פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 15 ועדת הכספים 28/01/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 234 מישיבת ועדת הכספים יום חמישי, ט"ו בשבט התשפ"א (28 בינואר 2021), שעה 11:45 סדר היום: << נושא >> הצעת תקציב בנק ישראל לשנת 2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי אופיר כץ מיקי לוי אוסאמה סעדי קטי קטרין שטרית מוזמנים: נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון פרופ' יהושע שמר – יו''ר המועצה המנהלית, בנק ישראל שולמית גרי – מנכ"לית בנק ישראל ייעוץ משפטי: אייל לב ארי מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: ירון קוונשטוק << נושא >> הצעת תקציב בנק ישראל לשנת 2021 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עובר לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת תקציב בנק ישראל לשנת 2021. כשהעברנו כאן את חוק בנק ישראל היה פה דיון מאוד מעניין – מיקי, אתה זוכר את זה – היה דיון עם סטנלי פישר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בוודאי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאנחנו רצינו בדרך אחרת, הוא רצה בדרך אחרת, והגענו לפשרה. ובמציאות כדי לאשר משכורות לעובדי בנק ישראל צריך בכל אופן אישור של שר האוצר, זה לא כל כך פשוט, אבל סוכם שיוצג התקציב לפני ועדת הכספים. אנחנו לא צריכים לאשר את זה, בניגוד לתקציבים האחרים, ששם אנחנו צריכים גם לאשר. הסיבות הן סיבות שנאמרו אז. וקיימנו משא ומתן עם סטנלי פישר כאן לעיני כל ישראל. אני אמרתי, אם אתם זוכרים, שאני לא אסכים שבלי שום בקרה ייתנו משכורות ותקציבים. ויש בקרה, ובנק ישראל אמור להגיש את התקציב. אנחנו לא צריכים להצביע על זה, אבל על פי החוק צריך להציג את התקציב. פרופ' אמיר ירון נגיד בנק ישראל, שנמצא בזום, אני מבקש שתציג את הצעת התקציב שלכם לשנת 2021. התקציב חולק פה לחברי הוועדה. בבקשה, פרופ' ירון. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> קודם כול, בוקר טוב לרב גפני ולכל חברי הוועדה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חסכו 7.5% מהשכירות, חזרו לבית שלהם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> גם חסכו בנייר, הם מדפיסים פחות השנה. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אם הנציגים בוועדה יכולים לשים את שני השקפים ששלחתי. אני רק אומר את הדבר הבא: בדרך כלל אני מציג מצגת מקרו מורחבת. לאור לוח הזמנים אנחנו כבר בנושא התקציב של הבנק. התקציב אושר על ידי המועצה המנהלית ב-3 בדצמבר, וב-16 בדצמבר הונח בידי ועדת הכספים, כפי שהחוק מחייב. וכמובן בקונסטלציה של כל הקורונה, אני שמח שיש לנו גם את ההזדמנות להציג את זה בפניכם. (הצגת מצגת) אני אתחיל בכמה דברים. שנת 2020 הייתה שנה מיוחדת. גם בשנת 2021 לכולנו ברור שיהיו חלקים נרחבים שקשורים במשבר הקורונה. הבנק עשה צעדים חסרי תקדים הן ברמה מוניטרית, קיבלנו עליהם גם הרבה מאוד שבחים מקרן המטבע, מחברות דירוג האשראי. אני לא אעבור אתכם אחד-אחד, זה לא המקום לזה, אבל ככה רציתי לשים בשקף אחד, בצד של המוניטרי והפיננסי נעשו פה באמת צעדים חסרי תקדים. קודם כול לעצור את מה שקרה במרץ, ולאחר מכן לוודא שמשקי בית, עסקים, שאנחנו בסביבת ריבית ואשראי מאוד נמוכה. וזה גם נכון בצד הבנקאי, מהקלות רגולטוריות, כל הנושא של מתווה הדחיות הוא מאוד מאוד חשוב, יתרה מעל 160, אנחנו עכשיו נכנסנו לגל הרביעי שלו וכיוצא בזה. לכולם ברור שבתחום המשבר שתי נקודות - - - שימשיכו להיות מה שנקרא צלקות זה בעיקר בעסקים קטנים, ואתם רואים את ההתמקדות שלנו בתחום הזה, וכמובן בשוק העבודה בהמשך. בצד השמאלי בייעוץ הכלכלי לממשלה, אני חייב להגיד שאנחנו היינו מהראשונים שזיהו פה שזה משבר לגמרי מסוג אחר, וגם שונה מ-2008, וצריך להיות פה סיוע פיסקלי, תקציבי משמעותי. למעשה קופסת הקורונה הראשונה בסך 80 מיליארד נסגרה פה ב-24:00 בלילה באחד מהלילות; היינו מעורבים בקופסה השנייה של ה-20 מיליארד; וכמובן באלמנטים מרכזיים בהפניית ההכוונה למה שנהיה הקופסה השלישית, שבסוף נהייתה רשת הביטחון שקיימת עד היום. היו פה, כמו שאתם יודעים, שינויים לאורך הדרך, אבל היינו מעורבים באמת בכל התוכניות הגדולות האלה, מעבר לזה שמעורבים בביצוע תחזיות והגשת אובדני עלות של סגרים וכיוצא בזה, שלאורך כל הדרך הנושא הזה כמובן עלה וירד במנעד הזה שבין בריאות לכלכלה. אני רוצה להגיד, אתם תראו למטה היערכות לקבלת משכנתאות כבטוחה, זה עוד נושא שנכנסנו אליו בתקופה האחרונה. באמת נעשו פה הרבה צעדים, זה כמובן הצריך תשומת לב מיוחדת, שנעשתה פה עבודה מאוד מסורה של עובדי הבנק, שעות לא שעות, ובאמת גם יצירתיות, אני חייב להגיד, ונחישות בכל הדברים האלה. וזה כמובן הסיט חלק מהדברים שהתכוונו לעשות לפני משבר הקורונה, וזה גם מביא אותי לתוכנית 2021 ולאסטרטגיה, כי באופן טבעי חלק מהדברים אנחנו נרצה לקדם לתוך 2021 ואילך. אז בוא נראה, לפני שאנחנו נכנסים למספרים של התקציב, עוד שקף אחד אחרון, ואני אעביר את זה לשוקי שמר. בראייה של מיקודים וראייה קדימה של הבנק, כמובן בתחום המחקר שהוא כה חשוב, הן באספקט של הייעוץ כלכלי והן באספקט לתמוך בצעדים המוניטריים שראיתם שם, שבאמת נעשו דברים מיוחדים. אני יכול להגיד לכם לגבי הריבית הזאת השלילית, לטובת ההלוואות לבנקים, לטובת ההלוואות לעסקים הקטנים, הגיעו אלינו הרבה שאילתות מבנקים מרכזיים אחרים וכיוצא בזה, אבל אחד הדברים שלמדנו במשבר הזה זה החשיבות של נתונים בזמן אמת. זה ה-bullet האחרון בצד ימין תחת המחקר: גיוון יכולת האיסוף. זה ימשיך להיות מוקד שלנו. אין ספק שהנושא הזה קריטי, חלקכם ראיתם שבתקופה כזאת רק לדעת מה קורה בכרטיסי האשראי נותן לנו מיד אינדיקציה מה קורה אם הסגר נפתח או נסגר, איזה תחומים יש בהם רכישות ואיזה תחומים אין בהם. וזו רק דוגמה. דוגמה נוספת זה ממאגר נתוני האשראי, מאגרים עסקיים. זה תחום שאנחנו הולכים לפתח אותו, כולכם שומעים את המילה Artificial Intelligence, Machine Learning. אלה תחומים שאנחנו הולכים לקדם בין - - - ועולם המחקר. וזו תובנה שהתעצמה, הייתי אומר, לאור המשבר. עוד תופעה זה התאמת הבנק לסביבה המשתנה, תרבות וסביבת עבודה - - - אנחנו מצליחים לעבוד, בעיקר בסגר אנחנו שומרים על בנק מסודר באמת לפי כל הכללים, ומצליחים היום לעבוד גם בקפסולות, גם באתרים שונים, אבל גם מהבית בעבודה דיגיטלית. לפני שנה ומשהו לא היינו מסוגלים לחשוב שעסקה ממחלקת השווקים תוכל להתבצע בשלט רחוק. אנחנו היום יכולים לעשות את זה, וזה כמובן ימשיך - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. כמה כסף נכנס עכשיו מרווחי הגז? << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אנחנו נגיע לזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לאן אנחנו הולכים להגיע? << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> - - - לסיים את ההצגה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה כסף? << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> הנושא הבא שהוא מאוד חשוב שלמדנו פה זה שוק האשראי ושוק התשלומים, שהם היו אצלנו כרמזור, אבל היום זה בוודאי, כולכם שומעים מה קורה בשוק התשלומים. אנחנו הצלחנו, למרות המשבר, להכניס יותר מסופי EMV, שהם מאפשרים ל-Apple Pay להיכנס, הם מאפשרים עוד כל מיני קידומים במערך התשלומים. אנחנו הצלחנו אפילו להכניס את ה-Faster Payments. וכל הדברים האלה מקדמים את העולם פיננסי. כמובן שאנחנו נרצה עוד להאיץ את זה בהמשך המשבר, אבל בעולם האשראי, שאתם עברתם על כל הנושא של הקרנות בערבות מדינה ובאמת עודדתם את זה, ואני שמח על כך, נושא האשראי, לדוגמה עידוד התחרות, כמו נושא איגוח, חדשנות פיננסית, Telbo. הזכרתי את הבטוחה הצפה, שאם היה פה איגוח לא היה בכלל צריך לעשות את זה. אז זה ה-bullet השני באמצע. וכמובן אנחנו גם למדים על החשיבות של הכלה פיננסית, שהיא כה חשובה. וזו עוד נקודה - - - שלנו מהמשבר – הכלה פיננסית, קידום התחרות והחדשנות במערכת הפיננסית והמדינית. ואנחנו כמובן שמחים על הידוק הקשר עם הציבור על כל - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא ענה על כמה כסף נכנס? << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> כל מי שבעצם רלוונטי נמצא פה. אז זה בראייה כללית. התקציב, כפי שתיכף גם פרופ' שוקי שמר יסביר, וגם המנכ"לית החדשה שולמית גרי תעבור עליו יותר בפרוטרוט, אנחנו אחרי נוכל לענות על השאלה שאתה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. אין לנו הרבה זמן, בבקשה. << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> אני רק רוצה לומר: אלה אבני הדרך, אבל 2021, אנחנו עדיין בסגר, אנחנו עדיין עומדים על המשמר, ומאזנים בין ההתמקדות במיקודים קדימה מחד, וכמובן ההתמודדות עם המשבר שכל הבנקים המרכזיים, כולל אנחנו, מתמודדים איתו. והאיזון הזה זה בדיוק המעבר שמשתקף גם בתקציב הזה שמובא בפניכם. אז אני חושב שאני אעצור כאן. זו מעין הקדמה כללית. לאור לוח הזמנים, אני אעביר את המיקרופון לפרופ' שוקי שמר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אני מבין שאתה לא שבע רצון או אתם לא שבעי רצון מהתוכנית הכלכלית של הממשלה? << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> עוד פעם, התוכנית עוד לא - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כללי, אני מדבר על העקרונות. << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> כפי שאמרתי, יש הרבה דברים שעוד לא סגורים. אנחנו בקשר עם הגורמים, יש שם אלמנטים מסוימים - - - יש שם דברים אחרים שצריך ללמוד, והם אולי לא היעילים ביותר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. פרופ' שמר, בבקשה, אם אפשר בקצרה. << אורח >> יהושע שמר: << אורח >> כן, שלום, אדוני היושב-ראש, ועדה נכבדה. המועצה המנהלית שאני עומד בראשה, ומציגים לכם בהרכב הנוכחי שלנו זה תקציב שלישי, מורכבת מחמישה נציגי ציבור: כבוד הנגיד והמשנה. השנה עזבו אותנו שני נציגי ציבור – פרופ' אפרים צדקה ופרופ' יפעת ביטון – והצטרפו שני חברים נכבדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי החברים היום? << דובר_המשך >> יהושע שמר: << דובר_המשך >> מוטי בסר, שהיה היועץ הכספי לרמטכ"ל ומנכ"ל מבקר המדינה, ועו"ד שרון מרגלית, שהיא דיקנית בית ספר למשפטים במרכז הבין-תחומי. אז כפי שאתה יודע, אדוני היושב-ראש, אתה היית מיוזמי חוק בנק ישראל, התפקיד של המועצה המנהלית למעשה לאפשר לנגיד ולהנהלה לממש את תפקידי הבנק, לפקח על ההתנהלות התקינה והיעילה של הבנק, לדון בתוכנית העבודה השנתית של הבנק, לאשר את התקציב שמוגש בפניכם היום, וכמובן תנאי השכר של עובדי הבנק. אנחנו השנה קיימנו כ-25 ישיבות של המועצה המנהלית, 20 ישיבות של ועדת ביקורת וישיבות של הוועדה לבחינת הדוחות הכספיים, והיא הייתה בהחלט שנה לא פשוטה בגלל הקורונה. מצאנו כאן קבוצת עובדים בעלי יכולת מקצועית גבוהה מאוד, מסורים לעבודה, עם גאוות יחידה ושליחות. אני חושב שהנגיד מוביל ברוח איתנה, ובאמת משרה אווירה מאוד מאוד טובה בבנק. ב-3 בדצמבר אנחנו אישרנו את התקציב של הבנק לאחר כמה ישיבות שיוחדו לתוכנית העבודה, ויש בה מספר תכנים, בעיקר השגת יעדים אסטרטגיים שמוביל הנגיד החדש והנהלת הבנק. התקציב היום שמוגש בפניכם הוא של 996 מיליוני שקלים, ועל ההרכב נעמוד בהמשך. הוא מגלם למעשה קיטון של 7.5%. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם אתה יכול לומר משפט או שניים לגבי הוועדה המוניטרית? << דובר_המשך >> יהושע שמר: << דובר_המשך >> לא, אנחנו כמועצה מנהלית לא עוסקים במועצה המוניטרית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מישהו יודע לענות לגבי הוועדה המוניטרית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הנגיד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פרופ' שמר, אני רוצה רק שהוועדה ואני נדע לגבי הוועדה המוניטרית – מי עומד בראשה? האם יש חברים? האם זה פועל? זה חלק מהחוק שעשינו. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אני אענה על השאלה הזאת. הוועדה המוניטרית היא גוף שונה מהמועצה המנהלית. בראשה עומד הנגיד. ישנם שני נציגים פנימיים של הבנק, כרגע זה המשנה לנגיד וראש חטיבת המחקר. בנוסף יש עוד שלושה נציגי ציבור: פרופ' ראובן גרונאו, פרופ' צבי הרקוביץ ופרופ' משה חזן. זו הקומפוזיציה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני שואל אם הוועדה המוניטרית מתכנסת? << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> הוועדה מתכנסת לפחות אחת לשבוע בכל תקופת הקורונה, זה יצא גם בעיתונות. חלק מהצעדים שהראיתי לכם נעשו בשעות מאוד מאוחרות של הלילה, כולל לא בימים הסטנדרטיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. רציתי לדעת רק שזה מתפקד. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה התפקיד של הוועדה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוועדה המוניטרית. היא מחליטה לגבי כל הדברים: לגבי הנושא של המט"חים, לגבי הנושא של המדיניות המוניטרית של הבנק. כל הנושא הזה. הייתה ישיבה אצל ראש הממשלה בשעתו, ואני אמרתי שבמדעי המדינה ילמדו את הדבר הזה, מפני שעד היום לנגיד היה את הכוח לבד – הוא היה מחליט: קונה דולרים, מוכר מטבע חוץ. והוא פיזר את זה. הוא ביקש לפזר את הסמכויות לוועדה מוניטרית של חמישה אנשים. וילמדו איך הוא נהיה מזה יותר חזק. הוא הוריד מעצמו סמכויות, אבל נהיה יותר חזק. רציתי לדעת אם הוועדה אכן מתפקדת. אומר הנגיד, פרופ' ירון, שהיא מתפקדת. בבקשה, פרופ' שוקי שמר, אני מתנצל על ההפסקה. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אתה צודק. כפי שציינתי, אלה החברים, וזה תהליך מאוד חשוב, שבוצעו פה, כפי שאמרתי, צעדים רבים. וזה שזה לא יחיד אלא דווקא יש ועדה, אני חושב שזה מאוד מאוד תורם לתהליך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. בבקשה, שוקי שמר. << אורח >> יהושע שמר: << אורח >> בסך הכול המועצה המנהלית, שעוסקת בסוף השנה במספר ישיבות בתוכניות העבודה ובתקציב, אני חושב שהיא עושה עבודה, היא קטליזטור למעשה לאימוץ גישה של התייעלות בבנק. יש דיונים מאוד מאוד יסודיים עם הנהלת הבנק, עם הנגיד, לפעמים גם בוויכוחים כאלה ואחרים. אבל בסופו של דבר אנחנו משתדלים שלא יהיה גידול בעלויות השוטפות. אבל יש פרויקטים מיוחדים, שצריכים להרחיב אותם, כמו שיוסבר בהמשך, הפרויקט של נתוני אשראי שהוטל על הבנק והוא מחייב משאבים כאלה ואחרים. אבל בסך הכול אפשר לראות בתקציב שיש התייעלות בפעילות התפעולית השוטפת, ואין גידול בתקציב של הבנק. יחד עם זאת, גם הקורונה הצריכה תוספת של תקנים זמניים, כדי לאפשר חלק מהפעילויות המיוחדות שנכפו על הבנק בגין הקורונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני שואל כבר בפעם הרביעית: נכנס כסף מרווחי הגז? << דובר_המשך >> יהושע שמר: << דובר_המשך >> תיכף זה יוצג. מעט מאוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. כמה? << דובר_המשך >> יהושע שמר: << דובר_המשך >> הכוונה היא שלא ברמה כזאת שאפשר עוד להעביר. ותיכף תראו את המספרים, הם לא ברמה כזאת שאפשר כבר ליהנות מהרווחים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה כסף? מאוד חשוב הדבר הזה. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> כפי שאתה יודע, אנחנו נפרט גם בהמשך, המנכ"לית תפרט, אבל צריך להקים את מוסדות הקרן בתוך הבנק, זה תלוי גם בישיבות עם האוצר. אנחנו בתהליכים, אבל אנחנו כמובן צריכים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר לענות לנו בעברית, אני יידיש לא כל כך מבין, להגיד כמה כסף נכנס? אני יודע, הרי אני עשיתי את החוק בוועדת המדע. אני יודע מתי מעבירים את זה לתושבי מדינת ישראל ומתי עדיין לא. אני רוצה לדעת, בגלל שיש פה איזו תקלה בעניין הזה של משך הזמן שעליו דובר שיהיה כסף. אתם בעלי הבית. אנחנו קבענו בחוק שבנק ישראל מנהל את זה. אז חשוב לדעת, אנחנו מדברים על תקציב, כמה כסף נכנס מרווחי הגז? אנחנו לא באים בטענות או ביקורת, רק עובדה – כמה כסף? << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> אז אמרתי: 500 מיליון עד היום. זו התשובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מעט מאוד. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> רק לפני שאני מעביר את זה למנכ"לית אני רוצה להגיד מילה על המועצה. המועצה היא גוף מאוד חשוב. היא מעין board of directors בצד הניהולי של הבנק. שוקי פה תיאר את זה קצר, אבל הם משקיעים הרבה שעות, הם נכנסים לעומק הנושאים. אני רואה בהם לא רק גוף מפקח אלא גם מראה. זה טוב שלגוף ציבורי כמונו יש מראה, והם מאתגרים אותנו, וזה תהליך מאוד מאוד חשוב. וצריך להודות לכל חברי המועצה, שבאמת משקיעים שעות על גבי שעות בנושאים הללו, ונכנסים מהפרטים עד לדברים היותר-גדולים. אני פה אעביר את זה למנכ"לית, שתמשיך לתאר את נושא - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אז אני רוצה להודות לשוקי שמר. היה מאוד ברור בעניין, ואנחנו מודים לך על זה. מי זאת המנכ"לית? << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> כמו שאתה זוכר, המנכ"ל הקודם היה חזי כאלו. יש מנכ"לית חדשה, הגברת שולי גרי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בטח. תמיד שאלנו אותו: כמה עובדים ערבים יש בבנק ישראל? והוא היה עונה תשובות על כמה חרדים יש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> וטיבי היה שואל אותו: כמה חרדים יש? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש לי שאלה, אדוני הנגיד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, מיקי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני הנגיד, תודה רבה לך. יש לי מספר שאלות. כל הנושא של הלוואות בערבות מדינה, ואתה גם הזכרת את זה, בעקבות הקורונה צריכים להתחיל להחזיר בתחילת מרץ. הקורונה לא נגמרה, והבחירות בפתח, ולבעלי העסקים אין כרגע מאיפה להחזיר. אני שואל: האם זה בתחום מדינת ישראל, הנושא של הדחייה מול הבנקים? האם האוצר? כי כל ההלוואות האלה הן בערבות מדינה. עסקים לא נפתחו, הכלכלה עדיין מדשדשת, לצערי הרב. אז אם אפשר לתת איזשהו פוקוס על העניין הזה, כי אין מאיפה להחזיר. זו שאלה ראשונה, אדוני. השאלה השנייה, אתה הזכרת את נושא המשכנתאות. חבר הכנסת לפיד, אני, חבר הכנסת קרעי היינו שלושת חברי הכנסת שעבדו מול המפקח על הבנקים, ואני רוצה לברך אתכם על שינוי התפיסה בהלוואות המשכנתאות לכלל אזרחי מדינת ישראל, משני שליש-שליש, אפשרות לקחת כל מסלול ומסלול שליש-שליש-שליש. ובאמת חסכנו 400 עד 600 שקל לחודש למישהו שמלווה משכנתא של 1.2 מיליון שקל. ואני מתעורר לפני שבוע ומגלה, שנכון שהסחורה שהיא כסף עולה כסף, ונכון שהבנקים לא צריכים להפסיד, אבל מה שקרה, יום למוחרת הבנקים העלו את הריבית על ההלוואות. והסך הכול שהיו צריכים להרוויח אותם לווים, בסביבות 400, 450, עד 600 שקל, תלוי כמה, הצטמצם ל-160 שקל. השאלה אם אתם נותנים פוקוס לעניין, ואם זה על דעתכם. אולי לא היה שווה לעבוד על זה שמונה חודשים בעצבים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מיקי, השאלה ברורה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז זה לגבי זה. ועכשיו באמת אתה לא חייב להשיב, מכיוון שאתה היועץ של ראש הממשלה בנושא הכלכלי, ככה זה מוגדר בחוק, וראיתי כמה התבטאויות שלך בנוגע לתוכנית הכלכלית האחרונה, אני אודה לך אם תיתן - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלתי את השאלה הזאת. מיקי, תודה. אל תשיב עוד. ינון, בבקשה, יש לך שאלה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתחילת הקורונה בחודש מרץ נתתם איזשהו אשראי לכולם לגבי הצ'קים החוזרים, שלא יהיה במאגר הצ'קים החוזרים. זה היה עד חודש אוגוסט. קיבלנו פניות רבות וגם העלינו את זה בוועדה, שעדיין אנחנו נמצאים בתקופת הקורונה, עדיין אנשים נמצאים בחל"ת. ויותר מזה, גם חלקם חזרו ועוד פעם יצאו, חזרה ועוד פעם יצאו. ולכן אנחנו נמצאים עדיין בתקופה הקשה. וגם בעלי העסקים – ואני מכיר את התשובה שיגידו: לא, תמיד תסתכל על המטבע משני הצדדים, אז הסתכלתי על המטבע משני הצדדים, וקיבלתי את הפניות משני צידי המטבע. זה גם נמצא כרגע ברוויזיה שלי בוועדת הכלכלה על הנושא הזה, שלא יכול להיות שדווקא בתקופה הזאת לא תמשיכו ותיתנו את האופציה, שלא יהיה במאגר הצ'קים החוזרים. כמובן, אתם יכולים להגיד: אנחנו נגביל, אנחנו נעשה, נעשה כל מיני דברים. זה דבר אחד. הדבר הנוסף, אני נחשפתי לזה יותר השבוע, אבל יש דבר שהוא כבר מלפני חצי שנה, וזה מעטפות האל-תור שהפסקתם. אין דבר כזה אל-תור. אישה מבוגרת, אדם שרוצה לשלוח – אין דבר כזה במעטפת אל-תור, חייב את השירות הדיגיטלי. ויותר מכך, השבוע אני מקבל מהבנק שלי סמ"ס שאומר: תשמע, אין טלר, אם אתה רוצה להוציא כסף, אתה רוצה להפקיד כסף – הכול מבחוץ, לא רוצים לראות אותך, גם לאחר תקופת הקורונה. אז קודם כול, למה זה צריך להיות ככה? ודבר שני, האם אתם הולכים לעשות פיטורי עובדים בכל הבנקים האלה? לא מספיקה לי התשובה לשנה או לשנתיים הקרובות, אני רוצה לדעת לעשר שנים הקרובות, אם בעקבות הצמצום שלכם בעבודת הפקידים בטלר אתם הולכים לצמצם ולפטר עובדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> טוב, אני אתחיל מהסוף, אולי קודם כול בנושא של צ'קים חוזרים. אנחנו רואים תמונה טובה. כמות הצ'קים החוזרים חזרה ל-steady state שהיא הייתה קודם, ויחד עם זה בנושא הסימונים במאגר נתוני האשראי אנחנו מאוד קשובים, כדי שהתקופה הזאת אכן תהיה מסומנת באופן מיוחד לאנשים, יוכר בכך - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה התקופה הזאת? אני לא מבין את התשובה. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> לגבי הנושא של העובדים בבנקים, זה כמובן חלק מתוכנית ההתייעלות של הבנקים. ופה הם צריכים תמיד לעשות את המנעד הנכון, מצד אחד להתייעל, ומצד שני לעשות את זה במדרוג נכון, כדי שעדיין יהיה את הטיפול בסניפים כמו שצריך. לגבי האל-תור ושאר הדברים, אני יודע שאנשים שלי מדברים איתך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל מדברים איתי גם על הצ'קים החוזרים ואני לא מקבל תשובה. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> רק חשוב לי מאוד להסביר, עובר חוק הניידות. זה חוק קריטי וחשוב לקדם לטובת כלל האזרחים, כלל הצרכנים, שיוכלו לעבור מבנק לבנק, שיוכלו בעצם ליצור תחרות. הוזכר פה הנושא שכל המעברים האלה רק מאפשרים יותר תחרות. ולכן, כבוד חבר הכנסת, על שאר הנושאים כמובן האנשים שלי ימשיכו לדבר איתך, לא הייתי קושר אחד בשני. צריך להעביר את חוק הניידות הזה, לקדם אותו כהלכה, לטובת - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא לא ענה לי, הרב גפני. אני רוצה לדעת - - - << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> לגבי השאלה של חבר הכנסת לוי, הנושא של התמהיל הוא חשוב. שינינו אותו. אנחנו בתהליך התהוות, יש פה תהליך מעבר, שרק יתגבר ברגע שנושא המיחזורים ייכנס לתוכו. בחלק אנחנו רואים שיפורים, בחלק לא. אני מאוד לא מרוצה מהלא. אני מצפה ליותר, ובמידה ולא נראה את זה, אנחנו כמובן נמשיך לאתגר את המערכת הבנקאית בתחום הזה. אני חושב שעניתי על - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, לא ענית לי. לגבי הצ'קים החוזרים, אמרת שאתם רואים את התמונה. אנחנו קיבלנו פניות, וגם הונח חוק של חבר הכנסת משה ארבל ושלי, להמשיך עם המאגר של הצ'קים החוזרים, שבמאגר האשראי לא ייחשבו הצ'קים החוזרים עד סוף הקורונה. אתם יכולים להגיד שאתם רואים ככה, רואים ככה, אנחנו יודעים את המצוקות של האנשים ואנחנו קיבלנו את זה מהמצוקות של האנשים. וכשאני מדבר איתך על הרוויזיה ליבת הכותרת זה זה והנושא של האל-תור. שני הדברים האלה, שחייבים לתת מענה, והייתה התחייבות גם שהנושא הזה – לא שלכם, מי שהתחייב יודע, זה לא סתם אנשים שהתחייבו – לגבי הנושא של המאגר של הצ'קים החוזרים. לכן אנחנו דורשים שתעשו את הכול, שזה ימשיך גם עד סוף הקורונה. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אז אני חוזר ואומר: קודם כול יש לנו את הנתונים בצורה מאוד פרטנית, ואני אומר לך שכמות – ברור שאנחנו כולנו מבינים שיש פה משבר, וכולנו מודאגים ומבינים את הקושי של הרבה מאוד אזרחים או מעסיקים בתקופה הזאת. וכפי שאמרתי, סך כל הצ'קים החוזרים שאנחנו רואים עכשיו אינו שונה מהותית מלפני המשבר. דווקא תרבות הצ'קים החוזרים חזרה לאיפה שהיא הייתה. ויחד עם זה, כפי שאמרת, הממונה על המאגר ימשיך לטפל בנושא של הסימון, לטובת זה שננטר את זה ושזה לא יפגע בהמשך במאגר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. קטי, את רצית לשאול את הנגיד? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כן. שלום לך, הנגיד, זאת חברת הכנסת קטי שטרית. תראה, אני פותחת את המצגת, שנראית יפה מאוד אני חייבת לציין, ואז אני קוראת את הקטע של בנקאות, אשראי ותשלומים – מבורך ביותר. אבל מה? חבר הכנסת אופיר כץ ואנוכי אתמול קיימנו ישיבת זום עם יועצי מס, שטענו טענה מאוד מאוד קשה כלפי הבנקים, שראה זו תופעה מוזרה ביותר, בין הגל הראשון לשני, לשלישי, לא מאשרים הלוואות לתחומי המסעדנות. מסעדנים נשארים ללא הלוואות. הם מגיעים לבנק, שולחים אותם כמובן הלוך ושוב, הלוך ושוב, בסופו של דבר התשובה היא שהם לא מקבלים. למה? מפני שהמסעדנות נמצאת בסימן שאלה, האם המסעדה תוכל לשרוד אחרי כל המהלכים הללו? ואז מוצאים את עצמם בעלי המסעדות מול שוקת שבורה, אין אף אחד שידאג להם, למרות כל ההבטחות. וזה בניגוד לעמדת הממשלה, שאומרת: אנחנו נעניק מענקים והלוואות לכל העצמאים – אז רק שתדעו לכם, שהמסעדנים הם מחוץ לתחום, פשוט לא מתייחסים אליהם ומפקירים אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. תשובה לשאלה הזאת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש להם גם אינדיקציה, כי הם מייצגים מגוון רחב של ענפים. אז הם רואים שלענפים אחרים כן מאשרים את ההלוואות, וכל מי שבא מענף המסעדנות לא מקבל את ההלוואה מהבנק. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אלה יועצי המס. יועצי המס בארץ אומרים: אנחנו רואים את ההלוואות שנותנים לגופים אחרים, ולמסעדנים לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השאלה ברורה. בבקשה. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> צריך קודם כול לזכור שנושא של הלוואות ואשראי שונה מהותית ממענק. קודם כול. הלוואה צריך להחזיר, וגם מערכת הבנקאות, בצד השני שלה יש פיקדונות. לא היינו רוצים שהם ייתנו הלוואות, נכון שאנחנו במצב מאוד מורכב לאור המשבר, אבל עדיין אשראי צריך להינתן עם ראייה אחראית. ולכן הוא שונה ממענקים - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, פשוט קראתי את מה שכתבתם. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> יחד עם זה, אנחנו בהחלט לאורך כל הדרך מנסים להוריד חסמים בכל תחומי ההלוואות בקרנות. ואנחנו רואים לאורך הדרך שיפור בתחומים שבהם הקרנות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא כללית. שאלה חברת הכנסת קטי שטרית, היא אומרת שהיא ישבה גם עם אופיר כץ, האם זה נכון שיש שוני והבדלים בין תחומי העיסוק השונים לבין המסעדנים? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לחדד את זה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חידדת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא. אני מסתכלת פשוט רק על מה שכתבתם, אני מצטטת מה שכתבתם: הקלות רגולטוריות במטרה להגביר את היקף האשראי במשק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את שואלת על המסעדנים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> רגע. גיבוש מתווה במסגרתו – אז אני פשוט רוצה להסביר לך, שתדע, יכול להיות שאולי הקלתם יותר מדי דווקא בצד של הבנקים ולא בצד של העצמאים. וזו הנקודה שבה אתם צריכים להתערב. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> משפט לפני שהוא משיב. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אז אני רק רוצה להשיב - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, דקה. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> ההקלות הרגולטוריות אפשרו למערכת הבנקאית, שנכנסה כמערכת יציבה וטובה, להגדיל את האשראי לאורך המשבר הזה. זה לכשעצמו דבר מאוד מאוד חשוב. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל לא להרוג. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פרופ' ירון, רק שנייה. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> בתוך המנעד הזה - - - בצורה אחראית. ויחד עם זה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה הוא לא שומע אותנו? << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אנחנו גם רואים הלוואות בתחומי - - - ובתחומי המסעדנות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני הנגיד, אני מסכים איתך שאנחנו לא מצפים שכל מי שרוצה עכשיו ולא יכול לעמוד בזה יקבל הלוואה כמובן. אבל אנחנו כן במשבר, ובתוך המשבר יש עוד משבר, שהענף הזה בעצם סובל הכי הרבה. עכשיו, נראה לי שאין לך את המספרים. מה שאני מציע זה שתעשה בדיקה אצלך לגבי ענף מסעדנות, תראה את האחוזים בינם לבין ענפים אחרים, ותבדוק אם יש צדק בטענה. אם יש צדק, אז כן צריך לעשות משהו וכן לראות איך הולכים לקראתם. ואת המסקנות שלכם תציגו שוב לוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. מה שהעלתה חברת הכנסת קטי שטרית וחבר הכנסת אופיר כץ, אנחנו מצטרפים לזה. אנחנו מבקשים שתבדוק האם יש הבדל לענף המסעדנות? אם כן, צריך לטפל בזה. אם לא, אז תאמר לנו מה הנתונים, בגלל שלפי הנתונים שיש לחברי הכנסת המציאות היא לא טובה. זה הכול. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> קודם כול צריך להבין, לעצם המשפט, יש הבדלים באשראי לענפים גם אם לא היינו בתקופת הקורונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אז תיתן תשובה. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> ולכן - - - חלק מהשינויים האלה מתגלגלים גם לתקופה הזאת - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תיתן תשובה, תבדוק את זה. אי-אפשר ככה לנהל את הדיון. תודה רבה. << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> אין לי את השקף הזה פה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם השקף הזה הייתי עושה סקי בים. << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> אנחנו רואים שניתן גם אשראי בתחומי ההארחה - - - והמסעדנות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ביקשת את המנכ"לית, בבקשה. אני רוצה תשובה לגבי השאלה הזאת שחברי הכנסת שאלו. אני רוצה תשובה מוסמכת, האם באמת המסעדנים נמצאים במצב שבו הם מקבלים פחות מכל סקטור אחר? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא דחופה התשובה עכשיו אם אין להם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מה שאני אומר לו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר: כשהוא ימצא את השקף, שיביא אותו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תבדוק בבנק האם זה נכון. תיתן לנו תשובה, זה לא דחוף הרגע. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אנחנו נשלח לכם תשובה. הפררוגטיבה של המנכ"לית זה לדבר על התקציב ולא על דבר כזה או אחר שקשור - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אני רק רוצה לברך את המנכ"לית. שלום לך, המנכ"לית החדשה של בנק ישראל. אנחנו מברכים אותך בוועדת הכספים על העבודה החשובה הזאת שאת קיבלת, על התפקיד הזה שהוא תפקיד בלתי רגיל. מנכ"ל בנק ישראל לדורותיו היה בן בית בוועדת הכספים, ואנחנו מזמינים גם אותך, ברגע שיש נושאים ובעיות ודברים שאת מעוניינת או שאנחנו מעוניינים, שנוכל להידבר בינינו. אם אפשר עכשיו לגבי התקציב, לומר את מה שיש לך לומר, בבקשה. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> אז קודם כול, תודה רבה על הברכות, אני מנכ"לית בנק ישראל מאז ספטמבר 2020. ואני רוצה לברך אתכם בחזרה ביום הולדת שמח בט"ו בשבט היום לפני 72 שנה. ועכשיו, אני מתכבדת להציג בפניכם את התקציב של בנק ישראל לשנת 2021, בו היו שותפים מאות מנהלים ועובדים בבנק ישראל, במטרה למקד את סדרי העדיפויות שלנו ולהבטיח הקצאת משאבים מיטבית. שנת 2021 מושפעת מהותית מאירועי שנת 2020. התפרצות מגפת הקורונה והיווצרות המשבר הכלכלי השפיעו דרמטית על תפקודו של הבנק - - - במידה רבה את תוכניות העבודה - - - הבנק פועל נמרצות מתחילת המשבר, והנגיד פירט חלק מפעילויותיו החשובות של בנק ישראל בהתמודדות עם המשבר. במקביל, גם בראייה פנימה בוצעו - - - פנים ארגוניות נרחבות להבטחת הרציפות התפקודית של הבנק, שמירה על בריאות העובדים, עמידה בתו הסגול, חלוקה לקפסולות, חולקו מאות מחשבים – כ-700 למיטב זכרוני – לעבודה מרחוק, גובשו כללי עבודה ואמצעים טכנולוגיים לסביבת העבודה החדשה. שנת 2021 צפויה להכיל אף היא אתגרים משמעותיים לבנק ישראל, כיוון שהמגיפה עדיין כאן. לאור האמור, שנת 2021 מחייבת את הבנק להתכנסות ההכרחית תוך ניהול המשבר, ולעומתה אנחנו מצפים ומקווים ששנת 2022 תהיה שנת צמיחה, לאחר מספר שנים של התכנסות תקציבית, שתהיה מלווה בהנעה של יוזמות אסטרטגיות ופרויקטים חדשים, שהנהלת הבנק תקדם כבר במהלך 2021, אנחנו מקווים, ואשר יבשילו בעיקרם - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש עלייה בתקציב משנת 2020? << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> יש ירידה בתקציב - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בגלל המבנה החדש? << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> הצעת התקציב לשנת 2021 מסתכמת ב-996 מיליון שקל, בשיא כוח אדם של 891 משרות. היא לוקחת בחשבון את מכלול השיקולים הניהוליים הנדרשים לעת הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, למה אתם לא כותבים במשרות את שכר החמישה המקבלים את המשכורות הגבוהות ביותר? כמו שמפרסמים את המשכורות שלנו, סתם בשביל עם ישראל שיראה. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> זה מפורסם על ידי הממונה על השכר בכל שנה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, כשזה מגיע לוועדת הכספים, אנחנו היינו שמחים לראות. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> אבל אפשר גם לשלוח לכם את זה להבא. זה מפורסם, זה נמצא תמיד - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אשמח, כי אני שוקל לעבור לשם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבין שיש חיסכון השנה בגלל שאתם חזרתם למבנה הקבוע ואין לכם תשלום שכירות. העלה את זה חבר הכנסת מיקי לוי קודם. נכון? כמה החיסכון? << דובר_המשך >> שולמית גרי: << דובר_המשך >> נכון. יש לנו עדיין קומה אחת שאנחנו שוכרים בהר חוצבים, למעשה משש קומות שהיו לפני המעבר לבניין המשופץ, לבניין 2. היו לנו שש קומות ששכרנו. התכווצנו לקומה אחת, שמהווה buffer גם לקפסולות, כי למעשה היו צריכים לעבור לשיטת עבודה של קפסולות, וגם יש גידולים בכוח אדם, בעיקר במאגר נתוני אשראי, שזה ארגון שצומח וגדל ומצריך עוד משאבים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. השאלה המסורתית למנכ"ל – במקרה הזה למנכ"לית בנק ישראל – כמה עובדים ערבים יש בבנק? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לקחת לי את השאלה. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> יש לנו כרגע 11 עובדים ערבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתוך כמה? << דובר_המשך >> שולמית גרי: << דובר_המשך >> מתוך כמעט 900, עם עובדים זמניים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 11 עובדים מתוך 900? זה מעט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הייתי מציע לכם לפטר כמה, כי זה יותר מדי. << דובר_המשך >> שולמית גרי: << דובר_המשך >> אני אשמח לדון אתכם בנושא הגידול בהמשך - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, באיזה דרגה העובדים הערבים? וגם הייתי רוצה לדעת כמה חרדים יש ובאיזה דרגות הם? << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> בסדר גמור. אז אני תיכף אתן לך את הפרטים. יש לי פרק קטנצ'יק על גיוון, אז אם תיתנו לי רק להשלים על התקציב, שנעמוד במה שאנחנו צריכים, אני מיד אתן את כל הפרטים האלה. אז תקציב הבנק לשנת 2021 קטן נומינלית ב-7.5% לעומת 2020, וב-16.6% לעומת שנת 2019. הקיטון נובע בעיקרו מצמצום בשני תחומי פעולה: השקעות והדפסת כסף. והרכיב של ההשקעות נובע בעיקר מסיום שני הפרויקטים של הבנייה - - - ואתה הזכרת את זה קודם: שיפוץ בניין 1 והשלמת בניין 2, אשר עיקר התשלומים בגינם הסתיים. ובהיבט של הדפסת כסף, למעשה הושלמה הסדרה החדשה של שטרות מ-2019, והעמדנו את המלאים בהתאם למודל - - - ואגב, אני מזכירה לכם, שהשבוע הושקה סדרת השטרות החדשה, עם חתימתו של פרופ' אמיר ירון. אז גם את זה אפשר יהיה למצוא עכשיו בכספומטים. בנוסף, השנה בעיקר נוכח נסיבות קורונה צומצם באופן מהותי מספר הפרויקטים החדשים, בראייה שעם סיום המשבר תהיינה יוזמות חדשות ופרויקטים חדשים חשובים מאוד, שאנחנו רוצים לקדם אותם, ואני מקווה שנעשה את זה ב-2022. אנחנו רואים קיטון גם בבסיס התקציב לפעילות השוטפת, הכוללת את ההוצאות וההשקעות, ההכנסות והעתודות השוטפות, ללא שכר וגמלה. קיטון של כ-2.6% ביחס ל-2020 וכ-8.5% ביחס לשנת 2019, דבר שמצביע על צמצום במסגרת התקציבית השוטפת של הבנק, ושמירה על היעילות התקציבית - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. תשובות לשאלות. אני רוצה לסיים את הדיון, בגלל שאנחנו השנה לא עושים דיון רחב כפי שאנחנו נוהגים תמיד. גם אתם לא נמצאים כאן אלא בזום מטבע הדברים, זו תמונת המצב. את יודעת לתת תשובה לגבי ערבים, חרדים? << דובר_המשך >> שולמית גרי: << דובר_המשך >> לגבי הסוגיות של הגיוון, אז ככה: מבחינת יוצאי אתיופיה, יש לנו 14; בני העדה הדרוזית יש לנו שלושה; במגזר הערבי, כמו שאמרתי קודם, יש לנו 11; עובדים עם מוגבלויות – 28; ומגזר חרדי – 31. יש לנו סך הכול 87 עובדי מגוון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איזה דרגות? << דובר_המשך >> שולמית גרי: << דובר_המשך >> בכל המנעד. יושב איתי כאן ראש אגף משאבי אנוש, הוא אומר שבכל המנעד יש לנו – גם ברמה של - - - גם ברמה של כלכלנים מן השורה וגם במינהל עצמו, בתחום מערכות המידע יש לנו. למעשה יש פה מגוון גדול של מקצועות ושל - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. רק שתדעי, שעמדתה של ועדת הכספים ללא יוצא מן הכלל בסך הכול הכללי, אנחנו מבקשים שילוב, שזה כמובן לא משקף את הנושא של השילוב, בדרגות השונות. אנחנו מבקשים לשלב מיעוטים, גם בחקיקה וגם במציאות, לשלב אותם בעבודה הבנק, והיא עבודה שחייבת להיעשות. אוסאמה, בבקשה, אני רוצה לסכם את הדיון. << אורח >> יהושע שמר: << אורח >> סליחה, הרב גפני, אם מותר לציין, המועצה המנהלית, ביחד עם הנהלת הבנק, עושה מאמץ בלתי רגיל, זה עולה כמעט בכל ישיבה שלנו. ויש פה בעיה של ביקוש למשרות בבנק, והבנק רוצה ככל שאפשר לגייס עובדים מהמגזרים כפי שציינת, וזה רק עניין של היצע של עובדים. אנחנו נשמח מאוד, כמובן שולי והנגיד ששמים לזה דגש בלתי רגיל בעבודה, גם בעבודת השיווק, יציאה מהשטח - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מאוד מבקשים את זה, אנחנו חושבים שזה נכון. בנק ישראל הוא בנק לאומי, הוא בנק שמייצג את כולם, והעובדים צריכים להיות גם כן מהדרגות השונות. בבקשה, אוסאמה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד הנגיד והמנכ"לית, כבוד היושב-ראש גנב לי את השאלה, אבל טוב שאתה שאלת את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, החרדים הם גנבים, זה ידוע. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל באמת אנחנו מדברים על 1% למעשה עובדים ערבים, 11 מתוך 900. וגם לגבי חרדים, 30 מתוך 900, אז זה 3%. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, ברור. אנחנו חוזרים כל הזמן על אותה - - - << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בדיוק. פעם, אדוני היושב-ראש, תמיד היינו משתמשים בבנק ישראל, שיש אפס עובדים ערבים. היו אפס. ובגלל הלחץ שהפעלנו כל הזמן, אז היום התקדמנו. אבל מה זה? 1% זה אחוז שהוא הרבה הרבה פחות מה-10%, היעד שהממשלה קבעה כבר לפני שנים רבות. ומדובר בבנק ישראל, בנק חשוב מאוד. ולכן אני מבקש לתת עדיפות ולתת ייצוג הולם לכלל המגזרים, גם מהחברה הערבית. דבר שני, בנוסף לעניין הזה של המסעדות שהעלו חבריי, אני אומר לכם, ואני מבקש שתבדקו את זה, כבוד הנגיד, אחוז ההלוואות במימון מדינה או בערבות מדינה שהולך לחברה הערבית הוא אחוז נמוך מאוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אפשר לבדוק את זה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תבדקו את זה. ולא רק בענף המסעדות. יש ענפים שמוגדרים ענפים קשים מבחינת הבנקים. ונקודה שלישית, אדוני היושב-ראש, אני העליתי את זה בוועדת הכלכלה ואני גם מעלה את זה בוועדת הכספים, עכשיו שאנחנו דנים בתקציב בנק ישראל: לא יכול להיות שיש מגמה היום, מגמה רווחת, מגמה נפוצה, של סגירת סניפים ביישובים הערבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא רק ביישובים הערבים, אבל גם ביישובים הערבים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> וגם ביישובים האחרים. אבל במיוחד אצלנו במגזר הערבי זה מנוע ומנוף של הצמיחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, זה בעיה, אני יודע. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אומר לך דבר אחד: בכל היישובים בדרום בנגב – בכל היישובים המוכרים, אני לא מדבר על עשרות לא מוכרים – בכל היישובים המוכרים בנגב, חוץ מרהט, אין אפילו סניף בנק אחד. זה בושה וחרפה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לבדוק את העניין הזה. רבותיי, אני רוצה להודות לפרופ' אמיר ירון נגיד בנק ישראל, לשולמית גרי - - - << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> כבוד היושב-ראש, בנושא הסניפים - - - אתה רואה את היישובים הערבים, רוב הירידה בסניפים היא לא במגזר הערבי. אנחנו כמובן נמשיך לנטר את זה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אני מבקש שתבדקו, תיתנו לנו תשובה. << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> אתם רואים שהירידה שאתם שומעים עליה בתחום הסניפים היא כולה מחוץ למגזר. אם כבר, במגזר זה עלה. לגבי המסעדות, כבר ב-real time נותן לכם תשובה. אתם רואים, הינה ההתפלגות בתוך הקרנות, אתם רואים שאין הבדל מהותי בתחומי בתי מלון, הארחה ואוכל לעומת שאר התחומים, לגבי השאלה של המגזר וההלוואות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המסעדנות דובר, לא על בתי מלון. << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> אנחנו נחזור אליכם עם הנתון הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מצוין. אני מודה למנכ"לית שולמית גרי, אני מודה לפרופ' שוקי שמר, שהוא יושב-ראש המועצה המנהלית. אני מברך אתכם ואת האנשים שעוסקים במלאכה, אתם הצגתם את תקציב 2021. אנחנו בעזרת השם מתפללים ומקווים שבמהלך השנה או לקראת שנה הבאה יהיה דיון ארוך יותר, אתם תהיה כאן ולא רק בזום. אני מודה לכם. תודה רבה על הצגת התקציב. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:37. << סיום >>