פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



18
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
21/01/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 254
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"א בטבת התשפ"ה (21 בינואר 2025), שעה 11:15



סדר היום:
 << נושא >> חוויות תיירות חינוכית בישראל- אתגרים והזדמנויות נוכח מלחמת 'חרבות ברזל' << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
עודד פורר – היו"ר
טטיאנה מזרסקי


חברי הכנסת:
יוליה מלינובסקי


נוכחים: 
	אלה זאק סולומון
	–
	מנהלת אגף פיתוח ושימור שווקים, משרד התיירות

	רן נתנזון
	–
	ראש ענף חדשנות ומיתוג ישראל, משרד החוץ

	ד"ר דלית אטרקצ'י
	–
	מנהלת אגף בכיר קשרי חוץ, משרד החינוך

	מיטל סטודניה
	–
	יועצת למנכ"ל משרד התפוצות, משרד התפוצות

	שלי קידר
	–
	מנהלת יחידת חיבור העם היהודי, הסוכנות היהודית

	טלי דוד
	–
	מנהלת אירועי BOG ויועצת בכירה, הסוכנות היהודית

	אלישבע קופפרמן גולדשטיין
	–
	מנכ"ל מוזאיק ישראל

	חומי נובנשטרן
	–
	סמנכ"ל מועצה לשימור אתרים

	גיל גלנוס
	–
	מנכ"ל "itrek"

	בן פרי
	–
	מנכ"ל ארגון "מומנטום"

	רעות מושונוב קיפניס
	–
	"מומנטום"

	שרי דלינג'ר
	–
	"מומנטום"

	מאיר הולץ
	–
	מנכ"ל "מסע", חבר דירקטוריון JFNA

	סיימון עמיאל
	–
	מנכ"ל "RootOne", חבר דירקטוריון JFNA

	לינור זייליג
	–
	קרן "One8", חברת דירקטוריון JFNA

	גידי מארק
	–
	"תגלית", חבר דירקטוריון JFNA

	Shira Hutt
	–
	Executive vice president, JFNA

	Anna Langer
	–
	vice president, JFNA

	Dani Wassner
	–
	Managing Director. JFNA

	David Bryfman
	–
	Director, JFNA

	Gil Fried
	–
	Director. JFNA

	Elizabeth Sokolsky
	–
	Director. JFNA

	Thom Waye
	–
	Director. JFNA

	Eric Fingerhut
	–
	CEO, JFNA

	Sarah Fried 
	–
	Chief External Affairs Officer for Hillel International

	Jhon Lowenstein
	–
	"IsraelNow" education foundation




ייעוץ משפטי: 
טליה אידלס

מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח

רישום פרלמנטרי:
רעות חביב, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




 << נושא >> חוויות תיירות חינוכית בישראל- אתגרים והזדמנויות נוכח מלחמת 'חרבות ברזל' << נושא >>   


 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום ה-21 בינואר 2025, כ"א בטבת תשפ"ה. נושא הדיון הוא חוויות תיירות חינוכית בישראל – אתגרים והזדמנויות נוכח מלחמת 'חרבות ברזל'. המטרה של הדיון היא באמת גם להוקיר את הקהילות בתפוצות שסייעו ולקחו חלק בכל הפעילויות החינוכיות של נוער מהתפוצות גם שמגיע לכאן, וגם נוער מכאן שמגיע לשם. 

בסך הכול אנחנו נמצאים בתקופה שבה יהדות התפוצות סובלת מאנטישמיות רבה וגוברת, ויהודים רבים בתפוצות נאלצים להסתיר את הסממנים היהודים שלהם. אנחנו עסקנו בנושא הזה רבות. מטרת הישיבה היא להוקיר ולהכיר חלק מהארגונים שנוגעים בדבר, כולל הסוכנות היהודית שמתכללת את רוב הפעילות הזאת, אני חושב. וכמובן, הארגונים הנוספים. 

אנחנו רק נזכור שהיום זה 473 ימים מאז אותו טבח בשמיני עצרת, אותו טבח שאירע ב-7 באוקטובר, ו-94 חטופות וחטופים עדיין נמצאים בשבי החמאס.

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

אני אומר כמה מילים באנגלית; יש לכם תרגום, אם מישהו רוצה, עברית-אנגלית. היום אנחנו ביום ה-473 מאז שחמאס ביצע את הטבח באזרחי ישראל ב-7 באוקטובר. 94 חטופים עדיין מוחזקים בשבי החמאס. אנחנו מקווים ומתפללים לראות את כולם כאן היום, לא בשבוע הבא. אנחנו צריכים אותם היום. אין לנו זמן לזה. 

מאז תחילת המלחמה יהודי התפוצות ברחבי העולם במדינות רבות, באזורים רבים, עזרו לישראל. אני יכול לומר שאפילו ב-7 באוקטובר קהילות ברחבי העולם התאחדו והתחילו לחפש דרכים לעזור לישראל וליזום, בין אם זה על ידי גיוס כספים, בין אם זה הגעה לישראל, שליחת מתנדבים, כולל צעירים שבו לשרת בצה"ל, אפילו שלא ביצעו עלייה. אני מדבר על החיילים של מח"ל - החיילים שבאים מחו"ל. 

מאז הקהילות ברחבי העולם סבלו מאנטישמיות גואה ואפילו אירועים אלימים לעיתים. אני רק הבוקר קראתי על אירוע נוסף בסידני, אוסטרליה. לצערי, זה משהו שאנחנו הולכים להתמודד איתו בחודשים ובשנים הבאות. אני חושב שלמדנו הרבה, העם היהודי, על האנטישמיות במהלך כל אלפי השנים שעברו. אבל, המספרים שראינו בשנה האחרונה אלה מספרים שלא ראינו כבר זמן מה. אני רוצה להגיד שאני נדהם מהתמיכה ומהחיבוק שישראל קיבלה מהקהילות היהודיות בתפוצות. אני רוצה לומר לכולכם תודה. וכמובן, שליחת משלחות של צעירים זה דבר חשוב תמיד, אבל במיוחד בזמנים אלה. 

אני חושב שיש לנו משימה משותפת, שהדור הצעיר של העם היהודי בתפוצות יכיר את מדינת ישראל כמו שהיא ולא רק מהרשתות החברתיות, מטיקטוק או פייסבוק או טוויטר. כי, לצערי, המידע שם - אני אגיד במילים עדינות – לא כל כך מדויק. אני אומר את זה בעדינות, על מה שאפשר למצוא שם ברשתות החברתיות. אנחנו לא יכולים להחליף את העובדה שהחוויות שמקבלים הצעירים והצעירות כשהם מבקרים את ישראל, כשהם רואים את האתגרים שאנחנו עומדים מולם כאן ואיך אנחנו עומדים מולם. אני רוצה להגיד תודה לכל ארגון שעוסק בשליחת צעירים וצעירות לישראל. 

(נושא דברים בעברית)

המטרה שלי היא באמת להוקיר. אני מבין שיש כאן כנס שמתקיים בשיתוף הפדרציות של צפון אמריקה, הסוכנות היהודית ו"מוזאיק יונייטד". אני מברך אתכם ושמח לארח את כל מי שנמצא כאן. תודה לחברת הכנסת מזרסקי. את רוצה לומר כמה מילים לפני שנפתח?

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה קודם כול להודות על הפעילות של הקבוצות והקהילות היהודיות בתפוצות. הקשר בינינו מאוד חשוב. הביקורים של צעירים יהודים מחו"ל שמגיעים לארץ ישראל ורואים בעצמם ומכירים את החיים בישראל מקרוב, זה לא רק תיירות, זה מגע עם המולדת, חיבור וחיזוק קשר עם השורשים ההיסטוריים, הרוחניים והלאומיים. אין יותר טוב מזה. זאת החוויה הכי מלמדת והכי מחזקת את הזהות היהודית שיכולה להיות. אז תודה רבה לכל מי שעוסק. אני אשמח להכיר אתכם יותר מקרוב ולשמוע אתכם היום. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

תודה רבה. אנחנו נתחיל עם ראשון הדוברים, מר אריק פינגרהארט, נשיא הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה. 

 << אורח >> Eric Fingerhut: << אורח >> 

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

תודה, אדוני יושב-הראש, חברת הכנסת מזרסקי. קודם כול, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך על הובלת הוועדה בשנים החשובות הללו. היינו כאן מספר פעמים, תמיד קיבלת אותנו בברכה, והוועדה תמיד הייתה קשובה מאוד לקהילה היהודית העולמית, ובמיוחד לקהילות שלנו בצפון אמריקה. אז אני מודה לך על המנהיגות החשובה שלך. 

אני יודע שאתה והוועדה מכירים את עבודת הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, במיוחד מאז ה-7 באוקטובר, שהצלחנו לגייס את הקהילה שלנו לגייס כספים חשובים, כספים משמעותיים, לארגון הצעדה למען ישראל ומאמצים חשובים אחרים. אני כאן היום כי חשוב שהוועדה תבין שהדרך היחידה שבה נוכל לגייס את הקהילות היהודיות שלנו להגיב למשברים כמו 7 באוקטובר היא אם יש לנו קהילה שיודעת מי הם, מבינה את זהותם היהודית, שיש לה קשר לעם ולמדינת ישראל. ולכן היכולת שלנו לגייס את הקהילה והצלחתנו לגייס את הקהילה מאז ה-7 באוקטובר היא באמת בזכות העבודה של כל אחד מהארגונים שנמצאים כאן היום בתחום החשוב הזה של נסיעות חינוכיות בישראל. 

ישנם, כמובן, מרכיבים חשובים נוספים של בניית זהות יהודית בצפון אמריקה; המחנות שלנו והגבעות שלנו ובתי הספר היום שלנו, אבל באמת המרכיב ההכרחי הוא מסעות חינוכיים בישראל. אתה לא יכול, עד כמה שתיארת את הבעיות שעמדנו בפניהן בצפון אמריקה בשנה וחצי האחרונות; עליית האנטישמיות, האתגרים שהסטודנטים שלנו התמודדו איתם בקמפוס - התגובה של הצעירים האלה והתגובה של הקהילות שלנו הייתה ונותרה יוצאת דופן ברוב המכריע של הקהילה היהודית האמריקאית, למרות המחאות והדמוניזציה המתמדת של ישראל, שתומך ואוהב את ישראל. וזה נכון גם לגבי הצעירים שלנו. 

זה לא היה יכול לקרות וזה לא היה קורה אם תגלית לא הייתה לוקחת לישראל כמעט מיליון איש, 900,000, במהלך 20  השנים האחרונות. הם הגדולים ביותר. אבל אם כל אחד ואחד מהארגונים הללו לא היה מגיע לקהילה היהודית, מזהה את אזורי הבחירה החשובים שלהם ומביא אותם לישראל לעשייה חינוכית חשובה בישראל - ולכן הפסגה החשובה הזו הגיעה לישראל עכשיו והושיטה יד, ואנו מעריכים את ההזדמנות להיפגש עם הוועדה. יש לנו הזדמנות לעבוד עם משרדי ממשלה רבים וחשובים. והתרומות של הנסיעות החינוכיות לישראל לחינוך, ליחסי החוץ של ישראל, ברור שגם לתיירות ולכלכלה, היא משמעותית מאוד, ואנו מקווים שנוכל לחלוק חלק מזה. אנו מצפים לעבוד עם כל אחד מהמשרדים באופן רציף.

אנחנו מקווים שאתה וממשיכי דרכיכם בוועדה זו תשמשו כנקודת מגע מתמשכת עבורנו כאשר כולנו פועלים יחד לתמיכה במדינת ישראל. אז אנחנו תומכים בישראל, אנחנו תומכים בכלכלת ישראל היום, אבל הכי חשוב - אנחנו תומכים בעתידה של ישראל. כי זה דרך הצעירים ודרך כל המשתתפים בכל תוכנית שמיוצגת כאן היום, שעתידה של ישראל מובטח. תמיכה בישראל מובטחת בכל העולם, ובמיוחד בצפון אמריקה. אז זו זכות גדולה שלנו להיות כאן איתך היום. אנו רוצים לעדכן אתכם בכמה מהנושאים המרכזיים איתם מתמודד כל תחום הטיולים החינוכיים בישראל. אנו מקווים להיות כאן היום בדיאלוג איתך, עם הוועדה, וכמובן, עם המשרד. ואני מקווה שתהיה לך ולחברי הוועדה הזדמנות לשמוע אפילו מילה מכל אחד מהארגונים החשובים הללו. 

העובדה היא שזה דורש את כולנו, כי כל אחד מהארגונים האלה מגיע למחוז בחירה קצת שונה, יש לו גישה חינוכית קצת אחרת, וזה השילוב של כולם ביחד שמאפשר לנו להגיע לכלל הקהילה היהודית בצפון אמריקה. אז אני שוב מודה לך שאירחת אותנו, ואני שמח למסור את זה, אלא אם יש לך מישהו שאתה תרצה להציג בפנינו. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

קודם כול, הצטרפה אלינו חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. היא גם חברה במפלגה שלי, "ישראל ביתנו". אם יש לכם מישהו שרוצה לדבר, יש לי רשימה אבל כל אחד שרוצה להגיד כמה מילים מוזמן. רק תשלחו לנו פתק או משהו. 

בן פרי. 

 << אורח >> בן פרי: << אורח >>   

שלום. אני אדבר בעברית למרות שאני גר בארצות הברית. בן פרי, מנכ"ל ארגון "מומנטום". אני רוצה קצת להוסיף לוועדה. קודם כול להודות ליושב-ראש הוועדה. זו כבר פעם שנייה שאנחנו כאן במסגרת הפורום של ה-IETA. פעם קודמת הייתה בפברואר 2023 במציאות מורכבת אחרת. אני רוצה להודות לחברות הכנסת מזרסקי ומלינובסקי – תודה. אני חושב שזה מאוד חשוב. אני רואה את כל משרדי הממשלה שמעורבים. אני רוצה לספר טיפה על מה זה הפורום הזה, ההתארגנות הזאת, שהיא לא מובנת מאליה. אנחנו קבוצה של ארגונים, כמו שאריק אמר, שלא עבדנו ביחד. האתגר הקודם הגדול של העולם, שזה היה הקורונה, בעצם הביא אותנו להתחיל לעבוד ביחד. לפני חמש שנים הבנו, כל מיני מנכ"לים של ארגונים, שאנחנו מצויים באתגר מאוד גדול עם המגיפה ושאנחנו צריכים לעבוד ביחד. 

הקמנו את ההתאגדות הלא פורמלית הזאת כדי להתחיל ולשתף פעולה. טיפה לספר על מספרים – אנחנו ביחד מייצגים למעלה מ-140 ארגונים או קבוצות, שמביאים קבוצות לישראל מכל העולם. יהודים ולא יהודים – שזה גם מעניין. מה שמשותף לכולנו זה האהבה לישראל והרצון לחזק את מדינת ישראל ואת הציונות. עד לפני המלחמה תכננו, הקבוצה הזאת מביאה למעלה מ-100,000 איש בשנה לישראל. כמובן שמאז המלחמה אנחנו במספרים אחרים לחלוטין ובמציאות מאתגרת הרבה יותר, שעליה נדבר יותר. ואולי אם אני יכול לספר קצת על מי בתוך הארגונים האלה. יש, כאמור, ארגונים לא יהודים, ארגונים יהודים, ארגונים גדולים, ארגונים קטנים. מה שמאחד אותנו זה שאנחנו עובדים ביחד ורוצים לשתף פעולה. 

אולי אחד הדברים שהכי חשובים לנו להביע בוועדה זה את הצורך גם מהצד השני של המדינה שיהיה שיתוף בין המשרדים השונים וגם עבודה משותפת ואסטרטגית. כי כמור שאריק אמר, המשותף לנו זה שיש לנו פרויקטים שהוכחנו שהם בעלי כוח אדיר, שזה הכוח להביא קבוצות לישראל ולהוות מפגש בלתי אמצעי, אמיתי, עם החברה הישראלית, עם הישראלים. להכיר את ישראל באמת. זה באמת מוכח על ידי כל המידע שכולנו אוספים ביחד שזה הפרויקט, סוג הפרויקטים עם יכולת ההשפעה הכי גבוהה גם על עלייה, גם על שינוי עמדות ודעות בקרב צעירים ובוגרים, דרך אגב. בסוף, מי שמגיע לישראל מתאהב בישראל. מי שבא לפגוש את הישראלים מתאהב בישראלים. 

אולי הקריאה הכי גדולה שלנו, ובזה אנחנו התחלנו, בלעבוד ביחד, ולהבין שביחד נוכל להשיג יותר. ואותו דבר אנחנו רוצים לבקש מהמדינה ומשאר הארגונים שבישראל. ההבנה הזאת שאנחנו בתקופה מאוד מאתגרת, האתגרים שעומדים בפני מדינת ישראל והעם היהודי אולי גדולים מתמיד – אנחנו צריכים לעבוד ביחד כולנו. כל אחד תורם את חלקו מהזווית שלו, כל אחד מנגן בכלי אחר. אבל, אנחנו צריכים לעבוד ביחד. ללמוד מההצלחות של חלק מהארגונים, כמו תגלית, שבעצם מובילים אותנו. הארגון הכי גדול והכי משמעותי, אני חושב, מבנינו. אנחנו לומדים מהם, הם לומדים מאחרים. בעצם ככה היכולת לעשות גזירה ולייצר אימפקט הרבה יותר גבוה, זה מאוד חזק ונצטרך את זה בשנים הבאות. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

תודה רבה. חברת הכנסת מלינובסקי.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

תודה רבה, אדוני יושב-הראש. אני, ברשותכם, אגיד כמה מילים ואני אלך לזירה אחרת, איפה שלצערי אין את ה-ביחד הזה, לוועדת חוקה של הכנסת. אני מאוד מעריכה את העבודה שלכם. אני, כאחת שחצי מהמשפחה שלי גרה בארצות הברית, בקליפורניה ופלורידה. אחותי בקליפורניה, אח של בעלי בפלורידה. מפוצלים לגמרי. יכולה לבקש גרין קארד. יש לזה חשיבות. אנחנו פה בישראל יודעים לריב אחד עם השני יפה מאוד, אבל כשאנחנו בחו"ל וקורה לנו משהו, מה אנחנו עושים דבר ראשון? מחפשים קהילה יהודית, נכון? מחפשים בית חב"ד, קהילה יהודית, איזשהו מקום יהודי, כי אנחנו יודעים ששם אנחנו נקבל עזרה, נקבל יחס. זה מאוד חשוב. 

אפשר להתווכח שכל היהודים צריכים לבוא לישראל ולגור פה, אבל זו המציאות. יש יהודים שגרים בארצות הברית, ברוסיה, בצרפת, בכל מיני מקומות – זו זכותם והחלטתם. אבל, מה שמאוד חשוב זה לשמור את הקשר עם מדינת ישראל. לא משנה איפה הם גרים פיזית, שיהיה את הקשר הרגשי הזה. כי אנשים נמצאים בקהילות, נמצאים בעמדות מפתח, יש להם השפעה גם על הממשלות שלהם, על דעת הציבור, וחשוב לשמור את הקשר הרגשי הזה. כי לפעמים אני גם כן מרגישה שיהודים בחו"ל חושבים שאנחנו צריכים מהם רק כסף. זה לא נעים. אבל, לא, לא רק כסף. אני רוצה שהם יבואו לפה, אני רוצה שאם קורה משהו בישראל זה יכאב להם, אם קורה משהו טוב בישראל, כמו שעכשיו למשל הייתי במיאמי והיה הסיפור עם העסקה והייתה שם שמחה ואנשים שמו לב. 

וכשקרו אירועי ה-7 באוקטובר זה עשה להם שם בתפוצות זעזוע מטורף, כי אז הם הבינו מי הם ומה היחס של החברים שלהם כלפיהם, שזה לא בדיוק חברים. אתם עושים עבודה מצוינת וחשובה. לפעמים יש כאלו שמזלזלים בזה ואומרים שלא צריך ושהעלייה לא מעניינת, ומחלקים את העלייה לפי הסוג – זו עלייה טובה וזו עלייה פחות טובה. אנחנו לא שם. אני בעצמי עולה חדשה. פורר הוא דור חמישי בארץ, אבל עדיין הוא זוכר מאיפה באנו. וככה בנוי עם ישראל. ומאוד חשוב לשמור את הקשר. וגם לעצב את דעת הציבור. 

אני למשל חשבתי לקחת את כל החבר'ה הצעירים האלו, האנטי-ישראלים, בקמפוסים, ולהציע להם לבוא לישראל. לא יהודים, האלו שעשו שם הפגנות. הבת של אחותי חוותה את זה על בשרה, את מה שקרה שם. אז לקחת אותם בקבוצות או את הנציגים הבולטים שלהם, אפילו על חשבוננו, ולעשות להם פה מסע. איך זה ישנה. כי מאוד קל לשבת שם איפשהו בארצות הברית ולדאוג לזכויות הפלסטינים ולקלל את עם ישראל ומדינת ישראל. תבואו לפה, תראו את זה, תרגישו את זה, תחוו את זה. ואז אולי זה יראה אחרת. תודה רבה על הדיון. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

תודה רבה. גידי מארק, תגלית. 

 << אורח >> גידי מארק: << אורח >>   

תודה רבה, יושב-הראש. אנחנו נפגשנו כמה פעמים בתקופה האחרונה. אני יודע כבר מלפני זה עד כמה אתה מחויב לכל הנושא של הקשר עם העם היהודי וזה מאוד חשוב. ולצערי הרב, אתה נמנה על מיעוט יותר מידי קטן שמבין שהעם היהודי הוא נכס אסטרטגי למדינת ישראל, אחד משניים או שלושה שיש לנו. לצד הכלכלה, החברה והצבא, הרביעי צריך להיות תמיכה בינלאומית, שלא תהיה קיימת בלי העם היהודי. והתמיכה של העם היהודי לא תהיה קיימת אם הצעירים של העם היהודי, וגם אחרים, כפי שנאמר, לא יגיעו לארץ. אני עבדתי הרבה שנים במשרד החוץ וכבר אז אני הבנתי שיש הבדל של 180 מעלות בין מי שמבקר בישראל לבין מי שלא מבקר, ואז הוא כן מבקר את ישראל. וכדי לקנות אוהבים צריכים להביא אותם אלינו. אי אפשר לראות את הפרספקטיבה של ישראל כשיושבים בחוץ לארץ.

אני מייצג את תגלית, שזה אחד החברים בארגונים האלה. אני יחסית חשבתי, עד שאני ראיתי את כל החברים בארגון הזה, שאנחנו מאוד צעירים, אבל רוב הארגונים כאן קמו בשנים האחרונות. זה מראה את ההשפעה שיש להצלחה של תגלית – קרוב ל-900,000 משתתפים – על התחום הזה. אנחנו גם מביאים אנשים לסיורים בארץ, גם מיד אחרי ה-7 באוקטובר התחלנו בהבאת מתנדבים. הבאנו 10,000 מתנדבים בסל הכול. תגלית הביאה קרוב ל-90% מכל התיירות שהגיעה מאז המלחמה. אבל, אני רואה כאן שהרבה מאוד ארגונים מתחילים עכשיו לחסוך - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

יש בתי מלון בישראל שנשארו חיים רק בזכות תגלית.

 << אורח >> גידי מארק: << אורח >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

בשנה הזו, אם לא תגלית – כנראה שכמה בתי מלון היו נסגרים, שיהיה ברור. 

 << אורח >> גידי מארק: << אורח >>   

ויש כאן עשרות ארגונים שהם ההבדל בין ההפסד של ישראל ל-BDS לבין הניצחון של ה-BDS. זה בדיוק מה שה-BDS רוצה, שאנשים לא יגיעו לישראל. יש כאן בחדר הזה עשרות ארגונים, שכל אחד נאבק לנצח את ה-BDS. וזאת, אני חושב, מטרה אסטרטגית של מדינת ישראל. זאת החשיבות של השותפות הזאת של כל הארגונים. כי בסך הכול, כולנו אחד. כשההורים שלי יצאו מאירופה לפני 70-80 שנה הם פנו ימינה ובני הדודים שלהם פנו שמאלה. אבל, אנחנו כולנו אותו דבר. אנחנו צריכים להיאבק ביחד. לצערי, מדינת ישראל לא שמה את הנושא של העם היהודי והתמיכה שלו בשנים הבאות בתור אחד הנושאים האסטרטגיים. הוא צריך להיות אחד מחמשת הנושאים האסטרטגיים העיקריים. אני יודע שאני לא צריך להטיף למה שיודע את זה, אבל אני חושב שזה חשוב שזה יגיע גם מהכנסת. 

חוץ מזה, תודה רבה לך, שביחד עם לא הרבה באמת מושכים את החשיבות של הקשר עם העם היהודי בצורה כל כך חשובה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

תודה רבה. ברשותכם, הדברים שלך הזכירו לי איזשהו סיפור אישי שאני אחלוק איתכם, וחלקכם אולי שמעתם את הסיפור. 

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

אנחנו לא בימים פשוטים עבור מדינת ישראל. לפעמים אנשים מסתכלים קדימה והם מאוד מודאגים והם חסרי תקווה והם לא יודעים מה יקרה הלאה. אז אני תמיד חושב על סבא ועל סבא רבא שלי, כשהם הגיעו למדינת ישראל ומה הם חשבו. האם הם יכלו בכלל לדמיין שאנחנו נוכל לשבת כאן בכנסת בוועדה עם קהילות מחו"ל ולדבר על, אנחנו צריכים משהו ממשלת ישראל ואנחנו צריכים עוד תמיכה או פחות תמיכה – העם היהודי והתנועה הציונית עשו נפלאות ללא הממשלה, אני חייב לומר. אז אני מאוד מקווה שהממשלה תצטרף ותעזור לנו, אבל עדיין אני מאמין ברוח ובחוזק העם היהודי. בישראל ובתפוצות. הסיפור שאני רוצה לספר לכם זה על סבתי המנוחה. היא הגיעה למדינת ישראל, זו עדיין לא הייתה מדינה, ב-1932. 

היא הגיעה מלטביה עבור המכבייה הראשונה, כחלק ממשלחת. זה היה ב-1932, ובדיוק כמו בתגלית, היא לא ידעה שזו פלשתינה והיא הגיעה לכאן והיא אמרה "אוקיי, אני נשארת". והיא שלחה מכתב לאבא שלה ואמרה לו שהיא החליטה להישאר כאן בארץ ישראל. אז הוא שלח את אחיה כדי להחזיר את אחותו הצעירה חזרה ללטביה, כי היא השתגעה, היא נשארת בישראל? והוא הגיע לכאן והוא שלח מכתב לאבא שלו ואמר "אני נשאר כאן". אנחנו תמיד מספרים את הסיפור הזה כי לא כולם הגיעו לישראל – האח שלא הגיע לישראל מת בשואה. בעצם, היא הצילה את כל המשפחה שלה, כי ההורים שלה ורוב אחיה הגיעו לכאן אחריה. לא הייתה כאן מדינת ישראל אז או ממשלה, אבל אני חושב שהעובדה שהיא הגיעה לכאן והתאהבה בארץ ישראל, זה הקשר המיוחד שלעם היהודי יש עם מדינת ישראל. 

אני תמיד אומר שאנחנו פוליסת הביטוח של העם היהודי. ועל מנת שהם יכירו בזה הם צריכים להגיע לכאן ולהבין, ושיזכירו להם מה זה הקשר הזה. וזה מה שאתם עושים, כל הארגונים האלה, על ידי זה שאתם מביאים את כל המשלחות לכאן. אני לא יודע מה יהיה עם אנשים שביקרו בישראל, אבל אני בטוח שרובם התאהבו בישראל, וגם אם הם החליטו להישאר מחוברים לישראל מהתפוצות, אני בטוח שאתם מצילים את העם היהודי. זה מה שאני חושב שהדבר הכי חשוב, אז תודה. 

שרי פריד. 

 << אורח >> Sarah Fried: << אורח >>

(נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

תודה, אדוני יושב-הראש, ותודה לחברי הוועדה על ההזדמנות לדבר עם הקבוצה הנכבדה הזו. (אני מתכבדת להיות חלק מהמשלחת הזו ולחלוק את ההשפעה של נסיעות חינוכיות בישראל על סטודנטים בגיל המכללה כיום, ולחלוק בקצרה את החוויה שחוו רבים מהסטודנטים הללו מאז ה-7 באוקטובר. שמי שרה פריד, אני משמשת כקצינת החוץ הראשית של ארגון הלל הבינלאומי. הלל הוא ארגון המכללות היהודי הגדול בעולם, עובד עם למעלה מ-180,000 סטודנטים מדי שנה ב-850 קמפוסים ב-16 מדינות כדי לבנות ולחזק את הזהות היהודית. במשך יותר מ-100 שנים, הלל מילא תפקיד הכרחי בהבטחת המשכיות וחוסנו של העם היהודי. החזון שלנו הוא לעורר כל סטודנט יהודי במכללה לקבל מחויבות מתמשכת לחיים יהודיים, ללמידה ולישראל. 

במהלך העשור האחרון, הלל שיתף פעולה עם כל כך הרבה מהארגונים שיושבים סביב השולחן הזה היום, עם תגלית ישראל ומסע, ועזר להביא לארץ כמעט 100,000 סטודנטים, רבים מהם בפעם הראשונה. היום, אנחנו משרתים קבוצה מגוונת, מגוונת יותר ממה ששירתנו אי פעם - הם מגיעים לקמפוס עם חיבור מוגבל לקהילה היהודית המאורגנת, ואפילו רק לחלק קטן מהם הייתה הזדמנות לנסוע לישראל. אנו יודעים שחיזוק הקשר שלהם להלל חיוני לחיזוק הזהות היהודית שלהם, והמחקר שלנו הראה שהקשר שלהם לקמפוס ולפעילויות, אך גם לנסיעה לישראל, מבטיחים את מחויבותם ארוכת הטווח לחיים היהודיים.

אני בטוחה שאתם מודאגים ממה שראיתם ושמעתם מהקמפוסים שלנו מאז ה-7 באוקטובר, ויש הרבה ממה להיות מודאגים. במהלך שנת הלימודים האחרונה, הלל עקב אחר למעלה מ-1,800 מקרים של אנטישמיות בקמפוס. זו הייתה עלייה של 700% מהשנה הקודמת. מובן מאליו שאלה היו המספרים הגבוהים ביותר שעקבנו אחריהם מאז שהתחלנו לפני עשור. והמחקר שלנו הראה שכמעט 40% מהסטודנטים היהודים במכללות היום מרגישים שהם צריכים להסתיר את זהותם היהודית. ובעוד שבסתיו האחרון חלה עלייה דרמטית במחאה - ירידה של 60% מהאביב שעבר - הפעולות הרדיקליות והרטוריקה המוגברת של אלה שמפגינים היו קיצוניות יותר, וזה משהו שאנו מודאגים ממנו מאוד. 

הסטטיסטיקה הזו גורמת להתפכחות, אבל אני כן רוצה לצייר לך תמונה אחרת, כזו שמדגישה את ההזדמנות שיש לנו בחדר הזה. כמו רבים כל כך ברחבי הקהילה היהודית, ראינו עלייה בהתעניינות של צעירים שרוצים להתחבר עם יהודים. ובשנה האחרונה, הלל עסק ביותר סטודנטים מאשר בכל שנה שקדמה לה בהיסטוריה בת 101 השנים שלנו, ואת אותו הדבר אפשר לומר על חב"ד בקמפוס, שגם כאן איתנו היום. בעוד שהמגמות הכלליות לטייל בישראל, במיוחד עבור סטודנטים בקולג', הן הנמוכות ביותר שראינו מאז מלבד המגיפה, כעת אנו מתחילים לראות שינוי אחורה, במיוחד מאז הפסקת האש עם חיזבאללה. ואנו צופים בקיץ הקרוב להכפיל את מספר הסטודנטים מהקיץ שעבר. 

אנו גם יודעים שכדי להפוך את החוויות הללו למשמעותיות ומשפיעות, עלינו להיות מוכנים לצוות המקצועי המתאים להעסיק את התלמידים שלנו גם במהלך ההתנסויות האלה וגם אחריהן. לכן השקענו בהבאת למעלה מ-100 מבכירי המקצוענים שלנו בקמפוסים לישראל מאז 7 באוקטובר, והתחייבנו להביא עוד 200 ב-15 החודשים הקרובים. כשאנשי המקצוע שלנו מגיעים לישראל, הם חוזרים אפילו יותר מחויבים שעכשיו זה הזמן להביא איתם צעירים. הם בטוחים שהם יכולים להפוך את זה לחוויה משמעותית ובטוחה. אנחנו יודעים שנסיעות לישראל עובדות. כפי שאריק אמר, אנחנו לא יכולים לתאר לעצמנו איך היו נראים 15 החודשים האחרונים בקמפוס אילו לא היינו עושים כקהילה את ההשקעות שעשינו בעשורים האחרונים. 

חוויות אלו עוררו מחויבות וחיבור אצל אלפי סטודנטים בקמפוס כיום. הם בנו את החוסן שלהם כדי להתמודד עם האתגרים של השנה האחרונה, והם בנו את הגאווה שלהם להיות יהודים. ישנם מכשולים אמיתיים שעלינו לטפל בהם. יש חשש לגבי בטיחות, ויש שאלות לגבי תזמון. עם זאת, חיוני שנמשיך לעודד, במיוחד סטודנטים בקולג', שעכשיו זה הרגע לנסוע לישראל, שעכשיו זה הזמן, ברגע המכונן והמכריע הזה בחייהם. ואנחנו כקבוצה מחויבים להבטיח שזה יקרה. תודה על ההזדמנות לשתף בקצרה על החוויות של הסטודנטים שלנו בקמפוס ועל תמיכתך המתמשכת.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

(באנגלית) תודה רבה. 

שלי קידר, הסוכנות היהודית.

 << אורח >> שלי קידר: << אורח >>   

(נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

תודה לך, יושב-הראש, על שאירחת אותנו שוב בפורום המכובד הזה. אני רוצה להודות ראשית לכל העמיתים שלי. אנחנו מאוד גאים, בתור הסוכנות היהודית, להיות גם חלק מברית הנסיעות החינוכית לישראל. אני רוצה להזכיר דבר אחד שהוא מנקודת המבט הישראלית - ההשפעה של החוויות הסוחפות הללו עלינו כישראלים, אני חושבת שעלינו לא להמעיט בחשיבות שצעירים בישראל יפגשו צעירים מיהדות העולם. זה מחזק את החוסן שלנו, (ממשיכה לדבר בעברית) החוסן שלנו בתקופה הקשה הזו.

(נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

זה מחזק את ההבנה שלנו שאנחנו חלק מקולקטיב יהודי ואני חושבת שזו השפעה עצומה גם על השגשוג וההמשכיות של מדינת ישראל. רק מהמחקר שאנו רואים על ההשפעה על ישראלים שמשתתפים בתגלית, במסע, (ממשיכה לדבר בעברית) בכל התוכניות האחרות, "RootOne" שנמצאים פה, שמביאים הרבה מאוד בני נוער. ההשפעה על הנוער הישראלי, על ההבנה שלו של עם יהודי ועל החוסן היא עצומה. 

(נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

במיוחד ברגע הזה, אני חושבת שנסיעות חינוכיות לישראל היא גם חיונית לבריאות המנטלית שלנו ולחוסן שלנו. ושוב, אני מודה לוועדה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

תודה רבה. חומי נובנשטרן. 

 << אורח >> חומי נובנשטרן: << אורח >>   

תודה, אדוני, על ההזדמנות להציג את המועצה לשימור אתרים, שאתה מכיר אותה ומלווה אותה עם קשר בהחלט חם ואוהד. להציג את הצד של המועצה לשימור אתרים לא כגוף שרק משמר מבנים מתחילת ההתיישבות והמאבק, אלא כאתרים שהם משמשים כאתרי ביקור. 

אנחנו כמועצה לשימור אתרים מאגדים כארגון גג כ-200 אתרים שמספרים את הסיפור של המקום, של תקופה, של אירוע, החל מתקופת העלייה הראשונה ואולי קצת לפני כן. כמו מקווה ישראל, שהוקם על ידי קרל נטר ב-1870. אנחנו יודעים שבעבר כשהגיעו קבוצות של תגלית למכון איילון ברחובות או למחנה המעפילים בעתלית או לחצר כינרת, החוויה וההבנה של המאבק להקמת המדינה, המאבק לעלייה, המאבק לשת ולהיות כאן במקום – השאירה רשמים מאוד עמוקים על המבקרים. אני משערת שיחד עם ביקור במקומות אחרים ונוספים זה נתן את אותה חוויה שכאן הוצגה על ידי חלק מהאנשים. 

אני חושבת שבאמת בימים האלה, על אחת כמה וכמה, שיתחילו לחזור ולבקר. אנחנו שוב קוראים לארגונים: מסע, תגלית ואחרים שנמצאים כאן כמייצגי הפורום – לשוב ולבקר באתרים האלה. אם אני לוקחת רק את מכון איילון ברחובות, שמי שלא כל כך יודע זה היה אתר שעזר ליצור כדורים לתחמושת בין 1945 ל-1947, לפני מלחמת העצמאות וגם בחלקה. רוב המבקרים היו תיירות חו"ל והאתר באמת העביר חוויה מדהימה. מי שלא היה שם מוזמן לבקר. באמת בעקבות המלחמה מספר המבקרים ירד, כמו בכל האתרים בארץ ובכלל הביקורים בארץ. אנחנו חושבים שזאת ההזדמנות לחזור ולבקר ולהבין את המהות של הראשית של ההתיישבות בארץ ישראל ובמדינת ישראל. תודה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

תודה. א' כמו שאמרתי, הרבה מאוד מהתיירות הצליחה לחיות בשנה הזאת בזכות הביקורים האלה. אני כן אומר, וחבל, הייתי מזמין אותם לפה, אבל אני לא יודע אם למישהו מהנוכחים יצא לבקר במוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, מוזיאון חדש שנפתח בלטרון על שם חיים הרצוג. אני באמת חושב, אמנם ביקשתי את החוק כדי להפוך אותו למוזיאון, אני לא נוגע בדבר, אבל אני חושב שלקהילות היהודיות בעולם, גם סביב נושא מלחמת העולם השנייה, להבין את התפקיד של העם היהודי בצבאות השונים, בצבאות הברית – המוזיאון הזה נותן איזושהי חוויה מאוד טובה. אז אני לא יודע אם יש לכם את הקשר, אבל אם לא אני אשמח לעשות אותו. 

ד"ר דלית אטרקצ'י, מנהלת אגף בכיר קשרי חוץ במשרד החינוך.

 << אורח >> דלית אטרקצ'י: << אורח >>   

שלום לכולם. אני מנהלת את האגף לקשרי חוץ, ובתוכו מוכל גם אגף לקשר בין החינוך במדינת ישראל לחינוך היהודי בתפוצות. משרד החינוך, במהותו, אמון על מה שנקרא K12  או K15. זאת אומרת, החינוך עד גיל 18. אבל, אנחנו גם לעתים גולשים מעבר לזה מתוך הכרת הקהילות היהודיות בעולם. בחמש השנים האחרונות, מאז שהאגף הזה הוקם, אנחנו הרחבנו מאוד את הפעילות שלנו עם בתי הספר היהודיים בתפוצות, הן בחינוך הפורמלי והן בחינוך הבלתי פורמלי. פרויקטים מסוימים קיימים אצלנו כבר 30 שנה, כמו פרויקט חפציבה, שאנחנו עובדים במסגרתו מול מדינות ברית המועצות לשעבר. ודברים אחרים שאנחנו עושים החלו לפעול אפילו בשנה האחרונה, כולל תוכניות שונות של ביקורים של תלמידים, סטודנטים, מחנכים ומחנכים צעירים בישראל.

את כל העבודה הזאת, ואני לא אלאה אתכם בכל הפרטים כי הם רבים מאוד, אנחנו מבצעים בשיתוף פעולה מאוד הדוק גם עם המוסדות הציוניים וגם עם הקהילות היהודיות בחו"ל ועם בתי הספר בחו"ל. אנחנו נשמח לכל סוג של שיתוף פעולה נוסף מתוך הכרה מאוד עמוקה בחשיבות, שהיום אני לא צריכה להרחיב עליה יותר את הדיבור, בטח לא בחדר הזה, של הקשר האינטנסיבי מאוד שצריך להיות, קיים ומשומר לאורך הדורות בין מדינת ישראל לבין יהדות התפוצות ויהדות העולם. אני רוצה להודות ליושב-הראש על ההזדמנות לעשות את המפגש הזה, אני חושבת שהוא מאוד חשוב. ותודה גם לחברי הכנסת שהשתתפו. להפיץ את הבשורה הזאת ככל שניתן. תודה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

תודה.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>   

להמשיך לתקצב את התוכניות האלה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

בדיוק. אני רק אציין, בהקשר גם של תקצוב שנדרש לתוכניות האלה, וגם נושא הש"ש שעלה פה בדיון משותף של ועדת חינוך וועדת עלייה וקליטה, שהיום משרד החינוך משתתף במימון של ש"ש – שנות שירות – שבארץ, אבל לא באלה שבקהילות בעולם. אנחנו ביקשנו, אנחנו גם בקשר על העניין הזה מול שר החינוך ושר התפוצות ושר העלייה והקליטה, שהמשרד ייקח גם חלק במימון. זה יאפשר להוציא יותר ש"ש, יותר שנות שירות לקהילות. זה לא יבוא על חשבון מה שממומן היום אבל זה יאפשר לפתוח את זה לקהילות נוספות. אני חושב שיש חשיבות עצומה לקשר הבין-קהילתי הזה. אז זה עוד מסר שאת יכולה לקחת אותו. גם אם סיימתם שנה, אם נשארו שאריות אפשר לקחת אותן לטובת העניין. תודה. 

גיל גלנוס. 

 << אורח >> גיל גלנוס: << אורח >>   

כן, גיל גלנוס, אני יזם משותף ומנכ"ל של ארגון "itrek". כשמדברים פה על הבאת לא יהודים לישראל אני הנציג פה בחדר. "itrek" זה ארגון שהביא כ-25,000 משתתפים ב-13 השנים האחרונות. 91% מהמשתתפים שלנו הם לא יהודים, בעיקר סטודנטים לתארים מתקדמים בכל הקמפוסים המובילים בעולם, בעיקר בארצות הברית. סטודנטים למנהל עסקים, מדיניות ציבורית ומשפטים, ולאחרונה גם התחלנו להביא כל מיני פוליטיקאים ואנשי עסקים מובילים. קודם כול, אני רוצה להודות ליושב-הראש ולחברות הכנסת שהשתתפו בסשן הזה, זה מאוד חשוב שאתם נותנים לנו את ההזדמנות, אז תודה רבה. וכמובן לכל מי שארגן את הפורום הזה. 

דובר פה רבות על האימפקט שאנחנו עושים בתור קולקטיב, בתור כל העבודה שלנו, ובאמת הוא מאוד משמעותי. אני מבקש להתמקד אולי בכמה הערות ושאלות אולי על דברים שיכולים לעזור לנו לעשות את העבודה שלנו יותר טוב. הדבר הראשון זה טיסות. אנחנו בשנה האחרונה מתמודדים עם מצב, בנוסף לבעיות בקמפוסים, שזה עיקר העבודה שלנו – האנטישמיות וכל הדברים שהוזכרו – בנוסף, כמובן, למצב הביטחוני בישראל שמעודד שלילית אנשים להגיע לישראל, אז מעבר לכל זה בוטלו לנו הרבה מאוד משלחות, ויכלנו להביא עוד מאות אנשים אם הסיפור עם הטיסות היה נפתר והיה נמצא איזשהו פתרון. יש עכשיו מצוקה מאוד גדולה, יש מונופול של בעיקר חברה אחת. אין כרטיסים. הכרטיסים שיש הם מאוד יקרים. 

השנה יכולנו להביא אלפי אנשים לישראל ואנחנו כנראה נביא מאות אנשים רק בגלל מצוקת הטיסות. אז זו הנקודה הראשונה. הלוואי שיימצא איזשהו פתרון. אני יודע שלאו דווקא האנשים בחדר יכולים למצוא לזה פתרון, אבל חייבים למצוא לזה פתרון אסטרטגי. אני יודע שחברות התעופה עכשיו חוזרות, אבל ברור לנו שאנחנו חיים במציאות שזה יחזור אלינו שוב, והלוואי שנוכל להיערך לזה מבעוד מועד. הדבר השני זה המצוקה של מורי דרך והמחנכים בישראל, שרבים מהם עזבו את עבודתם. המשבר התחיל בקורונה ווידוא ההריגה היה המלחמה עבור הרבה מהם, והם פשוט מוצאים תעסוקות אחרות. אנחנו מתמודדים עם מצב שיש מחסור במורי דרך. 

בנוסף על זה, גם אלה שכן נמצאים, צריך להשקיע הרבה יותר משאבים בשביל לאמן אותם לכל האתגרים, שהם אתגרים חדשים. למשל, סיורים, רק שמענו הבוקר בפתיחה – סיורים בעוטף זה לא משהו שהם למדו עליו בקורס מורי דרך, זה משהו שהם נדרשים לאלתר ולעשות תוך כדי. איך מתמודדים עם המציאות החדשה שנמצאת היום בישראל, איך הם יכולים לחנן את המשלחות שמגיעות בצורה הכי טובה. הדבר הנוסף זה כל מה שקורה כיום בארצות הברית ובכלל בעולם עם האנטישמיות, ובמיוחד בקמפוסים, השפה משתנה לגמרי. השימוש בישראל, פעם זה היה "אפרטהייד" והיום זה כבר "ג'נוסייד", ומשווים את המצב של השחורים למצב של הפלסטינים. 

בעצם, מורי הדרך שלנו, המחנכים צריכים כלים בשביל להתמודד עם הדברים האלה. אנחנו בתור ארגונים מנסים לעשות את המקסימום, אבל אני חושב שצריכה להיות איזושהי החלטה אסטרטגית שהדבר הזה חשוב ולתת משאבים, אם זה ל-IETA אם לארגונים, ולדאוג שנותנים לזה מענה. תודה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

תודה. אני אתייחס בקצרה רגע רק לעניין הטיסות כי גם בזה עסקתי בוועדת הכלכלה ויזמתי מספר דיונים. לצערי, אין פה נציג של משרד התחבורה, אבל משרד התחבורה נכשל כישלון מוחץ בעניין החופש התחברותי למדינת ישראל. זאת שערורייה שלמדינה שהיא הידידה הגדולה ביותר של מדינת ישראל יש רק חברה אחת שטסה. עכשיו אולי "ארקיע" תתחיל לטוס, אבל גם, זו רק חברה ישראלית. העובדה שחברות אמריקאיות לא טסות לכאן זה גם כישלון מדיני של ממשלת ישראל. אני אזכיר רק שבתקופת הקורונה הממשל האמריקאי הפעיל טיסות ריקות, כולל סבסד אותן, כדי לשמור על קווי התעופה האלה. בעיניי זאת שערורייה. הנזק שנגרם נגרם גם בגזרה שלכם בהקשר של תיירות, אבל לא רק. 

אגב, עכשיו "ארקיע" מתחילה לטוס כחלק מיוזמה של אנשי עסקים שאמרו "תשמעו, אנחנו צריכים פתרון של טיסות כי אין ודאות על היכולת שלנו לצאת ולחזור לישראל". שערורייה שאין כדוגמתה. מחדל עצום. 

לגבי סוגיית מורי הדרך, יש פה נציגה של משרד התיירות, אלה זאק סולומון, אז בוודאי תוכלי להתייחס. בבקשה.

 << אורח >> אלה זאק סולומון: << אורח >>   

כן. אני יכולה להגיד שבמשרד התיירות כל הנושא של מורי הדרך הוא מטופל. זה מאוד חשוב. אני חושבת שאנחנו נהיה בקשר בעניין הזה כי אתה העלית באמת נקודות מאוד חשובות. אנחנו נדאג שהתכנים האלה בהכשרות למורי הדרך יעברו, זה היה מאוד חשוב.

 << אורח >> גיל גלנוס: << אורח >>   

אני אשמח לעזור בנושא הזה, כי אנחנו הקמנו איזושהי מחלקה פנימית, אבל בסופו של דבר אנחנו ארגונים קטן, ואנחנו לא יכולים להוציא תקציבים בשביל כלל התעשייה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

אני חושב שיש פה חשיבות עצומה למשרד התיירות. רוב התיירות שמגיעה, הנציגים שלה יושבים פה. 

 << אורח >> אלה זאק סולומון: << אורח >>   

נכון, נכון.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

זאת התיירות שהיום יש למשרד לטפל בה.

 << אורח >> אלה זאק סולומון: << אורח >>   

אני רק אגיד שבשנה הזאת, 2025, קהלי היעד הם בדיוק היהודים והאוונגליסטים, התיירות הדתית. אתם בצורה כזו או אחרת באמת מייצגים את קהלי היעד האלה. 

 << אורח >> גיל גלנוס: << אורח >>   

רק חשוב לי, כי מדברים פה על יהודים ואוונגליסטים, ואני מייצג אוכלוסייה שהיא לא זאת ולא זאת. זאת אומרת, יש המון אנשים שרוצים לבוא לישראל. לאו דווקא אוונגליסטים. זה לא מבוסס אמונה, זה פשוט אנשים שסקרנים להגיע לישראל. זה מאוד חשוב. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

מה שאני מבקש שתייצרו פגישת עבודה ביניכם לטובת העניין הזה. זה חלק מהמטרה אפילו של הפגישה הזאת. תודה. מאיר הולץ.

 << אורח >> מאיר הולץ: << אורח >>   

תודה רבה, אדוני יושב-הראש. מאיר הולץ, מנכ"ל "מסע". אני רוצה רגע לדבר על האימפקט של התוכניות האלה, של ההגעה לפה. אני רוצה להתחיל דווקא מלדבר על הכוח שיש לארגון הזה שעובד ביחד. כי האימפקט של כל אחד מאיתנו הוא אימפקט מאוד משמעותי, אבל ככל שאנחנו עובדים יחד וככל שהצעירים מגיעים שוב ושוב ושוב, האימפקט הולך וגדל. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

מי מרכז את הארגון שלכם? מי מוביל אותו מול הממשלה?

 << אורח >> מאיר הולץ: << אורח >>   

אנה לינגר היא המנהלת בפועל של ה-IETA. יושבים בתוך הפדרציה של צפון אמריקה, שאריק מנהל. אבל, החשיבות של ההגעה שוב ושוב לעוד ועוד חוויות בישראל מייצרת אימפקט שהוא הרבה יותר גדול ממה שכל אחד מהארגונים שלנו מסוגל לייצר לבד. והקשר בין הארגונים שלנו למדינת ישראל הוא קריטי ודרמטי בעניין הזה. היכולת שלנו להעביר משתתפים מאחד לשני כדי שהם יוכלו לחזור שוב או לדאוג שהילדים שלהם יבואו. ב"מומנטום" יכלו לשכנע את הילדים להגיע לתוכנית, וב"RootOne", שהצעירים מגיעים ויכולים עכשיו להגיד להורים שלהם "בואו, גם אתם צריכים לעשות את זה" או להגיע שוב. האימפקט של זה הוא משמעותי. 

אני רק אגיד כמה נקודות על האימפקט הזה, גם על ההשפעה שלו על מדינת ישראל וגם על ההשפעה שלו על הקהילות בחו"ל. אני יודע לדבר את המספרים של מסע ואני בטוח שזה נכון לגבי הרבה מאוד ארגונים פה – אחד מתוך חמישה בוגרי "מסע" עובד בקהילה היהודית. אחד מתוך חמישה. והיום, כשיש באמת צורך אדיר של מנהיגים בקהילות היהודיות, המשמעות של זה היא אדירה. זה עוזר לפתח את הדור הבא של המנהיגים היהודים, שכולנו מקווים שישבו פה בעוד כמה שנים. אני אגיד יותר מזה, אני בטוח שחלק גדול מהמשתתפים הלא ישראלים שנמצאים פה כרגע בשולחן הם בוגרים של התוכניות האלה, של תגלית, של מסע, של תוכניות אחרות כאלה. יש לזה משמעות באמת אדירה. 

אני אגיד משהו שהוא בעניין הזה קצת יותר נכון למסע מאשר לארגונים אחרים, זה העניין של העלייה לארץ. 30% מבוגרי מסע עולים לארץ. זאת אומרת, בעשרים השנה האחרונות למעלה מ-200,000 משתתפי מסע ולמעלה מ-60,000 מהם עלו לארץ. חלקם הגדול גם משרת בצבא. אנחנו רואים תוכניות של מסע גם היום, משתתפי מסע שבאים לשירות צבאי משמעותי. אבל, זה נכון, שוב אני אומר, גם לגבי ארגונים אחרים, ואנחנו במסע לא היינו יכולים להצליח בלי העזרה של הארגונים האחרים ובלי התמיכה של ממשלת ישראל ושל הסוכנות היהודית, גם באמצעות הפדרציות של צפון אמריקה. אלה הנקודות המרכזיות שרציתי להגיד. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

תודה רבה. תום וויי. 

 << אורח >> Thom Waye: << אורח >> 

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

ראשית, אני רק רוצה להודות ליושב-הראש ולחברים המכובדים של המשרדים השונים על שהם כאן היום כדי לשמוע מה יש לנו לומר. אני טום וויי, קצין ראשי לעניינים אסטרטגיים של חב"ד בקמפוס הבינלאומי. אני רוצה להתחיל ולומר ששרה באמת סיקרה את הבסיס של מה שקורה ברמת הקמפוסים בארצות הברית. יש שני דברים שרק רציתי לציין. האחד, גם מספר הישראלים בקמפוס יונייטד קולג' שנכנסים מהדלת מאז ה-7 באוקטובר עלה באופן דרמטי. ובנוסף לכך, מספר היהודים החדשים, תלמידים יהודים שמגיעים, שמעולם לא נכנסו בדלתות הלל, שמעולם לא נכנסו בדלתות חב"ד, שצריכים לעסוק בהם אחרת - אנחנו באמת, אני חושב, יכולים להפיק תועלת מדיונים.

 אמנם זה באחריותנו להגדיר את התכניות ולערב את התלמידים הללו, אני חושב שנוכל להפיק תועלת רבה מדיונים עם משרד החינוך, יותר עם משרד התפוצות, כמובן אנחנו עובדים מאוד צמוד עם מוזאיק ואחרים. אבל אנחנו צריכים עוד רעיונות ויותר מחשבות חדשות על איך לערב את הסטודנטים החדשים האלה, שבעבר לא בהכרח הגיעו עם תגלית ועכשיו, בהינתן ההזדמנות, הם יגיעו. אז אנחנו באמת מצפים להיות מסוגלים לעבוד יותר בשיתוף פעולה עם השותפים בשולחן הזה ולשמוע את הרעיונות שיש למשרדים השונים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

תודה. מישהו נוסף רוצה לדבר לפני שאני נועל את הדיון הזה? בן.

 << אורח >> בן פרי: << אורח >>   

באמת רק משפט. אני אצטרף למה שאמרו החברים שלי, על ההזדמנות שיש בפנינו בתקופה הזאת. אני קורא לוועדה לא לפספס את ההזדמנות שיש כאן, עם המשבר הגדול, לעזור לנו. אנחנו התאגדנו בעצמנו, ואני חוזר למה שגידי אמר – יש פה הזדמנות, ואני קורא למדינה בעצם לקרוא להחלטה אופרטיבית. לתוכניות האלה יש חשיבות אסטרטגית למדינת ישראל ולעם היהודי. לא רק לקבל יותר מימון. חלקנו מקבלים מימון ממשרדי הממשלה, אנחנו מאוד מודים על הקשר עם משרד התפוצות, עשר שנים אנחנו מקבלים מימון בשותפות מאוד קרובה. ועדיין יש הרבה תוכניות שלא. ויש תוכניות שלא מגיעות ליכולת להבין אסטרטגית לאן רוצים לכוון את התוכנית. 

יש פה הזדמנות, אם תהיה בעצם תגובה ליוזמה שלנו לעבוד ביחד, לייצר תוכנית אסטרטגית ארוכת מועד עם מימון מסודר ועם תכלול של כל הדבר הזה, בעצם נוכל לראות שנים קדימה ולהשיג אימפקט הרבה יותר גבוה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

תודה. בבקשה, חברת הכנסת מזרסקי. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>   

רציתי להוסיף משהו כמענה לשאלה מה הרעיונות הנוספים, איך אפשר לחבר וליצור קשר בין צעירים בתפוצות לארץ ישראל. הבן שלי למד באחד מבתי הספר פה בירושלים והייתה להם תוכנית כזאת, סדרה של מפגשים וירטואליים דרך וידאו-צ'אט לצורך תרגול אנגלית. תלמידים ישראלים למדו אנגלית דרך שיחות עם הקהילה היהודית בארצות הברית. לצערי, זה היה רק חמישה מפגשים וזה נגמר. לדעתי צריך להפיץ את זה ולחזק את זה, ולהציע לכל בית ספר במדינת ישראל ואיפה שיש קהילות יהודיות בחו"ל, בארצות הברית. לחזק ולהמשיך את התוכניות האלה ואת המפגשים. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

תודה. מוזאיק, בבקשה.

 << אורח >> אלישבע קופפרמן גולדשטיין: << אורח >>   

אני אלישבע קופפרמן, אני ממלאת מקום מנכ"לית במוזאיק יונייטד, שזו יוזמה משותפת עם משרד התפוצות. אנחנו כמובן עובדים מאוד קרוב עם המשרד. אני רוצה להגיד שמה שראינו בשנה האחרונה, עם הצרכים הבוערים מאוד בארץ והמצב המשתנה בתפוצות, אנחנו לומדים יחד. אנחנו מהווים גשר בין הממשלה לבין הארגונים על איך המסע בארץ צריך גם להשתנות ולהתגמש בעקבות המצב. יש לנו תוכניות שאנחנו ממנים, פלטפורמה להתנדבות שהשנה הביאה מתנדבים רק לישראל. לפני כן היינו מביאים לרחבי העולם, התנדבות בכל מקום בעצם, והשנה אמרנו שאין יותר חשוב ובוער לעם היהודי מאשר להביא צעירים להתנדב פה. בנינו שיתוף פעולה עם תגלית שאנחנו מאוד גאים בו. זה משהו שאנחנו חושבים שענה על הצורך במציאות המשתנה, ואנחנו לא נחזור אחורה או נחזור חלקית. 

אבל, לא מדובר פה בזירה שהיא סטטית, מדובר בדברים שהם משתנים. ועוד דבר נוסף שאנחנו רוצים זה שלא תבוא קבוצה מהתפוצות שלא תיפגש משמעותית עם ישראלים. שהתיירות לא תהיה בבועה. שלא יסתובבו ולא יכירו ישראלים בני גילם בצורה משמעותית ורצינית. זה משהו שיש לכל הארגונים בחדר ניסיון כזה או אחר איתו. אבל, אנחנו רוצים להפוך את זה למשהו שהוא חובה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

תודה רבה. ג'ון לוינסטון. 

 << אורח >> Jhon Lowenstein: << אורח >> 

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

תודה, אדוני יושב-הראש וחברי הכנסת. זו זכות וכבוד להיות כאן. אני מייצג את קרן החינוך "IsraelNow". אנחנו אחד הרעיונות החדשים והארגונים החדשים יותר המיוצגים כאן. אנו מביאים לישראל בעיקר תלמידי כיתות ח' בני 14 לחוויה של שמונה ימים. 

אני רוצה להדגיש את החשיבות של הבאת יהודים צעירים לישראל. נסיעה אחת לרוב אינה מספיקה. אנחנו יודעים מהנתונים שלנו, אם נביא ילד בן 14 לחוויה של שבוע, יש סיכוי גבוה פי 20 או 30 שהוא יחזור לישראל בהתנסות בתיכון או בתגלית או במסע. אחד האתגרים הגדולים ביותר שאנו מתמודדים איתם באמריקה הוא שצעירים מקבלים את החדשות שלהם מחבריהם. אחת המשימות שלנו היא לבנות רשתות חברתיות יהודיות חזקות יותר, להנחיל ידע יהודי וחיבור לישראל.

לעתים קרובות, עד שסטודנט הולך לקולג' יש לו כבר דעות קשוחות. ברגע שלמישהו יש דעה מוגדרת, קשה מאוד לשנות אותה. אני רק רוצה לחזק עבור הקבוצה הזו שכל הקולגות שלי כאן עושים עבודה קריטית. יותר ויותר, להביא צעירים, הולך להיות חשוב יותר ויותר להביא צעירים ככל האפשר לישראל. אני גם רוצה להדגיש את חשיבות המפגש. כשילד בן 14 מכיר את חיים או שרה והם יכולים לתקשר בוואטסאפ, זה משנה הכל. זה נותן להם את היכולת לומר "זה מה שראיתי במדיה החברתית", והם יכולים לומר "שטויות, זה מה שבאמת קורה". אז תודה על הזכות להיות כאן.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

תודה רבה. אנה לנגר. 

 << אורח >> Anna Langer: << אורח >> 

(נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

תודה, משני הצדדים, תודה רבה אדוני יושב-הראש, ולשאר חברי הוועדה. ראשית אני רוצה להתחיל בתודה כנה בשם ברית נסיעות החינוך לישראל. אנחנו 140 ארגונים חזקים, למעלה מ-120 אנשים טסו לישראל במספר טיסות על מנת לבוא ולהשתתף בפסגת המנהיגים שלנו על מנת לעצב ולפתח חוויות טיול חינוכיות לישראל בשנת 2025. למה? מכיוון שכל הנתונים תומכים בכך שנסיעות חינוכיות לישראל הן הכלי היעיל ביותר ליצירת קשר לישראל עבור יהודים ולא-יהודים כאחד, תמיכה בישראל בקרב יהודים ולא-יהודים כאחד, וזהות יהודית ליהודים. ואני יכול לומר לך מניסיון אישי, אני סיפור הצלחה של תגלית. לא הייתי קשור לזהות היהודית שלי לפני תגלית. הלכתי לתוכנית מסע, ואז עליתי לארץ. ורק בגלל נסיעות חינוכיות לישראל שיש לי הזכות להיות איתך היום. 

ואני מייצגת דור צעיר יותר של אנשים שחייהם ומסלוליהם עברו טרנספורמציה על ידי הכלי הייחודי והחשוב להפליא הזה. בזמן שאנחנו כאן עכשיו עם רמה כזו של שיחה, יש לנו 120 אנשים בחוץ בשטח בעיצוב משותף של חוויות. כ-85 מהמשתתפים שלנו הגיעו ישירות מארגונים ללא מטרות רווח בצפון אמריקה שבונים, חולמים ובונים חוויות טיול בישראל עבור קהלים בצפון אמריקה ובקהלים גלובליים. אבל השנה, לראשונה, הזמנו כ-40 מהשותפים הנפוצים ביותר - מפעילי טיולים ומדריכי טיולים מישראל כדי שנוכל לסגור את הפער בשיחה בין מה שאנחנו חושבים שישראל היא לבין האופן שבו אתם חווים ומדריכים אותנו דרך ישראל. אנחנו בשטח עכשיו חווים חוויות עם אנשים, ורציתי לשתף אתכם שמה שאנחנו מצפים ללמוד מזה הוא סוג חדש של עיסוק בנסיעות חינוכיות לישראל שהוא קולקטיבי, שמביא אותנו ישירות יותר לשותפות יחד.

אני אסירת תודה על ההזדמנות הזו כאן. אנחנו משקפים את ההזדמנות הזו עכשיו בשטח. אנחנו צריכים לייצר 50% יותר משתתפים בשנה הזו מהשנה שלפני כן. ואז מעבר לזה, כדי להחזיר את השדה לרמות שלפני הקורונה, יידרש 50% מעל ה-50% שלנו לשנה הבאה. יש לנו צמיחה של 100% בנתח שוק שאנחנו צריכים להשיג. אנחנו הולכים לעשות את זה רק ביחד. תודה רבה על ההזדמנות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

תודה רבה. לינור זייליג. 

 << אורח >> לינור זייליג: << אורח >>   

תודה רבה. תודה לוועדה, תודה לחברי הכנסת. אני מייצגת קרן פילנתרופית יהודית שיושבת בארצות הברית ומשקיעה בחלק מהארגונים האלה וב-IETA. אני הייתי סטודנטית לתואר שני במדיניות ציבוריות בהרווארד בזמן ה-7 באוקטובר ואחרי ה-7 באוקטובר. הרגשתי וראיתי על בשרי מה זה אומר כשלא יהודים, כמו שאנחנו קוראים להם, לא מבינים כלום על ישראל. אז אני רוצה להדגיש את החשיבות של הביקור של לא יהודים, שרבים מהאנשים שמגיעים לארץ במשלחות האלה הופכים להיות אחר כך חברי פרלמנט במדינות שלהם, ראשי מדינות. הולכים לעבוד בבית הלבן ובתפקידי מפתח שממש קובעים חלקים נרחבים מהעתיד של המדינה שלנו. וכמה זה קריטי להבין מה זה עושה לבן אדם, להגיע. 

במסגרת ארגון "itrek" הצלחנו להביא 300 סטודנטים מהקמפוס שלי, מהרווארד, לישראל. וההבדל שאני הרגשתי בין האנשים שהיו בארץ והצליחו לבין אותנו לבין האנשים שרק קוראים חדשות ושומעים עלינו ב-CNN, הוא תהומי. והאנשים לוקחים את החוויה הזאת איתם 40 שנה קדימה לכל המקומות שהם נמצאים בהם ולקולגות שלהם. מעגלי ההשפעה הם עצומים. אז אני חושבת שמבחינת בקשות או המלצות פרקטיות, קודם כול קשרי העבודה בין הארגונים האמריקאיים לבין משרדי הממשלה בארץ הם קריטיים. 

ספציפית, אני רוצה להדגיש את החשיבות של הטיסות, כמו שנאמר פה. הטיסה שלי, למשל, חזרה לבוסטון, שבוע הבא היא תל אביב-אתונה-מדריד-ניו יורק-בוסטון. אם לא הייתי מאוד רוצה להיות פה כנראה לא הייתי מגיעה, וזה הבית שלי. אז אנשים שהם לא יהודים ומציעים להם את זה, ויש אופציות מעניינות אחרות של לאן הם יכולים לנסוע בחופשת הקיץ שלהם, כנראה לא יבחרו להגיע לפה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

חד משמעית.

 << אורח >> לינור זייליג: << אורח >>   

וזה כן משהו שיש למדינה כלי ויכולת להשקיע ולמצוא לזה פתרון. אם זה באמת יהיה, כמו שגידי אמר, אחת מהעדיפויות האסטרטגיות של המדינה, שזה לחלוטין. ואני חושבת שכל כך חשוב, יכול להיות שאני לא הבנתי עד לפני שנתיים כשעדיין גרתי פה כמה זה חשוב. אני חושבת שזה איזשהו סוויץ' שאנחנו צריכים לעשות. אנחנו כנראה פה בתוך הוועדה מבינים את זה, אבל צריך לדברר את זה החוצה כמה שיותר. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

תודה רבה. סיימון עמיאל. 

 << אורח >> סיימון עמיאל: << אורח >>   

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

תודה, תודה אדוני היושב-ראש ולכולכם שהזמנתם אותנו. סיימון עמיאל, מנכ"ל "RootOne". ראשית אני רוצה לומר לחבר הכנסת מזרסקי שאני כל כך שמח לשמוע שהילד שלך השתתף בתוכנית ה"אחד על אחד" עם בני הנוער שמגיעים לישראל דרך "RootOne". אני רוצה להביע את העובדה שהאימפקט המשמעותי ביותר, חינוכית, עבור בני הנוער שמגיעים לישראל, הוא ללא ספק בניית מערכות היחסים עם הישראלים. או באופן וירטואלי, כמו שהיה עם הילד שלך, או בדרך האחרת שבה אנחנו עושים את זה, שהיא שילוב מלא של בני נוער ישראלים באוטובוסים שלנו. כשנסעתי לישראל בתור נער, המפגש היה שעתיים בתיכון, מאוד מביך, ולא נוצרו קשרים אמיתיים. כאן, לפחות, ישראלים נמצאים באוטובוס בסך הכול במשך חמישה ימים, אם לא כל הזמן. אז זה חיוני וזה חשוב. 

אני כן רוצה לציין שיחד עם ילדים בקמפוסים באוניברסיטאות, בני נוער יהודים אמריקאים ובני נוער יהודים קנדיים בבתי ספר תיכוניים מרגישים קושי מאוד דומה, אתגרים, רדיפה, מסתירים את מי שהם, מסתירים את העובדה שהם מגיעים לישראל, לא מפרסמים זאת ברשתות החברתיות שלהם. הם מרגישים תחת כמות עצומה של לחץ חברתי. וקיום מערכות יחסים עם בני נוער ישראלים, חברות, מאפשר להם לא רק לקבל יותר מידע כדי להיות יותר בקיאים, אלא גם להיות יותר גאים ובעלי ביטחון רב יותר. אני מקווה שככל שנמשיך לגדול, כי בנקודה זו כנראה שילבנו קרוב  ל-3,000 בני נוער ישראלים. אני לא יודע אם שמתם לב לזה, העברית שלי בסדר, לא מעולה, אבל הדבר הנוסף שחשוב הוא שהמתבגרים הישראלים שמשתתפים בביקורים הווירטואליים מקבלים בונוס של 25% על הבגרות האנגלית שלהם, וזה פנטסטי. אז אם הילד שלכם רוצה לעשות זאת, תרשמו אותו. 

בכל מקרה, זה ממש חיוני ואני מקווה שנקבל את התמיכה שלכם, באמת נמקסם ונגדיל את מספר הצעירים הישראלים שיכולים להתחבר באמת ברמה עמוקה לבני נוער בצפון אמריקה כי זה משנה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

תודה. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>   

תודה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

רצית בקצרה, גידי, לפני שאנחנו מסכמים. אני רוצה גם לתת למשרדי הממשלה.  

 << אורח >> גידי מארק: << אורח >>   

כן. אני רוצה להגיד שיש הרבה בעיות בצפון אמריקה, אבל הקהילה שם היא הקהילה היהודית הכי חזרה בעולם. זה מדהים איך הקהילה הזאת קמה בבת אחת, שלחה לארץ בלי סוף משלחות סולידריות. זו קהילה חזקה, כמו שרואים כאן. אני מאוד מקווה שבאחת הישיבות הבאות נקדיש דיון למצב של יהדות דוברי רוסית, שהוא באמת בעייתי. 

לגבי יהדות ארצות הברית, אנחנו לא צריכים עזרה מהממשלה או מהמדינה, אנחנו צריכים שותפות, משום שהעזרה תהיה משני הצדדים וכאן נדרשת שותפות. אבל, נדרש דיון מעמיק בנושא לש מה שקורה ליהודים שגרים היום במדינות דוברות רוסית. המצב לא טוב בינם לבין מדינת ישראל. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

תודה. משרד התפוצות ואחר כך משרד החוץ. בבקשה, מיטל. 

 << אורח >> מיטל סטודניה: << אורח >>   

תודה. אני אגיד רק בכמה משפטים. קודם כול, אנחנו פועלים כבר הרבה שנים עם הארגונים, שזה מבורך ומעולה. אני יודעת שהחיבור נוצר מאיזשהו קושי, שזה גם חיבר אותנו בתוך המלחמה. אז גם החיבור פה נוצר מתוך כל הדבר הזה. וגם המשרד רואה את החשיבות האדירה. אבל, אני רוצה רגע לגעת בנקודה שהחיבור שנוצר מתוך קושי לא יישאר רק ברמת הקושי, אלא שבאמת החיבורים פה ייצרו רמה עוד יותר גבוהה של עשייה ושותפות, שהיא אמיתית מבחינת לקדם את האינטרסים הגבוהים הרבה יותר שיש פה. אני חושבת שהסיפור של הגעה לישראל, זה כבר הפך להיות במקום אנחנו באים לספר את הסיפור של ישראל היפה, אנחנו באמת באים לספר את הסיפור של מה זה צדק ואמת. מה קורה פה באמת, בואו תראו. 

אנחנו יודעים גם ממחקרים שעשינו עם הארגונים השותפים פה שאנשים שמגיעים לישראל מספרים את הסיפור ורואים את זה כל כך אחרת. זאת אומרת, יש יהודים אפילו שנמצאים בכל הקמפוסים האלה והם עדיין חושבים דברים הפוכים לגמרי מהמציאות פה, וכל זה כי הם באמת לא מכירים. אז המשרד גם רואה את החשיבות האדירה בחיבור הזה. ושיהיו עוד כאלה, וכמובן נמשיך לתמוך ולפעול. ואני באמת מזמינה, אם יש פה עוד צרכים ובקשות, שותפויות, אז אנחנו כאן. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

תודה רבה. משרד החוץ, רן נתנזון. 

 << אורח >> רן נתנזון: << אורח >>   

כן. אני קודם כול רוצה לברך פה את כל נציגי הארגונים באמת על העבודה החשובה והמתמשכת במשך השנים, בייחוד בשנה האחרונה, שהייתה מאוד מאתגרת. משרד החוץ ימשיך לתת את המעטפת מצידו בתחומים הרלוונטיים לפעילות של הארגונים. אנחנו גם שמים עכשיו דגש גדול על האתגר שמוצב בפנינו בקמפוסים. אנחנו מתכננים לעשות פעילות מוגברת בנושא הזה בקמפוסים של ארצות הברית, כולל גם הבאה של מנהיגות צעירה לארץ להיכרות עם המצב. באמת חוויה מיד ראשונה של מה שקורה בישראל. וכמובן גם ברמות של הנהגת הקמפוסים. הקשר הם הנציגים של הקהילות גם מאוד חשוב ואני מקווה שיימשך. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

תודה רבה. 

 << אורח >> Dani Wassner: << אורח >> 

דני ווזנר, הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה. זה כנראה הדיון האחרון בנושא התפוצות עם יושב-הראש פורר, אז אני רוצה לקחת את ההזדמנות הזאת להודות לך. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

בהיותי יושב-ראש, אתה מתכוון. לא הדיון האחרון בכללי. 

 << אורח >> Dani Wassner: << אורח >>

של היושב-ראש, נכון. אז בשם הפדרציות היהודיות וכל הארגונים היהודים, על האכפתיות והעזרה והתמיכה שלך לתפוצות לאורך שנתיים. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>   

תודה רבה. תודה על הדברים. אבל, כמו שאמרתי, זה לא יהיה הדיון האחרון בנושא, ואני מניח שגם הוועדה שאני אמור לעמוד בראשה, לנגב וגליל, אני מניח שיש ליהדות התפוצות הרבה מאוד מה לתרום. זה בדיוק מה שדיבר גידי פה, הנושא של שותפות. אני אומר את זה גם למשרדי הממשלה – צריך לראות את זה כשותפות. זה לא ספקים חיצוניים עכשיו של איזה מכרז לסלילת כביש, שבאים למקסם את הרווח. מיקסום הרווח כאן הוא משותף. כשהם מרוויחים מדינת ישראל מרוויחה. 

ולכן, אני מסכים לחלוטין שצריך פה איזושהי ראייה אסטרטגית, שלצערי, ואני כן אגיד את זה כביקורת על הממשלה – אין. אין. וגם מבחינת ניצול המצב שנקלענו אליו בשנה האחרונה, על כל הקשיים שלו, לצערי לא מינפנו את זה כפי שניתן היה למנף את זה. הדברים שנאמרו כאן על טיסות זה רק דוגמה אחת מיני כמה דוגמאות לפגיעה במערכת היחסים הזו, כולל פגיעה בקהילות מסוימות בעולם. 

דובר פה רבות על הקהילה בצפון אמריקה, אז אני גם אגיד שהקהילה היהודית בצפון אמריקה התגייסה לטובת מדינת ישראל למרות קיתונות הבוז והרפש שהוטלו בה בשנה שלפני כן על ידי חלק מהגורמים שנמצאים בממשלה. ישנן קהילות וזרמים שונים בקרב העם היהודי שגם אם לא מסכימים איתם, וליהודים יש הרבה מאוד עמדות, צריך לכבד אותם. 

לצערי, אם אנחנו צריכים ללמוד שיעור מה-7 באוקטובר, ואני אומר את זה לא לעובדי הממשלה כעובדים אלא אני אומר את זה באופן כללי, אם יש שיעור שעם ישראל צריך ללמוד זה באמת גם לדעת לכבד אחד את השני ואת העמדות השונות שלו, ואת תפיסות העולם לגבי איך הוא חווה את הדתיות שלו ואת האמונה שלו. ודווקא הקהילה היהודית בצפון אמריקה, ואת זה כן צריך להגיד – התגייסה בלי נקיפות מצפון ובלי כל מיני אמירות "אבל אמרו לי ואכלו לי ושתו לי"; הם פשוט התגייסו בצורה יוצאת דופן, ראויה להערכה. 

קיימתי על זה מספר דיונים כאן, אבל אני גם רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת, אריק, (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי) לשלוח את התודה שלי, עם כמה שאני יכול להביע את עצמי. תודה לפדרציות של צפון אמריקה על כל התמיכה שישראל זכתה לה בשנים הקודמות. זה מדהים. (חוזר לדבר בעברית) אלה מילים שחשוב לומר אותן. בעיקר נוכח מה שחווינו לפני כן. 

אני כן רוצה להציע את עצמי כדי לעזור לכם לקשר מול הממשלה, בין אם זה בשולחן הזה ובין אם זה במקומות אחרים. אני אומר עוד פעם, הקשר הזה הוא קריטי, הוא חשוב מאוד, מול המשרדים השונים. יש יותר מידי משרדי ממשלה שמטפלים בפחות מידי נושאים. אבל, אין מה לעשות, צריך לדבר עם כולם. גם עם משרד התפוצות וגם עם משרד העלייה והקליטה וגם משרד התיירות וגם משרד החוץ וגם משרד המורשת, ואפילו גם המשרד למסורת. לא חסרים משרדים. ומשרד החינוך, כמובן. אבל, אני אומר לכם, אני מציע לכם את עזרתי. חלקכם פנו אליי מעת לעת בכל מיני נושאים. 

אני אומר לכם עוד פעם, ואני בטוח שגם חברת הכנסת מזרסקי תשמח לעזור לייצר את הגשר הזה לממשלה. כי אי אפשר לעשות את כל הדברים האלה בלי הממשלה. הממשלה חייבת להיות שותפה לתהליך הזה. אנחנו נשמח לסייע ככל שאפשר. 

תודה רבה. הישיבה נעולה.  


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:36. << סיום >>