אכיפה. איך אתם מתכוונים לאכוף את הסגר הזה שאנחנו דנים בו עכשיו?

 << אורח >> אורי בוצ'נבסקי: << אורח >>   

   האכיפה היא שוויונית ואחידה. גם בהנחיות וגם במסמכי המדיניות נדרשו גורמי האכיפה לבצע אכיפה אחידה, שוויונית, ללא קשר למגזרים. 

לגבי איך הסגר הזה ייאכף – מ-27 בדצמבר משטרת ישראל מבצעת אכיפה. אנחנו מגישים לוועדה  כל ראשון בחודש את נתוני האכיפה לגבי הקנסות שניתנו וצווי הסגירה. נפרסו מחסומים משטרתיים כדי לבדוק את העניין של יציאה מהבית למטרה שהיא מטרה חיונית. יש אכיפה מוגברת לגבי חייבי בידוד, במיוחד לגבי אותם אנשים שחוזרים מחו"ל ולא יישלחו למלוניות אלא יבצעו את הבידוד במקום המגורים שלהם. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אתם מעבירים הנחיות, תדרוכים לשוטרים בכל הנוגע לשינויים?

 << אורח >> אורי בוצ'נבסקי: << אורח >>   

 המנדט שלנו כמינהלת אכיפה הוא להנחות ולהתוות את המדיניות לכל הגורמים האוכפים, אם זה השוטרים, הפקחים של הרשויות המקומיות והמפקחים של משרדי ממשלה. הנחיות המינהלת מועברות גם לשלטון המקומי. השוטרים מצוידים בטאבלטים שבהם יש מצגות שמתמצתות להם עוד יותר. כל ההנחיות, כל ההגבלות מונגשות על ידי מינהלת האכיפה לכל הגורמים האוכפים. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

אנחנו מצביעים כרגע על הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הידוק הגבלות), התשפ"א-2021. מי בעד אישור התקנות, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר. 
 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

התקנות אושרו. אני מודה לנציגי משרד הבריאות. אני אומר שוב לאזרחי ישראל, קחו אוויר לשבועיים-שלושה הקרובים, זה לא נוח, בוודאי גם מביא דברים לא נעימים לרבים מכם, אבל אני בטוח ומקווה שאחרי הבשורה של היום של מיליון חיסונים נוספים שהגיעו לארץ אנחנו נצא לאביב פורה ובריא. 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>   

 אני מצטרף לאיחולי הרפואה השלמה, הבריאות האיתנה לכולם והשמירה על הדברים. לי חשוב לדבר על מה שיקרה אחרי המלחמה, אחרי המגיפה, בכל הנוגע למכשור הרפואי המיוחד שכרגע לבתי החולים אסור לקנות אותו מתקציבם. זה נראה לי קצת בעייתי. יש אנשים שצריכים את המכשור גם בקורונה וגם בשגרה. אני מצפה שבעתיד נשב ונדון בדברים האלה. אני מצפה שמשרדי הממשלה והנציגים שנמצאים כאן ייקחו את זה לתשומת ליבם.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

זה נושא שנעלה אותו.

 << אורח >> עמיחי גבאי: << אורח >>   

אני פונה למשרד הבריאות/משרד האוצר ואומר שיש טיפול שהומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי, שזה טיפול בתאי לחץ לחולי קורונה. לבית החולים אסף הרופא שמשתמש בטיפול הזה יש הכי מעט מונשמים. במצב שיש לנו טיפולים מצילי חיים סוגרים את מדינת ישראל בסגר מלא, בסגר שיש לו אפקטים כלכליים, חברתיים, אישיים. פקידים במשרד הבריאות עומדים על הרגליים האחוריות כדי למנוע בריאות מאזרחי ישראל, הם רק מתעסקים באיזו תקנה כדי לסגור את האזרחים. 30 חברי כנסת חתמו על כך שהתקנות האלו יבואו לאישור ועדת הבריאות גם בזמן הסגר. הדבר הזה לא קרה. אני רותח על משרד הבריאות, אני רותח על משרד האוצר, כי הדבר הזה פשוט פוגע באזרחים שלנו. אני פונה לשר הבריאות יולי אדלשטיין, אנא תעביר את תקנות בריאות העם לוועדת הבריאות באופן מיידי, ללא דיחוי. כבר מחר בבוקר הוועדה מוכנה להתכנס. שר האוצר ישראל כץ, אני דורש את זה למען החיים של אזרחי ישראל, כי כל יום אנשים מתים, כל יום יש גופות. הדבר הזה לא יכול להימשך יותר. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

הסיפור של המגבלה בכמות המכשירים שיש היום, שזה סיפור שעלה כמה פעמים לגבי הבאת מכשירים לפריפריה, קשור לתקצוב הבדיקות ולעוד דברים נוספים שמחייבים התייחסות. אנחנו נקיים על זה דיון מוקדם ככל האפשר. האם יש התייחסות של הות"ת לגבי ההצעה שעלתה כאן?

 << אורח >> מיכל נוימן: << אורח >>   

תוך כדי הדיון התכתבתי עם ד"ר שרון אלרועי פרייס, עם שלומי יחיאב, יו"ר ההתאחדות, ועם דבורה מרגוליס מוועד ראשי האוניברסיטאות, ונראה שאנחנו יכולים להגיע לפתרון. אני מבינה שאנשי משרד הבריאות רוצים או צריכים להעביר את זה פנימה אצלם בתוך המשרד. שרון, את רוצה להגיד מה יכולה להיות האפשרות?

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

יש תהליך פנימי בתוך המשרד. אני מאמינה, מיכל, שמה שהתכתבנו יהיה פתרון סביר. אנחנו פשוט צריכים לאשר אותו קודם. אנחנו נפתור את הדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

הפתרון הוא לאותם סטודנטים שיעשו את הבחינות בעוד שבועיים מבלי להסתכן. אם הגעתם לפתרון אחר, מצוין, תעדכנו אותנו. אם נידרש להתכנס עוד פעם כדי לשנות, נעשה זאת. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.  


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:45. << סיום >>