פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 16 ועדת העבודה, הרווחה והבריאות 25/01/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 133 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות יום שני, י"ב בשבט התשפ"א (25 בינואר 2021), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> 1. הצעת צו ביטוח נפגעי חיסון (שינוי התוספת לחוק), התשפ"א-2020 << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות ביטוח נפגעי חיסון (תיקון), התשפ"א-2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר אופיר סופר חוה אתי עטייה חברי הכנסת: אורנה ברביבאי מוזמנים: מאיר ברודר – עו"ד, ממונה חטיבת טכנולוגיות, משרד הבריאות תמר יוסף – עו"ד, הלשכה המשפטית במשרד האוצר, משרד האוצר דניאל פדון – רפרנט בריאות באגף תקציבים, משרד האוצר משתתפים (באמצעים מקוונים): רות רלבג – סמנכ"לית הכספים, שירותי בריאות כללית ייעוץ משפטי: יעל סלנט אפרת אביבי - מתמחה מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: אושרה עצידה << נושא >> 1. הצעת צו ביטוח נפגעי חיסון (שינוי התוספת לחוק), התשפ"א-2020 << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות ביטוח נפגעי חיסון (תיקון), התשפ"א-2021 << נושא >> << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בוקר טוב. היום יום שני, 25 בינואר 2021, י"ב בשבט התשפ"א, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר-היום: הצעת צו ביטוח נפגעי חיסון (שינוי התוספת לחוק), התשפ"א-2020 והצעת תקנות ביטוח נפגעי חיסון (תיקון). גברתי היועצת המשפטית, בבקשה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> המטרה העיקרית של שני התיקונים האלה היא להוסיף את החיסון נגד נגיף הקורונה החדש לרשימת החיסונים שבחוק ביטוח נפגעי חיסון. חוק ביטוח נפגעי חיסון קובע פיצוי למי שנגרם לו נזק כתוצאה מחיסון, כלומר, מי שיש קשר סיבתי בין הפגיעה שלו לבין החיסון, בגובה מרבי של כ-920,000 שקל למי שחלילה נפטר כתוצאה מחיסון או מי שהוכח שיש לו נכות מלאה וצמיתה של 100%. מי שנקבעה לו דרגת נכות חלקית יקבל את החלק היחסי מהסכום הזה שציינתי - כ-920,000 שקל. בתקנות שאנחנו קובעים עכשיו, משרד הבריאות ומשרד האוצר מבקשים שהביטוח הזה של המדינה יחול רק לגבי מי שמתחסן עד דצמבר 22'. הביטוח הזה שציינתי לגבי מי שמתחסן בחיסון נגד נגיף הקורונה החדש, יחול רק לגבי מי שמתחסן עד ה-21 בדצמבר 2022. כלומר, כשנתיים מהמועד בו התחיל מבצע החיסונים, מהמועד שבו אושר החיסון לשימוש בישראל. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כן, אבל מה לעשות שכנראה יצטרכו להתחסן בשנה הבאה עוד פעם. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> תופעות הלוואי גם יתעוררו עוד שלוש-ארבע שנים, כמו שבקרב נפגעי הגזזת התפרצו הגידולים אחרי 40 שנה. שנתיים זה מעט. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> ומה יקרה עם החיסונים עוד שנה? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> במהלך השיחות שלנו, גם עם משרד האוצר וגם עם משרד הבריאות, שאלנו למה זה מוגבל בזמן, ואני חושבת ששווה לשמוע את תשובתם. לגבי ההתיישנות – זה דיני ההתיישנות הרגילים. כלומר, זה אפילו לא תביעות ביטוח. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> זה בעייתי שנתיים, למה שלא יעלו את זה לחמש שנים? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לא, מי שמתחסן - שנתיים, ומשרד הבריאות יסביר למה רק שנתיים - - - << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> בתום השנתיים אפשר להגיש את התביעה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, כן. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> שנתיים זה מעט מאוד כי התופעות יהיו אחר כך ואז צריך ללכת לתביעה אזרחית רגילה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> ההתיישנות היא של שבע שנים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אתי, תכף משרד הבריאות ידבר ותוכלי לשאול אז את השאלות שלך. נציג משרד הבריאות, בבקשה. << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> עו"ד מאיר ברודר, הלשכה המשפטית של משרד הבריאות. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, אנחנו מבקשים להביא לאישור, גם את טיוטת הצו וגם את טיוטת התקנות, בהתאם לסמכות הוועדה לפי סעיף 11 לחוק ביטוח נפגעי חיסון. לגבי הצו – אקדים ואומר שהחוק מחייב את אישור שר האוצר ואישור ועדת המומחים, ויש לנו גם את אישור שר האוצר וגם ועדת המומחים. לפני שאדבר על השנתיים, אני רוצה שנבין קצת את הרציונל למה אנחנו רואים חשיבות להכניס את חיסון הקורונה לחוק. אתחיל ואומר שבראש ובראשונה אנחנו רואים בכך הכרה של אחריות ציבורית לאומית למתחסנים. זאת אומרת, יש לנו כמדינה אמירה מאוד מאוד חשובה פה, שאנחנו עומדים מאחורי חיסון הקורונה, גם מבחינת הבטיחות וגם מבחינת היעילות שלו, ואנחנו יודעים כמו כל חיסון שבסוף יש גם תופעות לוואי. כרגע תופעות הלוואי - - -, ולהבנתי יש פה מומחים בזום. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בכל חיסון יש תופעות לוואי? << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> נכון, בהחלט. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בשפעת יש תופעות לוואי? << דובר_המשך >> מאיר ברודר: << דובר_המשך >> גם, כן. לא כולן תופעות לוואי צמיתות, אבל יש בהחלט תופעות לוואי. לכן, לאותם מקרים נדירים שבהם יכולות להתפתח תופעות לוואי אחת ל-, ואני אומר שכרגע - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אתה לא יודע מה שאתה מדבר עכשיו. מאחר ואין לנו שום נתונים על הקורונה ולאף פרשן שמדבר בתקשורת אין מושג על הקורונה כי היא כל יום משתנה, אז גם לך אין מושג. << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> נכון, נכון. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אתה מדבר בסמכות כזו – כאילו אתה פרופסור לרפואה. << דובר_המשך >> מאיר ברודר: << דובר_המשך >> לא. ראשית, יש פה מומחים גם בזום שיכולים להגיד את זה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אין מומחים לקורונה, לא בזום ולא מחוץ לזום. << דובר_המשך >> מאיר ברודר: << דובר_המשך >> זה נכון. אנחנו יודעים כרגע, בגלל שהליך החיסון היה באמת הליך פיתוח מאוד מאוד מהיר ומואץ, אבל בלי קיצורי דרך מבחינת בטיחות אלא קיצורי דרך מבחינת בירוקרטיה שהייתה, שהידע שלנו הוא קצר טווח, ואנחנו אומרים את זה. אנחנו אומרים את זה ולכן אנחנו מרגישים מחויבות. זו הסיבה שאנחנו באמת לא יודעים מה יהיה בעתיד. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מאיר, יכול להיות שגמרת בהצטיינות את לימודי עריכת הדין כי אחרת לא היית מתקבל למשרד המשפטים. << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> זה נכון. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> יחד עם זאת, ביידיש אומרים: אתה לא צריך לחרטט. << דובר_המשך >> מאיר ברודר: << דובר_המשך >> לא, לא מחרטט. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אני מקבל נתונים, ואני לא יודע אם החיסון עובד על המוטציה זו או אחרת, וכל יום מתגלות תופעות לוואי. השאלה היא למה אתם מגבילים, כאשר אין לכם ידע בכלל, את הזמן לשנתיים, כמו שאמרה חברת הכנסת אתי חוה עטייה, ולא לעשר שנים – פוסט טראומה. << דובר_המשך >> מאיר ברודר: << דובר_המשך >> אני מסביר, אבל גם מאוד חשוב להבין למה אנחנו רוצים להכניס את זה לחוק. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> זה בסדר להכניס לחוק, אבל למה ההגבלות לשנתיים ולא לעשר? << דובר_המשך >> מאיר ברודר: << דובר_המשך >> ההגבלה היא לשנתיים, ואחרי זה אתן אולי את רשות הדיבור ל - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> קודם כול, אתה לא נותן פה את רשות הדיבור. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> מה המשמעות של ההגבלה לשנתיים? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> זה למצב שאם יהיה לך אירוע אחרי שלוש שנים – זה בדיוק במה שאתה מתעסק בתת הוועדה לפוסט טראומה. איך אמרו נציגי משרד הביטחון? אדם שהטראומה וההלם הגיעו אליו אחרי עשרים שנה הוא רמאי. כלומר, אם יהיה תסחיף ריאתי, כמו שהיה לגל מקל אתמול, אחרי שלוש שנים, יגידו שזה לא קורונה אלא זה בעקבות אירועים אחרים. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> ואז הוא הולך להגיש תביעה. << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> לא, הוא לא מוגבל אחרי השנתיים להגיש תביעה – זה בהתאם ל - - - << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> מה המשמעות של השנתיים? << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> נסביר. בשלב הראשון, רק מי שהתחסן בתקופה הזו של השנתיים. זה לא שהוא מוגבל, הוא יכול גם להגיש - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מה קורה עם מי שהתחסן בתקופה של השנתיים? << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> גם אחרי השנתיים תהיה לו התקופה עד ההתיישנות להגיש את התביעה. אנחנו מדברים כרגע רק על מי שהתחסן בתאריכים האלה שמתחילת המבצע - - - << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> מה המשמעות של השנתיים? מתום מה הולכת ההתיישנות? האם מתום החיסון? << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> לא, מתום הגילוי של הנזק. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> מתום הגילוי. ואם הנזק קורה אחרי חמש שנים? << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> אז גם, הוא יוכל להגיש את התביעה. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> הוא יצטרך להוכיח באופן דומה או באופן שונה? << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> - - - אותו דבר. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> הוא יצטרך להוכיח שבא מהקורונה. מהיום שזה קרוב לקורונה - - - << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> זה מה שרציתי להסביר. אני רוצה להסביר למה זה היה חשוב. החוק הזה מאוד בא להקל על הנפגעים כי הם לא צריכים להוכיח רשלנות ואשם. הם בסך הכול צריכים להוכיח קשר סיבתי בין - - - << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אבל קשה להוכיח את הקשר הסיבתי בין הפגיעה לבין מתן החיסון. ועדת המומחים לא יותר מדיי לארג'ית. << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> לכן, אנחנו רוצים את המסלול הזה שהוא מאוד מאוד מקל. הוא לא צריך להוכיח לא רשלנות ולא אשם. הוא צריך להגיד: הייתי בריא קודם, קיבלתי חיסון, נוצר לי כעת נזק כתוצאה מהחיסון, וזהו – הוא מקבל את הפיצוי. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אבל ועדת המומחים מכריעה וקשה להכריע. קשה מאוד להוכיח את המושג "קשר סיבתי". עובדה ש-18 שנה לא היו פסקי דין, כל המקרים הם בפשרות. אני גם משפטנית. << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> זה לא נכון, יש לנו נתונים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> היא גם סיימה בהצטיינות אז אל תגיד לה "לא נכון". היא הצטיינות נשיא, איזה הצטיינות אתה? << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> הצטיינות יתרה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> "יתרה" – זה כלום, זה 85. עזוב אותך. << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> גברתי חברת הכנסת, זה לא נכון. יש בהחלט פיצויים, גם דרך הוועדה וגם עוד לפני שזה מגיע לוועדה, חברת הביטוח ענבל בוחנת. יש לנו נתונים, אנחנו יכולים להראות שבהחלט מתוך 76 מקרים שהיו, מעל 12 מקרים קיבלו פיצויים. רבותיי, גם לא כל המקרים זה בגלל החיסון. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> ומה אם אני מחליטה להתחסן בעוד שלוש שנים? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אז החוק לא חל עליה - זה מה שיש. אתי, אני מבין שקראת את החומר בבית. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אפשר שלוש-ארבע שנים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כשאת תהיי מחוקקת, תחוקקי – מאה אחוז. << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> אנחנו רוצים להסביר את הרציונל. אדוני היושב-ראש, יש חוסר ודאות מאוד גדול לגבי החיסון, כפי שאמרת, ונכון שכרגע אנחנו לא רואים תופעות לוואי. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> רואים תופעות לוואי. << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> אבל לא צמיתות. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מאיפה אתה יודע? << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> יש לנו נתונים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> החיסון הוא בסך הכול חודש, אתה לא רואה כלום. << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> יש לנו ניסיון של 2.5 מיליון ו-20 מיליון בעולם. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אבל אתה לא רואה כלום. אתה מדבר פה נחרצות כשאין לך מושג על מה אתה מדבר - תוריד קצת כי אין לך מושג. אתה מדבר כעורך דין שאין לו מושג על מה הוא מדבר והוא מייצג את התזה. אני מהראשוני המתחסנים, וזה היה לפני חודש. אני לא יודע אם יהיה לי משהו עוד חצי שנה. אתה מדבר כאילו יש לנו ניסיון של עשרות שנים. המומחים לא יודעים אם החיסון הזה מכסה את המוטציה הזו או האחרת, אתה לא יודע, ויכול להיות שמסיבה זו בא החוק. אם העניין יגיע לערכאות, הדיבורים שלך יעלו כי יש פרוטוקול. אתה מדבר דברים שאתה לא מבין בהם, ואתה מדבר בכזו נחרצות - כאילו אתה פרופסור לרפואה שהגה את החיסון. << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> לא, ממש לא. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אבל כך אתה מדבר. << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> אני מדבר על בסיס נתונים שהצטברו. כרגע יש ועדת מעקב של משרד הבריאות. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> גם הם לא מבינים. << דובר_המשך >> מאיר ברודר: << דובר_המשך >> אבל יש לנו הצטברות של 2.5 מיליון מתחסנים ועוד 20 מיליון בעולם. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אין לך 2.5 מיליון. ב-2.5 מיליון יש אנשים שחוסנו אתמול בערב והכתף עדיין כואבת להם. << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> אבל אנחנו מקבלים כל הזמן דיווחים שוטפים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור > גם אני מקבל, וכנראה יותר ממך, ממרכז הקורונה. האם אתה רוצה אותם? << דובר_המשך >> מאיר ברודר: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, בדיוק בגלל מה שאתה אומר, שרב הנסתר על הנגלה ואנחנו לא יודעים מה באמת יהיו תופעות הלוואי לטווחים ארוכים, בא משרד האוצר, וכמשרד הבריאות אנחנו תומכים בעמדה הזו, ואומרים: בואו כרגע נכניס את זה לשנתיים כדי שנבחן את הדברים במעלה הדרך. יכול להיות - - - << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> לא הצלחתי להבין מה המשמעות של השנתיים. תקן אותי אם אני טועה. השנתיים – משמעותם היא רק למקרה שהתחסנת בתוך השנתיים, נכון? << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> בדיוק. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> אין שום משמעות מבחינת הגילוי. זה יכול להתגלות אחרי שבע שנים ואחרי 15 שנים. אתה אומר: תצטרך להוכיח נסיבתיות. << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> חד משמעית, חד משמעית. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> כלומר, אם חס וחלילה נישאר עם הקורונה הזו לעוד שלוש שנים אז נאריך. << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> ברור. כרגע משרד האוצר אומר: רב הנסתר על הנגלה, אנחנו לא - - - << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> אבל אין שום משמעות לגילוי, שום משמעות - - - << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> שום משמעות. חבר הכנסת סופר, חד משמעית, אין שום משמעות. אנחנו בסך הכול אומרים: בואו נעשה מין הוראת שעה כזו, נבחן מה קורה בשנתיים האלה - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> עכשיו אתה מדבר יידיש, עכשיו אתה מדבר יפה: נעשה הוראת שעה, נבחן את הדברים. << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> זה סוג של הוראת שעה, אנחנו נבחן את הדברים, נבחן כלכלית, יכול להיות שנרצה מנגנון פיצוי אחר, יכול להיות ש - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> יש לאורנה השפעה עליך. עד שאורנה נכנסה היית ברוטלי ודיברת נחרצות. כשאורנה נכנסה אז הוראת שעה, נבחן את הדברים. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> כרגע כל מתחסן לא משלם דמי ביטוח, כמו שאר החיסונים. << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> לא משלם שום דבר, כן. לכן אנחנו אומרים שנתיים כשבשנתיים האלה נבחן את הדברים, נבחן את העלויות. אולי נראה שאלו עלויות מאוד מאוד גדולות ונרצה איזשהו חוק אחר. לכן, משרד האוצר בא ואומר: כרגע רק מי שהתחסן, ושנתיים. אנחנו גם לא יודעים אם זה יהיה חיסון באמת קבוע, ואז ברור שנרצה להרחיב את זה יותר משנתיים, או שזה חד פעמי, לכן כרגע שנתיים. אנחנו נבחן את הדברים, אחרי שנתיים נעשה הערכות מצב, הערכות כלכליות, נראה אם אנחנו הופכים את זה לחיסון קבוע, וכמובן אם נידרש, אנחנו נרחיב את זה מעבר לשנתיים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מאה אחוז, תודה רבה. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איך מתבצע תהליך התביעה? נניח ונגרם נזק למתחסן, מה קורה? << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> הליך התביעה הוא מאוד מאוד פשוט. הוא בסך הכול פנייה שיכולה להיות אפילו בכתב, לא צריך עורך דין, לא ייעוץ משפטי, אלא מכתב שאומר: קיבלתי את החיסון ביום - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> למי הוא שולח את המכתב? האם לביטוח הלאומי? << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> לא. הוא יכול לשלוח או למשרד הבריאות, ומשרד הבריאות מעביר את זה לקרן הביטוחית הממשלתית - חברת ענבל, או ישירות לחברת ענבל. הוא בסך הכול צריך לומר: הייתי בריא, קיבלתי חיסון בתאריך זה וזה, נוצרה לי איזושהי פגיעה או איזשהו נזק, אני מבקש פיצוי. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> במה זה שונה מתביעה של חיסונים אחרים, אם בכלל? << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> אותו דבר. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כלומר, תהליך הביטוח חל על הקורונה כמו חיסונים אחרים. << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> לחלוטין, בדיוק. אנחנו מבקשים בסך הכול את אותו מודל. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מבקשים לצרף את הקורונה לחיסונים האחרים. << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> בדיוק. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כמו החיסונים שיש בחוק, לא כל החיסונים בחוק. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אתם הרי עושים הלימה בין החוק לתקנות, למה לא מכניסים את חיסון השפעת? האם זה לא נקרא חיסון? << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> יש עוד חיסונים שנרצה בהמשך. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> חיסון השפעת לא רלוונטי לפה? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> החיסון של השפעת לא בחוק הזה. אני חושבת שהייתה כוונה אולי להוסיף אותו, אבל כרגע הוא לא. << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> הייתה כוונה, בהמשך אנחנו - - - << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> לגבי הכיסוי הביטוחי, סכום הזכאות לתגמולי ביטוח – אמרת שלמוות בגיר אתם העליתם את זה ל-922,000 שקל. << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> לא העלינו, זה משוערך לתאריך של החוק שזה היום 922,405. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> כמה זה לקטין? לא כתבתם. << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> לקטין היום זה מוערך של 36,000. קודם כול, זה חס וחלילה במוות של קטין. ברוך השם מעולם זה לא קרה, ובואו נקווה שזה יימשך כך. אבל גם לקטין אם יש איזשהו נזק נפשי או גופני אלו הסכומים – 922,405, זה משוערך. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> לגבי הקטגוריה של נכות כתוב: חלק יחסי מסכום זה לפי אחוזי נכות שייקבעו - מה הכוונה? << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> זה ה-100%. ה-922 זה ה-100%, ומזה את גוזרת לפי האחוזים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> האם 922 זה לנפטר? << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> זה בגיר, או עם נזק גופני או נפשי. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> האם 922 זה תקרה גם לנפטר וגם לנזק גופני? << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> זה הכיסוי הביטוחי לכל מצב. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> רק אם הנכות מלאה. אם הנכות חלקית, זה יחסי. לקטין זה לא אותו סכום. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> הבנתי, אתי הסבירה את זה טוב. התקרה של מוות לבגיר היא 922. בדרך כלל מוות הוא הכי זול בביטוחים. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> חיים, האם אתה לא חושב שכאן אפשר לעשות דיפרנציאלי. לא עלינו, אבל אדם בן 45 הוא לא כמו אדם בן 80 כי הוא יכול לעבוד עד גיל 67, או נניח ומדובר באישה שהיא מפרנסת יחידה ויש לנו שמונה ילדים. יש לנו חומר להגשת הצעות חוק בתחילת המושב, רק תעזור לי להעביר חוקים. אני מקום 20 ברשימה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> זה התפקיד שלכם. אני מקווה שהליכוד יקבל 20 ושתיבחרי. אם כך, זה לא נוגע לביטוח הלאומי. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מהו מקור התקציב? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מהמדינה. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כל הקורונה זה מהמדינה. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא דרך קופות החולים? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> לא, ממש ממש לא. ממש ממש לא מהקופות. << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> גברתי, זה בשינוי של התקנות שאנחנו עושים. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה זה היום בתקנות? << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> היום זה גם מהמדינה, ובגלל שזה חיסוני יילודים זה לפי מספר היילודים. מאחר ואנחנו מדברים פה על חיסון שהוא לא על יילודים אנחנו קובעים מנגנון אחר. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כל החיסונים שהחוק הזה מצטרף אליהם הם חיסוני ילדים: פוליו וכו'. החוק הזה הוא לא רק ילדים, הוא בינתיים יותר מבוגרים, ומוחרתיים הוא יכול להיות גם על ילדים כי אנחנו כבר רואים היום את ההשפעה ואת המקרים הקשים בילדים ובנשים בהיריון. זאת אומרת, אנחנו עדיין לא כל כך מומחים לנגיף, כולל אלה בטלוויזיה. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה קורה עם אישה בהיריון שהיא והעובר שלה נפגעו מהחיסון? האם שניהם תובעים ביטוח? זו שאלה מעניינת. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> סביר להניח שכן, כי אם היא מתגרשת ואומרת: אין לי תביעות אליך, ואחר כך היא אומרת: לא אני תובעת, התינוק תובע. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה קשור ל"מתגרשת"? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> נניח שיש אחת שעושה ילד מחוץ למסגרת ועושה הסכם שאין לה תביעות לאב. אחרי החתונה היא אומרת: אין לי תביעות אליך, אבל התינוק הוא עצמאי ואני תובעת בשמו. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> השאלה היא האם זה בא לידי ביטוי. << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> לכאורה, כן. החוק גם אומר שהמדינה תבטח את כל מי שקיבל חיסון וכל אדם אחר שבא איתו במגע. אני חושב שאפשר לפרש את זה: בא איתו ב- - - << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> האם אפשר לתבוע גם את חברות התרופות: מודרנה ופייזר? << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> את יכולה לתבוע חופשי. למה החוק הזה נוגע אליהם? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> יש כאן ברירה. מי שתובע לפי החוק הזה לא יוכל – כן חשוב להגיד. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מי שמתכונן לתבוע את פייזר ומודרנה לא יתבע לפי החוק הזה כי הוא חושב בגדול. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הוא יתבע תביעת נזיקין. רות רלבג, סמנכ"לית כספים, שירותי בריאות כללית, בוקר טוב. << אורח >> רות רלבג: << אורח >> בוקר טוב. תודה לכבוד היושב-ראש על רשות הדיבור. היוזמה להקמת הקרן היא מבורכת וחשובה. אין פה הגדרה של הסכום שלה ואין הגדרה ברורה מי קובע נכות וזכאות. מכיוון שאנחנו שלוחים של המדינה לחסן, מאוד חשוב לנו שלא יהיה מצב שישרבבו את זה לקופות בגין נזק נוסף. אנחנו נמצאים במשא ומתן עם המדינה מתחילת הקמפיין הזה, עוד לפני הקמפיין הזה, בהיערכות ובהנחיות ובקביעת הקבוצות שאותן אנחנו מחסנים, וכו' וכו'. המדינה מנחה אותנו בצורה מאוד מאוד מפורטת איך לעבוד. מתחילת הדרך, אנחנו, אנשי הכספים, לא רק שאין לנו כרגע נוסחת שיפוי על כל העלות של כל האופרציה הזו, יש ויכוחים גדולים מאוד. אנחנו כבר מעל חודש בתוך התהליך. חיסנו 2.5 מיליון איש, אנחנו עוד לא יודעים איך נקבל שיפוי. מהרגע הראשון ביקשנו לקבל את הכיסוי הביטוחי מכיוון שברור שיהיו פה גם אולי נזקים בגין החיסון. על הדבר הזה לא התקדמנו בכלל. צריך להבין שכשאדם מרגיש נפגע מטיפול רפואי אז יש את המנגנון הזה של ביטוח אחריות מקצועי, וההגנה היא בדרך כלל לתביעה עד שבע שנים ולילדים שבע שנים מגיל 18, ולכן התביעות כאילו חיות 25 שנה. אני לא יודעת מה יקרה. המדינה אומרת: עד 920. אבל כפי ששאלה פה אחת מחברות הכנסת, מה קורה אם המבחן של הפגיעה בהשתכרות שלו היא מעל זה, והוא בכלל תובע 3 - 5 מיליון לפי הפגיעה שלו – לא הפגיעה הפיזית אלא הפגיעה בכושר ההשתכרות שלו. מי יישא בתוצאות שמעל? אם המדינה מחליטה שהיא משפה עד הסכום הזה, אז בבקשה שהמדינה תתכבד להגיד שלא יוכלו לחזור לקופות בגין אולי נזק נוסף. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מאיפה לקחת 25 שנה? << אורח >> רות רלבג: << אורח >> 25 שנה זה לילדים כי מותר לתבוע שבע שנים מאז - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אבל ילדים לא מתחסנים. אל תדברי ברצף, תני לשאול. ילדים לא מתחסנים. פה מדובר רק על אנשים שהתחסנו ואז זה שבע שנים כי ילדים עד גיל 16 לא מתחסנים. זה נכון שאנחנו רק חברי כנסת, אבל כשאת נותנת נתונים של 25 שנה, תבדקי מה את אומרת כי ילדים לא מתחסנים. << אורח >> רות רלבג: << אורח >> כרגע יש המלצה לחסן מ-12, רק מחסנים מ-16. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> בכל מצב זה לא 25 שנה. << אורח >> רות רלבג: << אורח >> שאלה פה חברת כנסת מה קורה עם יילוד שאימא שלו חוסנה. הוא עכשיו נולד ואימא שלו קיבלה חיסון לפני שבוע – מה קורה? האם תהיה לו זכות לתבוע או לא תהיה לו זכות לתבוע? אין לי בעיה. תחליטו שזה בחוץ, אין לי בעיה. כל מה שאני אומרת הוא שהעולם שקשור לכל הדבר הזה הוא אותו עולם של ביטוח אחריות מקצועית וחשוב להבהיר, כי אחרת כל מה שלא יהיה בתוך מה שאתם החלטתם, בסוף יתגלגל אלינו כקופות כמי שחיסנו. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> תודה רבה. שמעת מה היא אמרה? בוא, דבר לפרוטוקול. היא דיברה על שני דברים: על חיסונים, ואני לא נכנס לקטע מי משלם את החיסונים, זו התחשבנות אחרת, ואנחנו מדברים על הביטוח. כל השיפוי של הביטוח על המדינה, שלא יהיה על הקופות - תגיד את זה לפרוטוקול. << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> כן, חד משמעית. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> חד משמעית מה? << אורח >> מאיר ברודר: << אורח >> המימון של הביטוח לפי חוק ביטוח נפגעי חיסון הוא במימון המדינה ולא על ידי הקופות. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מאה אחוז, תודה רבה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> יתרה מזאת, בתקנות עצמן מוגדר מיהו מבוטח. מבוטח הוא, בין היתר, גם קופת החולים. כלומר, אם מישהו מטעם קופת החולים הזריק את החיסון ונגרם נזק, הוא מבוטח – זה בדיוק החוק הזה. בדיוק פה אנחנו חיים. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מאה אחוז, אז תקריאי את החוק - שלא יתחרטו. אני מבין שזה לא חוק, זה תקנות. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה לא חוק, זה צו ותקנות. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> זה לא עולה למליאה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לא. << דובר >> אפרת אביבי: << דובר >> "בתוקף סמכותי לפי סעיף 9 לחוק ביטוח נפגעי חיסון, התש"ן–1989 (להלן- החוק), בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם ועדת המומחים ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מצווה לאמור: תיקון התוספת לחוק 1. בתוספת לחוק, בסופה יבוא "(7) חיסון נגד נגיף הקורונה החדש, הידוע גם בכינוי Novel coronavirus 2019); לגבי מי שקיבל חיסון כאמור בתקופה שמיום ה' בטבת התשפ"א (20 בדצמבר 2020) עד יום כ"ז בכסלו התשפ"ג (21 בדצמבר 2022)"." << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> מי בעד ? ירים את ידו. הצבעה הצו אושר. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> תודה רבה. את יכולה להצביע במקום חבר הכנסת הרצנו או עידן רול. לכן, כל חברי הכנסת, שהם ארבעה במספר, תמכו בצו והצו אושר. אנחנו נעבור לתקנות. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה היה הצו שהוסיף את הקורונה לרשימת החיסונים שבחוק, ועכשיו התקנות שמפרטות את מנגנון ההתחשבנות, את מנגנון המימון, שכאמור הוא מימון מלא של המדינה. "בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2(ב) ו-11 לחוק ביטוח נפגעי חיסון, התש"ן-1989, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: הוספת תקנה 4 1. בתקנות ביטוח נפגעי חיסון, התשנ"ג-1992 (להלן – התקנות העיקריות), אחרי תקנה 3 יבוא: "תשלום בעד ביטוח לגבי חיסון נגד נגיף הקורונה החדש 4. (א) על אף האמור בתקנה 3 ובסעיף 2 לתוספת, לעניין חיסון כאמור בפרט 7 לתוספת..." - שזה החיסון של הקורונה - "...(בתקנה זו – החיסון) לא ייגבו דמי ביטוח, ויחולו הוראות אלה - (1) היה על הקרן...", - שזו ענבל - "...לשלם למוטב תגמולי ביטוח בהתאם להחלטת ועדת מומחים או בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי, או הוסכם עם המוטב על תשלומי תגמולי ביטוח, יעביר משרד הבריאות לקרן את תגמולי הביטוח בתוספת הוצאות בתוך 30 ימים ממועד הודעת הקרן למשרד על החלטה או הסכמה כאמור." אני רוצה להוסיף בהקשר הזה שהוסבר לנו במהלך הדיונים המקדימים שהרבה מאוד מהמקרים נסגרים במישור שבין ענבל לבין מי שמבקש את הפיצוי. זה לא מגיע בכלל לוועדת המומחים, מגיעים למסקנה שהסכום שצריך לשלם הוא X וזה הסכום שמשולם, מבלי שזה מגיע לוועדת המומחים. להבנתנו, מדובר ברוב המקרים. סעיף קטן (2) מדבר על הוצאות גם במקרה שבו לא אושרו תגמולים. "(2) הוגשה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח, ולא היה על הקרן לשלם תגמולי ביטוח בהתאם להחלטה או להסכמה כאמור בפסקה (1), יעביר משרד הבריאות לקרן בתוך 45 ימים ממועד דרישתה את ההוצאות." כלומר, גם במקרים שבהם לא משולמים תגמולים מועברים לענבל ההוצאות שהיא הוציאה בעניין התיק. "(ב) לעניין תקנה זו - "הוצאות" - הוצאות בפועל שהוכחו לחשב הכללי במשרד האוצר ושנגרמו עקב הטיפול בתביעה לתשלום תגמולי ביטוח לפי תקנה זו, ללא תלות בתוצאות התביעה; "ועדת מומחים", "מקרה הביטוח" – כהגדרתם בתוספת; "הקרן" - הקרן הפנימית לביטוחי הממשלה בהנהלת ענבל חברה לביטוח." תיקון התוספת 1. בתוספת לתקנות העיקריות, בסעיף 1 – (1) בהגדרה "מבוטח", במקום פסקה (4) יבוא: "(4) איש צוות רפואי שרשאי לתת חיסון לפי הנחיות משרד הבריאות." קודם פסקה (4) אמרה שרק רופא שנותן את החיסון יהיה מבוטח, אבל בשיג ושיח עם משרד הבריאות הבנו שלא רק רופאים נותנים את החיסון. זו הוראה שהיא לא כל כך רלוונטית. נותנים זאת אנשי סיעוד, פרמדיקים. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> אחרת אני לא מבוטח. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> גם אני לא. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> היה צריך להגיד שכל מי ש - - - << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> תשני את זה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> שינינו. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> אם שיניתם - בסדר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כל מי שמורשה על ידי משרד הבריאות לתת חיסון ייכנס להגדרה של מבוטח - זה שינוי חשוב. "(2) במקום ההגדרה "חיסון" יבוא: ""חיסון" - כל אחד מהחיסונים המנויים בתוספת לחוק"." זה מה שאמרה חברת הכנסת אתי חוה עטייה – זה כדי שתהיה הלימה בין החוק לתקנות ושלא יצטרכו כל פעם לתקן. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> תחזרי, מי אמרה את זה? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> מקום 20 בליכוד. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כל הכבוד – בדם יזע ודמעות. מי בעד התקנות? ירים את ידו. הצבעה התקנות אושרו. << יור >> היו"ר חיים כץ: << יור >> כל חברי הכנסת, שהם ארבעה במספר, אישרו. התקנות והצו אושרו. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:10. << סיום >>